הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ו (24 בנובמבר 2015), שעה 9:30

הטבות במס ליישובים – בעקבות בג"צ 8300/02 גדבאן נסר ואח' נ' ממשלת ישראל

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

רועי פולקמן

טלי פלוסקוב

יואב קיש

מיקי רוזנטל

עבדאללה אבו מערוף

ז'קי לוי

מסעוד גנאים

חיים ילין

אוסאמה סעדי

אייל בן ראובן

יובל נעים - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דורון סמיש - אגף תקציבים, משרד האוצר

איתי רותם - מדור פנסיה חובה ומילואים, משרד הביטחון

עדי אלדר - ראש עיריית כרמיאל

דויד אלחייני - ראש המועצה האזורית בקעת הירדן

שלמה בוחבוט - ראש עיריית מעלות תרשיחא

בנימין ביטון - ראש עיריית דימונה

אייל בלום - ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה

יוסי בן דוד - ראש עיריית טבריה

ניסן בן חמו - ראש עיריית ערד

רפאל בן שטרית - ראש עיריית בית שאן

רפי גלעדי - יועץ משפטי, המועצה האזורית הערבה התיכונה

אודי גת - ראש המועצה האזורית חבל אילות

מנחם טפר - מנכ"ל עיריית כרמיאל

סיון יחיאלי - ראש המועצה המקומית כפר ורדים

יורם ישראלי - ראש המועצה האזורית מטה אשר

אריה כהן - ראש המועצה האזורית מגילות ים המלח

רותי כהן - רכזת הטבות מס, קיבוץ יחיעם

סילס ליבליה - מנכ"ל עיריית מעלות תרשיחא

דב ליטבינוף - ראש המועצה האזורית תמר

שמעון לנקרי - ראש עיריית עכו

ישראל נדיבי - מנכ"ל מרכז המועצות האזוריות

גבי נעמן - ראש המועצה המקומית שלומי

שמעון סויסה - ראש המועצה המקומית חצור הגלילית

יורם קרין - ראש המועצה האזורית עמק המעיינות

גולן רוזנברג - מנהל אגודה קהילתית, קיבוץ יחיעם

אביהוד רסקי - ראש המועצה המקומית ראש פינה

אילן שוחט - ראש עיריית צפת

כרמי שלום - ראש לשכת עיריית כרמיאל

לביאה שלו-פישר - דוברת עיריית כרמיאל

אוריין לביא - ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין

שאול בשור - פעיל, המשמר החברתי

חן אגא - לוביסט (פרילוג)

משה ביבי - לוביסט (גורן עמיר), מייצג את כפר ורדים

שגית אפיק

שיר שפר (מתמחה בלשכה המשפטית)

טמיר כהן

אור שושני

הטבות במס ליישובים – בעקבות בג"צ 8300/02 גדבאן נסר ואח' נ' ממשלת ישראל

בוקר טוב. על סדר היום: הטבות מס ליישובים. אני מעריך שזו תהיה ישיבה אחרונה בעניין. אני מבקש לומר את הסדר של הדיון. קודם כול אני מבקש להקריא את החוק שעליו אנחנו מדברים, ולאחר מכן ייפתח דיון. יש לנו הרבה זמן לכך, ונקדיש לדיון את כל הזמן הנדרש. אני מבקש מכל מי שמדבר שידבר כמה שהוא צריך, אבל לא להאריך סתם אלא לדבר לגופו של עניין. כל מי שיבקש רשות דיבור, יקבל לאחר הח"כים.

יכול להיות שאנחנו נוכל לשנות דברים תוך כדי תנועה, אם אנחנו נגיע למסקנה שהם אכן צודקים. בעצם כל הטענות צודקות, אבל אם יש אפשרות לתקן אותן, גם מבחינה כספית, אז יכול להיות שנתקן. הנושא הכספי הפך להיות עכשיו גורם בעייתי; אתמול היו לנו דיונים אתם, וזה לא סיפור קל.

לאחר הדיון אנחנו נצביע על החוק כפי שהוא יצא מתוך מה שהיה עד עכשיו, כלומר, ממה שהוכן וממה שיצא מתוך הדיון. אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא את החוק.

לפני כן, הצעה לסדר. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני שמחה מאוד ומודה לך על כך שאתה גם עקבי וגם החלטי בנושא של הטבות המס. אני חושבת שמגיע פתרון אמתי.

חוץ מזה, כדאי שהאורחים פה ידעו שאנחנו עוסקים בעוד דברים בכנסת, למרות שהנושא של הטבות המס תופס לנו המון מסדר היום. היום אני מציינת את יום הפג הבין-לאומי בכנסת ישראל, זו כבר הפעם השישית. בשל ההתארכות וההתאמה של הוועדה לנושא של הטבות המס לפריפריה, לא מצאנו את הזמן לדון ולו במעט בנושא הפגים, ואני אשמח אם במהלך היום תפנה זמן מסוים שבו נוכל להציג את העניין.

נצטרך לעשות את זה בקצרה, אחרי הדיון הזה.

אני מודה לך מאוד.

אני רוצה לומר דבר נוסף. למעשה מה שעולה מהדיונים בבג"ץ – גם מה שהכנסת הייתה צריכה להשיב וגם מה שהפרקליטות הייתה צריכה להשיב – הוא שחמשת היישובים, על פי החלטת בג"ץ, יוצאים בסוף נובמבר. אנחנו כמה ימים לפני זה. בעתירה העיקרית, על כך שהטבות המס נעשו במשך השנים ללא קריטריונים – המציאות היא שצריך לבטל אותן, וככל הנראה, מה שמסתמן זה ביטול ההטבות הללו. אגב, יהיו כאלו שיהיו מרוצים מזה, מכיוון שיש כאלה שטוענים שהטבות המס אינן מוסיפות לפריפריה, עמדה שאני וכל חברי הכנסת כאן חולקים עליה.

היועצת המשפטית ביקשה ארכה של יומיים בתשובה שהכנסת מגישה לבג"ץ. אנחנו טענו שהוועדה מתכנסת ואמורה לקבל החלטה. בגלל שבית המשפט אמר שהוא מבקש שלא נבקש יותר הארכות... זאת אומרת, הוא סיים בעצם את הדיון, והמדינה לא השיבה מעבר לטיעון הפורמלי. אבל היות שמתקיים הדיון, אני ביקשתי ארכה של יומיים, כלומר, עד מחר. לכן, אם אנחנו לא נאשר היום את ההטבות, אז בג"ץ יחליט, כפי שכל אחד מבין. אם אנחנו כן נאשר את זה, אנחנו נאמר לבית המשפט, בעקבות הדיון כאן ובעקבות האישור, שהכנסת קיבלה החלטה בחקיקה, עם קריטריונים, עם אמות מידה שוויוניות; ולפי הערכת כל המשפטנים, זה יעצור את הבג"ץ ובזה ייגמר העניין.

אגב, היות שרוב הנוכחים כאן, גם מהכנסת וגם מהרשויות המקומיות, הם נבחרי ציבור, זה המבחן האמתי של נבחרי ציבור – האם הם מסוגלים לקבל החלטה, או שאינם מסוגלים לקבל החלטה, בנושא שצבר תאוצה רבה מבחינה תקשורתית ומבחינת ויכוח שנמצא בתוך החברה. האם אנחנו, נבחרי הציבור על כל גווניהם – חברי כנסת, ראשי רשויות – יכולים לקבל החלטה או שאיננו יכולים. זה מבחן מאוד משמעותי, ואני מקווה שנעבור אותו בהצלחה.

אני מבקש מהיועצת המשפטית שתקריא. חלק כבר היה כאן, ואני לא חושב שיש שינויים גדולים, אבל יכול להיות שבהמשך נעשה שינויים.

אי אפשר לקבל עותק של החוק?

מצלמים. עד הבוקר עוד היו לנו דיונים על כך.

גפני, איך הדיון ילך? מקריאים את החוק - - -

אני אקריא, וכל דבר שאני אקריא אני אסביר.

שנייה, אראל מרגלית רוצה הצעה לסדר.

אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני חושב שזה יום מאוד חשוב, ואני מקווה שהוא יעבור בשלום. אני רוצה לקבל בברכה את ראשי הרשויות מקצוות הארץ, שמייצגים הרבה מאוד אזרחים במדינת ישראל.

אני רוצה להגיד שבתוך חברי הוועדה וחברי הכנסת היה רצון לתת לעוד הרבה יותר יישובים בכל מיני מקומות, שעם חלקם אני מסכים פוליטית ועם חלקם לא. אבל אני חושב שהבגרות שלנו והמבחן האמתי שלנו, של כולנו, ראשי הרשויות וחברי הכנסת, הוא האם אנחנו מסוגלים... אנחנו עושים היום צעד ראשון, קטן, להסדרת העניין של הטבות המס בדרום, בצפון, בפריפריה. ואני חושב שאם אנחנו מסתכלים על עצמנו במראה, אז יחד עם כל ראשי הרשויות בפריפריה אנחנו צריכים להגיד לעצמנו שבעוד חצי שנה או שנה אנחנו נצטרך לעשות את הצעד הגדול הבא. כי הטבות המס זה תנאי הכרחי, אבל רחוק מלהיות תנאי מספיק, ואם אנחנו לא נשנה את צורת ההשקעה במדינת ישראל כך שתהיה לא רק במרכז הארץ אלא תגיע גם לצפון ולדרום, אנחנו נישאר עם מדינה שצומחת במרכז הארץ ולא בצפון או בדרום. ואני חושב שראיתם פה שמכל קצוות הבית יש חברי כנסת שמעוניינים לתת דחיפה. אין פה שיטה אזורית, אין פה נציגים פורמליים מהדרום או מהצפון, אבל יש פה חברי כנסת שמעוניינים לתת דחיפה. הדרך היחידה שאנחנו נשנה את סדר העדיפויות במדינת ישראל היא בשותפות שיש פה היום מסביב לשולחן, של המנהיגות המקומית, בכל מקום, בחיבור הגיוני עם המנהיגות בירושלים. היום זה המבחן שלנו, ואני אומר את זה לכולנו.

תודה.

אדוני, אפשר שאלה ליועצת המשפטית? אני רואה שיש כאן החלטה של בג"ץ מ-22 בחודש, כלומר שלשום, שבה הם ביקשו ארכה למתן תגובה ושיהיה דיון בעוד 30 יום. השאלה אם אנחנו צריכים לקבוע את הרשימה של היישובים או את הקריטריונים ולהגיש את זה לבג"ץ.

לא. בג"ץ ביקש לדעת מה המדינה, כלומר הממשלה והכנסת, משיבה. אנחנו לא מגישים להם שום דבר. אם אנחנו לא מאשרים דבר, אז בג"ץ יחליט, ואנחנו כבר יודעים מה הוא עומד להחליט. במידה שאנחנו כן מקבלים החלטה, אני אבקש מהייעוץ המשפטי של הכנסת להודיע לבג"ץ שאנחנו קיבלנו החלטה על קריטריונים, על פי מה שבג"ץ אמר בשעתו, ובה אנחנו קובעים מתווה ולא קובעים יישובים. למשל, היה ראש רשות שאמר שברשימה הקודמת הוא לא נמצא בפנים, והוא הודיע לי שלפי הקווים הם כן נמצאים ברשימה. אמרתי לו, וגם היועצת המשפטית אמרה לו: אין בעיה, אנחנו לא מודדים, אלא אנחנו קובעים קריטריון, שהוא הקו הפריפריאלי שהממשלה קבעה, ולא משנים אותו, ואם אכן לפי הקילומטרים אתה נמצא בתוך המפה – אתה בתוך המפה. היה מקרה כזה עם אחד היישובים בעוטף עזה, שטען טענה - - -

אחרת זה יהיה "בָגִיץ".

אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל מדובר ביישוב שטען שהוא לא נמצא בחוק אבל על פי מה שהוא מדד הוא כן נמצא, כלומר, מספר הקילומטרים הוא כזה שהוא בפנים. והתברר שהוא צדק, והוא קיבל רטרואקטיבית. כלומר, אנחנו לא קובעים יישובים, אנחנו קובעים קריטריונים.

