הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 72

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, י"א בכסלו התשע"ו (23 בנובמבר 2015), שעה 10:30

1. בחירת ממלא-מקום ליו"ר הכנסת בעת היעדרו מהארץ.

2. פניית חה"כ אורן חזן בעניין לשכתו הפרלמנטרית בבית-אל - דיון עקרוני בסוגיה זו.

3. דיון בהמלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, לאחר פניית ועדת הכנסת, בנושא: "איחוד תקציבי הפעילות הפרלמנטרית והפחתת סכומי ההוצאה המקסימליים", כולל אישור הצעת חוק לקריאה ראשונה בעניין זה.

4. הצעת חוק הכנסת (תיקון - סדרי עבודת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת), התשע"ו–2015.

5. הצעת חוק הכנסת (תיקון - ויתור על עדכון שכר של חבר כנסת), התשע"ו–2015 - יוזמת חקיקה של ועדת הכנסת.

6. הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשע"ה–2015.

7. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה במכרזים לעסקים קטנים ובינוניים), התשע"ה–2015.

8. הצעה לסדר-היום בנושא: "ציון יום אילת".

9. בקשת יו"ר ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 3), התשע"ו–2015; הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון - ביטול סעיף), התשע"ו–2015.

10. בקשת יו"ר ועדת החוץ והביטחון להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו–2015.

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

ישראל אייכלר

יואב בן צור

צחי הנגבי

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

ינון מגל

אברהם נגוסה

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יואב קיש

אלעזר שטרן

איל בן ראובן

משה גפני

יעל גרמן

יוסי יונה

מאיר כהן

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

אוסמה סעדי

טלי פלוסקוב

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

חשב הכנסת חיים אבידור

דנה יפה - עו"ד, עוזרת ראשית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רמי זיו - בכיר ביחידת הפיקוח המרכזית ביו"ש, המינהל האזרחי

עדי נוי - יועמ"ש איו"ש, רמ"ד פנים

ד"ר שירלי אברמי - מנהלת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

טובי חכמיאן - גזברות הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

רונית יצחק

1. בחירת ממלא-מקום ליו"ר הכנסת בעת היעדרו מהארץ

רבותי, אני פותח את הישיבה. אני מתחיל דווקא עם סעיף ט' בסדר-היום על מנת שמזכירת הכנסת תוכל ללכת כשהיא תצטרך ללכת: בחירת ממלא-מקום ליו"ר הכנסת בעת היעדרו מהארץ. יושב-ראש הכנסת יהיה בחו"ל ב-1 בדצמבר וישוב ארצה - - -

כמה חגיגות על חשבון הציבור, כל שבוע בחו"ל.

רגע, רגע, אתה מפריע.

אתה טסת כבר עשר פעמים.

וישוב ארצה ב-4 בדצמבר, ההמלצה היא - - -

יש חברי כנסת שלא טסים בכלל וחברי כנסת שטסים בנוסע המתמיד.

אני לא רוצה להוציא אותך לפני הדיון שביקשת. זה לא נראה – אתה בדיוק בדיון תהיה בחוץ, אז מה יהיה?

אני רק אומר את האמת.

אורן, אתה לא נראה לי מפוחד שהוא יוציא אותך.

יש במקרה נושא שלו, אז אם הוא רוצה לא להיות בנושא שלו אז אין בעיה.

אבל הוא לא מפחד. לא תוציא אותו.

הוא הוציא אותי כבר כמה פעמים.

יושב-ראש הכנסת ממליץ על חבר הכנסת יצחק וקנין, שעושה את זה באופן קבוע על הצד הטוב ביותר.

יושב-ראש הכנסת יעמוד בראש משלחת של חברי כנסת שמוזמנת לביקור בברלין. יש סדרת פגישות - הוא יהיה גם ביקור בבונדסטג, כנראה שצפויה גם פגישה עם הקנצלרית, זה ביקור מאוד חשוב, מאוד מתוכנן. ולכן, הוא יצא מהארץ ביום שלישי, והמשלחת תשוב לארץ ביום חמישי בלילה, זה בעצם שישי לפנות בוקר. לימים שלישי ורביעי, קרי, ה-1 בדצמבר וה-2 בדצמבר נדרש מילוי מקום, והוא מבקש שחבר הכנסת וקנין ימלא את מקומו. תודה.

חבר הכנסת וקנין הוא אחד הוותיקים בכנסת.

ותק לא קובע.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה למנות את חבר הכנסת יצחק וקנין לממלא-מקום של יו"ר הכנסת בעת היעדרו מהארץ נתקבלה.

אתה לא משתתף, אורן?

לא משתתף.

אז תגיד "אני לא משתתף".

2. פניית חה"כ אורן חזן בעניין לשכתו הפרלמנטרית בבית-אל - דיון עקרוני בסוגיה זו

הנושא השני על סדר-היום - - -

ביום שיכבדו פה את הכנסת, קללה כל הזמן, אני אכבד את הבקשות של היושב-ראש.

אבל כדאי שאתה גם תכבד את הכנסת.

אני מכבד אותה יותר ממך, דוד ביטן. כבר טסת עשר פעמים - - -

מאה אחוז. יותר ממני זה נכון, אבל כדאי לכבד.

אל תזלזל. אמרתי לך כבר, אתה אולי טוב כמוני, אבל לא טוב ממני.

בעקבות הריסת הבתים בבית-אל הייתה לנו פנייה של חבר הכנסת חזן לדיון בנושא הזה. לטענתו, היה לו שם משרד, לשכה פרלמנטרית, והיא נהרסה בלי שעודכן, בעצם תוך הפרת החסינות שלו. אתה אתי?

אני אתך, תמיד אתך. אני יכול שלא להיות אתך?

נשמע בנושא הזה עובדתית את משרד הביטחון, אבל אני לא מתכוון לעשות פה דיון על העניין הזה מכיוון שהנושא עבר זמנו בטל קורבנו. אני רוצה לעשות דיון עקרוני כדי שנדע מה קורה להבא.

בדיוק.

חבר הכנסת חזן, יש לך חמש דקות. נא לא להפריע לחבר הכנסת חזן.

חמש?

חמש דקות, זאת בקשה, דיון שהוא ביקש. אתה יודע מה הבעיה עם חזן? כשאתה אומר לו לדבר ברשות הוא לא מדבר, אתה מבין?

אדוני היושב-ראש, אל תדאג.

תגיד לי, מה, בגלל שהרסו לו אתה נותן לו חמש דקות?

אני חושב שאתה מפספס את הנקודה. הנקודה היא לא שהרסו לי, נשאלת שאלה עקרונית לגבי משקל ומשמעות חסינות חברי הכנסת. בנושא הזה מה ההשלכות של חסינות לגבי לשכה פרלמנטרית - האם היא כמו שיש חסינות לכנסת עצמה? האם לשכות פרלמנטריות חוסות בצל החסינות? לא חוסות בצל החסינות? מה גובר על מה - החלטת שר כזה או אחר גובר על חוק חסינות חברי הכנסת? האם צריך לעבור או לא צריך לעבור ולקבל בקשה מיושב-ראש הכנסת או שצריך לקבל בקשה מבית-המשפט?

אגב, חסינות חברי הכנסת, אני חושב שבתמונה רחבה יותר כשאנחנו מסתכלים על חוק החסינות – אני שמסתובב המון בשטח, וכולכם יודעים את זה, לא מעט פעמים נתקל בחברי כנסת שמגיעים אתי ולרוב כוחות הביטחון או המשטרה או אפילו גופים, נקרא לזה גופים ציבוריים אחרים, בכלל לא מייחסים משקל לחסינות. מחד, לכולנו יש כרטיס יפה שכתוב שחסינות חבר הכנסת מאפשרת לו גישה בעצם לכל מקום, אלא אם כן זה עניין ביטחוני או סוד מדינה או רשות היחיד, ובפועל הדברים האלה לא קורים.

במקרה של הלשכה - פתחתי לשכה פרלמנטרית ביישוב בית-אל בבתים במגדלי דריינוף. הכול היה מסודר, הכול היה ערוך, היה שם ציוד משרדי, היו שם מחשבים, אפילו נקבעה מזוזה. וכשהחליטו להרוס את הבתים לא ייחסו בכלל שום חשיבות לעובדה שיש שם לשכה פרלמנטרית. לא זאת בלבד שפינו אותה, החרימו משם דברים, זרקו ניירת לפח, קרעו מזוזה, גם בלי לעדכן אף אחד.

אז אני שואל שאלה עניינית, השאלה היא אחת: יש משקל או ערך לחסינות שלנו ביחס ללשכה הפרלמנטרית או שלא? ובתמונה הכוללת, אם יש בכלל עדיין, אם אנחנו מייחסים לזה כחברי כנסת, החברה בישראל, ציבור, משקל לחסינות חברי הכנסת באשר הם.

אגב, יהודים, ערבים, נוצרים, זה בכלל לא משנה, זה בכלל לא רלוונטי.

נוצרים הוא גם ערבים.

לא, יש גם נוצרים ישראלים. שמעתי נוצרי השבוע שאמר: מה אתה רוצה ממני? אני נוצרי ישראלי.

גם ערבי נוצרי הוא ישראלי.

רק שתדעי. ולכן ביקשתי לקיים את הדיון הזה, קורה הרבה פעמים, יש פה אפילו - - -

יש ערבים שוודים גם.

יש פה אפילו חברי כנסת מסביב לשולחן הזה שמפאת כבודם לא אזכיר - -

מלא אנטישמיות שם.

- - שהגיעו בימים כאלה ואחרים אפילו לכותל, וגם לרחבת הכותל לא נתנו להם להתקרב, לא עם הרכב ולא בזה, והתייחסו אליהם בצורה זולה. אני רואה בזה באמת דבר חמור מאוד. שלא יהיו אי-הבנות, ברוך השם אני תמיד כשבאתי נתנו לי להיכנס, אבל יש כאלה שנפגעו מזה.

כי אתה מפורסם.

אז זו לא חוכמה. אתה יודע מה, זה עצוב שאתה אומר את זה, לא רציתי להגיד את זה, אבל השאלה היא אחת: מה גובר על מה? או שיש חוק חסינות שכל המערכות וכול הגורמים, החל ממערכות הביטחון דרך המשטרה ודרך כל הגופים הציבוריים יודעים לכבד ולהעריך אותו ולעמוד בחוק, או שלא. אם לא, אז בוא ניקח את התעודות שלנו, נוותר על חוק החסינות ונמשיך הלאה.

אני חוזר עוד פעם לעניין הספציפי הזה. היום זו הייתה לשכה שלי – אגב, זו לא רק לשכה שלי, הייתה שם גם לשכה של חבר הכנסת סמוטריץ, וגם את הלשכה שלו הרסו מבלי לשאול, מבלי להתחשב. קראתי גם את תגובת משרד הביטחון שטוען – ואני מצטט: "באשר לתלונה כי ציוד פונה ומזוזה נעקרה ועוד, יצוין כי פעולות כאמור אינן מוכרות לנו". בשפה פשוטה אגיד, עצוב שהן לא מוכרות לכם כי ככה זה היה. ואני לא רוצה לומר שמשקרים, אבל זו פשוט לא האמת. היחס היה פשוט מתחת לכל ביקורת.

אגב, אני אומר עוד פעם, לא בהכרח אולי בית-משפט, אולי כן לפנות ולעדכן ולדווח ליושב-ראש הכנסת, אבל לפחות במינימום של המינימום זה לדווח לחבר הכנסת עצמו.

עכשיו אני גם מעלה עוד שאלה. לפי מה שידוע לי לצורך העניין, יכול להיות שאני טועה, גם לעניין משטרה לחיפוש ברכבו של ח"כ או חיפוש בביתו של חבר כנסת - - -

אין דבר כזה לפי החוק. אין דבר כזה. אסור.

יפה, תודה רבה. אז מה נשתנה ביתו, רכבו מהלשכה הפרלמנטרית שלו? זאת בדיוק הנקודה. חבר'ה, זה לא נושא פרסונלי.

אסור לערוך חיפוש לא בלשכה, לא בבית.

נכון.

אז פה נעברה עבירה חמורה שלא רק שנערך חיפוש, נעקרו דברים, ונלקחו חומרים, חלקם נזרקו לפח, חלקם עד היום אני לא יודע איפה הם.

תודה.

אלא אם כן יש הודעה מראש ליועץ המשפטי לממשלה.

לא הייתה הודעה מראש.

חזן, תודה. חמש דקות דיברת.

דיברתי שלוש דקות ו-40 שניות.

חמש. הסתכלתי.

אבל זה בסדר.

אתן לך אחר כך שוב פעם.

אין בעיה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

נמצאים אתנו נציגי משרד הביטחון ונציגי משרד המשפטים. אם אתם רוצים להתייחס לעניין הזה, אז כל אחד יגיד גם מה תפקידו.

יש גם מכתב.

ראיתי את המכתב.

אני עובד ביחידת הפיקוח המרכזית ביהודה שומרון, הייתי אחראי על החיפוש במבנה לפני שהתחלנו את ההריסה שלו.

מה חיפשתם? סליחה.

ציוד ומיטלטלין. אנחנו מחפשים כל ציוד שהוא בעל ערך ומיטלטלין, או אולי יהיה שם איזה בן-אדם. זה היה מבנה מאוד גדול, צריך לוודא מבחינה ביטחונית ובטיחותית שאין לנו שם לא אמצעי לחימה כאלה ואחרים או מיטלטלין או רכוש או אנשים שמתחבאים שם. עשיתי סריקה יסודית בכל החדרים, בכל הקומות, בכל הפרוזדורים.

ולא היה שם שום דבר?

היו דברים זניחים: קרשים, סולמות, מזרנים. לא היה שום דבר שמרמז על לשכה.

קלסרים, מחשב, שולחן - לא היו?

לא.

אולי הוא חיפש לפני שפתחת.

עכשיו אני גם רוצה לשאול עוד שאלה. באיזה רשות נכנסתם ללשכה לחפש? פה המפתח.

חזן, יכול להיות שכשהוא חיפש לא הייתה לשכה. תכף נראה.

זהו. זה הכול.

מתי חיפשת?

לפני ההריסה.

ממש לפני ההריסה? ולא היה שום דבר שם?

כל הדברים שהיו שם היו דברים זניחים: סולמות, קרשים, מזרנים, משטחים, לא שום דבר שאני יכול לזהות אותו כלשכה.

הבנתי. אז חבר הכנסת, אני שואל אותך שאלה, הייתה שם לשכה או לא הייתה שם לשכה?

חד-משמעתית, הייתה לשכה.

או שרק עשית שלט.

היה גם שלט. הייתה לשכה, יש גם תמונות שמעידות. אני רוצה לשאול אותך שאלה עוד פעם: ללשכה נכנסת?

אני הייתי בכל החדרים בבניין.

ללשכה נכנסת?

הוא אומר לך שהוא היה בכולם.

לא היה שום חדר שהזדהה בתור לשכה.

לא היה חדר שהיה עליו שלט: "לשכה פרלמנטרית"?

לא.

ולא היה חדר שהיה עליו: לשכת ראש העיר?

לא.

לא היה שילוט? לא כלום?

לא.

האם ייתכן מצב שבו רגע לפני שאתה הגעת הגורמים בשטח פינו ועקרו את הכול, ואתה רק נכנסת לסיור מסכם כדי לוודא שאפשר להרוס? תהית? בדקתם את השאלה?

זה לא קשור אלי.

אה, זה לא קשור אלי. אז אני אשמח לדעת למי זה קשור. חברים, תקשיבו, היום זו לשכה בבית-אל, מחר זו לשכה של כל אחד ואחת מכם מאלף ואחת סיבות אחרות.

