הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 152

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ו בחשון התשע"ו (08 בנובמבר 2015), שעה 13:00

פרק ח' (תכנית תקציב תלת-שנתית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

איתן ברושי

באסל גטאס

זהבה גלאון

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

אלי כהן

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

רחל עזריה

נורית קורן

מיקי רוזנטל

יואב בן צור

צחי הנגבי

שלי יחימוביץ'

אוסאמה סעדי

שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר

ערן יעקב - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

ליאת גרבר - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עו"ד, עוזר ראשי, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

רוני מר - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

יעל מבורך - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אודי אדירי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אסי מסינג - עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

ליאור צור - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

טלי ארפי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דורון סמיש - רכז ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

רן רידניק - רכז בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

יעל אגמון - רפרנטית ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

ירון גינדי - יועץ מס, נשיא לשכת יועצי המס

חופית ולר - לשכת יועצי המס

ג'ק בלנגה - רו"ח ועו"ד, סגן נשיא לשכת רואי חשבון

עדי גרינבאום - עו"ד, היועצת המשפטית, לשכת רואי חשבון

צביקה זאבי - רו"ח, לשכת רואי חשבון

יוסי אלישע - עו"ד ורו"ח, לשכת עורכי הדין

אורין לביא - עו"ד, לשכת עורכי הדין

מיטל שחר - עו"ד, לשכת עורכי הדין

אריאל קצובר - עו"ד, לשכת רואי חשבון

טל עצמון - עו"ד, לשכת עורכי הדין

איתן צחור - עו"ד, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

הרצל בר-ניב - סמנכ"ל מיסים, כי"ל

רני לובנשטיין - מנהל רגולציה וקשרי ממשל, כי"ל

נילי אבן חן - התנועה לאיכות השלטון

שאול בשור - המשמר החברתי

טל אלוביץ' - לוביסט (פוליסי), מייצג את איגוד חברות הביטוח, קופת חולים מכבי, נשיאות הארגונים העסקיים, לשכת רואי חשבון

עידית סידיס שבתאי - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את איגוד חברות הביטוח, קופת חולים מכבי, נשיאות הארגונים העסקיים, לשכת רואי חשבון

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את איגוד חברות הביטוח, קופת חולים מכבי, נשיאות הארגונים העסקיים, לשכת רואי חשבון

יעל גויסקי - עו"ד, לוביסטית, מייצגת את לה"ב ולשכת עורכי הדין

יובל יפת - לוביסט, מייצג את אדם טבע ודין

שגית אפיק

שלומית ארליך

שמרית גיטלין שקד

אייל לב ארי

נעה בן שבת

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פרק ח' (תכנית תקציב תלת-שנתית) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

אני מחדש את הישיבה. אנחנו דנים בפרק ח': תכנית תקציב תלת שנתית, מה שמכונה הנומרטור. אחרי כן אני עושה במשך כמה דקות את התקנות הפוטו וולטאיות ומיד לאחר מכן ששינסקי. בנושא הזה קיימנו דיון ושמענו את כל הנוגעים בדבר. אני לא הסכמתי שהתכנית הזאת תפגע בחקיקה הפרטית ועל כן החקיקה הפרטית יוצאת מהחוק ובחוק יש רק מה שקשור לממשלה.

אני טענתי, אני לא יודע אם אני יכול לדבר בשם אחרים, שלחקיקה הפרטית יש בלאו הכי מגבלות שלא ניתן להעביר הצעת חוק תקציבית מעל שישה מיליון שקלים אלא אם כן יש רוב של חמישים חברי כנסת. אני לא הסכמתי. מכיוון שעל החקיקה הפרטית יש מגבלות וממילא בשנים האחרונות כמעט ולא ניתן להעביר הצעת חוק פרטית שהיא תקציבית – אנחנו מדברים כאן על חוק תקציבי – אי אפשר להעביר אותה בלי הסכמת הממשלה ואני לא מוכן שתהיה מגבלה נוספת. על כן מה שיש לנו בהצעת החוק שמונחת לפניכם, זאת הצעת חוק שאין בה התייחסות לחקיקה הפרטית אלא אך ורק לממשלה.

אני שומע שיש הסתייגויות.

כן.

יש לנו לנומרטור.

תגידי אותן.

אולי נעבור קודם, לפני ההסתייגויות, על הנוסח המתוקן?

