הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 100

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ו (24 בנובמבר 2015), שעה 11:23

הפגיעה המתמשכת בזכויותיהם של מלווי נכי צה"ל

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מאיר כהן

אורלי לוי אבקסיס

נורית קורן

מיקי רוזנטל

משה צין - סמנכ"ל ור' אגף שיקום נכים, משרד הביטחון

ליאת גרטמן - ר' היח' לאפיון בקרה וארגון שירותי רפואה, משרד הביטחון

מירב דימורה - אגף שיקום ע. לתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון

ניסים זימבר - סגן ליועמ"ש, משרד הביטחון

מתן יגל - רפרנט ביטחון, משרד האוצר

אסתר רונן - עו"ד, יועצת משפטית בכירה לאגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית

יאיר דוד - עו"ד, בא כוח הסתדרות העובדים הלאומית

אבנר מלכה - יו"ר ועד המלווים של נכי צה"ל, ארגון נכי צה"ל

מורן מלכה - מלווה, ארגון נכי צה"ל

יאיר אוחנה - מלווה, ארגון נכי צה"ל

יצחק ברדוגו - מלווה, ארגון נכי צה"ל (ממקימי הוועד)

ציון חזוט - מלווה, ארגון נכי צה"ל, תיגבור, משרד הביטחון וצה"ל

שרון חיימוב - מלווה, ארגון נכי צה"ל

שי רוזיליו - נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

אלי רונן - מלווה, ארגון נכי צה"ל

ערן גיא - נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

גיא אשכנזי - נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

חן ברום - מלווה סיעודי, ארגון נכי צה"ל

עודד אשכול - נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

רחל גיא - אימא של נכה

אושרי אבוטבול - מלווה

וילמה מאור

יעל, חבר המתרגמים

הפגיעה המתמשכת בזכויותיהם של מלווי נכי צה"ל

בוקר טוב חברים. אני מתנצל על האיחור. היום 24.11.2015, י"ב בכסלו תשע"ו, השעה 11:23, אני שוב מתנצל על האיחור – יהיה לנו זמן, לפחות כפי שתכננו, של שעה כדי להגיע לנושא.

אנחנו דנים היום בנושא של הפגיעה המתמשכת בזכויותיהם של מלווי נכי צה"ל. היוזמה של חבר הכנסת מיקי רוזנטל. נמצא אתנו גם חבר הכנסת מאיר כהן. הגיעה גם פנייה מהסתדרות הלאומית שהיא מייצגת את העובדים שעוזרים לנכי צה"ל. הנושא, אני מודה שהידע הספציפי שלי ידוע, זה נושא מאוד כאוב, מאוד קשה. יש פה הרגשה שכמה שעושים מאמצעים, ונעשו מאמצים, המצב הוא עוד לא מספק והמטלות המקצועיות, הרגישות והטיפוליות של מלווי הנכים ובוודאי של הנכים עצמם הם קשים, קשה להתמודד בתנאים הספציפיים שיש היום. על פי הנייר שיש בידי, הקבוצה הזאת מונה בין 2,000 ל-3,000 מלווים והמצב לא הולך ומשתפר, להפך. התחושה במיוחד היא, שאותם נכים מצבם הולך ונהייה קשה יותר. בתקווה שזה ייפתר פעם בצורה טובה כדי להקל על זה. התנאים והעלויות הולכים וגוברים. המשימות בהכשרה וביכולת של המטפלים הן לא תמיד מספיק מפותחות כדי לתת תשובה לנכים. אני באמת רוצה לדון בזה בתקווה שביחד נוכל לנתח את המצב וביחד לחפש פתרונות.

ברשותכם אני אתן את הרשות הדיבור לחבר הכנסת מיקי רוזנטל. שמעתי שהוא יזם את הדיון הזה. אחר כך ניתן את רשות הדיבור לכל הנוכחים לפי הזמן. יש לנו פה שעה, הצטרפה אלינו חברת הכנסת נורית קורן שגם לה הנושא של המלווים לנכי צה"ל מאוד קרוב לליבה. בבקשה.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי שכולכם הגעתם לדיון. תודה רבה.

באמת היטיב לתאר את זה יושב ראש הוועדה. הנושא הזה הוא נושא מאוד מאוד כאוב. מבין נכי צה"ל שחלקם סיעודיים, המלווים שלהם משמשים להם לא פעם עיניים, ידיים ורגליים ובעיקר חברה, חמלה ואנושיות.

משרד הביטחון מצד אחד באמירות שלו אומר: 'חלק מהתנאים שאנחנו נותנים לכם, נכי צה"ל הסיעודיים'. מצד שני מתנער לחלוטין ואף העביר אותם לפני כעשרים שנה או עשרים וחמש שנים להיות עובדי קבלן ואומר: 'אין שום יחסים בינינו לבין המלווים הללו'. אגב, מדובר ב- 2,700 מלווים שמאוגדים בהסתדרות הלאומית. חלקם עובדים שנים רבות ועדיין משתכרים שכר מינימום. זה דבר שהוא לא סביר על פי כל קנה מידה אנושי ותנאים בשוק העבודה. הדברים הם עד כדי כך אבסורדיים שעובד זר סיעודי, התנאים שלו יותר טובים מהתנאים של מלווי נכי צה"ל. אני אדגים את הזה. למשל בסוגיית האוכל. האוכל. מלווה של נכי צה"ל, אם נכה צה"ל נחמד אליו והיחסים מצוינים הוא אוכל בביתו או מתנדב להאכיל אותו – מצוין. זה לא בתנאי ההסכם שלו ואז הוא צריך להביא אוכל מהבית ולעיתים - - -. לעומת הסכם סיעוד של עובד זר, אתה צריך להאכיל את העובד הזר. זה חלק מהתנאים. הנסיעות שמשלם משרד הביטחון, נסיעות עבור העובד הסיעודי שמלווה את נכה צה"ל פחותים מהתנאים של עובד זר. זה פשוט לא יאמן, ועוד שורה של דברים שבטח החברים פה ימנו. אני לא רוצה, אני רק מדגיש את המצב האבסורדי שמצד אחד פה: 'נכה צה"ל הם הכול בשבילנו' אומר משרד הביטחון, אבל בפועל הוא חוסך על גבם של המלווים הללו. זה דבר שהוא בעיניי לא סביר ולא יתכן.

אני גם לא רוצה שזו תהייה ישיבת קיטורים. אני מניח שהנכים והמלווים ידברו על הקשר העמוק ועל החשיבות של המלווה הסיעודי ועל העובדה שזו לא יכולה להיות איזו עבודה של סטודנט שמתחלף כל שנה. לאדם כזה שמתחיל בשכר מינימום צריך שיהיה לו איזו אופק כי השכר שלו משתפר עם הזמן. זה לא המצב היום. שלא לומר שהיום יש חילוקי דעות בדבר הפרה מפורשת של ההסכם ועוד תשמענה הטענות האלה. אני רוצה להגיד למשרד הביטחון רק דבר אחד: אם באמת אתם מתכוונים למה שאתם אומרים ונכי צה"ל כל כך חשובים לכם תעשו את המהלך הבא. אני מבין שאי אפשר לקלוט את כל העובדים הללו כעובדי משרד הביטחון או אגף השיקום. אבל כן אפשר לעשות מעשה ולשפר את השכר של העובדים הללו ב-20% בלי להוסיף אחוז אחד לתקציב הביטחון באמצעות הדבר הבא: במקום להשתמש בחברות תיווך או בחברות כוח אדם שגורמות, אתם משלמים להן גם 17% מע"מ ועוד כ-10% רווח, זה בסך הכול 27% תאפשרו לעובדים האלה להתאגד, להקים חברה או שתיים שתעשנה תחרות ביניהן, אולי שלוש חברות של העובדים עצמם ותעבירו את כל הכסף שאתם מעבירים היום לעובדים ושכרם יעלה ב-20%.

למה לא העסקה ישירה?

העסקה ישירה בעיניי היא כמובן עדיפה. אני מתעב את ההעסקה הפוגענית הזאת של עובדי קבלן, אבל אני גם מבין את המציאות בה אנחנו חיים ואנחנו לא חיים בגן עדן. רצוי וראוי היה שכל העובדים האלה יהיו עובדי אגף השיקום, אבל אני אומר שגם אם זה לא מסתייע, ואני אשמח מאוד שזה כן יסתייע, עדיין יש דרך, מבלי לעלות באגורה את תקציב משרד הביטחון, לשפר את שכרם ואת התנאים של העובדים הללו ב-20%-25% - בלי כל תוספת לתקציב משרד הביטחון. ראוי שתעשו את זה ותאמצו את זה ותאשרו את זה כאן בוועדה. תודה רבה אדוני.

(מחיאות כפיים)

לפי התקנון זה אסור. אני אמרתי בשם התקנון, לא בשם הלב. בבקשה, נורית קורן.

הסוגיה הזאת כבר הועלתה בפנינו במושב הקודם. אני פניתי לשר הביטחון. מה שלי נאמר: 'העובדים האלה רוצים שמשרד הביטחון יעסיק אותם, לא יהיה ולא יקום'. משרד הביטחון לא מוכן להעסיק אותם.

אני רוצה להוסיף על דברי חברי חבר הכנסת מיקי רוזנטל, בעצם מה שקורה, בעצם המלווים האלה הם עובדים שהופכים להיות כמו משפחה והם נמצאים יחד עם הנכים כל הזמן. זה מאוד חשוב. מצפים מהעובדים האלה גם לעשות כל מיני פעולות רפואיות שאינן קשורות בהסכם, והם עושים כמו למשל: להזריק חומרים שאותו נכה זקוק, בדיקות סוכר וכל מיני דברים כאלה. לא לוקחים בחשבון שצריך להכשיר אותם לזה ולעשות הכול. בעיניי, בעיניי - - -

כולל חוקנים - - -

עוד מעט אתם תספרו.

