הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 102

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ג בכסלו התשע"ו (25 בנובמבר 2015), שעה 8:40

במסגרת כנס שדרות לחברה: הסדרת המכללות הטכנולוגיות להכשרת הנדסאים בישראל

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

עוזי דיין - יוזם ומנהל כנס שדרות

שולי אייל - מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד הכלכלה

אסף מנוחין - ממונה חינוך טכנולוגי על תיכוני, משרד החינוך

שלומציון - נציגת חיילים משוחררים במשרד הביטחון

עידו חגי - מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת

יפעת כצנלסון - מנהלת המרכז הטכנולוגי להנדסאים ספיר

יעקב דור - מרכז את כל המכללות ומשנה למנכ"ל המכללה הטכנולוגית בבאר שבע

אורנה גיגי - מנכ"לית מכללת ספיר

יוכבד פנחסי אדיב - יו"ר פורום מכללות טכנולוגיות, מנהלת המכללה הטכנולוגית באריאל

דב תמיר - מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית

דני כפרי - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללה טכנולוגית באר שבע

אורי מיכאל

ענת כהן- שמואל

ס.ל., חבר המתרגמים

הסדרת המכללות הטכנולוגיות להכשרת הנדסאים בישראל

בוקר טוב. אתם בישיבה רשמית של ועדת העבודה, רווחה ובריאות של הכנסת. הנוכחות של חברי הכנסת היא של פה אחד. אז היום אנחנו ה-25.11.2015, י"ג בכסלו תשע"ו, השעה 8:40, עד כאן החלק הפורמלי. אני חייב להגיש שאני מתרגש לבוא לפה. עברתי לדרום ב-83', מישהו עוד זוכר חוץ ממני?

אני כבר הייתי עשר שנים במכללה הזו.

אחת מהעבודות הראשונות שעשינו זה המרכז הזה. יש פה תוספת שאני לא מכיר, אז זה היה ראש מועצה בשם עמיר פרץ, ועם עמיר פרץ היו לנו הרבה חלומות, בין היתר להקים כל מה שקשור לתקשורת, לטלוויזיה, ואז קם מרכז תקשורת בתיכון וספיר וקרית החינוך ובית הספר פה היה בית ספר לחינוך מיוחד, שהדבר הראשון שעמיר עשה זה היה לסגור אותו. החלטנו שיקום פה מתנ"ס בלב העיר ופתוח לעיר. אז מי שלא יודע, עשינו אולם בלט עם חלון לרחוב, אמרנו שאולי זה יתפוס וזה תפס לא רע. בחדרים פה היה קונסרבטוריון ומשם היו כל הגאונים המוזיקאים של שדרות וכו' וכו'. אז מרגש לבוא לפה היום ולפתוח ישיבה דווקא על המכללות. האמת שבחרנו את זה כדי להיות איתכם במכללה, אבל אני שמח להיות פה.

הנושא של המכללות נידון וממשיך להיות בדיונים גלויים ופחות גלויים, בעצם אנחנו נגיע למכללות בסוף הדברים שאני אגיד, יש פה בעיה מאוד קשה של המדינה בנושא החינוך הטכנולוגי, מלמטה ועד למעלה. האתגר הוא לנסות ולאחד כוחות ולשלב כוחות כדי לשנות את המצב הנוכחי. אנחנו יודעים שיש מחסור אדיר בנושא של כוח אדם בחינוך הטכנולוגי בכל הרמות שלו וכרגע אנחנו עובדים על מספר מהלכים. המטרה היא להגיע לחוק התקציב של 2017 עם רפורמה מאוד מבוססת יחד עם האוצר, אגף התקציבים, בהנחיית שר האוצר ובתיאום עם כל המערכות. אנחנו נגיע עם הצעת חוק של חוק ההסדרים שכולל את הנושא של החינוך הטכנולוגי.

בלי להבהיל אף אחד, הרעיון הוא גם שינוי מבני, גם שילוב מערכות שמפוזרות היום גם בתוך המשרדים השונים וגם בין משרדים. הניסיון שלנו זה לאחד את כל הדברים האלה, כל המערכות, כדי שהחינוך הטכנולוגי יגיע לרמות הנדרשות ונבחר המסלול של חוק ההסדרים מפני שלמדנו את זה בחוק התקציב של 2016, השנה, למדנו שאפשר להעביר בחוק ההסדרים מהפכות ארגוניות בסדר גודל מאוד משמעותי. הייתה לי הזכות בוועדה שלנו לדון בחוק ההסדרים הכבד ביותר שהיה אי פעם, אני חושב, בכנסת, שחייב אותנו, כולל כל הצוות של הוועדה, לעבודה של מאות שעות של דיונים, כולל בפגרה, כדאי שאנשים יידעו שהפגרה היא לא רק מקום וזמן לחופש, אלא הפגרה הייתה זמן טוב מאוד לעבודה.

אז אנחנו נשקיע את כל השנה הקרובה במהלך הזה. במשרדים, בתפקידים השונים, היות שהמטרה היא באמת לעשות שינוי, כפי שאמרתי, מהותי בכל התחומים, אז אנחנו יודעים שיהיו רגישויות שאנחנו נצטרך להתמודד איתן, אבל המטרה היא חד וחלק אחת, לאחד מערכות ולשלב אותן. אנחנו רוצים גם לתת את המעמד הנדרש לנושא, כל אחד מהמשרדים, לפחות שניים, החינוך והכלכלה, עשו מאמצים ואנחנו חושבים שיש מקום לאחד אותם. המאמצים אמורים להביא אותנו ל - - -

שלום לנשיא כנס שדרות. אתה צריך לשלם על האיחור. עם עוזי מותר לי לעשות בדיחות.

אבל הוא מתכוון לזה.

אומרים שאין כמו הומור כדי להגיד קצת מהאמת. אז הנושא פתוח, הוא יותר פתוח לשאלות עתידיות. עזבו את העבר, יש התמודדות במיידי ויש חלק שקיבל תשובות או רמזים או התנצלויות על זה שזה לא נסגר ביום ראשון האחרון. רציתי להיות פה עם הבשורה ביד, עבדתי ביום שני הקרוב אני בטוח, הפעם לא יהיה שום תירוצים לדחות את זה, אבל בואו נסתכל קדימה. אנחנו ביססנו את העניין שלנו על המסמכים של המכללות הטכנולוגיות הנוכחיות ואני מקווה שנגיע לסיכום די מהיר ואינטנסיבי ומעשי, כפי שאמרתי לכם, כדי שנוכל להגיש את זה במסגרת חוק ההסדרים הקרוב. אנחנו רוצים להיות מוכנים בין מאי ליולי כדי שזה יהיה, אבל במקביל יהיו פתרונות. אז בבקשה.

אני רוצה לברך אתכם, אבל עם תוכן. קודם כל לומר לכם תודה ולהסביר לכם למה אני אומר לכם תודה. כנס שדרות מנסה מתחילתו, ולדעתי מצליח, להיות כנס מעשי. אנחנו מאוד משתדלים שיהיו מינימום דיבורים על מה זה עושה לנו ומקסימום דיבורים על מה אנחנו עושים עם זה. זאת אומרת המושבים בכנס שדרות הם תמיד בעיה, פתרון או פתרונות מוצעים, מפקחים על זה, עושים, ורואים מה ניתן לקדם הלאה. החקיקה נגד תעסוקה פוגענית התחילה בכנס שדרות. היא התחילה בהרבה מקומות, אבל כשהיא הגיעה לכנס שדרות, אז זה דפנה ברק-ארז אמרה שהיא רוצה לדבר על זה, אמרתי 'אל תדברי על זה, תכתבי הצעת חקיקה. אם זה היה תלוי בך, איזה חוק היה בעניין הזה'. אחר כך לקחו אותה, שיפרו דברים, אתם יודעים שגם היום זה לא מושלם, אבל זה סוג הדברים שאנחנו מקדמים.

למשל יש עכשיו עסקים חברתיים. תמיכה של המדינה בעסקים חברתיים. היא התחילה במושב בכנס שדרות כשחנוך ברקת הציג מה זה עסק חברתי ולמה לדעתו לא מתנהגים עם זה כראוי, לא סופרים את זה וכו'. אחר כך לפני שנה עשינו שולחן עגול עם האוצר, עם המדינה, עם בעלי הקרנות, עם האנשים מעסקים חברתיים וגיבשו בשולחן הזה 30 אנשים עצומה שהסבירה בדיוק איך המדינה צריכה להקים קרן על הדבר הזה, לעשות מכרז, ייגשו אליו קרנות של עסקים חברתיים. וזה בוצע כבר. זכו בזה שתי קרנות, לדעתי יש שתיים במדינה, אין הרבה קרנות לעסקים חברתיים, במקרה הזה דואליס ו-IBM, ואנחנו מאמינים שככה עושים דברים.

הדבר השני, ועכשיו אני מגיע לענייננו, אנחנו חושבים שהחלטות צריכות להיות במגרש הפוליטי. זה נושא שלא תמיד כל העמותות אוהבות אותו והמגזר הזה והמגדר הזה אוהב אותו, אבל לדעתי ההובלה בדברים צריכה להיות על ידי המדינה ועל ידי נציגים של הציבור. אנחנו לא נעשה היום מושב, לא על ינון מגל ולא על אורן חזן, אני אומר את זה, כי יש בוז עמוק ככה בציבור וחוסר אמון באנשים פוליטיים, בפוליטיקאים, דרך אגב בסקר שעשינו לקראת הסקר הזה, הם מצליחים להיות רק קצת פחות למטה מצעירים שלא שירתו בצבא. הם מקבלים 5 מ-100 והפוליטיקאים 8 מ-100. אבל לדעתי הציבור הישראלי, לא רוצה להגיד צודק או לא צודק, אבל הוא טועה בדבר גדול אחד, מי בחר את האנשים? הנציגים של מי? זה האיחוד האירופאי בחר אותם? זה דאעש הביא אותם? זה אנחנו. אז מה, כל אחד יעשה את החשבונות שלו, להתחיל להתנהג בעניין הזה, שלא לדבר על זה ששופכים את התינוק עם האמבטיה וכו' וכו', אבל הפוליטיקאים, אתם, צריכים להיות בסופו של דבר מממשים של הדברים. אחד הדברים שאנחנו עושים בשביל שזה יקרה, זה לא רק המעשיות ולהגיש דברים יחסית עם עמדה ברורה ופתרונות, אלא להזמין ועדות של הכנסת שיבואו לכאן.

