äëðñú äòùøéí

äëðñú äòùøéí

àåîðéè÷

2015-12-01OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

לתחבורה ציבורית

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ו (10 בנובמבר 2015), שעה 9:40

מעמדם של נהגי התחבורה הציבורית

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

אורי מקלב

מיקי לוי

דרור גנון - מנהל אגף בכיר, תכנון, תפעול ורישוי תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רן שדמי - מנהל אגף כלכלי, הרשות לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מצליח קזיס - ראש חטיבת התנועה, חברת דן

יעקב פרידמן - מנהל תחום כוח אדם, חברת דן

בני דיין - סגן מנהל חטיבת משאבי אנוש, חברת דן

האני דעקה - מנהל תפעול, נתיב אקספרס

ציון פת - מנכ"ל חברת קווים תחבורה ציבורית

יוסי זיסקינד - מנהל בטיחות והדרכה ארצי, קווים תחבורה ציבורית

אילן קרני - מנכ"ל מטרופולין

שני מימון - מנהלת משאבי אנוש, מטרופולין

יער אמיר - מנהל פורום מפעילי התחבורה הציבורית

ניצן חנזמי - כוח לעובדים

אסף בונדי - רכז ענף תחבורה, כוח לעובד

עו"ד רועי בליטנטל - ממונה חטיבה ארצית, איגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

שלמה כהן - יו"ר ועד עובדי אגד ירושלים, ההסתדרות הכללית החדשה

פיליפ מורגנשטרן - יו"ר ועד עובדים, אגד צפון, ההסתדרות הכללית החדשה

שוקי שדה - מנכ"ל חברות ההסעה

מתניה אבירם - נציג ועד אפיקים, הסתדרות העובדים הלאומית

מקסים אוחיון - נציג ועד אפיקים, הסתדרות העובדים הלאומית

יהונתן קריספין - נציג ועד ארצי אפיקים, הסתדרות העובדים הלאומית

יצחק קשקש - יו"ר ועד ארצי אגד תעבורה, הסתדרות העובדים הלאומית

אהוד איווס - יו"ר ועד אגד תעבורה, אחיסמך, שפירים, הסתדרות העובדים הלאומית

ישראל אמסלם - נציג ועד אגד תעבורה, הסתדרות העובדים הלאומית

שי ישראל - נציג ועד אגד תעבורה, הסתדרות העובדים הלאומית

יניב זעפרני - נציג ועד אגד תעבורה, הסתדרות העובדים הלאומית

ראאד משעל - נציג ועד עובדי אגד תעבורה, הסתדרות העובדים הלאומית

ניסן נמני - יו"ר ועד עובדי קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

מוראד עטון - סגן יו"ר ועד ארצי קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

ארקדיוס אמסיס - נציג ועד קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

הרצל ביתה - נציג ועד קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

אהרון חלפון - נציג ועד קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

נידאל ג'ית - נציג ועד עובדי קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

אשרף זחאלקה - נציג ועד עובדי קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

אשרף פראח - נציג ועד קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

אשרף עליוואת - נציג ועד קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

איתמר כוכבי - נציג ועד עובדי קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

אהרן חלפון - נציג ועד קווים, הסתדרות העובדים הלאומית

מאהר זענין - נציג ועד סופרבוס, הסתדרות העובדים הלאומית

יהושע זוהר - לוביסט, מייצג את אגד

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר המתרגמים

מעמדם של נהגי התחבורה הציבורית

בוקר טוב לכולם. אני מתנצל על האיחור. זה מה שקורה שמערכת התחבורה הציבורית לא עובדת ואז כולם נוסעים ברכב פרטי והפקקים תוקעים את כולנו בכל מקום.

הדיון יהיה משודר ולכן כל דובר, לפני שהוא מתחיל לדבר, יציג את עצמו כדי שכולם ידעו מי מדבר ואת מי הוא מייצג.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לענייני תחבורה ציבורית, ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת. אנחנו עוסקים היום במעמדם של נהגי התחבורה הציבורית והאמת היא שהנושא הזה נקבע בדחיפות נוכח התארגנות מאוד מרשימה של עובדי התחבורה הציבורית למאבק על זכויותיהם, על תנאי עבודתם, על שכרם. הייתה אפילו מתוכננת להתקיים הפגנה גדולה בתל אביב ביום ראשון. בינתיים אנחנו שומעים שישנן התקדמויות ואנחנו שמחים על כל התקדמות שקיימת בעניין שיפור תנאי עבודתם ומעמדם של הנהגים בתחבורה הציבורית, אבל אנחנו חשבנו שחשוב וחיוני בכל זאת לקיים את הדיון הזה.

אני מתייחס לדיון הזה כאל דיון שהוא חלק מאוד מרכזי מעיסוק בתחבורה הציבורית. אחת הבעיות שאנחנו שמנו אליהן לב כאשר התחלנו בעבודה בוועדת המשנה בענייני תחבורה ציבורית, זאת בעיית המחסור הגדול בנהגים לאוטובוסים קודם כל בתחבורה הציבורית. אנחנו שמענו את זה מכל הכיוונים. שמענו את זה גם מגורמי המשלה המעורבים, גם מהמפעילים ואנחנו שמענו שבלא מעט מקרים החוליה הזאת של מחסור בנהגים היא ממש מה שמעכב פיתוח, שיפורים וקידום של המערכת.

כאשר אנחנו מדברים על מחסור בנהגים בתחבורה הציבורית ואנחנו שואלים למה יש מחסור כזה, אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בה היא שאלת המעמד, התנאים והשכר. אני שמח לשמוע שבעניין השכר - אנחנו נאשש את הסיכומים האלה כאן – יש מגמה להתקדם לפתרון, כך ששכר הנהגים בתחבורה הציבורית יעלה ל-39 שקלים לשעה, אבל אנחנו כמובן נמצאים עדיין בעיצומו של המהלך.

אבל כאשר אנחנו מדברים על מעמדם של הנהגים, אנחנו לא מדברים רק על שאלות של שכר אלא אנחנו מדברים על זה שזאת תהיה עבודה שאנשים יגידו בזה אני רוצה לעבוד. שיהיה רצון, תהיה מוטיבציה לאנשים לעבוד בתחום התחבורה הציבורית.

יש לנו לא מעט דוברים שכבר נרשמו לדיון הזה ואני רוצה לפתוח אתך, דרור גנון, מנהל אגף בכיר בנושא תפעול ורישוי תחבורה ציבורית במסגרת הרשות לתחבורה ציבורית. אתה בעצם הנציג הבכיר של משרד התחבורה בדיון. בבקשה.

קודם כל, חשוב להבין שאנחנו כבר מנהלים תהליך של שנה ואפילו יותר בכל מה שקשור למעמד הנהג. מדינת ישראל, כמו שאתם יודעים, עוסקת כל הזמן בפיתוח כאשר משרד התחבורה מפתח את התחבורה הציבורית ויש תקציבים אדירים שמופנים לטובת העניין. הרעיון הוא להגדיל את מצאי התחבורה ולשפר את רמת השירות לנוסעים. את כל זה כמובן אי אפשר לעשות בלי אותם קברניטים שמשיטים את הסירה שקוראים לה אוטובוס. כאן זאת לא אנייה אלא כאן זה אוטובוס וכל אוטובוס כזה חייב שיהיה לו נהג והנהג הזה יש לו מטלות ואחריות לא פשוטה. ככל שאנחנו מגדילים את מצאי התחבורה, אנחנו צריכים גם יותר נהגים וגם לדאוג לנהגים הקיימים.

במהלך השנה הזאת אנחנו בנינו תכנית שאמורה לטפל ולהתמודד גם בטווח הקצר, הבינוני והארוך עם כל מה שקשור לנושא של נהגים. התכנית הזאת בנויה ממספר מרכיבים כאשר המרכיב הראשון כמובן הוא השכר. אנחנו כבר נמצאים בדיונים מתקדמים ויש כבר הבנות עם חברות התחבורה הציבורית לגבי עלות שעת עבודת נהג מבחינת השכר. אנחנו מקווים להתקדם ולחתום בקרוב מאוד, ממש בימים הקרובים.

במקביל במכרזי התחבורה הציבורית, במסגרת הרפורמה, אנחנו הגדלנו שם את המינימום של תשלום עבור שעת נהיגת נהג ל-39 שקלים, כמו שאתם יודעים. כל המכרזים האחרונים כוללים את זה. אנחנו נמשיך עם העניין הזה קדימה.

אני מבין שהמגמה היא לאחד.

המגמה היא להשוות.

המגמה היא להשוות. אני כמובן מברך על כך שבקווים החדשים השכר הוא 39 שקלים, אבל כאשר זה רק בקווים חדשים וקווים ישנים נותרים עם תנאים אחרים, אנחנו בעצם יוצרים אי יציבות במערכת כי נהג באופן טבעי יעבור לעבוד במקום שנותנים לו שכר קצת יותר טוב. אגב, גם השכר הזה הוא לא מאוד גבוה, אבל בסדר, הוא יותר טוב מה שהיה קיים קודם.

