הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח בכסלו התשע"ו (30 בנובמבר 2015), שעה 9:30

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013

חברי הוועדה: יעקב פרי – מ"מ היו"ר

דוד ביטן

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

עיסאווי פריג'

נורית קורן

מיקי לוי

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מרכזת בכירה כלכלה-רכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קרמאייר - ראש תחום שירותי תחזוקה הדרכה הסמכה ושמאו, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נעמי ברנפלד - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

דרור וגשל - עו"ד, משרד המשפטים

יונתן צויקל - ראש צוות, רשות ההגבלים העסקיים

רון מלכה - מנהל חב' קשת ליס, חברות ליסינג

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

נמרוד קלמר - דוברות, איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

שיר דיין - עו"ד, יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

קרן גדיש יפה - דוברת האיגוד, איגוד שמאי הביטוח

רפי ונציה - חבר איגוד, איגוד שמאי הביטוח

אורי גורביץ - יו"ר וועדה מקצועית ארצית רכב, איגוד שמאי הביטוח

יהודה ייגן - יו" ר ענף רכב באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

שלמה תוסייה כהן - יועץ משפטי של האיגוד, איגוד שמאי הביטוח

עומר סלע - מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

יואב ענתבי - סמנכ"ל ,ביטוח אלמנטרי, איגוד חברות הביטוח

שי שדה - חבר לשכה, לשכת סוכני הביטוח

זאב ש. פרידמן - היועמ"ש, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

תמם חילף - עוזרת מנכ"ל, מוסך סומרום, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

עיזאת אבו רביעה - חבר, אגודת אשכול

מרדכי ברנס - יו"ר, אגודת אשכול

אמיר גבל - יועץ משפטי כלמוביל, יבואני כלי רכב

ליאת ארזי - עו"ד המייצגת את ענבל חברה לביטוח, חברות ביטוח

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום

עידו גונן - עו"ד המייצג את ענבל חברה לביטוח, חברות ביטוח

משה בר - יו"ר תנו יד לחירש, נכים למען נכים

טל אלוכיף - לוביסט (פוליסי), איגוד חברות הביטוח

לירן בן-הרוש - לוביסט, איגוד שמאי הרכב

משה ברבי - לוביסט (גורן עמיר), איגוד יבואני הרכב

נועה גונן - לוביסטית (גורן עמיר), איגוד יבואני הרכב

איתי עצמון

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה הבוקר. אנחנו דנים בהצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ו-2015. בכנסת הקודמת קוימו עשרות דיונים בהצעת החוק והתקבלו או נכנסו בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה עשרות, אם לא מאות, תיקונים. על חוק זה חל, כמובן, דין רציפות, ואחרי עמל רב על סעיף אחד או שניים – מטרה והגדרות – היו הסתייגויות של חבר הכנסת ביטן ובקשה לדיון מחדש. אבל אני לא רואה אותם. יכול להיות שהם יצטרפו מאוחר יותר. ייתכן שלא. אנחנו נמשיך בהקראה ושמיעת הערות לפי הסדר שהגענו אליו. אם אינני טועה הסעיף האחרון שאליו הגיעו היה בעמוד של מטרה והגדרות בפרק א' לשיווק רכב. נכון?

קצת קודם.

אז מי שמקריא יתכבד ויתחיל להקריא. אני רק רוצה להודיע שהישיבה הזאת תתקיים עד כמה דקות לשתים-עשרה.

בבקשה, גברתי.

תודה רבה, אדוני, בוקר טוב. ההגדרה האחרונה שהגענו אליה הייתה הגדרת "רכב חדש". לפיכך אני מתחילה בהקראה מרכב שנרשם על שם סוכן מורשה.

"רכב אשר נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ על-שם סוכן מורשה, וטרם חלפו שלושים ימים- -

עורכת הדין ראובני, אנחנו התבקשנו על-ידי נציגים מסוימים לדלג על ההגדרה הזאת מאחר שהם לא יכלו להשתתף היום בדיון. אנחנו הפנינו את הבקשה לממלא מקום יושב-ראש הוועדה, והוא נענה לבקשה. אשר על כן תעברי להגדרה הבאה.

טוב.

"רשות מוסמכת לייבוא" – מי שהוסמך בידי השר לשמש רשות מוסמכת לפי פקודת הייבוא והייצוא".

זאת הגדרה שלא מופיעה בנוסח שמונח כרגע על השולחן.

זה בטעות. אני ניסיתי ליצור נוסח רק של השאריות של הפרק הזה, ובטעות התחלתי שורה נמוך מדי.

שוב, בבקשה.

בנוסח שנשלח לפני הדיון הקודם זה נכלל. אני ניסיתי לסדר את זה בשביל הנוחות, וכנראה, התוצאה יצאה הפוך. ניסיתי לעשות נוסח רק של הסעיפים שנשארו מהפרק הזה, והשורה הזאת נשמטה. אבל היא הייתה בדיונים הקודמים.

אוקיי. הערות? אם כך נצביע. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

ההגדרה אושרה פה אחד.

עורך דין עצמון הציע את ההגדרה ל"שומת רכב" בשיחת טלפון שקיימנו בשבוע שעבר. נדלג עליה.

לאור הערות.

יש הרבה הערות שהתקבלו. יש הערות שמבקשות להרחיב את ההגדרה, יש הערות שמבקשות לצמצם את ההגדרה. כולן פועל יוצא של ההוראות המהותיות שחלות על שמאים והחובות. לכן עורך דין עצמון הציע שנדון בהגדרות יחד עם הפרק המהותי.

בהגדרה הספציפית הזאת.

נכון.

גם בהגדרת "שמאות רכב".

האם יש למישהו מנציגי השמאים איזושהי הערה כבר בשלב הזה?

אני מטעם איגוד השמאים. לנו, כמובן, יש התנגדות מאוד חריפה לנוסח הנוכחי, אבל אם זה יידון יחד עם ההוראות האופרטיביות אנחנו נעלה את זה בדיון בשלב ההוא.

אני מאיגוד חברות הביטוח. הגברת ראובני מסרה שקיבלו הערות. אנחנו לא ראינו שום הערות. אנחנו מבקשים לקבל את כל ההערות גם אלינו. אני גם רוצה לציין שבעבר, לפני כשנה, התקיים דיון מאוד רחב על הנושא של ההגדרה עם משרד המשפטים, משרד התחבורה ומשרדים אחרים. היו הרבה חילוקי דעות ובסופו של דבר הגיעו לאיזשהו נוסח אחרי הרבה דיונים.

איך אפשר לוודא שהם יקבלו את החומר?

החומר פורסם, וזה גם היה הנוהג בכנסת התשע-עשרה. זה נמצא בפורטל הוועדה באתר האינטרנט של הכנסת. כל מה שאדוני צריך זה להיכנס לפני הישיבות לאתר הוועדה, ולהוריד לעצמו את הנוסח.

נכנסנו לאתר הוועדה. יש לנו הנוסח הנוכחי.

- - - על ההערות של הגורמים השונים. זה נמצא שם.

זה מה שאני מדבר. הנוסח הובא לידיעתי, ונכנסתי לאתר, ראיתי את זה. הגברת מדברת, אם אני מבין, על דברים אחרים.

יש הערות מעבר. יש הערות שהיו גם בסיבוב הקודם. לטוב ולרע יש דברים ממוחזרים שהתקבלה בהם הכרעה.

אני מציע להמשיך. יש לך הנוסח שמונח עכשיו על שולחן הוועדה. כל הערה שלך תעביר. בין כה וכה לא נסכם היום.

בעניין הזה – מכיוון שמדובר על אותן פגישות שנעשות במשרדי הממשלה הייתי מבקש, לפחות בעניין הזה, מכיוון שאנחנו כבר דנים בו פעמיים-שלוש או ארבע, להיות מזומנים לאותן ישיבות כדי שנוכל להציג לפני כל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו יושבים תמיד מול משרד התחבורה, מציגים לפניו את כל ההסתייגויות שלנו.

אני לא כל כך מבינה אותו.

ישבנו איתם.

במקרה כזה גם אנחנו רוצים להיות נוכחים.

אולי תעביר את הבקשה שלך?

עורך דין תוסייה-כהן, אני חושב שכולם מוזמנים לכל הדיונים תחת כותרת החוק הזאת. אם חלילה נפלה טעות, ומישהו לא זומן – התנצלותנו. אבל כולכם מוזמנים לכל הדיונים גם אם יש לכם עניין ישיר וגם אם יש לכם עניין עקיף.

- - - ממשרדו קיבל את ההודעה.

אני לא חושב שצריכה להיות בעיה עם זה.

אדוני, אנחנו ישבנו איתם.

משרד התחבורה בוודאי ישב - - -

אדוני.

אדוני מדבר על המפגשים עם משרד התחבורה או על הדיונים של ועדת הכלכלה?

אני מדבר על מפגשים עם משרד התחבורה ועם משרד המשפטים באותן ישיבות פנימיות שדובר עליהן.

הבנתי. משרד התחבורה, נציגיו נמצאים פה. הם שמעו, ואם אחר כך תצטרכו לתאם פגישות תתאמו פגישות. זה לא על שולחן ועדת הכלכלה.

אנחנו דוחים את סעיף "שומת רכב", לא דנים בו כרגע, ועוברים ל"שיווק רכב".

(הקראה): "שיווק רכב" – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, מכירתו באמצעות אחר מטעמו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו".

מטעמו של בעל הרישיון, אני מבין.

כן.

הערות לזה? אנחנו צריכים להצביע על זה? לא.

יש למישהו הערה? חבר הכנסת לוי, חבר הכנסת ביטן? מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

ההגדרה ל"שיווק רכב" אושרה.

(הקראה):

(7) "סחר ברכב שאינו חדש".

סליחה, לא קראתי: (7) סחר ברכב שאינו חדש.

על שמאות רכב נדלג.

"שמאי רכב" – "בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי פרק י"א" – זאת הגדרה טכנית לחלוטין.

כן, גברתי.

חוה, למיטב הבנתי, אין הגדרה של יבואן מוצרי תעבורה. כשאתם מדברים על ייצור מוצרי תעבורה בישראל יש גם יבואנים למוצרי תעבורה, ואותו לא הגדרתם, למיטב הבנתי.

"יבוא רכב" יש פה.

אני מדברת על חלפים, על מוצרי תעבורה.

על מוצרי תעבורה?

כן, הם חלק מהסחר. זה גם קיים היום.

אתם מגדירים "ייצור מוצרי תעבורה", אבל לא "יבואן מוצרי תעבורה".

יבואן מוצרי תעבורה הוא חלק מסחר במוצרי תעבורה. כלומר כל אחד שהוא יבואן מחויב שיהיה לו רישיון סחר. כמו המצב הקיים היום.

המחלוקת יושבה? לא הייתי ערני. כן? תודה.

חבר הכנסת ביטן, אתה רוצה שנחזור לסעיף שהיה לך לגביו - -

סיכמנו אותו, רק צריך - - -

בקשה לדיון מחדש.

על מה שהצבענו תיקנו. אבל הצבענו, אז אנחנו צריכים לעשות את זה באמצעות רביזיה.

אתה מדבר על "מוסך מומחה", נכון? אנחנו חוזרים רגע להתחלה.

לעשות את התיקון כמו שסיכמנו בוועדה. נקבל את זה באמצעות רביזיה.

אנחנו רק נאשר את ההגדרות לשירות רכב עם שבעה תת-הסעיפים הללו עד "שמאות רכב", לא כולל. מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

ההגדרה אושרה.

אנחנו חוזרים לשורה הראשונה בפרק א' – מטרה והגדרות – "מוסך מומחה": "מוסך בעל יכולת מקצועית מוכחת לטיפול בתוצר רכב מסוים שניתן לו רישיון לפי סעיף 101".

זאת ההגדרה שאושרה ב-9 בנובמבר, וחבר הכנסת ביטן מבקש כרגע לתקן את ההגדרה. צריך יהיה להצביע על עצם פתיחת ההגדרה לדיון מחדש.

לקבל את הרביזיה, ואז להצביע.

מי בעד לקבל את הרביזיה?

הצבעה

בעד הבקשה לרביזיה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

הבקשה אושרה.

נתקן את זה כמו שסיכמנו.

לפי מה שהבנתי בדיון הקודם, אדוני מבקש למחוק את התיבה "בעל יכולת מקצועית מוכחת לטיפול בתוצר רכב מסוים". כלומר ההגדרה תהיה: "מוסך מומחה" – "מוסך שניתן לו רישיון לפי סעיף 101". כלומר הגדרה שמפנה לסעיף, ולא הגדרה מהותית.

כן, בדיוק.

למשרד התחבורה יש בעיה עם זה?

לא, זה סוכם.

לא.

אדוני, בבקשה.

אני מהמועצה הישראלית לצרכנות. אדוני היושב-ראש, אם אנחנו בודקים את סעיף 101, יש שם אותה יכולת שיש לכל מוסך אחר, ובנוסף הוא בעל יכולת מקצועית מתאימה וציוד מתאים לטפל בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה, כפי שקבע השר. המשמעות היא שלמוסך יש יכולת כמו לכל מוסך אחר. ההתהדרות בתואר של "מוסך מומחה" עלול להטעות את ציבור הצרכנים, משום ש"מומחה" זה נראה כאילו יש לו יכולת של מומחיות. כאשר אנחנו מסתכלים על הסעיף הזה, אם זה רק מופנה לסעיף 101 לא עולה בדעתי – ואני מקווה שאני צודק – שאין מוסך אחר במדינת ישראל שאין לו היכולת לטפל, למשל, בברקסים, והוא מטפל בהם. אז כאשר יש לנו שני תנאים – תנאי אחד שלמוסך הזה יש רישיון, לפי סעיף 100; ותנאי שני שיש לו יכולת לעשות את העבודה שלו, אני לא רואה למה מוסך מסוים ייקרא "מומחה" כשהציבור יחשוב או עלול לחשוב שיש לו מומחיות.

בישיבה הקודמת התקיים דיון של חצי שעה. אנחנו לא נפתח את העסק הזה מחדש. אני לא יודע אם היית בישיבה. אבל לדוגמה, כשיש לך רכב חדש אין היום מישהו שהוא בעל יכולת מקצועית מוכחת. לכן אמרנו שננסח את זה כי משרד התחבורה יצטרך לשים תנאים מי מקבל לפי 101. אני לא מקבל את זה.

אני לא מתכוון לפתוח את הכול מחדש, אבל אני בכל זאת אשמע הערות. כן, אדוני.

אני מטעם איגוד יבואני הרכב. בדיון הקודם אמרנו לגבי יכולת מקצועית מוכחת, ואומר חבר הכנסת ביטן שזה לא נכון לגבי תוצר חדש – יבואן שלא קיים היום בישראל ומתחיל לייבא. הסברנו שחייבת להיות יכולת מקצועית מוכחת מהטעם שכשהיבואן מקבל את הרישיון או את החוזה מהיצרן הוא מחויב לשלוח את אנשיו אל היצרן כדי שהם ישתלמו וירכשו את אותה יכולת מקצועית מוכחת, ורק אז הם יקבלו את הזכות להתחיל לייבא כלי רכב לישראל. גם משרד התחבורה תמך בעניין הזה, לטעמי, כדי שמוסכים או כדי שיבואן יקבל מלכתחילה רישיון לתוצר חדש הוא צריך להוכיח למשרד התחבורה שיש לו היכולת הזאת. לכן השמטת המילים האלה תפגע בסך הכול.

כן, גברתי, בקיצור נמרץ.

אני נציגת איגוד המוסכים. משרד התחבורה הוציא נוהל, ולמעשה, המוסך המומחה כבר התחיל לרוץ. יש מוסכים שכבר ניגשו והתחילו להיות מוסכים מומחים. מבחינתנו הנוהל הוא בסדר גמור. אנחנו רוצים שני דברים: קודם כול שיחול דין רציפות לגבי מוסכים שהתחילו בנוהל הנוכחי שאולי איפשהו בסוף החוק תרשמו שמי שכבר התחיל לפי הנוהל הקיים - -

את מתכוונת להוראות מעבר?

כן.

הוראות מעבר זה בסוף הצעת החוק.

וההערה השנייה?

אנחנו מבקשים שלנציג המוסמך של משרד התחבורה בכל זאת תהיה סמכות לקבוע נוהל שאולי קצת יסטה מהוראות החוק.

גברתי, אני מבקש לקטוע אותך. אנחנו מדברים עכשיו על סעיף של הגדרות. אחר כך בגוף החוק אם יהיו דברים שתרצי להוסיף, שיש להם קשר לאותה הגדרה אנחנו נשמח לשמוע. אני מבקש לא לפתוח מחדש את הדיון. הערה אחת וזהו, ואני אשאל את חברי הכנסת.

זאת רביזיה, זה כן נפתח, ואי אפשר לא לשמוע אותנו. מדובר על מוסך מומחה לתוצר מסוים – עכשיו זה יורד?

לא, לא.

ממש לא.

חבר הכנסת ביטן, אתה רוצה להוסיף משהו?

לא, עשינו דיון. לא צריך לחזור על הכול שוב.

