הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 165

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ו (09 בנובמבר 2015), שעה 12:00

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 20152016), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

זהבה גלאון

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

מנואל טרכטנברג

אלי כהן

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ

רחל עזריה

רועי פולקמן

טלי פלוסקוב

יואב קיש

מיקי רוזנטל

צחי הנגבי

מאיר כהן

משה אשר - מנהל רשות המיסים

ערן יעקב - משנה למנהל רשות המסים

ליאת גרבר - ממונה חקיקה, רשות המיסים

דורון סמיש - רכז ממשל, אגף התקציבים, משרד האוצר

ניר אמסל - רפרנט ממשל ומנהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

ספי זינגר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס

ג'ק בלנגה - לשכת רואי החשבון

צביקה זאבי - יועץ נשיא לשכת רואי החשבון

יוסי אלישע

עו"ד ורו"ח, לשכת עורכי הדין

טל עצמון - יו"ר פורום המסים, לשכת עורכי הדין

מיטל שחר - לשכת עורכי הדין

איתן צחור - יו"ר מסים, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אילן שוחט - ראש עיריית צפת

שלמה אדלר - ע' ראש עיריית צפת

עדי אלדר - ראש עיריית כרמיאל

ניסן בן חמו - ראש עיריית ערד

דודי אוחנינה - מ"מ ראש עיריית ערד

שמעון סוויסה - ראש עיריית חצור

יוסי בן דוד - ראש עיריית טבריה

אילן אוחנה - דובר עיריית טבריה

רון שני - ראש המועצה האזורית משגב

דב ליטבינוף - ראש המועצה האזורית תמר

שחף חומרי - ע' ראש המועצה האזורית תמר

חובב ינאי - המשמר החברתי

חזי לאון

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

יפה קרינצה

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 20152016), התשע"ה-2015

אני מחדש את ישיבת הוועדה.

אדוני, הצעה לסדר.

בבקשה.

נודע לנו שהיית בדרכך ליועץ המשפטי של הכנסת. אני רוצה להבין האם בהיעדר תקציב הביטחון – זאת אומרת, שהצביעו נגדו – אנחנו יכולים, חוקית, לדון בתקציב המדינה ולגדר אותו? מה המצב המשפטי? אלא אם כן אדוני הלך לנושאים שהם נושאים אחרים, הייתי שמח לשמוע עליהם.

על מה הלכתי ליועץ המשפטי לכנסת, לדון על גובה המים בכינרת?

אני משוכנע שלא.

דיברתי אתו על העניין של תקציב הביטחון, שלא אושר בוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. שאלתי אותו האם אני יכול להביא את תקציב המדינה בצורה הזאת. לא קיבלתי תשובה, מתקיימים דיונים על העניין הזה, הלשכה המשפטית דנה על כך. היה דבר כזה בעבר, היה תקדים כזה.

לא בדיוק. שונה.

לא היה מצב שהוועדה הצביעה נגד התקציב.

לא היה כזה. נכון.

היתה בעבר בעיה, שהיא לא אותו דבר כמו הבעיה הזאת, אבל היא דומה. הוא אמר שבמשך היום הוא ייתן לי תשובה. אם התשובה תהיה חיובית כנראה אבקש לכנס את הוועדה למחר. לא ישיבה מהיום להיום.

מה זה חיובית?

חיובית, הפירוש שהבעיה נפתרת. הוא אמר לי שיושבים על העניין הזה וברגע שתהיה תשובה חיובית ואני אחשוב שאני יכול לכנס את הוועדה אז אכנס אותה מחר. כרגע אין לי תשובה אז אני לא מכנס.

בואו נמתין ונראה אם המשפטנים הפעם יתיישרו לפי הסרגל של היושרה והמשפט או ימצאו לנו איזה - - -

הם ימצאו את הנתיב. הם יצירתיים.

כן, איזה גלגל הצלה.

אני לא מטיל דופי בלשכה המשפטית של הכנסת או ביועץ המשפטי של הכנסת. הוא ייתן את חוות הדעת הנכונה ביותר.

הבעיה של הפוליטיקאים, לא של המשפטנים. אני מקבל את התיקון.

אנחנו עדיין בסעיף של חוק ההתייעלות הכלכלית. נשארו לנו שני דברים שלא קיבלנו החלטה לגביהם. הראשון זה שומה לפי מיטב השפיטה. יש לי בקשה, אם אתם רוצים להיות ענייניים בנושא הזה, בגלל שהלשכה המשפטית כבר מותשת לגמרי.

גם אנחנו קצת מותשים.

בסדר, אז אם אפשר, לדון עניינית. אפשר להצביע בעד או נגד, אבל לסיים את זה. שומה לפי מיטב השפיטה ושומה חלקית, פרק ה' – מיסים. בבקשה, היועצת המשפטית, איפה אנחנו עומדים עם העניין הזה?

ניסחנו את מה שסוכם אתמול בוועדה. אחזור על הסיכום: הסיכום הוא שבמקום שלוש פלוס אחד יהיה ארבע שנים. לגבי פעולה חייבת בדיווח - יישאר המצב הקיים. לגבי כל יתר הפעולות שנכללו בכחול – אפשר יהיה לקבוע שומה חלקית לגבי חלק אחד בשנת מס אחת ולגבי אותו דוח. אקריא את זה.

יש שאלה לגבי התחולה.

ונשארה שאלה לגבי התחולה. אנחנו סוברים, אדוני היושב-ראש, להחיל את זה באופן רטרואקטיבי לגבי דוח משנת 2011 זאת רטרואקטיביות שהיא לא נכון. אפשר לקבוע תחילה - - -

הסכמנו מ-2012.

למה רטרואקטיבי? אנשים צריכים להכין - - -

זה לא רטרואקטיבי.

מ-2012 יש לו ממילא שלוש פלוס אחד. 2011 – אני אומר לך, גם בתפקידי בעבר לא הסכמתי, ומנהל רשות המסים שזה עושה שכל 2012.

אני מודה שזה לא עושה לי שכל, אדוני.

אני חושבת שזה רטרואקטיבי באותה מידה.

זה בסמכות שלו.

יכול להיות, אבל אני רוצה לשמוע - - -

אני חושבת שזה רטרואקטיבי באותה מידה ואני לא רואה סיבה להחיל את זה באופן כזה.

אדוני, אני רוצה להעיר. אנחנו לא עושים חקיקה רטרואקטיבית, צריכה להיות סיבה דרמטית. אין שום דרמה, בכל הכבוד להצעת החוק הזאת, ואין שום סיבה לחקיקה רטרואקטיבית ואני מבקשת שלא תאפשר את זה.