השכר הזה הוא ראוי וגבוה יחסית למקצועות אחרים שאני מכיר במשק. נהג יכול להגיע למשכורת יפה מבחינה חודשית. בנוסף לזה אנחנו נצא עכשיו, ביקשנו תקציב, לבנות קמפיין שיעלה את התדמית של הנהגים, ייתן להם נפח ותדמית טובה יותר, נכונה יותר כלפי הציבור. אנחנו עכשיו משנים גם לגבי נהגים חדשים את כל שיטת הלימוד של הנושא של נהגות, כל הקורס עצמו. הנושא של קבלת נהג עם התהליך של קליטת נהג, אם זה המרב"ד וכל הנושא של הטופסולוגיה והבירוקרטיה שקיימת בתהליך הזה. אנחנו מקצרים אותו. התחלנו מסלול ירוק עם הכשרות ואנחנו מתכוונים לקצר באופן כללי. העברנו כבר פנייה למשרד הבריאות לגבי בחינה של ביטול המרב"ד ולהפנות את אותם נהגים שרוצים לעבור קורס נהיגה לרופא תעסוקתי.אני לא חושב שהעניין הזה של המרב"ד מעכב באופן משמעותי אבל זה יגדיל את שוק הנהגים, זה ירחיב את היכולת ויצמצם את זמן ההכשרה שזה אחד המרכיבים שהיוו חסם.

לפי הערכתכם כמה נהגים חסרים היום?

תלוי איך אתה מסתכל על זה. כרגע בענף אני מעריך שחסרים בסביבות ה-800 עד אלף נהגים. זה לא שהם חסרים. במערך הרישוי יש קרוב ל-25 אלף נהגי אוטובוס אבל בפועל רובם כנראה לא עוסקים בזה.

אתה מדבר גם על המוניות הפרטיות?

על מי שיש לו רישיון לנהיגה באוטובוס.

הוא אומר שיש 25 אלף נהגים כאלה אבל הם בעצם לא עובדים בתחום.

לא כולם. חלקם. יש קרוב ל-12-13 אלף שעובדים ואפילו יותר, וחלקם לא עובדים בתחום אלא עובדים במקצועות אחרים. אני חושב שבעקבות העלאת השכר ובכלל כל התהליך שנייצר, אולי אנחנו נמשוך גם נהגים בעלי רישיון לחזור לענף. במקביל נכשיר נהגים חדשים ונדאג לעוד נהגים לטובת הגדלת מצאי התחבורה הציבורית. נטפל בכל מה שקשור למעמד הנהג מבחינת התדמית, מבחינת המעמד שלו בחברות עצמן. אנחנו כל הזמן בדיונים עם חברות התחבורה הציבורית שמאוד רתומות לנושא. זה בראש מעייניהן. בכל דיון שאנחנו מנהלים עם הפורומים של חברות התחבורה, הדבר הראשון שעולה על השולחן זה הנושא של מעמד הנהג והנושא של ההתנהלות מול הנהג. יש כאן דאגה מאוד רצינית של החברות בעניין הזה וגם שלנו. בנינו תכנית הסברתית. אנחנו גם חושבים על כל מיני תהליכים שהם יציעו בתוך החברות עצמן, איך למקם את הנושא הזה.

אנחנו מנסים מכל הכיוונים לחשוב איך אנחנו יכולים לשפר ולשדרג. אנחנו גם מעודדים אוכלוסיות נוספות. פתחנו קורסים במגזר החרדי דרך משרד הכלכלה. קיבלנו תקציב בלתי מוגבל לפתוח קורסים. זאת אומרת, יש שוברים במשרד הכלכלה לטובת הכשרת נהגים. כל אחד שרוצה ללמוד, יכול לבוא ולקבל שובר לכל הנושא של הקורס והלמידה. כך גם במגזר הערבי. אנחנו מפתחים בצפון כאשר אנחנו מקווים לפתור כמה בעיות בירוקרטיות ואנחנו הולכים לפתוח קבוצה של נהגות. גם נהגות במגזר הערבי. יש לנו קבוצה של נהגות במגזר הערבי. זאת אומרת, אנחנו הולכים לכל הכיוונים.

רק עם הוועדים לא התחלתם לשבת.

אנחנו לא המעסיקים של הנהגים. שלא יהיו אי הבנות. מי שמעסיק את הנהגים בסוף אלה חברות התחבורה הציבורית. אנחנו נמצאים במקום של הממשלה ואנחנו מסתכלים על זה מנקודת מבט של משק התחבורה. מצד שני, אנחנו כן יושבים עם המפעילים ואנחנו כן מגיעים אתם להבנות.

איך אתה יודע אם נותנים לך תמונה אמיתית?

מר גנון, ההערה הזאת היא הערה במקום. אנחנו לא מדברים כרגע על לשבת אתם בתור המעסיקים שלהם אבל אני חושב שלשבת עם הנציגים של הנהגים, זאת גם דרך לקבל אינפורמציה, גם דרך להכיר את הבעיות יותר טוב ולהתמודד עם הדברים. אני חושב שזה בהחלט דבר מומלץ ודבר ראוי. זה לא במקום לשבת עם החברות אבל זה בנוסף. אני חושב שזאת בהחלט הערה עניינית.

ישבנו כמה פעמים. היו כאלה אבל בסוף אנחנו כפופים לכל ההחלטות המשפטיות של המשרד.

בסך הכול מדובר על לשבת.

אני אומר שוב. אני ישבתי באופן אישי עם כמה חברים כאן, ישבנו גם עם חברות, גם מנכ"ל המשרד ישב. זאת אומרת, היו ישיבות כאלה ואחרות. הישיבה עצמה, זה עניין טכני. אנחנו בשמחה מוכנים לקבל נייר מסודר בנושא הזה.

קיבלתם.

לא.

חברים, אני מברך על זה. קודם כל, הוועדים השונים של הנהגים, אתם מוזמנים להעביר למשרד התחבורה גם נייר שמציג את הבעיות שלכם. יש נכונות עקרונית להיפגש ואין מניעה עקרונית.

אדוני, העברנו נייר עמדה שזכה להתייחסות, כמו שהוא אמר, של אנחנו לא המעסיקים שלכם. זאת הייתה התשובה.

בסדר, לכן אנחנו יושבים כאן כדי לחזק את ההידברות. אני חושב שההידברות הזאת מאוד חיונית.

לשמוע דברים ממקור ראשון, זה יותר חשוב מכל דבר אחר.

בואו לא נתעכב. מר גנון רשם את ההערה. בסך הכול הביע נכונות חיובית להיפגש ותהיינה פגישות. אנחנו כוועדה נעקוב אחרי זה.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לנציגי הנהגים. מה קשקש, יושב ראש ועד אגד תעבורה. ברוך הבא.

שלום, בוקר טוב לכל הנוכחים. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שאמר דרור גנון. כיום מספר הנהגים שחסרים בתחום התחבורה הציבורית הוא לא בערך אלף נהגים אלא הוא מתקרב יותר ל-2,500 נהגים. רוב הנהגים שעובדים בתחום, כדי להביא שכר ראוי הביתה, עובדים כ-240, 260, 270 שעות בחודש.

זה המון.

זאת אומרת שעובדים חודשיים בחודש כדי להביא שכר נורמלי. כולם כאן נהגים ואני בטוח שכמעט כולם מגיעים למספר השעות האלה.

לעבוד כל כך הרבה שעות, זה בא על חשבון התא המשפחתי, זה בא על חשבון החיים בכלל. אתה עובד מפוצל כי העבודה כן היא בפיקים - יש עבודה בבוקר כאשר הולכים לעבודה, כאשר הולכים לבית הספר, יש עבודה בצהרים כאשר חוזרים מבית הספר ובערב כאשר חוזרים מהעבודה.

אתה אומר שכדי לעבוד שבע-שמונה שעות, אתה צריך להיות בשטח 12 שעות.

כן. נהג שעובד 10-11 שעות, העבודה שלו מתפרסת על 16-17 שעות ביום. זה לא הגיוני. אי אפשר לנהל בית בצורה הזאת. את הילדים שלך אתה רואה בסופי שבוע. זה התא המשפחתי.

כמה נקודות שמהוות הערות לדבריו של דרור גנון ואחרי כן אני אעבור לנושאים לשמם התכנסנו כאן.

