הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 96

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"א בכסלו התשע"ו (23 בנובמבר 2015), שעה 11:10

אזלת ידם של משרדי ורשויות הממשלה בטיפול ומניעת קדחת מלטה – דיון מעקב

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

אחמד טיבי

עבדאללה אבו מערוף

תמר זנדברג

פרופ' איתמר גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ד"ר אודי קלינר - סגן ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ד"ר זהר ברנט-יצחקי - יועץ מדעי, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ד"ר דניאל אלעד - מנהל חטיבת המעבדות לבקטריולוגיה, משרד החקלאות ובפיתוח הכפר

נדב גלאון - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר אניאלה גלבוע - יועצת בכירה למנהל השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר מרסלו מיקוליצקי - מנהל לשכה וטרינרית בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר רוני עוזרי - מנהל השירותים הווטרינרים בשדה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסתר זנזורי פריאל - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עלי בינג - רפרנט חקלאות, אגף התקציבים,משרד האוצר

עומרי שרון - חקלאי, בעל עדר צאן

שמואל ריפמן - ראש מועצה אזורית רמת הנגב

ערן ארז - מנכ"ל רפת רן 2000, קיבוץ רביבים

מוחמד אבו פריחה - יו"ר אגודת מגדלי הצאן הבדואים

ד"ר מאזן אבו סיאם - וטרינר צאן

עבד לאבאסט תראבין - בעל עדר

עבד אלסאנע - מגדל עדרים

ד"ר סלימאן אלסאנע - רופא וטרינר מ.א. נווה מדבר

שי דרומי - מגדל צאן

סטיבן לוי - לוביסט, מייצג את רמת נגב

וילמה מאור

יעל, חבר המתרגמים

אזלת ידם של משרדי ורשויות הממשלה בטיפול ומניעת קדחת מלטה – דיון מעקב

ברשותכם, הנוכחות היא באיכות, אבל לא בכמות. אני אתחיל. היום ה-23.11.2015, י"א בכסלו תשע"ו. השעה 11:10. אני מתנצל על האיחור. לפני כן דנו בנושא מאוד רגיש ולא יכולנו לסיים בזמן.

הנושא של קדחת מלטה עלה לדיון לוועדה בזכות דוקטור אחמד טיבי שיידע אותנו, אותי במיוחד בנושא הזה. אני חייב להגיד שזה חלק מהחורים שיש לי בהשכלה האישית שלי. בעקבות מה שלמדנו אפשר לומר שנחרדו מהמצב הקיים, במיוחד ההתמודדות שהייתה אז. היה אז דיווח שהפיילוט יתחיל ברהט בתקציב מוגבל. לשמחתי אחרי התערבות קיבלנו אישור לתקציב לשנת 2016. נציג האוצר נמצא פה, עבודתו הייתה מאוד מעשית ומהירה. כמו שאתם יודעים התקציב שעכשיו אושר לפני כמה ימים, הוא אכן הופעל החל מה-1 בינואר בתקציב של כ-50 מיליון שקל בתוספת לתקציב שהיה קיים אז, היה 1.2-1.3 מיליון לנושא קדחת מלטה.

דבר שני, אז אמרנו, ואולי בזמנו הטענו אתכם, שזה דיון על קדחת מלטה רק בנגב. אומנם המסה של הנפגעים הוא בנגב, כולל ברמה פרסונלית במה שקשור לנפגעים, לכן אני שמח שנמצא פה אתנו נציג משרד הבריאות, פרופסור גרוטו שבאמת נענה להזמנה רק מיום חמישי, אם איני טועה. תודה שהתפנית להיות.

את האוצר, את החקלאות שהוא הגורם המרכזי והאחראי לנושא הזה וגם ממשרד הבריאות. אני שמח שעבדאללה מערוף לא השאיר אותי לבד. אנחנו ביחד נשתתף בדיון. תודה לכל מי שבא מרחוק, פיסית, אבל לא רחוק מהלב. אני גר לפחות 500 מטר מהמגזר, מהאזור שלי בבאר שבע ואני שמח לפגוש אותם.

אם איני טועה יש לנו דיווח, יש לנו מצגת. אני רק אבקש, היות ולוח הזמנים שלי מוגבל עד לשעה 12:00, נסו לצמצם את המצגת, אומרים לי שהיא טובה, אני לא הספקתי לעיין בה. בבקשה.

בוקר טוב יושב ראש הוועדה. שמי דוקטור אניאלה גלבוע, אני יועצת למנהל השירותים הווטרינרים ומזה שנתיים אני עוסקת בנושא הבריאות של - - -

סליחה, אני חייב גילוי נאות, נמצא פה חבר שלי, הוא לא סתם אורח, אדון שמוליק ריפמן, ראש המועצה.

בוקר טוב ושלום לכלום. אני מתרגשת היום להציג מכיוון שלא כל יום מזדמן לאדם לראות את החלום שלו, חלום שלו ושל אחרים קורם עור וגידים והופך למציאות והרבה בעזרתכם. תודה לכם שדחפתם ועזרתם לנו להניע את העגלה הזאת. אנחנו כבר במשך שנתיים עובדים במרץ על העניין הזה.  

למי שלא היה, למי שלא מכיר אני אציג קצת. ברוצלוזיס זו מחלה זואונוטית, היא מדבקת לאדם, היא יכולה להיות קלה עד קשה. במקרים נדירים מאוד היא גורמת לתמותה. בשנים האחרונות אנחנו ראינו עלייה חדה בתחלואה של בני אדם. בשנת 2014 בלבד אובחנו כ-600 חולים ומרביתם מהאוכלוסייה הערבית, אם נהייה יותר ספציפיים, מהמגזר הבדואי בנגב. בשנת 2015 מסתמנת ירידה משמעותית ביחס לשנת 2014. יש לנו ב-7 בנובמבר 375 מקרים מאובחנים ביחס ל- 566 מקרים בשנה שעברה. זו ירידה יפה מאוד, זו ירידה של 30%– אנחנו שואפים ליותר, אבל זה ראוי לציון.

הדבקה לאדם, נזכיר, היא בעיקר דרך מוצרי חלב לא מפוסטרים ומעבודה עם בעלי חיים נגועים בזמן השחיטה, זה גם קורה בקרב המגזר. מה שאפשר מבחינתנו לעשות בצאן, המניעה בעיקר היא על ידי חיסון והוצאת פרטים נגועים.

כאן אנחנו רואים את הגרף, ברשותכם הצבע הירוק זה שנת 2015. הגרף העליון ביותר, המקווקו בכחול זה שנת 2014. כאן בגרף אפשר לראות את התחלואה במשך השנים. אנחנו רואים את הירידה היפה שיש לנו בשנה האחרונה. אומנם יש לנו להוסיף עוד חודש של נתונים, אבל אני מניחה שזה לא ישנה הרבה את התמונה, בכל אופן אפשר לקוות.

קצת לגבי היסטוריה של המחלה – בארץ יש זן קרוב שנקרא ברוצלה אבורטוס. המחלה הזאת נמצאה ב- 1994 בארץ ויש את הברוצלה מדיאסטניטיס שזהו המחלה שאנחנו מדברים עליה. בשנות ה-90 היה מבצע נרחב של משרד החקלאות. גויסו עשרות רופאים, הוצאו עשרות אלפי ראשי צאן בעלות מעורכת נכון להיום, של 60 מיליון שקל. בתום המבצע הנגיעות עמדה על 60%. למרבה הצער תוצאות המבצע שהושגו ב-1998 לא המשיכו לאורך זמן, לא נשמרו לאורך זמן כמו שרואים פה בגרף. עם הזמן הייתה עלייה במקרי התחלואה.