ספי, בבקשה.

זה לא רטרו, יש לו סמכות של שלוש פלוס אחד. צריך להסביר את זה.

אז שיישאר לו שלוש פלוס אחד לגבי הדוחות האלה. אין שום בעיה. יישאר לו שלוש פלוס אחד לגבי 2012.

בשביל 2012 לא צריך אותנו.

אז תשאיר לו את הסמכות שלו ואל תבקש ממני - - -

רגע, שלא כל אחד - - -

זה לא כל אחד, אני באמצע.

אבל אמרת, אמרת שאת מתנגדת לרטרואקטיביות.

כן. אז אני אומרת שאם רוצים להשאיר לו את הסמכות של השלוש פלוס אחת – בבקשה. אבל אנחנו לא צריכים לעגן בחקיקה רטרואקטיביות. יש הבדל.

אורלי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו קובעים חוק אנחנו גם רוצים לראות שהציבור יכול לעמוד בו. כשעכשיו אנחנו קובעים חוק אחורנית – גם ככה מלחיץ את המערכת, ואני לא יודעת עד כמה הנסיבות שבהן אנחנו נמצאים מצדיקות חקיקה רטרואקטיבית. אנחנו באים לקבוע פה נוהל חדש, בואו נקבע מעכשיו ואילך. הנסיבות שבהן אנחנו דנים ממש לא מצדיקות את הרטרואקטיביות בנושא הזה. אני ממש עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

אני חושב שלא כולם הבינו את הסיטואציה, אסביר אותה, וגם משרד המשפטים יוכל להסביר את הדברים. בסופו של דבר מדובר באיזה תקופה אפשר לבדוק את הדוח. דוחות 2011 למעשה עוד חודש ומשהו מתיישנים; דוחות 2012 - יש עוד שנה שלמה לבדוק אותם. מכיוון שאנחנו עוברים לארבע שנים, אנחנו אומרים שארבע שנים יכלו מדוחות 2012, זאת אומרת שאפשר לבדוק אותם לא עוד שנה אלא עוד שנתיים. זה הכול. ממילא אפשר לבדוק אותם עוד שנה, ואם אפשר להאריך בהארכת מנהל אז עוד שנתיים. אז אין פה הבדל גדול, ובוודאי שזה לא רטרואקטיבי. הייתי שמח שמשרד המשפטים - - -

היועץ המשפטי אומר שזה רטרואקטיבי.

בסדר, אז הוא אומר. אבל יש גם את משרד המשפטים וגם הוא אומר.

אין שום הצדקה לעשות את זה. אני נגד.

אני לא בטוח שאין שום הצדקה.

יש לך סמכות גם ככה לעשות את זה, לא בחקיקה.

משה וערן, אני יכול לקיים עכשיו דיון ארוך. הסכמנו לארבע שנים.

זה עניין של קוהרנטיות בחקיקה.

זה עניין של גביית מיסים תקינה.

לא. ממש לא.

זה לא רטרואקטיבי באמת.

ל-2012 הוא לא צריך אותנו.

אם ככה, הכחול.

אז אם הוא לא צריך אותנו אז לא צריך לכתוב הוראת תחילה. אם הוא לא צריך אותנו לטעמכם, אז לא צריך לכתוב הוראת תחילה. נשאיר את זה פתוח. הכחול הוא 2011, ערן. אז אל תגיד הכחול, וזה כן רטרואקטיבי בעיניכם.

בעינינו זה לא רטרואקטיבי.

הסכמנו לארבע שנים. ההצעה של מיקי לוי היתה שלוש פלוס אחת.

זה המצב הקיים.

זה החוק. זה המצב הקיים.

יש סיכוי שאדבר בוועדה? היתה הצעה, אתם באתם עם משהו חדש. פורשים את זה, עושים את זה באופן כזה שבאים פעם בשנה ואפשר לפתוח את הדוח. עשיתם בעיה מבחינת נישום. אמרנו שצריך להוריד את זה לשנתיים – בגלל שאתה יוצר בעיה אתה צריך לצמצם את הזמן. בדיון היה שזה יישאר שלוש פלוס אחד – שזאת היתה פשרה.

לא, בסוף הם קיבלו ארבע שנים.

שניה, שגית. הסמכנו בסוף למה שדרשתם, מופיע בנוסח ארבע שנים ולא שלוש פלוס אחת. על מה נשאר הוויכוח? הוויכוח נשאר האם יהיה כתוב בחוק רטרואקטיבי או שזה יהיה בעצם אותה שנה, רק זה יהיה שלוש פלוס אחת - זה יהיה ארבע. האם צריך לכתוב בתוך החוק שהכנסת מוציאה תחת ידה חקיקה, כשמתחיל ויכוח אם זה רטרואקטיבי או לא?

היא צריכה לומר מאיזו שנת מס היא מתחילה.

ארבע שנים.

מה אתה רוצה? אתה רוצה להתחיל מ-2012? אבל יש לך את 2012.

יש לך את זה.

יש לי שנה, שיהיו לי שנתיים.

יש לך את זה.

כבוד היושב-ראש, אני לא מבינה למה זה הופך את זה לרטרואקטיבי.

כי הדוחות של 2012 כבר הוגשו, ואין מקום להשאיר הנישום בחוסר ודאות כזה גדול בגלל חקיקה שמתרחשת במהלך השנה. זאת הסיבה.

אבל תקשיבו, חברים. אני לא מבינה על מה הוויכוח, למה בכלל להעלות את הדיון הזה?

מה את מציעה?

אני מציעה לקבל את מה שהם מבקשים, אני לא מבינה למה לא. השאלה היא מה אנחנו מייצגים, מה חשוב לוועדה.

יש להם ארבע שנים.

לא נכון. עכשיו יש להם שנה והם רוצים עוד שנה.

למה לשים את הנישום בחוסר ודאות כזה בגלל - - - ?

העולם הזה הוא עולם של ודאות? אני לא מבינה את זה. תשלם כמו שצריך, לא יהיה לך חוסר ודאות.

דוחות שכבר הוגשו - - -

רגע, מה זה הדבר הזה? ספי, אתחיל להוציא את אנשי הממשלה. אתם כל היום מדברים. מה אתה אומר, אראל?

אני רוצה להבין. דוחות שכבר הוגשו – נניח שהוגשו עכשיו 2011, 2012 גם כן - - -

הוגשו עכשיו 2014.

