הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 42

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"א בכסלו התשע"ו (23 בנובמבר 2015), שעה 13:00

דיווח שר התפוצות נפתלי בנט על פעילות משרדו ותקציבו

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

סופה לנדבר

יואל רזבוזוב

שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט

דביר כהנא - מנכ"ל, משרד התפוצות

איתי הרשקוביץ - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד התפוצות

אריאלה פרידמן - דוברת, משרד התפוצות

עמית פרסיקו - יועץ השר, משרד החינוך

שרי פייר - מרכזת תחום חינוך, משרד העלייה והקליטה

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות, משרד העלייה והקליטה

חיים סלם - משרד העלייה והקליטה

יאיר פריימן - מנהל תקשורת אינטר-אקטיבית ודיפלומטיה ציבור, המשרד לנושאים אסטרטגיים

חגי אליצור - ראש אגף בכיר תפוצות, משרד ההסברה והתפוצות

אלון פרידמן - מנכ"ל, ארגון הלל ישראל

עודד פויר - מנהל היחידה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

יניב כהן - מנכ"ל אביב , ייעוץ עסקי בע"מ, חברות ייעוץ ומחקר

חיה יוסוביץ - חברת הנהלה, תקוה לישראל

אלסה טרו הדס גרמאי - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אביבה אבבא מקונן - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אבנר מהרט - מנחה אזורי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

ישעיהו יחיאלי - ראש מנהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

ג'וש יהושע בקון - ראש דסק ישראלי NGO Monitor

נתנאל דיין - דובר תנועת נאמני תורה ועבודה

תני פרנק - תנועת נאמני תודה ועבודה

אוהד גרייבסקי - פעיל, תנועת 'אם תרצו'

חנה חורי - תנועת 'אם תרצו'

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל עמותת טבקה

דני רוזנר - JGNA, הפדרציות היהודיות צפון אמריקה

ליזי מרטין - נפש בנפש

רונן פוקסמן - נפש בנפש

בני פרץ - משקיף, פעיל חברתי, לשעבר הפנתרים השחורים

רפי אוחיון - משקיף, פעיל חברתי, לשעבר הפנתרים השחורים

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יהושע דובר - לוביסט (גורן עמיר), מייצג את קק"ל

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

דיווח שר התפוצות נפתלי בנט על פעילות משרדו ותקציבו

צהריים טובים לכל המשתתפים בישיבה. היום החלטנו לקיים דיון כדי לשמוע מכבוד השר על פעילות המשרד לענייני תפוצות, כי אנחנו רוצים לשמוע מה התקציב, מה תכנית העבודה, מה מתכוונים לעשות. בעבר אנחנו קיימנו כמה פגישות ודיונים בעניין האנטישמיות ודה לגיטימציה שעושים נגד ישראל, אנחנו דנו עם שגרירים ועם מנהיגים של קהילות יהודיות שהשתתפו פה, ואנחנו נשמח, כבוד השר, להתעדכן על פעילות המשרד. בבקשה.

צהריים טובים לכולם. תודה רבה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אברהם נגוסה, שעשינו לאחרונה דברים גדולים ביחד למען יהדות עולי אתיופיה. לפני שנצלול לנתונים אני רוצה לתת תמונה גדולה ואני גם צריך להתנצל אם אני אצטרך לעזוב מוקדם, כי אני חייב לעלות לצפון כבר היום, אבל אני כן רוצה לכסות את עיקרי הדברים.

באופן היסטורי מדינת ישראל ראתה ביהדות התפוצות שני דברים, היא ראתה ביהדות התפוצות ארנק שאפשר לגייס ממנו כסף, אז יוצאים למסעות לגיוס כספים, והיא ראתה ביהדות התפוצות פוטנציאל לעלייה לארץ. אלה היו שתי הפונקציות של העם היהודי בגולה. אנחנו לא רואים את זה ככה, אלא מבינים שלא כל היהודים יעלו לארץ ולצערנו אפילו רוב היהודים בגולה לא יעלו לארץ, למרות שזה עדיין בוודאי שאיפתנו, יהודים צריכים להיות בארץ ישראל, אבל אנחנו מכירים בזה שתישאר גולה. בעצם אנחנו מאמינים שלנו כמדינת ישראל יש אחריות כלפי יהדות הגולה גם לשמור עליהם, ברמה מסוימת, יש לנו זיקה ויש לנו אחריות כלפיהם לשמור עליהם כיהודים, לשמור את הזיקה שלהם כלפינו, לייצר זיקה שלנו כלפיהם וגם לדאוג להילחם באנטישמיות.

אז הפונקציות העיקריות כפי שאני הגדרתי את יעדי המשרד למנכ"ל המשרד, מר דביר כהנא, הן כאמור חיזוק הזיקה של יהדות הגולה לישראל, חיזוק יהדותם ומניעת התבוללות, שמירה על ביטחונם ומלחמה באנטישמיות. זה לא דיון תיאורטי, העניין הזה, אני רק אגיד לכם שבממשלה הקודמת, אז יצאנו עם ההחלטה להקמת היוזמה האסטרטגית, הייתה התנגדות. אני לא אגיד איזה שרים, אבל היו שרים משמעותיים בממשלה שאמרו 'מה פתאום עכשיו נוציא שקל מתקציב מדינת ישראל על יהודי שחי בליטא או באתיופיה או בוויסקונסין בארצות הברית? מה זה ענייננו? הוא רוצה לעלות לארץ, בסדר, אבל אם הוא נשאר שם מה זה ענייני? עדיף לי להוציא את הכסף באופקים', שאני לא יכול להגיד שהטיעון הזה הוא לא בעל עוצמה.

אני לא מקבל את הטיעון הזה, אני חושב שהמדינה היהודית מחזיקה שני כובעים, מדינת ישראל אחראית על כלל אזרחי ישראל, יהודים, ערבים וכל הדתות, אבל המדינה היהודית ייחודית בזה שהיא גם מדינת כלל היהודים בעולם, לכן לטובת העניין ראש הממשלה לא אמור להיות רק ראש ממשלת אזרחי ישראל, אלא הוא אמור להיות מנהיג העם היהודי כולו. זה ברמה העקרונית. לתפיסתי כן צריך להקצות משאבים ותקציב של מדינת ישראל לעניין הזה, קודם כל מהצד הערכי, אבל צריך לדעת שיש לזה גם משמעויות מעשיות כבירות. אנחנו נשענים על יהדות העולם גם לתמוך בנו, כל אחד במדינת האם שלו, אם זה האיפא"קים למיניהם ודברים דומים במדינות אחרות ואנחנו חייבים לטפח את זה, לא לעולם חוסן. אין פה שאלה בכלל של ימין ושמאל במרחב הפוליטי הישראלי. מה שיוסי ביילין מבין ומה שבוז'י הרצוג מבין גם אני מבין וכולנו מבינים. לכן זה נושא א-פוליטי. מבחינתי זה לא ימין ולא שמאל, החשיבות האסטרטגית לעם ישראל.