לגבי תמונת המצב שהייתה עד 2012 – רמת החיסון, האבחון והביעור היו יחסית נמוכים. זאת תמונת המצב שאנחנו התחלנו איתה. כמות העדרים, גודלם ופיזורם בנגב לא היה ידוע. ההערכה הייתה שיש כ-350 אלף ראש, כ- 2,500 עדרים. ההגעה למגדל הייתה פסיבית, היום אנחנו נוקטים בשיטה פרואקטיבית. אנחנו מתקשרים למגדל, מזמנים אותו, זה לא היה נהוג. העדרים שעלו צפונה למרעה מוסדר לא תמיד לא נבדקו – דבר שגרם לזיהום שטחי המערה, הדבקה ופיזור של החיידק. מה גם שזה אחר כך הופך למזון לבקר וגם יכול להדביק את הבקר.

התכנית "ברוצלוזיס בנגב" למעשה מדברת על שני שלבים, השלב הראשון שהתחיל בשנת 2014, אנחנו למעשה בדקנו מה המצב, רצינו להכיר את התמונה בנגב ולפי זה לגזור את התקציב, לפי זה להבין איך אנחנו הולכים קדימה. בדקנו את כל העדרים שפזורים בנגב, את רובם. מה שהכנסנו לתכנית ושהיה חדש זה חיסון וסימון בחינם למגדל כגורם מתמרץ. אנחנו עדים לזה שזה עובד. ככל שעשינו את זה ראינו שיש יותר היענות מצד האוכלוסייה. דגמנו את כל העדרים שהגענו אליהם. יש מספר מחקרים שהיום פועלים. אחד מהם זה מחקר אפידמיולוגי נרחב שגם מבצע חקר ביצועים כדי לבדוק איך אנחנו מתקדמים הלאה בכל נקודה ונקודה.

איפה התבצע המחקר?

אצלנו. אני גם כלכלנית בהשכלתי, אני בודקת גם במבחינה כלכלית האם כדאי לנו לבער נגיעות כזאת או אחרת כדי שסך כול התקציב שאנחנו מקבלים ינוצל בצורה אופטימלית.

תכנית הסברה – כמובן שהיא חשובה מאוד. אני חושבת שזה חלק מאוד מאוד חשוב בתקציב. עד כה היה תקציב מצומצם, פעלנו במסגרת התקציב שהיה לנו ואנחנו מתכוונים להרחיב את זה. שלב ב', כעת התחלנו, למעשה בחודש אוקטובר, שלב ניקוי העדרים ולמעשה להגיע לעדרים ולנקות אותם על פי רמות הנגיעות. במקביל אנחנו ממשיכים בדיגום, ניטור, במעקב של העדרים, במחקר והסברה שזה באמת מאוד חשוב.

כאן אפשר לראות את תמונת המצב של חיסון עדרי הצאן, את העלייה עם השנים, רואים עלייה מאוד משמעותית וזה בעקבות הפרויקט הזה. כמו כן, בגרף הזה אנחנו רואים את הבדיקות שהן מאוד מאוד נרחבות. כל עדר צאן שאנחנו מגיעים אליו, אנחנו בודקים. אנחנו גם נעזרים בסיירת הירוקה להגיע לכל מיני נקודות שהן חבויות בכל מיני נקיקים שאנחנו לא מודעים שיש שם מגדלים. הם מסייעים לנו להגיע לנקודות האלה מכיוון שהם מכירים את השטח היטב.

פה למעשה זו סקירה של אבני הדרך שעברנו עד היום. זאת אומרת, ב-2012,2013 היו דיונים בפורומים נרחבים. דנו בכל מיני תכניות, מה כדאי לעשות. הוצאו כל מיני תכניות ובסופו של דבר ב-2014 נבחרה תכנית חומש למיפוי וחיסון הנגב שעל פי התוצאות שלה יוחלט על ניקוי. באפריל 2014 התחלנו בביצוע, כמובן שהסבסוד היה עניין מרכזי. באותה שנה, ב-2014, קיבלנו תקציב של 5 מיליון שקלים לצורך העניין. גייסנו פקח מסיירת ירוקה שסייע לנו. למעשה התחלנו בפיזור של התכנית בהגעה ליעדים להצגתה לראשי רשויות, למובילי דעת קהל וכדומה. כדי שהתכנית תתקבל כמה שיותר אנחנו הבנו שאנחנו צריכים את שיתוף הפעולה מלא של האוכלוסייה, לבוא בגובה העיניים ולדבר איתם. להסביר להם במה מדובר – זה עבד יופי עד היום.

בשנת 2015, בינואר עד אוקטובר, כידוע לא היה תקציב מדינה. אנחנו המשכנו בביצוע התכנית ללא תקציב. אנחנו סיימנו את המיפוי - - -

איך מסבירים שפתאום באמצע לא היה תקציב?

לא היה תקציב מדינה. אנחנו החלטנו - - -

והתקציב הקודם לא חולק ל-1/12?

הוא חולק. בסוף 2014 הכול נוצל, כל ה-5 מיליון נוצלו ובשנת 2015 התחלנו - - -

הוא היה תקציב חד-פעמי של 5 מיליון?

נכון. הכוונה באמת הייתה שהתכנית מלכתחילה תהייה תכנית רב-שנתית, שכל שנה נקבל מחדש את התקציב. אנחנו גם דרשנו 7 מיליון, לא 5 מיליון, אבל זה לא עבר. אנחנו המשכנו לפעול ללא תקציב. באמת עשינו את המקסימום ביחס למה שהיה לנו. בכל זאת עשינו הסברה, פרסומים בתקציבים מינימליים, עלונים ועוד כל מה שאפשר לעשות.

באפריל 2014 יצאנו עם תכנית פיילוט רחבת היקף שכללה 4 מוקדים עיקריים שכללו - - -

העלונים היו בשתי שפות?

בוודאי. בוודאי. השפה החשובה ביותר לדעתי, שזה צריך להיות, כמובן היא השפה הערבית כי זאת האוכלוסייה בסיכון והתכנית ברובה מיועדת להם.

באפריל 2014, סליחה 2015 הצענו תכנית פיילוט רחבת היקף שכללה את "ביר-הדאג' " שזה מוקד מאוד מאוד משמעותי של המחלה. יש שם חולים רבים ועדרי צאן בנגיעות גבוה מאוד. יש שם קרוב ל-17% נגיעות. "חורה", גם מהווה מקום חשוב, עדרי מרעה וגם "רהט" – אלו 4 נקודות. התקציב שביקשנו באותה תקופה, היה מדובר על 15 מיליון שקל. בסופו של דבר קיבלנו 1 מיליון שקל והחלטנו שהתקציב יתאים ל"רהט". התחלנו עם "רהט" וזה באמת תקציב שמספיק לעיר רהט.

כאתם אומרים 15 מיליון שקל, אתם יכולים לתת את הסעיפים?

מרבית הכספים הולכים על פיצויים.

פיצויים.

כן.

כמה פיצויים?

נקבה לא גזעית זה 900 שקל בדיוק. לזכר לא גזעי זה 1,400 שקל אם הם נגועים. זאת אומרת, יש לנו תכנית שמחלקת לפי שיעורי הנגיעות בעדר.

מה המטרה לעשות רק במוקד אחד והאחרים אחר זה - - -

לא, לא. המטרה היא להגיע לכל הנגב, רק שאתה לא יכול - - -

תוך כמה זמן? ככה הולכים להם מיליון שקל סתם?

