הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, ח' בטבת התשע"ו (20 בדצמבר 2015), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/12/2015
סיור וישיבה בפרוייקט הלאומי – מעבר צה"ל לנגב
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
סיור וישיבה בפרויקט הלאומי – מעבר צה"ל לנגב
מוזמנים
¶
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
חזי משיטה - סגן בכיר לראש המינהל, משרד הביטחון
דני מושיוב - מפקד קרית ההדרכה, משרד הביטחון
יונת מרטון - ראש החטיבה למעטפת אזרחות, משרד הביטחון
עמירה חיים - מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך
שני ברזי - ממונה על חינוך טכנולוגי, משרד החינוך
פלורנס עזרן - יועצת מנהל תקשוב ומערכות מידע, משרד החינוך
שלומי אדמוני אחנין - מפמ"ר חשמל ואלקטרוניקה, משרד החינוך
דניאל ארץ קדושה - מינהל הספורט, משרד החינוך
ורד גושן - המשרד לפיתוח הנגב והגליל
רן בנימין - המשרד לפיתוח הנגב והגליל
מזל סיימון - מרכזת נושא, משרד החינוך
יואב טאובמן - מל"ג
בתיה לוי - יועצת חינוך ובריאות
רינה חכם - מרכז מועצות מקומיות
אורה חכם - פעילת חינוך
חזי משיטה
¶
אדוני היושב ראש, ברוכים הבאים לקרית ההדרכה של צה"ל בצומת הנגב, חברי הכנסת ויתר האורחים מן הכנסת. נמצאים איתנו אנשים מטעם משרד הביטחון, מפקד קרית ההדרכה, אלוף משנה דני מושיוב, שהכרתם.
אתם הגעתם לקרית ההדרכה, שזה הבסיס הראשון בסדרה של בסיסים שעוברים דרומה, במסגרת החלטות ממשלה שהתקבלו, להעביר את בסיסי צה"ל ממרכז הארץ דרומה. אני חושב שהפרויקט הזה הוא פרויקט לאומי מהגדולים שידעה מדינה ישראל בעשרות השנים האחרונות. ההשפעות של מעבר צה"ל דרומה הן השפעות ברמה הלאומית, ברמה האזורית וברמה הביטחונית, בצורה שהיא לא פחות ממהפכה לנגב והיא תרומה גדולה למדינת ישראל.
הבסיסים שאנחנו מעבירים ממרכז הארץ, יש ביכולתם לפנות שטחים שיאפשרו הקמה של כ-60,000 יחידות דיור במרכז הארץ ומעבר צה"ל דרומה מאפשר לצה"ל ולמערכת הביטחון לבנות בסיסים באמת לדורות הבאים של משרתי צה"ל, בסיסים שייבנו מן המסד ועד הטפחות. כמו שאתם יודעים בוודאי, מרבית הבסיסים במרכז הארץ הם בסיסים שנבנו בשנות ה-40 וה-50, אין בהם סביבת עבודה ראויה לזמן שאנחנו נמצאים בו, 2015 או 2020, וכמובן שאין בהם את המיגון הנדרש לאיומים שיש לנו מסביב, כך שזו הזדמנות באמת, גם למערכת הביטחון, לשדרג את הבסיסים, הן בסביבת העבודה, הן במיגון והן בטכנולוגיה.
מבחינת הנגב, אני חושב שזאת הזדמנות בלתי רגילה. אנחנו יכולים לראות את זה כבר עכשיו, במעבר של קרית ההדרכה, יש שינוי גדול כבר עם הקמת הבסיס הזה. אני חושב שאם השלמת המעבר כולו זו תהיה מהפכה בנגב, לא פחות מזה, שיכולה להעמיד את הנגב כמרכז עצמאי כלכלית, חברתית ותרבותית.
אני אתחיל בהצגה של הדברים, תוכלו לעצור אותי באמצע אם יש לכם שאלות. אני אראה לכם את המצגת, היא לא מדברת על קרית ההדרכה, מאוד נוח לנו מבחינת מערכת הביטחון, לעשות את הסיורים למקבלי ההחלטות במדינת ישראל מקרית ההדרכה, כי כאן זה לא איזה שהוא תכנון, זה לא חזון ולא חלום, זאת מציאות. יש כאן בסיס בצומת הנגב כשעד לפני שלוש שנים היה כאן מדבר, יש כאן בסיס שהולך להיות כאן העיר השנייה בגודלה דרומית לבאר שבע, עיר ירוקה, עיר חכמה, שבמבצעיות המלאה שלה, באפריל 2016, היא תהיה עם 10,000 חיילים. זאת עיר שתחנך את כל תומכי הלחימה של צה"ל ותפזר אותם לצה"ל עם סיום הקורסים.
זאת עיר שנבנתה כדי להתמקד בהדרכה, הן הסגל והן החניכים מתמקדים בזה. זה מטייב את ההדרכה, את המוטיבציה, וזה גם מקצר את הקורסים. אני אתחיל, אם אין שאלות, במצגת. היא מדברת על המהלך הלאומי כולו. אני אתמקד, בגלל הוועדה והנושא שלה, בנושא של חינוך. בנושא של חינוך, אני אבקש מעמירה חיים, בנושא חינוך ל - - -
חזי משיטה
¶
ומדני, שכבר הספקנו לעשות שיתופי פעולה גם עם האקדמיה, לתת את נקודת המבט שלהם, מה נעשה בנגב מבחינת חינוך.
מעבר צה"ל דרומה כולל בתוכו השקעה של 21 מיליארד שקל לבניית הבסיסים הבאים: קרית ההדרכה, קרית המודיעין וקרית התקשוב. אני אגיע לזה בהמשך, אתם תראו למה הכוונה. התקציב הוא לבניית בסיסים בלבד מהגדר פנימה, אין בתקציבים שמערכת הביטחון קיבלה כדי לעשות איזה שהוא כביש או מרפאה, או כיתה. הבסיסים האלה נועדו לבניית הבסיסים. כן הושקעו ועדיין ממשיכים להשקיע בתשתיות לאומיות. כמו שראית, אדוני היושב ראש, הכביש שאתה נסעת בו הוא כביש ארבעה מסלולים, עם גדר הפרדה, הוא אמנם מסתיים בכניסה לשער הבסיס, אבל באמת ממרכז הארץ אפשר להגיע דרך כביש 6 בכביש ארבעה מסלולים שמגיע עד קרית ההדרכה.
צריך להגיד שהכפילו את המסילה, לבאר שבע יש מסילה כפולה, בעוד חודש וחצי תיפתח המסילה המערבית שתאפשר הגעה גם מתל אביב, דרך אשדוד, אשקלון, נתיבות, אופקים, לבאר שבע, וכמובן כביש 31, למי שמכיר, זה כביש שעשה את השינוי והיום כביש 6 ממשיך עד צומת שוקת והמשכו של הכביש הזה זה כביש 31 שמגיע עד ערד. שוב, כביש מאוד מודרני, חדש, ארבעה מסלולים עם גדר הפרדה, שבאמת מחסל את התופעה של כביש דמים שהיה שם ב-20 השנה האחרונות, שנהרגו הרבה מאוד אנשים בגלל הרבה מאוד סיבות, לא בגלל שהייתה תנועה רבה, אלא בגלל שהכביש הזה היה כביש אדום לנוהגים בו, לגמלים שעברו שם. הדבר הזה בוודאי יפחית את תאונות הדרכים וגם יאפשר למשתמשי הדרך להגיע בבטחה ממזרח למערב לכיוון ערד.
מה אנחנו בונים בשלושת הבסיסים האלה? אנחנו בונים כמיליון מטר מרובע, רק בבסיסים. אני יכול להגיד כבר עכשיו שההערכה שלנו, שייבנו מיליון מטר מרובע נוספים סביב הבסיסים האלה לתשתיות שיידרשו, בעיקר תשתיות אזרחיות.
שיטת ההתקשרות בבסיסים האלה, אני רוצה לעמוד עליה לדקה. שיטת ההתקשרות של מערכת הביטחון לבניית הבסיסים היא כזאת שצה"ל מגדיר מה הצרכים המבצעיים שלו, אנחנו במינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, מוציאים על זה מכרז, או עורכים את המכרז והמכרז הוא בשיטה של התקשרות של PPP. זה אומר שמשרד הביטחון מתקשר עם גופים אזרחיים, שהם מביאים את התקציב או את המימון מבנקים, בונים את הבסיסים, אנחנו מפקחים על הבנייה כשאנחנו מקבלים את התוצר שהתכוונו אליו והם מתפעלים את הבסיס ל-25 שנים. בדרך הזאת, בתפעול של 25 שנים אנחנו מחזירים את הכסף. זה, אם תרצו, מעין משכנתה. הם מביאים את הכסף, בונים ואנחנו מחזירים להם על תפוקות תוך כדי השנים שהם מפעילים את הבסיס הזה.
מרבית שירותי החיים שקורים בתוך הבסיס הזה מתופעלים על ידי הזכיין, בדרך הזאת אפשר לשלם לו. ניקח לדוגמה, בבסיס הזה כל הנושא של אחזקה, תחזוקה, הזנה של החיילים, גננות, אחזקה חימושית, נעשים על ידי הזכיין. בדרך הזו אנחנו יכולים לשלם לו כסף. הוא בנה את המגורים, הוא בנה את הכיתות, הוא בנה את המעבדות והוא מקבל את הכספים האלה לאורך 25 שנה. אנחנו נעשה את זה גם בבסיסים הבאים, באמ"ן ותקשוב באותה שיטה. חלק מרכזי מהבנייה של שני הבסיסים האלה תהיה באותה שיטה שתאפשר לנו באמת גם לפרוס את התשלומים למשך 25 שנים.
יש דברים שאני כבר מקדים ואומר שלא יעברו לזכיין. כל דבר שאמא שלחה את הילד או את הילדה שלה לצבא והיא מצפה מהרמטכ"ל, שהוא יהיה הכתובת עבורה, קרי כל נושא של אבטחה של הבסיס, של ביטחון, של רפואה, של נשים, של דת, יישאר בידי הצבא. כל נושאי הליבה האלה לא עוברים לזכיין. כשהבסיסים האלה כולם יהיו בנויים כאן, וזה נושא חשוב - - -
חזי משיטה
¶
החימוש, מביאים הנה את בה"ד 20 ויהיו כאן הרבה מאוד כלים חימושיים ודברים שאולי יצטרכו תיקונים, הם יעשו את הדברים האלה במסגרת הזיכיון שהם קיבלו.
אני כן רוצה לעמוד על המיליארד וחצי שקל שאתם רואים כאן. בפעילות של שלושת הבסיסים האלה הייצור של ביקושים לצרכים של עסקים קטנים, בינוניים, גדולים, קבלנים וספקים, מיליארד וחצי שקל בשנה יוצאו כאן בנגב כדי לרכוש את הדברים. זאת מהפכה של מנועי צמיחה שלא ידע הנגב במשך עשורים רבים.
חזי משיטה
¶
יש ייחודיות לזכייני דרום, שהוא חייב לעשות רכש בדרום בגובה מסוים מההתקשרות. יש לו התחייבות לרכוש חלק מהנושאים שהוא רוכש בכחול-לבן ומהנגב, יש לו גם מחויבות להעסיק עובדים מהדרום. כאן יש איזה שהוא משהו שחוקית אי אפשר לעשות אותו, אבל אנחנו חייבים אותו ולכן אושר לנו, גם על ידי סגן היועץ המשפטי לממשלה להכניס אותו בתוך החוזה. אנחנו מחויבים שיהיה לנו כאן שליש מאנשי הפעלת העיר של הזכיין האזרחים, שיהיו יוצאי צבא, מהסיבה הפשוטה, שבכל רגע נתון חלילה אם קורה משהו, המזמין, קרי משרד הביטחון, צריך להיכנס לנעלי הזכיין, ואם אנחנו נכנסים לנעלי הזכיין אנחנו צריכים שיהיה לנו איזה שהוא כוח אדם שיוכל לאפשר לנו להיכנס ולהמשיך לתפעל את הדבר הזה.
אבל אני כן אתן דוגמה. הבסיס הזה נבנה, אנחנו מאוכלסים ב-50% ממנו כמעט, יש עדיין חלק, שאנחנו נראה בהמשך, עדיין לא גמור. כל המהלך הזה יסתיים באפריל 2016. יש שלושה בסיסי הדרכה שעדיין לא נכנסו, בה"ד 7, בה"ד 20 ובה"ד 6. הם צפויים להיכנס בחודשים הקרובים. אני מעריך שהם יוציאו כאן כ-2.2 מיליארד שקל להכנת הבסיס, זה פחות או יותר האומדן שלנו. עד היום הם הוציאו 1.5 מיליארד.
סכום של 1.1 מיליארד הוצא בדרום אצל עסקים בדרום. אני אתן לכם דוגמאות. זאת עיר של 10,000 תושבים, כל הריהוט שאתם רואים ותראו במהלך סיור נקנה במפעל בשדרות. כל הכבלים שנמצאים בקירות ומחוץ לקירות ומה שביניהם, נקנו ממפעל בדרום. כל האלמנטים לבנייה נקנו במכרז שזכו בו אדלשטיין כאן בירוחם, בגובה של מאות מיליונים של שקלים, שהם שילשו את המשמרות שלהם, יותר מהכפילו את קווי הייצור שלהם ויותר מהכפילו את כוח האדם שלהם. זאת אומרת יש עדנה לירוחם שהיא בהקשר ובמידה לבסיס הזה, גם בקשר של צבא-חברה, היא נמצאת כאן 8 קילומטרים מזרחית לנו, יוכל להעיד על זה ראש העיר ותושביו יותר מאיתנו.