אבל כל החלטה שאנחנו נקבל פה, בין אם לא נחליט ואז בג"ץ יידרש להחליט ובין אם כן נקבל החלטה על קריטריונים – בכל מקרה זה יעבור תחת שבט ביקורתו של בג"ץ.

נכון, כל דבר עובר.

בגלל זה אנחנו צריכים להיות מאוד נקיים; בשביל שלא יהיה מצב ששוב יתקע את כל המתווה הזה בבג"ץ.

אני דיברתי גם עם היועץ המשפטי לממשלה וגם עם המשנה ליועץ, דיברתי גם עם היועצים המשפטיים כאן וכמובן גם עם היועצת המשפטית של הוועדה, ואין משפטן אחד... היה דיון אחר אצל ראש הממשלה, והיה שם יהודה וינשטיין, והוא לא נדרש בכלל לעניין. הוא אמר שזה מתווה מצוין. המתווה הזה הוא מתווה שלפי כל הדעות של המשפטנים עומד בכל אמת מידה, בין אם זה יידרש בבית המשפט ובין אם זה לא יידרש. אני כיושב-ראש הוועדה, אין לי מהמתווה הזה שום דבר, רק הכבוד של נבחרי הציבור. כך שאם אני אחשוש שהמתווה הזה לא יעמוד בבג"ץ, אני לא אגיש אותו. אין לי פה שום דבר, אני רוצה שהוא יעבור, זה המבחן שלנו.

בבקשה להתחיל להקריא.

"בפקודת מס הכנסה (בפרק זה – הפקודה) –

בסעיף 11 –

(א) (1) לפני ההגדרה "חייל" יבוא: "דירת מגורים כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין".

(2) אחרי ההגדרה "חייל" יבוא: "

מה שמחוק כאן ומה שמתווסף זה ביחס לנוסח שהנחנו בפניכם ב-21 באוקטובר. זה בעצם מתווה מתוקן, בעקבות השיפורים שביקשתם. מה שמחוק קשור לאופן שבו הלמ"ס מחשב את המדדים. אני אתייחס לזה בהמשך ומדלגת על זה כרגע.

""יישוב מוטב" – יישוב שמתקיימים בו ב-31 בדצמבר שלפני שנת המס שלגביה ניתן הזיכוי לפי סעיף זה, כל אלה:

(1) הוא יישוב סמוך לגבול או יישוב אשר דירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, נמצאות צפונה מקו רוחב 750, דרומה מקו רוחב 610, או מזרחה מקו אורך 250, למעט יישוב שעל תושביו חלות הוראות סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985;".

מתי אפשר הערות?

בסוף. קודם מקריאים את הכול.

אני אסביר למה אני שואל. למשל, במקום "דירות" אני מציע שיהיה "קו כחול". למה? כי אם ייבנה - - -

אנחנו נחזור לעניין הזה. אני מציע להקריא את הכול.

אפשר לקבל הסברים מה זה קו רוחב 750 וכולי?

המפה.

לא, לא, זה לא המפה.

שגית, בבקשה.

קווי האורך והרוחב האלה זהים לקווי האורך והרוחב שהצגנו בפניכם באוקטובר במפה.

מה זאת אומרת "זהים"? יש הרבה הבדל?

זהים. אין שום הבדל. אותו הדבר בדיוק.

זה בעצם או להימצא בתוך קווי האורך והרוחב האלה, שהם בעצם ההגדרה של ממשלת ישראל ל"פריפריה", או להימצא בסמיכות לגבול, שאני אתייחס לזה בהמשך. "למעט יישוב שעל תושביו חלות הוראות סעיף 11" – הכוונה היא לאילת, שמקבלת מכוח סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי, ולכן היא לא נמצאת כאן.

"(2) אוכלוסייתו מונה פחות מ-75,000 תושבים על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".

"(3) הוא משויך לאשכול 8 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, אלא אם כן הוא יישוב סמוך לגבול". כלומר, יישובים שנמצאים בתוך קווי האורך והרוחב, כלומר, במפת הפריפריה, צריכים להשתייך לאשכול 8 ומטה. אם זה יישוב סמוך לגבול, התנאי הזה בעצם לא חל לגביו. זאת הקלה ביחס ליישובים שסמוכים לגבול.

"(4) הקמתו אושרה על פי כל דין".

"(5) הניקוד הכולל שלו הוא 25 נקודות לפחות". תכף נראה איך מתחלק הניקוד.

""יישוב סמוך לגבול" – יישוב אשר דירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד שבעה קילומטרים מגבול ישראל עם ירדן, סוריה או מצרים, או מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, או עד תשעה קילומטרים מגבול ישראל עם לבנון, הכול בקו אווירי". גם הגבולות האלה נקבעו בהחלטות ממשלה – שבעה קילומטרים בגבול שלום ותשעה קילומטרים בגבול אחר.

""יישוב עירוני בנגב" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מעוצה אזורית, אשר משתייכת למחוז הדרום כפי שנקבע בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאור גבולותיהם, לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט".

""יישוב צמוד לגבול עימות בצפון" – יישוב אשר דירות המגורים בתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד שני קילומטרים מגבול ישראל עם סוריה או לבנון, הכול בקו אווירי".

""יישוב עירוני צמוד לגבול עימות בצפון" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, אשר דירות המגורים בתחומה, כולן או חלקן, שוכנות עד שני קילומטרים מגבול ישראל עם סוריה או לבנון, הכול בקו אווירי, ובלבד שהמדרג החברתי-כלכלי של היישוב אינו עולה על 6".

""מדד הפריפריאליות" – אשכול הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב, ולגבי יישוב במועצה אזורית – לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית, לפי הנמוך מביניהם". היום הלמ"ס מחשב את מדד הפריפריאליות ואת המדרג החברתי-כלכלי לפי המועצה האזורית כולה, ואין לו חלוקה יישוב. עלתה פה טענה שישנם יישובים שהם עניים יותר, שמצבם קשה יותר ממה שניתן למועצה כולה. ולכן מה שמופיע כאן, גם לגבי מדד הפריפריאליות וגם לגבי המדרג החברתי-כלכלי, זה שהלמ"ס יתחיל להיכנס למדידה פרטנית לפי יישובים, והמדידה הזאת תיבחן לעומת המדידה של המועצה, והיישוב עצמו יקבל את הטוב ביותר מבחינתו. אותה הוראה מופיעה לגבי מדרג חברתי-כלכלי, שאקריא מיד. מהלמ"ס יסבירו שהם לא יכולים לעשות את זה לגבי יישובים מאוד קטנים, ואנחנו ניתן להם בהמשך איזושהי הוראת מעבר של זמן שהם יוכלו לעשות את זה.

""המדרג החברתי-כלכלי" אפיון רשויות מקומיות וסיווגן באשכול לפי הרמה חברתית-כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב, ולגבי יישוב במועצה אזורית – לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית, לפי הנמוך מביניהם".

"(3) אחרי ההגדרה "משכורת מיוחדת" יבוא:

"ניקוד כולל", של יישוב – הניקוד הכולל של היישוב המתקבל מחיבור הניקוד החברתי-כלכלי, ניקוד הפריפריאליות וניקוד הסמיכות לגבול של אותו יישוב, מעוגל למספר השלם הקרוב".

מה שאני אקריא עכשיו זה השיטה שבה מנקדים כל יישוב, ולפי זה נקבע המסלול שלו. לניקוד חברתי-כלכלי ניתן במתווה הזה 35%, לגבול 25%, ולפריפריאלי 45%, כאשר זה משתנה בהתאם לאשכולות.

""ניקוד חברתי-כלכלי" – 35% ממספר הנקודות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין יישוב המשויך לאשכול 1 במדרג החברתי-כלכלי – 100 נקודות;

(2) לעניין יישוב המשויך לאשכול 2 במדרג החברתי-כלכלי – 90 נקודות;

(3) לעניין יישוב המשויך לאשכול 3 במדרג החברתי-כלכלי – 80 נקודות;

(4) לעניין יישוב המשויך לאשכול 4 במדרג החברתי-כלכלי – 60 נקודות;

(5) לעניין יישוב המשויך לאשכול 5 במדרג החברתי-כלכלי – 30 נקודות;

(6) לעניין יישוב המשויך לאשכול 6 במדרג החברתי-כלכלי – 15 נקודות;

(7) לעניין יישוב המשויך לאשכול 7 במדרג החברתי-כלכלי או לאשכול גבוה יותר – 0 נקודות;"

""ניקוד סמיכות לגבול" – 25% ממספר הנקודות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין יישוב סמוך לגבול – 100 נקודות.".

המשמעות היא שיישוב סמוך לגבול מקבל 25 נקודות, ויישוב אחר שאינו סמוך לגבול לא מקבל את הנקודות האלה.

מה זה "קרוב לגבול"?

שבעה קילומטר, ותשעה בצפון.

""ניקוד פריפריאליות" – 40% ממספר הנקודות כמפרט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין יישוב המשויך לאשכולות 1 או 2 במדד הפריפריאליות – 100 נקודות". המשמעות היא שכשעושים את הניקוד הכולל, זה 100 כפול 40, כלומר, הוא מקבל 40 נקודות. תכף נראה איך זה מתבטא במסלולים.

"(2) לעניין יישוב המשויך לאשכול 3 במדד הפריפריאליות – 80 נקודות", אשכול 4 – 50 נקודות, אשכול 5 – 30 נקודות, אשכול 6 – 10 נקודות, אשכול 7 או גבוה יותר – 0 נקודות.

""פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידועים ב-31 בדצמבר שלפני שנת המס שלגביה ניתן הזיכוי לפי סעיף זה".

"(ב) בסעיף קטן (ב) –

(1) במקום פסקאות (1) עד (3) יבוא:" – עכשיו אני אקריא את שלושת המסלולים שיש אחרי שחיברנו את הנקודות לכל יישוב. המסלול הראשון:

"(1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהניקוד הכולל שלו הוא 25 נקודות עד 49 נקודות, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 7% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, עד לתקרת הכנסה של 120,000 שקלים חדשים"

"(2) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהניקוד הכולל שלו הוא 50 נקודות עד 59 נקודות, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 10%" – זה שונה מהמתווה שהיה באוקטובר, יש פה עלייה של 1% – "מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, עד לתקרת הכנסה של 162,000 שקלים חדשים".

פסקה (2) זה התיקון – במקום 9% הוא עולה ל-10%.

ויש גם עלייה בתקרה – זה התחיל מ-144,000, העלינו ל-150,000, ועכשיו העלינו ל-162,000. כל ההעלאה כזאת יש לה משמעות כספית לא פשוטה בכלל.

"(3) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהניקוד הכולל שלו הוא 60 נקודות לפחות, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 12% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, עד לתקרת הכנסה של 192,000 שקלים חדשים".

עד כאן שלושת המסלולים. בנוסף, לבקשת הוועדה, יש בעצם שני בונוסים, אחד לנגב ואחד לצפון, כאשר הבונוס של הצפון מתפצל לשניים. אני אתחיל מהנגב:

"(3א) (1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני בנגב, יתווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 6%" – זה אחוז גבוה יותר ממה שהיה בפעם הקודמת, 5% – "מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, ולתקרת ההכנסה יתווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 30,000 שקלים חדשים". גם זו העלאה ביחס לפעם הקודמת, שהייתה 24,000.

לדוגמה, יישוב עירוני בנגב שנכנס למסלול הראשון, של 7% ותקרה של 120,000, כשהוא מקבל את הבונוס של 6% אז הוא בעצם מקבל 13% ותקרה של 150,000.

זה יפה מאוד.