בסדר אבל אני חושב שעל הכול פחות או יותר דיברנו.

יש כמה דברים.

אם אפשר לעשות את זה מהר כי הדיון כבר התקיים.

אנחנו בעמוד 2.

סעיפים 7 ו-8 לא ברורים.

אני אעבור אחד-אחד. אנחנו בעמוד 2, סעיף קטן (ב). סעיף קטן (ב) נקט במינוח הפעלת דרך מימון, מינוח שמופיע היום גם בחוק יסודות התקציב. לבקשתו של חבר הכנסת טרכטנברג, אגף התקציבים קיבל שדרך מימון הוא לא המינוח הנכון והשינוי שהם מציעים זה "פעולה מאזנת לכיסוי ההפרש האמור".

המינוח "פעולה מאזנת" מחליף את המילים "הפעלת דרך מימון" לאורך כל החקיקה.

נעבור לעמוד 3, סעיף קטן (ד).

כאשר דנו בחוק אמרנו שיהיה תקציב נפרד לדבר הזה.

לא דובר על תקציב נפרד.

אני מתנגד לזה ואני אומר לך למה.

דובר על מכסה של הצעות חוק.

לא, לא, זאת מגבלה. דווקא אגף התקציבים רצה את זה. אני בשבועיים האחרונים, מה שאגף התקציבים רוצה, אני רוצה ההפך. לא צריך לכתוב את זה בפרוטוקול כי כולם יודעים את זה.

מבחינת עברית. סעיף 7 ו-8 לא ברורים.

אם עלתה תחזית ההוצאות על סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לאותה שנה, ההפרש שביניהם.

מה זה אומר?

אני אסביר.

תדע שלא מתחילים דיון. שאל חבר הכנסת באסל גטאס לגבי העניין הזה. תענה לו ממש בקצרה כי הדיון כבר התקיים.

אני אענה בקצרה. תכנית התקציב הרב שנתית כוללת שני רכיבים. היא כוללת כמה הממשלה צפויה להוציא וכמה לממשלה מותר להוציא. ההפרש שביניהם מבטא את ההפרש בין מה שמותר לבין מה שהממשלה כרגע התחייבה לו כבר. ההפרש הוא ההבדל. כלומר, הבעיה הפיסקלית שיש לממשלה בשנים האחרונות.

אבל מה עושים עם זה? מה אומר הסעיף?

זה אומר שבכל חצי שנה בעצם הממשלה צריכה להגיש דוח שיכלול את שני הרכיבים האלה, יכלול את ההפרש שבין הוצאות הממשלה להוצאות שמותר לה להוציא ובין הגירעון שהממשלה צפויה להיות בו לבין הגירעון שמותר לה להיות בו.

עכשיו נעבור לשני התיקונים המשמעותיים ביותר שהוועדה ביקשה להכניס. עמוד 3 למעלה, סעיף קטן (ד). במקור מה שהופיע היה שהממשלה לא תגיש לכנסת הצעת חוק שבביצועה כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה וכן לא תתמוך בהצעת חוק פרטית שבביצועה כרוכה הפחתת הכנסות כאמור.

"הממשלה לא תגיש לכנסת ולא תתמוך בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בהצעת חוק שבביצועה כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה באחת או יותר מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת שנתית, שתגרום לחריגה ממגבלת הגירעון המותר באותה שנה או להגדלת החריגה כאמור אלא אם כן תינקט פעולה מאזנת כך שלא תיגרם חריגה או הגדלה כאמור, לפי העניין".

המלים שמתייחסות להצעת חוק פרטית ירדו אבל צריך להבין את המשמעות של מה שיש לכם כאן. הממשלה לא תוכל להגיש למעשה לכנסת הצעת חוק ממשלתית באף קריאה אלא אם כן תינקט פעולה מאזנת. זה לגבי הצעות חוק ממשלתיות. לגבי הצעות חוק טרומיות פרטיות, השלב הטרומי לא נכלל כאן. זאת אומרת שחבר הכנסת יהיה רשאי להגיש הצעת חוק טרומית אבל הממשלה לא תתמוך בה בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.[

ועדת שרים יכולה לאשר את זה בטרומית מבלי לחפש פעולה מאזנת. ההבדל הוא שהיום אם ועדת שרים מחליטה שהיא לא תומכת בהצעת חוק פרטית, אז לא עוזר גם בטרומית. כאן, אם לא היה לפחות את הטרומית, אי אפשר היה אפילו לאשר את ההתחלה. כך זה מאשר את ההתחלה. זה צריך להחליט בהצבעה, אם את נותנת את זה לממשלה, כן או לא.

