הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 92

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ' בכסלו התשע"ו (02 בדצמבר 2015), שעה 9:00

תשלומי הורים: ביטוח

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איציק שמולי – מ"מ היו"ר

מירב בן ארי

סופי אורטשקנזי - לשכת היועצת המשפטית, משרד החינוך

ד"ר חגית מאיר - מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך

מאיר ממן - הממונה על הביטוח, משרד החינוך

יואב יונש - אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון משרד האוצר

אילנה גוטמן - תכנון ותקצוב, אגף הכשרה, משרד הכלכלה

ליאורה כהן - אגף מעונות יום, משרד הכלכלה

הילה שושני - תכנון ותקצוב, אגף למעונות יום, משרד הכלכלה

נועה בן אריה - עו"ד, היועצת המשפטית, מרכז השלטון המקומי

אופיר יונתן - עו"ד, החב' למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי, סוכנות לביטוח

דורונה לוין - החברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי

מיכל מנקס - ראש מינהל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

יגאל שגיא - עו"ד, החברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי

רינה גוזי - סגנית מנהלת אגף בכיר, מרכז השלטון המקומי

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

זאב גולדבלט - מרכז פורום וועדי ההורים היישוביים ויו"ר גבעתיים

עופר דהן - יו"ר הנהגת הורים, לב השרון

אליהו מור - יו"ר ועד הורים, עירוני פתח תקווה וחבר פורום הורים ארצי

סמדר סגל - יו"ר ועד הורים נתניה וחברת פורום הורים ארצי

גל גולן זילברמן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את פורום כפרי הנוער והפנימיות בישראל

מירב ישראלי

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים

ביטוח

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 2 בדצמבר 2015, כ' בכסלו תשע"ו. הנושא: תשלומי הורים/ביטוח. הישיבה הזו בדרך כלל מתקיימת, מה שנקרא 'ערב שבת בין השמשות', לפני תחילת שנת הלימודים כשאין אוויר בריאות ואומרים לך: 'אין מה לעשות צריך לאשר כי מחר הילדים יהיו בלי ביטוח'. כך עשו לנו. אני אגיד לכם, מותר להודות, תפסו אותי ירוק בתחילת הקדנציה של הוועדה הזאת ואמרו לי: 'שמע, הילדים לא יהיו מבוטחים ואין מחיר אחר, כמה שנים לא עדכנו ביטוח ולא ניתן להשיג' – כל התירוצים הטובים ואישרנו. לומר לכם שהייתי מרוצה, לא. לומר לכם שלא חטפתי מדוקטור קדמן, חטפתי. אבל מה לעשות, יש עוד שחקנים במגרש.

פה המקום להודות לפורום, עד שלא תשנו את השם שלכם אני כל הזמן אתקע עם זה. אני לא מבין, אי אפשר תואר עם שתי מילים, צמד מילים? פורום ההורים היישובים - - -

גם הפורום זה בסדר.

פורום, אתה יודע, מישהו אמר שבלטינית, תאמרו לי אם זה נכון, מי שיודע, מישהו אמר לי שפורום בלטינית זה שוק.

פורום ועד ההורים היישובים, זה התואר המלא.

שזה שוק. תמצא לך שם, אני אעשה לך שינוי שם בלי עלייה לתורה.

פורום ההורים היישוביים, ועדי ההורים היישוביים שהביא לנו ממצאים. א', הוכיחו לנו שביוזמות פרטיות השיגו ההורים מחירים לא גבוהים משנה שעברה. עולות תהיות, באמת עולות תהיות. אני אומר לכם, שמעתי את העמדה של אנשי המרכז לשלטון מקומי כבר בפעם שעברה: 'קחו את זה מאיתנו, שחברת ענבל הממשלתית תבטח'. תשמע, אני לא יכול לאלץ את מי שלא רוצה לרקוד איתי. הם לא רוצים, כשלא רוצים צריך לבדוק אם באמת נעשה המהלך הנכון ביותר.

רבותיי, אנחנו מדברים על "חוק חינוך חינם" ולאט לאט, לאט לאט המשוואה מתחילה להיות כמו בבריאות. אנחנו מדינה שמוציאה המון על בריאות, אבל חלק גדול זה מכיסם של האזרחים ולא מהמדינה ואנחנו נמצאים ב"חוק בריאות ממלכתי" "חוק חינוך חינם" וההורים, סלחו לי, נתבעים ומשלמים.

"חוק חינוך חובה חינם". מן הסתם חינוך חובה, חינם לא פוטר את החוק.

תודה על ההדגשה. חובה, את יודעת ולא שאני רוצה להצדיק את המילה חובה, אבל גם שם, במידת האיזונים המסוימים, בהרבה מקרים לא מאלצים. כל סוגית הקב"ס (קציני ביקור סדיר), הפתיחות והסלחנות של המערכת נושא לדיון אחר. נדבר כרגע על ביטוח חיים.

ביטוח תאונות אישיות.

ביטוח תאונות אישיות לילדים במערכת החינוך.

אתה רוצה להציג את זה זאב?

בשנייה אחת ואחר כך סמדר תמשיך. אני בדיוק מילה והיא תעשה הצגה מקיפה.

בישיבה מה-30 באוגוסט 2015 עלו שני טיעונים מרכזיים לדחיפות ולפעילות, אישור הסכום שהועבר לוועדה לאישור. אחת, לוח זמנים שלמעשה סנדל את הוועדה כי למחרת היום הייתה צריכה להיפתח שנת הלימודים. הטענה הייתה שבלי אישור הביטוח לא תפתח שנים הלימודים, בעצם אנסו את הוועדה לאשר את זה בעצם מבלי לבדוק לעומק את הנושא. דבר שני, הוצג לוועדה שהחלופה שהוצגה לוועדה היא בעצם תוצר של מכרז שניהל משכ"ל (החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי) שהיא הזולה ביותר במשק. השערורייה הגדולה שעליה אנחנו הצבענו, דרך אגב, מר קדמן שהוזכר כאן קודם, גם הוא הציג את זה, ישב לידנו גם אז.

השערורייה, למעשה תוך שנתיים סכום הביטוח זינק ליותר מפי שתיים. אם לפני שנתיים, דהיינו ב-2013 הביטוח, היה 34 שקלים, בשנה שעברה זה זינק ל-49 שקלים והשנה פתאום 75 – עד 75 שקלים. זה עיוות מטורף. יותר מזה, בפוליסה, כפי שהוצגה לאישור ואושרה באמת, יש עיוות מובנה שמפלה בין תלמידי ישראל, בין הילדים לבין המשפחות שלהם – דבר שלדעתי הוא שערורייה ברמה הכי בסיסית דמוקרטית. כי כבר בתוך הפוליסה יש הפלייה בין תלמידים שלומדים ביישובים קטנים או בפריפריה ולצורך העניין כל ישוב קטן, לבין תלמידים שלומדים ביישוב גדול. האם ילד שאתרע מזלו והוא נולד למשפחה בחיפה, אשדוד או פתח תקווה יצטרך לשלם עד סכום של 49 שקלים, כי זה שמופיע בפוליסה. לעומת זאת, ילד משדרות, אופקים, מקריית שמונה או במועצה האזורית גליל עליון נדרש לשם עד 75 שקלים. זה עיוות מובנה בפוליסה עצמה בברכת משרד החינוך.

מאיפה זה נובע, בגלל הגודל?

כן. נתנו בונוס לגודל.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה ולברך על זה שהתכנסנו יותר מוקדם - -

דרך אגב, אני רוצה להזכיר, סמדר סגל היא היושבת ראש של נתניה. לידה יושב אלי שהוא היושב ראש של פתח תקווה ועוד מעט יצטרף גם היושב ראש של לב השרון.

באמת תודה רבה. ממש בקצרה לגבי הנושא הזה.

הרשויות המקומיות מחויבות לפי חוק לבטח את תלמידי ישראל. זה ברור, והן רשאיות לגבות מאיתנו כסף, רשאיות. נוצר מצב שהן רק צינור של העברת כספים. גילנו בתקופה האחרונה שרוב הרשויות בכלל לא מכירות את הפוליסה, לא יודעות, לא עושות שום דבר חוץ מלהעביר את הכסף. ולכן, אין להן שום אינטרס להילחם עבורנו ולהוציא משהו שהוא זול. זה אחת.

הפתרון שלנו בנושא הזה, כדי לגרום באמת לרשויות לעזור לנו ואני מחריגה את אותן ערים שבאמת פנינו לראש העיר שם והן יצאו למכרזים והתוצאות במכרזים באמת הוכיחו את עצמן. אנחנו קיבלנו פוליסות ב-13 שקלים, ב-32, 34, 38 – אלו אותן ערים ששיתפו פעולה. כל שאר העירם שלא שיתפו פעולה ועדיין מתנהגות כצינור למעבר של כסף, כדי לעזור להן כדי שלא תהיינה רק צינור, אני מבקשת מהוועדה הזאת לקבוע סכום לפוליסה מראש שיהיה סכום שהוא חצי מהסכום שנקבע היום. זה דבר שיגרום לרשויות לצאת ולעשות מאמץ ולמצוא פוליסות זולות כי הן קיימות בשוק. בידיעה שאם הן לא תמצאנה פוליסה שהיא זולה בהתאם למחיר שנקבע בוועדה הן תצטרכנה לשלם את היתרה. אני מאמינה שברגע שעירייה תצטרך לשלם את היתרה היא תמצא את הפוליסה הזולה כי אנחנו בדקה ה-90, לא היה לנו הרבה זמן, מצאנו מחירים יותר זולים.

