הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"א בכסלו התשע"ו (23 בנובמבר 2015), שעה 12:00

דיווח שר הבריאות השר יעקב ליצמן על תחלואת הסרטן בישראל

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מאיר כהן

דוד אמסלם

תמר זנדברג

סופה לנדבר

אבו מערוף עבדאללה

שר הבריאות יעקב ליצמן

משה בר-סימן טוב - מנכ"ל משרד הבריאות, משרד הבריאות

איתמר גרוטו - ראש השירותים לבריאות הציבור, משרד הבריאות

יעקב ליצמן - שר הבריאות, משרד הבריאות

ברברה סילברמן - מנהלת הרישום הלאומי לסרטן, משרד הבריאות

ורד עזרא - ראשת מנהל רפואה, משרד הבריאות

תמר שוחט - מנהלת המרכז לבקרת מחלות, משרד הבריאות

זהר ברנט יצחקי - בריאות הציבור, משרד הבריאות

שירי טננבאום - יועצת רפואית למנכ"ל, משרד הבריאות

אורלי פרנקל - יועצת רפואית למנכ"ל, משרד הבריאות

לובה פושנוי - רופאה ראשית, משרד הכלכלה

אלכס טיקטינסיק - ראש ענף ברה"צ, משרד הביטחון וצה"ל

שני גולדברג שילה - מייסד העמותה הישראלית לסרטן ריאה, האגודה למלחמה בסרטן

מירי זיו - מנכ"ל, האגודה למלחמה בסרטן

אשר פרדו - מנהל מחלקת מחקר, המוסד לבטיחות ולגיהות

אסנת אביטל - ראש תחום איכות סביבה, התאחדות התעשיינים

ניר קנטור - מנהל אגף סביבה,בטיחות ובריאות, התאחדות התעשיינים

נאווה זיגלמן - מנהלת מערך האונוקולגיה, מכבי שירותי בריאות

יובל וייס - רופא מחוזי - מחוז י-ם, קופת חולים מאוחדת

נעה אפרת בן ברוך - מנהלת מכון אונקולוגי מרכז רפואי קפלן, בית חולים קפלן

מירב פיק - סמנכ"ל, פארמה ישראל - ארגון הגג של חברות התרופות

ליאורה אמיתי - אזרחים למען הסביבה מנהלת, ארגונים ירוקים

מידד גיסין - יושב ראש, צב"י - צרכני בריאות ישראל

אורית אגמי - כתבת בריאות "מעריב"

נחי כץ - לוביסט (כהן רימון)

חן אגא - לוביסט (פרילוג)

עופרה שקד - לוביסטית, מייצגת את כללית

ענת כהן שמואל

אתי בן-שמחון

דיווח שר הבריאות השר יעקב ליצמן על תחלואת הסרטן בישראל

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה. היום ה-23 לנובמבר 2015, י"א בכסלו, תשע"ו. אני שמח שמקיימים דיון ביוזמת שר הבריאות יעקב ליצמן, בנושא: ההתפתחויות בתחלואת הסרטן בישראל.

אדוני, השר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, אני מודה לך על הדיון שמשרד הבריאות יזם. כל המטרה של הדיון להביא נתונים, להביא מידע לציבור, גם להפריך כל מיני מידעים שאנשים חושבים שבמגזרים מסוימים יש גידול או אין גידול. ביקשתי ממשרד הבריאות להביא מצגת וגם להציג את הדברים בכתב.

אני מבקש להגיד דבר אחד. מחלת הסרטן זוהי מחלה קשה, זה לא סוד, זו מחלה קטלנית ביותר במדינה. יש התקדמות במחלה – יש תרופות חדשות. ועדת הסל מכניסה דברים חדשים, אני לא מתערב בתוכן הדיונים של הסל, אבל מכניסים דברים חדשים לסל. בעיקר יש תרופות מצילות חיים, שזה לא הדיון, אבל גם זה יבוא לדיון כאן בוועדה שאני בעד להכניס את התרופות מצילות חיים לשב"נים. אבל בעיקר, אנחנו עשינו כאן מחקר גם לגבי גברים, נשים, יהודים, ערבים.

הצטרף אלינו חבר הכנסת, ד"ר אבו מערוף.

גם שם אנחנו נראה נתונים, יש מקומות שנראה שם עלייה, אבל במקומות אחרים זה לא ככה,

נראה בדיוק את הנתונים, וגם מה שאנחנו עושים. נבקש לראות את המצגת, אחר כך נמשיך.

בבקשה.

פרופ' תמי שוחט, אני מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות.

הנושא של נתוני סרטן עולה לעתים קרובות בוועדה כאן, ואנחנו חשבנו שמוטב שנביא את הנתונים, ובעצם המסר יהיה שסרטן היא מחלה קשה ושכיחה. ולכן, הרבה פעמים שואלים איך זה שיש ריכוזים של סרטן במקומות כאלה ואחרים, אנחנו מסבירים, שסרטן - בשורה התחתונה כאחד מתוך שלושה אנשים יחלה בסרטן במהלך החיים שלו.

אז מאיפה בכלל אנחנו יודעים במשרד הבריאות, ואיך שולטים על המידע. במשרד הבריאות יש רישום לאומי לסרטן שמתקיים כבר משנת 1960. זהו רישום מאוד מקיף, הוא כולל את כל האוכלוסייה, וחובת הדיווח על הסרטן, על כל מחלת סרטן היא על פי חוק. זה אחד הדברים הבודדים שיש לנו חובת דיווח על תחלואה כרונית שנעשית על-פי חוק. אנחנו גם התקנו את התקנה, והתאמנו אותה למציאות הקיימת שנעשות הרבה בדיקות במעבדות פרטיות, בקופות חולים, ולכן, יש לנו כיסוי מלא גם עם מכונים לפתולוגיה והמטולוגיה, ואונקולוגיה וכל המקומות שמטפלים בחולים עם סרטן.