ברמה המעשית. כשנכנסנו לתפקיד, אז באמת קבענו שאנחנו רוצים להקצות משאבים ואפילו משאבים לא מבוטלים, אבל צריך גם כלי שיעשה את זה, הכלים הקיימים היו לעיתים מאוד מאוד איטיים ולא מספיק זריזים כדי לחולל ביצוע בכל התחומים, ולכן יצאנו ליוזמה האסטרטגית שהיא בעצם יצירת כלי, גוף שיכול לקבל החלטות הרבה יותר מהירות מבחינת נוהלי העבודה שלו והכפיפויות זה בשותפות, הן עם הפדרציות, הן עם הפילנתרופים בעולם וגם כסף של מדינת ישראל. אנחנו למעשה הקמנו את זה עכשיו, עכשיו אפשר לבשר על הקמה, השלב הבא זה השלב הפעולות. אנחנו מאוד גאים בפעולות שאנחנו עושים.

יש פן אחד שהוא לא מובן מאליו, שצריך לתת עליו את הדעת, זה גם הפן של איך ישראלים מחוברים או לא מחוברים ליהדות הגולה. צריך להגיד את האמת, אם לא נעבוד מאוד קשה, גם במערכת החינוך, עכשיו אני אמון על זה, וגם בכלל במדינת ישראל, אז אין לו, הוא לא חושב על אותה ג'סיקה מקולומבוס ג'ורג'יה או מישהו מאוקראינה ולכן זו האחריות שלנו בעניין. אני רוצה להעביר את זה לדביר ואני אשאר ככל שאני אוכל, בבקשה.

אני אמשיך את דבריו של השר בנט. אנחנו מרגישים באמת תחושת אחריות, תחושת מחויבות וגם תחושה של דחיפות. בהקשר הזה אני רוצה למקד את כל פעילות המשרד בקהל יעד מסוים שהוא גם מבדל אותנו בצורה מאוד ברורה מהעיסוקים המבורכים של משרד העלייה והקליטה ומשרדי הממשלה האחרים שעסוקים בתחומים שונים שנושקים ליהדות התפוצות.

אם אנחנו מסתכלים מפה קשה לנקוב במספרים, אבל אם מדברים על כ-8 מיליון יהודים, השאלה איך סופרים וחלוקים החוקרים כיצד לספור, אבל אם אנחנו מדברים על כ-8 מיליון יהודים מחוץ לישראל, אנחנו מדברים על כ-10% שאנחנו יכולים לקרוא להם ככלל משויכים, אנחנו מדברים על כ-85% עד 90% שהם פחות משויכים או כלל לא משויכים לקהילה היהודית. זה אתגר אסטרטגי אדיר לעם היהודי כולו ובראש ובראשונה לנו כממשלת ישראל. זו המשימה שאנחנו, משרד התפוצות הישראלי, נוטלים בה חלק. כל פעולה שנשקיע בקהל היעד, שנקרא לו המשויך, היא פעולה שאנחנו לא רואים בה את תפקידנו ופה אנחנו חושבים שאותם 10% זה הליבה שהם קהל היעד שיעלה לארץ, זה קהל הליבה שיסייע למדינת ישראל בפעולות הסברה, בלובינג פוליטי וכו'. אנחנו ממקדים את תחום עיסוקנו ב-90% שהם במעגל הפחות משויך והשאלה איך לרתום אותם אל תוך זהות וחיבור לישראל.

המשרד כולו עוסק בשישה נושאים, וככל שיתיר הזמן אני אפרט, אני אתן אותם בכותרות. הנושא הראשון המשמעותי שאנחנו עסוקים בו, גם בממשלה הקודמת וגם בממשלה הזו, זה חיזוק הזהות והקשר לישראל. הנושא השני שאנחנו עסוקים בו הוא החוסן הקהילתי, החוסן של קהילות יהודיות בעולם, במיוחד היום באירופה, בדרום אמריקה. אנחנו גם עסוקים לא מעט במאבק באנטישמיות. הנושא הרביעי זה, כפי שהשר ציין, הקשר בין הישראלים שיושבים בציון לבין העם היהודי, תחושת הערבות ההדדית, השייכות, המחוברות לאתגרי העם היהודי שמחוץ לישראל. הנושא החמישי, אנחנו עסוקים במחשבה שתוביל אותנו לתכנית משמעותית בנושא ייעוד, בנושא תיקון העולם, בנושא משימה משותפת שרלוונטית גם לנו כישראלים וגם לכל יהודי שנמצא בכל מקום אחר בעולם.

הנושא האחרון שאנחנו עסוקים בו, אנחנו מכנים אותו מעגלי העם היהודי. הקמנו ועדה ציבורית שממפה תופעה של עשרות מיליוני אנשים בעולם, היא רלוונטית לאפריקה, למזרח אירופה, למערב אירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, היא תופעה של אנשים רבים, שהם אינם בני דת אחרת, הם אינם יהודים ואינם רוצים להתגייר והם חשים חלק ושייכות או חיבור לעם היהודי. למפות את התופעה הזאת, מדובר בעשרות מיליוני אנשים, לפחות 60 עד 180 מיליון איש בעולם. השאלה שפה ניצבת בפני הוועדה היא למפות את התופעה, להבין את האינטרסים של הקבוצות השונות ולגבש את האינטרס הישראלי, מה ממשלת ישראל והעם היהודי רואים לנגד עיניהם, כיצד לפתח את הקשר, לשמר קשר ומה האינטרסים שלנו.

אם כך מניתי שישה נושאים שבהם אנחנו עסוקים. אני אפתח בנושא הראשון שהוא חיזוק הזהות והקשר לישראל. פה באמת זיהינו שלושה אתגרים משמעותיים בתהליך שהוא יוצא דופן. הקשבנו במאות פגישות עם אנשי מקצוע יהודים מהעולם, עם פילנתרופים, עם קרנות, עם פדרציות, יהדות מאורגנת, משקיעים פרטיים, והקשבנו היטב לאתגרים השונים שבפניהם העם היהודי ניצב. אני אנסה לסכם אותם מתוך הפעולה של ההקשבה, שהיא פעולה לא קלה, להקשיב, ומתוך אותה הקשבה אנחנו הגענו לשלוש מסקנות.

הראשונה היא שישנה מחלה יהודית שאנחנו קוראים לה פרויקטאליות, הקהילות, בגלל צורת ההתאגדות של כל קהילה היא קודם כל בראש ובראשונה רואה את עצמה. לפעמים אנחנו קוראים לזה בקשית, אז לפעמים הקשית היא צרה ולפעמים הקשית היא רחבה, אם הקהילה חזקה ואיתנה היא מסתכלת על מרחב יותר גדול, אבל מה שנוצר זה הרבה מאוד פרויקטים. הדוגמה הבולטת של פרויקט מדהים, יוצא מן הכלל, שהשר בנט עומד בראשו, הוא פרויקט תגלית, שהוא שותפות איתנה בין העם היהודי וממשלת ישראל, הוא עדיין רק פרויקט. זאת אומרת 15 שנה אנחנו מביאים כ-500,000 סטודנטים, משקיעים מאות מיליוני דולרים בפרויקט שבצורה מערכתית אין לו המשכיות. לכאורה איש עסקים לא היה משקיע את כספו בחשיפה מדהימה של מוצר ולא ממשיך את התהליך לאורך זמן. המענה לאתגר הזה, שהוא אתגר הפרויקטים, זה המשכיות ורצף, ופה הגדרנו, אחרי דיונים רבים ולבטים רבים, שהמיקוד שלנו באותה יוזמה משותפת לממשלת ישראל והעם היהודי יהיה בין גיל בת מצווה-בר מצווה עד גיל 30 או 35, שזה בעצם כניסה לחיי הקהילה.

