הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 164

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ו (09 בנובמבר 2015), שעה 10:00

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 לשנת הכספים 2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

באסל גטאס

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

נורית קורן

מיקי רוזנטל

קארין אלהרר

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

דין ליבנה - יועמ"ש, ועדת הבחירות המרכזית

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת נחלון - אגף התקציבים, משרד האוצר

שגית אפיק

טמיר כהן

יפה קרינצה

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 21 לשנת הכספים 2016

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 - הצעת תקציב. זאת הצעה שאנחנו צריכים לאשר כאן ומביאים אותה גם למליאת הכנסת, בניגוד לתקציב משרד מבקר המדינה שלא מביאים אותו למליאת הכנסת.

לא מביאים אותה למליאת הכנסת.

תקציב ועדת הבחירות מגיע כחלק מחוק התקציב, ואנחנו מגישים אותו למליאה.

אתם לא מגישים שום דבר. אנחנו מגישים. אורלי, בבקשה.

מספר הערות מקדימות, לפני שאציג את התקציב. הצעת התקציב של ועדת הבחירות נקבעת לפי סעיף 134 לחוק הבחירות, שאומר שוועדת הכספים של הכנסת קובעת את תקציב הוועדה בהתאם להצעת הוועדה. בטרם הגיעה לכאן הצעת התקציב היא עברה מספר שלבים של דיון ואישור, תהליך שדי לא מקובל במקומות אחרים. הוא נדון בוועדת המשנה לכספים של ועדת הבחירות, בהמשך בנשיאות הוועדה, בראשות השופטת חיות ובסופו של דבר הוא נדון ואושר במליאת ועדת הבחירות, שכוללת נציגים מכל סיעות הבית – קואליציה ואופוזיציה – בראשות השופטת חיות, והיא אושרה פה אחד.

התפקיד של ועדת הבחירות הוא להיות ערוכה לבחירות בכל עת, לארגן את הבחירות ולעשות את כל ההכנות הנדרשות בשנים השוטפות. בשיטת העבודה הקודמת נהגנו לחלק את ההיערכות על פני שלוש שנים. נוכח שלושת העשורים האחרונים בהם כל מערכת בחירות הוקדמה, כאשר במערכת האחרונה טווח הזמן היה מאוד מאוד קצר – שנה ושמונה חודשים - שינינו את שיטת ההיערכות והכוונה שלנו היא לבצע את כל ההיערכות בהיבטים של הפקת לקחים, לוגיסטיקה, בחינת טכנולוגיות וכו' בשנתיים הקרובות, על מנת להגיע ערוכים ככל הניתן לבחירות בכל מועד שייקבע.

יש לכם מחשבה לשנות את השיטה?

באיזה מובן?

את שיטת ההצבעה.

את השיטה אתם משנים, ואנחנו - - -

אתם מבינים שבבחירות האלה היו ישרים באופן חלקי, בואי נגיד ככה.

דווקא בהיבט הזה עשינו הפעם עבודה שונה וחריגה ו- - -

יש לך הסבר סטטיסטי לעובדה שבבחירות הקודמות הצביעו 240,000 מצביעים בשעתיים האחרונות - - -

מה זה 240,000?

240,000 בכל הארץ הצביעו בשעתיים האחרונות, בין 20:00 ל-22:00 - עד הבחירות הנוכחיות. בבחירות הנוכחיות הצביעו 585,000 מצביעים בשעתיים האחרונות.

היידה ביבי.

הערבים נוהרים לקלפיות.

יש כמה דברים סטטיסטיים שבעיני אנשים שמומחים בבחירות וכשירותן בחוץ לארץ – שואלים שאלות. כמו שאינספקטור קלוזו אומר: it's possible but improbable. כלומר, זה יכול להיות, אבל לא סביר.

למרות שזה לא הדיון, אסביר לך בכמה מילים למה זה אפשרי. הסיבה היא שבבחירות האחרונות, לראשונה, קיבלנו דיווחי אמת מהקלפיות בכל שעתיים, להבדיל משנים עברו שבהן עשינו סקר סטטיסטי, ולכן זה חולק על פני כל היום. יש קבוצות רבות של מצביעים שמצביעים במעטפות כפולות, כמו: חיילים, אסירים, שליחים בחו"ל, בתי-חולים וכו'. הנתונים האלה לא דווחו במהלך היום, קיבלנו אותם רק לקראת הערב ולכן הם הועמסו על הנתון האחרון שפורסם. אתה מוזמן ואתן לך יותר הסברים, אבל זה בגדול חלק מההסבר, להבדיל מאירועים שהתרחשו גם באותו ערב.