אז אתם יכולים לפתוח אותם מחדש.

אנחנו לא פותחים מחדש. השאלה היא מה תקופת הבדיקה שלהם, זה הכול. את דוחות 2012 ממילא אפשר לבדוק עוד שנה, ממילא הם בחוסר ודאות - - -

אז למה אתה רוצה עוד? אתם רוצים שאנחנו ניתן לכם אישור לעבוד בעצלתיים. זה מה שאתם מבקשים.

לא בעצלתיים, ממש לא. על משה אשר אפשר להגיד הרבה דברים, אבל עצלתיים זה לא אחד מהם.

אז לכן הם צריכים לעמוד על מסגרת של ארבע שנים. אני לא מבינה.

את מי אנחנו מייצגים? מה הסיפור?

זה לא הדיון, משה. אתה מסיט את הדיון למקום אחר. יש לך סמכות לעשות את מה שאתה רוצה. מה שאתה מבקש מאתנו זה לעגן בחקיקה - - -

יש פה תקדים לחוקק חקיקה רטרואקטיבית ארבע שנים אחורנית.

אין כאן תקדים. יש כאן קביעה שמי שצריך לשלם מיסים – שישלם, לטובת המטרות החברתיות שכבוד היו"ר רוצה, את רוצה ואני רוצה.

אבל אתה צריך להבין: יש פה עכשיו איזושהי מגמה של חקיקה רטרואקטיבית. אם נאשר פה נצטרך לאשר את זה גם במקומות אחרים. השאלה היא אם זה - - -

חבר הכנסת טרכטנברג.

אני רוצה להבין עד הסוף כדי שלא נעשה פה טעות בהצבעה, חלילה. כרגע המצב הוא, לפני התיקון הזה, שלוש פלוס אחת. האם אני מבין נכון, שמי שהגיש שומה ל-2011, תקופת הבדיקה מסתיימת בסוף השנה הזאת?

אלא אם כן, ברמה הספציפית, האריכו בעוד שנה.

אבל יש לו אופציה לעשות את זה.

ברמה הנקודתית.

על מה את מגינה?

אני מגינה על חקיקה - - -

רגע, רגע, עד כה - - -

רבותי, אי אפשר ככה. זהבה, אלי, אני מבקש.

אני רוצה - - - לגיטימציה. אתם באים וממציאים את הגלגל - - -

אני לא מסכים. זהבה. זה לא בסדר.

צריך לדאוג, כי עושים מדי פעם גם עינוי לאנשים זכאים.

אראל, אתה נגד טרכטנברג? אני רוצה לדעת.

בשום אופן לא.

אז אל תפריע. בבקשה.

אלה שהגישו ב-2012, יש להם על פי זה וגם על פי הקודם ארבע שנים, כלומר עד סוף 2016. אין לך בעיה עם זה. נכון?

הוא רוצה עוד.

לא. ארבע שנים יתפסו לגבי 2012 עד סוף 2016, נכון?

בתוך שנת המס. 2017.

לא בטוח ש-2016 הליכוד עדיין יהיה בשלטון.

עד כה איך נהגתם, כשהיה שלוש פלוס אחת, כל השנים האלה? הסתדרתם, הכול היה בסדר.

לא. אם זה היה בסדר לא - - -

כל הוויכוח כאן הוא על מה קורה עם הנישומים של 2011, שהשומה שלהם לא נסגרה עד היום, כמה זמן יש לכם מולם. נכון, אני מדייק?

לא לא - - -

תשמע עד הסוף. משה, לא תענה ככה. אני שקוף בעיניך כל הזמן. אני לא בש"ס.

כל מה שאני בא ואומר זה הדבר הבא: מכיוון שעם הנישומים האלה – עכשיו תיקנת אותי בצדק, כי זה שנת מס של 2011 - יש לך עד סוף 2016, אין לך באמת בעיה. אז בוא נאשר את זה ככה, ארבע שנים, וגמרנו את הסיפור. מה הבעיה?

כולם יצביעו בעד ארבע שנים.

תסביר לי מה לא בסדר במה שאמרתי.

השאלה היא על איזה שנת מס אתה מחיל את ההוראה הזאת. אם אתה מחיל את זה על שנת מס 2011, אז דה פקטו אנשים שציפו שהשומה תתיישן להם בסוף השנה, אפשר לבדוק אותה גם בשנה הבאה. עזוב את הפלוס אחת.

אבל פלוס אחת הוא קריטי.

הוא לא קריטי.

ואם אתה מחיל את זה על 2011?

אני מסביר שוב. לכן הסכמנו לוותר על 2011, כי באמת אנשים מצפים שעוד חודש - - -

לגמור עניין, להמשיך לנהל את העסק שלהם.

שעוד חודש השומה מתיישנת ואי אפשר להגיע ל-2011.

מה קורה ב-2012?

2012 ממילא, בלי קשר לפלוס אחת, יש עוד שנה. אנחנו רוצים עוד שנתיים, זה הכול.

למה?

כי אנחנו עוברים עכשיו מודל אחר, של בדיקת עומק יותר ותיקים, ולכן בדברים האלה צריך להגיע ליותר. זה קדימה.

אדוני היושב-ראש, אפשר מילה? לשכת עורכי הדין.

שניה, אני מפסיק את הדיון. אני מבקש להפסיק עם זה.

זה רטרואקטיבי כי הדוח כבר הוגש.

אני מציע לכם להתקדם הלאה. מי שהגיש, לא הגיש – נגמר, תתקדמו הלאה. די, תנו לו לעבוד. מקסימום הוא הרוויח כמה גרושים, הפסיד כמה גרושים. תנו לו לעבוד.

ספי, בבקשה. מה אתה מבקש להגיד, זה לא רטרואקטיבי?

לא, אבל צריך להתייחס לזה. אם עולה פה דיון על השאלה של רטרואקטיביות - - -

רבותי, מה הולך פה? רועי, מיקי, לא מכובד הדיון הזה. בבקשה, ספי.

מנקודת מבטנו לא מדובר בחקיקה רטרואקטיבית, היא פרוספקטיבית או אקטיבית. היא צופה פני עתיד, לא צופה פני עבר. היא מתייחסת אמנם לדוח שניתן, אבל היא קובעת דברים ביחס לעתיד. הסתכלנו גם על הצעת חוק ההתיישנות, שלא התקבלה, וגם האריכו את התקופה של חובות שלא התיישנו והאריכו אותה מעבר. כלומר, גם בחקיקה אזרחית שבה האריכו תקופת התיישנות, הצעת החוק האריכה את התקופה מעבר לתקופה המקורית.