את הישיבות פה משתדלים לעשות אותן מסודרות. כולם יקבלו את רשות הדיבור, תבקשו אותה, תדברו לפרוטוקול, תגידו את השם ואת התפקיד כדי שגם יהיה לכם פרוטוקול רשמי של הוועדה. זה טוב לשימוש עתידי שלכם. תודה.

אני מיד אסיים את דבריי כי אנחנו רוצים לשמוע אתכם המלווים. אנחנו רוצים לסייע בכל מה שאפשר כי אנחנו חושבים שהוועדה הזאת קמה בשביל עובדים. אנחנו לא רוצים שעובדים יקופחו וזה מאוד מאוד חשוב. אנחנו לא רוצים לעשות שעובדים יהיו עבדים. אני אשמח לשמוע מה יש לחברים פה לומר. תודה.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן בבקשה.

שלום לכולם, אדוני היושב ראש. אני רוצה רק פרט, אני קורא את החומרים, אני מכיר את הסוגיה. האם מישהו יכול להגיד לי כמה בני משפחה באחוזים עובדים כמלווים? אני רוצה לדעת את הפרט הזה והאם חשבתם על עוד אפשרות אחת. בעצם את הגמלה אנחנו מתרגמים לכסף ונותנים בצורת עין, לאותו נכה והוא מעסיק ישירות את העובד כולל מה שמסביב כמו שעשינו בביטוח הלאומי. על שני הדברים ארצה לדעת - - -

נתייחס לזה.

את שני הדברים אני ארצה לדעת. תודה למיקי ותודה לוועדה. אני רוצה לספר לכם שבשכונתי גרים שני נכי צה"ל והם עוברים שבעת מדורי גיהינום. זה מדהים.

במושב הקודם היה אמור להיות מכרז מפורסם ושר הביטחון אמר שלאור הפנייה שלי הוא גנז אותו. אני רוצה לדעת אם עכשיו מתפרסם מכרז כזה - - -

איזה מכרז?

אני אעלה בעיות אחרות.

יש פה נציגים של האוצר ושל משרד הביטחון. ברשותכם, אם תרשו לי, אבקש מכם אחרי שנעשה סיבוב ראשון. מקובל? אתם תקבלו את זמן הדיבור הנכון כדי שתוכלו להתבטא. אני אבקש שמי שמוצא לנכון. יש לי פה כמה שמות, אבל היות ואני לא מכיר אני בעד לעשות סיבוב טכני כזה.

בוקר טוב, אם אפשר, אני בא כוח הסתדרות הלאומית. אני אבקש להציג את הדברים ואז אולי קצת נתונים.

עורך דין יאיר דוד?

אני עורך דין יאיר דוד. אני קודם כל מודה לחברי הכנסת ועל כינוס הוועדה הזאת, הוא חשוב מאוד. מבחינתנו, לצערנו אנחנו כבר השתתפנו בישיבה אחת פה בכנסת. אומנם וועדת חוץ וביטחון שקיווינו וציפינו שאחריה ואחרי ההמלצה המאוד מאוד חמה של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יריב לוין, משרד הביטחון רק יפתח בהידברות אתנו, לא נאמר מה. אנחנו מוצאים את עצמנו היום באותה נקודה. אני חייב לומר שאנחנו נוקטים באיפוק ובסבלנות רבה, אני אומר את זה בתחילת הדברים כפי שאמר חבר הכנסת רוזנטל, למעשה אנחנו היום יציגים במובן המשפטי של יחסי עבודה בקרב מלווי הנכים. אנחנו גזרנו על עצמנו איפוק אמתי למרות שהיו קולות ורוחות אחרות גם מצד חברי כנסת וגורמים אחרים שמלווים אותנו במאבק הזה. אני יכול לקרוא 'מאבק' עד כמה שזה נשמע אולי לא מתאים לדברים ולעניינים בהם אנחנו עוסקים. אני מבקש להזכיר, אין לי מה להכביר במילים, חבר הכנסת אמר שזה עצוב וזה באמת כואב ועצוב.

החשיבות פה של מלווי הנכים בתהליך הזה, היא בעצם הרבה מעבר למה שהמילים יכולות לתאר. כשאתה מלווה משפחה כזאת ואתה רואה מה המלווה מהווה עבור אותו נכה, למעשה כולנו חייבים גם ברמה הערכית וגם ברמות אחרות לאותו נכה את הסיוע, את היכולת להשתקם, את היכולת להתנייד ולהתנהל ביום-יום. אנחנו פשוט לא יכולים להבין איך זה שאף אחד לא מוכן לדבר. אני לא מדבר לא על אחוזים ולא על איך. יש לנו פה רשימה של דרישות, אנחנו רוצים שמשרד הביטחון יקיים איתנו הידברות, לא רשמית אפילו. אתה מבין שיש פה אנשים - - -

מה המשמעות של 'לא רשמית'?

אני אסביר למה אני מתכוון. אמר חבר הכנסת רוזנטל שהוא מבין את העובדה שאי אפשר להעסיק באופן ישיר, אנחנו לא אוהבים את זה עוד יותר. אנחנו הסתדרות, אבל אנחנו מוכנים לקבל לצורך העניין את העובדה שייתנו אפילו לאותם גורמים שהיום הם המעסיקים הרשמיים שלנו, אותן חברות סיעוד שלמעשה שהיום הפריטו את השירות הזה באמצעותן, את אותו חבל שיאפשר להם לדבר אתנו באופן אפקטיבי. מה קורה פה בעצם? יש לנו נציגות, אנחנו מדברים עם חברות הסיעוד והן אומרות לנו: 'אנחנו מבינים אתכם ומסכימים אתכם, אבל אין לנו שפיל, אין לנו חבל שיכול אפילו לתת לכם כי אנחנו מוכתבים על ידי משרד הביטחון בכמה לשלם, לנו יש אחוז הרווח שלנו. אתם לא מצפים שאנחנו נשלם לכם מתוך אחוז הרווח שלנו', ואנחנו מוצאים את עצמנו במצב שאין לנו עם מי לדבר.

יש פה נציג של אחת משלושת החברות שהיום נותנות שירות?

לא, אבל אני יכול לעדכן אתכם. רק בשבוע שעבר נפגשנו, שלושת החברות האלה, אגב, שאלה פה חברת הכנסת נורית קורן אם יש מכרז או אין מכרז. גם אנחנו פנינו בנושא הזה ולנו אמרו שהביטול או הדחייה ללא תאריך, שזה אותו דבר, זה בעקבות פנייה שלנו כי אנחנו ראינו שבמכרז החדש אין שום התייחסות אמתית לבעיות שלנו, שכחו אותנו. אנחנו החוליה הכי מרכזית בתהליך הזה. הרי העובדים שאנחנו מייצגים פה מתוסכלים, מי נפגע מהדבר הזה? אגף השיקום לא מבין כשבא עובד מתוסכל שלא מעדכנים לו את השכר עשר שנים. אמר חבר הכנסת רוזנטל: 'עובדי סיעוד זרים'. עובדי ניקיון מקבלים היום יותר ממלווי הנכים שעושים חוקנים ועושים פעולות פולשניות אחרות ומדינת ישראל משלמת להם שכר מינימום. עובד שמירה ועובד ניקיון היום משתכר בחמישה שקלים יותר לשעה. האם זאת התוצאה של מדינת ישראל רוצה להציג כלפי נכי צה"ל שנלחמו במלחמות ישראל ונפצעו? זאת הצעקה שלנו!

עכשיו אין לנו עם מי לדבר. אנחנו מוכנים לוותר על ענייני האגו שמשרד הביטחון ישב מולנו. שישלח משקיף, שייתן מנדט, שייתן לאותן חברות את המנדט לדבר ולשמוע. הכשרות, זה לא רק כסף. אנחנו רוצים שהעובדים שלנו יוכשרו לעשות את הפעולות שהם עושים. הרי עד שלא תהייה תביעת ענק, חלילה, של מישהו שעשה פעולה שאסור היה לו לעשות וחס וחלילה גרם לנזק, אנחנו לא נתכנס פה עוד פעם ולא נבין את המשמעויות. מלווי הנכים הללו עושים דברים, נדרשים לעשות דברים שאסור להם לעשות והם לא מוכשרים לעשות ועושים מתוך אחריות. לפעמים האחריות הזאת היא אחריות שהיא חסרת אחריות. אני אומר את זה, אבל כשאותו מלווה נכים יודע שחייו של הנכה שהוא נמצא איתו היום 24 שעות תלויים בו, הוא עושה את הפעולות שלא הכשירו אותו לטובתן. עכשיו, חברות הסיעוד הן בסך הכול צינור, הן לא באמת יודעות מה אנחנו רוצים מהן. הן אומרות: 'אתם צודקים'. גם הן רוצות, אגב, להן היה מאוד נוח שהמכרז התבטל. אין לנו טענה ואנחנו גם לא אומרים פה מי אנחנו רוצים שיעסיק אותנו כי מבחינתנו, אנחנו רוצים - - -

כמה זמן החברות הללו?

שנים, 25 שנה לפחות.

אותן חברות. לא התחלפו?

לא התחלפו. נוספה חברה שלישית לפני כמה שנים.

