הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 44

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ו (24 בנובמבר 2015), שעה 13:30

קליטת עולים בישובי הדרום - במסגרת כנס שדרות לחברה 2015

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

יואל רזבוזוב

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות, משרד העלייה והקליטה

נטלי גרנד - מנהלת מרחב באר שבע והדרום, משרד העלייה והקליטה

שפרה קירשנבאום - מנהלת מחוז ירושלים והדרום, משרד העלייה והקליטה

יעל ששון - מרכזת תחום קליטת תלמידים מחוז דרום, משרד החינוך

אביעד פפרברג - יועץ בכיר למנכ"לית, המשרד לפיתוח הנגב

דרורה גורדון - מפקחת מחוזית, שירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שרונה בלוך - ממונה אזורית, משרד הכלכלה

נינה דוקונין - מנהלת קליטה עירונית קרית גת

נטלי צסרסקי - פרויקטורית עידוד עלייה בכירה, מחלקה לקליטת עלייה, עיריית באר שבע

טלהון ימהרן - רכז הקהילה האתיופית, עיריית אופקים

לב ברדני - מנהל מח' עלייה וקליטה עירונית, עיריית אשקלון

מישל טפירו - סגן ראש העיר, עיריית קרית מלאכי

מרק איפראימוב - סגן ראש עיריית שדרות

דוד מהרט - מנהל, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

דסלו סולומון - מנחה אזורי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אריאלה לניאדו וולה - מנהלת מערך קליטה, הקרן לידידות

רוית גרינברג - מנהלת מחוז דרום, ארגון 'נפש בנפש'

וונדה אקלה - מנכ"ל, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

דבורה גולדמן גולן - עתיד במדבר

עדן פרדר - סטודנטית לתקשורת

שרון רובינשטיין - סטודנטית לתקשורת

עוזי דיין - יוזם כנס שדרות

סמי מנחם

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

קליטת עולים בישובי הדרום - במסגרת כנס שדרות לחברה 2015

צהריים טובים לכולם. אנחנו מתחילים את הדיון במסגרת של כנס שמתקיים פה בשדרות ואנחנו מקיימים את הדיון בנושא עלייה וקליטה, בעיקר אנחנו נתמקד בקליטת עולים באזור הדרום, פה. סגן ראש העיר של שדרות, תודה שאתה מארח אותנו פה.

לפני שאנחנו מתחילים, אני מבין שגב' דבורה גולדמן-גולן ממהרת לצאת, אז אנחנו ניתן לה קודם לדבר.

שלום לכולם. אני התבקשתי להודיע שבפעם הראשונה בכנס שדרות לחברה יש מושב מיוחד על ישראלים דוברי רוסית, עמותת 'עתיד במדבר' בירוחם, הפורום הארצי שמאגד כ-30 ארגונים שעובדים על זהות יהודית וישראלית עם דוברי רוסית. כולנו יזמנו מושב מיוחד לציון חגיגי של 25 שנה לעלייה מברית המועצות לשעבר. המושב הזה מתקיים ממש אוטוטו ואני התבקשתי להודיע שהנושא החשוב הזה יידון היום בכנס שדרות לחברה לראשונה. אנחנו מציינים את זה בכבוד והמשך עבודה טובה לוועדה.

תודה רבה. אנחנו נעשה סבב היכרות, כל אחד מאיפה הוא בא ומה הוא מייצג ואז שיהיה לנו קל, גם כשיש זכות דיבור. כמובן בלי זכות דיבור אין דיבור, אז כשמדברים קודם כל צריך להזדהות לפרוטוקול, זה מאוד חשוב.

(סבב היכרות).

אני מאוד מודה לכם שהגעתם, נציגי משרדי הממשלה, נציגי הרשויות המקומיות, נציגי הארגונים וגם תושבים פה בדרום. הנושא שלנו היום, אנחנו דנים בנושא של קליטת עולים באזור הדרום. זה מאוד חשוב שחברי הכנסת, שגם הצטרפו, אנחנו רוצים לשמוע איזה אתגרים יש ואנחנו רוצים לשמוע מהשטח, אנחנו קיימנו את הדיון במסגרת הכנס השנתי פה. חברי הכנסת רוצה להתחיל או שנשמע קודם?

אני חושב שאנחנו נשמע, כי יש פה אנשים - - - מה שכן - - - שאני מוכרח לדבר שם, אז רק להגיד בקצרה שאנחנו רואים חשיבות בקליטת עלייה באזור הדרום, עשינו גם בקדנציה הקודמת לא מעט ישיבות ועדה בנושא. חברת הכנסת סופה לנדבר שהצטרפה, גם היא מודעת לחשיבות ואנחנו גם יודעים שהדרום קולט הרבה עלייה. אם אנחנו מדברים על עלייה משנות ה-90, יש לנו כאן דוגמאות, סגן ראש העיר כאן הוא התוצר של העלייה, אבל אנחנו מדברים על עולים, דווקא השבוע ביקרתי בבאר שבע והייתי שם באולפן במרכז קליטה, ראיתי את העבודה, העבודה שנעשית מצוינת, מגיעים קבוצות של רופאים, עולים אקדמאים שאחרי זה גם נקלטים היטב.

אני חושב שבסופו של דבר האתגר הוא כנראה תעסוקתי. אני גם שומע שיש גם עולים שעולים עכשיו ובסופו של דבר גם יורדים, יש לנו גם תוצאה כזאת. כאן בשביל זה הוועדה מתכנסת, לראות מה האתגרים ואיך אפשר לפתור אותם. תודה.

תודה רבה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר. אנחנו, כמו שאמר חבר הכנסת יואל, קיימנו בבוקר בכנסת דיון משותף לוועדת העלייה והקליטה וגם ועדת הרווחה, העבודה והבריאות, ובעיקר עסקנו בשילוב, איך אנחנו יכולים לקדם את שילובם של העולים לתוך מערכת התעסוקה. שמענו בעיות, חסמים, בעיקר בעניין הכרה של התעודות שהם באים איתן, בעיקר במקצועות בתחום הבריאות. אנחנו נשמח מאוד מהניסיון שלכם בשטח פה גם לשמוע מה המצב בשטח.

אני רואה שיש לנו נציגה ממשרד הכלכלה וגם ממשרד הרווחה והיינו מאוד רוצים לשמוע. גם משרד הקליטה כמובן, גם מהרשויות המקומיות שנמצאים פה, ארגוני עולים, מרכז ההיגוי, תושב הדרום, ואנחנו רוצים לעסוק גם בנושא התעסוקה וגם בנושאים אחרים, אם יש. חברת הכנסת, את רוצה להתייחס בשלב הזה?

אני חושבת שיש פה מנהלת מחוז הדרום של משרד העלייה והקליטה, היא יכולה להציג לנו, נכון, שפרה?

מצוין. את רוצה לתת לנו תמונת מצב?

אני רוצה להגיד שהמשרד שלנו, ביחד עם גורמים אחרים, עם הסוכנות ועם הרשויות, מפתחים תכניות גם לקליטה וגם לעידוד עלייה. בתחום התעסוקה יש לנו תכניות שמתחילים גיוס עובדים כבר מחו"ל כאשר יש מעסיקים שמוכנים בדרום להעסיק את העובדים. יש לנו תכניות לרופאים, אחיות, בודקי תוכנה. בשלוש השנים האחרונות המשרד שלנו, עוד בתקופתה של חברת הכנסת סופה לנדבר, הניע תכניות לכיוון הדרום, עבדנו בשיתוף פעולה עם משרד הנגב והגליל בזמנו, לפיתוח תכניות לעידוד עלייה לדרום, הגדלנו את התקציבים לעולים שנקלטים בדרום ואנחנו מאוד מקווים, בגלל שהשנה הזאת הייתה שנה קצת מורכבת מבחינה תקציבית והתקציבים מגיעים רק עכשיו, ש-2016 תהיה שוב שנה של עידוד עלייה ותכניות מסיביות לכיוון הדרום.

יש לנו סיפורי הצלחה. שני מחזורים של רופאים שנקלטו במרכז הקליטה יעלים ללמידת השפה העברית והכנה למבחנים ובסופו של דבר חלקם עובדים גם בסורוקה ובקופת חולים. יש פרויקט שהחל באשדוד, של בית חולים אסותא, שאנחנו קולטים שם רופאים שמיועדים לעבוד באסותא. יש פרויקט לאחיות, פרויקט לבודקי תוכנה, שחלקם נשארו בדרום ועובדים בהיי טק ליד שדרות.

המשרד עושה בכיוון הזה, אבל ללא שיתוף פעולה של הרשויות, הוא חייב שיתוף פעולה של הרשויות ושל שאר משרדי הממשלה, של לאן להביא את העולים. אם יש לנו שיתוף פעולה מדהים, אני חושבת שגולת הכותרת 'בית ראשון במולדת' לקליטת עולים בעוטף עזה וחבל אילות, אחד החסמים הגדולים זה שאין לאן להביא אותם, פיזית אין מקומות לקליטת אותם.

מה זאת אומרת? את יכולה לפרט?

בעוטף עזה, כמה שזה אולי יפתיע או לא יפתיע, אין בתים להגדיל את הפרויקט 'בית ראשון במולדת', לאכלס, לאן להביא אותם, לתקופה הראשונה, לחצי השנה הראשונה. יש עכשיו פוטנציאל גדול של עלייה מאוקראינה שמעוניינים להגיע ובהחלט יש מקום לקלוט אותם שם מבחינת הרעיון, אבל פיזית אין מקום. המשרד יצא בהחלטת ממשלה לעידוד עלייה מצרפת ועולים מאוקראינה ומבלגיה. זאת אומרת יש כוונה, אבל צריך שתהיה גם תשתית לקליטה. זה ברמה הכללית.

אז יש לנו אתגר של תשתית הקליטה ושמעתם שגם הממשלה קיבלה החלטה לפני שבוע שהעלייה מאתיופיה תתחדש, לכן מאוד חשוב לדון בנושא האתגר הזה ואיך. אני חושב שסגני ראשי הערים, יש לנו פה שניים, אני אשמח מאוד לשמוע מה הם מתכוונים לעשות כדי להתמודד עם האתגר הזה. אני מבין לפי מנהלת המחוז שהאתגר הוא בנייה.