אתמול התנגדתם לקחת רטרואקטיבית - - -

תן דוגמאות לתקופות התיישנות שהארכנו. בוא נדבר על זה.

זו הצעת חוק התיישנות משנת 2004, שאני לא חושב שהיא עברה. אבל בהצעת החוק שהיתה - - -

לא עברה. אז על מה אנחנו מדברים? היא הנותנת.

אבל זה מלמד אותנו על העמדה.

תודה רבה. למה היא לא עברה?

ברמה המשפטית, אין לאדם זכות או הסתמכות לזה שלא יבדקו את הדוחות שלו.

ספי, הבנתי. שגית, את רוצה להשיב בקצרה? תשיבי. אני רוצה להגיד משהו.

לרטרואקטיביות יש מספר חוליים שבגללם לא קובעים אותה בחקיקה. כאן מדובר בדוח שכבר הוגש, ולכן גם אם זאת לא רטרואקטיביות במובן המלא של המילה בהחלט מדובר ברטרואקטיביות שהיא לא ראויה ולא נכון לעשות אותה בחקיקה, בייחוד במצב הנוכחי, כשבחוק הקיים נותן פתרון למנהל רשות המיסים, ויש לו את האפשרות לתת את השנה הנוספת. אני לא חושבת שצריך, לגבי דוח שכבר הוגש, להשאיר את הנישום בחוסר ודאות בגלל חקיקה שהתרחשה לקראת סוף התקופה.

אבל הוא עדיין, גם ככה - - -

רחל, מה זה?

אבל זה צריך להיות קוהרנטי.

אני רוצה להגיד משהו, כראש השדולה לעסקים קטנים. משה, שימו לב, בסטטיסטיקה שהסתכלו עליה לאחרונה – 62% מהזמן של בעל עסק קטן הוא מבלה עם הרשויות. עכשיו אנחנו רוצים טיפה להוריד את זה, זה הכול. כל העניין הרטרואקטיבי הזה מוסיף לו עוד איזה 10%. תנו לאנשים לנהל את הביזנס, יביאו לכם יותר הכנסות.

להם מוסיף אופציה לבדוק. לבעלי העסקים זה לא מוסיף, הם נשארים תלויים באוויר. אילו היתה לך טענה - - - הייתי יכולה להבין את הדרישה.

אדוני היושב-ראש, לשכת עורכי הדין – אפשר להגיד מילה?

כן כן. אדוני בוא נשמע גם את לשכת עורכי הדין.

אני מציע פשרה - - -

לא, אל תציע פשרה. השיטה לא מקובלת עלינו.

אני מבקש להגיד לכם ככה – אפשר שקט פה? באתם בחוק הזה עם כמה דברים. אני מבקש להפסיק לדבר.

הדבר הראשון היה שביקשתם לשנות משלוש פלוס אחת לארבע. השני זה שיהיה אפשר להגיש מחלק מהדוחות – מה שאנחנו קוראים פרוסות.

שומה חלקית.

שומה חלקית. הדבר השלישי שאתם מבקשים, שהתחולה תהיה מ-2012, שזה יהיה כתוב בחוק, אף על פי שזה ויכוח על שנה נוספת – כן או לא, אחרי שהוא כבר הגיש דוחות. אנחנו נותנים לכם את הדבר הראשון - את הארבע שנים; אנחנו נותנים לכם את הדבר השני – את הפרוסות; אנחנו נותנים לכם גם את הדבר השלישי, מכיוון שאתם מקבלים את התחולה מ-2012, בגלל שיש לכם ארבע שנים. אתם מתעקשים שגם את זה יהיה כתוב בחוק, בניגוד לדעתם של רוב חברי הוועדה. אני מציע לכם לרדת מהעניין הזה ולאשר את החוק.

אני מבקשת התייעצות סיעתית.

בבקשה.

תודה רבה.

חמש דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 12:36.)

פרופ' טרכטנברג הציע הצעה. אני שואל את רשות המיסים אם הם מסכימים לזה, אז הם אומרים שיש בעיה עם הנוסח.

אנחנו לא יודעים מה ההצעה.

אנחנו לא יודעים מה ההצעה.

אני אגיד. יהיה פה חתול בשק?

אז תגיד, לפני שאתם מתעסקים - - -

בסדר. נצביע, נכריע בהצבעה.

משה, אתה יכול להגיד מה הבעיה בנוסח? ליאת, לא קיבלת את הנוסח?

אז את יכולה להגיד מה הבעיה?

הבעיה היא שכתוב חלק אחד בלבד - - -

אבל זה לא רלוונטי לדיון הזה.

אנחנו מבקשים לעצור את החוק הזה.

אנחנו רוצים לעצור את החוק הזה ואנחנו רוצים נושא חדש - ראשי הרשויות שהגיעו הנה, שרוצים להגיע להטבת המס. אנחנו רוצים לעשות הפסקה ונשמע את ראשי הרשויות.

בואו נעשה רטרואקטיבי בהטבות המס על 400 יישובים, בבקשה. אם אנחנו עושים רטרואקטיבי – רטרואקטיבי על כל המועצות החדשות שנכנסו בבקשה.

(מחיאות כפיים)

אנחנו אומרים די. די לממשלה הזאת - - -

דין אחד גם בהטבות – רטרואקטיבי פה, רטרואקטיבי בהטבות המס.

ועכשיו, ראשי הרשויות, אנחנו מבקשים לשמוע אתכם. קומו, דברו, רוצים לשמוע אתכם. בבקשה, דבר. אנחנו עכשיו לוקחים יושב-ראש מתוקף הנושא. נשמע אותם, הם נמצאים פה וכבר מחכים - - -

אראל, יש גבול להתנהגות הזאת.

יכול להיות שיש גבול, אבל גם יש גבול למס הכנסה וגם - - -

אני עוצר את הישיבה. הישיבה מופסקת.

עד מתי, אדוני היושב-ראש? כמה זמן?

מתי שאחליט.

מה זאת אומרת? די עם מס הכנסה, מספיק.

חבר הכנסת גפני, אנחנו מבקשים ממך, תכבד אותנו - - -

זה לא יהיה. הפקרות לא תהיה, אראל, עם כל הכבוד.

אין פה הפקרות.

אני מנהל את הישיבה.

אז תנהל את הישיבה, ואנחנו באופוזיציה. אתה בקואליציה, אנחנו באופוזיציה; לך יש say, גם לנו יש say.

