הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 166

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ו (09 בנובמבר 2015), שעה 14:15

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 (מ/951)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

אורלי לוי אבקסיס

יצחק וקנין

מיקי לוי

אראל מרגלית

רחל עזריה

משה אשר
–
מנהל רשות המסיםשיטלת גרבר
–
ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצרניר אורבל
–
רפרנט ממשל ומנהל, אגף התקציבים, משרד האוצרדורון רמיש
–
רכז ממשל ומנהל, אגף התקציבים, משרד האוצרירון גינדי
–
נשיא לשכת יועצי המסחופית ולר
–
עו"ד ויועצת מס, רל"ש נשיא לשכת יועצי המסאורין לביא
–
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדיןרצא ג'אבר
–
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדיןיוסי אלישע
–
עו"ד ורו"ח, לשכת עורכי הדיןלירז טובול
–
עו"ד ורו"ח, לשכת עורי הדיןג'ק בלינדה
–
נשיא לשכת רואי החשבוןצביקה זאבי
–
חבר לשכת רואי החשבוןאיתן צחור
–
ועדת המים בלה"ב, לה"בדוד דהאן
–
יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסתטל אילוביץ
–
לוביסט, מייצג את לשכת רואי החשבוןענת אלון
–
לוביסטית (גויסקי לובינג), מייצגת את לה"ב

אייל בן-ארי

טמיר כהן

חפציבה צנעני

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 (מ/951)

אני פותח את הישיבה. אני מחדש את הישיבה. אנחנו הגענו לפשרה, ואני אבקש מהיועץ המשפטי להקריא אותה. אחרי שהפסקנו כאן את הישיבה, היו לנו דיונים, ואני מבקש שתקרא את הפשרה, שזה בעצם יהיה החוק, אם יהיה לו רוב כמובן.

(8) בסעיף 145(א)(2) – זה מופנה לפסקה (2) המתוקנת – "אחרי סעיף (א) יבוא (א1)(1) 'הגיש אדם דוח לפי סעיף 131 ומצא פקיד השומה שנכון לערוך שומה לגבי נושא אחד או נושאים מהדוח, רשאי פקיד השומה, נוסף על האמור בסעיף 145, לקבוע לפי מיטב שפיטתו בשומה חלקית את סכום הכנסתו של אדם הנוגע לאותו נושא [או נושאים] וכן הניכויים, הקיזוזים והפטורים המותרים מההכנסה על פי כל דין ואת המס שאותו אדם חייב בן, - -

"נושא או נושאים" זה בסדר?

כן, זה בסדר.

הלאה.

- - ובלבד שבאותו מועד לא קבע לו שומה לפי סעיף 145. (2) שומה לפי פסקה (1) ניתן לקבוע פעם אחת בלבד לגבי אותה שנת מס. (3) פקיד השומה יודיע לנישום על הנושא [או הנושאים] שבכוונתו לבחון בטרם יחליט אם לקבוע שומה חלקית לפי סעיף קטן זה.".

עכשיו, סעיף (9).

קראנו את סעיף (9). קראנו את סעיף (11). נשאר נושא - - -

לא. נשאר סעיף 14.

את זה עמדתי להגיד.

בבקשה, תקרא.

(7). סליחה, אני לא זוכרת שקראנו - - -

את (7) קראנו?

למיטב זכרוני, קראנו. למען הסר ספק, אם תרצו - - -

לא. אין למען הסר ספק. קראנו.

את (7) קראנו, וגם רשום. עזבי.

קראנו.

תסביר את הפשרה.

כשהוא יסיים, אני אגיד לךְ.

פקודת מס הכנסה תחילה ותחולה: 14. (ד) סעיפים 145(א)(2), 152(ג) ו-167(א)2) לפקודה, כנוסחם בסעיפים 13(7), 13(9) ו-13(11) לחוק זה, בהתאמה, יחולו על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2013 ואילך".