לא רק, כשאמרתי בנייה התכוונתי לתכנית מסוימת שנקראת 'בית ראשון במולדת'. כשאני מדברת על תשתיות בכלל זה תעסוקה, זה למידה, זה אולפנים ורשויות ששותפות בעניין.

כן, אז אני מפנה את העניין לראשי הערים ואני חושב שהם יכולים לתת לנו תמונה כללית איך נערכים.

בקרית מלאכי יש 24,000 תושבים ועכשיו התחלנו תנופה של בנייה בשכונות הצמודות לעיר. העלייה של יוצאי אתיופיה היא 17% מתוך 24,000 תושבים, 7% מברית המועצות. יש לנו מוקד קליטה, יש לנו משרד לעלייה וקליטה שנותן שירות, אבל זה לא מספיק על מנת לספק את ה - - - מה שקורה שכמות העולים למעשה יורדת מבחינת הקריטריונים של העולים, אבל עדיין הם נחשבים כעולים בתור עולים, למרות שהם עברו את השנים הם עולים ולהם אין סל תרבות משלהם, אין חברה משלהם, אין טיפול בנוער שמסתובב. חסרים לנו המון משאבים כספיים, במיוחד שהעיר נמצאת בתכנית הבראה, על מנת להמשיך את קליטתם ולתת להם עוד יותר איכות חיים בתוך היישוב.

אתה אומר שצריכה להיות עלייה, אז כמובן שהממשלה צריכה לתת את הכלים ואת המשאבים על מנת לקלוט אותם. אנחנו משתדלים יפה בקרית מלאכי עם העלייה של יוצאי אתיופיה, יש לנו חרדים, דתיים לאומיים, יש חילוניים, עולים, ברוך ה', מסתדרים טוב איתם מבחינת יחס החברה ובתרבות, רק מה שחסר לנו זה משאבים כספיים על מנת לתת להם יותר, ומגיע להם. אני מקווה שהממשלה הזאת, שהיא יותר חברתית והיא יותר מתייחסת לעולים, תיתן משאבים שאינם היום.

במה היא כל כך חברתית, הממשלה הזאת? היא כל כך חברתית שהיא נגד ניצולי שואה ונגד עולים ונגד - - -

בגלל שאנחנו נמצאים בתכנית הבראה אז שמעתי שיש סימנים שאולי מוקד הקליטה ייסגר אצלנו. מאוד לא הייתי רוצה שזה יקרה, להיפך, הייתי רוצה ש - - -

כמה עולים מאתיופיה אתם קלטתם השנה?

השנה, אין לי את הנתונים של - - -

בשנה שעברה כמה קלטתם?

לא הגעתי עם הנתונים האלה.

אז איך אתה רוצה שהמוקד יתקיים בזמן שאתם לא קולטים את יוצאי אתיופיה?

אבל הם קיימים. הם צריכים שירות. הם לא תושבים מן השורה, עדיין הם צריכים את ההכוונה, עדיין הם צריכים את השלמת ההשכלה, השלמת מקצוע. הם עדיין צריכים את כל זה.

אתה יודע בשביל מה פתחו מוקד לקליטת יוצאי אתיופיה? כדי שהעירייה בסופו של דבר תיקח על עצמה את הקליטה של אותם עולים. הם לא נטל, הם עולים מן השורה.

אני לא קורא להם נטל.

אז אני אומרת, הם צריכים להיות כמו כל העולים, הם צריכים להתקבל בתוך העירייה.

אבל עדיין יש פערים, במציאות. גם אם אני ארצה - - - זה יפה מאוד מה שאת אומרת, אבל יש פערים במציאות. הזמן של סל הקליטה, הוא לא מספיק כדי לתת להם להיקלט עוד יותר ועוד יותר ולהשתלב כמו כולם.

אני מקבל כאן רק דבר אחד של סגן ראש העיר של קרית מלאכי, שהודיעו בשבוע שעבר על החלטה שהיא גדולה ודרמטית, רק שבשבוע שעבר כשהעברנו תקציב ולא ראיתי שום זכר להחלטה. ברגע שיש החלטה בסדר גודל כזה היא צריכה להיות מתוקצבת.

כמה, 9,000 איש?

יושבים על זה אנשי מקצוע ואומרים כמה כסף זה יעלה. מי ייתן את הכסף?

יש כיסוי תקציבי לזה.

אני לא ראיתי את הסעיפים, צריך לבדוק, והתקציב כבר עבר ו - - -

בקליטת העולים.

אבל זה 9,000 איש.

לא בבת אחת.

גם אם זה יהיה מדורג, אנחנו יודעים כמה עולה כל עולה ואנחנו מבינים את סדרי הגודל ואני בטוח שיש פה אנשי מקצוע שיסבירו את העלויות, כי אלה עלויות אדירות.

בדרום, שפרה, במרכזי קליטה יש מקום לקלוט את העולים? כמה מקומות יש בדרום?

מה שהתבקשתי בנושא הזה להגיד לוועדה, שמתקיים על זה דיון. זה המסר שהמשרד מעביר. כרגע מתקיים דיון, מה, לאן ומה הכיוון - - - לכן אני לא יכולה להגיד - - -

מר עוזי דיין הוא ממובילי ויוזמי כנס שדרות כבר הרבה שנים ואני מאוד מודה לך שהצטרפת לדיון שלנו.

תודה רבה ואני מבקש לברך.

תסיימו ואז - - -

לא, מה שאני אומרת, שאני לא יכולה להגיד כי כרגע מתקיים דיון ושיח על הנושא הזה לאן וכמה ואיזה חלוקה תהיה עם העולים, באיזה קצב הם יעלו לארץ, לאיזה מקומות הם יעלו. עדיין לא נסגר המעגל הזה ולי אין את הסמכות להגיד כאן איפה וכמה.

אני מבקשת דיון בוועדת העלייה והקליטה כדי שאתה תפרוס מולנו את המפה, איפה קולטים, כמה אנשים קולטים, מתי מגיעים, מתי המטוסים נוחתים כאן במדינה, מה בתכניות של ממשלת ישראל, בגלל שלהחליט זה מצוין.

אני אשמח לפרוס את זה, כי אני בתוך העניין, גם לפני החלטת הממשלה. יש ועדה מקצועית שהוקמה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והמשרדים הרלוונטיים חברים בוועדה הזו והם אלה שיקבעו, גם מבחינת הקצב וגם מבחינת ה - - -

לא היה בתקציב כסף שמיועד לקליטה?

זה יש, אבל את רוצה פירוט, אז תקבלי - - -

לא, אני רוצה לדעת כמה כסף יש - - -

אנחנו נקיים את הדיון בנושא הזה ונזמין את ראש הוועדה שיבוא ויפרט לנו.

ראש הממשלה. זו החלטת ממשלה.

יש מנכ"ל - - -

סליחה, ברשותך, אתה נתת לי להתחיל במשהו ו - - -

אתה צודק. אולי תחדד באמת, כשאתה אמרת שגם אם העולים נמצאים בקרית מלאכי, שהם הרבה שנים, הרבה זמן, עדיין, אתה אומר, יש פערים. אתה יכול לציין בדיוק מה צריך לעשות כדי לצמצם את הפערים האלה, באיזה סדר גודל?

בוא נגיד שצריכים להיות אנשי מקצוע שיעשו מיפוי ויאפיינו את סוג הפערים ויגישו את זה כ - - - למשל, הנוער שמסתובב הוא נוער ותיק ואין טיפול, למשל ילדים בבית ספר יסודי, לא כולם הולכים למסגרות חינוכיות, לא כולם הולכים למקומות העבודה ללמוד מקצוע. עדיין הסוגיה שהם עולים קיימת ביום יום.

הם לא עולים, הם נולדו כאן במדינת ישראל.

הם לא עולים, בקרית מלאכי זה כבר דור שלישי.

אני לא אומר כולם, אני לא מכליל את כולם, אבל עדיין יש אחוזים די שצריכים - - - למשל, אם הם ותיקים, בין אם הם חלשים, הם צריכים סל תרבות משלהם, לא מגיע להם סל תרבות.

מה שמגיע לכל תושבי קרית מלאכי.

יש כללי ויש משהו ספציפי שהקהילה רוצה גם לעשות לעצמה. אם אתה מביא לקהילת ברית המועצות דברים מיוחדים משלהם, אתה מביא של ברית המועצות. אני טוען, אני אתן לך דוגמה, אצלנו יש אגף לתרבות תורנית, אז למה שלא יהיה משהו בשביל הקהילה הזאת, שגם היא תלך להופעות משלה ולאירועים משלה ואירועי תרבות משלה.

אתה ממונה על קליטת עלייה?

השאלה היא מי צריך לעשות, לא מה.

אני מעלה מה אני חש, מה חסר בעיר שלי.

אתה סגן ראש העיר ממונה על קליטת עלייה?

לא.

על מה אתה ממונה?

- - - ממונה, אבל הוא לא הגיע.

אתה אומר לנו באופן כללי, מאוד חשוב שלעירייה תהיה תכנית ומה הנתונים ומה צריך לעשות, איך לעשות ואז לבוא ולבקש כסף.

נגיש תכנית.

כן, אני חושב שזה יכול לעזור.

מר עוזי דיין בא לכבד אותנו, ניתן לו, אני בטוח שהוא מסתובב גם בוועדות האחרות.

אני רוצה להגיד לכם תודה רבה ולהגיד לכם למה אתם חשובים לכנס. למה אתם חשובים בכלל, אני מניח שאתם יודעים, למה אתם חשובים לכנס. בדיוק בהמשך לשיחה שאני לא מבין בה, שעלתה פה, אבל כיוון שאני מחלק יחסית הרבה כסף, 1.7 מיליארד שקל בשנה, אז אני מבין על מה אתם מדברים.

אז עכשיו אני עוזב את כל זה ומדבר רק על הכנס. בכנס שואל את עצמו מישהו נוסף איך הוא משפיע, לא איך הוא מדבר על נושאים חברתיים, זה קל, תאמינו לי, אלא נאמר ביהדות, גדול תלמוד שמביא למעשים, מה עושים עם זה. התשובה שלנו היא בשתי דרכים, אבל ביסודה היא אומרת שאנחנו צריכים להיות כנס מעשי, להציב בעיה עם פתרון. כל מי שבא לכאן ואומר 'יש בעיה גדולה', אני אומר 'יופי, אני אשמח לשמוע בהזדמנות. אתה רוצה לבוא לכנס? תציג עבודה מדויקת מה אתה חושב שצריך לעשות'.

