הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 94

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ט בחשון התשע"ו (11 בנובמבר 2015), שעה 10:12

פרק ז' (הגנה על בריאות הציבור (מזון)) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 - דיון מחדש על הפרק כולו למעט סעיפים 27, 33(א), 33(ד1), 33(ה), 36, 37, 38, 39, 40(ג), 47(ב), 48, 52, 53(3), 54, 56, 62, 67, 70(ב), 72, 75(7), 317

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

מאיר כהן

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

איימן עודה איימן

טלי פלוסקוב

נורית קורן

עבדאללה אבו מערוף

שרן השכל

אינג' אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר ינון יוני - מנהל המחלקה הווטרינרית, שירות המזון, משרד הבריאות

שרון גוטמן - עו"ד, יועצת משפטית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

זמר בלונדהיים - עו"ד, משרד המשפטים

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

שרון רוברטס - עו"ד, משרד המשפטים

אמיר רשף - אגף התקציבים, משרד האוצר

עלי בינג - אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי אפלבום - עו"ד, אגף השכר, משרד האוצר

יהונתן לוי - משרד האוצר

דבי מילשטיין - עו"ד, משרד הכלכלה

שחר פרלמוטר - עו"ד, משרד הפנים

זאב פיקובסקי - מדען ראשי, קבוצת תנובה, התאחדות התעשיינים

גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

בועז סיטי - עו"ד, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

רז הילמן - מנהל תחום ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

עינת פלינט - מנהלת תחום וטרינריה, מרכז השלטון המקומי

ד"ר משה רפאלוביץ - יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים

ד"ר האיסם אלבאסל - רופא וטרינר רשותי

ד"ר גלעד לסט - רופא וטרינר רשותי

ד"ר אבי שפירא - רופא וטרינר רשותי

ד"ר לביא בן שחר - רופא וטרינר רשותי

ד"ר רוני וילדר - רופא וטרינר רשותי

ד"ר אופירה מויאל - רופאה וטרינרית רשותית

ד"ר דניאל סילברמן - רופא וטרינר רשותי

ד"ר שלמה שלי עינב - רופא וטרינר רשותי

עמרי שרון - מזכ"ל ארגון מגדלי הבקר לבשר

ד"ר רוני סורקיס - מנהל אבטחת איכות ורישוי עסקים, שופרסל

ליעד גיל הר - מנהל רגולציה, חברת תנובה

מרב דוד - מנהלת רגולציה, חברת תנובה

אבשלום דולב - מנהל ארגון המשחטות התעשייתיות

קרין ישי - עו"ד, יועצת משפטית חיצונית לארגון המשחטות התעשייתיות

שרית כספי אורון - ראש תחום בריאות וכימיקלים, אדם טבע ודין

ארז גילהר - לוביסט (פוליסי), מייצג את תנובה, אסם, לקט ישראל

דפנה פביאן - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את תנובה, אסם, לקט ישראל

נעה בן שבת

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פרק ז' (הגנה על בריאות הציבור (מזון)) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 - דיון מחדש על הפרק כולו למעט סעיפים 27, 33(א), 33(ד1), 33(ה), 36, 37, 38, 39, 40(ג), 47(ב), 48, 52, 53(3), 54, 56, 62, 67, 70(ב), 72, 75(7), 317

בוקר טוב. היום ה-11 בנובמבר 2015, כ"ח בחשוון התשע"ו, השעה 10:12 ואנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. ברוכים הבאים. אני יודע שאתם מרגישים בבית וזכותכם המלאה להרגיש כך. יש כאן קבוצה שעשתה עבודה אדירה, על ידי כל אחד ואחד מאתנו, ובאמת יש הרגשה של תמונת מחזור.

יש כאן רביזיה כדי לעשות מספר תיקונים שהם לא מהותיים בעיני וברשותכם, אני נותן את רשות הדיבור ליועצת המשפטית. עד שעה 11:00 אנחנו מסיימים את הישיבה.

אדוני, יש כאן מסמך שמסביר את התיקונים שאנחנו מבקשים להביא לוועדה. אלה לכאורה תיקונים טכניים יותר אבל יש כאן שאלות של מהות כמו למשל העבירות הפליליות וגם חלק מהן הן הבהרות.

בימים האחרונים יש שטף של דברים שעולים בגלל הנסחות, בגלל תיקוני ניסוח, וכל הזמן יש ויכוחים. ניסינו בזמן הקצר שעמד לרשותנו ניסינו לסיים את הנושא של הרביזיות וניסינו לרכז את הדברים, את הדברים העיקריים שראינו שהיו בהם חסרים ודברים שלא היו, יצטרכו להיות מטפלים בהמשך.

אני רוצה להציג קודם את התיקונים אותם אנחנו מבקשים להציע ולקיים לגביהם את הרביזיה.

בסעיף 26 יש הגדרה של מזון חדש ואחת הפסקאות מדברת על כך שהוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרו אורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם ושאין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל. אנחנו אמרנו לפני פברואר 2006 ולמעט אנזימים ואמרו לנו שבהקשר הזה לא צריך את לפני פברואר 2006. אנחנו מבקשים להוריד את המלים האלה.

אני רוצה לציין את חברי הכנסת הנוכחים. שרן השכל, ברוכה הבאה, פעם ראשונה אתנו. דוקטור אבו מערוף, שולי מועלם, מירב בן ארי, טלי פלוסקוב, מאיר כהן, איימן עודה. ברוכים הבאים.

לפי הצעתו של חבר הכנסת מאיר כהן, קודם נפתח את הרביזיה ואז נקריא את השינויים.

אני מקבל אבל לא לשכוח שבשעה 11:00 אנחנו מסיימים את הישיבה.

אם תרצו רביזיה, למעט אותם סעיפים שכבר הייתה עליהם רביזיה.

בסדר. בואו נפתח את הרביזיה.

אנחנו מצביעים על דיון מחדש. אפשר לעשות אותה לפי הסעיפים. פרק ז' לחוק התכנית הכלכלית, למעט סעיפים 27, 33(א), 33(ד1), 33(ה), 36, 37, 38, 39, 40(ג), 47(ב), 48, 52, 53(3), 54, 56, 62, 67, 70(ב), 72, 75(7), 317.