אם מחר-מחרתיים הצלחנו לשכנע את הממשלה לגבי פטור ממע"מ על תרופות. הם לא יכולים להגיש את החוק הזה.

הם לא, אבל את כן.

לא, אבל הם לא יקבלו את החוק בטרומית.

שלא יעברו בטרומית אלא יעשו פעולה מאזנת.

אלא אם כן תמצאי פעולה מאזנת.

לא היא. הממשלה.

הממשלה תמצא. מישהו ימצא.

באותה מידה גם על החד הוריות?

כן.

לגבי החד הוריות יש עוד סיפור שהוא לא קשור לנומרטור אלא הוא קשור למיקי לוי. אורלי, זה מסכום שקל אבל גם יכולים להיות מיליארד שקלים. צריך לראות את הפעולה המאזנת. זאת אומרת, אני לא מאמין שאני מסביר את זה אבל.

הורדת את ערך הקרקע למגורים כדי לפתור את בעיית הדיור.

הממשלה מקבלת החלטה, היא צריכה לראות את תמונת המצב ומה יש מבחינת ההכנסות ומה יש מבחינת ההוצאות.

זאת אומרת שאם היא מורידה את מס הרכישה על הקרקע, היא צריכה להעלות מסים.

כן, אבל זה חוק של בוא נשחק במספרים וזה כולה משחק. זה בלוף.

אורלי, אם אני הייתי אדם עצמאי וחופשי בדעותיי, הייתי מצביע נגד. שלא תהיה טעות. יש כאלה שהם מאוד בעד.

אני רוצה להסביר. אנחנו צריכים לדעת באיזו שיטה אנחנו עובדים. למשל, עכשיו במערכת הביטחון מדברים על תר"ש. כשאתה מדבר על תר"ש, שזה תקציב חמש שנתי, זה בסדר. כאן אנחנו לא עובדים בצורה כזאת. רוב התחזיות שלכם להכנסות ממסים ממילא די רחוקות מהמצב. כרגע התחזית של השלושה אחוזי צמיחה, זה היה לפני שסין התמוטטה ולפני הפיגועים. אם אני מסתכל על ייסוף המס בחודש הזה, זאת בעיה. אנחנו לא עובדים כאן ככה אלא אנחנו עובדים בכוונות. לכן זה לא רלוונטי. הדבר הזה הוא לא מן העניין.

אראל, אנחנו לא בדיון. רבותיי, אנחנו לא בדיון. הדיון הסתיים. בדיון היה דבר אחד - אותו היא מקריאה – עליו עמדנו בתוקף. אם אני יכול לגייס רוב ולהעביר הצעת חוק תקציבית בכל הקריאות, אני רשאי והחוק לא מגביל אותי. אני לא צריך פעולה מאזנת. אין הגבלה לגבי כחבר כנסת שמגיש הצעות חוק פרטיות. זה יצא מהחוק על פי דרישת הוועדה.

אבל זה כן מופיע בחוק.

לא מופיע.

כי אתה יכול רק טרומית.

לא. הממשלה.

לא, גם אתה.

ראשונה זה גם אתה. הממשלה לא תתמוך בקריאה ראשונה.

רגע. עם כל הכבוד, אני לא למדתי משפטים. אם את מגישה הצעת חוק פרטית, הממשלה רשאית לתמוך בזה בטרומי, רק בטרומי, מבלי שתהיה פעולה מאזנת. את יכולה כחברת כנסת, אם את מגייסת רוב נגד עמדת הממשלה, כמו היום.

צריך תמיכת ממשלה וצריך שישים ומשהו חברי כנסת.

גם היום.

תמיכת ממשלה פוטרת לך את גיוס שישים ומשהו חברי כנסת.

גם היום.

היום אם יש לך תמיכת ממשלה, אתה לא צריך לגייס שישים חברי כנסת.

נכון. לא משתנה עבודת חבר הכנסת.

מאוד משתנה.