אנחנו לא פוחדים.

זה לא עניין של פחד. אני מבין שאתה מחייך, זה נחמד.

רבותי, ראיתם את התשובה של משרד הביטחון, נכון? היא מונחת בפניכם?

כן, מונחת.

אני מבקש מהיועצת המשפטית שתיתן כמה הבהרות. עכשיו אני עובר לדיון העקרוני.

נאמר כך, קודם כול, כמובן, חוק החסינות קובע עיקרון מאוד חשוב שלפיו חבר הכנסת חסין בפני חיפוש בדירתו, בגופו או בחפציו. החסינות הזו ניתנת להסרה על-ידי הכנסת. אבל כל עוד הכנסת לא הסירה אותה היא חסינות קיימת וחשובה שנועדה להגן על עצמאות הפעולה של חבר הכנסת ושל הכנסת.

אחרי שזה נאמר צריך להתייחס קצת למקרה הנדון. קודם כול, צריך לדעת שמדובר על לשכה פרלמנטרית שהיא לא הלשכה הפרלמנטרית הרגילה שהכנסת שוכרת עבור חבר הכנסת ומממנת לו. פה היה מדובר בלשכה שחבר הכנסת – אני לא יודעת אם הוא שכר - - -

לא, תיקון טעות. הוגש חוזה, חיכינו לאישור שלו, הכנסת הייתה אמורה - - -

אבל לא היה אישור עדיין.

לא, הכול היה מהר.

לא היה מתקבל אישור כי לפי - - -

אני לא בטוח.

אני אומר למה. כי לפי הכללים של הכנסת, לשכה פרלמנטרית ניתן לשכור רק כאשר יש היתר בדין לקיים משרד במקום, וזה לא המקרה. מעבר לכך, הבנתי שלא הוגש חוזה.

הוגש חוזה.

תקנו אותי מהחשבות, כי הבירור שלי העלה אחרת.

הוגש חוזה.

אורן, לא ידענו על הפרט הזה קודם.

בכל מקרה, כאשר אין היתר לקיים משרד במקום, לא ניתן לקיים לשכה פרלמנטרית במובן המוכר לכם. זה דבר אחד.

בוא נגיד לצורך ההנחה שהייתה לשכה פרלמנטרית והוצא צו. הרי המשרד לביטחון יהודה ושומרון יכול להוציא צווים כמעט כאוות נפשו בעניין הזה, כי הוא מוציא את זה מכוח איזושהי סמכות דרקונית.

יש גם מקרים לא ביהודה ושומרון.

אני דווקא לוקח את יהודה ושומרון, כי שם יותר קל להוציא צווים כאלה. אני שואל שאלה, במקרה כזה מה ההליך שהיו צריכים לנקוט במשרד הביטחון?

קודם כול, צריך לומר שיכול להיות מקרה שבו ירצו להרוס מבנה מטעמים שונים גם בשטח המדינה, מבנה שהפך להיות מסוכן ואסור להתגורר בו, דברים מהסוג הזה.

אז מה קורה במקרה הזה?

כמובן שאסור לחפש אצל חבר הכנסת. אבל החסינות הזו, כמו יתר החסינויות שמוקנות לחברי הכנסת, לא נועדו לעודד את חברי הכנסת לעשות פעולות אסורות או לעשות שימוש לרעה בחסינות המוקנית להם. החסינות נועדה להגן על חבר הכנסת. הדבר הזה פורש פעמים רבות כאשר העיסוק, הפעילות המותרת והחוקית של חבר הכנסת יוצרת סביבה איזשהו מתחם שעלול לגלוש לפעולה לא חוקית. במקרה הזה אומרים לחבר הכנסת: אנחנו לא רוצים שתחשוש שבמסגרת הפעולה החוקית שלך נעברו עבירות, ולכן תקום ותהיה לך חסינות.

הם צריכים להודיע בעצם ולהרוס? לתת לו הזדמנות להוציא את הדברים?

בדיוק.

אז הם לא פעלו כדין.

פה זה שונה. אסביר לך למה זה שונה.

כאשר יש צורך לפנות מבנה – וזה יכול להיות משרד, זה יכול להיות בית, כל דבר ששייך לחבר הכנסת, ומתקיימת חסינות לגביו – צריכים לומר לחבר הכנסת: את המבנה הזה צריך להרוס.

לתת לו תקופת זמן.

בדיוק.

זאת אומרת, החסינות היא לא למשרד, היא לחיפוש.

החסינות היא בפני חיפוש.

לניירות שיש שם.

בוודאי, נכון.

אני רוצה להגיד לך, חזן, שזה מדרון חלקלק. הרי מה משרד הביטחון טוענים? היה צו הריסה שכולם ידעו ממנו, אתה הלכת - - -

העניין היה פשוט, לעמוד על הדיוק של הדברים.

תן לי שנייה, אני אומר לך מה שהם טוענים. היה צו הריסה, ידעו על הכול, פתחת שם יחד עם סמוטריץ – אני רואה שגם סמוטריץ פתח שם לשכה פרלמנטרית, ואז – תראה, אני מוביל את זה לקיצוניות השנייה – יש בעוד שבוע הריסת בית של הורים של מחבל ביהודה ושומרון כתוצאה מזה שיש החלטה של שר הביטחון וזה אושר בבג"ץ, ואז יבוא אחמד טיבי ויפתח שם לשכה פרלמנטרית. אני נותן לך דוגמה.

אתה באמת – אני בהלם ממה שאתה אומר.

אני אומר לך שזה מדרון חלקלק.

אתה משווה – אני קצת מבולבל. אתה משווה - - -

אני לא משווה, אנחנו דנים.

אני מבקש להפסיק את הדיון עד לבדיקת האופציה הזאת.

אתה משווה בין הריסה של בית של מחבל לבין – זה דבר הזוי מה שקרה פה הרגע. אתה משווה בין הריסה של בית של מחבל לפתיחת לשכה פרלמנטרית. אני קצת מבולבל. תחזור בך.

לא חוזר, אגיד לך למה. תמיד אתה מוביל את זה לצד.

אתה בטח לא חוזר, ההתייפייפות נוגעת בכולם בסוף.

סיימת?

טוב שלא אמרת שאני אפתח לשכה פרלמנטרית בבית של מחבל שנועד להריסה.

אני אומר שזה מדרון חלקלק, כי אם אתה צודק בטענה גם הוא יכול לעשות את אותו דבר. אני לא מדבר על העניין של ימין שמאל, מדברים עכשיו על הנושא של חוק החסינות, באותה מידה הוא יכול. לכן, מה שאנחנו אומרים, ברור מאליו שאיפה שיש צו הריסה, ברור לעין, ויש עבירה על החוק, אי-אפשר, חבר כנסת לא יכול להקים שם לשכה פרלמנטרית, קודם כול בבסיס. ואם הוא עשה את זה, אז זה לא בסדר. לגבי מצבים אחרים יש חובה למשרד המשפטים ולמי שצריך לבצע את ההליך הזה לתת הודעה ראויה לחבר הכנסת. פה הם אומרים שהם בעצם הם לא מצאו, לא היה. אם היה לך, אז היו צריכים לתת לך הודעה.

לא הייתה הודעה, נלקחו דברים. אתה יודע, אנחנו הולכים סחור סחור ולא נוגעים בנקודה. והנקודה היא אחת: ההתנהלות שלהם הייתה לא תקינה, נקודה.

הוא אומר שהוא לא ראה ולא מצא.

אם אומרת היועצת המשפטית שהחסינות היא לא לשם הגנה מפני הריסה, אבל היא כן לשם הגנה מפני חיטוט, חיפוש והחרמה - - -

אבל הוא אומר שהם לא מצאו, הם לא ראו.

הוא משקר. הייתי עדין.

אני לא נכנס לזה.

סליחה, ביקשנו בוועדות לא לקרוא לפקידי ממשלה ולא לכנות אותם בשמות.

אז אני חוזר בי, הוא פשוט לא דובר אמת.

מישהו רוצה להתייחס לנושא הזה? אחמד, רצית להתייחס?

כן, תתפלא לשמוע, במקרים רבים לאורך שנות עבודתי בכנסת הייתה הצטלבות בין חברי כנסת ערבים לחברי כנסת מימין בנושא החסינות. חוק החסינות ברור, במיוחד בכל מה שקשור לחיפוש גופני, חיפוש ברכב, חיפוש בבית, אלא אם יש הוראה של היועץ המשפטי לממשלה מראש, או חקירה שמועברת על-ידי מפקד המשטרה ליושב-ראש הכנסת. יש הליך מסודר על-פי חוק.

מדי פעם חברי כנסת מקלים ראש בנושא החסינות, במיוחד כאשר מדובר בצד השני, ולא מתייחסים ברצינות. האמירה הכללית שצריך להתייחס ולכבד את חסינות חברי הכנסת מימין, משמאל, יהודים, ערבים תמיד, זו אמירה שצריכה ללוות את כולנו.

יש פרט חדש שעכשיו שמעתי אותו, חבר הכנסת חזן, מיושב-ראש הישיבה, מיושב-ראש הוועדה, שכאילו זה נעשה יומיים-שלושה-ארבעה-חמישה אחרי שנודע לך על צו הריסה.

זה לא נכון.

זה מה שנאמר.

אבל היה צו הריסה כשעשית את זה.

הדיון היה פתוח בבג"ץ עדיין, עוד לא ניתן צו הריסה.

היה צו הריסה. היה.

לא. היה דיון בבג"ץ.

חזן, הייתה בקשה לדחות את ההריסה, אבל צו הריסה היה.

זה לא נכון. היה דיון פתוח. לא היה צו חלוט.

צו ההריסה היה חלוט, רק ביקשו לדחות אותו.

היה צו כי המינהל יכול לקום בבוקר ולהורות להרוס מה שהוא רוצה, וככה הם עושים חדשות לבקרים. אנחנו מכירים את זה, יודעים את זה, הם מכרסמים - -

זה לא המצב המשפטי, אבל לא משנה.

- - אט אט בערכי הציונות, בהתיישבות. אני לא יודע מה המניע שלהם, כואב לי.

חזן, תן לו להתייחס, זה לא רציני.

צריך להגיד את הדברים.

בסיכום נתייחס לזה.

אנחנו צריכים למצוא את הדרך לקחת להם את היכולת לקום מחר בבוקר, לקום אתמול בבוקר, לקום מתי שהם רוצים ולהרוס מה שהם רוצים בלי שום סמכות מעליהם, לזה נמצא את הדרך. אני את בג"ץ מאוד אוהב, ברשותך, אדוני, טיבי, את בג"ץ אני מאוד אוהב, אני מעריץ את בג"ץ. אני חושב שבג"ץ זה אחד הדברים - -

אבל למה אתה מפריע לו באמצע זכות דיבור?

- - הכי טובים שקרו להתיישבות. אבל בואו לא נהפוך פה את הדברים כדי לתת למינהל - - -

אחמד, אתה יכול לדבר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, לפני כמה שנים העליתי כאן לדיון נושא של חיפוש ברכבים של חברי הכנסת. ואגיד לכם – את זוכרת את זה – ביקשו מחברי כנסת לפתוח בגאז' מנוע בכניסה ללשכת ראש הממשלה. אני סירבתי באופן עקרוני, והתברר שאני צודק. וביטלו את ההוראה הזאת כי חשבו שלשכת ראש הממשלה היא מעל לחוק, והיא לא מעל לחוק. והגענו להסדר בזמנו בישיבה ההיא - כאשר נכנסים לחצר של לשכת ראש הממשלה לא בודקים - - -

תוכל לגלות לנו מה סיכמת עם ראש הממשלה בפגישה ההיא?

הוא מספר. הנה, הוא מספר.

זה לא קשור לראש הממשלה. אגב, היה שם ראש ממשלה שהייתה לי פגישה אתו, עכשיו הוא לא ראש הממשלה. כאשר אמרו שהם רוצים לפתוח - -

הוא חבר כנסת מ-1997.

- - את בגאז' המנוע ולחפש ברכב עשיתי U-turn ולא רציתי להיפגש עם ראש הממשלה. והוא התקשר ואמר לי: תאמין לי, אני לא מצליח לשכנע אותם וכו'. אמרתי: אני אשכנע אותם בכנסת. וזכיתי ב-case כאן בוועדת הכנסת,. ומה שסוכם בוועדת הכנסת, שחסינות חברי הכנסת עומדת בכל מקום מעל לממשלה. זה החוק.

נכון.

זה חסינות על-פי חוק. אף פקיד לא יכול לבטל אותה.

לא השב"כ, לא הצבא, לא המשטרה, לא אף אחד.

רק הכנסת יכולה לשלול חסינות של חברי כנסת.

עוד מישהו רוצה להתייחס לעניין?

אורן, קיבלת גיבוי מאחמד?

אני רוצה לסכם את זה.

אני רוצה מילת סיכום, בבקשה.

יש שאלה עקרונית, אדוני היושב-ראש, האם יש חסינות ללשכות פרלמנטריות מעבר לגבולות מדינת ישראל?

אתה באמת רוצה שנתייחס לזה?

אני שואל.

מה התשובה לזה?

אני שואל. זה נושא חשוב שנדון כמה פעמים.

אתה מדבר על יהודה ושומרון? רק כדי שאני אבין, כי התחלת בשעה קצת מוקדמת בשביל הסטנד-אפ שלך. אתה מדבר פה על יהודה ושומרון?

- - -

אתה לא יכול לבקש את שיתוף הפעולה אתו בלי לשמוע מה יש לו להגיד.

לא נתייחס לזה כרגע.

סליחה? מה, הלשכה שלו - - -

לשאלתך, אם תחליט לפתוח לשכה בעזה או בסוריה – אני אענה לו.

- - -

זאת השאלה, האם יש - - - לא לחברי כנסת.

אחמד, אם תחליט לפתוח לשכה בעזה או בסוריה, אני מוכן לעזור לך בשיפוצים ולתת לך גם שם חסינות.

חזן, אתה מפריע.

אורן חזן, כל אחד יפתח לשכה איפה שההורים שלו נולדו.

במרוקו אני מוכן.

בדיוק. יפתח לשכה ויישאר שם עם הטבות מס בהתערבות ראש הממשלה.

תושבים חוזרים.

פה זה יקר מדי.

אתה יודע, בינינו, אתה כבר זכית להיות - - -

אורן, מספיק, מספיק כבר.

או שאבותיו היו לפני אלפיים שנה, שם הוא יפתח את הלשכה.

רצית להגיד משהו?

חסינות "כנעננית" חלה עלי לפני - - -

"כנעננית". כנענית.

אולי תפתחו במשותף, לשכה משותפת. עדי נוי.

הלשכה המשותפת.

אני לא עשיתי לך שום דבר רע, ביטן, אל תידרדר.

אני לא מתייחס לשאלה העקרונית, זה מן הסתם משרד המשפטים או זה משהו של הכנסת.

אל תתייחס, יותר טוב. מה רצית לומר?

רק עניין עובדתי קטן, צו מוחלט להריסת בית-הכנסת האחרון שניתן עד ה-30 ביולי 2015 - - -

ברור שהיה, הייתה בקשת אורכה.

ניתן ב-23 ביוני 2015.

מה זה בית-הכנסת? אני לא מדבר על בית-הכנסת.

סליחה, לא בית-הכנסת, מבנה דריינוף, סליחה. ניתן עד ה-30 ביולי, הוא ניתן בפסק-דין מה-23 ביוני והוא לא עוכב. אומנם הוגשה בקשה לעיכוב, אבל הוא לא עוכב.

בקשה לעיכוב, היה צו החלטי. תודה, הבנו. בבקשה, אתה רוצה להגיד חצי דקה משהו? לא להתחיל הכול מאפס.

