הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 27

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, ד' בכסלו התשע"ו (16 בנובמבר 2015), שעה 11:00

כנס לסיום מחזור א' של התכנית להעצמת תלמידות מצטיינות בתחומי המדע והטכנולוגיה

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

שרן השכל

מנואל טרכטנברג

יפעת שאשא ביטון

עידו שריר - מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נורית ירמיה - המדענית הראשית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נתנאל מזא"ה - מנהל אגף מדע וקהילה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

זאב חיות - מנכ"ל עמותת עתידים

חגית אליאס - מנהלת תכנית קדם עתידים,, עמותת ידידי עתידים

עינת זמיר - מנחת האירוע

קרן אלעזרי - מומחית סייבר

אוריה נעימי - תלמידה, נציגת מחזור א'

שרה נסאר - תלמידה, נציגת מחזור א'

נגה גוטליב - תלמידה, נציגת מחזור א'

זינה חג יחיא - תלמידה, נציגת מחזור א'

חן דולב - תלמידה, נציגת מחזור א'

שחף מסיקה - תלמידת בי"ס עתידים באור עקיבא

שני אהרונוב - תלמידת בי"ס עתידים באור עקיבא

רונית שינדלר - חברת אקסיומה

סיהאב חמזה - רכזי תכנית

זאיב יוסף - רכזי תכנית

מיכל רוזנטל - רכזי תכנית

יעל מכלוף - רכזי תכנית

מוחמד כתאני - רכזי תכנית

אפרת גל ברק - רכזי תכנית

סננא ספורי - רכזי תכנית

סברין יאסין - רכזי תכנית

סמאח ג'בארין - רכזי תכנית

תסמין דסוקי - רכזי תכנית

תומר גולן - רכזי תכנית

זהר ניר - רכזי תכנית

איציק אלימלך - רכזי תכנית

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

כנס לסיום מחזור א' של התכנית להעצמת תלמידות מצטיינות בתחומי המדע והטכנולוגיה

התכנסנו כאן היום לחגוג את סיום המחזור הראשון של תכנית מדעניות העתיד, תכנית שנתית לקידום תלמידות במדע ובטכנולוגיה, בהובלת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ועמותת ידידי עתידים.

כנס מדעניות העתיד נערך כאן במשכן הכנסת הודות לשיתוף הפעולה והתמיכה החמה של חבר הכנסת אורי מקלב, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אשר בין תפקידיה השונים שמה לה למטרה לעודד את תחום לימודי המדע והטכנולוגיה ולעודד לימודים אלה בקרב נערות ונשים.

שנת 2015 הוגדרה על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל כשנת נשים פורצות דרך. שנה שבמהלכה מבקש המשרד להפנות את הזרקור הציבורי לסיפורי ההצלחה הרבים של נשים ישראליות בתחומי המדעים וההנדסה ולהרחיב את השקעתו בדור העתיד של החוקרות והמדעניות, זאת מתוך תקווה שבעתיד הנראה לעין מקומן של הנשים בעשייה המדעית יהיה זהה לחלקן באוכלוסייה והן יכבשו את שדות האקדמיה, התעשייה והטכנולוגיה, גם במספרים וגם בהישגים.

נמצאות איתנו היום במשכן הכנסת הבוגרות הראשונות של תכנית מדעניות העתיד שאמורות להצעיד את ישראל לעבר היעד הזה. הן הגיעו לכאן ממקומות שונים בכל רחבי הארץ, ממגוון בתים, זהויות ותרבויות וכולן יחד מעניקות היום לנו 400 תקוות מדעיות חדשות.

הכנס היום מתקיים במקביל לדיוני המליאה על תקציב המדינה ולכן השר וחברי הכנסת מתנצלים מראש על כך שהם ייאלצו לעזוב אותנו במהלך הכנס.

אני מבקשת להודות לוועדה על האירוח החם. אני מזמינה את יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אורי מקלב, לשאת דברי ברכה.

בוקר טוב, מכובדי שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אופיר אקוניס, מנכ"ל המשרד מר עידו שריר, הצוות הבכיר של המשרד, מנכ"ל עתידים מר זאב חיות, ראשי מיזם עתידים, תלמידות יקרות ומצטיינות חשובות. כיושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אני מתכבד לארח אתכן כאן היום לטקס סיום המחזור הראשון של פרויקט מדעניות העתיד. שמחתכן שמחתנו. הצלחתכן הצלחתנו.

חיבור של צעירים, במיוחד צעירות למדע ולטכנולוגיה, חיבור הפריפריה למדע ולטכנולוגיה, אלה היעדים המרכזיים שהצבנו בוועדת המדע והטכנולוגיה ובשיתוף פעולה מלא עם משרד המדע והטכנולוגיה והחלל. אני רוצה לומר לפרוטוקול ואני אומר לכם שזו לא רק מילה, שאנחנו מתכבדים ושמחים, כי אלה היעדים, אני לא אומר לכם את זה רק בשפת הנימוסים.

כפי שידוע, אני אספר לכם, לחבר כנסת יש פעילויות רבות, יושבי ראש ועדות, חברים בוועדות, הכנסת מתחלקת, יש חלוקה, את האודיטוריום הזה לטקס כזה יכול לקבל חבר כנסת פעם אחת בשנה. פעם אחת בשנה הוא נותן חסות והוא יכול לקבל את האודיטוריום לאירוע. מה בחרתי מכל האירועים הרבים ומכל העיסוקים החשובים מאוד? את האירוע שלכם. בשמחה אני עושה את זה, בהערכה גדולה, אני באמת מאמין בדרך הזו ולכן אנחנו גם משתפים פעולה בהרבה אירועים. ערכנו ישיבות פתיחה של שר המדע והטכנולוגיה, בישיבות הפתיחה שמנו דגש על הדברים האלה והנה, אנחנו רק נמצאים בתחילת קדנציה ואתם מיישמים את זה. לכן השמחה שלנו, כוועדה, ואנחנו מאוד מעריכים ואנחנו רוצים לאחל לכם הצלחה גדולה מאוד.

בשלוש השנים האחרונות הייתן שותפות ליוזמה ייחודית ומאתגרת שחיברה אתכן, דור העתיד של מדעניות ישראל, להצלחה טכנולוגית ולמצוינות מדעית. אחרי זה במקביל ללימודים במגמות המדעים, נחשפתן לעולם האקדמיה והמחקר לצד תעשיות הטכנולוגיה העילית של ישראל.

הפרויקט הייחודי של עתידים בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה ובחסות ועדת המדע מהווה נוף אחר בעולם המדע והטכנולוגיה. בניית דור עתיד של מדעניות והעצמת אנשים בתחום הם משב רוח מרענן לתעשייה כולה. לא לחינם מגדירים אתכם כמדעניות העתיד. כולנו יודעים שההתפתחות המדעית והטכנולוגית היא העתיד הקיומי הכלכלי ובאמת לא רק זה, הגידול שלנו, וזה גם העתיד של העידן הגלובלי שבו למרחב הפיזי בין הפריפריה למרכז אין כל משמעות כשמדובר על העידן הטכנולוגי. המיזם שאתן מסיימות הוא ייחודי בכך שגם ובמיוחד שותפות בו צעירות משכילות מכל העדות והמגזרים בישראל. גם נחשפתי לכמה מחקרים שהובלתן ואפשר לומר ברור שאתן, מדעניות העתיד, שותפות לעתיד טוב יותר.

בסיום של פרויקט על פי רוב, בוודאי פרויקט חינוכי מוצלח, מתקיים טקס של חלוקת תעודה למצטיינות. אבל במקרה שלכן, כפי שכולכן יודעות, לא תהיה כאן חלוקת תעודות, מדוע? כולכן מצטיינות וזה משהו באמת מיוחד.

הזכירה זאת המנחה, שהשבוע הוא אחד מהשבועות העמוסים ביותר בכנסת הנוכחית, מדובר על תקציב המדינה לשנים 2015-2016, יש כאן תכונה מאוד מאוד רצינית בכנסת, ביטלו את כל הוועדות, אין שום דיונים, אין שום טקסים והכנסת הזאת מלאה בדברים כאלה, אין יום שאין פה כמה, דבר אחד התקיים, רק הטקס הזה, בגלל שיום החג שלכן, של מדעניות העתיד, הוא יום חג לכנסת ובעצם למדינת ישראל כולה. תודה רבה ובהצלחה.

תודה לחבר הכנסת אורי מקלב.

תכנית מדעניות העתיד מוסיפה לפעול בהצלחה הודות לשיתוף הפעולה הפורה בין עמותת ידידי עתידים למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, שיתוף פעולה שיצמיח בחודשים הקרובים מחזור חדש של מדעניות צעירות. אני מתכבדת להזמין לבמה את שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, חבר הכנסת אופיר אקוניס.

תודה רבה. מכובדי יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חברי חבר הכנסת אורי מקלב, חבריי וחברותיי חברי הכנסת שהצטרפו, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון וחבר הכנסת עמנואל טרכטנברג, מנכ"ל המשרד, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, עידו שריר. אני לא יודע אם אתן יודעות, יש לנו מדענית ראשית, במשרד המדע אין מדען ראשי, יש מדענית ראשית, פרופ' נורית ירמיה, זאב חיות, העומד בראש פרויקט עתידים, אורחות ואורחים, אחרונות חביבות אתן, בוגרות המחזור הראשון של פרויקט מדעניות העתיד.