מה קורה במערך הזה מעבר לקרית ההדרכה? וכפי שאמרתי, אמנם אנחנו נמצאים פה, אבל באמת אני חייב לומר שהמהפך המרכזי או המהפכה המרכזית תקרה כשיגיעו הנה אמ"ן ותקשוב. המהפכה הגדולה לנגב זה שאנחנו מביאים הנה את מרבית הטכנולוגים ומרבית הטכנולוגיה של מדינת ישראל, דבר שלא היה כאן. ההבאה של עולם התקשוב תחייב, וזה כבר קורה, חברות לאומיות ובינלאומיות להתמקם בנגב. אנחנו רוכשים, על ידי שני הבסיסים האלה במאות מיליונים, שירותים של תיקונים של אחזקה, של תמיכה, של שיתופי פעולה עם תעשיית ההיי טק במרכז הארץ, הרצליה, רעננה, אם תרצו, ואנחנו רואים כבר את החברות מתמקמות כאן. קם פארק היי טק בבאר שבע, חברות כבר הגיעו הנה ואני מאמין שאת מרב העסקים החברות האלה יצטרכו לעשות עם הבסיסים שיהיו ממוקמים כאן בדרום.
מה אנחנו מעבירים בהעברת שלושת הבסיסים האלה? אנחנו מעבירים מעל 30,000 חיילים לשירות בדרום, זה יותר מלהכפיל את מספר החיילים שמשרתים היום בדרום וזה יותר מלשלש את מספר אנשי הקבע שמשרתים בדרום. זאת משמעות רצינית ביותר עבור הדרום ואני תיכף אגע בפרופיל של משרתי הקבע ואני אגיד גם למה זה יעשה שינוי גדול מכפי שהיה עד היום.
אנחנו מעבירים כ-7,000 אנשי קבע. צריך לזכור שמרביתם טכנולוגים, זה כוח אדם האיכותי ביותר שיש בצה"ל, האנשים האלה, מרביתם הם בעלי תארים במדעים ובהנדסה, מתוכם כ-3,000 בעלי משפחות ויש לנו כוונה ורצון שבעלי המשפחות האלה לא רק יעברו לעבוד כאן, אלא גם יעברו להתגורר כאן. האתגר, אם תשאלו ואני אקדים ואני אגיד את זה, לגבי כוח האדם, זה כחוט השני יעבור בבסיסים שאנחנו מטפלים בהם, בכל התחומים, תיכף אתם תראו את זה גם בתחומים אחרים, האתגר הגדול ביותר זה באמת כוח האדם.
הראיתי בהתחלה שאנחנו מקבלים 21 מיליארד שקל לבנות את הבסיסים, חברות בנייה יש, חומרי גלם יש, מכונות יש, טכנולוגיה יביאו, חברות לאומיות ובינלאומיות, אבל בסופו של דבר צריך שבבסיסים שאנחנו בונים יגיעו האנשים שמתאימים לשרת שם, לייצר את המודיעין של מדינת ישראל, לייצר את התקשוב, את הגנת הסייבר, את תקיפת הסייבר שתידרש. האתגר הגדול ביותר במעבר הזה הוא כוח האדם, אני אגע בו בהמשך, 3,000 משפחות, כמובן שהיתרה היא אנשי קבע ראשוני, שהם רווקים בדרך כלל.
אם ניקח את הבסיס הזה כדוגמה, בבסיס הזה יוכשרו כ-90,000 חניכים מדי שנה. זאת אומרת הקורסים כאן הם בין קורסים של כחודש עד קורס שמתקרב לשנה, קורס פרמדיקים. עושים את ההכשרות ומתפזרים לבסיסי צה"ל השונים. זה אומר ש-90,000 חיילים יעברו כאן, אני חושב שחלק מהמשפחות יבואו לבקר כאן. אין טוב מהשגרירים האלה כדי להעיד על מה שקורה בדרום. אני בטוח שחלקכם גם יופתע לגבי מה שאתם תראו היום גם בבסיס, אבל גם בדרך, מה שראיתם. קו הרקיע של באר שבע נראה שונה ממה שהוא נראה לפי אך שלוש שנים או ארבע שנים, שונה לחלוטין. הנושא של הנדל"ן בבאר שבע או בדרום בכלל הוא מהקפיצות הגדולות ביותר שנעשו בשנים האחרונות, יחסית למקומות אחרים, גם אטרקטיביים במרכז הארץ.
מעבר להחלטות הממשלה שקבעו את המעבר הזה וקיבעו אותו מבחינת לוח זמנים ותקציב וקבעו לו גם ועדת היגוי, אני חייב לומר, ועדת היגוי שיש לה חשיבות גדולה, ועדת היגוי בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כי בסופו של דבר אמנם משרד הביטחון מוביל את המהלך הזה, אבל יש חשיבות שמשרדי הממשלה השונים, כל אחד בחלקו, יעשה את מה שצריך לעשות ויקדים לעשות לפני שהבסיסים מגיעים הנה. אני אגע בהמשך, יש חלק מהדברים שאם הם לא מגיעים אי אפשר להתחבר לבסיסים.
אז במסגרת החלטות ממשלה נוספות שהיו בשנים האחרונות, אחת בעקבות 'צוק איתן' 2025, שם הייתה החלטת ממשלה רחבה, שמדברת בעיקר על הנגב המערבי, אבל יש בה גם החלטות שמביאות לידי ביטוי את הצרכים ואת התשתיות שמשלימות לצה"ל, לנגב, כמו למשל אותן תשתיות פיזיות שיאפשרו כניסה לקרית המודיעין, תכנון והקמה של בית חולים נוסף לנגב, כדי באמת סוף סוף להעמיד את תשתית הבריאות במחוז דרום באופן יחסי קרוב למחוזות אחרים שנמצאים במרכז הארץ. כרגע המצב הוא כזה שמערכת הבריאות במחוז הדרום מורידה את הממוצע הארצי כיוון שהיא נמצאת הכי נמוך בכל הפרמטרים שבדקנו. לא רק אנחנו, גם חברה שהועסקה על ידי משרד האוצר.
החלטה נוספת שהתקבלה ביולי 2013 זו החלטה 546, החלטה שמביאה לידי ביטוי מעשה שנותן ליישובי המטרה שהממשלה החליטה עליהם להכין את עצמם לקליטה של משפחות אנשי הקבע. זו החלטה שמטפלת בעיקר בירוחם, דימונה, ערד, אופקים וגם באר שבע וגם מועצה אזורית מרחבים, של 550 מיליון שקל לתכנית חומש ואני מקווה שב-2017 נעשה תכנית נוספת שממשיכה על מנת להיערך להעברה של הבסיסים וגם של המשפחות.
ממשלת ישראל קבעה שב-2020 יהיו כאן מיליון תושבים, אנחנו מעריכים שזה יקרה. לא בגלל שאנחנו מגיעים עם 30,000 חיילים ואנשי קבע ולא בגלל שאולי יצטרפו אליהם עוד 10,000 בני המשפחה שלהם, בנות הזוג והילדים, אלא כי אנחנו חושבים שהשובל האזרחי, ההגירה החיובית שמתחילה לנגב, הוא הרבה יותר ארוך והרבה יותר רחב מאשר ההגעה של החיילים עצמם. אנחנו יכולים לראות את זה בפארק ההיי טק, שיש בו כבר שני בניינים והוא מיועד להיות 12 בניינים ומיועדים לעבוד שם 10,000 עובדי היי טק, שהם לא קיימים היום בנגב, גם לא הייתה תעשייה כזאת בנגב עד היום.
החזון מבחינתנו של מערכת הביטחון, זה באמת, אל"ף, להעביר את הבסיסים ולשמור על אפקטיביות מבצעית ועל רציפות תפקודית של הבסיסים האלה. אנחנו רואים את עצמנו נרתמים למאמץ הלאומי לחיזוק הנגב. כמו שאמרתי, האינטרסים הם גם לאומיים וגם אזוריים. ויחד עם זאת אנחנו רוצים לשפר את התשתיות הלאומיות של צה"ל ולהביא משפחות להתיישב בדרום.
זה מפגש אינטרסים נדיר, המעבר הזה, שהוא יתקיים ולכן הוא גם יקרה, לדעתי. אין דרך לעצור אותו. אני חושב שמבחינת המדינה סוף סוף אפשר לראות בנגב נכס ולא נטל, כפי שהיה עד היום, אפשר לשנות גם דמוגרפית את פני הנגב, וכפי שאמרתי ניתן וצריך, וזה יקרה, שהנגב יהפוך באמת למרכז עצמאי כלכלי, חברתי ותרבותי. ויחד עם זאת המדינה מפנה קרקעות ועושה לעצמה פתרון של בעיות הנדל"ן במרכז הארץ לעשור הבא. וכפי שאמרתי, רק בשטחים שאנחנו מפנים, בבסיסים האלה, יש פתרון ל-60,000 יחידות דיור. אני חייב להגיד כאן שזה כמובן תקבולים שהמדינה מקבלת שיכולים לממן את המערך ואת התשתיות שצריך לבנות.
הנגב יהפוך ויכול להפוך מפריפריה למרכז ואני חושב ששדרוג בכל השירותים שניתנים לאזרח בכל תחום, גם בנושא של תעסוקה וגם בנושא שדרוג וגם בנושא של איכות חיים ותרבות, אני חושב שהדברים האלה יקרו מעצמם, אם יש אוכלוסייה גדולה שמגיעה הנה, אם אנחנו מגיעים למיליון תושבים בנגב בעשור הקרוב הדברים האלה ישודרגו בהתאמה.
בצה"ל, כפי שאמרתי, אני חושב שאנחנו יכולים ואנחנו צריכים ללמוד כאן בסיסים לעשורים הבאים מחד ולאיומים הקיימים, כדי לאפשר באמת, כדי שגם אם יהיה איום על מדינת ישראל ועל בסיסי צה"ל בפרט, הבסיסים האלה יוכלו לתפקד בצריפות תפקודית לכל איום שיהיה עלינו.
אז כפי שאמרתי, משרד הביטחון באמת רואה את עצמו גם בשליחות לאומית כמוביל את המהלך הזה ואנחנו רואים לעצמנו את החובה לבדוק שבמערך שאנחנו עושים, לאומי ככל שיהיה, אנחנו שומרים גם על האפקטיביות המבצעית.
המעגלים של ההשפעה של המערך הזה הם מעגלים הולכים ונפתחים, החל מהמעגל הקרוב של בניית הבסיס ומה קורה תוך כדי הבנייה וההפעלה שלו. אתם יכולים לראות כאן שחברות ושירותים הם כאן עסוקים בלתת את השירותים לזכיין או לצבא. התשתיות שודרגו, זו עובדה, עד הכניסה הראשית של הבסיס. אנחנו מאזרחים משימות על מנת שלעסקים הקטנים והבינוניים והגדולים תהיה היכולת להיות כאן ושתהיה להם תעסוקה. אנחנו עושים את ערך ההשקעה ולספקים ולחברות הבנייה יש עדיפות. זה לא שאפשר לחסום את התעשייה או את הקבלנים מהצפון, אבל יש עדיפות לדרום. אני אומר לכם שלפעמים זה נעשה לא בגלל שחייבנו את הזכיין, אל"ף, הוא עומד מעל המינימום שדרשנו ממנו, אבל הדבר השני, אני חושב שעסקית אם יש לו מוצר טוב ובמחיר הוגן או טוב בדרום הוא יעשה את זה כאן מאשר בצפון הארץ, בגלל שזה קרוב וכמעט 70% מהרכש שלו ומהקבלנים שלו הם מהדרום וכאן הוא עושה את זה.
התשתיות הנוספות במעגל השני שקורות זה כל התשתיות הפיזיות שנמשכות עד הנה, גם תשתיות חשמל וכבישים. אנחנו עשינו מכון טיהור שפכים לבסיס הזה, אבל כפי שחייבה אותנו המדינה ובצדק, אנחנו מחוברים למועצה אזורית רמת נגב ורמת נגב חיברה בסיסים נוספים ויישובים נוספים. זה דבר שבאמת, כל מה שרוצים לבנות חדש במדינת ישראל, הוא לא יכול להיבנות מבלי שיהיה לו מכון טיהור שפכים. למרות שזה רחוק מאיתנו 16 קילומטר אנחנו מובילים את המים לשם, אנחנו לא מקבלים מים ממושבים, כי זה עולה די הרבה להחזיר אותם, אבל אנחנו בנינו מכון טיהור שפכים בשיתוף עם המועצה האזורית.
כמובן בתשתיות האזרחיות, אני כבר אמרתי, לדעתי יש שדרוג וקפיצת מדרגה גם בדרום, בכל תחומי החיים של השירות לאזרח. בסוף ברמה הלאומית אני חושב שזאת הזדמנות בלתי רגילה לטפל בנושא של הבדואים. יש החלטת ממשלה, היא מוכנה, צריך להעביר אותה, צריך ליישם אותה, יש בה הרבה כסף.
