הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 45

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ג בכסלו התשע"ו (25 בנובמבר 2015), שעה 9:30

סכנה לקריסת רדיו רק"ע ופגיעה בזכות העולים למידע בשפתם

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

רן שטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

אלעד סון - דובר המשרד, משרד העלייה והקליטה

ילנה פפל - יועצת תקשורת רוסית, לשכת שר העלייה והקליטה, משרד העלייה והקליטה

שמעון אלקבץ - עורך ראשי, רשות השידור

חיה בראל (גולדברג) - מנהלת רק"ע, רשות השידור

אלכסנדר מדבין - מנהל המחלקה הרוסית ברדיו, רשות השידור

אלונה לוינסקי - עורכת ומגישה של רשת רק"ע

טטיאנה ברסקי - עיתונאית, מפיקה, רדיו רק"ע

שמואל בן צבי - לשעבר מנהל רק"ע בכל השפות

ולדימיר גרשוב - סגן ראש עיריית אשדוד

ולרינה קונצביה - חברת מועצת העיר ירושלים, מחזיקת תיק הקליטה

דוד שכטר - ממונה על התקשורת בשפה הרוסית, הסוכנות היהודית

אנה ישראלי - יו"ר ארגון טביליסי, יוצאי גיאורגיה בישראל

מיכאל גרצמן - מנכ"ל אגודת עיתונאים דוברי רוסית

אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר חזית הכבוד

אולגה סושנסקי - חזית הכבוד-עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

יוסף רויטמן - רקע בספורט משנת 1974

אסתר סושנסקי - רכזת קו חם בשפה הרוסית, כן לזקן

ילנה פייגין - מתנדבת, עמותת כן לזקן

אלכסנדר ברמן - יו"ר, אגודה ישראלית למדענים עולים

רפי מן - בית הספר לתקשורת, אוניברסיטת אריאל

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל טבקה-צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה

אבנר ג'נבר - עמותת טבקה-צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה

רומן גורביץ' - גורביץ תקשורת, ועד פעולה

פולינה גלמן - רופאה גמלאית של קופת חולים

אסיה בניביצקי - פנסיונרית

אלכסנדר ולדמן - פיזיקאי

רוקסנה לוינסון - תקשורת בספורט, סוכנות החדשות היהודית

ויקטור זגינאילוב - עמותת עולים

אולגה גלפנד - מפיקה, ארגון 'מוסקבה' (ישראל)

לב גלפנד - ארגון מוסקבה (ישראל)

לאוניד ספיבק - אמן, פסל, מורה

אלי זיו - אזרח

בוריס גלזר

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סכנה לקריסת רדיו רק"ע ופגיעה בזכות העולים למידע בשפתם

בוקר טוב לכל המשתתפים. אנחנו התכנסנו היום לדון בנושא חשוב מאוד לעולים חדשים. כמובן שהדרך היחידה שהעולים מקבלים את המידע מחדשות וגם תכניות חינוכיות זה דרך רדיו רק"ע, כולנו יודעים. רק"ע הוא בסכנת קריסה, לפי מה שמגיע אלינו, לחברי הכנסת, גם מהעובדים וגם מהפעילים, ארגוני העולים. יש צמצום של כוח אדם וכתוצאה מזה יש גם עומס רב לעובדים שנשארו שם במערכת. כיוון שרק"ע חשוב לעולים אנחנו דורשים מאוד, גם בעבר דרשנו, קיימנו פה דיונים והובטח לנו, ישבנו פה גם עם השר לשעבר בתחום הזה, אבל באותו זמן הוא היה השר לענייני תקשורת, והובטח לנו שלא נוגעים ברק"ע והתכנית היא, אם זה בשפה הרוסית ואם זה באמהרית ואם בשפות אחרות, שרק"ע ימשיך לפעול. והנה אומרים לנו עכשיו שיש בעיה קשה. חברי הכנסת שיזמו קיבלו פניות, וגם אנחנו פה בוועדה קיבלנו פניות והחלטנו לקיים את הדיון שוב כדי לשמוע מהמנהלים, מהאחראים, שיעדכנו אותנו מה קרה מאז הובטח לנו, למה השינוי הזה עכשיו, כמובן בצורה שלילית, שינוי לא טוב. אנחנו רוצים לשמוע.

קודם כל אני אתן לקסניה סבטלובה, שהגיעו אליה הרבה פניות בנושא הזה ואז חברי הכנסת. נמצאת חברת הכנסת סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר, שמכירה את הנושא, וגם חברת הכנסת טלי פלוסקוב. אנחנו רוצים לדון ובסוף נצא, אני מקווה, עם בשורה טובה. תודה.

תודה לך, כבוד היושב ראש, אברהם נגוסה, ואני מודה לך מאוד על האפשרות לאפשר לנו לערוך דיון נוסף בעניינה של רק"ע בהמשך לדיון שיזמתי בקיץ. אני רוצה להזכיר לכולם, היו פה הרבה אנשים שגם אז היו באולם הוועדה וזוכרים את הדברים, דווקא אז הייתה לנו תחושה שאנחנו יוצאים עם איזה שהיא בשורה, לפחות ככה הבנו מהשר הממונה, אופיר אקוניס, שעכשיו הוא כבר לא השר הממונה, הוא שר לענייני משהו אחר וכשפוגשים אותו במסדרונות ושואלים אותו מה פשר ההבטחות האלה שניתנו אז, הובטח לנו שלא יגעו ברק"ע, שלא יגעו בעובדים, שרק"ע תמשיך לפעול, ועוד יותר, לא רק שהיא תמשיך לפעול, היא תמשיך לפעול במהלך 24 שעות ביום, שהשידור יורחב ולא להיפך.

אנחנו בודקים ואנחנו מאזינים ואנחנו קשובים מאוד לקולות, שבוקעים גם מרק"ע וגם המאזינים של רק"ע שמוכרים לנו, שזה ישראלים שיש התחייבות של המדינה כלפיהם. אנחנו מדינת עלייה, אנחנו מדינת עליי, רבותיי, אנחנו קולטים פה עלייה כל הזמן ואנשים שהגיעו לכאן ואנשים שחיים פה, בין אם הגיעו לפני 25 שנים, בין אם הגיעו לפני שנה, יש התחייבות של המדינה כלפיהם. אחת מההתחייבויות זה כמובן הסיפוק של אספקה של חדשות, זו גישה לישראליות עצמה, לחיים עצמם.

אז מה קורה עכשיו? אני שוחחתי גם עם העובדים של רק"ע וגם עם המאזינים של רק"ע והם סיפרו לי דברים מזעזעים. פתאום אני מתבשרת על כך שבמהלך החגים היה קיצוץ מאוד נרחב בכוח אדם. למה היה קיצוץ? כי אנשים נאלצו לפרוש, הם עומדים בפני עתיד שהוא לא ברור, לא מובן והם צריכים לעשות את הבחירה הלא קלה הזאת, לעזוב את המקום שהם הכי אוהבים אותו אולי בעולם, זה המקום שהם הקדישו לו עשרות שנים מחייהם ועכשיו הם צריכים לעשות את הבחירה הזאת, ללכת אל הלא נודע, ואלה אנשים שהם טרום פנסיה, או לקבל את תנאי הפרישה ולעזוב עכשיו. במקום האנשים שעוזבים לא שוכרים אנשים חדשים, בין אם הם פרילנס, בטח לא עובדים קבועים, ובעצם הרשות כולה, רשות השידור וכמובן רדיו רק"ע, שמעולם לא היו שם שומנים יתרים, מעולם לא היה שם ממה לחתוך, רבותיי, זה לא מקום שמשם צריך לחתוך כי לא היה ממה לחתוך, זה שלד, זה לא שלד שיש עליו בשר ושומן. אז מהבחינה הזאת בעצם חותכים, כבר חתכו מזמן בבשר החי ועכשיו נשאר רק שלד ועצמות והן מתפרקות. רק"ע קורסת אל תוך עצמה, אין מספיק אנשים כדי למלא את המשבצות של שעות השידור. הכתבים הנאמנים שהם גם ככה עושים את העבודה שלהם, הם באותו זמן מבצעים גם יותר מפונקציה אחת, ואני יודעת, כעיתונאית מקצועית וגם כראש שדולה למען חופש הביטוי וחופש העיתונות, עד כמה זה קשה. העבודה העיתונאית היא קשה, לא מרוויחים בה מיליונים ובן אדם שמבצע יותר מתפקיד אחד, הוא גם כותב והוא גם עורך ואחרי זה הוא גם מבזקן ואחרי זה הוא גם יעשה את הדיווחים מהמסוק באותו זמן, יהיה שם בשמים וידווח על מה שקורה בדרכים, אולי הוא גם יצייר את השלטים בכניסה לרק"ע שרק"ע בסכנת קריסה, מה עוד מצפים מהם?

אז אני אומרת שהעובדים זקוקים לעזרה שלנו עכשיו, אני מצפה לשמוע מכל הנציגים של המשרדים הרלוונטיים מה הם מציעים, לא בעוד חצי שנה, כאשר יוקם אותו תאגיד שידור המיתולוגי החדש. אנחנו לא יודעים אם יוקם, איך הוא יוקם, אנחנו עוד לא שם. אנחנו נמצאים היום, אין כמו יום היום, ככה לימדו אותי בחיים שלי, אמא שלי ואבא שלי, שלא צריך להסתכל על מחר, צריך קודם כל להסתכל על היום, מחר יבוא ומאוד מהר הוא יתרגש עלינו ואז אנחנו נמצא את עצמנו ללא אנשים מקצועיים שכרגע הם אור בחיים של עשרות אלפי, אם לא מאות אלפי, מאזינים ישראלים שמתעוררים לצלילים של רק"ע כל בוקר, הם הולכים לישון לצלילים של רק"ע, הם יודעים שזה החיבור שלהם לישראל עצמה. אלה אנשים מבוגרים, רבותיי. לא רק הם כמובן, יש אנשים שמאזינים בדרכים, נהגי מוניות שחלקם נמצאים פה, יש פה אנשים צעירים שגם מאזינים יחד עם סבא וסבתא, סבא וסבתא שכמובן מקבלים את העזרה המשפטית, הם מקבלים את העדכונים החדשותיים בעת הלא שקטה הזאת, ואף פעם אין עת שקטה בישראל, תמיד אנחנו נמצאים בפני איזה שהוא משבר.

דווקא עכשיו לפגוע במשאב כל כך חשוב? אז מה שאני רוצה זה שאנחנו נצא מפה לא רק עם הבטחות שבעוד חצי שנה יהיה טוב. אני מקווה שיהיה טוב, אני אופטימיסטית, בגלל זה אני בכנסת, אבל אני גם רוצה שאנחנו נצא מפה עם תכנית ממשית, איך אנחנו ואתם, נציגי המשרדים הרלוונטיים, עוזרים לרק"ע ואיך אנחנו היום תופרים את התכנית להצלת רק"ע, בין אם אתם מוסיפים משרות, בין אם אתם מזרימים תקציבים. ואין מה להגיד לנו עכשיו שבגלל שהרשות לא תתקיים בעוד חצי שנה, אז לא צריך עכשיו לדאוג לעובדים וגם לא למאזינים.