אנחנו לוקחים נתונים גם ממחלקות לרשימות ומידע רפואי, מלשכות בריאות ומקופות החולים. אנחנו מדברים בעיקר על גידולים חודרניים, למרות שיש לנו ברישום גם מידע על גידולים על גידולים שהם נחשבים לשפירים, אבל ההתנהגות שלהם בעצם היא לא שפירה - כמו גידולים שפירים במוח. הרשם, אנחנו עושים לו גם הערכה כמה הוא שלם מבחינת הנתונים שיש בו, כך כשאנחנו מדווחים, אנחנו יכולים להגיד בבטיחות שהמידע הוא מלא וטוב, והשלמות שלו היא נעה בין 85% ל-95% מהמקרים, זה נחשב לאחוז מאוד גבוה, אפילו מהגבוהים בעולם. יש סטנדרטים לרשמים לסרטן בעולם, אנחנו בהחלט עומדים בכבוד בנושא של השלמות של הרשם. הסיבה שזה נע בין 85% ל-95% בגידולים מסוימים הדיווח הוא באמת פחות טוב, אנחנו מכירים את זה, ומנסים להעלות את השיפור שם. אבל זה המיעוט, הרוב מדובר על 95%.

על מה אנחנו מדברים מבחינת מקרים בשנה בישראל.

אגב, אני חייב לציין, זה הדוח האחרון שיש, כי לא עושים את זה כל שנה.

מקובל ברשמים שיש דיליי של שנתיים עד שהרישום מלא. בתחילת ינואר יהיו לנו נתונים ספורים ל-2013.

אני מציגה את הנתונים של 2012. בשנת 2012, דווחו כ-29 אלף מקרי סרטן חדשים בישראל, שמתוכם 25,500 מקרים של סרטן חודרני. 48% היו בגברים, ו-52% בשנים. ההתפלגות הזאת בין נשים וגברים היא במספר הגולמי של המקרים היא מקובלת, וזה כתוצאה מתוחלת חיים יותר גבוהה של אנשים. אז אפילו שהשיעורים הם יותר נמוכים בנשים, סך הכול המספר הגולמי הוא יותר גבוה קצת בנשים.

מה הסיכון של בן-אדם בישראל לחלות בסרטן בשנה. אנחנו פה מציגים את זה לפי גברים ונשים, ובתוך הגברים - יהודים וערבים, בנשים - יהודיות וערביות. מה שהשקף הזה מציג, זה בעצם כמה מקרים בשנה יש לכל 100 אלף תושבים. אני אגיד מראש, היות והאוכלוסייה הערבית יותר צעירה, אז אנחנו עשינו פה תיקון לגיל, זאת אומרת, שהנתונים האלה ברי השוואה. מה שאני משווה פה יהודים וערבים, זה כבר לקח בחשבון את זה שהאוכלוסייה הערבית יותר צעירה.

אנחנו מדברים שבגברים יהודים יהיה לנו 260 מקרים צפויים לכל 100 אלף תושבים. לגברים ערבים אתם רואים שהסיכון הוא נמוך יותר והוא 200 ל-100 אלף. נשים יהודיות – זה 260 לכל 100 אלף, ובנשים ערביות הסיכון הכי נמוך והוא 180 ל-100. זאת אומרת, מכל 100 אלף, אנחנו מצפים שיהיו 180 מקרים בשנה.

אם אנחנו עוקבים אחר מגמות התחלואה, זאת אומרת, מה קורה עם מספר המקרים החדשים בכל שנה לאורך השנים. יש לנו פה תרשים שמראה מה קרה מבחינת היארעות, זאת אומרת, מקרים חדשים בכל שנה – משנת 1990 עד שנת 2012, זה מחולק לפי קבוצות אוכלוסייה ומין. שוב, גברים יהודים ערבים, נשים יהודיות וערביות.

אתם רואים שבסך הכול אנחנו רואים בגברים, הן יהודים והן ערבים, מגמה של ירידה בשנים האחרונות. ובנשים אנחנו רואים גם ביהודיות, וגם בערביות בסך הכול יציבות בשיעורים - הצבעים האדום והירוק. איך אנחנו בהשוואה למדינות ה-OECD בשביל לדעת האם בישראל אנחנו יותר או פחות. יש פה השוואה, קשה לראות קצת, בכל המדינות מופיעות ממקסיקו עד דנמרק. הממוצע של ה-OECD מופיע כאן, ואנחנו רואים שבישראל היארעות היא גבוהה מהממוצע מארצות ה-OECD , זאת אומרת, יש לנו יותר מקרים בשנה, וזה מוסבר בעיקר על רקע של גנטיקה בישראל שיש קבוצות אוכלוסייה עם נטיית יתר לסרטן בישראל. אני מדגישה פה שזה מבחינת מקרים חדשים, כי כאשר נראה את הנתונים של התמותה, אנחנו נראה תמונה אחרת.

מהם סוגי הסרטן השכיחים בישראל, זה שונה כמובן בגברים ובנשים. הגידולים שגרמו למספר הכי גבוה של המקרים בגברים זה סרטן הערמונית במקום ראשון. אחר כך סרטן מעי גס וחלחולת. במקום השלישי זה סרטן ריאה, זה בכלל ישראל בגברים. כיס השתן, מקום רביעי. לימפומה, מקום חמישי. בנשים – יש לנו את סרטן השד, שהוא גורם למספר הגדול ביותר של המקרים. אחר כך, מעי גס, כמו בגברים. ריאה, גם במקום שלישי, כיס השתן ולימפומה.