אני רוצה שנדע שהעלאה של 1% וכל העלאה שנעשית כאן בהמשך למתווה הקודם, היו כרוכות בהרבה מאוד קשיים. המציאות היא שהיה צריך להתמודד עם שני דברים מרכזיים. א', עם הקריטריונים. אני אמרתי דבר אחד, ואנשים מאוד חשובים ביקשו ממני להוסיף יישובים, להוסיף דברים. אני אמרתי שהדבר הקריטי מבחינתי הוא שאנחנו לא משנים מהמתווה. היו דרישות להוספת יישובים, אגב, יישובים שאני חפץ ביקרם ומעוניין שייכנסו, אבל ברגע שזאת הייתה סטייה מהמתווה אני אמרתי לראש הממשלה ולשר האוצר: תביאו את זה לממשלה; אני מביא לוועדה רק דבר שאני יודע להגן עליו. דבר שני, יש בעיה של כסף. הבעיה הכספית נמשכת גם עכשיו, הרי אם נותנים לי עוד כסף, אני פותר עוד בעיות. זו הרי לא בעיה, אפשר להוסיף עוד 1% לכל אלה שנמצאים במתווה השני - - -

כמה כסף חסר כדי להוסיף 1%?

אל תתחילו עם זה, די.

תקבלו את זה.

אל תפתחו פה.

האויב של הטוב מאוד זה המצוין.

אתם לא חייבים להיות כאלה רציניים. אני אומר לכם שהגענו עד לנקודה שבה אני לא מנהל יותר דיונים. זהו, זה מה שאנחנו יכולים, אנחנו לא יכולים יותר.

- - -

נמשיך הלאה.

עכשיו אני עוברת לבונוס של הצפון, שפיצלנו אותו לשניים:

"(2) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב צמוד לגבול עימות בצפון, יתווסף לזיכוי המס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 1% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, ולתקרת ההכנסה יתווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 6,000 שקלים חדשים".

"(3) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני צמוד לגבול עימות בצפון, יתווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 6% מהכנסתו החייבת מיגיעה האישית, ולתקרת ההכנסה יתווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 36,000 שקלים חדשים".

הבונוס האחרון שהקראתי נועד להתמודד עם המצב של קריית שמונה, שלומי, מג'דל שאמס. זה נותן בונוס של 6% ותוספת תקרת הכנסה של 36,000 שקלים. היו פניות לחברי הוועדה וליושב-ראש לגבי יישובים שנמצאים בשני הקילומטרים הצמודים לגבול, כלומר צמודי גדר, שקיבלו בעבר 11% וירדו ל-9% וגם הייתה להם תקרה מאוד גבוהה, 240,000. רצינו למתן את הפגיעה בהם - - -

זו התקרה המקסימלית.

אנחנו לא מגיעים לתקרה הזאת באף מסלול, גם לא עם הבונוסים.

יושב-ראש הוועדה ביקש למתן את הפגיעה הזאת, ולכן במקום להגדיל את הבונוס של היישובים העירוניים אנחנו פשוט הוספנו 1% ו-6,000 שקלים לאותם יישובים, לאו דווקא לעירוניים אלא לכל היישובים צמודי הגדר.

לא הבנתי את ההבדל בין (2) ל-(3). למה 1% ו-6%?

היא הולכת להסביר את זה עכשיו.

יש צמודי גדר שנפגעים?

הם יורדים בתקרה?

רק בתקרה? לא באחוזים?

יש כאלה שיורדים גם באחוזים. הם יורדים ב-1%. רובם ככולם יורדים ב-1%.

לא יותר מ-1%?

לא יותר מ-1%, ויש גם כאלה שעולים.

צמודי גדר זה קו גבול הצפון?

לא, זה שני קילומטר.

אבל בדרום זה נפרד.

זה בצפון בלבד. זה שני קילומטר בצפון.

צמודי גדר בדרום לא קיים כאן, מכיוון שזה בחוק נפרד. צמודי גדר בצפון זה שני קילומטר, שחלקם נשארים באותו מצב, חלקם יורדים ב-1%, אבל לא יותר מ-1%, וחלקם עולים ב-1%.

מה ההבדל בין (2) ל-(3)?

6% זה יישוב עירוני בצפון. זה יחול על ארבעה יישובים עירוניים. זה הבונוס המקורי שהוועדה ביקשה לתת ליישובים שהייתה להם נפילה מאוד גדולה – מ-21% עם תקרה של 240,000, הם ירדו ל-12%. הוועדה רצתה למתן את הנפילה הזאת ולהיטיב עם אותם יישובים עירוניים, שמעניקים שירותים לכל הסביבה.

אל תקראו לזה בונוס, תקראו לזה פיצוי.

אז זה רק לארבעה יישובים? איזה?

קריית שמונה, שלומי, מג'דל שאמס ו... מי שהוא יישוב עירוני בצפון. וה-1% נועד לסייע ליישובים סמוכי גדר, שני קילומטר מגבול הצפון. זו רשימה של הרבה יישובים שנפגעו מכך שהם ירדו. רובם ירדו מ-11% ל-9%, ומתקרה מאוד גבוהה, ואנחנו רצינו למתן את הפגיעה הזאת, כדי שלא יהיה מצב שאותם יישובים סמוכי גדר ייפגעו. ולכן הם קיבלו תוספת של 1% ו-6,000 שקלים לתקרה.

ראש העיר צפת צודק, למה "בונוס" ולא "תוספת"?

בחוק אין לזה הגדרה, לא בונוס ולא תוספת.

תוספת.

אדוני היושב-ראש, למה בנגב אנחנו מוסיפים בונוס של 6% - - -

גם פה מוסיפים.

לא, רק לארבעה יישובים. לשאר הצפון אין.

גם בנגב התוספת היא ליישובים עירוניים בלבד. זה יחול על שמונה יישובים בלבד.

מה זה "יישוב עירוני"? זה עיר?

כן. רשות מקומית.

מה עם הפזורה הבדואית?

הם מקבלים.

לצורך העניין, מועצה מקומית ועיר זה אותו דבר.

המועצות האזוריות באזור שלנו לא מקבלות - - -

אורלי, שנייה. רשות מקומית - - -

- - -

רבותיי, אפשר שקט בבקשה? רשות מקומית היא מקום שנותן שירותים לסביבה. אנחנו צריכים לטפח את היישובים העירוניים, שנותנים שירותים לכל הסביבה - - -

אבל הטבות המס הן לפרטיים.

אבל הן אמצעי לחזק את היישוב. המטרה היא לחזק את היישובים.

יעני, הם נדפקים פעמיים. פעם שלא מכירים בהם, ופעם שנייה שלא - - -

חבר'ה, בואו לא נשכח שהם קיבלו עד היום אפס. אפס. והיום הם מקבלים הטבות מס - - -

אז מה? - - -

רק שנייה, רבותיי. אני רוצה להגיד לכם שהפזורה הבדואית נמצאת בפנים, אבל אם אין את החוק הזה, היא בחוץ. היום היא לא קיימת.

אז תסביר לנו איך היא בפנים.

על פי הקריטריונים. על פי הקריטריונים הם נמצאים בפנים. הם במפה הפריפריאלית - - -

אני מדבר על התוספת של ה-6%.

כפי שהיא הקריאה, בגלל שהם נמצאים במפה הפריפריאלית יש להם את הקריטריונים שקבענו, ולפיהם הם מקבלים. התוספת היא רק ליישובים העירוניים.

רהט למשל.

כן.

רק רהט.

לכן יש לכם אינטרס לעודד את הדבר הזה.

שנייה, אנחנו נחזור לזה.

גפני, תן לי להרגיע אותם.

אראל, מה ההגדרה של יישוב עירוני? עיר?

או מועצה מקומית או עיר. מה שלא מועצה אזורית.

מועצה מקומית?

כן. הרי ההבדל - - -

רועי אומר שזה לא - - -

ההבדל בין מועצה מקומית לבין עיר זה 20,000 תושבים.

- - -

חבר הכנסת סעדי, אני מבקש ללכת לפי המתווה הזה.

- - -

- - -

זה לא בסדר, רועי, זה לא בסדר. אראל - - -

חברים, בואו נתקדם.

אראל, תן לי. אני מבקש ללכת במתווה שבו אנחנו משלימים את החוק ואחר כך נחזור חזרה לכל מי שיש לו שאלות או רוצה להתייחס. אנחנו לא הולכים לשום מקום.

תנו לה לגמור להקריא.

צודק.

אגב, אני אומר לכם שוב, אם אתם דואגים לפזורה הבדואית, יש לכם הישג ענק.

ענק. פשוט הישג גדול.

הלאה.

אני בעמוד 6, שבו פסקאות (2), (3), (4) ו-(ג) הן בעצם חזרה על דברים שנמצאים בסעיף 11 לפקודה הקיים. אני אקריא את זה, כי אנחנו בעצם מחליפים את כל הסעיף.

"(2) בפסקה (4) המילים "על הוראות פסקאות (1) עד (3)" יימחקו, ובכל מקום, במקום "באותן פסקאות" יבוא "בסעיף קטן זה"."

"(3) אחרי פסקה (4) יבוא:

(4א) תושב של יישוב שחדל להיות יישוב מוטב, זכאי בשנת המס שבה חדל היישוב להיות יישוב מוטב (בפסקה זו – שנת ההפסקה) ובשנת המס שלאחריה, לזיכוי ממס על פי הניקוד הכולל של היישוב בשנת המס שקדמה לשנת ההפסקה, ובלבד שהיה תושב היישוב האמור במהלך כל שנת המס שקדמה לשנת ההפסקה ובמהלך שנות המס שלגביהן מתבקש הזיכוי לפי פסקה זו, ולא יחולו לעניין זה הוראות פסקה (4); חזר היישוב להיות יישוב מוטב בשנת המס שלאחר שנת ההפסקה, לא יינתן באותה שנת מס זיכוי ממס לפי פסקה זו".

תסבירי.

ביישוב שחושב לו הניקוד בשנה מסוימת והוא נכנס לרשימה לפי הנוסחה שנמצאת בחוק, אם תושב היישוב התגורר באותו יישוב וקיבל באותה שנת מס, אבל שנה לאחר מכן, כתוצאה משינוי במדדים, השתנה הניקוד הכולל של אותו יישוב והוא יצא מתוך הרשימה – התושב הזה, כדי לא לגרום לכך שהנפילה תהיה מידית, ימשיך לקבל באותה שנת הפסקה. זה מה שזה אומר.

"(4) בפסקה (6), במקום הרישה עד "יתואם" יבואו "הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו"".

"(ג) בסעיף קטן (ג), במקום "עד לסכום ההכנסה הנקוב בסעיף קטן (ב)(3) רישה" יבוא "עד לסכום של 160,800 שקלים חדשים", ובמקום "לזיכוי לפי הוראות סעיף קטן (ב)" יבוא "לזיכוי לפי הוראות סעיף זה"".

שגית, נניח שהיישוב יוצא מהגדרה – כמה זמן יש לו?

בשנה שבה הוא חדל להיות ובשנה שאחריה. זה נותן לו שנה בעצם.

זה לא היישוב, זה האדם.

אם היישוב זכאי, כמה זמן הבן אדם צריך להתגורר באותו יישב כדי שהוא יקבל את זה? - - -

- - -

בהמשך יש גם על היישוב. על כפר ורדים יש בהמשך, כשנגיע להוראות המעבר.

"(ד) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

(ה) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים, עד 15 בינואר של כל שנת מס, את רשימת היישובים המוטבים וכן את הניקוד הכולל של כל יישוב כאמור, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ברשימה כאמור יפרסם המנהל גם את היישובים שחדלו להיות יישובים מוטבים באותה שנת מס".

בעצם זה אומר שהרשימה של היישובים והזכאות שלהם היא לא חלק מהחוק, אלא היא נגזרת של חישוב הנוסחה בחוק. ולכן, כדי שיהיה סדר ושיישובים ידעו אם הם בפנים או בחוץ, או אם יישובים ירצו לחלוק על המדידה או המדרג שניתן להם, יש פה הוראה שאומרת שמנהל רשות המסים יפרסם, גם ברשומות וגם באתר האינטרנט של רשות המסים, את הרשימה - - -

- - -

רבותיי, אני מבקש לא לדבר, זה מפריע.