העניין הזה, אני חושבת שהוא מהותי מאוד, הוא מפריע לכולנו. אנחנו מדברים עכשיו על רק"ע בשפה הרוסית, אבל העניין נוגע לא רק לשידורי קול ישראל בשפה הרוסית, זו גם השפה האמהרית שנפגעת מאוד, גם ככה יש להם מאוד מעט שעות שידור. קול ישראל, באנגלית נשארו שם 2 אנשים מתוך 7 עובדים. אתם יודעים שזה גם משאב הסברתי שלנו? אתם בטח יודעים, כולכם מכירים מה זה קול ישראל באנגלית וכמה אנשים בחו"ל מאזינים לקול ישראל באנגלית וכמה שואבים את המידע משם, בין אם הם באיראן או באירלנד. בעת הזאת, כשאנחנו נתונים תחת מתקפה, דווקא עכשיו לשלול אותנו מהמשאב החשוב הזה, דווקא עכשיו לפגוע בו? פשוט לתת באדישות נפש, שהיא פשוט, לדעתי, עניין שהוא מזוויע, באדישות נפש, 'בסדר, אוקיי, פעם נטפל בכם', או לא בכם, מי שיישאר, מי שישרוד.

זו מלחמת הישרדות, רבותיי. העובדים נאלצים עכשיו לעסוק במלחמת הישרדות במקום לעסוק בעבודה המקצועית שלהם. כולם אנשי מקצוע, אבל הם מתעוררים כל בוקר לשאלה הזאת של 'מה יהיה איתי היום? האם אני לא אקרוס תחת העומס הזה?' של הצורך למלא עבודה של שלושה-ארבעה, כל אחד מהם ממלא את עבודתם של אנשים אחרים.

אז אני קוראת גם לך, אברהם, שאנחנו לא נתפזר מפה וייקח כמה שייקח. לכולנו יש עיסוקים אחרים, אני יודעת, אבל חשוב שאנחנו נקבל תשובות מאוד מפורטות של מה הולך לקרות עכשיו. היום, מחר ומחרתיים. תודה.

תודה רבה. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב. חברי הכנסת, בשלב הזה אתם רוצים להתייחס?

אנחנו רוצים לשמוע. הייתה ישיבה לפני חצי שנה, ארבעה חודשים, יש ישיבה היום, אנחנו רוצים לדעת מה השינויים, מה קרה עם עובדי רדיו רק"ע, את מי שלחו לפנסיה, למה האיומים שם ברדיו, מה קורה שם ברדיו. אנחנו רוצים לשמוע - - -

המצב רק החמיר.

אנחנו רוצים לשמוע מהמשרדים מה הם עומדים לעשות.

מה הם עשו קודם כל ואחר כך מה ש - - -

הם לא עשו כלום, בגלל זה אנחנו רוצים לשמוע מה הם יעשו.

לא, הם עשו, הם פיטרו כמה אנשים.

הם שלחו אותם לפנסיה.

עכשיו אנחנו נשמע שני אנשים שמנהלים את רק"ע ואנחנו רוצים לשמוע באמת מכם שתעזרו לנו שנעשה את העבודה ביחד כדי לעזור, שיהיה טוב לעולים וגם לישראל. אני רוצה שתתייחסו מה קרה מאז הסיכום שלנו, במה אנחנו יכולים לעזור לכם. לכולנו יש מטרה משותפת, אבל בואו תשתפו אותנו באתגרים, כדי שנעבוד ביחד. מי מתחיל? גב' חנה או מר שמעון?

אני משמש כמנהל קול ישראל ומזה כחודש גם כעורך הראשי של רשות השידור, שכולל גם את הטלוויזיה. אנחנו נמצאים ברשות השידור בפירוק, בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית, סיטואציה קשה, מורכבת, שמעולם השידור הציבורי לא היה בה. אנחנו נמצאים במציאות שעד לסוף חודש אוקטובר האחרון פרשו מרשות השידור למעלה מ-380 איש.

לא מרצונם.

חברת הכנסת טלי, אני אתייחס, רצונם, לא רצונם. אף אחד מהעובדים שפרשו, בניגוד למה שנאמר כאן, לא פוטר או לא נאמר לו ללכת הביתה. כל אחד ואחד מהעובדים שפרשו עשו זאת מהשיקולים שלהם, מסיבותיהם, מי שרצה להישאר נשאר. נכון שהאוצר החיל חלון הזדמנויות מאוד מאוד אטרקטיבי מבחינתו ועודד אנשים לצאת החוצה. תקראו לזה פרישה מרצון. התנאים המיטיבים היו כאלה שגרמו להרבה מאוד עובדים מה שנקרא לקחת את הכסף ולברוח, ממש כמו בסרט. לנו לא הייתה שליטה במהלכים האלה, אבל מחודש שעבר, גם בניהול משותף של ברי בר ציון שנבחר כמנהל מיוחד לרשות ואני כעורך הראשי, בלמנו את העיקרון של הפרישה הלא מבוקרת ולא אפשרנו לאנשים שהוגדרו כעל ידינו כחיוניים או ככאלה שיש בהם צורך לרשות ושהם עושים את זה מתוך איזה שהוא חשש ובהלה, למנוע מהם. אבל עדיין במבחן התוצאה זה מאות עובדים.

כל מה שחברת הכנסת ציינה כאן בדברי הפתיחה שלה אני לוקח בשתי זרועות. אלה דברים שאני אומר אותם יום יום שעה שעה. המצב של רק"ע שמשדר היום 13 שפות הוא לא גרוע יותר ממצבו של קול המוזיקה, שאני עובד שם עם שני אנשים, הוא לא יותר חמור מרשת א', הוא לא יותר קשה ממה שקורה ברשת ב'.

מה עם אלה שמשדרים בערבית? להם יש 90 תקנים ולרק"ע יש 17 תקנים.

איך אתה יכול להשוות בכלל בעניין הזה, אם המשכורות ברק"ע היו תמיד יותר נמוכות?

וגם נהדר להשוות בין קול המוזיקה לרק"ע, זה חוסר הבנה טוטאלי.

אנחנו יודעים כמה אנשים מקבלים שם וגם שם.

תנו לו לסיים.

זה בסדר שמצבו - - -

כמה עבדו אנשים ברשת ב' וכמה נשארו היום?

ברשת ב' פרשו גם כן עשרות - - -

לא, כמה עבדו שם?

ברשת ב' עובדים היום קרוב ל-80 איש. אבל בואי, חברת הכנסת סופה לנדבר, לא נעשה השוואה בין רשת ב' לשידורים בשפה הרוסית.

בטח, לא נעשה השוואה.

בואו כן נעשה השוואה, בין המשכורות שהיו ברשת ב' והיו ברק"ע.

אמרת עכשיו משפט שבעינינו לא מקובל.

אתם אף פעם לא שתקתם, חברת הכנסת טלי.

אנחנו גם לא נשתוק.

אם כבר התחלת בהשוואה הזאת אני אומרת כן נשווה, בוא כן נשווה.

זאת בדיוק הבעיה. יש פה אנשים ברמה לא פחות טובה מאלה שעובדים ברשת ב' וכבודם במקומם מונח.

אני אשמח לשמוע את כל הדברים, אם צריך להשיב אז אני אשיב - - -

אני מבקש, רק רגע. לחברי הכנסת יש זכות להיכנס באמצע הדיבורים, אבל אני מבקש גם מחבריי, חברי הכנסת, תעשו את זה אחד אחד, לא שלושה ביחד, כי אז לא נשמע. ומהקהל, אני מבקש, מי שידבר הוא ידבר כשתהיה לו זכות לדבר ואנחנו ניתן לכולם, תחכו לתור שלכם.

נמצאת פה ארטילריה כבדה.

תמשיך, אדוני.

למה הדבר משול בעיניי? לזה שמפקד שנמצא תחת אש והלוחמים שלו נפגעים גם מימין וגם משמאל, גם מקדימה וגם מאחורה והוא מוביל אותם בנחישות, בהמון אהבה, באמירה מאוד ברורה שהוא לא יאפשר שהשידור ייפגע והוא איתם בשטח. אני מדבר על עצמי. מה שאתם עכשיו עושים, אתם מעלים טענות נגד מי שנמצא עם האנשים בשטח. לא אני חוקקתי את חוק תאגיד השידור החדש, לא אני הוריתי על קול ישראל בפירוק ורשות השידור בפירוק. אני באתי לפה לפני שנה כדי לשמור על הבית הזה.

שמעון, אני אומר לך, אף אחד לא מפנה כלפיך בכלל.

זה לא אישי, שמעון.

אנחנו לא תוקפים אותך על זה שאתה עשית, רק תגיד לנו מה אתה צריך כדי שנעזור לך. תגיד מאיזה משרד, מאיזה שר וכמה כסף.

אני רק רוצה משפט. אנחנו באנו לכאן נורא חמים כי אנחנו רואים את המערכת, אנחנו לא פעם ראשונה דנים בנושא הזה ושום דבר לא זז.

להיפך, המצב רק יילך ויחמיר, מה זה שום דבר לא זז? כל יום שעובר אנחנו חוטפים עוד מכה ועוד מכה.

אל תקבלו את זה כמתקפה אישית. זה אולי כעס על המערכת, זה נכון, ואנחנו כאן, וזו פעם השנייה או השלישית או הרביעית שאנחנו אומרים שאנחנו ח"כים שרוצים לעזור לכם. אז תציפו, תגידו מה צריך לעשות. אנחנו לא ניתן שזה ייפגע.

זה לא כל כך חלק. יש שם דברים חמורים ביותר ואנחנו נדבר על זה.

בסדר, נדבר גם על זה.

אליך אין לנו טענות בינתיים, אין לנו טענות ואם אתה צריך עזרה שלנו אנחנו כאן. אני התקשרתי אליך כמה פעמים, שלחתי לך אס.אמ.אס כמה פעמים, לא ענית, בחרת בכך. יכול להיות שאתה לא - - -

תציג לנו תכנית.

תגיד לנו מה קרה שם במשך ארבעה חודשים.

תציג לנו תכנית שאנחנו ביחד - - - ממי אתה צריך עזרה ומה אתה צריך שאנחנו נעשה.

אבל תגיד לנו מה קרה שם במשך ארבעה חודשים.

חברת הכנסת סופה, את - - -

לא, לא צריך לענות לי.

למה? אבל אני רוצה לענות, את לא יכולה להגיד איזה שהיא אמירה - - - אני בדרך כלל, זה אחד החסרונות שלי, נוהג לחזור לאנשים. אני מעולם לא קיבלתי ממך אס.אמ.אס או הודעה טלפונית, לא במשרד ולא אצלי. מעולם.

לא במשרד, אני התקשרתי אליך, יש לי פה - - -

וגם לא לטלפון. מעולם לא קיבלתי. הדבר האחרון שקיבלתי הייתה פנייה של שני חברי כנסת, של היושב ראש ושל חבר הכנסת רזבוזוב, ואני השבתי בצורה מסודרת. השר יריב לוין, לדעתי, השיב בהסתמך על דברים שכתבנו ונתנו. לא מתעלמים משום דבר.

אבל אם אתם שואלים מה יילד יום, מה שיילד יום זה שיהיה לנו יותר קשה. יהיה לנו יותר קשה. אנחנו מתמודדים עם הליך של רשות שידור שנמצאת בפירוק ואמורה ביום התחילה, ב-31 במרץ 2016, ואני בכוונה לא משתמש במילה הזו ואני גם בכוונה מתעקש לא להשתמש במילה הזו, כי מבחינתי, זה המשפט הראשון שאמרתי מהרגע שנכנסתי, אין סגירה בלי פתיחה, אבל ב-31 במרץ 2016 לפי החוק אמורה רשות השידור על כלל עובדיה, על כלל תחנותיה, על הטלוויזיה שבה, להיסגר ולהיפתח מחדש. לא יהיה מצב שמשהו ייסגר בלי שייפתח. אגב, לא יהיה מצב שמשהו ייפתח בלי שייסגר.

