הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 82

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ט בחשון התשע"ו (11 בנובמבר 2015), שעה 9:30

הלנת שכר למורים רבים בשל תקלה טכנית

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מסעוד גנאים

איציק שמולי

אילנה גוטמן - תכנון ותקצוב, משרד הכלכלה

סוניה פרץ - מנהלת אגף כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

תמר כהן - מנהלת תחום שכר עובדי הוראה, משרד החינוך

עטילה כאמל - נציג דוברות המשרד, משרד החינוך

גד דיעי - מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים בישראל

אסף פינקל - "המשמר החברתי"

שרית כהן - כתבת, "מקור ראשון"

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים

הלנת שכר למורים רבים בשל תקלה טכנית

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 11 בנובמבר 2015, כ"ט בחשון תשע"ו. הנושא: הלנת שכר למורים רבים בשל תקלה טכנית. מיוזמתו של חבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה איציק תציג לנו את הבעיה, ממדיה ואופייה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה לך שקבעת את הדיון הזה בבעיה שהיא באמת דחופה, היא גם חשובה, גם דחופה וגם רחבת היקף. אנחנו מדברים אדוני היושב ראש על מאות מורים שבמהלך חודש ספטמבר, בחודש שעבר הופתעו מאוד לגלות שתלושי השכר נמוכים באופן משמעותי ממה שהיה אמור להיות בפועל. אלו מורים שעובדים במשרות מלאות. אנחנו ראינו במו עיננו וגם תכף נקרין פה, יש פה בעיה טכנית שתכף נתבגר עליה, את תלושי השכר של מורים שעובדים במשרה מלאה וזכו לתלושי שכר של 100 שקל, 10 שקל, 1,000 שקל. אתה יודע, זה לא עומד בקנה אחד עם מה שאומר החוק בישראל. אני לא מטיל דופי ולא חושב שמישהו במשרד החינוך פועל מתוך כוונת זדון. הרי לא אחת מגיעים לוועדה ומדברים איתנו כמה חשוב המרכיב האנושי וכמה חשוב לטפח ולחזק אותו, אבל חברים יקרים מאחורי כל האמירות היפות האלו יש בסוף גם מציאות. לא משנה אם המעשה הוא בשוגג או שהמעשה הוא בכוונת מכוון. בסוף התוצאה היא כואבת באותה מידה.

מורה שעובד חודש שלם ומשרד החינוך שולח לו תלוש שכר הביתה של 10 שקל. אגב אדוני היושב ראש, נתקלנו גם בתלושי שכר של מינוס בתלוש השכר. זאת אומרת, המורה צריך לשלם כסף למשרד החינוך. אלו תופעות שצריך להתגבר עליהן. בהתחלה בינך וביני היה גם דין ודברים על כך שאמרנו 'בוא ניתן למשרד החינוך צ'אנס'. אתה אמרת שיכול להיות שיש פה בעיה טכנית, - - -

של חודש ראשון.

של חודש ראשון, יכול להיות שזאת תקלה שקרתה רק בחודש ספטמבר, בוא נראה מה יהיה באוקטובר. חיכינו לחודש אוקטובר, אתם במשרד החינוך צריכים להעריך את הסבלנות שלנו מכיוון שאנחנו קיבלנו כל כך הרבה תלונות. אדוני. אני מאמין שגם נכנסתם לקבוצת הפייסבוק של אותם מורים ללא שכר והתרשמתם מזה בעצמכם. צריך להזכיר, חודש ספטמבר הוא החודש של החגים במדינת ישראל שממילא הילדים בבית וההוצאות הן יותר גבוהות. לא, אנחנו אמרנו 'נחכה עוד קצת ואולי הבעיה תיפתר באוקטובר' והבעיה לא נפתרה באוקטובר. גם בחודש אוקטובר המשיכו להגיע אלינו תלושי שכר של מורים שעל אף העובדה שהם עובדים במשרות מלאות הם מקבלים תלושי שכר של מאות שקלים. זה לא חוקי. משרד החינוך, אני אומר שוב, גם אם אין פה כוונת זדון חלילה, בסוף התוצאה היא תוצאה שלא מסדרת, היא לא עומדת בחוק הקיים היום במדינת ישראל. יותר מזה, היא פשוט מכרסמת במשאב הכי חשוב שלכם במערכת והוא המורים.

עוד נקודה אחת אדוני היושב הראש, בנוסף לבעיות השכר יש מורים רבים שמקבלים מכתבים שלפיהם הם, המורים, חייבים עשרות אלפי שקלים למשרד החינוך בגלל טעויות כאלה ואחרות שנעשו. טעויות טכניות במדרג השכר בתשלומים שהמורים קיבלו לאורך החודשים האחרונים, אולי השנים האחרונות. זה מגיע לסכומים של: 20, 30 ו-40 אלף שקל שהמורים חייבים למשרד החינוך.

אחת, האופן שבו מוסרים את ההודעה הזאת למורים. תאר לך שאתה ואני, כמה זה רחוק מהבית הזה שאתמול העלו לנו את השכר, פתאום נקבל - - -

החליטו לעלות.

החליטו. החליטו לעלות - - -

אתה יודע, בכנסת נהייתי קטן אמונה, עד שאני לא רואה אני לא מאמין..

תאר לעצמך שאתה ואני נקבל מהכנסת מחר בבוקר מכתב שהחליטו שלאורך השנים עשו טעות עם שכר חברי הכנסת, בעצם אנחנו חייבים למדינת ישראל 50 אלף שקל. הרי אנחנו היינו מתקוממים פעמיים. קודם כל על האופן שמודיעים לנו את העניין הזה מבלי שמזמינים את הבנאדם, מבלי שמבררים איתו את העובדות לאשורן. פשוט שולחים מכתב בדואר שהוא חייב 50 אלף שקל ובא לציון גואל, ובחודש הבא מתחילים להפחית לו מהשכר.

הדבר השני, הסכומים כל כך גדולים ואי אפשר להתעלם מהם. ברגע שאתה שם סכום כל כך כבד, גם אם אתה פורס אותו לתשלומים ואתה מנחית אותו על השכר, שממילא נמוך, שמקבלים המורים בישראל בהשוואה כמעט לכל מדינה אחרת בעולם המערבי, אז מה אנחנו באים לוועדת החינוך ואנחנו מדברים כל שני וחמישי על זה שאנחנו רוצים לחזק את המורים במערכת? ככה מחזקים את המורים במערכת?