מה קורה כשאנחנו עוברים לנתוני התמותה. קודם כל אני צריכה להדגיש, שסרטן הוא סיבת המוות הראשונה בישראל. זאת אומרת, האחוז הגדול ביותר מכלל 40 אלף מקרי המוות בישראל, הוא נתרם על ידי הסרטן, וכ-10 אלפים אנשים מתוך 40 אלף שמתים בשנה, ימותו מסרטן. להשוואה, שמתי פה בריבוע, אנחנו מציגים סרטן זה 10500, בקום השני, יש לנו את מחלות הלב, אבל אנחנו רואים שזה במרחק די גדול, זה 40% פחות.

מחלות לב ירד בצורה דרסטית, זה גורם לתמותה, לצערי, בסרטן, אין כמעט שינוי, אולי יש טיפה ירידה.

במקומות אחרי סרטן, יש לנו מחלות לב, שבץ מוחי וסכרת, אבל אתם רואים שהמספרים הם רחוקים מהתרומה של הסרטן.

אנחנו מדברים על משהו שהוא שווה בערך בין נשים וגברים כ-5,000 מקרי תמותה בנשים ובגברים.

הצטרף אלינו יושב ראש ועדת הפנים, דוד אמסלם.

במקביל, מה שהראנו על הסיכון לחלות בסרטן, אנחנו מציגים מה הסיכון למות מסרטן בשנה. אנחנו מדברים לכל 100 אלף תושבים. עוד פעם, הנתונים הם ברי השוואה כמתוקנים לגיל של האוכלוסייה. אנחנו רואים שהסיכון בגברים יהודיים הוא כ-100 לכל מאה אלף שנה, זאת אומרת, אחד לאלף בשנה. בגברים ערבים, אנחנו רואים שהסיכון הוא קצת יותר גבוה, ואנחנו נסביר את זה. אני כבר אגיד עכשיו, שהסיבה לכך היא - סרטן הריאה, שהוא שכיח יותר בגברים ערבים, וסרטן ריאה הוא סרטן קטלני ביותר, סיגריות, נרגילות וכל מה שמעשנים, קשור מאוד לסרטן ריאה.

אנחנו רואים את התרומה של סרטן הריאה, בעצם פה בשיעורי התמותה. כי ראינו שמבחינת שיעורי היארעות אין יותר בגברים ערבים, להיפך, זה יותר נמוך מיהודים. אבל מכיוון שסרטן הריאה הוא סרטן קטלני, אנחנו רואים את זה משתקף פה בנתונים של התמותה.

נשים יהודיות 80 ל-100, ובנשים ערביות שיעורי התמותה הנמוך ביותר 60 ל-100 אלף. מה קרה בישראל מבחינת תמותה מסרטן במשך השנים. אנחנו שוב גם פה מסתכלים על המגמות מ-1990 עד 2012, ואנחנו רואים שבסך הכול יש לנו בשנים האחרונות מגמה של ירידה הן ביהודים והן בערבים בשני המינים.

בהשוואה למדינות ה-OECD אז בעוד שבחינת היארעות היינו גבוהים מהממוצע, אנחנו רואים פה את הממוצע של ה-OECD ואנחנו רואים את ישראל שהיא בעצם במקום טוב, במרכאות, והיא ממוקמת במקום השביעי מלמטה. זאת אומרת, מבחינת תמותה, אנחנו הרבה יותר טובים - פחות תמונה, ועוד בהתחשב שהיארעות שלנו גבוהה, אז זה מצב שאנחנו מתחת לממוצע.

מה ההסבר, לדעתכם לירידה?

אנחנו בישראל נותנים טיפולים מאוד מקיפים ומאוד מתקדמים. לא מדברת על סרטן ריאות, בסרטן ריאה אין כמעט שינוי, אני אראה את זה אחר כך.

אנחנו נותנים גם תרופות מאריכות חיים. לפעמים בסרטן זה לא מרפא, אבל כן מאריך. כפי שאמרתי בתחילת דבריי כאן, שאני - - - להכניס, אני יודע שגם הכנסתם את זה בתוך התקציב, להכניס בתוך השב"ן את התרופות מצילות חיים.

גם גילוי מוקדם בסרטן השד.

אני רק אסביר בהמשך לשאלה של חבר הכנסת, אני אסביר שהתמותה היא מורכבת למעשה ממספר המקרים החדשים בשנה, כי ככל שיש יותר, אז יש יותר תחלואה, ומהקטלניות כמה נפטרים מהמחלה. לזה הדגשתי, שבעוד שבישראל יש מספר יחסית גדול ביחס ל-OECD של מקרים חדשים. בתמותה אנחנו נמצאים מתחת ל-OECD, זאת אומרת, תיקנו בזה גם את העובדה שיש לנו יותר מקרים בשנה, והצלחנו להוריד את זה בזכות הטיפול הטוב בישראל שהשיעורים הם נמוכים בסוף בשורה התחתונה של התמונה.

יש לכם קטע יחסי בין סוגי הסרטן?

אנחנו נדבר על סרטן שד ועל סרטן ריאה.

מאיזה סוגי סרטן נפטרים הכי הרבה אנשים בישראל. בגברים – במקום הראשון ריאה, כפי שהזכרתי קודם, שזה סרטן קטלני. במקום השני – מעי גס, במקום השלישי – לבלב, במקום הרביעי – ערמונית ולימפומה. שמתי בצד פה שתוכלו לזכור, שהגידולים השכיחים הם דווקא ערמונית, מעי גס, ריאה, כיס שתן ולימפומה. למשל, לבלב הוא לא בין החמישה הראשונים, אבל מבחינת הקטלניות של המחלה, הסרטנים הם שונים.