בראש ובראשונה ברוכות הבאות לכנסת בירושלים, בירת ישראל. המדענית שנחשבת לפורצת הדרך הגדולה ביותר, האישה הראשונה במוסד האקדמי בו למדה, האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל והאישה היחידה שזכתה עד היום בשני פרסי נובל, מארי קירי, אמרה, 'איננו צריכים לפחד, אנחנו צריכים להבין'. אנחנו לא צריכים להבין, אנחנו צריכים גם לחקור, ללמוד, לנסות כיוונים ורעיונות חדשים, הפתרון יימצא בסוף. אלה הערכים עליהם מושתת פרויקט מדעניות העתיד.

צריך להגיד פה 'אתן יודעות', הרוב המכריע פה הוא נערות צעירות, מדעניות. אתן יודעות, ישראל היא מדינה פורצת דרך, אחת הגאוות הכי גדולות של מדינת ישראל הוא המדע הישראלי, שהוא מדע פורץ דרך, החדשנות, הטכנולוגיה. ישראל היא, איך אומרים את זה בלעז? high technique, מדינה שמייצאת בעיקר היי טק ויש בה גם תעשיית חלל מפוארת. ישראל היא מדינה קטנה יחסית, שאין לה משאבי טבע, יש לה קצת ואפילו עליהם יש ויכוח שלא נגמר, ייגמר בקרוב, אני מקווה, אבל יש בה הרבה מאוד מוחות מבריקים. יש בה מגוון רחב מאוד של אוכלוסיות, זרמים שונים, אבל לכולם יש את המוחות המבריקים שמביאים אותנו לעמוד גם בחזית תעשיית החלל העולמית, הטכנולוגיה, פריצות הדרך, החדשנות. ואתן כבר יכולות לראות את עצמכן כפורצות דרך, משום שאתן בוגרות המחזור הראשון של פרויקט עתידים ובעצם נכנסות לתוך המעגל הזה של אוכלוסיות שמעמידות את ישראל בקדמת המדע והטכנולוגיה בעולם כולו.

ואני רוצה להגיד לכם, יש כל מיני כותרות בעיתונים, יש סיפורים, יש כל מיני יוזמות מגוחכות, בעולם כולו, בכל העולם, בצפון אמריקה ובארצות הברית, באירופה, במדינות המזרח הרחוק, מסתכלים על ישראל בתדהמה לא קטנה, אני מוכרח להגיד לכם, אבל ביותר מכך בהערכה אדירה ובאהדה גדולה על התעשייה האדירה שיש למדינה הקטנה שלנו, שמגיעה לכל העולם וגם מגיעה מחוץ לעולם, מגיעה גם לחלל הראשון. וזה דבר שאתן עומדות להצטרף אליו.

לכן כשאני חושב על זה ישראל היא פורצת דרך גם בפוליטיקה, לא רק במדע וטכנולוגיה. כשבישראל כבר כיהנה ראש ממשלה אישה ב-1969, חלק ממדינות העולם המערבי לא נתנו עוד זכות בחירה לנשים, ובישראל כבר הייתה בתפקיד שנמשך חמש שנים ראש ממשלה שהיא אישה. אז אתן, הנשים הישראליות, פורצות דרך, לא רק במדע, לא רק בטכנולוגיה, גם בפוליטיקה העולמית.

אני שמח ואני בטוח שבמקום הזה, אדוני יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, כפי שאמרנו אצלך רק בשבוע שעבר, כמעט בשעה הזאת, בהצגת יעדי המשרד לשנת 2016, באולם הזה יושבת, או יושבות, למה רק אחת? יושבות מדעניות שעשויות, ואני מאמין ומאחל לכן, להיות אחת מאלה שבעתיד תזכינה בפרסים בינלאומיים ובפרסים יוקרתיים, בפרס נובל, כפי שזכתה פרופ' עדה יונת. אני לא רוצה להגיד, אתה יודע מה? אני כן אגיד, אולי גם ראש ממשלה עתידית. אנחנו גאים בכן מאוד ומאחלים לכן כולנו כאן הצלחה גדולה ואין לי כל צל של ספק, שניפגש בהזדמנויות בעתיד הקרוב מאוד, הזדמנויות שיהוו גאווה גדולה לכן באופן אישי ולמדינת ישראל כולה. ברוכות תהיו.

תודה לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל.

עמותת ידידי עתידים פועלת למיצוי הפוטנציאל האנושי בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. העמותה מבקשת לסייע לצעירות וצעירים מכל רחבי הערץ להשתלב בהצלחה בחברה ובמשק ולצמצם את המחסור הקיים במהנדסות באמצעות חינוך למצוינות מדעית וטכנולוגית. אני מתכבדת להזמין את מנכ"ל עמותת ידידי עתידים, מר זאב חיות.

כבוד שר המדע, חבר הכנסת אופיר אקוניס, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אורי מקלב, אנחנו ממש מודים לך שאירחת אותנו כאן היום. לכם זה נראה טריוויאלי להסתובב במסדרונות הכנסת, גם לנו וגם לבנות שנמצאות איתנו כאן זו התרגשות גדולה וכבוד גדול. מנכ"ל משרד המדע, עידו שריר, חברי הכנסת שהצטרפו, יפעת שאשא ביטון, פרופ' עמנואל טרכטנברג, בוקר טוב ואני מודה שההתרגשות גדולה.

לפני אי אילו שנים, ולפי השיער הלבן תוכלו להבין כמה שנים, הייתי סטודנט בטכניון בתחום המחשבים, לראות בת בשבילי הטכניון היה אירוע נדיר ולראות בת במקצועות מה שנקרא הכבדים, של הנדסת מכונות, אלקטרוניקה וכו', מי שלמד בטכניון, בבניין אולמן, היה אירוע נדיר ביותר עד כדי בלתי אפשרי וגרם להתרגשות גדולה מאוד כשהיית אחת כזו. השנים השתנו והיום בטכניון, ואני מסתובב הרבה, יש לא מעט בנות, אבל עדיין פחות מ-25%, ובמקצועות הכבדים שנחוצים להתפתחות המדינה ההנדסות הכבדות, אלקטרוניקה, מדעי המחשב, המדע, יש אפילו פחות. לכן כשמשרד המדע בא וביקש מאיתנו, ושמעתם את ייעוד העמותה, להצטרף למאמץ הזה התייצבנו, כי אנחנו בעתידים קשורים לצרכי המדינה והולכים לאורם. לפני הרבה שנים, כשזה התחיל, כמובן לא חלמנו שנראה את האולם המרגש הזה. אז ברוכות כל התלמידות המצטיינות, מחזור א', הראשון של מדעניות העתיד.

לעסוק במדע זה לא קל. זה סבלנות, זה לימודים קשים והדבר המרכזי שעשיתם בשלוש השנים, מעבר להיחשפות למדע, זה ללמוד לאהוב אותו. פגשתי אתכן לאורך המסע ולמדתן לאהוב אותו ולהתרגש ממנו והכי חשוב, לחלום הכי רחוק שאפשר.

יושבי השורה הראשונה, מאחוריכם באולם, אין צורך לסובב את הראש, אני רואה מפה, נמצאת האסטרונומית הבאה, אולי גם אסטרונאוטית, כפי שראיתם בסרט, נמצאת חוקרת הסרטן פורצת הדרך, נמצאת מפקדת 8200 ואני משוכנע, טיפה סבלנות, נמצאת גם זוכת פרס הנובל הבאה או שלעוד 30 או 40 שנה. אבל עוד דבר אני רואה באולם מאחור, יושבי השורות הראשונות מאחוריכם, שטיח צבעוני, מרגש, של מרקם החברה הישראליות, יהודיות וערביות, חרדיות וחילוניות, בנות העיר ובנות הכפר, ובימים אלה של קיטוב ושנאת סתם אין זה דבר של מה בכך. רק זה כשלעצמו מרגש מאוד מאוד.

בנות יקרות, כל אחת ואחת מכן כוכב. לא כוכבת, כוכב, הכוכב עצמו, מדוע? לכוכב יש שלוש תכונות, אחת, הוא מאוד מאוד רחוק מאיתנו ואתן חולמות רחוק רחוק קדימה לעוד הרבה שנים. הדבר השני, הוא מאיר, וכל אחת מכן מאירה קודם כל את עצמה כמובן, את משפחתה, את הכפר, את היישוב, את הקהילה. אבל לכוכב יש עוד תכונה, שאחרי שהוא מתפוצץ ונעלם הוא ממשיך להאיר. קצת הבנה באסטרונומיה, אתן בטח יודעות, מהירות האור וכו'. וגם אחרי שתעזבו את האולם הזה, כל אחת בחזרה למקום היישוב שלה, האור יישאר פה. אני מקווה שהוא ישפיע על דיוני התקציב איכשהו ואני בטוח שהוא יגבר על משאיות הזבל שבחוץ. תודה רבה.

תכנית מדעניות העתיד נשענת על שלושה עמודי תווך, חשיפה לאקדמיה ולתעשייה, העשרה מדעית והעצמה אישית ונשית. כשמבקשים להעשיר את התלמידות בתכנים מהסוג הזה דוגמה אישית שווה אלף מילים. בשלוש השנים האחרונות פגשו התלמידות שורה ארוכה של נשים פורצות דרך בתחומן, כולן הגיעו להישגים מרשימים הודות לצעידה עיקשת בשבילים של חלוציות ומצוינות. האישה הבאה שנפגוש היא אחת מאותן נשים מעוררות השראה, היא אמא, דוקטור, אשת חינוך, חברת כנסת, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד ואפילו זמרת בעברה. אני מתכבדת להזמין את חברת ועדת המדע והטכנולוגיה, חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא ביטון.