אמת. אנחנו לא מביעים עמדה כי לנו זה לא חשוב. אני רק רוצה לומר, כפי שאמר חבר הכנסת רוזנטל: 'בעבר' ויש לי פה חוזה, 'אגף השיקום כן העסיק את מלווה את הנכים'. אנחנו לא באים היום להילחם עליהם במציאות של הפרטה וכיוצא בזה, זה לא הדיון פה היום. הדיון פה היום, אנחנו רוצים לצאת מפה היום, שמשרד הביטחון יואיל ויכיר בכך שהוא אחראי, לא לנו, לנכים. אני לא יודע אם יושבים פה נציגי הנכים עצמם שתומכים במאבק והם מבינים ויודעים. כשיקום מלווה נכים בבוקר עם חיוך על הפנים והוא ידע שהוא מתוגמל כפי שהוא צריך, והוא מקבל את מה שהוא צריך – הנכה יקבל שירות הרבה יותר טוב.

אני מבקש ממך שאלה. אני חוזר על השאלה שנשאלה של חבר הכנסת מאיר כהן בעניין מתן קצבה בצורה של עין או של כסף?

אני אומר כך: אני חושב, אני גם הופעתי בוועדת שושני שדנה בשאלה הזאת בכלל בענף הסיעוד שקשור לביטוח לאומי. חבר הכנסת מאיר כהן נתן כדוגמה את הגמלה שמקבלים, גמלאות הסיעוד. יש פה בעיה והיא לא פשוטה. יש בעיה שהקברניטים מודעים לה. בענף הסיעוד ההעסקה המשולשלת הזאת היא העסקה לא פשוטה אפילו במובן הזה של המימון ושל האחריות. משפחה חלילה יכולה להיכנס לקשיים, משפחה יכולה להשתמש בגמלה שהיא לא מסומנת ולא מיועדת - - -

זה ברור מה שהסביר לכם חבר הכנסת מאיר כהן. זה או או. זה לא רק זה. שתי האפשרויות נשארות.

אני זרקתי את זה לחלל החדר. אתה צודק יש בזה הרבה בעיות - - -

יש לזה הרבה השלכות. אני לא יודע אם - - -

קיימת דיון בנושא?

אני אומר כך: ראשית, קודם כל שמישהו ידבר איתנו וזה כבר יתחיל להיות טוב. - - -

דברו עם עצמכם קודם כל.

אנחנו עושים את זה כל יום מול המראה.

הנושא הזה עלה?

אבל, כל עוד מישהו יבטיח לנו, כל עוד מישהו יבטיח לנו, מישהו שיוכל לעמוד מאחורי העניין שהזכויות של האנשים האלה תובטחנה – אנחנו מסכימים, אנחנו מסכימים. אבל אני חושב שאם לא יסבירו את זה בצורה טובה - - -

ברשותך, אני חושב שזה היה ברור. בואו נמשיך. למה את אומרת No way ? את מכתיבה את הטון או שאת לא מאפשרת דיון. תאפשרי דיון, קודם כל זה לא - - -

אולי לאפשר לה להגיד למה היא לא רוצה. היא אימא של נכה.

אני לא רוצה רשימות. בוודאי שאני אתן לגברת הזאת. אבל קודם, אנא, תנסו לעמוד בשתיים-שלוש דקות.

אני מצטער שחרגתי.

לא הזהרתי אותך, אני אשם.

שלום. שמי אסתר רונן, אני יועצת המשפטית של האיגוד המקצועי בהסתדרות הלאומית. קודם כל אני רוצה להודות לדבריהם של חברי הכנסת על הדברים החשובים שהם אמרו בנוגע לעבודתם של מלווה הנכים ותנאי עבודתם. אני מצטרפת לדברים האלה, אני מצטרפת גם לדברי חברי עורך הדין יאיר דוד.

בהמשך של דבריו אלו אני רוצה לומר עוד מספר נקודות. דבר ראשון, במסגרת המכרז שהוקפא, למעשה מי שקובע את תנאי העסקה בפועל של מלווי הנכים זה משרד הביטחון. לכן, משרד הביטחון, אם אנחנו בודקים מה קורה מבחינת המבחנים של מי בעצם המעסיק של מלווה הנכים, למעשה משרד הביטחון הוא המעסיק בפועל של מלווה הנכים. החברות, כמו שאמר חברי, חברות הסיעוד הן הצינור ולכל הפחות הן מעסיקות יחד עם משרד הביטחון. משרד הביטחון כמי שקובע את תנאי ההעסקה, משרד הביטחון הוא, עליו עיקר הנטל. לא יכול להיות שיהיה מכרז שיקבע תנאי העסקה שמהווים העסקה פוגענית. לא יכול שהמכרז ייעשה בלי כל היוועצות, בלי כל רצון להידבר עם נציגות העובדים ועם מלווה הנכים עצמם בנוגע לתנאי העבודה שלהם. לא יכול להיות שהמכרז יקבע תנאי שכר מלפני עשור, משנת 2005. לא יכול להיות שהעובדים הללו עובדים בממוצע כ-360 שעות, לא 186 שעות, 360 שעות בערך. לא יכול להיות שיהיו להם הפרשות פנסיוניות זעומות לחלוטין – זה מצב שהדעת לא מקבלת אותו. בנוסף על זה נגיד את כל שקשור גם להכשרות הנדרשות ולהשתלמויות המקצועיות הנדרשות ועוד דברים נוספים.

מכרז מחויב, כשאנחנו מדברים על הליך מכרזי, מכרז מחויב להבטיח לפי הדין בתנאי העסקה ראויים של העובדים, של עובדי החברות ושל משרד הביטחון ביחד. לא יכול להיות שמכרז יתנהל בצורה כזאת שיקבעו תנאים בחוסר תום לב, בחוסר הגינות, בחוסר סבירות. למעשה זה מה שקורה פה. לא יכול להיות דבר כזה, הדעת לא נותנת.

פנינו בפניות רבות למשרד הביטחון. עוד משרד הביטחון השיב לנו במכתב לאחר חודשים. במכתב הזה, באפריל הוא מודה, הוא מודה שהוא לא מתכוון לשנות את תנאי ההעסקה ולשפר בכלל את תנאי ההעסקה של העובדים האלה במסגרת המכרז. הוא לא רוצה לדבר, הוא לא רואה בכלל צורך. זאת תגובה של משרד הביטחון.

או.קיי. אני מתנצל. אני מקווה שאתה לא מהסתדרות הלאומית.

אדוני היושב ראש, אבל הוא גרם - - -

טוב, אבל שנשמע גם את השטח.

שלום. אני אבנר מלכה. אני בעבודה הזאת כבר כ-30 שנה. אני מלווה של נכה צה"ל אחד. אני עם אותו אחד כבר 26 שנה. אני עם וותק של קרוב ל-30 שנה עם הצבא באגף השיקום, עם חברות כוח אדם. לפני כמה שנים הרגשנו שבכל פעם מחסרים לנו בתנאי העסקה שלנו. פעם אחת אתה מקבל מכתב רשום הביתה ומודעים לך שמרגע זה הפיצויים הם לפי שכר הבסיס. המשכורת היא ברוטו ומה שקובע זה שכר בסיס. אחר כך לאט לאט לאט מתחילים להגיע אלינו שמועות למה השכר לא עולה לנו. יש לנו טבלת שכר בחוזה.

קודם כל, לפני שאני ממשיך, רגע. יש לי פה חוזה משנת 1989 של נכי צה"ל עם אגף השיקום. בחוזה הזה, הם חתומים אנחנו לא חתמנו, הם לא עומדים בו. הם לא עומדים בו! הם הורידו לנו פה סעיפים, יש טבלת שכר. טבלת שכר, שעל זה אנחנו מגישים תביעה על הרבה כסף והם ישלמו את זה. אני לא יודע מאיפה הם יביאו את הכסף הזה, אבל זאת טבלת שכר שהם הקפיאו אותה. יש פה מלווה שעובד כבר 15 שנה, עם וותק של 15 שנה בשכר מינימום, 25 שקל לשעה. יש פה מלווה עם וותק 16 שנה, 27.5 שקל לשעה. אפילו בשירות הצבאי לא מכירים. כלומר, הבן שלי אמור להתגייס, אמרו לו: 'אל תתגייס, גם ככה לא יכירו לך בכלום'. היום במדינה שלנו שום לא שונה, בשום דבר לא מכירים. מה זאת אומרת הם מקפיאים טבלת שכר של עובדים? היה איזה מכרז על זה, היה איזה דיון על זה, היה איזה משהו על זה? למה אתם עושים את זה, למה המדינה עושה?

אני מבחינתי, משרד הביטחון אני רואה אותו כמדינה. למה אתם מתייחסים אלי ככה, למה אתם מתייחסים ככה ברמאות? זה אתם חתומים, מה לעשות לכם שאתם לא עומדים בזה? איזה מין דבר זה? מה, זה עסק פרטי? זה העיוות הכי גדול של הקפאת שכר. כל עובד פה, אני לא מדבר עכשיו עוד על כל מה שמסביב. זה הבסיס שלנו. אם טבלת השכר הייתה מעודכנת, פה לפחות כל אחד בלי משא ומתן, 5 שקלים או 7 שקלים, לפי מה שאמרו לי, תוספת לשכר בלי להתווכח. זה לשעה. למה אתם עושים את זה, למה כל הזמן אתם מקציבים רק דברים רעים מהכיוון שלכם? למה אתם לא יושבים אתנו ואומרים לנו: 'חבר'ה, מה קורה אתכם'. שנים אני בא ואומר מה זה הדבר הזה. 'לא, יש תוספת, יש 25%, זה משמרות'. מה זה קשור, מה זה קשור? זה מה שמגיע לי, קחו את הוותק שלי. אני, יש לי ניסיון. אם היום אני עוזב את בחור שלי הוא יקבל בחור אחר. לי יש ניסיון. מה, זה לא שווה לכם? כאילו, מה אני לא שווה כסף, הניסיון שלי לא שווה כסף?