מאה אחוז.

ההפקרות זה מה שקורה כאן עכשיו.

יש יושב-ראש אחד - - -

יש יושב-ראש אחד ויש הרבה חברי כנסת.

ההפקרות זה מה שקורה כאן עכשיו.

יש פה כל כך הרבה ראשי רשויות - - -

מה דעתך על רטרואקטיבי בהטבות המס ליישובים החדשים? רטרואקטיבי בהטבות המס לרשויות החדשות שנכנסו למתווה החדש. נאשר פה רטרואקטיבי – נאשר גם שם.

אני מביא את החוק להצבעה.

רגע, יש לנו הסתייגויות, אדוני.

יש לנו הסתייגויות.

יש לנו הסתייגויות ויש לנו נושא חדש.

רבותי, אפשר להקשיב? אני מבקש, היות שהגיעו לכאן ראשי עיריות וראשי רשויות מקומיות, אאפשר לכמה מהם להביע את עמדתם. אבקש בינתיים שהיועצת המשפטית של הוועדה עם היועצת המשפטית של רשות המיסים ינסו להגיע לנוסח.

כבוד הרב, יש עוד דבר אחד רק לפני כן.

לא לא לא, אין דיון עם הלשכות.

לא דיון עם הלשכות. אדוני, אנחנו יושבים פה 30 שעות לחכות לזה. רק דבר אחד קטן.

אני לא הזמנתי.

אילן שוחט, ראש עיריית צפת, בבקשה.

מכובדי יושב-ראש הוועדה, אני קודם כול מודה לך על שהסכמת לתת לנו את רשות הדיבור. אני ראש עיריית צפת, ואנחנו נמצאים פה היום - - -

מה זה? לא מכובד הדבר הזה.

אנחנו נמצאים פה היום למעלה מ-50 ראשי רשויות שהגיעו מכל רחבי הארץ. יש לנו השבתה כללית ברשויות שלנו, ואנחנו מוצאים את עצמנו באים לפתחה של הוועדה הזאת. אנחנו רואים בוועדה הזאת הוועדה החשובה ביותר והקריטית ביותר, ואני רוצה להסביר את הדברים. אתם, בוועדת הכספים בגלגוליה השונים בעשר השנים האחרונות, ישבתם על מתווה. המתווה הזה הוגש על-ידי פקידי האוצר, והמתווה הזה בנה נוסחה שיש מאחוריה מדיניות אחידה, שוויונית, שקובעת פרמטרים לקבלת הטבות מס. היא מדברת על מרחק ממרכז הארץ, היא מדברת על מצב סוציואקונומי והיא מרחק מגבולות.

היום יש עוולה וחוסר צדק גם בדרך שזה מחולק וגם לערים שזה מחולק. לא תשמע פה ויכוח של אף אחד מראשי הרשויות על הפורמולה, על הנוסחה הזאת. כולנו פה מסכימים על הנוסחה הזאת. יש כאלה שמקבלים קצת יותר ויש כאלה שמקבלים קצת פחות, יש כאלה שירד להם ויש כאלה שקיבלו. הפורמולה מקובלת, מוסכמת. היא היתה פה ערב הצבעה ולצערי הרב - - -

היא גם הוסיפה - - -

היא גם הוסיפה הרבה רשויות, היא מתקנת עוול. אם תשאלו אותי אם זאת הנוסחה הכי טובה, אני אומר לכם: לא, הייתי עושה משהו אחר. אבל גמרנו, דשנו בזה כבר עשר שנים. הנושא עלה חפה להצבעה ובדקה ה-90, בגלל שלוש רשויות - שזכותן להפגין – שנפגעו ב-2%–3%: עכו, נהרייה ומעלות. הן נפגעו, תפגינו.

אבל הן לא הוצאו, נכון?

והן לא הוצאו, רק ירדו ב-2%–3%.

3%.

הם לא אלה ששברו. מי ששבר את זה הוא סמוטריץ.

לא נכון.

בגלל הדבר הזה - - -

אראל היה חייב לעשות טיפה פוליטיקה פה. יש הרי פריימריס עוד מעט.

איזה פריימריס? אין שום פריימריס. אתה שברת את זה.

בגלל הדבר הזה, ראש הממשלה ראה את הוויכוח, ובצורה שרירותית ובלי חשיבה, הודיע על דחייה של ההחלטה פה לשלושה חושים אחרים תקציב המדינה. אני אומר לך בשם כל ראשי הרשויות שיושבים פה: אנחנו לא מוכנים לחכות שלושה חודשים אחרי תקציב המדינה. אנחנו קוראים לך, חבר הכנסת גפני, ידידי ורעי – אתה גם היחידי שאין לו פריימריס, ואתה יכול לעשות דברים - - -

לא, היום להרבה אין פריימריס. פוחדים - - -

גם לא היה פריימריס. אבל אני אומר: אתה היחיד שיכול להוביל את זה. אני קורא לחברי הקואליציה: כל חבר הכנסת של הליכוד, של כחלון ושל דרעי – אתם קוראים לעצמכם חברתיים? תהיו אמיצים, תגידו: לא מצביעים על תקציב המדינה עד שלא עוברות הטבות המס במתווה הזה, וכל מי שלא יצביע בעד נבוא אתו בפוליטיקה ובבחירות. לתושבים הגיע עד פה. תהיו אמיצים, תקבלו החלטה, תגאלו אותנו כבר מהמסכנות הזאת, שאנחנו כמו עניים בפתח. איפה כל החברתיים? איפה השקופים? איפה כחלון? איפה כולכם? תצביעו נגד, תגידו לביבי נתניהו - - -

איפה ליברמן?

ליברמן מצביע נגד.

ואם יעבור הוא יצביע בעד?

אני לא מייצג פה את ליברמן. אני מדבר בשם תושבי צפת. - - - את הטבות המס. רבותי, אנחנו ניפגש עם כולכם.

אל תאיים. חוצפן. אני לא רוצה לעזור לכם?

אתה חברתי? אז תצביע אתנו, עם החברתיים.

אני חברתי יותר ממך.

אז תצביע עם החברתיים.

לא, לא אאפשר יותר. אני רוצה להמשיך את הדיון כאן, אני תיכף רוצה לסכם. עדי אלדר, בבקשה. בקצרה.

אם יביאו את זה להצבעה – נצביע. אילן, תאמין לי.

רבותי, אני מבקש.

אל תאיימו עלינו.