הוועדות הן אוטונומיות. לפני שלוש שנים הציעו לי לעשות את הכנס בכנסת עם אירוח של הכנסת ואני סירבתי, למרות שהמון רצו, כי לדעתי הדבר הזה הוא שגיאה. לכנסת יש מעמד משל עצמה, לוועדות הכנסת יש מעמד משל עצמן וברגע שאתה מתחיל להביא כל מיני כוחות חיצוניים וכו' אז זה ממסמס את השאלה מי באמת מוביל ועל מי האחריות. ואנחנו יודעים את מקומנו בעניין הזה.

לכן זה שבאות שש ועדות של הכנסת, בסיבוב הנוכחי, ודנות בדברים שהן מחליטות, שהם בסופו של דבר הדברים שעל סדר היום הציבורי, לחלקן יש פה דברים מאוד ברורים שעוסקים בהם בכנס, לחלקן שייכות יותר כללית, זה דבר שמאוד מחזק את המעמד של הכנס כמי שמשתתף בקביעה של סדר היום הציבורי וזאת בעצם מטרתנו. לכן הרבה הרבה תודה, תודה מיוחדת לאלי שיש לו הרבה זכויות כרימון, גם בכנס שדרות לחברה. אנחנו עכשיו השנה ה-13, ומזל טוב.

אתה סופר שתיים שתיים?

לא, זה התחיל ב-2003, אתה פשוט לא מסכים כמה הזמן עובר. לכן הרבה תודה וכבוד.

תודה. תודה, עוזי, שאתה מתעקש להזמין אותנו, כל הזמן משכנע. אני אמרתי לפני שבאת שאני מתרגש להיות פה בגלל ההיסטוריה האישית והמקצועית שהיה לי עם חבר נפלא ששמו עמיר פרץ.

אני חושב שאתה היית כבר בהתחלה, נכון?

כן.

הכנס הראשון היה ב-2003.

עשינו באולם.

בדיוק, באולם סינמטק 1. ניסינו בכל מיני דרכים לפזר, באו בערך רבע מהאנשים, לדעתי, מהמושבים באולם, ניסינו לפזר אותם שזה ייראה קצת יותר מלא. לכן אנחנו היום, כל פעם שנעלבים, מי שלא הזמינו אותו, אז אני ככה, לא נעים לי להגיד, אבל יש הרגשה טובה. הכנס הוא יום אחד בספיר ויום אחד בשדרות, בשביל להצביע באמת על הקשר, לא על הקשר בין ספיר לשדרות, אלא הקשר שיש ויש לו מטרה, המטרות שלו הן שלוש. אחת, לקדם את הנפת שני הדגלים, הדגל החברתי חשוב לא פחות מהדגל של הביטחון הלאומי. אני אומר את זה בימים אלה, וזה נכון גם בימים אלה. דבר שני, שלפריפריה יש מקום של כבוד בקביעת סדר היום הציבורי הישראלי לא פחות מהמרכז, לא יותר, אבל לא פחות מאשר המרכז. הגישה היא גם, ובזה אני אסיים, היא חברתית כלכלית משולבת, אי אפשר לעשות שום עסק חברתי בלי כלכלה חזקה ובריאה לממן את זה, ומצד שני אין דבר כזה כלכלה טובה, מה שקוראים, על חברה שהיא שסועה ושיש בה פערים כאלה וכו'. טוב, זה לא לכם אני אסביר את זה, אבל אלה העקרונות של הכנס. תודה.

אתם רוצים לשאול, להכות את המומחה?

אנחנו מאוד משתדלים לתת מעמד ראוי, אני אומר כי היום הוא היום, לנשים, השנה הצלחנו להגיע לזה שהמשתתפים ויושבי הראש של הכנס, 43% הם נשים. זה לא מספיק, אבל אלה התוצאות הכי טובות שיש בישראל. בשנה שעברה היינו כמעט 50% ואנחנו מודדים ובודקים את זה מהתחלה. זה נכון, כמובן, המגוון הזה צריך להיות לא רק נשים-גברים, אלא גם אוכלוסיות אחרות ושונות. זה כנס, אתם תראו, תסתובבו, של צעירים, באים לפה המון צעירים ועל כך שמחתנו. דיברתי מספיק.

אני רק רוצה באמת להודות - - -

לפי הפרוטוקול את צריכה להגיד את שמך ותפקידך.

ההרגשה היא שאנחנו בבית כבר, שמעו אותי מספיק.

אבל המכשיר הזה עוד לא מכיר אותך.

אז שמי ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, אני יושבת ראש פורום המכללות הטכנולוגיות ובעצמי מנהלת את המכללה הטכנולוגית באריאל בקמפוס האוניברסיטה. אני בטוחה שהגענו הביתה. הגענו הביתה מהרבה מאוד פרמטרים שאתה הזכרת, עוזי, ואני קודם כל רוצה להודות לחבר הכנסת אלי אלאלוף, שהוא יושב ראש הוועדה, שלקח אותנו ואת הנושא שלנו, של המכללות הטכנולוגיות, מה המעמד העתידי, מה העתיד שלהם, בכלל הפעילות. זה נושא שאנחנו מדברים בו רבות והוא לקח אותנו לכאן לכנס שדרות שהוא כנס ברמה החברתית כלכלית, איך אנחנו מייצרים מדינה נכונה יותר, מדינה טובה יותר, הן ברמה החברתית והן ברמה הכלכלית ובטח ובטח אני מסכימה איתך שהדברים צריכים להיות מוכרעים ברמה הפוליטית. בסופו של דבר היכולת שלנו היא למשוך נושאים מסוימים של חברה, אבל כן זה צריך להיות סגור במרה הפוליטית.

הנושא של המכללות הטכנולוגיות, כשהוא מובא לתוך כנס שמבוצע בשדרות, עם החשיבות של הכנס, בטח ובטח החשיבות והאמרות שיוצאות מתוכו הן מה שנקרא מתוקשרות, מתוקשבות, משפיעות על האוזניים של כנראה מקבלי ההחלטות, אנחנו רואים במקום הזה באמת בית. גם מהמקום שבו הוא נמצא, כאן בשדרות, אם זה בספיר, שלספיר יש מכללה טכנולוגית משל עצמה, ואם זה כאן בתוך שדרות, כי המכללות הטכנולוגיות למעשה משרתות, זו בדיוק המערכת שמשרתת את העולם הפריפריאלי, את העולם שצריך לבוא ולהגיד, תשמעו, לכל אחד מגיע ללמוד, כל אחד צריך להגיע למערכות ולרכוש מקצוע ולא לשבת על ספסלים של אבטלה, הוא צריך לתת מה שנקרא נגישות לעולם ההשכלה, עם השכלה טכנולוגית, ולאחר מכן אולי השכלה גבוהה, הוא אמור לדבר על עולם של תעשייה ופיתוח תעשייה, בטח ובטח בעולם פריפריאלי.

אבל יחד עם פריפריה, אני חייבת להגיד לכם שהוא לא מצליח למשוך את האוכלוסיות, כי אנחנו, המדינה, קצת הזנחנו את העולם של ההשכלה הטכנולוגית והוא לא מצליח למשוך את האנשים הנכונים לתחומים האלה. מכאן אנחנו נכנסים לתוך דיון שלאן יילכו בעשור הקרוב מכללות טכנולוגיות, ממה הן נפגעות, כל התחום של השכלה טכנולוגית, ומדובר כאן על השכלה טכנולוגית של אנשים בוגרים שבוחרים את המקצועות הללו, אנחנו מדברים על איזה שהיא מציאות של מכללות שכנראה במהלך הסמסטר הבא, לא בטוח, יוכלו לשרוד, אנחנו מדברים על תקציבים שהם תקציבים לא נכונים ולא ראויים, מדובר על רבע ממה שסטודנט מתוקצב בתוך האקדמיה, מדובר על פחות מחצי ממה שמתוקצב בעולם דומה שנמצא במשרד החינוך.

כל הנושא הזה הוא לטובת מדינת ישראל, אנחנו דואגים לכוח אדם שיעבוד במפעלים, יעבוד בתעשייה, הוא כוח אדם שאמור לתת את הצמיחה למשק הישראלי ברמה החברתית וברמה הכלכלית, אנחנו מדברים על פריון. אז הנה, זה המקום לשים את הדברים.

אתם מדברים על תואר ראשון?

אנחנו מדברים על תואר הנדסאי. הנדסאי הוא למעשה הגורם השני בתוך מערך ההשכלה שנקראת השכלה טכנולוגית, הוא נמצא מתחת למהנדס, אבל הוא למעשה מי שמגלגל את גלגלי התעשייה. כי בסוף אתה צריך איקס מהנדסים, אבל אתה צריך פי שלושה הנדסאים שיבקרו את המערכות, שיתפעלו את המיכון המשוכלל, שלא לדבר על טכנאים שחסרים, שלא לדבר על הכשרות מקצועיות שחסרות, שלא לדבר על זעקה שלמה של עולם התעשייה שאומר 'אין לי עובדים ומחר בבוקר אני בכלל אוציא את כל הייצור שלי החוצה למדינות אחרות'. אז איפה הציונות ואיפה התעשייה הנדרשת ואיפה האנשים שלא יכולים להיכנס לתוך מערכות אקדמיות.

אולי גם לא צריך כל כך הרבה, צריך מגוון של תהליכים, מגוון של מקצועות. צריך להיות איש שיהיה מהנדס, צריך להיות איש שיהיה הנדסאי, צריך טכנאי, צריך הכשרה מקצועית, צריך למתג את המקצועות האלה, צריך למשוך אליהם. מדינת ישראל היא מדינה טכנולוגית, אנחנו יודעים שאנחנו חיים מה שנקרא על חרבנו, בין השאר אנחנו יודעים לייצר תעשייה שהיא תעשייה של מרבצי מה שנקרא היי טק וביו טק, מי בסוף יעשה את זה?

אנחנו מוקירים קודם כל את אלי ואת הפעילות שלו. אלי הוא מעל לאיש שככה שם את הנושא של ההשכלה הטכנולוגיות במאמציו, הוא באמת חבר לנושא הזה והוא מבין את הנושא הזה. כולנו הערכה ואנחנו באמת מבקשים מהוועדה שתיקח את הנושא ותקדם אותו קדימה ובאמת תעביר אלינו את הבשורה, כי הבשורה הזו חסרה לנו.