בסעיפים האלה היו דיונים ברביזיות קודמות ולכן הם יורדים מהרביזיה הנוספת שאני הוספתי.

כן. אפשר להעמיד את הרביזיה להצבעה. הרביזיות הן לפי הצעת היושב ראש.

מי בעד הרביזיה כולל התיקונים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הרביזיה – פה אחד

הרביזיה נתקבלה.

הרביזיה התקבלה.

עכשיו נדון. בסימן 26, התיקון עליו דיברתי קודם לכן.

סעיף 55, הקראנו נוסח שאומר שהוא או נושא משרה בתאגיד לא הורשע בעבירה. אנחנו קראנו "הוא ובתאגיד נושא משרה בתאגיד" וכמובן הכוונה היא שכאשר מדובר בתאגיד והכוונה לחייב נושא משרה, זה בנוסף לחיוב של התאגיד ואנחנו רוצים להבהיר את זה. למשל, בסעיף 55(3), ואם יש לנו עוד הוראות כאלה. זאת המשמעות כי התכוונו להגיד נושא משרה בתאגיד.

בסעיפים 108 ו-117 יש הוראות לגבי סכומי האגרה שנקבעו בחקיקה הראשית. הסכום עצמו. יש לנו סכומים בתוספת התשיעית שנקבעו, עוד סכומי אגרה שנקבעו ויש כמובן עוד סמכות לשר לקבוע סכומי אגרות שונים. מוצע שגם הסכומים האלה שבסעיף 108 ו-117, גם הם ייקבעו בתוספת התשיעית וכמובן יהיו נתונים לשינויים על ידי השרים בהתאם להוראות.

צריך להצביע?

אפשר אחרי כן גם להצביע.

זאת אומרת שהסכום של ה-384 שקלים יוצא מהחוק?

הוא לא יהיה בחוק. הוא יהיה בתוספת.

ויצביעו עליו כבר עם החוק עכשיו או שהוא ייקבע?

כן. התוספת תהיה קבועה בחוק.

הסכום נשאר. יוצאים לדרך עם הסכום הזה.

כזכור, הסכום הופחת מהסכום המקורי שהיה.

שים לב שיש אוסמוזה. האוצר עונה בשם המשפטים והכול בסדר.

סעיף 126. הייתה הוראה שאומרת: "יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 148(4) ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי תת סימן זה". מוצע להוסיף כאן את המלים "לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור ולתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון. היעדר סימון של מזון כאמור שנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח". הכוונה כאן היא להבהיר ששמירת המסמכים לכל משלוח של מזון, זה דבר שהיה במקור ונשמט בשינויים שעבר הסעיף ולכן גם הוצבע על נוסח אחר.

סעיף 191 זה סעיף שנוגע לנושא של עוסק במזון שהתברר לו שהמזון שהוא מכר עשוי לגרום לנזק. זאת הוראת ה-ריקול.

למה לא מצביעים על כל סעיף?

אפשר להצביע.

אפשר להצביע על הכול בבת אחת?

כן.

סעיף 191. דובר בו על מצבים של ריקול. בעניין הזה היה ויכוח לגבי מה שהוועדה בחרה להכריע בסופו של דבר. השאלה הייתה האם חובת דיווח למנהל שירות המזון או הוראות אחרות צריכה להיות רק לעוסקים קטנים. אנחנו זכרנו מהדיון שהפטור מחובת הדיווח ניתן לעוסקים קטנים, על עוסקים שהמחזור שלהם, המחזור השנתי שלהם, הוא עשרה מיליון שקלים לכל היותר. אמרו לנו שדובר על כל עוסק או שצריך להיות כל עוסק וכי אין טעם להפריד כאן בין העוסקים. אני רוצה להזכיר שדובר על המכולת, על בעל המכולת, האם יש לו חובת דיווח או אין לו חובת דיווח.

אני אסביר. הכוונה שלנו היא לא לסגת מהדבר הזה אלא בעצם להגיד שכרגע חובת הדיווח היחידה היא עת עשית ריקול. כאשר מכולת עושה ריקול, שזה כמובן לא קורה, אבל אם תיאורטית היא עושה ריקול ממש מול הציבור, כמובן היא צריכה לעדכן גם את מנהל שירות המזון. לא יתבצע ריקול בלי ששירות המזון יודע על כך. לגבי כל היתר, פשוט הורדנו את זה לתקנות כי אמרנו שהרזולוציה בחוק ובתקנות אפשר יהיה לעשות את הרזולוציה בהתאם לגודל, מי שמקבל מספק וכולי. כלומר, אנחנו פשוט מורידים את זה רמה למטה. זה לא מתאים לחקיקה ראשית. לכן אנחנו לא חוזרים מההבנה העקרונית של מה שאמרת, אבל לא בחוק.

לכן יש כאן שתי חלופות.

דווקא על הקטן מטילים אחריות לא קטנה לעומת הגופים האחרים שם זה כאילו יותר טכני אבל כאן זה מהותי יותר.

לכן נעשה את זה בתקנות. נעשה את זה מסודר ובתקנות יהיה אפשר להבדיל בהתאם לגודל לגבי חובות הדיווח.

חלופה אחת אומרת ש"עוסק במזון שמחזור המכירות השנתי שלו עשרה מיליון שקלים חדשים לפחות, הוא ידווח למנהל שירות המזון על פירוט האמצעים שננקטו לפי פסקה (1) ויפעל לפי הוראותיו אם ביצע החזרה יזומה או מסר הודעה לציבור לפי פסקה (1)(ב) או (ג) או אם התקיימו נסיבות המחייבות דיווח כפי שקבע השר בתקנות".

בחלופה השנייה אין עשרה מיליון שקלים.

נכון. אין הגבלה.