משה, חסר סעיף אחד פה – הפער של שנה בין שומה חלקית למלאה.

לכאורה, לפי הנוסח הזה אפשר להוציא באפריל שומה חלקית ובמאי – שומה מלאה.

יש שומה חלקית אחת.

אז אפשר לקרוא לו חודש אחר כך?

חבר'ה, באופן עקרוני, כן. דה-פקטו - - -

לא. רק שיהיה ברור שלא קוראים לו באותה שנה, זה הכל. לא - - -

אי-אפשר לשים את - - - בלי לקבוע בין החלקית לבין - - -

אל תיכנסו לזה. בוא.

בינינו, זה לא יקרה. - - - זה לא יקרה.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול שאנחנו עושים מהלך.

מיקי, שנייה. בבקשה.

אני כן רוצה להגיד שבשיחה שלנו עם הלשכות המקצועיות, אנחנו הולכים לפתוח במהלך פנימי שלנו שבחודשיים האחרונים לפני תום שנת המס, בשומות מלאות ולא בשומות חלקיות, אנחנו, למעשה, לא נפתח פוזיציות, לא נפתח הליכי שומה, אלא אם כן איזה רפרנט או מישהו בכיר קבע שזה אחרת. אבל, שוב, זה הולך לקראת הנישומים, כדי שבדקה האחרונה לא יפתחו מולם הליכי שומה.

עיקרם של הדברים שדיברנו עליהם זה שקודם כל מדובר על פריסה או שומה חלקית אחת לשנה ולא יותר מזה.

לגבי נושא הפשרה שאנחנו דיברנו עליה, הוויכוח לגבי 2011, 2012 ו-2013, קיבלנו את מה שהם קיבלו – את מה שאמר פרופסור טרכטנברג, וזה יהיה כתוב בחוק: 2013.

אפשר להצביע, אורלי? את - - -

לא. מה?

לא. החברים נמצאים בישיבות סיעה.

סליחה. אני מרכז האופוזיציה, ולא אמרת לי שאתה מתכנס ולא אמרת לי שום דבר. אתה צריך לתאם את זה אתנו. יש לנו אופוזיציה, ואנחנו אחראים כלפיה. אני צריך לשמוע את זה ממקור שלישי?

הוצאנו הודעה.

למי הוצאתם הודעה?

לחברי הוועדה.

יש עכשיו ישיבות סיעה. אנחנו בתוך ישיבת סיעה. אנחנו יושבים בתוך ישיבת סיעה. אני לא מבין. מה? זה לא מקובל. זה לא מקובל לעשות ישיבת ועדת כספים.

בסדר. אראל, בוא ונתקדם. בסדר.

לאן נתקדם? אנחנו יושבים בוועדת סיעה.

אני רוצה להגיד לאן נתקדם. תשב, ואני אגיד.

אתם רוצים לקבוע – נקבע, אבל - - -

בסדר. הסברתי עכשיו את הפשרה אליה הגענו. אני מבקש שתשמע. אתה לא רוצה לשמוע.

אבל יש לנו ישיבת סיעה. אנחנו באמצע ישיבת סיעה.

אראל, אתה יודע מה? בוא ונלך למלחמה וזהו, בסדר? מאה אחוז.

מה זה "מלחמה"?

אנחנו נמצאים בשבוע של תקציב.

אבל מה זה "מלחמה"?

גם לי יש ישיבת סיעה.

אדוני, סליחה, - -

בסדר. מאה אחוז.

- - עם כל הכבוד, ויש לי כבוד אליך, אבל צריך להיות לך גם כבוד אלינו. עם כל הכבוד.

בסדר. מאה אחוז. עכשיו, ראיתי. זה לא הדדי.

בינתיים, לא ראינו שום כבוד מצדך.

זה הרי לא הדדי. זה לא הדדי.

יש ישיבת סיעה.

לא ראינו שום כבוד מצדק.

עכשיו יש ישיבת סיעה. אני לא מבין.