הדרישה שלנו ממשרד החינוך, אגב אני די מצטער ומבלי לפגוע בכם, שהמנכ"לית לא ראתה לנכון להגיע לדיון הזה. אני לא יודע מה היה לה יותר חשוב לעשות הבוקר. אבל אם יש מאות מורים במערכת שהשכר שלהם נפגע וזה לא מטריד מנכ"לית משרד חינוך, היא לא טורחת להגיע לפה בכלל, כנראה זה אומר איזו מידת חשיבות היא מקדישה לפתרון הבעיה.

רק לגילוי נאות, אני בהסדר איתה, סיכמתי עם המנכ"לית שאם יש דיון שנראה לי שהיא צריכה להגיע אני צריך לומר לה, בשמחה היא תגיע. אני בקטע הזה יכול לומר לך שלא פניתי אליה.

אני מעריך את זה אדוני היושב הראש. אני חושב שבעיה בסדר גודל כזה, היא בכלל לא צריכה להיות בשיקול הדעת של המנכ"לית. היא צריכה להיות פה ולדווח לכנסת איך קוראת בעיה כזאת שהיא לא מטופלת כבר חודש שני ברציפות. כאילו משרד החינוך עולם כמנהגו נוהג.

הדרישה שלנו מאוד מאוד ברורה, לעצור את התופעה הזאת גם אם מקורה בטעות, לברר את הטעות ולוודא שמשכורות שמגיעות בחודש הבא הן כבר מתוקנות. תמיד פה ושם יהיו טעויות בשוליים, אבל טעויות בסדר גדול כזה? אנחנו מדברים על מאות מורים.

רק אם אפשר אדוני בדקה האחרונה להראות לכם דוגמאות. זה לא מוכן? אז נעשה את זה בהמשך.

ברשותך, חבר הכנסת איציק שמולי הציג מספר בעיות: אחת, שחודש שני מתחילת שנת הלימודים תלושי שכר של מורים רבים לא מעודכנים. אני מבקש לשמוע על היקף הבעיה ומה נעשה, האם אתם מודעים לזה. שנית, הוא הציג את סוגית חובות שכר. בעבר גם היה דיון בוועדה, בתקופתו של היושב ראש הקודם. אם כבר נוגעים בזה, אני במקצועי, נושא השכר וזכויות עובדים בשירות המדינה הוא אחד מהקריירות שלי. לכן אני אשמח שתתנו גם בקטע הזה נגישות למורים לבירורי שכר והדרך שזה נעשה. האם היא קלה , מופשטת ומנוגשת למורים.

משרד החינוך, הכצעקתה?

סוניה פרץ מנהלת אגף כוח אדם בהוראה.

קודם כל אני אתחיל ואומר שהנושא של שכר המורים זה אחד הנושאים החשובים בעבודה שלנו בכל, ובמיוחד בתחילת שנת הלימודים והקליטה של המורים. יעיד על זה מר גד דיעי שיושב כאן. זה נושא שעולה בכל דיון שהסתדרות המורים מגיעה למנכ"לית, הצורך לוודא שאכן אנחנו משלמים את השכר למורים בהתאם לכל הכללים ובהתאם לכל דין. יתרה מזאת, המנכ"לית מעורבת בזה באופן אישי ופעיל כמעט יומיומי. אין שום מקרה שבו עולה השאלה של שכר המורים והוא לא מטופל על ידי המנכ"לית. אני חייבת להגיד את זה לפרוטוקול כי משתמע שכאילו זה נושא לא מעניינה. זה ממש נמצא בסדר היום של כל מי שמטפל בקליטת המורים ובשכרם במשרד החינוך.

אני רוצה רגע להגיד כמה מילים על רקע העניין של שכר המורים או הקליטה שלהם - - -

אתם מודעים לקבוצת המורים הזו?

בוא נגיד כזה דבר, אנחנו מודעים בדיעבד אחרי שיש לנו דיווחים של מנהלי בתי ספר ואז אנחנו מטפלים באופן יומיומי. צריך לזכור, אנחנו המערכת, אני חושבת, הגדולה בארץ שצריכה לקלוט מדי שנה ציבור של משהו כמו 120 אלף מורים. הרי גם המורים הקבועים בעצם מדי שנה מדווחים, כי מערכות העבודה שלהם משתנות. אנחנו צריכים לטפל בפרק זמן של מספר חודשים לפני ספטמבר ב-120 אלף מורים. אנחנו עושים המון מהלכים מדי שנה כדי להשתפר וכדי לצמצם את היקף התופעה של מורים שמתחילים חודש ספטמבר ללא שכר. אני יכולה לומר שמדי שנה אנחנו מצמצמים את הפער הזה. אנחנו משפרים תהליכי עבודה, משפרים מערכות ממוחשבות שתמוכות בתהליכים האלה. חשוב גם לזכור שזה תהליך שמעורבים בו גורמים רבים. זה מתחיל במנהל בית הספר, עובר דרך הפיקוח ועובר דרך פקידי המשרד - - -

מי מקליד את הנתונים כל שנה מחדש? נתוני השכר.

זה מתחיל ממנהל בית הספר. מנהל בית הספר מדווח במערכות המשרד גם על היקף המשרה של המורה וגם על שעות העבודה שלו במערכת.

אנחנו תלויים בדיווח בית הספר. כשזה מורים קבועים קל לנו יותר. כשזה מורים חדשים שמתחילים לראשונה את עבודתם במערכת החינוך בחודש ספטמבר, עד שהמנהל לא מדווח עליהם בעצם למעשה אנחנו לא יודעים שהם נמצאים. לכן תמיד הפערים הם פערים של המורים החדשים.

זה לא נכון. סליחה, זה לא נכון. יש מורים וותיקים במערכת, זו לא בעיה רק של מורים חדשים.