אני רק רוצה להוסיף עוד דבר, כי בטח ובטח מישהו ככה משמיע, המכללות הטכנולוגיות חתמו על הסכם ומה הן רוצות ולמה הן רוצות עוד כסף, אז אני אגיד את זה פה על השולחן. אנחנו תמיד חותמים על הסכם, חתמנו על הסכם מתוך עמדת נחיתות. התקצוב שלנו, אני חייבת להגיד, יש פה איזה שהוא גרף, הוא פחות מגן ילדים, אנחנו נמצאים כאן, הנדסאים וטכנאים, כשמדובר על מערכות שמנהלות מערכת של סטודנטים שהם משוחררי צבא, בוחרים את הלמודים האלה. אנחנו חתמנו, אנחנו יודעים שחתמנו, חתמנו מתוך עמדת נחיתות, ידענו אנחנו רוצים להביא למערכת הזאת עוד קצת כדי לקיים אותה, אבל בסופו של דבר זו לא החלטה שלנו. זה לא מפעל חיים שלנו, זה מפעל חיים של המדינה והמדינה צריכה להגיד אם רוצים את המערכות האלה צריך להשקיע בהם, צריך לתת להן את המקום הראוי וצריך למשוך סטודנטים לעולם הטכנולוגי על כל הרבדים שלו. מדינות אחרות, אנחנו מכירים, מדינות ה-OECD מהללות את המקצועות של השכלה טכנולוגית, לאו דווקא של האקדמיה, אלא דווקא מתחת לכך, כי הם מבינים את היוקרה של התהליכים האלה, הם מבינים את הצורך של התעשייה.

אני צריך להיפרד מכם, כי אני צריך לשאת שם דברים. - - - דבר שיכול להיות שהוא יכול להיות בשורה למוסדות כאלה ולרשויות והוא לא קשור לכנס, הוא קשור לפיס. אני אשים בשנה הקרובה 40 מיליון שקל על מצ'ינג למלגות בתחומים כאלה בתנאי שהן קשורות לנושא החברתי, זאת אומרת האוכלוסיות החלשות, ושהן קשורות לפריפריה. המצ'ינג יהיה מצ'ינג לא ישראלי, מצ'ינג ישראלי זה שקל על כל דולר, הוא יהיה שקל על שקל וכל רשות או מוסד או משהו שפועל בתחום הזה, יהיו 40 מיליון שקל שהם בעצם 80 מיליון, זה יוצא ביחד 80 מיליון שקל, ואז אם זה דבר שהוא עוזר לרשות, לקהילה, אז בתנאים שנדבר עליהם לחוד, כי מי שלומד צריך לתרום לקהילה במלגות שאנחנו נותנים, אלה מלגות של 10,000 שקל, לא מלגות יותר קטנות, ולכן אני מציע שאו מטעם הוועדה, כי הרשויות ממילא יודעות את זה ויפנו לזה, אבל אם יש לכם עמדה בזה אנחנו נשמח לשמוע ולהשתדל להתחשב. זאת אומרת אני אשים את המלגות שביחד בסך הכול יעשו בערך 120 מיליון שקל מלגות של - - -

פנייה ישירה של המכללות למפעל הפיס או דרך רשויות?

יוצא קול קורא וכל אחד יכול לפנות, אבל כל דבר שהוא מגובה ביחד עם זה שהרשות אומרת או שאנחנו שותפים לרשות או שאנחנו תומכים בזה, אפילו רק באמירה, זאת אומרת 'זה טוב לנו' וכו', אז זה פתוח. השנה אני הוצאתי על זה 20 מיליון שקל ותוך שבועיים זה נגמר. זאת אומרת זה לסטודנטים תואר ראשון מוכר על ידי המל"ג - - -

כאן הבעיה.

אני יודע. לכן אני אומר, אם אנחנו נשקול וכו' להרחיב את זה ובתנאי שזה משרת את הקהילה ואת הרשות וכו', לא המדינה אלא הקהילה והחברה והרשות המקומית הרלוונטית, אז זה יכול לעזור לפחות לחלק מהאוכלוסייה. זה לא סכום שפותר את כל הבעיות, אבל בכל זאת 120 מיליון שקל זה - - -

הייתי רוצה לתקן אותך רק בעניין אחד לפני שתלך. אל"ף, כי אני לא פוליטיקאי, זה לא מקצועי - - -

אתה פוליטיקאי כמו שאני גנרל, לא יעזור לך.

אני אל-אלוף אחר, אני לא אלוף. לצערי, ואני אומר אחרי רק שמונה חודשים של פעילות פוליטית, אל"ף, לפוליטיקה יש עוצמה אדירה ואני מסכים איתך בנקודה הזו. נקודה שנייה, נגד העשייה העצומה של הפוליטיקאים יש תקשורת מאוד מאוד מאוד לא אובייקטיבית בעבודה של הפוליטיקה. אני חושב שבתקציב הנוכחי נעשו הרבה מהפכות שלא זכו אפילו לרבע כותרת, כי להתעסק בנושא הבשר והיבוא של מאפיות של יבואנים וכו' זה לא פחות חשוב - - -

- - - היא לא המכללה הטכנולוגית.

בסדר, אבל שנדע שיש עשייה אצל הפוליטיקאים שהיא לא רעה, יחסית.

אני אומר, במקרה הזה כיוון שהפיס הוא חברת מניות המוחזקות על ידי הרשויות המוניציפאליות, אז זה יצטרך להיות מכוון גם ל - - -

נושא ההנדסאים מופלה כמעט בכל פרמטר בעולם המלגות.

אני מכיר.

אין כמעט שום גוף או ארגון ישראלי, פרט לכמה דברים שעשינו בשנים האחרונות, שנותן מלגות להנדסאים. המלגות היחידות שמגיעות זה לאקדמיה, למוסדות של המל"ג, כמו שאמרת. אם מפעל הפיס יפתח את הנושא הזה גם לעולם ההנדסאים זה יביא בשורה למעל 30,000 סטודנטים במערכת שהיום לא מסוגלים ולא יכולים להגיש. גם בשנה הנוכחית.

- - - לפתוח את זה וחוץ מזה אמרתי כלפי הוועדה, אם היא רוצה באיזה שהיא צורה להתערב בזה, אז לפחות נקשיב מאוד בתשומת לב.

תודה.

תודה רבה.

מישהו ממשרד הכלכלה פה?

כן.

מישהו רוצה לפתוח או אתם רוצים שאני אגיד את הכוונות שלנו?

אני רק רוצה להוסיף עוד משהו אחד קטן, ככה לסכם את הדברים, כי עוזי נתן פן אחד שיכול להוביל - - - קודם כל לשים את הנושאים על השולחן, זה הנושא של מלגות, אז זה מצוין, זו פריצת דרך. אנחנו באמת מסתכלים על מה שנקרא טווח קצר, טווח ארוך. על הטווח הקצר דיברנו, אנחנו משוועים למשאבים ואנחנו משוועים לשינוי, אבל אנחנו גם מסתכלים קדימה. אנחנו אנשים אופטימיים ואנחנו באמת מסתכלים קדימה וקוראים לוועדה באמת לייצר הסדרה במערכת לטובת כולנו, לטובת המדינה. יש לייצר כאן הסדרה במערכת מבחינת תקציב, מבחינת צרכים, מבחינת איגום משאבים, מבחינת כל תהליך שיוכל להביא לאיזה שהוא סוג של מועצה שתטפל בהשכלה הטכנולוגית כמות שהיא מרמת ההנדסאי למטה, הכול בראייה של עולם תעשייתי, בעולם של מקצועות, בעולם של פריון, בעולם של הצלחה, ואני מבקשת שהוועדה תקרא להשוואה של מעמדו של הסטודנט, על תקציבו ותקצובו, סטודנט הנדסאי בהקבלה לסטודנט האקדמי, משום הרציונל שעומד מאחורי העניין שאומר כמה עולה להכשיר הנדסאי אל מול כמה עולה להכשיר מהנדס. כשאנחנו מסתכלים על המערכת, על המחשוב ועל הציוד ועל המרצים שנדרשים, על הפסיליטיז שהסטודנט אמור לשבת שם, זו זכות בסיסית שלו לשבת בתוך קמפוס מפואר, וכן, צריכה סוף סוף להינתן אמירה ולהגיד שהכסף והתקצוב צריך להיות שווה, סטודנט הנדסאי אינו מופלה מסטודנט אקדמאי.

כן. עוד מישהו? זה דיון פתוח.

אני, ברשותך, מרגיש קצת לא נוח ואני רוצה להסביר. פורום המכללות הטכנולוגיות, זה נשמע שהוא מכיל את כל מערכת המכללות הטכנולוגיות, בעצם זה מייצג את המכללות הטכנולוגיות שהן בפיקוח מה"ט. הם מדברים מתוך מצוקה ואני איתם ואיפה שאני יכול אני משתדל לעזור ואני שותף בחלק מהדברים, אבל אנחנו חיים בתוך עולם שיש בו מספר דברים במקביל, תהליכיים. מועצת ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, גוף שהוקם ואמור לתת חלק מהמענה לדברים ואולי צריך, הוא לא עלה פה על השולחן, אבל אולי צריך לתת לו יותר כוח, יותר עוצמה, הוא יכול לתת חלק מהמענים בדברים.

במשרד החינוך התפיסה היא שונה. אני מכיר את מה שהפורום מייצג, במשרד החינוך הקונספט הוא שונה. אנחנו מדברים היום על מכללות קטנות במשרד החינוך, התפיסה שלנו של כיתה או מכללה לטכנאים/הנדסאים, זה מוביל את החינוך הטכנולוגי הבית ספרי. יש לי כיתה פה בשדרות, יש לי שתי כיתות בבאר שבע.

יש לי בקשה של טרמינולוגיה. מה זה 'יש לי'? יש מערכת החינוך, זה לא הכסף - - - עוזי ברח לי, זה לא הקופה של אבא שלו ולא של - - - תשתמשו בטרמינולוגיה ממלכתית. מה זה יש לי? זה בא מהבית? תגיד אני מנהל מערכת של המדינה, תשתמשו בזה, מספיק עם השפה של רס"רים בצה"ל.