לצערי, לגבי סרטן הלבלב כמעט אין תרופה.

למשל, ערמונית שהיא במקום הראשון מבחינת מספר הגידולים בגברים, התמותה היא פחות. סך הכול ההישרדות היא טובה עם סרטן הערמונית, ולכן, זה רק הגורם הרביעי מבחינת שכיחות ותמותה. בנשים, סרטן שד הוא גם הסרטן השכיח ביותר, וגם הסרטן שגורם לתמותה הגבוהה ביותר. אחר כך מעי גס, ריאה, לבלב ושחלה. גם שחלה זה גידול שאין לנו עדיין הישרדות טובה ממנו, וכמובן, לבלב וריאה מה שהזכרתי שזה דומה בגברים.

עכשיו אני אתרכז על שני סוגי סרטן, אחד זה סרטן שד שהוא הכי שכיח בנשים, ואחר כך נדבר על סרטן ריאה בגלל הבעייתיות שיש לנו שם עם שיעורי התמותה הגבוהים. לצערי, מפאת קוצר הזמן לא נוכל להרחיב על סרטנים אחרים. מי שרוצה יש הרבה מאוד נתונים באתר של משרד הבריאות, באתר של רישום סרטן.

סרטן השד בישראל, כמו שאמרתי, זה הגידול השכיח בנשים בישראל. יש אמנם גם בגברים, אבל זה מעט מאוד מקרים בשנה. שליש מהגידולים החודרניים בנשים מיוחסים לסרטן השד. אנחנו רואים שב-2012, היו לנו כ-2,400 חולות חדשות עם גידול חודרני, ועוד 600 עם גידול שהוא ממוקד, הסרטן הזה תורם ל-1,000 מקרי מוות בשנה.

אנחנו במשרד הבריאות, אני מניח בתקופה הקרובה, נעשה גם קמפיין גדול לבדיקות שד להגביר את הבדיקות, יש מקום לעשות את זה. ראינו מה שמתגלה מוקדם, אז הטיפול קל יותר ויותר טוב יותר. יש מקום לעשות את זה גם כן. יכול להיות שאני מתכוון גם, עוד לא החלטתי, זה תלוי ב-MRI. בלי להיכנס כרגע לפרטים האלה, אני חושב שיש מקום להגביר את המודעות לסרטן, לבדיקות השד.

נקבל בברכה את חברת הכנסת תמר זנדברג.

מה קרה מבחינת המקרים החדשים בשנה. אם אנחנו עוקבים אחרי המגמות הרב שנתיות, אנחנו רואים פה תמונה של 1980-2012 - נשים יהודיות, נשים ערביות. אנחנו רואים שבעשור האחרון ביהודיות יש התייצבויות של השיעורים, אחרי שבעשורים קודמים הייתה עלייה. בערביות, אנחנו רואים שהייתה עלייה משנות השמונים עד בערך 2007, ובשנים האחרונות אנחנו רואים מגמה של התייצבות. אני רוצה לציין שהמגמה של העלייה שאנחנו רואים בערביות, היא מקבילה למה שראינו ביהודיות עשור לפני הערביות, ואנחנו מייחסים את זה כנראה לשינוים באורחות חיים.

דרך אגב, אני רואה את ההפרשים בגרף – למה?

השיעורים יותר נמוכים בערביות.

קשור לתזונה – מה הסיבה?

קודם כל יש כמה הסברים.

נשים יהודיות – יש כמה גנים באוכלוסייה האשכנזית שגורמות לכך שהנשים מפתחות סרטן שד, זה החלק הגנטי.

זה עיקר הסיבה.

מה החלוקה בין מזרחים לאשכנזים בארץ?

יש יותר בנשים האשכנזיות.

זה לא קשור לתזונה, זה לא קשור לדברים אחרים - שווה מחקר, בסופו של דבר פערים כאלה גדולים, יכול להיות שהתרומה הגנטית היא - - -

יש היום גנים שנבדקים וגם עושים בדיקות סקר לנשים עם סיפור משפחתי, זה נמצא בסל. 2% מהנשים האשכנזיות הן נשאיות לגן שבמהלך החיים 80% מאלה הנשאיות יפתחו סרטן שד וגם שחלה, הנושא נחקר. גם מציעים שירותים, ויש מה לעשות למניעה לנשים שידועות כנשאיות.

אתן דוגמה שסיפרתי אתמול. היה מקום בתל אביב ששם גרים חרדים וחילונים - חצי רחוב חרדים, חצי רחוב חילונים. קיבלתי תלונה שיש שם בעיה עם סרטן, קרו מקרים דווקא אצל החרדים. ביקשתי לבדוק במשרד הבריאות. בדקו לי 35 שנה אחורה כל בניין ובניין. מה שהתברר, לפני שעשו לי את הבדיקה הזאת אמרו לי במשרד - אם זה אותו סוג יש בעיה, אם זה לא אותו סוג אז בעיה. אצל החרדים לא היה אותו סוג, אצל חילונים כן, תתפלא לשמוע. מה היה איזה סוג היה? - היה העור - כי החילונים הולכים לים. אגב, הגילוי שם פי שלוש, לכן צריך לדעת שמי שהולך ים, זה בדוק ממש, צריך להיזהר מאוד לבדוק את הקרינה מהשמש.