זה לא ככה סתם. להפך, הדבר הכי נכון זה לפעול במוקד, לנקות אותו ואז להמשיך הלאה. - - -

זאת השיטה, לפעול במוקד אחד ולהמשיך הלאה, לא בכל המוקדים ביחד?

אי אפשר לעבוד במקביל. אם היה לנו אינסוף אנשים ואינסוף ציוד מעבדה, ואין סוף - - -

אבל מבחינה עקרונית צריך לעשות הכול ביחד. מבחינה עקרונית זה נכון?

לא, אני לא מסכימה כי יש עניין של פריסת כוחות, יש מגבלה של כוחות. אם היו לנו - - -

לא. אני לא מדבר על זה, אני מדבר מבחינה עקרונית.

בכל המקומות בעולם שעשו את זה, גם במקומות שיש בהם הרבה יותר תקציב ושירותים וטרינרים עם הרבה יותר עובדים, תמיד השיטה היא ללכת למקום, לנקות אותו, אז לנטר אותו ואז לעבור למוקד הבא. אחרת אתה לא יכול ואני אסביר גם למה. הניקוי הוא לא מידי, לא שאתה נכנס - - -

סליחה, אני יודע, אבל אם מבטיחים בידוד של המוקדים האחרים זה בסדר. את זה אני מבין, זה מובן ואני מבין בעניינים, זה מובן. אבל אם אתם לא מבטיחים את הבידוד של המוקדים האחרים - - -

ברשותך, נדב גלאון מהשירותים הווטרינרים. הלוואי והינו יכולים לבודד עדר בודד ב"רהט". יש פה אנשי "רהט". לכן אנחנו לוקחים את "רהט" כגוש, בודקים אותו, מי נגוע ומי לא, עושים תכנית הסברה ואז מנקים אותו. אם ננקה עדר ב"חורה", עדר ב"לקייה", עדר ב"כסייפה", עדר ב"ביר הדאג'", העדרים האלה ידבקו ולכן מבחינה אפידמיולוגית נכון לקחת מוקד ולעשות את כל הפעולות יחד. נכון שאחרים בינתיים מחכים בתור. הסיבה שעשינו את "רהט" תחילה גם כי "רהט" חשובה, בעלת משמעות, ראש העיר שיתף פעולה מצוין עם כל הצוותים, עם הרופאים המטפלים והמטפלים של הרשות, בסך הכול הייתה שם הצלחה. אגב, המחירים הם דומים למחירי המקסימום שניתן לתת על פי הפקודה.

אני רק אציין שלצורך כל התכנית הזאת, למעשה התכנית הזאת היא תכנית תמיכה. זאת אומרת, אנחנו באים ונותנים למעשה תשלום לבעלי העדרים שהם לא עומדים למעשה ב"חוק בעלי חיים". על מנת לקבל היום פיצויים היום במדינת ישראל למעשה צריך לעמוד ב"פקודת מחלות בעלי חיים". מכיוון שבנגב יש המון הפרות מכל מיני בחינות: עניין של חיסון, עניין של תנועת בעלי חיים, יצאנו מגדרנו כדי לאפשר את התשלום הזה לבעלי עדרים אף על פי שהם עוברים על החוק שידוע לנו, אבל התשלום יהיה חד-פעמי. זאת אומרת, נדרשת פה גם אחריות של בעל העדר אחרי שהוא קיבל מהמדינה את התשלום, באופן חד-פעמי, להמשיך ולשמור על החוק כהלכתו.

כאמור אנחנו נמצאים - - -

תנו לי להגיע למצב של היום כולל התכנון העתידי המידי.

או.קיי. אנחנו כרגע נמצאים בעיצומה של התכנית בעיר רהט. אנחנו עומדים לפני סיום הביעור בעיר רהט. אנחנו מתחילים, למעשה כבר התחלנו את הבדיקה של העדרים העולים למרעה. יש כ-250 עדרים שעולים למרעה בסביבות פברואר. אנחנו צריכים לבדוק אותם ולנקות אותם לפני שהם עולים למרעה. זו אוכלוסייה מאוד חשובה.

בגרף הזה אפשר לראות את עדרי המרעה – ב-2014 אנחנו בדקנו 100% מהעדרים האלה. אפשר לראות את הגרף. ב-2015, העמודה האחרונה, אנחנו בתהליך בדיקה, זה תמיד מתחיל בסביבות אוגוסט ומסתיים ינואר. אנחנו במצב מצוין כי אנחנו קרוב לחצי מהעדרים שבדקנו. השלב הבא, זה לנקות אותם.

2016, אנחנו כעת מסיימים את ניסוח התכנית של ניקוי כלל הנגב. כאמור אנחנו נעבור מוקד מוקד. מדברים על "ביר הדאג'" – זה מוקד נרחב מאוד. אנחנו נמשיך הלאה לכלל הנגב. התכנית הזאת - - -

זה אומר שבסוף 2016 אתם מעריכים שהכול יהיה נקי או שאתם - - -

לא. ממש לא. התכניות הן למספר שנים.

מספר שנים?

כן. מחלת הברוצלה ,אם אוכל להמשיך להסביר, יש קצת מגבלה גם מבחינת המחלה עצמה שקשה לאתר אותה. לפעמים אנחנו נבדוק בעל חיים והוא יצא שלילי בבדיקה, אבל בכמה בדיקות אחרי זה הוא ימצא חיובי כי למחלה יש אופי - - . זאת אומרת, בעל חיים חולה מפיץ את החיידק ואנחנו לא יכולים לזהות אותו. בעלי החיים נראים בריאים בסך הכול, הכבשים נותנות חלב, הן נראות מצוין. זאת אומרת שמבחינה חיצונית אין לנו אפשרות לזהות את זה ולכן אנחנו נדרשים לעשות בדיקות חוזרות ונשנות, לפעמים על אותו עדר עד שאנחנו מנקים אותו.

יש עניינים נוספים של הברחות שיש לנו מהרש"פ, הגבולות לא סגורים לגמרי. כל עוד ברש"פ המחלה הזאת תהייה תמיד תהיה זליגה של המחלה כי יש לנו גם הברחות של בעלי חיים וגם מוצרים נגועים לתוך הארץ. עד שזה לא יהיה סגור לחלוטין העניין הזה, תמיד נהייה צפויים לזליגה של המחלה. מה שכן, אנחנו רוצים להגיע לשיעור שהוא מינימלי ולהחזיק את המחלה עם ראש נמוך למטה. להגיע ל-0, אני חושבת שזה משהו בתנאים הנוכחיים - - -

מתי תגיעו למינימלי?

אני חושבת שזה לפחות שנתיים-שלוש. אני גם רשמתי בהמשך את היעדים, המטרה, שאנחנו עומדים על 17% נגיעות. אם יהיו לנו את כל הכלים והכסף קיבלנו, אנחנו צריכים גם אנשים.

בתום 2016, לכמה אחוזים תגיעו?

הכוונה להגיע לסביבות ה-8%-9% – יהיה יפה מאוד אם נגיע ל- - -

וזה תוקצב בינתיים חד-פעמי?

בינתיים התקצוב הוא חד-פעמי, כן. זאת אומרת, אין סיכום תקציב לשנת 2017 כמובן.