החקיקה נגד תעסוקה פוגענית, נגד עובדי קבלן התחילה בכנס שדרות כי באה דפנה ברק ארז ואמרה לי 'יש בעיה גדולה', אמרתי 'יופי, יש הרבה בעיות', אמרה, 'מה עושים עם זה?' אמרתי, 'את משפטנית, תשבי ותכתבי חקיקה, אם היית חברת כנסת מה החוק שהיית מגישה? את יודעת לעשות את זה', היום היא בבית המשפט העליון. היא כתבה הצעת חקיקה ומכאן היא עברה לזה.

תמלוגי גז, היה פה דיון שבסוף עם המלצה ש-60% צריכים ללכת למדינה. זה לא כל הסיפור, אני יודע, אבל לפחות נאמרו דברים ברורים לפני חמש שנים, כשאף אחד לא ידע מי זה שישינסקי חוץ ממי שלמד כלכלה.

בכנס הזה, למשל, יש שתי קבוצות שמתארגנות, אחת לדיון ציבורי, נושא לא פשוט, מורכב מהרבה דברים, נוגע גם לעניין פה, אבל שיודעת להגיד מה שהיא רוצה. אותו דבר בתחום של איך נלחמים נגד החרם נגד ישראל. מבחינה אזרחית, איזה שיתוף פעולה, מה הדברים שעושים. עסקים חברתיים, עכשיו המדינה הוציאה מכרז, לקחו שתי קרנות לעסקים חברתיים. ההצעה לצאת למכרז הזה ובאיזה צורה הוא יתנהל נולדה פה בכנס. זה דבר אחד שעניינו – נא להיות מעשיים.

דבר שני, אנחנו משתדלים שהדברים שאנחנו ממליצים עליהם פה, שמתגבשים פה, יילכו למגרש הפוליטי, למה? כי אי אפשר ואסור לעשות דברים שלא במגרש הפוליטי. אני יודע שיש את המגזר הזה והמגזר ההוא וכו', הכול נכון והתרומה של כולם חשובה, בסופו של דבר מי שצריך להחליט לאן הולך התקציב, איזה דברים עושים, הם נבחרי הציבור. אחרי שאנחנו גומרים להסביר כמה הם גרועים ואפילו בסקרים שלנו הם יוצאים רק אחרי משתמטים משירות, מי זה בחר אותם? האיחוד האירופאי בחר אותם? אנחנו בחרנו אותם, אז נא להחליט בעניין הזה לתת להם את האפשרות. הדרך הזו של להביא, יש היום שש ועדות של הכנסת כאן, מחברות את זה לנושא הכנס. לא אנחנו אומרים לוועדה מה לעשות, הוועדה צריכה להיות אוטונומית.

הייתה לי הצעה לפני שלוש שנים לעשות את כנס שדרות בכנסת ואני דחיתי אותה כי אני חושב שזה לא דמוקרטי, זה לא נכון שיהיו כנסים בכנסת. נדמה לי שעד היום היה כנס הרצליה פעם אחת בכנסת ואני חושב שזה דבר גרוע. הכנסת היא ריבונית, היא מחליטה, הוועדות שלה. אנחנו יכולים, בוא נגיד בציניות, לתת עצות, עצות טובות, אבל לתת עצות, ולכן הגעה של שש ועדות כאלה לכנס עושה סוג של חיבור. דנים, מכירים, מקבלים, בסוף כשאנחנו מעבירים לוועדות, אנחנו לא מעבירים רק כי הם באו לכאן וכו', אבל לנו זה מאוד מאוד חשוב כדי שהכנס יהיה כנס שתלמודו מביא למעשה ובשפה של ילדים, לא מדבר על מה זה עושה לי רק, אלא מדבר על מה אני עושה עם זה. שיהיה בהצלחה.

תודה רבה לך. אני ממשיך את מה שהוא אמר ומדגיש לדוברים, מאוד חשוב להתמקד במה ואיזה צורך יש, מה לדעתכם המקצועית צריך לעשות ואיך לעשות. לכן אנחנו נשמח מאוד לקחת את ההצעות שלכם למגרש הכנסת.

אני רוצה, במענה לדברים שלך, להציף איזה שהוא נושא שקשור לוועדה הזאת, אבל לא רק, את נושא ההכשרה המקצועית. אני מגיעה ממשרד הכלכלה ואולי זה בכלל רעיון לכנס, לא היום או מחר, אלא לכנסים הבאים, צריך לחשוב על הכשרה מקצועית במונחים קצת יותר רחבים של המדינה. מה עושים עם נושא ההכשרה המקצועית. זו הערה אליך.

ולעניין ההכשרה המקצועית בכלל, אנחנו מקיימים הכשרות מקצועיות, שנים קיימנו, מקיימים ונמשיך לקיים, אנחנו מקיימים בשותפות עם משרד הקליטה הכשרות ייעודיות לעולים, אנחנו גם מקיימים הכשרות מקצועיות לציבור הרחב, שהם לא עם תג של מי בדיוק צריך להיות שם, אבל אני חושבת שכל עולה הוא גם חלק מהציבור הרחב ואם הקורס הספציפי לעולה הזה לא מתאים הוא יכול למצוא את מקומו גם בקורסים אחרים כציבור. אני רוצה להציף באיזה שהוא עניין שעלה בשנה שעברה והיה - - -

מה זה סוגיה של עולים?

לא, אמרתי, קודם כל הכשרה מקצועית היא לא סוגיה של עולים וצריך לחשוב על זה ככנס, לאן פני מדינת ישראל בנושא ההכשרה המקצועית.

אנחנו עסקנו בזה כמה פעמים, אני אומר לכם רק את דעתי, כי זה ודאי נושא מאוד ראוי, אבל אם רוצים להיות איתו צריך להיות - - - בשאלה מה אנחנו רוצים. לא מה נכון מבחינה מקצועית, מה אנחנו רוצים בכלל, האם אנחנו רוצים שיהיה לנו חינוך מקצועי וכו'. רק בשבוע האחרון ארבע פעמים בלבל לי את המוח ב-12 בלילה סטף ורטהיימר, למה אני אומר מדעים, צריך להגיד טכנולוגיה, כי מדעים זה כאלה שמבלבלים את המוח וטכנולוגיה זה כאלה שעובדים.

מדעים זה מילים יפות.

אני רק אגיד, אני מתפרץ, סליחה, אבל זו נקודה חשובה, כי אני עוסק בזה. אני נותן מלגות ב-70 מיליון שקל, אני הולך השנה לקחת 40 מיליון מזה למצ'ינג עם הרשויות לכל דבר, כולל הדברים האלה, מה שיעשה את זה קרוב ל-120 מיליון שקל. אם אתה רציני בסיפור הזה אז למשל בשאלות כאלה אתה צריך לשנות את למה אתה נותן מלגות, האם זה רק אקדמיה, האם זה דברים אחרים, אתה צריך לראות מה אתה דורש בעצם ממי שמקבל וכו'. מניסיוני זה דורש קודם כל החלטה ממלכתית, שאומרת 'אוקיי, אני רוצה שיהיה חינוך כזה וכזה ויהיה מקצועי לאפיין אותו' וכו'.

אז, בואו, האנשים שהתחילו שיסיימו.

רק משפט אחד בהקשר לתעסוקה. אני חושב שיש תעסוקה שקשורה לגילאי בתי הספר, למערכת החינוך, אבל אני חושב שכשמדובר בקליטת העלייה צריך גם לדבר על האנשים המבוגרים יותר שאחרי גיל מערכת החינוך, מה המאפיינים שלהם ובאיזה חומרי תעסוקה אפשר להכשיר אותם כדי שיוכלו להשתלב בתעסוקה.

אני רוצה, נציגת משרד הכלכלה, שתתמקדי בעניין העולים. אנחנו מדברים פה בוועדת העלייה והקליטה ולכן איזה סוג של הכשרות אתם נותנים באזור הדרום ומה אפשר לעשות יותר, ואיזה אתגרים או חסמים קיימים. זה מה שאני רוצה, פירוט.

כדי שלא תהיה איזה שהיא אי הבנה, אנחנו נותנים הכשרות גם בבתי ספר תיכוניים של משרד הכלכלה, בתי ספר מקצועיים ששם יש עולים, מגוון גדול של עולים ממדינות חבר העמים, מדרום אמריקה, עולים מאתיופיה, יש שם מגוון גדול וכל העולים מתוקצבים בתקציב יתר על פני תלמיד ישראלי שנולד בארץ. העולים האתיופים אפילו מתוקצבים עוד יותר כי אנחנו מכירים בקושי וברצון לשלב אותם.

כמה יותר? אחוז, 20%?

אנחנו מתקצבים משהו כמו שליש, בערך.

זאת אומרת אם בן אדם ותיק במדינה, כמה הוא מקבל?

יש תעריפים, זה פר תלמיד, זה פר מגמה, זה פר כיתה, זה פר מקצוע וכולל בתוכו גם עוד סעיפים. אז אולי אני לא אכנס פה ממש לשקלים, אבל בכלל תלמידים עולים מתוקצבים בתקצוב יתר.

מה זה עולים? באיזה שלב?

שלוש שנים עולים יוצאי אתיופיה מתוקצבים בכל מקרה, כשהוריהם יוצאי אתיופיה. זאת אומרת גם אם הם נולדו בארץ הם מתוקצבים. אבל זה החלק הקטן שלנו, ההכשרה המקצועית מדברת על מבוגרים, הכשרה מקצועית היא לא ממוקדת נוער, היא ממוקדת דווקא באוכלוסיות מבוגרות, מגיל 18 ולאורך כל חייו של אדם. אדם יכול לבוא להכשרה מקצועית גם בגיל 50.

אז יש לנו מגוון גדול של הכשרות מקצועיות בדרום, כמו בכל הארץ, בתחומים שהם מבוקשים, תחומים שהיום, ובגלל זה הצפתי את זה, לפעמים השכר שמציעים בהם הוא הרבה יותר גבוה ממה שמציעים להרבה מאוד אנשי אקדמיה. בתחומים מבוקשים, יש ביקוש, יש חוסר בידיים עובדות, ההכשרות ממומנות על ידי המדינה, עם מענקים מסביב.