אפשר לשאול את אורן שאלה? מה עם המזוזה שכתוב עליה פה? "ציוד פונה, מזוזה נעקרה".

לקחו אותה. לא יודע איפה היא.

אז מה התשובה?

הם לא עונים. הם טוענים שלא היה כלום.

"פעילות כאמור אינה מוכרת לנו", מה הפשט?

הם טוענים שלא היה כלום.

הוא אמר שהם לא ראו משרד, שלא היה. הם עשו חיפוש, לא היה שום משרד.

לא היה משרד?

הם טוענים ככה.

צריך לזכור שבמבנים היו בפנים עוד אנשים.

זה פשוט שקר. שקר. אתה מבין מה שאני אומר? אני מדבר ברצינות.

אורן, אתה רוצה לסכם?

אני חושב שהתופעה הזאת, אחד, שאנחנו צריכים גם לקיים דיון מעמיק ונכון כדי להרחיב את ההסבר לכל הגורמים שכנראה שכחו אותו - מה חוק החסינות קובע מלשכה ועד לחסינות עצמה כפרסונה.

הדבר השני, אני חושב שכשאני שומע גם את הדברים שהם אומרים, גם את היועצת המשפטית וגם את הדיון המאוד מאוד מצומצם שהיה פה, אני מבין דבר אחד, איך שלא תסתכל על זה ההתנהלות שלהם לא הייתה תקינה. איך שלא תסתכל על זה. אם בסופו של יום היה מקום והייתה לשכה והיה בה ציוד, היו צריכים את המינימום שבמינימום שבמינימום להודיע ולתת את ההזדמנות לארוז את הדברים ולקחת אותם, כי אתם לא מעל החוק. אתם לא. אני יודע שקשה לכם לקבל את זה. אנחנו גם נעשה את הכול כדי לצמצם את הסמכויות שלכם ביהודה ושומרון.

אמרתי מקודם ואחדד את דברי. אני מודה לבג"ץ. בג"ץ זה הדבר הכי טוב שקרה להתיישבות. בג"ץ אומר דה-פקטו, בפועל, שקיימת ריבונות ביהודה ושומרון, זה מה שהוא אומר.

תודה, חזן.

אני מודה לך על ההזדמנות לקיים את הדיון.

אני רוצה לסכם. ראשית, לפי מה שהבנתי, החסינות לא על המשרד, אלא היא חלה על הנושא של החיפוש עצמו. מה שאנחנו מבקשים מחברי הכנסת במקרה הזה, לשים לב לחוק. זאת אומרת, אם יש צו הריסה על המבנה או על חלק ממנו אז הם לא צריכים לפתוח שם לשכה פרלמנטרית. אין מצב כזה. ואז לצערי הרב, הם לא יהיו זכאים לשום הגנה. אני אומר את זה במפורש.

אתה יודע מה, ואם זאת לא לשכה? ואם אני בא - - -

אתה מפריע לי בסיכום. נתתי לך.

רגע, שאלה עניינית. ואם חבר כנסת נכנס לתוך מבנה - -

אל תעני, בבקשה.

- - עם ציוד שלו וישן שם בלילה, כי אין איסור כניסה למבנה?

אז תבקש ייעוץ משפטי, זה לא פה.

אז גם חוק החסינות לא קיים? אני שואל, רציני.

משרדי הממשלה שאמונים לבצע את הצו צריכים לתת בכל מקרה זמן סביר הודעה, וזמן סביר על מנת שחבר הכנסת יוציא את המיטלטלין שלו ואת המסמכים שלו. הכול תלוי בנסיבות המקרה. אם יש משרד קיים והוצא צו הריסה לאחר שהוא הקים את המשרד, צריך לתת לו זמן יותר ארוך.

ואם לא, אז החסינות לא קיימת?

אבל אי-אפשר ככה.

היושב-ראש מדבר.

אם מדובר, כמו במקרה הזה, שהיה צו חלוט וחברי הכנסת נכנסו לבניין ופתחו משרד בלי ידיעת הכנסת – דרך אגב, במקרה הזה הזמן צריך להיות מאוד קצר, אבל צריך לתת איזושהי הודעה ולא להשאיר את זה באוויר. זה הנושא, ולא צריך לעשות הצבעה. זה היה דיון עקרוני.

3. דיון בהמלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, לאחר פניית ועדת הכנסת, בנושא: "איחוד תקציבי הפעילות הפרלמנטרית והפחתת סכומי ההוצאה המקסימליים", כולל אישור הצעת חוק לקריאה ראשונה בעניין זה

נעבור לנושא הבא. כפי שאתם יודעים, אני לא מתייחס לנושא העובדתי כי זה כבר נעשה ונגמר ואנחנו לא נתייחס למה שכבר עבר.

אתם יודעים שבדיון לפני חודש החלטנו על איחוד תקציבים, כיוון שבסופו של דבר אי-אפשר לממש את תקציבי הפעילות של חברי הכנסת שהיו רק על הנייר, בעיקר בנושאים של דואר ובנושאים של משרדים, פתיחת משרד. א', בדואר היום פחות משתמשים בגלל הנושא של האינטרנט, "ווטסאפים" ופייסבוק.

והנושא השני, פשוט התקציב לא הספיק כדי לפתוח לשכה פרלמנטרית מחוץ לכנסת, זה היה לעג לרש התקציב הזה, ואז חברי הכנסת בעצם קיבלו תקציב שהם לא יכולים להביא לידי ביטוי מול כלל הבוחרים ומול כלל תושבי המדינה.

ולכן, החלטנו לאחד את התקציב כדי שלחבר הכנסת יהיה תקציב אמיתי שהוא יוכל לפעול בכל הנושאים שעומדים על הפרק. לקחנו בחשבון את הנושא של היישום של התקציב והפחתנו 15%, העברנו את זה לוועדה הציבורית. הוועדה הציבורית, כמו שחשבתי, הפחיתה יותר, הפחיתה כ-20%. היועצת המשפטית תעביר את ההמלצה של הוועדה הציבורית.

מה שאני ממליץ, לא להיכנס פה לעימות, העיקרון חשוב לנו, גם 93,000 שקל זה בסדר גמור. אבל קודם כול שתסביר ואחר כך אנשים יתייחסו. בבקשה.

אסביר כרגע את העיקרון בקצרה ואחר כך אכנס לפרטים. כמו שאמר יו"ר הוועדה, הוועדה הציבורית דנה בבקשה שהיא קיבלה מוועדת הכנסת, והחליטה לאשר את איחוד התקציבים. כאשר מדובר על מה שהיום מחולק לתקציבים של: פעילות פרלמנטרית וקשר עם הציבור - מה שהיום זה 49,000 שקל; לשכה פרלמנטרית - מה שהיום זאת התוספת של 19,000 שקל; תקציב של דואר - מה שהיום זה 15,000 מכתבים פטורים מתשלום, ועוד איזשהו תקציב לחבילות ולמברקים; ותקציב הטלפון הנייד.

את ארבעת הנושאים האלה לאחד לתקציב אחד, ולאפשר לחבר כנסת לנצל אותו באופן שבו הוא רוצה. הרעיון הוא שלא יהיה שינוי ממה שמותר היום להשתמש בתקציב. אין כאן הצעה לאפשר פריטים נוספים, אלה לאפשר להשתמש בתקציב המלא לאותם דברים קיימים.

הוועדה הציעה, כמו שנאמר כאן, סכום של 93,700 ש"ח לתקציב כולל, שזו הפחתה מסוימת אם לוקחים את סך התקציבים הקיימים היום. כאשר מוצע לראשונה לעשות תוספת לח"כים חדשים של 10,000 ש"ח בשנה הראשונה, פעם אחת.

בשנה הראשונה לח"כים 103,000.

נכון.

הוועדה הציבורית עשתה איזושהי הבחנה לא נכונה בין תקציב לבין יישום של תקציב. התייחסנו לתקציב והפחתנו 15%, כי באמת הנושא הפלאפון היה גבוה מדי ולא רציונלי.

לך תדע מה יהיה. הוא לא פרופורציונלי.

זה יהיה בסדר, אל תדאג.

אני רוצה לומר לכם שתמיד ברגע שיש שינוי נסיבות קיצוני תמיד חברי הכנסת יכולים לבקש בוועדה הציבורית להעלות את התקציב, לכן זה לא העיקרון כרגע. בהחלטה שלהם הם בכל זאת התייחסו גם ליישום, עשו ערבוביה בין היישום לתקציב, זה לא במקום. אבל כמו שאמרתי, הפחתה של 10,000 שקל ממה שאישרנו זה לא נורא, כי בסך הכול ביישום של התקציב חברי הכנסת לא מגיעים לסכומים האלה.

מה הצענו להם?

103,000.

103,000 לעומת 93,000.

אני מבקש להעלות להצעה את ההצעה של ועדת הכנסת המקורית.

אגיד לך למה לא. כי אם נעשה את זה, אז עוד פעם נחזיר להם את זה לדיון, וזה לא יסתיים. נלך על העיקרון ואחר כך תמיד אפשר להעלות את הסכום.

אני בעד.

אני רק רוצה להשלים.

היועצת המשפטית רוצה להשלים משהו.

ממש בקצרה בלי להיכנס לפרטים. רק אומר שהרעיון הוא שהתחילה של זה תהיה ב-1 בינואר. כאשר לשם היישום של זה נדרש גם תיקון של החוק – תכף נדבר על הפרטים של התיקון, הוא לא גדול ובסעיפי ההסמכה – כי היום הנושא של הדואר ממש מוסדר בחוק החסינות בפירוט אז צריך לשנות את זה. ולצד התיקון בחוק, שהוועדה יכולה לאשר לקריאה ראשונה מטעמה, יש תיקון משמעותי בהחלטת שכר חברי הכנסת ששם יש את כל הפרטים, זה מונח בפניכם, וגם אם יהיה צריך לעבור על זה כמובן.

לא תהיה בעיה. מי רוצה להתייחס? קודם כול אני רוצה לברך, נמצאים אתנו כ-30 מנכ"לי עיריות ומזכירי מועצות, אז תבורכו על העבודה שאתם עושים ברשויות המקומיות. נמצא אתנו גם פיני קבלו שיזם את הדבר הזה. כל הכבוד. בבקשה, יואב קיש.

4. הצעת חוק הכנסת (תיקון - סדרי עבודת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת), התשע"ו–2015

תראה, אגיד לך למה אני רוצה להתייחס. אני רוצה בעיקר להתייחס לנושא של הוועדה המייעצת, כי הנושא עצמו אני באמת - - -

אני עוצר אותך, בסעיף ג', הסעיף הבא מתייחס לזה.

אני יודע.

אתה רוצה עכשיו, אין לי בעיה.

כן, אני רוצה להגיד עכשיו. אני חושב שהצענו פה שינוי מאוד הגיוני ויש לי הרגשה שקיים נתק, איזושהי הרגשה אולי של נרדפות, כאילו אנחנו לא מכבדים אותם מצד אחד; מצד שני, אנחנו מרגישים שאין דבר שאנחנו מציעים שמגיע הנה באישור שלהם, כל פעם אנחנו מרגישים שהם מנסים לעשות "הבה נתחכמה לו", והמצב הזה כמצב בסיסי בעיני הוא לא בריא.

אני יודע, ביטן, שהיית בפניהם וישבת והצעת. זאת אומרת שאי-אפשר לטעון פה לסיטואציה שיש איזה קצר בתקשורת, שלא שמעו את דבריך, שלא הבינו את הנימוקים. ואני, אולי במידה מסוימת מתחבר גם למה שאמר פה קודם אחמד בעניין של בוא נעלה את ההצעה שלנו, כי בסופו של דבר, התיקון שהם נתנו, לפחות איך שזה מצטייר אצלי, זה רק בשביל להראות: הנה, אתם רואים, אנחנו עשינו ככה, זה אנחנו ואנחנו קובעים.

הרושם.

זה ברור, על זה אין ויכוח.

אז אם אתה רוצה לזרום עם זה.

אני רוצה לזרום עם העיקרון. ה-93,000 זה גם עדיין סביר. תמיד נוכל להעלות את זה אם נרצה.

אני אומר עוד פעם, באמת, זה לא המספרים. הורדנו 15% מהמספר, אז הם רוצים עוד 5%?

אבל אם אתה מתייחס לשימוש בפועל, זה לא מגיע למספרים האלה.

חלק כן מגיעים.

אני מוכן לעשות דבר אחר.

אחרי ההורדה לקחו 10,000 שקל.

אבל זה פיקציה, לא מגיעים בגלל הסלולר.

- - -

רגע, חבר'ה, אני באמצע הדיבור.

דוד, אחרי ההורדה השנייה, תשאל את החשב, הוא יגיד לך שחלק מחברי הכנסת על סמך שנים קודמות יחצו את הגבול.

אשאל, אין בעיה.

יחצו, נכון. כל היום מנסים לפגוע בחברי הכנסת.

אני רוצה להגיד בצורה הכי פשוטה שאם, וזה משהו חשוב, שאם המהלך הזה - - -

אני רוצה להציע שכל חברי הכנסת יהיו בהתנדבות.

אורן. שאם המהלך הזה של קבלת ההצעה של הוועדה המייעצת ישנה את הדינמיקה וייצור דינמיקה של חיוב שבו הם יראו שאנחנו מחפשים את הדבר הזה – אף אחד לא מחפש להתנגח אתם, אבל למה הם כול הזמן מחפשים להתנגח אתנו?

רבותי, ההצעה הזאת הייתה הצעה שלי. אנחנו לא צריכים להתכתש על העניין הזה.

אני אומר לך עוד פעם איך זה מצטייר. זה מצטייר כקטנוניות כדי - - -

נכון.

אז אין לי בעיה עם ההבנה, וצריך שתצא מפה קריאה ברורה שאנחנו מצפים מהם לאשר את ההצעות שלנו ולא לבוא כל פעם עם משהו אחר. חד-פעמי אני מוכן לעשות את השינוי הזה. אם לא, אז בוא נצביע חזרה על ההצעה הקודמת.

יואב, תודה רבה. חבר הכנסת שטרן.

האם אפשר טיפה נתונים כמו שביקשו פה? גם מה שחבר הכנסת טיבי אומר. בכלל, לתת לנו ממוצע - - -

בבקשה, החשב, תן נתונים. דרך אגב, בתוך ההמלצה יש נתונים, אבל החשב יגיד את זה. אתה רוצה שהוא יגיד לפני? תן לו להגיד ואז תמשיך.

אלעזר, מספרים, העלית נקודה חשובה.

קודם כול, במכתב של הוועדה מופיעים הנתונים עם אחוזי ניצול של כל תקציב ותקציב, שהם היוו פרמטר לקבלת ההחלטה.

אבל אחוזי הניצול מראים שזה לא היה בר-ביצוע. גם את זה צריך לקחת בחשבון.

בדרך כלל מה שקרה זה שהיה חבר כנסת אחד שניצל את מלוא תקציב הטלפון, אבל לא ניצל את מלוא תקציב הקשר עם הציבור; חבר כנסת אחר ניצל את מלוא תקציב הדואר, לא ניצל את תקציב הטלפון. הקומבינציה של חברי כנסת שניצלו את מלוא התקציבים, אין לי אותה כרגע בפני, אבל אני לא חושב שזה עשרה חברי כנסת, זה אולי חבר כנסת אחד או שניים.

אחמד, אתה ניצלת 88,000, היית קרוב.

כן.

אבל אתה בין היחידים שהיה קרוב.

אני באופן כללי בין היחידים, באופן כללי.

אתה הולך עד הסוף עם העניינים.