נושא של מימוש קרקעות בצפון, אמרתי, במרכז הארץ, הנושא של תעסוקה בדרום, אז מגוון מקצועות תעסוקה. רק לסבר את האוזן, במוסדות האקדמיים בבאר שבע ובסביבתה, במכללות, מסיימים 8,000 סטודנטים במדעים והנדסה מדי שנה, מרביתם אם לא כולם מסיימים ועוברים צפונה. אנחנו היום יכולים להגיד ולהעיד שיש כבר תעשיות ממוקמות בשני בניינים בפארק ההיי טק והן מגייסות סטודנטים בשנה שלישית ובוודאי כאלה שיוצאים ומסיימים אל תוך התעשייה. זה במספרים קטנים, אבל צריך לזכור שאנחנו ממש בתחילת הדרך.
צה"ל כבר בנגב בהרבה מאוד בסיסים, כפי שאמרתי, מספרם קרוב ל-30,000 אנשים ויש נטייה תמיד אז לשאול את השאלה, בשקף הזה, אז למה לא קרה כל המהלך שיקרה או אתם חושבים או מעריכים שיקרה, בהבאת הבסיסים הבאים? אז אני אומר את הדבר הבא, אל"ף, הם מפוזרים, רובם בסיסי חי"ר, חלקם הלא מבוטל בסיסי חיל האוויר שנמצאים בנגב. אפילו שירות של איש הקבע שמשרת בבסיסים האלה, לא משנה אם זה חי"ר או חיל הים באילת, או חיל האוויר, הוא כזה שהם באמת באים לשרת שנתיים או שלוש, קדנציה, ואז בחיל האוויר הוא יכול למצוא את עצמו מפקד טייסת ומחר הוא יכול להיות ברמת דוד ושלוש או ארבע שנים הוא יהיה במפקדת חיל האוויר בקריה. במעבר של צה"ל לנגב בעמל ובתקשוב בפרט אנחנו מעבירים 80% מהבסיסים במרכז הארץ ו-80% מכוח האדם, כך שאם קצין או נגד בחר לעשות קריירה של כ-30 שנה, זאת כהיום קריירה צבאית, פלוס מינוס, אם הוא בחר לעשות קריירה כזאת, את מרבית שנותיו הוא יעשה באותה קרית מודיעין שנבנית בדרום. או אם קצין בתקשוב רוצה לעשות קריירה בתקשוב, הוא יכול להיכנס סג"מ ולהיות תת אלוף מפקד הבסיס ואת מרבית שנותיו הוא יעשה באותו בסיס. כך שזה עושה סדר, מבחינתו, מבחינת התא המשפחתי שלו, להתגורר סמוך למקום שהוא משרת, גם אם זה לוקח שעה נסיעה לעזריאלי.
ואנחנו מאמינים שזה יקרה, אנחנו רואים סימנים ראשונים שזה יקרה, כי יש קצינים צעירים, לא במספרים גדולים עדיין, שעוברים לגור בדרום הרבה לפני שהבסיסים שלהם הגיעו הנה. הם פשוט עושים יוממות הפוכה, הם מתגוררים בבאר שבע או בקרנית או ביישובים קהילתיים אחרים והם נוסעים למרכז הארץ לשרת. אגב, יותר פשוט להגיע לקריה מבאר שבע מאשר מכפר סבא לקריה. מבחינת זמן.
הבסיסים שאנחנו בונים, אני עברתי על שלושה מרכזים, אני גם אראה אותם, אבל יש במסגרת הרחבה של פינוי שטחים נוספים במרכז הארץ, של שוהם, בנייה של שני בסיסים נוספים מרכזיים. האחד אופק 1, שהוא נמצא צפונית לנגב, על יד רמלה, זה יהיה בסיס רב חילי, שיעביר לשם את כל מפקדי החיל, ובעיקר את לשכת הגיוס ואת השלישות הראשית, ומרכז אספקה נוסף שיהיה חלק ממרכזי אספקה ארציים של צה"ל. אחד מהם ייבנה בדרום והוא ייבנה במשמר הנגב ליד קיבוץ משמר הנגב בבסיס שכבר קיים.
המערך התחיל עם נבטים שעבר הנה בהשקעה של 1.6 מיליארד שקל וכבר ב-2009 הוא בסיס מבצעי לכל דבר ועניין. הבסיס הזה העביר את כל מה שהיה בשדה התעופה בן גוריון, בח"א 27. בבח"א 27 היו כל מטוסי המודיעין, כל המתדלקים וכל המטוסים שאינם יורים, טייסות ההרקולס. הבסיס הזה נבנה, יש בו את המסלול הכי ארוך במזרח התיכון, הוא פשוט הכפיל את עצמו. הבסיס היה בסיס של שתי טייסות אף 16 להדרכה והיום הוא בסיס אסטרטגי של חיל האוויר ואליו גם יגיעו שתי טייסות חדשות, אחת שכבר הגיעה, שזה מטוסי השמשון, זה ההרקולסים החדשים, וטייסות האף 35, החמקן, בסוף שנה הבאה כבר יתחילו להגיע המטוסים המתקדמים ביותר של צה"ל אל בסיס נבטים.
קרית ההדרכה, כרטיס ביקור קצר על כל בסיס שאנחנו בונים. אז כפי שאמרתי, זה שבעה בסיסי הדרכה תומכי לחימה שמגיעים הנה. עלות ההקמה 2.2 מיליארד, כאן נבנים כ-250,000 מטר מרובע, ובאפריל 2016, כפי שאמרתי, הוא יהיה מבצעי לחלוטין עד כדי 10,000 חיילים, מרביתם חיילי חובה. כ-500 מתוכם יהיו אנשי קבע וכמובן כשזה יופעל באופן מלא הזכיין, שיש לו כאן ראש עיר משלו, שאחראי על התפעול, יהיה לו בין 500 ל-600 עובדים. זה 500-600 עובדים שמגויסים מהנגב והם מגויסים ל-25 שנה. זה בהעסקה במעבר הראשון, אבל כפי שאמרתי יש כאן במעגלים הולכים ונפתחים תעשיות עסקים שיצטרכו לספק שירותים שיעסיקו כמובן בגין הקריה הזו הרבה מאוד עובדים.
קרית התקשוב. זה הבסיס השני, העלות שלו היא 7 מיליארד שקל. כאן אני כבר נוגע בבסיסים שהטכנולוגיה וה-IP הם החלק הארי של הכסף והמורכבות. מועד האכלוס של הבסיס הזה יהיה בשנת 2020 עד 2022, הוא מוקם סמוך לאוניברסיטת בן גוריון, תהיה האוניברסיטה, פארק ההיי טק ובית התוכנה הגדול ביותר של צה"ל. אלה אותם המרכיבים שבאמת מרכיבים עמק סיליקון. הבסיס הזה בתוך ה-7 מיליארד שקל שלו יש בסיס נוסף שהוא מעביר, זה גדוד קשר מטכ"לי, אולי אתה מכיר, הוא עובר למשמר הנגב והוא כבר נבנה. בכלל צריך לומר שיש כאן בסיסים שנבנים כחלק מקדים להגעה של הבסיסים הגדולים, גם באמ"ן וגם בתקשוב, בעלות של מעל 3 מיליארד שקל, שהם כבר בבנייה והאכלוס שלהם וההפעלה המקצועית שלהם תהיה כבר ב-2016-2017, אני בהמשך אפרט חוץ מגדוד קשר ארצי מה עוד עובר.
אז הנה במודיעין אנחנו יכולים לראות שקרית המודיעין היא המורכבת ביותר, היא הגדולה ביותר, כאן אנחנו מדברים על 12 מיליארד שקל, האכלוס בין 2020 ל-2022, אבל במהלכים של המודיעין אנחנו מעבירים עוד מספר בסיסים. אנחנו מעבירים מתקן מסווג ליד ירקון, ליד קיבוץ אורים, הוא יהיה מבצעי ב-2017, אנחנו בונים מתקן לחיל האוויר ולחיל המודיעין, שיסתיים בעוד שנה, בתוך בסיס נבטים. כל פרויקט כזה הוא מעל מיליארד שקל והם בבנייה, הם לקראת סיום והם יהיו מבצעיים, ואנחנו מעבירים, כחלק מהמעבר וההכנה את קמפוס אתר - - - זה קמפוס שהוא למקצועות טרום צבאיים, למקצועות המודיעין שאנחנו רוצים לגייס, בעיקר מהקהילה כאן, אבל את מקצועות המודיעין מכלל הארץ. היום אנחנו עושים את ההכשרות האלה בבית גולדמינץ בנתניה ובאולגה בחדרה ואנחנו הולכים לפתוח את הדבר הזה בתוך הקהילה בשכונת רמות בבאר שבע. הקשר עם הקהילה יהיה חזק ובהמשך אני אדבר על נושא חינוך, מה אנחנו חושבים שזה יכול לעשות לבני הנוער בדרום.
יונת מרטון
¶
בית הספר לסייבר, לצורך העניין, כבר פעיל בבאר שבע. היום מכל הארץ חיילים שלומדים את מקצועות הסייבר עושים את הקורסים בבאר שבע.
חזי משיטה
¶
אנחנו מדברים הרבה על סייבר, לא רק בארץ, מדברים על סייבר בעולם. באמת אם צריך להגיד בנקודת הזמן הנוכחי מי היא בירת הסייבר בארץ ישראל, אז באר שבע, לא הופכת, אלא התחילה להיות בירת הסייבר של מדינת ישראל. יש כאן תכניות סייבר, בטח עמירה תדבר עליהן בהמשך, אבל ראש הממשלה החליט ומטה הסייבר הוקם בבאר שבע ואני חייב להגיד לכם כאן, התעשיות הלאומיות והבינלאומיות, זה מצית את הדמיון שלהם, גם הסייבר וגם ה-IP של הטכנולוגיה. לא היה נשיא או מנכ"ל של חברה בינלאומית אם זה IBM, לוקהיד מרטין, HP, שלא היו אצל שר הביטחון, ראש הממשלה, או אפילו אצל שניהם, מההיבט הזה שיש כאן סייבר שממוקם בבאר שבע וסביבו יש תעשיות, טכנולוגיה ו-IP, וכל החברות שאמרתי עכשיו, הן כבר נמצאות בבניינים הראשון והשני. יש להן גם סיבה נוספת, זה בבחינת שלח לחמך על פני המים, הם רוצים וזה גם ברור שהחברה שתוביל את המכרז של ה-IP והטכנולוגיה תהיה חברה בינלאומית שיש לה לפחות גרעין חזק בארץ ומסודר מספיק כדי להריץ את הפרויקטים האלה.
מה שאנחנו רואים כאן זה באמת שאנחנו מעבירים כמעט את כל הטכנולוגיות של צה"ל דרומה וכמעט את כל הטכנולוגיה מבחינת הבסיסים. כאן זה בית היוצר של אנשי ההיי טק של מדינת ישראל, שקמו ויצאו החוצה ועשו מעשה, לא רק לאומי בהמצאות ופיתוחים, אלא ברמה הבינלאומית.
אופק 1, אמרתי, זה בסיס במרכז הארץ, אני לא אתעכב עליו, הוא מעבר לדרום, אבל מרכז האספקה יוקם במשמר הנגב בעלות של 5 מיליארד שקל, מתוכם מחצית מהסכום יהיו בשיטת התקשרות כזאת שאנחנו נעשה את זה עם הזכיין בהקמה וגם בתפעול למשך25 שנים.
אלה התועלות הכלכליות. אם אנחנו מדברים בתוצר הלאומי של 6 מיליארד לנגב, אפשר לראות את המספרים, הם הולכים וגדלים מבחינת ההשקעות, הרכישות. אנחנו מעריכים שההגעה שלנו ב-2022 תהיה במספרים יותר גדולים של אנשים ובהשקעה גם יותר גדולה, כי ככל שאנחנו מתקדמים עם הזמן אנחנו מעבירים יחידות נוספות. למי שמכיר את יחידות המודיעין, באמת כל יחידות המודיעין במרכז הארץ עוברות לבסיס אחד בנגב. כל היחידות שאתם יכולים להעלות על הדעת, למעט מי שנמצא בקריה, שזה בעצם רק חטיבת המחקר והמטה של ראש אגף המודיעין.
חזי משיטה
¶
כן. אנחנו רואים בעשור הקרוב העשור של הנגב. אני אתעכב קצת על חינוך, לא יותר מדי, כי עמירה תדבר על התכניות הקיימות. אני אדבר על מִנהל המעבר דרומה, מה עשינו ולמה אנחנו עוסקים בדבר הזה. אנחנו רואים במשרד הביטחון את המִנהל כאינטגרטור לראות שבאמת הדברים קורים ואנחנו גם עושים ניהול סיכונים כדי לראות שבאמת כשהבסיסים יגיעו ונרצה שאנשים יגיעו תהיינה התשתיות, גם הפיזיות וגם התשתיות האזרחיות שיהוו עוגן משיכה לאנשי הקבע. כששואלים מה הדברים החשובים בעיני משפחה, בעיקר לעבור, תמיד הם יגידו שנושא המגורים שלהם, חינוך לילדים שיוצאים בבוקר ותעסוקה לאישה, הם הדברים שבראש מעייניהם והם הפרמטרים שיחליטו בסופו של דבר בתא המשפחתי אם לעבור או לא.