אבל ספציפית מה? איזה סוג של הכשרות? נהגי אוטובוס? דוגמה.

בתחום המתכת, ריתוך, מסגרות, CNC, מטפלות, חשמלאי מוסמך, אחזקת מבנים.

יש חומר? יש איפה ל - - -

תיכף אני אתייחס לזה. תחזוקת מבנים, קירור ומיזוג, מכונאות רכב ועוד.

נהגים, זה דווקא נעשה דרך הקורסים שמשרד הקליטה מממן באמצעות - - -

הקושי הגדול ביותר שאני נתקלתי בו בשנים החולפות זה דווקא קורסים שהיו מתוקצבים לאוכלוסייה האתיופית והתקשינו מאוד לאכלס אותם, מה שאומר שיכול להיות שאנחנו צריכים - - - יש שם הרבה ארגונים ואנשים בשטח ורשויות מקומיות ואנחנו צריכים את שיתוף הפעולה שלהם. אנחנו לא יכולים לחיות לבד, כל הארגונים, ואני מזמינה פה את כל הארגונים שקיימים, בואו שתפו איתנו פעולה. אם לא היה תקציב, אז אפשר להתלונן, נהפוך הוא - - -

אבל משרד העלייה והקליטה, שבעצם זה מקצוע של משרד העלייה והקליטה, וזה חובה של משרד העלייה והקליטה, הם צריכים להיות - - -

מה שקורה זה - - -

אין לי פטיש, אני אתן לכולכם, אבל בואו נקשיב אחד לשני ואני רוצה שהיא תסיים את דבריה ואז אני אתן.

אלה הדברים, אנחנו צריכים איזה שהוא שיתוף פעולה, אנחנו עובדים עם משרד הקליטה, אנחנו צריכים את הרשויות, אנחנו צריכים את האיתור של האנשים, את האנשים שמתאימים לקורס כדי שגם תהיה הפניה נכונה כדי לאכלס אנשים בהרבה מאוד קורסים שפתוחים כל הזמן.

יש קושי בגיוס.

נציג עיריית אשקלון.

מכובדיי, אני כבר בתוך העלייה מאחרי מבצע שלמה, כך שאני שומע כל שנה שיושבים ומדברים. סופה מכירה אותי, אני זוכר את המבצעים שהייתי בשליחות, הצלת יהודים מצ'צ'ניה ומ - - - הגיעה שעת האמת. אני הייתי לפני חודש באוקראינה ואני דיברתי על הפעילות שעושה - - - שם. לא האמנתי, פשוט כל הכבוד, אני אמרתי, 'רבותיי, תבורכו, תמשיכו', מה כוונתי? מכובדיי, אברהם, סופה במיוחד, עם הניסיון שלך של שנים של העלייה, היום כבר העולם מנגן לנו כאומה היהודית מנגינה אחרת. צריך לחשוב באופן כללי יהדות העולם ומדינת ישראל. יש פה המון בירוקרטיה, יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל, לא רק כלל אזרחי ישראל, זה גם נוגע לעולים.

אני אומר לך, אברהם, אני כבר שנים בתוך המערכת הזאת, משרד הקליטה, הם יושבים פה, עשו עבודה מדהימה. אני אומר עוד פעם וחוזר, שיבורך מי שפתח את - - - ליוצאי אתיופיה, פשוט שיבורך. עשו עבודה - - - מה קורה עכשיו? תשמע, זו קהילה קטנה אצלנו, 56% מקהילת יוצאי אתיופיה הם ילידי ישראל, אלה שנולדו באשקלון, צריך איזה שהם כיוונים, תרבות אזרחית, שישלבו אותם ביחד. מספיק עם המוקדים, מוקדים, מוקדים. מספיק. זה אחת.

שתיים, יש תהליכי דינמיקה, רק השנה אנחנו עד עכשיו קלטנו 162 רק מיהדות צרפת, מאוקראינה 360 נפשות באשקלון. אצלנו בעיר אשקלון, הנפשות שהשנה מגיעים מעל 800 עולים בתוך העיר. נכון שיש לנו כתובת, משרד הקליטה, אנחנו עובדים יד ביד ואני גאה בזה, אבל, רבותיי, הגיע הזמן, את ציינת על ה - - - אני מצטער, זה הכול על הנייר מבחינתי, אני מצטער, זה פשוט על הנייר, אנשים עם החומות האלה, שנתיים או שלוש שנים שהיו חדשים, יש הגדרות של הדברים האלה, אני חושב שצריך לבוא לכל עיר עם תכניות עירוניות. בשטח.

תשמעי, תזמיני אותי לשיחה אצלך, אני אגיד לך את הכיוונים הפרקטיים מה צריך בתוך העיר שלי לעשות. אין לי שום בעיה. אבל לא רק להציג את הנתונים האלה ובסוף האדמה בוערת.

יש קורסים פתוחים, כולם יכולים להצטרף אליהם.

אחת הבעיות הכלליות, היום יש פערים חברתיים בחברה הישראלית. אותו אדם היום שאין לו פנסיה צוברת, בעוד כמה שנים יהיה לנו - - - מחבר העמים, אותו מהנדס שהיום מרוויח 9,000 שקל, הוא יגיע לפנסיה של אולי 2,700 שקל, בגלל שזו פנסיה צוברת. זו בושה וחרפה. ככה מתחילה הדינמיקה והפערים. כאשר היום, דוגמה, מפלגתך ומפלגתנו לא עושה שום דבר בכיוון חברתי. לצערי הרב - - -

אז תחליטו, הוא אומר שהממשלה חברתית, אני אומרת ש - - -

אני אומר - - -

ואתה אומר שהיא לא חברתית. תחליטו.

לא באנו פה להגיד על הממשלה - - -

אני חברת כנסת, אתה לא תגיד לי מה לעשות.

סופה, אני תמיד מדבר על ביקורת בונה.

הממשלה - - -

הממשלה לא חברתית, הממשלה - - -

הממשלה רק חצי שנה - - - בממשלה הקודמת.

אברהם, הכוונה שלי שהגיעו, השנה כבר כנראה נגיע למעל 23,000-24,000 עולים, יש אוכלוסייה ש - - - אני התגאיתי באשקלון, אני אומר לך, יש גם חוזרים, באשקלון, חוזרים שהיו בחוץ לארץ, אני לא יודע, מגרמניה או מארצות הברית, מעל 80 נפשות, אם אני לא טועה. יש חזרה בתוך ה - - - הם נשברים בתוך ה - - -

אתה מדבר על העולים מצרפת?

לא, שחוזרים, שהיו בארצות הברית 15 שנה - - -

תושבים חוזרים.

תושבים חוזרים. תשמע, הגיע הזמן ש - - - מה שאני מבקש, את הדברים האלה, אני חושב שצריך גם לעשות בערים בפריפריות, ועדות כאלה, כמו שהייתה סופה עושה כמעט כל שנה. צריך לעשות את זה ולשמוע את האנשים שמתעסקים יום יום בנושא העלייה. אני חושב, אני עוד פעם חוזר, רבותיי, זה לא המציאות שהייתה בעולם בכל היהדות, צריך גם לחשוב מה עושים, איך משנים את הדברים האלה, שהמדינה הזו תהיה מסוגלת בצורה יפה, יד ביד לקלוט את האומה שבציון.

תודה רבה, סגן ראש העיר.

רק הבהרה קטנה. הנה התבשרנו, קרית מלאכי זו עיר של עלייה וקליטה. ברוך ה' התבשרנו שגם במשרד הפריפריה החדש נכנסה קרית מלאכי בהגדרה ונכללה בתור עיר - - - עד אז קרית מלאכי לא הייתה בשום ממשלה בשום הטבה, והנה עכשיו, בשנת 2016 ו-2017, קרית מלאכי חברתית ומופיעה בתור פריפריה. ולכן אני כן אומר שזו ממשלה חברתית ש - - - לא ספר אותה והנה עכשיו היא כן נכנסה.

לאן היא נכנסה? בונים שם מפעלים, אוניברסיטה, קולג'? מה בונים שם, תגיד לי. במה הממשלה הזאת - - -

- - - לחברתי, לפיזי, ברוך ה'.

בואו נתמקד במה צריך לעשות ואיך לעשות. סגן ראש העיר.

קודם כל שלום לכולם, תודה רבה שהגעתם לפה, זו אמירה וזה חשוב לדרום במיוחד.

למה תודה רבה? אנחנו רצינו להגיע לכאן, תודה לכם.

שקיבלתם אותנו.

זה מחמם וזה כל הזמן שם אותנו מה שנקרא קצת במרכז. אנחנו בדרום תמיד אומרים, דווקא שדרות נמצאת, אם אנחנו לוקחים צפון- דרום, במרכז המפה. סתם קצת - - -

אבל אני כן רציתי להוסיף משהו נוסף. לב, צדקת לחלוטין, אחד הדברים שהיום אנחנו צריכים לפעול זה למעשה על איגום משאבים. אנחנו ערים, לפחות לא כמו אשקלון, אבל כמו קרית מלאכי, גם אנחנו נמצאים במצב גירעוני מאוד קשה שבסופו של דבר להוציא דברים בלי תמיכה של הממשלה וכל מיני משרדי ממשלה, כמו קליטה וכמו רווחה, אנחנו כמעט לא מסוגלים בעצמנו לתת את המענים. כמה שזה קשה וחבל להגיד, אבל זאת עובדה.

מצד שני יש המון תכניות, יש הרבה פרויקטים במשרדי ממשלה שיושבים ולדעתי אחד הדברים הגדולים שצריכים להיות זה באמת לקחת עיר עיר, לקחת את כל השותפים מבחינת משרדי הממשלה ולחשוב ביחד, כי היום אי אפשר לחשוב על העולים בלי לקחת למשל את העבודה הקהילתית והרווחה. כלומר זאת לא פריבילגיה רק של משרד הקליטה אלא גם של משרד הקליטה שהם צריכים להוביל ברמה העירונית, אבל שותפים חייבים להיות גם אגף הרווחה ועוד משרדים ששותפים, כלומר גם משרד הכלכלה. אני היום, כסגן ראש העיר, מרגיש שיש המון תכניות, יש הרבה דברים שזזים והמון תכניות שאתה מנסה בסופו של דבר ליישם אותם ביחד וזה מאוד קשה. יש הרגשה של עבודה ועבודה טובה, אבל לא בשיתוף פעולה וזה, לדעתי, הנקודה המרכזית.