את יכולה להסביר את הגידול בתקציב והגידול בשכר?

בהחלט, כן.

וגם להתייחס לשכר עובדי ועדת הבחירות המרכזית. בכל שנת בחירות זה אותו דבר?

כן. התקציב הנוכחי הוא לשנה שוטפת. זה לא כמו בשנת בחירות, בשנת בחירות הוא עומד על למעלה מ-240 מיליון. לכן שנת 2015 לא ברת השוואה לתקציב הנוכחי ולכן ההשוואה כאן היא ל-2014. חלק מהגידול בתקציב נובע מהעובדה שהתקציב של שנת 2016 משקף שינויים שנערכו בשנתיים ולא בשנה, להבדיל ממשרדים אחרים.

ההצעה עומדת על 14.5 מיליון שקל לעומת 11 מיליון. זה נובע מארבע סיבות עיקריות. 1. פרויקטים חדשים שיש לנו לשנת 2016 ולא היו בשנת ההשוואה, שנת 2014. אחד מהם זה פרויקט שעלותן 750,000 שקל לשנה הנוכחית. למעשה הוא 3 מיליון שקל שמתחלקים בין ועדת הבחירות למשרד הפנים על פני שנתיים. מדובר בפרויקט התאמות קלות למקומות קלפי. יזמנו החלטת ממשלה, שהתקבלה בינואר 2015, שמטרתה להגדיל את מספר מקומות הקלפי הנגישים בכל רחבי הארץ באופן משמעותי. מצאנו לנכון לעשות את זה באמצעות שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, כאשר הרשויות יבצעו את השיפורים הנדרשים בהתאם לתקן נגישות שנעביר להם. ועדת הבחירות ומשרד הפנים יממנו את זה באמצעות תגבור תקציבי הפיתוח. זה גידול אחד.

גידול שני הוא של תוכנית שלא היתה בעבר ונמצאת היום, זה בסעיף המחשוב. לא היה לנו אתר אינטרנט עצמאי, האתר שלנו היה תחת אתר הכנסת. הקמנו אותו בבחירות לכנסת, העלות של המשך השדרוג, הפיתוח והתחזוקה שלו עומדת על 270,000 שקל בשנה הקרובה.

מערכת מרכב"ה – מערכת רוחבית של שירות המדינה. אנחנו מתכוונים למודול מלאי ומצאי, פרויקט חדש, בעלות של 70,000 שקלים.

בנוסף, היו שינויים בסעיף 156 – הוצאות ארגוניות שונות. בין היתר, יש ועדה שפועלת היום בראשותה של השופטת בייניש לבחון רפורמה בחוק דרכי תעמולה. לוועדה הזו הוקצה סכום לצורך מחקרים וייעוץ, שזה דבר שלא היה בעבר – כ-200,000 שקלים. אנחנו לא יודעים אם כולם ימומשו, אם זה יספיק, אם בחסר או בעודף. אבל הוועדה הזו, על מנת שתבצע את תפקידה.

בנוסף, פרויקט חדש שנכנס ב-2015. שכרנו שירותי ביקורת של רואה חשבון חיצוני שמבקר את הדוחות הכספיים של הוועדה. גם זה לא היה בשנת 2014. הגידולים האלה מתבטאים ב-1.184 מיליון שקלים.

סיבה נוספת לגידול בתקציב היא שינוי באופן ההיערכות. כפי שהסברתי קודם לכן, מהיערכות של שלוש שנים עברנו להיערכות של שנתיים. זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בנושא הלוגיסטיקה. בדרך כלל היינו מתקצבים בכל שנה פרויקט גדול אחד בהצטיידות – שנה אחת את כל הציוד לקלפיות, שנה הבאה את הדפסת מעטפות ההצבעות. אלה פרויקטים שעומדים על מיליון שקל בערך כל אחד מהם. השנה, להבדיל, מיתרת תקציב 2015 כבר הצטיידנו בקלפיות לכן נבצע רק את שלב ב' בעלות של 325,000 שקל. אבל גם נדפיס לקראת סוף השנה את מעטפות ההצבעה על מנת להיות ערוכים. גם זה גידול.