אנחנו צריכים להצביע או בעד השבתת מוסך בעל יכולת מקצועית מוכחת לטיפול בתוצר רכב מסוים - -

זה הסיכום מהישיבה הקודמת.

אני יודע. זה אומר שאז ההגדרה תהיה "מוסך מומחה שניתן לו רישיון לפי סעיף 101". שמענו פה את ההערות של שניים שטוענים שצריך להשאיר את הנוסח במתכונת הכתובה.

גם שלא יהיה "מומחה"?

לא, זאת הטענה של המועצה לצרכנות.

לא, הוא רק מוריד את מה שמסומן בצהוב.

אתה יכול להסביר עכשיו למה זה בסדר לעשות תיקון נכון, אבל לא להתחיל הכול.

אני רוצה שוב שנדייק. לפי הצעתו של חבר הכנסת ביטן, הסעיף יאמר: "מוסך מומחה – שניתן לו רישיון לפי סעיף 101".

אמת.

בדיוק.

ההערה שהייתה כאן דיברה על כך שצריך להשאיר את "מוסך בעל יכולת מקצועית מוכחת".

בדיון הקודם הסברנו למה לא, אז לא נתחיל הכול שוב.

לא נחזור על הדיון.

אני רוצה להצביע בעד הנוסח המתוקן. מי בעד?

הצבעה

בעד התיקון להגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התיקון להגדרה אושר.

ההגדרה אושרה פה אחד.

מיקי?

מיקי לא יכול להצביע.

אתה מצביע. זה בסדר.

מצביע חבר הכנסת פרי.

אישרנו את התיקון שהציע חבר הכנסת ביטן ל"מוסך מומחה". אישרנו את שירות רכב עד סעיף קטן (7). "שמאות רכב" אנחנו דוחים. ב"שמאי רכב" אתם כן רוצים לדון?

כן. זאת הגדרה טכנית באותה מתכונת.

"שמאי רכב" – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי פרק י"א.

אין בעיה. המשך הקראה – תוצר.

(הקראה): "תוצר" – כל כלי רכב שמייצר יצרן תחת שם משותף שהוא קבע המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;

אין עם זה בעיה. אנחנו מצביעים על "שמאי רכב" ועל "תוצר". מי בעד?

הצבעה

בעד – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה אושרה פה-אחד.

ההגדרה אושרה. אפשר להמשיך.

(הקראה): "תיאור" – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:

(1) לעניין רכב או מוצר תעבורה –

(א) כמות, משקל ומידות;

(ב) ארץ הייצור ושם היצרן;

(ג) הסמל המסחרי של היצרן;

(ד) חומרים או מרכיבים;

(ה) איכות ועמידות;

(ו) פגמים בו;

(ז) מטרת השימוש בו;

(ח) התאמה לרכב של מוצר תעבורה

(ט) בדיקות ותוצאות;

(י) אחריות לתקינות ותקופת האחריות;

(יא) שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, תקופתם ומחירם;

(יב) מחיר לרבות הנחות מהמחיר;

(יג) פרטים על תשלומים עבור הרכב ותנאי אשראי;

(יד) מועד ייצור;

(טו) מספר קטלוגי;
(טז) מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה על שם סוכן מורשה במדינת חוץ;

עד כאן יש למישהו הערות? איתי, בבקשה.

אני מבקש להקדים להערה שלי ולומר שההגדרה הזאת בעצם משמשת בסעיפים המהותיים לעניין הטלת חובות על משווק רכב, לתאר באופן מלא או מפורט את הרכב שהוא מוכר. השאלה היא, האם במסגרת הפרטים שהוא מחויב לציין בפני הצרכן נכלל גם הקילומטרז' של הרכב?

לא מופיע פה.

האם מדובר על השמטה מכוונת או מקרית? האם אתם מצפים שבמסגרת איכות או כל הגדרה כללית אחרת שכתובה כאן נכלל כבר מד הנסועה?

אנחנו נתייחס. אנחנו מתייחסים לרכב חדש. בהמשך החקיקה נראה שרכב חדש יכול לעבור נסועה עד מאה חמישים קילומטר. אז מה שאתה מציע - -

הוא לא מציע, הוא שואל.

השאלה מה זה ייתן כי ממילא בחוק כתוב עד מאה חמישים.

השאלה האם כצרכן אני לא צריך לדעת שהרכב עבר עד מאה חמישים קילומטר. אבל אם הוא עבר מאה או חמישה קילומטר - - -

המצב הזה קיים גם היום, שרכב עובר נסועה מסוימת, כי ממילא עד שהוא מגיע והוא מעביר אותו להתקנות, זה מיותר.

זה לא מיותר. חשוב שאנשים יידעו את זה.

לומר לו שהוא נסע חמישים קילומטר?

כן, למה לא? במקום שיהיו ליבואן שאלות למה יש חמישים קילומטר או למה יש מאה. שהדברים יהיו ברורים.

מבחינתנו לשקיפות אין בעיה, ואין בעיה להוסיף את זה. השאלה רק אם יש צורך בזה.

אם אין בעיה להוסיף אני מציע שתוסיפו.

נכון, להוסיף.

אני ממשרד המשפטים. תיאור זה גם תיאור של מוצר תעבורה.

התאמת נוסח אפשר לעשות. אני שואל מהותית.

רבותי, בואו לא נבזבז את זמננו. אם זאת לא בעיה – גם אם זה מובן מאליו לך, צריך שזה יהיה מובן מאליו לצרכן. תוסיפו את זה.

מה מוסיפים?

בקשר לקילומטרז'. שיהיה גם תיאור כמה קילומטרז' עשה הרכב גם אם הוא חדש.

כן, אדוני.

אני נשיא איגוד יבואני הרכב. זה דבר שאי אפשר יהיה לעמוד בו מכיוון שכשהלקוח קונה את הרכב עוד לא יודעים כמה קילומטרים יהיו לו כשהוא יקבל אותו. אני מדבר על עשרות, לא על יותר מזה. האוטו הזה עובר תהליך. הוא כרגע הגיע, ונניח שיש בו עשרים קילומטר – הוא עובר תהליך, יש התקנות. אם הוא רכב נכה, למשל, אז יש להעביר אותו למישהו שמתקין התקנות.

אולי נקבע קילומטרז'?

אפשר לקבוע מקסימום, שאז עד מאה חמישים אין בעיה, לא צריך - - -

חבר הכנסת פרי, תכתוב קילומטרז' בתנאי שהוא יותר ממספר מסוים.

לדעתי, ההצעה היא הגיונית. צריך לקבוע מכסה שאם עוברים אותה אז צריך להודיע לצרכן.

אסור למכור אם זה עובר.

מעל מאה חמישים אנחנו יכולים להכניס?

לא. מעל מאה חמישים לא ניתן למכור, כי זאת ההגדרה.

זאת הכוונה. אוקיי. אז אתם תכניסו את זה, ואנחנו נקבל את הנוסח.

לא הבנתי מה ההחלטה.

גם אני לא הבנתי מה ההחלטה.

הוא אומר שיש רכבים חדשים שצריכים לעשות בהם כל מיני פעולות הכנה, כמו למשל ברכב נכה. צריך לנסוע עם הרכב הזה כמה עשרות קילומטרים. אז הוא אומר לשים לימיט, ואם עברו את הלימיט אי אפשר יהיה למכור אותו.

אבל זה כבר קיים.

לא.

לא קיים.

תכתוב קילומטרז' בתנאי שזה מעל מאה קילומטר.

מה שאמרתי – עושים תקרה.

ואז לא צריך - - -

שיהיה מצוין.

אתם רוצים לנסח את זה עכשיו או שאתם רוצים להביא לנו - - -

תנסחו עכשיו.

מה ההחלטה?

ההחלטה אומרת שרכב חדש שעבר איקס קילומטר – וההצעה היא מאה, והייתה הצעה של מאה חמישים - -

מאה חמישים זה כבר הרבה. מאה.

מאה. אי אפשר למכור את הרכב. צריך להודיע לצרכן.

לא אי אפשר למכור. צריך לציין את זה.

לציין בפני הצרכן. זאת הכוונה.

המוכר יצטרך להסביר מה הוא עשה עם הרכב, למה הוא הגיע למאה קילומטר. זה הכול. אתה מצפה לקבל אוטו חדש.

מראש מותר לייבא אותו כשיש לו מאה קילומטר. הוא בכלל לא צריך להסביר שזה קרה לפני שהוא הגיע לארץ.

גברתי, אני במקרה קניתי רכב חדש אז אני יודעת שמותר שיהיו בו כמה קילומטר, והייתי צריכה שהיבואן יסביר לי למה יש עליו חמישים קילומטר. אני לא רוצה שאנחנו נצטרך לקבל ממנו הסבר ותמיד נחיה במצב שאולי הוא עובד עלינו. אז שיהיה כתוב בחוק. פעם אחת שהחוק יהיה ברור, זה הכול.

מה גברתי רוצה שיהיה כתוב בחוק?

שיהיה כתוב כמו שהצענו שעד מאה קילומטר האוטו חדש.

צריך לציין בפני הצרכן.

אני חושבת שההצעה של חברת הכנסת נורית קורן עושה שכל.

בהגדרה של התיאור. להוסיף עוד סעיף שמתייחס לזה.

הבעיה היא שהם לא יודעים לתאר - -

אמרתי שהם לא חייבים להגיד את זה אם זה מעל מאה.

זה עושה סדר.

לא מפוצץ לי את הראש. את הולכת למקום שאת לוקחת רכב ועושה כמה נסיעות – ההגבלה זה בסדר.

אדוני היושב-ראש, אני מסרתי את הרכב שלי פה בכנסת לתיקון, וכל הדלק נגמר. כשבאנו בטרוניה למה נגמר לנו הדלק אז התחילו להמציא כל מיני סיבות. אם היה רשום את הקילומטרז' כשלקחו את הרכב והחזירו אותו אז הייתי יודעת בדיוק שמישהו גנב את הדלק.

בבקשה, אדוני.

אני רוצה להוסיף. אנחנו מדברים על כלל סוגי הרכב – גם על כלי רכב פרטיים, משאיות ועוד סוגי רכב נוספים. השאלה שנשאלת, לדוגמה במשאית התהליך וההתקנה ארוכה יותר, והוא גם נוסע יותר. אז השאלה היא כזאת. בעצם כל החשש שלנו הוא שהוא לא יעבור מאה חמישים קילומטר. במידה שרכב נרשם אז אין לנו בעיה כי אז הוא מגיע ללקוח, ואין בעיה אתו, וזה בסדר. הבעיה כאן היא שאת רוצה ליידע את הלקוח של רכב פרטי כשהוא נוסע ממאה עד מאה וחמישים קילומטר.

כן, לפרטי. יכול להיות שמשאית הם יודעים שזה יותר.

אנחנו נסווג את זה לרכב פרטי. זה בסדר?

בבקשה, אדוני.

אנחנו נכנסים פה לבעיה שאני לא יודע מה הפתרון לה, ואני לא חושב שיש פתרון. לדוגמה, נניח שאדם גר בחיפה, והוא רוצה את האוטו דחוף, ואתה שולח נהג ומביא לו את האוטו לחיפה - -

כבר עברת מאה חמישים קילומטר. אתה כבר נמצא במצב שאתה לא יכול להיות בו.

ברגע הרישום.

אבל הרכב כבר רשום.

כשהוא מגיע הוא עוד לא רשום. זאת בעיה.

יש לי בעיה. הוא יגיד שהוא לא מקבל אותו.

אבל כשמורידים אותו באשדוד הוא עוד לא נרשם.

כשהוא נוסע למסירה הוא כבר רשום.

הבעיה שלנו היא בטווח של אפס עד מאה וחמישים, כי ממאה חמישים אין בעיה. נשאלות פה שתי שאלות – אחת עקרונית: האם להכניס את זה לחוק, ואם כן מאיזה קילומטר.

אני מטעם איגוד יבואני הרכב. רציתי להגיד שהערתו של עורך דין עצמון והתשובה של אבנר להערה הספציפית הזאת – זה לא חל רק על רכב חדש מכיוון שזה חל על כל מי שמשווק רכב. יבואן זעיר, לפי הוראת השעה, יכול לשווק רכב שעבר מאה וחמישים קילומטר, לפי הוראת השעה. לכן חובת התיאור חלה גם על רכב שעשה מעבר למאה חמישים קילומטר.

אבל אחרי הוראת השעה. אחרי שנתיים.

כרגע זה המצב החוקי.

אני שוב רוצה להדגיש את העמדה המקצועית של משרדנו. היות שממילא בחקיקה זה מוגבל עד מאה חמישים קילומטר אני לא רואה לנכון לתת לו גם מאה קילומטר או שבעים קילומטר כי אז גם יתחילו ויכוחים ובעיית אכיפה. לדעתי, אין צורך. זאת העמדה המקצועית.

הוא צודק.

כחבר הוועדה – לא כיושב-ראש – גם אני נוטה לקבל את הדעה הזאת.

זה גם בתחום הסבירות.

עוד מישהו רוצה להוסיף לחלק הזה? אם לא אנחנו נצביע על פסקה 1 – "תיאור". נצביע מ"תיאור" עד "לעניין שירות", לא כולל "עניין שירות". מי בעד?

הצבעה

בעד פסקה (1) בהגדרת "תיאור" – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (1) בהגדרת "תיאור" אושרה.

ההגדרה ל"תיאור" אושרה פה-אחד. אנחנו לא מכלילים את הסעיפים.

תקראי, בבקשה, סעיף (2) "לעניין שירות".

(הקראה): (2) לעניין שירות –

(א) תוכן השירות והיקפו;

(ב) טיבו, רמתו ותכליתו של השירות;

(ג) דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;

(ד) אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו במסגרת השירות, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו במסגרת השירות, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בתנאי האחריות במהלך תקופת האחריות;

(ה) מחיר השירות, לרבות הנחות מהמחיר;

הערות? אין. אנחנו מצביעים על פסקה (2) "לעניין שירות".

הצבעה

בעד פסקה (2) בהגדרת "תיאור" – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (2) בהגדרת "תיאור" אושרה.

פסקה (2) לעניין שירות אושרה פה-אחד.

(הקראה): "תיווך בייבוא רכב" – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף לשם התקשרות של
צדדים בעסקה לקניית רכב במדינת חוץ וייבואו לישראל בייבוא אישי לפי סעיף
31;

אין הערות.

זה מדבר על רכב בייבוא אישי. אנחנו רוצים לאפשר לאדם שרוצה לייבא רכב בייבוא אישי להסתייע במתווך.

וזה לא יהפוך את זה לייבוא לא אישי.

אנחנו מצביעים על תיווך בייבוא רכב. מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה "תיווך בייבוא רכב" – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

ההגדרה "תיווך בייבוא רכב" אושרה.

יש הסדרה לייבוא רכב?

יש פרק שלם.

התכוונתי לתיווך בייבוא אישי.

זה אחד המקצועות שמוצע להסדיר אותם בהצעת החוק.

(הקראה): "תכנית ייצור" – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק, מרכב או מוצר תעבורה בפס
הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם בין השאר פרטים אלה בקשר לרכב או למוצר תעבורה:
תיאור נתונים טכניים – פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור
וההרכבה ומספר השלדה.

תעודת גמר, בבקשה.

(הקראה): "תעודת גמר" – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל
דרישות הקורס המקצועי;

"תעודת מקצוע"– כמשמעותה בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959‏;

"תקלת בטיחות סדרתית" – תקלה סדרתית ברכב או במוצר תעבורה שהיא בעלת אופי טכני או אחר
הקשורה לפעולת הרכב ואשר לדעת היצרן עלולה לגרום סיכון בטיחותי
למשתמשים בו או לכלל הציבור, ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן
שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו.

סליחה, יש לנו הערה על הסעיף הזה של תקלת בטיחות סדרתית.

בבקשה.

בנוסח הקודם ההגדרה כללה לא רק תקלה סדרתית ברכב, אלא גם במוצר תעבורה. לא ברור מדוע הורדתם את זה. שנית, צריך להוסיף שגם למנהל תהיה סמכות להכריז על recall ולא רק ליצרן, כמו שהיה עד היום, וגם זה משום-מה לא מופיע פה.

למי תהיה סמכות ל-recall?

שגם למנהל במשרד התחבורה תהיה סמכות להכריז על recall ולא רק ליצרן.

- - -

אם הגיעה לידיעתו של המנהל מידע על תקלת בטיחות שמשום-מה היצרן עצמו ביוזמתו לא הודיע עליה, לדעתי, צריכה להיות הסמכות והחובה להכריז עליה.

שלמשרד התחבורה תהיה סמכות לעשות recall?

להכריז על recall.

ומי יישמע לו? מי ישים את החלקים? מי יממן?

זה מקובל במדינות אחרות בעולם שמשרד התחבורה עושה recall?

לא.

ממש לא נשמע לי הגיוני איך זה יכול להיות.

זה רלוונטי בעיקר לגבי חלפים.