אנחנו כעיר, מצד אחד יש לנו פיתוח מואץ והיום חוסר בדיור. למרות שאנחנו פתחנו עוד ועוד שטחים לבנייה עדיין אנחנו רואים שחסר לנו דיור. כרגע אנחנו עדיין לא מרגישים את העולים החדשים חזק, אבל אני מצפה שכל ההטבות שיש היום בעיר וההזדמנויות, לדעתי זה יבוא ולכן אנחנו צריכים להיות ערוכים. האמירה שלי היא פשוטה, אנחנו היום כעיר, אני אגדיר את זה קצת אחרת, דור שני ודור שלישי לעלייה יש יותר מ-50%. שדרות למעשה התפתחה בזכות גלי העלייה האחרונים, היא הוכפלה והוכפלה כמה פעמים והיום אנחנו עומדים על 24,500-25,000 איש. אנחנו כן רואים שדווקא בדור שני ודור שלישי, שהם ישראלים לחלוטין, יש פערים בתחומי התעסוקה ודברים כאלה. גם לזה צריך לתת סימן ואין לי פתרונות, כלומר צריך לחשוב מה אפשר לעשות כי אחת הסיבות שצעירים, דווקא מקרב ילדי עולים, מתחילים לעזוב את העיר וזה משהו שהיה בשנות ה-70-80 לילדי הוותיקים שהגיעו לעיר, שהיום רובם גרים במושבים מסביב, או במקרה יותר גרוע עוזבים מחוץ לעיר.

ועוד דבר אחרון, שיכול להיות שהוא פחות, אבל זה חלק מהשולחן הזה, באמת אתם, כממשלה, צריכים לעזור לנו, לערים, להפוך למרכזי שירות מרכזיים. זאת אומרת שכל המושבים, היישובים והמועצות מסביבם צריכים בעזרתכם להבין שאנחנו ערי הלוויין שלהם. בדרך כלל זה היה אחרת, לא סתם היה מושג של ערי פריפריה, היום אולי אפשר להגדיר את זה ערי מרכז אזוריים, לא יודע איך להגדיר את זה, אבל גם מבחינת תפיסה, היא מאוד חשובה.

כמה תושבים יש היום בשדרות?

24,500-25,000.

יש בנייה?

היום שכונת בן גוריון ב' יצאה כבר לפעול, היום היא מתפתחת, יצאו עוד שתי שכונות, היה מכרז בשנה שעברה. יש עכשיו, ממש עד סוף דצמבר, עוד שכונה אחת שנמצאת במכרז. אנחנו כבר אישרנו, בעזרת משרד הפנים, עוד שכונה נוספת לפיתוח. לנו זה מאוד קשה, לנו זה כל הזמן מלחמה כי לנו אין שטחים וכל הזמן נלחמים.

היו גם אדמות של מינהל?

כמעט שאין. אנחנו כל הזמן מקצים לשער הנגב וזה שיתוף פעולה עם שער הנגב - - -

- - - בלתי אפשרי לקנות בשדרות. זה אפשרי?

היום גם מבחינת המחירים, יחסית אולי למרכז המחירים שלנו זולים, יחסית לתושבים - - -

למשל?

התושבים של העיר, למעשה גם זוגות צעירים, גם עולים, כל האוכלוסיות שהן לא משתכרות בצורה - - - כמו שאמרתי, אחוז האבטלה אצלנו הוא מאוד נמוך, אבל אחוז התעסוקה מאוד גבוה, היום 4 חדרים בשכונה חדשה, זה יכול לעלות עד למיליון שקל. בשביל שדרות זה מאוד גבוה.

תודה רבה.

אני דווקא רציתי להתייחס לנקודה של העלייה בשני כיוונים. כיוון אחד שיש עולים שעלו וכמה שנים הם מתגוררים בדרום ויש עולים שיבואו לארץ. אני מפריד את שני הדברים האלה כדי ש - - -

בוא נתמקד באלה שעלו.

בדיוק. אלה שעלו, הבעיה העיקרית זה נושא התעסוקה. ככל שאתה מתרחק מהמרכז בתעסוקה וגם ההכנסה שלך יורדת. נגיד מישהו שעובד 8 שעות במרכז ומרוויח נגיד איזה שהוא סכום מסוים, זה לא דומה למישהו שעובד באזור הדרום, אפילו באותה עבודה ובאותן שעות. זה אחד הדברים שצריכים להתמקד, כדי שאנשים שבאמת אם אנחנו רוצים לשפר את המצב שלהם, צריכים להתייחס לנקודה הזאת.

אם אני מסתכל על העולים, נקלטו, לא נקלטו, נולדו, לא נולדו, גם כשאני מסתכל בעבודה של הרשויות המקומיות, כמה אנשים שעובדים בתוך הרשות, כדי לתת מענה ושירות לכלל האוכלוסייה, אנחנו יכולים להגיד שזה שואף לאפס. בוא נגיד שמישהו שנקלט, הוא גם צריך לקלוט את האחרים. לא תמיד לשים אותו כל הזמן שהוא במצב כזה או במצב כזה, אם אנחנו רוצים לראות את העניין הזה שיש איזה שהוא שיפור, לא רק לספור את הכמה שנים הוא חי במדינה, אלא שאם הוא חי במדינה שהוא יכול לתת גם שירות לאחרים, זה אנחנו יכולים להגיד שעשינו את העבודה כמו שצריך. אם לא הגענו למצב הזה צריכים איזה שהיא תמיכה מסוימת. תמיכה, שזה לפי הצורך של כל אחד ואחד. צריכים לראות את העניין הזה.

ההצעה שלי, למישהו שיבוא, הייתי רוצה שיקלטו אותם במרכז הארץ ולא - - - אני יכול להגיד, אולי אני פה ויש כאלה שהם ראשי ערים או אנשים שהם בעלי תפקידים שהם רוצים שיבואו - - -

אתה מתכוון במרכז הארץ? אנחנו בדרום, בפריפריה.

לא, שנייה - - -

להיפך, דווקא לחזק את זה.

הייתי רוצה - - - אני אומר, אתה יודע מה? אם אנחנו באמת רוצים לחזק את הפריפריה בואו נביא את האנשים ש - - - שם גם הדיור, בוא נגיד שזה יותר זול מהמרכז ואפשר להביא אנשים חזקים. האנשים החזקים, אבל כדי להביא אנשים חזקים צריך עבודה. פה היישוב בפריפריה, הם לא יכולים לעשות את הצד הזה. אני אמרתי לעולים שיבואו, הכוונה שלא תמיד הכול מבוסס, נגיד אם הממשלה נתנה תקציב, סל קליטה כזה וכזה, במרכז הארץ, יכול להיות שהרשויות הן חזקות, שיכולים להוסיף עוד תקציב נוסף לקלוט את העולים והקליטה שלהם יכולה להיות יותר מהירה. אם אני שולח עולה חדש, למרכז קליטה אין בעיה, אם זה לדיור קבע, וככל שמסביב אין לו, שזה גם נושא העבודה - - -

זה צריך ליצור. אנחנו מפתחים.

מה שכירות הדיור במרכז? מה תעשה אחרי שבעה חודשים?

הוא אומר שהפתרון של המדינה - - -

אני יכול להגיד לך איזה שהוא סיפור אחר. בוא נגיד שזה מישהו שקנה דירה, נגיד בסכום מסוים במרכז הארץ, שלפני עשר שנים הוא יכול היה לקנות וילה בפריפריה, שם הוא קנה 2 חדרים, היום הוא יכול ל - - -

זה עובדה קיימת.

בסדר, אני יכול להגיד לך להיפך, מישהו שנקלט פה, נגיד ביישוב מסוים, מהתחלה, הוא קנה דירה 3 חדרים, אם אני אחזיר אותו למרכז הארץ הוא לא יקנה חדר אחד.

למה צריך להחזיר? צריך להביא אותו לפה. זה עניין של תפיסה.

אני בא בצד של איפה אפשר לקלוט את העולים יותר מהר כדי שהם יוכלו להיות אזרחים שווי זכויות או שווי - - -

אני אגיד לך, אני חושב שגם את העולים צריך לקלוט באזורים האלה בפריפריה כדי לחזק את הפריפריה. זה כך צריך להיות.

לא, חלש שאתה מביא - - - אתה מפיל אותו יותר.

המדינה צריכה, הממשלה צריכה לתקצב את הערים האלה ויהיה מקום עבודה, תהיה בנייה, וכך מפתחים את - - -

רגע, רגע.

אם לא נקבל אתה צודק, אם הממשלה לא נותנת פתרון, נכון, אבל הרעיון הוא שהמדינה תממן. זו תפיסת שליטה ולכן לא - - -

רגע, אני אסיים בנקודה - - -

אני מבקש שתסיים.

אני גר באשדוד - - -

אתה זרקת פה פצצה. אז אנחנו - - -

בוא ננטרל את הפצצה הזאת. אני גר באשדוד, אני מבחינתי עכשיו מרגיש שאני חזק, אני יכול גם לתת שירות לאחרים. גם אם תגיד לי שאתה - - -

מה זה חזק? יש לך דיור - - -

אנחנו מדברים על עולים.

בסדר, אני יכול לבוא לחזק את היישובים בדרום, אבל מה הבעיה שלי עכשיו? שאין לי תעסוקה. אני לא יכול. אני באמת רוצה לבוא, גם אם זה לשדרות, אופקים או במקום אחר, אבל אם אני בא משם לכיוון הזה מבחינת תעסוקה אני לא יכול. זה מה שאני אומר, אם אנחנו באמת רוצים לחזק את האוכלוסייה החלשה, בגלל שהם חדשים, לא בגלל שהם לא יכולים, אבל החלשה, שמביאים אותה ליישוב חלש שלא יכול לקלוט את העניין הזה, שני החלשים - - -

זה עדיפויות של הממשלה, אני מצטער - - -

היום בקליטה הישירה בן אדם מגיע לאן שהוא רוצה להגיע והוא רוצה - - - הוא צריך להחליט לאן הוא רוצה - - -

תודה רבה. נשמע את הנציגה של 'נפש בנפש'.