כרגע אני לא יודע להגיד לכם מה מצבו של תאגיד השידור הישראלי החדש. נבחר לשם מנכ"ל זמני, אני יודע שהם מתקדמים בקצב מאוד גדול ומרשים, אני יכול להגיד לכם שאני באופן אישי הגשתי מועמדות לשני תפקידים, גם לחדשות וגם לקול ישראל, אני לא מסתיר את העובדה שהרצון שלי ונטיית הלב שלי, למרות שלכאורה החדשות זה יותר גדול ויותר חזק ויותר נחשב, כן להישאר בקול ישראל וכן לשמור על הבית הזה שנקרא קול ישראל. אני יכול להגיד לכם שבוועדת האיתור שבה השתתפתי לפני שבועיים והצגתי את החזון שלי, איך אני רואה את הדברים, אותם דברים שאמרתי ב-20 ביולי וקיבלו את גיבויו של השר שטיפל ברשות השידור בזמנו, חבר הכנסת אופיר אקוניס, שתחנת הרדיו בשפה הרוסית תשדר 24 שעות ביממה, מתי זה יקרה? זה יקרה ברגע שנשלים את השלמת ה - - -

אבל 17 איש לא יכולים להקים את המערכת.

אתה כמפקד תגיד לנו מה התחמושת שאתה צריך עכשיו. אתה אומר, 'החיילים נופלים מימיני ומשמאלי', אז תגיד מאיפה תביא את התחמושת, כמה זה יעלה, מאיפה אתה מתכוון להביא את זה ומי אמון על זה. אלה דברים מאוד פשוטים.

התשובה היא מאוד פשוטה. משרד האוצר אמור לאשר הקצאה גם של כוח וגם של תקציבים נוספים. אם חברי הכנסת יצליחו לחולל נס במובן הזה לא יהיה יותר מאושר ממני.

אתה הגשת תכנית כזאת לאוצר?

אנחנו אמורים להגיש לאוצר תכנית בימים הקרובים - - -

אז לא הגשת אותה.

עוד לא. עד לסוף אוקטובר הייתה התכנית של האוצר לפרישה מרצון. אי אפשר להגיש להם על סמך דברים בעלמה. אני יכול להגיד לכם מניסיון העבר, לא מאפשרים גיוס של כוח אדם ומה שאנחנו עושים זה רק ניוד בין התחנות, עקרון הדלת המסתובבת. גם ברדיו וגם בטלוויזיה. אתם רוצים שאני אגיד לכם, גבירותיי ורבותיי, שמזכירת מערכת לחטיבת החדשות ירקנו דם עד שהצלחנו לגייס? אתם רוצים שאני אגיד לכם שכל כתב שיוצא, יוצאת עכשיו כתבת לחופשת לידה, הכתבת אפרת, כתבת של קול ישראל, אין מחליף. אנחנו חייבים למצוא את הפתרונות בתוך הבית. העיקרון של גם וגם וגם עובד אצל כולם. מי שאגב לא עושה את זה לא יהיה איתנו.

אפרת וייס לא תוכל להחליף את ויקטוריה דולינסקי, ברשותך. זה לא העיקרון של הדלת המסתובבת או לא - - -

אף אחד לא אמר לוויקטוריה לפרוש, היא הייתה יכולה להישאר ולהמשיך לעבוד ב - - -

כן, נראה אותך אם אתה עובד בגיל - - -

אבל איימו עליה, אמרו לה דברים קשים. אמרו ש'אם את לא יוצאת עכשיו את לא מקבלת אחר כך'. אז היו יכולים להשאיר אותה עד שייפתח הרדיו החדש ובינתיים - - -

ובכל מקרה זו עובדה, היא פרשה - - -

סליחה. יכול להיות שאתה היית צריך לדאוג ולבקש, אם אתה לא מסוגל, להגיד לנו, תדאגו שאותם אנשים שיוצאים מרצון לפנסיה, שיישארו בינתיים במערכת כדי להחזיק את המערכת הזאת. אתה בן אדם מקצועי, אתה בדיוק יודע ש-17 איש לא יכולים להחזיק מערכת כזאת, זה שעות ארוכות, אתה יודע, צריכים להכין, צריכים ללמוד חומר, צריכים להציג את החומר ברדיו. אנחנו איתך, אבל בזמן ש - - -

נראה לי עד שמגישים תכנית לאוצר זה כבר מרץ.

סליחה, אבל בזמן שיש זלזול, פוחדים, איומים, זה לא יכול - - -

אבל, גברתי, מי מזלזל ומי מאיים? על מי מאיימים?

אנחנו בדיוק - - -

לא, על מי מאיימים? אני רוצה לדעת. אולי יש דברים שקורים בחצר שלנו ואנחנו לא יודעים, על מי מאיימים?

רע מאוד שאתם לא יודעים.

על העובדים מאיימים. מחזיקים אותם במערכת - - -

יש פה עובדים של רק"ע, שהם ישמחו לדבר גם ב - - -

קסניה, סליחה.

סליחה, אבל מה את משתיקה את הפיות פה? מה זה צריך להיות?

לא, אני דיברתי - - -

בסדר, ואת גם דיברת תוך כדי הדברים שלי. אני חושבת שאולי שמעון ימשיך לדבר.

אז בואו, חברי הכנסת - - -

אני פשוט אומרת לך, בשבילנו רדיו רק"ע, לכל המאזינים, זה חיסון לחיים. יושב בן אדם, אמא שלי גססה ברוסיה, מישה גלבוע, גססה ברוסיה, הייתה מסורבת עלייה, אני יודעת מה בשבילה הקולות שהיא שמעה שם. אז אם מישהו לא מבין אנחנו מוכנים כאן בכנסת להסביר את זה, בכל הוועדות, בכל מליאה, אנחנו מוכנים להיות שותפים שלך. אבל לא יכול להיות שמבחינה מקצועית 17 איש יישארו לשרת את הציבור הזה. מיליון וחצי איש זקוקים להם.

לחבר הכנסת רזבוזוב יש שאלה.

בקצרה. קודם כל אנחנו מבינים את המצוקה, אנחנו יודעים שיש מצוקה ופשוט ההשוואה, כשאמרת שגם קול המוזיקה נמצא במצוקה, אבל קול המוזיקה ושאר התחנות, רשת ב', עם כל הכבוד ואנחנו מכבדים את התחנות האלה, מכבדים את העובדים, אבל זאת אלטרנטיבה. אותו אדם שמאזין יכול לעבור מתחנה לתחנה. כאן אין אלטרנטיבה. כאן האנשים האלה זקוקים לרדיו, זה הרדיו היחיד שיש להם.

כמו שחברת הכנסת לנדבר אמרה, ב-17 תקנים אי אפשר לתפקד. אמרת שהיום אפשר לעשות רק ניוד, האם אפשר לעשות ניוד תקנים? ברור שבן אדם שהוא דובר עברית רק הוא לא יכול לעשות את זה, האם אפשר לעשות ניוד תקנים? ואם לא, אז צריך לעשות תכנית, אם צריך להוסיף 10 תקנים, 15 תקנים, אנחנו נצא מכאן למלחמה - - -

זמניים, אבל שיהיה.

עד מרץ. כי הרדיו קורס. לא סתם היה דיון במליאה, היום יש דיון בוועדה, יהיה עוד דיון בוועדה. הרי בסוף אנחנו נעשה - - -

אנחנו רק דנים והזמן עובר.

אנחנו עושים את הלחץ לא סתם, כי אנחנו מקבלים המון המון פניות ציבור. אנשים מתלוננים, אנשים רוצים לקבל את הרדיו כמו שהם רגילים והרדיו הוא חיוני, הוא לא אלטרנטיבה, אין להם משהו אחר. הרבה אינפורמציה שהם מקבלים, שחיונית לחיי היום יום, זה דרך הרדיו הזה. אנחנו רוצים פתרון. אם הפתרון הוא ניוד, אם יש ניוד, אז בואו נעשה ניוד תקנים, אבל תקנים, לא אנשים מסוימים. אם אי אפשר לעשות ניוד תקנים אז בוא תגישו תכנית מסוימת, כמה שיותר מהר, כי עוד פעם, אנשים לא מחזיקים מעמד - - -

עד שהם יגישו ועד שיאשרו יהיה מרץ.

נעשה את מה שצריך, אבל אנחנו באמת רוצים - - - עזוב מתקפות, אנחנו רוצים לבוא למשהו פרקטי, פתרון פרקטי. בוא תציע לנו משהו. אני מבין שאתה נמצא בבעיה, שאתה צריך לתת גם לרשת ב' אולי או לעובדים אחרים, שיש לך מחויבויות - - -

לא, אני לא אומר שאני צריך לתת, אני צריך למצוא פתרונות לכל התחנות.

אנחנו מגנים פה על משהו, מבחינתי על משהו חיוני. אמרתי, גם לא יכול להיות מצב שברשת, לא יודע מה השם, אבל זו שמשדרת בשפה הערבית, יש שם כ-80 עובדים ופלוס מינוס זו אותה אוכלוסייה.

אם אנחנו צריכים לדרוש משר האוצר אנחנו נדרוש משר האוצר שיגיע לכאן, שיגיע ל - - -

אז תדרשו.

לא, אבל - - -

אבל אנחנו צריכים לדעת מה אתה צריך כדי להציל את אותם אנשים שפורשים לפנסיה ואנחנו נעשה את זה .

נעשה את הלחץ, נדבר על זה כל יום.

אני חושב שבואו ניתן למר שמעון לסיים את דבריו, אבל אני רוצה שאל תביא לנו את כל העניין של רשות השידור, בואו נתמקד ברק"ע. אני רוצה שתציג לנו את האתגרים ברק"ע ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם האתגרים האלה. אני רוצה שנתמקד ברק"ע, כולנו מכירים את העניין של רשות השידור.

ספציפית לגבי השידורים של רשת רק"ע - - -

לא רק שידורים, גם האנשים מרק"ע.

העובדים וזה. תתמקד ברק"ע.

ספציפית לגבי השידורים של רק"ע אני אצטרך כדי להמשיך ולדאוג שיהיה שידור ראוי ושיהיה שידור מתמשך ועם הכוונות שלנו להפוך את השידורים ברוסית ל-24 שעות ביממה, להפוך אותה לתחנה עצמאית, אני אצטרך לתקציבים נוספים, לכוח אדם נוסף - - -

כמה?

אבל זה במרץ.

חבר הכנסת יואל, אני ממש לא מדבר על מרץ.

24 שעות אפשר גם היום לשדר?

אני אגיד לך למה אפשר ומה מונע מאיתנו. אני רוצה להסביר.

אוקיי, תסביר לנו באמת את ה - - -

המהלך שאנחנו נקטנו לגבי הפיכתה של רשת רק"ע לרשת עצמאית, אני מדבר על השידורים בשפה הרוסית, הוא מאוד פשוט, אנחנו משדרים את שידורי רדיו מורשת לציבור הדתי מהשעה ארבע ועד חצות במסגרת רשת א'. אנחנו מוציאים את השידורים של רדיו מורשת מארבע עד חצות מרשת א' והופכים את רדיו מורשת לתחנת שידור עצמאית. הציבור החרדי במדינת ישראל יקבל תחנת רדיו עצמאית. מה מונע? כרגע אנחנו בפריסה של משדרים בכל הארץ, סיימנו את הפריסה של המשדרים, אנחנו כבר בשידורי ניסיון 24 שעות ביממה, מחכים רק להתקנה של משדר נוסף לאזור ירושלים והשלמה של ההתקנה בתל אביב, משום שהשידור בירושלים ובבני ברק חשובים מאוד לציבור הדתי. ברגע שאנחנו מסיימים את הסיפור הזה של המשדרים וזה כבר בתהליך, יש שידורי ניסיון, זאת היסטוריה, זה לא משהו שהוא רגיל, הציבור הדתי והחרדי במדינת ישראל יקבל תחנת רדיו שתעמוד לצידן של קול ברמה וקול חי עם ההילה של שידור ציבורי. זה אחת.