זה יהיה בתקנות. הרעיון הוא שזה לא מתאים לחקיקה ראשית. הסתבכנו אם איך להכניס את זה לרזולוציה. זה באמת לא מתאים. זה הסדר הרבה יותר מפורט, מה יהיו החובות על קטן, על גדול, וזה שונה. כרגע החובה היחידה היא אם עשית ריקול. מכולת לרוב לא עושה ריקול אבל אם היא משום מה כן עשתה ריקול לציבור, תדווח. כל יתר המקרים, החוק נכנס לתוקף, אין עליהם חובות דיווח, עד שיהיו תקנות ושם שיהיה אפשר לעשות את ההבחנות.

"עוסק במזון ידווח למנהל שירות המזון בהתקיים אחד מאלה:

הוא ביצע החזרה יזומה או מסר הודעה לציבור.

בכל מקרה אחר בו נקבעה חובת דיווח בתקנות שקבע השר. בדיווח כאמור יפרט העוסק את האמצעים בהם נקט לפי פסקה (1) ויפעל לפי הוראות המנהל בעקבות הדיווח ככל שניתנו לו".

לגבי סעיף (4) בסעיף 126, בטבלה שלך, קצת חשבתי עליו. הנושא של לכל משלוח, אני מניח שזה נכון ביחס לרוב המסמכים.

התיקונים נעשו בעקבות ההערות שלכם אבל בסופו של דבר התברר שכאשר עשינו את כל התיקונים ואיחדנו את המזון הרגיל עם המזון הרגיש, נשמט הנושא של שמירה לכל מסמך.

אני מבין אבל בכל זאת אני רוצה להעיר. אני חושב שיכול להיות שיהיה מסמך שרלוונטי ליצרן ולא בהכרח רלוונטי לכל המשלוח ולכן לפי העניין, אם זה מסמך שהוא לא רלוונטי לרמת המשלוח, הוא לא צריך להישמר. צריך שלכל משלוח תישמר הניירת שרלוונטית.

לא אמרנו לשמור את זה כמה פעמים. אם יש לו תעודת בריאות, כאילו פעם אחת. הוא לא צריך עכשיו לשכפל את זה כמספר המשלוחים שהוא מביא אלא הוא שומר את זה פעם אחת.

יכולים להבין כאילו הוא צריך את זה כל פעם. יש לנו ניסיון עם זה.

תפנו ליועץ המשפטי לממשלה על יישום לא סביר של חוק.

אני רק אומר שננסח את זה בצורה כך שיהיה ברור מה הוא נדרש להביא לכל משלוח.

אחר כך תולים תלי תלים על מה זה לפי העניין. הכוונה היא שבמשלוח מסוים אתה צריך שיהיו לך כל האישורים. אלה שהם חד פעמיים, אין בעיה, תוציא אותם מהחד פעמי. לא אמרנו לך לשכפל אותו כמספר המשלוחים אבל על כל משלוח יבואו אליך ויגידו לך את כל המסמכים. לכן אין שם לפי העניין.

בוקר טוב. רז, אני חושב שבכל זאת נצטרך ליצור איזשהו קובץ הנחיות גם ליבואן מה כל סעיף וסעיף מחייב מבחינת העשייה היום יומית. שם נבהיר את הנקודה ונוכל לעשות גם הפרדה בין מסמך שהוא מסמך כללי ובין מסמך פרטני לעניין המשלוח. שם נפתור את הבעיה.

אני חוזרת לחלופה ב'. התקנת התקנות שגם אנחנו תומכים בה אלא שאנחנו מבקשים שזה יהיה באישור הוועדה. אנחנו רואים איזה שהם שיקולים, עשרה מיליון שקלים לעסקים קטנים והיינו רוצים שזה יגיע לאישור הוועדה.

אפשרי שזה יגיע לאישור הוועדה. אלה חובות דיווח, אלה חובות חדשים.

מחפשים לנו עבודה. בסדר.

סעיף 205. כאן יש תיקון. ההוראות היום אומרות: "על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להורות כי מפעל" – החידושים מסומנים כאן בצבע – "לייצור בשר מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון. הוראות לפי סעיף קטן זה יינתנו בהתחשב בין השאר בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל, בסוג המזון המיוצר בו ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור" וביקשו להוסיף שהם יינתנו בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב בין השאר גם באופן פעילותו של המפעל בעבר.

עשינו תיקון כזה לגבי סעיף 220 ולכן אנחנו מציעים גם את התיקון הזה.

בסדר.

סעיפים 213, 216, 259, 273. הסעיפים נוגעים לנושא של מערכת התראה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב. דיברנו על כך שצריכה להיות מערכת כזאת אבל השר רשאי לקבוע הקלות והתאמות לעניין יישום מערכת כזאת. רצינו להבהיר שהוא גם יוכל לקבוע פטורים. זאת אומרת, הוא יוכל לקבוע שיהיו גורמים שיהיו פטורים מהתקנת מערכת כזאת ושזה גם יחול לגבי יצרן או בעל היתר הפעלה או יבואן או משווק, וצריך לראות בכל מקום את ההתאמה, ובהתחשב בין השאר גם לא רק בהיקף הייצור וסוג המזון המיוצר - או כמובן במשווק זה צריך להיות בהתאמה לשיווק - אלא גם במספר רכבי ההובלה שקיימים.

אפשר להבין למה מספר הרכבים צריך להשפיע על דבר כזה?

משרד המשפטים יסביר לנו.

הוסבר לנו שככל שיש יותר רכבים, העלות יותר נמוכה. ככל שיש מעט רכבים, העלות פר רכב היא יותר גבוהה. לכן צריכים לשמור את האופציה גם לקבוע לפי מספר הרכבים ומספר הרכבים מעיד על היקף הייצור במפעל. צריך לשמור את האופציה גם לקבוע לפי מספר הרכבים כדי להקל על היצרנים הקטנים.

כדי לאפשר את ההקלות ליצרנים הקטנים שמחזיקים מעט רכבים.

אולי כדאי להבהיר את הנקודה הזאת, שהכוונה היא כלפי מטה ולא כלפי מעלה.

אלה הקלות פטורים והתאמות.

זה יכול להשתמע כאילו מי שיש לו צי גדול של רכבים, אתה נותן לו הקלות.

