הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 91

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ו (10 בנובמבר 2015), שעה 11:00

במסגרת יום אילת בכנסת: 1) היעדר בית אבות ומענים לאוכלוסיה המתבגרת של העיר; 2)קידום ופיתוח בית חולים יוספטל

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

נורית קורן

נאוה בוקר

יצחק וקנין

ד"ר מאיה גרבניק - לשכת הבריאות, נפת אילת, משרד הבריאות

ד"ר רז שגיא - יועץ רפואי לראש מינהל רפואה, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת שירותי הצלה, משרד הבריאות

אביגיל וייס - עובדת סוציאלית, מפקחת ארצית על מעונות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אורן גבע - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעם פינק - ראש ענף שירותי רפואה, משרד הביטחון וצה"ל

זהרה כהן - מנהלת תחום בריאות, המשרד לשוויון חברתי

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר אילת

אלי לנקרי - סגן וממלא מקום ראש העיר אילת

משה אלמקייס - סגן ראש העיר אילת

אלון וייס - חבר מועצת העיר אילת

רוברט סיבוני - חבר מועצת העיר אילת

פיליפ אזרד - מנכ"ל עיריית אילת

ד"ר דרורי גניאל - משנה למנכ"ל וראש שח"ק, עיריית אילת

אסי בן חמו - גזבר עיריית אילת

שרה אביטן - עובדת סוציאלית, האגף לשירותים חברתיים, עיריית אילת

אילנה אידל - חברת ועדת הבריאות, עיריית אילת

ד"ר אלדר ברקוביץ' - מנהל בית החולים יוספטל

אלה גלנד - סמנכ"ל סיעוד ופרא רפואה, מכבי שירותי בריאות

סופיה גורדייב - אחראית תחום הצעירים, מפלגת יש עתיד, מטה אילת

רוני עוזרי - יו"ר אב"א, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

1) היעדר בית אבות ומענים לאוכלוסיה המתבגרת של העיר; 2)קידום ופיתוח בית חולים יוספטל

היום ה-10 בנובמבר 2015, כ"ח בחשון התשע"ו. בהתרגשות רבה אני מקבל את חברי מאיר יצחק הלוי שעבדתי, פעלתי ונהניתי להיות באילת עוד כשלא עלה בראשי שאהיה פעם חבר כנסת. גם אם לפני שנה מישהו היה אומר לי שאני אהיה חבר כנסת, הייתי מצמיד לו פסיכיאטר ועכשיו הוא יצמיד לי. באמת, אני כל כך שמח שאפשר לדון בעיר אילת מפני שזאת אהבה של כל אזרח ישראלי. אין אזרח ישראלי שלא יכול שלא להתייחס לאילת ולהתרגש כשהוא נמצא שם כתושב או כתייר או כאורח של העיר הזאת.

יש לי את הזכות לציין שמשנת 1983, בגלל אילת של אז, ביקשו ממני להיות מנהל הסוכנות היהודית בבאר שבע בגלל בעיות שהיו שם, ואמרו לי שהבעיה המרכזית היא אילת ובאמת אחרי כמה שנים מעטות, היה תענוג להיות באילת, לעבוד ולקדם, אם זה בחינוך, אם זה בהשכלה גבוהה, אם זה בשירותים לגיל הרך ועוד דברים. יש כאן דמויות שהן פשוט משפחה וחברים. אני שמח שבחרתם להטיל עלינו שתי משימות ואנחנו כוועדת הרווחה, הבריאות והתעסוקה, יש לנו כלי אדיר לעזור לעיר ולקדם נושאים. מראש אני מודיע, ואני בטוח שהחברים שלי, חברי הכנסת – חבר הכנסת יצחק וקנין ואחרים – יתמכו, יעזרו ויקדמו את העיר אילת כפי שמגיע לה ולמדינה.

יש שני נושאים בהם ביקשו מאתנו לדון במיוחד והם באמת שייכים לוועדה, ושניהם קשורים גם לבריאות אבל לא רק לבריאות אלא גם לנושאים של רווחה. הנושא הראשון הוא נושא בית החולים יוספטל באילת ואני ממליץ לפתוח את הגוגל כדי לראות מי היה יוספטל. הוא היה יותר קשור לשיכון מאשר לבריאות אבל נתנו לו את זה. בית החולים באילת אמור להיות בית חולים במעמד אסטרטגי מיוחד, ראשית, מפני שהוא רחוב מכל בית חולים אחר, בית החולים הקרוב הוא בבאר שבע, ושנית, מפני שהוא משרת אוכלוסיות שונות שדורשות התייחסות מאוד מיוחדת. אם נלך לראות את בתי החולים, נתייחס ליחידות צבאיות, אלה מספרים קטנים וזה כמעט בשוטף. אילת היא אסטרטגית מבחינה צבאית והיא גם אסטרטגית מבחינה תיירותית כי העיר מכפילה את עצמה כל תקופה מסוימת כאשר לאורך זמן אוכלוסיית התיירות כמעט מכפילה את היישוב, ודאי בתקופות שיא.

העיר אילת היא גם קרובה לשתי מדינות אחרות ולא תמיד מהמדינות האלה מגיעים רק דברים טובים ולכן הכוננות שלא צריכה להיות אדירה. בית החולים אמור למלא את כל זה ובתשתית, למרות שהשתפרה ולמרות שהשתפרה גם מבחינה אנושית, מספר המומחים גדל אבל המספר קטן, אני הייתי ממליץ יחד עם החברים שלי שאמרו לי שבמשרד הבריאות יש כבר ניסיון לכתוב תכנית כוללת ואנחנו נשמח שתנתקו את אילת מבתי החולים האחרים כי זה שונה לגמרי. גם אם מסיבות כאלה ואחרות מצמצמים את המלגות למתמחים העוברים לדרום, אילת לא יכולה להיות בחבילה האזורית הזאת אלא היא חייבת להיות נפרדת. אנחנו לא נסכים שבגלל שארבעה או חמישה רופאים שמקבלים היום את המענק של רופאים שעוברים לפריפריה, פתאום שם נעשה כמו בבאר שבע וכמו באשקלון. אין שום הצדקה למעמד הזה.

הייתה לי הזכות לראות, תמיד בגלל מאיר שאמר שאבוא לראות מה יש בבית החולים שלהם, ויצאנו משם ושכנענו את קהילת טורונטו ובאמת השיפור המדהים – לא הספקתי לבקר, וסליחה על הבורות הפיזית אבל קראתי – קיים. שירותים נוספים וזה לא חדר מיון רגיל אלא יש שם יחידת לב וכל מיני תוספות שלא היו ואני כאן רוצה להודות לידיד שלי, למנכ"ל הדסה, אז ביקשתי ממנו לרדת אתנו לאילת כדי לבדוק את זה, פרופסור מור יוסף שהיום מנכ"ל הביטוח הלאומי.

אם כן, לבית החולים יש מעמד מיוחד וכוועדת הבריאות נעשה הכול כדי שהוא יישמר.

לאילת יש גם יתרונות מסוימים שלעניות דעתי לא מנוצלים. אנחנו נלחמים במרכז הארץ נגד תיירות המרפא. אין כאן שום הצדקה לקבל תייר ולדחות תושב וזה מה שקורה. אם באילת בית החולים היה יכול לעשות תיירות מרפא לתושבים זרים, הוא היה מתפתח, היה מוסיף לתיירות, היה מחזק את המערכת של הכירורגיה וההתערבות החיצונית, וזה דבר קל כי בדרך כלל כירורג יכול לבוא בבוקר ולפעמים יותר קל לו לטוס לאילת מאשר להגיע לבית החולים שלו. לכן התיירות הזאת חייבת להתפתח, מה גם שיש כאן תשתית תיירותית שאני לא צריך כיום לדבר עליה כי היא ידועה.

הנושא השני הוא הנושא של המבוגרים ולפחות אני בתוכם. אני חושב שזאת אוכלוסייה שלא מטופלת טוב. יש לה שירותים קהילתיים מדהימים. קיבלתי את דוח העירייה ואני מכיר את זה. לקשישים יש מועדונים אבל בנושא האכלוס שלהם, אם זה לאוכלוסיות החלשות, אנחנו יודעים שכבר מזמן משרד השיכון לא הקים איזו תחנה או איזה דיור מוגן מסודר. אנחנו יודעים שגם קופות החולים, כולל מכבי שהתחילה ונסוגה. אילת היא אזור שיכול למשוך. אנחנו יודעים שערים מסוג זה בעולם מושכות הרבה מאוד אוכלוסייה של מבוגרים וקשישים, אליה גם אני שייך, אבל צריך לפתח את זה. צריך לפתח את התנאים ואת הדיור המתאים. לא יכול להיות שיהיו 24 מיטות, כפי שקראתי, כי זה נראה לי אבסורד. זה לא דומה לאף מקום בארץ. לכן הנושא הזה של הקשישים, גם הוא קשור לבריאות אבל ודאי לרווחה. אני לא יודע אם יש כאן מישהו מהביטוח לאומי, אבל אנחנו נדבר גם אתם כדי לפתח שירותים לאוכלוסיות המבוגרות שהן חלק אינטגרלי, כך אני מרגיש. אני חושב שזה ענף נוסף שהעיר אילת יכולה ליהנות ממנו.