סיבה נוספת לגידול היא מרכיבים שאושרו ב-2015 ולא היו, בין היתר, לשאלתך, זה בנושא שכר עובדי הוועדה. פעילות הוועדה גדלה משנה לשנה באופן אינטנסיבי. אנחנו כל הזמן מנסים לייעל את התהליך בכלל ההיבטים – למצוא טכנולוגיות חדשות, להפיק לקחים וכו'. באופן טבעי, לצורך כך נדרשים עובדים. היום יש לנו 22 עובדים שעובדים ב-15 תקנים. זאת אומרת שיש עובדים שעובדים רבע משרה, שליש משרה, חצי משרה, דבר שבדרך כלל לא מקובל בשירות המדינה. אבל בגלל הגידול בעבודה, בשנה שעברה בתקציב הבחירות היתה הגדלה של מספר משרות נוכח דרישות העבודה ותוספת משרה חדשה. זה התבטא ב-650,000 שקלים שלא היו ב-2014. השנה התקציב כולל תוספת של תקן אחד שיתחלק בין שלושה עובדים. אחד מהם זה ראש אגף מיקום קלפיות בשליש משרה, ראש אגף הדרכה בחצי משרה ומבקר פנים – שאין לנו ולפי חוק הביקורת הפנימית אנחנו נדרשים לו – רבע משרה.

מאיפה עובדים?

אנחנו עובדים מתוך משכן הכנסת. כמובן שבתקופת בחירות כל הפעילות מתרחבת. אנחנו מקימים 19 ועדות אזוריות, 22 עובדים הופכים לאלף עובדים בערך, ועד יום הבחירות בערך 45,000 עובדים. כך שהממדים מאוד משתנים.

באופן קבוע אתם עובדים מפה?

כן.

תודה רבה. אראל מרגלית, בבקשה.

קודם כול, כל הכבוד. עבדתם מאוד קשה ומגיע לכם שאפו. מה שאני שואל את עצמי זה איך אנחנו יכולים לעזור לכם קצת יותר כדי לשדרג את שיטת ההצבעה. הייתי בשטח, וכמי שהיה אחראי על השטח קיבלתי המון תלונות מתלונות שונות, ואני בטוח שכל המפלגות יכולות לתת לך את התלונות של דברים שלא היו תקינים לכאורה. אחת, זה שנעלמו פעם אחרי פעם פתקים מקלפיות; שתיים, ששמו פתקים של "אמת" נניח, אבל פתקים שהם לא פתקים אורגינליים כך שכשאם שמים אותם בפנים הם נפסלים; שלוש - - -

איפה זה קרה?

בהמון מקומות.

השמועות הן שזה קורה אצלנו רק.

לא לא, זה קרה - - -

אגב, זאת אחת הסיבות העיקריות לכך שנתניהו עלה לשלטון...

אני שואל בצורה רצינית. אני מסתכל על מדינות בארצות-הברית, ולכל מדינה שם יש שיטה שהיא קצת אחרת. לא אדבר על ישראל, אדבר על מקום אחר כדי שיהיה לנו יותר נוח לדבר על זה בצורה יותר אובייקטיבית. המקומות שבהם יש את הזיופים הגדולים ביותר זה במקומות שבהם השיטה דומה לשלנו מבחינה טכנית. אנחנו המדינה של הטכנולוגיה. ברוב ה-states זה כבר לא עובד עם הפתקים האלה. אני רוצה לעזור לכם; האם יש לכם רעיון סדור לשדרוג המערכת? האם אתם חושבים שהייתם רוצים טכנולוגיה יותר טובה? האם אתם חושבים שמדינת ישראל כבר יכולה לעבור לשלב הבא במאה ה-21, כדי - - -?

אוקיי, השאלה ברורה. חבר הכנסת באסל גטאס, בקצרה.

קראתי מה התפקיד של ועדת הבחירות. האם הוועדה לא רואה מתפקידה, מעבר לעניין הטכני, את עידוד ההשתתפות? המסר האזרחי שבהשתתפות? לא בא לידי ביטוי בתקציב. אני רואה שפה דווקא יש לוועדת הבחירות המון מה לעשות, לא ביום הבחירות ולא בחודש הבחירות אלא במשך השנה.