לא משתנה. משתנה בממשלה למרות שלפי דעתי גם שם לא משתנה אבל לא משנה. משתנה בממשלה. זה החוק. אם את מגישה הצעת חוק תקציבית שהיא פחות משישה מיליון שקלים, את לא צריכה חמישים חברי כנסת, את לא מוגבלת בעקבות החוק הזה ואין עליך הגבלה נוספת שלא הייתה קודם.

ואם ההצעה היא מעל שישה מיליון שקלים?

את צריכה חמישים חברי כנסת. גם היום זה כך.

קיבלת את תמיכת הקואליציה - - -

אני לא יודע למה אני מסביר. את שכנעת אותי. אני צריך להצביע נגד. בסדר. הלאה. מה עוד?

אותו הדבר מופיע בסעיף קטן (ו) לגבי הגדלה של הוצאה ממשלתית. גם כאן השינוי הוא: "הממשלה לא תגיש לכנסת ולא תתמוך בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בהצעת חוק וכולי". נמחקו המילים שמתייחסות ל"לא תתמוך בהצעת חוק פרטית", ושונה המינוח "דרך המימון" ל"נקיטת פעולה מאזנת".

עמוד 4, סעיף קטן (ח). במקום "בתוך שישה חודשים שר האוצר יגיש לאישור הממשלה תכנית תקציב תלת שנתית עד יום 1 ביוני של שנת התקציב", זה יחול גם על שנת 2017. עד 1 ביוני 2016 אתם תגישו לכנסת תכנית תלת שנתית. לגבי איזה שנים?

2017, 2018 ו-2019.

2017, 2018 ו-2019. בסדר.

עמוד 5, פסקה (3). "על אישור הממשלה לפי פסקה (1) תימסר הודעה לוועדת הכספים של הכנסת והיא תקיים דיון בעניין". זה לעניין הגשת תכנית תקציב תלת שנתית. אתה רוצה לכתוב והיא רשאית לקיים דיון בעניין או תקיים דיון בעניין?

היא תקיים דיון בעניין.

אורלי, אני רוצה להבהיר שהאופוזיציה נגד החוק הזה. זה לא במסגרת ההסכמות.

בסדר גמור. אם הייתי יכול, הייתי מצביע אתכם.

אפשר להגיש על סעיף (ד) נושא חדש?

כן. נושא חדש?

לא.

למה לא?

הייעוץ המשפטי אומר כן.

זה שינוי.

יש לנו הסתייגויות לחוק.

גם לנו יש. המון הסתייגויות.

נדון בהסתייגויות אבל אי אפשר להצביע.

למה אין מטרה לחוק? למה אין סעיף מטרה?

אורלי, נושא חדש?

כן.

ועדת כנסת. תוציאו מכתב.

למה אין סעיף מטרה לחוק?

רק להדגיש שהמגבלות הללו הן רק במקרה שיש חריגה גם מתקרת הגירעון וגם מיעד ההוצאה ולא בכל מצב נתון.

זה לא תמיד.

לא תמיד.

שחברי הוועדה ידעו. שלא ישמעו רק אותך אלא שישמעו גם אותי. תדעו, לפני שאתם מצביעים שמה שהוא אומר, זה נכון. אסי הוא איש רציני. הוא אומר שרק אם תהיה חריגה ורק אם יהיה גירעון, אז חלה המגבלה הזאת. אני שואל אתכם מי יחליט שיש חריגה או יש גירעון? אגף התקציבים. אני טועה?

חריגה יש תמיד.

אבל אתה זוכר את הארבעים מיליארד שקלים.

לממשלה יש תכנית והתכנית מאושרת על ידי הכנסת.

אתה זוכר את הארבעים מיליארד שקלים שפתאום הופיעו.

אם הממשלה תעשה משהו שלא מוצא חן בעיניכם, לכו לשר.

לא בדיוק.

מה לא בדיוק? לא הולכים לשר? מי יגיד שזה גירעון? מי יגיד שזאת חריגה?

בנק ישראל.

החוק הזה צריך להיקרא, אם אני הייתי מגיש הסתייגות, הצעת חוק תכנית תקציב תלת שנתית לחיזוק כוחו של אגף התקציבים.

אני רוצה להגיש את ההסתייגות הזאת.

לא. אני מצטער.

צריך להיות לחוק סעיף מטרה.

הוא אומר שאין סעיף מטרה לחוק.