אני חייב להגיד לכם שהייתי רוצה לדבר על האקדמיה או על אקדמיזציה של העיר אילת, נושא קרוב ללבי אבל זה נושא שנמצא בוועדת החינוך אצל החבר שלי יעקב מרגי. אל תשכחו שבאר שבע כפי שהיא היום, היא בזכות שתי מערכות: אוניברסיטה ובית חולים. זה מה שנותן לנו את ההרגשה, לתושבי באר שבע, שהעיר היא חזקה, היא נותנת ביטחון לתושביה, נותנת תשובות לילדים שלה וכולי.

אני מסיים במלים אלה. שוב אני רוצה להודות לך שוב, מאיר, על כל העבודה האדירה שאתה עושה. תצליח תמיד. העיר הזאת זקוקה לאנשים כמוך ולמנהיגות בתנאי שגם אנחנו ברמה הארצית נתמוך בך כפי שצריך.

אדוני ראש העיר, בבקשה.

תודה רבה. בראש ובראשונה אני רוצה להגיד תודה ליושב ראש הכנסת על שהסכים לקיים את יום אילת בכנסת. תודה לנאוה שהסכימה לסייע לנו בכל ארגון היום הזה. כמובן תודה לחבר הכנסת יצחק וקנין שעוד מעט אני אתייחס, תודה לחברת הכנסת נורית קורן ותודה ליושב ראש הוועדה שאני לא יכול לפתוח את הדיון הזה בלי לשתף את החברים. יש כאן הרבה מאוד אילתים, מורים, אנשי רווחה, אנשי ציבור, נציגות הורים ואני רוצה להגיד למי שנמצא כאן שכאשר אני הכנתי את עצמי לישיבה הזו, מצאתי שלחבר הכנסת אלי אלאלוף יש כל כך הרבה סימני דרך בעיר אילת, שזה מדהים. אין כמעט נושא שקשור לאיכות החיים שלנו שאתה לא נמצא בו. למשל, נושא של בית ספר יעלים, מי שהפך אותו לבית ספר על יסודי, זה בעצם אלי אלאלוף בהחלטה אחת אותה סגרנו במסדרון. הנושא של מעונות הסטודנטים, זה אלי אלאלוף. הנושא של שדרוג בית החולים, זה אלי אלאלוף ואני לא רוצה למנות עכשיו את כל הרשימה כי הרשימה היא מכאן ועד באר שבע.

אין לי אלא בשם כל תושביי ומעומק לבי, בהתרגשות אני אומר, בהתרגשות גדולה, אני אומר שלא בכדי קיבלת את הפרס הכי גדול שמקבל תושב מדינת ישראל. בהתרגשות גדולה אני רוצה להגיד לך תודה רבה על הכול. אתה חסר לי. תדע שאתה חסר לי.

נמצאים כאן הרבה מאוד אנשים שהם אילתים אבל אני רוצה דווקא להתחיל בנושא שקשור לחבר הכנסת וקנין שהיום מונה לעמוד בראש ועדת משנה לענייני שדות תעופה. אתה יודע, הולכת ומתקבלת החלטה או שהתקבלה החלטה שמבחינתנו היא החלטה הרת גורל, אסון, והיא סגירת שדה דב לפני שמוצאים חלופה לתושבי העיר אילת. התקבלה החלטה. ירו ועכשיו מחפשים את הפתרונות. עכשיו קמה ועדה לראות איך להנגיש את בן גוריון תושבי אילת. לא אמרו בוא נראה מה אומר בן גוריון אלא בוא נסגור ואחרי כן נברר. מבחינתנו זה פשוט הזוי.

אני מעלה את זה כאן בוועדה שלך משום שהמשמעות של סגירת שדה דב – ואחרי כן ידבר על זה דוקטור אלדר שהוא מנהל בית החולים יוספטל, שנכנס לתפקידו לפני פחות מחודש ונאחל לו הצלחה - היא משמעות של פגיעה אנושה בחולים האילתים. אם כל בוקר נעמוד בשדה התעופה באילת ונראה מי הטסים, נגלה חולים אונקולוגיים, נגלה חולי כליות, נגלה חולים שצריכים לקבל טיפולים ובעצם סגרנו להם את העורק כי בן גוריון הוא לא חלופה. נקודה. מי שאומר שהוא חלופה, מהתל ואומר דברים שאינם נכונים, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה.

לכן אני מפנה אליך מבט כאיש שיש לו לב ונשמה ואני מבקש את כל תמיכתך אדוני לעצור את ההחלטה, לדון בחלופות ורק לאחר מכן להתקדם. מבחינתי לראות היום את חברי ורעי הטוב יאיר שלקה במחלת הסרטן, שצריך לנסוע לטיפולים ואני אומר לו שאין לו מענה לתת לו להגיע לבית החולים שם הוא מקבל את הטיפולים הכימותרפיים, מבחינתי זה לפגוע פגיעה אנושה בתושבי העיר אילת. לכן אני בחרתי לפתוח בסוגיה הזאת שיש בה זחיחות הדעת. פשוט לראות את ההיבט הנדל"ניסטי ולהתייחס ל-65 אלף תושבי אילת כתושבים שקופים מבלי ששאלו לדעתנו. אנחנו הולכים לצאת למלחמה בעניין.

נמצא אתנו כאן חבר הכנסת וקנין. אמרתי גם בוועדה הקודמת שהפכת להיות התעופולוג של מדינת ישראל. אתה היום בקיא בנושא התעופה. עליך אי אפשר לעבוד. אני סמוך ובטוח שאתה תהיה קשוב כמו שהיית קשוב עד היום, ראשית, לצרכים, ושנית, אף אחד לא יוכל לעבוד עליך. לכן, אם היום כבר קמה ועדה לראות איך מנגישים את בן גוריון לתושבי אילת, זה אומר שההחלטה עקומה כי את הוועדה הזאת היה צריך לקיים לפני קבלת ההחלטה ולא אחרי קבלתה. אני סמוך ובטוח ואני מקווה שגם נשמע את הדברים בוועדת הכלכלה שבהמשך ניפגש בה.

כמה דברים לגבי שני הנושאים שעל סדר היום. בית החולים יוספטל עבר כברת דרך. אני חושב שלך יש יד ורגל בכברת הדרך הזאת. הייתה תקופה שמנכ"ל קופת חולים דאז רצה לסגור את בית החולים ולהפוך אותו להיות חדר מיון קדמי. אנחנו עמדנו בזכות תושבי העיר אילת והפגנו ואמרנו, לא, תושבי אילת הם לא תושבים סוג ד' ו-ה', אנחנו רוצים בית חולים באיכויות הגבוהות ביותר.

מה שבא לצערי הגדול לעזרתנו, היו שני אסונות. אסון אחד היה האסון שקרה בהילטון טאבה, אותו מגה פיגוע שהצריך את בית החולים יוספטל לטפל במאות נפגעים, והאסון השני, לא עלינו, אסון האוטובוסים של אותם סוכני תיירות שהגיעו מברית המועצות. מצאנו את עצמנו במצב שבית חולים נדרש לתת את הסיוע הכי מקצועי שניתן.

אין בית חולים אחר בסביבה. זה או זה או סורוקה. בטווח הזה אין מה לעשות ולכן השכילו האנשים, וייאמר לזכותו של מנכ"ל קופת חולים כללית אלי דפס שהבין את העניין והרים את הכפפה יחד עם קהילת טורונטו, אתך ועם שאר הגורמים, ואמר שנייצר את השדרוג בבית החולים. אנחנו בהחלט לא נמצאים באותו מקום בו היינו לפני 11 שנים אבל עדיין רחוקים מאוד מהמקום בו אנחנו רוצים להיות בעוד עשר שנים.

לכן בזמן הזה אנחנו רוצים לבקש את העזרה שלך כיושב ראש הוועדה לפעול בכל דרך, שתכף ידברו עליה אנשי המקצוע, לקדם את בית החולים יוספטל ואת נושא הבריאות באילת שהולכת וגדלה. צריך לזכור שהעיר לא נותנת שירות רק לתושביה. בעיר אילת יש גם את מועצה אזורית חבל אילות, יש את בסיסי צה"ל והם רבים, ויש 2.8 מיליון תיירים שחלק מהסיבה שהם באילת היא כי הם יודעים שיש להם מענה רפואי. לכן בית החולים הזה הוא נכס אסטרטגי חשוב מהמדרגה הראשונה.