קריאה
¶
לצערנו היחידות הטכנולוגיות משקפות תמונת מצב גם בתוך מערכת החינוך, פחות נשים הולכות לצד הטכנולוגי. זה הולך ומשתנה והצבא משקיע בזה הרבה.
חזי משיטה
¶
זה מאוד חשוב, את צודקת, בני ובנות הזוג. יש כרגע בחורה בקבע שטיפלנו בה, היא בקרית ההדרכה והיא עברה והיא משרתת כאן והיא המשרתת ובן הזוג שלה מיומם. אמרתי את זה, יותר קל - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אל עדיין המשוואה היא - - - זה מחייב אותנו, לא בקטע המגדרי, זה מחייב אותנו בהיערכויות האזרחיות.
חזי משיטה
¶
אני תיכף אענה על זה, אבל אני רוצה רגע לגעת בחינוך, כי בסוף אנחנו בישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט. בחינוך, אני רוצה להגיד את הדברים הבאים. אל"ף, להבדיל מהרבה מאוד סקרים שעשינו על התשתיות השונות מצאנו כאן מערכת חינוך גבוהה שהיא לא נופלת משום מחוז אחר בהישגים שלה. זה חשוב לנו - - -
חזי משיטה
¶
היא גם מיוחצנת. מערכת החינוך, בראש ובראשונה, חשובה לנו, כמו שאמרתי, בעיני המשפחות, לעבור דרומה, כי זה אחד הפרמטרים. והיא חשובה לנו, ואנחנו עושים את זה, זה מהלך שבאמת אני רוצה לתאר לכם, אני אתאר אותו יותר בהמשך במספרים ובתכניות שיש בבתי הספר, אם יש משהו שיכול להעצים את בני הנוער בדרום זה להכווין אותם היום לשערי הסף של אמ"ן ותקשוב. שערי הסף של אמ"ן ותקשוב עם שערים עם דרישות גבוהות. כדי להכין אותם אנחנו התחלנו לפני חמש שנים בשיתוף פעולה עם עמירה, לפתח תכניות, מגעים, שפות, טכנולוגיה, תקשוב, מצוינות, כדי באמת שהמאתר יגדל ויכולת הגיוס מבני הדרום תהיה גדולה מגודלם היחסי באוכלוסייה או באוכלוסייה המתגייסת.
עשינו את זה גם בצורה כזאת שזה לא משנה אם זה בנים או בנות. בעיקר בתקשוב באמ"ן, זה לא משנה אם תשרת בת או בן, נדרש ראש טוב על הכתפיים ויכולות שבאמת יכולות לתת הזדמנות גם לבנות המין היפה להתגייס לשני הבסיסים האלה. אני חושב שבשנים האחרונות שהתחלנו אנחנו ננסה יותר ויותר לגייס. אגב, זה קורה. תתאר לכם עמירה, זה קורה, בעיקר היום בתכניות של תקשוב. אז זה דבר אחד בתוך מערכת החינוך, חטיבת הביניים והתיכון.
הדבר השני, אנחנו משתפים פעולה עם כל המוסדות האקדמיים, יש לנו שיתוף פעולה מדהים עם אוניברסיטת בן גוריון וזה גם נכון לעשות את זה. יש כאן פארק היי טק, יש כאן אוניברסיטה של מדעים והנדסה ורפואה, תיכף אני אגע גם למה רפואה, ויש לנו את בית התוכנה הגדול ביותר של צה"ל. יש לנו כוונה שצה"ל ייצא לשיתוף פעולה ואפילו יוציאו קצינים טכנולוגים או למעבדות או לאוניברסיטה, לשיתופי פעולה עם האוניברסיטה.
כשראינו את זה רצינו לוודא שאם אנחנו מעבירים מרכז כובד של לומדים ושל חיילים שילמדו או תואר מלא, ויש כאלה שלומדים, גם הקצינים וגם המשרתים וגם בני ובנות הזוג שלהם, וגם תוך כדי שירות, זה שעות רבות, זה עומס על האוניברסיטה. הרבה מאוד ירצו ללמוד תוך כדי שירות ואני חושב שצריך לעודד את זה כמי שלומד וקושר את גורלו בקורס אחד או שניים באוניברסיטה אולי בהמשך הוא יסיים את התואר, ואם הוא יסיים את התואר אולי הוא ימצא בת זוג ואולי הוא ימצא עבודה ואולי הוא יתיישב בנגב. זה המהלך הערכי הציוני שצריך לדאוג שיהיה במספרים גדלים והולכים, שמי שמשרת פה גם יישאר פה.
לכן אנחנו עבדנו עם הוות"ת ועם ראש הוות"ת בזמנו, כי רצינו שיפתחו את המכסות של אוניברסיטת בן גוריון. יש להם 19,000 סטודנטים במכסות, חשבנו שצריך להגדיל אותם לקראת ההגעה של צה"ל לנגב. לא חשבנו, אנחנו בטוחים שצריך להגדיל אותן. אם מגדילים את המכסות צריך להגדיל את הסגל ואם מגדילים את הסגל צריך להגדיל את התשתיות, ועשינו עבודה יותר מארבע שנים שהיא הבשילה - - -
חזי משיטה
¶
כולל המכללות. ועשינו עבודה והוות"ת לפני כחודש אישר את הצרכים ותקציבים די גדולים גם של סגל, גם של תשתיות ואנחנו מחכים עכשיו לאיזה שהוא דיון נוסף עם האוצר על מנת שהאוצר ייתן את הסכמתו, אתם יודעים, בסוף המשרד החזק ביותר זה האוצר, הוא המאשר, אבל אנחנו מאמינים שזה יקרה, זה אינטרס של כולם שזה יקרה. אם זה לא יקרה אנחנו נמצא את עצמנו באים הנה, אנשי הקבע ילמדו והם פשוט ידחקו את רגלי הסטודנטים, או מהצפון או חלילה את אלה שהם תושבי הדרום ואנחנו לא רוצים שזה יקרה. אז זה לגבי חינוך באקדמיה, וכפי שאמרתי, גם דני ידבר בהמשך על שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת בן גוריון וגם עמירה.
לגבי עסקים בתעשייה מתקדמת. הדבר הזה של אקדמיה, בטח מה שצה"ל ותעשיית ההיי טק, הוא באמת שיתוף פעולה שיגרום כאן למהפכה. זה התחיל, לצערי גם אנשים בבאר שבע לא מודעים שיש פארק היי טק שקם, אבל יש כבר שני בניינים ושני בניינים עכשיו נבנים בחופזה כי יש ביקושים אליהם ובסופו של המהלך יהיו שם הרבה מאוד בניינים עם 10,000 עובדי היי טק, אבל רק עובדי היי טק. הפארק ב-2010 הוא היה מדבר גם באזור באר שבע, הבניין השני אוכלס באופן מלא ב-2013, ב-2015 הבניין הסתיים והוא מאוכלס באופן מלא ואנחנו בונים שני בניינים נוספים.
לגבי מגורים, יש לנו עניין שאנשים יבואו אלינו בנגב, אם בשכירות ואם ברכישה ויש לנו עבודה גם עם משרד השיכון וגם עם מינהל מקרקעי ישראל ואנחנו מציינים כאן איזה שהיא בעייתיות שעדיין לא קיבלה את הפתרון, אבל אנחנו עובדים עליו יחד עם משרד האוצר, עם החברה הממשלתית של דירה להשכיר במשרד השיכון, זה דירות להשכרה. יהיו גם הרבה מאוד צעירים, הם לא יבואו לרכוש דירה כאן בשלב הראשון, בוודאי שלא, אבל הם יבואו לשרת כאן והם ירצו לגור כאן בשכירות, לא בתוך בסיס, אלא בתוך עיר שמאפשרת להם אקדמיה, מקומות בילוי וכן הלאה. לכן צריך להכין מבעוד מועד בעיר באר שבע את האפשרות שיהיו דירות להשכרה, לאוכלוסייה הזאת, לאוכלוסייה של סגל האוניברסיטה, לאוכלוסייה של עובדי ההיי טק שמגיעים. אנחנו עוד לא נמצאים שם, אנחנו מקווים לפתור את העניין הזה, כי אחרת אם לא - - -
במערכת הבריאות, גם כאן אנחנו עשינו סקירה ויש לנו שיתוף פעולה עם משרד הבריאות. יש דבר אחד מרכזי שעדיין לא נפתר, יש מקום שיועד לבית חולים נוסף, יש החלטה לבית חולים נוסף. באר שבע, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, הקצו שטח עם אופציה לגידול עתידי של בית החולים והוחלט שיהיה בית חולים בגודל של 300 עד 400 מיטות נוספות בבאר שבע. זה הכרח, לא בגלל שאנחנו מביאים 30,000 חיילים לנגב אנחנו אומרים שצריך בית חולים נוסף, זה כי, אני חושב, שתושבי הדרום, שיושבים כאן, אולי הם לא יודעים, הם מקבלים שירותי בריאות ברמה הרבה יותר נמוכה בכל פרמטר מאשר במרכז הארץ ובמחוזות אחרים.
חזי משיטה
¶
לגבי תחבורה. בתחבורה נעשו הרבה מאוד דברים, אני רק אגיד מה הדרישה ומה עוד לא נעשה. אנחנו צריכים תשתיות שבסוף יביאו הנה מדי יום ראשון, אני לא יודע אם ראיתם בכניסה כאן את האוטובוסים ואת מתחם ההיסעים, מתחם ההיסעים החדש - - -
חזי משיטה
¶
זה עבר משם. אנחנו לא מפזרים יותר ממחנה נתן והבסיס הזה משמש לשני דברים, אל"ף, הוא יביא את החיילים שמשרתים כאן, כ-8,000-9,000, כדי להיכנס לבסיס, אבל הוא יביא עוד 7,000 חיילים שמתכנסים במחנה הזה במרכז ההיסעים ומפוזרים ליחידות צה"ל בנגב הדרומי מכאן. ההגעה הנה היא של 15,000 חיילים וכ-20,000 חיילים שצריכים להגיע לאמ"ן ותקשוב. המשמעות היא שצריכים להגיע בערך 40,000 איש ביום ראשון וצריך לפזר אותם ביום חמישי-שישי. על התשתיות הקיימות, עם כל ההשקעות שאמרתי, זה לא יספיק. זה לא יעמוד.
אז זה החזון שלנו ל-2020 ואנחנו חושבים שהבסיס הזה שאתם נמצאים בו, יכולים להראות לכם שיש כאן מציאות גם, שיכולה וצריכה להתקיים גם בעיר באר שבע. אנחנו בעבודות עפר שלנו ואת המכרז לבסיס השני, שהוא קמפוס התקשוב בבאר שבע, מפרסמים את המכרז ברבעון הראשון, ינואר-פברואר. יש לנו גם את הזכיינים, אנחנו יודעים מי הזכיינים, אנחנו רק מפרסמים להם כדי לקבל הצעות חזרה ואנחנו מתחילים לעשות עבודות עפר, עבודות מקדימה. תאמינו לי, כשרואים את העבודות המקדימות מתקיימות בלב העיר באר שבע כולם מביאים שהרכבת יצאה ואין מי שיעשה אותה.
זה מהלך צה"ל דרומה, שהוא מהלך לאומי, כפי שאמרתי, שיש חשיבות שלוועדות, שהשרים וגם הממשלה בסופו של דבר, שאני מקווה שהיא תתכנס כאן ביוני 2016, תהיה תרומה למהלך ותבין שהדבר הזה הוא הגדול ביותר שנעשה למען המדינה, הנגב וצה"ל. אם יש שאלות, אני אשמח.
חזי משיטה
¶
הבדואים, אני אגיד את זה בהקשר של ההקמה. בהקשר של הגיוס הוא הקשר אחר, אני אגע בו, הוא לא בתחום אחריותי. בהקמה, הבדואים מעורבים בעבודה, 20% מהעובדים בשטח של ההקמה כאן הם בדואים, חברות בדואיות - - -
חזי משיטה
¶
רגע, אני אגיע לזה. כיוון שאני לא אחראי על זה, אני עונה לך על מה שקורה קודם כל בהקשר של צה"ל לנגב.
דני מושיוב
¶
אז קודם כל ברוכים הבאים לקרית ההדרכה של צה"ל בנגב. אני חושב שבאמת אתם רואים כאן חזון שהופך למציאות. לפני שנתחיל בסרטון נהיה רגע עם החזון שהופך למציאות. במציאות יש לנו פה הרבה ביקורים. אני תמיד מתחיל, כשאנחנו מדברים על קרית ההדרכה, עם החזון של בן גוריון. תמיד יש את המתח הזה בין החזון הבן גוריוני לבין שמה של קרית ההדרכה שהיא על שמו של אריאל שרון.
דני מושיוב
¶
בן גוריון הוא באמת אבי החזון של פריחת הנגב וכל הזכויות באמת שמורות וכל מילה שאני אגיד על בן גוריון תישמע כקלישאה. מה שחשוב לי, שאנחנו במסגרת תהליכי ההקמה כאן הלכנו למצוא במקורות וחיפשנו קצת, אמרנו מה יכול בן גוריון, הוא הרי אמר כל כך הרבה דברים, הוא כתב את תפיסת הביטחון, היו לו הרבה מאוד אמירות על איך צריכה להיראות מדינת ישראל. הלכנו לארכיון שלו בשדה בוקר, חיפשנו בארכיון מה אמר בן גוריון על עיר הבה"דים, וראה זה פלא, בן גוריון, 1958, החלטת ממשלה, החליט על הקמת עיר הבה"דים. אז זה לקח קצת זמן, הוא הקצה לטובת הפרויקט 5 מיליון לירות. יש לי את המסמך המקורי. אז ראה זה פלא, עברו כמה שנים והנה אנחנו כאן.