לא. הכול מוזן מחדש. תן לה לסיים. יש לי שאלות בעקבות זה- - -

אני לא אמרתי שזה. אם מנהל בטעות דיווח לא נכון למורה קיים וקבוע, - -

היא לא יודעת. סוניה, בואי אגיד לך. גברת סוניה, אני אתן לך. אמרתי לך, מה לעשות יש לי קצת ניסיון רב שנים לא גדול, אבל שנים לא מבוטלות בקטע הזה. הרי בחודש אוגוסט המורה קיבל את שכרו כרגיל, נכון? עכשיו בואי נשים את המורים החדשים בצד. יש מערכת בקרה מאחר ואנחנו צופים, בצדק באת ואמרת: '120 אלף מורים, הזנה מחדש כל שנה, סביר להניח שיהיו תקלות'. אפילו אחוז אחד זה כבר 1,000, 1,200. חצי אחוז 600, אבל כל מורה הוא בפני עצמו. לכן במערכות גדולות, ואני באתי ממערכת גדולה ולא של 4 עובדי מדינה אלא מערכת גדולה שלא ניתן לומר את כמותה מסיבות כאלה ואחרות. במצבים כאלה היינו עושים upgradeשל כל המערכת. עושים נתוני השואה בין אוגוסט לתוצאה של ספטמבר וכשרואים סטייה כזאת גדולה בין 6,000-7,000 ל-1,000 שקל, יודעים שיש פה בעיה. אין זמן לברר, אז נתונים מקדמות, קובעים נוהל מקדמה בשיעור מסוים שמוזרם לתלוש. אז הצעקה לא כל כך גדולה והוא רואה גם מקדמה עד לבירור. תקראו לזה מקדמה מותנת, לא יודע מה. א', דבר הכי גרוע לכל משק בית זה אי הוודאות הכלכלית, אי וודאות פיננסית. לאנשים יש משכנתאות, יש להם הוראות קבע, יש להם התחייבויות.

תמי מנהלת תחום בכיר שכר תכף תפרט. אני רוצה להגיד משהו לעניין הזה. אנחנו לא מחכים לאוגוסט, אנחנו מתחילים את הדיווח במאי, אנחנו עושים דוחות סטטוס שבועיים בכדי לראות מה מצבנו מבחינת קליטת המורים. זה לאורך כל התקופה, החל ממאי ועד אמצע ספטמבר שזה מועד קליטת השכר. יתרה מזאת, אנחנו לא נמצאים במצב שאם מורה, בא, מגיע ואומר, אנחנו אומרים 'או.קיי'. תחכה לתחילת החודש לקבל את השכר'. תכף תמי תפרט. אנחנו מקפידים מאוד להעביר מקדמות כדי שלא יהיה מצב שאדם עבד ולא קיבל שכר. אנחנו מבינים לחלוטין את העניין של הצורך בשכר, בזמן וכמו שצריך.

אני מתאר לעצמי שבין אלה שלא קיבלו את השכר הראוי אין מנהלים.

אם מנהל לא מדווח על עצמו?

ודאי שהוא דיווח על עצמו. השאלה היא - - -

יש לנו מצבים שמנהלים לא מדווחים על עצמם.

זה, צריך לנתח את קווי האופי.

זו מערכת באמת מאוד ייחודית בהיבט הזה שכל שנה - - -

תציגי את עצמך לפרוטוקול.

תמר כהן, מנהלת תחום בכיר של שכר עובדי הוראה.

זו באמת מערכת מאוד ייחודית שכל שנה מקימים מחדש 120 אלף מקבלי שכר כשאנחנו לא יודעים- - -

מה אחוז החדשים כל שנה בערך?

משהו כמו 5,000, נדמה לי. סוניה אולי את יודעת?

קצת פחות. בין 3,000 ל-4,000. זה תלוי בשנה.

כשאנחנו לא תמיד יודעים מי ממשיך איתנו, מי לא ממשיך איתנו. אנחנו לא יודעים האם אנחנו יכולים לשלם להם שכר מלא ואיך הם עובדים. זאת אומרת, אם אני כעובדת מדינה במשך 10-15 שנה מגיעה כל יום 08:00-16:00 ולא צריך להקים אותי כל שנה מחדש – הבעיה היא הרבה פחות חריפה. אצלנו, אצל המורים כל שנה צריך להקים את זה מחדש. זו בעיה שאנחנו חיים איתה עשרות שנים. השנה אין שום דבר חדש. עד רבה ועד רבה, היקף התופעה בשנים האחרות הולך ומצטמצם. אם לפני עשר שנים, לא שזה מנחם מישהו, אבל אם לפני עשר שנים עמדנו על 9% או 10% שאינם מקבלי שכר בספטמבר, אוקטובר, נובמבר. בעצם רק בנובמבר אנחנו מצליחים להתייצב, השנה אנחנו עומדים על 4%-5% שלא קיבלו שכר. השנה בחודש ספטמבר קיבלו שכר 107 אלף מורים כשאנחנו פותחים את מערכות השכר לדיווח מנהלים כבר במאי. פותחים מערכות שכר, מוציאים - - -

גברת כהן, אתם מבינים שזה לא חוקי? אתם מבינים את העניין הזה? לא משנה שזה בטעות והמערכת לא עובדת ושזה רק 5% והכל בסדר - - -

אבל זה גם לא חוקי לא לשלם למישהו שלא דווחה עליו נוכחות.

אבל סליחה, הבנאדם עבד מבחינתו במשרה מלאה. יותר מזה, בתלוש שאתם מוציאים לו רשום שהוא עובד משרה מלאה. את תכף תראי פה תלוש של 77 אגורות. על מה אתם מדברים?

גברת תמר, בואי תקשיבי. אני מבין את הבעייתיות - - -

77 אגורות זה כנראה תלוש עם ניכוי מסוים. זה לא בגין עבודה.

בואי תקשיבי, אני אומר לך בכנות וביושר, חבר הכנסת שמולי, מערכת של 120 אלף יכול להיות שיהיו בה תקלות, אבל דווקא בגלל שאנחנו מודעים לזה, צריך להיות מנגנון שמיישר את הפאזה הזאת. חבל שהרבה שנים ולא נמצא מנגנון כלשהו שיתריע. תקשיבי, מקדמה במערכת בסך 3,000-4,000 שקל יכולה להגבות כי מורה שקיבל עד אוגוסט משכורת יש מאיפה לגבות ממנו אחר כך, גם אם הוא עזב יש כאן כלים. מורים חדשים, אני אתן לכם עצה, ברגע שמוזרם מורה חדש צריך לזה טיפול ייחודי.

אבל אתה לא יודע עליו.