אני רוצה לחזק את מה ששפרה אמרה מקודם. אני חושבת שמבחינת דיור ו'בית ראשון במולדת', אני מדברת רק על האוכלוסייה שאני עובדת איתה, שזה דרך 'נפש בנפש', זה עולים מארצות הברית, מקנדה ומאנגליה, אבל אני חושבת שאלה אנשים שלא מכירים את הדרום ובשביל להביא אותם לדרום צריכים שהם יילכו ישירות לבתים בדרום, שישווקו אליהם. אני חושבת שתכנית כמו 'בית ראשון במולדת' או איזה שהיא תכנית אחרת שיכול להיות להם דיור אוטומטי בנגב, אז יהיה סיכוי יותר גדול שהם יגיעו, בגלל שיהיה מבנה שאליו הם הולכים. הם לא מכירים את הנגב עכשיו, אנחנו מנסים ואנחנו משווקים, אבל אם היו יותר תכניות בנגב זה היה יותר קל לי.

אני אגיד לכם, אתה אומר עולים לפריפריה, עכשיו אחת מ-39 תכניות באולפן עציון זה בנגב, אחת מתוך 39 בארץ. אז איך אפשר להביא אנשים צעירים מארצות הברית, קנדה ואנגליה לדרום אם יש לי אחת מתוך 39 תכניות בדרום? אז פשוט רציתי להוסיף את זה.

כמה עולים השנה ב - - -

אני יודעת בדרום, בדרום 190 עולים - - -

נשמע את דוד ממרכז ההיגוי.

אני רוצה לחלק את הדברים שלי. באופן טבעי אנחנו עוסקים בחינוך ואני רוצה להגיד שאתה מכיר את מדיניות משרד הקליטה שהייתה בנושא של רכישת בתים, משכנתאות וכו'. אני מדבר על עולי אתיופיה. יישובים כמו קרית גת, אשקלון, באר שבע, תקופה ארוכה לא היה ממש אפשר לקנות בתים שם, לקבל את המשכנתא המיוחדת וכו'. בשנתיים-שלוש האחרונות העניין הזה נפתח ויש - - -

לא נפתח, אני פתחתי אותו, אני מחקתי את הגבולות.

בסדר גמור. מה שאני רוצה להגיד - - -

שום דבר לא קורה סתם.

לא, ברור שזה לא בא מה - - - אבל מה שאני רוצה להגיד, שיש קליטה מסיבית של עולים ברכישת בתים באזור הזה ואני רוצה להגיד שלאחרונה אני גם ראיתי אנשים מאזור יפו ותל אביב שמוכרים את הבתים שלהם ועוברים לאזור הזה, כי בסכום שהם מקבלים על הבית שלהם ביפו הם יכולים לקנות בתים למשל באזורים יחסית מבוססים, כמו באזור אשקלון בשכונות מסוימות.

אבל אני רוצה להגיד בעניין הזה, אני הייתי בין האנשים שחשבתי שצריך באמת לפתוח את אזור הדרום לרכישה של בתים, אבל המחשבה שלי הייתה שייתנו להם משכנתא בגודל שנותנים למישהו שקונה ביפו ובתל אביב, כי אמרתי שבסכום שמאפשר לרכוש בית ביפו ובתל אביב יכול לאפשר בברנע ובאפרידר בשכונות מבוססות באשקלון. אבל מה שקורה בפועל, שזה לא מה שקורה, מה שקורה זה שהאוכלוסייה של העולים החדשים מגיעים לשכונות המצוקה שבהן האוכלוסייה הוותיקה של בני הקהילה נמצאים. יש כאלה בני הקהילה שמצבם השתפר והם מוכרים את הבתים לעולים האלה והם יוצאים לשכונות האחרות.

הם מגיעים למקומות האלה ואני חושב שבפועל, אני מתחבר למה שאמר וונדה, כשמדברים על קליטת עלייה צריך לדבר באמת כמו שאומרים עניינית. אני אומר ככה, כשאני חושב איפה אני רוצה לקלוט את העולים אני צריך לחשוב איפה יקבלו הילדים שלהם את החינוך הכי טוב ואיפה יש מערכת רווחה טובה שיכולה לקלוט את העולים ואיפה יש סיכוי תעסוקה טוב. שלושת הדברים האלה, בהכללה אני אגיד, לא נמצאים בפריפריה של החברה במדינת ישראל. זה לא נמצא בדרום וזה לא נמצא בצפון, לכן צריך לתת את הדעת לעניין הזה. זו נקודה אחת שקשורה למדיניות של דיור.

הרווחה מצוינת בדרום.

בסדר, אתם לא מסכימים איתי. חברים, אני גר בקרית גת, אני תושב קרית גת, אני מכיר את מצבם של בני הקהילה ואני רוצה להגיד לך שכשאני רואה ילדים בני הקהילה שנקלטים בראשון לציון למשל, מה עיריית ראשון לציון, לא בתחום הפורמלי בלבד, אלא גם בתחום הבלתי פורמלי, מה היא מציעה להם במתנ"סים, מה היא מציעה לילדים, אני רואה מה תל אביב יכולה להעניק לתושבים ואני רואה את הרשויות המקומיות בדרום, שהן לא יכולות שקל אחד לתת לילד לחוג העשרה. אתם צריכים לקחת את החוסן הכלכלי של היישוב שקולט את העולים. אז נכון, זה טוב שיבואו עולים לפריפריה, זה מצוין, אני שמח לראות את בני הקהילה שלי בעיר שאני גר בה, אבל כשאני רואה מה הם מקבלים פה וכשאני מסתובב בכל הארץ ורואה מה הרשויות המבוססות נותנות לטובת העולים, אני חושב שיש פה פער שצריך להתייחס אליו.

במקרה, אדוני היושב ראש, הגיעו לפה בעיקר אנשים מהרשויות שלא קולטים ממש בשנים האחרונות. בקרית מלאכי אין קליטה בשנים האחרונות, באשדוד אין קליטה בשנים האחרונות, בשדרות אין קליטה, זה בודדים. הקליטות המסיביות בדיור קבע בשנים האחרונות זה אשקלון, קרית גת, באר שבע, ושלושת היישובים, אני לא רואה את הייצוג שלהם פה.

הם הוזמנו.

לא אמרתי שלא הוזמנו. דבר אחרון, אם אתה מסמן לי, בעניין של התעסוקה.

אני אגיד לך, אנחנו התחייבנו לסיים בשלוש ולכן יש כמה דוברים, אז - - -

אתה יודע, אבא שלי ז"ל היה אומר - - -

אתה מאריך עכשיו.

זה משל, אבל זה מסר חשוב שאני רוצה להגיד לך. כשאצלנו שותים קפה מביאים חלה כזו ואז אומרים שמישהו צריך לחלק עכשיו לכל הסובבים. יש כאלה שמתחילים בגדול ולקראת הסוף מה שנשאר להם זה פלחים והפלח הולך וקטן וקטן. מה שקורה אצלך, שבהתחלה נתת פלחים גדולים ולקראת הסוף נשארו פלחים קטנים. זה מסר שאני חושב שצריך לזכור.

אבל לעניין של תעסוקה אני רוצה להגיד, אני חושב שחשוב - - - יש עולים מחבר העמים שמגיעים לפה, הם מגיעים עם נתוני השכלה מסוימים, אני חושב שיש לא מעט יוזמות שקשורות לפרויקטים בנושא הכשרה לסיפור הזה. אני חושב שבנושא של בני הקהילה, שהם מגיעים עם רקע השכלתי מסוים, אני לא מרגיש שיש תכניות ראויות, תכניות מתאימות לאנשים שמגיעים לפה בני 25, בני 30, 35, כדי לתת להם משהו שיוכלו - - -

אני גר בקרית גת, היום מי שמנקה את רחובות העיר קרית גת זה בעיקר בני הקהילה. אם לאנשים האלה לפני 30 שנה, כשהם נקלטו, לפני 25 שנה, הייתה מדינת ישראל עושה מאמץ ונותנת בידיהם מקצוע תעסוקתי שמאפשר להם לעבוד באופן מכובד במפעל לא היו היום מנקים את ה - - - ואם היום לא נעשה עם בני ה-30, בני ה-20, שמגיעים היום מאתיופיה, מה שיקרה בסופו של דבר, ככל שהזמן יעבור, הם גם ינקו את רחובות הערים.

אני הייתי מציע כיוזמה, אולי באמת צריך, אתה כחבר כנסת, לאלץ את ראשי הרשויות באזור הדרום להתכנס, אולי אפילו כאיזה פורום דרומי, ולהבין בעניין הזה.

נשמע את נציגת משרד הרווחה.

אני חושבת שאני דרומית מאוד גאה, אני גרה במועצה אזורית אשכול על הגבול המצרי ברצועת עזה ושם אחד היישובים היפים, אבשלום, היישוב שלי זה דקל אבשלום. אתם יודעים, דקל אבשלום. אז אני רוצה לא רק מהמקום האישי, אני חושבת שיש מה שנקרא קליטה שהיא גם עלייה. עולים זה לא דבר של עול, זה משאב של תרומה, זה דבר שצריך ללכת ולחפש אותו ולהביא אותו ולתת לו את כל הקדימות ברמה של המשילות. קודם כל שהממשלה תשים את העלייה על סדר העדיפויות, כי הם תרומה. כל עולה, לא משנה מאיפה, זה קודם כל אנשים וקהילה שצריך להתייחס אליהם בשוויון ולהסתכל ולומר שהם תורמים לי לא פחות מאשר אני תורם להם, הם מביאים איתם איכויות והפריה ומאפשרים גם צמיחה כלכלית. הם לא עול, הם עולים שבאמת הופכים להיות משאב אדיר מניע, מכל כיוון.

אני חושבת שפה, דווקא הכנס הזה, אם אמרנו שנתמקד, אחת, שזה אליך ואל סופה וכולם, שאתם עושים עבודה נפלאה, אבל אתם צריכים להשתמש בנו כדי להביא את זה חזרה, שהעלייה והעולים, הם צריכים להיות על סדר העדיפות של הממשלה במתן משאבים לבניית אותן תשתיות, תשתיות שזה אומר גם תשתיות שהן במשאב בעין וגם תשתיות אחרות של מדיניות. ואם אנחנו מדברים דרום, צפון, מרכז, אני לא רוצה להתייחס, אבל אני יכולה להגיד שהדרום הוא אוצר אדיר ומדינת ישראל בכלל היא אוצר נפלא.