פעם ראשונה אני מקבל 88.

- - -

די, נו, זה דיון רציני, לא חשבתי שיהיה על זה ויכוח. אומר את האמת, חשבתי שאנחנו מקבלים את ההמלצה כפי שהיא, אז בואו לפחות נקשיב לחשב.

זה נכון שהוועדה הורידה את הסכום המבוקש לאחר שהיא ישבה ובחנה את אחוזי הניצול בפועל של כל תקציב ותקציב, אבל היו גם דברים שהיא הלכה והוסיפה. למשל, הגדילה את הפרמטר של הטלפון הנייד מאחוז הניצול, והיא אמרה: יהיו חברי כנסת שנוסעים לחוץ-לארץ, הם יבזבזו יותר, הוסיפה עוד 2,000 שקל; לקחה דבר שלא היה משנת 2007, לקחה את תקציב הקשר עם הציבור, הוסיפה לו הפרשי הצמדה בתחשיבים שלה; וקבעה גם עוד דבר, שמשנה הבאה תקציב קשר עם הציבור יהיה צמוד כל שנה ושנה, בתור, איך אומר יושב-ראש הוועדה? טייס אוטומטי. אתה מבין, את הנושא של חבר כנסת חדש הוועדה ידעה, ולקחה בחשבון שלחבר כנסת חדש שמצטרף יש הרבה הוצאות קבועות שהוא עושה לצורך הקמה של אתר אינטרנט או רכישת ציוד או דברים כאלה, והוסיפה לו.

תודה. אבל ההרגשה של החברים שההחלטה שלו הייתה סבירה.

לא של החברים. ההרגשה של מי שהתבטא בעניין, לא של החברים.

של חלק מהחברים.

עם כל הכבוד, אני לא מרגישה ככה. אין לי שום בעיה עם ההתנהלות של הוועדה.

רגע, איילת, ההחלטה שלנו גם הייתה סבירה. כשיש שתי אלטרנטיבות סבירות צריך לקבל את העמדה של הח"כים, אבל לא ניכנס לזה. למרות זאת אני ממליץ לאשר את החלטת הוועדה ולא להתכתש. כן, איילת, רצית לומר משהו?

אלעזר קודם.

סליחה, אלעזר, אתה צודק.

אתה רואה, אני עוזרת לך.

איזה מזל שאת כאן.

אני מוכרח להגיד שאני מבין את ההיגיון בדברים של חברנו יואב, אני חושב שהרווחנו את זה ביושר, לצערי, בדיון על שכר הח"כים.

זה שאתה לא נהנה מההגדלה שלו בגלל הפנסיה התקציבית. תזכיר לי רק.

אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שגם לא בניתי לשכה בבית-אל.

זה כי לא אכפת לך מההתיישבות כמוני.

- - -

תחרות על הסטנד-אפ.

בבקשה.

אני חושב שדווקא אי-הניצול של חברי הכנסת – אני אומר שאני מראש לא הייתי נוגע בזה, זאת אומרת, הייתי הולך להצעה של הוועדה שאני חושב שהיא – זאת אומרת, שלנו.

שלנו יותר טובה, אבל - - -

לא רק על הכסף. האיחוד הגיוני היום. בעולם של היום זה לא יכול להיות - - -

הם הסכימו לאיחוד.

אני לא מדבר עליהם, כבר גמרתי אתם. אני חושב שאני בעד האיחוד. אני לא בעד לריב אתם בגלל שאני בעד תרבות שמכבדת המלצות של ועדות שנתנו להם לעבוד.

זה מה שאני אומר. אמרת שאתה בעד. תודה.

משפט אחרון. אני מקבל את ההצעה שלך שלא לריב אתם למרות שהם לא היו צריכים לחתוך את ה-5% האלה, במיוחד שלא מנצלים אותם.

זה מיותר.

אבל לא לריב עומד מעל ה-5%.

תודה רבה. בבקשה, איילת.

אני רוצה לומר שהופתעתי מהדברים של יואב. אני מברכת מאוד על ההחלטה לאחד תקציבים, אני חושבת שיש בה הרבה הגיון.

זו יוזמה של הוועדה, דרך אגב.

אני חושבת שזו יוזמה מבורכת ונכונה מכל הסיבות שנמנו כאן ולא אחזור עליהן. אני חושבת שבדיון על שכר הח"כים, למרות שניסו לגרור אותנו לטענות על פופוליזם – ואתה יודע את עמדתי, דוד, לא כשהיו מצלמות ולא כשהיו חברי כנסת אחרים נוכחים, אמרתי לך באופן אישי שגם בנושא העלאת שכר הח"כים – אני חושבת שצריך לקבל את המלצת הוועדה. כי אני חושבת שכשמקימים ועדה צריך להתייחס אליה במלוא הרצינות. אני חושבת שהם עשו עבודה מאוד רצינית, ולכן הייתי בעד הצעת הוועדה בנושא אי-העלאת שכר הח"כים.

תרשו לי להתייחס לוועדה ולעבודה שלה תכף.

דוד, אני רוצה לומר משהו. שמעתי כל מיני התבטאויות של חברי כנסת כלפי פרופ' חיים לוי, שהוא יושב-ראש הוועדה, זוכה פרס ישראל, התייחסויות מזלזלות, מבישות, שבעיני אני אומרת: גם אם אתם לא מסכימים עם המלצות הוועדה, אתם לא יכולים להתייחס ככה אל האנשים האלה שבסופו של דבר מונו על-ידי הכנסת עצמה כדי לבחון את שכרנו.

איזה התייחסויות? אני זוכר שפרופ' חיים לוי הוא שתקף ח"כים אישית.

אל תפריע לי. הוא לא תקף - - -

אל תעבירי את העניינים.

אל תפריע לי כי אני לא הפרעתי לך.

הוא תקף אישית וגם התבטא בבוטות.

דוד, אני מבקשת שאף חבר כנסת, כולל חבר הכנסת חזן, למרות הפיתוי, לא יפריע לי.

פשוט חוצפה מה שעשית עכשיו.

לא עשיתי שום דבר, ואל תפריע לי. אני עושה מה שאני רוצה.

חזן.

זאת חוצפה.

אתה חצוף. אל תפריע לי. נקודה.

את לא תעשי מה שאת רוצה.

חזן, אני מבקש.

אני אומר מה שאני רוצה כי אני מדברת בנימוס ובענייניות - - - זה מפריע לך.

מותר לפגוע ולסלף עובדות?

חזן, מספיק.

אל תצעק.

לא, מספיק עם הנושא - - -

שלא תכפיש פה חברי כנסת.

מה זה הדבר הזה?

זה נהיה במה להכפשת חברי כנסת הוועדה הזאת, זה מה שקורה פה. אין לכם טיפת כבוד עצמי? אני לא מבין מה שקורה פה.

אני לא מכפישה.

חזן, אני קורא לסדר פעם ראשונה.

בסדר.

יושב-ראש הוועדה, אני מבקשת ממך לאפשר לי לסיים את דברי בצורה נורמלית, מה שכנראה לא אפשרי בוועדה שאורן חזן חבר בה.

כן.

כל מה שאני רוצה לומר זה שאני חושבת – ואגב, אני כבר אומרת מראש, אנחנו נצביע בעד כל הנושאים שקשורים לשכר הח"כים כולל הצעתך שבאה כקונטרה, ואני מכירה, היא באה כקונטרה כדי להראות מי מוותר ומי לא מוותר על תוספת השכר. אנחנו נצביע בעד ההצעה למרות הפופוליזם שבה. זה בסדר גמור, נצביע בעדה. ואני עדיין חושבת שהוועדה צריכה לקבל מאתנו את יחס של כבוד, זה לא רק עניין של לקבל את ההמלצות שלה ככתבן וכלשונן. תודה רבה.

תודה. אנחנו לא רוצים להיכנס כרגע לוויכוח האם צריך לקבל את כל עמדות הוועדה הציבורית.

אבל זאת ועדה שהכנסת מינתה כדי לתת לנו עצה ואנחנו יכולים לקבל או לא לקבל. לא הבנתי.

למה הקימו ועדה ציבורית?

- - -

החוק אומר משהו אחר, דרך אגב, שחברי הכנסת צריכים להיות מעורבים בעניין הזה, וכן נהיה מעורבים. ואני רוצה להגיד לך, אני לא תקפתי את יושב-ראש הוועדה, מה שהפריע לי אצלו שהוא לקח את זה באופן אישי. עליתי לשידור ברשת ב', מי עמד מולי? פרופ' לוי. יעלה על הדעת שפרופ' לוי יתמודד מולי? אני איש ציבור והוא יושב-ראש הוועדה הציבורית המהוללת והוא יצטרך להתייחס - - -

השתלח בך.

לא. הוא לא השתלח בי.

חיים לוי לא בן-אדם שמשתלח.

אבל זה לא מתאים. לאחר מכן קראתי מאמר - - -

את שמעת איך הוא התבטא בגלי צה"ל?

רגע, חזן.

אני מכירה את פרופ' חיים לוי - - -

בואי נבדוק את זה עכשיו - - -

חזן, אתה מפריע. אחר כך קראתי מאמר שלו ב"ידיעות אחרונות", עמוד שלם שהוא אומר שהח"כים מנותקים והוא שומר הסף. אז, א', אנחנו לא מנותקים והוא לא שומר הסף כי אין על מה לשמור. אין על מה לשמור. אנחנו לא נמצאים באיזה רפובליקת בננות.

אתה יודע מה, יכול להיות שההתנהלות שלו לא הייתה מיטבית.

אז בואו לא נתייחס לעניין הזה. וכשהוא רצה להתפטר והוא לא התפטר כי - - - . איזה מין דברים אלה? אלו דברים שיושב-ראש ועדה ציבורית צריך לומר?

אבל אני לא אחראית על ההתנהלות שלו.

מה, אנחנו באותו מעמד? הוא צריך לתקוף אותנו ציבורית? איזה מין דבר זה? מספיק התקשורת תוקפת אותנו.

יכול להיות שההתנהלות של פרופ' חיים לוי לא הייתה מיטבית, אבל אני לא אחראית על ההתנהלות שלו.

איילת, תודה.

אנחנו אחראים על ההתנהלות שלנו, ועדיין אני מכירה אותו כלא משתלח.

עכשיו את מפריעה. את לא אוהבת שמפריעים.

מותר לי להשלים משפט.

סיימת לדבר.

לא קרה כלום אם הייתי משלימה משפט.

חבר הכנסת אייכלר.

אני רוצה לומר שכל קבוצת אנשים ששומרת על כבודה העצמי מכבדים אותה גם מבחוץ. אני לא מעלה על הדעת שדיון כזה פומבי יהיה בקרב השופטים על שכר השופטים, הם לא יעשו את זה אף פעם בפומבי.

נכון.

ואף פעם לא ידברו. והדיון הזה בשידור חי באולם נגב, אני כצופה עכשיו מהצד, אני קצת מבין טלוויזיה, אומר הצופה: תראו במה הם עושים האנשים האלה - בשכר שלהם, בתנאים שלהם, בדברים שלהם, כשדוקרים אנשים ברחובות.

אמת, הרב אייכלר.

ורק עכשיו היה במחנה-יהודה פיגוע.

הוצאת לי את המילים מהפה.

כל ההחלטות שהיו היו פומביות, אין מה לעשות.

לכן אני חושב שאנחנו מבזים את עצמנו, ואחר כך יש לנו טענות למה זה - - -

כל ההחלטות של חברי הכנסת הן פומביות, אנחנו לא שופטים.

צריך לשמור על הכבוד העצמי של עצמנו, ואז יכבדו אותנו גם בחוץ.

צודק.

צודק.

רועי, רצית?

רק ממש שני משפטים. אני מצטרף למה שאומר חבר הכנסת אייכלר.

שופטים זה פומבי בוועדת הכספים.

אני מעודדת הצעה לסדר.

אדוני היושב-ראש, אתה איש מאוד מנוסה ועושה דברים מאוד חכמים, אני מבקש, העיסוק הבלתי פוסק הזה בתנאי חברי הכנסת בעיני הוא לא ראוי. יש לנו כל כך הרבה נושאים דחופים להתעסק אתם, בוועדת הכלכלה, עכשיו עם האירועים הביטחוניים.

אנחנו מתעסקים אתם.

אני מרגיש לא נוח. אני חבר - - -

מה אני יכול לעשות שהנושא הזה עולה על סדר-היום?

בעיני הדבר הפשוט שצריך לעשות זה שצריך להפסיק להתעסק עם זה. ועדה ציבורית צריכה להתעסק עם זה.

נכון.

חבר הכנסת ביטן, תשמע, אם הוועדה הציבורית הנוכחית היא אקדמית מדי או זה, יכול להיות, אני חדש פה, אני לא יודע, אז אפשר להגדיר ועדה ציבורית אחרת שתהיה בנויה אחרת.

אבל יש הצעת חוק. הנושא היום לדיון זה לא ועדה ציבורית.

אני יודע, אבל הבקשה - - -

מי שמוביל את זה עכשיו בכיוון של דיון על העניין הזה זה אתם, לא אני. אני התייחסתי להמלצות הוועדה הציבורית לעניין מסוים. גם עכשיו אתם ממשיכים בעניין הזה, זה הכול, אז אל תפילו את זה עלי.

אני בעד אייכלר.

- - -

ביטן, רק משפט. אבל כל שבוע אנחנו מעלים את זה.

אם חבר הכנסת קיש לא היה מייד מעלה את זה בוועדה אולי - - -

- - -

אבל למה אנחנו צריכים להתעסק בזה? בואו נסגור את זה.

מה אני אעשה שח"כים רוצים להתייחס? אני חייב לתת להם. רועי פולקמן, אם ח"כים רוצים להתייחס אני חייב לתת להם.

חברת הכנסת ורבין העלתה את הנושא של השכר והוא לא לדיון עכשיו.

כן, מה לעשות.

עשינו משהו שהוא לא בסדר-היום, אז מה העניין הזה?

מה לעשות? כן. סליחה, סעיף ד' עוסק בוויתור על עדכון תוספת בכנסת. התייחסתי לכל הסעיפים, יואב. תודה רבה. מיציתי את זכות הדיבור שלי בעניין. איך אני?

- - -

אני קודם כול מבקשת להפריד בין שכר של חברי כנסת, זה נושא אחר, ואל הנושא הזה אנחנו נתייחס בנפרד, לבין לשכה פרלמנטרית. לשכה פרלמנטרית – ואתה עשית את זה נכון – כדי שהיא תפעל למען הציבור ונוכל לקבל את הציבור, לתת לו תשובות, אנחנו חייבים לפתוח חשבון נורמלי, חשבון שייתן אפשרות לקיים את הלשכה הזאת. הרי כולנו יודעים, עזבו עכשיו את הטלפונים ודואר ועוד כמה דברים, שאנחנו חייבים לשרת את הציבור. אנחנו לא מנצלים אותם בגלל שמצד אחד כותבים: אתם חייבים לשרת את הציבור, וככה אנחנו חבים, שאנחנו חייבים לשרת את הציבור.

מצד שני, על כל קנייה או על כל דבר שמקבלים חברי כנסת, כותרת. אני חושבת שבזמן שאנחנו מפרסמים מה מותר ומה אסור, אסור שזה יהיה מול הציבור. לעשות מזה צימעס ולהגיש את זה בצורה לא נכונה, אני חושבת שזה לא נכון.