איך אנחנו מבחינת היארעות לאור המקרים החדשים של סרטן שד בהשוואה לארצות אחרות וה-OECD. אנחנו רואים שאנחנו מעל הממוצע, והסברתי את הרקע הגנטי שיש לנו כאן יותר סרטן שד. מבחינת מגמות – מה קורה בתמותה בסרטן שד. אנחנו רואים בעשור האחרון ירידה מתמשכת בתמותה מסרטן שד הן בנשים ערביות, והן בנשים יהודיות.

אם אנחנו הולכים לכיוון השני, ושואלים מה קורה להישרדות, זאת אומרת, אשה שתחלה בסרטן שד, מה הצפי שהיא תחיה אחרי חמש שנים מגילוי המחלה. אז אנחנו מסתכלים פה, זה תקופות, אין לנו עדיין נתונים עדכניים, אז תשימו לב שזה 91% עד 2006, ובסך הכול, אנחנו רואים שיפור בהישרדות של נשים עם סרטן שד. אתם רואים שזה מגיע לאחוזים גבוהים של כמעט 90%.

אם ראינו שישראל היא מעל הממוצע בסרטן שד, בהיארעות אנחנו רואים את זה גם בשיעורי התמותה, וזה מיוחס לא לטיפול הגרוע, אלא זה שיש לנו הרבה מקרים בישראל.

אני רוצה לציין פה, שמבחינת טיפולים, סל הבריאות נותן את הטיפולים המתקדמים ביותר בעולם במסגרת הסל, הם כמובן ניתנים לכולם.

אני אעבור לסרטן הריאה, כי באמת רציתי להדגיש את הבעייתיות שיש לנו בסרטן ריאה. זה הגידול השלישי בשכיחות בישראל בגברים ובנשים, אבל הוא הראשון בשכיחות בגברים ערבים. הוא מאוד לא שכיח בנשים ערביות. אתם תראו שיש בשנה רק 37 נשים ערביות, לעומת 740 בנשים יהודיות. יש כ-2300 חולים חדשים בשנה, שני שליש מהם גברים. הוא מאוד לא שכיח בנשים ערביות, אתם תראו נשים ערביות לעומת 740 בנשים, יש כ-2,300 חולים חדשים בשנה, שני שליש מהם גברים.

נגיע לשיעורי העישון - אני מראה פה את השיעורים של היארעות של סרטן הריאה. אז בעוד שהראנו שבערבים יש סך הכול סיכון לסרטן שהוא נמוך יותר מהיהודים. אנחנו רואים שבעיה בערבים היא סרטן הריאה. יש לנו שיעורים בגברים שהם גבוהים פי שתיים מגברים יהודים, בנשים ערביות זאת לא בעיה, יש בנשים יהודיות פי שתיים מאשר בנשים ערביות.

איך אנחנו מסבירים את זה. אנחנו מסבירים את זה על ידי שיעורי העישון, פה אני מראה את שיעורי העישון לאורך השנים והאוכלוסייה בישראל מ-1980-2015, אתם תראו פה את האוכלוסייה של הגברים הערבים, כשאנחנו מדברים על שיעורים שנעים בין 40% ל-50%, זה נלקח מסקרים שונים, ולכן, זה טווח. אנחנו לא רואים את מגמת הירידה שאנחנו רואים בגברים יהודים, בנשים יהודיות - בנשים ערביות, עישון זאת לא בעיה.

מה רואים מבחינת היארעות של סרטן ריאה. אנחנו רואים בגברים יהודים המגמה היא יציבה לאורך שני עשורים אחרונים, עם איזושהי מגמה של ירידה, אבל בגברים ערביים אנחנו רואים מגמת עלייה.

גברים ערבים – בשחור, אולי פה מסתמנת קצת ירידה. סך הכול אנחנו מדברים על שיעורים יציבים ביהודיות, ואולי איזושהי מגמת ירידה קלה ביהודים, והתייצבות בגברים ערבים.

ישראל היא לא נמנית מהמדינות שיש בה שכיחות גבוהה של סרטן ריאה. אנחנו רואים פה את 20 המדינות עם ההיארעות הכי גבוהה. אם היה המשך פה של הגרף, ישראל הייתה עוד יורדת לתחתית, היא 14.2 ל-100 אלף, לעומת השיעורים שאתם רואים, למשל, בהונגריה, זה מגיע 80 ל-100 אלף. בהחלט, גורם הסיכון שהכי קשור עם סרטן ריאה הוא העישון.

תמותה מסרטן ריאה - זה הגידול הראשון בשכיחותו שגורם בגברים לתמותה, והשלישי בנשים, 1,700 נפטרים בשנה, ואנחנו נראה פה שסרטן ריאה, עדיין אין לנו פתרון טוב. כיום יוצאות תרופות חדשות שנראה איך הם יוכיחו את עצמם. אנחנו רואים שמבחינת תמותה, יציבות בערבים, ירידה קלה ביהודים, ובנשים יהודיות אנחנו רואים אפילו עלייה ויציבות בערביות.

אולי תעברי לפעולות שהמשרד עושה.

משרד הבריאות עושה פעולות רבות בנושא של מניעת סרטן, הן מניעה ראשונית, מה שאנחנו קוראים להוריד את מספר המקרים החדשים, והן מבחינת גילוי מוקדם. אנחנו עוקבים אחר הנתונים, ואנחנו יודעים איך אנחנו נמצאים מבחינת מקומנו ביחס למקומות אחרים בעולם, כמובן את הטיפולים אנחנו מעודכנים.