תודה. פרופ' טרכטנברג, בבקשה.

הגשתי הצעת חוק, שטרם נדונה, לקצר את פרק הזמן בין פיזור הכנסת לבין הבחירות, משלושה חודשים לחודשיים. הנזק שנגרם למדינת ישראל כתוצאה מההיערכות של התקופות האלה, גם עד הקמת הממשלה, הוא נזק עצום וצריך לשאוף לקצר את התקופה. באנגליה, שהיא לא בדיוק מדינה מפגרת, עורכים אחרי מספר מועט של שבועות, אני לא זוכר כרגע אם זה שישה שבועות או ארבעה שבועות. השאלה היא אם בהצעת התקציב הזה אפשר להיערך בחודשיים ולא בשלושה; ואם לא – מה צריך כדי שאפשר יהיה להיערך? זו הערה אחת.

הערה שניה – בהמשך לדברים שאמר אראל, העליתי את ההצעה להתקין מצלמות שמוכוונות לשולחן הנשיאות של הקלפי, כי הרבה מאוד מהטענות על אי-סדרים ונוכחות או אי-נוכחות של משקיפים – על זה היו הרבה מאוד טענות - אפשר לברר אותן. זה זול יחסית, הרי זה מצלמות פשוטות ביותר שמקליטות את מה שקורה שם על שולחן הנשיאות, כמובן לא רואים את המצביעים. אם היינו הולכים למהלך כזה, כמה היה עולה?

מה זה ה-950,000 הדפסות בשנים קודמות?

תודה רבה. אורלי, תשיבי בבקשה.

אשתדל להשיב לפי הסדר. חבר הכנסת מרגלית, בהיבט העובדתי לעניין שיטת ההצבעה - אנחנו לא כל כך נמצאים מאחור אחרי מדינות רבות ומתקדמות כמו אנגליה, צרפת, איטליה ומדינות רבות בארצות-הברית. גם בארצות-הברית, בחלק מהמדינות הליך ההצבעה ממוחשב, וגם לא כולו, כי יש כמה שלבים בהצבעה. לא בכל המדינות כל התהליך ממוחשב. רק בבחירות האמצע שהתקיימו, נדמה לי, לפני שנתיים, קראנו נתונים שדיברו על כך ש-70% מהמצביעים הצביעו בפתקי הצבעה, בדיוק כמו במדינת ישראל, מכיוון שגם בארצות-הברית ישנן מדינות שבהן ההליך היה ממוחשב - - -

יש בחירה אם להצביע אלקטרונית או בפתק?

כן, השיטה שם שונה.

שוויץ היא הכי מתקדמת בעניין הזה, נכון?

יש כל מיני מדינות.

היו טענות נגד.

יש מדינות שבהן תהליך ההצבעה היה ממוחשב, ודווקא שם נמצאו פגמים וחלק מהמדינות הללו ביטלו. אבל לשאלתך, לאורך כל השנים ועדת הבחירות בוחנת את הנושא. יש גם ועדה שמינה שר הפנים בזמנו, חבר הכנסת לשעבר סער, שהחלה לפעול לפני הבחירות. הוועדה הזו הפסיקה את פעילותה נוכח הקדמת הבחירות, אני מניחה שהיא תתחדש. אנחנו, בוועדת הבחירות, פועלים עכשיו לפיתוח יישום בשלב א' של המחשוב לפנקס בוחרים ממוחשב, כי אנחנו חושבים שנכון יותר ללכת בהליך הדרגתי. אף פעם אסור ללכת על מהלך אחד שלם בבחירות ולקחת סיכון כזה. אז לשאלתך: זה תמיד נבחן.