תשמע, בזמנו הגיעו עולים חדשים מרוסיה, זה היה בסדר גמור ואין לי שום דבר נגד זה. אני שואל אותו: 'כמה אתה מרוויח'. הוא אומר לי: 30 שקל'. שאלתי: 'למה'. 'הכירו לי בוותק, ברוסיה עבדתי כאח'. בסדר, סבבה. למה עצרתם את כל זה? למה? כשאני התחלתי לעבוד במשרד הביטחון כמלווה של נכה צה"ל, עבדו איתי סטודנטים, עבדו איתי בוגרי, והכל היה בסדר. כל הזמן כרסמו, כרסמו, כרסמו, כרסמו עד שלנו נמאס. היום, הפספוס הכי גדול שלנו, שהקמנו וועד ואין לך עם מי לדבר, אין לך עם מי לדבר. עכשיו כבר שנה מאז שהקמנו את הוועד - - -

אבנר, תאפשר לעוד חברים - - -

עוד מילה אחת. אני עוד לא נכנס אתך לעומק הדברים כי אין לנו זמן. אבל עוד דקה אחת.

אנחנו כבר שנה באיפוק. אמרו לנו כאן בכניסה שאנחנו מנצלים את הנכים, וזה הדבר הכי קשה, שאנחנו מנצלים את הנכים לטובתנו, למאבק שלנו. סליחה, אני עד היום גם כשהייתי בתקשורת צמצמתי במילים ולא פגעתי בנכים ולא דיברתי עליהם במכוון כדי לא לפגוע בהפרטה, ומה שאני עושה אתם ביום-יום – אז לנו לא יכולים לבוא ולהגיד שמנצלים, שאנחנו באים לנצל את הנכים. מה שאני בא להגיד לכם עכשיו חברי הכנסת, לנו המלווים אי אפשר לבוא להגיד שבאנו לנצל את הנכים, עד היום לא ניצלנו אותם.

עוד משהו אחד, אם אנחנו תוך שבועיים, הנה אני אומר את זה חד-משמעית - - -

לא. לא פה.

אני מאיים - - -

לא פה. תרשה לי להמשך. אנחנו ברוח טובה. לא באנו לסבך אף אחד. או.קיי.

שלום. אני איציק. אני מלווה של נכה צה"ל - - -

את שמך בבקשה לפרוטוקול.

איציק ברדוגו, מלווה של נכה צה"ל. אני כאן מהקבוצה שהקימה את הוועד, עם אבנר יחד עם ציון ועוד הרבה חבר'ה טובים. אני מלווה כ-26 שנים, פחות או יותר כמו אבנר. אני רק רוצה לתת לכם המחשה קטנה. מהשורה הראשונה ועד לפה הסבירו לכם במילים, אני אנסה לתת לכם הסבר קטן שהוא למעשה מעשי.

היום למעשה אני עובד עם שני נכים. הנה הנכה הראשון שלי, אדון אוליבר. תרים את היד, והנה הנכה השני שלי שי רוזיליו. אני היום עובד בשתי עבודות. היום אני עובד בחודש משהו כמו 480 שעות. מישהו כאן מנסה להבין מה אני רוצה להגיד? אתם גם לא תנסו להבין ואני אגיד לכם למה. אני היום עובד בשתי חברות שונות כדי להגיע ל-13 אלף שקל ברוטו. ברוטו! אני צריך לעבוד חודשיים וחצי כדי לשמוע את התשובה של משרד הביטחון: 'הם מרווחים הרבה כסף'.

אני רק רוצה לתמצת לכם בקטנה מה שנאמר מהשורה הראשונה עד לפה, כמה קשה אנחנו עובדים. אני שליש מהחיים שלי בבתים, אם זה בחגים, אם זה ביום כיפורים, אם זה בשבתות, אם זה - - -

הצטרפה אלינו חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

אם זה באירועים משפחתיים. שליש מהחיים שלי אני מבזבז בשעות עבודה כדי להגיע למשכורת מינימום.

אפילו חצי.

את זה אני רוצה להסביר. ברוטו. ברוטו!

בבקשה הגברת, רצית לדבר. ברשותך.

אני רחל גיא, אני אימא של ערן גיא. אני רוצה דבר ראשון לציין, באמת אנחנו מקבלים שירות ואוזן פתוחה מצין, מליאת. באמת, הדלת היא פתוחה לגמרי והם שמעו מאיתנו את הטענות האלה. הם כנראה כבולים במקומות שמעליהם. אני לא יודעת להגיד איפה, אני לא יודעת איך, אני לא יודעת מהן היכולות שלהם ומה היכולות מעליהם, אבל הדלת שלהם פתוחה בפנינו והם שמעו אותנו אישית, את כל מה שאני הולכת לומר פה.

שתי הנקודות שאני חושבת שצריכות לעמוד עליהן, אחת, באמת שכר הבסיס. כמו שאמרו כאן שזה לא הגיוני. מורן שעובד 13 שנה מקבל 27 שקל לשעה כשכר בסיס ואדם שמתחיל היום מקבל 25 שקל לשעה. זה איזשהו תגמול וזה דבר שחייב להשתנות. מה שליאת אמרה לי במסדרון בחוץ, שאחרי ש-7 שעות הם מקבלים 150% וזה חסר משמעות, כי כל אדם מקבל את זה - - -

זה גם לא נכון. זה 125%.

בלילה מקבלים 160%.

מהשעה אחת בצהריים השכר עולה ל-125% - - -

נכון, אבל כל אדם - - -

לא. לא. הידע שאת אומרת הוא חשוב לנו. אנחנו רוצים להתרכז ולשמוע אותו בצורה מסודרת.

דבר שני, גם את הנושא הזה צין וגם ליאת שמעו מאיתנו בהרבה פגישות מוקדמות. חייבים לנסות ולבדל בצורה של הבדל גדול מאוד בין אדם שמלווה נכה כמו בני ערן, כמו עודד וכמו עוד חברים רבים שלו שיושבים פה שהם סיעודיים מלאים. מעבר לטיפול האישי-הסיעודי המלווה מהווה לו גם חבר, גם משפחה, גם חברה וגם הרבה דברים אחרים. זה הבדל גדול מאוד למלווה שמלווה אדם שהוא רק הנהג שלו או שהוא רק- - - יש הבדל גדול בין מלווה למלווה והיום אין שום הבדלים בין מלווה למלווה.

ברשותכם, כדי שאני לא אתבלבל ולא אגיד דברים שלא התכוונתי אני אקריא בקיצור מאוד חלק מהמכתב שאני כתבתי לשר הביטחון, משום מה הוא הפנה אותו לצין ששמע מאיתנו את הדברים. אני גם אמרתי שהוא שמע מאיתנו את הדברים לא פעם ולא פעמיים וגם אישית.

"מאז שערן השתחרר הוא זקוק לעזרה במקום חברים שהולכים ומתמעטים. מעבר לכל תפקודי היומיום והעזרה הסיעודית הרפואית הנחוצים התעלמות המערכת מהדרישות מדאיגות אותנו מאוד. חייבים למצוא דרך לבדל את מלווה הנכים הקשים ביותר ולתגמל אותם על וותק כראוי. המלווים תוססים" ואת זה שמעתם בעצמכם. "אני לא בטוחה שלנוגעים בדבר ברורה מהות עבודתם והאחריות האדירה הנופלת על המלווים. אנו מדברים בעיקר על המלווים המקצועיים שמלווים נכים בדרגות 100%+, פגועי ראש ובעיקר את אלו מתוכם שמצליחים ומוכנים להתמודד עם העבודה הקשה", וזאת עבודה מאוד מאוד קשה. להיות 24 שעות עם אדם פגוע ראש זאת עבודה נפשית קשה, עבודה פיסית קשה. אתם שומעים כמה בני מעריך אותם. באמת, זה קשה לי לתאר עד כמה עבודתם קשה. לדוגמה אמרתי את מורן שעובד 12 שנה ומקבל 27. "זו בושה וזלזול באנשים טובים ומסורים. זו התנהגות שאינה ראויה לנכים שנאלצים להיעזר בהם. אנו בדאגה גדולה".

אני רוצה לומר לכם, ערן עזב את בית לויינשטיין לפני 13 שנה, גם זה משפט שאתם שמעתם ממני פעמים רבות מאוד "הוא עזב לפני 13 שנה את בית לוינשטיין. כשחיפשנו מלווים עמדו אצלנו עשרה אנשים בתור ואנחנו יכולנו להבדיל". אני רוצה להסביר לכם שבחירת מלווה זו אחת המטלות הקשות ביותר שמוטלת על המשפחה, כי מלווה הוא צריך להיות קודם כל אדם אמין לא ב-100%, בעשרת אלפים אחוז כי הוא הולך עם אדם פגוע ראש ואני צריכה להיות משוכנעת באלף אחוז, אני לא מדברת על לא מזיק לו, אבל עושה את כל מה שהוא יכול הכי טוב להיות לו. הוא צריך להיות אדם שהוא נעים לי, הוא אוכל על שולחני, בשבתות הוא אצלנו, הוא בתוך המשפחה, הוא צריך להיות אדם שמתאים לחברה, לאווירה. באמת, לבחור מלווה זה מאוד קשה. היום, אני לפני שנתיים החלפתי את המלווה השלישי. המלווים אצלנו באמת מאוד מתמידים. מורן 13 שנה עובד אצלי, משה עובד אצל ערן 10 שנים ואת השלישי באמת לפני שנתיים החלפנו כי אחד עזב אותנו. החלפנו במשך חמש שנים אחד אחרי השני, אחד אחרי השני. כל כמה חודשים החלפנו מלווה. למזלנו, לשמחתנו מצאנו את המלווה השלישי ששמו חגי, אבל היה לי בחור אחד שהיה למצוא אותו ולמזלנו הוא התאים. אני מפעם לפעם במשך ה-13 שנה יש לי פחות ופחות אנשים שמוכנים לעבוד בעבודה הקשה הזאת ובתנאים האלה. זה בלתי נסבל המצב הזה בשבילנו.