עסקתי במשך כל הקדנציות בפניות ציבור, ואני חושבת שכדי לתת לפניות ציבור דגש אנחנו חייבים לזה תקציב, רבותי. ולמה אנחנו צריכים לבקש סליחה? הוועדה החיצונית צריכה להיות קודם כול כלכלית, לא מנותקת מהמציאות. אפשר היום למצוא לשכה פרלמנטרית ב-1,900 ש"ח? תחפשו ותמצאו לי באשדוד ותמצאו. שם אסור ופה בלתי אפשרי וכאן זה לא מכבד את הציבור וכאן זה אסור לי לפתוח - למה, רבותי? אם אנחנו חייבים לפתוח לשכה פרלמנטרית, אנחנו חייבים לכבד את הציבור ולפתוח אותה, ואנחנו כולנו יודעים את המחירים בשוק. זה דבר אחד.

ודבר שני, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהסכום 103,000 ש"ח זה בדיוק סכום שיכול לתת שירות.

זה 93,000. הורידו את זה ל-93,000.

אני מבינה שהם הורידו וזה לא נכון. אז יכולה להיות ועדה, לא נמהר, ניתן לזה עוד כמה ימים. אני חושבת שבוועדה צריכים להיות כלכלנים שיכולים לספור ולתת לנו חשבון כמה זה צריך לעלות.

תודה, סופה.

ואני חושבת שכל הציבור צריך לדעת, אנחנו למען הציבור, נבחרנו על-ידי הציבור ואנחנו רוצים לשרת אותו בכבוד.

בן צור, בבקשה.

בקצרה. אני מתפלא על חברת הכנסת גב' ורבין שאמרה שזה בעצם פופוליזם להציג את הצעת החוק שלך ולתת לח"כים את הבחירה אם להעלות את השכר שלהם או להישאר במצב הקיים. לא מבין למה לצעוק כלפי כולם כשיש לנו סמכות כוועדת הכנסת לקבל או לא לקבל את הוועדה זה פופוליזם. ובמקרה הזה שאנחנו עכשיו נותנים את הבחירה לחברי הכנסת, למה לקרוא לזה פופוליזם? איזה פופוליזם זה?

כי זה קונטרה.

זה טבעי, למה לא? לא יכול להיות שח"כים יגידו בתקשורת שהם נגד, ורצים כל הדרך לבנק לקבל את הכסף. שיעבירו לציבור שלהם, יעמדו מול הציבור שלהם. זה המצב.

אין לנו התנגדות, אבל ברור לך שזו קונטרה. כי היה צריך לקבל מלכתחילה את העמדה של הוועדה הציבורית, מה הבעיה?

לא היה צריך לקבל כלום. לא נכון. לא חובה לקבל שום דבר.

בסדר. אבל זאת הייתה עמדתנו, מה הבעיה עם זה?

מה זה שייך לעניין של האיחוד התקציבי? מה זה שייך? זה שקיש התייחס? אז התייחס.

ביטן, לא הפרעתי לך. למה אתה מפריע לי?

בבקשה, סליחה, אתה צודק.

ביטן, בכלל לא התייחסתי לזה. מה אתה רוצה?

אותם חברי כנסת שדיברו גבוהה גבוהה על כך שאסור להעלות את שכר חברי הכנסת לא הלכו לחשב הכנסת וביקשו: אל תעלה לנו, או אם יש איזה מנגנון שאנחנו יכולים שלא תעלה לנו. אז עכשיו מעבירים את האחריות לחברי הכנסת.

מאה אחוז.

זה לא הנושא.

מה זה חשוב, אתה התייחסת לזה, נגמר הסיפור.

אני לא התייחסתי לזה.

מה אתה רוצה? שאגיד לו מה להגיד? נו, באמת, מה זה?

מה קרה?

הוא כועס - - -

אבל אל תגיד שדיברתי על זה, לא דיברתי על זה.

הלאה.

כל אחד באופן אישי יחליט את ההחלטות שלו, ויתמודד איתן מול הציבור בדרך שהוא רוצה להתמודד, ואני חושב שזו הצעה נכונה ופנטסטית.

תודה. אני רק רוצה לומר, מכיוון שפנו אלי לפני שאני נותן לחזן ולקיש, אני לא מוכן בשום פנים ואופן, ולא מעניין אותי ועדה ציבורית וח"כים שרצים, שכל שנה נושא שכר הח"כים וההעלאה של השכר תעלה.

צודק מאה אחוז.

זה פוגע בכנסת, פוגע בחברי הכנסת, פוגע בתדמית שלנו.

דווקא מקובל עלי.

ולכן יצרתי משבר אמיתי כדי לפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד. ואני אומר, שבוע הבא אני הולך להעלות הצעה נוספת שתסיים את הסאגה הזאת אחת ולתמיד. אין מצב שיתעסקו - - -

איזו הצעה?

נביא, אדבר אתכם על זה.

הוא רוקח אותה.

זאת לא הצעה שאעלה בלי לשוחח אתכם. אנחנו נפסיק עם ההתלהמות הזאת שפוגעת בחברי כנסת מדי שנה אחת ולתמיד. כל שנה זה עולה, וזה הדבר שפוגע הכי הרבה בח"כים.

בואו נוציא את זה מידינו. תאמין לי, באותו רגע לא יהיו שום טענות.

ללא קשר לוועדה הציבורית. חזן, אתה רוצה להגיד משהו?

ברגע שהשופטים יוציאו את זה מידם גם אנחנו נוציא.

אני קודם. אני קצר.

יואב, דקה.

לגבי הנושא של העלויות. אני חושב שיש נושא שצריך לשקול בכובד ראש שלא מופיע בהצעה הזו, וזה ההבדל בין מפלגה שיש לה מועמדים שנבחרים בפריימריז ומפלגה בלי פריימריז. אני חושב שמהתקציב של חברי כנסת שאין להם פריימריז צריך להוריד כ-10,000 שקל, כי זה כסף שאנחנו במפלגות פריימריז – דרך אגב, רוב הכנסת היום היא עם מפלגות פריימריז – צריכים את התקציב הזה בשביל הקשר עם הבוחר.

מותר לך לגייס.

ואני פשוט מציע לעשות הפרדה בין חברי כנסת שמתמודדים בפריימריז - - -

רוב הכנסת חברי פריימריז?

כן, אני חושב.

בכמות הח"כים.

בוא נספור: 30 לליכוד, 24 לעבודה, והבית היהודי ואני לא יודע, מרצ - - -

יואב, אתה מעלה נושא חדש לדיון. סיימת?

אני רוצה בבקשה שהנושא הזה יבוא לדיון.

לא, הנושא הזה לא יעלה לדיון. עכשיו פתחת נושא חדש.

נו, אז מה? מדברים עכשיו על השכר של חברי הכנסת.

אתה יכול לבקש שיעלו לך. אל תבקש שיורידו לנו.

אז אני מודיע לך שהתקציב הזה לא נועד לפריימריז וצריך שוויון בין הח"כים, והשוויוניות תהיה זהה בתקציב. והמדינה, דרך אגב, נותנת למפלגות כ-90,000 שקל לכל חבר כנסת שהוא תקציב פוליטי, והמפלגות לוקחות את זה לעצמן ולא נותנות את זה לח"כים, זה בעיה של המפלגות.

מותר לגייס תרומות.

מה רצית להגיד, חזן? יש לך שלוש דקות.

אני אעשה את זה זריז. הנה, שלוש שלושים ושמונה. שני דברים: ראשית, בעניין הדברים של חברת הכנסת איילת. אף אחד לא השתלח בו אישית. אם מישהו דיבר על הוועדה הציבורית זה אני, ואני אמרתי את הדברים האלה בצורה ברורה. התפקיד של הוועדה הציבורית זה לעזור לנו לעמוד בצורה נכונה מול הציבור, ולא להיות הראשונים שמייצרים דה-לגיטימציה לחברי הכנסת. אני חושב שאתם קצת הלכתם לאיבוד. בשביל ההתייפייפות שלכם אתם - - -

ממש לא.

הדבר השני, מי שבחר לפגוע בחברי כנסת אישית היה פרופ' לוי, שהשתלח גם בי ברדיו בצורה הכי מבזה שיש, אבל אני לא נעלבתי ולא החזרתי לו. ואני מזכיר לך שהסיבה שאני תקפתי את פרופ' לוי הייתה שאני לפני שבעה חודשים פניתי לוועדה הציבורית איך שנכנסנו לכנסת, עוד לפני שהתכנסה ועדת הכנסת, בנוגע לתקציב הסלולר. והוועדה הציבורית פנתה וענתה לי פעם ראשונה: אנחנו נדון; ובפעם השנייה אמרו: דנו כדי להחליט מתי אנחנו נדון; והיום אנחנו שבעה חודשים אחרי, ועד היום אין תשובה. אז די. כשזה נוח להם זה בסדר, אבל כשזה פוגע בנו זה בסדר לכם?

לא.

מספיק לפגוע בחברי הכנסת.

לא, זה לא בסדר. זה לא בסדר לעשות דה-לגיטימציה.

איילת, זה לא דו-שיח.

נתת לי שלוש דקות. אם יש פה חברי כנסת שלא עובדים, הם יכולים לשבת בבית או גם להתפטר. יש פה הרבה חברי כנסת שעובדים ועובדים קשה, והגיע הזמן שניתן להם את כל התנאים כדי שיוכלו לשרת את הציבור נאמנה.

אפשר היה לתת את כל התנאים בלי להעלות את שכרם.

דבר נוסף, אני מסתכל על המכתב שפרסמה הוועדה ועל המלצות הוועדה.

בטח בטח.

אני שמח שגם אתה פה. ואם תרצה שיעור או שניים אני אתן לך, אין בעיה. אני מסתכל על פירוט הסכומים שפרסמה הוועדה הציבורית, אדוני היושב-ראש, דוד, תסתכל על פירוט הסכומים, אין פה היגיון, אין פה פרופורציות.

אמרתי כבר שההחלטה שלהם לא במקום, אבל אנחנו נגמור את זה כדי לא לדחות את העניין.

אבל להגיד שהיא לא במקום – כי אם אנחנו היום מדברים על הסכום רק של לשכה, אגב, שעל הלשכה לבד לא עשו פה שום שינוי.

איחדנו.

איחדנו, אבל זה פיקציה.

אתה לא מבין. אין פה הגדלת תקציב, יש פה איחוד מסגרות.

יש פה הקטנה.

- - -

הורידו מספרית.

אתה רוצה להשתמש בזה, אז תשתמש בזה - - -

לא הורידו את זה דרמטית. יש פה תחום מסוים - - -

אבל אתה עובד פה על כולם, כי גם היום - - -

אבל למה שתבלבל אותנו?

בוא נשים את הדברים על השולחן.

סיימת.

נתת לי שלוש דקות.

אתה בארבע דקות.

לא, אני בסוף הדקה. התחלתי ב-38, עכשיו 41.

נו, קדימה.

יש פה בלוף, כי גם היום בתקציב של הקשר עם הבוחר אתה יכול לשכור לשכה פרלמנטרית, נכון?

נכון.

19,000 שקל.

אז על מי אתם עובדים עם ההמלצה הזאת? נו, באמת.

אני מעלה את זה להצבעה למרות שאני חושב שאפשר לקבל את ההחלטה של ועדת הכנסת.

על מה אנחנו מצביעים?

אני בעד לקבל את ההמלצה כפי שהיא. תמיד אנחנו יכולים לתקן ולהעלות את הסכומים אם נראה ונוכיח שזה לא מספיק.

דוד, אתה תתקן, ואז יתקפו אותך ויגידו שאתה מעלה.

אתה טועה. תמיד תוקפים אותי. דרך אגב, אתה רואה שאני לא זז מילימטר.

אתה זז.

לא זז.

בגלל זה הוא שומר על הכיסא.

אני רוצה שח"כים יעמדו מאחורי ההחלטות שלהם, לכן הבאתי את התיקון האחרון, את התיקון הבא.

מאה אחוז.

אבל רק שיהיה ברור, תקציב כולל של 127,000 שקל ירד ל-93,000. יש פה קיצוץ של 30%, לדעתי.

הורידו ל-93,000, זה לא הגיוני.

נכון, 20%.

30%, דוד.

אבל אתה בעצמך אמרת שביקשת 15%, והם קיצצו 20%. בכל מקרה קיצצת.

מה שאני אומר, בהחלטה עצמה אני כותב שנאשר את התקציב הזה, אבל תוך שנה נבדוק את הצורך ואת הניצול ונעלה בעוד שנה.

40% מהנוכחים כאן לא יהיו בעוד שנה.

תן להם הזדמנות, תן להם.

אתה תמיד תהיה, זה בסדר.

בעוד שנה נתייחס לסוגיה של גודל התקציב. אני רוצה להדגיש, אם לא נאשר זה יחזור לוועדה הציבורית והכל יידחה בכמה חודשים, חבל. חבל שזה יידחה.

ביטן, אני לא מאמין שזה השפיע גם עליך, אני לא מאמין.

מי השפיע עלי, אורן?

איך אתה מסכים לזה?

קודם כול בוא נאשר את העיקרון.

אתם כרגע מאשרים את נוסח הצעת החוק לקריאה ראשונה. ההצעה שמונחת בפניכם היא הצעה קצרה, ונתחיל דווקא מהסוף: מוצע שהתחילה של זה תהיה, כמו שאמרתי, ב-1 בינואר 2016. מוצעים תיקונים לחוק הכנסת ולחוק החסינות. בחוק החסינות מוצע לבטל סעיף שלם, את סעיף 11 שהוא היום מסדיר את הזכאות של חברי הכנסת – הוא נקרא "שירותי תקשורת ועיתונים – והוא מסדיר את הזכאות לטלפונים, לעיתונים ולדואר, כל עניין ההסדרה של הדואר, המכתבים ממשכן הכנסת, מחוץ למשכן הכנסת, ההוראה ש-75 ימים לפני יום הבחירות אי-אפשר להשתמש בדואר. את הסעיף הזה מוצע למחוק, והעקרונות שלו יועברו לחוק הכנסת ולהחלטת שכר חברי הכנסת בלי ההגבלה של הכמויות והסכומים בגלל האיחוד. אז זה התיקון לחוק החסינות.

לחוק הכנסת מוצע התיקון הבא, שגם מופיע בנוסח - - -

אז לא מקבלים עיתונים יותר?

בוודאי שיקבלו עיתונים, לא מוצע שינוי בהוראה הזאת.

אתה לא מקבל "הצופה"?

אני?

"דבר" ו"על המשמר".

"מעריב לנוער".

כל חבר כנסת זכאי לשני עיתונים, וזה אגב לא נכנס לאיחוד, העיתונים, ולא - - - בשינוי. בחוק הכנסת מוצע לקבוע – היום יש התייחסות לתשלומים האחרים שמקבלים חברי הכנסת לצד השכר, כשהיום הפירוט הזה כולל: כיסוי הוצאות נסיעה, אחזקת רכב, כלכלה, לינה והוצאות מיוחדת הכרוכות במילוי התפקיד. וכאן מוצע להוסיף את הדברים שחברי הכנסת מקבלים כתשלומים אחרים שזה: מימון הוצאות הקשורות לפעילות הפרלמנטרית, לרבות באמצעות כוח-אדם ושירותי תקשורת", מוצע לעגן את זה בחוק, להעביר את התקשורת מחוק החסינות לחוק הכנסת.

יש היום סעיף בחוק הכנסת בפרק השכר שאומר שכל הפרק הזה לא יחול על שרים וסגני שרים. חוק החסינות, שאמרנו שמבטלים, כן חל על שרים וסגני שרים, לרבות כאלה שאינם ח"כים. בשביל לאפשר גם לשרים ולסגני שרים וגם לאלה שאינם ח"כים להשתמש בתקציב – כאשר אלה שאינם ח"כים יוכלו להשתמש רק בתקציב הדואר כמו שזה היום – צריך לתקן את סעיף 56 לחוק הכנסת, ולקבוע שם שוועדת הכנסת יכולה לקבל החלטה לפי המלצה של הוועדה הציבורית בפרוצדורה שקבועה בחוק גם הוראות לגבי שרים וסגני שרים - לגבי פעילותם כחברי כנסת, ולגבי שרים שאינם ח"כים - לגבי תפקידם הציבורי. אלה התיקונים בחוק שצריך לאשר.