אני אסביר מדוע השמטנו את "מוצרי תעבורה". אנחנו חושבים שההסדר לתקלה סדרתית בעניין מוצרי תעבורה צריך להיות שונה מ"תקלת בטיחות סדרתית". בנוסח הקודם זה נכלל ב"תקלת בטיחות סדרתית" והתפתלנו רבות בניסיון לרבע את המעגל הזה לגבי ההסדרים לטפל בהם.

אותי שכנעת.

זה יוסדר בפרק של "מוצרי תעבורה".

בבקשה, אורי.

כשיש תקלה - - -

זה recall של היצרן.

אנחנו עובדים לפי סטנדרטים אירופיים ואמריקניים בנושא ההגדרות של recall. לא כל אחד יכול להגדיר מה זה "קריאה בטיחותית". מי שמגדיר קריאה בטיחותית זה היצרן. הבאת את הדוגמה של פולקסווגן – מבחינת היצרן זה לא מוגדר כ- recallבטיחותי. לכן זה לא אותו קמפיין כמו recall בטיחותי.

למרות שהם עשו.

כן.

(הקראה): "תקן ישראלי", "תקן רשמי" – כמשמעותם בחוק התקנים, התשי"ג–1953‏.
"השר" – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

אנחנו מצביעים מ"תכנית ייצור" עד "השר" שזה סיום פרק א'.

הצבעה

בעד ההגדרות – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרות אושרו.

ההגדרות אושרו פה אחד.

סיימנו את פרק א', חוץ מהנושא של שמאות רכב. איזה עוד?

סוכן מורשה.

סוכן מורשה, שומת רכב ורכב שנרשם. לגבי שלושת אלה יתקיים דיון חוזר.

אנחנו עוברים לפרק ב' – רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב.

לא נעסוק היום בשמאות רכב?

כן. היא תעשה סיום ותלחץ על פרק ב'.

אלא אם נצליח לסיים את כל החוק ויישאר לנו רק שמאות רכב.

כי אני רוצה להביע דעה בנושא שמאי הרכב.

אני אאפשר לך בסיום הישיבה.

פרק ב', בבקשה. בואו נעשה לנו נוהל כזה: אנחנו קוראים ברצף. מי שרוצה להעיר, להתנגד, להציע ירים את ידו, ואני אפסיק את ההקראה. בבקשה.

פרק ב' הוא פרק כללי שעוסק בדינים הכלליים החלים על מתן רישיונות לפי החוק. כל פרק פה מסדיר סוג אחר של רישיון. פרק ב' זה הוראות משותפות לכל סוגי הרישיונות על הטיפול בעולם הרישוי שלהם.

פרק ב': רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב

מתן שירותי רכב וחובת רישיון

3.

3. (א) לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –

(1) סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;

(2) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(3) מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;

(4) אבטחת איכות ובקרה;

(5) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;

(6) המקום שבו יינתן השירות;

(7) תנאים ומגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;

(8) הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

מצביעים על סעיף 3. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 3– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר.

סעיף 3 מאושר. סעיף 4, בבקשה.

(הקראה): עיסוק במקצוע בענף הרכב וחובת רישיון

4.

4. (א) לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל לעסוק באותו מקצוע ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –

(1) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(2) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;

(3) תנאים ומגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.

סליחה, כבוד היושב-ראש.

למה את מתייחסת?

לסעיף 4(ב)(1). אנחנו מציעים שאחרי התיבה "סוגי כלי הרכב" יתוספו המילים "ו/או סוגי המכלולים או סוגי השירות".

אבל המכלולים זה לא דבר שמוגדר בחוק.

מה זה סוגי המכלולים?

לפעמים מוסך מורשה רק לחשמל; יש לפעמים שמוסך מטפל במכלול מסוים כמו אחד שמשפץ גירים - -

לוחשים לי פה בייעוץ המשפטי שזה קיים בפרק הספציפי לעניין המוסכים.

אבל כאן בהגדרת - -

את מתכוונת לסוגי המקצועות. זה נמצא שם בפרק.

אם כבר מדברים על סוגי כלי הרכב, לדעתי, נכון יהיה להוסיף את סוגי המכלולים או את סוג השירות.

מה זה סוגי כלי הרכב? יש כאלה שמומחים לסוג מסוים לגבי כל כלי הרכב. איפה זה רשום?

בסעיף 100(ב) בנוסח שאושר בכנסת הקודמת נאמר: "השר יקבע סוגים של רישיונות להפעלת מוסך בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך".

למה זה לא רשום פה בסעיף?

כי זה לא חלק מההגדרה. זאת הוראה ספציפית לרישיונות של מוסכים. פה יש לנו הוראה כללית על מוסכים - -

זה לא מדויק מה שאת אומרת. פה יש "סוגי כלי רכב" – זה מקובל. אבל זה צריך להיות בהגדרה של סעיף 4, לדעתי, כי גם הנושא של סוגים של מקצועות מסוימים לגבי זה. זה צריך להיות פה בהגדרה.

אני מבקש לבקש את רשות הדיבור. אני לא אפתח כאן שוק. מי שיצביע יקבל את רשות הדיבור.

הסעיף שמתייחס באופן כללי למסגרות כלליות כן צריך להתייחס לזה. אם כתוב "סוגי כלי רכב" צריך גם לכתוב סוגי מקצועות.

אני אשלים את תשובתה של עורכת הדין ראובני. הפרק הזה הוא פרק כללי שחל על כל סוגי הרישיונות. לאחר מכן מגיעים פרקים ספציפיים. אם עכשיו נוסיף עוד הוראה ספציפית יש עוד סוגי מקצועות ושירותים שצריך להוסיף לגביהם.

אבל בנושא של מוסכים יש או סוגי כלי רכב או סוג מקצוע. זה שני דברים. אני לא מתייחס לפחחות.

ההערה המהותית נכונה, אבל אני חושב שיש לה מענה - -

מה שהם אומרים שיש להם מענה בסעיף החלופי לחוק.

יש גם מענה לגבי סוגי כלי רכב, אז מה?

סוגי כלי רכב רלוונטי לא רק למוסכים. זה רלוונטי לשמאים, זה רלוונטי לסוחרים, למתווכים וליבואנים. "מכלולים" רלוונטי רק למוסכים.

שכנעת אותי.

זאת הצלחה לא קטנה.

הסעיף מדבר על מגבלות שרשאי המנהל לקבוע. אנחנו מדברים על מכלולים ואנחנו מתייחסים בעיקר לצמיגים אם אתה רשאי לקבוע מגבלות. על כך מדובר בפרק הזה. לכן אנחנו אומרים שזה לא רק בעניין של מוסכים, אלא בעניין - - -

גם במוצרי תעבורה יש לזה התייחסות.

ניתנה כאן תשובה שהיא, לעניות דעתי , מספקת. המשיכי בהקראת סעיף 4. תקראי שוב את 4(ב).

(הקראה): (ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –

(1) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(2) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;

(3) תנאים ומגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.

אני מציע שאת סעיף קטן (ג) - -

יש כאן הצעה בגלל שזה עוסק בשמאות רכב שנדחה.

מקובל עלינו.

נדון בו במסגרת הפרק הכללי שעניינו שמאים.

אנחנו לא דנים כרגע בסעיף קטן (ג). נדחה אותו לדיון על שמאות הרכב.

מה זאת אומרת "נדחה אותו"? או שאתה מוריד אותו או שלא.

הוא יידון בפרק השמאים.

סיכמנו שעל כל נושא שמאות הרכב ושמאי רכב נדון בנפרד. לכן אפשר להצביע על סעיף 4(א), (ב), לא כולל סעיף (ג). מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 4(א), (ב) – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4(א), (ב) אושר.

סעיף 4(א), (ב) אושר.

סעיף 5 – "הגשת בקשה למתן רישיון". אני מבקשת לתקן את כותרת השוליים בעקבות שיחה עם עורך דין עצמון, לפי הצעתו, ולצמצם ולומר "הגשת בקשה לרישיון", כיוון שלסעיף הזה יש עוד תיקון – נרצה להכניס את נושא החידוש.

הגשת בקשה לרישיון

5.

5. (א) המבקש רישיון לפי חוק זה או חידושו (בחוק זה – המבקש), יגיש
בקשה בכתב למנהל.

(ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.

(ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.

אין בעיות. אנחנו מצביעים על סעיף 5. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 5 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5 אושר

סעיף 5 אושר פה-אחד.

סעיף 6, בבקשה.

כותרות שוליים – "מתן רישיון או חידושו". זה גם אותו תיקון, לחבר את זה.

מתן רישיון
או חידושו

6.

6. (א) המנהל ייתן רישיון למי שהתקיימו בו התנאים לקבלת אותו רישיון.

(ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון, הקבועה בחוק זה, ורשאיהוא לקבוע בדרך האמורה טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון.

(ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של כל בעלי הרישיונות שרישיונם בתוקף, ויציין בה את שמות בעלי הרישיון ומספר הרישיון בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת

סעיף 6 – מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 6 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6 אושר.

סעיף 6 אושר.

סעיף 7, בבקשה.

(הקראה): סירוב לתת
רישיון
7.

7. המנהל רשאי לסרב לתת למבקש רישיון אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן השירות לרכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין.

בבקשה, חבר הכנסת חאג' יחיא.

כל עוד לא ניתן פסק דין למה לא לאפשר? הוא עדיין לא הורשע. יש לו העסק, יש לו עובדים.

אנחנו קובעים את הגבול בשלב של כתב אישום; לא בשלב של תלונה למשטרה ולא בשלב של תיק חקירה פתוח, אלא כשיש כתב אישום, דהיינו כשרשות מוסמכת סברה שיש ראיות שיכולות לבסס הרשאה.

- - -

תרשה לי להשלים את התשובה. כאשר יש נגד אדם ראיות לכאורה, נניח מוסך – ויסלחו לי המוסכים, זאת הדוגמה הראשונה שעולה בראשי – שהשתמש בחלפים גנובים או מזויפים שיש חשש שיש בהם פגיעה בבטיחות אני לא יכול לתת לו להמשיך לעבוד.

כתב האישום זה בתחום העיסוק שלו.

- - -

זה חייב להיות רלוונטי. לא מדברים על הפגנה בלי רישיון.

אבל תוסיפו שזה בתחום העיסוק.

כתוב. חייב להיות קשר של התאמה.

לא יכולים להתעלם מזה גם אם יש כתב אישום. זה כמו השעיה. אם הוא ייצא זכאי יחזירו לו.

אבל הדיונים בבתי המשפט אצלנו נמשכים לפעמים שנים. אז אתה גם פוגע בפרנסה שלו ובפרנסה של כל העובדים שלו.

אחת הסיבות שמשפטים נמשכים שנים זה גם באשמת הנאשם.

חבר הכנסת חאג' יחיא, מה אתה מציע?

אני מציע להסתפק במקרה שיש פסק דין.

לא, אי אפשר.

אתה מדבר על כך שזה יהיה במצב של הרשעה.

כן.

אני לא מסכים לזה.

הכי פשוט הוא שאם יימצאו חלקים גנובים שיוציאו צו סגירה לעסק. זה הרע במיעוטו. מבחינתי ללכת לדברים יותר דרסטיים. אם יש חלקים גנובים – צו סגירה, ואז אין לי בעיה. יותר חמור. בחייך – חלקים גנובים.

זה לא רשום פה. זאת פרשנות שלנו. בתי המשפט לא יפרשו את זה ככה.

יש פסיקה של בתי המשפט על שלילות דומות בהקשרים אחרים, למשל של רישיונות נהיגה, שמחייבים את המדתיות, את האפשרות - - - למשל שלילה גורפת של רישיון. היה כתב אישום כזה נגד נהג אוטובוס שהיכה תלמידה נוסעת שלו. יש פסיקה כזאת. זאת אומרת זה לא אומר שאוטומטית אם יש כתב אישום העסק נסגר.

טוב שיש בית משפט, את אומרת.

אנחנו הבנו.

למרות הצעתו של חאג' יחיא אנחנו נצביע על סעיף 7. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 7– רוב

נגד – 1

נמנעים – אין

סעיף 7 אושר.

סעיף 7 אושר.

(הקראה): פטור
מתנאים
לקבלת
רישיון
8.

8. השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם המנהל יהיה רשאי לתת למבקש רישיון שבידיו רישיון אחר על פי חוק זה או כדי לקיים התחייבות בינלאומית שהמדינה צד לה, פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות; על אף האמור בסעיף 1, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה.

אני מבקש הסבר על הסעיף הזה.

לגבי "רישיון אחר" – המקרה הקלסי הוא שכל מוסך בהגדרה גם סוחר במוצר תעבורה, אז אנחנו לא מחייבים אותם לעמוד בכל התנאים גם של רישיון מוסך וגם של רישיון סחר, אלא מייתרים חלק מהדברים, וזה יוסדר בתקנות. יש גם התחייבויות בינלאומיות שעליהן אני אבקש להרחיב יותר.

אדוני, לגבי נושא ההתחייבויות הבינלאומיות. מי יכול להסביר לנו את הנושא הבינלאומי?

נציגי משרד הכלכלה לא נמצאים פה.

אי אפשר להסביר. נשתדל להסביר לבד.

כן, אדוני.

התנאים שקובעים לגבי כל רישיון הם כולם רלוונטיים וחשובים למתן הרישיון. לא ברור לנו מדוע כאשר ניתן רישיון אחד הוא יכול לחסוך את קיומם של התנאים לגבי רישיון אחר. כל רישיון צריך לקיים את כל התנאים שחלים לגביו.

זאת הוראה שקיימת גם בתחומים אחרים שמביאים בחשבון רישוי ממדינה אחרת.

אני לא מדבר על רישיון ממדינה אחרת. אני מדבר על מקצועות שונים לרישיונות שחלים בישראל. למה לחסוך ממחסן חלפים לקיים תנאים מסוימים אם יש לו רישיון מחסן?

אם ימצאו שיש דרישות מקבילות אז אפשר לחסוך את הבירוקרטיה ולהכיר בכך או בחלק מהתנאים.

והכול זה בתקנות באישור הוועדה. לא מדובר כאן על מנהל שנותן פטורים.

למשל הון עצמי. יכול להיות שרכישת ההון העצמי קוימה לגבי רישיון אחר, ואין צורך לשוב ולבדוק אותה, למשל.

אבל יש גבול.

או לשריין הון עצמי כפול.

למרות ההערות ולמרות אי ההסבר על הנושא הבינלאומי שאולי נקבל אותו בהמשך - -

בישיבה הבאה נגיע עם הסבר.

אני מהנדס רכב ראשי במשרד התחבורה. אני יכול להסביר. למשל, אנחנו מחייבים כל אדם שעוסק בפעילות בארץ של ייצור כלי רכב, ברישיון לייצור רכב. למשל, סוברו מחליטה להקים בארץ מפעל לייצור כלי רכב שעומד בתקנים שלנו לייצור כלי רכב. זאת אומרת יש לה תקנים בינלאומיים לייצור רכב, והיא לא בהכרח חייבת את רישיון הייצור שלנו.

הבנתי. למרות זאת יש כמה דברים שכשאתה קורא את הסעיף הם דורשים עוד הסבר. אבל בסך הכול לי זה נראה סביר. חברי הוועדה, נצביע על סעיף 8. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 8– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 8 אושר.

אנחנו אישרנו את סעיף 8. מעולם לא זכיתי לתמיכה כזאת. סעיף 9, בבקשה.

(הקראה): איסור
העברת
רישיון
9

9. לא יעביר בעל רישיון לאחר את הרישיון שנתן לו המנהל לפי חוק זה, אלא
בהחלטה מנומקת של המנהל ובהתאם לתנאים שיורה.

לא הבנתי את זה. אם צריך אישור, להעביר את זה למישהו אחר. למה צריך - - -

לפי דעתי, הייתי כותב "על-פי החלטה מנומקת".

למה צריך החלטה מנומקת? אם הוא מאשר לו, שיאשר.

צריך החלטה מנומקת. זה חשוב.

אבל החלטה מנומקת כלפי מי?

כלפי אותו אחד - - -

אם אני לא יכול זאת החלטה מנומקת. לא אם אני מאשר. לא מבין את העניין הזה.

תנסו להסביר את זה.

אני לא לגמרי בטוחה.

החלטה מנומקת היא אם אני לא מסכים. אם אני מסכים אז על מה ההחלטה המנומקת?

ההנחה היא שמי שמקבל צריך להגיש בקשה לרישיון שלו עצמו. לקנות את העסק, את שם המותג, את הרכוש – אנחנו לא מתערבים בזה.

זה חריג.

אבל לגבי איסור העברת רישיון הכלל הוא שלא מעבירים. אחר כך אומרים שאפשר להעביר בהחלטה. אז למה צריך החלטה מנומקת?

זה החריג.

אנחנו גם רוצים למנוע את הסחר ברישיונות. כלומר אם אני מנפיק למישהו רישיון אז הוא יעביר אותו למישהו אחר - -

לא ירדת לסוף דעתי. האיסור קיים. אז אם אני לא מסכים אני לא חייב לנמק כלום כי כתוב בחוק שאסור להעביר. לעומת זאת כשאני מסכים אז אני צריך לנמק למה אני מסכים. זה כן.