אני מכירה את רוב הארץ, אבל אני מכירה את הדרום מטבע הדברים ואני יכולה לומר שבהחלט פה בסדרי העדיפויות ייצא קול מכאן שאני רואה תרומה אדירה ולכן כממשלה שרואה בעיה, היא צריכה גם לתרגם את זה ברמה המעשית למשאבים ותשתיות לטובת הנקלטים בכל מקום שבו גם ליצור את המקומות. אנחנו צריכים לצאת מהקופסה ולומר שאנחנו צריכים לייצר את התשתיות האלה. זה אומר גם בעניין של מקומות, לייצר בעצם יישובים חדשים, לייצר ביישובים קיימים וכן גם כל תחום התעסוקה. כל נושא התעסוקה עד לפני 20 שנה, כל היישובים, המושבים והקיבוצים קרסו בגלל דבר מסוים. מה שקרה זה שבעצם הייתה התארגנות אדירה והנה תראו איך הדברים האלה פורחים.

אז זה ברמת המשילות, צריך להביא את זה ולחשוב איך מחזירים וחוזרים לממשלה. ואתם מבחינתי הנציגים האולטימטיביים הכי הכי הכי, זה ליצור, להמשיך את השיח הזה למקום של לסייע לכם ליצור את התשתיות האלה.

הדבר השני שאני חושבת, אני לוקחת את תחום החירום, שבזמנו כשלקחנו ברווחה את מנהיגות החירום, לא היה משרד שהתייחס לנושא החירום והחוסן. אחד הדברים שהובלנו והבאנו, ובין השאר כמי שעבדה בגוש קטיף והקימה את המחלקה, זה עלייה וחירום ונושאים רוחביים. אי אפשר שמשרד אחד יתייחס לפלח. עולה חדש, קהילה חדשה, זה עולם ומלואו, צריך להסתכל עליו בהיבט הוליסטי. לכן פה מתבקש שגם התשתיות, גם המשאבים, גם להביא את העלייה על סדר העדיפות, לא ממקום של חלש. לא מצא חן בעיניי שבאמת, אם יש לי הזדמנות להשפיע, אז זה גם פה וגם למעלה, העולים הם לא חלשים, כל אחד מאיתנו היום שמאיזה שהיא סיבה קרה, מהמקום שלו, ויגיע לארץ אחרת, הוא בעצם יזדקק לכמה עוגנים.

יש לך ניסיון עם עולים חזקים?

לא. הדבר הנוסף, אני חושבת שצריך להיות שילוב, נאמר על ידי כמה אנשים, בעצם משרד אחד מתכלל את כל משרדי הממשלה ומלכד אותם, אבל משרד אחד, זה משרד העלייה והקליטה שמלכד את כולם ועובד בשילוב ידיים והמודלינג הזה יורד לשטח. מהשטח הכתובת הבלעדית זה הרשות וראש הרשות, שהוא האדם, ופה צריך להשקיע ואיתם לעבוד, כמו שמרק אמר, וככה אני חושבת שהולכת ונעשית עבודה בהחלט עם מרק והרבה אחרים, עבודה שעובדת מערכתית, כתפיסה מערכתית, כאומרת שכל ראש רשות, אני רוצה שיבוא אליכם ויגיד 'רוצה אני עולים'. את זה אנחנו צריכים לשנות בשיח, כי עולים חשובים לי, לא רק בגלל מה שנותנים, בגלל שהם תורמים.

את רוצה?

כן, אני רוצה. קודם כל אני רוצה לברך אותך, יושב ראש הוועדה, על זה שהגעת לשדרות לכנס. אני לא חושבת ששדרות זה פריפריה, אני נמצאת כאן לא רחוק, בעיר אשדוד, אני זוכרת בדיוק איך לפני מספר שנים הגעתי והייתי עולה חדשה במרכז קליטה בחדר 15 מטר, כך התחלתי את החיים במדינת ישראל.

אני נולדתי בסנט פטרבורג, העיר הכי ותיקה בעולם, אני חושבת, עיר תרבותית, עם שורשים. וכאשר הגעתי לעיר אשדוד, חולות משמאל, חולות מימין, ואני תמיד סיפרתי במשרד העלייה והקליטה, כאשר הייתי יוצאת והחברים היו לוקחים אותנו לטיול, הם אומרים 'תסתכלו שמאלה, תסתכלו ימינה', הם הגיעו לפנינו, 'עד כמה שהמדינה יפה'. אני הייתי מסתכלת שמאלה וימינה, חולות חולות חולות. היום, כאשר אני אומרת אני אומרת 'תסתכלו קדימה', כמה אפשר לבנות וכמה אפשר לעשות וכמה אפשר לשנות.

עולה חדש שמגיע לפריפריה, יש לו הרבה יותר הזדמנויות, כך אני בטוחה, בגלל שמה שהוא מקבל בעיר קטנה הוא לא יקבל במרכז המדינה. יכול להיות שהעירייה שם יותר חזקה ויש יותר כסף, אבל לא ייתנו מה שייתנו, יחס אנושי. עולה חדש חייב יחס אנושי, תמיכה אנושית, להגיד 'אני עברתי ואתה תעבור', 'יהיו קשיים בדרך, נעבור אותם ביחד'. זה מה שפריפריה יכולה לתת הרבה יותר. ככה אני בטוחה, ככה אני עשיתי במשך - - -

יחסי האנוש במרכז הם שונים מיחסי אנוש בדרום?

כן, המרכז - - -

זו הדעה שלי.

אני לא מקבל את זה.

אתה יכול לא לקבל. אני הגעתי לעיר אשדוד, היא הייתה פריפריה, וכאשר היו אומרים 'אני נשארתי באשדוד' היו אומרים 'אה'. היום העיר אשדוד עם סיום בנייה של בית חולים, אני יכולה להגיד בזכותי. אני התעקשתי ואמרתי שיעבירו חוק, העברתי את החוק, אחר כך רצו בחוק למחוק אותו, לסגור אותו, לא נתתי לעשות, הקמתי שדולה, נלחמתי, יש בית חולים. ורופאים שמגיעים ושכבר הגיעו הגיעו לבית חולים באשדוד, בשנת 2017 יש לנו בית חולים. זו קליטה מקצועית סופר וזה יגדיל את העיר.

אני לא מסכימה איתך, אני לא רוצה להתווכח, אני אסביר לך מה אני רואה שממשלה חייבת. לא הורדת מסים ולא הטבות במסים, ממשלה חייבת לטפח תשתיות, פה לבנות בית חולים, שם מפעל, כאן עוד משהו, אוניברסיטה, קולג'. זה שייתן את התשתית. בלי תשתית אני חושבת שכל הורדת מסים והטבות זה גורנישט באידיש, שום דבר, כלום.

פה זה מסים, זה - - -

אנשים צריכים לדעת לבנות את העתיד של מדינת ישראל, הם צריכים להיות שותפים. וכדי להיות שותפים הם צריכים מהממשלה הזאת לקבל תכל'ס, תשתיות.

עכשיו תסתכל, אדוני היושב ראש, אני לצערי לא הצלחתי היום, אחרי שהגעתי בשלוש הביתה, להגיע בתשע לירושלים והייתי חייבת ללון בבית, אבל אני אומרת לך, הורדת חסמים זה אחד הדברים שאני אישרתי במשרד העלייה והקליטה ואני מבקשת ממך, לא פעם אחת בשבועיים, כל חודש נעשה ישיבה, נזמין את כל הגורמים, קליטת עלייה, כמו שאת אמרת ובצדק, זה לא עניין רק של משרד העלייה והקליטה או הסוכנות היהודית, קליטת עלייה זה עניין לאומי וככה המדינה צריכה להתייחס. כשיצאתי מהמשרד הפרויקט האחרון שאישרתי זה הורדת חסמים בקליטה של עולים מצרפת ואוקראינה בפרט, קליטה מיוחדת. אמרתי לראש הממשלה ואני ציפיתי בפרויקט הכלכלי הזה, בתקציב הכלכלי, שיהיה משהו, פתיחה להמשך. אני אמרתי שעולים צריכים לקבל אחרת, ואוצ'רים והלוואה, במשרד העלייה והקליטה יודעים בדיוק איך בנינו את פרויקט הקליטה של עולים מצרפת ומאוקראינה. אני דורשת מממשלת ישראל, כדי לפתוח את השערים של מדינת ישראל אנחנו צריכים לתת את זה, לא רק לאלה שמגיעים מצרפת או מאוקראינה, אנחנו חייבים לתת את זה לכל עולה, מאיפה שהוא מגיע.

אני אסיים ואני אגיד לך, בגלל זה הורדת חסמים. אני רואה שמה שאישרתי ככה נשאר, על הנייר, שום דבר לא זז שם. אני קיבלתי דיווח מהמנכ"ל שעכשיו הוא חבר כנסת, עודד פורר, ואני מאוד מאוד לא מרוצה, ובשפה אחרת, אני כועסת.

הוא מאוד תרם לדיון, הניסיון שלו.

בסדר, אנחנו נראה מה קרה. אני קיבלתי דיווח ומאוד לא מרוצה. אבל לא כביקורת, אני חושבת שהממשלה הזאת חצי שנה כבר ממשלה והיא חייבת להתחיל לפעול ולשנות ולחזק ולעשות. כל חודש להגיד 'אנחנו רק חצי שנה' זה לא יספק את אף אחד ואנחנו נעשה עוד ועידה בשדרות ועוד במקום אחר ואנחנו נגיד שזה נשאר באותו מקום.

זה שהפרויקט של רופאים כאן ואחיות ועוד פרויקטים בדרום, זה אנחנו אישרנו במשרד העלייה והקליטה. אירוס מנהלת פרויקט של יזמות, אני ממליצה להזמין אותה, תגידי מה נעשה, כמה עסקים נפתחו, כמה עסקים נפתחו פה בדרום וכמה בכלל עולים מתקדמים.

