הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 89

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ט בחשון התשע"ו (11 בנובמבר 2015), שעה 10:10

שימור ארכיון רשות השידור וקול ישראל

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יוסי יונה

אורי מקלב

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

נחמן שי

שלמה פילבר - מנכ"ל משרד התקשורת

דנה נויפלד - יועמ"ש משרד התקשורת

חגית ברוק - עוזרת ראשית ליועמ"ש, משרד התקשורת

רן שטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

עפר מרגלית - רכז תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פרופ' דוד האן - הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי

בן ציון פייגלסון - עוזר בכיר לכנ"ר

ברי בר-ציון - המנהל המיוחד, רשות השידור

שמעון אלקבץ - עורך ראשי, רשות השידור

מנחם גרנית - מנהל חטיבת הביצוע וארכיון קול ישראל, רשות השידור

לינדה בר - דוברת רשות השידור

בילי סגל - מנהלת ארכיון הטלוויזיה, רשות השידור

רונית ויזל ששון - עובדת ארכיון הסרטים, רשות השידור

איאד חרב - יו"ר ועד העיתונאים, קול ישראל

אברהם חיים - יו"ר ועד משולב גבייה, רשות השידור

מירי אדרי - יו"ר ועד משולב מטה, רשות השידור

איטה גליקסברג - מפיקה, במאית, רשות השידור

אלדד קובלנץ - מנכ"ל תאגיד השידור

אחיה גינוסר - יו"ר אגודת העיתונאים ירושלים

רותם אברוצקי - יו"ר אגודת העיתונאים תל אביב

ישעיהו קומורניק - חבר ועד אגודת העיתונאים ברדיו

מאירה בסוק - יועצת משפטית ומנהלת הארכיון לשעבר, אגודת העיתונאים

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים

אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

אפרת אפשטיין - בת שירות, האגודה לזכות הציבור לדעת

ד"ר תהילה אלטשולר - ראשת פרויקט רפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דורון סלע - אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ענת אסולין - יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים

אסנת טרבלסי - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים לקולנוע ולטלוויזיה

גלי אבן חיים - פעילה, המשמר החברתי

מתן אלקלעי - לוביסט (ברדוגו יועצים), מייצג את אקו"ם

גל גולן-זילברמן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את אקו"ם

אתי בנדלר

מרב תורג'מן

לאה ורון

ירון קוונשטוק

שימור ארכיון רשות השידור וקול ישראל

אפשר לעבור לנושא הבא. אני חושב שעשינו מהלך יפה, אדוני מנכ"ל משרד התקשורת, ובואו ברשותכם נתקדם לנושא הבא. הגיע הנציג של האוצר?

הגיעו שניהם.

ואיפה השני? כבר אמרתי לפרוטוקול מזל טוב. קרו דברים מאז שהיינו פה בדיון האחרון, אז באמת שיהיה לך ולרעייתך מזל טוב.

ברשותכם, אני רוצה לעבור לנושא הבא, הוא נושא הארכיון. אבל ברשותכם, אני מבקש לומר עוד כמה דברים בהקשר הזה. קודם כול, השאלה שהעלה חבר הכנסת פולקמן, ארצה התייחסות לגבי הדין ודברים שאמור היה להתנהל בין הרשות לבין ההסתדרות.

ואגודת העיתונאים.

ואגודת העיתונאים – סליחה, אני מתנצל. ואומר שוב: ואגודת העיתונאים, כדי שהדברים יבואו לידי ביטוי, שלום לך. ואני רוצה לומר לאנשי האוצר, ברשותכם, לפני שאני פותח את נושא הארכיון, שהוא בעצם כמו שעורכי-דין אוהבים לומר, בקליפת אגוז דרכו אתה יכול להסתכל פנימה אל כל הדברים שמתנהלים.

השיח שאני מקבל מכל כיוון, שהאוצר הפך להיות, אחרי שהעברנו פה, נלחמנו, נאבקנו, השתטחנו, ועוד נראה אם תאגיד השידור הישראלי, כפי שהתעקש שיהיה אקוניס, יצא כפי שאנחנו - - -

אמר והלך.

שאנחנו מבקשים שיצא ברוב פאר והדר לדרך החדשה שלו. ואני לא אומר זאת בציניות. ואני גם מנצל את ההזדמנות הזו להודות לכל העובדים שנושאים בתקופה הזו על כתפיהם את הנטל הגדול. ואין כאן, אני בטוח שאני מדבר בשמם של כל חברי הוועדה, ואני אומר זאת מכל הלב ונא להביא את זה לידיעתם.

ויחד עם זאת, האוצר שהשתדל להקפיד כאן על קלה כבחמורה, בעצם יש מי שיאמר: חונק את הרשות בדרכו שלו. ובעצם כל אשר ביקשנו לעשות, לתקן, הולך להסתיים ולמות אפילו לא מיתת נשיקה כי האוצר מערים קשיים גדולים מאוד.

אז ברשותך, לפני שאני צולל לתוך השיח הנוקב – והוא נוקב – על ארכיון רשות השידור, אם תוכל בבקשה לתת כמה מילות התייחסות, כדי שנדע איך אנחנו יכולים להתקדם מפה. שם ותפקיד לפרוטוקול, אתה ותיק פה.

עפר מרגלית, רכז תקשורת באגף תקציבים. הטענות האלה – אני מכיר שהיו בתקופה שהייתה את כל הלקונה סביב האגרה.

סביב מה?

סביב אי גביית האגרה. התקופה ההיא הייתה באמת תקופה בעייתית, כי איך שפורש החוק מבחינתנו ואיך שפורש מבחינת הכנ"ר – הייתה לקונה.

מהרגע שהדבר הזה הוסדר, וגם דרך אגב לפני שהייתה את הבעיה עם האגרה, כל עוד נגבתה אגרה, לדעתי, אתם יכולים גם לשאול את החברים פה מולנו, העניינים מתנהלים בצורה שקופה ומצוינת מול דרישת התקציב. מגיע התקציב.

עפר, אפשר להתפרץ לדבריך? ואקח את הזכות שלי כיושב-ראש. לא הייתי מעלה את השאלה אילו לא שמעתי מהצד שפה דברים הפוכים. אני לא מבקש לבזבז את זמננו על שיח מסדרונות. עפר, אני ברשותך - - -

לא, אני לא מכיר שיש טענה כזאת, אני אומר לך בשיא הכנות.

אתה יודע מה, עצור כאן. אדוני הכנ"ר, עכשיו תקשיב, אני מבקש – אתה יודע מה, סליחה, אני לא מבקש, אני תובע ממך, בקצרה, כי זה לא הדיון, כי אני רוצה לצלול פנימה. ואנחנו לא מעמידים פנים. אנחנו מביטים האחד בשני, אנחנו רוצים לדעת בדיוק איפה הדברים עומדים. אני רוצה בדיוק ממך – זו חובתך ועל כך מונית. בבקשה.

בסדר גמור. אדוני היושב-ראש, קודם כול נדמה לי שקלעת בדבריך כשפתחת את הנושא של הארכיון באומרך שבדיון על הארכיון תקבל תמונת מצב בעצם על ההתנהלות ברשות השידור כולה. אין דבר מדויק יותר מזה. זה נכון לחלוטין.

לא אפתח באמת כרגע את הכול כי אני רוצה להתמקד, אבל לומר שרשות השידור מקבלת כסף באופן שוטף זו לא אמירה שמשקפת את המציאות. ואני לא יודע מה נושא האגרה קשור לפה, האגרה היא היסטוריה. ודאי שהוא מעולם לא היה קשור גם לנושא הארכיון, אם כבר לתפעול השוטף, מעולם זה לא היה קשור לנושא הארכיון.

אני חייב לציין שהפירוק הזה הוא פירוק מאוד מאוד ייחודי ומאוד מאוד כאוב - -

תתמקד באוצר.