זה מה שכתוב. "לא יעביר אלא בהחלטה מנומקת".

"אלא לפי". פשוט חסרה פה המילה "לפי".

הסעיף בסדר.

"אלא אם אישר זאת המנהל".

לא. "לא יעביר".

הוא לא יעביר, אלא אם כן יש החלטה מנומקת.

סעיף 9 מדבר על החריג. אז צריך לנסח את זה טוב יותר.

הבנתי. הוא מדבר על כלל ואחר כך חריג. אז שיוסיפו "אלא אם כן".

רשמנו לפנינו לחדד את הנוסח.

אני התבלבלתי, את רואה?

תקשיבי איך אנחנו מציעים לנסח, ואחר כך נשמע את הערותייך.

הסעיף יהיה כדלקמן: "לא יעביר בעל רישיון לאחר את הרישיון שנתן לו לפי חוק זה, אלא אם כן אישר זאת המנהל בהחלטה מנומקת ובהתאם לתנאים שיורה".

מעולה.

עכשיו הניסוח טוב.

גברתי, בבקשה.

ההערות שלי לא נוגעות לזה. משרד התחבורה שלח בדצמבר 2014 מסמך טבלת רביזיות. אתם רציתם להכניס תיקון שלפיו הועבר רישיון. כאמור בלא אישור או בניגוד לתנאיו הרישיון בטל. זאת תוספת שאתם רציתם להוסיף. רציתי לדעת מדוע השמטתם את זה בסופו של דבר? ההערה השנייה היא כזאת: אתם מחייבים פרסום רשימת בעלי הרישיונות, וזה גם מופיע בסעיף 6(ג). לדעתי, צריך להוסיף פה הוראה שאם אישרתם למישהו להעביר רישיון זה צריך להתפרסם באתר האינטרנט בהתאם להוראת סעיף 6(ג). אלה שתי ההערות.

שתי תשובות, בבקשה.

לשאלה הראשונה – לכתחילה באמת רצינו את התוספת הזאת לסעיף 9. שוכנענו שמבחינה משפטית זה מיותר כי זה דבר מובן מאליו אם יש תנאי לקבל אישור. אם לא ניתן אישור אין תוקף למעשה. האמירה הזאת פשוט מיותרת.

לכן היא לא הוכנסה.

לכן ויתרנו על השינוי הזה. לעניין הפרסום – אני לא חושבת שצריך לפרסם את עצם ההעברה. ברור שצריך לפרסם את זהותו של בעל הרישיון החדש. ב-6(ג) נאמר "שרישיונם בתוקף" והרשימה תעודכן מעת לעת. בעת העדכון ירד זה שהעביר את הרישיון וייכנס זה שקיבל רישיון.

לי זה נשמע הגיוני. גם לך.

ההעברות מקובלות.

הכי טוב. מי בעד סעיף 9 בנוסח החדש שהקריא איתי?

הצבעה

בעד סעיף 9– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 9 אושר.

סעיף 9 אושר. סעיף 10, בבקשה.

(הקראה): מתן הודעה בקשר לשינוי שחל לגבי בעל הרישיון
1

10. בעל רישיון יודיע למנהל על כל שינוי שחל לגביו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בתוך חמישה עשר ימים מהיום שבו חל השינוי.

הערות? אין. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 10 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 10 אושר.

סעיף 10 אושר. 11, בבקשה.

(הקראה): הצגת רישיון
1

11. רישיון יוחזק על ידי בעל הרישיון במקום עסקו, ויוצג למקבל השירות, למנהל, לפקח או לשוטר, לפי דרישתם; היה מקום עיסוקו מקום מתן שירות לציבור, יוצג הרישיון במקום נראה לעין.

כאן עשינו שינוי לעומת הנוסח בכנסת הקודמת. יש מקומות שבהם הם עוסקים על-פי הרישיון שהם לא מקומות שיש בהם קבלת קהל. למשל משרדו של השמאי שבו הוא יושב וכותב את חוות דעתו. לכן אין שום צורך, ואין שום היגיון לחייב אותו לתלות את התעודה על הקיר. לעומת זאת אם מדובר ברישיון שבעל הרישיון פועל במקום שבו הוא מקבל את הקהל ואת הלקוחות, שם אנחנו רוצים לחייב אותו שהרישיון יוצג בפומבי.

נשמע הגיוני. מישהו חושב אחרת?

שישים בכל מקום.

- - - מה הבעיה?

ואם מישהו יבוא אליו?

לא יותר הגיוני מזה שהתעודה צריכה להיות שקופה לעיניו של הלקוח? זה ברור לחלוטין.

הלקוח יכול לבוא לכל מקום.

נכון, אבל זה סיפור אחר.

יש לי שאלת הבהרה: "פקח לעניין זה" זה מפקח לפי הצעת החוק או מפקח או פקח לפי דינים אחרים?

לפי כל דין. כל מי שיכול.

"פקח לפי כל דין", למה שלא תצייני את זה? - - - יכול להיכנס?

אם יש לו הסמכות על-פי הדינים שמסדירים את פעולתו לבקש את התעודה הזאת אז הוא יציג. לפקח חנייה אין סמכות לבקש רישיונות להפעלת מוסך, על-פי החוק שמסדיר את פקח החנייה. לכן הוא לא פקח על-פי דין לפי עניין זה.

צריך להוסיף - - -

נשקול אם צריך להוסיף.

ושוטר?

שוטר בוודאי.

אבל שוטר יכול.

שוטר יכול. כתוב. שוטר תמיד יכול.

אני חושב שצריך להוסיף "לפי כל דין".

בשלב הנוסח אנחנו נבדוק אם צריך גם אולי לכתוב "מפקח" ולא "פקח".

אנחנו רושמים את הערתך, חבר הכנסת פריג'. אם יצטרכו להכניס אחרי "פקח", "לפי כל דין" נכניס. אין בעיה, אבל אפשר לאשר את הסעיף הזה.

אני אשאל אולי כדי שנוכל לסגור עניין בסעיף הזה שהוא לא משמעותי כל כך. אם נכניס "פקח לפי דין", אין לכם בעיה עם זה.

לא.

אז תכניסו. הסעיף יאושר כולל הצעתו של חבר הכנסת פריג' עם התוספת "לפי דין".

קיבלנו הערה של מרצ.

אנחנו מצביעים. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 11 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 11 אושר.

סעיף 11 אושר.

(הקראה): השתלמות
מקצועית
והדרכה
תקופתית
1

12. (א) סבר המנהל כי התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה מצדיקים עדכון של הידע המקצועי, רשאי הוא להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון לשירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

אדוני היושב-ראש, "סבר המנהל" – למה "סבר המנהל"? למה לא לחייב כל מוסך לעשות השתלמות שנתית?

כי לא כל מוסך צריך השתלמות שנתית. יש כאלה שעושים את זה ביוזמתם, יש כאלה שמקבלים את זה מהיצרנים שעובדים איתם.

אם צריך אז - - -

הניסוח בסדר.

אם המנהל סבור.

ויש כאלה שעשו את זה בשנה שעברה.

עם כל הכבוד לחברי, אנחנו יכולים לאשר את סעיף 12 כי לפי דעתי בסעיף 13 יהיו לנו קצת יותר עניינים. אנחנו בעד.

אני מוכרחה להגיד שאני עם עיסאווי בעניין הזה.

זה עולה כסף. השתלמויות זה לא חינם.

אני חושבת שהשתלמויות זה דבר חשוב.

אבל זה לא חינם. אז אני לא יכול לחייב אותם.

אם אתם יכולים להעביר את זה, בבקשה, תעבירו את זה. אני חושבת שעיסאווי בא עם הערה שיש בה טעם.

מר פרידמן מהמועצה לצרכנות, אנחנו כרגע לא אישרנו את הסעיף. אנחנו נשמע הערות ואז נחזור.

יש השתלמויות שהתכלית שלהן היא שבן אדם יעבור רף מסוים. ייתכן שיש בחינות כאלה שנערכות. אם נערכות בחינות חייבים לציין שהמנהל או השר רשאים גם לקבוע בחינות, אחרת זה פשוט לא ייכנס. זאת הפרקטיקה.

אתה בקו של חבר הכנסת פריג', שלא צריך לכתוב "סבר המנהל", אלא להוסיף לבחינות סף מקצועי מסוים.

- - -

לדעתי, אין לזה מקום, ואני אסביר גם למה. הנושא של ההשתלמויות שונה מעניין לעניין. אתה לא יכול להכניס בסעיף שחובה לעשות השתלמות. איזו השתלמות? כמה השתלמויות? הרי לא נצא מזה. לכן נותנים סמכות למנהל. במקרה שהוא חושב שבעניין מסוים צריך לעשות השתלמות הוא נותן הנחיה. הסעיף הזה סביר מאוד ומדתי.

אבל אם סבר המנהל שצריך לעשות בחינה אז אתה צריך להסמיך אותו.

גם כן. אולי גם את זה. אין בעיה.

צריך להוסיף.

רשאי לקבוע כי תנאי לקיום ההשתלמות - -

רשאי לקבוע.

למה לכבול את הידיים יותר מדי?

איילת, בבקשה.

אני בתחושה שיש כאן שיקול דעת מאוד רחב. מה זה "סבר המנהל כי התפתחות טכנולוגית"? לדעתי, הקפיצה הטכנולוגית מאוד משמעותית, ואנחנו רואים את זה בהרבה דברים. ההערה של עיסאווי הייתה עם טעם. השתלמויות מקצועיות שנתיות הן דבר מאוד חיובי על אף העלות שלהן. הן מייצרות התפתחות מקצועית חיובית חשובה ומשמעותית שמשרתת את כל הנוגעים בדבר.

איילת, זה כתוב. "סבר המנהל – רשאי להורות".

לטעמי, זה שיקול דעתו.

היא מציעה להוריד את שיקול הדעת, ולעשות מזה חובה.

נכון.

אתה יודע שאין לזה גבול. אז מה, על כל דבר - - -

לא בכל תחום ולא בכל נושא יש הצדקה להשתלמות שנתית.

אבל זאת עמדתך, גברתי הנכבדה. אני חברת כנסת, וזאת עמדתי, והבעתי את עמדתי. תודה.

אני מנסה להשיב.

חברים, ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות כל כך מהירה - -

- - -

אני נורא שמחה שכולם התעוררו. עיסאווי, כל הכבוד. כבר עשית את שלך.

גברתי, בבקשה.

יושב-ראש האיגוד ידבר.

לדעתנו, הסעיף נכון ככה - -

הבינותי. ברור. אתם תומכים בסעיף כפי שהוא כתוב.

עכשיו הכשרנו כתשעת אלפים בעלי מקצוע.

אוקיי.

גם אנחנו תומכים בסעיף, אבל אני רוצה להפנות לסעיף (ב). ההשתלמויות התקופתיות שמדובר עליהן נמצאות בסעיף (ב). סעיף (א) נועד לאותו מקרה של השתלמות נקודתית בנושא שההתפתחות הטכנולוגית - -

אומרים לי שאלה שני סעיפים שונים, שההערה שלך, עם כל הכבוד, איננה מדויקת, לפחות למי שכיוונו את הניסוחים האלה. לכן תודה על ההערה.

אבנר, בבקשה.

קודם כול, חברת הכנסת נחמיאס ורבין צודקת – נכון, יש התפתחות מואצת בנושא הרכב. לכן יש מקרים שנבקש פעמיים בשנה השתלמות. לכן חשוב שהסעיף הזה יהיה פתוח, שייתן לנו סמכות לקבוע את ההשתלמויות האלה על בסיס ההתפתחות הטכנולוגית והתקינתית. כי יש מקרים שיש מכללים ברכב שאני צריך - - - פעם בשנתיים ולא פעם בשנה, ויש מקרים שאני צריך פעמיים בשנה.

קשה לי להאמין.

אי אפשר להכניס את זה לחוק.

דוד, אל תגיד דברים כאלה, כי אני עסקתי בהרבה נושאים שקשורים להתפתחויות אחרות, ואני אומרת לך שיש מקרים שבהם יש חובת השתלמות אחת לשנה. נכון או לא נכון? - -

- - - חובת השתלמות יש תמיד.

- - לאו דווקא בנושאים שקשורים למשרד התחבורה.

אז עכשיו בחוק נכתוב איזה נושאים שנה, איזה נושאים שנתיים, איזה נושאים ארבע שנים?

אפשר לכבד את דעתי שאני לא מסכימה אתך. אני לא חייבת להסכים אתך. אתה לא חייב לשכנע אותי.

אני אומר לך - -

תפסיק להתאמץ. לא שכנעו.

אנחנו נעשה הצבעה. מי בעד? אני בעד.

הצבעה

בעד סעיף 12 – 3

נגד – 2

נמנעים – אין

סעיף 12 אושר.

סעיף 12 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 13.

אנחנו צריכים להוסיף את ההערה של מר פרידמן מהמועצה לצרכנות בסעיף 13.

כמו שנאמר קודם לכן הנוסח נקבע - -

- - -

דוד, אתה לא נותן לי להתקדם. אנחנו לא נגמור את הסעיף הזה. זה סעיף ששר התחבורה חפץ ביקרו, ואנחנו לא נצליח לגמור את הסעיף הזה שנים.

אני סומך עליך שתסיים.

איתי, תוסיף את ההערות של החבר מהמועצה לצרכנות.

ההערה נוגעת רק לסעיף קטן (א), כלומר להוראות המנהל או גם לסעיף קטן (ב) לעניין האפשרות לדרוש חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההשתלמות או ההדרכה?

בשניהם, לדעתי.

אז תוסיפו, בשניהם.

יש מקרים כאלה שאתם מחייבים?

כן.

זה יוסף לסעיף 12(א), (ב) שאושר בתוספת - -

אתם יכולים להגיד, בבקשה, מה אנחנו מוסיפים?

אנחנו נוסיף בסעיף 12 גם לגבי סעיף קטן (א) וגם לגבי סעיף קטן (ב) שהמנהל יהיה רשאי לדרוש ממי שמורים לו לעבור השתלמות מקצועית או הדרכה תקופתית, חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההשתלמות או ההדרכה.

סעיף 13, תקריאי אותו, בבקשה.

(הקראה): התליית
רישיון,
הגבלתו,
ביטולו ואי-
חידושו
1

13. (א) המנהל רשאי להתלות רישיון עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטל רישיון, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, אם התקיים בבעל הרישיון או במבקש אחד מאלה:

(1) הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;

(2) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(3) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(4) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;

(5) ניתן לגביו צו פירוק, קבוע או זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(6) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או מקצתם;

(7) הממונה על הגבלים עסקיים קבע בהתאם לסמכותו לפי סעיף 43(א)(1) ו-(5) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי סעיף 29א לחוק האמור, או הטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה לעניין הפרת תנאי, (3) ,(4), (5) או (6) לאותו חוק;

(8) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן השירות לרכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין;

(9) לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך לייבוא רכב –

(א) הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי סעיף 12;

(ב) התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף 17(ב) המעידות על חוסר מקצועיות של בעל הרישיון;

(ג) התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף 17(ג) המעידות על חשש להתקיימות ניגוד עניינים.

בסעיף קטן (5) הסיפא נשארה מנוסח קודם. אפשר להשמיט את "והוא הפסיק או אינו יכול למלא את חובותיו". "לפי כל דין" – סוף הפסקה.

גברתי, בבקשה.

כבודו ירשה לי פה לעשות דיון קצת יותר רחב. זאת סוגיה שהיא ממש בנפשנו.

אין בעיה. למה את מתייחסת?

לסעיף קטן (9) – ניהול מקצועי של מוסך. אנחנו מדברים פה על התליה, ביטול וכו', שזאת פגיעה מהותית בזכות העיסוק, כמובן. קודם כול יש פה טעות מהותית בסנכרון בין הסעיף הזה לבין סעיף 17 או לפחות בין סעיף 17 – כמו שאתם רוצים להפוך אותו מעניין מקצועי לעניין של אתיקה, ואנחנו מתנגדים לזה לחלוטין.

תני לנו לראות מהו סעיף 17. סעיף 17 מדבר על בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.

כן. בעבר זה היה פעולה בחוסר מקצועיות, ועכשיו זה נהיה עניין של אתיקה.

את טוענת שסעיף קטן (9) סותר את סעיף 17?

כן. כי אם משנים את סעיף 17 מחוסר מקצועיות לאתיקה, אז בסעיף (9)(ב) פה כתוב "חוסר מקצועיות" שאנחנו כן תומכים בזה, אבל צריכה להיות קוהרנטיות בחקיקה. אז אם סעיף 17 הופך להיות עניין של אתיקה לא ברור למה בסעיף (9)(ב) כתוב "חוסר מקצועיות" לפי סעיף 17(ב)?

זה עניין של נוסח. כמובן, ההתאמה תיערך ברגע שיאושר סעיף 17 בנוסח כפי שמציע משרד התחבורה. זה עניין טכני יותר.