הדבר הנוסף, עוד אחד בלבד. ההפליה כאן צועקת. הפוליסה היא פוליסה אחת עם אותם תנאים בדיוק לכל תלמידי ישראל. לא יכול להיות שאנחנו קונים את אותה פוליסה בכל עיר במחיר אחר. זה ממש צועק לשמיים.

עוד אחד, ילד שמבוטח בנתניה יכול להיפגע באילת והוא מקבל את אותו תשלום. אז הפוליסה הזאת צריכה להיות פוליסה אחת, מחיר אחד לכל תלמידי ישראל. צריך לקרוא לפוליסה 'תאונות אישיות לכלל תלמידי ישראל'.

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי צריכה לצאת לוועדה, אנחנו ניתן לה כעת. היא חברת הכנסת שדחפה לקיים דיון נוסף בנושא. בבקשה.

קודם כל תודה רבה אדוני היושב ראש ותודה לנציגי ההורים שעושים עבודה חשובה מאוד בנושא הזה.

אני באמת ניהלתי את הוועדה יום לפני תחילת שנת הלימודים. אין ספק שזו הייתה החלטה שנכפתה עלי, אבל הבטחתי שאנחנו נדון ולא נדון באוגוסט. באמת הנה, כמובן בזכות שיתוף הפעולה המצוין שיש לי עם ראש הוועדה וגם היינו בפגישה מקדימה לפני הוועדה הזאת, אנחנו מגיעים לכאן כשאנחנו כבר באמת רוצים לסיים את הסיפור הזה.

תראו, קודם כל אני מתנצלת שאני אצטרך לצאת מוקדם לוועדת הכלכלה. אבל אני רוצה לדבר כאן על שני דברים. הקשבתי בקשב רב למה שאמרת. הנושא של הביטוח, לתת לכל רשות לסוגר את המכרז כמו שעשינו בשנה שעברה הוא ביסודו בעייתי. כי רשות חלשה שעומדת מול חברת ביטוח לה אין סיכוי, אין לה סיכוי לקבל כמו תל אביב, כמו פתח תקווה, כמו נתניה, שבאמת יש שם וועד הורים חזק - - -

תיק ביטוח כבד גם.

כן. עכשיו, מה שנקרא, מה הועילו חכמים בתקנתם, אנחנו עשינו בדיוק הפוך. נתנו לרשויות המוחלשות לגבות יותר כסף מההורים כי גם הן בעצמן קשה להן לשלם את הביטוח. בעצם הרשויות החלשות, דרך אגב זה לא משנה לאיזו משפחה נולדת יותר נכון באיזו עיר נולדת, כי בעיר שנולדת יש לך את האפשרות באמת לקבל. פה זה מעווות והדיפרנציאציה שהוועדה הזו כל הזמן מדברת עליה וגם בכנס בשדרות בשבוע שעבר, כל הזמן מדברים ומה אנחנו עושים, אנחנו מראש מנציחים את הדיפרנציאציה בחינוך. אם הוועדה הזאת חרטה על דגלה והיושב ראש, הוא מה שנקרא מחויב, אז קודם כל אנחנו חייבים לטפל בעניין הזה שהרשות מתעסקת ספציפית ומישהו אחד לא לוקח אחריות.

אני גם רוצה לעלות את העניין של "ענבל". דיברנו על זה, דיברנו שהוועדה תפנה. אני יודעת שהסיכוי נמוך, אבל אני חושבת שאנחנו כוועדה, אני לא אהיה כאן בסיכום, באמת אדוני היושב ראש הוועדה צריכה לצאת בפניה ל"ענבל". אני לא יודעם אם הם יגידו כן או לא. אבל לא יכול להיות שאנחנו לא נצא לחברת הביטוח הממשלתית, אגב שעשתה את הביטוח בעבר ואנחנו יודעים את זה. שוב פעם, אני לא אומרת שזה הפתרון, אנחנו כוועדה מחויבים לפנות ולקבל תשובה. יגידו לנו 'לא', אז יש לנו עוד אפשרויות, אבל לפחות אנחנו צריכים לעשות את זה.

הדבר השלישי, מי פה הנציג של משרד החינוך? אני גם לא אשמע אתכם, אני מקווה - - -

אנחנו נייצג אותך בכבוד.

יופי, אני גם אקרא את ההחלטה. אתם חייבים להיות כאן שותפים לוועדה לעניין הזה ולהפסיק להטיל על הרשות המקומית את ההתנהלות. הם עושים עבודה טובה וכבודם במקומו מונח, מזל שהם שם כי אם לא המצב היה חמור בכלל שאר מדינת ישראל, אבל עדיין אנחנו לא יכולים להטיל את האחריות עליהם. תודה רבה.

תודה רבה. דוקטור קדמן בבקשה.

אני רוצה לומר משפט מקדים ולבקש שבנוסף לדיון החשוב שעושים היום, שיתקיים דיון בוועדה ללא לחץ, לא ברגע האחרון של השנה הבאה - - -

בשביל זה אנחנו כאן.

לגבי המכלול של תשלומי הורים. אנחנו עם כל הכבוד מדברים פה על 75 שקלים ובזמן שאנחנו רבים על 75 שקלים שולחים יד לכיס של ההורים וגובים אלפי שקלים.

דוקטור קדמן, רק לעדכן אותך, לפני כחודש אני ביקשתי, מממ"מ (מרכז המחקר והמידע) של הכנסת להכין מסמך על מכלול, על הסוגים ועל כל מיני הסוואות ותשלומים - - -

יש סקירה על תשלומי הורים בעולם?

לא. קודם כל אם נצליח לצאת ראש בסוגי בתי הספר אצלנו ואז נתחיל לבדוק את עצמנו אל מול העולם.

בקשתי בין הממלכתי לממלכתי דתי, החרדים והכול. זה מסמך לא פשוט - - -

כולל הטבלטים.

הטבלטים זה ענף בפני עצמו שאני מתמודד מול הרשויות ומשרד החינוך, לא בדיוק עוזר לי בקטע הזה. אני מתמודד לבד. אקבל את הנתונים - - -

אני מברך על זה ואני אשמח להעמיד לרשות הממ"מ. מסמכים שיש לנו בנושא הזה. כדאי גם לדעת על ההתפתחות ההיסטורית. לפני כמה שנים אנחנו עשינו צעד מאוד חשוב, שר החינוך היה אז גדעון סער, הורידו פעם ראשונה בהיסטוריה את מחירי הטיולים לשנה אחת בלבד. הייתה המלצה של וועדת טרכטנברג לבטל בהדרגה את כל תשלומי ההורים ועם שיטות איך לעשות את זה. אגב, הממשלה קיבלה החלטה בשעתו לאמץ את מסקנות טרכטנברג בעניין תשלומי הורים. זה לא בוצע. זה לא בוצע.

יש דבר אחד שצריך לזכור אותו, גם על זה הייתה וועדת שושני שהיה בשעתו מנכ"ל משרד החינוך. שעד לביטולם של תשלומי הורים לעשות לפחות שני דברים שאפשר לעשות אותם והם לא עולים כסף: א'. לעשות גבייה לא אחידה שהופכת את המס לרגרסיבי, כי משפחה שמתפרנסת מעט מאוד צריכה לשלם אותו דבר כמו משפחה שמתפרנסת הרבה. מפעל ההזנה למשל, הוא דורג לפי ההכנסה לנפש. יש טבלה וזה במשרד החינוך, אפשר לעשות את זה. הדבר השני, זה להוציא את כל מערך הגבייה מבית הספר. צריך להעביר אותו לרשות המקומית. אין מקומה של הגבייה הזאת בבית הספר. זה גורם עוגמת נפש נוראית. גם השנה כמו בשנים קודמות אנחנו מקבלים פניות על השפלת תלמידים כשאומרים בפני כל הכיתה: 'אלה ואלה התלמידים שההורים לא שילמו'. משפילים תלמידים. זה לא לכבודם של המורים, זה לא לכבודם של המנהלים, זה לא כבודם של ההורים ולא לכבודם של התלמידים שכל מערך הגבייה הזה מתנהל בתוך בית הספר. כמו שגובים ארנונה, שהרשות המקומית תתעסק בזה. לא יהיה מערך גבייה וחילוקי דעות, מריבות והשמצות בתוך בתי הספר. בית הספר לא הוא זה שצריך לגבות את הכסף. אגב, הייתה בעניין הזה הסכמה. אדוני היושב ראש, הייתה הסכמה בעניין הזה. הייתה וועדה שישבה במשרד החינוך עם מינהל הכנסות המדינה הייתה הסכמה בעניין הזה, רק שהעניין הזה נתקע.

לכן, אני אומר שוב שעם כל הכבוד לנושא הביטוח, הוא חשוב ואני מיד העיר הערה גם לעניין הביטוח, עם כל חשיבות לנושא הביטוח צריך להסתכל על המכלול של תשלומי הורים שרק הולך ומתפתח ומטיל עול בלתי נסבל ובמיוחד על הורים חלשים. מה הפתרון של רשויות חלשות שיש בהן הרבה הורים חלשים, אז לא יוצאים לטיול ובזה פותרים את הבעיה - - -

(היו"ר איציק שמולי)

אז בוא תתייחס לנושא הספציפי כי תשלומי הורים זה דיון בנפרד והגיעו במיוחד לדיון על הביטוח. אני יודעת שיש לך מה לומר על הרשויות.