אבל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא תגמור עד ה-15 בינואר לגבי מה שהיה בשנה הקודמת.

אז מה? מה זה מפריע?

הם לא עושים מדידה כל שנה.

הבנתי. אז הוא לוקח את זה לפי מה שהיה - - -

בדיוק. המטרה היא גם ליצור המשכיות.

אנחנו רוצים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחוק הזה, גם לגבי מדידה של יישובים. הם צריכים ללוות את החוק הזה כל הזמן.

אדוני היושב-ראש, האם נעשתה הדמיה לפי החוק המוצע של כל היישובים, כל אחד והאחוזים שלו? האם אפשר לקבל עותק של זה מרשות המסים?

כן, אנחנו נחלק את זה, אבל אני ביקשתי שיעשו עוד הפעם את הרשימה. אני מדגיש: נחלק את הרשימה - - -

מעודכנת לפי ההצעה הנוכחית.

כן. אני מדגיש וחוזר ומדגיש: החוק זה זה. הרשימה זה לא החוק, הרשימה היא לפי ההערכות שלנו.

ברור. זאת הדמיה לפי נתוני הלמ"ס של שנה שעברה.

כן, אבל זה לא החוק. יכול לבוא ראש רשות ולהגיד: אני ברשימה - - -

בדיוק. כדי שנוכל - - -

מר בן דוד, יכול לבוא ראש רשות ולהגיד: ברשימה שחילקתם היישוב שלי נמצא באחוז יותר נמוך ממה שאני באמת צריך להיות. ויכול להיות שהוא צודק, אנחנו לא מתווכחים על זה. אנחנו את הרשימה הזאת נעשה ונחלק לנוחיות האנשים, אבל זה לא חלק מהחוק.

בוודאי.

הלאה, שגית.

"2. פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

(א) לעניין יישוב במועצה אזורית, חישוב מדד הפריפריאליות והמדרג החברתי-כלכלי יתבסס על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי כל יישוב בנפרד או לגבי המועצה האזורית, לפי הנמוך מביניהם". זה מה שאמרנו קודם – שהלשכה תבדוק את שני הסוגים, ככל שהיא תוכל.

ומה שיקבע הוא?

הטוב מביניהם.

המיטיב.

שגית, מה הטווח שהלמ"ס תעשה ביישובים שלנו? הרי את דיברת על יישובים קטנים; מה זה יישוב קטן?

אנחנו נצטרך לשמוע את זה מהם.

"(ב) בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדד פריפריאליות לגבי כל אחד מהיישובים הנמצא בתחום שיפוטה של מועצה אזורית, בנפרד". זה בעצם מדד חדש שעד היום לא היה. אנחנו נותנים לה שנה לעשות את זה.

אבל אם היא לא עשתה, זה לא פוקע, נכון?

זה יישאר לפי החישוב של המועצה האזורית.

למה נותנים שנה?

לחדד את המדד הנפרד לכל יישוב.

"3. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הוכחת מגורים ביישוב לשם קבלת הטבת מס לפי סעיף 11 לפקודה".

אני רוצה להגיד לכם איך נולד העניין הזה ואני רוצה להגיד לכם מה הפשרה שהושגה. הייתה דרישה של רשות המסים לקבוע שצריך תשלום ארנונה. יכול להיות שראשי הרשויות היו אוהבים את זה, אבל אנחנו מאוד לא אהבנו את זה, גם בחוקים קודמים. הייתה דרישה שכדי לקבל אישור שבן אדם הוא תושב תל אביב, הוא יצטרך לשלם את הארנונה. אז אמנם אני בעד שכולם ישלמו ארנונה וגם כל חברי הוועדה בעד תשלום ארנונה, אבל אי אפשר לערבב את השלטון המקומי עם השלטון המרכזי. ראש הרשות יכול לנתק מים למי שלא משלם ארנונה או לעשות כל מיני פעולות אחרות, אבל לתת אישור על נושא שהוא לא קשור לרשות המקומית? אנחנו לא הסכמנו לערבב את זה. ואז באו ואמרו: מה, אתם רוצים שירמו? אמרנו לא. אז הפשרה שהושגה היא מה שהקריאה היועצת המשפטית: ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, יקבע הוראות לעניין הוכחת מגורים, אם הוא ירצה כמובן. יש הרבה פרמטרים שלפיהם הרשות המקומית יכולה לקבוע או שהאיש יכול להוכיח שהוא תושב המקום: הוא יכול להוכיח שהילדים שלו לומדים במוסדות החינוך במקום, הוא יכול להוכיח שהוא משתמש במים... לא חשוב, אני לא נכנס לעניין הזה. אבל אנחנו לא נפתור בחוק הזה את הבעיה שרשות המסים מגישה בכל חוק הסדרים בקשר לתשלומי הארנונה. אני לא מוכן לדבר הזה. רוצים להגיש חוק בעניין של תשלומי ארנונה? שיגישו חוק, נדון עליו ונקבל החלטה. אבל הנושא של חובת הוכחה יהיה על ידי שר האוצר, אם ירצה, והוא יביא את זה לאישור ועדת הכספים. למה אני אומר את זה, חברי הכנסת וראשי הרשויות - - -

- - -

אפשר לדבר בוועדה הזאת? אני רוצה שתדעו שעל כל סעיף שיש כאן במתווה - - -

- - -

חברות וחברים, שקט.

על כל סעיף שיש כאן במתווה היו דיונים ארוכים, קשים ולא פשוטים. אני מעריך את העבודה של הממשלה בעניין, הם רצו לדאוג לעניינים שלהם. אגב, נדמה לי שחלקם לא נמצאים היום.

זה עדיף.

מוקדם להם.

זה לא יפריע להם לקחת קרדיט.

אתמול בילינו הרבה שעות עם רשות המס.

יותר מדי.

ואנחנו עוד צפויים לשבת אתם. אורלי, חסכנו את המליאה אתמול.

אבל אנחנו כבר צריכים לדאוג שביום שני זה לא יעלה שוב.

על כל פנים, זה הסעיף שעליו הסכמנו, וכל אחד מחברי הוועדה יוכל להגיד אם הוא מסכים או לא מסכים, אבל אני מציע לקבל את הסעיף הזה. הלאה.

אני עוברת לתחילה ולהוראות המעבר.

שאלה: זה לא תלוי בהוראות השר?

התשובה היא לא.

אז מה קובע היום?

היום, נדמה לי, זה לפי תצהיר - - -

לא.

לפי הכתובת הרשומה במשרד הפנים.

מה שעלה זה שבעצם המועצה נותנת, אבל יש אנשים שלא גרים שם בפועל וכן משלמים ארנונה. אז דיברו על כך שחלק מזה יבוא דרך מערכת החינוך.

למה אנחנו נכנסים לזה? שר האוצר יקבע הוראות.

אני לא מציע שהוועדה - - -

עדיף שראשי הרשויות יקבעו.

אבל זה לא הדיון עכשיו.

בדיוק, אני לא מציע להיכנס לזה.

אני מציע לשלוח את הילדים לבית ספר ולהביא הוכחה. על זה אי אפשר להגיד כלום.

בדיוק, זה גם דבר טוב.

שגית, הלאה.

"4. תחילתו של סעיף 11 לפקודה – ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) (להלן – יום התחילה)".

רק שנייה, אני רוצה לשאול משהו. החוק הזה, אם אכן הוא נכנס לתוקף, הוא נכנס ב-1 בינואר והוא יתחיל ב-2016. תהיה בעיה. הבעיה תהיה בחמשת היישובים, מכיוון שעד 1 בינואר הם כבר בחוץ.

עד 1 בדצמבר אנחנו בחוץ.

אדוני ראש המועצה, אני לא בג"ץ ואני לא בית המשפט. אני יודע להגיד לכם מה הם אומרים לנו, אני יודע לנתח את ההחלטות שלהם, ומאוד יכול להיות – ואני חושש מהעניין הזה – שאם אנחנו קובעים שתחילתו של החוק היא 1 בינואר, יגיד בית המשפט שעד 1 בינואר חמשת היישובים לא זכאים להטבות מס, בגלל שזה לא על פי קריטריונים, ואז אתה יכול פתאום להיתקע... אנחנו במדינה שיש בה הרבה בירוקרטיה, ופתאום יכול להתברר שבחצור הגלילית אנשים שביקשו הטבת מס לא יקבלו. לכן אני מבקש מהיועצת המשפטית למצוא פתרון לתקופה שבין האישור של החוק לבין 1 בינואר.

נבקש מבג"ץ להאריך בחודש.

אנחנו לא בג"ץ, אנחנו כנסת, ואני לא רוצה לבקש.

נעשה שמירת תוקף לחמשת היישובים האלה לאותו חודש, ונעדכן את בג"ץ שלאור העובדה שהכנסת כן קיבלה מתווה חדש, שמבוסס על קריטריונים ענייניים, אובייקטיביים ושוויוניים, הכנסת מצאה לנכון לשמור תוקף של הטבות שאותם יישובים קיבלו עד 30 בנובמבר. אנחנו גם נוסיף את זה לכאן וגם נעדכן את בג"ץ בעניין הזה.

למה סעיף 3 לא עונה על זה?

כי תחילת החוק היא 1 בינואר 2016 והוא לא הולך אחורה.

אבל גם תחילתו - - -

מה יהיה בדצמבר בבית שאן?

לא, אבל יש פה את סעיף 3, שמבחינה משפטית, ברגע שהחוק נכנס לתוקף אז רטרואקטיבית הוא אומר שבשנת מס שהופסקה הזכאות, כל שנת המס - - -

לא, אורלי, תחילתו של החוק היא ב-1 בינואר.

אבל ברגע ש-1 בינואר נכנס אז סעיף 3 תקף.

רגע, יש לך בעיה לשמור על בית שאן כך שלא יהיה ספק?

לא, אדרבא, בוא נוסיף עוד... לדעתי זה לא פותר - - -

טוב מאוד, זה נותן עוד חגורת ביטחון.

זו לא עוד חגורת ביטחון. עלול להיות מצב שבגלל הבירוקרטיה זה לא יהיה.

בסדר, אני מקבלת.

אנחנו עוברים לשלושה סוגים של הוראות מעבר, כולן לתקופה של שנתיים.

"(ב) תושב של יישוב שערב יום התחיל היה זכאי לזיכוי ממס לפי הוראות סעיף 11 לפקודה כנוסחו ערב יום התחילה והיישוב חדל להיות יישוב מוטב לפי הוראות סעיף 11 כנוסחו בחוק זה, זכאי בשנות המס 2016 ו-2017 לזיכוי ממס לפי הוראות סעיף 11 לפקודה כנוסחו ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו יתר התנאים בסעיף האמור וכן שהיה תושב היישוב האמור במהלך כל שנת המס 2015 וכן במהלך שנות המס 2016 ו-2017, לפי העניין; ולא יחולו לעניין זה הוראות פסקה 11(4) לפקודה".

הסעיף הזה מטפל בכפר ורדים, שהיה זכאי לפי סעיף 11 הקיים להטבה ממס אבל כתוצאה מהמתווה ובשל מדד חברתי-כלכלי גבוה שלא תואם את המדדים שמופיעים במתווה - - -

והמרחק מהגבול.

נכון, גם המרחק מהגבול.

אם המרחק מהגבול היה פחות, הוא היה נכנס.

תשעה קילומטר וארבעה מטר. אבל יש שם - - -

רגע, רגע, אנחנו חולמים בלילה על סיון יחיאלי. תאמין לי, אני רוצה לגור ביישוב שלך, אתה ראש מועצה - - -

- - -

אני אאפשר לך לדבר.