סליחה, לא מקובל. זה חמור מאוד אם משרד החינוך לא יודע על מורה חדש שאמור ב-1 בספטמבר ללמד. המערכות צריכות להיות מסנכרנות, צריכה להיות מערכת משולבת שתחבר בין הדברים ותתריע לכם שאגף מסוים במשרד החינוך קלט אותו, אם אצלכם זה לא מופיע זה צריך להבהב לכם. אני מעריך את הכנות והיושרה שבאתם ואמרתם שזו תופעה של שנים רבות. הולכת ומצטמצמת – אין בעיה, אבל לא יתכן. הרי זה לא יצטמצם לאפס ולא נמזער את גדול הקשיים והנזק למורים האלה אם לא נערך במנגנון ייחודי. אני אומר לך, אנחנו מכירים בזה שיכול להיות שבכל הקמה מחדש יהיו תקלות בשוליים, אבל אני לא משלים עם זה. אל תשלימו עם זה שיש בעיות בהקמה. אני אומר לכם שצריך להיות מנגנון. אנחנו בעולם טכנולוגי והפתרון שאני מציע הוא לא צריך את הרמה הכי גבוהה של הפתרונות הטכנולוגיים. בפעולות פשוטות, בפעולות פשוטות שמנהלי מידע יכולים ליצור מצב שאנחנו מצמצמים את התופעה - - -

באמת החלטנו - - -

אגיד לך את האמת, אמרת ביושר, אבל אם זה 500-600 או 10 אנשים, כל מורה הוא בפני עצמו. הוא ישות כלכלית בפני עצמה. אי הוודאות היא אחד הדברים שנגעתי בהם וככה אני בודק מערכת. כך אני מתייחס ברצינות לגוף או למערכת. אם יש גישה לעובד, למורה ובמקרה הזה למורה, לבירור השכר בצורה הכי קלה והכי נגישה ולא איזה מוקד טלפוני שענו או שחזרו אליו. דבר שמתמשך פוגע במוטיבציה, פוגע באיכויות. בהתחלה היססנו וגררנו רגליים, אמרנו שזו תחילת שנה, אבל ברגע שזה חוזר על עצמו ומורים אישרו שזה בכמויות לא בודדות, אני חושב שהדיון נדרש.

אני חושב שמפה אנחנו צריכים לצאת, עם זה תצאו מכאן. אני רוצה לראות את ההפנמה אצלכם. אני מיד אומר למה אני מתכוון. הפנמה אצלכם שאתם הולכים להתמודד גם עם אותה דלתא קטנה של אחוז ושניים בשיטת מקדמות, בשיטת נורות אזהרה. אין דבר כזה שעובד שהתחיל לעבוד, נקלט ולא מקבל את השכר שלו, גם אם חודש ראשון הוא יקבל מקדמה. הנה הייתי עם שמולי, תסכים לא תסכים, אין לי בעיה עם זה. אני יודע שהוא לא שקוף והוא קיים במערכת, יודעים שיש בעיה איתו וגם הוא יודע. הוא מקבל בעיה מותנת, הוא יודע שהוא קיים במערכת. אי הוודאות הזאת מתסכלת.

דבר שני, גם לא צריך לתת שכר למי שלא הגיע, הוא לא אמור להיות במערכת. זה מנגנון שאתם צריכים לעשות ולטפל בו. חזקה עליכם עם אלה שעובדים. אלה שלא עובדים בוודאי שלא, ואני מקווה שאין כאלה. אני רק אומר שצריך ליצור את המנגנון הזה.

אדוני, רק אם אפשר, אני רוצה שתי דוגמאות. אני מפנה את כולכם להסתכל על התלוש הזה: שעות עבודה, 160 שעות עבודה, תסתכלו על הסכום בבנק. סכום בבנק, 84 שקלים.

נטו, נטו בתלוש כמה?

אנחנו נקבל את דברייך.

תאמינו לי שאני מקריא את הנתונים הנכונים. זה חודש ספטמבר. שימו לב, חודש אוקטובר. שוב, משרד מלאה - - -

זה אותו עובד?

לא. 900 שקל.

תחזור לתלוש הקודם. מה יש בניכויים?

לדעתי מדובר במילוי מקום, זה לא מורה במשרה מלאה.

רשום פה 160 שעות עבודה. שעות עבודה בפועל, 160.

מורה בדרך כלל מדווח לסמל מוסד, לבית ספר. אני לא רואה פה סמל - - -

תסלחי לי, ברשותך אני לא אשים פה לא את סמל המוסד ולא את בית הספר - -

לא. אני מדברת על התלוש. אתה לא צריך להראות את תעודת הזהות שלו.

אני אגלה לך עוד משהו. היו צריכים להגיע לפה שני מורים שכוח עליון גרם להם היום בבוקר לשיתוק ברגליים. המליצו להם שלא להגיע, אני לא רוצה להרחיב בעניין.

אגב אדוני היושב ראש, יש הרבה מורים שעוקבים עכשיו בפייסובוק אחרי הדיון. תוך כדי הם גם התייחסו למה שאמרתם על כך שהמענה, שאתן טענתן שהוא מענה מידי. לפי שהם מגיבים, אנחנו משמשים להם איזה קול, המענה הוא לא מידי, לא עונים להם. למעשה אין כתובת שפותרת להם את הבעיות, שנותנת להם אוזן קשבת ובוודאי בוודאי שנותנת להם מקדמות או מענה - - -

אל מי עובד המורה בברור שכר, מול המנהל או מול המשרד?

מול חשב שכר בגזברות המחוז. יש לנו שישה מחוזות- - -

בממוצע, כמה בכל מחוז יש מורים?

זה אלפים, בממוצע כל חשב שכר מטפל בין 800 ל-1,000 מורים.

את מבינה שזו מסה. אני אומר לך כבעל ניסיון, זו מסה לחשב שכר אחד.

אני לא מתפלא שמר שמולי אומר שהם לא מקבלים מענה כי זו באמת מסה שקשה להתמודד איתה.

אני יכול לשאול שאלה, שאלה בדרכי ייעול. למה המורה צריך לעבוד מול חשב שכר? אני אסביר למה אני שואל. אנחנו צריכים לעשות תחנות. אם המנהל הוא זה שמזרים את נתוני השכר, חשב שכר יכול לעמוד מול 20, מול 100, מול 200 מנהלי בתי ספר - - -

מדובר בנתונים חסויים. נתוני שכר לפי החוק הם נתונים חסויים - - -

למעביד שלו?

גם למנהל, בוודאי.

אני חושב שצריך לבדוק את זה מבחינת החוק, האם למעביד שלו הוא לא חסוי. אסור לי להעביר את נתוני השכר שלך לחברתך.

נתוני השכר של העובדים חסויים בפניי.

בפנייך, אז איך את מטפלת בהם? לו יצוין שכל הדרגות מתחתייך - - -

מחלקת השכר מטפלת בהם.

לא תיפקדו כראוי ואני פונה אליך כאינסטנציה אחרונה, איך תטפלי אם זה חסוי?