הנושא השני אותו ביקשנו להעלות הוא בדיוק מה שציינת. אתה מכיר את הנושאים היטב ולכן אני אומר אותם לחברים. העיר אילת גם היא מתבגרת. אם פעם היינו ברמה של שבעה אחוזים אוכלוסייה מבוגרת, היום אנחנו כבר נושקים לעשרה אחוזים כאשר הממוצע הארצי הוא כ-12 אחוזים ומהר מאוד נגיע לשם. לשמחתי העלייה שהגיעה אלינו גם מחבר העמים וגם מצרפת היא עלייה שחלקה היא עלייה של אנשים מבוגרים שרוצים לסיים את חייהם באיכות חיים טובה באילת וזה אומר שאנחנו צריכים לתת מענים. נכון להיום יש דיור מוגן והוא מלא ואין מקום. על כל מיטה יש חמישה מועמדים. דיור מוגן שני, לא צלחה הדרך למשרד השיכון ואנחנו מנסים עכשיו למצוא את הוורסיה איך לטפל בזה. יש לנו בית אבות שאין לנו כסף וכפי שאמרת, נכון להיום יש רק 26 מיטות ונראה שבאמת צריך לחזק את המקום. כאן נצטרך את הסיוע. יש לנו מרכז לטיפול סיעודי של מעונות מכבי שיודע לתת מענה חלקי וגם הוא עומד על כרעי תרנגולת בגלל כל מיני היבטים תקציביים.

זה אומר שאנחנו כעיר חייבים לגרום לכך שיהיו מענים ראויים לאוכלוסיית הגיל השלישי, שגם אתה וגם אני בדרך אליה.

אני כבר שם.

זה דבר שאנחנו חייבים לעשות. לי אין ספק שאתה וחברי הכנסת שמכירים את העיר, תסייעו בידינו לקדם את הדברים.

שוב, אני מאוד מודה לך על כך שאתה מאפשר לנו להציג את האתגרים שלנו לפניך.

תודה רבה. חברת הכנסת נאוה בוקר.

תודה. אדוני היושב ראש, ראש העיר, חברי הכנסת, אנשי אילת, ברוכים הבאים. אני חושבת שצריך לשנות את הגישה לאילת. אנחנו צריכים להבין שכל שקל שאנחנו נשקיע בעיר אילת יחזור אלינו פי כמה וכמה בחזרה. אני לא יודעת איך להגיד את זה אבל אילת היא כיפת הברזל של התיירות הישראלית. כך אני רואה את זה וכך אנחנו צריכים להתייחס אליה.

אני רוצה לומר כמה מלים בהקשר של הוועדה בה אנחנו נמצאים, כמה מלים על חיזוק מערכת הבריאות באילת ולשים דגש בעיקר על בית החולים יוספטל שהוא מרכז רפואי עיקרי בכל האזור וצריך לשמור עליו. צריך קודם כל לדאוג, בגלל הריחוק הגיאוגרפי של העיר אילת, לכוננות של מסוק כך שבמקרים דחופים באמת יוכל לתת מענה לפינוי מבית החולים, צריך לדאוג בנושא של כוח אדם, לדאוג למענקי עידוד שיעודדו הגירה חיובית של רופאים לעיר הזאת כדי שבאמת לא יהיה מחסור ברופאים בתחומים השונים ואני יודעת שקיים מחסור רציני בטיפול נמרץ, קרדיולוגיה, גסטרו ועוד כמה תחומים. צריך להקים שירות ממוגרפיה, צריך לדאוג להקמת חדרי ניתוח לידה ממוגנים בעיר אילת.

כמובן הדבר האחרון הוא לא לשכוח את האוכלוסייה המבוגרת ובאמת להקים בית אבות שיהיה מקום ראוי ומכובד לאנשים שהשנים האחרונות שלהם הן בעיר אילת. תודה רבה.

היא עם הרקע המקצועי המתאים. היא יודעת על מה היא מדברת.

סגן יושב ראש הכנסת, ידידנו חבר הכנסת יצחק וקנין.

ידידי יושב ראש הוועדה אלי, ראש העיר שאנחנו בידידות קרובה הרבה שנים וכל תושבי אילת, כל מי שהגיע לישיבה החשובה הזאת. אני מבין שכל היום יהיו ישיבות סביב העיר אילת ובאמת צריך לתת את תשומת הלב הראויה לעיר.

אני אגע באחד הנושאים אולי החשובים ביותר שמשליך לא רק על היציאה מאילת לכיוון מרכז הארץ אלא גם הגעה לאילת ממרכז הארץ, דהיינו תיירות הפנים. אילת לא נשענת רק על תיירות חוץ אלא היא נשענת על תיירות פנים ומי שלא מבין את זה, זה אומר שאם אנחנו מסיטים את ההגעה לאילת דרך נתב"ג, המצב הזה יעביר את תיירות הפנים לקפריסין, ליוון ולמדינות אחרות כיוון שצריך לקחת בחשבון את הזמן שייקח להם להגיע דרך נתב"ג שלא ערוך מבחינת התשתית. אני אומר את זה כמי שהתמנה בקדנציה הקודמת לשמש כיושב ראש ועדת המשנה לכל תשתיות התעופה הפנים ארציות וזה לא רק שדה דב אלא כל תשתיות התעופה, ואנחנו במצוקה רצינית כי אין לנו תכנית לטווח רחוק. גם ההחלטות שנתקבלו לגבי שדה טוב שמשליכות ישירות על אילת, אלה החלטות תלושות מהמציאות. החליטו לפנות את שדה התעופה הזה בלי לתת חלופה מיידית לנגישות שתהיה לאילת, הן מאילת למרכז הארץ והן ממרכז הארץ לאילת.

אני נזעקתי לדבר הזה מכוח זה שהעברתי את כל חוק הטיס ונכנסתי לתוך הקרביים של כל התעופה מכל הבחינות, כולל שדות תעופה צבאיים וכל ההסדרה של התעופה. בישיבה אחת שקיימתי, כולל סיורים בשדה דב, צריך לדעת ששדה דב הוא לא רק שדה תעופה אזרחי אלא הוא גם שדה תעופה צבאי, חלק ממנו הוא צבאי, שאמור להתפנות רק ב-2019 ולכן אני לא יודע למה ניתקו את ההחלטה הזאת מהעניין הזה של התעופה האזרחית. אם כבר שדה התעופה הצבאי ממשיך עד 2019, יכלו לקבל את אותה החלטה. אני אומר שהממשלה עת קיבלה החלטה, לא הונחו בפניה המצוקות האמיתיות של התעופה הפנים ארצית לאילת ומאילת למרכז הארץ.

כיום הקמנו שוב את ועדת המשנה שאני עומד בראשה ואני מתכוון לקיים דיון מיד אחרי התקציב. אני מאמין שאנחנו ניתן את האורכה הזאת לפחות עד 2019 עם ניסיון גדול למצוא פתרון בשדה התעופה הקיים. הנדל"ן בכל מקרה לא יתחיל במרכז הארץ, באזור הזה של מתחם שדה התעופה שדה דב לפני 2029. אנחנו מדברים על עוד קרוב ל-15 שנים במקרה הטוב. אין תכניות, אין תב"ע ואין כלום. זאת פשוט החלטה שאני לא יודע איך קיבלו אותה.

שערורייה.

אני מדבר אתך לא כמקצוען בדבר הזה אלא באמת ירדתי לתוך הקרביים של כל המערכת הזאת. לא סתם הטילו את זה עלי אלא אני מכיר את הנושא טוב. כל ההסדרה של התעופה הארצית, מי שזוכר, עד לפני כחמש שנים, אנחנו היינו בכלל בקטגוריה נמוכה. הורידו אותנו בקטגוריה העולמית. בעקבות חוק הטיס שאני העברתי, ובאמת עבדתי יום ולילה על הדבר הזה, הצלחנו להרים אותנו לדרגה העולמית בחזרה. הורידו אותנו מקטגוריה אחת לשתיים אבל העלינו אותנו בחזרה משתיים לאחת. זה אומר שחלק מהטיסות לא יכולות לנחות באילת ואנחנו לא יכולים להמריא מאילת למקומות אחרים בעולם. בארצות הבית היינו במצב קשה מאוד. זאת אומרת, עבדנו קשה מאוד, אני עבדתי קשה ועבדתי יום ולילה כדי להעביר את החקיקה הזאת. אני אומר שכאן צריך להמשיך לתת את הדעת.