בוקר טוב לכולן וכולם. את הזמרת אני אשאיר לסוף, אנחנו נקנח בזה מעט. זה באמת מרהיב לראות כאן מדעניות מכל הקשת, אבל אני מוכרחה לומר לכן, בלי להשבית שמחות, שנכון, אנחנו מאוד גאים, אבל בשבילי זה הכי טבעי. זה שאתן יושבות כאן מבחינתי זה הדבר הכי נכון והכי טבעי שיכול להיות. אז אולי החברה מרימה גבה ואולי אחרים אומרים וואו, אבל אני חושבת שבתוך תוכנו כל אחת, זה מה שאנחנו רוצות לעשות ועם זה אנחנו צריכות ללכת.

כמו שאמרו, אין כמו דוגמה אישית, אז אני אנסה בכמה מילים למצות את עשר הדקות כדי לספר לכן קצת על עצמי. אני אתחיל מהיכן אני מגיעה. אני בת קרית שמונה, נולדתי שם, גדלתי שם, התחנכתי שם ואני נמצאת שם עד היום. כששואלים אותי 'את עוד מקרית שמונה?' אז אני אומרת 'כן, כנראה זה יהיה מאז ולתמיד'. אז זה באמת הבית ומהבית הזה אני פרצתי החוצה.

אני למעשה עשיתי את כל המסלול בדיוק כמוכן בלימודיי, התגייסתי לצבא ומיד אחרי שסיימתי את השירות הצבאי שלי נכנסתי לעולם האקדמיה. פשוט ידעתי מה אני רוצה, ידעתי שאני רוצה להיות אשת חינוך, ידעתי שבזה אני רוצה לעסוק, ידעתי שאני לא בדיוק חולמת להיות מורה כל החיים, אבל זיהיתי שהחינוך יכול להיות מנוף מצוין לצמיחה ולשינוי חברתי. ומהמקום הזה נכנסתי לתוך המערכת. למדתי את כל הלימודים בחיפה כשלמעשה הגעתי יום יום הביתה. זאת אומרת תמיד תמיד היה לי עוגן של קרית שמונה, יצאתי ממנו בבוקר וחזרתי אליו בשעות הערב המאוחרות.

בגיל 21 כבר התחתנתי. לא כי זה היה מקובל פעם, אל תסתכלו עליי כאיזה מודל עתיק, כי פשוט הייתי עם החבר כבר חמש שנים. שוב, זה הרגיש לי מאוד טבעי. אני פחות מסתכלת על מה הסביבה חושבת, אלא מה נכון לי ובעצם תוך כדי לימודים התחלתי תואר ראשון, מיד אחר כך תואר שני, מיד אחר כך לדוקטורט, סיימתי את הדוקטורט בגיל 29 כשאני נשואה עם 2 ילדים.

אני יכולה לספר לכם שכמעט כמו במדעים מדויקים החיים שלי היו מאוד מתוכננים, כי ככה בחרתי פשוט שהם יהיו. אז ילדתי את הילד הראשון מיד בסוף התואר הראשון, ילדתי את הילד השני מיד בסוף התואר השני, ידעתי מתי אני מגישה את הסמינריון, מתי אני אצטרך להיכנס לחדר לידה. באמת אולי רוח הקודש קצת הייתה איתי ומאוד עזרה לי לתכנן את הדברים. בתואר השלישי, בסוף התואר השלישי כולם חיכו לילד והחלטתי שפה אני מפתיעה, אז דחינו קצת את המועד.

במשך כל התקופה הזו אני עבדתי בהוראה. אני מגיל 21 נכנסתי לתוך מערכת החינוך, נשארתי בה למעשה כ-12 שנים בתור מורה, מרכזת מקצוע, בניתי תכניות לימודים, חנכתי, עשיתי כל מה שאפשר בתחום החינוך בבית הספר חוץ מלנהל בית ספר ומיד כשסיימתי את לימודיי האקדמיים, את הדוקטורט, השתלבתי באקדמיה כמרצה לתואר ראשון בחינוך במכללה האקדמית תל חי ומשם הכנסתי אחר כך למכללת אוהלו, כמרצה בהכשרת מורים.

בגיל 32 ילדתי את בתי שמבחינתי היא בת זקונים, שם ידעתי שזו התרומה האחרונה שלי מבחינת הילודה לחברה שלנו ובגיל 35 החלטתי שהגיע הזמן להשפיע בצורה קצת יותר רחבה. כשאנחנו מדברים על להשפיע בצורה קצת יותר רחבה זה אומר שמשתלבים בפוליטיקה. נשמע קצת לא נקי, נשמע קצת לא נעים, אבל ידעתי שזאת הפלטפורמה ואם אני רוצה לתת משהו אמיתי אז הפוליטיקה היא הפלטפורמה הנכונה והתמודדתי לראשות העיר בקרית שמונה. פספסתי את הבחירות, לא תאמינו, על 16 קולות. 16 קולות הפרידו ביני לבין ראשות העיר.

אבל מה שהיה יפה במערכת הבחירות הזו, אם אנחנו מדברים על נשים ועל גברים, זה שאני הגעתי מעולם האקדמיה והיו גברים בחבורה שאמרו 'מה זה השחצנות הזאת? איך היא מעזה לבוא משום מקום בלי יום אחד בפוליטיקה המקומית, לא הייתה חברת מועצת עיר והיא כבר מתמודדת לראשות העיר'. אבל כל הגנרלים שהגיעו מהצבא, זה היה מאוד טבעי בחברה שהם כן יתמודדו, למרות שהם לא היו אפילו דקה אחת במועצה המקומית. ואז מצאתי את עצמי מנהלת איזה שהוא שיח, לא של להסביר ולהתנצל, אלא של לומר שלכל אחת מאיתנו, ולכל אחד מאיתנו בכלל, בין אם אנחנו גברים ובין אם אנחנו נשים, יש את הזכות לעשות את הדרך שהוא מאמין בה ואת הדרך שהוא בוחר. כל עוד שאנחנו שלמים עם מה שאנחנו עושים ואנחנו יודעים בדיוק מה בחרנו ואנחנו יודעים בדיוק לאן אנחנו רוצים להגיע, זה תלוי אך ורק בנו אם אנחנו נשיג את המטרה.

ואני ידעתי כבר בשלבים המוקדמים בדיוק איזה דרך אני רוצה לעשות בחיי ופשוט יצאתי לדרך. לא שאלתי, לא חשבתי מה יגידו, איך יגידו, איך זה יתקדם מבחינה חברתית, פשוט בחרתי לעשות את הדרך ויצאתי אליה.

אז הייתי סגנית ראש עיר, שתדעו שזה לא כזה נורא בשלב ראשון. הייתי סגנית ראש עיר והייתי ממונה על החינוך במשך חמש שנים בקרית שמונה. עשינו באמת תהליך מאוד מאוד יפה, לאחר מכן המשכתי במועצת העיר בהתנדבות והחלטתי שאני רוצה לנסות עוד משהו, אז ניהלתי את החינוך בכפר ורדים, שזה יישוב שהוא קצת שונה במרקם שלו מהיישובים שבהם אני גדלתי וחזרתי לתפקידי האחרון רגע לפני ההתמודדות לכנסת כסגנית נשיא המכללה להכשרת מורים באוהלו.

אני חושבת שאם אני מסתכלת עליכם אני ככה אגיד לכם בסוד קטן, נכון שנשמע שכאילו עשיתי הרבה, היום יש לי בן שאני מאוד מאוד מתגאה בו, אמרו לי שאמא זה מעורר השראה, אז אני יכולה להגיד לכם שאמא זה מאוד מעורר השראה. אני אמא בכל רמ"ח איבריי, בכל מקום שאני מגיעה אליו אני מדברת בגאווה גמורה על הילדים שלי, אז יש לי בן חייל שמשרת כאן בירושלים ויש לי ילד בן 17, שגם הוא נמצא בתכנית עתידים ויש לי נסיכה קטנה בת 9 ואני לגמרי שם איתם ועבורם, למרות הדרך שאני עושה.

ונכון, אני אשת קריירה, אבל אני יכולה לומר לכם בלב שלם, זה לא צריך לבוא אחד על חשבון השני. שאף אחד לא ינסה לדבר, לא למצפון שלנו ולא לדרך שלנו, ככל שאתן שלמות יותר אתן מסוגלות לתת יותר וכך אני מרגישה. לאורך כל הדרך הייתי אמא גאה, דווקא בגלל הדרך שבחרתי לעשות ואני תמיד רואה את עצמי כאיזה שהוא מודלינג. דיברו פה על דוגמה אישית, אני רואה את עצמי כאיזה שהוא מודלינג עבור הילדים שלי והיום אני רואה את עצמי גם כמודלינג עבור הילדים של הפריפריה, עבור הילדים של קרית שמונה. אני רוצה שכל אחד שיסתכל הנה יידע שהוא יכול, הוא רק צריך לבחור ולצאת לדרך.

אז היום אני חברת כנסת ואני יושבת בראש הוועדה לזכויות הילד, שזה גם הדבר הכי טבעי והכי נכון לי, ואני מקווה שמהמקום הזה אני אצליח להשפיע על מה שקורה עם הילדים שלנו ואני מסתכלת עליכם ואני פשוט מתמוגגת, כי אני רואה מכל הקשת, מכל הצבעים, וזה פשוט תענוג לראות ולהוכיח שכל אחת יכולה. רק תבחרו ותצאו לדרך. תודה רבה.