אני רק רוצה שלא נגיע לשנה הבאה למצב דומה שערב פתיחת שנת הלימודים נגיד: 'אין זמן עכשיו לדון'. אדוני היושב ראש אני מבקש שיהיה דיון במכלול.

עכשיו לגבי הנושא של ביטוח תאונות. אני חושב שעיקר המאמצים שלנו צריכים להיות מכוונים למקום אחד. אגב, ביטוח תאונות אישיות זה תשלום החובה האחרון שנשאר, כל היתר הם תשלומי רשות, תשלומי רצון, תשלומי זכות - - -

ממש רצון. זה מס.

אין רצון. הרצון נשלל פה.

אני יודע. מבחינת תשלום חובה היחיד שנשאר זה תשלומי הביטוח. שם מה שצריך לעשות, כי הביטוח הוא חשוב, קודם כל לתלמידים ולמשפחות. כי אם לא יהיו ביטוח, בעלי היכולת יעשו ביטוח עצמי שלהם ולכן הוא חשוב דווקא למעוטי היכולת שיהיה ביטוח.

הפתרון צריך להיות, גברתי חברת הכנסת הזכירה את זה, לחזור חזרה לסיפור "ענבל". "ענבל" איננה חברה למטרת רווח. "ענבל" עשתה את זה בעבר. "ענבל" יכולה לעשות, אני שמחתי שיושב ראש המרכז לשלטון מקומי הצהיר על זה בפעם הקודמת, וצריך להחזיר את זה. אם הם יגידו 'לא רוצים', זאת לא חברה פרטית. הממשלה צריכה להכריח את "ענבל" לעשות את הביטוח הזה במחירים שיהיו מחירים אחידים וזולים.

אגב, עוד הערה אחת לגבי הנושא. הגיע הזמן לבדוק אם כל מה שמציעים לנו בפוליסה הזאת, שמייקר אותה, אם הוא באמת הכרחי. לדוגמה, יש החלה של הפוליסה גם על מקרים של תאונות או בעיות שנוצרו כשהילד היה בחוץ לארץ. יש פה במידה רבה מאוד כפל תשלום ביטוחי. אני לא מכיר משפחה אחת שנוסעת לחוץ לארץ ולא עושה ביטוח לצורך הנסיעה הספציפית הזאת. זה לא נותן כלום שהביטוח הוא ביטוח פעמיים כי לא מקבלים פעמיים. לכן, זו רק דוגמה שצריך לבחון מחדש את כל תנאי הפוליסה. יכול להיות שמשלמים עבור דברים שתלמידים בכלל לא צריכים אותם.

(היו"ר יעקב מרגי)

תודה, חבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה.

אני חושב שהשאלה שהולכת ומתחדדת פה גם לאור הדברים שנאמרים וגם מהמסמך של פורום ההורים היישובים, הוא לנגד העיניים שלנו ואי אפשר שלא, האבסורד זועק מתוך המסמך שלכם. אם בקלנסווה ומעלות משלמים את מחיר המקסימום ובפתח תקווה ותל אביב המחירים הם נמוכים בעשרות אחוזים, אז עולה פה השאלה איפה נמצא הגורם הלאומי שאמור להיות אחראי לדבר הזה.

בניגוד להצעתך, אני לא חושב שתפקיד הוועדה זה להתחיל לעשות ככה ולהגיד 38, 24 – לחפש מספר מזל ואותו לשים על השולחן. התפקיד של הוועדה, כי זו וועדה שגם מפקחת על עבודת הממשלה, זה להפעיל יותר לחץ על הממשלה, על הגורם שהוא בעצם אחראי על קביעת המדיניות וכל הרגולציה לקחת בחזרה את האחריות על העניין הזה.

השאלה שעולה ומתחדדת, לפחות אצלי, למה אין מכרז אחד, למה אין גורם ממשלתי אחד שיהיה אשר יהיה, צריך להיות משרד החינוך כנראה, שיצא מכרז עבור כל תלמידי ישראל. יש את הדברים האלה במקומות אחרים במערכת ההשכלה הגבוהה, לא במערכת החינוך. לדעתי זה הפתרון שאנחנו צריכים לחתור אליו. העובדה שהמסמך הזה, המספרים פה מדברים בעד עצמם ומשרד החינוך לא יכול לשבת בנחת כשאלו הם המספרים - - -

יש רק מה להגיד על המספרים האלה.

מרכז השלטון המקומי בבקשה. לפני כן, שמעת את הסוגיה של הפערים, שמעת את הסוגיה של בחינת הפוליסה, תתייחסו, מה עמדתכם.

לגבי בחינת הפוליסה אני בהחלט אשאיר לגורמי המקצוע שנמצאים כאן מטעם החברה למשק וכלכלה שמלווים ומכירים את העניין הזה מאוד מקרוב. אני קטונתי מלחוות דעה על פוליסה. נראה שיש פה ממש תמימות דעים בחדר, זה מחזה לא שגרתי בעיקר במערכות היחסים האלה.

השלטון המקומי מודע לקושי שהולך ומתעצם במהלך השנים האחרונות. זה מוצא את הביטוי שלו בביטוחים משלל סוגים. בוודאי בוודאי זה מקבל ביטוי מאוד מוחשי וברור כאשר נושא הביטוח הזה פוגש את האזרח. כאשר רשות מקומית צריכה לבטח את עצמה מפני כל מיני סיכונים ומפני אחריות כאלה ואחרות זה לא פוגש את האזרח. הוא לא מודע על הקשיים שהרשות מתמודדת איתם בקבלת הצעות ופוליסות ביטוח או הצעות מתאימות ברשויות חלשות, ברשויות שרמת הסיכון בהן היא גבוהה יותר, ברשויות בהן עלות הביטוח בפועל היא יקרה יותר ושמימוש והפעלת הביטוח היא תדירה יותר. כשזה לא פוגש את האזרח אז הבעיה של השלטון המקומי היא בעיה שנשארת פנימה ואנחנו נאצלים להתמודד איתה. השנה ראינו בצורה מאוד מובהקת איך זה פוגש את האזרח, איך זה פוגש בסופו של דבר את ההורים ואת התלמידים. המובהקות של זה היא שמביאה אותנו לפה - - -

אני אשאל שאלה. הדברים שאת אומרת מובנים ממילא, אני שואל שאלה, איך יכול להיות שרשות מקומית בפעולה יזומה מקומית עם כושר קנייה, במושג מושאל, קטן יותר הצליחה להביא תוצאה נמוכה יותר, מחיר נמוך יותר מאשר - - -

זו שאלה שאני - - -

בפריסה ארצית. זה מעורר תהיות, מעורר שאלות - - -

יש לזה תשובות, יש לזה הסברים - - -

התחושה שלי, 'מה אכפת לנו, זה על חשבון ההורים'. זאת התחושה, בואי תקני לי את הרושם. לא יתכן - - -

קודם כל - - -

תקשיבי, עוד לא קם הכלכלן שתיקן את תורת הכלכלה ואמר שכושר קניה לא משפיע על המחיר. תסיימי ואנחנו נעביר לו את - - -

אני רק אבקש לסכם ולומר, אנחנו סבורים שכפי הנראה אין לנו מנוס, אין לנו מנוס לקחת את סוגי ביטוח התאונות האישיות עבור התלמידים ולהשיב עטרה ליושנה. אומנם היא הייתה תקופה קצרה, אנחנו מודעים לכך, ולהשיב את האחריות לעניין הזה ל"ענבל" - - -

לא, אבל תתני עוד אלטרנטיבה אם אין "ענבל". בואו נשים את הקלפים על השולחן, תני לנו עוד אופציות.

אבל עד אז לא לשלם 75 שקלים.

סליחה גברתי, תקשיבי. בחוק אתם לא חייבים להיות הקניין, השלטון המקומי. אתם ביקשתם, אתם הקמתם את הגוף שנקרא משכ"ל ובאמצעותו עושים המון דברים, נכון? לאחרונה, סליחה, זה כמעט עובר כחוט השני שמה שעובר דרככם יותר יקר מאשר מיוזמות פרטיות. אני שומע את זה גם בתקציבי פיתוח ובפעילויות פיתוח כאלה ואחרות.

זה לא רק, גם נפערים פערים.

ברגע שהאלטרנטיבה הזאת קיימת או שתבצעו אותה בצורה הטובה ביותר, אם לא, ואני לא רוצה לקחת את זה למקומות אחרים, יש כאן בעיה כשזה נוגע לכיסם של ההורים. עכשיו אנחנו מדברים על 75 שקלים לילד. תחשבו, כשיש כמה ילדים במערכת החינוך תחשבו שזה לא התשלום היחיד, תחשבו על הלחץ החברתי שמפועל על הילדים במהלך כל השנה בתחומים שונים – זה הפך כמעט, אני אומר לכם שזה לא עניין של חלשים ואני לא אוהב את הקטע שייקחו ירוחם, ייקחו את זה – לא, זה כבר הפך קשה לכולם, כן זה הפך קשה לכולם.

בבקשה תציג את עצמך.

אופיר יונתן מהחברה למשק ולכלכלה. אנחנו הגוף שמפרסם משהו כמו 23 שנה, מאז יציאתה של "ענבל" מהתחום הזה אנחנו מפרסמים מכרז מסגרת לרשויות המקומיות. זה מכרז וולונטרי, רשות מקומית שרוצה עושה שימוש במכרז הזה ורשות שלא רוצה לא עושה שימוש. נכון להיום משהו כמו 1.2 מיליון תלמידים מבוטחים במסגרת המכרז הזה וכל השאר - - -

היא הנותנת ו - - -

רגע. וכל השאר, אני לא יודע - - -

כל השאר העברנו ל"איילון" - - -

2 מיליון.