יש במערכת החינוך כיתה בשדרות, שאם היא תלך לפי הקונספט הזה היא תיסגר. יש שתי כיתות בבאר שבע, של טכנאים/הנדסאים, שייסגרו. יש בערד, בדימונה, בפריפריה החברתית הכלכלית. כלומר ברגע שהולכים על איזה שהוא מודל צריך להבין ששליש מהמערכת של טכנאים והנדסאים היא בעצם בפיקוח של משרד החינוך ועם המערכת הזאת יש שם כשש-שבע מכללות גדולות וכל השאר הן בעצם עוגן בית ספרי שמרים את כל החינוך הטכנולוגי בבית הספר ואם נפגע בו אנחנו עלולים ליצור פה איזה שהוא נזק הרבה יותר רציני.

אז יש לי משפט מאוד פשוט. לא מתכוונים לסגור שום מערכת, אבל לתאם, לייעל, לשפר ולאחד אותן במטרות מאוד מוגדרות. מה שנעשה במשרד החינוך זה שונה, משרד הכלכלה, זה לדעתי ידוע גם לשר בעבר ולשר שעזב באמצע, יש הרבה מה לשפר. אני אגיד לכם את זה בצורה הכי גלויה, מטרתנו להעביר את הכול ת"פ משרד החינוך, כמו ות"ת באוניברסיטאות, כל נושא המכללות, כל החינוך הטכנולוגי. אין שום סיבה, ואני אומר את זה מידע אישי לא קטן, שמערכת של 15,000 ילדים במסגרת הקורסים למיניהם יישארו שבויים, אני קורא לזה, של משרד הכלכלה שהיא מערכת בעיניי לא מספיק מקצועית, בעיניי לא מספיק מפותחת וכו'. ולא רק בעיניי, אני יכול לדבר גם בשם כמה חברי כנסת שגם כן - - - לכן המהלך הזה הוא מהלך כולל שיכלול גם מבנה ארגוני אחר, גם תכנים אחרים, גם רצף של הכשרות המתאימות לחינוך טכנולוגי. זה לא יהיה שמה שיש יישאר, אני מודיע לכם. זה לא יהיה.

כשאנחנו נדון בתקציב במאי, יוני, יולי, אנחנו נביא הצעה אחרת שנגבש אותה איתכם, נתלבט איתכם, אבל פה האחריות היא על הפוליטיקאים. אנחנו הולכים לשינוי מהותי של המערכת, וזה בשיתוף פעולה עם כולם. כרגע אי אפשר עוד להגיד שהתחלנו עם שר הכלכלה החדש, אבל נעשה את זה בהקדם האפשרי. יש מודעות לנושא הזה ונשנה. המצב הוא לא טוב, גם אצלכם לא טוב, שלא תחשבו שיש - - - אם אנחנו עושים מהפכה, עושים אותה כוללת. אני מציע לכם, תיכנסו לאתר האינטרנט, וזה לא אני שמתחיל, הפוליטיקאים הם בסוף המסלול, אנשי המקצוע אמורים להביא את הצעות התכנון - - - המהפכה של המזון, יבוא ויצוא והובלה וכו', זה מהלך אדיר שאפשר גם פה להכניס בנושא הזה.

אנחנו באמת התבססנו בהתחלה על המצב של המכללות, שהוא באמת עגום, בלתי נסבל, אבל מצד שני כל החינוך הטכנולוגי הוא בשלופים והגיע הזמן שנכניס את זה קצת יותר. במקרה אני מכיר את הנפשות הפועלות במשרד החינוך קצת יותר מזמן.

אני רק אציין לפרוטוקול, יש בעולם של משרד הכלכלה מעל 30,000 סטודנטים הנדסאים, בי"ג-י"ד יש בערך כ-7,000, 6,000 סטודנטים שלומדים, אז התקצוב של ה-6,000 האלה הוא בעצם פי שניים מהתקצוב - - -

תעשו לי טובה, בואו לא ניפול כל פעם על בעיות תקציב. עכשיו אני מומחה, אתה רוצה שנגיד לך כמה אתה רוצה לשים פה? אנחנו עושים כדי שיהיה שינוי מהותי. אנחנו באנו לאוצר לפני כמה ימים, אנחנו לא אומרים 'טוב, תנו לנו את כיבוי האש של הגרושים עכשיו'. זה לא מה שמעניין, אני בטוח שגם אתם, זה המעמד האמיתי של החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל ומתוך זה המעמד של כל המוסדות ושכולם יהיו ברמה הנדרשת ובתקצוב הנדרש. תאמינו לי, אחרי שהתנסיתי בחוק אחד מטורף כמו חוק המזון, אני מאוהב בחוק ההסדרים, למרות שהתדמית היא קטסטרופה, אבל - - -

אפשר להתחיל מהלכים.

כן, פה אפשר לעשות ואני רואה את זה וזה הדבר הראשון שביקשתי משר האוצר והוא אמר 'תתחיל לעבוד'. למנכ"ל האוצר יש תכנית ואג'נדה שלו ופורום האג'נדה שלו זה שינוי המעמד של החינוך הטכנולוגי. זה ברור, זה כבר קיים. זה כבר לא שאני אשכנע, אולי, לא, זו עובדה. זה יהיה בחוק ההסדרים הבא, אני אומר לכם, הסעיף של החינוך הטכנולוגי יהיה ויהיה בולט וזה הרבה כסף שמתווסף. פה אנחנו ראינו במזון, בבשר, בכל השטויות האלה, כמה כסף יש לטובת הציבור שלצערי לא מנוצל נכון.

במבט לתמונת העתיד אני רוצה רגע להתחבר למה שכולם יודעים למעשה וזה ידוע גם במחקרים של בנק ישראל ב-15 השנה האחרונות וגם במחקרים של ה-OECD, שההון האנושי הטכנולוגי מעלה פריון, מעלה צמיחה. כשאנחנו יושבים פה בכנס שדרות אני עכשיו רוצה להסתכל על נקודת המבט לא של כלכלת ישראל, שזה יביא לצמיחה, אני רוצה דווקא לראות איך זה פותר את הבעיה של פער המעמדות ופער ההכנסה במדינת ישראל, איך זה נותן מענה לאזרח בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה החברתית שנותן לו מקצוע, מקצוע שהוא יכול להיות יצרני, עם גאווה. זה מקצוע מאוד מאוד איכותי ואני חושב שהמגמה במדינה, ברפורמה שנעשה, היא גם להביא לכך שהתפיסה של ההשכלה הטכנולוגית, ההכשרה המקצועית, החינוך הטכנולוגי, יהיה לו מעמד לא פחות ממעמד של השכלה אקדמית.

אנחנו התבלבלנו. המחקרים מוכיחים היום שהכפלה של כמות הסטודנטים האקדמיים במדינת ישראל היא חשובה להשכלה, אבל במבחן הפרט, הסטודנט האקדמי, את היכולת שלו להשתכר בכבוד היא לא מקדמת. זה העלה את הפריון ב-10 השנים האחרונות רק ב-7%, זה לא תורם, והמדינה לא קיבלה את ההחלטות הנכונות ואנחנו מברכים על ההתפכחות הזאת. ההשקעה הזאת תביא להצלחה. אני חושב שההחלטה הזאת של הרפורמה תחזק לא פחות את החינוך הטכנולוגי, כי כפי שאסף אמר, במשרד החינוך הכיתה של י"ג-י"ד שהיא תהיה גורם מושך תמשוך את החבר'ה כבר בחטיבת הביניים לבחור את המסלול הזה.

יש לנו תפקיד חשוב מאוד בלשנות את התדמית של העבודה הקשה, של ההשקעה בחינוך הטכנולוגי. אנשים צריכים להבין שתכנית הלימודים של ההשכלה הטכנולוגית, של הנדסה יישומית, היא תכנית לימודים מאוד מאוד קשה. אנחנו עכשיו לא רוצים תמיד לבוא ולהשוות את עצמנו לאקדמיה, אנחנו בזכות עצמנו בעולם, ההשכלה הטכנולוגית היא קיימת בזכות עצמה בעולם. המודלים בגרמניה, בשוויץ, במדינות ה-OEDC ואנגליה הם לא תחת חסות האקדמיה, זה תחת ההשכלה הטכנולוגית, שזה מנוע צמיחה מספר אחד בעולם. חשוב להדגיש את הנושא הזה, חשוב לראות איך מפתחים את הנושא הזה, כי אין ספק שהמדינה היום בבעיה.

אנחנו מכירים את הבעיות הכלכליות, אנחנו מברכים על ההובלה ואנחנו מברכים שההובלה באוצר, שהם קובעי המדיניות בשנים האחרונות, התקציב, המדיניות הכלכלית תקציבית, בסופו של דבר הפוליטיקה של הקצאת המשאבים היא אשר קובעת, ואני מחזק את ידך בהובלה, גם על השינוי המבני שהוא החשוב וגם כמובן המשאבים. המשאבים הם חשובים ואנחנו מברכים על המהלך הזה ונשמח להיות שותפים כדי להביא את זה הלכה למעשה.

כל אחד ואחד במכללה, באי המכללה, אוכלוסייה שבאה עם השכלה ופרופיל לא תמיד טוב, צריך לשים פה על השולחן, שאחת המהפכות הנדרשות היא בפיתוח המיומנות המתמטית מדעית של התלמידים במדינת ישראל. בוגרי מערכת החינוך במדינת ישראל היום לצערנו, רמת הידע שלהם במתמטיקה ומדעים היא נמוכה והיא לחלקם לא מספיקה כדי לעמוד בהצלחה בלימודי ההנדסה היישומית של ההנדסאים. יש פה מהלך שנדרש להתחיל מכיתה א'. אנחנו לא צריכים לחזק רק את ה-5 יחידות מתמטיקה, אנחנו צריכים לחזק את המיומנות של כל ילד וילדה במדינת ישראל בשפה ובאוריינות המתמטית, שתהיה להם ההזדמנות ללמוד לימודים טכנולוגיים ולהצליח בחיים. להתפרנס ולממש את חייהם. יש בעיה מאוד מאוד קשה ואנחנו לא מודעים לה, אנחנו ביום יום במכללות חותרים ונחושים להביא את אותם סטודנטים להצלחה, אבל קשה לנו בלימודים של שנתיים לגשר על פער של 12 שנה במיומנות מתמטית מדעית. אנחנו פה בכנס שדרות לחברה וצריכים לשים את האמת גם על השולחן. הנושא הוא גם לפתחה של מערכת החינוך, אנחנו צריכים לחנך לערכים ולהקנות מיומנויות. המטרה היא לא תעודת בגרות, המטרה היא מיומנויות שיאפשרו לכל נער ונערה במדינת ישראל לממש את עצמם בחיים. היום, לצערי, הרבה מהדור הצעיר פוחדים לבוא למסלול הטכנולוגי כי אין להם את הכלם והמיומנויות וזה אחד הדברים שצריכים לראות איך עושים.