- - במובן הזה שיש מפרק באופן רשמי ויש מפרק דה פקטו. והמפרק דה פקטו נוגע לא נוגע, הכול מאחורי הקלעים, אין טביעות אצבע שלו בשום מקום, אבל הכול נעשה על פיו. כל האחריות עלי כמפרק, כל הסמכויות אצלם. אני לא יכול לזקוף אצבע, להניע אצבע בלעדיהם. הם הבנק והם צריכים להזרים לי שקל אחרי שקל וזה הולך לאט.

הם עומדים בהתחייבויות שלהם כלפיך?

לא, הכול בסדר. כל היום לדרוש עוד ועוד ועוד דיווחים, וכסף אין.

עכשיו אכנס קונקרטי, בנושא הארכיון אנחנו מתריעים על זה מן היום הראשון שנכנסתי לתפקיד. למדנו את נושא הארכיון, הבנו שבנושא הארכיון נקודה אחת היא קריטית יותר מהכול, והיא הזמן. חלוף הזמן הוא האויב של ארכיון רשות השידור, שהוא היסטוריה מהלכת של מדינת ישראל.

כל יום שעובר הבלאי במצב הפיזי של הסרטייה הולך וגובר. זה במצב ירוד בלתי אפשרי. אמצעי מיגון לא קיימים. רק לפני חודש – לא יודע מי קרא על כך, אני קראתי על כך – לפני חודש הייתה הצפה עקב פיצוץ בצינור בארכיון ה"ניו-יורק טיימס" בארצות-הברית. ארכיון תמונות נפגע, שיקמו חלק מזה, לא שיקמו את הכול. למזלם, להם יש גיבוי. לנו אין. פיצוץ בצינור, פילם שיידלק ויתלקח, והלך ארכיון רשות השידור.

התרענו, עוד לפני שאנחנו מדברים בכלל על חידוש של הארכיון, עוד לפני שדיברנו על דיגיטציה, על כל הדברים האלה, שיש גם עליהם הרבה מה לומר ויש תוכנית עבודה מסודרת, קודם כול מיגון למצב הנוכחי. אנחנו חודשים מתעסקים בזה.

אז כל דבר יכול להיות תהליכים. זה נכון, חשוב שיהיו תהליכים. עד גבול מסוים. הזמן פה - - -

בכמה כסף מדובר? דבר במספרים.

מה, על המיגון?

אני מכיר את זה, ארחיב את השאלה של חבר הכנסת נחמן שי. נלך מן הכבד אל הקל הפעם. אמור לי מה המסגרת שנדרשת כדי להפוך את הארכיון שכבר יש לי דז'ה וו מסיפורי הארכיון האלה, כמה העלות כדי להביא אותו למקום אחר לגמרי שאתם מצפים? ומה נדרש כדי לעשות את זה למקוטעין, כדי למשל שחס וחלילה מחר לא יהיה שריפה, הדבר הבסיסי שקוראים לו מטפים שיכולים לפעול בתוך המקום הזה, ומה קורה בימים אלה?

מאה אחוז. אז אחלק את זה לשניים. באמת, לעניין המיגון אנחנו יושבים בפעם האני לא יודע כמה, כי כל פעם גורמים עלומים כלשהם מרשות השידור תמיד יעלו טענות וידאגו להפיץ אותן, כאילו שמבצעים מהלכים בצורה לא ראויה, רק כדי להשהות דברים או בשל שיקולים אני לא יודע מה אחרים.

אנחנו נמצאים בדיון האלף על העניין של המטפים וכן הלאה, כשאת הדיונים האלה ניהלנו עוד כשהשר ארדן היה השר הממונה על רשות השידור. זו מסגרת כספית של סדר גודל של כ-6,000,000 שקלים.

זה הכול?

זה הבטחת המיגון?

כן.

אתה לא מדבר על השימור עכשיו.

כולל דיגיטציה?

לא לא לא.

למה נבהלתם?

לא, זה רק הזרנוקים שיפעלו אם תהיה שריפה.

הבנתי הבנתי.

נושא השימור ארוך הטווח של הארכיון – דיגיטציה, כשהדיגיטציה לא מתחילה ב-day one של הטיפול, קודם כול צריך להכין את החומרים לדיגיטציה, לתקן אותם. זה סיפור שלם. יש תוכנית עבודה שלמה שגובשה שמבוססת על התקשרויות קודמות של רשות השידור שעודן בתוקף, כולל עם אוניברסיטת הרווארד, כולל חברה מבצעת מטעם אוניברסיטת הרווארד כאן בארץ. All in all, הפרויקט הזה מוערך על ידינו בתוכנית מפורטת שהצגנו בסדר גודל של 130,000,000 שקלים.

מה לגבי הגיבוי? ציינת הגיבוי.

אין דבר כזה גיבוי שוטף נכון להיום. נכון להיום הדבר היחיד שיכול לשטוף את זה זה המים שייכנסו.

הכנ"ר, איך הגעתם ל-130,000,000 שקל? זאת עלות הדיגיטציה של הארכיון הנוכחי של רשות השידור?

כן. יש פירוט שלם - - -

של המעבר מחומרים מתכלים לחומרים - - -

הפרויקט מאל"ף ועד תי"ו.

מאל"ף ועד תי"ו, מדברים פה על ההכנות של החומרים לשימור - - -

יש לי כמה כתבות שנעלמו. ובילי ניסתה למצוא אותן, לא מצאה אותן.

כן, יש כמה.

- - - מהכסף של שלדון אדלסון?

אוקיי. חברים, ברשותכם, בואו נתקדם. עכשיו הכנ"ר הציג בקליפת אגוז את העניין. הוא אמר כאן, עפר, שני דברים. הוא אמר שהקול קול יעקב והידיים ידי עשיו בתהליך הזה שקוראים לו רשות השידור.

אני מבין שאדוני היושב-ראש מכוון לפרשת השבוע.

יצא ככה טוב. פרשת תולדות עכשיו.

מאז שעשיתי קמפיין למזוזות אני נזהר, שלא עוד יעשו עלי כתבות שאני חס וחלילה גם יהודי.

עפר, שמעת את הכנ"ר. הכנ"ר אמר את הדברים בצורה ברורה, לא מתחמקת, לא ליד, אמר: אתם פשוט הורגים את הכול, מהארכיון ועד – בקיצור, לא יקום תאגיד ציבורי חדש לשיטתם.

לשיטת מי לא יקום?

לשיטתו של הכנ"ר.

אני לא מבין מה זה קשור.

יקום אולי תאגיד, אבל בלי הארכיון, בלי הרחבות.

ארכיון זה דיון אחר. אדוני היושב-ראש, דיון על הקמת התאגיד הוא דיון חשוב, קיימנו אותו - - -אני לא חושב שזה הדיון.

קודם כול, אני מודה לאדוני שמנהל לי את הדיון. ברשותך, אני אומר זאת, שאין לי כוונה לפתוח את הדיון עכשיו. האמת, זה מה שהוא אמר. לא ביקשתי מעפר עכשיו לפתוח את כל היריעה, אלא לומר: הדברים שנאמרו כאן, אני אומר אותם, גברתי, בצורה ברורה. אני לא אומר: אולי יקום – לא יקום. לפי הדברים שאומר כאן הכנ"ר, באופן שבו הדברים מתנהלים, בסופו של התהליך הזה, מהארכיון שהוא אבן מרכזית בתהליך הזה, עבור דרך העובדים, עד הפקת יצירת מקור – לא יקום.

יקום על ריק.

לא, זה לא נקרא יקום.

לפני שנשמע את האוצר יש לי - - -

איתן, אני רוצה להתייחס.

אז עיסאווי ונחמן.

ברשותך, כאן עלו דברים, אני אישית הופתעתי איך הדברים מתנהלים. אני מעוניין לשמוע את מנהלת הארכיון, איך הדברים התנהלו עד עכשיו שם. בשתי דקות.

יותר טוב לך שלא תשמע.

איפה מנהלת הארכיון? נשמע שתי דקות איך הדברים התנהלו. לי זה חשוב. מה, לא היה גיבוי עד עכשיו לפני זה? הדברים התנהלו ככה?

היא תספר לך סיפורי אלף לילה.

עיסאווי, אתן, אוקיי. בבקשה, נחמן.