בן גוריון ראה את עיר הבה"דים נמצאת בבסיס רמון, איפה שבה"ד 1 ומסביבה מספר בסיסי לחימה של צה"ל. המיקום קצת השתנה, אבל החזון הוא חזון בן גוריוני וכל הזכויות שמורות.
אריאל שרון, למה אנחנו מסבירים כאן לחיילים על אריאל שרון? אריאל שרון הוא אבי הציונות הפרגמטית, הוא זה שבסוף החליט שכאן תוקם קרית ההדרכה. קרית ההדרכה, כמו שאתם יודעים, הייתה אמורה להיות ממוקמת במספר מקומות, בקרית מלאכי, דיברו על עוד כל מיני מקומות במרחב הארץ, באמת כדי לעלות דרומה, היא מוקמה כאן בצומת האסטרטגי הזה שנקראת צומת הנגב. נתחיל בסרטון קצר ואחרי זה אני אציג את היחידה. בבקשה.
(הקרנת סרטון).
אז כפי שאני אומר, יש לי את הזכות ואת האחריות הגדולה להיות המפקד הראשון של קרית ההדרכה ועד לפני שנתיים שלוש מי שבא לבקר כאן היה רואה אתר בנייה, היה רואה כאן מדבר, היום יש פה מחנה. יש פה, אם תסתכלו מעבר לחלון, אז אתם יכולים לראות מחצית מהמחנה בנוי ומחצית מהמחנה עוד בתהליך של בנייה ובסופו של תהליך יהיו פה כ-10,000 חיילים.
אנחנו קבענו לעצמנו חזון, מדגישים בחזון, אחת, זה את התרומה לאפקטיביות המבצעית של הצבא. בשביל זה אנחנו קיימים, במובן המועילות המבצעית. אבל כשאני מסתכל לפרויקט הזה אני אומר שאני לא איש בינוי, אני לא מבין בבנייה יותר מדי, הפרויקט הזה, עד כמה שהוא פרויקט בינויי, אחד מהגדולים במדינת ישראל, בעצם העיקר שלו הוא פרויקט חינוכי, הוא פרויקט שאנחנו כאן מכניסים דרך שערי בית הספר בין 70,000 ל-90,000 חיילים בשנה ומעצבים אותם. מקנים להם ערכים, נורמות, כללי התנהגות, כדי שהם יהיו חיילים יותר טובים ובסוף אזרחים יותר טוב. בעיניי, כשאני מסתכל על הפרויקט הזה, אמרנו להיות ארגון למידה מעצב, כי בהיבט הזה באמת באמת זו האחריות שלנו.
מעבר לזה, יש כאן תפיסות הדרכה שהן תפיסות הדרכה מתקדמות. אתם תראו בהמשך הביקור, שמדברים על התאמת אתגרי הלמידה למאה ה-21, מה אנחנו עושים בצבא בנושא הזה וכמובן שיש פה גם תשתיות שהן תומכות את זה וזה לא פחות טוב. כשמסתכלים על היעדים ואני לא אעבור על כל היעדים. אז כמובן מה שרצינו לעשות כאן זה לקחת את המפקדים ויש פה מעבר מאוד מאוד משמעותי בין להיות מפקד בסיס, שבתור מפקד בסיס, ואני בעברי הייתי מפקד בסיס בהקמה, המעבר כאן הוא מעבר באמת למיקוד, שאנחנו רוצים למקד את מפקדי הבסיסים, מעבר בין מפקד בסיס למפקד בית ספר, נקרא לזה.
כשאתה מפקד בסיס אתה אחראי על אבטחה, לוגיסטיקה, על הרבה מאוד דברים, כאן מפקד בסיס מתעסק בעיקר, שזה במקצועיות, לחנך את האנשים שלו ולהוציא אותם בעלי מקצוע. אנחנו רואים ערך גדול מאוד בכל מה שקשור לנושא של שילוביות. העברנו לפה שבעה בסיסים במקצועות תומכי הלחימה והנושא של עבודה ביחד הוא בעינינו ערך נוסף מאוד מאוד גדול, אם זה ברובד הבסיסי ביותר, של לחבר בין אנשים שבאים ממקומות שונים בחברה הישראלית. אנחנו רואים פה את ההשפעות. יש פה בתי ספר שמגיעים, בית ספר לחינוך עם בית ספר לחימוש. חיבור שהוא חיבור נפלא. בית ספר ללוגיסטיקה ובית ספר לרפואה. הוא יוצר חיבור שהוא נפלא בפני עצמו.
אבל מעבר לזה אנחנו מסתכלים על אפקטיביות מבצעית. כשלוקחים את כל ההשלמות החיליות, שבסוף אמורות לעבוד כשלם בקצה, בגדוד, בחטיבה, וכולם כאן לומדים לעבוד ביחד. אני אתן לכם דוגמה, בית ספר לרפואה, היינו מכשירים פעם את החובשים לבד, את הפרמדיקים לבד, את הרופאים לבד. באיזה שהוא שלב החלטנו לחבר את ההכשרה, לא משנה מה רמת הידע שלהם וזה יצר תוצאות מעולות בהיבט של היכולות שלהם לעבוד בצורה משותפת. כך אנחנו עושים גם עם ה - - - זה החזון שלי של קרית ההדרכה בנושא הזה של שילוביות.
אנחנו רואים שיש פה ללא ספק שדרוג של סביבת הלמידה, אבל באמת באמת אני שם כאן דגש על הדבר האחרון, השתלבות במהלך הלאומי. כל מפקד בסיס, אם תשאלו אותו כאן באזור, הוא יגיד לכם שהמשימה שלו לנצח במלחמה, להכשיר את האנשים שלו למצב חירום, זאת גם המשימה שלי, אבל חלק מהמשימות שהוכתבו לי כאן זה להשתלב גם במהלך הלאומי ואנחנו רואים בזה אחריות של כל המשרתים כאן על הנושא של השתלבות במהלך הלאומי. יש לנו פה שיתופי פעולה נהדרים עם הסביבה, אם זה בפעילויות שהן פעילויות חינוך, אם זה בפעילויות של העשרה. הבסיס שלנו הוא בסיס פתוח לתושבים בימי שישי, עזרה ללומדים ועוד כל מיני דברים כאלה ואנחנו רואים בזה ערך וכמובן להעלות את כמות התושבים בדרום זה ערך בפני עצמו.
זאת קרית ההדרכה. אנחנו נצא יותר מאוחר ונסתובב בה, אבל מה חשוב להבין כאן? המחנה הזה הוא מחנה שהוא מאוד מאוד מתוכנן, הוא בנוי סביב כיכר מרכזית שממנה - - -
דני מושיוב
¶
הרעיון כאן זה שיש, אתם רואים מגורי חניכים. זאת קרית מגורים לחניכים, יש כאן 31 מבני מגורים, יש כאן מבני הדרכה. זה קמפוסים, זה ממש בדומה לתפיסה של האוניברסיטה. יש פה ארבעה מבני קמפוס שהם קמפוסים גנריים, אין כיתות לבית ספר כזה או אחר, אלא הכיתות כאן הן כיתות משותפות ואנחנו מנהלים אותן בצורה של ניהול משאבים, בצורה חכמה, כדי לייצר כאן התייעלות. יש כאן כמובן מעבדות ייעודיות, לכל בית ספר שיש לו את התחומים הייעודיים שלו.
רק לתת את המושג, אם בית ספר בצריפין, בה"ד, היה על שטח ענק, אז היום זה מבנה עם שלוש קומות. שלושה משרדים, משרד מפקד הבסיס למעלה והמטה שלו ולמטה זה הקורסים, כל שאר הכיתות, כל שאר התקורות, פרוסות במחנה.
יש כאן מרכז כנסים מאוד גדול, שאנחנו מביאים לכאן גם הרבה מאוד פעילויות חינוך. השבוע תהיה פה הצגה של הקאמרי, 'גורודיש' תוצג כאן. אנחנו מבצעים כאן הרבה מאוד פעילויות חינוך שהן מתחילות החל מהטירונויות, שהן ברמת הטירונים, פעילויות למפקדים.
יש פה קרית ספורט מאוד גדולה. דיברנו על זה, אפשר לראות מהחלון את ה - - - זה עוד לא נמסר לנו, אבל הקשת הזאת האפורה זו הבריכה המקורה שתהיה כאן ומאחוריה מתקני ספורט של אולמות ספורט, חדרי אימון גופני, מסלול מכשולי. כל יום יעשה כל מה שצריך חייל במהלך הכשרתו.
יש פה מרכז הסעדה גדול מאוד, מפעל המזון הגדול ביותר במזרח התיכון, ייצרו פה 50,000 מנות ביום. רק החיילים שלנו זה 30,000 מנות, יש להם יכולת להאכיל את הסביבה גם, למכור שירותים לסביבה. בסך הכול זו תעשיית מזון גדולה מאוד.
ובאזור של כביש 224 יש ממש קשת שלמה של כל המתקנים הלוגיסטיים של הזכיין שעובד כאן. למעשה חייל לא פוגש את כל השירותים - - -
דני מושיוב
¶
התפיסה היא שמי שבא לפה בא לפרק זמן קצר. גם הנושא של קיצור השירות בא לידי ביטוי בתפיסה, שמשך ההכשרה של החיילים כבר התקצר, הורדנו שבוע מכל הכשרה. זו ראשיתה של דרך, כי אנחנו מאמינים שבאמת מי שמגיע לכאן, המטרה זה תלמד, תקבל את המקצוע, ותחזור ליחידה שלך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, היינו מתחמקים משלבים ומקורסים בגלל הדברים האלה. אתה עם היחידה שלך, עם הוותק שלך, אתה נכנס, היינו מתחמקים.
דני מושיוב
¶
יש לזה המון היבטים גם ערכיים, איך אתה מחנך את החיילים ואיך אתה בונה אותם ואיך אתה בונה את החוסן שלהם ואת האיתנות שלהם. כל הדברים האלה הם דברים שאנחנו מן הסתם עוסקים בהם ומטפלים בהם.
יש פה אתגרים של להקים מפקדה. אני יכול לספר לכם, בשנה האחרונה היינו בקצה של המחנה שם, בבניין המנהלה, זה בית הכלא, בית המעצר. זה היה המבנה הראשון שהוקם כאן, היינו 40 אנשים, היום אנחנו כבר קרוב ל-500 מפקדים וחיילים ובתוך פחות משנה הקמנו מפקדה, קלטנו ארבעה בסיסים ובעצם אנחנו מריצים כאן יחידה שעובדת עם קרוב ל-5,000 חיילים. זה אירוע מאוד מאוד משמעותי בחיים של יחידה. תוך שנה, אני מנסה לחשוב מה עבר פה על החיילים ואני אומר להם את זה כל הזמן, אנחנו עומדים כאן למטה, במגרש המסדרים, אתם תראו את זה עוד מעט, יש את הדגלים שמתנופפים ברוח, בשעה ארבע יש את הרוח המדברית. אז אני אומר להם, כששומעים את משק הרוח בדגלים, אז אני אומר להם, זאת לא הרוח שנושקת, זאת ההיסטוריה וזאת באמת היסטוריה. האירוע כאן הוא גדול מכל הנוכחים, גם בחדר הזה וגם כמובן עם החיילים שנמצאים. זה אירוע שהוא אירוע לאומי.
חוץ מזה שאנחנו מפקדת מחנה לכל דבר ועניין, שעושה אבטחה ועושה מנהלה, אחד האתגרים הגדולים שלנו זה בתחום פיתוח ההדרכה. יש לנו כאן ענף הדרכה שהוא עוסק בכל מה שקשור בפיתוח תכניות לימודים, ללומדות, לסימולטורים, לדמיינים, לדברים האלה. זה חלק מאוד משמעותי במה שאנחנו עושים. אחד הדברים שעשינו כאן זה לקחנו את כל הכשרות המדריכים, שמנו אותן במקום אחד ויש לנו בית ספר להכשרה. למעשה כולם עוברים כאן הכשרת מדריכים.
אחד האתגרים בעיניי, שאני הייתי רוצה לקדם במשותף עם האקדמיה, הייתה פה אוניברסיטת בן גוריון לאחרונה, זה שמדריכים ייצאו כאן עם תעודות הוראה. הם יסיימו כאן, הם עובדים כאן בין שלוש ל - - - חלקם, אנשי קבע, גם יעבדו כאן לאורך שנים ובסופו של דבר הם מתאהבים פה בדרום, הם יהיו המורים של המחר. אני רואה בזה אתגר שהוא עתיד גדול.