מה הסיפור הזה גורם? הסיפור הזה גורם לדבר מאוד פשוט, השעות שמתפנות מארבע עד חצות, אנחנו מעבירים לשם את השפות שנמצאות כרגע במסגרת השידורים בשפה הרוסית. השיקול שלי היה מאוד פשוט, מי שמאזין לשידורים בשפה הרוסית לא צריך ב-12:00 לקבל שידורים בשפה האמהרית, ב-11:00 לקבל מוגרבית, באחת וחצי לקבל גיאורגית. הוא לא צריך, הוא צריך לקבל שידורים בשפה הרוסית, מוזיקה, חדשות, צעירים, מבוגרים, סופרמרקט, תחנת רדיו עצמאית. היום, הזכרת את זה, חבר הכנסת יואל, אין היום אלטרנטיבה לציבור דוברי השפה הרוסית. יש היום תחנת רדיו מקומית שמשדרת במסגרת פיצול תדרים מכסה של לדעתי 8 או 10 שעות, וגם היא לא בפריסה ארצית.

אנחנו, למרות כל הקושי, למרות כל הבעיות, הלכנו על המהלך הזה. אני מתעקש איתו, אני נלחמתי מול הוועדים. אני נלחמתי מלחמת התשה מול כל אלה שאמרו לי לא לעשות את זה ואנחנו עושים את זה. זה עיקרון מקודש. השפות יעברו לרשת א', השידורים בשפה הרוסית הופכים לרדיו עצמאי. מה אני צריך?

כמה עובדים ומה התקציב?

תוך שבוע אני אשלח לוועדה מסמך בקשות וכל עזרה שלכם תתקבל יותר מברצון.

האוצר יודע? אתה שלחת להם משהו? אתה ביקשת מהם משהו?

אמרתי, חברת הכנסת טלי, אנחנו עד עכשיו היינו תחת סחף של פרישה לא מבוקרת ולא מפוקחת של מאות עובדים. אנחנו בלמנו את הסחף הזה והצלחנו ליצור סיטואציה - - -

בגלל דרישה של האוצר. מאיפה הגיעה הדרישה הזו?

מה זאת אומרת? אנחנו - - -

אתה אמרת שהייתה פרישה.

כן, הייתה פרישה עם תנאים מיטיבים.

מאיפה זה הגיע? ממשרד האוצר.

זה חבילת הטבות של האוצר. האוצר פעל פה מתוך שיקול מאוד מאוד מרכזי ויחידי, אגב, לעודד כמה שיותר עובדים ברשות השידור לפרוש, שהם יקבלו את התנאים הטובים ביותר שהוא יכול היה לתת בלי - - -

כן, אבל זה כנראה לקרות מחודש מרץ, ולא עכשיו באמצע, בזמן שלא קמה רשות חדשה.

רגע, שמעון, אני רוצה לשאול אותך, איך זה קרה? נציגי האוצר באו לעובדים ואמרו 'הנה, זה מה שאנחנו נותנים לכם, תקבלו החלטה'? או שאתם באתם ואמרתם 'זה מה שהאוצר מוציא'.

לא נציגי האוצר.

אלא איך?

פעלה חברה שנקראת בנפיט שליוותה את התהליך הזה, גם מטעם משרד האוצר, גם מטעם הנהלת רשות השידור, שכל עובד שרצה התייצב מולה, שמע, הוא קיבל סקירה על כל מה שמגיע לו, על כל התנאים המיטיבים, הלך הביתה, התייעץ בבית, עם עצמו, עם משפחתו, עם האישה, עם הילדים וקיבל החלטה.

אז החברה הייתה מטעם משרד האוצר?

היו סיטואציות - - - הייתה אצלי מגישה בכירה ברשת ב', עיתונאית מרכזית, שאני מאוד הצטערתי שהיא עזבה והיא אמרה לי 'אבל, שמעון, אני הולכת לקבל 600,000 שקל. אני הולכת לקבל הרבה מאוד כסף. במצבי אני לא יכולה להגיד לא'. אני לא יכול, חברת הכנסת טלי, לעמוד מולה, להסתכל לה בעיניים ולהגיד לה 'אל תעזבי כי מחר אני אתן לך אופק או תנאים כאלה'. זה לא מוסרי מצדי היה לעשות את זה, לכן לא יכולתי להיות בסיטואציה שתמנע מעובדים לפרוש, כי כל אחד קרוב לעצמו, כל אחד קרוב לביתו, כל אחד קרוב למשפחתו והוא עשה את מה שהוא עשה.

אני אתייחס לקול ישראל, כי אני העורך הראשי רק חודש, אף אחד מאותם 87 עובדים בתחנות קול ישראל, שהייתי מופקד עליהם באופן ישיר, לא פוטר ולא התפטר, כולם הלכו כי הם רצו לקבל את התנאים המיטיבים.

הם לא יכלו לעמוד בפיתוי - - -

שמעון, יש לי רק בעיה אחת, אתה עדיין מתייחס לרק"ע בתוך המכלול הגדול, ואתה צודק, יש הרבה בעיות בתוך קול ישראל. אנחנו רוצים להסתכל בצורה ייחודית על הרדיו הזה, כי יש אוכלוסייה ייחודית, כי, כפי שאמר יואל, אין תחליף לרק"ע. אנחנו רוצים - - -

אין בעיה, אני רוצה להיות טיפה פרקטי. אני אמרתי, אני אגיש תוך שבוע לוועדה מסמך שבו אני אציג דרכי פתרון ופעולה, מה צריך - - -

עד חודש מרץ איך אתה מחזיק את ה - - -

לא, לא בטוח, חברת הכנסת טלי, שזה יהיה בחודש מרץ. יכול להיות שזה יהיה - - -

בזמן המעבר. אתה תגיש לנו כמה אנשים צריכים לעבוד עכשיו ברדיו רק"ע, כמה מסוגלים להחזיק את השידור ומה אתה צריך עזרה מאיתנו.

אבל זה צריך להיות - - -

חבר הכנסת יואל, אני לא עושה שום דבר, זו הייתה דרכי וזו דרכי תהיה, ברמה שאני יודע הכול, ברמת הנחתות. תמיד זה בשיתוף עם האנשים שלי. תמיד. אני אגיש מסמך עד שבוע, לא שבוע, עד שבוע, זה יכול להיות מחר, זה יכול להיות בעוד יומיים. נגיש ואם אתם תצליחו לסייע לנו מול האוצר תבורכו.

אנחנו נבקש מהיושב ראש שיזמין לכאן את שר האוצר ואת הפמליה שלו, שיגיעו לכאן, עם המסמך שאתה תגיש לנו ואנחנו חיילים שלך.

ברגע שיהיה המסמך, אני אדבר. אני קודם אדבר עם שר האוצר, אני אציג לו את מה שהיה כאן, אחר כך אם יהיה צורך גם נזמין אותו לכאן, אבל - - -

לא, יהיה צורך. אני מבקשת ממך, תזמין אותו לכאן, אנחנו לא יכולים יותר לסבול עם כל המשחק הזה - - -

ברגע שיש את המסמך שאתה תגיש אותו במהלך השבוע - - -

יש לו חיילת, יש לו עוזרת, יש לו חברה בסיעה, שהיא תדבר איתו בזמן הפנוי שלה. בינתיים אנחנו - - -

בסדר גמור. תציג לנו את התכנית ואנחנו נעשה את המלאכה.

אפשר להביא את מנכ"ל משרד התקשורת, כן, ולשמוע גם ממנו. מנכ"ל משרד התקשורת גם צריך להיות כאן.

כן, גם את המנכ"ל וגם את שר האוצר. אתה סיימת?

אם יש עוד שאלות - - -

אני ממליצה, קסניה צודקת, אנחנו צריכים לדבר על רדיו רק"ע ולא על בעיות כלליות שאנחנו יודעים שיש שם המון בעיות. אנחנו יודעים שיש שם בעיה, אבל פה אנחנו רוצים שאתה תהיה איתנו עם רדיו רק"ע.

זה, נדמה לי, עוסקים הרבה בוועדת הכלכלה.

בגלל זה ההצעה לסדר היום שאנחנו העלינו, הדיון יהיה בוועדת הכלכלה ולא בוועדת הקליטה. פה אנחנו מדברים על רדיו רק"ע.

נכון, לכן אני אומר שזה מה שאנחנו צריכים להתמקד. ברדיו רק"ע יש 13 שפות - - -

אגב, אף אחת מהשפות לא נפגעה, אני רוצה להדגיש. היה מי שאמר לי, תשמע, מוגרבית פרשו. שום דבר, מצאנו. בספרדית פרשו, מצאנו. לא מאפשר לאף שפה להיפגע במובן הזה שכל מה שניתן מבחינת השידור ממשיך, כי אני לא רוצה לוותר על אף שפה. ברגע שאני אוותר על שפה אחת אנחנו מתרסקים.

לא ניתן, לא נסכים לכך.

שאלה אחרונה. אנחנו מקבלים תוך שבוע, אתה מגיש לוועדה, השאלה, אתה חושב שזה הפתרון היחיד? אתה, בתוך המערכת שלך, בתוך המשאבים שיש לך, אתה יודע למצוא פתרון? כמו שאמרתי, אולי לנייד את התקנים. כמובן שאתה לא רוצה לבזבז את מה שיש לך, אז אתה זורק עלינו להביא עוד כסף. שזה בסדר, השאלה אם אתה יכול, בתוך המשאבים שיש לך, לבוא ול - - -

אני אציין את זה גם במכתב. אנחנו עכשיו הולכים למהלך מאוד מאוד גדול ורוחבי, עשינו אותו ממש במשורה, כי לא רצינו לפגוע בתהליך הזה של הפרישה, משום שאי אפשר היה לבוא לעובדים ולהגיד להם 'תשמעו, מציעים, אבל אל תעזבו'. מה שכן אנחנו עשינו, ובצורה לא ממש מורחבת, זה את הניוד של העובדים. מהרגע שחלון ההזדמנויות של האוצר נסגר אנחנו נעשה את זה גורף לכולם, ניוד של כולם. זאת אומרת לא כל מי שדובר השפה הרוסית יכול להתאים ל - - - אתה יודע, לא כולם נולדו עורכים, מגישים, תחקירנים וזה בסדר. ברגע שנמצא מסוגלות ויכולת של גם דובר שפה רוסית וגם יכולת עיתונאית מוכחת אז אנחנו נעשה את זה. מה שיעמוד לנגד עיניי - - -

בתוך ה - - -

בתוך הבית.

מתוך הבנק. השאלה, אני לא מאמין שבתוך הבנק יש לך דבר כזה, כי עברית צריכה להיות ורוסית צריכה להיות רהוטה - - -

- - - שיגידו לנו איפה הם מרגישים את הבעיה. בזמן שכולנו יחד יכול להיות שאנחנו צריכים קודם כל לשמוע אותם ולהבין איפה יש להם בעיה ואיך הם רואים את הפתרון של הבעיה הזאת.