תקראי לנו את זה.

זה מה שהסברתי, זה מספיק לקריאה ראשונה.

צחי, אתה מצטרף אלינו? אנחנו מצביעים עכשיו.

אחרי הקריאה הראשונה נקרא את ההחלטה כולה שהיא ארבעה עמודים?

כן, ודאי. אחרת נשב פה עד מחר. מה שאני ממליץ זה לאשר את המלצת הוועדה הציבורית שבאה בעקבות ההמלצה שלנו. בעוד שנה, לאחר בדיקת הביצוע והיישום של הח"כים בתקציבים, אנחנו נעדכן אם צריך את הסכום הזה באמצעות פנייה לוועדה הציבורית. וכמובן, לאשר את התיקונים שאנחנו צריכים לעשות.

את החוק. וההחלטה תאושר אחרי הקריאה הראשונה.

אתה יכול רק לחדד את ההצבעה?

המלצנו לקצץ את הוצאות הח"כים.

בישיבה הקודמת כבר המלצנו לקצץ, כי הביצוע בפועל היה רחוק מהתקציב.

אתה יודע מה אני לומד מזה? היית צריך פעם קודמת לא להמליץ לקצץ, ואז היו מקצצים ל-113,000. היית צריך לא להמליץ לקצץ, זה מה שאני לומד מהסיפור הזה.

בסדר, פעם הבאה אני אעשה מה שחזן מבקש. אנחנו מחליטים מה נראה לנו מתאים, לא טקטיקה של החלטות.

הם מחליטים מה נראה לנו מתאים, לא אנחנו. החלטת פעם קודמת, והם חתכו את זה.

כי היה מתאים לעשות קיצוץ, וזה מה שהחלטנו.

בסדר, אבל החלטת לקצץ חלק, לא 27%.

תירגעו. בינתיים אף אחד לא השתמש ב-90,000 שקל עד היום.

השנה עוד לא נגמרה. גם השנה לא היה 90,000.

אורן. אני לא ממפלגתו של היושב-ראש, אני חושב שהיושב-ראש עשה צעד יוצא מן הכלל שהרבה שנים לא עשו אותו. הרבה שנים לא עשו אותו.

נכון, אני מסכים.

עשה מהלך אמיץ.

זה שהוא מציע לקבל את ההמלצות של הוועדה הציבורית אחרי סערה כזאת גדולה זה בדיוק הדבר הנכון לעשות, ובמקום זה מתווכחים על שטויות.

כמה התייפייפות.

על כמה אלפים.

זה דבר מצוין, לא עשו את זה הרבה שנים בכנסת, זה עושה שכל לחברי הכנסת, זה עושה צדק גדול.

זה לא על הכסף, זה על העיקרון.

הדבר השני, גם בהצעה שלו לגבי – והייתי מהתומכים הגדולים של לא להעלות את השכר – אבל ההצעה שלו היא הצעה הוגנת וגם בה צריך לתמוך, וזהו. וחבל שעושים דיון.

על השכר הסכמתי. הוא צודק בהצעה שלו, שכל אחד יחליט אם הוא תורם או לא. עצוב שצריך לגרום לאנשים לתרום. אנחנו תורמים.

רבותי, מי בעד הצעה להעברת החוק לקריאה ראשונה בכנסת? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה להעביר את הצעת החוק לאיחוד תקציבי הפעילות הפרלמנטרית והפחתת סכומי ההוצאה המקסימליים לקריאה ראשונה בכנסת נתקבלה.

פה אחד.

4. הצעת חוק הכנסת (תיקון - סדרי עבודת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת), התשע"ו–2015.

עוברים לסעיף הבא. אתם יודעים שבעניין הוועדה הציבורית יש לקונה בחוק. הלקונה היא בכך שאם נעשית אליה פנייה היא לא מחויבת במועדים. היא יכולה לקחת את הפנייה, לשים אותה בצד שנתיים-שלוש-חצי שנה, בסופו של דבר החוק מחייב פנייה אליה, מחייב תשובה שלה, מחייב שוב פעם להחזיר אליה אם אנחנו לא מסכימים. זה לא ריטואל שיכול להימשך הרבה זמן. מן הדין שנתקן את הלקונה הזו בחוק. מה שאני מציע, שאם ועדת הכנסת פונה – לא אם כל חבר כנסת פונה, כי יכולות להיות הרבה פניות של חברי כנסת – אם ועדת הכנסת פונה במסגרת החלטה של ועדת הכנסת היא תהיה מחויבת להשיב תוך 30 יום. ואם אנחנו מחזירים אליה, היא תהיה מחויבת להשיב שוב פעם תוך 15 יום. יש מישהו שרוצה יותר הסבר? אני חושב שהדברים פשוטים, ברורים.

הגיוני.

הגיוני.

הגיוניים וסבירים.

תהיה ועדה ציבורית בלתי תלויה.

רגע, מה עם דעתה של הוועדה? יושב פה נציג של הוועדה.

איפה נציג של הוועדה? אין פה נציג של הוועדה.

אז מה הוועדה?

זאת הצעת חוק שלנו. בהצעת חוק שלנו אנחנו צריכים גם מה הצעת החוק? הם לא מחוקקים עדיין.

- - -

אם הם אומרים שזה לא סביר צריך לשמוע אותם.

מי אומר? אני מצביעים עכשיו לקריאה ראשונה, בקריאה שנייה נזמין אותם ושיגידו מה הם חושבים. מי בעד?

בעד מה?

מי בעד לתקן את החוק שהם יהיו חייבים במסגרת זמן?

שיהיה להם מתי הם צריכים להחזיר תשובות, שלא יוכלו למסמס את ההחלטות.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק הכנסת (תיקון - סדרי עבודת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת), התשע"ו–2015, נתקבלה.

פה אחד.

5. הצעת חוק הכנסת (תיקון - ויתור על עדכון שכר של חבר כנסת), התשע"ו–2015 - יוזמת חקיקה של ועדת הכנסת

הנושא הבא זה: הצעת חוק הכנסת (תיקון - ויתור על עדכון שכר של חבר כנסת). כפי שידוע, ההחלטות שלנו משפיעות גם על הפנסיונרים וגם על הח"כים. היום החוק מחייב שכר אחיד של כל חברי הכנסת, הוא לא מאפשר בעצם שחבר כנסת יוותר על תוספת השכר הזאת, ואז יש ריטואל שחברי כנסת אומרים: אנחנו תורמים, נותנים לפה, נותנים לשם, אני חושב שזה לא מה שצריך להיות.

אני חושב שכל חבר כנסת צריך לעמוד מול הציבור ולהודיע אם הוא בעצם מוותר או לא מוותר על התוספת הזאת. ואז לא תחזור הדמגוגיה הזאת שחברי כנסת תוקפים בתקשורת את הח"כים ואת הכנסת ורצים לבנק לקבל את התוספת. זה לא מקובל עלי. אתה נאה דורש נאה מקיים. אתה אומר שאתה לא רוצה, אז תוותר על זה. תודיע, תעשה מעשה ותודיע שאתה מוותר על התוספת הזאת. מי רוצה זכות דיבור? יעל גרמן, בבקשה.

אני רוצה גם זכות דיבור, בבקשה.

אין בעיה. אני מעדיף שתבקש זכות דיבור ולא תפריע לי בדיון. בסדר, תקבל.

נתנו לך כותרות כבר.

איזה כותרות? בחייך.

הגיע הזמן שוועדת הכנסת תעשה את המעשה הנכון ותחליט שהיא מוציאה מידיה ומידי חברי הכנסת את ההחלטה על השכר שלהם.

אמרתי, בשבוע הבא יהיה דיון על זה, נפתיע אתכם קצת.

אני לא חושבת שיש צורך בשני חוקים. ברגע שנחוקק את החוק הזה - - -

מה זה קשור?

מה החשש?

מה הבעיה עם החוק הזה?

מה זה קשור? את טוענת שאת תורמת.

נעשה דיון, מה החשש?

אז תוותרי על זה. למה את צריכה לתרום? תוותרי. את יכולה לוותר, אין שום בעיה.

הרב אייכלר, אי-אפשר כל שבוע - - -

יצא המרצע מן השק. פתאום הם לא מוכנים לוותר.

- - -

למה את מפחדת לעמוד מול הציבור? תעמדי מול הציבור.

אפילו לא התחלתי לדבר, אז אני מקווה שתיתן לי לסיים למרות שלא התחלתי.

אתן לך גם לסיים.

תודה רבה.

תודה.

אז אתחיל מהתחלה. לדעתי צריך ללכת עד הסוף, ועדת הכנסת צריכה להיות אמיצה מספיק לומר – כמו שהיא קיבלה את ההחלטות של הוועדה הציבורית, וזה היה ראוי ונכון – היא צריכה לקבל את ההחלטות של הוועדה הציבורית. הוועדה הציבורית היא זו שצריכה לקבל החלטות לגבי השכר שלנו, לא אנחנו. זה לא נכון, זה לא מתאים, זה לא יאה, זה לא תקין, זה הכול לא. אז זו דעתי.

לגבי ההצעה הספציפית הזו. בהצעה הזו מה אתה אומר? אתה אומר שמי שלא רוצה לא יקבל. מה יהיה בדיוק עם הכסף? אתה יודע מה? בוא אציע לך - - -

יחזור לתקציב של הכנסת. מה זאת אומרת?

למה שיחזור לתקציב של הכנסת?

למה לא?

שירד מהתקציב של הכנסת.

מה זה?

שירד מהתקציב של הכנסת.

שירד, אין לי בעיה.

שיחזור לקופת המדינה.

אז, בבקשה.

זו לא הבעיה.

מי שלא לוקח את הכסף – כי היום למעשה אנחנו תורמים, אני חושבת שאתה יודע, גם אתה הכרזת. אנחנו חברי יש עתיד תורמים ונתרום.

אין לי בעיה עם ההצעה שלך.

אבל מי שתורם במדינת ישראל לא צריך לדבר על זה, רבותי.

בסדר - - -

רבותי, יש חוק במדינת ישראל. אם אני רוצה לתרום, לעשות את זה בשקט בלי הכרזות ובלי טלוויזיה. לא צריך - - -

- - -

סיימת?

לא סיימתי.

בבקשה. סופה, את רוצה לדבר? אתן לך.

כן, אני רוצה לדבר.

אז דברי.

מי שרוצה שיוותר על עדכון שכר.

נכון.

מה רע בזה?

אין לי בעיה עם זה.

אם באמת אומרים: מי שלא רוצה את התוספת - - -

אני חושבת שזאת קונטרה פופוליסטית, אבל אין לי בעיה עם זה.

למה פופוליסטי? פופוליסטי ששלי יחימוביץ 11 שנה חברת כנסת, מקבלת את התוספת, ואומרת לי בשידור: בושה. מה זה בושה? אני חבר כנסת חצי שנה, מתי קיבלתי תוספת? פעם אחת קיבלתי תוספת? הבושה היא לא שלי, הבושה היא שלה.

בלי להתייחס לחברי כנסת - - -

אבל לא משנה, לא נתייחס לזה.

הדעות האלה הן - - - ואני לא יודעת איך הדעות שלי - - - כולם ידברו על פופוליזם. זה לא פופוליסטי, כל אחד יש לו דעה.

לא פופוליסטי. הצד השני פופוליסטי, לא אני.

אתה יודע מה, דוד, נניח גם וגם, גם זה פופוליסטי.

מה שלא שלך זה פופוליסטי.

תודה, גב' גרמן.

לא סיימתי.

מה זה, את מדברת - - -

אדוני מפריע, אתה לא שומר על זכות הדיבור שלי, ועכשיו אתה רוצה - - -

יש לך עוד דקה. הנה, עכשיו אני נותן לך.

מה שאני רוצה לומר, זה לא חוזר. מי שבאמת לא רוצה לקבל את התוספת, וזה יפה מאוד, יבוא ויכריז. זה יורד מתקציב המדינה מפני שאני לא רוצה שיהיה בזבוז והכספים האלה ילכו למשהו שאני בכלל לא יודעת לאן הם ילכו.

מה שלא נעשה לא יהיה לכם טוב.

ואם זה יהיה בתקציב המדינה זה לא ילך למשהו שאת לא יודעת?

בוודאי שלא.

באמת, נו.

זה מה שהיא אומרת.

בכל מקרה זה ילך למשהו שאת לא יודעת.

לא, זה לא ילך. זה לא יהיה בתקציב. ברגע שזה בתקציב - - -

תראי, ההצעה היא כזאת, זה חוזר לתקציב המדינה, זאת ההצעה.

- - -

רבותי, זאת ההצעה.

דוד, היא מציעה משהו אחר, תקשיב לה.

היא מציעה בדיוק את זה.

לא, היא לא מציעה את זה.

היא לא מציעה את זה.

אתה לא שומע.

מה את מציעה?

זה לא חוזר לתקציב המדינה. אני לא יודעת מה יעשו בזה בתקציב המדינה. זה יורד מתקציב המדינה. תקשיב לי היטב, יורד מתקציב המדינה.

אי-אפשר.

למה אי-אפשר? כל הזמן עושים את זה.

אי-אפשר, כי תקציב המדינה כבר מאושר.

אי-אפשר להפחית את זה. היית שרה, תקציב המדינה אושר בכנסת, אי-אפשר להפחית את זה בדרך אחרת, איזה דבר זה? זה חוזר לתקציב המדינה.

שתעשה הוראת קבע דרך החשבות לעמותה.

אני לא מוכנה שזה יחזור לתקציב המדינה. אני לא מוכנה שזה ילך לשטחים.

אבל זה המצב הנתון, אין לי דרך אחרת.

- - -

זאת ההצעה.

ההצעה שלה לא ברת ביצוע. תגידי שאת לא רוצה לוותר. בבקשה, טלי.

רבותי, אי-אפשר להחזיר את זה לתקציב המדינה כי הוא כבר מאושר. אי-אפשר, התקציב אושר בסכום איקס וזהו.

אז רק שתדעו שהמשמעות היא - - -

אז עזבי, את לא רוצה לוותר על השכר הזה ואת מוצאת לנו סיבות. נו, באמת.

אנחנו מוותרים. אני מוותרת על השכר כבר מ-1 בינואר 2015.

ראיתי שוויתרת. איפה ויתרת?

ואל תטיף לי מוסר.

אז הנה, יש לך הזדמנות לוותר.

לי אל תטיף מוסר ולא ל - - - . אנחנו כבר 11 חודשים תורמים, אבל אם זה יחזור לתקציב המדינה אני מודיעה לכל חברי הכנסת - - - זה לשטחים.

חברת הכנסת גרמן מפחדת שהכסף ילך להתיישבות, אני עכשיו - - -

- - -

חברת הכנסת גרמן, עכשיו - - -

אני חושבת שאני תורמת כסף בלי להעלות שכר, מה זה קשור?

- - - לשטחים.

יצא המרצע מהשק.

- - -

אתם לא רוצים להפחית את השכר בכלל. אתם רוצים רק - - - להפחית את השכר. בבקשה, טלי.

תן להן לריב אחת עם השנייה. תראה את הצביעות.