באמת נאמר פה דבר מאוד נכון - - -

סמדר סגל יו"ר (יושבת ראש) נתניה תקשיבי. אומנם יש לך קול, שתהיי לי בריאה, גם בלי מיקרופון. זו הפעם האחרונה שאת מפריעה באמצע.

מה שקורה היום, למעשה אנחנו מן הסתם מפרסמים מכרז על רקע חקיקה, החוק "חוק חינוך חובה". סעיף 6 ד'1 בחוק מטיל היום על כל רשות בנפרד לעשות את הביטוח. זאת אומרת, ירוחם וירושלים כל אחת אמורה - - -

זה נכון להרבה סעיפים. זה נכון כמעט לכל דבר. כל רשות מחויבת פני עצמה מבחינת החוק, אין איזו מטרייה שמחייבת את הרשויות ביחד לעשות את אותו דבר.

נכון, אבל מכאן יוצא שירוחם עושה את ההליך, לא משנה אם זה דרך המכרז של החברה למשק וכלכלה או באופן עצמאי, היא עושה את המקסימום שהיא יכולה כדי להשיג הצעת מחיר או מחיר זול עבור התלמידים שהיא מבטחת. ירושלים גם עושה את זה ויוצא תמיד שיש פער בין רשויות חזקות, זה לא קשור לחוזק של אוכלוסייה - - -

ידידי, אני מסכים אתך. אני מסכים אתך עם הרצאת המובא שאתה נותן לי בכלכלה. תקשיב, תן לי רגע, אני מבין. אני לא רוצה למרוח את זה כעת. ברור לנו, ולכן הרציונל היה כשבאה חברה, למה מקימים חברה כלכלית לגוף כזה גדול, כדי לנצל את כושר הקניה, נר אחד למאה, התארגנות אחת במקום מאה וחמישים ומאתיים התארגנויות. זה אמור לפשט, אמור להוזיל, אמור לייעל, אמור אפילו לקבל תנאים יותר טובים בפוליסה. אני אומר לך ובוא תקשיב, כשאני ממונה על הביטוחים בעיריית ירושלים או בתל אביב, כשאני בא לחברה שאני מבטח בה, אתה יודע, את נכסי העירייה, את המכוניות ואת מה שצריך ביטוח – אני אומר לו: 'תן לי גם את הפינאץ הזה' ואני קצת אלחץ ואקרוץ לו ואני אקבל גם במחיר הפסד. זה לא יתכן, זה זועק לשמיים שבלי זה רשויות מקומיות הצליחו להשיג מחיר נמוך והחברה למשק וכלכלה 75 שקלים.

לא. רגע, זה הדבר השני שאני צריך להגיד. לפני מספר ימים הגיע לידיי אותו מכתב שאתם כנראה מחזיקים בידכם, של פורום ההורים. זה צד אחד של המטבע. זאת אומרת, בצד האחד של המטבע יש את המיליון מאתיים תלמידים שזה קולקטיב, מה זה קולקטיב? זה אומר, לא בוחנים את ניסיון התביעות של אחת הרשויות בנפרד אלא מבקשים הצעת מחיר אחידה לכולם עם ניסיון תביעות של כולם ביחד. מה עושה, לצורך העניין מה עשתה עיריית פתח תקווה, עיריית פתח תקווה אמרה: 'אני לא אשתמש במכרז הזה, אני חזקה מבחינת הניסיון תביעות שלי. יש לי ניסיון תביעות טוב, אני אפנה לבד לחברות הביטוח'. ואכן היא הצליחה בנקודת זמן מסוימת לקבל הצעת מחיר יותר טובה. מנגד, יש הרבה רשויות במדינת ישראל שמשלמות 80, 100, 15, 200 – אני כבר ראיתי הצעות של 300 שקל לתלמיד. זאת אומרת, זה צד אחד של המטבע. המכתב שיש לכם מציג רק רשויות שהשיגו בפחות מ-75, אבל יש הרבה רשויות שמשלמות ומשלימות מכיסן, שוב, את ההפרש בין ה-75 שקלים לבין כמה שזה לא היה.

תסביר לוועדה איך קורה שמכרז שבסופו של דבר בא לבטח 1.2 מיליון - - -

הוא הסביר. הוא אומר: 'אם אני מבודד את פתח תקווה ואני, חברת הביטוח, בודקת את פתח תקווה היסטוריה תביעות, שם ממוצע התביעות שואף לאפס, שווה לי לבטח אותה במחיר נמוך'. אני רוצה להיות מאוזן, אני לוקח את המכרז של השלטון המקומי, מסתמא כל הרשויות ולצורך העניין ניקח כולל הרשויות הערביות, הרשויות החלשות ואת כולן יחד, אני עושה רף תביעות מסוים, לא שווה לי לתת לך את זה ב-38, 40 שקלים.

בוודאי כי יש שם רשויות שאם היית בוחן אותן בנפרד היית צריך לתת להן 200 שקל. ברור שיש כאן - - -

רק שזה עומד בסתירה למה שביבס הציג בדיון הקודם כשטען שמשרד המשפטים לא מאשר למשכ"ל פעול כקולקטיב.

זאב גולדבלט, אתה לא ברשות בדיבור וזה גורלה של קריאת ביניים. תמשיך בבקשה.

כרגע המכרז הוא מכרז וולונטרי. שוב, אני לא יכול להכריח אף רשות מקומית לעשות שימוש - - -

ברור.

לכן אנחנו גם חייבים כדי לייצר קולקטיב, כי תבוא עירייה גדולה כמו תל אביב, ירושלים, באר שבע – כולן בתוך המכרז הזה, הן אלה שמחזיקות את הקולקטיב. אם לא ניתן להן את מה שאתם אומרים, את הנחות הגדולות האלה הן תעשנה לבד.

אופיר יונתן, סטטיסטיקה פשוטה. בקולקטיב מה לעשות, אתה גם מפזר לרוחב ולמרות הטיעון החזק שלך שאתה לוקח נקודתית ומבודד תיק ביטוח אחד לעומת ההוא, עדיין, עדיין, עדיין זה בתוך הממוצעים. אין משהו בפתח תקווה שהוא, לדוגמה לקחנו את פתח תקווה, שיהיה בפערים בקיצוניות תביעות לעומת מקומות אחרים. בכוונה, אני לא אוהב להטיל לכיוון, יכול להיות שבמגזר הערבי יש יותר תאונות אישיות, יכול להיות ואני לא יודע. בוא, המגזר החרדי כדי לא להטיל דופי במכוון. יכול להיות, אבל עדיין ניתן לנווט את זה לכיוון. עדיין זה פי שתיים - - -

רק להגיד עוד משפט אחד. עיריית פתח תקווה, זה נכון שהסיכון של ילד בעיריית פתח תקווה, אתה אומר, מהו הוא שונה מילד במקום אחר – זה אותו סיפור. סטטיסטית זה אמור להתאזן. נכון, עיריית פתח תקווה קיבלה לצורך העניין 30 ומשהו שקל לשנה זאת בלבד - - -

שנה שעברה גם.

ושנה הבאה תבוא אליה חברת הביטוח. אתן לכם דוגמה, רשת אורט, רשת אורט יצא מהמכרז שלנו לפני מספר שנים, יצאה כי היא כנראה השיגה כמו עיריית פתח תקווה. היא החליטה שלבד יותר טוב לה, היא הלכה והשיגה, אני לא יודע מה היתה אז הפרמיה, הלכה והשיגה בכמה שקלים פחות. חלפו השנים, ניסיון התביעות הורע. או.קיי. אז אותה חברת ביטוח שנתנה בכמה שקלים פחות הפכה את זה והשנה היא קיבלה 100 שקל, 100 שקל! כשמותר לגבות מהורים 75 שקלים. היא הייתה אמורה להכניס יד לכיס ולשלם 25 שקלים. גם ניסיון של עיריית פתח תקווה יכול בעוד שנה-שנתיים-שלוש להשתנות ואז ה-30 שקלים יכול להפוך ל-130 שקל.

תודה.

אופיר, רק עוד שאלה. מה לדעתך צריך להיות הפתרון?

כל התלמידים, כמו שנאמר פה ואני חושב שכולם מדברים פה על אותו דבר, התלמידים צריכים להיות מבוטחים בפוליסה אחידה במקום אחד.

זה קולקטיב.

אני חושב שכולם מדברים על זה. אגב, אנחנו אומרים את זה בוועדות החינוך. בעצם כולם אומרים את זה שנים.

ואתה אומר שברגע ששני מיליון התלמידים יהיו מבוטחים בפוליסה אחת קולקטיבית נצליח להביא לתוצאה יותר טובה?

אין ספק בכלל.

א'. יכול להיות מאוד שהתוצאה תהייה טובה. ב', גם לא יהיה פער בין פתח תקווה לבין - - -

טוב, פה אנחנו פותרים את הקטע של העיוות.

לא יהיה עיוות. זאת אומרת, כולם יהיו במחיר אחד.

הפחד שלי, אתה יודע, שבסוף אנחנו נכבוש את ארה"ב, כולנו נהייה ב-75 שקלים.

לגבי הפוליסה, נאמר פה לגבי הפוליסה. לא הפוליסה היא זו שיוצרת את האבחנה בין הרשות - - -

לא. לא. אמרנו שתנאי הפוליסה זהים.