לא. להפך. בדיוק להפך.

ננסה למצוא דרך שאומרת.

אני הבנתי מזה את ההפך. אני מניח שאני לא היחידי שיכול להבין כך.

תחשבו על זה וננסח את זה תוך כדי הישיבה.

סעיף 227. כאן יש תיקון שמשרד הבריאות ביקש להכניס. כל הרופאים הווטרינרים שמונו הוסמכו. הסעיף אומר שכל הרופאים הווטרינרים שמונו יוסמכו לפי תת סימן זה, חייבים לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי סעיף 32לט ולהשתתף בהכשרה ובהשתלמויות מקצועיות כאמור בסעיף 32מ לחוק הרופאים הווטרינריים.

מוצע להוסיף לזה סעיף קטן (ב) שאומר שהרופאים הווטרינרים שמונו שהוסמכו לפי תת סימן זה, יפעלו בהתאם להנחיות מקצועיות של מנהל היחידה הווטרינרית או של מנהל השירותים הווטרינריים לפי העניין. זאת אומרת, תהיה כפיפות והנחיה מקצועית. יש הוראה דומה לגבי סמכויות הפיקוח, מפקחים לפי הוראות של מנהל שירות המזון.

סעיף 229. אני רק רוצה לוודא שאנחנו לא צריכים לעשות שינוי לנוכח השינוי במבנה שלפיו ברירת המחדל היא שהרופאים נשארים ברשות המקומית. האם הסעיף אינו טעון תיקון בנושא הזה?

לא.

כמובן צריך להוריד את סעיף 223 מהרישא כי 223 הוא דווקא סעיף שמניח שהם עובדי הרשות המקומית.

שלום חברת הכנסת נורית קורן.

עוד שאלת הבהרה. האם הרכבים הם בפיקוח המפעלים או בפיקוח הרופאים המפעליים או הרופאים בשווקים? האם תהיה סמכות בשני המקומות? אפשר להשאיר את הסמכות בשני המקומות אבל זה מה שהתכוונתם? להשאיר את הסמכות בשני המקומות.

את יכולה לחזור על סעיף 229?

שאלנו האם צריך להשאיר את הרישא לפיה כל הרופאים הם רופאי התאגיד והאם לא צריך לשנות את רשימת הסעיפים עליהם מתגברים ברישא. קיבלנו תשובה שלילית לשאלה הראשונה ותשובה חיובית לשאלה השנייה.

נניח מצב שבו כל הרופאים הם רופאי תאגיד. מה אומר המשפט הזה?

סעיף 229 מתחיל ב"על אף ההוראות לעניין מינוי רופאים וטרינרים מבין עובדי התאגיד". זאת אומרת, הסעיף הזה נכתב עת הייתה הנחה שהרופאים הווטרינריים המוסמכים רובם יהיו מבין עובדי התאגיד. אמרו לנו, לא, נשאיר את זה כך למרות שהשתנתה ברירת המחדל ויכול להיות שהרופאים, לפחות בתקופה הראשונה, הם יהיו רופאי הרשות, עדיין צריך להשאיר את הסעיף הזה כנוסחו. עדיין צריך להגיד שיהיה מבין עובדי התאגיד. ההוראות האלה נוגעות לעובדי התאגיד.

תעיינו בסעיף ואם יש לכם הערה, נחזור אליו.

בסעיף 232 הייתה בקשה של משרד הבריאות, ואני לא יודעת מדוע, שרצה שהסיפא שאומרת "ונטילת הדוגמאות תהיה ללא תשלום – תימחק".

נדמה לי שההוראה הזאת כבר בסעיף 276. זאת חזרה על מה שכתוב בסעיף 276.

אבל לא התכוונתם לשינוי מהותי. אנחנו מורידים את ההוראה הזאת.

ברשותך, התחייבתי לחזור לסעיף 229.

כל הפסקאות האלה, אני רוצה לשמוע את דעתם של הרופאים. נניח מצב בו כל הרופאים הם רופאי תאגיד. לא ברור מה כתוב כאן.

זה לא כתוב. אלה שאלות שלי שאני מבקשת להעלות בדיון. אני כותבת לעצמי כי אני יודעת שלא אוכל לזכור אותן. אני מתנצלת שזה בא כך אבל זה בגלל קוצר הזמן. אני מתנצלת. בשאר הדברים השתדלתי שיהיה נוסח.

אם לווטרינרים יש הערות, בבקשה.

בסעיף 243 ברישא, צריך להבהיר שמדובר בהיתר הפעלה שיש למפעל לשחיטת בשר. למה ההבהרה הזאת נדרשת?

בנוסח הקודם הכוונה הייתה שרק בעל מפעל לשחיטת בשר ישלם את האגרה בשווקים כי האגרה צריכה להיות משולמת במקור ולא בהמשך ההתפתחות של המזון. בעקבות חלוקת הסמכויות בעל היתר הפעלה גם כלל מפעלים נוספים כי היו מפעלים שעברו למשרד החקלאות. לכן היה צריך להבהיר שהכוונה היא רק למפעל לשחיטת בשר ולא לכל בעל היתר הפעלה.

בזה אתה בעצם מצמצם את רשימת החייבים בתשלום האגרה.

נכון.

לא הבנתי. אפשר לחזור על זה?

כן. לפני חלוקת הסמכויות הנוסח אמר שבעל היתר הפעלה ישלם את האגרה בשווקים. הכוונה הייתה שמפעל לשחיטת בשר, הוא זה שישלם. בעקבות חלוקת הסמכויות, מפעלים מסוימים עברו למשרד החקלאות, כמו מפעלים משולבים ומפעל שיש בו רק פירוק. הם יקבלו היתר הפעלה. הם לא צריכים לשלם את האגרה בשווקים כי זה תשלום כפול. מפעל לשחיטת בשר כבר שילם פעם אחת עבור הבשר. לכן צריך להבהיר שמדובר רק בבעל היתר הפעלה שהוא בעל מפעל לשחיטת בשר. זאת הייתה הכוונה המקורית.

דגים נכללים כאן באותו מפעל.