אני רוצה לחלק את הדברים לשני חלקים: אחד, כולנו זוכרים את הדיון באותה ועדת הכנסת, בכוונה ביקשתי להצטרף גם לדיון היום, כי נכחתי שם וראיתי אין סוף פופוליזם, והשוו את השכר שלנו עם השכר של החיילים, ולא מעלים לחיילים ומעלים לח"כים. אני רוצה פעם אחת ולתמיד להגיד דבר אחד.

לא נכון, העלינו את שכר החיילים.

כן, אז בואו לא נשכח שהיום אנחנו כבר יודעים שאנחנו נמצאים במצב שהעלינו את שכר הח"כים ב-50%.

העלינו את שכר החיילים.

אורן, למה אתה מפריע לה? למה אתה מפריע? אורן, זה לא בסדר. ביקשת זכות דיבור?

אורן, אתה מבלבל אותי.

אם תפריע אני מוריד לך את הזמן שאתה מפריע מזכות הדיבור שלך.

יפה, או, הנה.

במקום לדבר שלוש דקות, תדבר רבע דקה. זאת השיטה שתלך אליך.

רוצה שאני אלך?

לא. אני רוצה שתישאר, אבל אני אומר לך מראש.

אני רוצה להגיד את האמת, לא הרגשתי נוח בישיבת הוועדה הקודמת, ולכן אני אומרת שאני חושבת שכל אחד מאתנו יסכים עם זה שאנחנו לא יכולים לדבר על השכר שלנו. ולכן, אנחנו צריכים להחזיר את הסמכות הזאת לוועדה הציבורית. זה אחד.

יש חוק כזה וצריך להצביע בעד החוק.

רגע, לא הפרעתי לך. הדבר השני, אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה, אני חושבת שיצאת מזה, וכולנו יוצאים מזה בכבוד. באמת לכל אחד יש זכות לקבל את ההחלטה מה הוא עושה עם השכר שלו, אי-אפשר להחזיר אותו לתקציב כי התקציב כבר מאושר, יש כבר סכום איקס שלא ניתן להגדיל אותו או להקטין אותו. חוץ מעדכון תקציב, אף אחד לא ילך לכיוון הזה. אפשר לחשוב על משהו שעדיין חוזר - - -

תודה. יש לי איזה רעיון, הוא יבוא בישיבה הבאה, אבל אני צריך להתייעץ עם החברים.

אז נשמח לשמוע. תודה רבה לך, דוד.

אני רוצה לתרום, אני לא רוצה לתת את זה לתקציב המדינה, לא יודעת לאן זה הולך.

בטח, היא לא רוצה לוותר, היא רוצה לתרום. יצא המרצע מן השק.

היא לא תוותר.

בוודאי, איזו שאלה? אלא מה? שזה ילך לשטחים, אני יודעת לאן זה הולך?

את רק מדברת על זה, לבצע את לא מוכנה.

סליחה, ברגע שזה חוזר לתקציב אני לא יודעת לאן זה הולך.

מה זאת ההמצאה הזאת.

את לא רוצה שזה ילך להתיישבות. מה את פוחדת? שזה ילך להתיישבות?

גב' גרמן, יש פסוק שאומר: "מתן בסתר יכפה אף". מתן בסתר זה מי שנותן את הצדקה שלו בסתר.

עשרה חודשים נתנו בסתר, ואז נפנפו לנו שאנחנו לא נותנים. אף אחד מאתנו לא רצה לומר שאנחנו נותנים. אתה לא ידעת, 11 חודש אנחנו נותנים.

גברתי הנכבדה, דקה, תקשיבי לי עד הסוף. בוא נעשה מדד תרומות. אני רוצה לומר לך שחברי הכנסת הדתיים והחרדיים תורמים כספים ממשכורתם מינימום 10% כל חודש, אולי 20% כל חודש, אבל מינימום זה 10% כל חודש.

יפה.

תורמים למטרות צדקה כל חודש בלי שום פופוליזם, ולא תלוי בהעלאה כזאת או אחרת.

ואף אחד לא משוויץ.

בלי שום קשר לזה, ודאי שתורמים. אף אחד לא מדבר על התרומות.

ולכן, אני אומר לך שרוב רובם תורמים 20% משכרם באופן קבוע למטרות צדקה.

יפה מאוד.

אז לא לנפנף עם התוספת שקיבלתי, שאת זה אני תורם.

עכשיו חזן, אחר כך – שטרן, אחר כך את. בבקשה, אני מוריד לך דקה בגלל ההפרעה.

תוריד לי דקה וחצי גם, אני אהיה קצר. אני שמח שבאמת יצא המרצע מהשק. אני לא מבין ממה אתם כל כך מפחדים?

איזה מרצע? אולי אפשר לדעת על איזה מרצע אתה מדבר?

הייתי בטוח שתסכימי לזה מייד, דרך אגב.

חברת הכנסת גרמן, ממה את כל כך מפחדת?

מי מפחד?

ממה את מפחדת? שהכסף ילך להתיישבות?

לא. אני לא רוצה שאנחנו לא - - -

אם אתה רוצה לתרום - תתרמי, אם את רוצה - - -

אנחנו לא צריכים להעלות את שכרנו. את זה צריך לעשות. וכל דבר אחר זאת - - -

- - -

גם היושב-ראש אמר את זה.

אני יכול לדבר? חברת הכנסת גרמן, הייתי מצפה ממך שבדיוק כמוני תברכי את ידידנו יושב-ראש הוועדה שפעם אחר פעם הוכיח שהוא לא נכנס ללחצים, והוא עושה לטובת הציבור וגם לטובת חברי הכנסת, והוא שומר על איזון, ולא תיבהלי ולא תחפשי עוד כותרות. את מפתיעה אותי בלי הפסקה. הגיע הזמן – למה את לא מקשיבה? זה לא מנומס.

חזן, תודה רבה.

מה תודה רבה?

נתתי לך דקה וחצי.

תגיד לי, מי לימד אותך לספור שעון? אני אקנה לך לוח - - - . עלי. אם המורה שלי לספורט היה מודד לי זמנים כמוך הייתי מקבל מאה במגמה.

אתה לא חייב לדבר על כל נושא. חבר הכנסת שטרן, בבקשה.

אני מוותר.

אתה מוותר. סופה, שתי דקות.

תשמעו, רבותי, אני חושבת שכולנו מסכימים שהתרבות היהודית בעד מתן תרומות בסתר. ולעניות דעתי, מה שנעשה כאן, עושים את זה בפרהסיה, לא בשקט ולא בצניעות כמו שנדרש לפי התרבות של כולנו. אנחנו מדינת ישראל, ואני חושבת שאין חבר כנסת שלא תורם, אבל אסור לעשות את זה מול המצלמות, אסור להשפיל את הבן-אדם שאתה נותן לו ועוזר לו, אסור, רבותי.

יש תהליך של קביעת משכורות, ואת זה צריכים להפריד. אני בטוחה בכך שרק עצמאים במדינת ישראל זכותם, הם מרוויחים את הכסף והם קובעים כמה הם מקבלים. אם ועדה חיצונית תחליט שזה שקל אחד בחודש, אז זה יהיה שקל אחד בחודש. אני בעד, אדוני היושב-ראש, להוציא את זה מהידיים של הכנסת לוועדה מקצועית וכלכלית, שהם יחליטו מה אנחנו צריכים לקבל וכמה.

יפה מאוד, נכון.

אני מחזיקה כאן מחקר, ואני חושבת שכולנו קראנו את המחקר הזה של מרכז המחקר והמידע, והם כותבים כאן איך נקבעות משכורות של כל המדינות, של כל פרלמנט בעולם. למה אנחנו צריכים לחפש דרך אחרת? ועדה חיצונית מקצועית כלכלית. אנחנו לא צריכים לחפש סולם איך יורדים היום מול הטלוויזיה. אני לא חושבת שיש - - -

תודה רבה.

לא סיימתי. לפני כמה ימים חברי הכנסת הצביעו נגד ניצולי שואה, זו הייתה בושה הכי גדולה בגלל שממשלת ישראל, מדינת ישראל הכניסה יד לכיס של ניצולי שואה וגנבה את הרנטה שהם מקבלים מגרמניה, ואני כן רוצה לדבר על זה. אדוני, אני מסיימת. אני חושבת שאסור לקבל החלטות בחופזה, ועדה מקצועית זה דבר אחד.

ודבר שני, אני קוראת לחברי הכנסת שאו שנחוקק את החוק - - -

צריך לדבר.

למה אתם מפריעים לי?

קצת מתח, דוד.

פרופ' יונה, זה לא מכובד.

לקבל נזיפה ממך זה מכובד.

אתה מפריע לה.

מה?

אתה מפריע לסופה.

סופה, סיימת?

היא סיימה.

דיברת כבר שתיים-שלוש דקות.

ממך לא ציפית, פרופ'.

אני מכינה הצעת החוק, אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, לעשות את זה מהר ביותר, לחוקק את החוק, קוראת לחברי כנסת להוציא את זה - - -

החוק מחוקק, סופה, יש חוק, הוא עולה בעוד שלושה שבועות.

יעל, אני לא – יעל - - -

בינתיים את עושה את הכול כדי שנגיע לחוק שלך. מבטיח לך שנעשה רפורמה לפני שנדון בחוק שלך.

בעוד שלושה שבועות החוק הזה - - -

ראינו. עכשיו יצא המרצע מן השק, ראינו מה קרה.

מה, בגלל שהאופוזיציה מציעה אז אי-אפשר להצביע בעד חוק טוב?

לא אמרתי. את נגד להצביע, נגד להודיע לציבור אם את מוותרת או לא.

בגלל שאת לא מוכנה לוותר, את עושה סיבוב על כולנו. את לא מוכנה לוותר.

תודה.

אתם תיתנו לי לסיים?

אבל עם כל הכבוד, דיברת כבר ארבע וחצי דקות.

אבל הם מפריעים לי.

לא מפריעים. דיברת בהרחבה, אבל את לא יכולה לדבר בלי הפסקה, עם כל הכבוד.

הם מפריעים. לא יכול להיות שיש חברי כנסת פופוליסטים, והם חושבים שהם מוותרים על המשכורת. שיוותרו על כל המשכורת ויעבדו על שקל בחודש, ואנחנו נשרת את הציבור וועדה חיצונית תחליט, וככה אני אביא את החקיקה הזאת. אני קוראת לחברי הכנסת, תתמכו בחוק הזה.

- - -

יעל, אני עוד אתן לך במה פופוליסטית. את תורמת ואני תורמת פי כמה.

סופה, אני לא מדברת - - -

ואת כל שנייה: אני תורמת. גם אנחנו תורמים, אבל אני חושבת שלא עושים את התרומות בפרהסיה. לא עושים את התרומות בפרהסיה.

יש חוק - - -

אין בעיה. את עוד מאה שנה לא תגיעי למה שאנחנו תרמנו בחיים.

עושים את זה בצניעות, בשקט בלי - - -

מי שאומר שהוא תורם, הוא לא תורם בכלל.

חבר הכנסת יוסי יונה.

אדוני היושב-ראש, אז בוא נפתח את זה ונגיד, דוד, שאני מוותר על התוספת. הנה, הודעתי ציבורית.

אתה תומך בחוק או לא?

פרופ' יונה, יש לך פנסיה תקציבית?

בטח שיש.

אני מקבל תוספת כל חודש מהקרן החדשה לישראל, אבל אני לא יכול - - -

יש לו פנסיה מהקזינו. ככה אתה אומר עליו?

די כבר, מספיק, די כבר, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

שטרן, ככה אתה אומר עליו?

כן.

חזן, אני אוציא אותך בסוף. בבקשה.

אני רוצה לומר כמה דברים באמת מהר. האחד, אני תומך בכל מי שדיבר, שדיברה לפני, והביע את דעתה שאנחנו צריכים לחלץ את זה מידינו ולהעביר את זה לוועדה חיצונית.

אבל זה לא הדיון עכשיו. שבוע הבא נדון על זה.

מאה אחוז. בכל אופן, חברות וחברי כנסת יקרים, כל מה שנתבקשנו לעשות אז על-ידי הוועדה הציבורית זה להקפיא את השכר שלנו לשנה, ולא מתוך איזשהו רצון לפופוליזם וכו'. חשבתי, וגם אחרים חשבו, שזה יהיה איזשהו מין מסר כזה של ענווה לציבור ששנה אחת אנחנו מוכנים לוותר על העלאת השכר.

הנה, הוא נותן לך להיות ענו כמה שאתה רוצה.

כמה שאתה רוצה, כל השנים תהיה ענו.

כל השנים ככה.

יפה. אבל זה מה שהתבקשנו, דוד, ולכן זה בא משם. לגבי קריאת האתגר שלך, שאם אנחנו אכן מוכנים, אלה שהצביעו - לוותר, אז כן, אנחנו מוכנים לוותר, כי אנחנו אכן עקביים.

אז תוותר, אין בעיה. תעשה חוק שאפשר לוותר. היום אתה לא יכול לוותר, אתה יודע את זה.

אז אני בעד החוק, דוד.

גברתי היועצת המשפטית, תתקדמי.

אקרא את הנוסח?

תקראי את הנוסח של החוק, שנוכל לאשר אותו בקריאה ראשונה.

הנוסח כפי שמונח בפניכם - היום חוק הכנסת קובע: "לחבר הכנסת ישולמו שכר ותשלומים אחרים בהתאם להוראות פרק זה, וחובה עליו לקבלם." אז מוצע שיהיה כתוב שלחבר הכנסת ישולמו שכר ותשלומים אחרים בהתאם להוראות פרק זה; "חובה על חבר הכנסת" – עכשיו אני מקריאה את התוספת – "חובה על חבר הכנסת לקבל את שכרו, ואולם חבר הכנסת רשאי לוותר בשנה מסוימת על קבלת חלק השכר הנובע מעדכון השכר באותה שנה; הודיע חבר הכנסת לחשב הכנסת על ויתור כאמור, לא ישולם לו חלק השכר כאמור בעד אותה שנה ממועד תשלום השכר שלאחר מסירת ההודעה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין; חבר הכנסת שהודיע כאמור לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה".

מי בעד מה שהיועצת המשפטית קראה לקריאה ראשונה? מי נגד? מה, את לא מצביעה, גרמן?

לא, אלעזר - - -

אה, הבנתי.

הצבעה

בעד – 13

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הכנסת (תיקון - ויתור על עדכון שכר של חבר כנסת), התשע"ו–2015, אושרה.

את הסעיף הבא אני דוחה לישיבה הבאה מכיוון שפנו אלי ח"כים בנושא של המתנדבים, יש להם בעיה עם זה, יש גם בעיה עם המלצות היועץ המשפטי לממשלה. נצטרך בכל מקרה לעשות דיון. אנחנו מדי ישיבה נביא תיקוני תקנון על מנת ליישב את התקנון עם מה שצריך להיות, אבל נדחה את זה לישיבה הבאה.

בסדר גמור.

6. הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשע"ה–2015

קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשע"ה–2015, אני ממליץ להעביר את זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשע"ה–2015, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.

פה אחד. תודה רבה.

7. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה במכרזים לעסקים קטנים ובינוניים),

התשע"ה–2015

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה במכרזים לעסקים קטנים ובינוניים), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת פולקמן וקבוצת חברי כנסת.

לוועדת הכלכלה.

עובר לוועדת הכלכלה.

חבר הכנסת פולקמן ביקש ממני להעביר את זה כי הוא יושב-ראש ועדת משנה לעסקים קטנים ובינוניים. אני חושב שאפשר להיענות לבקשה שלו, למרות שאף פעם הוא לא מצביע, תמיד הוא בורח מההצבעה.

אין בעיה, אנחנו בעד.

אין שום בעיה.