אז דווקא חוסר המקצועיות הוא נכון, ואנחנו נמשיך לדבר על זה בעניין סעיף 17. אבל עניין יותר מהותי: מדוע כל הסעיפים הקטנים של סעיף (9) - -

רבותי, רק רגע.

מה התיקון שאת מציעה?

היא טוענת שבין (9) לבין 17 צריכה להיות קוהרנטיות.

בסדר, אבל מה התיקון שהיא רוצה?

ההערה המהותית יותר היא שהעובדה שסעיף (9) הזה חל בעצם רק על מוסך כי תיווך לייבוא רכב – אני לא יודעת איזה הוראות והשתלמויות יש. בסופו של דבר יוצא שהמוסך עומד כאן בודד, ורק הוא חשוף לעניין של "לא מילא" ו"התקיימו בו נסיבות מסעיף 17". סעיף 17 לא ממעט את עצמו רק למוסך, אבל משום מה - -

לא מוסך - - -

לא. סעיף 17 חל על כל בעלי הרישיונות, אבל משום-מה רק מוסך חשוף לזה שיתלו את רישיונו בגלל שהוא לא עומד בתנאי סעיף 17. לדעתנו, זאת אפליה חמורה לרעה של מוסכים. אז או שיעשו את תת סעיף (9) הזה לגבי כל בעלי המקצועות או – אני לא יודעת מה תעשו. אבל לא יכול להיות שרק מוסך יהיה חשוף לכך שמכיוון שהוא לא עומד בתנאים של סעיף 17 יש לו חשש לרישיון.

אני לא חושב שאפשר להכליל את כל בעלי המקצועות. למשל לשמאים יש - -

יש להם דין משמעתי, ולכן הם הוחרגו מהפסקה הזאת.

אבל סעיף 17 מדבר על כל בעלי המקצוע בענף הרכב, לא רק על מוסכים. אבל משום מה רק על מוסכים תהיה סנקציה.

מוגבל למקצועות בענף הרכב. יש שלושה מקצועות בענף הרכב, לפי ההגדרה: ניהול מקצועי של מוסך, שמאות רכב ותיווך בייבוא רכב. מכיוון שבשמאות רכב יש הסדר משמעתי עמוק ומפורט בפרק הרלוונטי הדברים היחידים שנשארו במקצוע בענף הרכב זה ניהול מקצועי של מוסך ו- - - בייבוא רכב.

ניהול מקצועי הוא מקצוע, וזה לא חל על מוסך, זה חל על המנהל המקצועי.

זה אותו דבר. מה זה מוסך אם לא מנהל מקצועי של מוסך?

אי אפשר לקחת את הרישיון של המוסך. אפשר לקחת את הרישיון של המנהל המקצועי.

את יכולה להגיד לי איזה חשש לניגוד עניינים יכול להיות במקרים האלה?

ב-9(ג).

אני לא מבין איזה ניגוד עניינים יכול להיות במוסך.

ניהול מקצועי של מוסך?

כן. הרי המוסך יכול להיות גם של יבואן. אז איזה ניגוד עניינים?

אם המנהל המקצועי הוא גם קצין בטיחות, לדוגמה; או אם המנהל המקצועי של המוסך הוא גם שמאי.

מה זה מפריע לך? לא הבנתי.

מה זאת אומרת?

מה שהוא עושה זה ניהול. אם הוא שמאי במקצוע שלו אבל הוא מנהל את המוסך, איזו בעיה יש פה?

אבל הוא לא יכול לתת גם שומת רכב וגם לתת אישור לתיקון הרכב.

זה ברור. אבל זה ברור לפי חוק השמאים.

בסעיף 17(ג) נאמר: "השר באישור הוועדה יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש להתקיימות ניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים, כאמור. רשימה, כאמור, לעניין שמאי רכב תיקבע לאחר התייעצות עם מועצת שמאי הרכב, ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים, לאחר התייעצות עם מועצת מנהלי המוסכים".

תסבירו לי, מה ניגוד עניינים? אם הוא גם שמאי וגם עושה עבודה - -

התוכן של ההסדר הזה ייקבע בתקנות באישור הוועדה, כפי שציין יושב-ראש הוועדה. ככל שייקבעו כללים כאלה, אם הוא הפר אותם אז רוצים לתת למנהל במשרד התחבורה סמכות להתלות, לבטל, להגביל את הרישיון.

מי קובע את ניגוד העניינים?

אתם, הוועדה.

לא, השר באישור הוועדה.

השר קובע מקרים כלליים של ניגוד עניינים. אני לא רואה מה הוא יכול לקבוע.

השר יקבע מקרים ספציפיים.

היום יש כללים כאלה?

כן, היום יש.

אז תגיד מה כלול בניגוד עניינים.

אמרתי – אחד הדברים שכלולים שם - - -

שמאי שהוא בעל מוסך.

עם - - - אין בעיה.

למה אין בעיה? בטח שיש בעיה. לא יכול להיות שהוא מנהל מקצועי והוא גם קצין בטיחות.

באותו מוסך.

כן. הוא גם מאשר את הרכב וגם קצין הבטיחות.

זה כמו שכר חברי הכנסת.

פה אין ניגוד עניינים. מה זה קשור לקביעת השכר שלהם?

יש להם דין משמעתי. מה זה קשור? מותר להם לעבור את העבירות האלה?

הדין המשמעתי יכול להוביל גם לנטילה של הרישיון.

לא משנה. אני רק העליתי שאלה.

מסיימים היום את החוק?

לא מסיימים היום את החוק.

נתנו לי שתי דוגמאות. זה מספק אותי.

לדעתי, זה סביר. עורכת הדין הר-אבן הצביעה על סטייה בין סעיף קטן (9) לבין סעיף 17. לגבי זה איך אנחנו מיישבים את ההערה?

זה עניין של התאמת הנוסח.

יש לך הצעה לנוסח? אנחנו פתוחים לכול.

הבעיה היא לא בסעיף (9), אלא בסעיף 17 כמו שהם רוצים לשנות.

אז תגידי מה את מציעה בסעיף 17. את יודעת מה, נאשר עד סעיף (9) כפוף לאישורים ב-17.

אם המינוח בסעיף 17 ישתנה או הוועדה לא תקבל את הצעת משרד התחבורה להפוך את הכללים לכללי אתיקה אז נשנה את הנוסח גם בסעיף 13.

הערה לסעיף קטן (7) – הממונה על ההגבלים העסקיים.

הבלגן שהוא עשה בגז – תאמין לי, לתת לו פה סמכות זאת בעיה.

- - -

- - - כל הבלגן זה הוא.

חברי הכנסת, תהיו לפחות מנומסים לאורחים שמגיעים לכנסת. תנו להם להשמיע את דעתם.

יש כאן שינוי קונספטואלי בחקיקה בסעיף הזה. אנחנו מדברים על נושא שמוסדר בחוק ההגבלים העסקיים. אדם ביצע עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. בחוק ההגבלים העסקיים יש סנקציה שהופעלה נגדו; ואז לא מסתפקים בסנקציה הזאת ועלולים להטיל עליו סנקציה נוספת, לפי החוק הזה, כאשר אומרים לו שאם הוא עשה עבירה שהוטל בגינה עיצום כספי או שהוא הורשע באיזושהי עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, אז נוסף לכול אנחנו גם עלולים לשלול ממך את הרישיון. הנושא הזה הוא חסר תקדים בחקיקה הישראלית.

אתה אומר שמה שיקבע הממונה על ההגבלים העסקיים לא צריך להוסיף על זה עוד עונשים. זאת טענתך.

בהחלט. גם יבואני הרכב – יש להם רישיונות עשרות שנים. לובינסקי מחזיק את הרישיון שלו משנת 1936. מדובר ברישיונות שמושקעים במאות מיליוני שקלים, בין היתר, בגלל דרישות משרד התחבורה שאומרים, תספקו חלקי חילוף. באמת משקיעים מאות מיליונים של שקלים. אז אומרים, בנוסף לזה שנטיל עליך עיצום כספי או נוסף לזה שנעמיד אותך לדין פלילי אנחנו נשלול ממך את הרישיון.

מה הבעיה? אם אתה צד לנושא של מונופול.

מונופול מוסדר בחוק ההגבלים העסקיים, ויש - - -

הוא טוען שהעונשים שיטילו עליו על עבירה בנושא חוק ההגבלים, לא צריך להוסיף על זה. אבל זאת שאלה של מדיניות. זאת לא רק שאלה משפטית חוקתית.

אני מסכים. זאת שאלה של מדיניות. גם נאמר כך במשרד המשפטים בכנסת הקודמת. אנחנו ניסינו למצוא אם נערך דיון רוחבי שעל-פיו משרד המשפטים מוביל חקיקה מהסוג הזה. לא ראינו שהתקיים דיון רוחבי מהסוג הזה. לפחות לא הוצג לנו - - -

ההערה ברורה.

עוד משפט אחד: למשל, הורשעו בנקים, הורשעו חברות ביטוח, לפי חוק ההגבלים העסקיים והוטלו עליהם עונשים, כולל עונשי מאסר. אבל אף אחד לא העלה על דעתו גם לשלול לבנק את הרישיון.

הרגולטור לא הוסיף על זה. הערתך ברורה.

קודם כול אני רוצה להסביר: "המנהל רשאי" זה אומר שהוא בוחן את הנסיבות של האירוע - -

רשאי – הוא חייב.

לא נכון. זה אומר שהוא בוחן את הנסיבות של האירוע. יש הבדל בין הרישא של הסעיף לסיפא. הרישא מתייחסת למצבים שצריך לשקול בהם לבטל את הרישיון. לגבי "או הטיל עליו עיצום כספי" – בעניין הזה, לדעתי, אם הוא קיבל עיצום כספי בגלל הרישא אז הוא בפנים. אם הוא קיבל עיצום כספי בלי קשר לרישא , אלא למשהו אחר - -

אתה מתכוון לרישא של פסקה (7).

כן.

יכול להיות שלא הבנתי נכון, אבל הבנתי שסעיף 13 מדבר על התליית רישיון - -

או חידושו. אז אם הוא ניצל את מעמדו לרעה בשוק, והיה שותף להתארגנות מונופוליסטית אז לא צריך לבטל את רישיונו? המנהל רשאי. אבל אם הוא קיבל קנס של מאה אלף שקל זה מצב קצת בעייתי, אלא עם נסיבות כאלה שמשפיעות - - - ברישא.

כלומר אתה היית מייחד את זה רק לנושא של התליית הרישיונות עקב עבירה שפה מדובר על עניין ההגבלים העסקיים, ולא מוסיף עיצום כספי?

זה גם עיצום כספי.

עצם הטלת קנס היא לא סיבה, אלא הנסיבות של הטלת הקנס.

אני מבקש בהקשר הזה לשמוע את אנשי ההגבלים העסקיים. תציג את עצמך, בבקשה.

אני עורך דין ברשות להגבלים עסקיים. אני רוצה להסביר שעיצום כספי מוטל בגין הפרה של החוק – הפרה מלאה שנמצאה מצדיקה עיצום כספי.

אבל את העיצום הכספי קובע הממונה על ההגבלים העסקיים. העורך דין הנכבד שדיבר אמר, שההגבלים העסקיים הטילו עליו עיצום כספי, ולכן מבקש למנוע ממנו עוד עיצום כספי שיטיל עליו משרד התחבורה.

אם הטלת עיצום כספי בגלל נסיבות שברישא אז זה חל ברישא, אז אין בעיה בכלל.

זה בדיוק תוכן הסעיפים של העיצום הכספי שמנויים.

ב-2012 פרסם הממונה גילוי דעת לגבי השיקולים לקביעת גובה העיצום הכספי. השיקול המרכזי שנקבע בגילוי הדעת זה שאלת הפגיעה בתחרות. בהחלטות שאנחנו מפרסמים אנחנו מתייחסים באופן מפורט לשיקול הזה. לפעמים אנחנו מוצאים שלא הייתה פגיעה ממשית בתחרות, ולכן אנחנו מטילים עיצום כספי נמוך; ולפעמים אנחנו יכולים למצוא להפך – שיש פגיעה ניכרת בתחרות, ואז העיצום הכספי יהיה גבוה. הדברים האלה מפורטים ומנומקים, והם יכולים לשמש גם להבניית שיקול הדעת של המנהל. כמובן, המנהל צריך להביא בחשבון את כל הדברים האלה בבואו להכריע בשאלה שהיא לא שאלה פשוטה של התליית רישיון או ביטולו.

אז במקום זה לכתוב את המילה לא "או הטיל עליו עיצום", אלא שגם הייתה הפרה וגם החלטתם להטיל עיצום כספי.

נכון, למיטב ידיעתי, שלא נשלל רישיון אי פעם - -

מטעמים של הגבל עסקי.

לא נשלל רישיון של חברה, אבל יש מקרים שבהם אנחנו פונים לבית משפט ומבקשים לשלול מאדם שהפר את החוק לשמש כדירקטור בחברות ציבוריות – יש סמכות כזאת.

אף אחד לא יפתח פה עכשיו דיון, בוודאי לא אני, על סמכויות או חוסר סמכויות של ההגבלים העסקיים. העורך דין אומר פה, אל תעניש אותי פעמיים בעונשים. השאלה היא לגבי התליית הרישיון. לטעמי, התליית הרישיון, מוצדקת.

אבל לא "או הטיל עליו" כי אם הוא עשה עבירה לפי חוק ההגבלים והטילו עליו קנס כספי זה מראה שהנסיבות חמורות.

מרביתן קביעה שמונופול זאת לא עבירה; זאת קביעה שמטילים עליו הגבלות מסוימות. אני צודקת?

- - -

מה משמעות הקביעה?

אני מניחה שיונתן יידע לעשות את זה טוב ממני.

קביעה, לפי סעיף 43 לחוק, משמשת ראייה לכאורה בכל הליך משפטי. כשהיא לעצמה קביעה היא סמכות נפרדת מהסמכות להטלת עיצום. פה מדובר לא על קביעה על מישהו שהוא מונופולין, אלא קביעה על מונופולין שניצל מעמדו לרעה.

אתה מטיל קנס במקרים האלה?

על מישהו ש- - - עוד לא קרה.

זה מה שאני אומר, זה יהיה "והטיל עליו קנס".

אנחנו עדיין בתחילת האכיפה.

אז זה מראה שהנסיבות חמורות ולא סתם קביעה כזאת.

אהוד, בבקשה.

יש פה מדרג. בכל מקרה אם יש מונופולין שניצל את מצבו לרעה – בשעתו היה פסק דין על קרטל המרצפות, ואנשים ישבו בכלא על הדברים האלה. אנחנו לא מדברים על עיצום כספי, אלא מדברים על עבירות פליליות חמורות, לפי חוק ההגבלים העסקיים, שאנשים פשוט ישבו בכלא.

לא צריך להגיע - - -

עורך דין צויקל אומר שיש גם מקרים שבהם מטילים עיצום כספי. יכול להיות שהעיצום הכספי לא יהיה גבוה, ובכך מבחינתו של הממונה על הגבלים עסקיים הנושא הזה טופל. אין מקום בחוק הזה לחשוף את אותו יבואן רכב שהשקיע מאות מיליונים של שקלים - -

הבנתי. אני לא מתיימר לייצג את משרד התחבורה, אבל לפי נוסח הסעיף, כפי שאני מבין אותו, בסופו של דבר המנהל רשאי. זאת אומרת יש למנהל שיקול דעת. כאשר זאת עבירה – so called – הרבה יותר קלה אז הוא יכול לא. כאשר העניין חמור, ובעקבות העבירה יושבים בכלא או יש עיצום כספי אנחנו בכל זאת צריכים לתת למנהלת את שיקול הדעת.

בכל מקרה צריך להיות ברור שמדובר בקביעה חלוטה, סופית.

שאלנו כרגע את ההתייחסות לגבי הקביעה החלוטה.

זה חלק משיקול הדעת שלו.

אני גם פניתי בכתב לנציגי הממשלה בשאלה הזאת.

לצערי, לא הבאתי אתי את התשובה הכתובה ששלחתי - -

לא קיבלתי אותה.

העמדה שלנו היא שבוודאי על קביעה חלוטה ובמצבים חריגים אפשר - -

אין קביעה חלוטה?

כשיש קביעה חלוטה. אם זאת קביעה שהיא עדיין טרם קביעה חלוטה אז אפשר בוודאי לא ללכת לסנקציה של ביטול, אבל כן התליה. זה גם תלוי נסיבות עד שזה יהיה קביעה חלוטה.

חבר הכנסת פריג', ואחרי זה הצרכנות.

אני מתייחס לסעיף 13 בכלל. אתם מרבים כשכותבים חוקים לחזור על אותם דברים במלל שונה כדי לתת נימוק שתופסים את כל הזוויות. אני אתן דוגמה: ב-(3) – "הפר תנאי מהותי"; ב-(4) – "הפר חובה או איסור"; וב-(6)- "הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת רישיון". זה מחזור הדברים.

לא, זה שלושה דברים שונים, אדוני.

איך?

תנאי מהותי מתנאי הרישיון – לפעמים מתוך הרישיון שניתן לכל עוסק או מי שהוא בעל רישיון יש תנאים שנקבעים בתוך הרישיון. אלה לא תנאים שנקבעים פה בחוק.