אנחנו מפעילים תכניות למניעה ראשונית. אני אתן מספר דוגמאות לזה. אנחנו מתערבים בגורמי הסיכון שאפשר להתערב בהם. אנחנו מפעילים תכניות לגילוי מוקדם שהתחילו ביוזמה של האגודה למלחמה בסרטן, ואני אפרט על זה. ואנחנו גם נותנים מענה לשאלות של אזרחים שמוטרדים שיש עודף של סרטן במקום המגורים שלהם, וגם כמובן חברות או מקומות עבודה.

אני אספר רק שמעבר לגנטיקה, שזה אולי הגורם שנותן 50% מהרקע לסרטן, יש גורמים שניתן להתערב ולמנוע שזה עישון והשמנה.

בכל סוגי הסרטן?

יש סרטנים שיותר קשורים, אבל זה באופן כללי.

גורמי הסיכון מסודרים לפי הסדר?

הם לא אקראיים, הם לפי הסדר התרומה שלהם – הקשר עם סרטן - עישון, השמנה, חוסר פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, חשיפה לקרינה, זיהום אוויר, תרומה קטנה, זיהומים כרוניים.

השמנה זה מוגדר כעצם ההשמנה, או מה שהביא להשמנה? אם אני רזה, ואני אוכלת ג'נק-פוד – אני בסיכון?

זה גם, אבל השמנה בפני עצמה ללא קשר לתחולת האוכל או להרכבו, הוא גורם סיכון.

לגבי שומן טרנס - אני שוקל לעשות כפיילוט בערים מסוימות ולראות מה קורה. בוא נראה שאף אחד לא יאכל בורקס, זה לא פשוט.

זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

משרד הבריאות מפעיל תכניות לקידום בריאות ומניעה.

הייתי בקדנציה הקודמת בסיור בארצות הברית בבית הספר, שהממשלה נותנת את הצהריים, היא בעצמה משלמת עבור ארוחת צהריים. אמר לי מנהל בית הספר, שיש לו ביקורת פתע מדי פעם, די לא נדיר, אומר לי, דבר ראשון נכנסים למקרר לראות אם יש מרגרינה, אם יש, על המקום תוך חודש אין תקציב, הם מקצים רק חבילה אחת.....

חברת הכנסת סופה לנדבר הצטרפה.

משרד הבריאות מפעיל הרבה תכניות מניעה. קידום בריאות ומניעה, חלקם תכניות בינמשרדיות - "אפשרי-בריא", בטח שמעתם על זה בעבר, ומניעת עישון.

ברשותך, נמצא פה גם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, וגם אני שמתעניינת בנושא על הקשר לזיהום אוויר, קרינה.

לגבי חיפה נשאיר את זה. השר אבי גבאי מטפל בנושא מצוין, הייתי אתו בסיור. הנתונים הם מזמן, אגב, כל מה שהיה כתוב על הילדים, הכול שטויות והבלים – יש זיהומים. אגיד לך משהו, המקום הכי מזוהם בירושלים זה כיכר השבת אצל החרדים, כי זה מקום מצומצם. משלושת הכיוונים יש אוטובוסים, וזו עליה בהר, ואוטומטית זה מאוד מזוהם. אני אומר, זיהומים יש, אם אנחנו יודעים, אנחנו מטפלים פחות או יותר בדברים. לא שאנחנו אומרים שיש מקום X או Y, אבל אני מניח שהאטרקציה שהייתה שכולם דיברו על חיפה, בוא נשים בצד, זה לא מה שהם חשבו שזה.

הייתי עם השר, בדקנו, אני חייב לומר לכם, שהחברות שם – אז מטפלים בזה, עשו את כל הדברים הנכונים להוריד את הזיהומים, וזה דיי בסדר. מטופל.

דיי בסדר, זה אמירה משמעותית בהקשר הזה.

סליחה, אני מתנצל יש עוד דיון.

מי שפרסם את הנתונים, זה פרופ' איתמר גרוטו.

בבקשה.

אני רוצה לומר שזיהום אוויר זה אחד הגורמים, כמו שציינה זאת גם פרופ' שוחט, זה לא גורם מוביל לתחלואה בסרטן בכלל, אבל יש לו תרומה מסוימת. מה שאנחנו רואים באיזור נפת חיפה, זה עודף, כלומר, כל היישובים לא רק חיפה.

אגב, זה לא חיפה.

גם היישובים מסביב, גם הקריות, ואפילו חלקים מסוימים מעכו, אנחנו רואים בעודף תחלואה בסרטן בהשוואה לממוצע הכלל ארצי. עודף בתחלואה בסרטן - - - מאשר בממוצע בכל הארץ. אפשר לייחס חלק ממנו כנראה לאיכות האוויר שהייתה בעבר. זאת אומרת, אנחנו יודעים שזה סרטן מתפתח, חשיפה בין 10 מינימום לעד 30 שנה אחרי החשיפה. כרגע זה נתונים יותר עדכניים בהקשר של איכות האוויר, במסגרת התכנית הלאומית לטיפול בחיפה, משרד הגנת הסביבה אוסף ויעשה ניתור יותר טוב בהתאם לדגשים וההנחיות שאנחנו נתנו. אנחנו אוספים כרגע נתונים על כל מיני מחלות שיכולות להיות בהקשר יותר ארוך לזיהום אוויר, למשל, נושא של אסטמה ופניות לחדר מיון עקב מחלות דרכי הנשימה, ואלה יתנו תמונת מצב יותר עדכנית למה שקורה כרגע בחיפה - זה המצב שאנחנו יכולים להגיד.

גם מבוגרים וילדים?

מתחיל באזור קבוצת הגיל של 15-34 ואחר כך עולה הלאה. היא לא מופיעה בקבוצת הגיל 0-14, עדיין לא רואים עודף.