תראו, הסוגיה הזאת מוכרת לי היטב בתקופה שהייתי יושב-ראש רשות השידור, והוזעקתי לא פעם ולא פעמיים כדי לנסות ולחלץ את הארכיון, שאז כמובן היה עולה הרבה פחות ואז היו עולים על המסלול, והבעיה הזאת כבר היום הייתה נפתרת בצורה כזו או אחרת.

על איזה שנים אתה מדבר?

על 2000, 15 שנה. וכבר אז זה היה קרוב לנקודת – עכשיו, אני תמה בכלל איך הם יכולים למצוא משהו בארכיון הזה, איך הם יכולים להוציא אותו.

אפשר הכול למצוא.

בסדר. באמת, הארכיון נראה כמו ארכיון, במקום שייראה כמו ה-state of the art, שהיום נראים הארכיונים בכל העולם. זאת הבעיה האמיתית. בכלל זה במקרה ברשות השידור, לצורך העניין. במקרה רשות השידור הייתה שם מ-67'-68' והתחילה לתעד, אחרת אף אחד לא היה עושה את זה, ומדינת ישראל לא היה לה היום כמעט שום תיעוד בפילם או בווידיאו. לא היה. הם היחידים שעושים את זה, בלעדיהם אין.

כשהתחלנו ברשות השנייה, גם כן נקטתי שיטה של לשמור, הוריתי להם ובסוף עשינו את זה בעצמנו, לשמור את כל החומרים המשודרים בערוץ 2 לסוגיו. אבל אני לא יודע מה קורה שם.

הדבר הכי מרכזי זה שמה. אי-אפשר יהיה לספר את ההיסטוריה של מדינת ישראל בעוד 100 שנה בלעדיהם, אי-אפשר יהיה.

בעוד עשר שנים.

בסדר. אני מסתכל קדימה.

לכן אני חושב שגם בכלל צריך לחשוב על מקורות כספיים מחוץ לרשות השידור. אולי הארכיון הלאומי, אולי איזושהי דרך אחרת. הם לא יוכלו לקחת 130,000,000 שקל, הם בקושי עוברים כל חודש תשלום משכורות.

ולכן אני חושב שאתה צריך לקחת על עצמך תפקיד מוביל בעניין הזה. אנחנו צריכים לצלצל בכל הפעמונים – שלמה, אתה יושב פה, תעביר את זה לראש הממשלה, היסטוריה הוא יודע, חוץ מפה ושם טעויות - - -

- - -

לא, עזוב, לא מתחשבנים אתו עכשיו. הוא היסטוריון, הוא מבין, הוא מבית – זה כמו שיש לכם את המועצה, יש לכם את הקרן הזאת לשימור.

כן, של פינסקי, יש שם מלא כסף.

אני לא יודע אם יש מלא.

אני יודע שיש מלא.

מוכרח להימצא מקור חוץ תקציבי. זאת תהיה, אני לא אוהב את הביטוי הזה, זאת תהיה בכייה לדורות. אני לא אוהב את זה, אבל זאת תהיה בכייה לדורות. והאישה המופלאה הזאת שיושבת שם, בילי, היא מחזיקה בציפורניים ובידיים ובכל מה שיש לה כדי שהעסק הזה לא ייפול. רק תדעו להעריך.

אוקיי. אי-אפשר לשכפל אותך, אז ככה גם כן יעשו דיגיטציה.

ישמרו עלייך.

כן, פרופ' יוסי יונה.

תראו, אני באמת, אדוני היושב-ראש, רוצה להצטרף, בכאב הייתי אומר, לדברים שחברי נחמן שי אמר. הדברים האלה ממש לא יעלו על הדעת, סליחה על השימוש בקלישאה מהסוג הזה. אבל אם אנחנו חברה שכל הזמן חוגגת את העבר שלה, רוצה להתחבר אל העבר שלה, מציינת את ההיסטוריה שלה העמוקה, הארוכה, והנה התנהלות שבאמת לא ניתן לתאר אותה אלא כהתנהלות מופקרת למול מה שאתה כינית בצדק רב, נחמן שי, נכס לאומי.

הרי היה צריך להפריד את זה באמת מכל הסוגיות של הכונס נכסים והפירוק ותקופת המעבר וכו'. התגייסות, התגייסות שהיא ציבורית, התגייסות שהיא אמיתית, התגייסות שהיא מעניינינו. ההיסטוריה שלנו מונחת שם והיא נרקבת. זה לא יתואר דבר שכזה, שההיסטוריה שלנו, נותנים לה להיות בתוך שלוליות, דפים שהם לא יודע מה, סרטים מתפוררים וכו'. איך אפשר בכלל לקבל דבר כזה?

עכשיו, אני לא יודע, נחמן אומר: הגוף הזה והאחר. לא, זו צריכה להיות איזושהי באמת קריאת פעמונים מצלצלים לראש הממשלה, למדינת ישראל, לממשלת ישראל, פשוט לגייס את הסכום הזה, ולהגיד שזה אתם יודעים מה, פרויקט ייחודי.

לא עסקנו פה בשידור הציבורי, אוקיי? עזבו את כל הנושא הזה. אלא פשוט לומר: יש כאן איזשהו פרויקט הצלה של הארכיון הזה. אני פשוט לא מבין כיצד נושא שכזה אפילו הופך להיות חלק ממשא ומתן בתהליך המעבר בין העבר לבין העתיד. ואני מתריע ותובע מכולנו שנתגייס לדבר הזה באמת כפרויקט לאומי, אחד מהחשובים ביותר שניצב לפנינו.

אוקיי. תודה. כן, גברתי, שם ותפקיד לפרוטוקול.

אסנת טרבלסי, יושבת-ראש פורום היוצרים הדוקומנטריים. ואני רוצה בצניעות לקחת איזשהו קרדיט לעובדה שדנים פה, כי נזעקנו לפני כשבועיים אחרי שהגיעו אלינו, אלי במיוחד, כי היצירה הדוקומנטרית ניזונה, זו הזרוע הכי חשובה שלנו, כשאנחנו עושים סרטים, אם עושים עכשיו סדרה על תולדות ארץ ישראל לרשות השידור, ואם עושים סרטים כמו העיוורים שזכה אתמול גם בפרסים על משוררות, סופרים וכו'.

המצב של הארכיון הוא בכי רע, ולא אחזור על הדברים שאמרו חברי הכנסת. אני רק רוצה להוסיף עוד שני דברים. המצב הפיזי של הסלילים ושל החומרים הוא בכי רע. אבל גם הסיטואציה שאנחנו כיוצרים באים, תבינו, וזה שנים כבר – עשיתי עכשיו סרט על הסרט הערבי של יום שישי. היינו צריכים לראות סרטים.

דרך אגב, דרך הסרט הערבי אפשר לראות את כל השינוי שחל. ממש.

לגמרי. אביא לראות את – עכשיו, באים לחפש חומרים, הקטלוג הוא ידני רוב הזמן.

לא, הכול ממוחשב.

לא, אבל יש דברים שצריך. אם אנחנו רוצים למצוא דברים שנמצאים בפילם, אנחנו צריכים לעשות להם העברה על חשבוננו, באולפנים שאומרים לנו ברשות השידור, לא בכל מקום. יש איזה כאוס. ולא נדבר על ארכיון הרדיו. סליחה, את צודקת, בארכיון הרדיו, אם אראה לכם איך הדברים מקוטלגים, אתם לא תאמינו שאנחנו ב-2015. זה פשוט לא יתואר: כרטיסיות שהכתב עליהן - - -

לא לא, כל הכרטיסיות עברו דיגיטציה. סליחה.

סליחה, עכשיו עושים סרט על בן גוריון, הבמאי שלח לי תמונות של הכרטיסיות, שהן חצי מחוקות.

תשלחי אותו אלי, אראה לו בדיוק איך מחפשים במערכת הממוחשבת שלנו.

שלא נדבר על איך המצב של הדברים נמצא.

לא לא, זה לא נכון.

סליחה, לא, הוא המנהל שמה.