מה זה (6)?

פה בחוק יש תנאים לקבלת רישיון. כלומר אתה צריך להיות תושב ישראל. אם אתה כבר לא תושב ישראל אתה כבר לא עומד בתנאי לקבלת הרישיון. לכן (6) מדבר על משהו שונה מ-(4).

(6) זה התנאים המקדמיים לפני הרישיון. (4) זה התנאים בתוך הרישיון.

אתה תראה בתוך החוק שיש תנאים לקבלת רישיון, ואחר כך יש כל מיני חובות על בעל רישיון. את החובות האלה, שנמצאים פה בחוק, גם אם הוא הפר אותם אנחנו שוללים לו את הרישיון.

יעקב, הקשבת למה שאמרו?

הקשבתי למה שאמרו. (4) ו-(6) זה לא מחזור של אותו דבר.

זאת שאלה של ניסוח.

לא, זה לגמרי לא אותו דבר.

הם טוענים שלא. תקשיב.

אני רק אשלים את הדברים ואומר, שהפסקות האלה, לכל הפחות מאוד מקובלות בנוסחי חקיקה שעניינם מתן רישיונות, ובהחלט יש הבדל, כפי שציין עורך הדין וגשל, בין חובות שמוטלות על בעל רישיון לאחר שקיבל את הרישיון לבין התנאים המקדמיים, כלומר תנאי הסף שהוא צריך לעמוד בהם כדי לקבל את הרישיון.

אני אומר לך את זה בשפה לא משפטית: כאשר אתה מנסה לכסות ולסגור את כל הקצוות יש בסעיפים מסוימים אחד שעולה על השני. אבל לדעתי זה לא בעייתי.

זה לא המקרה.

המועצה לצרכנות, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מתייחס לסעיף קטן (8). אנחנו מדברים על הרשעה בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אבל בכל סעיפים הללו יש משהו שנעדר. כדאי להוסיף את הנושא של הגנת הצרכן או שמירה על זכויות הצרכן גם כאלמנט באופן כללי – לא בכל מקרה, אלא רק באותם מקרים קיצוניים כמו למשל, במקום שבו הוטלו עיצומים כספיים כתוצאה מעבירה שיטתית על הגנת הצרכן.

אתה רוצה, למעשה, לעשות כמעט אותו מודל שמופיע בסעיף על הממונה על ההגבלים, כמו בסעיף (7) גם על הממונה על הגנת הצרכן?

למשל. פשוט להכניס את האלמנט של הגנת הצרכן, ולעשות את זה בצורה הכי זהירה שאפשר, רק במקרים קיצוניים שנמצא שמישהו עבר עבירה שיטתית או כשכבר הוטל עיצום כספי וכיוצא באלה.

אבל כאשר כתוב בסעיף (8) "הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת" זה לא מכסה?

ממש לא.

גם ב-(4) - - -

כתוב לא בהכרח עבירה על-פי הוראות החוק הזה. זאת יכולה להיות עבירה רלוונטית אחרת, לפי מה שאני מבין.

חוק הגנת הצרכן. אדם עובר בהטעיה שיטתית.

נכון.

ברגע שאתה עובר על החוק אז חוק הגנת הצרכן הוא גם חוק בספר החוקים.

סעיף (4) קובע: "הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון, לפי חוק זה".

זה פסקה (4).

מה הסתירה בין סעיף (4) לבין מה שאתה רוצה או טוען שחסר בסעיף (8)?

החוק הזה גם שואב דינים מהגנת הצרכן.

סעיף (8) מתייחס אך ורק למצב שבו יש הרשעה פלילית או שיש עבירת משמעת. אני אומר שבהגנת הצרכן הרבה מאוד פעמים התפיסה היום היא לא ללכת לכיוון הפלילי. יש עיצומים, קנסות מנהליים.

יש לי שאלה אליכם, משפטני משרד התחבורה, נציגי המשרד וידידי איתי: אפשר להכניס בסעיף קטן (8) גם נושא של עבירת צרכנות?

השאלה האם מדובר על עבירה פלילית או על הפרה שגוררת אחריה הטלת עיצום כספי. השאלה האם לראות בהפרה מנהלית עבירה פלילית היא שאלה כבדה, שאלה רוחבית, שאני לא בטוח שכדאי לקבוע כאן תקדים לעניין הזה. אני לא מכיר תקדימים כאלה, למעט המקרה בפסקה (7), שהטלת עיצום כספי לפי חוק ההגבלים היא עילה להתליה, הגבלה, ביטול או אי חידוש הרישיון.

בעל הרישיון - - - שמטעה את הצרכנים במשך שנים עד שמשרד התחבורה תפס אותו, מוכר רכבים – זה לא ייכנס לתוך הגדר הזה.

יש טעם בדברים שלו.

מה אתה אומר, נציג משרד המשפטים?

אני אומר שאין מניעה עקרונית, כמו שכתוב כאן על ההגבלים העסקיים, לכתוב שהוא רשאי לשקול אם הרשות להגנת הצרכן הטילה עיצום כספי.

אם אין מניעה אני הייתי מכניס גם את הנושא הזה.

לא, אבל פה הגבלנו את זה ותחמנו לעיצומים ולסעיפים, ולכן גם פה צריך לעשות את אותה - - -

תחמנו את זה בסעיף (7) תחת הממונה על ההגבלים.

אבל יש גם פה בסעיפים ספציפיים. לא כל חוק ההגבלים העסקיים.

הבנתי.

אני אוסיף ואומר, שאף על פי שסעיף (4) מדבר על הפרת חובה איסור לפי החוק הזה, החוק הזה שואב וגם מפנה לדיני הגנת הצרכן, ולמעשה, יש הפרות של דיני הגנת הצרכן שיהיו גם הפרות בחוק הזה.

אבל לא יהיו לך סעיפי ההטעיה של למשל מתווך ברכב.

אבל תהיה לי כאן הפרה – אולי חובת מתן מידע, לפי החוק הזה; של תיאור לא נכון, שזה הפרה של חוק זה.

אני מניח שזה נכון. הרי זה שואב גם מחוק הגנת הצרכן ומכל החוקים. אנחנו עובדים כאן לילות כימים כבר שתי כנסות, ואני מקווה שזה לא יגיע לכנסת הבאה.

אי אפשר כבר להחיל דין רציפות.

זה יהיה מחדש.

באיזשהו מקום, הוא לא מעט מיועד עם פניו לצרכן.

בוודאי.

אז למה לא להכניס את זה?

על כך צריך מיפוי של עילת קונקרטיות.

אני רק אזכיר שבכנסת הקודמת ההצעה - -

אם בפרק ההגדרות נוסיף סעיף שמתייחס לנושא של הגנת הצרכן - -

זאת לא שאלה של הגדרות, זאת שאלה מהותית.

זאת שאלה מהותית שצריך לקבוע איזה עילות שיוטל עליהן עיצום - - -

כמו במתכונת של פסקה (7).

אני רוצה להזכיר שבכנסת הקודמת ההצעה המקורית הייתה לאפשר את הפעלת הסמכות, לפי סעיף 13, אם הממונה על ההגבלים העסקיים קבע כי הייתה פגיעה בתחרות. בעקבות ההערות שנשמעו כאן הנוסח חודד, ונקבעו עילות ספציפיות מפורשות להפעלת הסמכות. זה הנוסח שאתם רואים בפסקה (7).

עד איזה סעיף הגיעו בכנסת הקודמת וחזרו עכשיו?

עד סעיף 192.

עד סעיף 190.

מאז זה שונה לחלוטין. תראה את כמות האדומים.

לגבי הנושא של ההגבלים העסקיים, הייתה הצעה של דוד להכניס כאן שלא ייתנו לו פעמיים עיצום כספי. זה נכון?

אני מוכרח לומר שלא לגמרי הבנתי את הערתו.

כמובן, אם הוועדה מסכימה לאשר את הסעיפים הקיימים, ואנחנו לישיבה הבאה ננסה להביא איזושהי הצעה להוסיף כאן. כלומר זה יישאר פתוח עם אפשרות לסעיף - - -

גם בהערה של ההגבלים העסקיים לגבי העונש הכפול.

עונש כפול רלוונטי גם להגנת הצרכן. אנחנו לא חושבים שיש כאן עונש כפול.

אז תביאו נוסח. אנחנו נאשר - -

למה תאשר אם יביאו נוסח?

רק על פסקה של הגנת הצרכן.

וגם לעניין ה"חלוט".

בעניין הפסקה של ההגבלים העסקיים, אנחנו חושבים שאין לנו עוד מה לשנות. לדעתנו, הפסקה כמו שהיא עכשיו היא בסדר. חבר הכנסת ביטן ביקש לשנות שלא יהיה "או קביעה כמונופולין שניצל מעמדו לרעה או עיצום כספי", אלא שזה יהיה הקביעה פלוס עיצום כספי. אנחנו חושבים שזה לא נכון כי הקביעה לחוד, והעיצום הכספי לחוד.

לגבי העניין של "חלוט" או "לא חלוט", זה מאוד דומה למה שאמרנו קודם על הגשת כתב אישום. ברגע שהממונה על ההגבלים העסקיים קבע שיש הסדר כובל זה מבחינת הגורם המנהלי ששוקל ראיות מנהליות – הוא לא בית משפט – יש פה ראיות טובות שאותו בעל רישיון עבר עבירה. לכן הוא בהחלט רשאי להפעיל את שיקול דעתו המנהלית, ולהחליט, לפחות כרגע, עד שיתברר להתלות את הרישיון שלו או לנקוט צעדים אחרים. זה נכון שבמקרים כאלה שבהם יש קביעה של הממונה, ויש עדיין ערעור על זה, ביטול מוחלט של הרישיון יכול להיות אקט לא סביר, אבל זה בהחלט בתחום שיקול הדעת של הגורם המנהלי.

אני חושב שחברי לא מבין את המשמעות של התליה של רישיון ליבואן רכב. זה אומר - -

זה גזר דין מוות.

נכון. זה גזר דין מוות. אם יבואן רכב נמצא עכשיו עם שלושת אלפים כלי רכב בנמל, והוא לא יכול למכור אותם במשך שלושה חודשים או כפי שלפעמים בתי המשפט מנהלים את הדינים שלהם – במשך שלוש שנים - -

מה ההצעה שלך?

אנחנו, כמובן, התנגדנו מלכתחילה לסעיף הזה. אם חברי הכנסת הנכבדים יקבלו את הנוסח הזה אנחנו חושבים שאת אותו עונש כפול או את אותו ביטול של רישיון או לצורך העניין, גם התליה אם רוצים להחיל אותו – אז רק אחרי שבית המשפט דן בזה, וקבע שאכן המונופול ניצל את כוחו לרעה ופגע בתחרות. אז אם בית המשפט אישר את קביעת הרשות להגבלים עסקיים אז זה חלוט.

מה הרשות להגבלים עסקיים אומרת?

אני משאיר את זה לשיקול דעת משרד המשפטים.

כן, אדוני.

אני מ"קשת ליס". אני רוצה להגיב לעניין הזה.

מה זה "קשת ליס"?

חברת ליסינג שרוצה להיות יבואנית. אנחנו נחזור על זה כל ישיבה לכבוד כל חבר הכנסת.

מה לעשות, שנבין.

הכול בסדר, כבוד חבר הכנסת.

עורך הדין של איגוד יבואני הרכב אומר שאף על פי שהייתה קביעה של הממונה להגבלים עסקיים אני רוצה להמשיך לעשות את מה שעשיתי קודם, את אותה פגיעה בתחרות - -

הבנו.

- -עד שבית משפט – ייקח לו חמש שנים, ובינתיים את התחרות אני אהרוג - -

תודה.

כן, אדוני.

אני רק רוצה להעיר הערה נוספת. ישב פה הממונה על ההגבלים בתחילת החקיקה, ואמר שהוא מעביר את רוב הטיפול בתחרות בענף הרכב לשר התחבורה.

הוא לא אמר את זה.

זה לא נאמר אף פעם.

תצטט מהפרוטוקול.

הוא קבע שהחוק הזה מטפל גם בתחרות. הכוונה שלי היא שאי אפשר כרגע להשאיר את זה רק בידיים של הממונה על ההגבלים.

הבנתי.

אני רוצה להשיב.

בבקשה.

עורך דין שניידר אמר שאני אולי לא מבין את המשמעות של התליית רישיון ליבואן רכב. יכול להיות שחברי לא מבין את המשמעות של שימוש במונופולין לרעה על כלל אזרחי ישראל.

אני מניח שחברך מבין, רק דעתו שונה.

אבל יכול להיות שיבואן השקיע מיליוני שקלים, ויכול להיות שהוא גם עשק את הציבור במיליוני שקלים, כי הוא ניצל את מעמדו לרעה.

אבל את זה צריך לקבוע בית משפט.

לא נכון.

הממונה, עם כל הכבוד, הוא לא בית משפט.

אבל מוקנה לו בסמכות.

מוקנה לו בסמכות, אבל מותר לערער.

- - -

אני מבקש שקט. תמשיך את טיעונך, ואנחנו נשמע גם את מי שרוצה עוד להתייחס. בבקשה.

גם בעילות לסירוב לקבלת רישיון וגם עכשיו בסעיף קטן (8) – קודם אמרנו שאם הגשנו כתב אישום אז גם המקרה הזה זה עילה להתליית רישיון. קודם דיברנו על מוסכניק שאולי סחר בחלפים גנובים, ואז היה ברור לכולנו שצריך ליטול את הרישיון. מבחינתנו אחת המטרות של החוק הזה זה קידום התחרות בענף הרכב. מישהו שניצל את מעמדו לרעה זה בדיוק מי שסחר בחלפים גנובים.

הבהרת. איתי, בבקשה.

אני כרגע לא אומר מה דעתי בכך על ההרחבה של התחשבות בהטלת עיצומים כספיים, לפי דינים אחרים. אבל כמו שציינתי קודם לכן המודל הזה אכן חריג. ההתחשבות בהטלת עיצומים כספיים על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כעילה לביטול, להתליה וכו' על-ידי המנהל במשרד התחבורה היא חריגה. צריך לקחת בחשבון שרף הראיות ובכלל כל ההליך של הטלת עיצום כספי מאוד שונה במהותו מהליך של הגשת כתב אישום עד לכדי הרשעה. גם את זה צריך לשקול. בדרך כלל הנוסח המקובל בחקיקה הוא התחשבות בהרשעה בעבירה פלילית או הגשת כתב אישום. זאת ההרחבה שנוספה בשנים האחרונות. לדעתי, יהיה צורך לשקול גם בהשלכות הרוחביות את ההתחשבות בהפרות מנהליות, הטלת עיצומים כספיים.

לדעתי, יש כאן באמת כמה שיקולים שעדיין אינם מכשירים את הסעיף הזה להצבעה. תבואו חזרה עם הרישא של סעיף 13 כי הגשנו עד סעיף (9) בסוף. אנחנו נדון בו בפעם הבאה.

לרבות אותן פסקות שנוגעות לנושא הגנת הצרכן.

בוודאי. גם בהגנת הצרכן, גם ההערות שנוגעות לנושא ההגבלים העסקיים. עמדתכם ידועה, אבל תשקלו את זה.

אם אפשר להעיר שתי הערות, ברשותך. הסעיפים האלה נדונו בכנסת הקודמת בשני דיונים: גם בנובמבר 2013 - -

אתה מדבר על סעיפים (7), (8)?

כן. היה פה הממונה על ההגבלים העסקיים וגם שר התחבורה. כמו שנאמר, פה אחת ממטרות החוק היא קידומה של התחרות בענף הרכב. לכן הנושא של הממונה על ההגבלים נקשר לסעיף הזה. יש עוד סעיף מהותי בהמשך. זה חשוב מאוד.

אני מאוד מכבד גם את הנושא וגם את המדיניות. אבל יש כאן כמה הערות מוצדקות שכדאי לשקול גם תחת הנושא של ההגבלים העסקיים וגם הנושא של המועצה לצרכנות. מה שתציעו להכניס תציעו. תבואו חזרה עם אותו נוסח, נדון ונצביע עליו.

אולי אפשר לאשר את כל יתר הסעיפים?

את תקראי את הסעיף הזה עד סופו. יש לך עוד (ב) עד(ה), ואחר כך אחליט על מה נצביע ועל מה תחזרו. בסבירות גבוהה נצביע על כולו להוציא את סעיפים (7) ו-(8).

כן, גברתי.

אני רוצה לחזור לעניין של סעיף (9) על ההשמטה של שמאות הרכב ממקצוע שחלה עליו היכולת להגביל או ליטול את הרישיון. קודם חבר הכנסת ביטן ציין שקשה לו להעלות בדעתו סיטואציה של ניגוד עניינים של מנהל מקצועי במוסך. אבל ניגוד עניינים של שמאי רכב זה דבר שכולנו חיים אתו כל הזמן, כולל בג"ץ נדרש לזה מספר רב של פעמים; עוסקים גם בסחר של מכוניות - -

תני לי דוגמה לניגוד אינטרסים של שמאי רכב.