גם אין בעיה לדבר, יש פה את ארגון ההורים, יש פה את משרד החינוך. אפשר לדבר אתם - - -

משרד החינוך, אנחנו בצב של נבוכים ומחפשים את מורה הנבוכים.

סקירה עובדתית קצרה פשוט כדי להעמיד דברים על דיוקם.

רק תציגי את עצמך לפרוטוקול.

ד"ר חגית מאיר מנהלת יישומי חוק ומדיניות במשרד. סקירה עובדתית קצרה להעמיד דברים על דיוקים כי נעשו פה כמה דברים לא מדויקים.

עד שנת 1986 כלל לא היה קיים מן תוצר ביטוחי כזה ששמו נקרא "פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים" – התלמידים לא היו מבוטחים. ילד שנפגע, הוריו יכלו לתבוע נזיקין. אנחנו יודעים שתביעת נזיקין היא תביעה ממושכת, יקרה. אתה יודע מתי מתחילה, אתה לא יודע מתי היא מסתיימת.

בשנת 1986 יזם ארגון הורים ארצי בשיתוף משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי וחברת הביטוח הממשלתית ענבל פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. אלא מה, הפוליסה הזאת הייתה וולונטרית ולכן הכול מתרפק על זיכרונות "ענבל", המצב החוקי היה שונה לחלוטין. היו רשויות שהצטרפו, היו רשויות שלא היו הצטרפו, זה היה המצב אז. לא הייתה כל חובה לבטח. החוזה היה לשנה אחת, אבל הצדדים כולם המשיכו והתקשרו גם ללא חוזה עד שנת 1994.

מה קרה בשנת 1994, וועדת החינוך של הכנסת, שני חברים בה: שאול יהלום ואברום בורג, לקחו יוזמה להפוך את זה לחקיקה מחייבת. מה הייתה החקיקה, הם אומרים את זה, אני מחזיקה פה את דברי ההסבר להצעת החוק. הם אומרים: "מטרת הצעת החוק לעגן בחוק את ההסדר הקיים בעניין ביטוח תאונות אישיות לתלמידים באופן שכל התלמידים יהיו מבוטחים בביטוח זה, והתשלומים לכך ישתלמו במסגרת התשלומים שגובים מהם בעד מתן שירותים נוספים". כלומר, המצב שהביטוח חל על כלל תלמידי ישראל החל רק עם החוק. חברת ענבל פעלה רק בתקופה שזה היה וולונטרי וגם אז ספק אם היא הייתה ממשיכה כי: א'. הטענה שלהם, שוב אני לא יכולה לדבר בשמם, זה לא בהכרח בליבת הפעילות של החברה הזאת שמייעצת ביטוחים למדינה ומבטחת את עובדי המדינה, נכסי המדינה - - -

עד היום הטענה עומדת - - -

אבל, אני אומרת שוב, אני לא יכולה לדבר בשמם. אני רק יכולה להגיד דבר אחד, כל ההתרפקות על "ענבל" זה לא לעניין - - -

למה לא לעניין?

זו תקופה אחרת ומצב משפטי אחר. עכשיו, החוק שהועדה הנכבדה הזאת קידמה, החוק מטיל אחריות על כל רשות ורשות לבטח את תלמידיה ועל משרד החינוך היא מטילה אחריות אחת. זה לקבוע את המחיר המרבי שיינתן לגבות מהורים עבור הביטוח. כלומר, הדרך היחידה - - -

היא מהאו"ם - - -

אני מבקש לא להפריע.

הדרך היחידה, אגב, זה החוק - - -

אין לי להלין.

כל הזמן הם מתחבאים, שום דבר זה לא אתם - - -

דוקטור קדמן, ההערות שלך הם במקום, לא בשלב הזה. בשלב הזה היא מציינת את העובדות.

סליחה.

אלו הן העובדות. עכשיו הנקודה היא כזאת, לקבוע סכום לתאונות אישיות, סכום מרבי, אי אפשר. שוב, אנחנו, בידינו לא מצויים נתוני הביטוח ולא מצויים בידנו נתוני ניסיון התביעות. עכשיו, הדרך היחידה לקבוע מחיר שהוא ריאלי, הרי אנחנו יכולים לקבוע שרירותית. כשקובעים שרירותית התעריף יכול להיות גבוה מדי או נמוך מדי מכדי התעריף שבו אפשר להשיג ביטוח. אם הסכום גבוה מדי, הרי זה יסחף למעלה את כל המשק כי אם אפשר להשיג בגבוה אז למה לתת נמוך - - -

זה ברור, זאת לא אופציה ריאלית. אבל מה האופציה הראשונה?

אם נקבע נמוך מדי, המצב הוא שכל רשות ורשות תצטרך לשלם סכומים עצומים. אני רק אתן דוגמה: רשות - - -

גברתי, את יכולה להתייחס להערה שלי? אנחנו מבינים שזה שמשרד החינוך יקבע את המחיר זה לא ריאלי. עכשיו אנחנו שואלים אותך עוד פעם על האופציה הראשונה. למה אתם לא לוקחים את האחריות אליכם? האם באופציה הראשונה - - -

אנחנו לא - - -

אני מבין שזה לא כתוב בחוק. האם במקרה שאתם לוקחים את זה לידיים שלכם ואתם אלה שמוצאים את המכרז יש פה עבירה על החוק? אין פה עבירה על החוק, יש פה הקטנת ראש של משרד החינוך.

זאת לא שאלה של עבירה.

או.קיי.

זאת לא שאלה של עבירה. יש כאן שאלה של חובה שהוטלה על רשויות מקומיות ולכן - - -

משרד האוצר נמצא איתנו כאן?

אני מאגף שוק ההון במשרד האוצר.

ממשרד האוצר, יפה. תאמר לי, שמעת את הוויכוח, "ענבל" לא "ענבל" המדינה, כושר קניה.

יואב יונש, אגף שוק ההון משרד האוצר. קודם כל דווקא כן חשוב להסביר דקה שאגף שוק ההון מפקח על שוק הביטוח. אנחנו, לנו אין את הסמכות לומר אם זה נכון שזה יחזור ל"ענבל" או לא יחזור ל"ענבל". זו החלטה - - -

לא. אני שואל האם אתה - - -

אני יכול לומר - - -

אתה יכול לומר לי דבר אחר. בוא תקשיב, אתה יודע מה אתה יכול לומר לי? שמעת את ההתחמקות של "ענבל", אי הרצון של "ענבל" לעסוק בזה. במידה ואנחנו מבקשים מ"ענבל" ומאלצים אותה לבטח, יש בעיה, היא עוברת על? איך היא אמרה, זה לא בהגדרת ליבת הפעילות שלהם.

שוב, זו גם שאלה שאני לא בקיא וזה לא בתחום ההתעסקות שלי. צריך לפנות לחשב הכללי - -

אגיד לך את האמת, פעם אמרתי, איך קוראים למפקחת, סלינגר?

דורית - - -

דורית סלינגר, אמרתי לה: 'מאז הרפורמה בשוק ההון, הפנסיה, הפכת את ליבת הפעילות של המפקחת והיא להעצים את חברות הביטוח ולהפוך אותם לגורם המרכזי. הבנקים הפכו להיות משניים'. אמרתי לה באחד הדיונים שהיא נמצאת בניגוד עניינים. אם היא פעם היית המפקחת לשמור על האינטרסים שלי כאזרח, היום היא מפקחת לשמור על האינטרסים של האוצר, של חוזק חברות הביטוח כי זה הפך להיות חמצן של המדינה ויש חשש שמא הן יקרסו ויקרסו איתן עוד הרבה גופים. יש כאן ניגוד, אבל לא אתה הכתובת. אני פורק תסכולים אישיים שלי - - -

אם אנחנו כבר בעניין פריקת תסכולים אז אני אזכיר לך את הסיפור של הביטוח הקולקטיבי.

קולקטיבי, הסיעודי.

פשוט עובדים עבור הטייקונים וחברות הביטוח. מיליון וחצי ישראלים זרקתם כמו כלבים לרחוב. אתם צריכים להתבייש, אתם צריכים להתבייש.

זאב, רצית לשאול עוד כמה שאלות. בבקשה.

ממש השלמה בדקה אחת. אחת, יושב ראש המרכז השלטון המקומי טען בישיבה הקודמת שמשרד המשפטים אסר על משכ"ל לפעול כקולקטיב. היה, א'. ברגע שיאשרו למשכ"ל לייצג את כל ההורים כקולקטיב אני מניח שכוח הקנייה יבוא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר דרמטית. דבר שני, מהדברים של אופיר נציג המשכ"ל היו כמה עיוותים עובדתית, אני מדבר על מצב עובדתי, מספרים בשטח. דווקא הערים הגדולות, החזקות לכאורה, ירושלים, תל אביב ואשדוד, אלו שלושת הערים הגדולות מבחינת משרד החינוך, מבחינת כמות תלמידים, בשלושתן - - -

וחיפה.

היא לא גדולה כמו אשדוד מבחינת כמות תלמידים וזה מה שקובע.

שלושת הערים הגדולות האלה למשל, ראשי העיר החליטו לא להיכנס לדבר הזה ולכן ההורים שם משלמים את הסכום המרבי שמותר במסגרת - - -

לא הבנתי, מה זה לא להיכנס, למה?

לא להיכנס למכרז עצמאי. שנייה, אין קולקטיב כי זה לא קולקטיב. לעומת זאת: קלנסווה, מעלות, גליל עליון, שער הנגב משלמים את הסכום המרבי של 75 שקלים וחבל. זה לא שגבעתיים היא כזאת גדולה, העיר שאני מייצג, אנחנו משלמים רק 42 שקלים ואנחנו עיר זעירה, עיר פצפונת.