בסדר, אני אומרת את זה על סמך ההתנסות של יוצרים שעושים סרטים ומגיעים, גם לארכיון הרדיו וגם לארכיון הטלוויזיה, וצריך לעשות את העבודה הזאת.

מעבר לזה, שפה אולי גם נצביע על עוד כשל שקורה בתקשורת הזאת בין הכנ"ר לבין האוצר, שפיטרו אנשים ולא הביאו אנשים חדשים ונוצר – יש עכשיו את בילי, אני לא יודעת אם יש לה עובד או שניים, הם לא יכולים לעמוד בעומס הפניות. הם לא יכולים לעמוד בעבודה שהם צריכים לעשות. אז זה גם צריך.

תודה לך. ד"ר תהילה אלטשולר, בבקשה, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בוקר טוב. אני רוצה להתחיל במה שאמר הכנ"ר פה קודם על זה שהארכיון באמת הוא המיקרוקוסמוס בשביל להבין את כל מה שקורה ברשות השידור. מבקר המדינה כבר דיבר על זה, ועדת לנדס דיברה על זה, ואין שום צורך לחזור. אף אחד לא היה נותן לילדים שלו להיות בתנאים פיזיים כמו אלה שאנחנו נותנים לנכסי התרבות של מדינת ישראל להיות בהם. אנחנו מאוד עסוקים בלהגן על כל מיני דברים מפני סיכונים לא קיימים, ואנחנו לא דואגים לארכיון של רשות השידור.

אבל אני רוצה לגעת פה בשתי נקודות. הנקודה הראשונה היא שאלה שמופנית כלפי האוצר. כל הזמן מדברים פה על הכנ"ר שפונה לאוצר והאוצר שמחזיר לכנ"ר. מה קורה שם באמצע? מהי פרוצדורת המימון של רשות השידור היום? איך בדיוק תהליך קבלת ההחלטות הזה מתרחש? איפה השקיפות של התהליך הזה? יש רואה חשבון חיצוני, הוא זה שצריך להחליט לגבי ההתקשרויות – הוא מעכב? באוצר מעכבים? איך יכול להיות מצב שהתחייבו לתת 6,000,000 שקלים למטפים, in heaven's name, אנחנו לא מדברים עדיין בכלל על הארכוב של הארכיון – איפה הם? והדבר הזה הוא דבר שבעיני טעון הבהרה. ויש צורך שהוועדה תדרוש לדעת אותו. איך נעשית או איך מתרחשת פרוצדורת המימון של השידור הציבורי עכשיו?

בנוסף, אני חושבת שמה שעוד היינו שמחים לראות, ארגוני היוצרים וארגוני החברה האזרחית, זה את תוכניות העבודה שנעשו כדי להציל את הארכיון. זאת תוכנית עבודה רב-שנתית, נוכל להסתכל עליה, אולי גם חברות מסחריות אחרות שיש להן רעיונות בצורה קצת יותר אפקטיבית, אולי קצת יותר זולה, אולי יהיה משקיע שיהיה מעניין אותו להיכנס לדבר הזה. אנחנו רוצים לראות את תוכניות העבודה, אנחנו רוצים להיות מסוגלים לעקוב אחר היחס בין התכנון לביצוע.

והערה אחרונה, והיא באמת קשורה גם לדיון קודם. אחת המטלות שלקחתי על עצמי כארגון חברה אזרחית סביב תהליך החלפת המנוע תוך כדי נסיעה שמתרחש כאן עם רשות השידור, הוא לוודא שלא נקבל עוד מאותו דבר. והדבר הזה נכון גם לגבי העתקת מסמך נקדי כמות שהוא ב-2015, שזה דבר חסר שחר בעיני. אבל בה במידה אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו באמת שומרים על הארכיון ברמה העמוקה שלו, מתוך תפיסה שמי שיצטרך להשתמש בו אחר כך אלה אזרחי מדינת ישראל. האם ארכיון רשות השידור צריך - - -

את מי זה מעניין?

אותי זה מעניין. זה מעניין את הילדים שלי בעיקר.

אין אקזיט שם, מה יעניין את האוצר? אין אקזיט.

זה מעניין בעיקר את הילדים שלי. ומה שאני רוצה לומר פה, ובאמת הרחבתי על זה בחוות הדעת, אבל להגיד את זה במשפט אחד: ארכיון רשות השידור לא עומד לבד, הוא חלק ממארג הרבה יותר רחב של מידע שמגיע לנו לקבל. זה יכול להיות מידע מהלמ"ס וממרכז מיפוי ישראל, זה יכול להיות מידע על התיאטרון הלאומי, הצגות של התיאטרון הלאומי. הממשק כדי לחפש את התכנים האלה יהיה חייב להיות ממשק אחיד.

לא יכול להיות מצב שבו אנחנו עסוקים היום רק בסלילים ולא שואלים את עצמנו איפה החזון, מה צריך להיות החזון. האם החזון צריך להיות למשל שכל המידע צריך להיות פתוח בצורה חינמית? שכל המידע צריך להיות פתוח בצורה חינמית אולי גם לשימוש מסחרי? הרי הדבר הזה נעשה מכסף ציבורי, יפוצו מעיינותיו החוצה. כל השאלות האלה הן השאלות שאין לגביהן מספיק דיון ציבורי היום.

לכן, אם יורשה לי, כשבאמת מתחילים או ממשיכים את התהליך הזה, חשוב מאוד לשתף את התקשוב הממשלתי, חשוב מאוד לשתף את גנז המדינה. אלה אנשים עם יידע איך משמרים יידע לדורות הבאים. תחשבו על "גוגל", השאלה של הקטלוג הופכת להיות השאלה הכי חשובה בעידן הדיגיטלי. ולכן לחשוב היום באיזה דרך אנחנו מארכבים את הארכיון, היא זאת שתעזור לנו. כי אמרה פה בילי נכון, אפשר אולי למצוא כל דבר היום בארכיון רשות השידור, אבל זה עולה המון כסף.

לא לא לא.

רק שנייה. למה זה עולה המון כסף? תרשו לי להציע לכם. זה פרדוקס ארכיון רשות השידור. ככל שנתמהמה עם הדיגיטציה, ככה יעלה יותר כסף לחפש בארכיון, ויעלה יותר כסף לקבל את החומרים. כמה שהשליפה של המידע תהיה יותר פשוטה, כך באמת עלות החיפוש תרד. תודה רבה.

תודה לך. אני רק רוצה ברשותכם להזכיר, שוחחתי - - -

את הנדל"ן גם אפשר לחלק, כי זה כספי הציבור. אפשר לחלק את זה לאנשים. מה זה שייך?

מה זה שייך?

איזו מין אמירה זאת?

מה זאת אומרת מה זה שייך? הציבור נהנה? אין לו רשות להיכנס ולראות את נכסי הצאן ברזל שלו?

גם הפרסומות בקול ישראל הן כספי ציבור, אז נחלק אותן גם? מה זה השטויות האלה?

חיקה.

לא, נמשיך לשלם - - -

יש עוד ארכיון - - - כסף בעולם?

סליחה, אוציא אתכם מפה, זה משעמם אותי מה שאתם אומרים. סליחה, אם לא שמתם לב. מאוד משעמם. אני רוצה להגיד לכם את הדבר הבא.

- - -

סליחה, אתה רוצה שאוציא אותך?

לא, חס וחלילה.

די, עזוב. שנייה, אני רוצה להבהיר. מה אתם מפרשנים אחד את השני? היא לא אמרה דבר כזה. אני מבין את מה שאתה אומר, אתה מגן על מי שאתה צריך להגן, היא בסך הכול אמרה, דרך אגב זאת אמירה שרצה כבר שנים בחלל האוויר, יכול להיות שאין לה בסיס, יכול להיות שאין לה בסיס.

אני משתדלת בדרך כלל לא לומר אמירות שאין להן בסיס.