בתחבורה הציבורית בארץ משקיעים 14 אחוזים מה שמשקיעים במדינות מערביות בעולם. 14 אחוזים. אחוז זעום מזה מגיע לנהגים. אנחנו אומרים שדברים צריכים להשתנות. כדי שהציבור יוכל לנסוע, אנחנו רוצים להסיע נוסע מרוצה. אנחנו רוצים להסיע נוסע מרוצה ולהביא אותו ליעדו בצורה הכי טובה ובצורה הכי קלה והכי נעימה. משרד התחבורה מוציא מכרזים ל-10-12 שנים וכל 10-12 שנים אנחנו מחליפים חברה ואנחנו לא עוברים דירה עם החברה אלא אנחנו נשארים באותו מקום ואנחנו לא נקראים עובדי אגד תעבורה כי מחר הם יפסידו במכרז. אנחנו עובדי משרד התחבורה. אי אפשר להגדיר את זה בצורה אחרת. כל 10-12 שנים אנחנו עוברים חברה ואנחנו לא עוברים דירה עם החברה אלא נשארים בערים בהן אנחנו גרים וחברה אחרת נכנסת ואז כל התנאים שלנו מתאפסים מהתחלה. אנחנו עובדי משרד התחבורה ולא עובדי אגד תעבורה או דן או קווים, אפיקים וכולי.

אנחנו התכנסנו כאן כדי לשים דגש על כמה נקודות. חייב להיות ותק ענפי בתחום התחבורה הציבורית. לא יכול להיות שכל 10-12 שנים תגיע חברה חדשה והתנאים הסוציאליים שלנו מתאפסים, אין המשכיות לוותק שלנו, הכול מתאפס מהתחלה. כל נהג בתחבורה הציבורית יש פג תוקף על הגב, גם אם הוא לא מודע לו. ברגע שנגמר המכרז, החברה אומרת לך להתראות ומגיעה חברה חדשה והכול מתחיל מחדש. לא תנאים, לא תנאים סוציאליים, לא המשכיות בוותק, לא כלום.

לא רק זה. אני מבין שחלק גדול מאוד מהשעות שבן אדם מתפרנס מהן, הן שעות נוספות ואז כל השאלה של זכויות פנסיוניות לא קיימת.

הכול מתחיל מהתחלה.

הרי אין לכם פנסיה תקציבית.

יש לנו קרן השתלמות. קרן השתלמות למשל באגד תעבורה מגיעה אחרי ארבע שנות עבודה. לא בכל החברות יש קרן השתלמות. קרן ההשתלמות מגיעה אחרי ותק מסוים. כל כמה שנים זה מתאפס כי החברה הולכת ומגיעה חברה חדשה. מאפסים הכול מחדש. אין קרן השתלמות. אני בכלל שואל את עצמי למה משרד התחבורה במכרזים לא מכניס את התנאים הסוציאליים במכרז? למה הוותק הענפי לא נמצא במכרזים של משרד התחבורה? למה אנחנו צריכים להילחם על התנאים הסוציאליים הבסיסיים?

הערה לדרור גנון. אתם צריכים לדאוג לתנאי ההעסקה. דהיינו, בתנאי המכרז אתה אומר שהחברה שתזכה במכרז, מי שהיה נהג קודם לכן, צריך לאמץ את רצף הזכויות שלו ושלא יאבד אותו. אם הוא בקרן השתלמות, צריך להיות רצף. החברה הבאה צריכה להמשיך את מה שהיה בחברה הקודמת. אם לחברה יש הסכמים עם קרן אחרת, זה יהיה אחרי ארבע שנים.

יש לזה מנגנונים וצריך להחיל את המנגנונים האלה גם עליכם הנהגים.

למה קרן השתלמות מהווה חלום נשגב שלא יכול להיות במכרז של משרד התחבורה?

ברור. הנקודה ברורה.

נהג מקצועי. הכרה בנהג המקצועי כמקצוע. נהג תחבורה ציבורית להכיר כמקצוע. יהיה אובדן כושר עבודה מקצועי, הכרה במחלות המקצוע. לא יכול להיות שבכל העולם המערבי מחלות של המקצוע מוכרות וכל נהג שנפגע כתוצאה מעבודה אינטנסיבית – והעבודה הזאת היא מאוד קשה ויש בה שעות מאוד ארוכות ואין מה לעשות, יש הרבה סיכונים רפואיים בתחום – כל פעם שמגיע נהג לביטוח לאומי, הוא צריך לעשות את המלחמה מחדש ולעשות אותה לבד. הוא צריך להתמודד מול ביטוח לאומי כאשר אף אחד לא מכיר במחלות שלו ואף אחד לא מתייחס אליו. הוא מתחיל הכול מהתחלה.

תקנות תעבורה. תקנות תעבורה בתחבורה הציבורית לא מעודכנות במקרה הטוב. לא יכול היות שנהג יכול לצאת ממטולה עד אילת ללא הפסקה כי זה אפשרי בתחבורה הציבורית. זה לא הגיוני. זה לא נתפס. אפשרי בתקנות התעבורה לגרום לנהג לנסוע ללא הפסקה, ממטולה ועד אילת.

זה לא נכון.

ארבע שעות עבודה, צריכה להיות הפסקה של חצי שעה.

זה לא נכון. תקנה 168(א). זה לא נכון להגיד את זה.

קשקש, זה נחמד, אבל גם טייס שמטיס 400 ו-500 אנשים טס רצוף לארצות הברית במשך 11 שעות.

חברים, אנחנו במסגרת זמן של דיון קצר מאוד ולכן אני מבקש לאפשר לאיציק לסיים את דבריו. יש לנו עוד כמה דוברים. אנחנו נהיה ממוקדים. בואו נעשה את זה מסודר.

מיקי היה מנכ"ל שלי ואני מכיר אותו שנים רבות. מיקי, טייס, אחרי שהוא ממריא, הוא מפעיל טייס אוטומטי. לנו אין טייס אוטומטי. טייס לא מטפל במאות נוסעים, לא מקבל אותם, לא לוקח מהם כסף, לא הפסיכולוג שלהם, לא המאבטח שלהם ולא מטפל בהם אם יש בעיות בתוך האוטובוס.

לזה אני מסכים.

ולא מנקה את המטוס.

ולא מנקה את המטוס. הוא נכנס לתא הטייס, ממריא, טס אוטומטית ומנחית את המטוס ויש גם מטוסים שנוחתים באופן אוטומטי.

ויש לו גם טייס משנה ויש נווט.

הוא העלה לי להנחתה. אני מצטער.

ממש לא נכון. אני שותק מתוך כבוד אליך אבל זה ממש לא נכון. אני מכיר את המקצוע הזה.

אנחנו מעריכים את יחסי הידידות והקרבה ביניכם ובכל זאת תמשיך בקו שלך ותסיים.

אני אסיים בהתייחסות לתקנות התעבורה. תקנות התעבורה לא נאכפות ובמקרה שהן נאכפות, מי שמשלם זה ה-ש.ג. שבמקרה הזה זה נהג התחבורה הציבורית. הוא המשלם הראשון. אם נהג תחבורה ציבורית רוצה לבוא להתלונן אצל הרשויות על כך שמעבידים אותו בפרך, אין לו הפסקות, מחלקים לו את ההפסקות לשלוש הפסקות – כל ארבע שעות אמורה להיות לנו חצי שעה הפסקה ואת ההפסקה הזאת מחלקים לנו לשלוש חתיכות, לשתי הפסקות וזה כאשר התקנה היא ברורה - אם אני רוצה להתלונן בפני הרשויות, קודם כל מכים בי. קודם כל אתה אשם, אתה תקבל את השלילה, אתה תקבל את העונשים הקבועים בחוק, אתה תקבל את הניקוד הגבוה, אתה יכול לאבד את מקור הפרנסה שלך. לא יתכן שמשטרת ישראל תעשה מבצע איסוף נשקים וכל מיני אמל"חים כל כמה שנים אבל טכוגרף – וזאת פצצה מתקתקת – לא יאספו במדינת ישראל. טכוגרף צריך לאסוף בלי לפגוע בנהגים כדי שהנהגים יוכלו להגיד, הלו, אצלי בעבודה מעבידים אותי בפרך ואני עובר על החוק.

תודה. חבר הכנסת מיקי לוי ואחריו ניצן נמני, יושב ראש ועד קווים.

בוקר טוב. תודה ליושב ראש. אני מכיר את כל הנוכחים גם מהצד הזה וגם מהצד הזה. הייתי שם שבע שנים ואני קצת יכול לתת את התמונה של שני העולמות.

נמצא כאן נציג האוצר?

לא.

נחמד. זה הנציג המרכזי בכל העסק אדוני היושב ראש. הכול מתחיל בתנאי הנהגים מגיעים להם תנאים מהמדינה עצמה ומהממשלה שאנחנו יושבים בה. אני לא בא לדרור כי הוא לא יושב במכרזים, ואני לא בא לצד הזה הכספי אלא אני בא לצד האוצרי שגם בו הייתי במשך שנתיים וניסיתי לפעול בעניין הזה. למדינה מגיעים תמלוגים ובדיוק כמו כל משאב טבע, התגמולים האלה מגיעים למדינה והיום הרישיונות לקווים ניתנים על ידי המדינה. אלא מה, המדינה הכבידה את ידה עשרות מונים על החברות והחברות שמשקיעות הון עתק משחקות ואומרות, רגע, איפה אני נותן, איך אני נותן לנהגים - - -

לא רק התחבורה הציבורית שמובילה את הנוסעים אלא גם תחבורה ציבורית שלא מסובסדת.