אז אין.

בסעיף המטרה, ההסתייגות של אורלי לוי.

של גפני.

אני מצביע בעד החוק.

אנחנו נאמץ את ההסתייגות של גפני.

אני מצביע בעד החוק, בעזרת השם.

אנחנו רוצים הסתייגויות.

אצלי סיכום זה סיכום. סיכמתי שאני תומך בזה אם מוציאים את חברי הכנסת. אני לא חוזר בי.

אז יש לנו הסתייגויות.

רגע, תיקון אחרון. בעמוד 7, סעיף קטן (ב), פסקה (א) לעניין התכנית המעודכנת לשנים 2017 עד 2019 שתוגש עד 31 במרץ 2016 – נמחק כיוון שקבענו שזה יהיה עד 1 ביוני 2016.

הסתייגויות.

כל הכבוד ללשכה המשפטית שעשתה עבודה מצוינת.

יש לי כמה הסתייגויות אבל אני חושבת שאי אפשר להתחיל בלי סעיף המטרה. אנחנו נצרף את סעיף המטרה של אורלי לוי.

המטרה למנוע מחברי כנסת לחוקק חוקים חברתיים.

ולחיזוק אגף התקציבים.

לחילופין סעיף המטרה, לתת אוטונומיה מוחלטת לאגף התקציבים.

זה לא יכול להיות הדבר הזה. היא רושמת את ההסתייגות אבל זה פשוט לא יכול היות.

לא יעלה על הדעת.

אוטונומיה מוחלטת לאגף תקציבים.

כן. על זה נצביע ב-14:30. אני אצביע נגד. לא יוצא לי מהפה שזה לא נכון, אבל אני אצביע נגד.

בפרק ח', תכנית תקציב תלת שנתית, סעיף 43(2)(א), סעיף קטן (4) יימחק.

כל ההסתייגויות הן בשם הקבוצה.

כמה הסתייגויות יש לך?

שמונה הסתייגויות.

שבע.

אם אנחנו משאירים את זה, היא לא תקריא את זה. נקריא את זה בזמן ההצבעות.

מקובל עלי.

ההצבעות על ההסתייגויות ועל החוק יהיו ב-14:30.

גם את הטבות המס אי אפשר להביא. איך אתה מביא את הטבות המס?

אתה לא מביא.

אתה לא יכול להביא.

אם אתה לא מוריד באבטחת הכנסה של אברכים בתמורה.

אתם פשוט טועים. זה לא הולך לשנות דרמטית את העבודה.

זה מאוד דרמטי.

אני אגיד לכם למה. כי את הטבות המס אני יכול להביא כי אגף התקציבים תומך בזה וכשהוא תומך בזה, זה לא פוגע בגירעון.

אתה טועה. עם כל הניסיון שלך, אתה הפעם טועה. אנחנו תומכים בזה אבל צריך לקצץ בסעיף אחר. זה מה שהם יאמרו.

הם אומרים גם היום.

בסדר, אבל עכשיו יש חוק.

אתם פשוט טועים. זה לא דמוקרטי, זה לא חוקתי ולא כלום.

אם רוצים להעביר עכשיו את החוק להטבות המס לפריפריה, צריך להעלות מיסים.

אפשר.

או להביא את התקציב מקור אחר.

אם זה חורג מהתכנית התלת שנתית, צריך לנקוט פעולה מאזנת שבין היתר זאת העלאת מסים.

מה שהיא אמרה, נכון. אני אומר לכם שזה לא חורג מהתקציב התלת שנתי, מהתכנית, כי אגף התקציבים תומך בזה וכשהוא תומך, הוא יגיד שזה לא חורג.

נניח עכשיו יהיה עוד פעם צוק איתן.

אגף התקציבים מתמנה בחוק הזה להיות ראש הממשלה.

הרב גפני, אני שואל איך זה יעבוד. מחר יש צוק איתן.

אני לא מקיים את הדיון.

אני רוצה לקבל חוות דעת מקצועית. אגף התקציבים, תדבר.

אני שואל אם מחר יש עוד אירוע כמו צוק איתן, הממשלה רוצה עוד פעם עוטף עזה, לא יודע מה, מאיפה זה יבוא? עוד פעם יביאו 64 מיליון שקלים לחלק את עוטף עזה.

יצטרכו להעלות מיסים באותו סכום.