תהילה, לא אמרתי שאת יושבת קרנות ושמעת את זה באיזושהי פינה. לא אמרתי. כתבת פה דוח, הוא מספיק גדול, ויש כאן דוח של מבקר המדינה שאומר את הדברים דבר דבור על אופניו. כל הנקודה היא, חיקה, שהיא בסך הכול אמרה פה דברים מאוד ברורים. אני מכיר את זה, זה בסדר גמור שאתה מגן על המערכת, אבל לא צריך להיסחף עם האמירה הזאת.

כי זה לא הסיפור, הסיפור הוא כאן, כפי שאומר מבקר המדינה, ואני מצטט, אם יורשה לי, הוא אומר כך: "שימור וגיבוי של נכסי מורשת – החומרים השמורים בארכיונים של הרשות נתונים בסכנת כליה" – כליה זאת לא מילה מכובסת – "בשל היעדר התנאים הנדרשים לאחסון נאות, בשל עייפות החומר של הפורמטים השונים ובשל שחיקה של הסרטים מהשימוש התכוף בהם. נוסף על כך, ארכיוני הרשות אינם עומדים בדרישות הבטיחות למניעת שרפות ואין בהם מערכות לגילוי אש ואף לא מערכות לכיבוי אש.

רוב החומרים ששודרו בערוץ הראשון ממועד הקמתו ועד ינואר 2013" – עכשיו אנחנו בנובמבר 2015 – "אינם מגובים. רק בשנת 2012 תקצבה הרשות את הגיבוי של כל מערך ההקלטות של שידורי הרדיו".

"על הנהלת הרשות לפעול בנחישות ובמרץ להשלמת פרויקט הדיגיטציה ברדיו ובטלוויזיה ולהיערך להשלמת ההמרה של הסרטים שאין בכוונת האוניברסיטה לממן את המרתם. כל דחייה נוספת של השלמת הפרויקט עלולה לגרום לאבדנם של החומרים ולעכב את הנגשת חומרי הארכיון לציבור הרחב.

על הנהלת הרשות לנקוט את האמצעים הנדרשים לאחזקת חומרים ארכיוניים בהתאם לתנאי השימור והגניזה הנדרשים על ידי גנזך המדינה, וכן עליה לפעול לאלתר לעמידה בהוראות הבטיחות למניעת שרפות.

על הנהלת הרשות להפיק לקחים מהממצאים שהועלו לגבי תוצאות המכרז לשיקום סרטי הפילם, וכן עליה ליצור כלים יעילים לפיקוח על ביצוע שירותים הניתנים לה, כדי שתמלא את חובתה כנאמן הציבור – המופקד על אינטרסים ציבוריים ועל כספי ציבור – להבטיח כי ייעשה שימוש מיטבי בכספי ציבור".

דהיינו, קודם כול, כל מה שכולנו אמרנו, המבקר אמר בצורה הכי ברורה, הכי חדה, לא ליד, לא מכובס. עכשיו, אני אומר לכם, מי שהיום מנהל את רשות השידור: המבקר לא סופר מי היה אז – היום אתם המנהלים, האחריות היא שלכם.

ואני אומר לכם, שאני תובע מכם לצלצל בכל הפעמונים, כמו שאחד מחברי הכנסת כאן אמר, ולהדגיש, אם הבעיה, לא נצא מכאן עד שנדע בדיוק על מי אנחנו מכוונים את כל ה"ספוטים", את כל הזרקורים, כדי שנדע בדיוק מה הולך להיות עם הארכיון. אנחנו לא יוצאים מכאן, יאיר, בלי שאנחנו יודעים - -

על מי מוטלת האחריות.

- - על מי מוטלת האחריות ומי צריך לתת את התשובות, כי אני אומר לכם: בעיני יש כאן עניין פלילי, אם לא מטפלים בסיפור הזה.

רשלנות פלילית.

יש פה רשלנות פלילית. אני אומר את זה. אני חובב היסטוריה.

דרך אגב, לפרוטוקול רק, מה שאמר חבר הכנסת עיסאווי פריג', שלא תטעי, הוא לא יצא חוצץ נגד דברייך, הפרוטוקול לא מבין ציניות. הוא התייחס לדברים בציניות, שהטיפול לא נעשה כי אין כאן איזה סוג של אקזיט שאפשר לעשות ממנו רווח.

נכון, אין לו רווח.

בבקשה, יאיר, שם ותפקיד לפרוטוקול.

יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים. קודם כול, אני מרגיש שלמדתי היום פה מהאוצר שיעור טוב לחיים: אם תעצור אותי המשטרה על מהירות מופרזת, אגיד שאני חושב שיש פה איזה לקונה בחוק ושיש לי חוות דעת משפטית שאומרת שאפשר לנסוע הרבה יותר מהר ממה שכתוב בחוק.

אני חושב שחלק מרכזי מכל הסיפור פה של רשות השידור, וזה נוגע גם לארכיון אבל נוגע גם לדברים אחרים, זה העניין של המימון. למיטב הבנתי, אין שום לקונה בחוק. זאת אומרת, היועצת המשפטית של הוועדה כבר אמרה שהחוק אומר בצורה מפורשת מי היה אמור לממן את רשות השידור. נאמרה שיש איזה חוות דעת משפטית מסתורית שיש למשרד האוצר, שמאפשרת לו על פניו לפעול בניגוד לחוק, כפי שכל היתר תופסים אותו.

אני רק לא מבין איך זה קשור לדיון. יש פה דיון על הארכיון שלאורך שנים לא טיפלו בו. עכשיו בזמן פירוק צריך 130,000,000, זה לא חלק מהפירוק. רגע, אז עם כל הכבוד, מה זה קשור לדיון הזה?

תודה על ההערה. אני חושב שאחרי הרבה מאוד פעמים שאנחנו מקיימים את הדיונים האלה פעם אחרי פעם, אני חושב שמשרד האוצר צריך להראות את חוות דעת הזאת ולהראות על מה היא מתבססת.

- - - מה קשור?

אגיד למה זה קשור. כי אני חושב שעניין ארכיון רשות השידור הוא בסך הכול עוד דוגמה לבעיה שדברים פה לא מתנהלים כמו שצריך.

יש מלא בעיות ברשות השידור, כי היא לא נוהלה לאורך שנים. זה לא קשור לעובדות. למה הארכיון מוזנח 20 שנה? זה קשור לפירוק?

תראה, לא היית חלק מהליך החקיקה של חוק רשות השידור, לא היית אז חבר כנסת.

לא, לפחות בגרסה - - - הייתי מעורב, אני חבר הוועדה, עבדנו על זה לאורך - - -

אוקיי. אני לא חבר כנסת, אבל עדיין יש לי זכות דיבור בלי הפרעות.

אתה צודק.

אני חושב שישבנו לפני קצת יותר משנה הרבה מאוד אנשים שיושבים פה בחדר, אבל גם אנשים אחרים, והיינו חלק מתהליך חקיקה שהובטחו בו הרים וגבעות, ומאז אותם הרים וגבעות שהובטחו דברים פשוט מתנהלים לא כמו שצריך.

אוקיי. תיכף נשמע את האוצר. כן, בילי.

אני קודם כול רוצה לברך על הדיון הזה. ואני חושבת שהריבון אכן צריך להידרש, כפי שנעשה במדינות אחרות, להצלה של ארכיון לאומי. בממשלה כבר הכריזו לפני כמה שנים שהארכיון הוא לאומי, אבל אין כיסוי פיננסי לזה. וזה תפוח אדמה לוהט שזורקים אותו מאחד לשני. הנהלות מתחלפות. אני יודעת שהכנ"ר עשה מאמצים גדולים מרגע שהוא נכנס, אבל בלי כסף זה לא יזוז.

וה-130,000,000 – לא צריכים לשים אותם על השולחן ברגע זה. זו תוכנית לחמש שנים. ואני חושבת שאם כל המדינות עשו את זה, יש פה מספיק כסף, אני קוראת כל יום בעיתונים איך מאות מיליונים רצים ממקום למקום.