דבר שני, נעלם כאן מעל פני השטח שמשכ"ל גורפת לא מעט כסף בשל הפרמיה כמייצגת. ניתן בהחלט להוזיל חלק מהעלויות של ההורים אם תוותרו על חלק מהעמלה.

דבר אחרון, כדאי לקרוא לילד הזה בשמו. זה לא ביטוח, זה מס נוסף שמוטל על ההורים. במקום שהעיריות שעליהן מוטלת החובה החוקית לבטח תשלמנה מעבירים את החוב הזה להורים, אז קוראים לזה מס. תקראו לילד הזה בשמו בבקשה - - -

תדייק, הם לא פועלים בניגוד לחוק.

לא אמרתי, החוק מאפשר להן.

לא. בוא, בוא. אנחנו בלהט הדיון לפעמים צריך לשמור על רמת הדיוק וגם הוגנות. החוק משית עליהן חובה לבצע את ההליך בשם ההורים. הם לא זורקים, הם לא מגלגלים. מה שכן, חובה עלינו לעשות את המרב כדי להביא את התוצאה הטובה ביותר.

אגב, אותו החוק נותן לך כוועדת החינוך את הסמכות לאשר או לא לאשר את הסכום. זה פררוגטיבה ששמורה לכם כוועדת החינוך.

יש כאן נציגי הורים, לא כוועדי הורים, לא כנציגות הורים? לא הבאת איתך. יש מישהו שרוצה לתרום לדיון?

כולנו הורים לילדים.

אני מבקש בקצרה. עופר דהן יושב ראש הנהגות הורים במועצה אזורית לב השרון.

ויש לך להוסיף מעבר למה שאמרה סמדר?

אני חושב שכן. אני רק רוצה להגיד שאנחנו מדברים כרגע על ענף ביטוח שהוא לא ענף ביטוח, הוא תת ענף של ענף של ענף. אני אסביר. תאונות אישיות של תלמידים הוא חלק מתאונות אישיות – הענף עצמו. זה ענף שנמצא תחת הכותרת הכללית של ביטוחי בריאות. הענף של תאונות אישיות הכללי הוא ענף הפסדי. לכן, כשאומרים לנו כאן: 'אנחנו מפסידים ולכן הפרמיות עולות' וכן הלאה. זה לא ענף הפסדי - - -

זה לא מה שנאמר.

בשנת 2014 ענף תאונות אישיות הרוויח למעלה מ-140 מיליון שקל. נכון שבתוך הענף הזה יש תת ענף שהוא אולי קצת בעייתי ואנחנו לא רוצים שיקרה לו מה שקרה לביטוחים שהוצאו החוצה לפול, ביטוחי רכב חובה שבימים אלה אנחנו שומעים שרוצים עכשיו קצת לתקן - - -

להחזיר לנו - - -

את הנזקים האלה שקרו מאז. מה שקרה אז, ענף ביטוח רכב חובה בחברות הביטוח הפך מאז להיות ענף הרווחי ביותר. אין היום ענף שמתחרה ברווחיות כמו ביטוחי חובה ברגע שהוצאו את הפירות המורעלים הללו לפול ושמו אותם בצד. זה מה שמנסים לעשות לנו כרגע בביטוח תאונות אישיות. לכן חברות הביטוח, ואני מסכים לגמרי עם מה שנאמר כאן מקודם, כשעירייה מבטחת את הנכסים שלה ועוד הרבה מהפעילויות שלה, יש לה כוח מול חברת הביטוח להתעסק בענף הקטן, הפצפון הזה. היא יכולה להוזיל לנו את העלויות האלה ולהביא אותנו למצב שבו היינו רק לפני זמן לא רב כששילמנו 34 שקלים לפני שנתיים ואפילו פחות מכך לפני שלוש וארבע שנים.

את רוצה להוסיף נועה לפני שאני אטיל עליכם משימה? אני כבר מתחיל לגבש את הדעה שלי.

אני מבקשת להשיב לדברים שנאמרו על ידי משרד החינוך.

אני חושבת שעם כל הכבוד לסקירת ההיסטוריה העובדתית והחקיקתית, לא מצאתי שום אמירה מדוע המדינה לא יכולה לקחת את האחריות המתבקשת מאליה ולומר: 'רבותיי, הנושא הזה יוצא משליטה, יש לנו קושי אמתי בלהשיג פוליסת ביטוח ומחיר ביטוחי שווה לכל כיס להורי התלמידים'. הגיע הזמן לייצר קולקטיב שיצליח להוריד את מחיר הביטוח - - -

נועה, - --

רק רגע, בבקשה - - -

אני אתן לך עוד ארבע, מה את צריכה, מה קרה. את יודעת, מה לעשות צריך לשחרר קצת לחץ כדי לא להשאיר את הכול לסוף ואז אני עולה לטונים ומרגיש רע שהייתי אגרסיבי בישיבה. בואי תקשיבי, את מכירה את הילד כשאת מכינה עוגה בבית והוא הופך את העוגה ומוציא משם רק את הצימוקים ואת כועסת. בואי תקשיבי, את לא יכולה לבקש מהמדינה. אתם גוף, החלטתם לפעול, את לא יכולה לבקש מהמדינה 'מה שלא טוב לי תיקחי ומה שטוב לי אני אמשיך לעשות'. תבואו תגידו, משכ"ל היה טוב, סליחה, משכ"ל היה טוב משנת 1990 ועד 2001 ומ-2002 מבחינה כלכלית משפטית ומכל הבחינות שאת רוצה, התחממות כדור הארץ ויש את ועידת האקלים בפריס, אין לו זכות קיום. אני מבין, שיתחיל להחזיר כל דבר לאכסניה שלו. את לא יכולה, את מבינה למה לא התאפקתי, למה לא נתתי - - -

אני מבינה לגמרי.

נועה, תקשיבי. אני אדם הכי, סליחה שאני מעיד על עצמי, לא רוצה להגיד הוגן ומהוגן. בסדר. יש קשיים, בסדר? אבל התחושה היא שלא נעשתה עבודת עומק. אני לא רוצה להוריד אתכם, אני אומר לכם שאני רוצה שתמשיכו לעשות את ביטוח התאונות. לא יעזור כלום, אתם תמשיכו ואני אטיל את זה עליכם בדברי הסיכום. אנחנו מתכנסים היום, אנחנו בתחילת דצמבר, תתחילו לעבוד, לנהל משא ומתן ולא בחיפזון, להתחיל לבדוק את השוק. אתם תוכלו להשיג את התוצאה הטובה ביותר. נימוקים המקצועיים, אמרת, קיבלתי ואני יודע, יכול להיות שלא נקבל את ה-32 שקלים, אבל גם לא נקבל את ה-75 שקלים. עם עבודה נכונה נצליח להשיג, אני מבין. נועה, תני לי, אני מבין, באנו כולנו 'ערב שבת בין השמשות', כולנו היינו בלחץ. תאמיני לי, אני מבין אתכם, חיים ביבס, לו יש עוד דברים, תסלחו לי, חוץ מהזבוב הטורדני שנקרא ביטוח תאונות ואת כל העסק להריץ את זה. אני לא יודע, מי היום ראש המשכ"ל או מנכ"ל, יש דבר כזה?

יש גם מנכ"ל וגם - - -

יפה. תקשיבי, אין ספק שפרויקטים של מפעל הפיס זה עסק כבד ועוד עשרים אלף, אני לא רוצה לומר לכם את הפעולות שאתם עושים. אבל, התכנסנו היום. אני לא תמים, אני לא מחפש את המקומות הנמוכים להיכנס לשם, לחפש את "ענבל" ולחפש. כרגע יש לי על השולחן, כרגע השחקנים במגרש הם ההורים, ההורים, רשויות המקומיות/משכ"ל ומשרד החינוך. אני לא הולך לבטל אף אחד מכם. ההורים ימשיכו ללחוץ, משרד החינוך יצטרך לשנס מותניים ולא לשבת על הגדר ולהשקיף, כמו שאמרו פה האו"ם. אתם תצטרכו לעבוד מעכשיו כדי להביא תוצאה טובה ביותר. זה יהיה רוח הדברים של סיכום הדיון. אנחנו לא נרפה מכך.

עכשיו אני יכולה להמשיך במשפט? תודה

מה שהתחלתי לומר זה שמבחינתו אם זה לא "ענבל" זה לא "ענבל", אבל אם יש דברים שיכולים לנסות ולמזער את הנזק שנגרם כמו למשל: על ידי יצרת מסד נתונים אחר, על ידי בדיקה לעמוק של המרכיבים שיכולים להיכלל בתוך בפוליסה ושלא רק מצב הביטוחים שקיים בכל רשות. בעניין הזה צריך גם שהמדינה תשב ותעשה את העבודה הזאת - -

אני מסכים אתך. אני מסכים אתך. טוב שסייעתי בידך, הצלחת להביא דברים יותר ברורים. תקשיבי, - - -

לא, הם תמיד היו ברורים רק שאני מבינה את הלך הרוח. אני מבינה את הלך הרוח שנמצא כאן ואת הצורך ואת העובדה שהמדינה לא תיקח את זה עכשיו לידיים. אחרי שהבנו את המצב העובדתי ואחרי שהבנו שאף אחד לא יגיד פה: 'חבר'ה, הנה הוחלט, מחזירים את הביטוח למדינה ובכל זאת זה יישאר לפתחנו'. אז צריך לרתום באותה מידה גם את הגורמים שאחראים על מתן החינוך במדינה הזאת ואחראים על ילדי ישראל לא פחות מהרשויות המקומיות. לבוא ולומר, בבקשה רק לסיים, לבוא ולומר, כי זה חשוב לפרוטוקול, שהשלטון המקומי או החברה למשק וכלכלה הידרו רגליהם מהעניין והתעוררו רק ברגע האחרון, לא. השלטון המקומי והחברה ומשק וכלכלה אוכלים ושותים את הקושי הזה כבר תקופה מאוד מאוד ממושכת. העובדה, שבסופו של דבר השלטון המקומי בא וצעק: 'הגיע הזמן לעשות - - -

את יודעת כמה זה 10% ממיליון תלמידים?