אני רוצה להוסיף עוד משפט אחד גם לגבי המרכיב של למה אני מייחס חשיבות גדולה. אנחנו העברנו את קרייני החדשות בירושלים מהלני לחוטים והשיקול המרכזי שלי במעבר היה מאוד פשוט, לחבר את קרייני החדשות בשפה הרוסית, שהם יעבדו כתף מול כתף מול קרייני קול ישראל מירושלים ומול חדר החדשות בעברית שעובד 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, חוץ מיום כיפור כל הזמן עובדים, שיהיו איתם ביחד. למה שיהיו איתם ביחד? כדי שהם יבינו שהם הדגל. זה נכון, זה קשה, זה נכון, זה כמעט בלתי אפשרי, אבל שיידעו שהם שייכים ליהלום שבכתר. אז בהתחלה הם לא הבינו 'למה אנחנו צריכים לעבור ממקום למקום', אחר כך הם הפנימו שהכוונה הייתה ליצור נבחרת. אני לא מאפשר לאף אחד לפגוע בקול ישראל בירושלים והם עכשיו, השידורים של קול ישראל בשפה הרוסית, משודר מאותו חדר שמשודרות החדשות. הם מקבלים בזמן אמת את החדשות, מתרגמים אותם, דאגנו גם לחדר. אנחנו עושים כל מה שלאל ידנו באמצעים הקיימים, אבל אני לא יכול לתת יותר ממה שאין לי, לא יכול.

אנחנו מבינים אותך, שמעון.

אני ויתרתי על שתיים מהמזכירות שלי - - -

אנחנו מבינים באיזו סיטואציה אתה נמצא, אבל אנחנו כאן כדי לפתור את הבעיה. אני רוצים ממך - - -

ניתן לפנהאון.

אני מנכ"ל עמותת טבקה, צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. אני שומע את הדיון ומאוד קשה. כולנו מבינים את החשיבות של רדיו בשפות השונות, למרות שהדיון כאן מטבע הדברים מתמקד בשפה הרוסית - - -

לא בהכרח.

ואני ציינתי בדברי הפתיחה ש - - -

זה כללי, כל רק"ע.

רדיו רק"ע. גם אני השתתפתי בדיון הקודם ויצאנו בתחושה שלא רק השידור ייפגע אלא זה יילך ויתרחב, אפילו יתווספו עוד שעות גם לשפה האמהרית או לשפות אחרות. אני אומר, יוצאי אתיופיה לרוב הם גם מבוגרים ולצערי גם אנאלפביתים שלא יודעים גם קרוא וכתוב, השידור באמהרית ברדיו זו הדרך היחידה לתקשר עם העולם החיצון. יכול להיות גם מה שקורה במדינת ישראל, בימינו עכשיו, כשהמצב הביטחוני הוא כזה, אין להם שום אפשרות אלא דרך הרדיו והשידור המצומצם בטלוויזיה. נכון לעכשיו, ברוך ה', אחרי האישור בממשלה על המשך העלייה של שארית יהדות אתיופיה, הנושא הזה עוד יותר נפוץ ואני בא ומבקש ודורש, אדוני היושב ראש, שכן צריך להתייחס לשידור באמהרית, לא רק לשמר אותו, אלא להרחיב אותו, כי השידור עכשיו כמה שעות ביום וזה לא מספיק, יש המון נושאים.

דיברת לגבי הנוער, הצעירים, המבוגרים, התרבות. כל דבר שמועבר צריך גם ליוצאי אתיופיה. אנחנו כן צריכים, זקוקים לאותה יכולת של הנגשה של המידע, הנגשה של התרבות וזה גם משמר את התרבות של יוצאי אתיופיה, מעביר מהדור המבוגר לדור הצעיר. זה כלי לא לוקסוס, זה כלי חיוני מאוד שאנחנו כקהילה או הקהילה צריכה אותו כמו כל הקהילות. לכן אני כאן אומר, צריך לבוא ואני בא בדרישה להרחיב את השידור באמהרית לקהל יוצא אתיופיה.

תודה.

מר אלכסנדר מדבין. תציג את עצמך לפרוטוקול.

כן, אני מנהל מחלקת שידורים בשפה הרוסית. מטבע הדברים אני אדבר רק על שידורים בשפה הרוסית. אני רוצה להתרכז בבעיה אחת שהיא בעצם תת בעיה מבחינה כללית. אנשים במצב שנוצר, במצב הנוכחי, עובדים בתנאים בלתי נסבלים. אי אפשר לעבוד כך. לא מן הנמנע שבתנאים האלה אנשים פשוט יפרשו, לא משום שהם לא רוצים לעבוד, הם לא יכולים לעבוד. יש לנו כבר דוגמאות. אנשים פרשו משום שהם לא יכולים לשאת בעומס. בתקופה האחרונה אנחנו שמענו לא פעם ולא פעמיים שיכול להיות שזו המטרה, שהאנשים הוותיקים יפרשו ואנחנו ניקח לתאגיד החדש אנשים חדשים, עוד יותר טובים.

מי אמר לך את הדברים האלה? מאיפה שמעת אותם?

אחת מהעובדות שלנו שמעה את זה ממנהלת החטיבה. נקודה. עכשיו הלאה, אל"ף, זו אשליה שאפשר לקבל אנשים חדשים יותר טובים, בי"ת, זו אשליה מסוכנת עד מאוד, מסוכנת עד מאוד, למה? אני אסביר. נניח שאנחנו צריכים לקבל אנשים חדשים, מי האנשים האלה? הם צריכים להיות מקצוענים, הם צריכים להיות אנשים מתורבתים, משכילים וגם שולטים בשתי שפות, גם בשפה הרוסית וגם בשפה העברית. בשפה הרוסית ברמת שפת אם ובשפה העברית ברמה מכובדת, בוא נגדיר את זה כך. מה זאת אומרת ברמת שפת אם? הם צריכים לא רק לדבר ולקרוא רוסית, הם צריכים לחשוב רוסית, הם צריכים להכיר את התרבות ואת ההיסטוריה הרוסית ואת המיתולוגיה הרוסית וכו' וכו' וכו'.

אז אם אנחנו נצא מהנקודה הזו ונעשה עוד צעד אחד קדימה אנחנו נחשוב ככה, מי הם האנשים האלה? אנשים צעירים? לא, אי אפשר. כי אנשים שנולדו כאן בארץ או אלה שעלו ארצה בגיל רך הם לא מדברים רוסית. יכול להיות שהם מדברים, אבל רוסית היא לא שפת האם שלהם. פורמלית כן, אבל לא פורמלית לא. עברית זו שפת האם שלהם. גם במקרה הטוב שהם מדברים רוסית, הם מדברים עם מבטא אשכנזי, זאת אומרת שהר' שלהם היא ר' לא נכונה מבחינה רוסית, וגם הם מדברים עם אינטונציות וזה מצחיק מבחינת המאזין בשפה הרוסית. זה מצחיק. לא מדברים ברוסית ככה, אין אינטונציות כאלה ואין ר' כזו. אז אנשים צעירים לא מתאימים. אנשים מבוגרים גם לא מתאימים לנו, למה? כי הם לא שולטים בשפה העברית בצורה מכובדת. הרי זה ברור.

אז מה הפתרון? שכבה דקה מאוד בגיל 40 פלוס מינוס, אלה שגרו במדינות חבר העמים במשך 20-25 שנה והשפה הרוסית היא שפת האם והם כבר קלטו את השפה העברית. הגיל צריך להיות 40 פלוס מינוס. אבל בואו נחשוב, בואו נהיה מציאותיים, בואו נעמוד עם שתי הרגליים על הקרקע, כמה אנשים כאלה יש בגיל 40 פלוס מינוס ששולטים בשתי השפות ומוכנים לעבוד ברדיו רק"ע באותה משכורת עלובה? הם כולם בהיי טק.

אפרופו רשת ב'.

כן, הם כולם בהיי טק. אנחנו לא נמצא אנשים כאלה. יכול להיות שבמקרה אנחנו נמצא איזה אדם עם כישרון מסוים שמתוך נסיבות אישיות כך וכך הוא מובטל אז הוא מוכן לעבוד.

מר אלכסנדר, אולי תתמקד - - -

אני מסיים.

אני אשמח שתסיים, כי הזמן שלנו רץ, אבל אני רוצה שתתמקד. למשל היו טענות שאמרו להם שיש תנאים טובים, לקחת עכשיו ולפרוש. אתה מכיר עובדים שהלכו בכיוון הזה?

אנחנו מכירים.

כן, אני מכיר עובדים.

בגלל התנאים, לא בגלל שלחצו אותם לעזוב.

הם עבדו בתנאים שהם היו צריכים לעזוב.

אני מכיר אנשים כאלה שמוכנים לעזוב. אז מה הפתרון? הרי אנחנו מדברים על החלפת דורות, החלפת דורות זה תהליך ולא צריך להמציא את הגלגל, הגלגל הומצא כבר מזמן וקוראים לו רדיו רק"ע. כשאנחנו הגענו ארצה, כשאנחנו התחלנו לעבוד ברדיו רק"ע אנחנו היינו עולים חדשים, ירוקים, אבל יחד איתנו כתף אל כתף עבדו אנשים מהעלייה של שנות ה-70 שלימדו אותנו, שלימדו אותנו גם עבודה, גם שפה וגם ישראליות. כמה אנשים כאלה יושבים כאן? גם שמואל, גם מיכאל וכן הלאה. אז צריך לארגן את החלפת הדורות היום, אפילו אתמול, לא מחר, לא ב-31 במרץ. האשליה הזו שאפשר לקבל אנשים חדשים יותר טובים, זה מרשם ברור להמתת רק"ע, לא להחייאת רק"ע. נקודה. תודה.

אני חושב, חיה, שנסתפק בשמעון. יש לך מה להוסיף על מה שאמר שמעון?

אני רוצה רק להוסיף לגבי שפות אחרות שאף אחד לא מייצג אותן.

כן, בסדר, אנחנו נשמע.

לא, אנחנו רוצים שפה רוסית. בגלל שנשארו לנו 20 דקות אנחנו - - -

לא. אולי תעדכני אותנו על שפות אחרות, שנדע שהן לא נפגעות, ואז אנחנו נשמע גם אחרים, אבל בקיצור.

יש עלייה מצרפת מאוד גדולה וכבר לפני שמר אלקבץ הגיע לתפקיד לפני שנה פרשו עובדים בצרפתית והיום יש לנו שם עובדת אחת ברשות השידור. למרות מכתבים שנשלחו וכו' וכו' לא קיבלנו שום דבר מהאוצר. יש עוד שפות שנפגעות, גם אנשים באמהרית יעזבו בסוף החודש הבא, מתוך 7 יישארו 6, שניים בחצי משרה. קשה מאוד להחזיק רשת במצב שנוצר.

ועוד הערה אחת רק לסיום. אינני יודעת כמה מן האנשים שיושבים פה עבדו אי פעם במצב של פירוק, אם אנשים מבינים את המשמעות. בשבילי זו פעם ראשונה, אבל בלימודי ה-EMBA שלי באוניברסיטת תל אביב שמעתי הרצאות על מצבים כאלה ואין הרבה מה לעשות. השמועות רצות, אנשים חיים באי ודאות, ההוא שמע מההוא שההוא אמר ככה וזה אמר ככה וזה מצב מאוד מאוד מצוקתי. אנחנו נמצאים בו כבר הרבה זמן וכשהחוק הזה חוקק לפני שנה, בקיץ שעבר, היו פה אנשים שהיו בקואליציה. אני מוכרחה לומר את זה. אני הלכתי עם מנהל הרדיו הקודם, ד"ר מיכאל מירו, לחברי כנסת ולשרים וביקשנו 'תעצרו את החוק הזה, צריך לראות קדימה, לא רק לאותו יום'.