כאן למעשה יש את כל הגופים שעובדים אתנו בשיתוף פעולה. באמת נדרש שיתוף פעולה של כולם גם בנושא של מודעות. מבחינת משרד הבריאות כל העניין של הפצת העניין. למשל, דרך טיפות חלב שזה מקום נהדר טבעי שקיים ואפשר להשתמש בו וחייבים להשתמש בו. בסך הכול מי שמכינות את החלב בבית אלו האימהות והן גם הרבה פעמים מטפלות. זה יכול להוריד בצורה חדה את שיעורי המחלה הזאת. אנחנו משתפים פעולה גם עם גופים פרטיים. כל מי שרוצה לשתף פעולה, ידנו פתוחות, אנחנו שמחים לשתף פעולה עם כולם.

התכנית לשנת 2015-16 – כבר התחלתי לדבר. גיוס כוח אדם שזה נקודה מאוד קריטית. אנחנו כבר תקצבנו את המעבדה הרפרנטית ברצולוזיס בהיקף של 5 מיליון שקל. אנחנו רוכשים ציוד חדש לשיטות חדשות לניטור המחלה שתאפשרנה קבלת בדיקות במסות וקבלת תוצאות כמעט ברמה מידית.

זה גם מה-50?

כן, מה-50. זה תודות ל-50.

יש לנו גם אירועים של ברצולוזיס מצפון הנגב. הצפון נחשב לאזור חופשי ממחלת הברצולוזיס, אבל עם זאת מדי פעם יש לנו אירועים גם מצריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים ולפעמים זה גם מהעדרים.

מבחינת תחקירים ממשרד הבריאות – המצב בצפון הוא יותר טוב מהמצב בדרום, שם אנחנו מקבלים פחות דיווחים על המחלה בבני אדם. שרשרת הדיווחים, ברגע שיש אירוע בבני אדם זה מגיע למשרד הבריאות ומשרד הבריאות משתף את משרד החקלאות, אנחנו מגיעים ובודקים את העדרים. זה קורה יפה מאוד באזור הצפון, באזור הדרום זה פחות קורה. שיתוף הפעולה פה מאוד חשוב. באזור הצפון אנחנו מבערים ונותנים את הפיצוי על פי חוק. אנחנו מגבירים שם את הפעילות. יש עוד מינים נוספים שאנחנו עובדים. עניין הסניטציה, אלו יחידות אחרות במשרד החקלאות, פינוי של פגרים וכו'. הסברה, גם היא כאן מאוד חשובה כמו בכל הפרויקט הזה.

היעדים – כמו שאמרתי, זה בסוף השנה הקרובה - - -

מתי נקודת ההתחלה המאסיבית תהייה?

בעצם היא התחילה כבר. יש 250 עדרים שזה בערך 20% מאוכלוסיית הצאן בנגב שמיועדים לצאת למרעה בצפון הנגב ואפילו מצפון הנגב. העדרים האלה לא יצאו למרעה מבלי שנבדוק אותם וננקה אותם. זה בעצם תהליך מאוד אינטנסיבי שצריך להיגמר ב- - -

סליחה על הבורות, מתי הם יוצאים?

בפברואר. אם כי כשיש גשם טוב בנגב הם לוחצים לצאת עוד קודם.

זאת אומרת שבפברואר יש מסע של 250 קבוצות צאן שיהיו נקיים?

לא, כי צריך לחזור אליהם אחר כך. - - -

איזה כוח אדם אתם מגייסים לצורך זה?

התכנון הוא לגיוס של כ-10 וטרינרים ופקחים ללשכת באר-שבע, לשכת הנגב. באמת כוח האדם זה עניין קריטי.

וזה כוח אדם זמין?

אני מאוד מקווה שכן. עובדים על זה כרגע ובודקים איך אפשר לעשות את זה הכי מוקדם. לוחות הזמנים שנאמרו לנו כרגע, זה מספר חודשים. אנחנו לוחצים שזה יהיה יותר מוקדם.

זה תלוי במי?

התהליכים החשביים בעיקר: פרסום מכרז, בדיקה שלו, אישור שלו.

הייתה לי שיחה עם המנכ"ל, הוא אמר שהוא ישים את כל כובד משקלו לקדם את זה.

לכן אנחנו מקווים שזה יהיה קצר יותר ממה - - -

הוא פחות משקל ממני. תתחילו עם זה.

זה לגבי הקשיים והאתגרים. הזכרתי לגבי הקושי לנקות לגמרי את הנגב. זה גם עניין אירוע רביבים שלאחרונה - - -

יש לנו נציג פה אחד מרביבים. גם אחד סמוי וגם גלוי.

כאן במפה אפשר לראות, רואים על המפה את רביבים במרכז ומסביב, הנקודות האדומות - - -

למה זה קרה דווקא ברביבים?

זה אחת הסיבות. הציר הזה מקיף את רביבים ורואים שם עדרי צאן. "ביר הדאג" כמו שציינתי קודם, היא אחת הנקודות הכי בעיתיות מבחינת נגיעות גם מבחינת אנשים וגם של עדרי צאן, זה הולך ביחד. עדרי צאן מגיעים ממש לגדר של הרפת. הרפת שם מאובטחת היטב ויש שם שתי גדרות, אבל עדיין יש מעבר של - - -

זה לא תמיד עוזר לגניבות.

נכון. יש מעבר של תנים, שועלים, כלביים שיכולים להכניס חומר נגוע פנימה. הם נמצאים בשכונה בעייתית מבחינה זאת וזו הסיבה למה זה דחוף מאוד לעשות את זה שם, בהחלט.

תודה. חברים, מישהו רוצה להתייחס. משרד הבריאות בבקשה.

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות. שנה שעברה הייתה שנת שיא מבחינת היקף התחלואה. דווחו למשרד הבריאות 598 מקרים. 598 מקרים דווחו בשנה הקודמת. שנת 2014, היא הייתה באמת שנת שיא אפילו יותר גבוהה משנות סוף ה-90. 55% מהמקרים היו באזור הדרום. כמו שנאמר, המקרים שם היו באזור הצפון. בצפון בדרך כלל אלו אירועים נקודתיים שאנחנו יכולים לזהות אותם עם התחלה וסוף אירוע. בדרך כלל מכינים חלב שהוא אינו מפוסטר, חלב שמוכרים אותו מדלת לדלת – זה לא נמכר בצורה מסודרת דרך שיווק מסודר ואז אנשים בדרך כלל נדבקים בתוך משפחות. אנחנו מדווחים למשרד החקלאות והם מוצאים את אותו עדר נגוע ומתבצעת פעולת ביעור. אלו נתונים קצת פחות ממה שיש בדרום. בהחלט הטריד אותנו מה שיש בצפון, אבל אנחנו חושבים שחלק זה באמת מזליגה מהדרום – לזה משרד החקלאות יכול להתייחס.

לא רק חלב, גם גבינה שעושים - - -

כן, כן, בעיקר מוצרי חלב.

אין יותר, חלב וגבינה.

מתוך הנתונים, בשנת 2014 מתוך החולים שלושה אושפזו בבתי חולים. מקרה מוות הם מאוד נדירים, היו לנו שני מקרים בעשר שנים.

מה שאנחנו כן עושים, א', אניאלה הזכירה את שיתוף הפעולה עם השירותים הווטרינרים, גם להעביר את המידע וגם לשלב אותם בהסברה. אנחנו גם הגדלנו את המודעות לאבחון בקרב הרופאים ובמיוחד בדרום כדי שתהייה מודעות. יכול להיות שהעלייה כאן היא בגלל שיותר מודעים לאבחן. מה שחשבו פעם מחלת שפעת מאבחנים היום כברוצלה, אבל זה לא מסביר את כל העלייה כמובן.