תודה. יש לי בקשה אליכם. אני רוצה לאפשר למשרד הביטחון. נדמה לי ששמענו הרבה מאוד - - -

עודד רוצה להגיד מילה, הוא נכה.

תתנו לי, אדון מלכה, הודעתי לכם שאנחנו נאריך את הישיבה לפחות ב-30 דקות כדי שנוכל לתת לדוברים. אני חושב שזה שלב נכון שמשרד הביטחון ייתן לנו התייחסויות. מקובל עליך אורלי?

כן, בוודאי.

בבקשה משרד הביטחון, מי שתמצאו לנכון.

משה צין, אני ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.

כבוד היושב ראש, חברי כנסת, מכובדים. אני חושב ששם הדיון: פגיעה מתמשכת בזכויותיהם של מלווה נכי צה"ל – בעצם יש האשמה חד-צדדית. אני לא בטוח שהאמירה הזאת נכונה.

נשמח לתקן אותה בזכותך.

בסדר, אני אומר רק את מה שאני צריך לומר ורוצה לומר.

הייתה פה אמירה שמשרד הביטחון חוסך על גבם של הנכים. אני רק אומר שהאמירה הזאת היא לא נכונה. אני לא רוצה להוסיף מעבר לזה. משרד הביטחון רואה כל יום, אני יכול כראש אגף שיקום לומר, שרווחתם ושיקומם של נכי צה"ל 24/7 עומדת לנגד עיננו. יכולים להיות ויכוחים, יכולות להיות טענות, אבל להגיד את האמירה הזאת, אני חושב שזה לא נכון.

ולכן?

שנייה. עכשיו, לאור כל מה שנאמר פה, כולל אמירה נכונה שפעמיים ניסו לעשות מכרז והוא ירד. יש הנחייה של מנכ"ל משרד הביטחון שמבוצעת בימים אלה, שכל נציגי המשרד עובדים לבדוק את כל החלופות האפשריות כולל חלק מהדברים שהעלה פה חבר הכנסת מאיר כהן. גם את זה נכניס לתוך כל החלופות לבחינה - - -

מה הייתה, לצורך הפרוטוקול.

אחת האפשרויות שהוא העלה הייתה העסקה - - -

גמלה בעין.

זאת אפשרות, רשמנו. זה יכנס לתוך הבדיקה - - -

כלומר, להשוות כמו הביטוח הלאומי?

כן.

בתהליך.

הרבה יכנסו לתוך החלופות של הבדיקה. בימים אלה המשרד עובד בבדיקת כל החלופות.

אני רק רוצה להגיד משהו לגבי זכויות המלווים באופן כללי ואחרי זה ליאת שהיא ראש היחידה לאבחון שירותים רפואיים, שעוסקת בתחום, תגיד על כמה דברים פרטניים שגם עלו פה.

אחת, שירות המלווים שהמשרד מעניק לנכי צה"ל, הוא מעבר למקובל בתחום הסיעודי במדינת ישראל.

כן, אה - - -

שנייה אחת. שני פרמטרים ברורים. אחת, היקף השעות ואנחנו גם יודעים לתת שעות ליווי לא רק 24 גם יותר מזה – הכול לפי הצורך. למי שמכיר את זה, לא נתונים את זה בשוק הסיעודי. זה מגיע לנכי צה"ל והם יקבלו את זה.

הדבר השני, מדברים על השכר, אז השכר כולל, הוא גבוה מהמקובל בתחום הסיעודי.

הוא שכר מינימום. איך הוא מקובל, איפה יותר? זה שכר מינימום אז הוא יכול להיות גדול - - -

מר מלכה, כיבדו אותך, לא הפריעו לך אז תאפשר את הדיון בנושא הזה. בבקשה.

כמה דברים פרטניים, בבקשה ליאת.

שמי ליאת גרטמן. אני לא מתורגלת לבוא לחברי הכנסת המכובדים ולעמוד בפניהם.

אני עובדת באגף השיקום - - -

זה נלמד, גם אנחנו לומדים. גם אנחנו חדשים.

אני חושבת שנאמרו פה דברים שהם מראים בצורה ברורה שלא ישבתם איתנו.

זה בגללכם. לא רציתם. אני כתבתי מכתב למנכ"ל משרד הביטחון לפני חצי שנה וביקשתי לשבת איתו וענו לי שהוא לא יישב איתי.

נכון.

אז אל תגידו שזה בגללנו, זה בגללכם.

אנחנו פנינו אליכם אין ספור פעמים.

אתם באטימות נוראית. אטימות נוראית ואני אומר את זה באחריות.

סליחה, ברשותכם. רגע. רגע.

רק נקודה אחת לא מדויקת. אתם 'אני ואפסי'. אתם לא מתייחסים לארגון העובדים, אתם לא מתייחסים לחברי כנסת שפונים אליכם, אתם לא מוכנים להיפגש ולכן נאלצתם לבוא לוועדה וגם זה בקושי רב. לקח לכם - - -

אני ברשותכם רוצה - - -

משרד הביטחון הוא לא שלכם ואתם לא יכולים להתנהל כך. זו התנהלות מגעילה. בנקודה הזאת צריך להגיד את האמת.

(מחיאות כפיים)

וזה לפרוטוקול.

אמרתי, בפעם הבאה מי שיתחיל במחיאות כפיים לא יהיה איתנו בדיון. אל תעשו לי את זה כי אני לא אוהב את זה. תתאפקו. נאמרו דברים קשים, תקבלו תשובות אולי לא מספקות, אבל בואו נתמודד עם הבעיה. זה יותר חשוב. מה הרווחתם במחיאות כפיים? אני אומר לכם בשם מיקי, הוא לא זקוק לזה. זה לא טוב לאווירה ולדיון, לטובתכם.

אני רוצה להגיד למשרד, לחברי כנסת מותר להעיר באמצע ותתייחסו. החברים, האורחים האחרים לא. הם, רק אם הם יקבלו את רשות הדיבור. תתייחסו להערות הביניים של חברי הכנסת. בבקשה גברתי.

אנחנו מטפלים בנכי צה"ל. תחום הליווי הוא חלק מהמטרייה שאנחנו נותנים לנכי צה"ל. אנחנו מכבדים את נכי צה"ל. אנחנו עובדים ימים כלילות כדי שנכי צה"ל צעירים ומבוגרים יישארו בבית. אני חושבת שאין לזה אח ורע במדינת ישראל, של יצירת מקום לנכי צה"ל. לא במוסדות אלא הם נמצאים בבתים עם כל set up ובין היתר מלווים אחים - - -

כמה היה עולה לכם להחזיק אותם במוסד?

זה לא עניין של כסף - - -

אני יודעת כמה עולה להחזיק במוסד. זה עולה לכם פי כמה. אתם צריכים להודות על כך שהאנשים האלה, כי ביום אחד יחליטו כל נכי צה"ל 'או.קיי. בואו תכינו לנו את המוסד'. תאמינו לי, המדינה תפשוט את הרגל. אני אומרת חד וחלק, אתם לא עושים טובה.

ממש לא.

לא. להגיד שהם בבית ולא במוסד זה נשמע כאילו אתם רוצים את הכרת התודה עכשיו.

ההיפך, את מוציאה דברים מהקשרם.

סליחה, זה רוח הדברים.

בואו נמשיך ברשותך.

רק לפני שהיא ממשיכה. בכמה נכים מדובר? מהו המספר? 1,700 נכים.

1,700 נכים סיעודיים.

בבקשה. בואו נאפשר להם.

הנתונים נמצאים, תבקשו ותקבלו. 1,700 נכים ו-2,800 מלווים.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה. קודם כל לשאלת בני משפחה. בני משפחה מהווים כמלווים לנכי צה"ל בשיעור של כ-50%. 50% משעות הליווי מבוצעות על ידי בני משפחה.

תמורת פיצוי.

דרך חברות סיעוד. היום יש העסקה רק דרך חברות סיעוד.

על פי הכללים בן משפחה יכול לעבוד עד 12 שעות שהוא בוחר. מעל 12 שעות יש וועדה שמאשרת.

תודה.

אני ממשיכה את דבריו של סמנכ"ל וראש אגף השיקום. באמת אנחנו ערים לכל מה שקורה. אנחנו, לא שאנחנו יושבים ונתונים לדברים ככה לזרום לפנינו. באמת היו שני מכרזים שלא צלחו. יש פה הרבה, למכרז יש הרבה אינטרסים שמתנגשים- - -

למה הם לא צלחו?

הם לא צלחו מכמה סיבות, הם לא צלחו ולראיה המכרז האחרון שיצאו כנגדו חברות הסיעוד, ארגון נכי צה"ל, הסתדרות המלווים ועוד שני גופים. יש פה כל מיני אינטרסים - - -

את יודעת, לפני שיוצאים למכרז יושבים עם הגורמים הרלוונטיים כדי לבנות איזה מכרז בר ביצוע. אתם אומרים שכל הגורמים היו נגד והמכרז יצא, אחר כך אתם מתפלאים.

לא. אני אומרת שהמכרז בוטל מתוך ערנות לעניין. מנכ"ל משרד הביטחון הורה, הוקמה באמת עבודת צוות רב מקצועית שכוללת את כל הנוגעים בדבר.

חוץ מהמלווים.