הארכיון שלנו, בזכות כוח אדם מקצועי, שעזב אגב מרביתו בעזיבה לא מבוקרת, ארכיון הטלוויזיה מקוטלג לעילא ולעילא, יש לנו היום שני ארכיונים, מ-2013 יש לנו ארכיון דיגיטלי. ואין לו גיבוי, צריך להיות גיבוי במקום מרוחק. והארכיון האנלוגי שמן הסתם בגלל האמצעים שלו, הפורמטים השונים, לא היה לו מעולם גיבוי.

הדברים הללו נמצאים בסכנת כליה. הארכיון בשנתיים-שלוש האחרונות עשה את כל ההכנות לפרויקט הדיגיטציה. הסבנו את כל התוכנות של מסדי הנתונים האנלוגיים והכנו את זה לפרויקט דיגיטציה. זו עבודה שחורה וקשה מאחורי הקלעים. מה שאנחנו צריכים עכשיו זה את התשתית הטכנולוגית. וכאן יש כסף, יש לנו תוכנית עבודה. לא תהיה ברירה, נצטרך לגייס אנשים חדשים ולהכשיר אותם.

אבל אני חושבת שאנחנו חייבים עכשיו לעשות את זה. מישהו צריך להיות אחראי, כפי שיושב-ראש הוועדה אמר, ולהתחיל את זה עכשיו. כי עברה כבר שנה, הסרטים התדרדרו, תחלוף עוד שנה. צריך להחליט מי עושה את זה, ביחד עם התאגיד החדש, להתחיל את זה ולהעביר את זה לתאגיד החדש. אבל מה שהברור שהסטגנציה הזאת, לא ניתן להמשיך אותה.

צריך להצביע על אחראי. מי לוקח את האחריות ואת מי מאשימים?

חברים, אנחנו צריכים להתכנס לכדי סיום החלק הזה. אדוני הכנ"ר, בבקשה.

דבר אחד אני רוצה להצטרף למה שהרגע ציינה בילי. זאת נקודה נכונה. רק לידיעת הוועדה, לא נותרו הרבה עובדים בארכיון לפעולה, ונוכל לגייס ממערכים אחרים של הרשות, כיוון שתהליך הפרישה מרצון היה תהליך בלתי מבוקר, עקב כוחות שפעלו מעל המפרק בין ההסתדרות לבין המדינה.

לגבי המימון, כאמור, נכון, מדובר, כמו שאמרתי קודם, ב-130,000,000 שקלים בסך הכול. זה לא אומר שהכול ביום הראשון. תוכנית הדיגיטציה והשימור היא תוכנית לסדר גודל של חמש עד מקסימום שבע שנים, וכמובן שהמימון אמור להיות פרוס בהתאמה על פני התקופה הזו.

לפי התוכנית הזאת נסיים עוד לפני ה-BBC.

טוב, לפני שעפר עונה, יש כאן חומר ארכיוני שהוא בדיגיטציה, שאני מבקש אפרופו, איך אומרים, יש לנו כל הזמן דז'ה וו. אז היועצת המשפטית העלתה מן האוב הלא רחוק את הדיון בעניין הזה, איך אומרים, מעניין לעניין באותו עניין. אנחנו אוהבים גם לחזור ולשוחח על עניינים ולטחון אותם עד דק, בעיקר כשלא קורה איתם כלום.

אז יש פה מהדיון של הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, מה-2 ביולי 2014. אדלג כך ואגיע לעניינים – בילי, את כוכבת, ולטובה, חס וחלילה, שלא תהיי מודאגת – בילי סגל: כי אני חושבת שלא מספיק - - - כי הנהלה שלא יהיה לה כסף תסתפק בלהנגיש ברזולוציה מאוד נמוכה. גם תהליך השימור שלנו היום, זה נכפה עליי, אנחנו עוד לא התחלנו אותו, אבל אני דרשתי רזולוציה הרבה יותר גבוהה, כפי שנהוג בעולם; שר התקשורת גלעד ארדן: מה, לא התחלתם? אמרו לי שאתם על סף סיום; בילי סגל: תשאל אותי אז אני אגיד לך; שר התקשורת גלעד ארדן: אברהם לא העביר 15 מיליון מתכנית תמר לעניין? בילי סגל: לא; שר התקשורת גלעד ארדן: מה לא? בילי סגל: עדיין לא הועבר; ואז אני אומר: זו בעיה בהנגשת הכסף; שר התקשורת גלעד ארדן: עבר או לא עבר? בילי סגל: לא עבר. אני מוכרחה – ואיזה גמגום קל – הארכיון היום כבר מוכן; שר התקשורת גלעד ארדן: טוב, אבל מה ההערות שלך לסעיף? מה היה היה.

ואז כבר עוברים לסעיף - - -

ואז אנחנו עוברים לדברים אחרים. בקיצור, איך אומרים, מספרים עלינו בדיחות בחלם.

אם לא יקרה שום דבר, כשנכניס בפעם הבאה את הקלטת של "נאום הקופים" של דוד לוי לטייפ, מה שנראה זה שלג. זו השורה התחתונה.

מה שאני רוצה לומר לכם – חברים, עפר, בבקשה.

כל עוד אין אחראי, אין אשם, אין את מי להאשים.

יש הנהלה לרשות השידור. אני לא מבין מה אתה - - -

אין משרד תקשורת. יש יחידת סמך שמנסים לשייך אותה - - -

לפני שעפר אומר, אני - - -

אין אחראי. על מה אתה מדבר?

עיסאווי, אני רוצה רק ברשותכם להכניס כאן, פשוט כדי להזכיר לנו, גם למה שאמר יאיר לגבי התהליכים. היועצת המשפטית של הוועדה, בשבתה כיועצת המשפטית של הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, התייחסה בזמנו לשאלה מאוד מרכזית, שהיא מה קורה בתקופת הביניים, כשיש הפסקה של תשלום האגרה, ויש את החלל הזה עד שהרשות תתחיל לפעול, תקום ותפעל על-פי כל הכללים, ויש סעיף תקציבי מסודר.

נכון, סעיף 113 לחוק.

נכון. ויתרה מכך, אני רוצה להזכיר שבכל הדיונים זה היה נושא מאוד מרכזי בשיח, חבר הכנסת עיסאווי פריג', היית חלק ממנו, כי היו לנו דאגות וחששות על השלכות פוליטיות שעלולות לנבוע מכך שהאוצר יעביר את הכסף. ודנו בכל השאלות - - -

לאו דווקא השלכות פוליטיות, פשוט שהכסף לא יזרום.

נכון. אני מסביר דבר דבר. ובשורה התחתונה, שבתהליכים כאלה ואחרים לא יהיה כסף.

אז מה? היה כתוב.

ואז היועצת המשפטית הוציאה את חוות דעתה שאומרת שכל עוד השידור הציבורי לא מתחיל לפעול במתכונתו החדשה חובת האוצר היא להמשיך ולהעביר את הכסף, גם כשאין אגרה. זה אם אני אומר את זה בשורה - - -

החוק קובע את זה, זה לא אני קובעת את זה.

לא. ברור לי. הרי חוות הדעת שלך נובעת, כי מישהו רצה לפרשן את זה אחרת.

- - - פשוט הביא חוות דעת אחרת.

אז זה העניין. לכן הדברים ברורים, האוצר היה מחויב. הבעיה היחידה - - -

- - -

סליחה, חברים, תזמין אותו לקפה.

אחרי זה.

תודה. מה שאני מנסה לומר, שבתוך הדיון הזה האוצר אמר אז לפרוטוקול שהסיבה היחידה, וזה מה שהתחיל גם לומר עפר, שבזמנו הם עצרו את התהליך, כיוון שהגענו לשלב שלא היה ברור לאן כל הסיפור הזה הולך. והדברים נאמרים, נכתבו בפרוטוקול.

ומרגע שלשיטתם – אני מביא דברים, מנסה להשתדל ולהביא דברים, עפר, בשם אומרם – ומרגע שהלקונות האלה הוסרו, לא צריכה להיות מניעה מהעברה תקציבית מסודרת על-פי מערכת היחסים.

מי אמר לך שהלקונות הוסרו?

הוסרו.