תודה. אני מדבר משני העולמות, גם כאחד שדאג לנהגים עצמם, לתנאים שלהם וקבע עובדות ולקח אותם פעם בשנה, אותם ואת משפחותיהם, לבית מלון על חשבון החברה, וגם מצד החברה שהעול של הממשלה ברפורמה שהיא הנהיגה הכבידה את ידה עשרות מונים על אותן חברות והשפיל שנשאר לאותן חברות – ולכן שאלתי איפה האוצר – אותן חברות אמורות, עם המכרז, להפחית סכום עצום. אני כבר לא בעניינים ולכן אני לא יודע כמה, אבל כאן נציגי הבעלים או הבעלים עצמם יכולים להגיד כמה.

ברגע שהמדינה לא תכביד את ידה עם התגמולים האלה, יהיה יותר כסף לתת לנהגים ומגיע לנהגים. דרור לא קשור לעניין הזה כי הוא מקבל הוראות עם הוצאת המכרזים על ידי המדינה. תבין, אוטובוס עולה בסביבות מיליון שקלים ומוטל עוד כל נושא המחשוב וכרטיס חכם, ומוטלים קנסות על החברות על כך שהנהגים מאחרים או לא מגיעים – זה עולם אחר שאיננו קשור בכלל לנהגים עצמם.

אני בא בטענות אל עצמנו. אנחנו שותפים לעניין הזה. מצד שני, אני יכול להגיד לטובת המדינה שהרבה פעמים, גם כשאני הייתי שם, היא הכניסה את היד לכיס והוציאה כסף כדי לשלם שכר גבוה יותר שאינו מספיק לנהגים עצמם. לכן שאלתי איפה האוצר. אני חושב שבסיבוב הבא שלך צריך לשבת כאן יחד עם הבעלים – זה לא קשור לנהגים – ולשאול את המדינה מה מהות המכרזים שהיא מוציאה כי זה הפך להיות ממש מטורף בעניין הזה. הרפורמות הלכו לקצה.

משפט סיכום.

לא, עוד לא התחלתי.

יש כאן המון אורחים.

אני מייצג את שניהם. תאמין לי. תן לי רגע אחד בבקשה.

יש כאן גם כמה אנשים שמייצגים את עצמם מצוין.

שכר הנהג. אחריות הנהג. הוא מין טייס קטן שמוביל בין חמישים לשישים אנשים, עבודה קשה בתנאים קשים ורק עכשיו יש על שולחני כמה עשרות מכתבים של נהגים שסופגים עלבונות על כך שהם איחרו שלא באשמתם כי ירד גשם, יש פקקי תנועה מטורפים בירושלים, יש פקקי תנועה באשקלון או בבאר שבע או בכל מקום אחר. על זה החברות חוטפות קנסות מהמדינה.

יש שיפור בתנאי הנהג שלטעמי הוא לא מספיק. לא מספיק, דרור, ולא יעזור שום דבר. אנחנו לא עושים מספיק לתנאים שלכם כי אתם הורגים את החברות. לא אתם, האוצר שהייתי שייך אליו. ניסיתי להזיז את זה, אבל אני מודה שלא הצלחתי לצערי כי אלה היו רק שנתיים.

אחריות הנהג היא אחריות גדולה ולכן אני מבקש ממך אדוני לקיים את הדיון הבא מול פקידי האוצר שמוציאים – אודי אדירי הוא מומחה גדול מאוד בעניין הזה - ושיאמרו בדיוק מה המדינה רוצה.

משפט אחרון.

הנהגים חוטפים העלבות מהציבור.

זה ברור.

אני מבקש את שיטת התמלוגים לנסות ולשנות. ברגע שהמדינה לא תכניס ידה לכיסים של בעלי החברות, ואפשר לחשב כמה הם אמורים להרוויח מול ההשקעה שלהם וכמה אפשר לשפר את הנהגים.

איפה הנהגים?

רגע, אל תעזור לי. תאמין לי שאני מכיר אותך כמו את כף ידי. לכן אני אומר שברגע שהמדינה לא תכביד את ידה, הכסף הזה ילך לנהגים והם יקבלו מה שמגיע להם. אני חושב שבעניין הזה יש תמימות דעים.

עוד דבר אחד לגבי החוסר. מהלך שניסיתי להוביל ולא הצלחתי ואולי יצא מהוועדה הזאת. אם אנחנו נצליח להעביר את העבודה המועדפת לנושא הנהג, אפילו שהחבר'ה הצעירים האלה נוסעים אחר כך לחוץ לארץ - לא כולם הולכים לאוניברסיטה – לאחר כמן הם יחזרו ובמקום להיות שליחי פיצה, הם יהיו נהגי אוטובוס בעבודה מכובדת. זה צריך לצאת ממך אדוני דרך ועדת הכלכלה למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה, שהעבודה הזאת היא עבודה מועדפת.

חבל, אני חושב שאתה טועה. להביא נהגים לתקופה זמנית, זה לפגוע בנהגים הקיימים.

אין לך ראייה ארוכת טווח. אם הם יבואו לעבוד שנה ואחר כך ייסעו לטיול שלהם, ורק 25 אחוזים מהם ייקלטו אחר כך, גם כסטודנטים וגם כעובדים קבועים, ואמרתי, זה עדיף בעיני על פני שליחי פיצה. עבודה מועדפת, תאמין לי, זאת לא בעיה שלך, זאת עבודת הכנסת.

תודה רבה. ניסן נמני, בבקשה. אני מבקש מהדוברים לנסות לא לחזור על דברים שנאמרו. אפשר לחדד.

חברי איציק קשקש סגר את כל הנושא וגם חלק מהנושא אליו רציתי להתייחס. אני רק אחזור על משהו ואחדד כמה דברים.

הוותק הענפי.

אני דווקא רוצה לדבר על העניין של הפיקוח על התקנה 168 ולהסביר מה ההבדל בין טייס לבין נהג אוטובוס. אתמול למשל עשיתי משהו כמו שבע שעות רצוף בפקקים בגלל הרכבת הקלה. המון פקקים.

בלי הפסקות?

בלי הפסקות.

לא בסדר.

איך שהצלחתי לרדת מהאוטו, אני בן אדם צעיר, הייתי צריך להגיע הביתה ולהחליף בגדים, לרדת לגמרי מהעבודה כי פשוט עשיתי את הצרכים במכנסיים. ממש כך. הם יודעים את זה טוב מאוד וכנראה גם דווח. הם יודעים שאני יושב ראש הוועד וזה לא דבר נעים. הם בטח חשבו שאני לא אזכיר את זה כאן היום אבל אני כן הזכרתי ואני כן אזכיר. זה לא מקרה יחיד ואני יודע שקרו עוד מקרים. ברור, כל הדברים האלה הם בגלל הרכבת הקלה. ההגדרות היו בסדר עד שהתחיל הסיפור של הרכבת הקלה.

אני מנהל גם כמה קבוצות בפייסבוק, של ועדים ופורומים של הנהגים ושם הנהגים רוצים דבר אחד והוא הכרה במקצוע. זה מאוד חשוב להם. נהג שמגיע לגיל 52 ופורש בגלל מחלות מקצוע שלא מוכרות. הן מוכרות בכל העולם אבל רק בישראל הן לא מוכרות. יש רשימה של מחלות בביטוח הלאומי ולא מוזכרות המחלות האלה. אלה מחלות שבכל העולם המערבי, העולם הנאור, הן מוזכרות אבל כאן הן בכלל לא ברשימה. אני יודע שזה כך כי יש לזה עלויות. אני מתאר לעצמי שזאת הסיבה.

גם משרד הכלכלה. משרד הכלכלה ומשרד התחבורה לא מחייבים את החברות לשים מסופים ושירותים בשני הצדדים, כך שגם כשיש לך זמן, אין לך איפה להתפנות. אתה הולך לכל פינות והיום כבר אין פינה אלא היום יש מגדלים בכל מקום עם חלונות דרכם רואים לכיוון אחד. זה לא נעים. יושבים כאן החבר'ה שלי שעובדים בוואדי ערה וזה היה יכול להיגמר במצב לא נעים שגבר עושה את זה ליד אישה.

כמו שאמרתי, משרד הכלכלה לא אוכף את זה. גם למשרד הכלכלה יש תקנות, כמה שירותים צריכים להיות, לפי כמה אנשים וכולי. קראתי את התקנה והיא לא נאכפת.