הנושא השני או האתגר השני שמיפינו אותו הוא אתגר התוכן. באמת יש צורך להתמודד בצורה מושכלת מול עולם מערבי, פתוח, ליברלי שמקבל ומחבק את אזרחי כל המדינות, או רוב המדינות, ובאמת השאלה הגדולה היא למה להיות יהודי. אם לא נתמודד עם האתגר התוכני ונדע להביא טיעונים, נדע להביא טקסטים, נדע להביא תהליך תכני מתמשך אז בעצם לא נייצר אימפקט משמעותי.

האתגר השלישי, כיוון שמדובר במספרים עצומים, השאלה היא איך לגעת בפי שלושה משתתפים בכל התכניות השונות שרלוונטיות לזהות וקשר לישראל ברחבי העולם, וזה אתגר גדול מאוד. מיפינו את הזירות השונות, אפשר להגיד שאנחנו מנסים ביומרנות מה להקים כעשר תגליות, נקרא לזה, שמחוברות זו לזו, שמדברות תוכן ומשלשות את המספרים. 'תגליות' במובן המבני. אנחנו מדברים על התאגדות שבה אנחנו מייצרים קריטריונים תוכניים איך להתערב באותו שוק. לדוגמה מחנות הקיץ היהודיים בעולם, לדוגמה סיורי תיכוניסטים לישראל. זו דוגמה לפלטפורמה שבה אנחנו נייצר קריטריונים להתערבות נכונה, איך נבנה סיור טוב, איך נבנה מחנה קיץ איכותי שמייצר חוויה צורבת. דרך שותפות של איגום משמעותיים, שרובם כמובן יהיו מפילנתרופיה יהודית ומיעוטם מממשלת ישראל, לייצר את ההתערבות הנכונה באותו שדה ובאותה זירה. כל שדה וזירה שעליה אנחנו עובדים ההתערבות שונה לחלוטין וצריך לתכנן אותה בשום שכל, בהבנה מעמיקה שישנם הרבה מאוד ארגונים קיימים שעושים פעילות מדהימה והשאלה היא איך לפקס למין highway יהודי שבו כלל או מרבית הארגונים היהודים יהיו שותפים לאותו מאמץ, לסנכרן את הפעילות ובאמת להביא פי שלושה משתתפים שצורכים תוכן.

כדי לענות על האתגר, שלא מחנות הקיץ עומדים לבדם והחיים היהודים בקמפוס עומדים לבדם, להקים מִנהלת שבנויה על אותה שותפות, היא לא ממשלתית, היא לא יכולה להיות ממשלתית, רוב רובו של עיסוקה במדינות העולם השונות ויחד עם זאת אנחנו שותפים בה, גם מתוך הראייה הערכית, שהיא לא תועלתנית, שהשר הזכיר, וגם מתוך תפיסה והבנה שבלי מִנהלת שרואה את הרצף ואחראית על ההמשכיות לא נוכל לייצר שינוי מגמה משמעותי לנתונים, כפי שרובכם בוודאי מכירים, שלצערנו הנתונים הם שאנחנו נמצאים במצב מדאיג ביותר. המנהלת הזו אחראית להקמה ולניהול המקצועי של מה שאנחנו קוראים היוזמה ובימים אלה אנחנו נמצאים בגמר ההקמה הראשונית. אנחנו נתחיל את הפעולות בחודשים הקרובים. הפרויקטים המשמעותיים שנמצאים תחת אותה מנהלת, תחת אותה יוזמה, אנחנו מדברים על סיור של ארבעה שבועות בגילאי תיכון לישראל. היום מגיעים כ-10,000 תלמידים, אנחנו רוצים להביא פי שניים בתוך שלוש שנים.

האתגר השני, פלטפורמה שנייה, הם מחנות הקיץ היהודיים בעולם. היום משתתפים כ-100,000 ילדים שחציים לא חווים חוויה ציונית ויהודית משמעותית במחנה. קהל היעד הוא 900,000. זאת אומרת יש 900,000 משתתפים אופציונאליים ויש כ-100,000 משתתפים. היעד הוא כיצד להביא - - -

סליחה, השר צריך לצאת.

אני רוצה לשאול את השר ולנצל את ההזדמנות שהוא כאן עם שאלה אחת.

הובטח לנו שאתה תהיה פה שעה.

אני יודע, המציאות היא קצת יותר מורכבת. אני אשמע את הדברים.

סליחה שאני נכנסת להצגה שלך. אני רוצה להמליץ לשר, בגלל שאתה עובד ומסמן את האוכלוסיות שבעצם צריכים כנראה לעלות למדינת ישראל, האם אתה תיקח את הנושא של סובוטניקים שנמצאים ברוסיה, שאנחנו טיפלנו ולא הצלחנו להביא אותם, אבל אני חושבת ש - - -

כמה כאלה יש?

כמה אלפים.

נלמד את העניין, תודה.

זה דבר אחד. דבר שני שאני רוצה לשאול, לנצל את ההזדמנות שאתה כאן.

כן, מאה אחוז.

בפתח תקווה קרה מקרה מזעזע של גזענות, שילד כמעט הרג ילדה בכיתה, או בפרוזדור של בית הספר, האם מוכר לך הנושא?

איזה מקרה?

ילד הרביץ לילדה, קרא לה 'רוסייה זונה' וכל מיני דברים שבהחלט לא מתאימים למערכת של חינוך של מדינת ישראל. תיקח את זה לטיפול אישי שלך.

כן, תעבירי לי בבקשה את הפרטים.

בנושא התפוצות, נושא הסברתי. כמו שאנחנו יודעים שאנחנו לא כל כך מצליחים בהסברה, לפני זה היו שלושה משרדים, זה היה תפוצות, רוה"מ ומשרד החוץ, עכשיו זה נמצא בשני משרדים, רוה"מ וחוץ, זה הוצא מתפוצות, ועדיין אני חושב שצריך להיות כובע אחד, צריך גוף אחד שיפקח, שיהיה אבא לדבר הזה.

סוגיית ההסברה?

ההסברה, אבל בכובע שלך, של השר לענייני תפוצות, כן לשתף את הקהילות היהודיות, כי הן יכולות להיות כלי הכי טוב. לא משתפים. משרד החוץ ומשרד רוה"מ לא משתפים את הקהילות, לא מנצלים את המשאב הזה ויש לנו משאב מאוד רציני וחבל שלא עושים את זה. אז ניסינו וזה לא זז. בתור שר בכיר בממשלה, אני חושב שתעלה את הנושא הזה, זה כן יכול להיות משאב שהיום אנחנו נמצאים ב - - -

אנחנו שם, הם על הקרקע, עם רגליים על הקרקע.

בדיוק, לכן אני חושב שצריך לנצל, אני אשמח אם אתה תסייע.

מוטי?

אני אקשיב ואשמע.

אז שוב, תודה רבה. דביר שוחה במאטריה עוד יותר ממני. תודה רבה, אדוני היושב ראש.

תודה.

טוב שמישהו נשאר לשמוע מה אתם עושים.