משרד העלייה והקליטה, אני השארתי אותו וחשבתי שכך זה צריך להיות ובגלל זה אני אומרת, יש לנו משאבים לעשות עידוד עלייה. כל הערים כאן בדרום, יחד עם משרד העלייה והקליטה יכולים בעצם לתת פוש לעידוד עלייה, להביא אותם לכאן, להביא לאן שהם צריכים להגיע, לשווק, כל עיר יכולה לשווק את עצמה ולתת את העזרה לאנשים ואני חושבת שאחרי שנים הם יגידו שטוב שהם בחרו את המקומות האלה.

אני לא רוצה להתווכח על הממשלה, אנחנו די מספיק עושים את זה בתוך ה - - - אני מאוד לא מרוצה, ולב אמר את זה נכון, פנסיה, לאיזה פנסיה מגיע עולה חדש. אנחנו לא נכנסנו לממשלה בגלל שאני חושבת שהיו יכולים להיות כמה מיליארדים כדי לתת לאנשים שעבדו 20 ו-25 שנה כאן במדינת ישראל, לצאת לפנסיה בכבוד. בגלל זה אני אומרת לך, יש מה לעשות, הדרום מוכן לקלוט, ממשיכים לקלוט ואנחנו כוועדה וכחברי כנסת נעשה הכול כדי לתמוך, לתת, לבנות.

גם פרויקט בנייה על קרקע חומה, אנחנו המשרד היחידי שהתחלנו לבנות. אני רוצה שאתה באחת הוועדות תזמין את כל הגורמים, יש שם אישורים לאשדוד ויש לעוד כמה ערים, לא נפרט, 4,000 יחידות דיור, איפה התחילו? אתה יודע שבכפר סבא עוד לא סיימו, במשך שלושה חודשים משרד העלייה והקליטה לא אכלס את האנשים שמחפשים דיור. זו פשוט קטסטרופה, שלושה חודשים לא יכולים לאכלס בניין כשהוא כבר עומד באמצע כפר סבא? זה גרוע ביותר.

בגלל זה אני אומרת לך, אנחנו ממשיכים, אנחנו מוכנים ואנחנו גם נבקר, בגלל שהממשלה היא כבר לא חדשה. היא כבר עברה 100 ימים ועוד 100 ימים ועכשיו היא צריכה לבוא ולהגיד מה אנחנו עושים בעידוד עלייה ואיך אנחנו מורידים את החסמים ואיך אנחנו מאכלסים אנשים בנגב וגליל ואיזה פרויקטים לרופאים ולאן הם נכנסים ואיך אנחנו מלווים אותה, באיזה פרויקטים של תעסוקה ולדרוש.

אני זוכרת סביב השולחן העגול יוצאי אתיופיה, עודד פורר שם את זה, היה יחד איתכם, ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, כל יוצאי אתיופיה, בלי יוצא מן הכלל, אמרו, 'אנחנו כבר לא עולים, אנחנו לא שייכים למשרד העלייה והקליטה, תשחררו אותנו', אמרתי, חובה של מדינת ישראל להעביר אותם מהידיים של משרד העלייה והקליטה למשרדים אחרים, אבל אני, כחברת כנסת, כשרה לשעבר, אני מצפה שזה שאנחנו שחררנו אותם זה טוב ומצוין אבל איך, יגידו לנו המשרדים איך הם קולטים, מה הם עושים ואיך הם ממשיכים להכניס את מה שאנחנו עשינו ואיך הם מלווים אותם בכניסה לאותם משרדים והם פותחים שערים כדי שירגישו 'אנחנו ישראלים'.

תודה רבה.

סליחה רגע, והממשלה - - -

לא, לא.

יש פה תכנית מעולה של נציבות שירות המדינה לקידום שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. במשרד ראש הממשלה. בכלל יש הרבה שמטפלים מטפלים, כמו שאני רואה - - -

טלהון, נציג עיריית אופקים.

אני גם אקצר. הרוב כבר דיברו.

אני פשוט מצטערת, אני צריכה לזוז.

את מפסידה את אירוס.

אירוס תיתן, אחרי אני אצא יהיה יותר נוח להגיד - - -

לא, להיפך. במקרה הזה צריך להגיד שבחו של אדם בפניו.

אני יודעת שאני עשיתי משהו במשרד העלייה והקליטה והשארתי משרד שהלוואי שימשיך להתקדם גם בקדנציה ה - - -

עשית דברים מדהימים.

תודה רבה.

אני מאופקים. רוב הדברים נאמרו כך שאני גם אקצר. אני חושב שאחת מהבעיות שאני רואה גם בתור מי שמהקהילה האתיופית וגם עובד עיריית אופקים, יש את הנושא של אי התאמה בכלל, גם מבחינת ההכשרה המקצועית. לא כל מפעל נמצא בכל מקום, יש מפעלים מסוימים שנמצאים במקום מסוים, זה לא מתאים שאתה מכשיר בן אדם שהוא באופקים למפעל שנמצא בקרית גת או באיזה שהוא מקום, זה לא אומר שהבן אדם הזה - - - ובסוף הוא נשאר בלי תעסוקה. הוא לא יכול לחיות מהנייר. אז זה פשוט אי התאמה בנושא של תעסוקה, שלדעתי צריך לבדוק קודם כל את האזור, מה יש באזור ולפי זה צריך להכשיר מבחינת תעסוקה.

יש בעיה מבחינת משרד הקליטה בחלוקה התקציבית של הקליטה בכלל. שם מחולק לא לפי הצרכים, אלא לפי כמות. אם יש 100 עולי אתיופיה ו-2,000 מחבר העמים, אז לפי האחוז. אתה מקבל 10,000 שקל ושאר הכסף הולך לכמות הגדולה. אני לוקח את אופקים, שהקהילה באופקים היא לא גדולה, בסך הכול כ-600 נפשות, מתוך זה יש את הנושא של העולים ויש גם צברים, אז מבחינת העלייה, במשרד הקליטה הם מוגדרים כ-300 ומשהו עולים, מתוך קרוב ל-6,000 עולים. ברגע שאתה מחלק את התקציב לפי הכמות אנחנו מקבלים חמישית או אפילו לפעמים פחות.

אתה מדבר על החלוקה של הרשות?

לא, זה ממשרד הקליטה, זה מלמעלה, זה מדיניות. זה מה שאומרים, לדעתי, שזו מדיניות של משרד הקליטה, משם מחלקים לפי אחוז העולים והעולים פשוט פה - - - אז הם לא מחלקים לפי הצרכים, אלא זה לפי כמות העולים.

זו החלטה של הרשות.

אני לא חושב שזה הרשות. אם זה הרשות, אז - - - לדעתי, גם אם זה של הרשות וגם של משרד הקליטה ברמה הארצית, לדעתי החלוקה התקציבית צריכה להיות לפי הצרכים ולא לפי כמות העולים, כי הצרכים של הקהילה האתיופית הם יותר מאשר הצרכים של העולים האחרים, שגם מבחינת הגופים שתומכים גם בקהילות האחרות, אז יש גם יותר חזקים מאשר הקהילה האתיופית.

בנושא של שיתוף הפעולה, זה נאמר כאן, אני חושב שהרשויות צריכות להיות חלק בלתי נפרד ממשרד הקליטה ושם הנציגים של הקהילה. בסופו של דבר הרשות מתמודדת עם העולים, לא משרד הקליטה בירושלים, אלא הרשות באופקים מתמודדת עם העולים.

תודה רבה. אנחנו נוותר על אירוס היום. אני חושב שאם את רוצה להגיב למה שהוא אמר, תגיבי, כי אנחנו חרגנו - - -

אני רק רוצה להגיד, זה תגובה לזה ובכלל. משרד הקליטה, יש לו קריטריונים על כמות העולים, אבל באיזה שהוא שלב, זה לא עלה כאן ממש, אבל אני חושבת שזה באמת לדיון, איפה הרשויות באיזה שהוא שלב, כמה זמן אנשים יהיו עולים ואיפה הרשויות אומרות, אנחנו נותנים תקציב, 75% משרד הקליטה, 25% הרשות. רוב התכניות אנחנו עובדים עם בסביבות 40 מועצות אזוריות ורשויות, גדולות, חלשות, קטנות, חזקות, הכול, ירושלים, באר שבע, אשדוד וגם בני עיש. בסופו של דבר גם הרשויות נשארות עם ה-25% שלהן ובעצם רואות את המפגש הזה באותה ועדת היגוי לטובת האוכלוסיות האלה כמפגש היא מחויבת כלפיו.

פה צריך להצמיח איזה שהוא שיח לדיון ואולי גם משאבים שבעצם אומרים לרשות, מלמדים את הרשות לעבוד עם האוכלוסיות שלהן ולפתח את התכניות שהן מעבר לאותה אוכלוסיית עולים. השיח הזה של 15 שנה הוא מאוד צודק והגון, אבל כמו שהשרה, בשבילי היא עדיין השרה, כמו שחברת הכנסת אמרה, מישהו צריך לקחת את זה הלאה, אפילו סביב השולחן הזה. הפנייה היא, 'תיתנו לנו עוד, מה יהיה?' בכל מקום, בקרית מלאכי, באופקים, הם תושבים ותיקים של היישוב הזה, תושבים ותיקים, לא חדשים, של היישוב הזה.

אני מסכם את הדיון. אני מאוד מודה לכל האנשים שהשתתפתם ובאמת שיתפתם אותנו בצורך לשיתוף פעולה, בצורך לבניית תשתית לקליטת עלייה והצורך לעבוד ביחד ולקדם את העולים. אני אחד האנשים שאומרים שצריך לקלוט דווקא את העולים באזורים שלא מה שנקרא מרכז, כי כך אנחנו יכולים לפתח את המדינה וגם את האנשים.

אנחנו נקיים דיון גם בעניין חלוקת תקציבים לרשויות המקומיות, והעניין כמו שאתה אמרת, האם זה מחולק לפי הצרכים או לפי האחוזים של העולים. בגלל זה אנחנו נקיים דיון בכנסת ואם צריך גם אולי באחת הערים פה באזור, נקיים את הדיון בצורה יותר - - - היום אנחנו מוגבלים מבחינת הזמן - - -

באחוזים, קרית מלאכי היא הראשונה בקליטת יוצאי אתיופיה.

אז אנחנו אולי נעשה את הדיון בקרית מלאכי. אתה תארח אותנו.

בבקשה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.