כן, אני יודעת.

אז תחשבי מהי העמלה, מה זה שותה בקושי.

מיליונים.

תקשיבי נועה. אני קיבלתי, אני יוצא כל בוקר מהדרום, אם לא היה אף אחד על הכביש הייתי עושה את הדרך ב-55 דקות. אני נוסע כל יום לירושלים כמעט שעתיים ואני משגע את ה-Wazeבחישוב מסלולים אפילו כשאין צמתים אני אומר אולי יצא לי משהו חדש. מה שאני יכול להגיע בקצרה, מה שאת מסבירה לי בהרצאה? בואי תקשיבי, במשפט הראשון הבנתי אותך ואני קונה את זה. אני אומר, זה יהיה אחת הנקודות הסיכום שלי. אתם תצטרכו לשבת: משרד החינוך, החברה למשק וכלכלה, פורום ההורים – אתם תצטרכו לשבת לבחון באמת את תנאי הפוליסה, לראות מה באמת אפשר לעשות כדי להוזיל אותה ולהביא את המכרז המיטבי. אני אומר לכם, אני לא רואה דרך אחרת, לא רואה דרך אחרת, לא רואה דרך אחרת פעם שלישית.

בבקשה תציגי את עצמך.

סופי אורטשקנזי מהשלכה המשפטית, משרד החינוך. אני חושבת שצריך פשוט להוסיף לדיון שעליו אתה מדבר, את משרד הפנים כי משרד הפנים הוא זה שנותן אישור לסעיף 9 ל"חוק הרשויות המקומיות" להצטרף בעצם למכרזים המשותפים. זה על פי חוק ועל פי זה יתקיים דיון במשרד השטפים גם. על זה אתה דיברת.

עד היום זה הפריע? זה הפריע, זה לא פעל? תנו לי, אל תפריעו לי. אני רוצה להבין כי ההבהרה שלך חשובה. עד היום זה אחד הפרמטרים שהפריעו להשיג פוליסות יותר טוב או זו הסיבה שחלק מהרשויות המקומיות לא השתתפו בה?

לא. אני אומרת שאם הדיון הוא נסוב - - -

ודאי שנפעל על פי דין, וודאי שנפעל על פי הנחיות.

סביב השאלה איך אפשר בעצם להשיג ביטוח אחד, ביטוח של קולקטיב אחד ושכל הרשויות תהיינה חייבות להצטרף אל הביטוח, היום זה מעלה קושי.

שאלת שאלה, לכן פועל יוצא גברתי, זו שאלה מהדברים שלך. לאור הדברים שלך אני נוטה להבין שהייתה בעיה ולא כל הרשויות קיבלו את האישור להצטרף לפוליסה - - -

לא. לא. יש אישור. ניתן אישור - - -

אז מה חידשת לנו?

אני מדברת על פי דברים שאני יודעת, לא שאני ישבתי בישיבות האלה, אני פשוט מכירה את הדברים. אני אומרת שהיו דרישות ודווקא לא ממשרד המשפטים, אלא ממשרד הפנים בעקבות חוות הדעת של היועצת המשפטית או היועץ המשפטי, אני לא זוכרת, של משרד הפנים שהוציא בשנת 2011 וביקש לפעול בהתאם לנוהל. היו קשיים עם דבר הזה. על אף הקשיים השנה כן התקבל אישור של משרד המשפטים. גם בגלל דחיפות העניין כמו בוועדה נאמר שהשנה צריך לעשות עבודה מחדש.

מה שאני התכוונתי להגיד, כדי לפתור את הבעיה של ביטוח אחד, של כלל הרשויות המקומיות שתצטרכנה, בעצם כדי שהן תהיינה חייבות להצטרף לאותו קולקטיב כחובה צריך למצוא פתרון. הפתרון הוא לא במשרד החינוך. משרד החינוך, הרי אומנם סעיף 6 ד'1 הוכנס לדיני החינוך, נכון. אבל, משרד החינוך לא מפקח על הרשויות המקומיות, אין לו את המנדט של משרד הפנים בעניין הזה. לכן, אם רוצים לאתר, למצוא פתרון צריך לערב גם את משרד הפנים, גם את המרכז לשלטון מקומי, את החברה למשק וכלכלה ואת כל - - -

גברת אורטשקנזי, בואי תקשיבי. שמעתי את ההרצאה המלומדת שלך ואני לא מסכים איתך, לא הכוונה בסעיפים המשפטיים. כן משרד החינוך אמור לפקח על הרשויות המקומיות בכל סעיפי ותתי, תתי, תתי הסעיפים שקשורים לילדי ישראל וחינוך ילדי ישראל. הרשויות המקומיות לצורך העניין, אני לא רוצה לומר שהן קבלן ביצוע של משרד החינוך - - -

וזה מה שקורה.

אתמול היה דיון כבד על הפרעות ועל אבחונים ואתם - - -

זה היה שלשום והן מאובחנות.

ואתם מפריעים לבעלי מוגבלות ברגע שאתם מתפרצים.

ולכן אני אומר, אני לא מוכן לשמוע את הניסוחים האלה. משרד החינוך הוא כן רגולטור. אני התלבטתי אם לבוא להגנתם ולומר שמשרדי הממשלה הם בדרך כלל רגולטורים ולא מבצעים, אבל אני מכיר גם יוצא מן הכלל. כששר או משרד רוצה לבצע בעצמו הוא יודע לעשות את זה והוא עושה כשהוא רוצה, ולא מפריעים לו.

אני בא ואומר, יש פה מצב שהוא לקונה, לקונה. אין אחידות אמר אחד ההורים: 'יכול להיות שילד מבוטח בפתח תקווה והוא יפצע באילת ויקבל - - -

ויקבל כסף. מה אני בא ואומר, צריך לקחת את הלקונה, את פערי המחירים. המחיר הוא גובה, הקפיצה היא של 75% משנה שעברה?

זה עלה מ-49 ל-75 – מלפני שנתיים זה פי שתיים.

זה 50%.

מלפני שנתיים זה פי שתיים ויותר. זה עלה מ- 34 ל- - -

שאלתי שאלה וקיבלתי 9 תשובות.

זה מצב שהוא לא יתקיים יותר. אנחנו רוצים לעשות עבודת הכנה. זאת אומרת, אני מבקש מכם, מרכז השלטון המקומי, אחראי תחום הביטוחים או את מי שתגדירו אתם, יועצים משפטיים וכל מי שצריך לעשות את זה, משרד החינוך הממונה על תחום תשלומי ההורים יחד עם ארגוני ההורים תשבו בישיבת הכנה, ישיבת בדיקה של הנושא. אני אתן לכם 45 יום, 60 יום – תענו לי - - -

45 יום. הזמן נגדנו.

בפעם שעברה נתנו לך 24 שעות, נתתי לך 60 יום אתה רוצה 45 יום. 60 יום, סביר, תאמינו לי יכול לטפל בכל בעיות הפקקים במדינה אם היינו נותנים לטפל בהן ב-60 יום. בסדר? דוקטור קדמן בבקשה.

יש לי רק בקשה אחת אם אפשר כי בשעתו ביקשתי ומעולם לא קיבלתי. האם אפשר לדעת ולקבל מסמך שבו יהיו נתונים כמה תביעות הוגשו, כמה תביעות נדחו, איפה הוגשו תביעות - - -

סוד כמוס.

מה הייתה ההכנסה, מה הייתה ההוצאה ומה השיעור הרווח של הענף הזה. אני חושב שצריך להיות לגמרי שקוף בעניין הזה. הוועדה מעולם לא קיבלה מסמך כזה.

כי מסתירים אותו. אנחנו ביקשנו את זה.

רגע, אני אגיד מה אנחנו יכולים לתת, אנחנו לא יכולים לתת את הכול. יש מה שנקרא מסמך שנקרא "ניסיון תביעות". זה מסמך שמפורסם לכל חברות הביטוח על מנת לתת הצעות גם במסגרת המכרזים שאנחנו מפרסמים. כמובן שבמקרה שלנו זה ניסיון התביעות של אותם 1.2 מיליון תלמידים שמבוטחים ולא של כל אלה שלא מבוטחים.

אבל אתה לא מייצג את חברות הביטוח.

שנייה. זה מסמך שמקבלים מחברת הביטוח. אין שום בעיה במכרז וגם לארגון ההורים יש לו אותו - - -

סליחה, אומר דוקטור קדמן, אתה התמקדת במה שקשור אליך. יושב כאן נציג הממונה, הוא יבדוק את הסוגיה הזאת. אני חושב שיש לקונה – הריבון יכול לבקש את הפרטים על אותו תת סעיף או סעיף או ענף ואיך שתקראו לו בענף הביטוח. יכול להיות שאנחנו סתם מתעמרים בכם, יכול להיות. בואו נראה כי יכול להיות שצריך לשלם 100 שקל לילד ולא 75 שקלים. דוקטור קדמן, אבל אתה לוקח סיכון.