של העובדים שלי האישיים? בנתוני השכר שלהם אני לא מטפלת, יש מחלקת שכר שמטפלת בהם. מחלקות שכר מטפלות בנתוני שכר של מורים. ניסינו לייעל את המערכת ובאמת שהגזבריות תעבודנה לאו דווקא ברמה של נתוני שכר, אלא ברמה של אנשי קשר מול סגני המנהלים. נדמה לי שארגוני המורים התנגדו לזה וטענו שיש תוספת עבודה לסגנים, והם רצו הסכם ושיפוי לסגן. ככזה, זה משהו שלא עבד לנו מול האוצר.

על הזרמת הנתונים הם לא ביקשו הסכם עבודה?

זה חלק מהעבודה שלהם.

אנחנו נשמע, יש לנו פה את ממלא מקום מזכ"ל הסתדרות המורים.

נשמח שיהיה גורם אחד. זה מאוד ייעל את ההליך, מאוד. העניין שיש פה דרישה בגין תוספת עבודה לגורמים כאלה ואחרים. אני באופן אישי ניסיתי מאוד לקדם את העניין הזה. חלק מהמחוזות כן מצליחים לעבוד כך, אבל מה שנקרא, off record – הסגנים לא חייבים לעשות את זה, זה לא חלק מהתפקיד שלהם.

אי אפשר להסתתר. בואי אני אגיד לך. אי אפשר להסתתר, לא נראה לי סביר להסתתר אחרי צנעת הפרט בתלושי שכר במקום העבודה. אני חושב בקול, זה חומר למחשבה. לאינסטנציה, אני לא אומר לחשוף את התלוש למי שלא מתעסק איתי ישירות בעסקה שלי. הרי קבעתי את אחוזי המשרה שלי עם המפקחת ועם המנהל, את אחוזי המשרה. הוא מכיר את הדרגה שלי. אני בא אליו לברור, אני אומר לו: 'קיבלתי 1,000 שקל'. איזו עוד צנעה יש פה, איזה חיסיון נשאר? אני מבין את הקטע של המורים, זה דיון בפני עצמו. לאחרונה על כל, אני לא רוצה להגיד מילה לא יפה או ביטוי לא יפה, על כל תזוזה צריכים לפתוח את הסכמי השכר הקיבוציים שלהם. לא נראה לי סביר בפעולות טריוויאליות, אבל שוב, זה דיון אחר ופה זה לא המקום. אנחנו מבינים ואני שמח על הכנות. את מבינה, חשב שכר שיושב במחוז שאמור לטפל בפס כזה רחב, של בירורי שכר במהלך החודשים שהם הפיק הכי גבוה שהולך ומתיישר לאחוז סביר. נראה לי שזה ימשיך ויהיה - - -

אנחנו נשמח למהלך כזה.

שימשיך ויהיה כך גם בשנים הבאות. אמרתי לך, לא לחינם, את זה חבר הכנסת שמולי לא העלה , ההנגשה של בירורי שכר. וודאות בקרב עובדים זה אחד הפרמטרים לסביבת עבודה נוחה ולתפוקת עבודה מלאה. כשיש אי וודאות, אין הנגשה, כשאני מרגיש שאין לי אינטראקציה עם מי שאמור להזין לי את התלוש זה אי וודאות שמעיקה על עובד וכל שכן על המורה.

אנחנו נצטרך לראות בסוף איך אנחנו - - -

תשמעו, גם אני מעריך את הכנות. אני חושב שבמשרד החינוך יושבים אנשים טובים עם תחושת שליחות. אני לא חושב שמישהו קם בבוקר ורוצה לפגוע במורים. אבל כאילו יש תחושה שהמערכת מקבלת את העניין באיזה שוויון נפש, באיזו אדישות שלפני הכול היא חותרת תחת התפקיד שלכם, של משרד החינוך לקידום החינוך. איך החינוך מקודם, קודם כל על ידי מורים שבאים לעבודה עם אותה תחושת שליחות ועם אותה תחושה שיודעים להעריך את העבודה שלהם. לא רק במילה טובה, גם בשכר. אני מבטיח לכם שאותו מורה שקיבל 77 אגורות בתלוש, לא בטוח שהוא ישרוד בתוך המערכת הזאת כי הוא אומר לעצמו: 'מה, כל החברים שלי, אחד הלך להייטק, אחד נהייה מהנדס, כולם וואלה מצליחים בחיים. אני נדרש לוותר על חלומות, לדחות את ההקמה של המשפחה שלי כי ממילא השכר הוא נמוך ועוד אני אעשה את כל הוויתורים האלה, בסוף מגיע תלוש ממשרד החינוך על 77 אגורות'. המערכת כן עונה לו לא עונה לו, זה דבר שהוא לא יעשה.

עוד משפט אחד אדוני היושב ראש, לא צריך לעממם את האורות אבל זו הדוגמה האחרונה. לנקודה הזאת אתם לא התייחסתם. יש פה תלוש, כאן על עבודה מלאה, שימו לב הסכום בבנק הוא 0, יש נטו שלילי של 11,472 שקל. זה מתייחס לבעיה השנייה - - -

של הקיזוזים. זה הפרק הבא של הדיון. אנחנו כבר ממצים את הסיפור הראשון ואז ניכנס לזה.

אני יכולה להגיב? מאוד חשוב לי להגיב ולומר לך שאנחנו השנה כבר הקמנו איזה צוות כדי לראות איך פותרים את העניין הזה. לפחות בצורה של מקדמות למורים קבועים גם אם אנחנו לא בטוחים שהם עובדים ואין להם דיווחי נוכחות. אנחנו נשמח לשלוח לכם - - -

גברת כהן, את יודעת מה אני מציע לך לעשות. באמת מכל הלב, תכנסי לקבוצת הפייסבוק ותכתבי 'שלום מורים יקרים. אני גברת כהן' או מי שמטפל בזה במשרד, 'אני אשמח לקבל את הפניות'. שלפחות שהמורים ירגישו שיש מישהו בצד השני שזה מעניין אותו, שזה אכפת לו.

אני רוצה להגיד משהו בעניין הזה. תראה, כשאנחנו שומעים שמורים לא מקבלים, קודם כל אני רוצה להגיד משפט קודם, מאוד מאוד אכפת לנו. לרגע אנחנו לא שומרים על איזה אדישות או איזה שוויון נפש בעניין הזה. יתרה מזאת, אני יכולה לומר לכם שאני מטפלת באופן אישי בכל פנייה שמגיעה אלי ולא משנה מאיזה מחוז. אבל, לפעמים אומרים לנו: 'המורים פוחדים לפנות אליכם'. אין להם מה לפחד, אנחנו צריכים לדאוג לשכר שלהם. אף אחד לא יפגע מזה שהוא יפנה ויבקש לקבל את השכר שמגיע לו. זה ממש לא, זה לא מקום שממנו מפחדים. אי אפשר להגיד: 'אנחנו שומרים על עילום שם כי אנחנו פוחדים שהמשרד יתנכל לנו'. המשרד לא יתנכל לאף מורה שידרוש את השכר שמגיע לו בדין. זה מין טעון שבכלל לא ברור לנו מאיפה - - -

אני מתחבר, אבל רדי לרזולוציה קצת יותר קטנה.