כן.

סעיף 247. אנחנו רוצים לוודא שכאשר אנחנו מדברים על היקף הפיקוח, גם התאגיד יהיה מחויב בהיקף הפיקוח שנקבע לגביו.

סעיף 249. צריך להוסיף את המילה "יבואנים" לגבי הרישום במערכת הממוחשבת.

סעיף 261. אנחנו מבקשים לוודא אם לאור השינוי של ברירת המחדל נדרש תיקון בהוראת הסעיף.

הסעיף הזה חל רק בתקופת המעבר.

אפילו לא בתקופת המעבר, אבל העובדים לא יהיו עובדי תאגיד.

מדובר כאן בעובדי מפעלים. ברירת המחדל היא לגביהם.

סעיף 276. אנחנו מבקשים להוסיף את המלים "עם רכב ההובלה". להתייצב בבדיקה עם רכב ההובלה.

סעיף 283(א)(11). מדובר בעבירות שאנחנו מבקשים להוסיף. יש לי כמה עבירות אותן אנחנו מבקשים להוסיף. עבירה שהייתה בנוסח הכחול ונשמטה בסעיף 283(א)(11): "מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים בניגוד להוראות סעיף 211".

יש גם את סעיף 283(ב)(53), שזה במדרג הענישה הגבוה. "מוכר או מחזיק לפי העניין בתקופת המעבר מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שקיבל פטור מבדיקות משנה מלאות בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר בניגוד להוראות סעיף 272".

יש עוד עבירות שאנחנו מבקשים להכניס לנוסח במדרג הגבוה. "לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 190". אלה הוראות שהן חלק מחקיקת המזון והן אומרות איך להתייחס למוצר בשר, איך לטפל בו, לארוז אותו, לסמן אותו וכן הלאה.

אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף 283(ב): "לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 190" וגם בעיצום הכספי במדרג הגבוה בסעיף 288: "לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 190".

בסעיף 288 אנחנו מציעים להוסיף עוד עיצום כספי. הוא קיים כעבירה אבל אין את המקבילה בעיצום הכספי ונוגע לאי וידוא קיום סימונים מסוימים לגבי משווקים. "מוכר מזון ארוז מראש בלי שווידא קיומם של פרטי הסימון המפורטים בתוספת העשירית בנוגע להוראות סעיף 155". עיצומים אחרים שנוגעים לסימון, יש לגביהם הוראות מיוחדות בסעיף 288(א).

סעיף 288(27). אנחנו מבקשים להוריד משם את סעיף 162 שהוא סעיף מיותר. יש עבירה על הסעיף הזה.

בסעיף 283 אנחנו מבקשים שתי עבירות נוספות. צריך לקבוע את המדרג. זה בנוגע לתקופת המעבר. בתקופת המעבר יש חובה להגיע לבדיקת משנה של בשר עוף לאחר שחיטה וההצעה היא לקבוע עבירה "שאינו מגיע בתקופת המעבר לבדיקת משנה של בשר עוף לאחר שחיטה שהוא חייב בה בניגוד להוראות סעיף 255". לגבי בדיקות משנה ארעיות, לגבי מי שפטור מבדיקות המשנה, לגבי ההגעה לבדיקות משנה אקראיות שהוא חייב בהן, "אינו מגיע בתקופת המעבר לבדיקות משנה אקראיות שזומן אליהן בניגוד להוראות סעיף 264(א)".

אתם ביקשתם להוסיף את העבירות האלה. באיזה מדרג אתם רוצים לקבוע אותן?

זה לשיקול דעת הוועדה. אנחנו בהתחלה לא חשבנו שצריכות להיות עבירות.

אם לא צריך, נשמיט אותן.

כן לכלול אותן או לא?

אנחנו מלכתחילה לא חשבנו כך.

אתם לא רוצים, אז לא. יותר טוב. לא יזיק לנו פחות עונשים במדינה.

פחות עונשים זה דבר טוב, אבל אם קבעו כאן חובה כזאת, כדאי לשמור עליה.

משרד המשפטים לא התכוון לכך. זאת שאלה לגיטימית של נעה ומשרד המשפטים חוזר ואומר שלא צריך לנקוט בסנקציות, לא למעלה ולא למטה. תודה רבה.

הסמכה שביקשתם לגבי רשויות מקומיות: "לצורך קביעה ראשונה של מספר המפקחים הווטרינריים בשווקים כאמור בסעיף 224(ב) לצורך הקמת המערכת הממוחשבת, תמציא הרשות המקומית לפי בקשת מנהל היחידה הווטרינרית לא יאוחר משישה חודשים מיום משלוח הבקשה את הנתונים המפורטים בפסקאות (1) ו-(4) להלן ככל שהם נמצאים ברשותה וככל שהם בידיה לגבי עסקים בהם משווק בשר בתחום שיפוטה לרבות עסקים המוכרים לרשות שאין להם רישיון עסק ותוך חלוקה לסוגי העסקים כפי שיפורט בבקשה:

שם העסק.

שם בעליו של העסק ואם הוא חברה, מספרו ברשם החברות.

מענו של העסק.

מספרי הטלפון של העסק".

מתברר שזאת הייתה בקשה של משרד הבריאות כדי שתהיה לו תמונה של מספר העסקים, למרות שבהתחלה הייתה התלבטות האם דבר כזה נדרש ואין את המידע ממשרד הבריאות. הוסכם שזה יינתן רק ככל שיש בידי הרשות המקומית נתונים כאלה.

סעיף 32מ. אני רוצה להדגיש ששאלנו את השאלה הזאת ונענינו. בסעיף 32מ משתמע שההכשרות הן על חשבון התאגיד גם לגבי עובדי הרשות המקומית שעוברים את ההכשרה. רצינו לוודא שזאת הייתה כוונתכם. כך משתמע מהנוסח עליו הוצבע.

חשבנו על הסעיפים הקודמים של העונשין ואנחנו כן רוצים שתהיה עבירה במדרג הגבוה.

על בדיקות המשנה?

כן.

לא. אני מתנגד. תודה.