אין לי ספק שברגע שיקצו הרבה משאבים לתחום של ההשכלה הטכנולוגית אחרי גיל 18 אנחנו נדע בטווח המיידי לתת פתרונות למדינת ישראל, אבל אם גם מערכת החינוך, וזו פעולה קצת יותר ארוכה, גם תתכוונן לנושא הזה אז המדינה תרוויח וכל האזרחים ירוויחו ובטח ובטח התושבים והאזרחים בפריפריה. תודה.

אני קודם כל גם מודה לך וחייב להגיד שאני מכיר אותך גם במערכת העשייה כביצועיסט גדול הרבה שנים. אני רוצה להגיד את זה פה, כי אתה גם מיוזמי הקמתו בשעתו של תיכון עירוני מקיף ח' שהיה בסמוך למכללה ואתה גם היית אחראי על - - -

אני לא הנושא, הנושא הוא חינוך טכנולוגי.

ועל פרויקט גדול שהיה פה בכל האזור הזה של מנהיגות צעירה, שהבאנו אותם לרמה של כניסה לבתי ספר להנדסאים בשעתו. היום המערכת נמצאת בקשיים עצומים, כולם יודעים את זה. התכניות המתגבשות כרגע לפתרונות ארוכי טווח הם מצוינים ואני בטוח שבסופו של דבר יהיה פה פתרון כולל ואיכותי, אבל אני רוצה להגיד לך שכבר היום יש חלק מהמכללות הטכנולוגיות שלא משלמות משכורות לסגל. אני מדבר עכשיו על המכללות של המבוגרים שבמסגרת משרד הכלכלה.

הנדסאים בוגרים.

צריכים כרגע איזה שהוא פתרון ביניים על מנת לתת אוויר לנשימה כי אחרת אנחנו נגיע אחרי חוק ההסדרים למצב שבעצם חלק מהמכללות האלה של היום לא ישרדו. לשמחתי המכללה שלי לא במצב הקשה הזה, בגלל כל מיני פעילויות שאנחנו עושים מחוץ לנושאים שקשורים למשרד הכלכלה, ואתה גם יודע שמשרד הכלכלה חייב היום כ-50 מיליון שקל למכללות ויש הסכמה לחוב הזה, זאת אומרת זה לא משהו שקשור בהסכם כזה או אחר - - -

חובות עבר.

והם מתקשים לשלם את זה. יש פה, הבנתי, קושי פיזי מקצועי, מדברים על מחשוב וכו'. זה לא מעניין אותנו, זאת אומרת מה שקורה היום - - -

ממה זה נבע? פעם ראשונה אני שומע מכם על החוב הזה.

זה הופיע גם בתקשורת, המערכת יודעת את זה, היא מודה בזה - - -

ממה זה בא?

החוב הוא כבר פחות מ-50 מיליון, אבל בהחלט יש חובות עבר שהמערכת לא טיפלה בהם כראוי. יש עכשיו ריכוז מאמץ, גם כלכלן וגם החלפת מערכת תשלומים. אני מקווה מאוד שבחודשיים הקרובים הכול ייסגר, זה המון תקנות, המון - - -

הילה, בבקשה תרשמי.

כן, הבעיה מוכרת.

בידיים של מי זה היום באוצר?

הבעיה היא לא באוצר, הבעיה אצלנו.

אתה אומר תוך חודשיים, מה יקרה בחודשיים האלה?

אנחנו עובדים על זה באופן יומיומי, הבאנו כלכלן חדש, הרבה יותר מוכשר מהקודם - - -

כלכלן מהמערכת של - - -

כן, - - - הוא בתהליך מואץ עם החשבות, חלק מהכספים שוחררו כבר השבוע, חלק בשבוע שעבר, זה בתהליך ואני מקווה מאוד שנתגבר על הפער הזה בטווח של חודשיים.

מה יסגרו? ישלמו?

ישלמו.

טוב.

להערכתי נדרש סיוע של אגף התקציבים למשרד הכלכלה לגשר על הפער והמספרים ידועים ומאושרים, ואם יקדימו לנו מקדמות גם על הפער של ההפרשים, זה מאוד מאוד יסייע לאגף הכלכלה ולשולי אייל לתת לנו מענה.

אתה יכול מדי פעם לעדכן אותי?

רק להשלים את מה שהתכוונתי. כמו שגם יוכי ציינה, נחתם הסכם ובהסכם היו כוונות. זאת אומרת כל צד היה צריך לעשות את שלו, אנחנו היינו אמורים להעלות את מספר הבוגרים, להתייעל, לעשות פעולות כאלה ואחרות, המשרד היה אמור לתמוך בשינויים פדגוגיים על מנת לעזור ושאנחנו נוכל להתאים את עצמנו לאחוז יותר גבוה של בוגרים ופה בקטע הזה לא נעשה שום דבר. אני לא בא כרגע למתוח ביקורת על העבר, אני בסך הכול בא להגיד שכרגע אנחנו נמצאים באיזה שהוא מצב שהולך להסתיים, של רשת ביטחון, ועד שחוק ההסדרים ועד שההחלטות החדשות ייכנסו לתוקף זה לוקח זמן. חייבים את רשת הביטחון להמשיך במתכונתה הנוכחית או האחרונה, כפי שבזמנו הוחלט עליה, כי אחרת, כמו שהתחלתי להגיד, יש כבר מכללות שלא משלמות משכורת והאחרות יצטרפו ובסופו של דבר הכוונה היא, שכשחוק ההסדרים וכל מה שאתה מוביל יתממש, שנישאר בחיים, כולנו.

קודם כל אנחנו מברכים על השיח וטוב לדעת שבאמת יש התגייסות לעשות רפורמה נרחבת, כי זה לגמרי הכיוון הנדרש. זה לא רק עניין תקציבי, זה לא רק עניין מערכתי, זה הכול ביחד. עם זאת היה פה איזה שהוא שיח על פרקטיקה, בואו נדבר על פרקטיקה, ונכון ש - - - אני מדברת על עוד שנה מעכשיו, רק, עד שחוק ההסדרים יתחיל לזוז. כרגע יש בעיות מול מה"ט בצורת ההתנהלות. אני חושבת שהוועדה צריכה להכיר את זה ולדעת את זה.

רק לדוגמה מהתקופה האחרונה, נפגשנו בתחילת ספטמבר, ב-2.9 נפגשנו עם המנכ"ל ושר הכלכלה, עם הנציגים של המשרד, גם שולי היה בפגישה, קיבלנו את תמיכת השר לנושאים שאנחנו רוצים לקדם, אם זה בנהלים מול מה"ט מבחינת מעמד הסטודנט והתקנות ויישום של חוק הסטודנט במכללות הטכנולוגיות, מכיוון שהם סטודנטים לכל דבר ועניין. קיבלנו תמיכה גם מהמנכ"ל וגם מהשר, הם אמרו לנו אוקיי, בואו נצא מפה, נעשה את הפגישות הנדרשות מול המחלקות הרלוונטיות, ביקשו מאיתנו להגיש אפילו הצעת חוק בנושא ספציפי שסוכם עליו, אנחנו עשינו את חלקנו בעסקה, גם הגשנו - - -

איזה נושא ספציפי?

נקודות הזיכוי, להשוות את נקודות הזיכוי במס להנדסאים, כמו שאקדמאים מקבלים. הצעת החוק גובשה, מירב בן ארי הגישה אותה. הצעת החוק הוגשה, מעבר להצעת החוק היה גם נושא של מעונות יום בקמפוסים, מול משרד הכלכלה, גם זה כבר מתקדם. הדבר היחיד שלא מתקדם מאותה פגישה זה הפגישה שלנו עם מה"ט ביחד עם נציגי משרד הכלכלה. היא נדחתה ארבע פעמים, אנחנו כבר שלושה חודשים מאז התאריך, זה נראה לנו אבסורד שאנחנו לא מצליחים להיפגש עם הגורמים אחרי שהמנכ"ל והשר התוו בצורה ברורה בפגישה שזה נושא חשוב, זה נושא שצריך להתייחס אליו, זה נושא שצריך להתקדם איתו. אנחנו פעם אחת לא דחינו, זה כל הזמן הם דוחים, זה אבסורד. אומרים לנו 'זה לוקח זמן', לוקח זמן לתאם פגישה? לוקח זמן אולי לעשות תהליכים, אבל הפגישה עוד לא קורית. זו התנהלות שמשליכה בסופו - - - נכון שזה אמנם נראה נושא פעוט, אבל בסופו של דבר זה משליך על כל ההתנהלות של המערכת והמערכת נראית ככה. כתוצאה מזה באמת כל הנושאים עולים פה שוב ושוב.

אנחנו בדיון הזה שוב ושוב. המכללות הטכנולוגיות והחינוך הטכנולוגי בכלל, כמה שאני הצעירה, נראה לי, בשולחן, אני כבר ארבע שנים בתוך הדבר הזה - - -

אל תדאגי, אמר שמעון פרס, גם המום הזה עובר.

אני צופה כרגע, אם המצב ימשיך כמו שהוא היה עד עכשיו, שאני אצטרך להיות בתוך הדבר הזה עוד הרבה שנים. אז אני מקווה באמת שנוכל ביחד להצליח להביא את השינוי הנדרש.

שולי, יש משהו?

ראשית, כבוד חבר הכנסת, אני שומע פעם ראשונה את הדבר זה בחוק ההסדרים, לאחד את המערכות. אני רק מציע שהנושא ייעשה בזהירות. זה לא מקרי שהאגף להכשרה מקצועית נמצא במשרד העבודה לשעבר, משרד התמ"ת, החיבור עם - - -

זה מאוד מקרי.

הוא לא מקרי בעיניי. גם אם רואים מודלים בעולם, יש לא מעט מערכות חינוך טכנולוגי מפוצלות, הקשר עם המעסיקים, התעשייה, שירות התעסוקה. אני רק לדוגמה השבוע מרים כנס בתל ארזה עם שירות התעסוקה למעסיקים, יריד. משרד החינוך פחות מוכוון לזה. שתיים, גם משרד החינוך לא בדיוק הצטיין בחינוך הטכנולוגי בשנים האחרונות - - -

- - - אני אומר, אני לא פה ולא שם.