אני מתחייב, ראש העיר יודע, לעשות את כל המאמצים שלי להסדיר את הנושא של שדה דב. דרך אגב, זה לא רק שדה דב אלא יש עוד מקומות כמו קריית שמונה שמשותק לגמרי. אם אני שם היום על המפה, למדינת ישראל אין פתרונות של שדות תעופה פנים ארציים. אם אנחנו סוגרים את שדה דב, הרצליה כבר בטווח של סגירה כי יש החלטה לסגור גם אותו וגם כאן חכמי חלם. מתקן אימונים אזרחי למי שרוצה ללמוד לטוס, היום אין לנו מתקן כזה. יש החלטות שאני לא יודע איך קיבלו אותן ומי קיבל אותן. גם כשהבאנו את האנשים לישיבות, הם גמגמו לאורך כל הדרך.

חובתנו לדעת שאילת בלי עורק שדה התעופה של שדה דב, אתה מנתק אותה. קח, ספח אותה לירדן ותגמור את העיר הזאת, ואני אומר את זה באחריות.

כל הכבוד. באמת כל הכבוד.

אנחנו נתמוך בכל החלטה שלך. אני מתחייבת.

תודה אדוני היושב ראש.

זה ברור שנתמוך.

שלא לדבר על כך שזה פוגע בבריאות. אם אזרח של אילת היום צריך טיפול רפואי במרכז הארץ, אם אתה סוגר לו, לך תנחית אותו בנתב"ג, הוא יצטרך לעבור גלגולים במשך שעתיים ומתי הוא יגיע ואיך הוא יגיע? בחזרה הוא צריך לעבור את אותו מסלול. זאת מציאות שהיא בלתי אפשרית.

נציגת משרד הבריאות.

קודם כל, אנחנו מברכים את הוועדה ואת היושב ראש על קים הישיבה המיוחדת הזאת, אני חושבת לראשונה, אם אני לא טועה, בנושא בריאות וצורכי הבריאות בעיר אילת. אני חושבת שזאת ישיבה חשובה ותודה רבה. חשוב מאוד להעלות על נס את החשיבות של המענה הרפואי באילת לכלל התושבים. משרד הבריאות רואה חשיבות מיוחדת ויש לנו גם התייחסות נפרדת לאילת. יש פריפריה ואכן אנחנו רואים חשיבות לחזק את הפריפריה, אבל אילת אצלנו נמצאת במקום מיוחד. ההתייחסות שלנו לאילת היא שונה. דרך אגב, גם בנושא תקצוב. משרד הבריאות לא נתן עד עכשיו תקצוב לבתי חולים שהם לא ממשלתיים אבל אילת, בית חולים יוספטל, באופן מיוחד וחריג, הוא היחידי שמקבל תקצוב ישיר מהמדינה כי אנחנו רואים חשיבות ואנחנו רואים צורך לחזק את בית החולים.

מה היה התקציב השנתי האחרון?

מעבר לתקציב הקיים, אם אני לא טועה, ניתנו ארבעים מיליון שקלים לבית החולים כתמיכה.

התמיכה הייתה ארבעים מיליון שקלים אבל עדיין חסרים במחצית הראשונה של 2015.

זה בית החולים היחידי. אין בתי חולים נוספים במדינת ישראל שמקבלים את זה וזה בגלל החשיבות שאנחנו רואים גם לשגרה. צריך לזכור, אמר את זה ראש העיר ואמר את זה גם יושב ראש הוועדה, שבית החולים מנותק מהכול, מנותק בשגרה ואכן דיברתם על צורך בבית חולים אונקולוגים שצריכים להגיע למרכז אבל גם את מצב החירום צריך להזכיר. אם חלילה יש פיגוע בתל אביב או באזור אחר בארץ או בירושלים, כפי שאנחנו חווים לצערנו, הנושא של הגיבוי ושירותים נוספים שמגיעים, הזמן הוא מיידי. באילת אין את האפשרות הזאת. ועובר זמן עד שמצטברים כוחות ומגיעים כוחות. גם אם צריך צבא, גם כוחות נוספים וכולי, המרחק כאן הוא מאוד משמעותי. לכן יש התייחסות מיוחדת וצריכה להיות התייחסות מיוחדת לאילת, לבית החולים ובכלל לצורכי העיר בזמן שגרה ובזמן חירום.

בהחלט אנחנו רואים חשיבות לנושא הזה. ראש העיר דיבר על מענה לאוכלוסייה המתבגרת. משרד הבריאות רואה חשיבות גם בנושא הזה. אמנם דובר על בתי אבות וכולי שזה לא בסמכות משרד הבריאות, סמכות ישירה, אבל בכל מה שנוגע אלינו, יש לנו בהחלט את ההיבטים שלנו של השירותים הסיעודיים, סיעודי מורכב וכולי. אנחנו הצענו, גם דיברתי עם מנהל בית החולים – ואני מברכת אותו על כניסתו לתפקיד לפני שבוע וכבר ישבנו ודיברנו על הצרכים המיוחדים בגלל החשיבות של אילת – לקיים פגישה משותפת עם ראש העיר, עם בית החולים שהוא גם מנהל המרחב של קופת חולים, עם משרד הבריאות, ויושבת כאן גם הרופאה הנפתית של משרד הבריאות. אנחנו באמת רוצים התייחסות נפרדת ולראות את המכלול של הצרכים של האוכלוסייה המבוגרת. נראה את הקיים, איך אפשר לפתח את זה באיגום משותף. אני חושבת שכולנו צריכים להיות ביחד במטרה משותפת, כל קופות החולים ולא רק קופת חולים כללית, כדי לתת מענה. כלומר, לעזוב את התחרות בין הקופות וכולי כי המטרה שלנו משותפת לטובת האוכלוסייה באילת.

בנושא הזה נקיים דיון ספציפי באילת עם הגורמים הרלוונטיים, אתנו, עם הרופאה הנפתית וכולי כדי לבדוק את הצרכים ומה המענה שאנחנו יכולים לתת כדי לפתח את השירותים.

קריאת ביניים. אני רוצה לבקש את עמדת משרד הבריאות בנושא שדה דב. קולכם חייב להישמע כי זאת פגיעה בין היתר בפעילות שלכם. חשוב שהשר ישמיע את קולו כי קולו יודע להישמע.

בהחלט. אני אומרת שבנושא הזה, מכיוון שאני שומעת אותו לראשונה, הוא לא היה בסדר היום ואני גם לא בדקתי אותו לפני כן, ברור לנו שתהיה עמדת השר אליו נפנה את הסוגיה באופן ישיר ומיוחד. גם ההטסה של מבוטחים, אנחנו יודעים שבית חולים יוספטל הוא לא בית חולים מרכז על, הוא לא בית חולים כמו במרכז הארץ שאלה בתי חולים עם יכולות באמת גדולות ועצמאיות בכל השירותים ואין ספק שהוא צריך גם להעביר את החולים, וזה גם נכון. אם רוצים לשמור על איכות טובה, זה לא נכון לפתח שירותים בכל תחום כי יש משמעות לאיכות של הטיפול לפי גודל. לכן אני אומרת שחלק מהמענה בוודאי שצריך להיות על ידי העברת חולים לבתי חולים אחרים.

קחו בחשבון, עת אתם בודקים את ההסעה, כמה אפשר היה לחסוך בחמש שנים של הסעות.

עשרות אלפי טיסות.

אנחנו חברת התיירות הכי גדולה באילת במימון טיסות של מטופלים.

כדאי לחשוב במרכיב משולב. כך אפשר יהיה לפתח תשתיות.

גם. יש תחומים שההתמחות בהם בבתי החולים היא מאוד מאוד מוגבלת והיא במספר מאוד מצומצם כי המטרה שלנו היא שהחולים שזקוקים לזה יקבלו את השירות הכי טוב ואת הטיפול הכי טוב.

מתי אתם תהיו מוכנים לדיון? מתי תתקדמו בדיון שאמרת שאתם עושים לגבי בית החולים?

לא. אני מדברת על הגריאטריה, על צורכי הגריאטריה. לגבי צורכי בית החולים, אני אומרת שישבנו עם מנהל בית החולים כדי לראות איך אפשר בדברים מסוימים בהם אנחנו יכולים לעזור, גם בנושא הכלכלי. אנחנו נבחן את הסוגיה הזאת. יש שם כל מיני סוגיות של קייפ וכל מיני שיטות התחשבנות עם קופת חולים כללית וכולי. דיברנו עם המפקח על קופות החולים במשרד הבריאות ונקיים דיון עם האוצר כדי לראות אם אפשר ואיך ניתן לעזור בדברים מסוימים.

אם אדוני ראש העיר מסכים, אני מוכן במושב הבא של הכנסת, דהיינו אחרי פסח, באפריל-מאי, לקיים כאן דיון חוזר למעקב.