חבר הכנסת גטאס, לעניין ההצבעה – נושא עידוד ההצבעה זה פרויקט שוועדת הבחירות לקחה על עצמה לראשונה לפני שתי מערכות בחירות. הקצינו לזה משאבים רבים בתקציב וגם בפעילות בתקופת הבחירות. עובדתית, אחוזי ההצבעה עלו בשיעור ניכר בשתי מערכות הבחירות האחרונות – גם בקודמת וגם בזו שלפניה. זה בהחלט רלוונטי לוועדה. אף על פי שזה לא לפי חוק לקחנו את זה על עצמנו, אבל זה רלוונטי לתקציב בחירות, לא בתקציב שנה שוטפת. עובדתית זה הוכיח את עצמו. נעשתה פעילות אינטנסיבית – מי שזוכר, היו קמפיינים מטעם ועדת הבחירות כשבאחד מהם, בפעם האחרונה, גייסנו גם את נשיא המדינה שנרתם לזה. פעלנו בכל המישורים ואנחנו מתכוונים לעשות את זה - - -

יש פעולות שהן לא קמפייניות באופיין, שמתאימות לשנת הבחירות. יש פעולות שצריכות להיות לעומק – לראות אזורים מסוימים שלא משתתפים.

אנחנו עושים את ההכנות האלה בתקופה הזאת.

לעבוד שם בפינצטה ולא בקמפיין, כי ממילא הקמפיין הזה לא יעבוד על אותן אוכלוסיות שממעטות להשתתף. נעשו על זה מחקרים רבים בעולם.

אבל לצורך זה לא צריך תקציב כי יש לנו את הצוות שבוחן את הדברים לאורך השנה.

לעניין קיצור תקופת הבחירות – חוק הבחירות פורש את תקופת הבחירות, כהגדרתה, על פני 90 ימים. במסגרת 90 הימים הללו יש אין-ספור פעולות שוועדת הבחירות נדרשת לבצע לפי חוק, כשפעולה אחת תלויה בפעולה הבאה. החוק הזה נקבע בשנת 1969 כשמספר המצביעים היה אפסי לעומת המספר היום, מספר הקלפיות היה בערך חמישית ממה שהוא היום, אבל לוח הזמנים נותר בעינו. לכן, כל עוד אותן פעולות נקובות בחוק אין כל דרך לקצר את התהליך. אשמח מאוד שניפגש, ראיתי את ההצעה שלך והתכוונתי לפנות אליך כי צריך לבחון אותה לעומק ולראות איזה פעולות ניתנות לביטול, אם בכלל, ואיפה כן ניתן למתוח את החבל ואיפה לא. גם כך, בלוח הזמנים הנוכחי, בגלל הגידול במספר הקלפיות וההכנות הנדרשות, אנחנו עומדים די על הקצה. צריך להבין שפעולה גוררת פעולה. בסופו של דבר נארזות ערכות ללמעלה מ-11,000 קלפיות באופן ידני ספציפי לכל קלפי וקלפי, כשהכול תלוי בפעולות המקדימות, ואנחנו מגיעים ממש לשעת האפס בדקה האחרונה. אז אשמח שניפגש ונדון בזה.

לעניין המצלמות – זו הצעה שעלתה ויש לנו כוונה לבחון. רק אומר בגדול שהתקנת מצלמות בחדרי ועדות הקלפי, יש להן כמה היבטים. היבט עיקרי זה הפגיעה בחשאיות ההצבעה, התחושה של מצלמה בקלפי. אבל יש לנו כוונה לבחון את זה.

השאלה בעניין ה-950,000 להדפסות שלא היה בפעם הקודמת – הסברתי שבעבר ההיערכות התחלקה על פני שלוש שנים, לכן בשנה אחת היינו עושים הדפסות, בשנה אחת ציוד לקלפיות. השנה, כדי להיערך מוקדם יותר, אנחנו עושים את ההדפסות בשנה הנוכחית.

תודה. חברת הכנסת אורלי לוי, בבקשה.

בבחירות המוניציפליות בני הנוער מגיל 17 מצביעים. רציתי לדעת איך אתם מדגישים את החשיבות, גם את הסכנות שאורבות, גם את השימוש או אי-השימוש באותם נערים? האם יש לכם פעילות ממוקדת לבני הנוער בתוך מערכת החינוך?