חבל מאוד שלא שמעו לך אז.

אף אחד לא הקשיב לנו, בגלל כל מיני טעמים פוליטיים ואני ערנית לזה, אני מאוד מבינה מה שקורה. אני מבקשת רק לשים לב, יש פה אוכלוסיות, רוסית משודר, אנחנו משדרים בין 11.5 ל-12 שעות ביממה יחסית לשפות אחרות שמשודרות רבע שעה, לפעמים בערב. יש לנו שפות יהודיות שאנחנו שומרים עליהן, שזה לדינו ואידיש וארמית ומוגרבית, וזה אדם אחד באידיש, שלושת רבעי משרה בלדינו. אני מבקשת, במסמך שנגיש, לשים לב לדברים האלה. אלה אוכלוסיות שהגיעו לארץ, הם צורכים את אותה תרבות ישראלית כמו שצורך כל עולה חדש וכל אדם שנמצא פה כבר מספיק שנים כדי לדעת שזה תהליך, כמו שאמר מר מדבין, אבל אנחנו עובדים בתוך תאגיד שפועל על פי חוק ואנחנו אנשי מקצוע ואנחנו מצדנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. הבעיה של רק"ע - - -

סליחה, אני יכולה לעצור אותך?

רק עוד משפט אחד.

לא, סליחה, אני רוצה לעצור אותך ואני מבקשת סליחה. תשמעו, אנחנו הגענו לכאן לישיבה פעם נוספת בגלל רדיו רק"ע. יש לי כבוד, בתור שרה לשעבר, לכל השפות, לכל העליות, אבל יש פה בעיה. מיליון וחצי איש דורשים את רדיו רק"ע, רשות שידור ברוסית, ולא בגלל שזאת פריבילגיה שלנו, בגלל שהחובה של מדינת ישראל שהאנשים האלה יקבלו כיוון ודרך - - - אנחנו התאספנו ואנחנו נצא עם כלום. נשארו לנו רק כמה דקות לפני התחלת הישיבה במליאה ואני מבקשת ממך, עם כל זה שקשה לי לבטא את זה, אנחנו שמענו מהעובדים שאת מאיימת על אנשים, מחזיקה אותם קצר, מתייחסת בלי כבוד. נכון, הפירוק זה לחץ, אבל בלחץ צריכים לעמוד ואם ההנהלה לא מסוגלת לעמוד בלחץ אז יכול להיות שהיא פורשת. בלחץ כולם עומדים כצוות אחד.

אני ניהלתי צוות לא קטן ובלחצים הצוות הזה עבד סביב השעון, וזה בגלל היחס. אני, כחברת כנסת, דורשת יחס לעובדים של רדיו רק"ע. אני חושבת שעם הרגשה אסור להתווכח. אם ההרגשה הזאת נמצאת בתוך רדיו רק"ע זה גרוע ביותר. אנחנו אומרים לכם כאן, הם לא עבדים, הם אנשים מקצועיים ביותר, עם השפה הרוסית והשפה העברית, אנשים מקצועיים שמשרתים את העלייה הזאת ואני חושבת שעכשיו עידוד העלייה גם בזכותם. אנחנו מבקשים שתיתנו להם פתרון דווקא ברדיו רק"ע. עם כל זה שאני מכבדת את כל העליות, אני יודעת שיש גידול בעלייה מצרפת ויש עוד כמה מדינות שעומדות בדרך לעלייה, אבל רדיו רק"ע, אנחנו לא משווים אותו לאף אחד ולא לשום דבר אחר ולכן אנחנו מבקשים תתייחסו בכבוד לאנשים האלה ותנסו להחזיר את האנשים המקצועיים. פרשו לפנסיה? מצוין, אבל בזמן הפירוק שיעבדו וישרתו את המיליון וחצי איש. ככה אנחנו מרגישים, ככה אנחנו חבים כלפי האנשים האלה ואני חושבת שגם אתם צריכים לחוק איתנו באותה הרגשה.

חיה, יש לי שאלה עניינית אלייך, וגם אליך, אלכסנדר, עד כמה אתם מעורבים בהקמה של תאגיד השידור הישראלי הציבורי המיתולוגי שיוקם. מתי הוא יוקם אני לא יודעת, אבל כשאומרים לנו שתוקם תחנה שתשדר 24 שעות, מה זה אומר?

זה מעכשיו, זה לא קשור לתאגיד החדש.

בסדר, אז אני שואלת ממי יוקם? מי ישדר בתחנה הזאת? אלה אנשים חיצוניים שיבואו מחוץ לארץ? שיבואו מהמאדים? מי האנשים האלה. זה במיוחד בעקבות הדברים שלך, אלכסנדר, שיש כמה אנשים, כמות מצומצמת מאוד של אנשי מקצוע שהם כבר עובדים במקצוע הזה. מי מהם שמע על משהו שכבר מתבשל, איזה תהליכים קורים, מה אנחנו יודעים על זה. אני חושבת שהגיע הזמן לשאול גם על הדברים האלה. מרץ זה עוד מעט, אנחנו עכשיו סוף נובמבר.

אבל עוד פעם, זה לא קשור למרץ. אנחנו נמצאים עכשיו - - -

אני חושבת שהכול קשור לכול. מפרקים ואחרי זה מקימים - - -

אנחנו נורא מפחדים שבמרץ אנחנו נגיע ולא יהיה שום דבר.

נכון, אנחנו מתקרבים למרץ. אני חושבת שזה לא הגיוני בכלל שאנחנו עוסקים ב - - - ואנחנו אומרים על ההכנות, לחכות, האם - - -

אני אשמח שתתייחס לזה בקיצור, אבל פה אני חושב שהגענו להסכמה, לסיכום, איתו שתוך שבוע ימים הוא מגיש לנו תכנית על הנושא הזה. ואז אנחנו נביא את שר האוצר, את מנכ"ל משרד התקשורת, כך סיכמנו עכשיו.

אני אתייחס במסמך גם לנושא של ה-24 שעות, אבל רק במשפט אחד אני חייב להגיד שגם לי אין שום קשר כרגע לתאגיד השידור הישראלי החדש שאמור להיות מוקם. אנחנו האנשים שקיבלנו מנדט וקיבלנו אישור של בית המשפט לפעול בפירוק, בכביש 1, עד ה-31 במרץ. בכביש השני נוסע במקביל תאגיד השידור החדש שעדיין לא יודעים מי יהיו המנהלים שם, הם בשלבי סיום. אני יכול להגיש פשוט מתוך ניסיון, הייתי בוועדת האיתור ואני יודע שהתהליך הזה פחות או יותר הסתיים ואני מניח שבמהלך הזמן הקרוב הם יפרסמו את התוצאות שלהם ואז אני אדע אם אני גם ממשיך לתאגיד השידור החדש, אני מאוד מקווה שכן.

לגבי השידור של ה-24 שעות, זה בתוך הבית של הפירוק. למרות שאת יכולה להגיד לי 'שמעון, אבל איך אתה אומר דבר כזה? אנחנו עם 18 עובדים', לא 17, 'בשפה הרוסית, גם ככה קשה לנו, עכשיו אתה מדבר על 24?' אני אומר כן, אני פותח את הדלת, שם רגל, קודם כל 24. גם אם יהיה לנו קשה, גם אם זה יהיה בלתי אפשרי אנחנו נשדר מוזיקה - - -

את אותם 18 - - -

לא, אני לא אומר את אותם אנשים.

- - - שידורים של 24 שעות לא נוצרים תוך רגע אחד, הם נוצרים תוך חודשים - - -

גברתי, אני מתעקש שהביטוי חילופי דורות, מבחינתי לפחות, זה שילוב של דורות. אני מבחינתי לא מאמין בחילופי דורות, אני מאמין שהוותיקים והצעירים ביחד יעשו את העבודה.

שמעון, אנחנו רוצים להבין, ב-24 שעות שאתה מדבר עליהן, יש לך אפשרות לגייס עובדים נוספים?

התשובה היא שכרגע לא. מה שאני מתכנן לעשות זה שני דברים, האחד, אנחנו מסתמכים על כוח האדם הקיים במרכיב השעות הקיימות. אני לא אבוא ואגיד לאותם אנשים שעובדים היום 'תעשו עוד 7 שעות', או עוד 12 שעות או עוד 8 או 9 שעות, אלא אנחנו נשדר עריכות מוזיקליות כדי להרוויח קודם כל את התדר. כי אם אנחנו לא ניקח את זה אנחנו פשוט נאבד את זה.

אוקיי, עכשיו הבנתי. תשימו מוזיקה, הבנתי.

אבל מוזיקה שתהיה מגובה, עם עריכות, בצורה מסודרת. יש לנו קרוב ל-40 תחנות רדיו של 106, מדובר בתחנות הרדיו החינוכיות, 14 מתוכן הן 14 תחנות שעובדות בקמפוסים, באוניברסיטאות, חלק גדול מהסטודנטים שם ומהסטודנטיות שם הם עולים מחבר העמים, הם בני העדה האתיופית, הם דוברי השפה. נכון, הם לא דוברי השפה המושלמת, אבל אני לא מחפש את השפה המושלמת, אני מחפש לקרב אותם, הם יתחילו להשתלב, גם כמפיקים וגם כמתמחים, וגם בשעות הלילה הם יעשו את המוזיקה שהצעירים אוהבים, וננסה למצוא איזה משימה שמתאימה - - -

אני חושבת ששילוב דורות זה רעיון מצוין, אבל צריך לשמור על הכוח, אתה מאבד היום את האנשים היחידים שהם יכולים להעביר את הניסיון והידע שלהם לדור הצעיר שאתה מדבר עליו.

אבל את צודקת, אנחנו נמצאים בפירוק.

אבל אנחנו מאבדים אותם.

אנחנו נמצאים בפירוק.

תודה רבה. יש דוברי ספרדית? גב' לוינסון?

תודה רבה. אני עיתונאית כתבת בתחנת רדיו שמשדרת לאמריקה הלטינית, ספרד וארצות הברית הספרדית וגם של סוכנות הידיעות שנקראת The news Jewish agency בארגנטינה. אני גם לשעבר דוברת שגרירות ישראל בארגנטינה ופרגוואי וגם של הקהילה היהודית בארגנטינה. יש שני מצבים, יש עולים חדשים ולא כל כך חדשים מארגנטינה. למרות שכולנו באנו עם בסיס של עברית מרוב מדינות אמריקה הלטינית רוב העולים לא מסוגלים להבין את החדשות ואת התכנים בעברית במהלך הרבה שנים. זה דבר ראשון. דבר שני, העובדה שאנחנו לומדים עברית בחוץ לארץ זה לא אומר שלא מגיע לנו שידור בספרדית, אלא ההיפך.

כמה אנשים אתם?

האמת שהעברתי מסמך לחבר הכנסת עם כל הנתונים של עולים מאמריקה הלטינית וגם - - -

בתחנה כמה עובדים, כמה משדרים.

בתחנה יש עובד אחד, הוא זמני והוא משדר רבע שעה ביום, לא כל יום. ולא כל יום באותה שעה.

זה לכל אמריקה הלטינית.

וגם בהתנדבות.

זה עצוב.