בשמחה.

אנחנו נקיים כאן דיון מעקב בסביבות חודש מאי.

אני רוצה להתייחס לנושא נוסף שהועלה כאן.

תצא הודעה לשר בעניין הזה.

אין בעיה. נושא נוסף שהוא מאוד מאוד חשוב לנו וגם הוא הועלה כאן זה הנושא של הפינוי המוטס לטובת האוכלוסייה. הפינוי המוטס, נושא שעלה בסדר היום. אנחנו רואים חשיבות. אגב, נושא הפינוי המוטס פועל בישראל גם בצפון וגם בדרום מזה מספר שנים על פי החלטה של ועדות מקצועיות. דנו בזה וניתן לזה תקציב. זה גם נכנס להחלטת ממשלה. משרד הבריאות מממן את הפעילות הזאת, את השירותים שפועלים גם בצפון וגם בדרום. בדרום יש פינוי מוטס בשדה תימן שנותן מענה לדרום. הוא יכול להגיע גם לאילת. פרק הזמן הוא כמובן יותר ארוך להגיע משדה תימן גם לאילת, אבל נכון להיום, כאשר יש צורך, זה מתבצע או שזה מתבצע בחבירה כאשר אמבולנס יוצא לכיוון צפון והמסוק מגיע לכיוון דרום והם חוברים בדרך כדי לקצר את המרחקים ואת הזמן כי כמובן שהזמן הוא הגורם הדומיננטי.

אנחנו חושבים שיש מקום לבחון בהחלט באופן חיובי להציב מסוק פינוי מוטס באופן מיוחד באילת. כלומר, בנוסף לשירותים הקיימים. כמובן שהשאלה היא החסם הכלכלי והתקציבי. אנחנו חושבים שיש כאן אפשרות והנכון הוא לעשות איזשהו איגום משאבים.

לא כדאי לקנות שירות מצה"ל?

כנראה שזה לא נותן את המענה.

לא. אם תרצו, אני אתייחס לצד המקצועי.

לוחות הזמנים זה הדבר הכי קריטי. אנחנו חושבים שיכולים להיות כאן שותפים. דרך אגב, בזמנו גם רצו להיות והעלו את הרעיון למשל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהנושא של תאונות דרכים כמובן בראש מעייניה והיא ראתה בזה חשיבות. בזמנו אנחנו דיברנו אתם על זה יחד עם קופת חולים כללית גם כמבטח וגם כבית חולים, ומשרד נגב וגליל. כלומר, לראות איך אפשר לאגם משאבים ולנסות לקדם את זה. סוגיה חשובה שבהחלט טובה לעיר אילת. תודה.

תודה. חברת הכנסת נורית קורן.

אדוני היושב ראש, אני שמחה על קים הישיבה. כל הכבוד לראש העיר שכל השנה עובד קשה במסדרונות הכנסת ורצוי שכל האזרחים שלך ידעו זאת.

תדעו שמחיאות כפיים לא מקובלות בכנסת.

הוא פועל ללא לאות בכל נושא ובכל דבר שהוא יכול לקדם. אני רוצה לומר שאנחנו נהנים מאילת ואילת באמת התפתחה מאוד יפה בתחומים רבים מאוד. כמו שאמר היושב ראש, חשוב מאוד שיהיה דיור מוגן וכל מה שאתה צריך. אני רוצה לציין שכל פנייה שהגיעה אלי בנושא של אילת, טופלה בו ביום. היו כמה פניות שהגיעו אלי מאילת ובאמת כל הכבוד לראש העיר שמיד הפנה לאנשים האמונים על הנושא והם ענו מיד. באמת, זה לא ברור מאליו.

אני רוצה לומר שאני מודעת לקשיים שלכם בנושא של טיפולים בצורה באמת קרובה מאוד. יושבת כאן חברה שלנו טובה אילנה שנוסעת לפעמים אפילו פעמיים בשבוע לקבל כאן טיפולים וכל פעם אני שואלת את עצמי איך היא עושה את הדרך הזאת. לא מספיק שבן אדם חולה, הוא עוד צריך להשתגע בדרך. כשאנחנו נוסעים לאילת ממרכז הארץ, זה לא פשוט, תמיד צריכים להיות מוכנים לטיסות ולזמני טיסות ולפעמים קורה שאתם מפסידים את הטיסה. כל עגמת הנפש הזה, היא לא במקום. אני חושבת שאנחנו באמת צריכים לעשות הכול כדי שלאילת יהיה הרבה יותר טוב. יש באילת בית חולים ואני חושבת שצריך לציין אותו כמו במרכז הארץ ואני אפנה לשר ליצמן בעניין הזה. אני חושבת שבמקום להטיס את האנשים לקבל טיפול, למה לא תדאגו שכל יחידה שאתם רואים שיש ביקוש לנושא מסוים, כדאי להביא אנשים מומחים במקום לטרטר את האנשים לנסוע למרכז הארץ. הם מפסידים יום עבודה, כל כך הרבה מטפלים שצריכים לבוא יחד אתם ותחשבו כמה כסף היה נחסך. בסך הכול אף אחד לא משתתף אחר כך בכסף הזה כי את כל ההוצאות משלם החולה וזה לא במקום.

דוקטור אלדר ברקוביץ'.

תודה על רשות הדיבור, מכובדיי. אני אתחיל בנושא של הטיסות. אנחנו מטיסים כמובן הרבה מאוד מטופלים אבל אנחנו גם מטיסים צוות רפואי. ביום רביעי האחרון היה מזג אוויר סוער במדינת ישראל, שדות התעופה נסגרו, שבעה מומחים לא יכלו להגיע. המציאות שלנו היום היא שאנחנו לא מחזיקים את כל הרופאים המומחים והם לא גרים באילת אלא אנחנו מטיסים אותם ליום או יומיים בשבוע, לצערי כי היינו רוצים הרבה יותר עצמאות וזה אחד הסעיפים במסמך שלי. בגלל מזג האוויר שבעה מומחים לא יכלו להגיע ולכן דחינו בדיקות, דחינו מפגשים והיינו ממש במצב לא חירום אבל היינו בסטרס לא רגיל בגלל מזג האוויר. זה רק ממחיש לנו כמה הנושא של נתיבי תחבורה טובים, גם יבשתיים ובוודאי אוויריים, הם קריטיים.

אנקדוטה שנייה. אתמול הגיעה אלי בקשה מיוחדת של אדם בן 41 שמאושפז בבית החולים במחלקה פנימית. גילו לא עלינו שהאיש סובל ממחלה ממארת שמצריכה טיפול שאנחנו לא יודעים לתת בעיר אילת והוא צריך המשך אשפוז וטיפול. ההמלצה המקצועית, כמובן בהסכמת משפחתו, הייתה שצריכים להעביר אותו לבית החולים רמב"ם בחיפה כי להם יש מרכז שמתמחה באותה בעיה. אז התחיל הדיון איך אנחנו מעבירים את האיש הזה בבטחה ובמהרה. אמרו שהוא יציב ולכן נעביר אותו במונית. אמרתי, בסדר, נעביר אותו במונית. ברגע שסגרתי את הטלפון, נפל לי האסימון. הרמתי את הטלפון בחזרה ואמרתי, חברים, הוא יכול לטוס? אמרו לי, כן. אמרתי, אז למה לא בטיסה? איך יגיע בטיסה לחיפה? יש לנו כל יום טיסה לחיפה. אני חיפאי, אני לקחתי על עצמי את המשימה - - -

אתה אילתי.

אני חיפאי במקור, לקחתי על עצמי את המשימה באילת באהבה גדולה לשנים הקרובות רק מתוך הידיעה שאילת יותר קרובה לחיפה מאשר תל אביב לחיפה ואני טס בשעה והמשפחה שלי יכולה לבוא לבקר אותי וכשיש משהו עם הורי הקשישים, אני יכול לקפוץ אליהם. אם עורקי התחבורה האלה לא היו קיימים, אנחנו נהיה בבעיה. האיש הזה תוך שעתיים ברוטו היה בבית החולים רמב"ם, הוא ואשתו, בטיסה. אגב, העלות של הטיסות הייתה, כולל של אשתו, 600 שקלים כאשר מונית הייתה עולה לי בין 2,000 ל-2,500 שקלים. לא לי אלא למשלם המיסים הישראלי. רק תראו את ההבדל ואיזו איכות חיים זאת. אני לא יכול לתאר לכם את שמחתם של הזוג הזה מעבר לכל מה שעשינו.

אני אכנס קצת לדברים החשובים בגינם אני נמצא כאן. אני לא אחזור על כל הרקע כי הוא צוין כאן בצורה כזאת או אחרת.