לא אמרתי. אני רק מצטט עדיין את הדברים. מרגע זה, אנחנו פה בתחילת הדיון בסעיף הזה, אומר הכנ"ר: בכל הכבוד, כבר סיימנו את הלקונה, סיימנו את כל הבעיות. אמורה להיות מערכת יחסים עקב בצד אגודל, במובן הזה שיש תוכנית שאמורים להתקדם לתוכה.

אומר הכנ"ר, אומרת ההנהלה הנוכחית של רשות השידור, שהדברים לא מתקדמים ובעצם הכול או כמעט הכול מעוכב. אני לא מציע לך להתחיל לשקול מילים.

לא. האוצר כן מממן אותו באופן שוטף בשוטף פלוס רבעון. זאת אומרת, אחרי שמסתיים הרבעון - - -

הוא בסדר, האוצר.

- - אחרי שזחלנו והקופה התרוקנה.

אבל לא לטובת כל מה שהשידור הציבורי - - -

עפר, בבקשה. חברים, סליחה, הוצאנו את כל אשר יש לנו לומר. בבקשה, עפר, ואף אחד לא מפריע לו.

לגבי ההתנהלות, באמת מאז שתוקן החוק בוועדה וזה מוסדר העניין, באמת מבחינתנו, גם האנשים של דוד ידברו, אנחנו עובדים – דוד, אתה צריך להבין את זה – כל גוף ממשלתי שעובד עם כספי ציבור, וכל הממשלה מתנהלת ככה, כפוף לביקורת ופיקוח של משרד האוצר, כי אנחנו אחראים על הכסף של כולם פה, על הכסף של הציבור. אין מה לעשות.

הגוף שהכי מחויב לתהליך הזה, וזה מהשר ועד אחרון האנשים אצלנו, זה תהליך של הקמת רשות השידור החדשה במשרד האוצר. זה פרויקט שהוא סופר חשוב לנו, אני חושב שהוא חשוב לאזרחי מדינת ישראל, ולא נעשה שום דבר במזיד לפגוע בו.

מצד שני, יש לנו אחריות מתוקף תפקידנו. וכסף שעובר, אז יש רואה חשבון שמבקר ובודק את החשבוניות. ואנחנו רואים את הצעת התקציב - - -

- - -

דוד, לא הפרעתי לך.

דוד, אתן לך. דוד, ברשותך, את כל השיחה הזאת הייתם צריכים לנהל במקום אחר במקום לנהל אותה עכשיו.

אנחנו מנהלים. חבל לי שהוא עושה את זה, אני לא מבין את האינטרס, אבל - - -

עפר, עזוב את זה. אני מבקש שתציג את הדברים כמו שהם.

מה זאת אומרת? גם יש אינטרס ציבורי: אנחנו רוצים לדעת.

לא, בסדר גמור. אפרופו, אני מאוד מסכים האמת עם כמעט כל הדברים שאמרה תהילה. לגבי כל הצעת תקציב שהכנ"ר מגיש לאוצר, אני מבחינתי, תגידו לי אם מבחינתכם, שיהיה פומבי, ביום שהוא מפרסם אותה שיהיה באינטרנט, פתוח לכל הציבור, אין לנו מה להסתיר שם.

גם השאלות שאנחנו מגישים לך, אין לי בעיה לשלוח אותן לכל הציבור, ואת התשובות שלך. כל התהליך הזה, אם אתם רוצים שיהיו שקוף – מול הוועדה, מול הציבור - - -

רעיון לא רע בכלל.

בכיף. אין לנו מה להסתיר, אנחנו גאים בעבודה שאנחנו עושים. זה דבר ראשון.

רק, עפר, איך אתה מתייחס למילים שכתובות בחוק, אולי אני לא מבינה אותן נכון, בסעיף 113(ב)(3), שמתייחס להגשת בקשה רבעונית. וזה אני מבינה, הכנ"ר אמר שהוא מגיש תמיד בקשות רבעוניות לפני הרבעון. נאמר ככה: הוגשה לפי פסקה (2) בקשה רבעונית, יועבר הסכום הנדרש לפני תחילת הרבעון.

נכון. זה מה שאנחנו רוצים לעשות, חד-משמעית. הסעיף הזה מקובל וככה אנחנו רוצים לפעול.

אבל אני מבינה שאומר פרופ' האן שמעולם הוא לא קיבל לפני תחילת הרבעון.

זה לא מעולם. חבר'ה, אתם צריכים להבין - - -

- - - אבל הרבה אחרי.

סליחה, עפר, חברים, אני שמח שניתנה לי הזכות להפגיש ביניכם, ולהבין איך בדיוק אתם פועלים. אנחנו לא נצא מכאן עד שנבין, שלא יהיה "אכלו לי, שתו לי". עכשיו אנחנו בדיון "אכלו לי, שתו לי" – העברתי, לא העברתי, הגשתי, לא הגשתי.

לא, הכול פתוח.

סליחה, עפר. אתה אומר פתוח, הוא אומר פתוח, ושום דבר לא מתקדם. מה שאני מנסה לומר, כדי שהתהליך יהיה ברור, תסיים את הדברים שלך, חשוב לי לשמוע את הצד שלך, כמו שתמיד אני מאפשר פה בוועדה, ואחר כך נעבור לסיפור דרך שהוועדה רוצה שיקרה. אם יש אי הבנות, נסדיר אותן במקום.

בסדר גמור. לגבי העברה מראש, עוד פעם, העניינים פה, כל הזמן קרו דברים. זה גוף בפירוק, זה לא הרשות החדשה, שהעניינים יהיו עסקים כרגיל. מה לעשות, כל הזמן יש הפתעות. ברי, המנהל החדש נכנס – מתי נכנסת לתפקיד?

חודש.

חודש הוא נכנס לתפקיד.

בהצלחה, זו הזדמנות - - -

מאז, לא יודע, לפחות מבחינתו – עוד פעם, אולי אופתע שוב – היחסים מצוינים ויש אמון מוחלט, וכל בקשה שהגיעה אלינו אושרה, לפעמים בטלפון, בלי כל הנהלים ובצורה הכי off record, רק כדי שהעניינים יתקדמו, כי זה חשוב לנו. והוא יוכל להעיד על זה. לא יודע מה דוד אומר, זה מול ברי, וחד-משמעית, אני חותם על זה.

דבר שני, עכשיו רק הוא עובד על הצעת התקציב, אז הזמן עובר, מה אעשה, הוא נכנס לפני חודש. העסקים כרגיל, ואני חותם לך על זה פה: תהיה הצעה שתוגש מספיק זמן מראש, נאשר אותה ויועבר כסף מראש, אין לנו שום בעיה, ככה אנחנו מעדיפים לפעול. אנחנו לא עובדים בדיעבד עם אף - - -

אוקיי. הארכיון.

ארכיון. לגבי הארכיון, אני לפחות נתקלתי בזה פעמיים. פעם אחת בישיבה אצל גלעד ארדן, הייתה ישיבה, דוד, שהיית שותף בה, אצלו במשרד. שם נאמר, וגם אושר על ידינו, שהם יציגו איזה תוכנית להגנה מיידית מה שנקרא על ה"ספרינקלרים" והדברים האלה, ומבחינתנו אמרנו: זה דבר חשוב וראוי לתקצב, אין לנו שום בעיה.

פעם הבאה ששמעתי על זה, לפני כמה ימים ברי פנה אלי, אומר לי: מה לגבי הארכיון? מה השיקולים? אמרתי לו: עלא כיפאק, תציג תוכנית, אין לנו שום מניעה, זה נושא שאנחנו חושבים שחשוב לתקצב.

אז הם מאשימים - - -

לא, אף אחד לא אשם. אתם צריכים להבין, זה גוף בפירוק, אין לי שליטה פה על הכול.

עם כל הכבוד, יש מנהלים לרשות.

הם אשמים שלא הגישו?

יש לרשות מנהלים.

- - -

- - -

לא רוצה עזרה, סליחה. לא עזרתם עד היום, אנחנו נעזור עכשיו. די.

אנחנו לא עזרנו?

לא אתם. כאילו, כל אחד עכשיו נותן את העצות שלו. סיימנו את העצות.