יש קהילות יהודיות באמריקה הלטינית ובספרד ובעוד מקומות דוברי ספרדית שהם מאוד קשורים למדינת ישראל. יש מצב בתקשורת הדוברת ספרדית היום של עיוות ושל דה לגיטימציה של מדינת ישראל ברמה מאוד חמורה ובמיוחד שזה דיס אינפורמציה. האנשים מיואשים, מבקשים איך אפשר לדעת מה קורה בישראל. אז אין לי שום ספק, כי לפני כמה שנים אני עשיתי פה בצורה מאוד פרטית תכנית רדיו דרך האינטרנט, כמה שיכולתי להחזיק אותה, היינו שני אנשים וזה היה מאוד מאוד מוצלח מבחינת כמות האנשים שהאזינו ושעקבו אחרי התכנית. יש צורך חשוב מאוד בתכנים, לא רק חדשות, תרבות, כל מה שקשור למדינת ישראל מעניין את האנשים דוברי הספרדית בקהילות היהודיות ולאוהבי ישראל במדינות אמריקה הלטינית. תודה רבה.

זה מפעל חשוב מאוד.

מר אברהם שרנופולסקי, חזית הכבוד.

תודה רבה. באתר האינטרנט של חזית הכבוד גם דף ידידי רדיו רק"ע ופונים אלינו אלפים רבים של אנשים שתומכים ברדיו רק"ע ומתנגדים לכל המעשים שפוגעים ברדיו רק"ע. ידוע לנו שכ-200,000 ניצולי שואה וקשישים נזקקים, שלהם יש רק מקור מידע יחיד וזה רדיו רק"ע, משום שערוץ 9 עכשיו בתהליך סגירה, רוב האנשים כבר קיבלו מכתבי פיטורים. אנחנו רואים במצב וביחסים בין הנהלת רשות השידור ועובדי רדיו רק"ע מצב חמור מאוד ואנחנו רואים בזה אפליה. איך יכול להיות שברדיו רק"ע, שמשדרים בשפה הרוסית, עובדים 18 אנשים וברדיו שמשרדים בשפה ערבית 90 אנשים? זאת אפליה. איך יכול להיות שהיחסים בין מנהלת החטיבה לבין עובדי רדיו רק"ע הם בלתי נסבלים? הם חמורים מאוד. איך יכול להיות שמנהלת החטיבה לא שולטת בשפה הרוסית? זה מוזר מאוד. אז אני מקווה שוועדת העלייה והקליטה וחברי הכנסת יקבלו החלטות ראויות שנוכל לשפר את מצבם של עובדי רק"ע. תודה רבה.

תודה רבה.

פרופ' רפי מן, חוקר תקשורת מגזרית בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

תודה, כבוד היושב ראש. אני מבין שהזמן קצר אז לא נותר לי לומר הרבה אחרי הדברים ששמענו וגם הסיכום. אני מקווה באמת עבור כולם שתצליחו לשכנע את משרד האוצר לתת את הכספים למרות שהבעיה היא בעיה באמת, אי אפשר לנתק, זה לא עניין סקטוריאלי, זה עניין בסיסי שנוגע לחוק השידור הציבורי ואי אפשר להפריד בין הסוגיות האלה, לא רק בגלל הבעיות של גוף בפירוק, אלא בעצם כי השידור בשפות הזרות זה חלק בלתי נפרד, או הייתי אומר חלק מליבת התפקיד של שידור ציבורי ואין ספק שהערוץ הזה, שהוקם ב-1991, שנועד לתת מענה כשהצורך הובהר אז לציבור בזמן מלחמת המפרץ הראשונה חייב הקמת ערוץ כזה. אני חושב שאפשר ללמוד לקח אחד מהדיון שמתקיים כאן היום, עד כמה בעייתי היה החוק ועד כמה טעו האנשים כאשר נסחפו לתמוך במהלך הזה כאשר הוא הוצג לא כהצלת השידור הציבורי, שזה עניין חיוני, אלא בהליך שנשמע מאוד פופוליסטי, לשחרר את עם ישראל מהאגרה. וכך זה נאמר בפלקט שניצב כאשר הציגו את זה.

אין ספק לכל מי שמכיר את התחום הזה, גם אם הוא לא דובר רוסית ולא מאזין לרדיו הזה, אבל הוא מכיר את מפת התקשורת בישראל, עד כמה השידורים של רדיו רק"ע הם חיוניים וחסרי תחליף. הדור הצעיר מהעלייה המבורכת הזאת מברית המועצות, אני מניח, משתמש באינטרנט בעיקר כדי לקבל את המידע שלו, אבל עדיין יש קבוצה מאוד מאוד גדולה, אני לא יכול לתת נתונים מספריים, אבל ברור לכולנו שמבחינתם זה ערוץ החיים, מבחינת מידע על מה שקורה במדינת ישראל. לכן אני חושב שמה שנעשה כאן היום, המאמץ להבטיח שגם בזמן הזה שאנחנו לא יודעים אם הוא יסתיים באמת ב-31 במרץ, כאשר יקום התאגיד, ייעשו כל המאמצים במשותף, גם על ידי שמעון אלקבץ, שמשקיע בזה, אני יודע, מאמץ רב מאוד, וגם בסיוע חברי הכנסת, כי בסופו של דבר זה לא עניין של מגזר מסוים או של סקטור מסוים, זאת חובה שמוטלת על מדינת ישראל ועל רשות השידור ועל כל מי שמקבל החלטות בממשלה ובכנסת, להבטיח שהשידורים האלה, גם ברוסית, גם באמהרית, גם בספרדית ובכל השפות האחרות, יימשכו. כי אחרת הפגיעה הזאת היא פגיעה לא רק בעובדים והפגיעה הזאת היא בהחלט חמורה, אלא פגיעה באחד הערכים הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל, שעדיין קיים למרות הכול, קליטת עלייה, בניין אומה ומסירת מידע לכל הסקטורים ולכל הקבוצות שחיות במדינת ישראל. אני מודה לכם על זה שנתתם לי לומר את הדברים.

תודה רבה.

אני ויקטור, מאזין של רדיו רק"ע 18 שנים. לצערי הרב אין לנו אלכס איש שלום. אלכס איש שלום היה איש ששידר ברדיו רק"ע והוא לא חלק מהעלייה, הוא הפך נשמה שלנו. ופה שמואל בן צבי, הוא בינתיים ברדיו - - - איפה רפאל רם עכשיו? מי יודע מי זה רפאל רם? אז אני יכול להגיד שהוא היה מורה שלי לדבר בצורה כמו שאני עכשיו בכנסת. אני לא בקרמלין היום, אני בכנסת היהודית ואלכסנדר דב גם, שאנחנו עכשיו איתו בשידור חי, זה גם אחד מהמורים. טטיאנה ברסקי, המוזיקה, אילנה ברנר זה יותר ממוזיקה, זה יותר מתיאטרון, זה המרכז ונקודת הג'י של העולים החדשים. אם משהו קרה אנחנו עולים לרדיו רק"ע. אז מה שהיום אנחנו שומעים, שפוגעים באנשים שבינתיים מחזיקים את תיבת נח ואנחנו שורדים איתם ביחד, מה אנחנו מבקשים, מאזינים? כי אני נהג מונית, אתם הבנתם. מי יכול חוץ מעובדי רדיו רק"ע להגיד בעל פה תכניות של רדיו רק"ע, מפירוש העיתונאים, מוזיקה, ז'ורנל - - -

רק נהגים.

אז אני יודע הכול ויודע מי ומתי. אנחנו תמיד מדברים וגם משתמשים ברדיו רק"ע בחופש הביטוי, רדיו, אינטרנט וטלפון זה השילוש הקדוש שלנו, שזה חופש הביטוי, שאנחנו יכולים להגיד לאנשים. אז אין דבר כזה שברדיו רק"ע מי שנשאר היום צריך ללכת הביתה, זה דינוזאור, זה תנינים גדולים שלנו שחייבים להיות, כי זה חלק מהעלייה, אינטגרציה, כולל האחים האתיופים, אני תמיד מתייעץ במוניות הדר, הם חינכו אותי איך לדבר, אם אתה לא הופך את השולחן לא זז שום דבר. אז מה שהיה, יקרים שלנו, עוד משהו, ערפל פה, יש אנשים שעוד מעט צריכים לצאת. חס וחלילה שכמו אלכס איש שלום, כי אנשים כמו אלכס איש שלום, אני יודע שהוא נפטר, אבל הקול שלו - - -

הוא סמל עבורו.

הוא לא רק סמל, גם בשבת בבוקר, רפאל רם, היום פתאום קיבלנו הודעה שהוא לא מפרש, אבל אף שבת שעבדתי בתחנת דלק בשנת 97' לא היה מתחיל בלי שאני לא שומע שבת בבוקר יום פה, אמא שותה המון קפה, אבא שלי קורא עיתון, אני מחזיק בלון. זה רדיו רק"ע. אז זה דבר טבעי, העלייה הרוסית, העלייה האמהרית, העלייה הספרדית, הצרפתית במיוחד שרוצים לשמוע. אני לא מבין, אבל אני שומע אתכם. אז אני מבקש, תשומת לב וזה הישרדות אמיתית.

אני יכול להציע משהו לאלכסנדר, ברצינות? אני במקומך הייתי מציע לו תכנית אורח בשיחות עם מאזינים. אני רציני. שידבר עם האנשים.

שמעון, הוא משתתף ב - - -

אה, הוא משתתף בפאנלים.

בצנזורה של דב.

חברת הכנסת טלי.

אנחנו ב-11:00 חייבים להיות במליאה ולא נעים לנו לקום באמצע הישיבה כשיש לנו אורחים כל כך מכובדים. אני רוצה דבר אחד להגיד, דיברו פה בעצם לכמה אנשים רדיו רק"ע מדבר וכמה אנשים משתמשים ברדיו רק"ע ואמרת שאין לך נתונים. אני רוצה לתת לכם דוגמה אחת. יום אחד אני מקבלת טלפון ממשרד האוצר, זועק, 'טלי, תעזרי לנו', מה קרה? מישהו ברדיו רק"ע אמר שיש עיכוב של תשלום לפליטי שואה שצריכים לרוץ וללכת וכולם התחילו להתקשר למשרד האוצר ומשרד האוצר לא ידע על מה מדובר. אז ביקשו ממני, הסבירו לי מה צריך לעשות, התקשרתי לרדיו רק"ע, אמרתי להם, הסברתי להם מה קורה, תוך שעה קיבלתי שתי דקות בשידור ואני אומרת לכם, אני מלאת הערכה לדבר הזה. מיד בשידור הסברנו לאנשים מה צריך לעשות, איך זה עובד ותוך שעה כל הטלפונים הופסקו. למה אני אומרת את זה? כמה אנשים שומעים לרדיו הזה וכמה תפקיד יש לאנשים האלה לעזור לאנשים שעוד לא מצאו את עצמם. לצערי הרב יש חלק לא קטן של אנשים שזה מקור המידע שלהם, גם בזמן מלחמה, גם בזמן שינויים שקורים במדינה שלנו ובכל דבר אחר.

בזמן בחירות.

בזמן בחירות, נכון, צריכים לקבל מידע. אני חושבת שאני אומרת משהו שכולם פה יסכימו, אין תחליף והחשיבות היא ענקית. לכן אני חוזרת למה שאנחנו דיברנו פה ואני אומרת לאדוני היושב ראש, אחת, אנחנו כמובן - - - אגב, אני חייבת להגיד למר אלקבץ, אני באמת רוצה להתנצל על ההתנפלות שלי בתחילת הדיון. אני רוצה שתבינו, כמה פעמים אנחנו, חברי הכנסת, מדברים בנושא הזה כבר. אני היום באתי לישיבה ואמרתי אני הולכת ל התפוצץ כאן, כי חבל על כל דקה שלנו, במקום שאנחנו נעשה דברים חשובים למדינה אנחנו חוזרים על אותם הדיונים בלי לקבל תוצאה בלי לראות מה בסוף אנחנו הולכים לעשות. לכן זה מרגיז. לכן אני אומרת שוב, אנחנו לא נגדכם, אנחנו רוצים לעזור לכם כדי לשמור על ה - - -

פס הקול. זה פסקול.