אחר כך יחשבו שזה שיטתי, אני כל הזמן אומרת שאני אדבר על הזמרת בסוף ובסוף אני יורדת. אז לא באמת הייתי זמרת, השירה מלווה אותי מגיל מאוד מאוד צעיר, זה משהו שמאוד אהבתי. אז נכון שכשהייתי ילדה ביסודי, היום זה חטיבת ביניים, ז'-ח', אז הקמתי להקה והיו לי רקדניות והכול היה מאוד וולונטרי והסתובבתי בארץ והשתתפתי בתחרויות, אבל לאט לאט זה הפך להיות משהו שהוא יותר תחביב, כמו כולם, כל ישראל שרה בקריוקי ובכל מיני מקומות, ואתם יודעים שכשמתמודדים לבחירות ונכנסים לפוליטיקה מחפשים את הפיקנטי. אז בהתחלה נורא נבהלתי כשאמרו שאני זמרת, אז אני לא זמרת, אבל אני מאוד אוהבת לשרת ואין לי שום כוונה להתנצל על זה ואני מאחלת לכולנו שתמיד נשיר ונהיה שמחים. תודה רבה.

תודה רבה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.

מכבדת אותנו בנוכחותה חברת הכנסת שרון השכל. אני רוצה להזמין לברכה נוספת את חבר הכנסת פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר ראש מערך ההשכלה הגבוהה בישראל. תודה.

שלום לכולכם, אדוני שר המדע, ידידי אופיר אקוניס, יושב ראש ועדת המדע. אני חייב להגיד שאני ניצב כאן בפניכם נרגש כי אני רואה מול עיניי את עתידה של מדינת ישראל. ממש כך. אתן העתיד, אתן נותנות לנו תקווה שמדינת ישראל צועדת בכיוון הנכון.

אני בתור ראש ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל יותר מחמש שנים, הייתה לי הזכות וההזדמנות לראות מקרוב את הכישרון העצום שטמון בכל אחד מאיתנו ובפרט, אני חייב להגיד ואני אפרט, במדעניות שלנו בכל מוסד ומוסד. וזו לא סתם אמירה, תדעו לכם שכיום, במקרה או שלא במקרה, התפקידים המרכזיים באקדמיה הישראלית הן בידי נשים, שתיים מהן, אחת הנשיאה של האקדמיה הלאומית למדעים היא אישה, פרופ' נילי כהן, מי שהחליפה אותי בתפקיד, יושבת ראש הוות"ת, מה שנקרא, פרופ' יפה זילברשץ, המדענית הראשית של משרד המדע, היא יושבת כאן איתנו, גם אישה, והזכירו את עדה יונת, זוכת פרס נובל לכימיה של מדינת ישראל, וגם יש נשיאה של אוניברסיטת בן גוריון וכו' וכו', הרשימה ארוכה. יתרה מזאת, כיום יותר מ-50% מהדוקטורנטים במדינת ישראל הם דוקטורנטיות. אני חוזר, יותר מ-50%, הרוב הן דוקטורנטיות וזה העתיד.

ואם אתם פוגשים את הנשים המדעניות, הן מאוד מוצלחות, גם בזכיות של המענקים הכי יוקרתיים בעולם. זה לא אומר לכם הרבה, ה-ERC, ה-European research council, לא משנה. המענק הכי יוקרתי בעולם שניתן על ידי האיחוד האירופי, חלק ניכר ממנו זה למדעניות בישראל, וכך הלאה. כלומר העתיד במובן הזה הוא כבר איתנו. אתן צועדות בדרך סלולה כבר, אבל שיש הרבה מאוד מה לעשות שם.

הסוד של כל חברה, אבל בפרט של החברה שלנו, של המדינה שלנו, שנמצאת בפני כל כך הרבה אתגרים, זה למצות את הפוטנציאל שטמון בכל אחד מאיתנו. דיברו על זה קודם, ויפעת היא דוגמה נהדרת לכך, רבותיי, כל אחד ואחת יכול ויכולה. הוא צריך להאמין בזה וצריך להשקיע בזה. אחת הטעויות הנפוצות אצלנו זה שאם אתה בעל כישרון אתה לא צריך להתאמץ, זה בא אליך. לא, הכישרון זה רק המדרגה הראשונה ועל זה אתה צריך לבנות על ידי השקעה, אבל צריך להאמין.

יפעת, אני מאוד שמח שהזכרת את העניין של קריירה ומשפחה. תראו, רבותיי, הסוד של ההצלחה של כולנו נמצא באם אנחנו מסוגלים להתמודד בשני האתגרים האלה, בשני האפיקים האלה, שהם כל כך אנושיים, כל כך שייכים לכולנו, ולא כמו שקורה במדינות אחרות, כולל בארצות הברית, אני אומר את זה מתוך ידיעה, ששם זה או או לרוב. נורא קשה שם, בגלל שהחברה בכללותה לא מקבלת את הגם וגם, ואצלנו כן. ואנחנו בזה יותר מתקדמים ממדינות אחרות ואתן צריכות להיות גאות, אין בחירה בין קריירה למשפחה, יש גם וגם, זה מעשיר את זה וזה מעשיר את זה.

ואם מותר לי להתגאות טיפה. אני משעמם נורא לידך, יפעת, אם כי גם אני שר בספרדית. אם מותר לי להתגאות בפן המשפחתי, אשתי היא גם דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד, שם הכרתי אותה, אנחנו מאוד גאים שלשנינו אותו תואר שמונח על הקיר, היא כיום המשנה לנגידת בנק ישראל בתחום הכלכלה, זה אחד התפקידים הבכירים ביותר שאתה יכול להגיע אליו. הבת הבכורה שלי עושה דוקטורט בפיזיקה בלייזרים והיא נשואה, בת 28, עם ילדה, נכדה. אני פסיבי בעניין הזה, זה לא שאני עשיתי את זה, זכיתי, אני מספר את זה לא כדי להתגאות בעצמי, אלא כדי להגיד שזה אפשרי, זה הכרחי, זה הסוד שלנו, בזה אנחנו לא רק כישרוניים, אלא יותר טובים ממדינות אחרות.

ורבותיי, בסוף אנחנו נראה את מדינת ישראל פורחת ומגיעה להישגים אדירים בזכות כולנו ובפרט בזכותכם. תעלו ותצליחו, תודה.

תודה רבה.

הדוברת הבאה מרצה מבוקשת בכל העולם, מומחית סייבר ישראלית, הופיעה על במת טד העולמי והצליחה לשכנע למעלה ממיליון צופים עד היום שהאקרים הם בעצם הגיבורים האמיתיים של דורנו. להרצאה המרכזית אני מתכבדת להזמין את גב' קרן אלעזרי.

תודה רבה, תודה, עינת, שלום לכם. אני כל כך מתרגשת להיות כאן. שלום, כבוד שר המדע, מנכ"ל עמותת עתידים, יושב ראש ועדת המדע, פרופ' טרכטנברג, אגב ד"ש לבת שלך, יצא לי לעבוד איתה בעבר, לחברות הכנסת ובעיקר לכן, מדעניות העתיד שלנו.

אז להרצאה שלי היום קוראים האקרים כגיבורים, אבל האמת היא שאני חושבת שאתן הגיבורות האמיתיות ולמעשה השם האמיתי של ההרצאה צריך להיות העתיד בידיים שלכן. כל הבוקר מספרים לכן שהעתיד בידיים שלכן, אני הייתי רוצה לתת לכן כמה דוגמאות מעשיות לאיך אפשר באמת לפרוץ גבולות.

כפי ששמעתם, בשנה האחרונה לי הייתה ההזדמנות ואת הכבוד, את האתגר, לפרוץ איזה שהוא גבול, גבול ישראלי, אפשר להגיד, כאשר הפכתי להיות האישה הישראלית הראשונה והיחידה עד היום שהציגה על במת טד העולמית. ההתרגשות שלי הייתה גדולה במיוחד מכיוון שזה אירוע שבו לארי פייג', ביל גייטס, ואפילו אדוארד סנודן, דיברו, כך שהייתה לי תחרות לא קטנה, אבל הצלחתי להגיע לשם והדרך לא הייתה כל כך קצרה.

אז ברשותכם, אני רוצה לספר לכם קצת על הסיפור האישי שלי ולהגיד לכם גם איך הגעתי לטד, אבל גם מה אני חושבת שאתן יכולות לעשות בעתיד. אז אני התחלתי את הקריירה שלי בעולם המדעים והטכנולוגיה לפני קצת יותר מ-20 שנה בתור ילדה שלא יכלה להפסיק להתעסק עם גאדג'טים, שלא יכלה להפסיק לקרוא אנציקלופדיות לפני השינה, שהתעסקה עם המחשב כשאף אחד עוד לא ידע מה זה, ואם אני ממש כנה איתכם, לא בדיוק נראיתי ככה, האמת שנראיתי ככה. זו ממש תמונה מבית הספר היסודי בתל אביב. יהיה לכם קצת קשה למצוא אותי בתמונה הזאת, אני בטוחה שחלקכם מחפשים, רמז, אני לא הבחורה עם הפוני, עברו מאז כמה שנים, שיניתי את השיער. מוכנות? זאת אני. אמיתי לגמרי.