אל תערבו פוליטיקה, רבותי. כאן זה שייך לכל המפלגות, בלי יוצא מן הכלל.

בלי איומים פה. כל ועדת הכספים בעד מה שמונח. כולם. אל תעשו מזה מפלגות ולא כלום.

המחנך שלי מכרמיאל רוצה לדבר.

אראל, אני לא מסכים. עדי אלדר, בבקשה.

הגענו ממרחקים לכאן כי אנחנו מכבדים את חברי הכנסת. אני אומר לחברי הכנסת: יש לכם הזדמנות היסטורית לתקן עוול ולהביא צדק לגליל ולנגב. אנחנו רשויות שמחכות כבר שנים רבות שיתקנו את העוולה שעשו לנו, שחלק מקבל וחלק לא מקבל ביישובים סמוכים. אין שום הצדקה. יש לכם פה הזדמנות לבוא לאנשי הגליל והנגב ולומר להם: אנחנו אתכם, אנחנו רוצים לעודד אתכם, רוצים שהיישובים שלנו יגדלו.

אבל אדון אלדר, איך אתה מצפה שזה יעבור אם האצבעות שלחצו על ההדק נמצאות עכשיו בשלטון?

בצלאל, זה לא מכובד.

לא, אבל האצבעות שלחצו על ההדק עכשיו בשלטון. - - - לא מבין.

בצלאל, עוד הפעם אתה שם מקלות בגלגלים?

בצלאל, יש פה איזה עדת צעקניות, לדעתך?

- - - ממש מכבד את הכנסת.

אמרת את זה בפעם הקודמת. שתוק עכשיו.

גפני, אתה לחצת על ההדק? איך אתה נותן לה לדבר פה בכלל?

המחנה שלך לחץ על ההדק.

אל תהיי חצופה. המסיתה הראשית - לא מתביישת? המסיתה הראשית, אני בגלל אנשים כמוה מתבייש להיות בכנסת.

אורן, רגע, זה הזמן להתאחד. יש בינינו הסכמה, בואו נתאחד.

שתחזור בה ממה שהיא אמרה. אראל, אתה רוצה הסכמות? שתחזור בה ממה שאמרה.

עדי, תשלים.

אראל, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אתה לא יכול להתנהג ככה.

איך אני מתנהג?

אני רוצה לומר לחבר הכנסת בצלאל על מה שהוא אמר, במשפט אחד: האמת כואבת. שמעת אותי? האמת כואבת.

השקר יותר כואב. תאמין לי שהשקר יותר כואב.

בצלאל, בנט החליט ל- - - את המתווה. למה אתה עוד פעם עושה יחסי ציבור רעים?

חברים, התבלבלתם. אתם עושים פוליטיקה כשיש פה רוב של אנשים שרוצים לתמוך במתווה.

אני חושבת שבוועדת הכספים יש קונצנזוס בנוגע למתווה. בואו לא נהרוס את התחושה של הקונצנזוס. בוא נעלה להצבעה, אדוני היושב-ראש.

תסיים, עדי.

אני מבקש מחברי הכנסת: אנא מכם, תחשבו על הפריפריה, תחשבו על הצדק שאנחנו מבקשים. תודה רבה.

אני מבקש לומר לכם את תמונת המצב כמות שהיא. אני מבקש שיהיה שקט. מה שקרה זה שהממשלה היתה אמורה לחוקק את החוק הזה, כבר הרבה שנים שזה קורה. אמרתי בקדנציה הקודמת, כשהייתי יושב-ראש הוועדה, שאם הממשלה לא תחוקק את החוק הזה ועדת הכספים תחוקק. עזבתי ועברתי לאופוזיציה, העניין הזה לא התקדם. בתחילת הקדנציה הזאת אמרתי שעומד להיות פסק דין של בג"ץ, שקודם כול מוציא בפועל חמישה יישובים. ההערכה שלי - אמרתי את זה כאן בוועדה, החברים גם יודעים את זה - שבסופו של דבר כולם יודעים שההטבות שניתנות היום הן בלי קריטריונים ולכן הכול ייפסל. בג"ץ יהיה צודק. אני חולק על בג"ץ בהמון דברים; במקרה הזה כאילו לוקחים כספי ציבור ומחלקים את זה לפי מי שקרוב יותר לוועדה ומי שקרוב יותר להחלטות. אמרתי: נעביר החלטה כאן.

ישבתי עם אנשים שעסקו בעניין הזה גם ברשות המסים, ישבה היועצת המשפטית של הוועדה, הכנו תוכנית שהיא קריטריונית, היא בנויה משלושה חלקים.

גפני, על פי איזה קריטריון הועברו שלשום 530 מיליון שקלים לחינוך החרדי?

רגע רגע - - -

חלאס, די כבר.

מה קשור שמיטה להר סיני?

אני מבקש לא לעזור לי. יש כאלה, כנראה, שרוצים להרוס את - - -

לא, אנחנו לא רוצים. גפני, לא רוצים להרוס. אנחנו תומכים, אבל כשאתה מדבר על קריטריון, שתרעד לך קצת הלשון. סליחה ידידי הטוב.

חבל, חבל לערבב את זה.

הנזק שאתם עשיתם כשהייתם בממשלה – עדיף שלא אדבר על זה. אתם יושבים ומצביעים פה על קצבאות הילדים, בעד, כשאתם הרסתם את זה.

היות ומדובר בהטבות המס - - -

אבל עם כל הכבוד, לי לא רועד שום דבר כשאני מדבר על קריטריונים, כשאני מדבר על הטבות מס וכשאני מדבר על דברים שהם לדאוג לכלל האוכלוסייה. לא רועד לי כלום, אבל לא חשוב. לי יש קבלות; לך, כחבר כנסת וכשר, אין. אתם, מה שעשיתם בממשלה הקודמת - למה לא הבאתם את זה? למה לא פתרתם את הבעיה?

הבאנו את זה, ועוד איך הבאנו את זה. הבאנו ולא עשינו עם זה משחקים פוליטיים. אל תגיד שלא הבאנו את זה.

מאיר, אנחנו רוצים לדבר על הטבות מס.

מאיר, אתה רוצה לסייע בעניין הזה?

לגמרי.

אז בואו נסייע, כולנו – קואליציה, אופוזיציה.

צריך פנייה לראש הממשלה, שיגיד לך להעלות את זה וזהו.