סעיף 32מ, הכשרות של חשבון התאגיד. גם לגבי עובדי הרשות המקומית?

נשאיר את זה ובינתיים אני אמשיך. סעיף 32מב, המנהל רשאי להורות על תכנית ההכשרה וההשתלמויות. אנחנו חושבים שזה מובן מאליו אבל כיוון שרצו להדגיש את זה, תכנית ההכשרה וההשתלמויות יכולה להיות בין היתר לפי סוגי רופאים וטרינרים מפקחים במקומות התעסוקה שלהם בהתאם לסוגי מקומות התעסוקה ובהתאם לניסיון ולהכשרה אחרת שלהם. זאת אומרת, אפשר יהיה לתת להם למשל פטור מתכנית ההשתלמויות המלאה או חלקיות או אפילו פטור מלא.

סעיף 334. יש כאן שינוי בנוסח. סעיף 334(יזׂ). "על אף האמור בסעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים כנוסחו בחוק זה, מי שמונה ערב יום הפרסום לבצע פיקוח וטרינרי על מזון מן החי על פי החיקוקים שבתוספת הראשונה לחוק האמור, לא יידרש לעמוד בתנאי הכשירות שבפרט (ב)(2) לחלק א' לתוספת השנייה".

סעיף 31. אנחנו מציעים שהתקנות הראשונות לפי סעיף 38(ב) לעניין ייחוס סגולה של חיזוק הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו בנושאים האלה, יובאו לאישור הוועדה בתוך 12 חודשים מיום הפרסום כדי שבאמת בתום 18 חודשים אפשר יהיה להספיק את תהליך האישור בוועדה וכך אפשר יהיה להתאים בין המועדים. זאת אומרת, להקדים את מועד הבאת התקנות לדיון.

סעיף 330 מדבר על האגרות ויש סעיף קטן שקובע שסכומי האגרות יעודכנו. לא נאמר שזה יפורסם או באתר או ברשומות וצריך להוסיף חובה לפרסם.

היכן אתם רוצים לפרסם את האגרות המעודכנות כל שנה?

או באתר או ברשומות.

באתר.

באתר.

בסדר.

עוד בנושא האגרות. מוצע לקבוע הוראה שסכומי האגרה יעוגלו, שסכום הקטן משקל אחד יעוגל לאגורה הקרובה.

כאשר מדובר באגרות שנקובות באגורות, ההצעה היא שהאגרה תעוגל לאגורה הקרובה. לגבי שתי האגרות שנקובות באגורות, שזאת אגרה בשווקים בתקופת המעבר - - -

זה לא סכום הקטן משקל אלא סכום הנקוב באגורות יעוגל לאגורה.

אני רוצה להעיר כמה הערות. יש גם תיקונים עקיפים שמתבקשים בחוקים בהם מוזכרת פקודת בריאות הציבור (מזון) שתוכנה עכשיו מוחלף לחלוטין בחוק החדש הזה שלנו. אחד מהם הוא חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 וגם בחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984. שניהם נוגעים לבתי המשפט שבהם מתקיים הדיון בעבירות לפי החוק הזה. אנחנו מבקשים לשנות את ההפניות, את פקודת בריאות הציבור (מזון) לחוק החדש.

חוק העבירות המינהליות. הפקודה הנזכרת שם, האם אתם רוצים לעשות שם את התיקון או שצריך לבטל את ההוראות שמתייחסות שם לפקודה?

מבחינתנו זה צריך להימחק. העבירות המינהליות היו בעידן שלא היו עיצומים כספיים ועכשיו יש עיצומים כספיים. אם בעתיד יהיה צורך על מי שאינו עוסק וכולי, אפשר יהיה לתקן את זה אז. כרגע זה יימחק.

עדכון חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. התברר שיש אפשרות להסמיך עובדים למפקחים לעניין החוק הזה. השאלה אם הסמכות הזאת של מינוי מפקחים צריכה להיות ואם לא צריך בעקבות כך לתקן את ההסמכות של המפקחים אצלנו בחוק.

הפקחים של הרשות מוסמכים מטעם משרד הבריאות אבל לא מפקודת בריאות הציבור (מזון) אלא מפקודת העם, לפחות מה שאנחנו יודעים. מכיוון שהחוק החדש מתמקד בעיקרו בתחום פיקוח על המזון, אין לנו כוונה להסמיך אותם לכך ולכן אנחנו מציעים למחוק את זה.

זאת אומרת, אנחנו נתקן אתה חוק הזה באופן שימחק את האזכור של הפקודה.

חוק תכנון משק החלב. זאת השפעה נוסחית. גם הנושא של חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים. אנחנו מדברים שם על חומר שנחשב חומר מסכן, אם הוא לא עומד בחובות הסימון שנקבעו לפי הפקודה ובחזקתו - - -

זה רק נוסח.

זה נוסח כי אנחנו מעבירים מפקודה לפקודה אבל יש לזה משמעות משמעותית להוראה. זה אומר שכל מי שלא עומד בחובות הסימון לפי הפקודה, מוצר שלא עומד בתנאי הסימון, נחשב חומר מסכן לעניין הפקודה הזאת ויש לזה משמעות מאוד מרחיקת לכת.

בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, זה משהו יותר נוסחי ואנחנו מציעים להישאר עם זה.

אלה התיקונים. רציתם לומר משהו לגבי סעיף המטרה.

כן. סעיף המטרה. בדיונים שהיו הוסף הנושא של לוודא היצע מזון וזה היה בסיפא של הסעיף. בדיוני הוועדה הוחלט להוסיף אזכור שאחת המטרות או הכול הוא כדי גם להגביר היצע מזון מוזל וזה התקבל והוסף אבל בנוסח העבירו את זה, וכך זה הוקרא, לרישא של הסעיף. זה הופך להיות כאילו יוקר המחיה הוא חזות הכול ובחוק הזה לטעמנו הבריאות וההגנה על הציבור הם חזות הכול וכמובן עושים את זה בהתחשב ביוקר המחיה. לכן אנחנו מציעים להשאיר את הנוסח כמוש הוא אלא להוריד אותו בחזרה לסוף של הסעיף כמו שהיה במקור.