של מורה בודד.

של מורה בודד מול המנהל שהוא עדיין לא בלע אותו. בהתמודדות האישית היומיומית בלע אותו לא בלע אותו, אני מתנצל על הביטוי הזה, את מבינה למה אני מתכוון. אף אחד לא רוצה שתצא לו התווית הזאת של מתלונן הסדרתי.

למה מתלונן?

בסדר, אני לא אומר שיש פה איזה משטר של דיכוי. תביני, מורה התלונן, זה הגיע לכנסת, הגיע לדיון. הנה אני אומר לך, גם אני עם כל האומץ הלב הציבורי שלי, אני אומר לך שעדיין אני אוהב לשמור על פרופורציות מסוימות. אני לוקח את זה לשם. אני לא לוקח את זה שמישהו במשרד החינוך יעשה להם נו, נו, נו ויאיים עליהם.

מה שרציתי להגיד זה שאנחנו מוכנים לטפל בכל מורה.

אין לי ספק.

אם נקבל את השם שלו הוא יטופל על הצד הטוב ביותר.

אני לא שם. אין לי ספק, אין לי ספק, אבל אני לא שם. אני לא רוצה להגיע אליך. אני המורה בבית הספר X, קיבלתי את התלוש, פתחתי את המעטפה והסתכלתי, או שיש אפליקציה או שיש לי פרסונה עם שם, עם כתובת שנתתי שאלה וקיבלתי תשובה תוך שעה-שעתיים, מקסימום יום. אני אומר לכם, תורת השכר לא בשמיים היא. אם אחד כמוני היה מנהל מערכות כבדות, לא בשמיים היא, גם הסכמים. פעם, נציגי ההסתדרות - - -

של מי?

רגע, רגע, רגע. תנו לי, רגע. ידעתי שזה יקפיץ אתכם.

גם וותיקי ארגוני העובדים והמורים ידעו שפעם הסכמי שכר היו להוציא דוקטורט לכל הסכם שכר, הסכמים שחלים על זה ועל זה לא חלים על זה. גם היום ההסכמים הם - - -

היום הם עוד יותר מורכבים.

רגע. חכי עם הרפורמות שלכם, את צודקת, אפילו טייס היה מקבל ורטיגו עם הרפורמות שלכם והמהפכות שאת עושים.

אני רק אומר שהיום רוב הסכמי השכר זה ניקוי שולחן. ממונה השכר באוצר הבין את הפרובלמה הזאת. אמר, עזבו, אתה יודע מה, בואו נשקלל את זה, ניקוי שולחן. לא תוספת על תוספת על תוספת. מתחילים לעשות משהו סביר. מורים, עדיין זה. אפילו המסובך ביותר הוא צריך ברמה, כמו שאמרתי ולא מקבל ראשון, אפליקציה, כוכבית משהו, טלפון עם מענה אנושי שיענה לו. אם אין, אז לפחות שהתקליט יאמר לו 'מופיע במערכת, יחזרו אליך תוך X זמן'. שאדם ידע, 'אני כרגע לא מונח בבעיית השכר, אני מתפנה לדברים אחרים'. זה א', ב' בסביבה של עובד מול מעביד.

מר גד עידי. אנחנו נסכם את הסוגיה הזאת ונעבור לקטע של הקיזוזים.

שמי גד דיעי, יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות המורים. אני ממלא מקום מזכ"ל. רוב הבעיות והפניות מתנקזות אצלנו באגף המקצועי. מספטמבר-אוקטובר- נובמבר אנחנו מטפלים בבעיות הקשות.

יום ראשון, רק לפני יומיים אני בדרכי למשרד, מהלשכה מתקשרים אלי ואומרת 'מנהלת בית ספר, מנהלת מוסד חינוכי יושבת לי ובוכה. לא קיבלה משכורת ונאמר שהיא חייבת 66 אלף שקל'. היא המפרנסת העיקרית. היו מצבים מאוד מאוד קשים והיא איימה לשלוח יד בנפשה. התחננתי בפניה, 'תני לי יום אחד'. אני מתקשר למחוז ומתחיל לדבר עם הגזברית, מנתקים את הטלפון. אומרת הגזברית: 'אני נכנסת לישיבה'. לא הייתה לי בררה, כתבתי מכתב חריף מאוד למנכ"לית ולגברות האלה שאני מאוד מאוד מכבד. אני מצהיר, לולא הן אני לא יודע מה היה קורה במחוזות. אין בפנייה שאנחנו פונים אליהן, גם לתמי כהן מהחשבות וגם לסוניה פרץ מכוח אדם, לא צריך להגיע לזה. התחננתי בפני המנהלת שתחכה כמה שעות. אחרי הכול והמכתב, צלצלה הגזברית, היא הזרימה לה מקדמה בגובה המשכורת. גם המקדמה היא כמו אקמול כי אם לא יהיה בחודש הבא חישוב של: ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, בניכוי המקדמה המצב שוב ימשך.

מקרה אחר, בירושלים, אמרו למורה 'חייבת 88 אלף שקל'. אני כותב לגזבר. 'תסביר לי איך החוב הזה?' – אין תשובה, אין תשובה. יש לנו הסכם בעזרתם האדיבה, המנכ"לית משקיעה המון המון אנרגיה, 'יש הקפאה בכל מה שקשור לחוב'. עד שפעם אחת הגיעה לאיזה הסדר, אבל המצב ממשיך. האווירה קשה. הבעיה היא המחוזות, לא המטה – המחוזות, ההתייחסות.

מישהו פנה מחיפה באיזה בכי על חוב שאמרו לו 'מידית'. עד שאני התחלתי לטפל בינתיים לא עמד לו הכוח, הלך לבנק, רוצה הלוואה של 50 אלף שקל. נתן, אבל הוא לא מבין על מה. הוא לא מבין על מה. אין, לא היה לו, הוא נלחץ. יש בעיה קשה. הם עובדים פי כמה ממה שהם היו צריכים לעבוד. אני באמת כן. למורה אין יחס, אין יחס. למה על כל דבר אתה צריך להגיע לירושלים? זה לא נכון.