אבא שלי יושב כאן בשורה השנייה, אם אתם רוצים לבוא בטענות בעניין התספורת הקצרה, אז אתן יכולות לגשת אליו, אבל האמת היא שבזכות אבא שלי גם היה לי את הווקמן, את הגאדג'טים שבכל מקום הסתובבתי איתם והייתי כל כך חנונית שנראיתי כמו חנון, ואפילו הבנים ששיחקו מבוכים ודרקונים, אז הם אפילו לא נתנו לי להצטרף אליהם לקבוצה. וזה גם סיפור אמיתי לגמרי, עד היום לא סלחתי להם, לשמחתי מצאתי חברים חדשים והחברים שלי היו הטכנולוגיה, המחשבים, הגאדג'טים. הייתי מתעסקת עם המחשב בבית, מפרקת אותו וגם מנסה לגרום למעבד לרוץ יותר מהר. ביקשתי מההורים שלי מודם, שהיינו מתחברים איתו לרשת האינטרנט בקו טלפון כדי להתחבר לאתרים בצד השני של העולם ולגלות מה יש עליהם.

ככה למדתי אנגלית, כמעט לא מבית הספר. אז ככה נראיתי, אבל הייתה לי מודל לחיקוי, היה לי איזה שהוא חלום. הייתה לי מישהי שסיפקה לי השראה ועזרה לי להפוך להיות האקרית, כפי שאני ראיתי את הגיבורים שלי. אולי אתן מכירות אותה, קוראים לה אנג'לינה ג'ולי, שחקנית הוליוודית מפורסמת, אולי שמעתן עליה. אז לפני 20 שנה היא לא הייתה כל כך מוכרת וב-1995, כשאני הייתי בת 14, ומכיוון שאתן מצטיינות במדעים אז עכשיו אתן יכולות לחשב בת כמה אני. נכון? בשנת 95' הייתי בת 14, בסוף ההרצאה תחזרו אליי עם זה.

כשראיתי את הסרט הזה הבנתי שכל מה שאני אוהבת לעשות זה נקרא להיות האקר. שם הסרט היה האקרים, אנג'לינה ג'ולי הייתה האקרית וכשראיתי את העלילות של ההאקרים האלה ואיך הם מצילים את העולם ואיך הם פותרים תעלומות, איך הם עוזרים לתאגיד ענקי להיחלץ ממשבר, ראיתי את הגיבורים שלי, את הגיבורה שלי. לרגע לא חשבתי שהאקרים הם רעים, לרגע לא חשבתי שהם פושעים, שהם עושים משהו לא בסדר. ראיתי אותם משתמשים בסקרנות שלהם כדי לחבר טכנולוגיות שלא היו מחוברות, כדי להמציא דברים חדשים לגמרי וזה מה שרציתי להיות.

לשמחתי הרבה הצלחתי להגשים את החלום הזה ובעזרה של ההורים שלי, שנתנו לי לשחק עם הטכנולוגיה, שנתנו לי להשתמש במחשב ולפרוץ את כל הגבולות שרציתי, הצלחתי להתקדם קדימה. ב-20 השנה שעברו מאז עבדתי בכמה חברות גדולות בארץ ובעולם, יש לי את הכבוד להיות חלק ממרכז המחקר הרב תחומי באוניברסיטת תל אביב בתחום הסייבר, מרכז המחקר הגדול ביותר בארץ במסע הזה של הסייבר. אני עובדת עם ארגונים מכל העולם ובאמת כפי שאולי שמעתם כהאקרית גם היה לי את הכבוד לארגן כנס להאקרים לתל אביב. זה היה לפני יותר מ-10 שנים. גם פה אפשר לראות אותי, שיניתי קצת את השיער מאז. וכהאקרית שמציגה בכנסים של האקרים אני פוגשת אנשים שפורצים גבולות כל הזמן ואני פוגשת נשים והאקריות שפורצות גבולות כל הזמן.

בהרצאה שלי בטד טענתי שהאקרים הם לא רק הבעיה, לפעמים הם הפתרון. למעשה האקרים יכולים להיות המערכת החיסונית של עולם הטכנולוגיה מכיוון הם מדגימים את הבעיות ומכריחים את העולם להשתפר ולמצוא את הבעיות, בעיות שיהיו קיימות. אני יודעת שאתן עוסקות גם במדעי המחשב, אני יודעת שאתן בטח כותבות קוד, מי כאן מתכנתת? יש כמה? אחר כך אני אשאל אתכן באיזה שפה אתן מתכנתות, אבל מה שבטוח זה שיש באגים, נכון? תמיד יש באגים. ככל שבני אדם יכתבו תוכנה יהיו באגים. האקרים הם אלה שיודעים למצוא את הבאגים האלה ולגרום למשהו אחר בלתי צפוי לקרות.

אז אני רוצה להראות לכם כמה מההאקרים וההאקריות הגיבורים והגיבורים האישיים שלי, להראות לכם מה הם עשו בשנים האחרונות ואיך אפשר לשאוב מהן השראה. אז לפני שאני מספרת לכם עליהם טיפה אחת של תיאוריה. אני יודעת שקשה היום בבוקר לחשוב על תיאוריה מרוב התרגשות, ובכל זאת מילה אחת. מספרים לנו המון על סייבר, נכון? אתן בטח שומעות את המילה הזאת, סייבר, בחדשות, מלחמות הסייבר, מה זה הסייבר הזה? מה זה בכלל סייבר? מאיפה המילה הגיעה? מישהו או מישהי? יש לכם ניחושים?

אז אני אגלה לכם, האדון הזה המציא את הסייבר, אפשר להגיד. זה פרופ' נורברט וינר מ-MIT בארצות הברית, ולפני יותר מ-60, למעשה ב-1948 הוא דמיין את העולם החדש שבו מחשבים ובני אדם מתקשרים וישלטו בטכנולוגיות חדשות והוא קרא למדע הזה מדע קיברנטיקה, cybernetics באנגלית, שליטה בתקשורת. המונח הזה נשמע קצת רחוק מאיתנו, אבל האמת היא שהוא קרוב אלינו בצורה מאוד מפתיעה, כי כשנורברט וינר המציא את מדע הקיברנטיקה הוא שאב השראה מהבחור הזה. איך קוראים לאדם כזה בעברית?

קפטן.

קפטן, נכון, ובעברית צחה?

קברניט.

קברניט, תודה לכם. אז הקברניט, הקיברנטיס ביוונית, זה המקור ל- cybernetics ולכן כל פעם כשמדברים איתכם על סייבר בחדשות, חשוב שתדעו שזאת לא מילה מומצאת, אלא ממש דיסציפלינה מדעית שקיימת כבר כמה שנים ושואבת השראה מהקברניט. הסיבה שנורברט וינר בחר בבחור הזה דווקא, בקברניט, מכיוון שזה מי ששולט בספינה הזאת, מי שמחליט לאיפה הספינה, או הרכב או החללית שלנו תפליג הלאה. זה מי שמחזיק את השליטה בידיים שלנו ולכן סייבר היום זה מרחב שבו אפשר לשלוט בעתיד העולם. למעשה אפשר אפילו לשלוט ביאכטות מהסוג הזה.

ופה נגמר החלק התיאורטי ועברנו לחלק המעשי. זו יאכטה ששווה 80 מיליון דולר, אבל חבורה של האקרים מאוניברסיטת אוסטין בטקסס הצליחו להשתלט עליה מרחוק ולשלוח אותה לנתיב אחר ממה שהיא הייתה מיועדת אליו. באמצעות אות ג'י פי אס, ניווט, כמו בווייז, מכירים? אז גם היאכטה משתמשת בג'י פי אס, רק שהם יכלו לשלוט בנתיב שלה, כי הם שלחו לה סיגנל יותר חזק מזה שהיא קיבלה מהלוויינים.

איך הם עשו את זה? באמצעות מחשב. לא המחשב שיש לי כאן, זו אנטנה. מה שיפה זה שלפני שהם בדקו את זה על יאכטה של 80 מיליון דולר הם בדקו את זה על רחפן, על מזל"ט, כטב"מ, כלי טיס קטן ובלתי מאויש במדבר של טקסס. אותה טכנולוגיה עבדה, בדיוק אותו דבר.

אבל היום, אנשים רואים, הם האקרים טובים ולכן הם הדגימו את הבעיה הזאת ועזרו לחברות שמתכננות את טכנולוגיות העתיד לפתור את הבעיות עם הג'י פי אס. יכול להיות שהגבולות החדשים של הסייבר גם ייקחו אותנו לחלל ששמענו עליו קצת הבוקר.

אתן יודעות מה זה? ניחושים? זה רכב של נאס"א שנקרא קריוסיטי, בעברית סקרנות, והוא נמצא על הכוכב האדום, הוא נחת על פני המאדים בקיץ 2012. אז אני לא טוענת שאפשר לפרוץ אליו מרחוק, כאן מכדור הארץ, אבל גם הרובוט האוטונומי הזה מדבר באחת מהשפות הכי פופולאריות בגלקסיה כיום. יש לכם ניחוש על איזה שפה אני מדברת? שמעתי כאן כמה תשובות.

Java.

יפה מאוד, איך ידעת שזה Java? כל הכבוד. Java היום היא השפה הכי פופולרית בגלקסיה. מיליארד מכשירים מדברים Java, המכונית של אבא או אמא שלכם, הטלפון החכם שלכם בכיס, הכספומט, רובוטים מהמאדים, כולם מדברים Java. זה היה יכול להיות נחמד, אלא אם כן Java הייתה אחת מסביבות המחשוב עם הכי הרבה באגים ובעיות ב-25 השנים האחרונות. למעשה אלה הן סביבות המחשוב שבהן היו הכי הרבה באגים ובעיות ב-25 השנים האחרונות.

אז החדשות הטובות הן שהאקרים מוצאים בעיות בטכנולוגיות האלה ועוזרים לחברות שמתכננות אותן להשתפר. החדשות הרעות זה שהטכנולוגיות האלה עכשיו מחוברות לטלפונים חכמים ולרדיו ולג'י פי אס ולמכוניות שלכם, כך שהעתיד שלנו לא הולך להיות פחות מחובר, אלא רק יותר. גם לפרוץ לתוך כטב"מים או מזל"טים זה לא כל כך קשה.