סליחה, אם הם לא עונים על התנאים ולא זכאים, איך אנחנו נוכל לאשר להם הטבות - - -

הוראת המעבר נועדה לגרום לזה שלא תהיה נפילה - - -

אני אסביר לגבי כפר ורדים, היות שמדובר רק על כפר ורדים. אנחנו קיימנו על העניין הזה דיונים, והייתה הצעה להרחיק את קו הגבול לעשרה קילומטר, שזה כבר שינוי מהמתווה. אני לא בניתי את קו הגבול, ולא המצאנו את זה עכשיו כדי שמישהו ייכנס או מישהו יצא, אלא לקחנו את מה שקיים. זה אחד העוגנים החזקים של המתווה הזה, שלא המצאנו, לקחנו את הדברים הקיימים. ועל פי הנתונים האלה, כפר ורדים הוא היחיד שיוצא מהטבות המס. כפר ורדים, המצב הסוציו-אקונומי שלו הוא גבוה, אבל יש לנו עניין שהוא יתחזק, אנחנו רוצים שבצפון יהיה יישוב שיש בו אנשים שמצבם הסוציו-אקונומי הוא גבוה. אנחנו לא יכולים להכניס אותו בתוך המתווה, מכיוון שהיה צריך לשנות סדרי בראשית. לכן אמרנו שהיות שאנחנו קובעים הוראת שעה למשך שנתיים להרבה דברים, נקבע הוראת שעה גם לכפר ורדים לשנתיים, עם מתווה המס הגבוה, כלומר, הוא נשאר עם 11%, ובתוך השנתיים האלה אנחנו נעשה כל מאמץ כדי שכפר ורדים ייכנס למסגרת כלשהי, יכול להיות שבמסגרת עידוד הון או מסגרות אחרות, כך שכפר ורדים לא ייפול מתוך היישובים. שאלת איך אפשר לעשות דבר כזה. אנחנו לא עוסקים בחוקי סדום, אנחנו עוסקים בחוקים ליברליים ואנחנו לא יכולים ללכת עם הראש בקיר. אי אפשר להגיד שהיום כפר ורדים לא בעניין. לכן יש שנתיים... אגב, שנתיים במזרח התיכון זה הרבה מאוד זמן, ועד אז נעשה את מה שצריך.

אדוני היושב-ראש, תודה. אבל יש כאן נקודה אחת: יש כאן תנאי שמדבר על כל 2015 - - -

כן, אני ראיתי את זה עכשיו.

יתוקן? תודה.

שנייה, אני רוצה להבין על מה מדובר.

כפר ורדים שונה משמירת התוקף שהקראנו קודם בסעיף 3, שלפיו אם היישוב חדל להיות יישוב מוטב התושב ימשיך לקבל. כפר ורדים שונה, כיוון שהוא יוצא. ולכן גם אם יבוא תושב חדש לכפר ורדים ב-2016, הוא עדיין צריך ליהנות מהטבת המס, כי זאת הוראת מעבר. תוך כדי שהקראתי ראיתי שזה כתוב לא נכון, כי לכאורה יש כאן תנאי שהוא היה חייב להיות תושב היישוב במהלך כל שנת המס 2015.

צריך להוציא את זה בגלל שאמרו לי שהולכים לבנות אצלכם, ואת השנתיים האלה אנחנו צריכים גם בשביל זה, הרי אנחנו לא רוצים שהבנייה תיפסק.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

הוראת מעבר נוספת: "(ג) תושב של יישוב שערב יום התחילה היה זכאי לזיכוי ממס לפי הוראות סעיף 11 לפקודה כנוסחו ערב יום התחילה, ובשנות הכספים 2016 ו-2017 הוא זכאי לזיכוי ממס לפי הוראות סעיף 11(ב)(1) לפקודה כנוסחן בסעיף, יתווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו בשנות הכספים האמורות שיעור של 2% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, ולתקרת ההכנסה יתווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקה 11(ב)(1) של 24,000".

24,000 זה הברוטו?

זו התקרה. אם היה לו 120,000, אז הוא יקבל 144,000.

אני מסבירה את הסעיף. בסעיף 11 הקיים לא היה שיעור נמוך כמו 7% בתקרה של 120,000, זה מסלול חדש שנכנס כאן. אמנם כל המסלולים ירדו, אבל ירידה למסלול של 7% למי שהיה בחוק הקיים זו ירידה שהיא יחסית משמעותית. אמנם רוב היישובים שנכנסים למסלול של ה-7% אחוזים הם יישובים חדשים שעד היום לא קיבלו, אבל ישנם מספר יישובים שנכנסים שקודם הם קיבלו יותר, לפעמים אחוזים גבוהים מאוד, כמו 14%, 11%, 12%, 13%, עם תקרה מאוד גבוהה, 240,000, 190,000, תקרות שלא קיימות במתווה הזה. לכן עלתה טענה שהנפילה פה היא מאוד משמעותית. ולכן יש פה הוראת מעבר שמנסה לאזן את הנפילה הזאת בכך שהיא נותנת תוספת של 2% ליישובים שנפלו למסלול הנמוך ביותר של 7%, בתוספת של 24,000. מדובר על כ-16 יישובים שזה חל עליהם.

יש עמוד שנמחק מהמתווה הזה. לגבי העמוד הזה, אני ביקשתי מהיועצת המשפטית, וגם היא הציעה את זה, לעשות כמו בחוק אזורי עדיפות לאומית, שהממשלה תוכל לקבל החלטה שיש מקום מסוים או אזור מסוים שיוכלו להעלות ב-2% נוספים ויוכלו לקבל החלטה שהתקרה גבוהה יותר, מנימוקים שייכתבו, לא סתם באוויר. יש הרבה דברים שאי אפשר להכניס אותם בחוק ואני גם לא רוצה להכניס אותם בחוק, אבל הממשלה יכולה לקבל החלטה לגביהם.

אני רוצה הסבר לסעיף הבא.

רגע, עוד לא הגענו אליו. ביקשו ממני שבשום פנים ואופן... אני לא יודע כמה בממשלה מתנגדים, אני לא בטוח שכולם, אבל מי שדיבר אתי וניהל אתי משא ומתן ביקש בתוקף להוציא את העניין הזה של הממשלה, ונימוקו הוא שאם אכן יהיה מצב שבו יהיה סעיף כזה, יעמדו אצלו בתור ראשי רשויות... בממשלה, שר האוצר, ראש הממשלה, יעמדו בתור ויגידו "אנחנו רוצים להיטיב עם היישוב הזה". אני חושב שחקיקה מסודרת הייתה צריכה להשאיר את הפתח הזה, אבל אני לא יכול לריב עם הממשלה.

אגב, אדוני, אני שם לב - - -

אני רק משלים את המשפט. המציאות היא שבחוק אזורי עדיפות לאומית, שגם בו יש מתווים ומפות, כן יש את הסעיף הזה. הסעיף מאפשר לממשלה לשנות מהמתווה של אזורי עדיפות לאומית, כלומר, הממשלה יכולה לקבל החלטה, מנימוקים שייכתבו. אבל הם ביקשו שכאן זה לא יהיה. אני לא יכולתי לריב על העניין הזה, למרות שאני חושב שזה דבר לא נכון, ובסופו של דבר הסעיף הזה לא נמצא. אחמד, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני הקשבתי למה שאמרת - - -

- - -

יש פה ויכוח עם מיקי מכלוף זוהר - - -

מיקי זוהר שואל מה הבעיה בסעיף הזה, בעוד הוא מגלם את הבעיה עצמה.

די כבר.

תן לי לדבר.

היות שיש לי הכרת הטוב לאחמד טיבי וחבריו, אל תפריעו לו לדבר עכשיו. הברית בין החרדים לערבים.

היא עדיפה על so called ברית שלא הייתה קיימת עם מה שקרוי מפלגת העבודה, שהיא גורם האסונות מספר אחת - - -

די כבר, מה אתה מתחיל לי עכשיו עם זה? עכשיו הם יענו לך.

לא הליכוד, מפלגת העבודה. אבל בואו נחזור לעניין, נחזור לליכוד - - -

אחמד, אל תפסיק, אל תפסיק.

אחמד טיבי – התשובה הישראלית לעומר שריף. יאללה, לך.

אחמד, בבקשה.

הקשבתי בקשב רב למה שאמרת על גורם בממשלה, או בקואליציה, שניהל אתך משא ומתן וחשש שראשי רשויות יבואו אליו. אני קראתי את כל החוק ואני גם קורא עיתונים, למשל, אני קורא מה שאומר מיקי מכלוף זוהר, ואני לא מצאתי את הסעיף שמדבר על פרמטר של יישובים על פי אחוזי הצבעה.

הורידו את זה.

אני מבקש להוסיף...

- - -

או שזה הוכנס ואנחנו לא יודעים עדיין.

אחמד, זה לא יכול להיות סתם אחוזי הצבעה, זה צריך להיות נהירה.

אלה שנהרו, הם נכנסים לרשימה? גפני, לנהור לקלפיות זה פרמטר?

בטח, בטח...

רק עם זה באוטובוסים.

אתה לא רואה את המפה? אתה לא ראית כמה קיבלתם?

יש רשימה חדשה.

אחמד, אתמול נהרתם הביתה כשהיינו צריכים אתכם.

גפני, אני מציע שנמשיך, כי אנחנו רוצים להצביע היום.

אתה הוצאת אותנו מדיון רציני ביותר, בואו נגיע להצבעה.

הרב גפני, בסוף כל המאמץ הזה וכל הוועדות האלה ילכו לאיבוד, אז נו, באמת, בואו נמשיך.

- - -

הצבעה.

יאללה, הצבעה כאן ועכשיו.

רבותיי, החלק האמנותי הסתיים.

רגע, יש לי מה לומר על זה.

עוד לא סיימנו לקרוא.

תן לנו לגמור לקרוא.

- - -

גפני, אני רוצה להבין איך זה כן קורה.

- - -

נחזור לזה, אני לא מתחמק משום דבר.

אני אשאל שאלות קשות.

אני בעד.

אתה הרי אמרת שאתה לא יכול להיות במצב שאני מצביע נגדך.

לא, אם אתה אומר שאתה מצביע נגד, אני לא מביא את זה להצבעה.

שגית, בבקשה.

הוראת מעבר אחרונה: "(ד) תושב של יישוב במועצה אזורית שמחצית ויותר מיישוביה הם יישוב מוטב כהגדרתו בסעיף 11 לפקודה, ומתקיימים לגבי אותו יישוב תנאים (2) עד (5) להגדרת "יישוב מוטב", יהיה זכאי בשנות הכספים 2016 ו-2017 לזיכוי ממס בשיעור ובתקרה כאמור בסעיף 11(ב)(1), ובלבד שמתקיימים בו יתר התנאים הקבועים בסעיף 11, למעט פסקה (1) להגדרת "יישוב מוטב"."

הסבר.

עלתה פה בעיה לגבי מספר מועצות אזוריות. חלקן, כמו שדות נגב ומרחבים, נמצאות בתוך קווי הפריפריה אבל לא כל היישובים שלהן מגיעים לניקוד שמאפשר להם לקבל את המסלולים שמופיעים כאן. יש גם מועצות אזוריות אחרות, למשל עמק המעיינות, שגם בה יותר ממחצית היישובים זכאים, זאת לצד יישובים נוספים שאין להם את הסמיכות לגבול הדרושה וכתוצאה מזה יורד להם הניקוד, או שבגלל שהם לא נמצאים בתוך אזור הפריפריה שהוגדר מלכתחילה, הם לא זכאים. עלתה פה טענה, שחברי הוועדה קיבלו אותה כבר בישיבה הראשונה, שמצב שבו בתוך מועצה אזורית מחצית היישובים יהיו זכאים והמחצית האחרת לא יהיו זכאים, עלול לגרום למצב של נדידה בתוך המועצה האזורית עצמה, כך שאותם יישובים שלא זכאים להטבה עלולים להיפגע מאוד. יש פה הוראת מעבר שהיא לא פשוטה, מכיוון שכל המתווה מבוסס על זה שאנחנו נמצאים בתוך אזור פריפריה, בעוד הוראת המעבר הזאת אומרת שכשאנחנו מתבוננים על המועצה האזורית אנחנו מקבלים את הטיעון – שזה טיעון שחברי הוועדה פה קיבלו – שרק בשל אי-סמיכות לגבול או אי-ניקוד מהסוג הזה היישובים האחרים לא קיבלו, וזה עלול להפוך אותם בעצם ליישובים שייפגעו בצורה מאוד קשה, וכדי למנוע את הפגיעה הזאת הוראת המעבר הזאת אומרת שב-2016 ו-2017, באותן מועצות אזוריות, מחצית היישובים שלא זכאים להטבות ממס לפי הוראות הסעיף הזה, בשל ריחוק מהגבול, בשל אי-עמידה בתנאים של קווי אורך ורוחב או מסיבות אחרות, למעשה יהיו זכאים למסלול הנמוך ביותר, כלומר, 7% ותקרה של 120,000 – וזאת כדי לאזן את הפגיעה ולא לגרום שוני - - -

אז הם לא יקבלו כמו השכנים שלהם?