הנושא של כוננות מסוק. אנחנו היום מקבלים שירותים. יש לנו היום שירות של הסקה כפי שהוא נקרא. יש חברה אזרחית שבשיתוף עם מד"א נותנת לנו שירותים. מבחינת איכות השירות, השירות הוא מצוין אבל המסוקים יושבים בשדה תימן ועד שמזניקים אותם, עד שמביאים אותם, עד שהם נוחתים, עד שהם ממריאים ומגיעים לסורוקה, זה אורך בפועל – ואתמול עשיתי בדיקה, קיימנו ישיבה על כל המקרים שהיו לנו מתחילת 2015 – כשלוש שעות ברוטו דלת לדלת. כשאני לוקח היום אמבולנס של מד"א, משכיב בו את החולה עם צוות, עם רופא ופרמדיק, בפחות משעתיים, שעה וחמישים דקות, נמצא כבר בבית החולים. האיכות היא כמובן אחרת כי לנסוע שעתיים באמבולנס קופץ בכביש הערבה ובכבישים אחרים, זאת לא חוויה מלבבת למישהו שנמצא בהתקף לב או אדם שנפל מקיר טיפוס, כמו שקרה לנו בשבת האחרונה, ויש לו פגיעה רב מערכתית. חוויה מאוד מפוקפקת. לכן עלה הנושא שאנחנו חייבים איכשהו לקצר את הזמנים כי המסוק פיזית טס חמישים דקות וזה כבר זמן סביר להציל חולים קרדיאליים, חולי טראומה, ילודים שנולדים טרם זמנם, מה שנקרא פגים, שאנחנו מייצבים אותם וצריכים להעביר אותם ולפנות אותם מהר.

הדרך היחידה שאנחנו יכולים לעשות את זה, זה שתהיה לנו כוננות מיידית של מסוק באילת, שתוך דקות אחרי ההחלטה הרפואית מתארגנים, ואני מדבר על משהו סביר של עשר דקות, ועוד חמישים דקות טיסה כך שתוך שעה אנחנו נמצאים במרכז רפואי שלישוני ונותנים לו שירות. זה קיים במקומות אחרים בעולם ולא המצאנו את הגלגל הזה, אבל אנחנו צריכים להתגייס לעניין הזה.

העלות של זה היא עלות גבוהה. בטח לא בית החולים באופן עצמאי וגם לא שירותי בריאות כללית יכולים לעמוד בהוצאה הזאת ואני מדבר על הכוננות ולא על הפינוי עצמו.

יש לי הצעות מחיר. דנו וקיימנו מספר דיונים עם אותה חברה מסחרית שעובדת מול מד"א כך שאנחנו יודעים את סדרי הגודל. ציינתי אותם במסמך. זה משהו שהוא סביב 5.5 מיליון שקלים בשנה שזה סכום כבד וגדול אבל אנחנו שמים על הכף מה זה נותן מבחינת איכות רפואית לאילת, לאזור אילת. הרבה מאוד מהפעילויות היום מתרחשות כך שאם יש תאונה בסביבת אילת, האמבולנסים יוצאים למקום התאונה, מפנים את הפצועים אלינו, אנחנו מייצבים אותם ובודקים אותם ומעבירים אותם הלאה. חלק נכבד מזה אפשר לחסוך על ידי כך שאותו מסוק יוצא למקום האירוע ועושה פינוי ממקום האירוע למרכז שלישוני כשאנחנו כבר טלפונית מבינים שחבל על הזמן להתחיל להביא אותו אלינו.

הנושא השני הוא הנושא של כוח אדם. כדי לייצר עצמאות של מערכת הבריאות ואספקת יותר ויותר שירותים, אנחנו חייבים כוח אדם איכותי ועצמאי. לא מספיק שיש לי כירורג כי אני צריך את הכירורג הכי טוב שיעבוד באילת כי הוא לבד ואין מי שיעזור לו. אין מי שייעץ לו. היכולת שלו לקבל עזרה מחברים כמו במרכז רפואי גדול, היא הרבה יותר קטנה. לכן אנחנו צריכים את השפיצים, מה שנקרא, את הכוכבים. את הכוכבים האלה לפתות אלינו, יש כל מיני דרכים. אנחנו עושים כל הזמן מאמצים בעניין הזה. אני אישית כבר שלושה חודשים, מרגע שהבנתי שאני יורד לתפקיד באילת, עושה מסע חיפוש אחרי רופא משפחה, רופא ילדים לקהילה, רופאים לבית החולים, רופא מומחה למיון, רופאים למחלקה הפנימית, לכירורגיה, לאורתופדיה ולכל המחלקות. קשה מאוד להביא אותם. אנחנו צריכים לתת להם איזשהו אינסנטיב. היום רופאים וגם אנשי מקצוע אחרים מתפרנסים טוב מאוד, בעיקר בעקבות הסכם הרופאים האחרון ב-2012, גם במרכז הארץ והאינסנטיב הכלכלי הוא כמובן משפיע וקשה לנו להביא אותם.

לכן אנחנו מבקשים שתהיה כאן איזושהי החלטה וזה לא רק משרד הבריאות. גם בנושא הפינוי זה לא רק משרד הבריאות. אני חושב שצריך להתכנס גם גופים אחרים לאומיים ולהגיד איך עוזרים.

הנושא הזה של מענקים, מלגות ובכלל תמיכה במומחים.

ברשותך, תקצר כי יש לנו בעיית זמן.

אני מסיים.

נקרא את הדברים במסמך שלך.

מעבר למסמך שלי.

אם אתה תסכים, אני מוכן להפיץ אותו.

אני אשמח שתפיץ אותו. אין בו שום דבר סודי. להפך.

הטבת מס ייחודית. למשל, דוגמה לרעיונות שחשבנו עליהם. הטבת מס ייחודית לאנשי מקצועות הרפואה, הרופאים, שבאים לעבוד באילת. זה משהו שהוא ייתן להם עוד אינסנטיב לבוא אלינו. למשל תגמול מעסיקים על העסקת בן זוג של איש צוות רפואי כי אחת הבעיות הגדולות היא שרופא מצוין שרוצה לבוא, אבל מה תעשה אשתו? או רופאה ובעלה.

חשוב שידע היושב ראש שיש החלטה אצל הממונה על השכר במשרד האוצר שעקב הקושי הגדול בגיוס כוח אדם פרופסיונאלי, הם ביקשו שנבוא בהצעות נקודתיות - כמו למשל אוכלוסיית המורים אצלנו שמקבלת תעדוף – כדי שנוכל לקבל הטבות של חריגות רק לאזור העיר אילת. עוד לא פנינו. כרגע אנחנו מפלחים את זה בפלחים פלחים וכל פעם בנושא אחר. לכן חשוב שנהיה מוכנים עם זה ואז נגיע לממונה יחד עם משרד הבריאות כי חייבים את המשרד עם הקופה כדי לתעדף את הכוחות המקצועיים.

נעשה תכנית מיוחדת למי שהוא רופא ואשתו מורה.

אפשר להגיד גם הפוך. רופאה ובעלה מורה.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור ליושב ראש ארגון בתי האבות.

שלום. אנחנו באב"א מייצגים כמאתיים בתי אבות, דיור מוגן ציבורי ופרטי, ומשרתים כ-27 אלף דיירים. הדברים שנאמרו כאן הם סימפטום למה שקורה לגבי אילת ואני חייב להסביר את עצמי. אני מדבר על האוכלוסייה החלשה ביותר והאוכלוסייה החלשה ביותר אלה הם הזקנים שהם לא עצמאיים, שהם סיעודיים, שקשה להם להסתדר בביתם, או תשושי נפש עם בעיות דמנטיות ושמסתדרים בביתם עם עובד זר או פתרונות אחרים במסגרת חוק הסיעוד.

אותם אנשים צריכים להגיע לבית אבות אבל לרובם אין את הכסף במימון פרטי והם לא יכולים לשלם כמה שבא להם אלא הם צריכים לקבל מימון מהממשלה. עיר כמו אילת שאין בה לפחות שלוש מחלקות סיעודיות ומחלקה אחת לתשושי נפש, זאת לא תעודת כבוד למדינת ישראל. לצערי הרב, ואני כבר דיברתי גם עם העמותות וגם עם יזמים, עמותות או יזמים לא ילכו להשקיע היום ולבנות באילת ולא בגלל אילת ולא בגלל העיר אלא בגלל חוסר כדאיות כלכלית, אין החזר השקעה, בקושי שקיים בתעריפים הממשלתיים. אילת היא לא עיר של אריסטוקרטים ולא נמצאים בה העשירים של שכונות צפוניות במרכז הארץ.

לא כל מי עשיר הוא אריסטוקרט.

נכון. אנחנו צריכים להתייחס לאותו מעמד ביניים ומטה ולא להתעלם ממנו.