עוד מקום שאנחנו יכולים להתערב זה הסברה בבתי הספר גם בצפון וגם בדרום. במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד, הרצאות לתלמידים שהמטרה היא שאותם תלמידים יבואו הביתה ואחר גם ישפעו על ההורים בנושא של ההתנהלות. בעצם חלק מההדבקה היא הדבקה ישירה, אבל חלק עיקרי הוא מהצריכה של מוצרי חלב.

זה כרגע מה שעומד מבחינתנו. כמובן אנחנו מצפים גם כן בקוצר רוח להתחלת התכנית, שכבר תתחיל את השפעה שלה. יכול להיות שחלק מהירידה אנחנו כבר רואים, אבל אנחנו נקווה שבשנה הבאה תהייה ירידה משמעותית בבני אדם.

זה לא מצב של כמות, במרכאות, של אנשים שנפגעו, זה לא מצב שמכריזים על מגפה, מגפה קטנה או משהו מסוג זה.

לא. בעצם יש מצב יחידי שמגדירים. לפי "פקודת בריאות העם" יש אפשרות לשר הבריאות להכריז על מחלה אוימה, מדבקת. זה דבר שצריך לנקוט בכל מיני צעדים כמו לשים אנשים בסגר או להכריח לקבל טיפול או משהו שכזה. כאן אין עניין כזה כי עיקר הטיפול הוא בעלי חיים ופחות בבני אדם.

אומרים שברביבים היה מקרה שבן אדם נבדק. ערן?

שלום. שמי ערן ואני חבר רביבים ושמוליק גם פה. אני מנהל את הרפת של שמוליק כ-20 שנה ורפתן 30 שנה.

דיברו בנושא ובעצם בעיקר על המגזר. אני לא אחזור על דברים שאניאלה אמרה כי בסך היא נתנה סקירה מאוד יפה. אין לי ספק שהחיים שלנו ושל הבדואים קשורים וכרוכים זה בזה לטוב ולרע. אני מאוד מברך על זה ש"ביר הדאג'" תחילה כי זה המקור, ברור לי שזה המקור ואיך זה מגיע עם אנשים. בתוך הבלגן של הברוצלה הייתה לנו גם פריצה וגניבה של 21 עגלים. ברור שהפורצים האלה לא חיטאו את הרגליים והידיים ואת האוטו לפני שהם נכנסו. גם אנשים עוברים, וזה ממש עניין למחקר כי הציפור, מעניין אם הידידים הבדואים מכירים ויהנהנו בראש, אני שמתי לב, עובד שעובד אצלי מהשבט אמר לי: 'ערן, עזוב את השועלים ואת התנים, זה העורבים'. הציפור הזאת היא חכמה בצורה בלתי רגילה, היא עורבת, היא עטה על כל בהמה ממליטה. אצלנו ברפת זה פשוט חוויה לראות איך אותו עורב מפוצץ את הבלון בתחילת ההמלטה ומתחיל לאכול את השלייה תוך כדי המלטה. אם קצת מפריעים לו הוא עף עם חתיכה ולמעביר אותה דרך המים. זה נושא לבדיקה.

ב-2006, בואו נגיד ככה, קודם כל התסכול שהברוצלה תוקפת אותך, הסיכון הוא מאוד גדול, הנזק הוא אדיר. פעם אחת, אולי בורות, אולי נושא של שפיכת חלב. כולנו יודעים שהברוצלה מאוד מאוד רגישה לפסטור ב-60 מעלות, 70 מעלות חיידק כזה מושמד ומת. הפסטורה היום ב-120 מעלות - - -

כאן אתה צריך לדייק, לא 60 מעלות, מעל 70.

מעל 70.

60 לא מספיק.

ב-70. 80. מחלבת יוטבתה שאליה משווקים עושה פסטור של מעל 120 מעלות. אני חושב שכאשר מקבלים במשרד הבריאות לשפוך חלב הנזקים הם במאות אלפי שקלים וחבל.

הנזק השני הוא כמובן, אם דיברו על כבשה 1,000 שקל של פרה חולבת ו-11 אלף שקל. שאבו לנו בשבוע שעבר, לפני שבועיים בערב אחד חיסלנו 146 ראש, תחשבו את העלות, זה מיליון וחצי שקל. הנה הלכו כמה מהתקציב? ב-2006, בוא נגיד כך, אם תהייה זליגה של המחלה הזאת לתוך משק החלב, לתוך רפת החלב שהוא הענף החקלאי הכי גדול והכי מפואר של מדינת ישראל, אם החיידק הזה יפלוש לתוך רפתות, הנזקים יכולים להיות הרבה יותר מהתקציב הזה. לכן וברור שהמלחמה צריכה להתחיל ברחוב.

לפני 20 שנה היה אירוע, אף אחד לא היה מודע, שתי הרפתות האלה זיקים וכרמייה, עדרים ולא חשוב מה נפגעו, עד שהרפתנים והווטרינרים לא חלו לא עלו על הבעיה. כשעלו עליה היה מאוחר מדי, הרפתות האלה הושמדו כליל. הושמדו והיה צריך להקים אותן מחדש. אוי ואבוי אם זה מה שהיה קורה לנו. אין החתום מעיד על עיסתו, נכון, אני לא אמור לטפוח לעצמי על השכם, אבל בכל אופן להגיד בעדינות שכנראה שזו הרפת הכי מפוארת במדינת ישראל ואם לא הכי אז בין החמש. היא בוודאי האינוונטר הגדול ביותר, הרפת ברביבים זה 2,500 ראש. אם חיידק כזה נכנס ועושה שמות, הנזק יכול להיות אדיר והתסכול אדיר. אני לא אוסיף על עצמנו.

הנושא שמובלע למטה במצגת, נושא של שיתוף פעולה. כלומר, אני לא יודע, בעצם אני שואל. האם קיים שיתוף פעולה עם "ביר הדאג'", הוא מאוד חשוב שיתוף הפעולה הזה. בעוונותיי אני גם איש טיולים, גם מטייל וגם עושה ספורט, גם נוסע על אופניים. בכל עבר במעטפת שלנו צריך לסתום את האף כי הפגרים זרוקים. אצלי אם בהמלטה מת העגל אז יש מקום מסודר ומגיע רכב ולוקח דגימת אקולוגיה ויש פינוי ויש מערכת. כבשים מתות פרוסות בצדי הכבישים, מעבר לוואדי. הכי קל לזרוק אותן בכרם זיתים של רביבים, מרחק של 500 מטר מהרפת שלנו. ברור שמשם השועל או התן שמגיעים לגורים שלהם, או מאות העורבים שנודדים בין השבט לבין הקיבוץ יכולים להעביר בקלות את החיידק. אם היה איזשהו מתקן כליאה, או מתקן בשיתוף פעולה, אני חשוב שזה בסך הכול גם לתושבים של הפזורה, זה לא נעים לחיות עם הריח הזה. אם היה משהו, חלק מהתקציב, או אני לא יודע מה, לנושא הזה וגם למודעות וגם צורת פינוי או צורת כליאה מסודרת, זה אחת. שתיים, כמובן שאני מברך, "ביר הדאג'" צריכה טיפול ויפה שעה אחת קודם.

תודה רבה. שם ותפקיד בבקשה.