חברות התעבורה מפצלות את יום העבודה. אני גר בבת ים ולהגיע מקריית אונו – למרות שהיא לא רחוקה – אני צריך לנסוע בארבעה אוטובוסים. אם יש לי פיצול של שלוש שעות, זה אומר שאני מחכה במסוף להמשך העבודה למרות שיש פיצול ואני בהפסקה. אני בתוך העבודה. זאת אומרת, אני יכול לקום ב-4:00 לפנות בוקר, לחזור הביתה ב-9:00 בלילה או ב-10:00 בלילה והיום היה מפוצל אבל לא חזרתי הביתה אלא אני נמצא בעבודה. לא נחתי מ-4:00 בבוקר עד 10:00 בלילה. הפיצולים, כמו שחברי איציק קשקש אמר, יכולים להתפרס בלי סוף כי אין שום תקנה או תיקון לגבי פיצולים. גם נהגים שגרים רחוק בצפון, מפצלים להם את העבודה והם לא יחזרו לוואדי ערה או לדרום. צריך גם לזה לשים לב.

תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב ואחריו אסף בונדי.

תודה רבה לאדוני היושב ראש. אני יודע שאני צריך לקצר ואני לא אגרום לך לאי נעימות להפסיק אותי.

קודם כל, לא חשבתי שבדיון על נהגים ועל שכר, נצטרך להגיע לשיח שנהג צריך לפרוס דברים מאוד אישיים תוך כדי הדיון. ניכר שאלה דברי אמת. ריגשת אותנו ובאיזשהו מקום אנחנו מרגישים לא נעים. אני חושב שהדברים נשמעו והגיעו לאוזן קשבת כאשר נהג תחבורה ציבורית צריך לפרוס את הבעיות אתן הוא צריך להתמודד. צר לנו בעניין הזה.

נחזור לענייננו. אני דווקא רוצה "לתקוף" את העניין מכיוון השני. הנושא של שכר של נהג הוא לא רק השכר של אלפי נהגים אלא אני רוצה דווקא "לתקוף" את זה או להביא את זה מהצד של הנוסע. שכר נמוך של נהג, ההשפעה היא על הנוסע. אם אנחנו מדברים עכשיו על משרד התחבורה ועל משרד האוצר, אני מדבר עכשיו על הנוסעים. נהגים, תנאי השכר שלהם, תנאי העבודה והזכויות שלהם, השכר הנמוך שלהם והתנאים מהווים גם הם השפעה באופן ישיר על הנהגים. אם אנחנו רוצים לצפות מנהגים בתחבורה הציבורית שתהיה איכות אנושית, איכות מקצועית, אחריות ובטיחות, הם צריכים לקבל תמורה לזה.

הבעיה המרכזית שאני רואה היא שבתחרות שיש היום בין חברות התחבורה הציבורית כדי לזכות במכרז, הן צריכות להתחרות על מחיר ואיפה אפשר לפגוע ולחסוך? בשכר הנהגים.

אני קורא כאן למשרד התחבורה, תעמידו את הפקטור הזה של שכר הנהגים כנקודת זכות לחברות שמתחרות. במקום שייתנו לכם כסף על זיכיונות, האם אתה יודע אדוני היושב ראש - וזה נושא לדיון נפרד – שחברות התחבורה הציבורית כדי לזכות בקו נותנות עשרות מיליונים ומאות מיליונים בחזרה למשרד התחבורה וזה כדי לזכות במכרז? אם הן ידעו שלא זה המודד ולא זה ייתן להן את הניגוד הגבוה בתחרות הזאת אלא השכר הגבוה יותר שהן משלמות והתנאים הטובים יותר שהם נותנים לנהגים – זה יהיה הפקטור שייתן להן יותר נקודות בזכייה במכרז, הן יוסיפו את השכר והן באמת ייתנו לנהגים את התנאים הטובים יותר. כפי שאמר אדוני היושב ראש, לא צריך להמציא את המנגנונים האלה אלא הם קיימים. השאלה היא איך אנחנו באמת שומרים על הזכויות, על רצף הזכויות, על השכר האמיתי שהנהגים צריכים לקבל ועל תנאי העבודה שלהם.

לכן, לא צריך לשנות. לא צריך להגיד להן שיעלו את השכר. תשנה אתה את צורת המכרז שלך, מה שאתה מצפה מהחברות ושזה לא יהיה הפקטור או הסעיף שעל גב שכר הנהגים החברות, כדי להחזיק את עצמן, מצמצמות בשכר כדי להישאר רווחיות.

זה נכון מה שאתה אומר אבל צריך שיהיה גם ברצף. שזה יישאר ברצף.

רצף של זכויות?

כן, מול החברה הבאה שתבוא.

דיברתי על זה.

מי שקובע את כללי המשרד, זה משרד התחבורה במכרזים שלו. אלה לא החברות. החברות פשוט רוצות לזכות.

תודה חבר הכנסת מקלב. מר אסף בונדי, רכז ענף תחבורה, כוח לעובדים. הזדמנות לברך אתכם על ההתגייסות, העבודה, המאמץ ושיתוף הפעולה שיש כאן בין כוח לעובדים, הסתדרות, ועדי עובדים. אנחנו חושבים שבדיוק ההתארגנות הזאת היא מה שהצליחה להעלות את הנושא לסדר היום, בין היתר גם לסדר היום שלנו.

תודה רבה כבוד היושב ראש. תודה גם על המחמאות. אני רוצה לדבר מאוד בקצרה וגם לסכם את הנקודות של קודמיי, איציק, ניסן ואחרים שדיברו. אנחנו מאוד שמחים על העבודה שעושה משרד התחבורה בימים האלה מול החברות. אנחנו מודים ומעודדים אבל יש עוד הרבה עבודה, עבודה קריטית וחשובה, ועם כל הכבוד לקמפיין, ויש כבוד, אנחנו צריכים לשנות מספר נקודות נוספות על מנת להפוך את מקצוע נהג התחבורה הציבורית למבוקש ועל מנת להפוך את החיים של נוסעי התחבורה הציבורית לבטוחים יותר, לנעימים יותר ולנוחים יותר.

אנחנו מבקשים דברים מאוד מאוד קונקרטיים. האחד, לפנות למשרד התחבורה על מנת לשנות את הסכמי ההתקשרות עם המפעילים ואת המכרזים של התחבורה הציבורית באופן שיכיר בוותק של נהג התחבורה הציבורית לא בחברה אלא בענף, בנהיגה בתחבורה ציבורית. כמו שאמר איציק, לא יכול להיות שנהג תחבורה ציבורית היום נמצא עם תג של פג תוקף על הגב. זה דבר ראשון. הסעיף האחרון בדוח שהגישו המפעילים הפרטיים למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לפני בערך שנה, זה סעיף שצריך להיות מיושם.

דבר שני. אנחנו מבקשים מהוועדה לפנות למשרד התחבורה, למשרד הכלכלה ולביטוח הלאומי על מנת לקדם הליך של הכרה בנהג התחבורה הציבורית כמקצוע רשמי במחלות המקצוע, בקשיים של המקצוע, באובדן כושר עבודה וכדומה.

בנוסף אנחנו מבקשים מהוועדה לפנות למשרד הכלכלה על מנת שיתחיל אכיפה של תקנות תעבורה. לא הגיוני שמשרד הכלכלה שולח מפקחים למקומות עבודה רבים – זה מבורך וחשוב, גם ההגדלה שהייתה לפני מספר שנים בעקבות ההסכם עם ההסתדרות, הגדלה של מספר המפקחים שזה חשוב מאוד – ואנחנו מבקשים שתהיה אכיפה גם בתחבורה הציבורית על תקנות התעבורה.

תקנות העבודה.

אלה תקנות תעבורה בדגש על שעות עבודה ומנוחה של נהגים כפי שנקבע בתקנה 168(א). התקנה מאוד ברורה. צריך לתת למשרד הכלכלה יכולות אכיפה גם לתקנה זו.

דבר אחרון אותו ציינו גם קודמיי. התשתיות בתחבורה הציבורית ירודות. התשתיות לטובת הנהגים ירודות מאוד. יש חניונים, נקודות עצירה בלי שירותים. יש נהג שהקו שהוא עושה כל היום, אין בו נקודה אחת להתפנות. הוא עוצר בתחנת הסיום באזור עם חול ושם הוא עושה את צרכיו. אין שירותים. במקרה הטוב יש שירותים כימיים רעועים מאוד, אין חניון לשבת ולנוח כדי לחדש כוחות. זה מעבר להזוי. זה חמור מאוד. נהג שזה יומו, לא יכול לתת שירות טוב לנוסע.

והוא גם מקבל דוח מהרשות המקומית.

בדיוק. אני כן רוצה לציין שחשוב יהיה לקדם דיון נוסף על בטיחות וביטחון הנהגים שבמיוחד בתקופה האחרונה סובלים קשה מאוד מאלימות.