שמחתי לשמוע כאן את נציגת משרד הבריאות שאמרה שמשרד הבריאות והממשלה רוצה לדאוג ומשקיעים וכולי, וזה חשוב מאוד. אני חושב שבמקרה החריג הזה, אם הממשלה לא תבנה בית אבות, אנחנו חוזרים אחורה, אני יודע, כי היום הממשלה הלכה וצמצמה את התשלומים לסיעודיים וכבר לא מקימים מחלקות ומתחיל להיות מחסור באזורים מסוימים בארץ. אני חושב שמשרד הבריאות צריך לקבל החלטה שהוא בונה בית אבות לסיעודיים ותשושי נפש באילת ולא יצטרכו לכתת את רגליהם. באים אלי תושבים מאילת ומחפשים מקום, ואני שואל מה קורה והם אומרים שבאילת אין להם פתרון. זאת לא צורה. מה, הם גדלים שם רק כדי לשחק מטקות וכשהם מבוגרים אנחנו צריכים להשליך אותם? אנחנו צריכים להגיד להם שאין לנו פתרונות?

אני לא אתמקד בנושאים אחרים. בכוונה אני מתמקד רק בשני הנושאים האלה של סיעודיים ותשושי נפש שצריכים סידור מוסדי ולא יכולים להסתדר בבית.

אז מה ההצעה? תסביר לי בשפה עממית.

שהממשלה תבנה והוא יפעיל.

אתה מדבר על הממשלה? אתה מפנה מבט למשרד הבריאות?

כן. חד משמעית.

ומי יפעיל?

אם במחירים שהממשלה משלמת תבוא עמותה או יזם שמוכן להפעיל, כן. אם לא, שהממשלה תשלם את המשכורות. היא צריכה לדאוג לתושבים שלה. היא לא יכולה לזרוק את זה באוויר ולהגיד אני מורידה את התעריפים - מ-2012 ב-15 אחוזים שחקו את התעריפים – אני לא רוצה את הענף כי הוא לא כדאי ואני אומרת תשברו את הראש שלכם.

התעריפים האלה לא תקפים באילת. אנחנו משלמים למשל על סיעודי מורכב ועל שיקום גריאטרי, הרבה יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ.

אני לא מדבר על סיעודי מורכב שאת זה קופות החולים מממנות. אני מדבר על הסיעודי הרגיל, על תשוש הנפש שמשרד הבריאות מממן.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה על כך שנושאים חברתיים כאלה עולים בוועדה ולא רק עניינים של החלטות כספים. אווירה חדשה ואני מקווה שבשיחות האלה נוכל לעזור לחלשים.

יש הצעה אחרת. אם הממשלה לא יכולה לבנות מחלקה סיעודית או מחלקות סיעודיות או לתשושי נפש באילת, היא יכולה לבוא ולתת תעריף מיוחד לאילת כך שיהיה כדאי לבנות לטווח ארוך אבל צריך לפתור את הבעיה כי אי אפשר להשאיר את האנשים המסכנים האלה באוויר.

תודה רבה.

המשרד לשוויון חברתי, לשעבר המשרד לאזרחים ותיקים. אנחנו משרד קטן אבל אנחנו עושים פרויקט מאוד מאוד יפה שקוראים לו יחידות סגולה וזה מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים בזמן אשפוז בבית החולים. בזמנו, עוד עם השר אורי אורבך זכרונו לברכה, הצענו לבית החולים יוספטל. אנחנו מממנים עובדת סוציאלית ב-75 אחוזי משרה. הפרויקט הזה כרגע ב-12 בתי חולים והגענו לשלושים אלף מאושפזים. אז נאמר לנו שאין מספיק אזרחים ותיקים באילת על מנת למצות את הזכויות. אני מאוד אשמח לעשות כאן שיתוף פעולה ולראות איך פותחים יחידת סגולה כדי למצות את כל הזכויות של האזרחים הוותיקים.

נמצא כאן נציג האוצר. הפעם הוא מאופק. אולי יש לך איזו בשורה?

אני אתייחס לכמה עניינים. אני מצוות בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר. עלו כאן כמה נושאים וברשותך היושב ראש, אני אתייחס.

דבר ראשון, לגבי התמיכה בבית החולים יוספטל. כפי שמשרד הבריאות ציין, בית החולים הוא ייחודי ומקבל תמיכה ישירות מהמדינה. רק לפני שנה הוחלט, בהסכם עם קופת חולים כללית, שיש תמיכה של ארבעים מיליון שקלים בשנה ספציפית בבית חולים יוספטל.

ארבעים מיליון שקלים לפיתוח כל שנה?

לא. להפעלה השוטפת של בית החולים.

להפעלה כולל לכיסוי הגירעונות.

להפעלה שוטפת של בית החולים.

אבל אנחנו יודעים שזה בית החולים שיש לו הכי פחות גירעונות. תדעו את זה. בית החולים באילת, יחסית יש לו את הגירעון הנמוך ביותר לעומת בתי חולים אחרים במדינה. אלה נתונים שקיבלנו ממשרד הבריאות.

בגלל ההתייחסות המיוחדת שיש לנו לבית החולים.

יפה. תמשיכו.

בנושא של כוח אדם. אני רוצה לציין, כפי שאמר כאן מנהל בית החולים, בהסכם הרופאים האחרון ניתנה עדיפות בשכר לרופאים בפריפריה, לרבות באילת, לרופאים שהולכים לעבוד שם וזה באופן מאוד משמעותי. זה משהו שמשרד האוצר התעקש עליו בהסכם הרופאים.

אבל הוא תקף למתמחים וכמעט ואין לנו מתמחים. הרפואה באילת מתבססת על מומחים ורופאים תחומיים, כך שאנחנו לא נהנים מהדבר הזה בפועל.

אדוני מנהל בית החולים, אני לא הפרעתי לך כשדיברת.

בנושא של מתמחים, כפי שצוין, המדינה מפעילה תכנית של מענקי עידוד למתמחים בפריפריה. רק לאחרונה, ממש השבוע, הוחלט על הרחבת התכנית הזאת גם לשנים הבאות בתקציב של עד 75 מיליון שקלים בשנה.

אבל אין לנו מתמחים.

כמה מתמחים צפויים להגיע לאילת?

הקצאה של מתמחים לאילת, זה במסגרת משרד הבריאות לאיזה בתי חולים הוא מקצה מתמחים וזה לא עניין של משרד האוצר.

חברים, אין לנו מתמחים באילת.

אולי אתה צריך מתמחים?

אני מאוד צריך מתמחים אבל אנחנו לא מוכנים למתמחים. זה לא שאין לי אלא שהמערכת לא בנויה למתמחים. במבנה המערכת אין מתמחים.

אני מציע שתעשה תכנית איך מושכים מתמחים לאילת.

אבל זאת לא הבעיה שלי למשוך מתמחים אלא הבעיה היא שהמחלקות שלי קטנות מדי כי זה בית חולים קטן של 65 מיטות ואנחנו לא מוכרים להתמחות באף אחד מהמקצועות. השירות בנוי על שירות של מומחים ורופאים תחומיים שהם לא מומחים. זה נקרא תכנית יוספטל. לכן באופן מבני בבית החולים אין ולא יהיו מתמחים. המתמחים היחידים שיש לנו, אלה חמישה מתמחים ברפואת המשפחה כי שם אנחנו מוכרים להתמחות ושם אין לי את הבעיה של המלגות האלה. אבל כל המענקים האחרים עוברים מעל הראש ולכן אמרתי שאנחנו מבקשים תמיכה למומחים שיבואו, לעצמאים.

יש אפשרות לשקול את זה?

תיבחן תמיכה גם למומחים בפריפריה בכלל ובעיר אילת בפרט. תיבחן.

במיוחד באילת.

בדיון בין המשרדים זה ייבחן

אני לא אתייחס לנושא שדה דב כי הוא לא היה על סדר היום ולא נערכתי לי, מה גם שאני לא מצוות נדל"ן או תחבורה. כך שאין לי את הידע המקצועי להתייחס לנושא של שדה דב והתעופה לאילת. אני מצטער, אבל אני לא אתייחס לנושא הזה.

לנושא הפינוי המוסק. משרד הבריאות, כידוע לוועדה, קיבל בתקציב האחרון תוספת של קרוב למיליארד שקלים לחיזוק הרפואה הציבורית לרבות מאתיים מיליון שקלים לתמיכה בבתי חולים ציבוריים לרבות יוספטל באילת. אם הוא יבחר לעשות זאת, אם יוחלט בכסף הזה להשתמש גם לצורכי שימוש בפינוי מוסק, משרד האוצר לא יתנגד לכך.