ברצון.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה במכרזים לעסקים קטנים ובינוניים), התשע"ה–2015, לוועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים נתקבלה.

פה אחד.

8. הצעה לסדר-היום בנושא: "ציון יום אילת"

קביעת ועדה בהצעה לסדר-היום בנושא: "ציון יום אילת", של חברי הכנסת: אלי אלאלוף, נאוה בוקר, יעקב מרגי, מיקי לוי, איתן כבל, ינון מגל ודב חנין.

ועדת הפנים.

ההצעה היא להעביר את זה לוועדת הפנים. מי בעד להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא ציון יום אילת לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

פה אחד.

9. בקשת יו"ר ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 3), התשע"ו–2015; הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון - ביטול סעיף),

התשע"ו–2015

בקשת יושב-ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 3), התשע"ו–2015; הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון - ביטול סעיף), התשע"ו–2015. אני מציע לקבל את הבקשה למזג את הצעות החוק כי זה אותו נושא.

אין בעיה.

יש מישהו נגד? לא.

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 3), התשע"ו–2015; הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון - ביטול סעיף), התשע"ו–2015, נתקבלה.

10. בקשת יו"ר ועדת החוץ והביטחון להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו–2015

בקשת יו"ר ועדת החוץ והביטחון להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו–2015, לפני הקריאה השנייה והשלישית.

אם יהיה לנו זמן בסוף כן נדון בעניין המתנדבים, כי על זה אין מחלוקת. בבקשה, יושב-ראש הוועדה.

אין לו מה להגיד.

ברור.

זה ברור.

אתה מבקש להקדים את הדיון. יש מישהו שרוצה להתייחס? בבקשה. מה ביחס ליושב-ראש הוועדה?

זה מסוכם כבר עם האופוזיציה, חבל לבזבז זמן. עשינו דיון משותף. קבענו דיון בין שעתיים לשעתיים וחצי עם מרב מיכאלי.

מתי סוכמה הקדמת הדיון?

אני לא יודע מה סוכם. אני רוצה להגיד על זה משהו.

הלכנו לקראתכם בהרבה דברים.

- - -

אני לא שמעתי מה שאמרת.

אני רוצה להגיד על זה משהו.

אתה תגיב, אתן לך, תן ליושב-ראש הוועדה לדבר. כן, בבקשה.

הבוקר ישבנו עם מרב מיכאלי בוועדת ההסכמות אצל יושב-ראש הכנסת, סוכם על מתווה הדיון, שעתיים עד שעתיים וחצי תלוי כמה הסתייגויות יועלו.

יש 580 הסתייגויות.

כן, אבל לא כולם יועלו.

לזה התייחסתם?

כן, ודאי. אז זה מתווה הדיון. בתמורה לזה הורדנו חלק גדול מההצעות של הממשלה, ואני חושב שאפשר לדבר על זה. אבל רק שתדעו שהאופוזיציה והקואליציה בעניין הזה תיאמו.

אני בודקת את זה, בסדר?

גם אני. אבל אני רוצה לדבר על זה. אז מדברים או שבודקים?

דבר. מה הקשר?

אין בעיה גם לבוא להצבעה.

העניין הוא זה לא רק ההצבעה.

אני יודע.

תן לי התייעצות סיעתית.

מה את רוצה?

התייעצות סיעתית.

בסדר, בינתיים שיתייחס לזה, אין בעיה.

לא, מה פתאום, תעשה התייעצות סיעתית.

- - -

אני לא עושה הצבעה. לא רוצה להפסיק. רבותי, יש לנו טלוויזיה, אני לא יכול להפסיק את הדיון. תמשיכי. נעבור לנושא של המתמחים לחברי כנסת. דברי.

נו, באמת, אבל אמרת שאתה לא מעלה את הנושא הזה.

על מתמחים אין ויכוח, על מתנדבים יש.

אז על מתנדבים אתה לא מעלה.

לא מעלה.

אבל בוא נדבר על זה.

אבל היא רוצה התייעצות רגע, אז אני חייב לתת לה התייעצות, מה אני אעשה.

איילת, נו, מה? את לא מאמינה ליושב-ראש הוועדה שאומר לך שהוא דיבר עם מרב? את לא מאמינה שהוא סיכם עם מרב את הנושא?

חס וחלילה, אבל מותר לי לבדוק עם יושבת-ראש הסיעה שלי את מה שסוכם כשקיבלתי הנחיות אחרות? מה הבעיה?

חייגי אליה רגע, נו, מה הבעיה?

תודה רבה, חזן, אני לא יודעת את זה בלעדיך. נו, באמת, די כבר, ממנו אני מקבלת הוראות. מספיק, ממש מספיק.

ביטן, אני צריך ללכת.

אבל מה אני אעשה, היא רוצה התייעצות.

תתחיל הצבעה.

אני לא יכול.

אז אני הולך.

אורן, היא ביקשה שתי דקות.

אנצל את הזמן על מנת להקריא בנושא של מיזוג תקציבים את הסעיף שלא הקראנו קודם.

זה ארוך.

תתחילי. אם היא תגיע נפסיק.

אושרה כאן הצעת החוק לקריאה ראשונה שאתה יכול לאפשר את הנושא של איחוד התקציבים. אבל כמו שאמרתי קודם, לצד תיקון החוק יהיה צורך לתקן את החלטת שכר חברי הכנסת, הענקות ותשלומים ולקבוע את הפרטים המדויקים. אז אפשר להתחיל לעבור על העניין הזה שגם מונח בפניכם. האישור הסופי של זה יהיה אחרי שיאושר החוק.

בסדר? ביררת?

אני הולכת לברר.

אבל אי-אפשר, ביקשת שתי דקות, כולנו מתעכבים עם שתי הדקות האלה.

ניסיתי, ממשיכים לדבר, ארבל ממשיכה לדבר.

אז לא הצלחת.

אני עושה את זה רק בגלל שיש טלוויזיה, אני לא יכול להפסיק את הדיון.

אני לא הפסקתי את הדיון.

אני מציע שנעבור להצבעה. היא לא הצליחה לברר, לא הצליחה.

היא ביקשה התייעצות סיעתית של שתי דקות, נתנו לה.

עברו ארבע, תסתכל, בדיוק.

בבקשה, שטרן, רצית להתייחס או שאני מעלה את זה להצבעה.

מדברים על זה?

לא מדברים, אף אחד לא מדבר, רק אתה רוצה לדבר?

רק אתה מדבר.

נכון.

מעלים להצבעה, מה אתה עכשיו?

בסדר, מה אנחנו פה? מכונות הצבעה?

אלי, דבר.

דבר היום במליאה. דיברת בוועדת החוץ והביטחון חמש שעות. מה אתה רוצה?

אז יש לי הפתעות בשבילך, בן צור, איילת שקד אומרת שדיברו על זה, שנה שלמה.

בסדר.

אז מה אתה רוצה עכשיו?

כי החוק קיים, אתה מדבר רק על - - -

אדוני היו"ר, אני מבקש, גם אורן, גם טלי וגם אני צריכים לצאת לנשיאות, אם אפשר לקיים הצבעה על זה?

הבנתי. אני לא יכול לקיים הצבעה אם מישהו מבקש להתייחס לנושא.

אז תן לו שידבר.

תן לו חצי דקה.

חבר הכנסת שטרן, אנשים הגיעו להצבעה. אני מבקש ממך תתייחס לא לגופו של החוק אלא לבקשה להקדמת הדיון בו, על זה אני מדבר.

ברור. אדוני היושב-ראש, מה חשבת?

אני רק מעיר לך הערה.

זה בן צור. אתה יושב-ראש, אתה לא עוד אחד סתם בוועדה. אנחנו מכירים, חשבת? לזה בדיוק רציתי להתייחס.

אתה אלוף, אה, אלוף בלמשוך את הזמן.

אל תפריע לו.

צחי מבקש ללכת, ואני לא אמנע בעדו מללכת לנשיאות הכנסת, אני לא מבין אתכם. יש לי דבר יותר חשוב מנשיאות הכנסת, מנחה בשתיים-עשרה וחצי, אז מה אתם - - -

דבר כבר.

רציתי לומר שכל התהליך הזה בעיני תהליך בזוי, אין לי מילה אחרת. זו ועדה שעל כל אות שלה, על כל אות שלה, ואני לא צוחק, גם המשמעויות שכאן, ישבו כמעט שנה, לא רוצה להגיד כמה חברי כנסת וכמה אנשים שמעו. השינויים שנעשים כאן זה לא שינוי של רבע אות.

זו זכותה של הכנסת ושל הממשלה.

ברור. סליחה, הכול זכותה.

נכון. וגם אתם עשיתם שינויים כשהייתם בממשלה.

אבל מה שאמרתי לך זה שלא עשינו את זה בשנייה, זה בדיוק מה שרציתי להגיד לך.

למה בשנייה?

בחוק הזה המרחק בין קריאה ראשונה לבין סיכום החוק בקריאה שנייה ושלישית, לא עשינו דברים כאלה, בוודאי שלא בנושאים כאלה. גם אותם שלושה חוקים שמדברים עליהם: משאל העם ושוויון בנטל, הם לא נעשו בדרך הזו. רציתי לומר שאם קודם דובר פה על זה שכל עם ישראל רואה אותנו ואנחנו מתבזים בזה שמדברים על השכר, אנחנו מתבזים לא פחות כשכל עם ישראל יודע שהבקשה שלך, אדוני היושב-ראש - - -

היא לא שלי, היא של משרד הביטחון.

של ועדת החוץ והביטחון.

ועדת החוץ והביטחון, אבל מטעם המדינה.

חס וחלילה, משרד הביטחון.

זאת לא בקשה שלי.

לא משנה של מי היא. הבקשה הפוליטית אצלך.

גם של המשרד, מה זאת אומרת?

הבקשה הפוליטית הזאת לנסות - - -

אני עוצר אותך, תסלח לי.

בבקשה.

הבקשה נעשית מטעם המשרד, משרדי הממשלה והיושב-ראש רק טיפל בעניין הזה, אבל הבקשה - - -

אני רק חותמת גומי.

כן, חותמת גומי.

הבקשה להקדמת הדיון באה מטעם המשרד הממשלתי. עכשיו תמשיך. גם אי-אפשר אחרת. אז אם מישהו מתבזה זה המשרד, לא אנחנו.

תראה, בהפרדת הרשויות במדינת ישראל הרשות המחוקקת היא מעל הרשות המבצעת. מה שאתה אומר לי פה, שאנחנו מכפיפים את עצמנו לרשות המבצעת.

זה לא מהיום.

לא, בדרך כלל כל הבקשות להקדמת דיון - - -

אדוני היושב-ראש, - - -

אבל זה המצב, אני מסביר לו את המצב המשפטי.

תסביר לו אחרי ההצבעה.

ביטן, אתה יותר מדי משתף פעולה עם השמאלנים.

ביטן, תגיד לי, אני רוצה לסיים – יותר זמן ממה שהם מבלבלים לך בשכל באוזן שמאל שלך. אם הייתי מדבר פה רבע שעה שאתה דיברת - - -

לא אמרת שאתה מאחר למנחה?

אם הייתי פה מדבר רבע ממה שאתה דיברת כבר היינו אחרי זה. מה שאני רוצה לומר כאן, שאני חושב שאנחנו מבזים את עצמנו ומבזים את הכנסת בזה שאנחנו מבקשים לעשות דיון כל כך משמעותי בתוך פחות משבוע.

לקצר.

אנחנו יודעים כמה ימים עבדנו כולנו עם השפעות כל כך משמעותיות על החברה בישראל. תודה.

צחי.

משפט. בהקשר הזה, הזמנו לוועדת החוץ והביטחון את כל 120 חברי הכנסת באופן חריג וקבענו דיון של לדעתי עשר שעות.

צחי, כמה שעות היית בדיון?

באמת? רגע - - -

הלכת מהדיון, אל תתחיל עם זה. אתה רוב הדיון - - -

בארבע כבר לא היה לכם מה להגיד יותר.

צחי, אבל היה לך חשוב שזה יתחיל.

תסלח לי, אדוני היושב-ראש, עשינו את הישיבה מאחת-עשרה עד - - -

ארבע.

לא. קבענו מאחת-עשרה, יצאנו בתשע.

עד תשע בלילה.

אנשים היו עייפים, עשינו את הישיבה מאחת-עשרה בבוקר עד תשע בלילה.

עד עשר.

ואז הצבעות.

מתוך 59 חברי האופוזיציה כמה טרחו להגיע לדיון? 59 חברים הזמנו.

צחי, מה אתה מתחיל? אתה רוצה?

למה אתה מגיב?

בתור יושב-ראש כמה שעות היית?

דקה לא הייתי. 59 איש הזמנו.

צחי, מה זה קשור?

- - -

אתם חצופים, כי אתם כל הזמן מלאים טענות כרימון, מייללים ומייבבים על כל דבר בלי סיבה. העובדות לא היו לצדכם.

עוד לא ראיתי מתעצבן מאז שאני בכנסת. אני שמח.

לא בלי סיבה.

הזמנו אתכם, עשינו דבר חריג שלא היה מעולם. אני לא זוכר, אולי יתקנו אותי הוותיקים, שכל חברי הכנסת מוזמנים לדיון של ועדה מכיוון שהנושא הזה היה חשוב. לא באתם, לא עניין אתכם. אתם רוצים רק בג"צים. גם מה שאתם אומר ילך לבג"ץ.

זאת הייתה דרישה של האופוזיציה. לא שלא עניין אותנו, צחי, קבעת את זה בצורה שבה היה קשה להגיע, זה הכול.

לא עניין אותי? לא באתי?

אתה מייצג את האופוזיציה, אתה לא רק מייצג את עצמך.

אמרת שלא באתי.

לא עניין אתכם.

הוא אמר שרק אתה באת.

אנשים שהיו פה כל הלילה עבדו - - -

אבל, אלעזר, בשעה ארבע לא היה לכם מה להגיד.

אם היה לכם חשוב - - -

- - -

אדוני היושב-ראש, סגרנו את הדיון בשעה שש - -

נכון.

- - לא חיכינו לתשע. למה? כי לא היו חברי כנסת.

ומה קרה?

נכון. לא היה מי שידבר.

זהו. אז שלא יגידו - - -

אל תגיד שזה לא בוצע בצורה הזאת, עשיתם מחטף על מחטף.

איילת, את אוהבת להשיב. אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד, יש הבדל בין החוק הראשון שיצא, שזה היה שינוי מהותי למה שקורה לבין עכשיו כשמדובר בתיקון חקיקה לחוק קיים. ולכן, המהירות שזה נעשה זאת מהירות סבירה ביותר לתיקון שמתבקש.

מי בעד הבקשה להקדמת הדיון לפני קריאה שנייה ושלישית? מי נגד?

הצבעה

בעד – 9

נגד – 4

נמנעים – אין

בקשת יו"ר ועדת החוץ והביטחון להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו–2015, נתקבלה.

יש לי שאלה לארבל. כאמור, בוועדת ההסכמות הוסכם על סדרי דיון בין שעתיים לשעתיים וחצי.

מה קורה עם ההצבעות, צחי?

זה דבר שצריך להצביע עליו?

יש 580 הסתייגויות.

אם יש על זה הסכמות אז לא.

אתה רוצה שנצביע 20 שעות?

הכוונה הייתה שהדיון לא יימשך מעבר לשעתיים עד שעתיים וחצי.

כולל ההצבעות?

כולל ההצבעות על כל הסתייגות.

זה הסיכום?

לא, הדיון.

ומה עם ההצבעות?

יש לנו הסתייגויות, למה אתם צריכים להגביל לנו את הזמן?

הישיבה הסתיימה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:23.