קודם כל ארגון נכי צה"ל הוא הגוף היציג. הארגון מתואם איתנו בעניין הזה - - -

כן, אבל לארגון יש אינטרסים נוספים ולאו דווקא לזה. יכול להיות שהם - - - -

רגע, יכול להיות שאנחנו, מלווים ישראליים, לא קיימים בעולם הזה? למה, מאיפה הגענו, מאיפה הגענו, מהפיליפינים? אתם רציניים. מה, אני לא בנאדם לשבת איתו? מה זה, אני בנאדם, היינו כולנו בצבא, מה זה שלא יכולים לשבת איתנו? מי אתם, מי אתם שלא תשבו איתנו? מה אתם מחליטים שאנחנו כלום? מה זה הדבר הזה? מה זה, זה כאילו אנרכיה, איזה בית המלוכה אתם ואנחנו כלום. אנחנו לא בני אדם, אי אפשר לשבת איתנו?

לא. לא. יש לכם שיטה לפוצץ ישיבות?

לא.

זה מה שקורה פה, תתאפק.

אני אשתדל.

חבר'ה, אנחנו התכנסנו כדי לנסות לפתור בעיה. אמרתי את זה בפתח דבריי. על פי יוזמתכם, אתם פניתם. סליחה. לא. לא. אני מבקש, בואו נקיים דיון מכובד שלשמו באנו. או שנקיים דיון מתורבת ושנגיע למסקנות אופרטיביות או שאני אתן לכם לצרוח כמה שצריך.

אדון מלכה, תתנצל. ההצגה הראשונה שלך הייתה מצוינת.

זה הכול מהלב.

הצגת הדברים היא לא הצגה. אז בוא נתאפק, נקשיב ונגיע למסקנות, גם אם הן קשות נגיע אליהן.

אני רוצה להסב את תשומת לב כולם לפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעניין של מלווה לנכה צה"ל, שהגיש תביעה נגד חברת הסיעוד לגבי שכרו. אני ככה מתמצתת בשורה אחת. בית הדין דחה את העתירה על הסף ואמר העתירה הוגנת וגובהה לכל הדעות מזו שהייתה משולמת על פי הסדר של שעות נוספות. הנכה תבע ורצה לקבל שעות נוספות על שעות נוספות. בית הדין מצא לנכון, אני מזמינה אתכם לקרוא את פסק הדין הזה שיצא ב-5.11.15. אין פה כוונה - - -

בדרך כלל כשהמדינה משלמת אז השופטים לא אומרים לטובת העובד.

אני מצטער, אבל הדברים מוצאים מהקשרם. פסק הדין לא דן - - - היא פשוט לא קראה את פסק הדין.

אני קראתי, זה לא יפה שאתה אומר שאני לא קראתי.

כן, אבל היה פסק דין אחר שקבע שבנושא טיפולים, אז זה היה בנושא פרוטזה מסוימת, נקבע שם וזו ההלכה הקיימת היום, שמשרד הביטחון צריך לתת את השירות הטוב ביותר, לא משהו ביניים ולא מה שמקובל ולא בסדר – את הטוב ביותר כולל את ה-אקסטרה. לכן אנחנו יכולים להקיש בין זה לבין זה.

זה לא מה שנקבע בפסק הדין. נאמר שם שמשרד הביטחון ייתן את השירות המיטבי, הטוב ביותר שמשרד הביטחון נותן בכלים שעומדים לרשותו.

ואתם נאלצתם אחר כך להעביר אותם למכשור הטוב ביותר.

חברת הכנסת, את יודעת כמה בביטוח הסכום - - -

אולי לא נעסוק בסיסמאות, תענו לעניין.

אתם יודעים כמה יש הנחות במים, הנחות בחשמל. מקבלים הנחות מסוימות וגם הנחות למשל בקרקע וברישום. אני כאן כמישהו שהיא בתוך התהליך יודעת. הם מקבלים פטור מאגרות, ואם את מדברת שהם לא מקבלים פטור מאגרות, יש שם דברים ששם מקבלים ופה לא.

לא. לא. אני מבקש, חברת הכנסת אמרת - - -

אני נורא מצטערת זה לפעמים - - -

בואו נסכם, אני מוכן לכללי משחק שאת תקבעי ולא רק אני. סיכמנו, הם מציגים אנחנו שומעים. אני יודע, אני יודע כמה זה קשה, אני גם יודע ולכן אני מתאפק. אני מבקש שתסיימו את הצגת הדברים בלי שאף אחד יפריע לכם. אנחנו נעשה סבב שני נוסף. תנו לה לסיים את דבריה.

אנחנו בתור נכי צה"ל לא יודעים מה לדרוש מהמלווים. הכוונה שלו, לא תמיד הוא יודע מה הוא צריך לבקש מהמלווה, מה הוא לא צריך לבקש, מה תפקיד המלווה. הוא סומך על המלווה. תודה.

תודה לך.

אני בהחלט מתחברת למה שעודד אמר ובהחלט אני יכולה למנות בפניכם, אולי אנחנו באמת נעשה תהליך כי אם עודד אומר את זה אז אולי אנחנו צריכים - - -

אני מבקש דבר, אני אנצל סמכות של יושב ראש. אנחנו יושבים מול שני קהלים מתוסכלים – עובדה. אי אפשר להגיד שכל אחד מהם שמח בחלקו. אחד שסובל בצורה כפי ששמענו עכשיו, אחרים וגם המטפלים בהם סובלים. איך זה שעוד לא מצאת עוד אפשרות להידברות שקטה, מסודרה, שיטתית? אני לא מבין את זה. אחר כך תגידו בית המשפט אמר וזה אמר וכול התירוצים שבעולם נמצאים בצד אחד של השולחן. התוצאה היא כזאת, אנחנו יושבים פה עם ציבור ועם חברים, עם אנשים שאתם מכירים וכל החברה חייבת להוקיר אותם אחד אחד, והציבור הזה יוצא מתוסכל. אני גם רוצה להגיד לכם, אני מחזיק חלק ממכתב של מנכ"ל משרד הביטחון המופנה אלי. חברים, הוא הבטיח לנו ב- 26 ביולי שתוך 60 תגובה והצעות קונקרטיות – 60 יום כבר עברו. לקהל כזה, אני לא הייתי ישן בכלל, איך אני יכול. כולם אומרים לי" 'יש לי אינתיפאדה פה'. תראו, או שלקחתם את האחריות גם על ביטחון המדינה וגם על אלה שנתנו לביטחון את כל חייהם, לתת את התשובה אי אפשר. אני אומר לכם, סליחה שאני מתנפל עליכם כנציגי משרד הביטחון. לי יש דוגמאות רבות שחוזרות וההרגשה מטורפת - - -

ולא ראית את כולן.

לא. לא, מספיק מה שאני רואה כדי להגיע למסקנות.

יש פה דברים מאוד מאוד קשים בעניין זה. חבר'ה, כאן זה נושא של טכניקת הידברות, תעשו אותה מבחינתי טכנית. אבל, הבנה, הידברות שיטתית, לרוץ להרגיש את הנכים ומהו הסבל הנוראי שיש. הם לא יודעים את הזכויות, הבנו מהפירוש של מר מלכה. אני חושב שיש פה צורך לפתח מערכת. תאמינו לי ששמענו את זה. אתם הייתם בדיונים כאלה ואתם לא מצליחים לפתח את הדו שיח האמתי והכנה עם המערכת. חבר'ה, זה לא כסף. כל מי שבא להגיד לי שצריך לצמצם משהו בגלל הכסף, אז אני יודע שאפשר לתכנן טיל אחר בפחות.

היושב ראש, יושב ארגון נכי צה"ל לא נמצא פה בכלל. בושה וחרפה.

אני רוצה להגיד, תבינו את המצב, תעשו איזה סוויץ' גם בהתנהגות שלכם ומבלי לפגוע בכל הזכויות האדירות שיש לכם בעבודה השוטפת והרגילה שלכם. אתם פה מול שני קהלים מתוסכלים והתסכול, אם תרצו או לא תרצו, הוא דרכם. אני לא פה חוקר כליות, אני רק מציין עובדות שאני מרגיש מהדיון הזה. תבינו שאלו לא התשובות הנכונות שלכם. אני אציין את שזה חטא משפט, עם כל הכבוד לי והרספקט שיש לי לבית המשפט, לפעמים הוא לא תמיד משקף את הכאב ואת המציאות כי הוא בית משפט, הוא מפרש חוקים. אולי צריכים לשנות חוקים. אולי תביאו אתם לנו הצעות משלכם לשינוי חוקים לטובת האוכלוסייה שאתם משרתים.

אולי תקשיבו להצעות שלנו. גם אנחנו הבאנו לכם.

אני רוצה לציין במשפט אחרון, הנושא הזה בינינו, ואני בשם כל חבריי חברי הכנסת, הוא לא ירד מסדר היום שלנו. אנחנו נעשה את הדיונים האלה בתדירות עד שנרגיש ששינינו את המצב. לא נוותר על זה. אנחנו לא נוותר ואנחנו נקבל אינפורמציה. אתם תמשיכו לספק לנו מידע והצעות. אנחנו נמשיך לדבר אתכם כי אני בטוח שבסוף ההיגיון הטוב הוא זה שיתבטא. Please, תיקחו את זה בחשבון, תתמודדו עם התסכול של החבר'ה. אין תסכול שהוא חד-צדדי.

אדוני, יש לי שאלה אליהם. אחת מהשאלות שעולות היא מתי בעצם עברו המלווים לחברה שמפעילה.

חברת קבלן, 25 שנה, מאז 1991.

ואז בעצם יש איזה סוג של שחיקה בתנאים, הם לא עובדי מדינה, אין להם תנאים נלווים וכדומה. אני באמת, מה שאמרתי קודם וגם לגבי, לצערי הרב אני שמה לב שיושב ראש ארגון נכי צה"ל באופן תדיר איננו בוועדה הזאת כשאנחנו דנים בנושאי נכי צה"ל. אנחנו רואים נציגי ארגון אבל אף פעם זה לא היושב ראש – אולי כדאי לצאת פה בנזיפה באיזה אופן ולקרוא להם כי הם חייבים להיות פה חלק. תמיד מזמינים אותם, הוועדה עושה את תפקידה, תמיד היא מזמינה, אבל באופן תמידי הוא גם לא מגיע.