המנכ"ל ימשיך.

התחלתי לנסות ולתאר את האתגרים השונים שניצבים בנושא הראשון, שהוא נושא הזהות והקשר לישראל. אז מנינו נושא אחד, זה סיורי תיכון לישראל, נושא שני זה מחנות הקיץ היהודיים בעולם, שבהם אנחנו רוצים להביא כ-300,000 חניכים, לשלש את מספר המשתתפים בכל מחנות הקיץ היהודיים בעולם ושכולם יחוו חוויה איכותית של תוכן משמעותי. הנושא הבא הוא נושא של קמפוסים. פה אנחנו לא מדברים על הסברה, או BDS, או תופעות שהן תופעות שליליות כמובן, אבל הן רלוונטיות יחסית למספר מאוד מאוד מאוד קטן של יהודים ברחבי הקמפוס. אנחנו מדברים על איך אדם חוזר מסיור תגלית, או באין אם עדיין לא יצא לסיור תגלית והוא חווה חוויה משמעותית שהיא חוויית זהות לאורך סמסטר או לאורך שני סמסטרים. היעד הבא הוא הקמה של שירות לאומי גלובלי, שכל יהודי משרת, זה יכול להיות בקהילה המקומית שלו, זה יכול להיות בקהילה יהודית נצרכת, זה יכול להיות בישראל וזה יכול להיות בנושא של תיקון עולם, אבל זו חוויה של לימוד משמעותי תוך כדי שירות ופה אפשר ללמוד טקסטים יהודיים ואת המשמעות שאנחנו תורמים מתוקף היותנו יהודים, שעה בבוקר, ואחרי כן לשרת שבע או שמונה שעות.

העולם הנוסף שאנחנו עסוקים בו תחת היוזמה הוא נושא של עולם התעסוקה, כניסה לשוק התעסוקה, קריירה והתמחות. מיפינו את שני הנושאים שהם מעבר ל-Jewish life cycle, מעבר לרצף החוויות המשמעותיות, שאחד זה הכשרת מחנכים. אם אנחנו רוצים להביא פי שלושה משתתפים כיצד מייצרים מחנכים שמייצרים משמעות, הן בחינוך הבלתי פורמלי והן בחינוך הפורמלי ברחבי העולם היהודי. נושא נוסף הוא הקמה של קהילה דיגיטלית, קהילה שבה כל מערכות ההרשמה של כלל הפרויקטים שמדינת ישראל שותפה בהם, כולל תגלית ומסע, יירשמו תחת מאגר מידע אחד, ביג דאטה, שממנו גם נוכל להבין מי הם הלקוחות שלנו וכיצד אנחנו יכולים לתקשר איתם, להבין את מה הם חוו, לייצר דנ"א אחד של הערכה ומדידה של האימפקט של התכניות וכמובן להציע במגוון אפשרויות את ההטבה או את התמריץ להשתתף בפרויקט הבא.

עוד שני קהלים שאנחנו עסוקים בהם במסגרת היוזמה, ובזה אני אסיים את הפרק הראשון של זהות וקשר לישראל, זה האתגר של ישראלים שחיים בתפוצות. מדובר על קהילה או מדובר על קהל שמתקשה לבנות לעצמו קהילה. הקהל הישראלי, דור שני, דור שלישי כמובן הם באחוזי ההתבוללות הגבוהים ביותר ואנחנו מדברים היום על כמיליון ישראלים שחיים בעולם. קהל נוסף הוא גם של יהודים דוברי רוסית שחיים מחוץ לחבר המדינות, גם כן מדובר על מאות אלפי אנשים בריכוזים מסוימים. גם הם, המנגנון שמתרחש עם שני הקהלים הללו, לצערנו, שהקהילה היהודית המקומית בדרך כלל לא מאמצת אותם ולא מקרבת אותם ובעצם יש פה, מעבר לשותפות בכל מעגלי החיים שציינתי, כיצד לסייע להם לבנות מנגנון קהילתי משמעותי שמייצר ושומר על הזהות והקשר לישראל.

על רגל אחת ניסיתי לתמצת את התחום הראשון. בתחום הזה אנחנו כרגע נמצאים בשלב ההקמה. אנחנו נשקיע פה עשרות מיליוני שקלים מהצד הממשלתי והעולם היהודי ישקיע בשותפות הזו מאות מיליונים רבים של דולרים. זה הנושא הראשון.

הנושא הבא שרציתי לסקור בפניכם על רגל אחת הוא נושא המאבק באנטישמיות. תחום סבוך מאוד, תחום שעד היום ממשלת ישראל עסקה בו בעיקר בשותפות בשיח ובמקום הרלוונטי בעשייה דיפלומטית. לאחרונה סיימנו גיבוש של תכנית אסטרטגית למאבק באנטישמיות כעבודת מטה משרדית בשיתוף עם משרדי הממשלה השונים, בראש ובראשונה צריך לסנכרן את עבודת הממשלה בתחום הזה. הקמנו פורום בין משרדי ששותפים בו כמובן משרד החוץ, משרד המשפטים, המל"ל ועוד גופים שעסוקים בחלקים מסוימים של התחום הזה. באמת יש פה אתגר גדול מאוד. השאלה היא איך לתכלל את המאמץ ולא איך להבליט את העיסוק בעולם שמדינת ישראל לוקחת אחריות על המאבק הזה. כמובן יש פה חסרונות רבים אם ממשלת ישראל תעמוד בחזית, כיוון שבאופן אוטומטי זה ייהפך לבעיה ישראלית בלבד, מה שעוד גורם לקונפליקט לא פשוט ליהודי העולם במה שאנחנו מכנים זהות כפולה. לכן השאלה הגדולה היא קודם כל המחויבות העמוקה שלנו להיות בחזית המאבק ומצד שני איך באמת לא לעמוד באופן פומבי ולשייך את זה כסוגיה שהיא רלוונטית רק למדינת ישראל.

יצרנו פה גם מיפוי משמעותי מאוד של כלל הגופים שעסוקים בתחום, הבנה מה הם החוזקות והחולשות של כל גוף והקמנו פה תכנית עבודה לחמש שנים. על רגל אחת אפשר להגיד את עיקרי הדברים. כדי להילחם היום באנטישמיות שכידוע לכם, היא נושא שאתם דנים בו רבות, היא איננה רק אנטישמיות קלאסית, באמת יש פה שני עולמות שנפגשים יחד, גם של האנטישמיות הקלאסית, שאינה זוקקת שום עילה, וגם הג'יהאד העולמי, כפי שאנחנו רואים בחדשות יום יום. כדי להתמודד עם התופעות האלה, השאלה הגדולה בראש ובראשונה היא איך להגביר את הביטחון של הקהילות והיחידים, גם במצבי שגרה וגם בזמני משבר, איך להפחית בצורה משמעותית את התקריות האנטישמיות, איך להעלות את המודעות הציבורית העולמית, חיזוק המחויבות של הממשלות המקומיות למאבק בתחום הזה, הגשת סיוע למי שנפגע באנטישמיות ולנסות לתכלל, לרכז, לנהל את כלל המאבק באנטישמיות.