דוקטור אלדר, מירי כהן תשמח להעביר לך את הנתונים של התקציבים המיוחדים שאתה יכול למשוך. אני אשמח להיות בין המכותבים כדי לעשות מעקב אישי.

לנושא הסיעוד שהועלה כאן. נאמר כאן שהתעריפים ירדו מאז שנת 2012 אבל זה לא נכון.

נשחקו ב-15 אחוזים.

זאת אמרה לא נכונה.

כל פעם זה חוזר על עצמו.

אם הוועדה תרצה, משרד הבריאות ומשרד האוצר יציגו את נתוני התעריפים. התעריפים הועלו מאז שנת 2012 בצורה משמעותית. אפשר להראות את זה לוועדה אם היא תרצה בכך. אין לי את הנתונים כאן אתי, אבל אם הוועדה תרצה, נציג אותם. אם כן, נתוני הסיעוד עלו. באופן כללי השיטה בה עובד תחום הסיעוד היא שהמדינה רוכשת שירותים, היא לא מספקת את השירותים, ולא ידוע שיש איזשהו מחסור או תורים. אם היה מחסור, היו תורים לקבלת קודים אבל כיום במשרד הבריאות למיטב ידיעתי – אולי משרד הבריאות יגיד אחרת – אין תורים לקבלת קודים ממשרד הבריאות וכל אזרח החפץ בכך, מקבל את זה בזמן סביר.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? יש לנו עוד שתי דקות.

אני סמנכ"לית סיעוד ופרא-רפואה בחברת בית בלב, חברת בת של מכבי. בעיר אילת אנחנו מפעילים מחלקה סיעודית משנת 1998. המחלקה, עד לפני שנה, הייתה בעלת רישיון ל-36 מיטות כאשר בפועל, ממוצע האשפוז שלנו של מיטות סיעודיות הוא כ-26 מיטות, כך שאני לא יכולה לומר שאין לנו מענה למיטות אשפוז סיעודיות. אנחנו עובדים עם כל קופות החולים.

אני רוצה להעלות כאן נקודה נוספת. אנחנו נותנים מענה יחידי באילת לאשפוז המשכי כמו סיעוד מורכב, שיקום, חולים אונקולוגיים – כל אלה, עבורם אין במשך כל השנים האלה מענה בעיר אילת. משרד הבריאות נענה לבקשתנו ולבקשת כבוד ראש העיר ונתן לנו רישיון יוצא דופן, בנוסף למיטות הסיעודיות גם מיטות שיקום גריאטרי וסיעוד מורכב. אנחנו נותנים את המענה הזה כחברת בת של מכבי לכל קופות החולים אבל התפעול הוא משימה בלתי אפשרית מהבחינה הפרסונלית של מקצועות הבריאות, סיעוד, קלינאי תקשורת, רופאים מומחים בתחום הזיהומולוגיה, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. בעצם בית בלב כחברה בע"מ, חברת בת של מכבי, מטיסה אחת לשבוע או אחת לשבועיים את מקצועות הבריאות, את הרוקחים, את כל מקצועות הבריאות הנדרשים כדי לספק את השירות הזה והעומס הכלכלי הוא קשה מנשוא.

אנחנו נותנים מענה גם לבית החולים שמטפל במקרים האקוטיים אבל אחרי המקרים האקוטיים כל המקרים שהם אשפוז המשכי, אנחנו מהווים מענה.

את רוב המקרים נאלצים להעביר צפונה.

בגלל הבעיה להביא את אנשי מקצועות הבריאות.

אדוני היושב ראש, אפשר לראות שמה שהולך כחוט השני – דרך אגב, לאורך כל שש הוועדות ביניהן אנחנו מדלגים - זה המחסור המסוכן בכוח אדם פרופסיונאלי בעיר אילת, ואני מדגיש, המחסור המסוכן. הצגתי את זה גם בפני ממשלת ישראל. לכן, כאשר דיברנו עם הממונה על השכר במשרד האוצר אמרנו, בואו נשב ונראה בזה בעיה שמהווה סכנה לעיר ונתייחס באופן נכון למה שאני מגדיר תמריצי מקום למקצועות כמו סיעוד, כמו הוראה, כמו רפואה. גם במשטרה יש לנו תקנים ואין לנו שוטרים וזה פשוט מדהים. לכן צריך לדעתי לבדל את העיר אילת, לאפיין אותה באפיון המיוחד לה ולתת לה את אותם תמריצים כדי שאנשים ירצו להגיע אליה.

אני רוצה להוסיף ולומר שכיום אין מענה לתשושי נפש. אמנם אנחנו לא נותנים את המענה הזה אבל אנחנו כן נותנים מענה למטופלים סיעודיים ואשפוז המשכי. מספר המיטות שלנו הוא מאוד נמוך לתפעול היום יומי. ברגע שתיפתח עוד מחלקה סיעודית נוספת, לא נוכל להמשיך להפעיל את המחלקה שלנו.

כמה מיטות לשיקום גריאטרי יש לכם?

ברישיון משרד הבריאות, חמש מיטות.

זה מספר שהוא לא ריאלי אפילו בעיר קטנה כמו אילת. זה צריך להיות פי שלוש בערך.

תודה לך.

אני מפקחת ארצית על בתי אבות מטעם משרד הרווחה. אנחנו בתהליך של הקמת בית אבות בעיר אילת, תהליך שנמשך מספר שנים. משרד הרווחה לא מממן בנייה של בתי אבות אבל על השולחן נמצאת תכנית להקמת 24 מיטות תשושים. המספר הוא רק 24 מיטות תשושים בשל עלויות תקציביות. שותפים ליוזמה הזאת ולפרויקט הזה גם עיריית אילת, גם קרן סיעוד של ביטוח לאומי, ועידת התביעות וכרגע אנחנו נמצאים בשלב של איגום משאבים ולפני חתימת חוזה.

איש צה"ל.

אני ראש ענף שירותי רפואה בחיל הרפואה בצה"ל. אני לא רוצה לחזור על הדברים אבל אנחנו בין היתר הלקוחות של בית החולים יוספטל ובהיבט הזה זה מקום אסטרטגי מול האזרחים. יש לנו לא מעט בסיסי הדרכה במרחב הזה - בית ספר לשריון, בית ספר להנדסה, מפקדת אוגדת אילת, בסיס חיל אוויר גדול, בסיס חיל הים – ואנחנו צורכים בעיקר את שירותי המרפאה והמיון והחיילים מחכים. אנחנו שולחים אותם למרכז ולבאר שבע.

תודה לך. תודה לכולם. אני רוצה לבקש שני דברים. תכנית פיתוח בבית חולים כולל הכול מכל כל, כולל נושא כוח אדם, כולל נושא הטסות. תעשו תכנית ואשמח לדון בה בחודש מאי. שתפו את נציגי האוצר. לשר האוצר יש רגישות מיוחדת לאילת וכל פעם שהוא נעלם, הוא נעלם לאילת.

הוא לא היחיד.

הוא צולל.

יש לנו תא לחץ מצוין.

נכון. פעם לא היה לכם.

אני אחזור לחלק הענייני למרות שהחופש של שר האוצר הוא לא עניין פחות חשוב. אני רוצה לציין את הרגישות האישית שלו לאילת ואני שמח להיות הנציג שלו בכנסת.

אני רוצה להגיד שאנחנו נרצה לקבל תכנית כזאת. קחו על עצמכם, משרד הבריאות, להגיש לנו את התכנית הזאת לקראת מאי. אם אפשר לקבל גם זמן כדי שנתכונן ונשב בישיבה פנימית עם נציגי האוצר, עם נציגי המשרד שלכם, עם נציגי קופת חולים כללית. נשמח לדון בנושא הזה ולראות איך הוועדה משריינת את הלחצים החיוביים שלה על המערכת.

אותו הדבר לגבי הנושא של בתי אבות. אני חושב שזה יותר מתאים שהמתכלל יהיה כאן משרד הרווחה אבל שיעשה יחד עם המשרדים הרלוונטיים עבודה. שוב, במאי אנחנו נשמח לדון בזה.

תנו לנו את שתי תכניות העבודה האלה. תחלמו בצורה מציאותית כדי שנוכל לראות את הלקונות שיש היום במערך שבסך הכול הוא מדהים. אני חייב להגיד שהדיון הזה הראה גם את היכולות אבל גם את הדברים שחייבים שיפור ואנחנו נשמח להעמיד לרשותך, אדוני ראש העיר, את הוועדה כדי לטפל בגלוי ופחות בגלוי כפי שאנחנו אמורים לעשות לפעמים כאשר לפעמים זה לא מגיע לתקשורת אבל העבודה בשטח מתבצעת.

יש לנו שישה חודשים של עבודה טובה. כמו שמבקש היושב ראש, נחזור לכאן בחודש מאי.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.