אתה, אל תגיד לי - - - שתהיה. הבאנו מתווה, המתווה הזה מורכב משלושה חלקים. החלק האחד הוא מצב הפריפריאלי – המרחק ממרכז הארץ או מעיר גדולה; החלק השני הוא המצב הסוציואקונומי של היישוב, והחלק השלישי הוא קרבה לגבול. אלה פרמטרים שבכל מקרה עומדים בבג"ץ. בעניין הזה אנחנו חרדים לעניין שבג"ץ לא יפסול גם את זה ואז אנחנו במצב רע מאוד.

לאחר שהקריטריונים האלה הוכנו, התברר לנו שיש כמה יישובים שנפגעו - מי יותר ומי פחות. חיפשנו דרכים בתוך המתווה לתקן את זה. למשל, כפר ורדים – לפי הקריטריונים הקיימים, על פי המתווה, יוצא מהטבות המס. אמרנו: נמשיך את זה שנתיים, בגלל שהוא היישוב היחידי שיוצא לחלוטין מהמתווה הזה. הוא ימשיך לקבל את ה-11% - שזה אחוז גבוה - שנתיים. אמרתי שבמהלך השנתיים האלה ננסה להכניס אותו לחוק של ההעדפה, גם בנושא של תעשייה, בעידוד השקעות הון – בכל הדברים שכפר ורדים יכול להיכנס. הציעו לי אז לשנות את קו הגבול – במקום תשעה ק"מ שיהיה 10 ק"מ. לא הסכמתי. זה דבר שאסור לעשות אותו בגלל שזה נראה מלאכותי לחלוטין. אני גם לא חושב שזה נכון מבחינה ציבורית שהזזנו את קו הגבול בגלל כפר ורדים. לכפר ורדים מצאנו פתרון. הפתרון הוא גם שיש בנייה עכשיו, השנתיים האלה חשובות, הם מקבלים 11% ולאחר מכן בעידוד השקעות הון ובכמה דברים של חקיקה. גם דיברתי עם אריה דרעי, כשהוא עדיין היה שר הכלכלה, ללכת לכיוון הזה. נראה מי שר הכלכלה הבא, אם החוק הזה יעבור, ונפתור את הבעיה של כפר ורדים.

היתה בעיה עם מעלות, היתה בעיה עם נהרייה, היו בעיות עם עכו.

גם עם מועצות אזוריות - - -

תמיד יהיו בעיות.

היו בעיות עם היישובים האלה - מצאנו דרכים להיטיב אתם, להעלות בעוד 1%. הרי אנחנו מדברים על 1% - בעכו זה 4%, במעלות ובנהרייה זה 2%. מצאנו דרכים להעלות את זה. לא יהיה מתווה מושלם, בגלל שעל מתווה מושלם – כמו שבאים אלי ואומרים שנוסיף פה יישוב, שם יישוב - אין להוסיף יישוב. להוסיף יישוב זה להוסיף את כל המכלול של הישובים – יהודים וערבים – שנמצאים באותו קו רוחב. אנחנו יכולים להגיע למתווה שאפשר למזער בו נזקים באופן כמעט טוטלי. כמעט. הוא לא ימוזער אף פעם מכיוון ששר האוצר, בצדק, לא מוכן ליותר מ-1.2 מיליארד. אפשר פה ושם להוסיף עוד קצת, אבל לא מעבר לעניין הזה. יש לעניין פתרון.

התקיים דיון אצל ראש הממשלה עם שרים וראשי המפלגות. יש כנראה חשש מהעניין של התקציב. בתקציב יכול להיות שאנשים יהיו מרוגזים, יכולות להיות בעיות – זה ניתוח שהוא קשה, זה יכול לפגוע בתקציב.

בהתחלה חבר הכנסת סמוטריץ העלה את הנושא של יהודה ושומרון, ואני בעד יהודה ושומרון.

גם בעד ירושלים, שלא מקבלת - - -

אני בעד ירושלים, אני בעד הנגב, אני בעד הגליל. אמרתי: זה לא נכנס למתווה הזה, זה לא יכול להיכנס. קרית ארבע וחברון לא נמצאת במפת היישובים של הטבות המס היום. במתווה שלנו הם נכנסים.

לפי הקריטריונים האחידים.

האחידים, מכיוון שבמפה הם בפנים, הם נמצאים בחבל ארץ כזה. לא בגלל שזה חברון או קרית ארבע או בגלל שזה יהודה ושומרון, אלא בגלל שעל-פי המתווה הם בפנים. הפגיעה במתווה הוציאה אותם החוצה, הם נשארו בחוץ. אותו דבר רמת הגולן – רמת הגולן בחוץ, קצרין בחוץ, ללא שום היגיון. לא היה להם לובי מתי שחוקקו את החוקים הקודמים. על פי המתווה הם בפנים בגלל שהם נמצאים בתוך הקריטריונים שעליהם דיברנו. כך זה עשרות יישובים. כרמיאל – כרמיאל זה מקום שלכל הדעות צריך לתת לו הטבות – אני לא אומר ברמה הגבוהה – היא בחוץ.

לא ברמה הגבוהה ביותר.

לא משנה. אשאר חבר של עדי אלדר גם אם אגיד את האמת לגמרי; הוא לא יכול להיות ברמה הגבוהה ביותר, כמו קרית שמונה, אבל הוא יכול להיות ברמה גבוהה. הוא בחוץ. עזבו את הבג"ץ, האם זה נכון מה שאנחנו עושים כאן?

אזכיר רק שבית שאן, ערד - - -

תביא את זה להצבעה.

לכן אני אומר, יש מתווה. המתווה הזה, צריך עוד קצת לשפר אותו, אנחנו נשפר אותו. לא אביא אותו להצבעה כדי ליפול בו. אתמול חבר הכנסת מיקי רוזנטל ביקש להכניס את זה כהסתייגות בחוק ההסדרים.

גם אני ביקשתי.

גם חברת הכנסת אורלי לוי. ביקשתי לא לעשות את זה.

למה?

בגלל שברגע שראש הממשלה מבקש, וגם שר האוצר ורבים מהשרים, להכניס את זה פה בהסתייגות על חוק של 1.2 מיליארד שקל – הייתי רוצה לעשות את זה - - --

תאמין לי, תוציא לו את הערמונים מהאש. הוא יודה לך בסוף.

הבנתי שראש הממשלה אישר את זה עכשיו.

ביקשתי להמתין עם זה, וחברי הכנסת נעתרו לבקשתי. ביקשתי כבר מכמה שידברו, וגם אני הולך לדבר, לראות האם אנחנו יכולים. אני לא רוצה לדבר על לוחות זמנים, אבל אביא את זה - - -

לוחות זמנים זה הקריטי.