פעילות ממוקדת ספציפית - לא. היה לנו רעיון, שאני מקווה שנצליח יום אחד לממש אותו, מה שקצת קשה בכוח האדם שיש לנו בשוטף. בעבר רציתי לפנות לשר החינוך ולנסות למצוא את הדרך לתת ביטוי לנושא הבחירות, מעבר לשיעורי האזרחות, באמצעות מרצים מטעמנו שיעברו בין בתי-ספר. זה קצת קשה בהרכב כוח האדם הנוכחי. אני מקווה שנעשה את זה בעתיד. רעיון נוסף שאנחנו רוצים לבחון הוא לשלב את תלמידי ה-י"ב במסגרת שעות מעורבות קהילתית. צריך לבחון את זה בכל ההיבטים, לכן אני אומרת שזה רעיון מאוד ראשוני – לשלב אותם כעוזרים למזכירי ועדות הקלפי ביום הבחירות. באופן הזה הם יטלו חלק ממש מעשי, ואין תחושה יותר טובה מזה כדי להבין את התהליך. אני גם מניחה שזה יעודד אותם להצביע. זו עוד תוכנית, ואני מקווה שזה יוכל לצאת לפועל.

אורלי, תתקני אותי אם אני טועה. התקציב של ועדת הבחירות המרכזית דורש את אישור ועדת הכספים וזה צריך גם אישור המליאה. בתוך תקציב המדינה.

נכון. זה בתוך התקציב.

אם תקציב המדינה לא אושר לשנת 2015 – תקציב ועדת הבחירות המרכזית אושר כאן לפני שנה, אבל מכיוון שתקציב המדינה לא אושר עדיין אתם פועלים ללא תקציב מאושר, כמו שהמדינה פועלת ללא תקציב מאושר.

1 חלקי 12, לא?

לא נכון, היתה שנת בחירות.

בגלל שהיתה שנת בחירות, אנחנו מהגופים הבודדים – כמו מבקר המדינה – שהגענו לוועדה הזו וביקשנו תקציב מיוחד לבחירות. אושר לנו תקציב של כ-242 מיליון שקל.

אבל מבקר המדינה, התקציב שלו צריך להיות מאושר אך ורק בוועדת הכספים. אושר תקציב מבקר המדינה לשנת 2015. תקציב ועדת הבחירות המרכזית, לאחר שוועדת הכספים מאשרת, נכנס לתקציב המדינה. אם תקציב המדינה לא אושר, לא אושר תקציב ועדת הבחירות המרכזית, כמו כל התקציב.

ברשותך, היועץ המשפטי של הוועדה, עורך דין ליבנה, יסביר.

סעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת, בדומה לסעיף הקיים אצל מבקר המדינה, קובע כך: ועדת הכספים של הכנסת תקבע את תקציב ועדת הבחירות על-פי הצעת הוועדה המרכזית. אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב-ראש הוועדה המרכזית שיהיה ממונה על הוצאתם.

כלומר, ברגע שוועדת הכספים של הכנסת מאשרת את תקציב המדינה, על אוצר המדינה להעביר את הכספים אלינו. מה שמופיע בחוק התקציב השנתי זה שריון שעושה האוצר בשביל להעביר לנו את הכסף הזה, אבל אם הוא לא היה עושה את זה וזה לא היה מופיע בחוק התקציב הוא עדיין היה צריך להעביר לנו את הכסף. הוא היה צריך לבוא אליכם להעברה מסעיף לסעיף, כמו שהוא עשה בפעם הקודמת.

אחרת לא היינו יכולים לעשות שום פעולה.

זה דומה ל-1 חלקי 12 של החשבת הכללית. דומה, לא אותו דבר.

לא, ממש לא.

אז למה צריך להכניס את זה לתקציב? הרי בלאו הכי - - -

כי צריך לתקצב את זה, זה צריך להופיע.

כי האוצר שומר את הכסף בשביל להעביר אותו אלינו.

זה משפיע על מסגרת תקציב המדינה באופן כללי.

רק לומר את שלושת הדברים שאנחנו מבקשים מהוועדה, הכול מופיע גם בהצעה שמונחת בפניכם. אחד, זה לאשר את הצעת התקציב לפעילות השוטפת לשנת 2016; שניים, לאשר כי יושבת-ראש ועדת הבחירות הראשית לכנסת – כיום זו השופטת חיות – רשאית להעביר כל סכום של הוצאה מתוכנית אחת לתוכנית אחרת מתקציב ועדת הבחירות המרכזית או לתוכנית חדשה שתיווסף לתקציב הוועדה, ובלבד שהיא לא תשנה בדרך זו תוכנית בסכום העולה על הסכום שנקבע מפעם לפעם לעניין סעיף 11א לחוק יסודות התקציב ועל 15% מהתוכנית המקורית, אלא באישורה המוקדם של ועדת הכספים של הכספים של הכנסת;. הדבר השלישי שאנחנו מבקשים - - -

העברה מסעיף לסעיף.