תודה רבה. אין ספק שזיהנו את הקטע של צוואר הבקבוק במחוז. צריך לבחון את הסוגיה שאמרת, לסנן את זה בלבל נמוך יותר, באינסטנציה נמוכה יותר לפני שמגיעים לחשב במחוז. קודם כל בפרוצדורות, בהזנות, לבדוק את נכונות ההזנה, את הקליטה. אלו דברים גם אם סוגית הפרט לא תיפתר, אז הזנת הפרמטרים. אם מורה ידע שהזרימו לו את הפרמטרים נכונים של: גודל משרה, אופי משרה, כל הסטאטוסים הנכונים. כל זה, את כל זה אפשר לפתור בחלק מהבעיות.

אנחנו משקפים בדיוק בפורטל עובדי הוראה למורה.

יש פורטל עובדי הוראה, יש נגישות?

יש נגישות.

מורה יכול לראות שהנתונים שלו לא הוזרמו?

כן, הוא יכול לדעת.

באיזה שלב? על איזה חודש אנחנו מדברים, במהלך ספטמבר?

במהלך אוגוסט.

גם במהלך אוגוסט?

יש נתון מה מצבו במערכת.

אנחנו באמת כן משתדלים לשקף - - -

את רוצה לומר שאני כמורה, אם אכנס לפורטל אוכל לראות אם הנתונים שלי הוזנו כהלכה או לא?

כן. גם הוצאנו לזה הודעות לכלל עובדי הוראה ואנחנו מוציאים בתלושים לכלל עובדי הוראה - -

אבל את רואה שזה לא עובד.

אנחנו מנסים לשקף להם - - -

100 אלף מורים נכנסים לפורטל - - -

120 איש, מן הסתם כמו שאמרת בהתחלה, אחוז אחד או שניים - - -

אנחנו שם. אנחנו שם באחוז. אצל האחוז הזה צריך לראות.

אני מבקש לקבל מכם דרכי פעולה. אני לא רוצה להכתיב לכם דרכי פעולה, זה לא נכון. אני יכול להציע לכם או להכתיב לכם דרכי פעולה כפי שאני רואה את זה מפה ומניסיוני, אבל זה לא נכון לעשות. אני עדיין מכיר מערכות אחרות. אני אבקש מכם, קחו לכם 30, 60 יום, תוציאו לוועדה סיכום איך אתם מתמודדים בסוגיית תחילת שנה ובירורי שכר, אבל יסודי. זה הסיכום של החלק הזה של הדיון הזה.

עכשיו אני ניגש לדיון של הקיזוזים.

גם זה אני מביא מניסיוני תרתי משמע. אין מציאות כזו אלא אם תכחישו את זה, שעובד שקיבל בטעות שכר יתר שיקוזז לו סכום ללא שימוע. אני אפילו יכול לומר לכם שזה מעוגן בחוק. הוא צריך להיות מודע בתלוש. אני לא מכיר מערכות אוטומטית שמישהו קבע במשרד שאני חייב, אולי לא בטעות, אולי מבחינה משפטית אני יכול להתגונן, אולי אני חולק על מקור החוב. אין קיזוז אוטומטי. זה צריך להיות במהלך כשהעובד יושב מול חשב, מגיע איתו להסכמה, להבנה ולא, צריכה להיות אינסטנציה שלישית. אני חושב שאם עובד מתנגד לקיזוז החוב, צריך לברר זאת בדרך כלשהי. זה שיש ניכוי אוטומטי, צריך לבדוק זאת. עם כל הכבוד יש גם אחריות, זה שקיבלתי תוספת שכר בטעות ובעקבות זאת קבעתי רמת חיים מסוימת והיום לבוא ולקחת לי? גם כשתחליטו שזה בתשלומים, מי קבע שמספר התשלומים שאתם קובעים הוא סביר ושאני יכול להתקיים עם זה? אולי יגרם לי נזק בלתי הפיך? אני מקווה שיש לכם נוהל, נוהל כתוב ומסודר של ניכוי חובות שכר בטעות או שלא בטעות, בזדון או שלא בזדון.

בבקשה התייחסות.

יש נוהל. הנוהל הוא נוהל של משרד האוצר. מה שקרה פה, באמת עם החלת רפורמת "אופק חדש", קודם כל אתה צודק. אני אקדים ואומר שאתה צודק. אסור לגבות באופן חד-צדדי, חייבים לזמן את המורה. יותר מזה, חייבים את הסכמתו לגבייה. זה לפי "חוק הגנת השכר". המשרד לא יכול לגבות באופן חד-צדדי. העניין הוא שבאמת - - -

מה זאת אומרת 'בהסכמתו'? אם הוא אומר לכם שהוא לא מוכן - - -

אסור לנו לגבות.

באמת?

כן.

והמורים יודעים את זה?

זה החוק. אני לא יודעת לומר אם הם יודעים את זה, אבל זה החוק.

אני מבטיח לך עכשיו, המורים לא יודעים את זה.

אבל עובדה שהם גובים את זה ללא ידיעתם בכלל.

אני תכף אסביר מה משרד החינוך עושה כאן, אבל זה החוק על כל חוב. אם אתה לא מסכים, כל אזרח במדינה, אסור לנו להיכנס לכיס שלך ולהוציא משם כסף. אנחנו חייבים את הסכמתך. אם אתה לא מסכים פתוחה בפנינו האפשרות לפנות לערכאות משפטיות ובדרך הזאת לנסות לגבות את החוב. ללא הסכמתך וללא הסדר הפריסה שאתה מסכים וחותם עליהם אנחנו לא יכולים לגבות. לא רק אנחנו, כל מעסיק במדינה. כן, זה החוק, "חוק הגנת השכר".

אני לא בטוח שהמורים יודעים את זה.