מוחמד אבו פריחה. יושב ראש אגודת מגדלי הצאן הבדואים באזור הנגב. קודם כל, אני שמעתי בשורות טובות ממשרד החקלאות שבעוד שנתיים המחלה תפחת מ-10%. אלו דברים טובים, אבל אני חושב שהיא תעלה ל-30%. למה, כי דיברו על שיתוף פעולה בפעם שעברה שהיינו פה. אני חושב ששיתוף פעולה בשיתוף עם האוכלוסייה הוא בכלל נמוך ביותר, ממש לא נראה לעין. גם חברי שאמר על פגרים שזרוקים, זה דבר שאין לו, אין תרופה למחלה הזאת של כבשה שמתה. לאן הבדואי יכול לזרוק אותה? הוא לוקח אותה לוואדי או למקומות הרחוקים, שם לכל שבט יש מקום לזרוק את הדברים האלה. זה באמת עושה ריח לא טוב וגם המחלה. לא יגבירו את סיום המחלה שמדברים שהיא נראית לעין, בעוד שנתיים שהיא תפחת. אני חושב שסיום המחלה, פעם הקודמת כשדיברנו פה, זה כרוך בשיתוף פעולה עם המגדלים.

לא היו פגישות מאז הפגישה הקודמת?

אני אשמח אם יזכרו לי אחרים, אולי הזיכרון שלי קצר, יזכרו לי מתי נפגשנו אחרי הישיבה שהייתה פה. אולי נפגשו עם חקלאים, מיהם החקלאים שנפגשו איתם? אני יודע שבהרבה דברים יש ציפיות והירידה של הפרוצלה זה מבורא העולם. זה לא כאילו אנשים עבדו ועמלו והמחלה ירדה. אנחנו שווקים סגורים. לידיעתך אדוני היושב ראש, השווקים סגורים, אין שום אישור לנוע עם כבשים ממקום למקום, הכול מוסתר. אז יכול להיות שזה עזר לירידת המחלה, יכול להיות שזה טרם לירידת המלחמה, אבל הבדואי בכוחות עצמו, כל מגדל בכוחות עצמו רצה להבין מה זאת מחלת הפרוצלה. הבינו בדיוק מה המשמעות, כאילו התחילו להתגונן, להרתיח את החלב, להתגונן מפני המחלה. אני חושב שזה משהו שעזר להם שהם ידעו והבינו איפה הבעיה.

בכל זאת, אם אדוני זוכר בפעם שחלפה, אני אמרתי מתחילים ב"רהט", אמרו מתחילים ב"רהט". אני אמרתי מתחילים ב"רהט" וב"ביר הדאג'" ונפגשים במרכז. ההתחלה תהייה ב"רהט", ב"ביר הדאג'". אני יודע שמקור המחלה הוא ב"ביר הדאג'" כי השטחים פתוחים ועוברים גם לישראל. למה ב"חורה" במיוחד, כי היא קרובה לגדה המערבית וכאילו כלבים וזאבים וכל מיני חיות טרופות מביאות את הפגרים לאזור של מדינת ישראל.

אני חושב שאם אנחנו לא נאטום הכנסת בעלי חיים מהרשות הפלסטינית לא נתגבר על המחלה, חבל על הדיבורים. כל מה שאנחנו עושים פה זה רק דיבורים, זה יפחית, אבל זה לא ינקה את המחלה.

תודה רבה. בבקשה.

שלום רב, אני דוקטור אלסאנע סלימאן, רופא וטרינר מהמגזר הבדואי.

דבר ראשון, כל הזמן - - -

מאיפה אתה במגזר הבדואי?

אני מ"לקייה", אבל עובד במועצה האזורית נווה מדבר.

כל הזמן, מזה עשור שנים המגזר כמעט "זוכה" במחלת ברוצלה, צועק על נגיעות בעלי חיים ובבני אדם שהגיע פעם למקום הראשון בעולם. אני שמח שסוף סוף התחילו, ואני מודה לכל אחד שעמד מאחורי הפרויקט הזה של הפחתת מחלת ברוצלה במגזר הבדואי, שאנחנו נהייה לא במקום הראשון בעולם. שנהייה פחות מזה. אנחנו נהייה במקום האחרון בעולם. גם לאחמד טיבי שהוא הרים את הכפפות וביקש את כל העניין של הישיבות והתקציב ושהוא המניע לכל הדבר. אני מודה לך ראש מינהל השירותים הווטרינרים, הוא הניע את הגלגלים והרים את הכפפות בעניין הזה.

אני רוצה לתת הצעה למשרד הבריאות, שההדרכות לא תהיינה רק בבתי ספר, אלא הדרכות לנשים שהן בבית ועושות את המלאכה ולא הילדים הקטנים. לאדוני ולחבר שלי שלא ראיתי אותו אלא רק בפעם הראשונה, שהוא ראש המועצה רמת הנגב. אני רוצה שאנחנו נעשה איזה שיתוף פעולה של שכנות ושייכות. שיתוף פעולה של קיום ודו קיום על הפגרים הזרוקים בשטחים הדלילים של המועצה האזורית נווה מדבר. הם שייכים, השטחים הדלילים של רמת הנגב. תודה רבה.

תודה. עוד חברים?

אני דוקטור סיאם אבו מאזן במרכז מדרום הארץ - - -

מישהו מ"רהט" פה?

אני מ"הרט". אני וטרינר ואני גם חבר מועצת העיר. אני נותן שירותים וטרינרים - - -

מה קורה ב'תכנית רהט' הראשונה.

ב'תכנית רהט', אני אדבר אתך אחר כך.

לא. לא. אין לי שיחות ביניים. יש לי שיחות גלויות.

אין לי מושג, אני לא מעודכן. אין לי מושג. אני חבר מועצת העיר רהט, אני וטרינר. אין אחד בדרום שיודע יותר ממני, אפילו במדינה, על האינטראקציה בין חקלאות, צאן, ברוצלה ובני אדם. מי שיש לו יותר אינפורמציה יותר ממני יכול להרים את היד. אני לא מעודכן במה שקורה בדרום - - -

בכוונה?

לא יודע. דיברו על שיתופי פעולה, אין דרך הצלחה. אני לא יודע איפה נגועים במחלה. אני, לדעתי וטרינר פרטי שמסתובב בין העדרים, צריך לקבל עדכון ראשון איפה נמצאת המחלה ואיפה לא נמצאת המחלה ואני לא יודע. שמעתי על - - -

איפה, משרד החקלאות?

משרד החקלאות, הוא לא מקבל עדכונים עבור עדרים שהם נוגעים במחלה.

אתה חושב שזה אישי נגדך.

לא נגדי, אבל אני לא מקבל. מדברים על שיתוף פעולה. שיתוף פעולה צריך להיות משני צדדים, לא רק מהווטרינר לשירותים הווטרינרים אלא גם מהשירותים הווטרינרים לצד השני. אני לא מקבל.

בקשר להסברה וההדרכה והתקציב המינימלי, לדעתי התקציב חייב להיות הרבה יותר גדול. באוכלוסייה מסורתית - - -

רק תוציא אותו.

הוא צריך להיות הרבה יותר גדול.

צריך לנצל אותו קודם כל.

שהפתרון יצא מהחקלאים עצמם ולא מלמעלה.

או.קיי. אדון דרומי בבקשה.

שלום, בוקר טוב. אדוני היושב ראש, בישיבה הקודמת שהייתה לנו - - -

לא צריך להוציא כסף דרך עורך דין כדי לפנות אלינו, תחשוב על זה.

בכל אופן, בפגישה הקודמת שהייתה לנו כאן, אתה אמרת דברים נכוחים. אמרת כשיש פיגוע - - -

הצטרף אלינו יוזם הדיון, אבל מודה שנודע לו באיחור המפגש, דוקטור אחמד טיבי.