בסדר, אני מציע לך באמת, חבר הכנסת - - -

אני מציע, תקראו את החוק של דוברת, הוא קיבל גושפנקה מ - - -

לפני שנה וחצי שמונה בתי ספר שלנו עברו למשרד החינוך. אני מציע לך, באמת, בצורה בלתי אמצעית, ללא אף אחד, ללא משרד החינוך ולא במשרד הכלכלה, להיפגש עם שמונה מנהלי בתי הספר, לפני שאתם חושבים שהפתרון הוא להעביר את כל בתי הספר למשרד החינוך ולשמוע מה דעתם - - -

באיזה בתי ספר?

שמונה בתי ספר של עמל, אורט, עתיד, שהיו אצלנו ועברו למשרד החינוך. שנה וחצי אחרי שווה ללמוד מה חושבים המנהלים - - -

למה עשו את זה?

פיתו אותם בכסף. הם קיבלו יותר כסף במעבר. אני בשבוע שעבר שוחחתי עם נשיא התאחדות התעשיינים, שמחזיק בדעה כמוך, להעביר את בתי הספר למקום אחד, וכשרק התחלתי לדבר על שמונה מנהלי בתי הספר הוא אמר לי, 'אני יודע, נפגשתי איתם, כולם מאוכזבים מהמעבר, כולם היו שמחים לחזור חזרה למשרד הכלכלה'. לכן שווה גם ללמוד את זה. לפני שבוחנים מהלך כזה, שווה ללמוד לפחות מהפיילוט מה קרה.

זה היה בשנה האחרונה?

זה קרה בתחילת שנת הלימודים הקודמת, המהלך. המערכת שלנו שונה, המערכת שלנו, אני חושב שהמצוקה של המכללות היא כואבת, היא אמיתית. לגבי נושא התאמות פדגוגיות, אני שבעה חודשים בתפקיד, הגעתי לאחר שירות צבאי ארוך וממושך, פרשתי מצה"ל, מצאתי מערכת לא טובה. המה"ט לא נותן שירות טוב למכללות שלנו, אמרתי את זה למשל בנוכחות פורום המכללות, לא הלך לקראתם בהתאמות פדגוגיות, משיקולים מקצועיים שלהם, דרך אגב, הם עדיין מחזיקים בדעה שלא צריך לעשות להם הקלות נוספות. אני מחזיק בדעה שונה, אבל היום זה כבר לא תלוי רק בי, זה תלוי במועצה שאנחנו חברים בה, מועצת ההנדסאים והטכנאים, שאנחנו צריכים לקבל החלטות שם.

אין לי ספק שכל עוד כרכנו את הדפלום עם התקצוב אנחנו נהיה חייבים לעשות הקלות מסוימות, אם לא, אנחנו נשפוך את המים עם התינוק. אני שבעה חודשים בתפקיד, זה בערך כנס עשירי שאני יושב בו שבו מדברים על תקצוב המכללות. לא קורה שם כלום. לא קורה כלום. אם פה תלך ל - - -

- - - מצטרף אליך.

אם תלך פה למכללת ספיר תמצא מוסד אקדמי ומוסד להנדסאים. אם אותו מרצה, וזה קורה, יעביר קורס באותו נושא בדיוק במוסד האקדמי ובמוסד ההנדסאים הוא יקבל במוסד האקדמי שכר יותר מכפול ממה שהוא מקבל בזמן שהוא מרצה אצלנו. המערכת דורשת מהם להתייעל, הם צריכים להתייעל, המערכת דורשת מהם דפלום גבוה, אבל כשאתה מצפה שמהנדס שיבוא להרצות במכללה יקבל 110 שקל לשעת הוראה, זה פחות משעת הוראה פרטית של מורה למתמטיקה או לאנגלית או פחות ממה שאני משלם למורים - - -

היית אופטימי, 70 זה המספר האמיתי.

במקרה יש לי קרוב משפחה, הוא מרוויח 110, אז כנראה בטכניון יש יותר כסף. אנחנו כאילו דורשים מהם, דרשנו מהם להתייעל אבל תכל'ס לא נתנו להם את הכלים, לא נתנו להם כלים, בואו נהיה כנים, לא נתנו להם את היכולת באמת להרים את הרמה. אם אנחנו רוצים שהם ירימו את הרמה צריך לתת להם, אין מה לעשות. כסף מביא רמה. לפעמים כסף לא מביא רמה, אבל אי אפשר להביא רמה בלי כסף. ולכן אני חושב שהבעיה המרכזית היא, לפני איחודים והכול, ששווה כמובן לשקול אותם בציר המקצועי, לא באתי לפסול חלילה, אני מוכן לשתף פעולה עם כל מהלך, אבל את בעיית הכסף קודם כל צריך לפתור. וכמו שאמר דב, לא לחכות לסיום המהלך עם משרד החינוך וזה.

דרך אגב, גם אם תנסה היום לחבר את י"ג-י"ד עם המה"ט לא תצליח. כי י"ג-י"ד זו מערכת חינוך שמתחילה בכיתה י'. לדוגמה למדת אלקטרוניקה, הגעת לי"ב, המשכת לי"ג-י"ד כאשר יש לך ידע באלקטרוניקה. המערכת שלנו בנויה על זה שהתלמידים מגיעים עם אפס ידע, היא מתחילה מאפס. אתה לא תערבב. גם אם תנסה לחבר ולהדביק זה לא יידבק, אלה מערכות שונות לגמרי שמייצרות את אותו מוצר, אבל עדיין לא ניתן להדביק אותן. לכן אני חושבת שהבעיה היא בראש ובראשונה כסף. אני אומר את זה באוצר, בכל מקום. השבוע אני סימסתי ליוכי שאני מתקצב הכשרה של טבח בהרבה יותר כסף ממה שאני מתקצב עכשיו - - - אמיתי, אצלי באגף.

כי אין לך את הגמישות במכללות?

גמישות? יש דבר כזה במדינה?

אני חייב להגיד, אני לא בא ממערכת המדינה, אני בא ממערכת מקבילה, שיש גמישות.

במדינה? ספר לי על זה. אם אני רוצה להעביר שקל מתקציב שנקרא כיתה במפעל ל-OGT במפעל אני חייב ללכת לאוצר. אני לא יכול להעביר בתוך הסעיפים האלה שקל אחד, אני יכול להעביר מ - - - להנדסאים? לא יקרה.

לא יקרה?

לא.

יש - - - כי זה חוק, אז חוק אתה צריך לשנות כדי לשנות את הייעוד של הכסף, אז צריך לתקן את החוק. אבל יש - - -

אני הגעתי ממערכת אחרת, אני הגעתי מהצבא, היה לי תקציב, היו לי משימות, נדרשתי לעמוד בהן. אף אחד לא התערב לי איך לחלק את זה כמעט, הבעיה שם היא משאבים. פה הבעיה היא לא משאבים, פה הבעיה היא שאין לך שיקול דעת. אוי ואבוי אם תתעדף, תעדוף היא מילה פלילית במדינה.

אני יושב ראש אגודת הסטודנטים במכללה טכנולוגית באר שבע, סטודנט לכימיה ואני רוצה לספר לוועדה קצת עד כמה קשה להיות סטודנט הנדסאי. סטודנטים הנדסאים מתחלקים לשניים, כאלה שסיימו צבא ולא מצאו את עצמם באקדמיה והחלק השני הם בעלי משפחות כמוני שרצו להתקדם במקום העבודה והלכו ללמוד הנדסאי. אני הלכתי ללמוד כימיה. סטודנטים הנדסאים לומדים בין 30 ל-40 שעות בשבוע, שישה-שבעה מקצועות באותו שבוע, לפעמים משאירים אותם משמונה בבוקר עד בערב כי אין מספיק מרצים בשביל שיוכלו לפצל את היום והם מתחילים משמונה ומסיימים בשבע בערב את הלימודים שלהם. לימודים מאוד קשים, 1,900 שעות התואר שלנו שעות - - -

2,200.

מקביל מאוד למה שמהנדס עושה בארבע שנים, הנדסאי עושה בשנתיים. ציוד ישן, כיתות לא נוחות, כיתות לא חדשות, מרצים, רובם מבוגרים, כבר עייפים, והחדשים לא באים כי לא משלמים כמו שצריך והלימודים שלנו מאוד קשים, ובסופו של דבר אחרי שסיימנו את הסמסטר ועברנו את המבחנים במכללה מגיעים אלינו ארבעה מבחנים דרקוניים של מה"ט שכותבים אותם אנשים שלא מכירים את חומר הלימודים שאנחנו למדנו בכיתה ודורשים מאיתנו לעבור גם אותם ואם לא נצליח אותם לא נדופלם.

ואז אני אומר, אני, סטודנט לכימיה בן 42, היום במקרה מחפש עבודה, אבל לפני זה עבדתי בים המלח, אבל מחר אני אמצא עבודה, מה האינטרס שלי להמשיך ללמוד למבחנים החיצוניים שלי, שלא הצלחתי בהם? אני פשוט אמשיך ואלך לעבוד כי המטרה שלי - - -

אבל במקצוע?

במקצוע. רוב הבעיות של חוסר דפלום נובעות כי ברגע שאנחנו מוצאים עבודה אנחנו ממשיכים לעבוד. אנחנו אנשים מבוגרים, בעלי משפחות, אני אף פעם לא מבין למה מהנדס, עורך דין, רופא, נכון שיש להם את הסטז' אחרי זה, אבל את התואר שלהם הם מקבלים מהמוסד שמלמד אותם, למה הם יכולים לקבל את התואר מהמוסד ואני צריך ללכת לקבל את התואר שלי מעוד גוף שנקרא מה"ט? למה מה"ט מונע ממני את האפשרות להצליח? למה, אם אני נכשלתי במכללה הטכנולוגית באר שבע בכימיה אורגנית אחרי שבוע יש לי מועד ב' ואותה כימיה אורגנית שהיא מבחן חיצוני במידה שנכשלתי, אז במקרה הזה של כימיה אורגנית יש לי שנה לחכות עד למבחן הבא. איזה סיכוי יש לי להצליח בעוד שנה? אני חייב ללמוד מחדש ואז רוב הסטודנטים מוותרים. מצאנו עבודה, יש לנו גם ככה שנה להמתין, בוא נצא לשוק העבודה, הרי זו המטרה שלנו. יש לי בטן מלאה על מה"ט, בטן מלאה - - -

למה אתה צריך להכיר את מה"ט?