אני שואל איך טכנית זה יעבוד.

אני לא מייחס לזה חשיבות כמו שאגף התקציבים מייחס לזה אבל אני גם לא מייחס לזה את הפחד שקיים כאן. אנחנו לא כך. זה לא המצב.

תן להם בבקשה שלושה משפטים.

בסדר. בבקשה, שלושה משפטים. אגף התקציבים. יעל, תתייחסי. יש היררכיה באגף התקציבים. זה לא כמו אצלנו.

ואם אני רוצה להתייחס?

אתה לא יכול כי אתה לא אגף התקציבים.

הרציונל הוא מאוד מאוד פשוט. הוא בסך הכול אומר שאם אין מקור למימון, אם אנחנו יודעים עכשיו שאנחנו לא יודעים לעמוד בהתחייבויות שלנו, לא נעמיק אותן. זה הרציונל. אנחנו ראינו בשנים קודמות בהן הממשלה לקחה – הממשלה, לא הכנסת – התחייבויות מעבר ליכולת שלה, מעבר לכללים הפיסקליים שלה, מעבר למה שהיא בחקיקה אחרת אמרה שהיא תעשה, ואז היא הגיעה לכאן והיא הייתה צריכה לקצץ.

חוק המע"מ לא היה עובר.

אנחנו מנסים למנוע את הדברים האלה.

אורלי, אני אשאל את השאלה שלך באופן מסודר.

ככה זה כשאתה תומך.

בטח. אם לא הייתי תומך, הייתי מדבר בעד. אני לא מאמין שאני מסביר את החוק הזה. אומרת חברת הכנסת אורלי לוי בואי נדבר בהווה. החוק הזה קיים, עבר כבר לפני שנתיים, האם שר האוצר יכול להוריד את המע"מ ככה כמו שהוא הוריד בפעם האחרונה?

בלי להעלות מסים.

שר האוצר יכול הכול.

זה מה שאמרתי. זה חוק המשחק במספרים. אתה משחק. הוא יכול היה ולשנות סעיף אחר ולהגיד הערכת חסר או הערכת יתר.

בדיוק. נכון.

התשובה לזה היא כזאת: קודם כל, בשנת התקציב עצמה, כל עוד אתה במסגרת התקציב ואתה לא חורג מהכללים, אין בעיה. כשאתה מסתכל קדימה ואתה צופה קדימה, השאלה היא מה יקרה. אם כתוצאה מהורדת המע"מ יהיה שינוי מכלל הגירעון שזה אחד הכללים הפיסקליים, כי הרי המע"מ לא שייך לכלל ההוצאה אלא שייך לכלל הגירעון, אז השר יצטרך לבוא לממשלה ולומר מהיכן המקור שזה נעשה. לא בטוח שהממשלה הייתה מקבלת את זה. יכול להיות שהממשלה הייתה מחליטה או שמקבלים את הצעת שר האוצר ואז הממשלה מחליטה, ולא שר האוצר, איזה מקור תקציבי מביאים, או במסים, או בדברים אחרים. לא יודע מה הממשלה הייתה מביאה.

או מקצצים בפריפריה. מה הבעיה?

גם כשיש עודפים, לא נותנים לפריפריה.

במקרה הספציפי הזה, הפעולה הזאת שנעשתה הייתה פעולה מאוזנת. היא לא פתחה את המסגרות כי היה עודף ממסים. דרך אגב, כל עוד הממשלה, גם בכלל ההוצאה וגם בגירעון תקבל החלטות שלא יפרצו את המסגרות הפיסקליות, לא נגיע לסיטואציה הזאת.

תודה רבה.

זה לא כתוב כאן.

לא חשוב. סיימנו את הדיון.

שי, אתה פשוט לא מודע להשלכות. הנה, עכשיו הם מבינים מה ההשלכות של החוק.

יש לכם זמן עד 14:30 לחזור בכם מהחוק הזה. אם לא, נצביע בעד ולה' הישועה, כך אומרים אצלנו.

במקרה הזה גם הוא לא יכול לעזור.

אני עובר לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות).

מה עם כל ההסתייגויות? הכנסת אותן?

לא. ראיתי שיש הסתייגויות כתובות אבל חבל שנקרא אותן פעמיים. בשעה 14:30 נצביע ואז תקריאי ותגידי.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55.