יש פה בפרויקט הזה הרבה מאוד אתגרים. קודם כל זה פרויקט שתכננו אותו. חלקכם, שיצא לי לדבר איתכם, אתם יודעים שתכננו אותו לפני שמונה שנים. ראשית נטעו הרעיונות וכשלוקחים פרויקט כזה - - -
דני מושיוב
¶
זה נכון. יש אנשים שמגיעים לכאן ולא מאמינים ואומרים לי 'זה לא יכול להיות' וכשבאים ורואים את המקום אז רואים באמת הלכה למעשה. אז יש כאן לקחת חזון ולממש אותו. זה לא פשוט לתכנן כל כך רחוק וכאן זה מאוד מרשים, היכולת לראות רחוק ושאנחנו היום עוסקים במימוש. זה אתגר שלעצמו הוא ענק.
דיבר על זה חזי, הפרויקט הזה הוא פרויקט PPP, הוא פרויקט ראשון בסדר גודל כזה. אנחנו לא רגילים בצבא שלנו לראות אזרחים בתוך הצבא, אנחנו קוראים לזה אזרחים בשירות הצבא, כי זה לא אזרחים עובדי צה"ל, זה עובדים על ידי זכיין אזרחי. זה מורכב, זה ניהול שהוא בכלל ניהול כלכלי. ההסתכלות שלנו כאן היא גם הסתכלות פיקודית ולכך אנחנו מחויבים, אבל אנחנו גם מסתכלים כאן על היבטים שהם היבטים כלכליים, זה נדרש מאיתנו.
יש פה החיבור הזה בין סקטור פרטי לסקטור ציבורי. זה מן הסתם מורכב תוך בסיס צבאי. אתם יכולים לראות כאן, חברת מבט לנגב היא החברה שזכתה להפעיל את המקום הזה למשך 21 שנים ולמעשה כל מה שהוא לא בליבת העשייה הצבאית, שזה הנושא של הדרכה, בראש ובראשונה, אם מסתכלים על קרית ההדרכה של המשטרה, הפריטו גם את הנושא של ההדרכה. אנחנו היינו ראינו בהדרכה ובחינוך עיסוק מרכזי צבאי ואנחנו רואים בו ערך משמעותי. כל מה שקשור לתחומים שהם קשורים לרפואה, לחינוך, ל - - -
דני מושיוב
¶
כשלוקחים תהליך כזה גדול אז פתאום רואים איך אתה יכול לייעל תהליכים, לקצר תהליכים. על תפיסת ההדרכה, אנחנו ניקח אתכם לראות כיתת הדרכה מתקדמת שמיישמת בעיניי את אתגרי הלמידה במאה ה-21. אנחנו רואים כאן בכלל במקום הזה מבחינת החיילים, חייל מתגייס לכאן ואולם המילואים, בית ספר צאלים, שזה במרחק של 20-25 נסיעה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
הכול קרוב. הוא רוצה להיות מ"כ, הוא רוצה להיות לוחם, הוא פה, הוא רוצה להיות קצין, הוא פה.
דני מושיוב
¶
אנחנו קבענו תו תקן לאיכות בהדרכה, זאת אומרת שיש פה סטנדרט. כל מי שנכנס בשערי היחידה מחויב לעמוד בתו תקן כמו ISO שאתם מכירים ממערכות אזרחיות. קבענו תו תקן לאיכות בהדרכה, זה אומר איך יהיו כל תהליכי הערכת ההדרכה, פיתוח ההדרכה, ניהול ההדרכה, מצגות, שיעורים, איך אפשר לקלוט סימולטור. זה היה התנאי שלנו לקבלה כאן. אנחנו מבינים שהנושא של האקדמיזציה והקרדיטציה, זה המינוח הנכון, הוא מאוד מאוד משמעותי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מקווה שבקרדיטציה הוות"ת והמל"ג יהיו איתכם יותר גמישים מאשר עם גופים אחרים. נשמע אחר כך.
דני מושיוב
¶
צריך ליצור מצב שבאמת תהיה הכרה בלימודים הצבאיים שלהם, כי בהחלט יש פה קורסים שהם לא נופלים משום למידה באוניברסיטה. כשעשינו כאן ועשינו פה סקר בכל מוסדות האקדמיה במרחב הדרום, יש בהחלט התעניינות רבה בנושא הזה ונכונות גדולה מאוד להכיר בקורסים צבאיים כקורסים בעלי נקודות זכות אקדמיות. חזי ציין את המפגש האחרון שהיה לנו עם אוניברסיטת בן גוריון, אבל גם עם המכללות, כי יש פה מגוון שלם של קורסים. יש לנו פה קורסים שהם low tech ויש קורסים של היי טק, וכל הדבר הזה דורש הסדרה. יש פה תפיסה שלמה של הנושא של החינוך המקצועי במדינת ישראל. אנחנו כמובן מחויבים אליו גם בצבא, כי אנחנו זקוקים למקצועות הטכנולוגיים.
יש לנו כאן אינטרס כפול, אז יש פה חזון של האלוף שלי, ראש אט"ל, שהוא רואה בנושא של מקצוע לחיים אתגר משמעותי, שאנחנו ניקח חיילים ובסוף שירותם ניתן להם, מה שהיה פעם חופשה חקלאית, אז אנחנו ניתן להם חופשה תעשייתית. הם יילכו לתעשייה, הם ירכשו את המקצוע אצלנו ויילכו לעבוד בתעשייה ואז התעשייה תיתן להם אחרי זה מקום עבודה, שבעיניי זה משהו שהוא חשוב מאוד למדינת ישראל באופן כללי. הנושא של האקדמיזציה, אני חושב שדיברתי עליו מספיק.
באתגרים, דיברתי על הקמת יחידה, זה אתגר שהוא אדיר. בשנה, אנחנו מאירוע לאירוע, כל חודש כאן הוא כמו שנה במונחים של יחידה רגילה. הקצבים כאן הם קצבים מאוד מאוד אינטנסיביים ואנחנו עתידים לקלוט עוד שלוש יחידות גדולות, בית ספר ללוגיסטיקה, בית ספר לחימוש ובית ספר לתקשוב, שאלה בתי ספר ממש גדולים ומורכבים. כל דבר כזה זה היערכות שהיא היערכות גדולה. מעבר לפן הלוגיסטי יש פה עניין של משפחות שצריכות לעבור ממרכז הארץ לדרום, מקומות תעסוקה, כל המענה, כל המעטפת הזאת היא אתגר גדול.
הבסיס הזה הוא בסיס ירוק, אין במדינת ישראל תקן לעיר ירוקה, יש תקן למפעל ירוק, יש תקן למתקנים או דברים קטנים ופה היינו צריכים לעשות ממש עיר שהיא עיר ירוקה. הבנייה כאן היא בנייה חסכונית, הושקעה כאן הרבה מאוד חשיבה בכל הנושא שדיבר חזי, הנושא של המט"ש המשותף שיש כאן והשימוש במים מושבים והצללות וכו' וכו'.
דני מושיוב
¶
הם נמצאים מצפון ומדרום לנו. אירחנו פה בשבוע שעבר את מפקד בסיס רמון, אז הוא הזכיר לנו שהוא האח הגדול שלנו והוא החלוץ גם, הוא הרבה לפנינו.
אז אנחנו רואים בבסיס הזה אתגר גדול מאוד להכשרה. מדברים על הפרויקטים הבאים של צה"ל, של אמ"ן ותקשוב. כשרואים את הבסיס הזה הלכה למעשה מבינים שאחת, הרכבת עמוסה, זה קורה, ורואים שיש פה באמת תנאים שהם תנאים מכבדים, שיש פה באמת שיפור משמעותי בתהליכים. רואים איך תהליך הלמידה השתפר. יש לנו כבר תוצאות שהן תוצאות ראשוניות, אני חושב שזה לא משהו שאפשר לעשות מחקר אקדמי, אבל בהחלט אפשר לראות שיש כאן שיפור בתוצאות של הלומדים. לפני כן היית באוהל, עכשיו אתה נמצא וישן כמו שצריך ולומד בכיתה שהיא ממוזגת ואוכל כמו שצריך. אז בהחלט יש כאן שינוי משמעותי.
הנושא של בכלל המעבר של אנשי הקבע, פתאום רואים שמטפלים באנשים, רואים שאנשים העתיקו את מקומות מגוריהם. יש פה - - -
דני מושיוב
¶
במסירות רבה ואנחנו משתדלים, כל אחד שרק מביע רצון, לעטוף אותו ולרתום אותו ולקחת אותו. שיתוף הפעולה כאן עם הקהילה הוא מאוד מאוד טוב, בין 10% ל-15% מהמטה שלי זה מטה שעזבו לדרום. אנחנו בכלל עברנו כאן, מעבר למה שעושה הזכיין, שהוא מעסיק פה ויעסיק בין 500 ל-600 עובדים, הסתובבתי בירוחם ובדימונה ובכל המעטפת וביקשתי להביא למטה שלי, לצבא, אנשים לתחום החינוך, לתחום הטכנולוגיה, לתחום התקציבים. שלא יבואו לעבוד כאן בלוגיסטיקה ובמקצועות שנקרא לזה פחות נדרשים, אלא יבואו ויהיו ממש ממש בליבה. זה מאוד מאוד משמעותי בעיניי. חלק מהם באו, יש פה ממרחב עם שבאו, יש לי קצין משם ואזרח עוד צה"ל ויש מירוחם אנשים שבאו ומדימונה.
בסוף בסוף בסוף יש פה שינוי תרבותי של לשנות תפיסה. האירוע הזה הוא אירוע מאוד מאוד מורכב עבורנו, לשנות לכולם את התפיסה, את הראייה, ממרכז הארץ לדרום, זה אתגר גדול מאוד ואנחנו עוסקים בזה ויש לנו אתגר לשנה הזאת, להפוך להיות מחולמים למממשים. מממשים את חזון בן גוריון. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
חזי ואלוף משנה דני, עד עכשיו שמענו מה הולך, בוא נראה מה חורק, מה לא הולך. אז קדימה. עמירה, את הולכת לספר לנו עכשיו, בואו נעשה סדר - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, עזבו מילים בומבסטיות, אנחנו מהדרום, היא תאמר מה היא עשתה, אני אראה מה החלטת הממשלה, אני אראה מה הצרכים ומה לא עמדו ביעדים. בואו נתקדם, נפתח את הדיון. בסדר, מקובל עליכם? עמירה, סקירה. את מכירה את החלטת הממשלה, נכון?
עמירה חיים
¶
בטח. קודם כל מבחינתנו לפני שבע שנים, כשהתחילו הדיונים, זה היה ככה חלום ואני האמנתי בו מהתחלה והחברים כאן יודעים את זה והסתערנו על העניין הזה ולראות את ההזדמנות באתגר הזה, איזו הזדמנות זו לנגב, ואמרנו לא משנה עכשיו, יוקם, לא יוקם, כן יוקם, אנחנו נכנסים לתוך העניין הזה בצורה רצינית יחד עם משרד הביטחון וחילות צה"ל.
אז קודם כל אמרנו, אנחנו מחוז חזק, אנחנו שמונה שנים מעל הממוצע הארצי בבגרות, עם תעודת בגרות חברתית, שאותה שמנו כתשתית לפני ההישגים הלימודיים, היא הפכה להיות מענה בכל מדינת ישראל. היום צה"ל אימץ את תעודת הזהות החברתית לקב"א. אני עוד נפגשתי עם אשכנזי, כשהיה אז רמטכ"ל, אז התחלנו ככה לגלגל את זה והצלחנו להביא את זה אפילו למצב כזה שנער או נערה - - -
עמירה חיים
¶
נער או נערה שמביאים תעודת בגרות חברתית ממחוז דרום, ועכשיו זה כבר ברמה הארצית, מקבלים קרדיטציה וכו'. אז אמרנו, בואו נסתער על המשימה הזאת, לא נחכה לאף אחד, נראה מה אנחנו יכולים להביא לתוך העניין הזה.
עמירה חיים
¶
אנחנו הלכנו על כמה מסלולים עוד לפני החלטת הממשלה יחד עם חילות צה"ל. אני אתאר את זה ממש בקיצור. במקביל גם התחלנו להיפגש עם קצינים שבאו לכאן כדי לשמוע על החינוך בנגב. כל פעם שאמרו לי החברים 'בואי תיפגשי עם קבוצה', נסעתי לאן שרק צריך כדי ליחצן את הנגב. אגב, אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד בנושא הזה של ליחצן את מה שקורה כאן במערכת החינוך. זו מערכת חינוך אחרת לגמרי, מהפך אחד שלם מה שקרה שם, כולל במגזר הבדואי, שאנחנו גם ניגע בו, אם יהיה זמן, אם תרצו.
עמירה חיים
¶
אני יכולה להציע לך אולי לעשות את זה בעוד מקומות חוץ מאשר ברהט, אבל לא נדבר על זה עכשיו. אני רוצה לומר שהחלטת הממשלה, כשהיא הגיעה אנחנו כבר היינו במעלה ההר. לצדי יושבת פלורנס עזרן שהיא סגנית ראש מינהל התקשוב, יושב מפמ"ר חשמל ואלקטרוניקה, שלומי אחנין, ושני ברזי שהיא המצ"טית של המחוז, מרכזת הצוות הטכנולוגי, שנמצאים כל הזמן בתוך הליבה של העשייה של הנושא.
החלטת הממשלה. מה אומרת החלטת הממשלה? יש לה ארבע נקודות, לפתוח עשרה מסלולי סייבר, להגדיל את היצע המורים לחינוך מדעי, כי זה מה שאנחנו אמרנו שצריך. שאלו אותנו. הרי מי בנה את החלטת הממשלה הזאת? אנחנו, מחוז דרום, כולם סביב השולחן. לספק תשתיות נדרשות ולהעלות את שיעור הבנות. אלה ארבע המשימות שהיו למחוז דרום.