לא, הם יקבלו את המסלול הנמוך ביותר. זאת הוראת מעבר שגם ככה אנחנו צריכים - - -

אני רוצה להוסיף בעניין הזה. אחת הבעיות הקשות בחוק זה הסעיף הזה. אני לא מוכן להעביר את החוק בלי זה, ואני אגיד לכם למה. אנחנו מדברים על מועצה אזורית, שזה כמו עיר גדולה שיש בתוכה שכונות שונות. לכן אי אפשר לעשות, לפחות לא בשנתיים הראשונות... במועצות אזוריות יכול להיות שוני בין יישובים שונים, אבל לא יכול להיות בשום פנים ואופן שאנחנו נעביר את החוק הזה מבלי שנפתור את הבעיה הזאת. היה לי קושי גדול מול הממשלה, על כל משרדיה, בעניין הזה. אני שאלתי את היועצת המשפטית של הוועדה האם היא תוכל להגן על זה בבג"ץ. אמרה לי היועצת המשפטית של הוועדה שהיא יכולה להגן על זה בבג"ץ, מהנימוק הזה ומעוד נימוקים שדיברנו עליהם. כי לגבי מועצות מסוימות, התוצאה של החוק הזה היא קרע. באמת, זה דבר שאי אפשר להשלים אתו. ולכן הוראת השעה הזו נולדה.

אדוני היושב-ראש, בג"ץ, בפסיקה קודמת שלו לגבי שני יישובים, שאחד היה 8.7 ק"מ והשני היה 9.1 ק"מ, קבע שהיישוב השני ייכנס. אתה אמרת שהמועצה היא כמו עיר, ולכן ראוי שכל המועצה תקבל את מה שמקבלת המועצה האזורית, אי אפשר לעשות את השוני.

רשות המסים הכינה בשנת 2008 עבודה בנושא של הטבות מס, ואז לא הייתה הפרדה בין הגבולות, אלא קבעו תשעה קילומטר לכל היישובים - - -

אני בעד. שרשות המסים תתכבד ותיקח את מה שהיא עשתה ותביא את זה לאישור הממשלה.

עוד דבר: מה קורה אחרי שנתיים, שגית? יש הוראת שעה, אבל מה קורה בעוד שנתיים?

היא לא יודעת, אני יודע. אנחנו נצטרך לעבוד קשה בשנתיים האלה, זה הכול. אם אני אגיד מילה בעניין הזה, זה יהיה רע מאוד.

אני רוצה התייחסות לעניין של השבעה מול עשרה. שגית, תקשיבי טוב: אם יש לי שני יישובים שהמרחק ביניהם הוא 100 מטר, הוא ילך לבג"ץ, הוא יגיד: איך זה יכול להיות שבגלל 100 מטר - - -

- - -

הוא לא יפסיד.

יש קריטריון קבוע.

הוא לא יפסיד. כולם בפנים, אין דבר כזה, אין הפרדה.

- - -

שקט, רבותיי. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה.

בטרם אני אציע הצעה לגבי הסעיף הספציפי הזה, שאני חושב שזאת תהיה הצעה נכונה, אני רוצה לומר לחברים שיושבים סביב השולחן, שזה סעיף שלגביו צריך להכיר תודה על ההחלטה שהיושב-ראש קיבל. כי עם כל הכבוד, אני שומע גם קצת דברי ביקורת. הדבר היחיד שצריך לעשות זה לשבח את יושב-ראש הוועדה על כך שאימץ את הסעיף הזה, כי זה סעיף קריטי שהיה יכול ליצור קרע בתוך היישובים והיה יכול ליצור הגירה בין יישוב ליישוב בתוך מועצה אזורית. זה סעיף שהיושב-ראש אימץ אותו, וצריך לברך אותו על כך.

תודה.

ועכשיו הקאץ'. אנחנו סיכמנו בסעיף 5 שבתוך שלוש שנים מיום תחילת החוק יתחיל איזשהו מחקר של הלמ"ס שיוכל לברר פנימה בתוך היישובים את הנתונים. זו בעצם המהות של צו השעה – שאנחנו רוצים להמתין ולראות מה המצב הסוציו-אקונומי האמתי של כל יישוב. לכן אני אומר שאולי מוטב לנו לעשות את צו השעה או לשלוש שנים, או בהתאם לתוצאות המחקר של הלמ"ס, לפי המוקדם מביניהם. זה אומר שאם תוצאות הלמ"ס יגיעו קודם, אנחנו נלך לפי תוצאות הלמ"ס, ואם לא, אז יהיו לפחות שלוש שנים.

אבל מיקי, המחקר לא עוסק ישירות בשינוי המודל, הוא עסק בהשפעות הטבות המס באופן רחב. זה כלי לדיון בעתיד על הכלי הזה, אבל זה לא - - -

מיקי, זה שני דברים מנוגדים.

אדוני, אני יורם קרין, ראש מועצת עמק המעיינות. יש לי הערה טכנית לגבי הסעיף הזה. אני מברך על ההבנה העמוקה של הוועדה שהמועצה האזורית זה גוף אחד, תודה רבה. אני מצטרף לבקשת חבריי לראות האם אפשר שיהיה את אותו אחוז לכל היישובים.

זו בעיה גדולה.

ישנן מועצות נוספות שקיימת בהן שונות, אפילו בין שלושה מסלולים, ואין בהן את הוראת המעבר הזאת, ולכן אני לא חושבת שזה נכון לעשות את זה לגבי יישובים שבעצם לא זכאים מלכתחילה לפי המתווה. לכן אני חושבת שנכון יותר שהם יקבלו את המסלול הנמוך ביותר.

אני מחבל אילות, יש לי יישובים שיקבלו פחות אחוזים, ועדיין אני חושב שלא צריך לשנות שום דבר במתווה.

יפה מאוד.

תודה רבה.

אני תמיר עידן, ראש המועצה האזורית שדות נגב. יש לי הערה טכנית לגבי הסעיף הזה. כתוב פה "מתקיימים לגבי אותו יישוב תנאים (2) עד (5)", אלא שסעיף (5) נותן 25 נקודות, והרי כל העניין הוא שאין 25 נקודות. כלומר, שהוא לא מגיע לסך של 25 נקודות.

זה סעיף (5) להגדרת "יישוב מוטב".

תסתכלי מה כתוב בסעיף – שהניקוד הכולל הוא 25 נקודות. כלומר, אז הוא ממילא היה נכנס. לכן זה צריך להיות (2) עד (4).

אני אבדוק את זה.

הכוונה היא אחרת.

בגלל זה אמרתי שזה סעיף טכני.

איתן ברושי, בבקשה.

אני מתנצל, אבל הבטחתי להיות בכנס שדרות, שגם שם יש פריפריה. אז מעבר לברכות ולתודות יש לי שתי הערות. אחת, לגבי השאלה של ירידה מעבר ל-2%. למרות הסעיף שכתוב פה, אני מבקש להוסיף שאם יש ירידה של יותר מ-2%, היא תבוצע בהדרגה, בנוסף למה שכתוב בהוראת השעה. יש יישובים כאלה.

אני מתנגד לזה, ואני אנמק למה. הייתה הצעה כזאת, על ידי רשות המסים, אבל זה לא טוב.

דבר שני - - -

- - -

חברים, אלחייני, בואו תקשיבו.

סליחה, אחד החברים הנכבדים בכנסת מדבר ואתם מפריעים.

אני רוצה להתייחס גם לקו גדר. אני מציע שבקו גדר לא יהיה הבדל בין יישוב ליישוב, הם כולם יהיו במקסימום. מי שנמצא עד שני קילומטר מהגדר, לא משנה הפריפריה והמצב הסוציו-אקונומי שלו - - -

- - -

גפני, זה נראה לי נכון וחשוב.

מה?

שמי שנמצא עד שני קילומטר מהגדר יקבל את המעמד המרבי, ולא חשובים המרכיבים האחרים. הייתי השבוע על הגבול הזה, ואין לתאר את ההבדל בין מי שיושב על הגדר או שהגדר בתוך היישוב שלו... אני לא מציע שכאלה שהגדר חוצה אותם, יהיה הבדל של 1%, או 2% או 3% בין יישוב ליישוב.

לא יהיה 3% ולא 2%, יהיה אחד למעלה, אחד למטה. יש כאלה שעולים.

אז בוא נשאיר את כל הגדר. מדובר במעט יישובים, וכולם באותו המצב – שהם על הגדר ברמה המקסימלית.

ברושי, אם אתה פותח את זה, זה הולך לבג"ץ.

איתן, אנחנו רוצים לאשר את המתווה - - -

זה הולך לבג"ץ.

בכל מקרה זה ילך לבג"ץ. הגבול הקודם היה תשעה קילומטר והורידו לשבעה. למה בצפון זה תשעה קילומטר? מי קבע - - -

מיקי - - -

אבל אם לא נעביר את זה היום – נגמר הסיפור.

- - -

האויב של הטוב - - -

חברים, אם זה לא יעבור היום - - -

עכשיו. הרב גפני, אי אפשר להביא את זה להצבעה? אנחנו מחכים הרבה שנים לזה.

בכל מקרה, אני תומך ומודה.

תודה.

רבי משה, בהמשך למה שאיתן אומר, מאחר שבדרום ליישובי קו העימות או סמוכי גדר יש נוסחה משלהם, יש חוק נפרד... בצפון מדובר על עשרה קיבוצים ומושבים שהולכים להיפגע מהמתווה הזה. אני מדבר על יישובים שהם על הגדר. זה יכול לפגוע בזרעית, זה יכול לפגוע בדוב"ב, זה יכול לפגוע באביבים, זה יכול לפגוע בחניתה ובקיבוץ אילון. אלו יישובים קטנים שעלולים להיפגע, ואנחנו חייבים לתת את דעתנו בנושא הזה. אסור שהם ייפגעו, אלו יישובי גדר, רבותיי.

חבר הכנסת וקנין, מכיוון שהוספנו בניקוד 1% לאותם יישובי גדר, רובם לא נפגעים. הפגיעה היחידה שנותרה להם זו התקרה. התקרה שלהם תרד.

על התקרה אני מדבר.

- - -

חברי הכנסת היקרים, אתם לא עוזרים להעביר את החוק הזה.

- - -

אבל גפני, התקרה ירדה לכולם. אם אתה תתעסק עם התקרה – נגמר.

- - -

חבר הכנסת גפני, אפשר לדבר רגע?

רגע, אני מבקש להשלים את הקריאה. אנחנו נחזור לזה.

- - -

חבר הכנסת גפני, אפשר לדבר?

לא. אני מבקש שהיא תשלים את החוק.

ועכשיו?

אני אאפשר, אבל קודם נשלים.

חבר הכנסת גפני, אני רוצה לדבר רגע לגבי הנושא הזה.

לא, לא, נשלים ואז נחזור לזה.

אתה תשכח את זה.

אנחנו לא נשכח שום דבר, תאמין לי, אני חולם על זה בלילה. אגב, דוב"ב עולה. שגית, הלאה.