לכן הקמנו מספר או אנחנו בשלבי הקמה של מספר מערכים, שהם, על רגל אחת, כוללים גם מאבקים בתחום החקיקה במדינות מסוימות או במדינות שבהן אין חקיקה רלוונטית מתאימה, גם מעקב ויצירה של אכיפה מקומית אחרי מדינות שיש בהן חקיקה מתאימה, אבל החוקים לא נאכפים ויצירת מושגים אחידים גם מה היא אנטישמיות. ישנן מספר הגדרות, אבל אין הגדרה אחת מקובלת וכמובן ההגדרה הזאת צריכה להיבנות על ידי אנשי מקצוע מהמובילים בעולם, מה היא אנטישמיות, לדוגמה להבדיל מאיסלמופוביה, וגם כמובן לייצר מערכת של מדדים, כיצד אפשר להשוות בין אירועים אנטישמיים בין מדינות, להסביר מה היא תופעה אנטישמיות ולייצר מעקב עולמי אפקטיבי אחרי התופעה. ההתערבות צריכה להיות גם מעבר לעולם החקיקה והאכיפה גם לדוגמה בעולם הסייבר והרשתות החברתיות, שזה עולם שפעילים בו היום, לצערנו הרב, בודדים וארגונים שעסוקים באופן מסיבי בפעילות אנטישמיות. גם פה, מול פייסבוק, מול טוויטר, מול שלל הפלטפורמות השונות, אין הגדרה מה היא אמירה או פעולה אנטישמיות וגם אין מערכת אכיפה.

עוד פעולה בנוסף, אפשר לציין את עולם החינוך, שהוא כמובן הדבר המשמעותי, אבל הוא ארוך טווח וקשה מאוד ליישום. גם לעבוד מול מדינות, מול ספרי לימוד, מול מערכות חינוך שיש בהן תכנים אנטישמיים וגם כמובן לייצר, מעבר לסור מרע לעשות גם עשה טוב ולראות איך בונים מערכת חינוך שרתומה מינקות ועד לימודים אקדמיים, שבה ברור מאוד מנחילים את הערכים שבהם באמת כך נשנה את העולם מיסודו.

אני אציין עוד תחום אחד מתוך ששת התחומים שאנחנו מאוד מתרגשים לעסוק בו ואז אולי אני אעצור, אם יש שאלות או הבהרות. אנחנו חושבים שאחד מהדברים המשמעותיים שגיבשו את הדורות הקודמים, שני דורות לאחור, זה הקמת המדינה. יהודים רבים בעולם היו שותפים למגה פרויקט שהרצל שרטט בחזונו ובשותפות אדירה, שהובילה אותה כמובן התנועה הציונית בישראל, אבל יחד עם זה עם גיבוי משמעותי מאוד והתמסרות טוטאלית של יהודים רבים בכל רחבי העולם, גרמו לתקומת מדינת ישראל. הדבר הזה כפרויקט, שהוא איננו טקסט לימודי, הוא פרויקט ממשי ומעשי, הוא גיבש דורות שלמים שהיו מחוברים לזהותם דרך מדינת ישראל. באמת במצב הנוכחי אנחנו חושבים שמעבר לקיום של מדינת העם היהודי, שיש בה כלכלה וביטחון וצבא והתיישבות, יש פה מדינה. השאלה הגדולה היא מה הוא השלב הבא שבו אנחנו יכולים יחד כמדינת ישראל, שהיא מרכז העם היהודי, לרתום את יהדות העולם, יחד עם אזרחי ישראל, למשימה משמעותית שהיא טמונה בדנ"א היהודי והיא מורשת של 3,000 שנה, הן מימי התנ"ך והנביאים, עבור לדברי חכמינו ולהוגים בדורות האחרונים, שהציבו בפני העם היהודי את האתגר של לעשות עולם טוב יותר. זה נהיה כבר מילה באנגלית שמשתמשים בה, 'תיקון עולם', זה באמת לקוח מסידור התפילות שבו אנחנו אומרים יום יום בתפילת עלינו לשבח לתקן עולם במלכות שדי. השאלה הגדולה היא באמת איך מייצרים פעולה אפקטיבית, שמעבר לעיסוקים המשמעותיים ביותר בקיומה של המדינה איך מייצרים מערכת שלמה שאני מדמיין בה אלפי מתנדבים, שהם חלק ממערך שלם, שמתוקף המחויבות והשייכות שלנו לעם היהודי אנחנו משנים דבר משמעותי מתחלואי העולם.

אנחנו חושבים על זה הרבה, מקיימים התייעצויות רבות, גם עם גופים שעסוקים בתחום וגם חשיבה רחבה רבת שנים כיצד לייצר תנועה כזו. אני מקווה שבחודשים הקרובים אנחנו נצא לדרך עם מגה פרויקט שיעסוק בתחום הזה.

מה התקציב של המשרד?

התקציב השוטף של פעולות המשרד עומד על כ-80 מיליון ₪, אני לא מפרט בין אם במזומן ובין אם בהרשאות להתחייב. גם לשנת 2015 וגם לשנת 2016. מעבר לזה ישנה הסכמה בין המשרד ואגף התקציבים על תקצוב היוזמה המשותפת לעם היהודי ולממשלת ישראל.

תודה רבה.

שאלה. דיברת על מספר פרויקטים ועל הרצון לראות בהם יותר תפוקה ומתוך כך גם לראות המשכיות. נקודת ציר אחת, למיטב היכרותי, ואני לא יכול להגיד שאני מומחה אבל מכיר, נקודת המעבר שבין התיכון לשנות האוניברסיטה, בעיקר בארצות המפותחות. הנקודה הזאת היא הנקודה שבדרך כלל הצעיר או הצעירה או נרתמים ללימודים ומתבססים וגם נקלטים בארצות מוצאיהם, או ניתן למשוך אותם. עמדנו על כך גם בקדנציה הקודמת ואז ניסינו לפתח יותר שבנקודה הזאת נצליח למשוך אותם לכאן. עלה אז פרויקט עם הסוכנות היהודית, שנמצא לפי דעתי מאוד בקטנה, של מכינות קדם צבאיות. במקום שהוא נמצא בשני פיילוטים, עד כמה שדעתי מגעת, הוא מאוד מצליח, באחוזים מאוד ניכרים. אל"ף, לשאול אם אתם מודעים לזה, בי"ת, אם ניתן להעצים את זה. אני יודע שזה נמצא במקום אחד, נדמה לי אולי במכינת נחשון, ומקום שני במכינת קשת והם משתדלים להתמקצע ולהתמקד כל אחד בגלות אחרת. אני רציתי בשעתו וגם מחר אני עתיד להיפגש עם יפתח רונטל, שהוא קצת נשיא המכינות, ולהראות בפניו גם את הנקודה הזאת. השאלה אם אצלכם זה נמצא באיזה פוקוס.