מכובדי, שלום לכולם. לא לכולם - - -

שמור על ההערות שלך.

אדוני היושב ראש, בפעם הקודמת אמרת דברים נכוחים. הוא אמר שברגע שיש מקרה קשה, פיגוע או משהו שולחים קודם כל אמבולנס או מכבי אש. אדוני הראש, כי יש מצב חמור וצריך לטפל בו. מכבי האש והאמבולנס של משרד החקלאות חונה ליד המשרד של נדב גלאון מאז שהוא נכנס - - -

יש לי הצעה, בפעם שעברה נאלצת לעזוב לבד, לא הוצאתי אותך, כי התחלת בהתקפות אישיות - - -

אבל יש פה עניין אישי, יש פה עניין אישי.

חזור בך מבלי שאפגע בדיון ובך.

אחזור לעניין מבלי לציין - - -

התקפות אישיות נשאיר בצד. את זה תעשו - - -

אני אסכם את זה בכך שאני חושב שהוא האדם הלא נכון במקום הלא נכון.

אמרת לנו את זה בפעם - - -

או.קיי. בנושא שאתה העלית, שאתה ראית את דחיפות העניין, שצריך להתחיל לפעול ולכן גם חברי מ"רהט" לא רואה פה פעולה כי הפעולה התחילה והופסקה. אני, שמחזיק עדר נגוע, שלוש שנים בממשק בלתי אפשרי, לא מקבל מענה לא מהרופא החדש של השירותים הווטרינרים בדרום ולא מאף אחד מהגברדיה הזאת, אבל הם יודעים לבוא לפה ולהציג איזה נתונים על איזו ירידה כביכול שיש. לא ככה פני הדברים. תודה.

תודה לך. בבקשה עומרי שרון.

אחת, אני מאוד שמח לראות שהנתונים מראים שיש ירידה בהדבקה. מי שיודע להסביר למה זה? גם דבר טוב צריך לתחקר אותו להבין למה זה קרה. אם יש פה משהו שבאמת קרה ויש באמת - - -

אגב, אחד מהאנשים שיש לו חלק גדול בטיפול, ביוזמה ובטיפול בנושא הזה והתפרצות המחלה הוא עומרי שרון. מגיעה לו תודה.

תודה עומרי.

לקבל מחמאה מאחמד טיבי, זה לא תמיד מגיע.

מה שנכון נכון.

אני אומר דבר נוסף, אחד הדברים שחשוב להבין, מגדל צריך לדעת כמה הוא מקבל ולהבין מתי הוא מקבל. אני לא רוצה להיכנס לכל העניין, עניינים מסוימים, אבל הוא צריך לראות שפה הוא בעצם לא חושף. יודעים כמה יש לו וכמה ואין לו, פה זה הופך את זה עניין של שותפות עם מוסדות המס כי זה שני דברים שונים. צריך לראות איך מדבירים את המחלה הזאת מבלי שום קשר לדבר אחר. בעניין הזה, כל אחד רוצה לשמור על הנתונים שלו בצורה חשאית באיזה מקום.

לגבי האירוע ברביבים, מה שמדהים בעיניי הוא איך טיפולו בזה, אירוע דרומי אחד בצורה אחת ואיך מטפלים באירועים דומים אחרים בצורה אחרת. איך יש פה הבדל בין דרך הטיפול של כל העדרים מסביב, ואיך יש הבדל בין הטיפול ברפת של קיבוץ רביבים. לא שאני חושב שלא בסדר מה שעשו בקיבוץ רביבים, אני חושב שזה טוב מאוד וחשוב מאוד, אבל צריך לראות איך זה נעשה במקומות אחרים.

מעבר לזה צריך לראות אם הרפת של רביבים, כמו שערן אמר, היא רפת משובחת, צריך לראות אם נמכרו עגלות. אם עגלות נמכרו משם, האם יש עליהן מעקב, כי אולי זה הדביק מקומות אחרים. יש פה אירוע שרשרת. נבדק? דוקטור אם אתה אומר את זה אני - - -

העבודה שנעשתה עד היום, יש פה תקציב גדול, צריך לראות איך בודקים, משמידים את מה שצריך להשמיד וממשיכים בניטור כי אחרת זה לא יגמר לא בשלוש השנים ולא בארבע שנים - - -

והפיצוי שמגיע.

לא יכולה להיות השמדה בלי פיצוי, אין מצב כזה.

או.קיי. תודה. אני מתנצל שאנחנו מגיעים לסיום. אדוני השר אתה מוזמן.

השר הקדים לדיון הבא, אבל דנים בבריאות. אדוני השר, זה דיון שהיוזמה הייתה כולה של דוקטור אחמד טיבי.

שמי מרסלו מיקוליצקי, אני מנהל הלשכה הווטרינרית בבאר שבע. אני רוצה להתייחס על המילים של דוקטור מאזן. להגיד לכם שבדרך כלל מי שעוזר לנו ועם מי שאנחנו בקשר זה דוקטור אחמד יונס, הוא הרופא המטפל, הוא הרופא העירוני. בנאדם שהיה על ידי בכל הדרך שלנו במבצע ב"רהט", כל הזמן ואפילו היום על הבוקר דיברתי איתו. אנחנו בדרך כלל, לרופאים פרטיים אנחנו לא מדווחים. בקשר לדוקטור מאזן, בנאדם שאני מעריך המון, והוא יודע את זה טוב, אנחנו בדרך כלל מדווחים או לרופא הרשות או לראש העיר ולמועצה. אנחנו לא אשמים שהמועצה לא דיווחה. אנחנו ישבנו עם המועצה כמה פעמים, דוקטור גלאון ודוקטור עוזרי ואני, אפילו ישבנו וכן יש לנו מיני הבטחות מהמועצה. לא רק עם ראש העיר ישבנו, ישבנו עם המשטרה של האזור, ישבנו עם כל הגורמים של המועצה. אני חושב שהשירותים הווטרינרים לא אשמים על הדיווח שיש לעוד חברי מועצה. עם זאת אני יכול להגיד עוד משהו, שיתוף הפעולה שיש בעוד נושאים עם דוקטור מאזן הם הרבה, אבל בנושא הזה אני רואה שאנחנו חייבים לדווח לגורמים הרלוונטיים ולא לרופאים הפרטיים.

או.קיי. תודה. דוקטור טיבי, התייחסות?

משפט אחד. הדיון הזה הוא חשוב, הוא דיון המשך לדיון הראשון שיזמנו אדוני היושב ראש, היה בו הישג לוועדה, אני חושב הקצאת 50 מיליון שקל וגם המעורבות - - -

המתוקצבים. 43 בתקציב משרד החקלאות.

בצד שמאל למעלה. ההתערבות, המעורבות של מול שר האוצר, משרד האוצר הייתה יעילה מאוד. צריך להגיד מילה טובה על שר האוצר שגילה מהירות. גם על הדיון הזה שמציף את הבעיה כי עדיין יש כמה מוקדים של התפרצויות של המחלה שפגעה בחיי אדם וגם בעדרים. אני מברך על המשך הדיון אדוני היושב ראש. תודה רבה. אני מברך את כולם.