הם הרגולטור שלנו ובסופו של דבר - - -

אתה כסטודנט?

כסטודנט.

הוא גם יושב ראש, אלי.

אני שואל שאלה, איזה סטודנט יודע מה זה ות"ת? הוא הולך לאוניברסיטה, אתה הולך למוסד שלך.

יש חופש אקדמי באוניברסיטה, מה שאין למכללות.

אני בוחן אותו ראשית כמכללה, בסוף השנה הוא עושה בחינה של מה"ט והוא עושה בחינה לא על מקצוע אחד, אלא הוא עושה ארבע בחינות.

מועד ב' חשוב לבחינות?

מי שלא מצליח, בוודאי, לתת לו הזדמנות שנייה.

היום לא.

אין מועד ב' היום. לסטודנט הנדסאי אין מועד ב'.

אין מועד ב', יש מועד נוסף. מועד ב' זה שבוע-שבועיים מהבחינה, לא שלושה חודשים עד שנה. וזה מה שמונע מהסטודנטים להצליח בסופו של דבר.

שלום, סוף סוף מישהו לא משאיר אותי לבד.

תפסיק לקבוע בשעות לא סבירות.

זאת כמובן חברת הכנסת.

ארבע הבחינות הן ממלכתיות, הן בעצם כמו בגרויות בתיכונים, זאת אומרת הבחינה היא לא על מקצוע אחד, הבחינה היא לפעמים על אשכול של ששה-שבעה מקצועות שנפרסים על שנתיים ושלוש. זאת אומרת הסטודנט יכול ללמוד כל הסמסטר, לעבור את הסמסטר במכללה, סמסטר ב', לעבור את כל מועדי א' ו-ב', לקבל ציון מגן ואז הוא ניגש בקיץ לבחינה ממלכתית. זה אומר שהבחינה בקיץ היא לא על מקצוע אחד, היא על מקצוע שנפרס לפעמים על מספר שנים. אז הוא בעצם כל פעם מחדש נבחן ונבחן וזה לא נגמר. ואם חסר לו מקצוע אחד, אם הוא עבר - - -

יש לי הרגשה שהנושא של מועד ב' יסודר. יש לי הרגשה.

בהסכם חתמנו עליו, הוא לא סודר לפני שלוש שנים.

אלי, ברוח כנס שדרות, שפורצים פרקטיקה כבר נאמר במועצת ההנדסאים לבצע מועד ב'.

מה זה מועצת ההנדסאים?

בחוק ההנדסה לפני שלוש שנים.

בחוק ההנדסה יש מועצת הנדסאים.

מי עומד בראש?

יובל רכלבסקי.

מה שאני רוצה להגיד, וזה בשורה התחתונה - - -

החליטו כבר, אבל כפי שנאמר פה על ידי החברה מהתאחדות הסטודנטים, זה שמחליטים החלטות, כולל השר, כולל המנכ"ל, כולל מועצת ההנדסאים, מה"ט לא מסוגלים לבצע.

הבשורות שאמורות לבוא, שאני בינתיים לא מרוצה, אני מודיע לכם, אבל יש מוסדות ומה"ט יקבל הנחיה דרך המוסדות, הוא לא יעשה?

הוא מקבל המון הנחיות.

אנחנו מקווים שכן.

אם ביום שני אנחנו מקבלים הודעה שיש תקציב למועד ב', שימו לב שנתפסתי לזה, כי זו אחת הפשרות שהציעו באוצר, ואז אומרים לנו שיש תקציב, לדעתך כמה זמן זה עובר לביצוע?

המון.

ומה אנחנו עושים כדי לשפר את ההמון הזה?

קודם כל אני אגיד לכם מה עמדתי בנושא. שמעו את פורום המכללות שאמרה את זה, יחד עם מה"ט, מה עמדתי בנושא. קודם כל כשאני באתי למה"ט ושאלתי למה אין מועדי ב', כולם התכווצו, 'אין לנו יכולות, לא אנשים ולא כסף לעשות את זה'. אמרתי להם: אותי זה לא מעניין, תגידו לי כמה אתם מסוגלים לעשות בחינות, כמות הבחינות שתהיה, תחלקו אותה לשתיים, מחציתם מועד א', מחציתם מועד ב', גם אם המשמעות שלא יהיו ארבע בחינות חיצוניות, שיהיו מצדי שתי בחינות חיצוניות, אבל ההגינות הבסיסית מול הסטודנטים ומול המכללות מחייבת שיהיה מועד ב'. הם שמעו את עמדתי בנושא הזה. אבל כדי שזה יעבור אני צריך גם את ההסכמה של הוועדה הפדגוגית של מועצת ההנדסאים ואת המועצה עצמה. זאת תהיה עמדתי לקראת הוועדה הקרובה במועצת ההנדסאים.

ללא שום קשר, הגוף היחידי פחות או יותר שהיה מוכשר עד היום לבדוק בחינות בישראל, שזה מט"ח, הודיע לנו שזה לא עניין כלכלי, הם לא רוצים להמשיך לעבוד איתנו, כי הם טוענים שבעוד במערכת החינוך הם אחראים על כל התהליך, מתכניות הלימודים דרך הבחינות ודרך הכול, אצלי הם היו אחראים רק על הפרק של הבחינות. זו גם נישה קטנה אצלי, זה 5-6 מיליון לעומת 120 מיליון בערך.

צריך להיזהר על האחראים על תכנית

זה מה שהם הגדירו לי. - - - שאני פחות מכיר ולכן אין פה איזה יועץ ארגוני, עשו איזה תהליך, הגיעו למסקנה שהם צריכים להתמקד בדבר אחד, פחות להתמקד בדבר השני שהם חושבים - - - גם 17,000 שקל לבחינה כנראה זה לא מספיק, אבל הם אמרו שזו לא בעיה כלכלית, שאלתי אותם עוד פעם, כי הם סוג של ספק יחיד, אנחנו שם באירוע, יכול להיות שהאירוע הזה יעשה טוב למכללות, שהם יקבלו יותר חופש אקדמי. אם ההחלטות היו עכשיו שלי, כמו עד לפני שלוש שנים, לפני שהייתה מועצת ההנדסאים, היה להם עכשיו שתי בחינות עם מועדי ב'. אני אומר לך פה ביושר, אמרתי את זה גם לאנשים שלא אהבו את זה, שלא אהבו את עמדתי ו - - -

אני רוצה לדייק, המועצה צריכה להמליץ לשר. המועצה לא קובעת, אלא היא ממליצה לשר.

נכון, המועצה ממליצה לשר, אבל מתי השר החדש שלנו יקבל את המועצה לפגישה בנושא הזה? לא נראה לי שזה יקרה בקרוב, אבל זאת עמדתי בנושא.

אני חייב להגיד משהו בשורה התחתונה, המכללות דורשות כסף, מה"ט דורש אחוזי דפלום גבוהים. תקלו בהכשרה של ההנדסאים ותקבלו את שניהם.

אין לך ויכוח איתי.

כרגע ההכשרה היא בלתי אפשרית.

אגב, צריך פה להבהיר, אנחנו כמכללות לא מבקשים להוריד את הרמה, אנחנו רוצים שיהיה רצף למידה הוגן, שהסטודנט יוכל לבטא ולממש את הידע שלו. שלא יתפרש פה שאנחנו מורידים את הרמה. היום המסלול של אחת לשנה לעשות בחינה עם מועד ב', לסטודנט אין את ההזדמנות, הוא צריך ללמוד את ה - - -

זה שלוש בחינות בשנה על אותו נושא. כלומר אתה יכול לגשת - - -

לא בכולם. לא בכל המקצועות.

זה לא בכל המקצועות.

אין לך ויכוח איתי, אני רק אומר, בואו נעמיד דברים על דיוקם. אני חושב שזה לא נקרא מועד ב', מה שחשבו שזה כן נקרא מועד ב' ואני חושב שצריך לעשות שינוי ואתם יודעים את עמדתי בנושא, אבל בואו נעמיד דברים על דיוקם, ברוב המקצועות יש שלוש בחינות בשנה.

סליחה על הבורות האישית שלי, ומיד אני מעביר את רשות הדיבור למיכל, כי היא תמיד מתכוננת לישיבות, אז בוודאי יש לה הרבה מה לומר, אתה אחראי על נושא מה"ט?

כן.

אתה ממונה על מה"ט? מה"ט זה ת"פ שלך? טוב.

בוקר טוב לכולם. דבר ראשון אני כן מבקשת בעליל לקיים דיון נוסף בכנסת, אני חושבת שהנושא הזה נורא נורא חשוב וחבל שחברי הכנסת לא כאן והדיונים בכנסת זה דרך לרתום עוד חברי כנסת למאבק הזה. זה דבר ראשון. דבר שני, אני אומרת כאן בפורום הזה, אמרתי גם למי שדיבר איתי קודם, אני חושבת שהמכללות הטכנולוגיות זה כמעט יעד ראשון במעלה של מדינת ישראל. כל הקשקושים על הון אנושי ועל צמצום פערים, גם בחברה וגם באמת מדינה שהיא ענייה במשאבי טבע וההון האנושי זה הדבר היחיד שיש לה, זה לא הגיוני מה שקורה עם ההכשרה הטכנולוגית בישראל. אני גם שומעת את התעשייה מתחננת לאנשים ובסוף זה לא נשאר ללא מענה. אם אין פה מספיק הון אנושי, או לוקחים את המפעל למקום אחר או שעומדים - - - קשה להביא אנשים ממקום אחר, להביא רומנים להיות הנדסאים פה, אני מניחה, פשוט יעבירו את העבודה למקומות אחרים שיש בהם את ההון הזה. זה דבר שבעיניי אסור לתת לו לקרות.

זה כבר קורה היום.

שוב, אני בטוחה, זה לא בוואקום. אפשר לחכות שנה, שנתיים, לראות אם המערכת נותנת מענה, אבל אם רואים שהמערכת לא נותנת מענה אנשים עושים את ההחלטות הכלכליות שלהם ופשוט לוקחים את המפעל למקום אחר.

האפליה שבין מה שקוראים האקדמיה הרגילה למכללות הטכנולוגיות היא לא סבירה. הייתי לפני חודשיים, בפגרה, באוסטריה, נסעתי ללמוד על מערך ההכשרה המקצועית שלהם, שרובו כן נמצא יותר בגיל התיכון. את החלק הזה של ההכשרה המקצועית שלהם לא הייתי לוקחת, אבל את הרצינות שרואים ואפילו בשרברב שלומדים - - -

אין קורס שרברבות שפעיל כרגע במדינת ישראל.