כפי שאתה אומר, בצדק, זו מסגרת גיל שהיא משמעותית מאוד לשמירה על הרצף והמעבר בין תיכון לבין חיים בקמפוס. ישנו פרויקט משמעותי מאוד שממשלת ישראל שותפה בו יחד עם הסוכנות היהודית, שמכונה מסע, והוא בעצם פלטפורמה של מגוון תכניות רבות שממשלת ישראל ביחד עם פילנתרופיה יהודית עולמית מסבסדת את ה- gap year, אנחנו קוראים לזה gap year, שבה הם שוהים, בין אם מיעוטם היום במכינות, כיוון שזה באמת נושא שמתחיל להתפתח, והרבה מהם בשנת התנדבות או בשנת לימוד, לאו דווקא במכינות, אלא במסגרות רחבות מאוד של מדרשות ותכניות רבות ומגוונות. לפרויקט הזה מגיעים כ-10,000 תלמידים בשנה. זה במגמת עלייה, השנה כנראה יעלו ל-11,000, 11,500, ובאמת גם פה זה חלק מפרויקט שפשוט עובד טוב ואנחנו מברכים עליו ולכן לא ציינתי אותו כמקום להתערבות אסטרטגית בתוך המרחב הזה של הפעילויות שהזכרתי ביוזמה.

אני אצטרך לצאת, אבל לפחות נחדד, כי נדמה היה שהמציאות שקושרת את האנשים לשירות הצבאי, אם תרצה גם לשירות הלאומי, מחברת אותם הכי חזק. זה כאילו שתי דוגמאות מזון, אבל ממה שאני קיבלתי מהאנשים שם, בשנה שעברה, לא השנה, מה שאני מדבר זה לפני כשנה, שנה ורבע, התוצאות על רצף, במקרה אחד שבע שנים, מקרה אחת של ארבע-חמש שנים, של אחוזים מדהימים. עד פסח הם רוכשים תעודת זהות, או אפילו לפני כן, בהדרגה מסוכות ועד פסח, וכ-70%-80% מהם מתגייסים או חוזרים לשנה לארצות הברית ורוצים להתגייס. המכינות שומרות איתם על קשר, בחלקן, בתוך שנת הגיוס וזה גם מהווה - - - בשורה התחתונה שווה להכיר ולראות האם זה שווה עבודה משותפת עם האגף החברתי ביטחוני של משרד הביטחון, עם הסוכנות היהודית, כנתיב שכנראה באחוזים ניכרים, במספרים קטנים אבל באחוזים ניכרים, משאיר את האנשים וקושר אותם לפה. ממילא גם ללימודים אחר כך בארץ והבאת הורים לארץ וכו' וכו'.

בסדר גמור, אני אבדוק את זה.

מר תני פרנק.

כאן. אנחנו רוצים קודם לברך על הדיון, לדעתנו חשוב שהוועדה מתכנסת ודנה בנושא התפוצות, זה חלק מהמנדט של הוועדה ואנחנו שמחים לראות את זה. אני גם אפנה שאלות למנכ"ל, ברשותכם, אני רוצה קודם להגיד שאנחנו מאוד מתחברים למה שגם השר וגם המנכ"ל אמרו, על הצורך בחיזוק של הזהות היהודית של יהדות התפוצות. אני חושב שזה גם מתחבר מאוד לעובדה שהוועדה הזאת עוסקת בעלייה וקליטה, זה בדיוק החיבור הנדרש, לגרום להם להתחזק כדי שהם יוכלו לעלות וגם כדי שיוכלו לחיות בחיים יהודיים כמו שצריך מחוזקים בחו"ל.

אני אשמח לשאול האם יש כוונה של המשרד גם לחזק את הזהות היהודית של מי שמגיע לארץ מבחינת היחס של מדינת ישראל למי שמגיע לארץ. כלומר אנחנו מאוד שמחים על זה שיש חיזוק של הקהילות בחו"ל ושל שיתוף פעולה עם הממשלה, השאלה היא אם מגיע לארץ מישהו והוא נתקל כאן בבעיות בנישואין, לא מכירים בבירור יהדות שלו, לא מכירים בגיור שלו, אני לא מדבר רק על הזרמים הקונסרבטיביים והרפורמיים, אני מדבר כמובן גם על האורתודוקסים. השאלה אם יש כוונה כלשהי לעזור להם אולי בחו"ל, לעזור להם בקשר מול הרבנות הראשית, אם יש איזה שהיא פעילות מתוקצבת, או לא מתוקצבת, במשרד בעניין הזה.

ככלל כל פעולה שטמונה בשאלתך היא חורגת מתחום העשייה של המשרד, מגבולות הגזרה שבין משרדי הממשלה השונים. יחד עם זאת אני כן יכול להגיד לך שראיתי תקצוב בתקציב הממשלה האחרון שעודדו את פרויקט בירור יהדות, שהוא בעצם סיוע דרך משרד הממשלה.

ממה שאני מבין התקצוב עוד לא ירד לרמת השטח ולביצוע.

הוא רק עבר עכשיו במסגרת ספר התקציב, אז אני מעריך שזה נושא שיתוגבר באופן משמעותי כפי שראיתי בספר התקציב. זו פעולה שמתבצעת דרך משרד ראש הממשלה.

האם אתה יכול להתייחס לחלוקה, כמה לכוח אדם, כמה לתכניות. תקנון הכנסת מחייב, סעיף 123(ז)(1) מחייב כל משרד לבוא ולדווח ולהסביר.

בשמחה רבה. אנחנו מדברים בתקציב 2015 על מסגרת של עבודה בלתי צמיתה של 3,800,000 שקל, על שעות נוספות – 68,000 שקלים, החזר הוצאות רכב – 410,000 שקלים, השתתפות במינהל הדיור הממשלתי – 512,000 שקלים. מרב התקציב הוא בהרשאה להתחייב, אנחנו מדברים על כ-53 מיליון שקלים וכ-25 מיליון שקלים בקירוב במזומן. כפי שניתן לראות, אנחנו משרד קטן, יעיל ואפקטיבי שבאמת מוציא מעט מאוד תקורה על משכורות ועל מנהלה ומרב תקציב המשרד יוצא על פעילות.

אותו דבר בשנת 2016. אנחנו מדברים על כ-15 מיליון במזומן וכ-56 מיליון שקלים בהרשאה. עבודה בלתי צמיתה, מדובר על בקירוב 3,800,000 שקלים, שעות נוספות זה מספר דומה לזה שציינתי, כולל הוצאות רכב והשתתפות במינהל הדיור הממשלתי, השתתפות במינהל הרכב הממשלתי, כפי שציינתי בשנת 2015. רוב התקציב הולך על פעילות.

זה פשוט לא מתיישב עם המספרים שנמצאים בספר התקציב. ב-2016 כתוב 70 מיליון הרשאה להתחייב.

הוא אמר לנו 80 מיליון.

מדברים על 78,080,000 שקלים. עשיתי בקירוב, כדי לא להיכנס לפירוט.

כן, זה מסתדר.

אני אשיג את ה-2 מיליון הנוספים.

ישעיהו יחיאל.

יחיאלי. אבא שלי עבד קשה על ה-י' הזה.

מתנצל.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני גם מצטרף לברכות על הדיון החשוב הזה, למרות שבעלי ניסיון בוועדה יכולים להגיד שהרייטינג פה די נמוך והדבר הזה אומר דרשני. בדרך כלל בסקירת שר השולחן הזה מפוצץ מגורמים. כדאי לבדוק למה הנושא הזה אולי פחות מעניין. אני רוצה להסב את תשומת לבך כיושב ראש הוועדה שגוף מאוד מרכזי שעוסק מטעם העם היהודי בכל הנושאים שדביר הזכיר, וגם השר שלא נמצא פה, ועד שמכתתים את רגלינו בכל העולם כדי ליצור שותפויות ולחפש חברים ולא מצליחים בירושלים לאחד כוחות, אני חושב שזו תופעה שאומרת דרשני. בוודאי יש היסטוריה וסיבות ואני לא פה הסנגור של הסוכנות היהודית, גם לי יש עניינים איתם, אבל מנקודת מבט של הוועדה, כגוף מבקר, מפקח, מתווה לפחות החלטות הצהרתיות, אני חושב שצריכה להיות שאיפה לשיתוף פעולה מלא עם כל הגופים שעוסקים בעם היהודי.