זה האקר שקוראים לו סאמי. שמעתם על myspace? סאמי התפרסם מאוד בכך שהוא יצר וירוס ב- myspace, וירוס שמתפשט בכל ה- myspace והוסיף לו הרבה חברים, אבל אחר כך הוא עבר לפריצה של מזל"טים והאמת שאת סאמי עצבן יום אחד שאחד מהשכנים שלו העלה כזה מין רחפן לאוויר. אתן מכירות את הרחפנים האלה? אולי יש לכן בבית? אז הוא החליט לתכנן כלי שיפרוץ רחפן של השכן שלו ויגיד לו ללכת למקום אחר ובעצם ייקח את כל הרחפנים בשכונה, כמו החלילן מהמלין, ויטוס איתם למקום אחר. כדי לעשות את זה הוא השתמש בטכנולוגיה שהוא קנה באינטרנט והוא גם עשה ערוץ יוטיוב שבו הוא הסביר איך הוא בונה את הרחפן הזה ואיך כל אחד יכול לפרוץ לרחפנים של השכנים שלו.

זה מאוד פשוט, אתן יכולות לעשות את זה בבית. אני מקווה שההורים והמורים מרשים לכם, וגם אם לא, אני הייתי ממליצה לנסות בכל זאת.

זה רסברי פיי. יצא לכם ללמוד על רסברי פיי? אני מאוד מציעה לקנות או לשחק עם רסברי פיי. זה מיקרו מחשב שעולה 30 דולר ואפשר להשתמש בו כדי לתכנת כל מיני מכשירים כמו כלי טיס, רובוטים קטנים, אפשר ללמוד איתו המון על פריצה למכשירים חדשים.

סאמי קנה את הרסברי פיי הזה מאתר האינטרנט של הבחורה הזאת, זו עוד האקרית בשם לימור פריד, אני מאוד אוהבת את צבע השיער שלה, אבל אני יותר מזה אוהבת את מה שהיא עושה. לימור הייתה מהנדסת, גם ב-MIT בארצות הברית, ובפרויקט הגמר שלה היא רצתה לבנות איזה שהוא כלי שמשבש את קליטת הסלולריים בסביבה. הפרופסורים שלה אמרו 'השתגעת? זה לא חוקי וגם אף אחד לא יקנה את זה', למה שמישהו ירצה לשבש את הקליטה של הסלולרי שלו? אז במקום להגיש את זה כפרויקט הגמר היא בנתה אתר אינטרנט שבו היא העלתה את כל התכניות איך לבנות כזה דבר בבית ולאט לאט אבל בטוח הרבה אנשים ברחבי העולם ביקשו ממנה לקבל את התכניות האלה ולבנות כאלה מכשירים בעצמם. היום יש לה חברה שמעסיקה 50 איש בניו יורק ושווה 50 מיליון דולר. זה מה שהחברה הזו עושה, מוכרת כל מיני רכיבים אלקטרוניים כמו רסברי פיי והסברים ותכניות איך לבנות כל מיני מכשירים ולפרוץ אליהם אצלכם ממש בבית. בשנה האחרונה היא גם פרצה כמה גבולות, היא הופיעה על שער מגזין WIRED, מגזין טכנולוגיה נחשב ונבחרה לאחת מיזמיות השנה בארצות הברית.

אז אני שואבת הרבה השראה גם מהאקריות כמו לימור פריד, אבל נחזור למשהו שהוא אולי קצת יותר מוכר לכם. ווטסאפ, שמעתם על ווטסאפ? כולם משתמשים בווטסאפ, אולי אתן אפילו משתמשות בווטסאפ עכשיו, אני מקווה שלא, אבל אני מתארת לעצמי שלא תיארתם לעצמכם שמי שהמציא את הווטסאפ גם היה האקר, הבחור הזה.

זה יאן קום, אחד משני האנשים שהמציאו את הווטסאפ, אבל כמו שאתם רואות אותו עכשיו, לפני 20 שנה הוא היה האקר, בכנס האקרים, בדיוק כמוני, בלאס וגאס. התמונה הזו צולמה ב-1995. הוא היה חבר בקולקטיב של האקרים. אני לא יודעת להגיד לכם איזה גבולות הם פרצו ב-95', אבל אין ספק שהוא פרץ הרבה מאוד גבולות עם ווטסאפ. הנה הוא עם החברים שלו 20 שנה אחר כך עושה פגישת מחזור וחוגג איתם את ההצלחה העולמית. הצלחה מכיוון שווטסאפ הפכה להיות חלק מפייסבוק. גם מארק צוקרברג היה האקר וכשהוא יצר את פייסבוק הוא פרץ לאתרי עבודות הסטודנטים השונים בקמפוס כדי להוציא משם את התמונות. נכון שהאוניברסיטה שלו תבעה אותו אחר כך, אבל הוא יצר טכנולוגיה ששינתה את העולם, פייסבוק.

למעשה אם תרצו להתקבל לעבודה בפייסבוק, יכול להיות שכדאי לכם להתחרות במסגרת האולימפיאדה להאקרים שלהם, שהם מקיימים מדי שנה, שבה מהנדסים האקריות והאקרים מכל העולם מתחרים על ההזדמנות לעבוד בפייסבוק. אבל קודם תצטרכו לשים בג'י פי אס שלכם את הכתובת של פייסבוק, מספר 1 האקר וויי,קליפורניה. דרך ההאקר, זו ממש הכתובת שלהם על המפה. אני מקווה שתהיה לכם את ההזדמנות לבקר שם יום אחד.

בואו נחזור מקליפורניה לארץ. זה אחד מההאקרים החברים שלי, ניר גולדשלגר. בשנים האחרונות ניר פורץ לפייסבוק כל הזמן. אבל הוא לא עובר על החוק והוא גם לא הולך לכלא, להיפך, הוא מקבל פרס, פייסבוק מכתירים אותו כל שנה כאלוף הפריצות מכיוון שלפייסבוק כמו להרבה חברות אחרות יש תחרויות שמעודדות האקרים למצוא את הבאגים ולמצוא את הבעיות באתרים שלהם. האמת היא שאם אתן משתמשות בווטסאפ או בפייסבוק אז אתן יותר בטוחות בגלל אנשים כמו ניר גולדשלגר ואני מקווה שגם אתן תמצאו בעיות כאלה בפייסבוק ובטכנולוגיות אחרות ותספרו לנו על כך.

אני רוצה לתת לכן עוד הזדמנות לעשות את זה. הבחורה הזו, קייטי מוסוריס, מחברת מיקרוסופט, היא מייצרת את מערכות ההפעלה שכולנו משתמשים בהן. קייטי יצרה במיקרוסופט את התכנית הכי גדולה בעולם לשיתוף פעולה עם האקרים. היא, אגב, גם אמא ל-3 ילדים והיא ממוצא פולינזי, כך שחשוב לי להראות לכם שההאקרים וההאקריות המצליחים בעולם מגיעים מכל מיני מקומות. ולא רק קייטי, גם מריאן, אחת מהחברות ההאקריות האחרות שלי מאוסטריה, שמדווחת על באגים ומוצאת בעיות כל הזמן, בטכנולוגיות חדשות.

על הבחורה הזו אולי אף פעם לא שמעתן, קוראים לה פאריסה, לא כמו פריס הילטון, אלא פאריסה, היא ממוצא אירני-פולני. זה, תודו, שילוב מעניין. פאריסה, כמו שאתן רואות אותה, היא בת 32, היא מנהלת 30 מומחי אבטחה בגוגל. אם אתן משתמשות בדפדפן כרום של גוגל אז הוא מאובטח יותר בזכות מה שפאריסה והצוות שלה עושים. כרטיס הביקור שלה, התפקיד שהיא ביקשה מגוגל שיהיה רשום על כרטיס הביקור שלה זה security system, נסיכת האבטחה. בעיניי זה ממש מעורר השראה.

כשחשבתי על מי עוד אני יכולה לספר לכן היום חשבתי על פרופ' שפי גולדווסר, שזכתה בפרס טיורינג למדעי המחשב בשנים האחרונות, או ד"ר אורנה ברי, שהייתה המדענית הראשית של מדינת ישראל, אבל בחרתי להביא לכם האקריות, נשים שהתחילו דרכן ממש כמוני והאמת היא שבעתיד נדרשות עוד מיליון מומחיות אבטחה בעולם. אז זה יכול להיות כל אחת ואחת מכן. הן יצטרכו להגיע מכל קצוות הקשת, מכל פריפריה, מכיוון שאין מספיק אנשים שיפתרו את כל בעיות האבטחה האלה. למעשה יש המון דברים שאפשר לעשות, לא חייבים להיות האקרית, לא חייבים להיות מתכנתת, אפשר ללמוד על קריפטוגרפיה, על הצפנה, כמו שפי גולדווסר, אפשר להקים סטרט אפ, אפשר להיות מנהלת מסדי נתונים. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות בעולם הזה, אני נמצאת בו כבר 20 שנה והוא מאוד מתגמל.