כן. שאם נותר עודף בשנת התקציב, להעביר אותו לשנה הבאה בהודעה לוועדת הכספים. אגף התקציבים מהנהן.

עד לשנת - - - העמדה המשפטית היא כפי שהוצגה בשנה שעברה, שזה כפוף לחוק יסודות התקציב. מעבירים באופן מלא לוועדת הבחירות. ככל שחושבת שצריכה תקציב גדול יותר על ידי הגשת תקציב לוועדת התקציב.

מה היה בשנה שעברה?

לסוגיית העודפים – בשנים עברו, עד לשנת 2014, ועדת הבחירות המרכזית לא ביקשה להעביר עודפים שאינם מחויבים את אישור ועדת הכספים. הנוהג הזה התחיל בשנה שעברה, בפועל הוא טרם בוצע היות שעוד לא קיבלנו להעברת עודפים שאינם מחויבים. העמדה המשפטית היא עמדה כפי שהוצגה בשנה שעברה, שזה יהיה כפוף לחוק יסודות התקציב. העברת עודפים זו סמכות של שר האוצר. אנחנו התחייבנו, גם בשנה שעברה ואנחנו מתחייבים גם עכשיו, שעודפים מחויבים אנחנו מעבירים באופן מלא לוועדת הבחירות. ככל שוועדת הבחירות חושבת שהיא צריכה תקציב גדול יותר, הדרך הנכונה לבצע את זה היא על-ידי הגשת תקציב לוועדת הכספים ולא בדרך עוקפת של עודפים שאינם מחויבים.

מה היה בשנה שעברה?

בשנה שעברה זו פעם ראשונה שהוועדה ביקשה מוועדת הכספים - - -

מה החליטה ועדת הכספים?

ועדת הכספים אישרה. בפועל הנוהל הזה טרם הוחל מכיוון שעדיין לא קיבלנו בקשה.

ועדת הכספים אישרה בשנה שעברה?

אני לא בטוחה שהיה דיון לגופו של עניין.

אני לא בטוח שהיה דיון כזה רציני באגף התקציבים באוצר.

למה לא היה? היה פה דיון על זה. אמרו שלא היה פה דיון רציני, אני אומר לך שהיה דיון.

לא נאמר שלא היה דיון רציני. אמרנו שאנחנו לא בטוחים שהיה דיון לגופו של עניין בעומק שבו דנו - - -

לכן החליפו את ועדת הכספים.

אנחנו באמת מבקשים שיינתן - - -להערות שלנו.

הוויכוח הוא ויכוח סרק, אני לא הולך לשנות את מה שהיה בשנה שעברה.

הרפרנט שלנו ציין כאן שקיבלנו את ההרשאה הזו גם בפעם הקודמת ולא עשינו בה שימוש. זה רק מעיד על כך שגם משניתנה הסמכה לא חשבנו שראוי לנצל אותה בכל מקרה אם לא צריך. ידנו לא קלה על ההדק. יושבת-ראש הוועדה בוודאי לא תאשר העברות אם אין לכך הצדקה אמיתית ונכונה, וזה עובדתית מעיד על כך. לא ארחיב, אבל ברור שאחד מעקרונות היסוד עליהם מושתתת פעילות הוועדה זו העצמאות שלה. ללא העצמאות הזו ועדת הבחירות המרכזית בשום פנים ואופן לא תוכל לבצע את תפקידה כנדרש על פי חוק, וזה אחד מהאלמנטים של העצמאות, שלצערנו לא כל כך נושאים - - -