שגית, את יכולה לקרוא מהר?

משה, תן להשחיל מילה ונגמור עם זה.

מה זה "להשחיל מילה ונגמור עם - - -

תן להשחיל. אני יורם ישראל, ממטה אשר. האם יעלה על הדעת שאי-שם בגליל, בחבל ארץ שמתחיל בראש הנקרה , סמוך לשלומי, סמוך ליערה, סמוך לחניתה... תקשיב, חניתה, שהגדר עובר בתוכה – 11%, עד 168,000; שלומי, שאני מבין שהיא יישוב עירוני – 16%, עד 198,000; יערה, שהיא שני קילומטר מהגבול – 13%, עד 198,000. למה הפערים האלה? למה אי אפשר מדרגה אחת לכולם?

זה תוקע את ההסדר.

יש קריטריונים.

יש הבדל בין יישוב עירוני לאחר, אין ברירה.

- - -

מה אתה רוצה? שיורידו לשלומי?

האתגרים של שלומי - - -

צודק פולקמן, האתגרים של שלומי וחניתה הם לא אותו דבר. אז אולי נוריד לשלומי והכול יהיה בסדר... אדוני ראש העיר, האם אתה רוצה שנוריד לך - - -

מיקי, מיקי.

בואו נקריא ונגמור.

זה מה שאני מבקש. שגית, בבקשה.

"(ה) הוראות סעיף 120ב לפקודה לא יחולו בשנות הכספים 2016, 2017 ו-2018". ההוראה הזאת בעצם נועדה לבלום - - -

הלאה, אין מה להסביר.

לא, מה זה 120?

להקפיא את ההעלאה של התקרה, כי היה צריך כסף.

הקפאה של סכומי התקרה.

- - -

הם לא פה, והם לא מעניינים אותי, אני לא בממשלה, אני בכנסת, לא מעניינת אותי הממשלה.

"45. מחקר על השפעות הטבות במס

(א) בתוך שלוש שנים מיום התחילה יכין בנק ישראל מחקר לבחינת השפעתן של הטבות המס על היישובים המוטבים; המחקר יבחן בין השאר את אלה:

(1) השפעות מתן הטבות המס ליישובים על תחומי רווחה וחינוך;".

קצב קריאה של "פסוקו של יום".

"(2) שינוי בגודל האוכלוסייה ביישוב, לפי פילוח של האוכלוסייה והיישובים;".

לוקח 15 שנה לבנות, אז מה יבדקו בשלוש שנים?

שגית, אפשר לקרוא בקצב מהיר יותר?

לא, אי אפשר. עם כל הכבוד, אתה נמצא ב-7%, נכון?

אני עוד לא הגעתי אליך לעלות ל-12% - - -

אתה רוצה לעלות ל-11%? אז זה סעיף שאולי יכול להעלות אותך.

אני יודע, וזה בדיוק העניין.

הלאה, הלאה.

"(ב) מחקר כאמור בסעיף קטן (א) ומסקנותיו יוגשו לוועדת הכספים של הכנסת".

"6. תיקון חוק סיוע לשדרות ויישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)" – למעשה הסעיף הזה הוא תיקון עקיף לחוק סיוע לשדרות, שמבהיר שהיישובים שנכללים בהוראת השעה של שדרות ויישובי הנגב המערבי ימשיכו לקבל מכוח אותו חוק אחוזים ותקרות גבוהות יותר ממה שיהיה להם כאן. אם וכשתפוג אותה הוראת שעה, הם ייכנסו למתווה שמופיע אצלנו כאן.

"(1) בסעיף 5 –

(א) בסעיף קטן (ב), ברישה, אחרי "7(ה) ו(ו)" יבוא "ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014)";".

שגית, מה זה אומר? למה 2014?

הלאה, הלאה.

זה עד 2014 כי ההארכה שם היא כזאת.

"(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) פקודת מס הכנסה תיקרא לגבי התקופה שמיום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) עד תום תקופת ההארכה לפי סעיף 7(ו) כך שבסעיף 11, לפני סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ב2) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת ביגיעה אישית, עד לתקרת הכנסה של 241,320 שקלים חדשים, - - "

למה אנחנו מכניסים את זה?

כי יש לנו שם הוראת שעה ואנחנו צריכים להחריג אותם מאצלנו, כלומר, לתת להם את המיטיב.

" - - ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם;" – לכאורה יש פה ברירה לתושבי שדרות והנגב המערבי לבחור בין הוראת השעה של שדרות לבין המתווה כאן, אבל הוראת השעה מיטיבה אתם בהרבה ולכן סביר להניח שהיא תמשיך לחול ככל שהוראת השעה חלה – "לעניין זה, "אזור קו עימות דרומי" – כהגדרתו לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי - - -

- - -

רגע, רבותיי, אנחנו בחקיקה, אי אפשר ככה, באמת.

"(2) בסעיף 7(ו), במקום "בסעיף 5(ב) לחוק זה" יבוא "בסעיף 5(ב) או (ג) לחוק זה, לפי העניין".".

תודה רבה. ראש עיריית דימונה - - -

אפשר להצביע ואחר כך לדבר?

לא, לא.

צריך להגיד כל הכבוד ליועצת המשפטית, שהאתגרים שעמדו בפניה הם ממש לא פשוטים, והידע המשפטי שלה ממש בא לידי ביטוי.

כל הכבוד.

אבל אני מציע להצביע ורק אחר כך להתחיל למחוא כפיים.

לא, לא, לא.

אבל יש לנו דיון בוועדה העבודה והרווחה - - -

אני מצטער, אבל זה זילות ה - - -

- - - יבואו עליך עוד לחצים.

אדוני, בבקשה.

אפילו שדימונה נפגעה - -

מה אתה אומר? דימונה נפגעה?

- - אני חושב שזה שנכנסו חמש רשויות זה הישג אדיר, וגם קו העימות. אני רוצה להודות לך, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים. אנחנו צריכים להסתכל במקרו, עמיתיי ראשי הרשויות, ולא כל אחד צריך להסתכל על החבילה הקטנה שלו. בסך הכול אני חושב שזה הישג אדיר, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים. אני רוצה להגיד לך תודה רבה, וגם ליועצת המשפטית שלך, על ההישג, ולכל חברי הכנסת, מקצה לקצה, לא משנה מאיזו מפלגה. חשוב לי ששלומי נכנסה ושערד נכנסה ושאר היישובים. מיקי, רכז ועדת הכספים שלנו, אני רוצה להגיד לך תודה רבה, ולסגן שר השיכון והבינוי ז'קי לוי. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה.

- - -

חבר הכנסת גפני, אדוני היושב-ראש, אפשר? אדוני היושב-ראש, אפשר? אדוני היושב-ראש, אפשר להעלות את זה להצבעה כבר? אדוני היושב-ראש?

חכה, יש משבר, יש דרמה שמתפתחת.

איזה משבר?

מה, אתה לא שם לב? מיקי זוהר פרש. פרש.

- - -

די, הכול סוכם.

תצביע. אם נמשיך כך, לא תהיה הצבעה.

- - -

תצביע כבר.

יש לי הצעה לסדר: להצביע.

אדוני היושב-ראש, כולנו פה רוצים להגיד לכם תודה, אבל אחרי ההצבעה. אז אם אפשר להצביע בבקשה, זה מה שאנחנו מבקשים. הצבעה. הצבעה עכשיו, אדוני היושב-ראש.

- - -

טמיר, יש רשימה של דוברים?

אנחנו מוותרים על זכות הדיבור.

הצבעה ואחרי זה נדבר.

חבר הכנסת טיבי, הצבעה עכשיו.

שכולם יוותרו על זכות הדיבור ובסוף נברך.

יפה מאוד, כל הכבוד.

לא, רבותיי, שנייה - - -

בואו נצביע.

- - - הצבעה עכשיו.

בואו נצביע.

אדוני היושב-ראש, למה אי אפשר להצביע ורק אחר כך כל הברכות והתודות?

- - -

חבר הכנסת גפני, אפשר להשלים משפט?

בבקשה.

- - -

חבר'ה, אנחנו יודעים שלכולם פה יש מה להגיד, אבל בואו נתאפק ונלך להצבעה.

זה מה שרצינו להגיד – אנחנו מוותרים על הזכות לדבר ובלבד שתהיה הצבעה.

גם אנחנו מוותרים על זכות הדיבור.

- - -

גפני, למה אנחנו צריכים לעבור את הביזיון הזה?

רבותיי - - -

- - -

אדוני היושב-ראש, האם מרכז הליכוד בוועדה מבקש להכניס יישובים נוספים?

מה אתה מכניס עכשיו, מיקי? למה?

מיקי, מה חסר לך?

לא, לא, לא, אנחנו מוותרים על זכות הדיבור.

- - -

גבירותיי ורבותיי - - -

- - -

איפה הסדרנים? למה הם לא עושים סדר בבלגן? מה, פתאום אין סדר, כולם עומדים, בלגן? תשבו ותצביעו, תתנהגו כמו שצריך.

- - -

בסדר, דקה - - -

יש אדם הקונה את עולמו ברגע – וזה הרגע.

בשביל זה אני רוצה עוד עשר דקות, בשביל הרגע.

- - -

תנו לגפני לנהל.

אנחנו עוד עשר דקות מצביעים, אין בעיה עם העניין הזה.

אני רוצה להגיד למיקי לוי - - -

פעם שעברה הייתה הפסקה ולא הייתה הצבעה.

יאללה, חברים, נו - - -

אדוני היושב-ראש - - -

רק שנייה, אני מחכה שכולם ישבו. לשבת.

אתם יודעים למה מיקי הלך? בגלל עכו, נהרייה ו - - -

- - -

לשבת.

- - -

חבר'ה, זה בשבילכם. נו, תנו לנו לשרת אתכם, תנו לסיים את זה כבר.

אבל מי ש - - -

די, אתם לא בשקט, דב, באמת. תנו לנו לסיים את זה, די.

כבוד היושב-ראש - - -

רגע, אפשר לסגור את הדלת? חבר הכנסת מיקי לוי, אני עונה לך. אנחנו נצביע עוד עשר דקות.

העשר דקות היו לפני חמש דקות.

אראל, סבלנות, בתוך כמה דקות אנחנו מצביעים.

לא הולך להתווסף שום יישוב, ואמרתי לך את זה גם בארבע עיניים וגם אמרתי את זה בפומבי. כי ברגע שמתווסף יישוב – לא יישוב של 50,000 תושבים, אלא יישוב של עשרה אנשים – שלא נמצא במתווה, אני מושך את העניין ואני לא במשחק הזה. לא הולך להתווסף שום דבר.

האם להכניס את הממשלה או לא, האם להילחם - - -

לא להכניס. היה דיון על זה.

חבר'ה, די, בלי הערות.

אתם רוצים לדעת למה אני מחכה את הכמה דקות האלה? אני מחכה את הכמה דקות האלה כי מתקיים דיון שאני מקווה שבסופו של אני דבר אשאר צודק והתמונה תהיה כזאת ש... אני בעד להכניס את הממשלה, שלא תהיה טעות, אני חושב שהממשלה צריכה להיות בעניין, אבל לא יכול להיות שאחרי שאנחנו מקיימים דיונים ועומדים בתוקף שבניגוד לחוק של אזורי עדיפות, לא יתחילו... אני ביקשתי, ולא הגעתי להסכמה על זה, והיה יותר חשוב לי להגיע להסכמות אחרות, לגופו של עניין, מאשר הנושא הזה. אז הם אמרו לי: תיקח הכול על עצמך; אם אתה עומד בחזית, תעמוד בחזית עד הסוף, אל תביא לנו אחרי זה את התורים שיבואו לשר האוצר ולראש הממשלה.

גפני, לא נשכח אותך.

זה ייקרא מהיום והלאה "מתווה גפני", וזה ייזכר לדורות. כל פעם שמישהו יקבל הטבה - - -

בן דוד, ביקשת רשות דיבור? יש לנו כמה דקות.