בינתיים, ראינו רק הפרה של הסיכומים.

הפרה של סיכומים? עוד אחד.

מיקי, תעזוב.

זה מה שראינו.

תקשיבו רגע, חבר'ה.

אל תזלזל. תעשה לי טובה. אני לא מזלזל בך – אל תזלזל בי. "עוד אחד" – מי אתה בכלל?

ראינו - - -

לא, לא, מיקי. אני לא מסכים.

יש עכשיו ישיבת סיעה.

מי אתה בכלל?

מי אני? אוהה.

מי אתה בכלל?

תקרא באנציקלופדיה.

מיקי, אני לא מסכים.

מי אתה בכלל?

מיקי.

עוד חבר במפלגת העבודה – זה מי שאתה, - -

אוי, נו, באמת.

יש ישיבת סיעה.

- - ולא שום דבר מעבר לזה. עוד אחד במפלגת העבודה - -

נכון.

- - שיושב באופוזיציה ורק מברבר כל היום.

מיקי, זה לא בסדר.

אנחנו בעשייה.

אתה גדול, ואני קטן.

לא, אתה גדול. קצין גדול.

מיקי, אתה - - -

לא קצין - - -

אז אל תבלבל לי את השכל.

תקשיב. יש לנו ישיבת סיעה.

כל שנייה הוא מרים - - -

אראל, אני מבקש - - -

אנחנו בישיבת סיעה. אנחנו לא יכולים - - -

האמת היא שגם זהבה ביקשה.

אנחנו בישיבת סיעה.

וואלה, יופי.

זה נוהל של עבודה בכנסת.

בסדר. אני מבקש להסביר. אתה יכול רגע לשבת?

אנחנו הלכנו, במשך הזמן הזה, כשהכרזתי על הפסקה, וישבנו עם רשות המסים וישבנו עם אנשים שלכם מהמחנה הציוני, איש שלכם שהציע הצעת פשרה. ישבנו והגענו להסכמה.

אבל, הוא יכול?

אנחנו דיברנו אתו, והוא אמר שזה היה על דעת עצמו. זה לא מקובל. אני אפילו לא יודע מה הצעת הפשרה שלו.

אני הולך להגיד.

לא. הוא לא נמצא פה. האנשים אצלנו לא יודעים שיש ישיבת סיעה.

אדוני היושב-ראש, אני יכולה לומר משהו?

אראל, אני מבין מה שאתה אומר, אבל הפשרה שנמצאה היא על דעת המייצגים, ואנחנו עוסקים בזה כל כך הרבה זמן. אז אולי הגיע הזמן לסיים את זה.

לא.

אני רוצה רשות דיבור.

חבר'ה, רק רגע. עכשיו יש ישיבות. יש ישיבות סיעה.

נכון.

אבל זה שבוע של תקציב. אני לא יכול להתחשב בזה.

אז מה? אז תבקש לבטל. אני לא מבין. אתמול ביטלת לנו את הוועידה, ולא הלכנו לוועידה. היום אנחנו פה. בסדר.

מה אתה מציע לעשות? לא לקיים דיון?

אני מציע: אתה רוצה לקבוע? – בוא ונקבע אחרי זה.

לא, אני לא יכול אחרי זה.

אבל, נקבע אחרי זה.

אחרי זה יש ישיבת מליאה. אני לא יכול.

תקבע לנו את זה בעוד שעה.

לא, אני לא יכול. אני לא יכול.

אבל אנשים - - -

אבל שלחו זימון.

רחל, אל תעזרי לי.

למה לא?

את ממש לא עוזרת לו.

לא מקובל דבר כזה שבשבוע שמצביעים על תקציב - - -

אבל ביקשנו את זה. אתה מבקש את זה מהרגע להרגע?

עשיתי הפסקה. הרי הפסקנו באמצע. אתם צעקתם. ביקשתם פשרה – הגענו לפשרה.