עמירה חיים
¶
בתיכוניים, ומתוכם בתשעה תיכונים בבאר שבע והעשירי האחרון נכנס בשנה הבאה בכל בתי הספר העל יסודיים. אנחנו גם מקסמנו - - -
עמירה חיים
¶
פרקטית, ילדים לומדים הנדסת תוכנה. למה בית הספר העשירי נכנס רק בשנה הבאה ולא נכנס השנה? כי הסייבר יושב על תשתית של הנדסת תוכנה והילדים צריכים ללמוד קודם הנדסת תוכנה, שיש בזה גם לימודי סייבר, ואז ב-י', כשהם נכנסים, אפשר לפתוח את המגמה. אני לא יכולה לפתוח מגמה אם אין תשתית של ילדים. אז עבדנו על התשתית שלוש שנים ובשנתיים האחרונות, ע"ה-ע"ו, יש כבר מגמות סייבר. היום לומדים 650 ילדים במחוז דרום, 300 התחילו בשנה שעברה ו-350 השנה, 650 ילדים לומדים במסלול סייבר מתוך 18 בתי הספר שאני כאן - - -
עמירה חיים
¶
לא, אמרתי, תשעה בבאר שבע והעשירי עומד להיכנס. סביב יישובי המטרה, נכנסנו בירוחם, בדימונה, נכנסנו בעומר, נכנסנו באשל הנשיא, אבל אמרנו הזדמנות לנגב, למה להישאר יישובי המטרה? מה זה יישובי המטרה? ילד מאשקלון לא יכול לבוא לכאן?
עמירה חיים
¶
קודם כל מי שבתוך המסלול של הסייבר יכול להיכנס לצבא כבר מוכן ומזומן לתוך המערכות של התקשוב. הרי אנחנו עושים את המגמה הזאת יחד עם חיל התקשוב.
אני עכשיו אמנה את כל התכניות שעשינו עם חיל התקשוב, חלק עוד לפני החלטת הממשלה וחלק אחרי. חלק ממגמות הסייבר, כשנכנסה החלטת הממשלה ואמרו לו 'תיכנסו, אתם מקבלים תקציב לעשר כיתות', אנחנו כבר היינו בתוך המהלך, אנחנו כבר הכנסנו הנדסת תוכנה לבד כדי שתהיה לנו תשתית לעתיד. ואז באה ההחלטה ויכולנו להתחבר אליה. זה אומר שהילדים האלה שיוצאים, יש להם חמש מגמות - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
הרי זה משולש, זה שלוש צלעות, אני אסביר למה אני מתכוון. אם אני תלמיד שהחלום שלי להיות בסייבר, אז מצאתי מסלול, הלכתי, הצבא הרוויח. אני לא בניתי על הסייבר, אני רוצה שתיקחי אותי לשם. השאלה אם אתם גם מתמרצים, יש אפשרות להמשיך י"ג-י"ד במסלולים האלה, הצבא מעודד את זה, מקבל אותם? במשולב? יש שיתופי פעולה בקטעים האלה?
עמירה חיים
¶
יש. המגמות האלה לא נפתחו בלי שאלוף תקשוב ישב אצלנו במשרד. פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, יחד עם הצוות המובחר משני הצדדים. ישבנו, יונת וכמובן שבתיה ובקטע של הקהילה, ישבנו סביב השולחן. יותר מזה, חיילים של התקשוב נמצאים בתוך המערכת פנימה, בתוך בתי הספר. אני אמנה לך עוד כמה תכניות שהם יחד איתנו בפנים, אנחנו לא עושים את זה לבד. אני מאוד מאמינה בשותפויות, החוכמה לא נפלה על אף אחד לבד - - -
עמירה חיים
¶
כן, נהנים מאוד. המטרה הייתה, למה הסתערנו על העניין הזה? אמרנו ככה, קודם כל הזדמנות, אני לוקל פטריוטית, להביא אוכלוסייה לנגב, בהחלט זה מאפשר. לכן גם הלכתי לפגוש את הקצינים ואת מי שרק רצה לדבר איתנו, אבל גם לתת הזדמנות, שוויון הזדמנויות לתלמידים בדרום להגיע למערכת הזו. ראינו שיש מעט ילדים מהדרום שמגיעים, אז אנחנו לא צריכים רק לייבא, יש לנו את היכולת מלמטה, מבפנים, להכשיר את הילדים ולחזק אותם.
אנחנו לא התחלנו ישר בלימודי סייבר, לפני החלטת הממשלה אנחנו התחלנו בתכניות של ניצני תקשוב, יש לנו היום שמונה בתי ספר עם ניצני תקשוב, יש לנו תכניות לבנות שאני תיכף אגע בהן, שהן גם כן יחד עם חיל תקשוב. זאת אומרת הלכנו על עוד תכניות, אבל מבחינת הסייבר החלטת הממשלה מומשה - - -
עמירה חיים
¶
הם בצבא כבר, פגשנו אותם. אני הלכתי לטקס יחד עם הרמטכ"ל, יחד עם קבוצת מגשימים, שאם יהיה זמן אני אומר עליה מילה או שתיים, ככה התחלנו. אמרנו רגע, בואו ניקח את כל הילדים שאפשר לאתגר אותם. לקחנו את ילדי כיתות י' בכל בתי הספר התיכוניים בבאר שבע והזמנו אותם אחר הצהריים, בשיתוף עם קרן רש"י ומשרד הביטחון וחיל התקשוב, שהחיילים שם לימדו את הילדים אחר הצהריים, ילדים רק מהדרום, קבוצות גדולות של ילדים שהתחילו ללמוד. אחר כך ירדנו לכיתות סייבר. זה אני מדברת איתך כבר ארבע שנים, חמש שנים. אחר כך הגיעו כיתות הסייבר, קודם כל לקחנו מחוץ לבתי הספר. ראינו שעד שנכשיר בתוך בתי הספר בואו נתחיל עם זה עכשיו וזה יחד עם - - -
עמירה חיים
¶
הילדים האלה, שלמדו מגשימים שנתיים ושלוש, בבית יציב, בלימודים שם, כבר נמצאים בצבא. היה טקס עם ההורים שלהם. היה מאוד מרגש, דרך אגב, יחד עם הרמטכ"ל והרבה ברזלנים, ישבנו שם, בסדר, זה כיף גדול, גם אני הייתי שם פעם. אני הייתי שם ואני מכבדת מאוד. יותר ממכבדת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני חסיד, יכול להיות שיש לי איזה חלום שאני לא מרפה ממנו. אני חושב שאם מזהים סיירת בקבוצה כזו כבר שש שנים, ופה גם המל"ג נמצא איתנו פה, השאלה אם חושבים על זה שאפשר לקחת את הסיירת הזו וכבר להוציא אותם לצבא אקדמאים.
עמירה חיים
¶
אני אומר לך מה, קרדיטציה באוניברסיטה יש לנו עם המסלול של נגישות להשכלה גבוהה שהצלחנו לעשות עם האוניברסיטה, אבל זה לא בתחום הזה. הלימודים הם כל כך אינטנסיביים בשביל הילדים, יחד עם זה אנחנו עכשיו מציעים להם לעשות, זה מה שנעשה עם אוניברסיטת בן גוריון, מה שנקרא אקדמיה בתיכון בכמה מקצועות. הם ייבחנו במתמטיקה באוניברסיטה וזה יהיה להם קרדיט גם לבגרות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סיירת. אנחנו מדברים על סיירת, מכיתה י' את מזהה אותם. עמירה, יש לך ניסיון בחינוך, את יודעת שמצוינים בכיתה י' את כבר מזהה ואת יכולה לתת להם עוד בשנתיים האלה פוש כזה ואת נותנת לצבא זריקה של איכויות ואני לא מבין למה המדינה לא - - -
עמירה חיים
¶
זה מה שאנחנו עושים, כבוד היושב ראש, זה בדיוק מה שאנחנו עושים בקטע שלקחנו את הסיירת הזאת ומכל צד באמת ליצור שם סיירת מרכזית. אני רוצה להגיד לך על קבוצת מגשימים וקדם מגשימים, שהם נמצאים במשימה מאוד רצינית של למידה מעמיקה, דווקא אותה קבוצה לקחנו ואמרנו משימה חברתית, תנו משימה חברתית, בלי משימה חברתית לא תוכלו לגשת ל-5 יחידות בסייבר, מכיוון שאני מאמינה מאוד שהקטע החברתי של ראיית הכלל, גם כשאני אחזור אולי שנים אחר כך כדי להקים כאן משהו בדרום, בראייה של מה שקורה כאן במדינת ישראל ובנתינה הזאת, זה חשוב לנו לא פחות. השילוב של שני הדברים האלה הוא מאוד מרכזי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
עמירה, אני רוצה שתעני לי. את נוגעת בקצת. כשדיברו על תואר ראשון בסיום קורס טיס, בהתחלה אלה היו דברי כפירה, היום מי חושב להוציא טיס בלי תואר ראשון? אין שום סיבה. עמירה, אם אתם מזהים, ואני אומר שזו החמצה, תהיה החמצה, אם אתם מזהים יחידה מצוינים, ואנחנו יודעים לזהות תלמידים מצטיינים, תלמידים שמוכנים לעמוד במעמסה הלימודית, להביא אותם שבשנה-שנתיים, י"ג-י"ד, הם יתחילו תואר ראשון. שיתוף פעולה של הצבא, זה נהנה, השני לא חסר וגם התלמיד יוצא - - -
עמירה חיים
¶
בוא נאמר ככה, אין ספק שמספר הילדים שהולך לעתודה, רק בשבוע שעבר פגשתי את כל הילדים שלקחנו למרכז אילן רמון, הם היו בתחרות הבינלאומית צעד ראשון לפרס נובל בפיזיקה. אנחנו כבר קרוב לתשע שנים זוכים בפרסים הראשונים בעולם בפיזיקה. ממחוז שלא היו בו חמישה ילדים שסיימו עבודת גמר בשנה בפיזיקה, היום 80% מעבודות הגמר בארץ זה של מחוז דרום ומעל 50% מהילדים שמגישים 5 יחידות בפיזיקה הם ממחוז דרום. זה מהפך שהוא באמת מדהים. אותם ילדים הולכים לעתודה, הם בשיתוף פעולה יחד עם האוניברסיטה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אבל עדיין עתודה, את אומרת לו אחרי 18 תתחיל - - - לא, אני מדבר כבר על יחידה חופפת בתיכון. תאמינו בזה.
עמירה חיים
¶
תראה, אפשר לחשוב - - - אל"ף, הם מסיימים י"א-י"ב בתחום הזה ואתה אומר לקחת אותם כבר מכיתה י' ל - - -
עמירה חיים
¶
בטח, מכיתה א', זה ההורים שלוקחים את הילדים מבית הספר ומביאים ב-א'. הם לא סוגרים את הילד? בלי שהילד רצה את זה בכלל?
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
היא הייתה סדורה, דבר דבור על אופניו והרבה פעמים, קצת אני באוקיינוס הזה, מה נהיר ולא נהיר. אחר כך לנהיר, נקודה כזו או אחרת, שרציתי לדבר עליה, אבל בהקשר הספציפי הזה אני קצת תוהה אם אני מסכים איתך לגבי העניין של המצוינים. אני אגיד לך למה אני מתכוון, לא שאני חס וחלילה נגד מצוינות. אני חושב, כתובנה בנושא של חינוך, משעה שנעשה כאן שינוי מבני הרי שהוא גורר אחריו איזה שהוא, הייתי אומר אפילו תופעה מסיבית של הכניסה לתוך התחומים הללו.
הכניסה של המצוינות, יש בה איזה שהוא משהו ארכאי שאומר 'תראו, המסה מתקשה להגיע בהישגים', במיוחד בעיירות פיתוח, אנחנו מכירים את ההיסטוריה הזאת, ש'הבא ונדלה מיישוב כזה או אחר את הטובים ביותר וניתן להם קידום'. זה לא אנלוגי למקומות שהם לא מבוססים. ניקח את עומר או היישובים מהעשירונים המאוד מאוד גבוהים אז בלימודי מדעיים אנחנו יכולים להגיד שכולם מצטיינים - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
לא, מה שאני מתכוון לומר זה שהמון פעמים המילה מצוינות היא כאילו דולה את הנבחרים והשאר - - - אבל פה יש איזה שהוא שינוי מבני כל כך גדול שהוא יכול לעודד איזה שהוא, נשתמש בביטוי שבהקשריו השונים הוא לא כל כך פופולארי, שהחבר'ה ינהרו בהמוניהם למסלולים - - -
עמירה חיים
¶
חבר הכנסת יונה, כתושבת מדינת ישראל לא הייתי רוצה שכל מי שמצטיין במדינת ישראל יילך רק לתחומי הטכנולוגיה. אני צריכה מצטיינים - - -
עמירה חיים
¶
אני אומרת שהתשתית הזאת, תשתית ערכית של תרבות, שיגיעו אליה רק אנשים שלא הגיעו לסייבר, בינוניים. נלמד תנ"ך, נלמד היסטוריה, נלמד ספרות, כמובן שגם שם צריך מצטיינים בשביל התרבות הערכית שעליה אנחנו בכלל נשענים. איך פתח המפקד שלנו, ראש העיר של המקום, דני? הוא אמר 'כולנו נמצאים כאן בשביל החינוך', אז לחינוך צריך איזה שהיא תשתית ערכית.