אני גם רוצה מאוד להודות ליושב ראש על הליווי ועל ההבטחה שאנחנו לא נפסיק ללוות עד שאנחנו נמצא פתרונות הולמים. אנחנו מדברים פה בקצה הרצף של הפציעות בצה"ל. אנחנו מדברים פה על אנשים שאת מיטב חייהם בעצם נתנו למדינה. בואו נחשוב, כל אחד מאיתנו, על היקירים לנו, על אותם אנשים שהיום משרתים בצבא, על אותם אנשים. אולי אם חס וחלילה היה מדובר בבן משפחה שלנו וכדומה אולי אז תפיסת העולם שלנו הייתה משתנה. אלו אנשים שהיו בשיא כוחם ובשיא אונם והתרע מזלם, לרוע מזלם הם הגיעו לנקודה שבה הם לא רוצים את הלווי, הם היו רוצים להיות עצמאיים, הם מחויבים בליווי. השאלה, איזה כוח אדם, איזה איכות של כוח אדם אנחנו רוצים למשוך לתוך השירות הזה. ככל שהתנאים בשירות יהיו קשים יותר אנחנו גם נראה תחלופה מסיבית, אנחנו נראה את האנשים שעד שהשגרה ועד שאתה בטוח באדם, כי זה ברגעים האינטימיים ביותר של אותו אדם, ואז פתאום הוא נושר גם בגלל הקושי. אנחנו מכירים ממקרים אחרים. אנשים שעוזבים גם אם הם באו בשליחות, ממש מהמקום של, כמעט מלאכים אני קוראת להם, זה ממש עניין לא פשוט. אני רואה פה, הם גם צריכים להיות צעירים, חבר'ה עם כוח גופני כדי לעשות את העבודות. לא מדובר פה בילדים ששוקלים 12 ק"ג, מדובר פה באנשים בוגרים לחלוטין. זו עבודה פיסית קשה מאוד וכנראה גם השחיקה בה גבוהה מאוד. אני חושבת שאתם לא יכולים לבוא ולהסתכל או.קיי.

מה קורה בביטוח לאומי, גם שם צריך לתקן. מה קורה בביטוח הלאומי ולהגיד: חבר'ה, ביחס לביטוח הלאומי וביחס לעובד הזר שהבאנו ממקום כזה או אחר, אז מצבנו בסדר'. מהי נקודת ההשוואה, מהי הנקודה שבה אנחנו רוצים להיות. אני אומרת לכם, אני מתביישת להיות חלק מחברה כזו. אני מכירה אנשים שהגיעו באמת למצב כזה. כשאתה רואה את הפגיעות האלה, כל דבר הוא יחסי בחיים, אתה אומר תודה לאל על דברים אחרים שקודם אולי עוד היית מתלונן עליהם, אבל אתה אומר תודה לאל. כשאני מסתכלת, באמת אני רואה חבר'ה טובים וחבר'ה איכותיים וחבר'ה שאוהבים את המטופלים שלהם. אני שואלת, משרד הביטחון אוהב את החיילים שלו, משרד הביטחון מחויב לחיילים גם כאשר כוחם אובד - - -

כן.

גם כאשר הם צריכים אותו עכשיו יותר מאשר המדינה צריכה אותם? השאלה הזאת צריכה להיעשות בצורה כזאת שאתם חייבים להביא לתיקון.

אנחנו נציע הצעות, אנחנו לא צריכים לחקיקה שתגיע מהם. אני חושבת שמן הראוי, אם בכלל זה בתקנות אז זה עוד יותר טוב וזה עוד יותר מהיר, אבל צריכה להיות פעולה שאתם צריכים להוביל. זו אמורה להיות פעולה שהאגף שלך ומשרד הביטחון יציע לנו. תאמינו לנו, אנחנו נקום ונלחם באוצר אם צריך ובמי שצריך כדי להביא את התקציבים, ואנחנו יודעים גם להילחם. כדאי לכם שאנחנו נהייה בצד שלכם ולא נגדכם. זה לא יוצא טוב, זה לא מצטייר טוב. תאמינו לי, אלו לא האויבים שלכם. אתם לא יכולים לבוא ולהתייחס למקצוע הזה כאל מקצוע ששכר מינימום מתאים לו אחרי 13. תאמיני לי, רק הנושא של הקרבה ושל האהבה שצמחה לשני האנשים גרמה לבחור להישא,ר כי אחרי 13 שנה להרוויח 27 שקלים זו בושה. זו בושה לאנשים שיכלו למצוא לעצמם קריירה במקום אחר, הם יכלו לפתח לעצמם קריירה. אתם בונים על זה שיחסי קרבה מנעו מהם ללכת ולעזוב אותם ועל זה אתם סומכים.

גם אם היו משלמים לי 20 שקל לא הייתי עוזב אותו - - -

אל תגיד את זה, הם עוד ינצלו את זה.

שינצלו את זה, הם כבר עשו את זה. 20 שקל אני לא עוזב.

יש לי בקשה. נורית סליחה. תודה אורלי, רצית להגיד משהו?

רציתי להזכיר לך שהיה דיון ב-6.6. ביום העיוור ואנחנו ביקשנו מאגף השיקום להגיד לנו למה ההחזר היה נמוך, שעיוור מקבל רק 60%. אתה זוכר, גם על זה לא קיבלנו תשובות. זו התנהלות אגף השיקום לאורך כל הדרך. אני לא הייתי קודם, אבל אני מבינה שזאת ההתנהלות. אני מאוד מבקשת ממך - - -

אדוני יושב ראש, גם את ההבראה הם קיצצו להם. ימי ההבראה.

אני רק מבקשת אדוני היושב ראש, כתוצאה מזה שהדיון הזה של המלווים נקבע לא אושרה לי ההצעה לדיון מהיר בנושא של נכי צה"ל עצמם וכל מה שקשור אליהם. אני מבקשת שנעשה בדיון של המלווים דיון נוסף - - -

יש שיטה יותר קלה, לבקש את זה ישירות מהוועדה, לא צריך אישור של אף אחד.

אומר לך היושב ראש מראש, תקבלי.

כבר דיברנו ואני מודה לך מאוד על הפתיחות ועל הרצון לסייע לנכי צה"ל, זה חשוב מאוד.

עם כל הכבוד, אנחנו הקדשנו הרבה זמן, במרכאות, לתקוף את משרד הביטחון.

רק תגובה - - -

לא. לא. עוד לא.

לי יש בקשה מכולנו ובמיוחד מהחברים שלי, זו באמת בעיה שבוערת לנו ולא יכולנו להתאפק וסליחה שלא נתנו לכם זמן. עכשיו אני מבטיח לכם, רבע שעה רק אתם, אף אחד לא ידבר כדי שנקבל ממך העצות קונקרטיות, הערות והתייחסויות.

אני אמרתי כבר שבמשרד הביטחון מתנהל תהליך עבודה שנתי על פי הנחיית המנכ"ל. נאמרו פה דברים גם על ידי חבר הכנסת רוזנטל וגם על ידי חבר הכנסת מאיר כהן שהם היו קונקרטיים. רשמנו את זה לפנינו וזה יכנס לתוך הבדיקה.

לוח הזמנים של הבדיקה, ברשותך.

אני לא יכול להיכנס ללוח זמנים.

סליחה שאני מפריע לך, אבל היינו, נזכר שכבר היה פה דיון בוועדת חוץ וביטחון ויצאה משם קריאה והבטחתם לנו להגיע ולא הגעתם. אז לא משהו, אתה יודע, מדינת ישראל ששלחה כבר חללית לחלל, לוין - - -

סיכמנו לעצמנו להתאפק. אמרת בין הדברים של מיקי שאתה מדבר על חודשיים?

אני אמרתי אתן, אני לא יודע אם זה ייקח שבועיים, חודש או חודשיים.

אנחנו רוצים חודשיים.

אנחנו ניתן תשובה.

תוך חודשיים.

אנחנו ניתן תשובה תוך כמה זמן בתוך משרד הביטחון וניתן תשובה רשמית. זה נושא אחד. אני מבקש עוד שני דברים קטנים.

בבקשה, לא קטנים.

אני לא רוצה להתנצח עם הדברים של חברת הכנסת אורלי לוי, הקשבתי. אם מישהו, אני לפחות כראש אגף שיקום במשרד הביטחון, אני לא מבין שבמשרד הביטחון אין לו מחויבות לנכים. אני אמרתי את זה בהתחלה ואני אומר גם בסוף: משרד הביטחון יש לו מחויבות מקצה לקצה עבור כל נכי צה"ל ביום ובלילה וכל מה שאנחנו עושים גם בדין וגם לפנים משורת הדין.

הנושא השני, אני עד היום, גם בוועדה הקודמת חברת הכנסת המכובדת נורית, ביקשתי לדעת את מי באגף שיקום הזמינו, מי קיבל את הזימון לנושא העיוורים. עד לרגע לא קיבלתי - - -

אני לא יודעת. זה היה - - -

שנייה אחת. לא, אני רוצה לומר, תני בבקשה. אני חושב שזה לא הגון לומר שאגף שיקום מתנהל ככה, כי אם אני אדע מי באגף שיקום קיבל את הזימון ולא הגיע, אני מוכן לבדוק. זה לא הגון מה שעשית.