תודה. מר יוני קריספין, יושב ראש ועד אפיקים.

שלום אדוני. שלום לכל הנכבדים וגם לצופים. יש הרבה נהגים שצופים כרגע ומתעניינים בדיון שמתקיים כאן.

לא תוך כדי נהיגה.

חס וחלילה. שמעתי את כל הנכבדים שדיברו לפני ולא שמעתי מישהו אחד שאמר שהמצב הוא בסדר. כולם כאן דיברו על כך שהמצב חייב לעבור שינוי. אפילו משרד התחבורה בנושא המעמד אומר שצריך לטפל בו. גם חבר הכנסת ולשעבר מנכ"ל אגד תעבורה וקצין גבוה במשטרה, אדם בעל רקורד מאוד עשיר, אמר כך.

אני רוצה לגעת בנקודה הכי בסיסית והכי אלמנטרית, תקנה 168.

שעות מנוחה.

שעות מנוחה. התקנה הזאת ביסודה נגזרה מהצבא. לקחו את התקנה הזאת מהצבא ואכפו אותה כך שכרגע היא תחול על נהגי התחבורה הציבורית בישראל. אני שואל שאלה. חייל בצבא, אני יכול להשוות אותו למצב הבריאותי והיכולת הפיזית של אדם בן 65 שאמור לעבוד באוטובוס 12 שעות? הוא יושב, הוא צריך לעמוד מול לקוחות, מול כבישים, מול התנהגות פרובוקטיבית של נוסע שהחליט לעשות לו בלגן ומטריד אותו ומפריע לו, תגביה את הרדיו, תנמיך את הרדיו, תדליק מזגן, תוריד מזגן, תפתח דלת אחורית, תפתח בגאז', תסתכל מי נכנס בפנים. כל היום הוא במצב מרוכז.

אני שמעתי את הרעיון של משרד התחבורה של נכבדי דרור גנון להביא נהגות. לצערי, אם לא ישנו את התקנה הזאת, זה לא יעבוד. אני לא יכול לראות נהגת שמתפנה בין שני אוטובוסים. אני יכול לשתף אתכם ולומר שגם אשתי נהגת אוטובוס וגם אני נהג אוטובוס. שנינו נהגים בחברת אפיקים, אני עובד כבר עשר שנים, עבדתי בקונקס, בגיאוליה, באפיקים ועברנו. זאת הדרך שעברו כל חבריי שעברו חברות. למזלי כאשר אפיקים קנתה אותנו, היא למעשה השאירה אותנו עם כל הזכויות ובחסדי השם זכו באשכול אשדוד ואני ממשיך עוד 12 שנים, אבל מצבנו היה ממש מתנדנד.

דיברו על שירותים. לנהגים אין זמן ללכת לשירותים. נהג שלנו קיבל דוח מהרשות המקומית על כך שהוא התפנה. כשאני רואה נהג שרץ לתדלק את האוטובוס, ביד אחת הוא מחזיק סנדביץ' וביד שנייה הוא מתדלק וביד אחת הוא מתפנה, אני שואל לאן הגענו. אנחנו רוצים שנהג יבוא ויגיד שהוא רוצה לעבוד כאן חמישים שנים או שלושים שנים בתחבורה ציבורית, אבל הוא אומר, עזוב אותי, אני משוגע? איפה אני חי? איפה אני נמצא? נהג מחליף משמרת עם נהג אחר, הוא מוצא את הכיסא רטוב בצרכים והוא שואל איך הוא יעבוד, אבל הנהג הקודם אומר לו שהוא לא היה יכול להתאפק ולא הייתה לו ברירה אלא לעשות זאת על הכיסא. נהג שם מגבת ועובד על האוטובוס. האוטובוסים עומדים במגרשים כי יש בהם צרכים של נהגים. בסוף היום המנקה אוסף בקבוקים עם שתן בין הכיסאות שהנהגים מחביאים או שמחפשים איך לשפוך את זה דרך החלון. אנחנו רוצים לקדם את המעמד, רוצים לכבד את העבודה, את מקור הפרנסה הזה, אבל התקנה הזאת של חיילים לא מתאימה לנו.

תודה רבה לך. מה שלמה כהן, ועד אגד. חברים, מאוד בקיצור, לתמצת ולהוסיף. לא לחזור. הדברים נרשמים, מוקלטים וגם משודרים.

הנציג של משרד התחבורה דיבר על המעמד. לפני שהוא מדבר על המעמד, הדבר החשוב ביותר הוא קודם כל לדאוג שהדבר הזה יהיה מקצוע. אני עובד 38 שנים ואם היום אני לא יכול לנהוג אוטובוס, אומרים לי ללכת להיות שומר בסופר כי זה לא מקצוע.

לגבי השכר. כולם כאן מוחאים כפיים כי מעלים את הסכום ל-39 שקלים. אני מבטיח לכולם כאן שבעוד כמה חודשים יתקיים כאן שוב הדיון על השכר. 39 שקלים זה שכר יפה למשך חודש, חודשיים, שלושה חודשים אבל לא יותר מזה. אם לא ייתנו אופק שהשכר יהיה מוצמד למגזר הציבורי, אולי לחברי כנסת שכל פעם מעלים לעצמם את השכר - - -

אנחנו ויתרנו על השכר.

אתה ויתרת אבל חלק לא ויתרו.

הרעיון של הצמדה לחברי כנסת, לכו על זה. חברי הכנסת איכשהו יודעים לדאוג לעצמם.

אצלנו באגד יש שני גופים – דור א' ודור ב'. דור ב' הוא במעמד של כל החברות שנמצאות כאן ליד השולחן, עם אותו שכר של 39 שקלים ו-33 שקלים. המטרה שלנו היא להביא את כולם לתוך טבלת שכר שאומרת – וגם זה משרד התחבורה, שזה משעשע אותו, יודע שבעוד חודשיים כולנו נבוא לכאן והפעם זה לא יהיה בדיבורים נחמדים – כי בן אדם שעובד עשרים שנים לא ירוויח כמו אחד שמתחיל היום. בן אדם שנותן מעצמו, לא ייתן מה שהוא מרוויח היום. צריך לתת טבלאות, תוספת שכר לפי שנים.

סוגיית האופק ברורה לחלוטין.

אם אנשים ייקחו את זה שיש להם אופק, כמוני, 38 שנים, הם ידעו שזה המקצוע שלהם ואז הם ייתנו שירות. תבדוק כמה תלונות ציבור יש על הנהגים הוותיקים ותבדוק כמה תלונות יש לגבי הצעירים. תבדוק עוד דבר. נהג באגד שיש לו ריבוי תלונות ציבור וזורקים אותו, אחרי דקה הוא עובד בקונקס ואחרי שתי דקות זורקים אותו מקונקס והוא עובר לחברה אחרת. למה? כי יש דרישה. זאת אומרת, נוצר מצב שגם אנשים שלא צריכים להיות במערכת, הם נקלטים בכל מקום במערכת. אם השכר כל הזמן יישאר אותו שכר לכולם כמו ברוסיה הסובייטית, ירוצו מחברה לחברה. נהג שהוא בעייתי, מעיפים אותו ואחרי דקה הוא נקלט במקום אחר וזה הכי גרוע.

תודה רבה לך. מר עטון מוראד.

שלום. אני מוועד עובדי חברת קווים. הבעיה היא שלמרות שיש נהגים - ולפי נתוני משרד התחבורה יש אנשים שיש להם רישיונות נהיגה - לא הולכים לעבוד בתחבורה הציבורית מהסיבות הבאות. המשכורת וגם צורת העבודה, לפי תקנה 168, ארבע שעות, מנוחה חצי שעה, חמש שעות עבודה, מנוחה שעה, אבל זה חוזר לפרשנות של החברה, לקצין הבטיחות שאומר לך שאם עבדת שעה והייתה לך הפסקה עשר דקות ועבדת עוד שעה ושוב הפסקה של עשר דקות וכולי, בעשר הדקות האלה אתה צריך לעשות סריקה, לבדוק את האוטובוס ולחזור לנסיעה שלך. הוא מסביר את זה כאילו הייתה לך הפסקה. אחרי ארבע נסיעות, היית ארבע פעמים בהפסקה של עשר דקות כך שיש לך ארבעים דקות הפסקה ואתה צריך להמשיך בנסיעות הבאות שלך.

צריך להיות ברור וחד וחלק מה הפרשנות של התקנה ולא ללכת לפי הפרשנות של הצד שלהם. זה בסדר, הם רוצים להרוויח ושהבן אדם יעשה כמה שיותר נסיעות אבל צריך להסתכל על כך שיש כאן בן אדם שמשקיע יותר מדי זמן. דיברו חבריי ואני לא רוצה לחזור על דברים שאמרו.