תמיד אמרנו שקודם כל בריאות הציבור.

זה יחזור לנוסח המקורי. פשוט הנסחית הציעה להקדים עם הנושא הזה, אבל אם אתם רוצים להשאיר אותו בסוף הסעיף, בסדר.

לא לשנות את המלים אלא רק את הסדר.

אפשר לשים מטרה מספר שלוש כראשונה כי היא למעשה הכי רוחבית. היא מדברת על קביעת המון מידה לעניין בטיחות ותקינות מזון, לרבות אופן הפיקוח וההסדרה ואחרי כן את זה.

לא. אני מציע שנישאר עם הנוסח הקודם כי אחר כך תחזירו אותנו לעוד דיון, לא שזה לא נעים, אבל.

היו עוד הערות לגבי זכויות עובדים ואני מחכה שהם יגיעו עם הסיכומים שלהם. אנחנו לא רוצים לגעת בנושא הזה.

מי דן בזה?

האוצר בתיאום עם ההסתדרות. הנה.

אני רוצה להפנות את הוועדה לסעיף 269 בו לא תוקן מה שתוקן בסעיף 243. בגבייה הישירה לרשות מקומית. כתוב: "בעל היתר הפעלה שקיבל פטור מבדיקות משנה".

זה בין ההערות שקראנו?

לא קראתם ולכן אני רוצה להעלות את זה.

לא. אני לא דן.

אבל יש כאן טעות.

זאת בעיה שלנו. אני לא דן בזה. לא מוסיף סעיפים.

תהיה כאן גבייה כפולה.

כתוצאה מהעברת עובדים לתאגיד בחלקיות משרה יכול להיווצר מצב שבו עובד נשאר או בתאגיד או ברשות המקומית באופן נמוך משליש משרה. יש הנחיה שאומרת שאם עובד מועסק בפחות משליש משרה, הוא לא זכאי, הוא לא מגיע לתנאי סף לפנסיה תקציבית. הנושא הזה איננו מובהר דיו בסעיפים (11) ו-ׁ(12). כלומר, הכול על סמך ההסכמות העקרוניות עליהן דובר. אנחנו מבקשים שהנושא הזה יבוא לידי ביטוי בסעיפים טז(11) ו-(12) בצורה ברורה. זה נושא שהוא מאוד מאוד חשוב כדי שלא ייווצר מצב שאנשים שהיו זכאים, עובדים ותיקים שעבדו למשל בארבעים אחוזי משרה, יפוצלו עכשיו לפעמיים עשרים אחוזים, ופתאום ימצאו את עצמם לא זכאים לפנסיה תקציבית.

איך יפתרו את זה? יש לכם פתרון לזה?

יש הצעה.

משרד האוצר.

מבחינתנו ההתחייבות שלנו לשמור על תנאי העסקה מכסה מצב כזה ואם תהיה בעיה עם עובד ספציפי, אנחנו נדאג שיהיה לו לפחות שליש משרה או ברשות המקומית או בתאגיד.

איך תדאג? תיתן שיפוי לרשות?

לא צריך שיפוי. פשוט צריך שיהיה לו לפחות שליש משרה.

אין לו. אני ראש עיר ואני רוצה להעסיק אותו בעשרים אחוזים. אתה יכול לכפות עלי להעסיק אותו בשליש משרה?

יהיה צריך להעסיק אותו בשליש. לא תהיה ברירה.

אתה מתכוון לתאגיד. התאגיד יצטרך לקחת על עצמו.

הוא לא עובר לתאגיד. הוא נשאר אצלי. התאגיד לקח אותו בשמונים אחוזים.

אני אבדוק.

ההתחייבות המשמעותית היא לשמור על כל התנאים של העובד. היכן שהתנאים לא ניתנים מסיבות בירוקרטיות או משפטיות, האוצר ייתן את השיפוי הנדרש.

התאגיד. זה לא עניין של שיפוי. אנחנו אמרנו בחוק הזה שחוק הגמלאות יחול על התאגיד. זאת אומרת, עובד שהוא כבר בפנסיה תקציבית והוא עובר לתאגיד, הוא עובר עם הזכות שלו לתקציבית בתאגיד. אם התאגיד יעסיק אותו לפחות בשליש משרה, הזכות תישמר לו.

ואם הוא לא יעסיק אותו?

התאגיד מתחייב להעסיק אותו לפחות בשליש משרה.

זה לא פותר את הבעיה.

זה עדיין לא פותר. אם למשל ייקבע שהפיקוח בשווקים שאותו הוא אמור לעשות הוא רק עשרים אחוזים?

אם הוא נשאר ברשות, לא נוגעים בו. הסעיף מדבר רק על מצב שהעובדים עוברים ואז אומרים שאם הם עוברים, אנחנו מתחייבים שהיקף ההעסקה יהיה כפי שנדרש אבל לא פחות משלושים אחוזים.

ברשותך, אדוני, אני רוצה לחדד.

הצלצול הפריע לנעה. אני מבקש שתחזרי עליו ותקשיבו חברים מהאוצר.

אם אני מבינה נכון, אתה אומר שכאשר הם עוברים לתאגיד, אתם מתחייבים, אתם אומרים שהיקף המשרה ייקבע על ידי מנהל שירות המזון, מנהל היחידה הווטרינרית או מנהל השירותים הווטרינריים אבל ההיקף הזה - - -

אם הוא יהיה פחות משליש, התאגיד יעסיק בשליש.

זה לא פותר את הבעיה.

הוא מתחייב לשליש בתאגיד.

היקף ההעסקה בפועל היה פחות משליש. אלה רק אלה שבפנסיה תקציבית.

נאמרו כאן דברים ויש לי הרגשה שבתוכם נמצאת התשובה. אם הוא לא עובר, הוא ממשיך בתנאים שלו ברשות ואין בעיה. במידה והוא עובר לתאגיד, התאגיד יתחייב להעסיק אותו בשליש משרה כדי לשמור לו על כל תנאיו ושלום על ישראל.