שמע, אני חושב שצריך לדעת את זה. העובדה שיש רשויות מקומיות שהוציאו את זה ב-49 שקלים - - -

31.

אני לא מאמין שאיזו חברת ביטוח פועלת כחברת צדקה שעושה את זה על מנת להפסיד כסף. זכותן להרוויח ואם הן עושות את זה סימן שאפילו זה השתלם להן. לכן אומרים לנו שיש כל מיני מקומות אחרים ששודדים את הקופה ומגישים סתם תביעות. למה נדבר באוויר, בואו נקבל פעם אחת ולתמיד מסמך שיכלול את כל הפרטים האלה. אני חושב שלא ראוי שימשיך להיות לא שקוף לגמרי כל הנתונים האלה.

בנושא העמלה, אנחנו לא יכולים לקבל את זה בחזרה? באמת.

תגידי, את חושבת שהבקשה שלך היא - - -

צריך לקבוע - - -

איך שניסחת אותה היא הוגנת? תקשיבי - - -

כן, אני אגיד לך, היא עדיין נגזרת של פרמיה - - -

תקשיבי, רגע. רגע - - -

הם הכפילו את הפרמיה, מספר הילדים נשאר אותו מספר והעמלה גדלה.

תקשיבי, אנחנו אוהבים, בדרך כלל אלה שעומדים על הגדר והתפקיד שלהם הוא רק לשאול את השאלות ולא לבצע, הכי קל לשאול שאלות. אבל, יש גוף שצריך לעשות את הפעולות האלה והוא גוף שצריך להתקיים. ברגע שאמרת להחזיר את העמלה, חלק מהעמלה, זאב אמר בעדינות אולי ישקלו את העמלה - זאת תביעה יותר הוגנת.

כי כבר שנים אנחנו מבקשים - - -

עם כל הכבוד יש לנו עניין שהמשכ"ל עדיין לא סיים את ייעודו. תאמיני לי, מכירים אותי פה בכנסת, אם הייתי מרגיש שהמשכ"ל סיים את ייעודו לא הייתי עוזב את זה עד שהייתי מפרק אותם. יש לו ייעוד חשוב. לדעתי, אפשר לעשות שם שידוד מערכות כדי להביא תפוקות יותר טובות, דעתי ויכולים לחלוק עלי. אבל, לבוא ולומר להם 'תותרו על העמלה' - - -

לא הכול. סכום קבוע. קבוע - - -

אני מודה לך שהסכמת איתי בסוף.

סיימנו את הדיון. אתה רוצה להוסיף משהו כי אני מקריא את הסיכום.

אני אוסיף משהו קטן כי אני חושב שדיברנו - - -

תציג את עצמך.

אלי מור יושב ראש וועד הורים של פתח תקווה.

אני רוצה קצת להכניס אתכם, אתם לדעתי מסתובבים סביב זה ולא שמים את האצבע. אני בכל זאת רוצה לחזור למשרד החינוך כי בתחושתי, ואני מדבר עם הורים כל יום, התחושה היא שהמשרד ברח מהאחריות. המשרד, כאילו לא מדובר עליו, זה לא ילדי ישראל, מבטחים את זה אנשים במקום אחר, רחוק באוסטרליה ולא מדובר בתלמידי ישראל.

עכשיו, בעצם באה המדינה, בואו תראו איך רואה את זה אזרח פשוט מרחוב, המדינה באה ואומרת: 'אני רוצה לכסות את עצמי כי אם יקרה משהו לאחד מהילדים שלכם לא תתבעו אותי. תוכלו לתבוע איזו חברת ביטוח. אני אקבע לכם איך תהייה ואני גם אקבע לכם את המחיר. כלומר, אתם לא שותפים, אתם רק תכניסו את היד לכיס, שימו את הכסף ואני אהיה מכוסה'. זה מה שהאזרח הפשוט רואה. הוא רואה פשוט התנערות של מדינה. מבחינתי מדינה זה משרד החינוך כי הוא האחראי לתחום הזה. אי אפשר להסתובב סביב זה.

אנחנו בפתח תקווה, ואמרתי את זה בכל מקום, מוכנים בשביל הערבות ההדדית – אנשים פה לא הזכירו, ישנן רשויות שלא מוכנים בכלל לבטח אותן ובעיקר במגזר הערבי – אני מוכן לא לשלם 31, אני מוכן לשלם 35 שקלים ולו שיהיה מחיר אחיד לכל ילדי ישראל – גם זה חשוב. אם דיברנו על ערבות הדדית אז דיבורים זה דבר אחד יפה, אבל צריך גם מעשים.

מה שאני אומר, במידה ש"ענבל" לא תתקבל, יכול להיות שלא יתקבל הסיפור הזה, אנחנו חייבים לצאת מהוועדה הזאת עם מנגנון כלשהו שמחזיר אותנו למחיר האמתי. עם מנגנון הצמדה כלשהו שלא בעוד שנתיים נתכנס, אנחנו כבר לא נהייה, ואז כבר שוב חברות הביטוח בפיחות זוחל יקפיצו את זה שוב. גם אם נניח שהוועדה הזאת תחליט המחיר לגבייה בשנה הבאה הוא, סתם לדוגמה, 20 שקל, תוך שנתיים-שלוש שוב זה יקפוץ ב-110%. חייבים להצמיד למדד, המשרד חייב לקחת אחריות. אין מה לעשות, הם לא יכולים להגיד: 'אני אחראי רק לפדגוגיה ולספר הלימוד הזה'. כל מה שקורה במרחב בית הספר באחריות המשרד, שיתחילו להפעיל מנהיגות. מילה אחת 'מנהיגות'. מ-1986, בדיוק כמו שדוקטור חגית אמרה, הם פשוט התנערו: 'זה לא אנחנו. רשויות בסדר רשויות לא בסדר'. אנחנו לא רצינו את הביטוח הזה, כפו אותו עלינו. כפו. תודה לך.

אני פשוט לא מסכימה עם מה שאמרת. משרד החינוך לא בורח משום אחריות. הרי הביטוח הזה שנולד הוא נולד לא כדי שמשרד החינוך יברח מאחריות שלו. אם יש אחריות בעניין נזיקין, לצורך זה יש לנו מנגנון מאוד מפותח, יש לנו הסדר כיסוי על ידי "ענבל", כל תביעה מכוסה ואין לנו עם זה שום בעיה. הביטוח הזה נולד קודם כל כדי לתת הטבה להורים, או.קיי, הטבה לתלמידים ללא הוכחת נזק ועל מנת למנוע את התארכות כל התביעות האלה שהן תביעות נזיקין.

אני מצטרף ומודה לך על הדברים.

בואו תקשיבו, בלהט הביקורת צריך גם לשמור על רמה. אני אומר לך, בזמן שאתה ואני יושבים בוועדת כנסת ודנים על סוגית ביטוח תאונות אישיות לילדים, תחשוב בכמה מדינות בעולם זה לא קיים והן לא מדינות עולם שלישי. בוא, אני מבין את הלהט. לבוא ולמחות על הדברים זה היה במקום. צריך לעשות הכול, יש פה לקונה וצריך לעשות הכול. ברגע שזה מתחלק בין כמה גורמים יש לקונה.

אני מודה לכם. אני אומר לך, אנחנו מודים לכם שהצפתם את זה. אנחנו מבעוד מועד ולא בלחץ עושים דיון חוזר. תאמין לי שיש לי עוד פול נושאים מדממים בתחום החינוך: חינוך מיוחד, חינוך ביתי, הסעות לילדים מוגבלים – אבל לקחנו את זה כי אמרתי שאסור לחכות לדקה ה-90 – יש לנו את הזמן, בסדר?

הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.

הוועדה שמעה על הפערים בתשלומי הורים בענף ביטוח תאונות אישיות.

הוועדה שמעה ממרכז השלטון המקומי על הקשיים ביציאה למכרז בפוליסה הנ"ל ובביצוע המטלה המוטלת עליהם לביצוע ביטוחי תאונות.

הוועדה מבקשת מהממונה על השוק ההון באוצר לקבל נתוני ענף ביטוח תאונות אישיות לילדי ישראל. נתונים, אני לא אפרט לך וזה כלל גודל הענף הזה, מחזור הענף הזה באחוזים, רווחים, הפסדים, כל מה שידך מגעת. צריך להיות גם הגון, מה שאתם לא יכולים לתת לא, אבל מה שאתם כן בוודאי שכן. למרות שאם ארצה להיות קיצוני, שום נתון שתיתן לי לא יסכן את ענף הביטוח ולא את שוק ההון. אני אבקש שתיתן לי את הנתונים במוגבלויות שלך.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך, נציגי השלטון המקומי, לפני שאני מקריא את הסעיף. מי מרכז את כינוס הישיבה? מי לוקח על עצמו לפני שאני אנדב אחד מכם. נועה, המרכז השלטון המקומי.

הוועדה מבקשת ממרכז השלטון המקומי ליזום דיון יחד עם משרד החינוך, הממונה על שוק ההון, פורום ההורים לגיבוש דרכי פעולה משותפים ליציאה למכרז חדש ומעודכן.

זה משכ"ל.

מה מרכז השלטון המקומי?

מרכז השלטון המקומי זה עמותת האם.

לזה כוון, בוודאי. הם כפופים לכם, לא?

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:16.