שמאי בית שמשפיע על שמאי חוץ; שמאי שמתעסק ברכישת רכב מהמוסך והעברתו למגרש ואובדן להלכה, שמאי רכב שהופך להיות מסלק תביעות ועושה משא ומתן. יש כל כך הרבה דוגמות מהחיים. ושוב אני אומרת, זה לא אני, אלא בג"ץ נדרש לזה לפחות שלוש פעמים החל משנת 96' בבג"ץ השמאים הידוע.

ומה הוא פסק?

ומה הוא פסק?

ששמאי הרכב נמצאים בסיטואציה של ניגוד עניינים כמעט מובנה. גם המפקח על הביטוח הוציא חוזר בעניין.

אני מצטער, אנחנו לא דנים היום בנושא של שמאות רכב.

זה בדיוק העניין. למה שמאי הרכב מקבלים פה פטור?

הם לא מקבלים פטור.

רגע, כבודו ייתן לי להשלים.

לא. יש דברים שאפילו אני כבר הצלחתי להבין פה. אנחנו לא דנים היום בנושא של שמאות רכב ולא של בשמאי רכב.

זאת בדיוק הנקודה. חברי אומרים לי, חכי, יש להם דין משמעתי נפרד. אבל למה לנו יש דין בחקיקה ראשית, ולהם יש דין משמעתי? הם מופלים לרעה.

זאת גם חקיקה ראשית.

אולי תסבירו לה.

אני אסביר. פרק י"א להצעת החוק שעניינו שמאות רכב מסדיר בצורה רחבה מאוד את הרישיון לעיסוק בשמאות רכב, כולל חובות, כולל הגבלות, כולל החלת הוראות מקצועיות לעניין עבודת שמאי רכב ומתמחה בשמאות רכב וכן סנקציות בדמות דין משמעתי שיכול שיוטל על שמאי רכב, ובכך תעסוק הוועדה כשנגיע לפרק י"א.

זה לא מה שהיא שואלת. עוד דבר. סעיף 17 שמדבר על הוראות של ניגוד עניינים שייקבעו למנהלים המקצועיים, ייקבעו גם לשמאים. תקראי את סעיף 17. סעיף 17(ג) מדבר על קביעת רשימות של ניגוד עניינים גם לשמאים וגם למנהלים מקצועיים. אין שום הבדל. ההבדל היחיד הוא שמכיוון שיש דין משמעתי לשמאים עם עילות להתליית הרישיון, חלק מהעילות להתליית הרישיון של שמאים זה הפרה של ניגוד העניינים. אבל לכם אין דין משמעתי, למנהלים מקצועיים; לכן בגלל שאצלם זה מוסדר בסעיף י"א – התליית הרישיון בגלל הפרת ניגוד עניינים – אצלכם זה מוסדר פה בחלק הכללי.

השאלה היא אם לא צריך בסעיף 13 לציין שזה לא כולל שמאי רכב.

לכן כתבנו רק לעניין ייבוא- - -

השניים האחרים.

אני מבקשת להקריא את ההצעה לנוסח סעיף 130 כפי שאושר בכנסת הקודמת: "שמאי רכב שעשה אחד מאלה עבר עבירת משמעת". יש כאן פירוט, ואחד הפרטים הוא "פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בניגוד להוראות לפי סעיף 17, ובכלל זה נסיבות שנקבעו ברשימות לפי סעיף 17 (ב), (ג).

אבל אין לך קישור ישיר לביטול או להתליית הרישיון.

אחת הסנקציות בדין המשמעתי זה ביטול רישיון.

כן, בבקשה, אדוני.

שמי דידי רוזנפלד משלמה סיקסט. אני רוצה להזכיר לנוכחים כי חברי הכנסת המכובדים לא היו בכנסת הקודמת, שהייתה שאלה למה את השמאים הפלו ועשו להם בית דין. היו על זה דיונים ודיונים, אז עכשיו לנסות להחזיר?

אנחנו לא דנים בשמאות רכב. הגברת הר-אבן שהלכה עכשיו טענה שכאילו עושים דין נפרד.

אכן עושים דין נפרד הרבה יותר נוקשה.

אבל כשעושים דין נפרד עם הסבר זה לא סותר את זה. לכן אנחנו רוצים להתעקש שהמקצוע של שמאי רכב כן יהיה כאן, ושלא תהיה כאן איזושהי הטבה לשמאי רכב. על זה אנחנו מדברים.

הם יבטלו את בית הדין אז יהיה כמו - - -

אתה שמאי, ואני עצמי שמאי ומנהל עסקי רכב. זה אותו דבר.

אדוני, דין משמעתי, לטעמי, הוא יותר חמור מסמכות של מנהל.

זה לא סותר. מסכים.

איפה אתה רוצה שיהיה כאן?

הוא רוצה שיכניסו גם את שמאי הרכב לפסקה (9).

שפסקה (9) תכלול גם את השמאים.

ומה זה מפריע לכם?

כי זה ייצור כפילות. לגבי השמאים נקבעה מערכת משמעתית שלמה שמה שנמצא פה בפסקה (9) נמצא שם.

ונוקשה.

- - -

תשתיק אותם. תנו לנו להתרכז ולהבין את העניין. אתה חושב שזה לטובתכם להיכנס כל פעם עם אמירה? לא. תנו לנו להבין.

עיסאווי, תן לי להתעצבן, מה אתה מתעצבן?

קופצים לך מכל מיני כיוונים. תנו לנו להבין כדי להצביע.

מטרתה של הקראת החוק היא לתת לבעלי עניין ולכל הנוגעים בדבר להביע את דעתם. תפקידנו כנבחרי ציבור לשמוע אותם לפני שמאשרים את סעיפי החוק. זה לגיטימי. אנחנו לא מתחייבים מראש כמו במכרז לקבל את ההצעה הזולה או את ההצעה היקרה.

אתה מאפשר להם לדבר חופשי, אין בעיה. אבל הקפיצות שלהם - - -

אנחנו שמענו את כולם. אנחנו נמשיך להקריא מסעיף (ב) אחרי (9), ואחר כך אני אחליט על איזה סעיפים נצביע ועל מה אתם תחזרו לישיבה הבאה.

(הקראה): (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימה לגבי בעל רישיון עילה מהעילות האמורות בפסקאות (3) או (6) של אותו סעיף קטן, וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יסרב לחדשו, לא יגבילו ולא יתלהו בשל אותן עילות, אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה לפי עילה מהעילות האמורות ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה כלפי בעל הרישיון.

הערה קצרה לגבי הסעיף: הסעיף הזה נוסף בעת הדיונים בכנסת הקודמת. הוועדה ניסתה לדלות מתוך העילות שקבועות בסעיף קטן (א) את העילות שמדברות על הפרות שניתנות לתיקון. אני חושש שהשמטנו את פסקה (4) שעניינה הפרת חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה" כהפרה שניתנת לתיקון. לדעתי, צריך להוסיף כאן את פסקה (4) בנוסף לפסקות (3) ו-(6).

אין לנו התנגדות.

כלומר "על אף האמור בסעיף קטן (א) ו-(4)" להוסיף כאן?

לא. "התקיימה לגבי בעל רישיון עילה מהעילות (3), (4) או (6)".

אוקיי. אבל אתה רוצה להוסיף את (4).

כן.

אין בעיה.

גם פה "הפרה שניתנת לתיקון".

אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי: האם אתה מתכוון כאן להפרה שהיא ניתנת לתיקון או לתוצאותיה? זה שונה. זה משנה את ההגדרה.

הסמכות לבטל נובעת מההפרה ולא מהתוצאות שלה. ממילא מה שניתן וצריך לתקן זה את ההפרה ולא את התוצאות שלה.

אדם שמפר את הרישיון וגרם לנזקים זאת סיבה להתחשב בו? זה שיטת מצליח. מהיום ואילך - -

הסנקציה היא לא על התוצאות שלה. אני בכלל לא שואלת אם היה נזק.

הסנקציה היא על ההפרה. זה ברור.

הסנקציה היא על עצם ההפרה, והנזק יתברר במקום אחר.

תודה. סעיף (ב1).

(הקראה): (ב1) על אף האמור בסעיף 1, המנהל לא יאצול את סמכותו לבטל רישיון כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות האמורות בסעיף קטן (א), והוא שוכנע כי קיים צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

אני מצטער שאני נכנס לזה, אבל שמאי עכשיו קובע אובדן להלכה או תיקון לרכב שאסור לתקן אותו, מצמצם נזק של 90% ל-50%, וגורם לסכנה בטיחותית – הוא לא פה.

הבנתי.

הוא כן כאן. הסעיף הזה חל על כל בעלי הרישיונות.

העמדה שלכם או התקיפות שבה אתם רוצים שייכנסו גם שמאי הרכב לתוך זה ידועה.

נושא אובדן להלכה - - - על-ידי שמאי רכב.

הבנתי. you made your point.

(ג) מתייחס לכל בעלי הרישיונות.

כלומר גם לשמאים?

כן.

איך הוא הבין אחרת?

אתה צריך לשאול אותו.

שמעתָ? הוא אמר, קבע, וקיבל גם תשובה.

(הקראה): (ד) האמור בסעיף קטן (א)(3), (4) ו-(8) לא יחול לעניין הפעלת סמכות המנהל לפי סעיף זה לגבי שמאי רכב, למעט לגבי הפעלת סמכות המנהל לפי סעיף קטן (ג).

(ג) במפורש כן חל על שמאי רכב.

כלומר מכל סעיף 13, (ג) חל גם על שמאי רכב, וכל השאר לא.

לא כל השאר. מה שלא חל על שמאי רכב זה (3), (4), (8) ו-(9).

איך אפשר להבין את זה?

הבנתי. המשיכי את ההקראה, בבקשה.

(הקראה): (ה) אדם שהמנהל ביטל את רישיונו למקצוע בענף הרכב לפי סעיף זה לא יגיש בקשה לקבלת רישיון חדש לאותו מקצוע, אלא לאחר שחלפו שלוש שנים ממועד הביטול.

רבותי, יש לנו עכשיו סעיף 13 כולו, והגענו עד 14. נעבור באיטיות מכוונת כדי שלא נטעה. לגבי 13(א) עם הסעיפים הקטנים – עד סעיף (7) יש לנו בעיה או הערות עם סעיף (7) ועם סעיף (8).

גם עם (9).

נכון.

אחרי זה יש פחות בעיות מסעיף קטן (ב). זאת אומרת אני מבקש לאשר את סעיף 13 להוציא (7), (8), (9), ואתם תחזרו אלינו עם (7), (8), (9). גם לגבי ההגבלים העסקיים וגם לגבי הגנת הצרכן.

עורכת הדין ראובני, אמרתם שלגבי (9) אין בעיה?

לדעתנו, אין בעיה. איגוד המוסכים מתנגד. אלה היו הערותיו על שמאים. עלינו הן לא מקובלות.

יש הערה כללית לא רק לגבי סעיף קטן (9), אלא לגבי כל סעיף 13 – להכניס בין בעלי המקצועות גם שמאי רכב. ניתנה פה תשובה שלגבי שמאי רכב יש פרק שמייחד את מה שהם צריכים וגם את מה שהם ייענשו וגם את ניגוד האינטרסים. אני לא חושב שאני לא הולך לשנות את זה.

גם לגבי (7) אנחנו לא חושבים שיש בעיה.

חושבים שאין בעיה.

המדינה לא חושבת שיש בעיה.

אני סבור שצריך לשקול אותו שוב.

אוקיי.

גם להערות עורך דין שניידר וגם לתוספת קטנה של עורך דין ביטן בנושא של "או עיצום כספי". אפשר יהיה לברר אתו מה הוא רוצה. תשקלו שוב.

אם אתם טוענים שלגבי (9) אין בעיה אז אני מוכן להצביע עליו.

אני מציע שעל (7), (8) ו-(9) תאפשר חשיבה שנייה.

אם תיתן לנו לשלוח עמדה מסודרת.

אין שום בעיה. בסדר גמור.

סעיף (ד) שנוגע לשמאים – נבקש לדון גם בו במסגרת הפרק שדן בשמאים כי הוא למעשה קשור בטבורו לבית הדין למשמעת.

אבל אין לכם בעיה פה.

זה מוציא אותך מהסעיף הזה.

אני הבנתי, אבל הוא יוציא אותנו מהסעיף הזה כי אנחנו נכללים בתוך בית דין למשמעת ובהנחה שהוא קיים בסעיף המהותי.

אתה מדבר על (ג)?

על (ד). (ד) קשור בטבורו לבית הדין למשמעת שמוקם בסעיף המהותי.

בית הדין למשמעת קם כתוצאה מבג"ץ נגד שמאי בית. צריך לזכור את זה. לכן בג"ץ ביקש שהוא יקום. זה לא קשור, וזה לא סותר. שוב, התלונות יהיו נגד שמאי בית.

(ג) חל גם על שמאי רכב. ב-(ד) – אם אני מבין עברית – כתוב: "האמור בסעיף קטן (א)(3), (4), (8) לא יחול לעניין הפעלת סמכות המנהל לפי סעיף זה לגבי שמאי רכב". אז מה הבעיה שלך?

מאחר שהסעיפים בפרק המהותי מדברים על כך שיחול עליהם הדין המשמעתי שנקבע שם.

בסדר, אי אפשר לברוח מכל העולמות. פה ברוב הסעיפים אתם לא מופיעים, אז אתם רוצים לא להיות גם שם.

זה ברור שאחד מהשניים יחול.

ידידי המלומד, אנחנו נגיע לסעיף על שמאים ונריב איתכם שם על מה שצריך לריב. פה, לפי דעתי, לפחות זה מוצדק. יש טענות כאן לגבי סעיף (9). זה לא מוצדק, ולכן אני רוצה שהעניין ייבחן מחדש. לכן נצביע, חבר הכנסת עיסאווי פריג' על כל סעיף 13, להוציא סעיפים קטנים (7), (8) ו-(9).

וסעיף קטן (א) עם התיקונים שצוינו לאורך ההקראה כדלקמן: היה תיקון בסעיף קטן (א)(5) – הסיפא "והוא הפסיק או אינו יכול למלא את חובותיו" – נמחקה; בסעיף קטן (ב) הוספנו גם את פסקה (4) של סעיף קטן (א) לעניין תיקון הפרה. אם אינני טועה – אלה היו התיקונים. ניתן לאשר את כל הסעיף עם התיקונים.

דוד, אנחנו הצבענו על סעיף 13 הגדול, כולל הנושא. השארנו לשיקול נושא של משרד התחבורה את סעיפים קטנים (7) – שזה הממונה על ההגבלים – (8) ו-(9), כי יש בקשה מאיגוד המוסכים לכלול גם את שמאי הרכב בנושא הזה.

ב-(8) הייתה בעיה?

עם (8) לא הייתה בעיה. (7), (8), (9).

אז למה (8)?

כי לדעתי היה נושא של הגנת הצרכן.

אבל בזה הוא רצה תוספת ל-(7). הוא לא רצה - - -

אתה רוצה את התוספת ב-(7) או ב-(8)?

כדאי פסקה חדשה.

- - -

ב-(7), (8) ו-(9) אתם טוענים שלנושא הגנת הצרכן צריך להוסיף פסקה חדשה. אין בעיה.

אבל את (8) נאשר במתכונתו הנוכחית, זאת הכוונה שלי.

למי יש בעיה עם (8)? תחזרו אלי. יש לי ייעוץ של מנהלת הוועדה שהיא ותיקה בחומר – היא אומרת, תשאיר את הסעיף - -

כבן ערובה.

אז את (7), (8) ו-(9) אנחנו לא מאשרים. נצביע על שאר הסעיף. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 13, כולל התיקונים ולמעט סעיפים (7), (8), (9) – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 13, כולל התיקונים ולמעט סעיפים (7), (8), (9) אושר.

סעיף 13 אושר.

אנחנו נסיים את הישיבה בעוד כעשרים דקות.

(הקראה): חשבונית ללקוח
1

14. בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות רכב, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר.

זה לא נראה לי בעייתי. אפשר להצביע על סעיף 14? מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 14 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 14 אושר.

סעיף 14 אושר.

הלאה, סעיף 15.

(הקראה): סירוב לתת שירות
1

15. בעל רישיון לשירות רכב לא יסרב לתת שירות לצרכן המבקש לקבלו, בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות, זולת אם הראה כי קיימים טעמים סבירים המצדיקים אי-מתן השירות בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר); השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים אשר ייחשבו לסירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי מתן שירות, ותנאים אשר ייחשבו דומים לעניין סעיף זה.

כן, גברתי.

אנחנו מבקשים להחיל את הסעיף הזה לא רק על נותני שירות, אלא על כל בעלי הרישיונות, לפי החוק הזה. אני אתן דוגמה, ושוב חוזרת לשמאי הרכב. שמאי הרכב הוא לכאורה לא נותן שירות אלא בעל מקצוע, אבל יש הרבה שמאים שלא מוכנים לעשות שומות במוסכים מסוימים או ללקוחות מסוימים כי הם קיבלו טלפון משמאי בית של חברת ביטוח. אז אנחנו מבקשים שזה יחול על כלל בעלי הרישיונות לפי החוק. מה הבעיה? למה אתם מגבילים את זה רק לנותני שירותים?