חבר הכנסת גפני, הדבר הנכון לעשות זה כן להביא את זה לפני התקציב, שזה יאושר לפני התקציב.

תנו לי רק להשלים. אני אעשה כל מאמץ. לא אביא את זה אם המצב יישאר כמו שהוא, אעשה כל מאמץ להביא את זה בהקדם האפשרי.

מה זה ההקדם האפשרי? מה זה – היום, מחר?

אבל הוא אמר שהוא לא ידבר על לוחות זמנים.

לא נולדנו אתמול.

הדד-ליין הוא סוף החודש.

זה שאתם, ראשי הרשויות, הגעתם לכנסת – אתם אנשי ציבור, אתם ראשי רשויות, לכל אחד מכם יש מפלגה, וגם מי שאין לו מפלגה והוא עצמאי יש לו השפעה על ראשי המפלגות שנמצאים כאן. אני מאוד מבקש, אם אתם רוצים בהצלחת המאבק הזה, לא להכניס לזה פוליטיקה. אם נתחיל להתדיין אחד עם השני - זה נמצא במפלגה הזאת, זה נמצא במפלגה הזאת, וזה ימין, וזה שמאל, וזה יהודים, וזה ערבים, וזה חרדים, וזה חילונים – אין בעיה במדינת ישראל לפוצץ קונצנזוס בחמש דקות.

אבל אנחנו לא עושים פוליטיקה. חבר הכנסת גפני, כולנו מבינים שהמתווה הזה הוא נכון. בואו תחליטו שמאשרים אותו לפני התקציב. זה לא יכול להימשך כך, תחליטו.

ראשי הרשויות, אתם נמצאים פה – תדברו. תדברו בקול רם.

- - - שמוכרים אתכם - - -

שמי יוסי בן דוד, ראש עיריית טבריה. אני פה עם כל ראשי הרשויות, המועצות, המועצות האזוריות, היישובים, הכפרים - כולם פה. כולם פה מייצגים 750,000 תושבים, הם הצביעו לכל מפלגות הבית, לכל מי שיושב פה. כל אחד מכם נשלח על-ידי האנשים האלה. זה לא אנחנו שנמצאים פה מולכם, זה לא השיקול הפוליטי, מה שעומד פה, אדוני היושב-ראש, זה אותם 750,000 תושבים שעיניהם נשואות אליכם. בטבריה 12 שנים מספרים לנו סיפורים, מאז שביטלו את הטבת המס. 12 שנים מספרים את הסיפור הזה - שהנה זה עומד לקרות, והנה יש תוספת, והנה החליטו - ואז בחירות, ואז בג"ץ. 12 שנים. אני אומר לך, כראש עיר - 7%. יכולתי לטעון: למה לצפת 9% ואני 7%? למה לעמק הירדן 9% ולי 7%? אני מקבל את המתווה הזה. החלטתם עליו, דנתם בו, דשתם בו כל כך הרבה שנים – מבועז סופר, התחלפו ברשות המיסים. וראיתי באיזו נחישות ובאיזה מאמץ רשות המיסים נלחמת פה על הנושא של השומה, באותה נחישות מצופה שאתם תילחמו - - -

נכון.

כבוד היושב-ראש, יורם - - -

תודה רבה. אני עושה הפסקה.

אנחנו לא צריכים לבוא עם צמיגים לירושלים. חבר הכנסת גפני, הגיע הזמן, זה לא יכול להימשך.

- - -

אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים להגיש הצעה לסדר. האם אנחנו יכולים להגיש הצעה לסדר?

ידידיי, ראשי הערים - - -

לא. הישיבה נעולה.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:08 ונתחדשה בשעה 13:12.)

רבותי, אני לא רוצה שייצא מכאן כאילו הישיבה התפוצצה וכאילו היו פה צעקות. בחדר הזה אין אחד שלא רוצה להעביר את המתווה הזה לפני התקציב. אנחנו נמצאים באמצע דיונים על תקציב, באמצע דיונים על חוק ההסדרים, אין לנו זמן לעניין הזה. זאת בעיה מבחינת לוחות הזמנים. אתם הבעתם את עמדתכם, אני אומר לכם שנעשה כל מאמץ להעביר את החוק הזה לפני התקציב, במסגרת התקציב.

או, זה מה שרצינו לשמוע.

כאילו שאתם צריכים לשכנע שאעביר את החוק שאני עובד עליו חודשיים. אתם לא צריכים לשכנע אותי. אני לא רוצה שהעניין הזה ייתקע, אני עושה כל מאמץ על מנת שזה יקרה, לדבר עם כולם. אני מבקש שהישיבה הזאת תסתיים עכשיו, שהיא תסתיים בשקט כפי שראוי, כאשר אין חילוקי דעות. אנחנו אחים בעניין הזה, אין דיון לגבי הנושא.

אז מה שורש המחלוקת? מי מעכב את זה? בוא נשים פה על השולחן. מי מעכב?

לא רוצה.

בסוף אנחנו אשמים - - - בוא נעשה הרמת מסך: מי תוקע את החוק?

לא רוצה לעשות הרמת מסך. אני צריך לדבר רק נגד מישהו אחד, ואין את המתווה.

אז חבל מאוד. שיידעו לפחות מי - - -

מאה אחוז, שיידעו. ידעו, ואין מתווה.

אבל גפני, אנחנו יודעים שאתה רוצה ועושה הכול.

תסמכו עלי שאני עושה כל מאמץ על מנת שזה יקרה.

אפשר להעלות את זה להצבעה בוועדה ולא להוריד למליאה, בכפוף ל-.

אני מציע שהישיבה תסתיים עכשיו. אתם תעשו את מה שאתם רוצים לעשות במקומות, לא כאן עכשיו, מכיוון שכאן כולם תומכים בעניין הזה. השאלה הטקטית – איך להביא את זה ומתי להביא את זה - נעשה יחד מאמץ. אין חילוקי דעות בין חברי ועדת הכספים שצריך להעביר את זה ועכשיו.

תקשיבו, לראש הממשלה חשוב מאוד התקציב, כמו שלכם חשוב הטבות המס. תשימו את התקציב בן ערובה להטבות המס, אין לכם אופציה אחרת.

חייבים להכניס את הטבות המס בתוך התקציב, לפני התקציב.

אם יושב-ראש ועדת הכספים התחייב לעשות כל מאמץ להביא להצבעה - - -

אני מודה לכם. אני מציע לסיים כאן. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.