אני אסביר היכן הבעיה. מה שאדוני אמר, זה נכון. ההצעה של האוצר היא הגונה אלא שיש בעיה אחת שצריך לפתור אותה. ניקח לדוגמה רופא שעובד בחמישים אחוזי משרה ועכשיו מתפצל לשלושים ועשרים אחוזים. השלושים אחוזי משרה שהתאגיד יקלוט אותו, באמת הוא יקבל שם את הפנסיה שלו אבל הרשות לא תהיה רשאית לשלם לו את הפנסיה שלו על העשרים אחוזים שנשארו. זאת הבעיה היחידה שנשארה.

ואז הוא נפגע ולא מקבל את אותם חמישים אחוזי פנסיה.

מדובר על רופא ותיק. מי שזכאי לפנסיה, זה מי שהתחיל לפני 1999 ואין לו בכלל צבירה.

אם אפשר, אני פונה לאנשי השלטון המקומי, מה הפתרון שלכם למצב כזה? האוצר מתחייב להעסיק אותו בשליש.

באותם תנאים כולל התנאי שחייב בשליש לפחות כדי לקבל פנסיה תקציבית.

אנחנו נעלה את זה בפני אנשי יחסי העבודה שלנו. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שתהיה אבטלה סמויה בעקבות כך שהרשות תצטרך להעסיק את אותו וטרינר בשלושים אחוזים.

אנחנו מדברים על העברת עובדים שתתחיל החל מעוד שש שנים?

כן.

למה לא בתקנות נכניס את זה?

היינו מבקשים אדוני שייקבע שמשרה שמפוצלת, שום צד שלה לא יהיה פחות משלושים אחוזי משרה לעובדים שזכאים לפנסיה תקציבית.

אני חושב שזה מאוד טוב.

אלה עובדים מעטים.

אני מקבל. תקנו את זה בהתאם.

אז לא משנה אם זה ברשות או בתאגיד.

זה רק לגבי עובד שעובר.

לגבי עובד שעובר ושיש לו פנסיה תקציבית.

צריך להבהיר שזה רק לגבי עובד שמבוטח בפנסיה תקציבית.

ברור.

יש עוד תיקון אחד לגבי זה שהקביעה של היקף המשרה, היה כתוב, כפי שיקבע מנהל היחידה הווטרינרית או מנהל השירותים הווטרינריים. היקף המשרה ייקבע על ידי מנהל השירותים הווטרינריים ומנהל היחידה הווטרינרית ודובר על כך שאם מדובר בפיקוח במפעלים שהיה כבר קודם מאוד מאורגן ומסודר, ההיקף יהיה לפי מה שהוא עשה קודם.

עוד הוראה. דובר על כך שהעובד לא יקבל יותר ממה שהוא היה מקבל קודם. זה לא התכוון למנוע אפשרות שיהיה הסכם קיבוצי שייתן לו יותר ממה שהוא קיבל קודם. זאת הבהרה אחת. הוא גם לא אמור לגרוע ומצבו לא אמור להיות גרוע יותר מכפי שהיה קודם.

אני רוצה לתקן את מה שאמרתי קודם. עשיתי בדיקה נוספת. כדי שלא להיות יותר מדי פזיזים לעניין של התיקון העקיף, גנים לאומיים וכדומה, בכל זאת עדיף להשאיר את זה. במידה ונצטרך, שתהיה אופציה כזאת ולא לפסול אותה.

להשאיר את התיקון העקיף.

מקובל. בסדר. מחזירים את התיקון.

יש לי הערה אחת. בסעיף 165, סעיף המשווק מהאזור, אנחנו עושים שני תיקונים קלים לבקשת המחלקה הפלילית. אמרנו אז שאנחנו רוצים לוודא איך מחילים את האיסורים הפליליים עליו וזה ברור. כרגע זה נעשה באופן שפשוט אומרים שחלים עליו סימנים י' ו-י"א וזה לא כל כך טוב מבחינה פלילית אלא עדיף שיהיה כתוב מאוד מאוד ברור וכל אחד צריך לדעת מה חל עליו.

בסוף של הסעיף כתוב לשם שמירה על בריאות הציבור ואנחנו נעביר את זה לפתיח של הסעיף ואז על הבאת מזון מהאזור וכולי יחולו רק סימנים ב' ו-ד'. לא צריך את הסימנים הפליליים ולא את סימן המשווק שחל כמובן מאליו מכיוון שהוא עושה פעולת שיווק כאשר הוא עושה. לכן לא צריך להחיל.

אנחנו נעביר נוסח לענת ולנעה.

היום.

יש לי אותו. אני מעביר לך אותו תוך כדי שאנחנו מדברים. פשוט קיבלתי את זה ממש עכשיו. אנחנו נוסיף בחלק הפלילי הוראה מפורשת שיהיה כתוב בה: "משווק מן האזור העובר אחת מן העבירות כפי שהוחלה לגביו".

אנחנו נוסיף הוראות כאלה גם לפלילי וגם לעיצומים.

לא ניכנס לכל עבירה ועבירה.

יהיה סעיף שאומר: "משווק מן האזור העובר אחת מן העבירות המנויות בסעיף 283 בניגוד לסעיפים המנויים כפי שהוחלו לגביו – כאן בעצם בא החיבור – דינו". אנחנו נעשה את זה גם ב-283 וגם ב-284 ואז גם ב-287 וב-288 לעיצומים. נעביר לכם את הנוסח.

לא הבנו כלום.

זה היה טכני לחלוטין. זאת רק הייתה הבהרה של הפליליות לגבי משווק מן האזור. קודם הייתה איזושהי אמירה עמומה ועכשיו זה נעשה כמו שצריך. לא שינינו שום דבר.

הייתי קורא לזה הליטוש האחרון.

ברשותכם, אם אין הערות מהותיות, מי בעד התיקונים כפי שהוצעו לנו על ידי היועצת המשפטית וכל ההערות שהיו כאן כולל האחרונה שלא כתובה אבל סומכים על משרד המשפטים?

הצבעה

בעד – פה אחד

נתקבל.

התיקונים וההערות התקבלו.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.