השאלה, לפי מה שתואר כאן - - -

אני רוצה לומר מה אני מניחה שקיים פה ומה דעת נציג. יש הסכם "אופק חדש", סעיף 93 להסכם "אופק חדש". בשל הרצון להחיל מהר ככל שניתן את הסכם "אופק חדש", משרד החינוך בא והתריע, אני לא יודעת, ההסכם הוא אחד ההסכמים הכי מורכבים. אני מנהלת תחום שכר הרבה שנים, יישמתי הרבה מאוד הסכמים, זה הסכם מאוד מאוד מורכב. אנחנו באמת התרענו שיתכנו טעויות וביקשנו ארכה ליישום ההסכם. באמת, אז כדי לאפשר החלה מידית של ההסכם חתמו ארגוני המורים בשיתוף משרד האוצר ומשרד החינוך על זכות של משרד החינוך לגבות עודפי שכר בגין אותן טעויות, מה שנקרא 'טעויות המרה' או טעויות בקביעת דרגה ומדרג, באופן חד-צדדי ללא הסכמת המורה ורק תוך כדי מתן הודעה והסבר. משפטנים אישרו שזה סעיף שאם הוא מוסכם על נציגי ארגוני מורים הוא חוקי. לפי הסעיף הזה אנחנו לא חייבים לקרוא למורה לשימוע, אבל אנחנו כן חייבים להודיע לו ובטח ובטח להגיע איתו להסכמי פריסה.

אז מה קרה?

אני מניחה שזה מה שקורה כאן. זה שלמורה ניכו באופן חד-צדדי. אגב, כנגד כל ניכוי בדרך כלל יש מקדמה, בדרך כלל במרבית המקרים יש מקדמה שאנחנו לא רואים אותה בתלוש. אנחנו לא משאירים מורים ללא שכר, אנחנו מנכים ובמקביל מזמנים - - -

אני הרגע הראיתי לך תלוש שזה מה שאתם עושים.

לא. בתלוש אתה לא רואה מקדמה, אחרי שמופק התלוש המקדמה מוזרמת לבנק. קובץ "מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) אחר.

תראו, זה המכתב שאתם שולחים למורים כפי שנמסר לחדשות ערוץ 2, מכתב 4. תראי את התלוש הזה.

אפשר לראות את נוסח המכתב? אפשר לראות בגין מה החוב?

זה לפי מה שאת אמרת, "אופק חדש".

אז זה - - -

תראי, כאן מה שגבו מהמורה הזה, זה 11,472 שקל. אני שואל את עצמי איזו מקדמה אתם העברתם לו, של 15,000 אלף שקל? לא נראה לי.

אני אבדוק, לא נראה לי. אני מוכנה לבדוק, אבל אנחנו מעבירים מקדמה בגובה השכר.

אתם בתגובה לכתבה אמרתם, התגובה של משרד החינוך הייתה, באמת כפי שאת אמרת: "בעקבות המעבר לתכנית "אופק חדש" שונתה מערכת השכר במשרד ולפיכך מתבצע תהליך להתאמת כל המערכות הממוחשבות". בכל אופן, כאן אני רוצה לשאול אתכם, זה מתוך התגובה שלכם: "המשרד הקפיא את הליך גביית החוב מהמורים עד להשלמת הבירור בנושא בשיתוף עם משרד האוצר". השאלה אם הדבר הזה עדיין בתוקף. השאלה, האם בחודש הבא לא תהייה גבייה מהמורים.

הדבר הזה עדיין בתוקף, כל גבייה בגין המרה. יש שני סוגי גבייה. יש גבייה של חובות, כפי שאני אומרת על פי החוק אנחנו חייבים לפנות למורה, לקבל את הסכמתו לגבייה ומחויבים לגבות את הכסף, לעשות את הכול כדי לגבות את הכסף. זה חייב להיות בהסכמה. יש את הגבייה החד-צדדית, היא בפירוש בהקפאה, היא לא נמשכת. אני לא אגיד שזה נאכף ב-100%, אבל בכל מקרה שמגיעים אלינו אנחנו עוצרים את זה מיד. זאת אומרת, זה מוקפא ואסור לנו לפי החלטת המנכ"לית, בסיכום עם המנכ"לית, להמשיך עם הגבייה הזאת עד שמגיעים להסדרה.

למה אי אפשר לעצור את זה הרמטית. בסוף זה דלת מול דלת, זה אגף מול אגף במשרד החינוך. למה אי אפשר להגיד לאגף הרלוונטי? תראי, משרד החינוך חתום על המכתבים האלה, במקרה הזה זה מחוז דרום. למה אי אפשר להוציא הנחייה ברורה שאין את הדבר הזה יותר?

הוצאו מספר הנחיות ברורות, לא אחת ולא שתיים. אנחנו לא יודעים לשלוט בכל עובד קצה ובכל מעשה של עובד קצה. אנחנו משתדלים - - -

אבל ההנחיה היא ברורה?

ההנחיה היא ברורה, מוחלטת. לא אחת, לא שתיים, מספר הנחיות. אנחנו מתקשים לסגור את זה הרמטית.

השאלה אם המחוזות מקיימים?

החובות זה לא המחוזות.

מחוזות.

המחוזות.

גם החובות, זה לא החשבות הכללית של המשרד?

החשבות. הזרעות שלנו הם המחוזות ולא תמיד אנחנו מסוגלים לסגור את זה הרמטית. כשמדובר בבני אדם ולא במכונות יש לנו - - -

אבל את אומרת שההנחיות הן ברורות.

לגמרי.

אני חושב שאדוני היושב ראש, לפחות הוועדה צריכה להוציא בקשה, ציפייה, דרישה מהמנכ"לית לכנס את ראשי המחוזות ולהבהיר להם את הדבר הזה, שזה לא נתון לפרשנות. פשוט לא נתון לפרשנות של אף אחד.

אני מודה לכולם על ההשתתפות. בתום הדיון הגיע הוועדה למסקנות:

הוועדה רשמה לפניה את הודעת משרד החינוך כי הוא מודע לבעיה הקיימת מדי שנה וכי המשרד עושה ככל יכולתו לצמצם את התופעה, שאכן הצטמצמה, אך עדיין היא קיימת.

הוועדה קוראת למשרד החינוך למצוא דרכים לשלם שכר סדיר גם בחודשים הראשונים של שנת הלימודים. כגון: תשלומי מקדמות או דרך דומה לה.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להודיע לה תוך 60 יום את דרכי הפעולה בהן הוא מתכוון לטפל בבעיה.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לספק למורים מענה אנושי לבירורי שכר. אם לא בדרכים טכנולוגיות שנפוצות היום, ולא צריך להמציא את הגלגל. כמו למשל: אפליקציות, השארת הודעה מקוונת תוך התחייבות לזמן קצוב למענה.

הוועדה רשמה בפניה את הודעת המשרד שחובות נגבים על פי החוק ועל פי ההוראות, בהסכמה ובתיאום עם העובד.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לוודא שאכן הנחיה זו מחלחלת לרמות השטח. למנוע תופעה של קיזוז חד-צדדי שלא בתיאום ושלא בידיעת העובד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.