זה מה שחושבים אולי על ההאקרים ולוחמי הסייבר שמגנים עלינו במדינת ישראל, אבל אני חושבת שהתמונה היא קצת יותר כזאת אולי, זה מה שהייתי רוצה לראות, זו התמונה העתידית שהייתי רוצה לראות. במקרה שאתן חושבות שההצלחה ופריצת הגבולות זה משהו שרק נערה אחת או אישה אחת יכולה לעשות, אז זה לא נכון. גם אני זכיתי קצת לאור הזרקורים, אבל יש עשרות נשים שאני מכירה בארץ שמצטיינות ומובילות בתחום הזה. למעשה אני חלק מהן, הן חברות שלי, איירין, רננה, הילה. כל אחת ואחת מהן התחילה את דרכה בתור האקרית, היום איירין כבר בסטרט אפ השלישי שלה, אחרי שהיא מכרה שתי חברות בינלאומיות בתחום אבטחת המידע, הילה מנהלת את כל אסטרטגיות האבטחה של חברת CO באירופה, ורננה מנהלת בחברת - - - העולמית בקליפורניה. וכולן התחילו כאן בארץ, כולן התחילו כהאקריות. הן בגיל שלי, לא רחוק מהגיל שלכן. אם תרצו להיות בעולם הזה אז יש המון המון הזדמנויות להיכנס אליו ממש עכשיו.

גם טיילור סוויפט בעולם הסקיוריטי. אני בטוחה שזה מפתיע אתכן. אתן מכירות את טיילור סוויפט? למבוגרים שבקהל אני אסביר שזו זמרת פופ מוצלחת מאוד וגם טיילור סוויפט בשנה האחרונה הייתה צריכה להתמודד עם האקרים שפרצו לחשבונות הטקסט שלה. אז מה שקרה זה שאיזה שהוא האקר או האקרית החליטו לפתוח חשבון בטוויטר שנקרא סוויפט אנד סקיוריטי. סוויפט אנד סקריוריטי זה חשבון הטוויטר של טיילור סוויפט בנושא סייבר סקיוריטי. אם אתן רוצות ללמוד דברים חדשים אני מאוד מזמינה אתכן לעקוב אחרי החשבון הזה. כמובן שזה עדיין לא טיילור סוויפט האמיתית אבל אני חושבת שזה עניין של זמן עד שגם טיילור סוויפט תתחיל להתעסק בסייבר, כיוון שזה משפיע על כולנו וגם עליה ואני מקווה שאולי היא יכולה לעורר בכן גם השראה.

מה שבטוח, באם אתן בוחרות להיות מתכנתות, מהנדסות, מדעניות, לעסוק בפיזיקה או לפרוץ את החלל, במיוחד בתקופות כאלה בהן החושך מתחיל להשתלט על העולם, זה הזמן שבו הטכנולוגיה והמדעים יכולים לאפשר לנו לפרוץ את כל הגבולות. אני חושבת שזה הזמן שבו אנחנו צריכות להיות האור הקטן שמצטרף לאור גדול ומביא לשינוי בעולם הזה. לכן אני רוצה לאחל לכן בהצלחה.

אני רוצה לאחל לכן בהצלחה ויותר מזה, אם אתן רוצות לשאול אותי משהו, אם אתן רוצות ליצור איתי קשר, אז נורא קל למצוא אותי בטוויטר ובאתר האינטרנט שלי ואני מזמינה אתכן לחשוב גם על עצמכן יום אחד עומדות על הבמה או פורצות גבולות או מעצבות טכנולוגיה חדשה או עוזרות לפייסבוק, לגוגל מיקרוסופט להגן על העתיד של כולנו. תודה לכם.

תודה רבה לקרן אלעזרי. וכעת ניתן את הבמה למדעניות הצעירות, נציגות מחזור א' שלכבודן התכנסנו כאן כולנו שיספרו על המסע שעברו מנקודת מבטן. אני גאה להזמין אתכן, אוריה נעימי, שרה נסאר, נגה גוטליב, זינה חג' יחיא וחן דולב. מנחת הפאנל חגית אליאס, מנהלת תכנית קדם עתידים עמותת ידידי עתידים.

שלום לכולם, אנחנו נמצאות כאן עם חמש תלמידות מצטיינות מיישובים שונים, תרבות שונה, חלומות גדולים. שתיים מהן רוצות לעסוק בתחום חקר המוח, שתיים מתעניינות בתחום הרפואה ויש גם מי שמתלבטת. מעניין יהיה לשמוע כי חלקן חולמות ליצור עולם טוב יותר. בואו נכיר אותן, תציגו את עצמכן ואת תחום העיסוק שהייתן רוצות לעסוק בו בעתיד.

שלום לכולם. קוראים לי חן דולב, אני בת 17, לומדת בכיתה י"ב במקיף גילה.החלום שלי בסופו של דבר זה לעסוק במקצוע שאני אוהב, אולי בתחום המדעי, להקים משפחה כמובן ובסופו של דבר להיות מאושרת.

קוראים לי זינה חג' יחיא, אני מטייבה, לומדת בתיכון עתיד. החלום המדעי שלי זה ללמוד משהו בתחום חקר המוח, לעבוד בתחום חקר המוח. יש לי עוד חלום שהוא יותר בתחום החברתי, זה לבנות בית יתומים לכל יתומי המלחמות וללמד אותם שיש דרך אחרת.

שלום, אני שרה נסאר מכפר עראבה. אני בבית ספר מקיף אלבטוף. החלום המדעי שלי זה לחקור בתחום הביולוגיה, בעיקר במוח, לעזור לאנשים להיות בריאים יותר, להבין כל מה שקורה בגוף שלנו, כי בעיניים שלי זו הדרך לחיים. החלום החברתי שלי, לתת מעצמי מכל הלב לעולם יותר יפה.

אני נגה גוטליב, בכיתה י"א, באולפנת אמי"ת נגה בבית שמש. החלום שלי בתחום המדעי זה לעסוק בכיוון של כימיה ולחקור ולהבין יותר טוב את העולם שלנו. בתחום החברתי זה קודם כל לקדם את מדינת ישראל, זה בשני התחומים, לקדם את מדינת ישראל שתהיה מדינה מובילה בעולם בכל התחומים, אני חושבת גם על התחום של חינוך או מדעי המדינה.

שלום, אני אוריה נעימי מאולפנת גילה בבית שמש, לומדת בכיתה י"א. החלום המקצועי שלי הוא לעסוק ברפואה, אני לא יודעת מה בדיוק, אבל זה בעיקרון. החלום הכללי האחר שלי הוא שנחיה בעולם טוב יותר עם פחות סבל ולדעתי המקצוע רפואה הוא אחת מהדרכים להגשים את החלום.

לתכנית הזאת יש שם מחייב, הוא טומן ציפייה גדולה, מדעניות העתיד. הייתי שמחה לשמוע מה הייתה הציפייה שלכן כשאתן התחלתן את התכנית והאם הציפייה הזאת התממשה.

אז הציפייה העיקרית שלי מהתכנית הייתה שהיא תתרום לי בכל המובנים, בתחום החברתי ובתחום הלימודי ואני יכולה להגיד בוודאות שהציפייה שלי בהחלט התגשמה. אני מאוד מאוד שמחה שבחרתי בתכנית ההעשרה הזאת. אני ממש נהניתי בתכנית.

האמת שמה שאני חשבתי שאנחנו באמת נהיה מדעניות במובן הסטריאוטיפי של המילה, שנעבוד במעבדה, עם חומרים, דברים כאלה. עשינו את זה, זה לא שלא עשינו את זה, אבל מה שקרה בפועל היה הרבה יותר טוב.

את יכולה להסביר מה היה טוב?

נפתחנו לעולמות חדשים, ראינו דברים חדשים, פגשנו אנשים וקיבלנו הזדמנות מדהימה.

אז קודם כל הצטרפתי לתכנית כי בשבילי ללמוד יותר זה מאוד מעניין. הציפיות שלי היו לחקור יותר בתחומים שלא למדתי בתיכון ובבית ספר, כמו אסטרונומיה, ביולוגיה ועוד, ולהיפתח לעולם יותר. אז הציפיות שלי היו בנתיב הנכון. דרך התכנית הזאת עברנו סדנאות בתחומים שונים שהרבה מהם לא הכרנו בכלל וזה בדיוק מה שרציתי וגם הכרנו נשים מוצלחות שנתנו תחושה שהכול אפשרי, שאפשר לעשות מה שבא לי ושהשמים הם הגבולות.

הציפייה שלי מהתכנית הייתה ללמוד ולהיחשף כמה שיותר לעולם האקדמי בישראל וליהנות ואני חושבת שזה מאה אחוז התממש. היה לנו המון, גם בסמינריון בקיץ וגם המון פעילויות לאורך השנה, הרבה סיורים, למדנו, עשינו מעבדות ונהנינו.

הציפייה שלי מהתכנית הייתה שניחשף לעולם האקדמי בכלל בישראל ובפרט לעולם המדעים המדויקים. נחשפנו להמון גוונים, גם במהלך השיעורים, גם במהלך הסיורים והציפיות שלי התגשמו במלואן.

לפני שנה בכנס המרכזי של התכנית עמדה בפניכן שלי לנצמן. שלי לנצמן היום המנכ"לית של חברת מיקרוסופט ישראל ובשנה האחרונה, אתם יכולים לראות כאן, היא נבחרה לאחת מ-50 הנשים המשפיעות ביותר בגלובס. כשנשאלה שלי מי האיש שלה, איזה מפגש היה לה שהוא מעורר השראה, שהוא השפיע עליה הכי הרבה, בחרה שלי לציין את כנס מדעניות העתיד בתוכן שתי מדעניות שעמדו על הבמה והנחו את הערב, היום הן חוקרות מטעם עתידים את תאי הגזע בטכניון. זאת הבחירה של שלי, בגלל זה אני שואלת אתכן, תספרו על איזה שהוא מפגש עם אדם, דמות או פעילות שעוררה בכן השראה במהלך תכנית מדעניות העתיד.