באמת דיון חשוב לבריאות. אם אנחנו נתמקד בכסף ונשווה לאשפוזים שישנם שם והיעילות אפילו גם בצפון, זה עולה בהרבה הרבה מ-50 מיליון שקל. זה מובן, כלומר אנחנו לא נסתכל כאן רק על משוואה מתמטית כמה זה מיליון שקל וכמה לא. אם באמת תתפרץ מחלה, הנה לפני שנה ואולי פחות, התפרצה ב"ירכא", 30 מקרים, כמה עלה האשפוז? אנחנו יודעים את המוקדים ויכולנו לחסל אותם גם בשיתוף פעולה. אני צריך להגיד שצריך להיות גם אכפת וגם משאבים שזה עניין של כסף. 50 מיליון שקל זה לא הרבה, זה מעט. תחשבו קצת כמה יעלה אשפוז של כל אחד מול כל מה שנשקיע בהשמדת צאן, השמדת עדרים והלהשמיד ולהשמיד. גם בעניין של המינהל, אם יש שם בעיה כלשהי בעניין הנוהג איך להתכנס. אפשר באמת למצוא דרכים כדי שבאמת לא יהיה בשטח. הביצוע מובן.

אני יודע את המצב כולו שם, יש אנשים שמסתירים, מפחדים, יש מס הכנסה ופה ושם יש כאן הרבה דברים שקשורים האחד לשני. אבל אנחנו לא נתמקד רק בעניין הכסף, נתמקד איך באמת לחסל ולהכחיד. אני יודע שקשה, אבל להכחיד את המוקדים של הברוצלה. אני חושב שהמשאבים שניתן, משרד הבריאות, משרד החקלאות יהיו מזערים מאשר הנזק מאשפוזים ואחר כך כל מיני דברים, לא רק תחלואה אלא חס וחלילה גם תמותה. זו מחלה קשה מאוד שאני מודע לה ואתם מודעים לה.

שמוליק, אתה רוצה? שמוליק, ראש המועצה האזורית רמת הנגב.

שמוליק ריפמן, ראש המועצה רמת הנגב.

מותר לי להציג אותו כחבר של היושב ראש, מורי.

תראו, אני חושב א', לא הכרתי ואני גם לא איזה מומחה למחלה. בסופו של דבר מדובר בעוד נושא שיש לו משלוש: יהודים, בדואים, משרד החקלאות. זה הנושא. ככל ששיתוף הפעולה יגבר בין שלושת הקדקודים של המשולש הזה, ואני מוכן כראש המועצה לקחת את "ביר הדאג'" ולקחת את היישובים בהר הנגב ולעשות פיילוט של שיתוף פעולה בנושא טיפול במחלה. תנסו אותי. אני לא מכיר דרכים אחרות. תודה.

היות ואני מכיר את שמוליק הרבה שנים ובהרבה עשייה, אז תדעו, כל מילה שהוא אומר, זה ניתן לביצוע.

תרשו לי לסכם, אני מתנצל שאני מסכם, יש נושא שיזם שר הבריאות בנושא מחלות - - -

תודה רבה. רואים כמה רוצים את הנכוחות של אחמד. אבל באמת יש לו קדנציה ברמה טובה מאוד. דוקטור אחמד גם רופא וגם מיוחד במינו.

אני רוצה להגיד לכם חברים. זה אתגר בלתי רגיל ולא יגמר בשלושה חודשים או ארבעה חודשים. אנחנו הקדמנו את הדיון כי אני חייב שהגיעו אלי, במיוחד שאחרי שאמרו לי שברביבים הרפת הכול כך מוצלחת נפגעת. יש לי הרגשה, באמת עוד יותר קשה כששמעתי שכל יום מגיעים שלושה-ארבעה נפגעים לבית החולים סרוקה. כמו שאמרת, כ-600 הגיעו בשנה שעברה, זה אחד אחד. הנתונים לא היו בידנו. עכשיו הם עושים את הבדיקה.

דבר שני, אני חייב להגיד, זה לא תכנון לשנה, זה נאמר על ידכם, אמרתם שזה רב-שנתי. אני חושב שמגיע לנו שתציגו לנו תכנית רב-שנתית. אני מודה לאלי נציג האוצר, הרפרנט של האוצר במשרד החקלאות שידע להביא לתקציב ראשוני. אני קורא לו ראשוני, כי הבדיקה, למה זה 50 מיליון שקל? זה ככה, אני אומר לכם שזה יותר האצבע, יותר הידע ולכן צריך להתמודד. זה דורש ממשרד החקלאות לעשות את התכנית הרב-שנתית הנדרשת כדי: א', למגר את המצב הנוכחי, אבל לעשות את מה שנאמר על ידי דוקטור אבו מערוף, להתמודד עם המניעה הנדרשת, זה הסברה ולא רק על ידי הילדים כפי שנאמר. אני מאלה שמאמין שכל ילד מסוגל לפעמים להסביר טוב יותר להורים ובוודאי לנשים באמצעות טיפות חלב כפי שציינתם. יש צורך בתכנית רב-שנתית בהתמודדות חזיתית במערך כולל כדי שהנושא הזה יהיה בשליטה. כמו שאמרת, ברמה כמה שיותר נמוכה, אני לא הייתי מסתפק ב-4-5, אני הייתי מחפש את ה-0. נרצה לא נרצה, היו תקופות ויש מקומות בעולם שזה מגיע ל-0.

דבר שני, אין סוף לשיתופי פעולה, פורמאליים לא פורמאליים. זה נושא שמחייב באמת יותר השקעה מכל הצדדים. אל תחכו שיבואו לתת לכם אינפורמציה, תלכו לחפש אותה, תדרשו אותה. לכם, אין לכם אלא לתת אותה. משרד החקלאות ומשרד הבריאות, תספקו, תתנדבו לתת יותר ממשהו כי הרגשה שאין שיתוף פעולה. אני ארצה להגיד את זה בסוג א' ובסוג ב' מבלי חס וחלילה לפגוע באף אחד. ההרגשה היא ששיתוף הפעולה לא קיים בשטח. אני אומר לכם, זה ניתן, הידע קיים, היכולות שלכם קיימות – תביאו את שיתוף הפעולה הזה ליותר מודעות וליותר ביטוי כי זה מה שייתן התמודדות. כל מערכת הפקידות המקצועית של משרד החקלאות לבד לא תצליח –זה נאמר על ידכם ואני רק מצטט אתכם בצורה אחרת. אם לא תגרמו לשיתוף פעולה עם מי שמגדל בקר או צאן או דרך כל פעולה אחרת לא תצליחו להתמודד עם האתגר האדיר הזה.

הנושא של מתקן כליאה, זה נראה לי, זו טכניקה פשוטה. לשבת עם המשרד, עם המינהל ולקבוע כמה מוקדים כאלה באזור ולהדריך את השבטים השונים: 'זה שלך, זה שלו'. תיקחו את זה, זה אתגר. היום אני יכול להגיד שגם על המינהל יש לנו קצת השפעה ואני אשמח להשתמש בזה כדי לעשות.

יש לי בקשה, אני מתחייב בשמך דוקטור אבו מערוף, בפברואר נבוא לשטח. אנחנו נבוא כוועדה לשטח, תביאו אותנו למוקדי הבעיות, לא למוקדי ההצלחות. הצלחות, נעשה את זה בגיל הפנסיה בעוד מאה שנה. הבעיות, תביאו אותנו כדי לשמש לכם פה בעניין הנושא הזה. כפי שאתם רואים זה קצר, זה שלושה חודשים. עכשיו זה רק שלושה או ארבעה חודשים, תלוי בלוח הזמנים של כולנו. אנחנו בפברואר נרצה לבוא כוועדה, כל מי שמתעניין בנושא הזה. נהייה אצלכם בשטח.

תודה רבה על הדיווח. תמשיכו, תתחזקו כי זה דורש מכם הרבה מאמצים, אנחנו אתכם. תודה רבה, כל טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.