בעבר היא הופיעה בקבוצת הגיל 0-14? כלומר, אתה ראית - - -

בעבר לא ראינו. היה מחקר אחד שמצא כמובן שילדים בני 0-14, זאת אומרת, הם נחשפים יש סיכוי יתר לפתח.

זהו. נשאלת השאלה אם הילדים שהיום הם בני 0-14, ואין בהם שיעור עודף של תחלואה, כאשר הם התבגרו ויגיעו לגילאים מבוגרים יותר האם - - -

עיקר הדיון צריך להיות - האם המצב היום בחיפה תחת שליטה של הזיהום בעיקר במפעלים הפטרו-כימיים, וכל הדברים האלו, התשובה כן. זה חשוב. לצערי, מה שהיה היה.

אנחנו מנסים לברר האם אלה שהם היום ילדים, כנראה שאם לא נטפל בזיהום - - -

טיפלו בזיהום.

רבותיי, הייתי אתו, עם השר אבי גבאי, בחיפה פעמיים, הוא מטפל ברצינות מאוד בנושאים האלה בזיהום אוויר.

לשקף האחרון. מה שתוכלו לקחת מהמצגת הזאת, להבין שסרטן קודם כל היא מחלה שהיא שכיחה גם בישראל וגם בעולם. בהשוואה לעולם, שיעורי הסרטן בישראל גבוהים מעט מהממוצע, ועל רקע הגנטי של האוכלוסייה פה. סרטן הוא גורם המוות מספר אחד בישראל בדומה למדינות מערביות אחרות. שיעורי התמותה בישראל נמוכים בהשוואה למדינות אחרות בעולם, למרות ששיעורי ההיארעות הם גבוהים. מחצית ממקרי המוות ניתנים למניעה על ידי שינוי התנהגותי, ומשרד הבריאות פועל בכיוון של שינוי הכנסת תכניות לשינוי ההרגלים האלה. משרד הבריאות מפעיל תכניות להורדת מספר מקרי התחלואה החדשים, ולגילוי מוקדם של חולים חדשים. לא הספקתי לדבר על תכניות גילוי מוקדם שנעשות בשיתוף עם האגודה למלחמה בסרטן. משרד הבריאות עוקב בקפדנות ובהתמדה אחרי נתוני הסרטן בישראל, כולל השוואות בינלאומיות, בירור פניות וחשד לעודף תחלואה וחקירה שלהם, וזה נעשה בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה.

שאלות בבקשה.

אני הקמתי את העמותה הישראלית לסרטן ריאה. אני רוצה להודות לשר וליושב ראש על הדיון החשוב הזה. דיברתם פה על שד וריאה, ובגלל זה אני מאוד רוצה להביע כמה דברים שלכבודם הגעתי. אני מייצגת את החולים. אני לא צריכה לספר לכם, ולתת מספרים, בעצם כולנו ראינו את המספרים. רק לציין שאני הקמתי את העמותה בגלל שבעלי חולה עם סרטן ריאות, חלה בגיל 43 ולא עישן.

איפה אתם גרים?

ברחובות.

אגב, הוא חי כבר 4.5 שנים בזכות התרופות שכבר כן מוכיחות את עצמן. פרופ' שוחט, נכון? דיברת על התרופות, התרופות מוכיחות את עצמן, ויש תרופות חדשות שהן בסכנה שלא ייכנסו לסל.

לא, גברתי, אני חייב להפסיק אותך. אני לא מסכים שאנחנו כאן נדבר על תרופות להכניס לסל. יש ועדה ציבורית, אני לא מתערב, מקפיד לא להתערב, אסור להתערב. אם זה ועדה מקצועית, תנו להם לעבוד. אל תעשו לי כאן פלטפורמה על תרופות. אני מבקש, על אף חשיבות העניין, מבין את זה. יש לך אפשרות, אני אתן לך, יש את ד"ר אסנת לוקסמבורג, אפשר לפנות אליה, היא מרכזת את הוועדה, דברו איתה כמה שאתם רוצים. אני לא חושב שהוועדה צריכה להיות פלטפורמה לתרופות.

ראינו את הנתונים של המספרים, זאת מחלה קשה, ומחלה קטלנית ביותר. בעצם, עכשיו, נובמבר זה חודש מודעות לסרטן ריאה. אנחנו גם יודעים שסרטן הריאה זה גם מעשנים וגם כבר לא מעשנים.

חשוב מאוד באמת להתחיל לחשוב איך אנחנו מתמודדים עם המחלה. איך אנחנו מגדילים מערכים שיוכלו לטפל בחולים, ואיך אנחנו נמנעים מהמחלה. בעצם הבנו פה שהרבה מהחולים זה בגלל עישון, ובשנה הבאה העמותה תקדם את בדיקות הסקר.

בואו נתייחס לדוח ולא לתכניות שלכם, ברשותכם.

שלום, שמי ד"ר נאווה זיגלמן, אני ראש תחום אונקולוגיה במכב"י שירותי בריאות. רופאה פנימית ואונקולוגית, וגם אמא למתבגר. קודם כל תודה על המצגת. אני רק חושבת שנפלה טעות במקרים של סרטן השד, כי המקרים שהצגת בהמשך של 4,300 זה הנתונים שגם לנו, ו-2,500 בתחילת המצגת, אני חושבת שאולי זה טעות.

אנחנו מדברים על שנת 2012. זה משתנה.

מדי שנה אנחנו בודקים את עצמנו גם לגבי נתונים.