אני אומרת, גם זה, זה מראה משהו. בסדר, כשהיו בניינים של שני קומות אז יכול להיות שאפשר היה ללכת עם שרברב אחר והוא היה מלמד אותך מה לעשות. היום, בעולם שבו יש בניינים של 15 ו-14 קומות ברור שגם - - -

חצי מהבתים החדשים דולפים בגלל זה.

זה ברור שחשמלאות, שרברבות, כל המקצועות האלה, כשהמערכות נהיות יותר ממוחשבות, יותר מורכבות ויותר גדולות, צריכים הכשרה אחרת. אני חושבת שהמכללות הטכנולוגיות, במקום שבו כבר יש את הידע, יש את המקצועיות, מה שצריך זה לטפח אותו, להשוות את התקציבים. אני מחויבת לעניין, אני מציעה גם שמי שירצה אפשר יהיה לקיים פגישת התייעצות בלתי פורמלית ולחשוב איך אולי אפילו נפתח שדולה בעניין בשביל לקדם את זה בכנסת.

הייתה שדולה.

בכנסת הקודמת?

עם חבר הכנסת הרצוג.

אז אני אומרת שאני מוכנה לקחת את זה על עצמי בכנסת הזאת. נראה לי שהוא קצת עסוק, אבל אני בטוחה שהוא יתגייס ויבוא מתי שנבקש ממנו לעזור. אני כן גם מפצירה בך, אלי, לעשות המשך של הדיון הזה גם בכנסת, כדי שכל חברי הוועדה יוכלו להיות חלק מזה.

תודה.

אני נציגת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, חשוב לי שייאמר פה, כי - - -

קודם כל מותר לחזור - - -

אז לפחות שייאמר שאנחנו מתחילים שנה שלישית של מתן תקציב ישירות למכללות הטכנולוגיות עבור חיילים משוחררים שלומדים, תקציב של כמעט 40 מיליון שקל בשנה וגם פרסום מסיבי שאנחנו עושים בעיתונות, באתרים, באינטרנט וברדיו, כדי לעודד חיילים משוחררים ללכת ללמוד במכללות הטכנולוגיות מקצועות - - - חשוב שזה ייאמר.

במכללות חיילים משוחררים עד חמש שנים מקבלים 90% מימון של שכר הלימוד. זה לא קשור לתקצוב, משרד הביטחון מממן להם את החלק של שכר הלימוד, למי שהוא חייל משוחרר או בוגר השירות הלאומי.

צריך לעודד אותם להגיע - - -

אין שום ספק.

יש לי שאלה טכנית. אם אומרים לי באוצר ישחררו כך וכך כסף למטרה כזאת, למי הוא משחרר? איפה זה הולך?

למה"ט.

ואז מה"ט משקלל, בודק מי מגיע לו איקס לעומת וואי?

לא, יש - - -

אם יש תוספת הוא מחלק את זה למכללות ביחס - - -

אחת הסיבות לדעתי להסתבכות בתשלומים המורכבים היא שהכסף מחולק לכל כך הרבה תקנות. אתה משלם על פר סטודנט, פר פרויקט, פר ציון, פר זה.

זה אומר מה?

זה אומר שהמכללה צריכה לעבוד מולי על כל דבר בנפרד, על כמה סטודנטים יש לה, על כמה הצטיידות, על כמה פרויקטים ניגשו/לא ניגשו.

ואם אני לא אעלה אחוז דפלום, הוא ייקח לי את זה חזרה בסוף השנה.

ואז על פי אחוז הדפלום לנכות לו מה - - -

אלי, ברשותך, יש ניסיון של פעמיים העברת תקציבי חירום, אנחנו נשמח שהם יהיו בבסיס התקציב, על פי קריטריונים של מספרי סטודנטים. אנחנו בכנס שדרות, אז היה גם חלק מהתקציב למכללות באזורי עדיפות לאומית על פי החלטת ממשלה. זה התקבל, עד 31 בדצמבר קיבלנו את זה במכללות כתקציב חירום והמכללות הפעילו אותו על פי החלטתן לקדם את המרצים, לקדם תכניות לימודים, פרויקטים - - - מה שחשוב, שהכסף הזה יהיה בבסיס התקציב. אנחנו בעבר קיבלנו תקציבי חירום חד פעמיים ולא יכולנו - - -

תקציב חירום זה חד פעמי.

אז אנחנו שהתקציב עכשיו יהיה בבסיס התקציב, כי למשל למרצים אנחנו לא יכולים לתת כי אנחנו לא יכולים בבסיס המשכורת לעשות הסכם רב שנתי כשאנחנו מקבלים כסף חד פעמי.

אתה רוצה את העילית של התחום שיבואו ללמד.

ברגע שזה בבסיס התקציב, אלי, זה יקדם אותנו כבר לקראת הרפורמה.

טוב, אני ממש מתנצל, תענוג לשבת איתכם, אבל - - -

אלי, אני רק רוצה, לפני שאתה סוגר את הדיון, אנחנו חייבים לשים על השולחן עוד נושא אחד של אפליה. דיברנו על תקציבים, דיברנו פר סטודנטים, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהעולם של הארנונה.

זה גם בטיפול, אבל זה באוצר, אומרים לי ללכת דרך משרד הפנים.

לא, אבל משרד האוצר אומר, 'משרד הפנים לא אמר לי'.

היינו אצל מנכ"לית משרד הפנים, אפילו ראש העיר של באר שבע מסכים, אנחנו במקרה שמענו, אמרו 'כן, אין לי בעיה, אבל שהאוצר ישלם'.

אמרתי לכם, אם הייתי צריך למדוד את מספר הפגישות שיש לי בנושא שלכם אז איחלתם לי הרבה זמן.

האם הוועדה יכולה להוביל חקיקה בנושא הזה? אנחנו כבר שלוש שנים באותו מעגל וזה לא יוצא.

אני אחרי הניסיון הזה בחוק ההסדרים, מיכל לא אוהבת את זה, אבל אמרתי, שכנענו את מערכת האוצר - - -

ואחרי שנתת לי ל - - - אותך עוד חצי שעה זה היה נורא מתיש. אז ההערכה שלי אליך, לשבת בכל חוק המזון ולהיות מרוכז כל הזמן ולא לעשות שבעה דברים במקביל, אני מסירה את הכובע.

זה עניין של גיל. אני אומר שבאמת הנושא של הדיון, אני פתחתי בזה שלאור המצב שאני מרגיש, ואני קושר את זה בחינוך הטכנולוגי בכלל, יש לנו את ההסכמה של שר האוצר, וקיבל את זה גם המנכ"ל כמשימה, להכין את עצמנו לחוק ההסדרים הבא, דהיינו בסביבות מאי-יוני, כדי לבדוק את כל הנושא של החינוך הטכנולוגי ובמיוחד המכללות. אז זה ברור, כמו שאמרת, זה יבוא לדיון, יותר מדיון אחד, בוועדה.

השכלה טכנולוגית.

טרמינולוגיה אני לא מבין. אנחנו נכין צוות מוביל, כי יש פה גם עניין של חקיקה. כבר אתמול הייתה לי פגישה בנושא עם הלשכה המשפטית של הוועדה ונתחיל להכין את הנייר לחקיקה הזאת. ברור שזו חקיקה שאמורה לקבל תמיכה ממשרד המשפטים והמשרדים הרלוונטיים וכמובן האוצר, שהוא לא פחות רלוונטי, ובתרגיל לא מוצלח מבחינתי הסכמתי שהם לא יבואו היום לפגישה ואני רואה כמה זה היה חשוב שהיו. אנחנו נקים צוות מוביל שיטפל בזה מיידית, אנחנו ננסה ונקבל, אני בטוח, מהכנסת גם מישהו שירכז את הנושא כיועצת הוועדה. אנחנו נעבוד איתכם, אנחנו נבקש מכם נציג או שניים כדי שיהיו בצוות הזה. אני אשב עם רכלבסקי, הוא חבר טוב משנים רבות, ולו מהמכללה, אנחנו נשב גם איתו ונעשה סיבוב. אני אלך לראות את בתי הספר שעברו ממשרד למשרד.

יש לי רק בקשה, תעשו מה שאתם רוצים, תזמו מה שאתם רוצים, רק תדווחו לנו כדי שנקבל תמונה כמה שיותר. לא שחס וחלילה אני אומר תפסיקו, לא, ההיפך, תמשיכו ליזום, לשנות, לייצר לובי כזה או אחר, אבל רק תעדכנו אותנו, כי זה באמת נושא שלקחתי על עצמי. אני שמח שיש עוד חברי כנסת שמוכנים להצטרף ליוזמות כאלה ואחרות, כדי שהמערכת הזאת לא תחכה עד למהפכה, כדי - - - אנחנו כתבנו לאוצר, אז שלוש התקופות, המיידי, הביניים וההצעה האולטימטיבית.

אני רוצה להודות שיש פה הרבה הזנחה, שלא חלילה יתפרש כעניין אישי, דווקא בוועדה שלי אני לא רוצה לראות התקפות אישיות על עובד זה או אחר, אנחנו רוצים לתקן מצב ובאמת אני מרגיש היום, אני לא יודע למה, זו הרגשה אישית, שיש נכונות באוצר ברמות הגבוהות ביותר לעשות שינוי מהותי. זה לא מספק, אני רק אומר שיש פה אווירה לשינויים, יש תמיכה פוליטית גדולה מאוד. אם היינו עם שר בפול טיים בנושא הזה היה יותר קל, נעשו שיקולים שלא מאפשרים להיות במהירות שהיינו רוצים להיות, אבל הנושא הזה לא יירד מסדר היום של הוועדה. יש לנו את הזכות, וגם דיברתי על זה עם ועדת החינוך, עם חבר הכנסת מרגי, בנושאים החשובים האלה, בנקודות החשובות, נעשה אפילו דיונים משותפים לשתי הוועדות כדי לקדם את זה.

אז אני שוב מודה לכם ואני מודה לכנס שדרות שמצא לנכון להזמין אותנו. בחירת הנושא הייתה שלנו. אני שמח שדנו בנושא הזה, אבל אני אהיה שמח יותר כשנהיה עם בשורות מעשיות. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.