אחד הדברים שגורמים לאנשים לא להיכנס לענף התחבורה הציבורית, כאלה שיש להם רישיונות אבל הם בוחרים ללכת לעבוד באוטובוסים אבל לא בתחבורה הציבורית, זאת האלימות, אלימות, אלימות נגד הנהגים. בכנסת הקודמת התקיים דיון אבל הנושא לא התקדם. הדרישות שלנו עלו על השולחן אבל אף לא טרח ליישם אותן ולעזור לנו לפתור את הבעיות האלה.

אני אומר לכם מקרה שהיה, כאשר נהג מתקשר למוקד של המשטרה ואומר שהוא חווה אלימות, שואלים אותו היכן הוא, הוא אומר שהוא בביתר עילית, שואלים אותו איפה זה ביתר עילית. אנחנו נעביר את ההקלטה הזאת ותראו איך מתנהגים בגלל שזה נהג אוטובוס.

דבר אחרון. יש נהגים שעובדים בתחבורה הציבורית והיום מקבלים 25 שקלים לשעה. אם המחיר יעלה, הם לא יקבלו 39 שקלים. אדון דרור, האנשים האלה עובדים בתחבורה הציבורית דרך מכרזים במזרח ירושלים אבל במעמד שלהם הם מקבים 25 שקלים לשעה. אני לא מייצג אותם אבל לאנשים האלה אין ועדים. צריך שגם הם יהיו בתוך הדבר הזה ושיקבלו גם הם 39 שקלים לשעה. הם עובדים בתחבורה הציבורית והחברות שלהם מקבלות מכרזים.

תודה רבה. נידאל ג'ית.

שלום לכולם. לדעתי כדאי שנסתכל על הצד הטוב, על הצד הלבן. אנחנו ממש התקדמנו כנהגים עד שהגענו לכנסת, דבר שאף פעם לא קרה. צריך להגיד תודה למנכ"ל שלנו ציון פת ולארגון כוח לעובדים על כך שקידמו את הנהג. היו צריכות לעבור עשר שנים אבל התקדמנו בפחות משנה. דוח קוצ'יק, גם הוא חשוב. ההנהלה עבדה על זה וכל הכבוד לארגון של כוח לעובדים שייצג כמה חברות.

אני רוצה לומר כמה דברים פשוטים. משרד התחבורה צריך לפתוח את השער שלו ואת הדלת שלו בפני הנהגים. הקשר של הוא רק עם החברות ואין לו קשר עם הנהגים. כמה פעמים ניסינו לשבת עם משרד התחבורה אבל לא הצלחנו. אם אתה רוצה ליצור קשר עם משרד התחבורה - רק דרך הפקסים. אין טלפונים בכלל ולא מוכנים לשמוע אותך.

בקשר למצב. באמת עכשיו המצב של הנהג מתקדם אבל בצד השני צריך להתנהג עם הנהג כמו שמתנהגים עם בן אדם. הוא מרגיש, יש לו בעיות, לא יכול להיות שבכל תלונה – הנהג אשם. לא יכול להיות שכל הקלדה בפייסבוק, הנהג אשם והוא יאכל אותה וזורקים אותו מהעבודה. למה זכותו של הנוסע לקלל ולירוק על הנהג וגם לומר לך מילים חבל על הזמן, ואתה תסבול? אם תדבר, נזרוק אותך מהעבודה.

לדעתי כאשר נהג מתלונן, זה מגיע אחרי עשר שנים למשרד התחבורה ולהנהלה אבל כשיש תלונה על נהג, בתוך דקה זה מגיע.

תודה רבה לך. אני רוצה לתת הזדמנות לשני מנכ"לים של חברות תחבורה ציבורית שנמצאים אתנו. מאוד בתמצית ורק בהיבט של הנהגים. מר אילן קרני, מנכ"ל מטרופולין.

בוקר טוב. קודם כל, אני שמח להיות כאן בדיון הזה. אני נמצא בתחום התחבורה הציבורית כבר 14 שנים ובתחום התחבורה בכלל כ-35 שנים.

ולענייננו.

אני רוצה לומר לענייננו שאני מתחבר לכל מה שנאמר כאן על ידי הנהגים. העבודה שלהם היא קשה מאוד, אין בכך ספק ויש הרבה מאוד מה לשפר. לא סתם באתי ונקבתי בשנים האלה. צריך לראות מה נעשה ברפורמה בתחבורה הציבורית וגם לראות את המקום של משרד התחבורה, גם לראות את המקום ב-2008 עת לא היה אותו מחסור בנהגים כאשר המפעילים עצמם צפו את נושא חוסר הנהגים והשכר הזעום ואז הצפנו את העניין הזה. משרד התחבורה כבר אז, יחד עם משרד האוצר, העצימו את הנושא הזה והעלו אותו. כבר אז נכנס במכרזים נושא השכר. יש עוד הרבה מה לעשות.

אני כן מתחבר מאוד לנושא של פג תוקף. בעוונותיי אני גם הגעתי לבית המשפט העליון והועפתי משם בבעיטה כי אמרתי שאנחנו צריכים לעבור לרישיונות ואם אנחנו לא טובים, שיזרקו אותנו מחר בבוקר אבל אם אנחנו טובים, שנהיה לעד ושלא יחליפו אותנו. זה היה אולי פותר את הבעיה.

יחד עם זאת, אני חושב שיש כאן עוד גורם שחסר כאן ואלה הן הרשויות המקומיות.

על התשתיות יהיה דיון נפרד.

אני לא מדבר על התשתיות. הרשויות לא נותנות להם שירותים, הרשויות לא נותנות להם לשתות קפה.

זה חלק מהתשתיות. יהיה על זה דיון.

גם לא פותרות להם את הבעיה בתחנת האוטובוס. בתחנת אוטובוס אין אכיפה ואחר כך הם צריכים להתמודד עם זה.

תודה. ציון פת, מנכ"ל חברת קווים.

בוקר טוב. אני מברך על הדיון הזה ואני תומך כמעט בכל מה שהנהגים העלו כאן, חלקן טענות קשות גם אם הן כלפי החברה וגם אם הן כלפי משרד התחבורה. אנחנו צריכים וחייבים לטפל בדברים האלה ולקדם אותם.

אנחנו אחרי תקופה ארוכה של מאבקים לגיטימיים של הנהגים ואני מקווה שמעז יצא מתוק. אנחנו כבר מרגישים ורואים את האור בקצה המנהרה בהעלאת השכר ואני מסכים שהיא לעת הזו מספיקה אבל צריך לדון בה שוב. צריך להמשיך לטפל בשאר התנאים שהם לאו דווקא שכר.

אני חייב ורוצה לציין שתנאי העסקה של הנהגים נגזרים מתנאי המכרז וראוי ונכון שנשב כולנו ביחד ונבדוק איך תנאי המכרז משפיעים על הנהגים כך שלכולם תהיה תחבורה ציבורית טובה.

בעניין הזה, דרור, אתה צריך למסור לאוצר פרק מיוחד לנושא תנאי הנהגים. תחשוב רגע שאחרי כל 12 שנים, טראח, עוברים ומתחילים את המאבק מחדש על קרן השתלמות ועל כל הדברים האלה. במכרזים של האוצר זה צריך להיות ולכן שאלתי איפה נציג האוצר. במכרזים צריך להיות פרק מעמדו של הנהג כי אחרת זה לא יעבוד.

באחד מביקוריי בחברת תחבורה ציבורית בדנמרק למדתי שנהג בתחבורה ציבורית עובד מקסימום שבע וחצי שעות עם שכר ראוי. הלוואי ונהיה שם.

תודה רבה. שלושה משפטים לעורך דין רועי בליטנטל, נציג ההסתדרות, ממונה חטיבה ארצית בהסתדרות. ברוכים הבאים ותודה שאתם חלק מהמאבק הזה.

אני צריך לעזוב את הדיון.

בסדר. תודה על השתתפותך.

תודה אדוני היושב ראש. מספר משפטים לנציג משרד התחבורה, מר גנון. אני לא אדבר על כל מה שאמרו כאן לגבי העלאת השכר, על טבלאות השכר, על הכרה במקצוע וכולי. אנחנו שמענו כאן נושא אישי מאוד שחזר ועלה וקיים גם בחברות שאני ממונה עליהן שהן אגד ודן, נושא הצרכים של הנהגים, הצרכים הפיזיים, היכן עושים צרכים. בסוף המשמעות של זה בעברית פשוטה היא אחת: לנהגים אין זמן, בין אם זה מפאת עומסי דרך, חניונים תפוסים, סידורים לא ריאליים. אין להם זמן והאין זמן הזה, משמעותו אחת והיא שתקנה 168 לא נאכפת.