רציתי לומר, קודם כל היום הסרטנים זה לא מחלה אחת. למשל, בסרטן השד ששאלת למה יש בערביות בגיל צעיר, ואשכנזיות וכו', זה קבוצות של מחלות. בסרטן השד זה 5 קבוצות של מחלות וכו', בכל סרטן יש קבוצות של מחלות.

דבר שני, רציתי לדבר על הנושא של מניעת סרטן והפסקת עישון. גם בתור אמא, כשליש מכלל מקרי התמותה בעולם המערבי נמנעים לו יפסיקו לעשן, אני מדברת גם על סרטנים רבים, וגם על מחלות לב וריאה ואירוע מוחי.

לגבי הצורך במענה לחולים בנושא התרופות, אני לא אדבר על זה כאן, כי זה לא המקום. אני חושבת שהצורך במענים הוא הרבה יותר גדול גם מעבר לתרופות דברים נוספים שהם צריכים.

אני המנכ"ל לאגודה למלחמה לסרטן. גם אני מודה על הדיון. לא ראינו, אבל יש הישגים שאנחנו מובילים בהם בעולם כדוגמה, בעובדה של ההיענות לממוגרפיות, סגירת פערים בין יהודיות וערביות. האמת, שיתוף הפעולה שיש לנו עם משרד הבריאות, עם הניידות שלנו שיזמנו וכדומה, אז אנחנו באמת רואים - אתם לא ראיתם, הגרפים - אנחנו נמצאים במקום גבוה בעולם, ובאמת דוגמה ליכולת לסגירת פערים.

שאלתם על סגנון חיים, אז בהחלט, היום ידוע שפעילות גופנית, השמנה, הגורמים שהוזכרו פה קודם - אלכוהול, עישון, הם גורמים שהביאו לסגירת פערים, ועלייה בפער בין היארעות של יהודיות וערביות. הערביות היום יולדות פחות ילדים, יותר מאוחר, פחות מניקות, פחות עושות פעילות גופנית, וכן, יותר משמינות, אוכלות פחות אוכל בריא, ולכן אנחנו ראינו את העלייה בהתחלה. אבל הדבר הטוב, שברגע שהם נענו לממוגרפיה, והניידות הגיעו לכפרים, אז אנחנו רואים ירידה של 25% בתמותה גם ביהודיות וגם בערביות.

לגבי הנושא הגנטי שהוא בערך בין 15% גורם סיכון, אמרו פה בצדק, שבארץ יש שכיחות גבוהה לנשאיות – זה לא רק בארץ, לנשאיות יהודיות אשכנזיות ועירקיות. הבעיה היא, ויש לנו תכניות והעומדת בראשו פרופ' אפרת להד עם הרבה מאוד מרכזים. יש הרבה מאוד עשייה. יש לנו את תכנית הסיכוי שבסיכון, שאנחנו דוחפים לכיוון.

כבוד השר, יש צוואר בקבוק שאני מאוד מקווה, כמו שהצלחת לפתור את הנושא של MRI בצורה מדהימה בזמן כל כך קצר. נשים שזקוקות לייעוץ ויכולות להפחית את הסיכון שלהן, כי יש סיכון בעצם היותה אשה נשאית, אבל אפשר להפחית את זה בכל מיני אמצעים שאני לא אכנס אליהם פה אם היא יודעת. יש צוואר בקבוק משמעותי. יש נשים שמחכות כמעט שנה כדי לקבל אפשרות לנגישות לייעוץ הגנטי. אני קוראת לך ביכולת שלך לדחוף דברים ולקדם אותם, ולקדם גם את הנושא הזה. תודה.

בבקשה, חברים.

תודה על הסקירה המדהימה. קיבלתי מהשר את כל המצגת, היא פשוט מרשימה. מאוד מרשים שתציגו אותה.

כבוד היושב ראש, אני מתנצל על האיחור, הייתה ישיבה של הנשיאות, בוודאי לשמוע את השר זה דבר מאוד חשוב. האם הייתה התייחסות במצגת לתחלואת סרטן על פי אזורים, ובמיוחד לאזור הנגב, סביב דימונה, או חיפה.

לא. דיברתי השבוע, ואני רוצה לדעת על האיזורים.

תודה על היוזמה שלך אדוני השר, תודה על המצגת והנתונים. אני בעד שמדי פעם גם תיקחו הדגשים מסוימים כדי שנוכל להיות מודעים.

זוהי מחלה נוראית, ובעצם כפי שנאמר, מספר מחלות תחת שם אחד, היינו משקיעים יותר בהסברה כדי להגיע יותר למניעה. כי לצערנו אנחנו רואים שהמחלה כבר מתחילה לגילאים מאוד צעירים, והסברה בקרב בתי הספר בנושא הזה נראית לי מאוד חשובה. כל אחד מאתנו מגלה במשפחתו דברים שמתחילים בגיל מאוד בבתי ספר. אנחנו לא מספיק מודעים, והמערכת לא יודע למה, בזה היא דווקא דיסקרטית.

אני מוכן לתת את הדוגמה האישית. אני רק בגיל 15, 16, למדתי מהבן שלי שהוא התחיל בגיל 12. המערכת ידעה ולא סיפרה מערכת החינוך. אז הזולות קיימות בפינות עישון לילדים קיימות במודעות, זה מודע לבית הספר, למערכת בית הספר, ולא מספרים לנו, לנו ההורים. אני חושב שזה אחד הנקודות שצריך לתת עליה את הדגש.

יש צו למניעת עישון, זה יהיה בדיון הקרוב. משרד החינוך יש לו תפקיד לא קטן לעזור בנושא.

אדוני היושב ראש, כמנהל הרבה שנים, יש הסכמה שבשתיקה, אין פינות שהן מוגדרות, אבל יודעים.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.