המפגש הכי משמעותי שהיה לי זה היה המפגש הראשון בכיתה י' שבו כולם נפגשו. בעצם כולנו התכנסנו בתוך אולם באוניברסיטה העברית בגבעת רם וזו הייתה מעין שיחת וידיאו בין ארבע מדינות, היו נציגים מגרמניה, נציגים מאיטליה, כמובן מרצים מישראל ואת נאס"א שניהלה את הדיון. כל מרצה הרצה על הנושא שהיה רכב חלל על שם אלברט איינשטיין ובסיום כל הרצאה היו שאלות ובסוף שיחת הווידיאו עלה אסטרונאוט איטלקי שגם דיבר וסיכם את הנושא. בחרתי בסיור הזה כי נורא נהניתי בו, למדתי המון דברים חדשים, בעיקר בתחום האסטרונומיה והרגשתי גאווה להיות ישראלית ולהוות חלק ממדינת ישראל.

מה שעורר בי השראה זה לא היה אדם, זו הייתה דווקא הרצאה שקרתה לא מזמן בלא למדענים בטכניון. לא למדענים בשנה הזאת היה בנושא חקר המוח, נושא שמאוד מעניין אותי והספקתי להיכנס להרצאה אחת בנושא מחלת הפרקינסון. ההרצאה הזאת מאוד עניינה אותי, פתחה אותי לעולמות חדשים, פתחה אותי לנושא שמאוד עניין אותי והיא נתנה לי פוש ללמוד עוד יותר את הנושא הזה. נראה לי שזו הייתה הכוונה של התכנית הזאת, לתת לנו פוש.

כמו שאמרו לפני, התכנית סללה לנו שלושה נתיבים שהם חשיפה לאקדמיה, העשרה מדעית וגם העצמה אישית. החוויה הכי משמעותית בשבילי הייתה בנתיב ההעצמה האישית, כי לא עברתי בחיים שלי את הקורס הזה וגם בכל גישה הרגשתי הרגשה טובה עם קתרין. מי שלא יודע, קתרין היא האישה שהעבירה לנו את הקורס הזה, היא לימדה אותנו איך לעבור מבחנים בחיים כמו איך להתנהג בדיאלוג, איך להתמודד עם סטרס, ריאיון עבודה ועוד.

הייתה לנו העשרה, המון המון המון סיורים מאוד מאוד מעניינים, אני זוכרת, אני חושבת, כמעט את כולם ובכל זאת בחרתי באישה אחת מאוד מיוחדת, מהמכללה להנדסה בירושלים, ד"ר רות ספז, שהיא ראש תחום הכימיה שם. כבר כשהיא הציגה את עצמה לפנינו אז היא אמרה שהיא ראש תחום כימיה, דיקנית הסטודנטית ואמא ל-6 ילדים. אני חושבת שהיא מקור להשראה מאוד גדולה, היא גם אמא ואמא ל-6 ילדים, שזה המון, וגם מצד שני היא לא ויתרה על קריירה אקדמאית והיא מצליחה מאוד ומתפתחת מאוד ונראה לי שזה מה שהיינו אמורים לראות כשאנחנו פוגשים נשים מהאקדמיה.

היו לי שני דברים משמעותיים, אחד בתחום המדעי יותר ואחד בתחום ההנהגה. בתחום ההנהגה השיעורים לאחרונה שהיו לנו במהלך השנה האחרונה היו מאוד מעוררי השראה, על נשים וגם על גברים היה לנו, שחלמו חלומות גדולים והצליחו להגשים אותם. בתחום המדעי יותר היה לנו סיור בבית חולים שניידר לילדים והייתה לנו שיחה מד"ר טולדנו, שהיא ראש מחלקת אונקולוגיה המטולוגיה. זאת הייתה שיחה מאוד מרשימה, לשמוע ממנה איך היא הגשימה את החלום שלה למרות שהיו לה הרבה קשיים בדרך. זה גרם לי לרצות ממש ללכת לרפואה.

על ייצוג נשים באקדמיה לא נדבר הפעם, אבל על פרס נובל נדבר. פרס נובל נחשב לפרס היוקרתי ביותר עבור העשייה האנושית והמדעית בפרט, הפרס מחולק החל משנת 1901 ואתם יודעים שעד 2011 קיבלו את הפרס הזה 44 נשים מתוך 840 זוכים בסך הכול, מי יכול לעשות חישוב מהיר כמה אחוז זה? 5% נשים. בעיקר זכו בתחום הספרות ותחום נובל לשלום. נשים זכו בפרסי נובל בתחומי המדע, כאשר אישה אחת שהוזכרה היום זכתה פעמיים, מארי קירי.

יושבים כאן בקהל חברי ועדת המדע והטכנולוגיה, האם אתן יכולות לחשוב על רעיון שיביא לכך שיותר נשים בעתיד יוכלו לזכות בפרס נובל בתחום המדעים? מה צריך לעשות?

אני חושבת שצריך להמשיך עם תכנית העשרה, יותר תכניות של מדעים, יותר תכניות של העצמה לנשים, להעלות את הביטחון העצמי, להראות לבנות שהן מסוגלות, שהן יכולות ושהן לא פחות טובות מגברים ואפילו יותר.

אני מחזקת את דבריה. גם אני חושבת שחשיפה לנושאים מדעיים, שחשיפה לנשים שעוסקות במדע, שכן יכולות, שמשלבות במשפחה ומדע ועבודה וקריירה זה דבר מאוד חשוב, במיוחד במגזר שאני באה ממנו. תכניות כאלה, מסגרות כאלה זה מה שחשוב, זה מה שצריך. אני התחלתי בכיתה י', לא להתחיל מכיתה י', להתחיל יותר מוקדם.

אז אני גם מחזקת אותן. בשבילי זה לתכנן תכניות שהן מעודדות את הבנות לבחור במקצועות שהן מדעיים, להמשיך בתכנית הזאת.

אני מסכימה עם מה שאמרתן ואני חושבת שבנוסף, ברגע שיסבירו ויראו שזה אפשרי גם לפתח קריירה אקדמאית מאוד מצליחה ומאוד מתקדמת ומצד שני לא לוותר על משפחה ועל ילדים וכל מה שמסביב, אז בנות יילכו יותר למקצועות ויותר ישקיעו בזה ויותר יצליחו בזה ובעזרת ה' יהיו עוד בנות שיזכו בפרס נובל.

אני מצטרפת לדעתן של כולן פה. אני חושבת שיש לנשים את היכולת, צריך לחשוף את זה לכל מגזר ולכל סוג לפי מה שמתאים לו ובאמצעות תכניות כאלה, נוספות.

אז יותר תכניות מתערבות. אני רוצה להודות לכל התלמידות. תודה רבה.

תודה רבה לתלמידות הפאנל. אני שמחה להזמין את שחף ושני לקטע הבא.

(קטע מוזיקלי).

תודה לזמרות העתיד. תודה רבה, אלה היו שחר מסיקה ושני אהרונוב, תלמידות בית הספר עתידים באור עקיבא.

כשמדובר בתכנית רחבה כל כך, עם כמות כה גדולה של משתתפות ושותפים אחריות כבדה במיוחד נישאת על כתפיהם של רכזות ורכזי התכנית. בכל רחבי הארץ רקמו הרכזים סיפורי הצלחה מרגשים ומעוררי השראה, כולם ליוו את הבנות ביצירתיות, במסירות ובהרבה אהבה. היום זו ההזדמנות שלנו לומר לכם תודה.

לשלב ההוקרה אני מזמינה לבמה מחברת אקסיומה את רונית שינדלר ואת חגית אליאס, מנהלת תכנית קדם עתידים מעמותת ידידי עתידים. אני מזמינה אתכם, רכזים יקרים, תלוו אותם במחיאות כפיים. מסכנין סיהאם חמזה, ממראר זאיב יוסף, מירושלים מיכל רוזנטל, יעל מכלוף מבית שמש, מוחמד כתאני מבאקה אל גרבייה, אפרת גל ברק מבית שמש, סננא ספורי משפרעם, סברין יאסין מעראבה, סמאח ג'בארין מנצרת, תסמין דסוקי מטייבה. אני מזמינה את נציג היישובים קרית מלאכי, נתיבות ואופקים, תומר גולן, ואת נציג היישובים בית שאן, טבריה, עכו, אור עקיבא, עמק המעיינות ושדרות, זהר ניר. במקום זהר ניר אני מזמינה את איציק אלימלך לקבל את המתנה ואני מזמינה את כל הרכזים, גם מי שירד, לפה לשורה, תקבלו את מחיאות הכפיים ואת התמונה.

רגע לפני סיום אנו מזמינים את כולכם לשוב ולהביט פעם נוספת בקבוצה הנפלאה של מדעניות העתיד. בימים שבהם רוחות עזות של מחלוקות עוד מנשבות בקרבנו הקבוצה הזאת היא מקור השראה ותקווה לחברה כולה. אתן, תלמידות יקרות, כבר הוכחתן שהעתיד אינו תלוי רק בשאלה מהיכן באתן, אלא בעיקר בשאלה לאן תרצו ללכת. הוכחתן שעתידכן בידיכן. אנחנו בטוחים שתמשיכו בדרך זו, שתוסיפו לחלום הכי גבוה שניתן ותגייסו את הכלים שרכשתן, את היכולות, את האמונה, הנחישות, כדי לסלול את הנתיבים שיהפכו חזון למעשה וחלומות למציאות. כולנו גאים בכן, מאמינים בכן, תודה רבה לכולם ונסיעה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.