אפשר לדבר כאן על תקציבים, על טבלאות שכר, על שינויים חקיקתיים. זה שנים במדינה. זה שנים ולא נראה את האור בקצה המנהרה. אבל משרד התחבורה, בשיתוף משרד הכלכלה ואולי המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, יכולים להתחיל לעשות דבר מאוד פשוט שיביא לשינוי תהומי בחיים היום יומיים של הנהגים והשינוי הזה הוא פעם אחת להתחיל לקרוא טכוגרף. יש ערימות של טכוגרפים של נהגים, לא סידורי עבודה מהחברות. תראו כמה שעות נהג היה על ההגה ותראו שאין תקנה. התקנה הזאת היא חסרת משמעות. לקרוא טכוגרפים. קחו את המפקחים, את מפקחי העבודה, שיתחילו לקרוא טכוגרפים. השינוי השני שחייבים לעשות אותו הוא אכיפת חוקי דרך לטובת התחבורה הציבורית כמו נת"צים וכולי ולא רק בתל אביב עם הרכבת הקלה אלא גם בעלייה לירושלים לדוגמה ובכל הארץ. זה יביא לשינוי מידי.

תודה רבה. מר גנון.

שתי מילים. אני יודע שאנחנו קצרים בזמן. חברים, משרד התחבורה תומך ורוצה שיהיה מקצוע נהגות. אנחנו פנינו גם למשרד הכלכלה. זה לא בידיים שלנו. אנחנו יכולנו רק להמליץ. אנחנו גם הצהרנו את זה בכל הישיבות בהן היינו, גם עם חלק מכם. מנכ"ל המשרד באופן אישי אמר שאנחנו תומכים בזה. צריך לזמן לכאן את משרד הכלכלה ולראות איך מתקדמים עם העניין הזה.

לגבי השירותים. אנחנו נתקלים בבעיות קשות עם העיריות. כל פעם אנחנו מבקשים שישימו אפילו שירותים כימיים בתחנות קצה. יש לנו בעיה, סתם דוגמה, בירושלים בגבעת התחמושת, יש לנו חניון שלם ואנחנו לא יכולים לשים שירותים כימיים ואנחנו במלחמות אין סופיות. יש לנו בעיה קשה ונשמח לעזרה גם מהכנסת.

לגבי כל העניין הזה של המעבר בין חברה לחברה. כאן מדברים על הסכמים קיבוציים וזה כבר משהו אחר לגמרי. זה תהליך אחר לגמרי והוא אמור להידון ולהתדיין בצורות אחרות.

ותק של נהג.

בסדר. אני מבין. אני מדבר באופן כללי ואומר שזה קצת יותר רחב. זה משהו אחר שצריך לדון עליו.

לגבי תקנה 168. אני אעביר את המסר למשרד, למי שמטפל בנושא קציני הבטיחות של החברות שמעסיקות. אנחנו נעלה לדין את קציני הבטיחות בחברות. הם אחראים על זה, הם צריכים לקרוא את הטכוגרפים והם צריכים לעשות את העניין הזה. אם הם לא מבצעים את העבודה שלהם כראוי, צריך לטפל בהם.

למה משרד התחבורה לא בודק?

למה בכל יש את המתקנים האלה? בכל העולם יש מתקנים אלקטרוניים. רק בדרום אפריקה ובישראל יש טכוגרף. יש מתקנים אלקטרוניים שקוראים וזוכרים את הנתונים במשך שבועות. כך זה בכל העולם חוץ מאשר בדרום אפריקה ובישראל.

גם בישראל יהיה עוד מעט טכוגרף דיגיטלי. זה עכשיו נמצא בשלבי קליטה ובחינה. זה יקרה בקרוב, אני מקווה.

לגבי התנהגות נוסע. אם נהגים נתקלים בהתנהגות בוטה של נוסעים, הם רשאים לקחת את הפרטים או לבקש. אם הנוסע לא נותן, אתם יכולים לפנות אלינו.

זה בניגוד למה שאמרתם. אתם צוחקים על עצמכם. זה לא מכובד.

חברים, אנחנו צריכים לסיים את הדיון. אנחנו רוצים להתקדם לסיכום.

אנחנו מבינים שכמו שיש התנהגות נהג, יש גם התנהגות נוסע ואנחנו נשמח לטפל בכל בעיה ותלונה. אני אשב עם החברות ואני אבקש מהחברות שימנו נציג. כל נהג שתהיה לו בעיה כזאת ויהיו לו פרטים או בצורה כזאת או אחרת, אנחנו ננסה לטפל.

למה אין מצלמות בכל האוטובוסים?

כמו במטרופולין למשל. במטרופולין יש מצלמות.

יהיו מצלמות.

במכרזים החדשים, יש בכולם.

יש מצלמות אצל חלק מהחברות. במכרזים החדשים יש מצלמות ואנחנו גם נוציא דרישה לגבי המצלמות באוטובוסים הקיימים. זה גם תהליך. עוד מעט יהיה לכם גם אימובילייז ויהיו גם דברים אחרים ישמרו על בטיחות הנוסעים. אנחנו לוקחים הכול בחשבון. שוב, תגישו נייר מסודר ואנחנו נשמח לקרוא אותו ולהתייחס אליו. על סמך הלמידה שלנו נעשה פגישה אחרי שנקרא ונבין ונדע גם לענות לכם. תודה.

תודה. אנחנו מגיעים לסיכום של הדיון הזה. אני רוצה להגיד לכם שהדיון הזה מבחינתי הוא התחלה של מהלך. אני קודם כל מודה לכם נציגי ונציגות הנהגים. ההתארגנות שלכם, העובדה שאתם מרימים את הדגל, אתם לא מוכנים להשלים עם מצב שהוא מצב בלתי אפשרי. כל הכבוד קודם כל לכם. אנחנו בוועדה בני ברית שלכם במהלך של השינוי שצריך לעשות כאן.

אם אתם שואלים אותי במשפט אחד מה אנחנו צריכים, אנחנו צריכים לכבד את הנהג כדי לכבד את השירות הזה, כדי לכבד את הנוסע ולכבד את הנהג, זה הרבה מאוד דברים. דיברנו על השכר, העלייה ל- 39 שקלים זה דבר מבורך ואני מסכים לחלוטין עם מי שאמר כאן שצריך להיות אופק של התקדמות ואופק של ותק. זה לא צריך להיות סוף הדרך. זה איזשהו רף מינימום שאנחנו חייבים למצב אותו כדי לייצר מצב שהשכר הוא שכר סביר, מזה צריך לייצר בסיס להתקדמות.

שכר זה חשוב אבל שכר זה לא מספיק. התנאים שאתם מתארים, הם תנאים בלתי אפשריים. הם לא מכבדים אתכם, הם לא מכבדים אותנו כמדינה, הם לא מכבדים את המערכת הציבורית וצריך לשנות אותם.

יש שורה ארוכה של סוגיות שאתם העליתם וכמו שאמר כאן נציג משרד התחבורה, אתם מתבקשים לערוך את כל הסוגיות האלה בנייר מסודר וטוב שיש כאן ארגוני עובדים, ועדי עובדים, וכולכם ביחד צריכים לתאם את המהלך כדי להוציא נייר מסודר שצריך להגיע למשרד התחבורה ולמשרד הכלכלה. אני אבקש שאתם תשלחו עותק גם לוועדה בכנסת כדי שאנחנו נוכל לעקוב אחרי הדברים.

יש שורה ארוכה של סוגיות שהועלו כאן. אנחנו מביעים תמיכה כוועדה בכמה מהדרישות שלכם. קודם כל, הדרישה לוותק ענפי. אי אפשר שבן אדם יסתובב עם פתק פג תוקף. בן אדם שיש לו ותק, צריך לקבל הכרה בוותק הזה. צריכה להיות צבירה של זכויות, צריכה להיות הכרה במקצוע כמקצוע, כולל הנושא של הכרה במחלות מקצוע, אובדן כושר עבודה וכדומה.

אנחנו תומכים בכך שהחברות במכרזים יקבלו ניקוד על עמידה ומעבר לעמידה בתנאים ביחס לנהגים. זאת הדרך לתמרץ את המערכת כדי שבכל החוליות שלה תהיה התאמה למה שאנחנו צריכים.

אני מברך, מר גנון, על האמירה שלך לגבי האכיפה הדרמטית של תקנה 168 אבל תקנה 168, אני מסכים לדברים שנאמרו כאן, כנראה לא מספיקה וצריך לעשות עבודה כדי להתאים את התקנה הזאת לדרישות ולתנאים של החיים בפועל.

כל הנושא של הזכויות הפנסיוניות, גם אותו אנחנו נקדם.

בעקבות הדיון הזה נוציא מכתב לשר התחבורה, לשר הכלכלה ולשר האוצר על הסוגיות שהועלו בדיון הזה. נמשיך לעקוב יחד אתכם.

תודה רבה לכם. יהיה לנו בהצלחה אם לא נשכח את הנושא ונמשיך לעקוב אחריו.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.