ההערה שלך ברורה. תשובה, בבקשה. לא ידעתי ששורה כזאת אהבה ביניכם לבין השמאים.

הם עושים את זה מאהבה, אדוני.

יש מוסכים שלמעלה מ-65% מהשמאים לא נכנסים אליהם כי שמאי הבית לא מרשים להם להיכנס לשם כי הם יקרים מדי או שהם רוצים רק חלקים מקוריים ולא משומשים או גנובים. שמאי להיכנס למוסך. ברגע שהלקוח הזמין אותו הוא לא יכול להגיד, לא.

מה תשובתך?

למעשה, הכוונה היא בעל רישיון. "לא יסרבו" זה כולל מקצועות בתחום הרכב.

מה זה "שירות רכב"?

אז תורידו את המילים "לשירות רכב". שיהיה בעל רישיון.

את טוענת שתחת בעל רישיון לשירות רכב זה כולל גם שמאי.

להוריד את המילים "לשירות רכב" זה הרבה יותר פשוט. ואז בעל רישיון "לא יסרב".

אבל איך אתם פותרים את הבעיה של חופש העיסוק? אני עורך דין, אני חייב לתת שירות אם בא אלי מישהו? אני לא חייב. פה אתם מחייבים אותי לתת שירות שאני לא רוצה לתת. יש פה בעיה.

אין בעיה עם הסעיף הזה ככה; יש בעיה עם - - -

מה הבעיה?

הוא צודק. המקצועות בענף הרכב זה רישיון אישי לעומת הרישיון פה שהוא לא בהכרח רישיון אישי. ברישיון אישי יש לנו בעיה לכפות על אדם לתת שירות לכל אדם. חוק איסור אפליה במוצרים גם לא חל בשירות אישי לעומת מה שקורה פה. לכן באיזשהו מקום החובה שיש פה מקבילה לחוק איסור אפליה, היא דומה לו. וכשמדובר על שירות אישי יש בעיה להגיד למישהו שחובה עליו לספק שירות.

שמאי יכול לסרב לעשות שומה?

מה שאת מעלה זה עניין אחר.

גברתי, אני חושב שאני נוהג בדמוקרטיה די רבה, אבל את לא מנהלת את הדיון, עם כל הכבוד.

זה לא שירות אישי. אם אני עכשיו תובע את הפוליסה שלי ופונה לביטוח, ואני מבקש שמאי לפי הסדר השמאים – איזה שירות אישי זה?

אתה בוחר את השמאי. השמאי לא רוצה אותך, תלך לשמאי הבא.

אבל שמאי ברשימת שמאים לא יכול לסרב.

יש בעיה שאתם מעלים. זאת בעיה שאנחנו מכירים ומנסים לטפל בה.

זאת בעיה אמתית, אבל היא לא קשורה לזה שאני יכול לחייב מישהו לעשות עבודה.

לפי אותו דין, גם אנחנו יכולים לסרב.

נכון. על זה תילחם.

מה קורה, לפי הסעיף הזה, אם שמאי רכב מסרב לתת שירות?

לא מסרב – לא רוצה.

תקרא לזה איך שאתה רוצה.

אין עליו חובה.

אני לא חושב שיש חובה על שמאי לתת שירות. יש בעיה אחרת, ונמצא פה קירמאייר שיכול להשלים. הבעיה שמעלים היא אחרת, ויש פה בעיה - -

אני רוצה להבין. כתוב בסעיף 15: "בעל רישיון לשירות רכב לא יסרב לתת שירות לצרכן המבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות". אני שואל אותך, מה חל בסעיף הזה על שמאים, לצורך ההערה של עורכת הדין. בדיוק כמו על בעל רישיון אחר?

הסעיף הזה לא חל על שמאים. הוא לא חל על מקצועות בענף הרכב; הוא לא חל על מנהלים מקצועיים של מוסכים, הוא לא חל על שמאים ולא על מתווכים ברישיונות רכב כי אלה לא רישיונות לשירות רכב.

אז על מי הוא חל?

על כל מי שמוגדר כשירות רכב.

מוסכים, יבואנים, סוחרים ברכב.

יש לי קושי להבין למה שמאים לא נחשבים כאלה שנותנים שירות רכב.

הם עצמאים. הם לא שכירים כמו מנהלי - - -

למה מוסך חייב לתת שירות?

אנחנו מבדילים כאן בין עסק לבין אדם.

אבל שמאי זה עסק.

תני לה רגע להסביר.

קודם כול לשאלתו של אדוני. שירות רכב זה במובן שלו בהגדרה בחוק. לא שירות כללי בלשון הדיבור שברור ששמאי נותן שירות ללקוח, אלא החוק מגדיר מהם שירותים לרכב. יש רשימה של עיסוקים של שירותים לרכב שעליהם מוסב החוק הזה. בנוסף הוא מגדיר מקצועות בענף הרכב, וההבדלים ביניהם הם שהמקצועות הם עיסוקים של אדם, של יחיד; בעוד השירותים הם של עסקים, ובדרך כלל של תאגידים. יש קושי משפטי מסוים, כפי שהערת, להטיל חובות על אדם לתת שירות ללקוח - אדם מסוים שייתן שירות ללקוח כלשהו, והוא לא יכול לבחור את הלקוחות שלו. משפטית לעסק זה קל יותר.

הבנתי.

יש שמאים שהם תאגידים - -

גברתי, סליחה, את לא יכולה לקחת את רשות הדיבור.

- - -

גברתי, אני אוציא אותך מפה.

סליחה.

כן, חבר הכנסת פריג'.

אני שואל שאלה כללית. העורך דין והרואה חשבון לא מחויב לתת שירות לכל לקוח שפונה אליו.

אבל זה ההבדל בין פרטי לבין עסק.

אבל גם הוא עסק.

נכון, זה מה שאני אומר. יש כאן בעייתיות.

אני אישית לא שלם במאה אחוז עם הסיווג הזה כי מערך הרישיונות בכל מיני תחומים - -

מה אתה מציע שיהיה? גם אני לא שלם. ואז?

א', הכנסת השמאים - -

שמאים לא צריכים להכניס. זאת בעיה.

לא להכניס.

לא. גם את זה צריך לתקן.

אני רוצה לצמצם את זה למינימום ואפילו למחוק.

הבנתי.

התנאי הזה לא רק שהוא לא מוצדק, הוא גם סותר את הקודקס של המפקח של הביטוח שקבע שכל חברת ביטוח חייבת לפרסם רשימת שמאים שהציבור יכול לפנות אליהם. אז לא הבנתי – אז יש רשימת שמאים שחייבים לתת שירות לפי המפקח על הביטוח, אבל הם לא חייבים לתת שירות, לפי החוק הזה?

הבנתי את השאלה.

זה שיש רשימת שמאים זה אומר שזאת רשימת השמאים מטעם חברת הביטוח. הוא לא מחייב את הלקוח. הלקוח בוחר את מי שהוא רוצה. אם הוא בוחר מישהו שלא רוצה לעבוד איתו, אז הוא אומר לו, סליחה, אני לא רוצה לבדוק.

אין דבר כזה. זה סותר את הוראות המפקח על הביטוח. אין פה נציג?

רבותי, אין בכלל ספק - -

- - - זה לא בדיוק מה שאתה אומר.

מר לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים, אודה לכם אם תירגעו.

הצעה שלך, דוד? תסבירו את הרציונל של הדברים.

אני אומר שהבעיה שהחברות הגדולות מתערבות זאת בעיה אמתית. צריך לפתור אותה בחוק בלי קשר לסעיף הזה. בעייתי לחייב בעל רישיון לשירות רכב, אלא אם כן יש לו שירות ייחודי שהוא נותן, שאין כמעט בארץ. אז אני יכול לחייב אותו. אם יש מאה מוסכים אז אם אני לא אסכים הוא ילך למוסך אחר. אני לא מבין למה אני חייב לחייב אותו.

אז מה הצעתך?

אני מציע שיהיה כתוב שבעל רישיון לשירות רכב לא יסרב לתת רישיון, אלא רק במידה שהוא נותן שירות ייחודי. למשל, מוסך של חברה מחויב לתת. דברים מהסוג הזה. אבל לא מוסך שהפעילות שלא שכיחה. אין דבר כזה.

תודה. ברור. איתי, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמרת ולהפנות את תשומת הלב לכך שכל התוכן של האיסור שיחול לפי סעיף 15 אמור להיקבע בתקנות באישור ועדה. כלומר השר באישור הוועדה יקבע נסיבות ותנאים.

הוועדה היא ועדת הכלכלה?

כן.

כלומר ברגע שאישרנו את הסעיף הזה בנוסח הזה או בנוסח אחר צריך לחזור לוועדה.

אי אפשר ליישם אותו בלי תקנות.

אי אפשר ליישם אותו כי זה נוגד את חוק חופש העיסוק.

אתה מדבר על החלת החובה על בעל רישיון ל- - -

עזוב את התנאים. החלת החובה היא בעייתית, ולכן אנחנו צריכים לצמצם אותה שלא תפגע. הצמצום הוא שמדובר בשירות ייחודי שאין בארץ.

הצמצום יהיה בתקנות, אם אני מבין נכון.

הצמצום נותן לך סיבות להתנגד. אבל לא עצם החלת החובה. היא סותרת את חוק יסוד: חופש העיסוק.

תחזרו אחורנית ותענו על שני דברים: ראשית מה הרציונל שכך קבעתם, ותתייחסו גם להצעות לצמצם.

קודם כול כמו שאמר עורך דין איתי השר באישור הוועדה יקבע את הנסיבות. אבל אני רוצה, חבר הכנסת ביטן להסביר את הרציונל שעמד מאחורי הסעיף הזה. ענף הרכב היום הוא ייחודי. היום יש יבואנים שמייבאים רכבים, ואין להם מתחרים נוספים. מרבית התוצרים - -

הסכמתי לזה.

תן לי לסיים. מרבית היבואנים מייבאים תוצרים מסוימים, ואין להם מתחרים לאותם תוצרים. אז שלא יהיה מצב - -

הסכמתי לזה. אמרתי, לצמצם את זה למוסך מומחה של יבואן.

הוא שאל לגבי הרציונל שעומד מאחורי זה. גם מוסכים כמו שאמרת, וזה נכון – יש מוסך של היבואן שמבצע את אותן פעולות של מימוש אחריות. לא ייתכן - -

הסעיף הזה חל על כל המוסכים.

תאפשרו למר פלור להשלים את דבריו.

אני מדגיש – זה חל על כל המוסכים.

אבל לא ייתכן שיש מוסך סובארו בנתיבות, לדוגמה, והמוסך לא ירצה לקבל אותו, והוא יצטרך לנסוע לעיר אחרת רחוקה. זה לא הגיוני - -

צודק.

אני לא חושב. אתה חייב לטפל בו?

אתה לא חייב לטפל. רק אני אומר שבענף הרכב יש דברים ייחודיים בניגוד לדוגמות שנתת של עורכי דין ורואי חשבון.

אם נקבל את הניסוח הכללי, ובתקנות שהוועדה תעשה אנחנו נפרט את אותם דברים בין שאר ההערות שהעלו כאן חברי הכנסת - -

שמחריגים - - -

אבל אני חייב לטפל בו? אני לא אוהב אותו – אני חייב לטפל בו?

כן, אדוני.

אני מוכרח להגיד שדוד אומר את הדברים מניסיונו העסקי. יש מצבים לא מעטים שאתה לא רוצה לתת שירות ללקוח כי הוא לא משלם. בדרך כלל הוא נכנס למוסך, אתה קודם עושה את העבודה ואחר כך גובה את הכסף. אתה לא יכול להגיד, קודם תן לי כסף, ואחר כך אני אעשה לך את העבודה.

אתה יכול – אני לא חייב לקבל את זה.

במהלך העסקים הרגיל יש לנו ניסיון עם גורמים במשק, כולל חברות שלא משלמות ומושכות את התשלומים, ואתה לא רוצה לעבוד אתו ולהתעסק אתו בקביעה עם עורכי דין.

ולכן? מה אתם מציעים לעשות?

לכן אי אפשר לחייב. יש לקוחות שאי אפשר לתת להם שירות אם הם לא משלמים. אי אפשר לחייב לתת שירות, גם לא מוסך של יבואן.

מוסך של יבואן בטח לא.

לא הקשבת לי.

הקשבתי לך טוב מאוד. מוסך של יבואן - תן שירות. זה הכול. זה בסדר גמור.

דוד, אתה לא הקשבת לי.

זה נכנס תחת הטעמים המצדיקים אי מתן שירות.

אתם מציעים, דוד ואדוני, שלא נכתוב שבעל רישיון לשירות רכב לא יסרב לתת שירות?

בוודאי.

הוא רוצה להוריד את כל הסעיף הזה.

המוסכים שנותנים שירות ייחודי – זה הכול. מומחיות מיוחדת.

אנחנו יכולים או לבטל את הסעיף – שלא נראה לי סביר – או לצמצם את זה לכיוון שהתקנות יקבעו מי: מוסכים של יבואנים או אחרים.

מה זה סירוב בלתי סביר - -

מה זה סירוב בלתי סביר. ואז כשאתה מצמצם, אתה מוריד את זה לתקנות - - -

הכול.

עצם התחולה של הסעיף. גם זה וגם סירוב בלתי סביר. שני אופקים. מקובל, לא?

זה מה שכתוב כאן.

לא. זה מדבר רק על הסירוב. שים לב.

אפשר לחדד מעט את הנוסחים כדי לענות על הכוונה.

"השר באישור הוועדה יקבע נסיבות - -

על מי הסעיף לא חל וגם יקבע - - -

"טעמים המצדיקים אי מתן שירות" - -

דוד, תקשיב שנייה אחת פעם אחת. כתוב: "השר באישור הוועדה יקבע נסיבות ותנאים אשר ייחשבו לסירוב בלתי סביר טעמים המצדיקים אי מתן שירות וכן תנאים אשר ייחשבו דומים לעניין סעיף זה".

כל תחולת הסעיף תיקבע בתקנות.

אני אומר, להוסיף עוד מילה אחת שהשר באישור הוועדה יקבע גם על מי לא יחול הסעיף. אתה מבין? לזה אני מתכוון. שמאים לא יחול - -

עם שמאים יש לנו כאן בעיה שלכם, נכון?

על שמאים זה לא חל.

אנחנו תומכים בסעיף הזה. הוא חשוב לפתיחת - - - וכמו שהוא אמר גם לגבי עניין של ערים. אבל אנחנו חייבים להכניס לכאן את השמאים, לדעתי, כי זה מחריג את חברות הביטוח – מאה וחמישים אלף תיקונים בשנה.

לדעתי, לעניין של השמאים אין - - -

זה לא שמאים. שמאים זה חברות ביטוח. מאה חמישים אלף תאונות בשנה – שם אפשר לסרב או לנתב - -

הבנתי אתכם. שמעתי את הגברת, שמעתי אותך, שמעתי את ההתייחסויות, ואני מעלה להצבעה. בהצבעה הסעיף כלשונו. אולי אתה רוצה להציע תיקון אחד?

אפשר מעט לחדד את הנוסח ובאמת להבהיר שהחובה המהותית שקבועה ברישא של הסעיף מותנית בתקנות. אני גם מציע כאן לחברי הכנסת לקבוע מועד להבאת התקנות לאישור הוועדה כדי שהסעיף לא יישאר אות מתה.

אין שום בעיה.

מקובל. יש עוד סוגיה אחת שאיגוד המוסכים המייצגת אותם מציע להכניס תחת הסעיף הזה גם את שמאי הרכב.

פשוט להוריד את המילים "לשירות רכב". ואז בתקנות - - -

שמעו אתכם.

אז אולי אנחנו נשיב?

לא. אתם לא תשיבו. אנחנו נצביע. או שגורלכם יהיה רע ומר או שגורלכם יישאר כפי שהיה.

מה המועד שאתם מבקשים לקבוע להבאת התקנות?

אתה מוכן לענות?

שישה חודשים אחרי אישור החוק.

מיום פרסום החוק ברשומות.

שישה חודשים מיום פרסום החוק ברשומות ייקבעו תקנות.

התקנות הן באישור ועדת הכלכלה?

כן. תוך שישה חודשים התקנות יובאו לאישור הוועדה.

אני מעלה להצבעה את סעיף 15. נוריד את זה לכיוון התקנות שיהיו מפורטות בהתאם להוראות שהושמעו כאן, ויש גם הצעה להכניס את השמאים או לא להכניס את השמאים.

אם יש מישהו מחברי הכנסת שרוצה לאמץ אותה. אם לא, אין מה להצביע על ההצעה של עורכת הדין הר-אבן.

אנחנו לא רוצים.

אנחנו מצביעים על סעיף 15 עם התיקון שלו. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 15 כולל התיקונים – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 15, כולל התיקונים, אושר.

סעיף 15 אושר.

אני מודה לכם על ההשתתפות הערה. אני מאחל לכם יום נעים ואביבי. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.