תודה. חברת הכנסת קארין אלהרר, אחרי זה חברת הכנסת אורלי לוי ואחרי זה נעבור להצבעה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. על-פי החוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות יש הכרח בהנגשה של הודעה לבוחר לפחות. יש את העניין של ההודעה לבוחר, ואם במקרה אתה בקלפי נגישה אז יש סימון של כיסא גלגלים על הפתק. אבל אם איתרע מזלך ואתה גר בסמיכות לקלפי שהיא לא נגישה אין את הסימון ואז צריך לחפש איפה יש נגיש ואיפה אין נגיש. לפני הבחירות האחרונות כתבתי לעורך דין ליבנה בעניין הזה. אני חושבת שיש מקום, במיוחד כשהבחירות הן לא מיד עכשיו, להכניס לתקציב את עניין ההנגשה כדי שבכל פתק לבוחר תהיה רשימת קלפיות נגישות באזור המגורים. זה לא נראה לי משהו מורכב במיוחד או מסובך במיוחד לוועדת הבחירות המרכזית, וזו הקלה משמעותית ואיזשהו טריגר לאנשים לצאת ולהשתתף בחגיגה הדמוקרטית הזאת, בבחירות, שמשפיעות על כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. אשמח לדעת אם יש התייחסות לעניין.

אחד הנושאים המהותיים בפעילות שלנו זה נושא ההנגשה שאנחנו נותנים עליו דגש. לא היית בתחילת הדיון, ויש פה פרויקט מיוחד להנגשת קלפיות במובן הפיזי ולהגדיל ככל הניתן את מספר הקלפיות.

לעניין ההודעה לבוחר – מי שמנפיק את זה הוא משרד הפנים כי מרשם האוכלוסין הוא אצלו, ולא ועדת הבחירות.

כן, אבל לוועדה יש השפעה על ההודעה עצמה.

כן, בהחלט. טכנית להכניס בפתקית הקטנה הזו את מאות הקלפיות הנגישות בסביבה – יש עם זה בעיה.

מאות? הלוואי שהיו מאות.

כן.

נגישות?

כן כן. הגענו כבר למעלה מ-25% והתקווה היא להגדיל את זה עוד.

מה שאת אומרת שאי אפשר לשים בפתק, צריך למצוא דרך. צריך לתת על זה את הדעת, היא צודקת.

בשמחה. אפנה למשרד הפנים וננסה למצוא פתרון.

רק אציין שבעקבות פנייתה של חברת הכנסת אלהרר העברנו את זה למשרד הפנים בבחירות הקודמות ואורלי ביקשה ספציפית משר הפנים לתקן את זה, ושר הפנים הוסיף הפנייה לאתר הרלוונטי באינטרנט. כמו כן, ועדת הבחירות מפעילה מספר מוקדים שנגישים גם לאנשים חירשים – כי אפשר בפקס ובסמס – וגם לאנשים שלקויים בדברים אחרים בשביל לקבל את כל הפרטים. כל הפרטים האלה מפורסמים על ההודעה לבוחר, כתוב שבשביל למצוא קלפי נגישה ניתן לפנות.

תודה רבה. אורלי לוי, בבקשה.

קיבלתי תשובות.

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 - - -

נאמר פה על-ידי מנכ"לית ועדת הבחירות שהאוצר מנסה להתערב בעצמאות הוועדה.

אני לא אמרתי.

חס וחלילה. היא לא אמרה את זה.

אמרתי שחשוב לשמור על עצמאות הוועדה.

היא אמרה שלא שומרים על זה. חשוב לי להדגיש: לא באנו לפגוע בעצמאות הוועדה ולא באנו להתערב בגובה התקציב. רצינו לבקש שזה לא יהיה תקציב העודפים אלא פשוט ממש תקציב.

הכול נעשה באופן מסודר. אתם אומרים את מה שיש לכם לומר, הם אומרים את מה שיש להם לומר ואנחנו מצביעים. הכול נעשה באופן מסורתי רגיל. אמרתי שאני לא משנה שום דבר, אמרתי גם אצל המבקר. בכנסת הבאה או מתי שיהיה יושב-ראש אחר – תשנו.

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 - הצעת תקציב לשנת הכספים 2016. מי בעד אישור התקציב? מי נגד?

אני בעד במקום מיקי לוי.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת התקציב לשנת 2016 של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 אושרה.

הצעת התקציב לשנת 2016 של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 אושרה פה אחד. אני מאחל לך הצלחה. תודה רבה.

אני עושה הפסקה בדיונים. אני אמור לדבר עם היועץ המשפטי של הכנסת. נודיע לכם מתי מחדשים, אם בכלל, את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:39.