לא. אדוני היושב-ראש, אם אפשר לומר משהו: ראשית, אנחנו באמת מעריכים. אנחנו רואים איך אתה עובד קשה, ולפעמים נדמה שאתה עובד לבד מול קואליציה דורסנית, ולפעמים מנסה גם להביא - - -

אבל, אני מביא הצעת פשרה.

אבל, אני רוצה לומר שאחרי אתמול היינו צריכים ללמוד איזה שהוא לקח לגבי הצעות פשרה, אם זה הצעות פשרה שמקובלות על חברים נוספים באופוזיציה – מהי אותה הצעת פשרה? האם אנחנו מגובשים תחת הצעת הפשרה הזאת? – כדי שלא נחזור על הפארסה של אתמול. הצעת הפשרה, שהוצגה מטעם האופוזיציה, וואלה אני לא מכירה אותה. אני לא יודעת אם האחרים מכירים אותה. אני לא יודעת מה טרכטנברג הציע.

אנחנו לא יודעים - - -

לכן, השאלה היא האם אנחנו מתגבשים מאחוריה או לא.

לא מבין מה זה.

יש הצעת פשרה מטעמי, ולא מטעם האופוזיציה.

אוקיי. מהי הצעת הפשרה?

אני מציע שזה יתחיל ב-2013; לא ב-2011 כמו במקור ולא ב-2012 כמו שהגיעו לזה בישיבה, אלא ל-2013.

יש לנו הסתייגויות.

בסדר.

אתה ישבת פה וצעקת לא לעשות את זה בדורסנות כזו. הלכתי בעקבות הדברים שלך, והורדתי את הדורסנות. רשות המסים הסכימה. מדובר על פרוסה שעליה אנחנו מדברים שזה יהיה אחת לשנה. מדובר על כל מה שעלה כאן כדרישה. הכל נכנס להצעת הפשרה.

עכשיו יש את השאלה של הזמן. אני לא יכול בגלל שלא אישרנו את תקציב המדינה, אני לא יכול בגלל שיש בעיות עם תקציב הביטחון, ואני לא יכול שיש גם את חוות הדעת. יש גם את חוות הדעת שעוד לא דנו עליהן.

אני מציע: אם אתם רוצים לעשות פיליבסטר, נעשה פיליבסטר.

לא. אין לי פה את הסיעה שלי.

אבל אין לי את היכולת.

לא. אין לי את הסיעה שלי. אני מתנגד.

בסדר.

אני מתנגד. תעשה דיון. תן לנו את הצעת הפשרה, ונשב ונדבר ונראה מה זה ונראה אם אנחנו מסכימים.

אבל, זה מוסכם עליכם אפילו.

מי זה? רק שנייה. יש לנו את הדעות שלנו, ואנחנו רוצים לדעת מה הן. אנחנו מוכנים לשמוע אותך.

אז תשמע.

אבל, רק רגע.

רבותי, אני רוצה להגיד משהו. אראל, אני חייב להגיד לך משהו: אני מספיק זמן בכנסת, ואני לא זוכר מצב כזה, - -

איזה מצב?

- - שבשבוע של תקציב וכל העומס שיש על הוועדה הזאת – שכל אחד יעשה לו פה... אי-אפשר ככה.

אתה רצית שנבטל את ישיבת הסיעה שלנו? – אז תגיד לנו.

בסדר. מאה אחוז.

גם לנו יש ישיבת סיעה.

אני עובר להצבעה.

גם לי יש ישיבת סיעה.

מי בעד אישור הפרק – ירים את ידו?

רגע. מה זאת אומרת?

מי בעד אישור הפרק – ירים את ידו?

מה עם סעיף-סעיף?

זה לא מקובל עלי.

מי נגד?

הצבעה

בעד הפרק – 4

נגד – 1

נמנעים – אין

הפרק נתקבל.

הפרק אושר.

יש לי הסתייגות. רביזיה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35.