- - - נציגה של הסוכנות.

סליחה שלא הכרתי אותך, אבל בדרך כלל כשבא שר התפוצות או שר אז יש פה נציגות בכירה של הארגון הזה ולא סתם אמרתי מה שאמרתי. מי שבקי בפרטים יודע.

דיברת, דביר, על כך שהיעד הוא הלא משויכים. זה באמת אתגר ענק, רק צריך לקחת בחשבון שהלא משויכים הם לא משויכים מבחירה. זה לא שמישהו מנע אותם או מישהו לא הציע להם או מישהו הרחיק אותם. לא, אחוז ניכר של העם היהודי שחי בגולה, סליחה שאני משתמש במילה גולה ולא תפוצות, במחילה, בחר לנתק את הקשר עם העם היהודי. בדרך כלל מי שמזכיר להם את הקשר הזה זה דווקא לא יהודים. לכל אורך ההיסטוריה זה היה ככה ואין שום סיבה שהדברים האלה ישתנו ולכן האתגר שנטלתם על עצמכם הוא אתגר אדיר, באמת לנסות להגיע לאלה שהם לא בליבה, למרות שכל הגופים שהזכרת, כגון פדרציות וכן הלאה, זה הליבה, זה לא הלא ליבה. באמת צריך מאמץ מחשבתי יצירתי איך להגיע ללא משויכים והלוואי שתצליחו.

הערה שלישית שאני רוצה לומר, וזה כמו שאומרים לפחות לפרוטוקול. דיברת פה על שתי תכניות משותפות חשובות של הממשלה והסוכנות, שקוראים להם תגלית ומסע, וכמו, אתה לא היחידי בעניין הזה, שלא יודעים להגיד את הצלע השלישית, משום מה. יש תגלית, מסע ונעל"ה. אלה שלוש התכניות המרכזיות המשותפות לממשלה ולסוכנות, לממשלה ולעם היהודי. אני לא בא להוריד פה מחשיבותה של שום תכנית, אבל אני חושב שכאשר יוצאת יוזמה בסדר גודל כזה של מאות מיליוני שקלים ותכנית נעל"ה אפילו לא מופיעה בהערת שוליים, כשאתם יודעים, אתה בוודאי וגם השר שלך, בתור שר חינוך, יודע שיש קושי עצום לתכנית נעל"ה בחוץ לארץ מפני שהסוכנות נחלשה ולמרות שבאופן פורמלי הסוכנות היהודית היא אחראית על פעילות נעל"ה בחו"ל, על פי החלטת ממשלה מ-2009, בפועל זה לא קורה. חסרה לתכנית נעל"ה, כדי להגשים את ייעודיה הלאומיים, דיברת על שילוש בכל התכניות, אנחנו עלינו בחמש שנים מ-1,200 ל-1,600, אז זה לא פי שלושה, אבל אנחנו בסימן עלייה, אבל כדי שהעלייה הזו תימשך אנחנו זקוקים נואשות לכל זרוע שהממשלה מפעילה בחוץ לארץ. אז למה תעמדו מנגד? אני לא אומר נגד, למה תעמדו מנגד?

כל דיאלוג שאתם מנהלים עם פילנתרופים ועם פדרציות, בתוך סל המוצרים שאתם מספרים עליהם שנעשים פה במדינה, ושוב אני אומר, בלי לפגוע באף אחד, אבל דיברו על רצף והמשכיות, תכנית נעל"ה מטפלת בילד שמונה שנים, אתה מכיר עוד תכנית כזאת? תכנית נעל"ה שומרת על קשר עם 11,000 בוגרים שלה, אתה מכיר עוד תכנית כזאת? למה בצד תעמודו? בואו שימו יד ותעזרו לנו לשלש את מספר המשתתפים בתכנית נעל"ה, כמו ששר החינוך בכובעו השני רוצה שיקרה. אבל זה לא יקרה מעצמו.

אני אשמח להתייחסותך לזה.

כפי שיודע ישעיהו אני תומך נלהב של נעל"ה וניסיתי בעבר ואני מבטיח גם לנסות בעתיד לסייע לארגון ככל שאוכל. יחד עם זאת כפי שתיארתי ולא בכדי גם אמרתי שאנחנו היום לא עסוקים בהשקעה, לא בפרויקט מסע ולא בפרויקט תגלית, שהם פרויקטים כדוגמת נעל"ה, שהם פרויקטים קיימים, מצליחים, שגם בהם יש אתגרים, בכל פרויקט זה אתגרים שונים ויעדים משמעותיים לשנים הבאות, הרצון שלנו הוא להתמקד בתחומי עשייה שאין בהם מענה. כפי שציינת, בצדק, זה אתגר גדול מאוד לעסוק בפחות משויכים, אני חושב שגם המילה בלתי משויכים היא פוגענית, הם אנשים שיכול להיות שחוו בר מצווה, להבדיל ממה שאמרת, אני חושב שפשוט לא הצענו להם בהרבה מאוד מקרים המשך אטרקטיבי ורלוונטי לחיים שלהם. יש פה כר נרחב מאוד לעשייה בתכנית הזאת או במסגרת הזו, שקראנו לזה היוזמה המשותפת לממשלת ישראל והעם היהודי, אנחנו רואים לנגד עינינו מיקוד והמילה מיקוד היא מאוד מאוד משמעותית.

כועסים עליי ארגונים רבים וטובים שאני לא מסייע להם בפעילות השוטפת שלהם, אני חושב שנעל"ה זו דוגמה טובה, כי ממשלת ישראל כן מתקצבת את הארגון, או שותפה במימון בצורה משמעותית, ולכן צר לי להגיד לך, אבל בתפיסה המקצועית שלי אני חושב שארגון או פעולה משמעותית של נעל"ה לא צריכה להיות חלק מהיוזמה וממשלת ישראל צריכה למצוא את המסגרות האחרות כיצד באמת לשלש את מספר המשתתפים בנעל"ה, שזה אתגר שעומד בפני עצמו. כמובן צריך לשתף פה את ידידינו ממשרד העלייה והקליטה, שהנושא הוא הרבה הרבה יותר רלוונטי לגביהם, וגם כמובן את משרד החינוך.

תודה רבה. מישהו רוצה להתייחס לשאלה?