זה לא נכון. סליחה, אגף השיקום היה והיו כאן נוכחים ואנחנו ביקשנו ממנו תשובות וגם היושב ראש שלח מכתב. אפשר לבדוק עם הנהלת הוועדה. כן. כן.

אנחנו נעשה בדיקה טכנית, אבל זה למחליש את הבעיות הבעייתיות.

ברשותכם, אני מנסה בהיגיון ואני לא יודע אם הוא בריא או לא בריא. מי שלא דיבר, אני מבקש לא יותר משתי דקות לכל מי שידבר עכשיו. אתם סיימתם או שאתם רוצים להשלים את הצגת הדברים?

אנחנו ניתן לך את לוח הזמנים.

אני רוצה להגיד רק משהו אחד. משרד הביטחון ואגף השיקום עושים הרבה דברים טובים לטובת הנכים. שלא ישתמע מפה כאילו הם לא עושים שום דבר. הם עושים הרבה, אבל בעניין הזה צריכים לעשות יותר כי יש בעיה.

לא שמענו למה הם לא מוכנים לדבר איתנו. עם כל הכבוד לא שמענו למה אתם לא מוכנים לדבר איתנו. לא שמענו תשובה. אדוני היושב ראש לא שמענו.

אני מזמינה אותך לאגף השיקום, יש לי מנדט לזה - - -

דרך אגב, אני קצת מכירה את אגף השיקום.

אני יודעת ולכן אני אומרת. אני יודעת שאת מכירה אותו גם בצדדיו הטובים. אני מציעה - - -

נכון, נכון ובגלל זה אמרתי שכל דבר בחיים הוא יחסי.

למה את לא מזמינה אותנו. לא אנחנו לא יכולים לבוא לבקר אתכם באגף השיקום? למה אנחנו לא מוזמנים? מר צין, אנחנו לא קיבלנו תשובה למה אנחנו לא יכולים לבוא לבקר אותך. למה אתה לא מדבר איתנו? לא קיבלתי תשובה.

חברים, יש חברים שלא דיברו. בבקשה.

מוכנים להגיד מילים טובות.

אבל אתה, לך יש חברים שהם לא פחות טובים ממך, מה אני אעשה?

בבקשה, שמך ותפקידך.

שמי חן ברום. אני מלווה של נכה סיעודי קשה כבר חמש שנים.

את מי אתה מלווה? סליחה.

דב וינר. אגב, שהקים את בית הלוחם.

אני רוצה לשאול את אגף השיקום, אתם טוענים שאתם עושים הכול למען הנכים. איך זה שמאות מלווים כל יום נדרשים לעשות פעולות שאסור להם לעשות על פי חוק, הם מסכנים את החולה, הן מסכנות את הנכים. כמו למשל חוקנים שיכולים לגרום לקריעת מעיים, עושים את זה בלי הכשרה. זה שאסור לכם - - -

וחשופים לתביעה.

אתם יכולים לשלוח אותי לעשות ניתוח לב בבית החולים? לא רק זה, בגלל שאתם לא מכשירים אותנו אתם גם לא מבטחים אותנו. כך שאנחנו גם חשופים לתביעות.

עוד דבר שהוא מאוד חשוב בעיניי, רק 180 מלווים מה-1,700 יש להם ותק מעל 10 שנים. זה אומר הכול.

מה עוד חבר - -

אלי רונן, אני מלווה כבר 15 שנה אך ורק נכים קשים בדרגת נכות של 100%+ בין היתר את פיליפ נתנזון מפרשת עסק הביש, האלוף ישראל טל, טליק, שניהם ז"ל.

אתם אומרים שאתם דואגים דבר ראשון לנכי צה"ל וזה התפקיד שלכם. בעקבות הרעת התנאים המתמשכת מצדכם אלינו מלווים פורשים מהעבודה והרמה האנושית יורדת. בסופו של דבר, מה שהנכה מקבל זו רמה אנושית נמוכה יותר. אני כבר עשיתי פעמיים החייאה בבית לנכה שאני עובד איתו היום. כשפניתי לחברת כוח אדם, ORS שאני עובד דרכה, בבקשה הכי לגיטימית: 'תשלחו אותנו לקורס החייאה'. קורס החייאה! בבית אני עשיתי את הדברים האלה. אבל אתם דואגים לנכים ואני לא עברתי הכשרה אחת. אני עובד המון שנים, הכשרה אחת! זו לכם שהנכים ימותו, זה יקר להחזיק נכה פצוע, אני יודע את זה.

עכשיו בעקבות הרעת התנאים מלווים עובדים ואתם מכניסים כאן עוד עז של עובדים זרים. היום אני הולך בבית הלוחם, אין לי להחליף מילה בעברית עם מלווה. אין שם ישראלים, היום יש פיליפינים בבית הלוחם. בישראל, אני לוחם צה"ל שנלחם והתגייס, אם חס וחלילה הייתי נפצע הייתי רוצה מלווה ישראלי שיעבוד איתי ולא עובד זר. לשלוח אותי החוצה לעשות פוטוסינתזה בפארק, אני מצטער.

אתם צריכים רק לדבר איתנו והכול יהיה בסדר.

אנחנו האיכות האנושית עושים את העבודה מתוך ציונות. אני לא נמצא בבית עם הילדים שלי 12,13,14 בשנה. 3 סופי שבוע בחודש אני לא נמצא בבית, אני לא נמצא בבית בחגים – זה על חשבון הילדים שלי - - -

זה נכון שהם לא עוברים הכשרות רלוונטיות בטיפול באותו נכה? זה מזעזע בעיניי. זה עוד הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי קודם.

יש לי בקשה וסליחה הגברת מאגף השיקום. לפעמים גם הזמן נגמר למרות שהסבל לא נגמר. לדעתי זה יגיע לדיון נוסף. לא מר מלכה. אני רוצה להיות מאוד מעשי בעזרת החברים שלי.

א'. אנחנו נקיים דיון אחת לחודשיים.

בסדר גמור, מצוין.

בכל נושא אגף השיקום ביחד אתכם. בסבב אנחנו נפגש כל פעם על אוכלוסייה אחת, נפגש ובכל פעם על אוכלוסייה אחרת. באמת, גם ביוזמתכם תוכלו לבוא עם דברים שאולי דורשים חקיקה או בכל מיני המלצות אחרות מצדכם, אנחנו לרשותכם.

אני שוב אומר, בשמכם אני מתחייב. בשמכם, הוועדה הזו שיש לי את הזכות להיות היושב ראש שלה. בבקשה אל תפריעו, אני מסיים. אני מסכם וזו הסמכות שלי ואני לא מתחלק בה.

אני מבקש, כל חודשיים אנחנו נעשה פגישה. בפגישה הבא אני מבקש מכם אנשי אגף השיקום:

1. להגיד לנו מה עשיתם מהפגישה מהיום עד לעוד חודשיים לשיפור המצב הנוכחי.

2. בקשה שלי, תקבעו פגישת עבודה מסודרת עם המיצגים, עם הנציגים של המטפלים.

3. מאוד חשוב לנו לקבל מכם את הכתובת המדויקת של מי שאמור ללוות את האוכלוסייה המיוחדת הזאת. לקבל מהם דיווח עד כמה שמותר, דיווח על המצב של הנכים הזקוקים להתייחסות מאוד מיוחדת. אנחנו ראינו את זה. תנו לנו דיווח לפי מספרים - - -

גם מהם התנאים שלהם. מה הם זכאים לקבל.

ההכשרות המצילות חיים. זה חשוב מאוד.

כתבתי את הנקודה. זה אחד הדברים וגם ראיתי את זה במסמך שקיבלנו מהסתדרות הלאומית. הבעיה המרכזית, ברשותך מיד אתן לך את רשות הדיבור. זה הנושא של ההכשרות המקצועיות. אי אפשר להשאיר את הנושא, זה מצוין במסמך ולי זה נראה הדבר הראשון, זה הקפיץ את הפיוז גם אצלי. מערכת אנשים, אני מעריץ את ה-180 שנמצאים מעל 10 שנה, פשוט שליחות כל אחד מכם. זה אומר שגם לא יכול להיות שהם יישארו ללא שום הדרכה.

נקודה אחרונה, לוח זמנים סופי למכרז חדש. זה לא בריא, זה תרתי משמע, זה לא טוב שמערכת מפעילה מערכת אחרת בשם מערכת אדירה, מערכת שכולנו רוצים אותה חזקה מפעילה תכנית או פעולה במשך 20 שנה פלוס בלי שיהיה שינוי, לא יכול להיות. כולנו, כל מי שעסק בזה יודע מזה להכין מכרז. מכרז זה קודם כל הידברות בין הגופים השונים בכלל לפני שנותנים את זה ליועצים המשפטיים. אין לי שום דבר נגד יועץ משפטי, אבל אפשר לעשות את זה, כל מכרז, בכוונות טובות ועם ניסוח כושל אין תשובה למכרז. לכן אני מאוד מבקש, תתנו לנו לוח זמנים למכרז.

אלו חמשת הנקודות שברשותכם, אני אומר בשם חבריי והוועדה, נעבוד על זה.

תרשו לי לתת לעודד את זכות הדיבור.

(דבריו מתורגמים ע"י מלווה.)

לא קיבלתי תשובה על מה שאמרתי קודם. הוא אמר שלא תמיד הוא יודע מה הוא יכול לדרוש מהמלווה, מה כן ומה לא.

היושב ראש של הוועדה, עודד, אתה שומע אותי. תעשה סימן שאתה שומע אותי. היושב ראש של הוועדה, בין חמשת הדברים שהוא ביקש ממשרד הביטחון, זה כתובת מדויקת לנכים איך וכיצד ומה הזכויות שלהם. אני מקווה שזה יסודר גם עם שאר הדברים החשובים שעלו פה בוועדה. תהיו בריאים, אמן.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.