מאחר שאנחנו יודעים שיש עוד שמונה דקות, אני אנסה לנצל שבע וחצי. אנחנו רצינו להגיע קודם כול להצבעה, שזה החלק החשוב. באמת נעשתה פה עבודה לאורך שבועות, חודשים ושנים, ואנחנו רוצים לשמור את התודות לשלב שבו אנחנו סוף-סוף מאחורי זה ורואים את ההצבעה פה בוועדת הכספים. אנחנו, ראשי הערים, ראשי המועצות, היישובים וכל התושבים, מעל 750,000 תושבים – מחכים לרגע הזה. ובדיוק כמו שנאמר פה קודם, יש אדם הקונה את עולמו ברגע, והרגע הזה הוא רגע מכונן ורגע חשוב עבור הרבה מאוד תושבים.

ברור לנו שיש פה עדיין ראשי יישובים וראשי מועצות וראשי ערים שלא מקבלים את כל מה שהם קיוו לקבל. גם אני לא. גם אני הייתי רוצה שהטבת המס של טבריה תהיה דו-ספרתית ולא חד-ספרתית, אבל יש את המתווה, והמתווה הזה נדון ונמשך ימינה ושמאלה, וגם הדיון שהיה אמור להיות אתמול ונדחה כי ניסו להגיע במשא ומתן במאמץ נוסף למתווה מוסכם, למכנה משותף רחב ככל שניתן... אנחנו יודעים שזה לא מושלם, אבל זה המכנה המשותף הרחב ביותר שאפשר להגיע אליו. נמצאים פה למעשה מרבית היישובים, אלה שהיו ואלה שתוקנו, ואני חושב שדווקא ברגע הזה שחבר הכנסת מיקי זוהר... אפשר, אדוני היושב-ראש, לקצר את השש וחצי דקות לעשר שניות ולהביא את זה להצבעה, ולאחר מכן כולנו נעמוד... חבר הכנסת מיקי זוהר - -

תעזור לנו.

- - אנחנו רוצים להגיע למצב שההצבעה הזאת תהיה פה אחד, עבור כל התושבים, ואחרי שהיא תאושר פה אחד נעמוד כולנו ונגיד לכם תודה רבה. אבל רק אחרי ההצבעה. תודה.

- - -

מיקי, מיקי, חבר הכנסת מיקי זוהר, אתה מפריע.

אפשר לשאול שאלה?

אבל תשב ליד השולחן.

אם לטבריה - - -

זה לא רק טבריה, זה כל היישובים פה.

נכון, זה 750,000 - - -

תדבר ליד השולחן בבקשה. חבר הכנסת מיקי זוהר, אתה מפריע.

אני שמח על המתווה ועל המילים היפות האלה, אבל כשיישוב, מושב או קיבוץ הוא לא בקו, תראו איזו התגייסות יש בשביל להכניס אותו לאותו קו, כי הוא באותה מועצה אזורית. אבל אם יש עיר של 50,000, 60,000 מחר 100,000 תושבים - - -

- - -

מר צפת היקר - - - אני רק שואל - - -

- - -

אדוני היושב-ראש, זה עניין של חיים ומוות, יש פה אנשים - - -

בן דוד, אתה - - -

אבל הוא כבר לא פריפריה, הוא כבר שני מטר מתל אביב - - -

- - -

אני רק רוצה - - -

קריית גת זה רבע שעה מתל אביב.

רבותיי, אני מבקש להפסיק את הדיבורים. אבירם, אני מבקש שתשב ליד השולחן ואני אתן לך דבר.

- - -

אם הוא רוצה לשבת, שישב שם, הוא לא צריך לדבר עכשיו. הוא רוצה להקים אותי כדי שאני אתן לו לדבר, אתה מבין?

להצביע, להצביע - - -

כן, נצביע עוד כמה - - -

לא, לא עוד כמה - - -

- - -

מיקי, להגיד לך את האמת?

די, די, אחרי ההצבעה.

אל תתחילו עם זה. להצביע.

להצביע.

מוותרים על זכות הדיבור.

בדיוק, מוותרים.

- - -

חבר'ה, די לברבר, תנו לו להצביע. איפה הסדרנים? למה הם לא עושים פה סדר?

ראש עיריית קריית גת, בבקשה.

אני אבירם דהרי, ראש העיר קריית גת. אני שמח שראשי הרשויות פה רוצים להצביע, ואני מבין אותם ומסכים עם האינטרסים של התושבים שלהם. אבל קצת מוזר לי שמכניסים יישוב של 100 משפחות בגלל שהוא באותה מועצה אזורית - -

כי חסרים לו רק 100 מטר.

- - בעוד יישוב כמו קריית גת - - -

- - -

כבוד הרב, ביישוב קריית גת 65% מבתי האב פטורים באופן מלא או חלקי מארנונה על פי החלטת ממשלה, אבל אותה ממשלה טוענת שלא מגיעות להן הטבות מס? איך יכול להיות?

כי אתה לא בפרמטרים - - -

- - -

לא, לא - - -

חברים, הגענו להצבעה. דהרי.

- - -

חברים, בסוף כולם יצאו בלי כלום, זה מה שיקרה.

מיקי זוהר, בבקשה, ואחרי כן אנחנו נעשה - - -

מיקי הוא האחרון.

אני מבין שיש צורך לאשר את המתווה, והמתווה הזה יאושר היום, אף אחד לא צריך לחשוש, כולנו נצביע בעדו, כי כולנו רוצים כבר לגמור עם העניין הזה ולתת לתושבים את ההטבות.

אני אוהב שיחות טלפון כאלה.

אבל, וזה אבל גדול, אני אמרתי – וגם ציטטו את זה בתקשורת, ואין לי שום בעיה עם הביקורת שקיבלתי – שאני לא מפקיר את הבוחרים שלי. אני לא מפקיר את המצביעים שלי. מי שחושב שזה משהו לא הוגן מוזמן ללמוד איך מתנהלים בחיים ציבוריים הוגנים. לא מזניחים את הבוחרים שלכם - -

רק אתמול הגעת.

תנו לי להשלים את דבריי.

- - ואין לי שום בעיה עם הביקורת שניתנה כלפיי.

אני אבהיר על מה אני מתעקש, אני אבהיר על מה אני עומד, ואני גם אבהיר מה אני אקבל. וברגע שאני אקבל, זה אומר שהציבור מקבל, אני לא לוקח שום דבר הביתה.

זה בקריטריונים?

לא.

מי שחושב שאני לוקח משהו הביתה, כנראה התבלבל. אני לא לוקח כלום הביתה, אני משאיר הכול בידיים של הציבור, וגם אחר כך זה יהיה בידיים של הציבור להחליט האם פעלתי למענו או לא.

לא חשוב, תעזוב את זה.

לא, פשוט כל הזמן מבקרים אותי על העניין הזה.

אתה רצית את קריית מלאכי, אתה רצית את קריית גת, אתה רצית את נצרת עילית, אתה רצית את מגדל העמק – אתה רצית יישובים שעם כל הכבוד, יש דרך לתגמל אותם - - -

אז תן לו להגיד את זה.

תן לו לסיים, נו.

ואתה רצית גם 60 יישובים מבודדים בגדה המערבית. אבל לא כל דבר שאתה רוצה אתה מקבל.

אראל, נו באמת, איזה אינטרס יש לך? תן לו את שתי הדקות שלו, מגיע לו.

אראל, עד עכשיו יש לי 100% הצלחה, ואני מבטיח לך שאני לא מתכוון לשנות את האחוז הזה.

בסדר גמור, 100% הצלחה...

שקט, תנו לו לסיים.

הצהרה לפרוטוקול: אנחנו שוחחנו עם ראש הממשלה ואמרנו דבר פשוט: שלא יעלה על הדעת שיש ארבע ערים שהן ערי פיתוח, ערים קולטות עלייה, עם מצב סוציו-אקונומי נמוך, שלא נכללות במפת ההטבות. ארבע הערים הן ארבע הערים שציינו אראל מרגלית וכל העיתונים ברחבי הארץ. אני חוזר ואומר שזה לא ראוי – בלי שום קשר לאחוזי ההצבעה שם – שארבע ערים שנמצאות במצב סוציו-אקונומי נמוך, שקולטות עלייה, שעושות עבודה ציונית למען עם ישראל, שגם נמצאות בפריפריה אבל חסרים להן סנטימטרים בודדים כדי להיכלל בתוך הקו, לא ייכללו פנימה.

נחפש להם "עיר קולטת עלייה".

אורלי, אורלי.

- - -

יש נתיב אחר.

אז אני אומר לפרוטוקול שיש כוונה של שרי הליכוד ושרי הממשלה להגיש הצעת מחליטים לממשלה בעניין ארבע הערים הללו.

בבקשה, לגיטימי.

אין בעיה.

תנו לו לדבר, מה יש לכם?

- - -

- - -

אראל, תקרא "כלכליסט" ותבין, כתוב הכול ב"כלכליסט".

נו.

אני גם עושה עכשיו פרסומת ל"כלכליסט"...

מיקי, בוא נסיים.

תוגש הצעת מחליטים בעניין ארבע הערים הללו, והיא תובא לממשלה ותאושר. אני חושב שאין צדק גדול יותר בעניין הזה.

יש שינוי שאני עושה בעקבות השיחה בעניין הזה. שגית, אני מבקש שתגידי אותו, והחברים יגידו אם הם מתנגדים לזה.

במסלול הראשון, של ה-7%, אתה מבקש להעלות את התקרה: במקום 120,000 שיהיה 132,000; ובתוספת ליישוב עירוני בנגב, בפסקה (3א), לגבי יישוב עירוני בנגב שהאשכול החברתי-כלכלי שלו הוא אשכול 3 ומטה – תוספת תקרה של 12,000 בנוסף ל-30,000, כלומר, בסך הכול 42,000 לתקרה.

- - -

שנייה, שנייה.

וסעיף 120ב לא יחול גם בשנת 2019.

רבותיי, אני רוצה לומר לכם שאנחנו רוצים להעלות קצת את אופקים, את נתיבות, את היישובים שנמצאים במצב נמוך.

למה אתה עושה הפרדה בין היישובים העירוניים בנגב לבין הגליל? תעשה אותו תיקון גם בגליל.

גם בגליל וגם בנגב.

התוספת לגליל היא גבוהה יותר מאשר התוספת - - -

לא, אבל ה-7% - - -

יש 7%, כיוון שזה 6 ועוד 1.

אני רוצה רגע להבין, ה-7% נוגע גם לגליל? אפשר לקבל הבהרה למה שאמרת?

- - -

סליחה, את יכולה להסביר את ה-7%? זה נוגע גם לגליל?

זה נוגע ליישובים סמוכי גדר.

אנחנו במינימום מקבלים - - -

- - -

לא, לא, לא.

למה ההפרדה הזאת? למה התיקון?

כי אחרת נתיבות ואופקים לא בפנים.

7% ל-132,000, זה העניין. כל מי שמקבל 7% – 132,000. תבהירו את זה.

- - -

שגית, תסבירי עוד פעם.

רבותיי, אני מבהיר שמדובר גם על יישובים בצפון שהם סמוכי גדר.

אז ה-135,000 הופך להיות הכי נמוך.

132,000.

אני מבקש לומר עוד משהו. ביקש חבר הכנסת מיקי זוהר להכליל את הנושא של הממשלה בעניין. אני לא מכליל את הממשלה. אני סיכמתי עם מנכ"ל משרד האוצר שהממשלה לא תיכלל בחוק הזה. זה בניגוד לרצוני, אבל סיכום צריך לכבד. אבל חוק אזורי עדיפות לאומית כן מכליל את הממשלה, ואני אומר לכם, ראשי הרשויות: די לחכימא ברמיזא. אני מבקש להצביע על המתווה שהקראנו. מי בעד? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד התיקון – פה אחד

תיקון המתווה אושר.

כל הכבוד.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.