עיסאווי, שמע מה אני אומר. הנושא הזה, ברגע שתוגש תוכנית, כפי שסוכם עם ברי, לדעתי זה – לא יודע, אתה תגיד תוך כמה זמן.

לא לא, סליחה. סיימת? בבקשה.

זה לגבי הארכיון, ההצלה המיידית מה שנקרא. לגבי פרויקט הדיגיטציה, שהוא הפרויקט הכי חשוב, ועוד בוועדת לנדס אמרנו את זה והכנסנו את זה לתקציב ההקמה, היה תקציב ייעודי לנושא הזה.

עכשיו, הייתה התלבטות, ופה עוד פעם אני מתחבר למה שתהילה אמרה, מי צריך לעשות את הדבר הזה? האם עושים את זה בטכנולוגיה כזאת או כזאת? עם ראייה החוצה כלפי הציבור או עוד פעם בראייה המיושנת של הרשות הישנה?

סברנו, וזה היה בשיתוף בזמנו עוד עם השר גלעד ארדן, שמי שנכון שיעשה את התהליך הזה זה עם הפנים קדימה, זה מי שרואה – עוד פעם, כל התהליך שנעשה – שייעשה, ולא צריך להרוס מה שכבר עשו, אבל הסכומים הגדולים, שעוד פעם, גם עליהם, ה-130 הזה הוא לא קדוש, ותיעשה עבודה, אלדד כבר עובד עליה, לראות איך אפשר לעשות את זה.

ואנחנו, אין לנו פה, אני לא מבין בדיגיטציה. העבודה שתיעשה תעבור את הביקורת. אם היא טובה, נתקדם איתה.

שנה וחצי ועוד אין כיוון?

שנייה, עיסאווי. ומי שמקדם את זה, ונכון שזה יהיה ככה, זה הגוף שהולך להשתמש בארכיון הזה, זה הגוף החדש, התאגיד הציבורי החדש.

רק ראוי לציין שהשר ארדן סבר אחרת מכם.

אני לא חושב - - - עמדתנו.

לא משנה. איפה זה עומד מבחינת הוצאה לפועל?

אוקיי, סיימת? ברי, בבקשה.

- - -

לא, התאגיד לא יקום.

למה לא יקום? הוא כבר עכשיו עושה תוכנית, עיסאווי - - -

די, חבר'ה. די די די. צריך כבר להתכוונן.

אתה מדבר כאילו אתה חושד במשהו – זה סתם. אני לא רוצה לשים כסף במקום שעד היום הוכיח שהוא לא יודע לנהל את הכסף.

יפה. הבנתי.

הרשות הישנה, הכוונה. אנחנו - - - תאגיד.

אנחנו לא שם.

נכון, בסדר.

די, חבר'ה. אנחנו עוברים עכשיו לסתם שיח של יושבי קרנות. בוא נתקדם. בבקשה, ברי.

אדוני היושב-ראש, שני נושאים. אני רוצה להציע הצעה שהיא הצעה פרקטית.

תציג את עצמך - - -

סליחה, שמי ברי בר-ציון ואני המנהל המיוחד של רשות השידור מזה כחודש וכמה ימים.

טוב להכיר.

יש לי הצעה קונסטרוקטיבית – אנחנו באמת מדברים הרבה בחודש האחרון ויש יחסי אמון ופתיחות.

תודה למנכ"ל משרד התקשורת, שצריך להמשיך בשגרת יומו.

לגבי הארכיב, אני רוצה להציע לך הצעה פשוטה. חברנו אלדד קובלנץ לא יכול להתחיל להקים את העסק מחר בבוקר. אני מציע שנתחיל, אנחנו בין כה וכה עובדים אתו בתיאום, אנחנו מדברים אתו פעמיים בשבוע, נתחיל את העבודה.

במקום שיחת טלפון - - -

לא, אבל זה נכון.

עפר, לפעמים, אתה יודע - - -

בסדר, אוקיי.

בסדר. אבל זה בדיוק – ולגבי העיכובים שדיברו עליהם של כספים, אציע לך הצעה ביום ראשון, איך אנחנו פותרים את זה. קבענו פגישה ממילא לשבת ולדבר על נהלי עבודה.

אוקיי. רצית לומר משהו?

לא, אני שמח על הדיאלוג הקונסטרוקטיבי שמתנהל פה?

עוד דבר קטן אפשר?

אתה אומר בעוד חודש אתה כבר יוצא לדרך.

אוקיי. אני רוצה לסכם. מילה.

מילה. כשהכנו את הפנייה אליכם, אחד הרעיונות שהיו לנו, ואני חושבת שאולי גם יכול לייעל, באמת כי מדובר בנושא כל כך חשוב כמו הארכיון. ודרך אגב, לדברי מי שהקימו את פורום הארכיונים, המצב של ארכיון רשות השידור דומה למצב של הארכיונים בעוד הרבה מקומות. זאת אומרת, הארכיונים בהרבה מקומות מוזנחים.

אולי צריך למנות סמנכ"ל לענייני ארכיון או מטעם הרשות או מטעם משרד התקשורת, שזה יהיה מה שהוא עושה. ולא שהדברים ייפלו בין הכיסאות, ואלה מעבירים את הכסף בזמן ולא. זו ההצעה. תודה.

תודה, יקירה. אני, ברשותכם, רוצה לסכם. קודם כול, אני באמת שמח על הפגישה הזאת. ומי שחולל אותה, אם זה אתם היוצרים – תבורכו – כן כן, איגוד התסריטאים, פורום היוצרים מה שאנחנו קוראים, שאני מכיר היטב ומלווה הרבה מאוד שנים.

אני רוצה לומר לכם כך: אני מציע, עפר, כנ"ר, אדוני המנכ"ל הנכנס – אה, לפני כן, סליחה, שמעון אלקבץ ביקש ממני לומר משפט, העורך הראשי.

רק משפט אחד - - - לחבר הכנסת יונה, בדברים שנאמרו כאן בקשר לסעיף ההשתקה, כפי שהוא מכונה. ברשות השידור, בתחנות "קול ישראל" ובערוץ הראשון יש חופש עיתונות מוחלט, יש עבודה עיתונאית נקייה מכל פנייה ומכל לחץ כזה או אחר. ואם יש כאלה, אז הרי שהם נהדפים מול חומת מגן מאוד גדולה ומאוד בצורה. שיהיה ברור לפרוטוקול.

תודה. חשוב שאמרת.

ברשותכם, אני רוצה לסכם. אני שוב מודה לפורום היוצרים שהעלו את הנושא על סדר-היום. הוא נושא בעל משמעות לאומית, ואין כאן אפילו שמץ של הפרזה בעניין. ואני אומר את זה כאזרח מדינת ישראל, ובכל גם כאדם שחובב היסטוריה וקורא המון היסטוריה.

אני רוצה לסכם את זה כך, כי אני לא רוצה לתת סיכום ככה: אזמן לשבוע הבא, עפר, דיון אצלי בחדר יחד עם מי שתחליטו מהאוצר, גורם מוסמך מכם, ונקבע בינינו בתוך החדר - - -

מר קובלנץ כמובן.

בוודאי אלדד. אני אומר מהצד היום שנוגע גם לפירוק וגם לאלדד וחבורתו שמקימים את המערכת החדשה של תאגיד השידור הישראלי – אתה שומע, אקוניס? – ואני אומר את זה כך: כדי שנוכל לעשות את הדברים בצורה שהיא לא לא הבנתי, כן הבנתי, אז נשב, אכתוב באופן אישי את הדברים, ונפיץ אותם גם לחברי הוועדה בצורה מסודרת.

מי שירצה מחברי הוועדה להצטרף לפגישה הזאת, איידע, אשמח מאוד, אבל זה צריך להיות פורום לא רחב מדי ולא ויכוחי, הוא לא הולך להיות פורום וכחני. הוא פורום פשוט להעלות את הדברים, שיהיה סיפור דרך לכל תהליך הזה, הן בטיפול של הארכיון והן בטיפול של המערכת הכוללת.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:07.