אני מנכ"ל של ארגון הלל בישראל, ארגון הסטודנטים היהודים הגדול בעולם שפועל בארץ במספר מישורים, גם פעילות בשטח, יש לנו שמונה מרכזים בקמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ, שם קהל היעד הוא הקהל הישראלי ואני ברשותך, דביר, ארצה להתייחס לנושא הזה, שלשמחתנו הרבה מאוד שמעתי את השר מתייחס אליו לא בפעם הראשונה, כחלק מקהל היעד, כלומר חיזוק הזהות של ישראלים וחיזוק הקשר של ישראלים ליהדות התפוצות ולקהילות, שכמובן פועל יוצא ישיר של זה הוא חיזוק הזהות היהודית של צעירים ישראליים. נכון להיום זה לא מובן מאליו שבמדינה היהודית עובדים על זהות יהודית, בעיקר בקרב צעירים חילוניים, שהם היום הרבה פעמים, כמה שזה אבסורד לומר, נטולי זהות יהודית. יש להם זהות ישראלית מאוד מפותחת, אבל לא בהכרח זהות יהודית.

אני רוצה לפני כן לחזק מאוד את האסטרטגיה שדביר דיבר עליה, של מיקוד. אנחנו רואים הרבה פעמים, ואני לא אומר את זה חלילה בקשר ספציפי לתכנית נעל"ה או לתגלית או למסע, אני חושב שכשאנחנו לוקים הרבה פעמים בלנסות לעשות קצת מהכול אנחנו מקבלים בסוף הרבה מכלום. כאשר יוצאת יוזמה אחת לכמה שנים, ואני זוכר את השקתה של היוזמה בנוכחות השר ובנוכחות המנכ"ל, לפני קצת יותר משנתיים פה בירושלים, מטרת העל שהוכרזה בזמנו הייתה לחזק את הקשר של צעירי התפוצות לישראל. אנחנו מאמינים שעל מנת לחזק את הקשר של יהודי התפוצות לישראל צריך לחזק את הקשר של יהודי התפוצות לצעירים בישראל.

הסיפור הזה מחבר אותי מיד לנקודה הקודמת של מה קורה עם הצעירים בישראל ואין ספק שחיבור כזה עובד לשני הכיוונים ופועל ומועיל לשני הצדדים. הצעיר היהודי מחזק את זהותו היהודית באמצעות החשיפה לישראל והצעיר הישראלי מחזק את זהותו היהודית באמצעות החשיפה לחיים יהודיים בחו"ל, ואין מה לעשות, הקהילות היהודיות בחו"ל הצליחו לפתח דרכים הרבה יותר אטרקטיביות ומגוונות ופלורליסטיות וליברליות לקיים חיים יהודיים כאשר אצלנו בארץ, במדינה היהודית, הרבה פעמים התפיסה היא, בין אם זה נכון ובין אם לאו, שעל מנת לחיות חיים יהודיים אתה צריך ללכת לכיוון האורתודוקסיה. אין לך הרבה מאוד אפשרויות להיות יהודי שלא דרך האורתודוקסיה, במיוחד כאשר הרבה ממנגנוני המדינה, בגלל חוסר ההפרדה בין דת ומדינה, הם מנגנונים אורתודוקסיים. אני חושב שהאופטימיות שביוזמה הזאת והצעדים הראשונים שכבר מתבצעים הם צעדים שצריך לברך עליהם ורואים באמת גם את השותפים שמגיעים ויושבים מסביב לשולחן וזה בהחלט מעודד.

אני חושב שזה יהיה לא נכון לסיים את הדיון בוועדה הזאת בלי לשים את האצבע על הנקודה הכואבת ביותר, ודביר, אתה התייחסת לזה קצת, שבעצם שואלים בתפוצות למה לי להיות יהודי, והיום הנושא של נולדתי יהודי הוא לא בהכרח משאיר אותי ככזה. היום זה כמעט כמו מוצר, אנשים נוטים לשאול למה לקנות מוצר לפני שהם באים וקונים אותו. אני חושב שהאתגר הכי גדול שלנו, ובזה אני אסכם, הוא היכולת למצוא נוסחה שתפריד בין מעשיה של ממשלת ישראל ומדיניותה של ממשלת ישראל לבין היותה של ישראל, או כמו שהאמריקאים מכנים את זה, ההבדל בין what Israel is ו-what Israel does, כאשר אם נצליח למצוא את המפתח שבו נוכל להנחיל ליהודי העולם שישראל בעצם היותה ובעצם קיומה כמדינה יהודית דמוקרטית, במקום שבו היא נמצאת היום, give or take, כמה קילומטרים בגבולות, אני לא נכנס לסיפור הזה כרגע, אבל היא הדבר שעליו צריך להיות קונצנזוס בעם היהודי, כמו שהיה עד כה, ולהפריד את זה ממאמציה או פעולותיה של ממשלה כזו או אחרת אשר מתחלפת אצלנו אחת לכמה שנים, אז אנחנו נוכל באמת להגיע עוד פעם לאותו מכנה משותף רחב. ישראל, שהייתה הגוף המחבר בין יהודי העולם במשך הרבה מאוד שנים הפכה בשנתיים-שלוש האחרונות לאיזה שהוא גורם מפריד. מי ששמע את הסנטור ג'ו ליברמן הבוקר בפגישת השדולה ליחס ישראל ארצות הברית שמע אותו מתייחס לעניין הזה, הוא אומר שאם עד עכשיו ישראל הייתה קונצנזוס, היום זה כבר לא רפלקס של יהודי לתמוך בישראל, היום צריך לשכנע אותו לעשות את זה. אני חושב שזו מטרתה של מדינת ישראל לעשות את זה. יהדות התפוצות היא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל, לכן מדינה ישראל משקיעה בה, והאתגר המשמעותי ביותר זה לשכנע את יהדות התפוצות שמדינת ישראל היא בקונצנזוס וזכות קיומה היא בקונצנזוס ומאותה נקודה ואילך אפשר להתחיל לדבר על איך בדיוק היא צריכה להתנהל ואיפה בדיוק היא צריכה לשבת ולשים את גבולותיה. תודה.

תודה רבה לך. בהחלט זה אתגר שיש לנו כמדינה, לחזק את הקשר עם התפוצות, עם היהודים. אני חזרתי לפני שבועיים מהשתתפות ב-GA בוושינגטון, ראיתי בפדרציות כמה שצריך לעשות הרבה מאמצים כדי לחזק את העם היהודי בגולה לעם היהודי בישראל. זה נכס, אני מסכים איתך, ואני חושב שאלה האתגרים שהם מתמודדים בקמפוסים, אני נפגשתי עם ארגונים שונים שהם גם מהארגון שלך, הלל, פעילים שם שמתמודדים גם מחוסר תקציב, אני חושב שפה המדינה צריכה לבוא ולעזור ליהודים שנלחמים נגד האנטישמיות בארצם.

יש מישהו שרוצה להתייחס? אז אני מסכם את הדיון. אני מאוד מודה לכם, לשר ולך, שהגעתם והצגתם את תכנית העבודה.

נמצאים פה אנשי המשרד, הם עובדים באמת.

הצוות וחברי הצוות, שהצגתם לנו את התקציב ואת תכנית הפעולה. זו הפגישה הראשונה, זה הדיון הראשון שאנחנו הזמנו אתכם, בהמשך אנחנו נזמין אתכם ונדרוש יותר פירוט על פעילותכם מהיום והלאה. לכן אני מזהיר אתכם, שתבואו בפעם הבאה עם תוצאות.

בסדר גמור.

אני מאוד מודה לכל המשתתפים. אני מסיים את הדיון, תודה רבה על השתתפותכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.