בדיוק. תנו לנו כלים מה אתם צריכים, אנחנו כבר נראה איך אנחנו נלחמים בכלים שיש לנו, אבל בינתיים אנחנו לא מרגישים שאנחנו שותפים. אגב, אני באמת רוצה לבקש בפעם הבאה, זה לא פייר שנמצאים פה רק נציגים של הרשות בפירוק, אני רוצה לראות מה מתכננים לנו מחודש מרץ ואני לא ראיתי פה עדיין אף אחד באף דיון נציג של התאגיד החדש שיגידו לנו. בעיניי הם כבר צריכים לגייס אנשים, הם צריכים לראיין - - -

זה ארבעה חודשים מהיום.

זה כלום, כבר לא נשאר כלום. בחודש פברואר ונצעק גוולד?

אני גם לא מכירה אף אחד שפנו אליו ומדברים איתו.

כי כרגע אין גוף.

לא פנו עדיין לאף אחד משום שהם עדיין לא בחרו את המנהלים של - - -

בגלל זה יש לי ספק רב שמרץ יהיה מרץ.

אז אנחנו צריכים להלחיץ אותם, נציג האוצר צריך להיות פה, נציג של משרד התקשורת צריך להיות פה. יש פה הרבה שאלות שעוד לא קיבלנו תשובות.

פנו לשר התקשורת, למה אתם לא פונים לשר התקשורת?

גם לשר התקשורת. מנכ"ל משרד התקשורת צריך להיות פה גם. את ראש הממשלה לא נביא לכאן.

אנחנו קיבלנו אישור לגלוש ולכן אני רוצה לתת לכמה אנשים, אבל אני רוצה שתדברו בקיצור. מר שמואל בן צבי.

ניהלתי את רק"ע מהיווסדה 20 שנה ואני רוצה להגיד לכם שב-20 שנות השתתפותי בוועדות בכנסת זאת בין המעמיקות והיעילות שאני שמעתי אי פעם. בדרך כלל אמרו שוועדות כנסת זה לא שווה, רק מדברים, אין החלטות, אין עזרה, אין אפילו ניסיון לשתף פעולה ביחד. אני ממש ממש מודה לכולכם, כי אני רואה עכשיו את זה מהצד. אני רוצה גם להגיד שנכון לעכשיו קול ישראל בכלל כולל רדיו רק"ע, זה נמצא בידיים טובות, אני מדבר על שמעון אלקבץ. אני מסתכל על זה מהצד.

אנחנו רואים את זה.

זה בן אדם שהכניס את יחסי האנוש וזה דבר שהיה מאוד חסר. ודבר אחרון, מי שמוביל עכשיו את הרוסית זה בן אדם שיודע מה הוא עושה והוא אחד מהגורמים שהביא למצב שזה כל כך מעניין. אני פשוט מסתכל מהצד ואומר שכל כך אכפת לכם כולכם ואתם כל כך כואבים את מה שקורה עכשיו שלדעתי, אני אופטימי, אנחנו נצא מזה, בעזרה של כולם שמשתפים פעולה ביחד. תודה רבה לכם.

אני יושבת ראש התאחדות עולי אוקראינה ואני רוצה להגיד שעכשיו אני מתגוררת בפרדס חנה ותיכף כשאני עשיתי שלט בשביל מי שרוצה לחתום על מכתב, זה למסור לרדיו רק"ע, שלא יפרישו את האנשים, את העובדים, היו לי 30 חתימות, שזה אנשים של ההוסטל שאני מתגוררת שם וגם עובדת. הם לא רוצים שיסגרו את רדיו רק"ע ויפרישו את העובדים שהם כל כך התרגלו אליהם, הם כל כך רוצים לשמוע אותם. אני שלחתי את המכתב הזה לרדיו רק"ע, אני לא יודעת מי קיבל ואיך הגיבו על זה.

מה שקשור להתאחדות עולי אוקראינה אני רוצה להגיד, כל פרסומת שאנחנו רוצים לפרסם לאנשים, זה רק ברדיו רק"ע.

זה לא פרסומת, הודעות.

הודעות, בסדר.

אנחנו מבינים מה המשמעות. לא מסחרית, העברת מידע.

לא מסחרי, הודעות. מה שנוגע בכל מיני שידורים, גם מביטוח לאומי, גם כשיש שידורים ישירים, שזה באולפן, הם משתמשים באנשים ובאמת עונים על שאלות. כמה השידורים מגוונים. אני חושבת שתעשו מאמץ ותחשבו טוב על האנשים שעלו ארצה בשביל להיות ביחד בקהילה אחת. תודה רבה.

אני רכזת קו חם בשפה הרוסית בעמותה 'כן לזקן'. אני רוצה לציין את התרומה הענקית של רדיו רק"ע לאוכלוסיית הקשישים העולים החדשים בארץ. זו אוכלוסייה שזקוקה לערוץ הזה, כי זה ערוץ חיבור של הקשישים דוברי הרוסית עם המציאות. אין עוד תחליף לערוץ הזה. כל המידע והכול הם מקבלים דרך הרדיו. גם האוכלוסייה של הקשישים לא למדו ואף פעם לא יידעו את השפה, בגלל בעיות של זִקנה הם לא מסוגלים אפילו לקרוא עיתון, זה ירידה ברמת ראייה והכול. לשמוע ברדיו זה מידע הכי נגיש. מאוד מאוד חשוב שזה יימשך. רדיו רק"ע פרסם את ההודעות שלנו, כעמותה, במשך חמש שנים ואנחנו שירתנו עשרות אלפי קשישים דוברי רוסית. עכשיו סגירת פינת ההודעות ברדיו רק"ע גורמת לירידה דרסטית בכמות הפניות של קשישים. כל המידע החדש, מה שקורה במדינה, הם לא מקבלים עכשיו וזה מאוד פוגע באיכות החיים של אנשים.

את פינת המודעה שאת מדברת עליה, ברמת המידע האינפורמטיבית, נחזיר, אבל אני רוצה להדגיש שכל המידע שהוא מידע מסחרי שעל פי חוק אסור לנו, אנחנו נוציא.

חס ושלום.

את אומרת חס ושלום, אבל אנחנו נחשפנו לתלונות - - -

אנחנו לא מדברים על מידע מסחרי.

מידע אינפורמטיבי יחזור ברמה המיידית. לא יהיה מצב שהמידע האינפורמטיבי שלכם לא יהיה. מידע מסחרי לא.

תודה. גם אף אחד לא אמר שמדובר גם באוכלוסייה של ניצולי שואה, שכל מידע חדש שהם אמורים לקבל זה דרך הערוץ, בכלל לא מדובר במידע מסחרי, בכלל.

זה מאוד חשוב, הם לא מדברים שפות אחרות.

אז אני מאוד מבקשת להחזיר אם אפשר, בהקדם האפשרי, את פינת המודעות.

רומן גורביץ. הדובר האחרון שלנו.

אני אולי קצת אהרוס את מצב הרוח הדבש שלנו שפה נוצר לקראת סוף הדיון ומה שחשוב לי להגיד למנהלים ברק"ע, אולי אתם לא מתארים לעצמכם עד כמה רדיו רק"ע חשוב לציבור רחב של אנשים. כבר הוקם ונמצאים פה פועלים של הוועד הציבורי, שאנשים ממש נלחמים להצלת רדיו רק"ע. יש עצומה באינטרנט שגויסו אלפי חתימות, יש מכתב פתוח לראש הממשלה, שהוא במקרה שר התקשורת ובאמת נשמח לראות אותו או את נציגיו פה בפעם הבאה, עם קריאה מאנשי תרבות מובילים, ישראלים דוברי רוסית להצלת רק"ע.

מה שאני רוצה להגיד, שלצערי מה שאנחנו שומעים מתוך הרדיו וגם כשמר אלקבץ דיבר קיבלתי פה פתקים מאנשים שעבדו ועובדים ברדיו, שהדברים פשוט לא כל כך נכונים, שיש גם איומים לכאורה על אנשים, שיש תנאי עבודה לא סבירים ולא מכובדים ולא מקובלים לאנשים בתוך הרדיו. מה שאני מנסה להגיד זה דבר די פשוט, שאתם אולי באמת לא מתארים לעצמכם עד כמה הרדיו הזה חשוב לאנשים ואנשים מוכנים להגן על הרדיו כי זה סמל וכל מה שקורה בתוך הרדיו אנחנו נדע, אנחנו נפרסם ואנחנו נביא לכנסת ואנחנו, שמעון, מאוד נשמח לשיתוף פעולה. אתה אמרת יפה שאתה כמפקד שעובד מול החטיבה שלו, אבל אני אזכיר לך שבצה"ל יש נוהל אחריי, שמפקדים הולכים קדימה ואז נהרגים גם ראשונים ויש בצבאות אחרים נוהל אחר, ששולחים לשדה מוקשים את החיילים ואז החיילים נהרגים ואנחנו מאוד רוצים ומאוד מקווים שאתה תהיה בנוהל אחריי של צה"ל.

אני חסיד הגישה הצה"לית.

ולא תיהרג.

אני וחבריי חברי הכנסת, בנושא העלייה והקליטה אין אופוזיציה וקואליציה, כולנו בכל נושא, גם בחינוך, גם בתעסוקה, עובדים יד ביד כי אנחנו היינו עולים חדשים ואנחנו יודעים. בנושא רק"ע אנחנו, חברי הכנסת, לא ניתן לפגוע בצרכים החיוניים של העולים החדשים וגם העולים הפוטנציאליים מחוץ לארץ שמאזינים לרק"ע ולכן אנחנו נעשה הכול כדי לשמור את המסגרת ואני רואה, יש לנו פה שותפים באמת אמיתיים מקצועיים שאני רואה פה בדיון כוונות טובות ונשלב ידיים וכולנו נקדם את הנושא.

אנחנו סיכמנו שמר שמעון אלקבץ יגיש לנו תוך שבועיים - - -

שבוע.

אתה כל כך נמרץ.

אמרתי אפילו עד שבוע.

אז תוך שבוע אנחנו נקבל ממנו את התכנית ואז חברי הכנסת, ביחד נפעל להביא נציג משרד התקשורת, אני לא יכול להבטיח לכם להביא את ראש הממשלה, כי הוא עסוק מאוד, אתם יודעים, אבל אנחנו יכולים להביא את המנכ"ל וגם את שר האוצר, אנחנו נעשה את המאמץ, קשה להבטיח להביא את שר האוצר - - -

אז גם מנכ"ל.

גם מנכ"ל האוצר יבוא. אנחנו נעשה מאמץ ששר האוצר יגיע, יש לנו גם פה חברה מהמפלגה שלו - - -

ואנחנו יודעים שהעניינים האלה חשובים לו.

ונציגי התאגיד החדש. אנחנו הבהרנו פה שיש תאגיד חדש, אנחנו רוצים לדעת מה הם מתכוונים לעשות. לכן אנחנו רוצים להזמין אותם ולקיים את הדיון בהקדם האפשרי ונודיע לכם. וכולנו נמשיך במאבק הזה כי העולים החדשים צריכים לקבל מה שמגיע להם.

תודה לכל אחד ואחד שהשתתפתם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.