אני דוהרת קדימה. יחד עם אמ"ן הקמנו את המגשימים. מגשימים זה אמ"ן, יחד עם מפקד אמ"ן ועם כל הצוות שלו ישבנו וחשבנו. פתחנו לפני חמש שנים כבר כיתה של לימודי פרסית. אמרו 'חסר לנו פרסית', בבקשה, פתחנו כיתת פרסית במקיף א' בבאר שבע. בכיתה הזו מלמדים גם חיילים מאמ"ן, לקחנו את כיתת המחוננים של מקיף א' ואמרנו 'חבר'ה, בואו נאתגר אתכם במשהו נוסף', כל הילדים שם אוהבים פרסית, חלקם כבר משרתים בצבא, משהו מאוד מאוד מרגש ומעניין. ואז משרד החינוך החליט לצמצם בחינות בגרות, אמרתי מה זה לצמצם בחינות בגרות? הילדים האלה הולכים לעשות בגרות בפרסית, אחרת הם לא יבזבזו זמן, במרכאות, בלי שגם תהיה להם איזה שהיא קרדיטציה. משרד החינוך, אחרי לחצים גדולים, נתן לנו את העניין הזה, כך שזה קורה יחד עם אמ"ן.
תכנית גבהים, יחד עם חיל האוויר. יש לנו דווקא קשר טוב מאוד עם חיל האוויר. חיל האוויר היה הראשון, בסיס נבטים, נפגשתי עם הקצינים של בסיס נבטים, עד היום אני בקשר, אתם אפילו לא יודעים, כמעט יומיומי עם ליהוא הכהן, מפקד הבסיס, הוא מצלצל אליי, 'באה אליי משפחה, הילד שלהם צריך כך וכך וכך, מה את מציעה לי?' אני אומרת פייר, שטיח אדום אנחנו נותנים לאנשים, שיבואו ויביאו את האחרים אחריהם.
אני אעזוב את הנושא הזה, אני חושבת שזה מספיק, אני אגע עכשיו בהיצע המורים. ההחלטה השנייה הייתה להגדיל את היצע המורים כי באמת צריך יותר מורים. קיבלנו תקציבים לכך. השנה התחילו 25 מורים במכללת קיי, הסבת אקדמאים, לקחנו בוגרי היי טק שנמאס להם ממחשבים וקצת רוצים לחלום חינוך ועשינו להם הסבת אקדמאים.
עמירה חיים
¶
אתה יודע מה? טוב להם. אם יש לכם זמן אני אספר לכם על החתן שלי. החתן שלי היי טקיסט, עשה כסף, בנה בית בעומר, הכול בסדר, יש לו ילדים, עכשיו מה הוא עשה? עשה הסבת אקדמאים, הולך להיות מורה למחשבים, אלקטרוניקה, מגיש לבגרות, מאז הוא מרגיש שהוא חי. הוא אומר 'כסף פחות חשוב, אני חי'. את אלה אנחנו לוקחים. אבל אלה שיש להם גם נשמה טובה ומוטיבציה לחינוך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
עמירה, בכוונה נגענו בזה, כי הוועדה קיימה דיון בנושא הזה. ההישרדות שלהם אחר כך במערכת היא לא לאורך שנים בגלל השכר הזה והמשרד צריך לעשות בנושא.
עמירה חיים
¶
המשרד נותן להם במשך שלוש שנים 3,000 שקל נוספים למשכורת כל חודש, הם מקבלים, הם מסודרים. יש סלסילה.
עמירה חיים
¶
הם לומדים את הלימודים בחינם, לאחר שהם מתחילים לעבוד הם מקבלים 3,000 שקל לחודש תוספת, בעיקר בדרום. מי שקיבל את ההכשרה מיועד לעבוד בדרום.
עמירה חיים
¶
בדיוק, כן, המענק הוא לדרום והחבר'ה כאן לומדים ואנחנו עכשיו עם משרד הקליטה במשא ומתן לפתוח עוד קבוצה אחת כזאת. עם המורים אנחנו מתקדמים.
עמירה חיים
¶
כן. כבר יצאו כמה מסלולים, השנה מתחילים עוד 25. אנחנו מסודרים. גם אמרו לי, כשהתחלנו בחלום של הפיזיקה ואמרנו נביא בפיזיקה ושלחנו ילדים לפרס נובל לילדים אז אמרו לי 'לא תצליחי, כי אין לך מורים', אבל כשאתה מצליח לעשות איזה שהוא מהלך מגיעים המורים. זאת עובדה.
הסעיף השלישי של החלטת הממשלה, לספק תשתיות נדרשות. הסעיף הזה בוצע בשלמותו, כל עשרת המסלולים שנפתחו במסגרת החלטת הממשלה תוקצבו בשנת ע"ה, סיימנו. והחלטה מרגשת, לפעול להעלאת שיעור הבנות הלומדות במגמות המדעיות הטכנולוגיות. אז אנחנו - - -
עמירה חיים
¶
כן, ולא לגמרי. אני מדברת על יישובי המטרה, ביישובי המטרה כן. ביישובי המטרה לגמרי אנחנו סיימנו את המהלך. בשנת ע"ה כבר פתחנו קבוצות של בנות שנקראת קבוצת הדרים לתקשוב. דווקא לא כמו שאתה אומר הצ'ופצ'יק של המצטיינים. לא, לקחנו דווקא בנות שאנחנו חושבים שהן יכולות ולאתגר אותן בתחום כי הם לא חשבו עליו בעצמן.
עכשיו לגבי הצטיינות ומצטיינים, כולנו מצטיינים, אבל אנחנו רוצים - - - כולנו עובדים על מצוינות, זה לא עניין של מצוינות כאן, זה לקחת את המצטיינים בתוך המצוינות, איתם אנחנו מנסים כאן לעשות איזה משהו. פה זה לקחת בנות שלא האמינו בעצמן ולא תמיד הן מגיעות להישגים הכי גבוהים. בשנה שעברה עשינו 40 בנות והן התגייסו לצבא לחיל תקשוב. השנה לומדות עוד 40 בשלוש קבוצות. כל שנה יש לנו קבוצות, אנחנו מוכנים להרחיב את הקבוצות במידה שצה"ל צריך - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אולי ההבחנה הזאת, אם תוכלי להגיד משהו עליה, מתוך התקשוב או המקצועות הללו, הטכנולוגיים, יש לך משהו להגיד לגבי ההבחנה בין low tech והיי טק בתוך ההקשר הזה? זאת אומרת באיזה מדרגים אנחנו משלבים - - -
עמירה חיים
¶
אנחנו פה בהיי טק, אבל צריך לומר שכל מגמה שאנחנו פותחים במשרד החינוך היום בבית ספר, כל מגמה, מעבר להנדסת תוכנה של הסייבר, אנחנו פותחים אותם מהיי טק עד ה- low tech היי טק, נו טק - - -
יונת מרטון
¶
כשאנחנו מדברים על תקשוב אנחנו מדברים גם על חומרה וגם על תוכנה. מי שמתעסק בתוכנה הוא ההיי טק של ההיי טק ומי שמתעסק בחומרה הוא פחות.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
לכן חשוב שיהיה לנו מידע לגבי ההתפלגויות האלה, איזה דיפרנציאציה בין יישובים.
עמירה חיים
¶
יש שם מעבדות, מעבדות מתאימות לעניין הזה. מחשבים משוכללים. פתחנו בבאר שבע גם מרכז טכנולוגי מאוד גדול, מרכז טכנולוגי גדול שנפתח השנה בהשקעה של 5 מיליון שקלים שהמשרד מתקצב כל שנה לחמש שנים.
עמירה חיים
¶
במכללה הטכנולוגית הישנה באזור עמל שם, במכללה עצמה. נבנה שם, הייתה הקמת מבנה, מרכז טכנולוגי אדיר שנותן מענה. יש גם את מרכז - - -
עמירה חיים
¶
- - - מרכז תקשוב, אנחנו יכולים לראות אותו, עמותה של מטיבי אודי, לזכרו של אודי אלגרבלי ז"ל, שיחד עם המשפחה שלו הוקם מרכז טכנולוגי, יחד עם חיל תקשוב. הוא היה חייל בחיל התקשוב. המפקד של חיל תקשוב שהוא - - - הוא יחד עם המשפחה הקימו את המרכז הזה שהוא תומך מאוד בכל בתי הספר בבאר שבע בציוד מאוד מתקדם. מבחינת ציוד מתקדם אנחנו גם יוצרים עכשיו קשר עם המפעלים של הסייבר בפארק ההיי טק בבאר שבע, שילדים יוכלו להיכנס ולהשתמש במכשור הזה.
יונת מרטון
¶
הרבה פעמים בסיפור הזה זה שרטוט החלום. פעם את אמרת, אני חושבת, על הנושא של האקדמיה, שילד שמסביבו יש אקדמאים הוא יכול לחלום על להיות באקדמיה. זו בדיוק ההנגשה של היחידות הטכנולוגיות. יש הרבה מאוד ילדים מהדרום שלא הכירו בכלל את הסוגיה. היום, כשהם מכירים, אז הם כבר חולמים את החלום הזה והתכנית הזאת של הדרים, תכנית של בנות בשמינית.
אגב, ההצלחה הכי גדולה הייתה באופקים, יש לנו שמונה בנות שהתגייסו לחיל התקשוב בצבא, הן באות מאופקים, יש גם בבאר שבע ועוד מקומות וזו הצלחה גדולה. זו המצוינות שדיברת עליה. כל אחד מאיתנו רוצה להיות מצוין ומצוין במשהו. התכניות האלה מראות איזה שהוא חלום ואז הילדים נכנסים לתוך התהליך הזה. כל אחד מתאים - - -
עמירה חיים
¶
יש שם מערכות תומכות, כמו שאמרתי, שהתפתחו מתוך העניין הזה, כמו מרכזים טכנולוגיים, כאלה דברים שבגלל שנכנסנו לזה המהלך הזה הזין את עצמו. מבחינת בנות גם יש תכנית צמרות שזה בנות לחיל אוויר, עשר בשנה שעברה, עשר השנה.
אני אסיים בגובה החלום, אבל את כבר התחלת לומר, אדם רגיל, כמונו, חולם בגובה הידיעה שלו. פוגש יודע. אז אנחנו רוצים להביא את גובה הידיעה ולהגביה את גובה הידיעה לילדים כדי להגביה לילדים את החלום. זה חלק מכל המהלכים שקורים כאן.
לגבי הבדואים, החלטת ממשלה 3708 תומכת בתעסוקה של הבדואים. זאת החלטת ממשלה שבאה להסדיר את ההתיישבות החדשה בנגב - - -
עמירה חיים
¶
אני אומרת בסוגריים שבתוך ההחלטה הזאת גם שם לקחנו ותגברנו באופן מאוד משמעותי את כל לימודי הטכנולוגיה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
שאלה אחרת. מדברים פה על גדילה משמעותית באוכלוסייה תוך שלוש, ארבע, חמש שנים, יש היערכות ברמת הבינוי של משרד החינוך בהקשר הזה של בינוי כיתות?
עמירה חיים
¶
כן. כלניות למשל, אכלוס 2016, סגרנו כבר את כל הנושא עד התכנית האדריכלית הסופית ותקצוב של עיריית באר שבע לבנייה. עוד שני בתי ספר מקיפים בבאר שבע כבר נמצאים בתוך מהלך, מול השכונות, בתוך מתווה מאוד מאוד מאורגן ומסודר בכל מקום.
יש לנו היום אפשרות לקלוט המון תלמידים בדרום גם בלי לבנות בתי ספר, יש פשוט מקום. בכל מקום שצריך אנחנו נותנים קדימות ואין כאן איזה שהיא בעיה של היערכות, המשרד הולך לפני המחנה, באמת. משרד החינוך מאוד מסודר בעניין של הבינוי.
פלורנס עזרן
¶
ברשותכם, רק הערה לגבי ההליך התכנוני. מאחר שהמחויבות של משרד החינוך היא לתת מענה לצרכים של המשק והכלכלה, כמובן לצה"ל אבל גם לתעשייה, אנחנו בהחלט מפתחים את המגמות שעמירה ציינה, אבל יש לנו גם מחויבות לפתח מגמות נוספות, כמו רובוטיקה למשל, ביו טכנולוגיה. המרכז הטכנולוגי שפתחנו, יש בו גם כמובן סייבר, אבל יש בו גם מגמות רובוטיקה, מצוידות בציוד הכי מתקדם שיכול להיות, כאשר הוא עובר אפילו את הרמה של ההצטיידות שיש בתעשייה, כדי שהילדים - - - אנחנו יודעים מראש שלא ניתן לצייד כל בית ספר - - -
פלורנס עזרן
¶
לא, קבוצות שלומדות רובוטיקה למשל תוכלנה ללמוד סדנאות שיש במרכז הזה. לא ניתן לצייד כל בית ספר בציוד שעלה 10 מיליון ש"ח, זה ברור, לכן המרכז הזה צריך לתת מענה ל- - -
פלורנס עזרן
¶
לא קשור, אבל אם אנחנו מדברים על זה פה. אותו דבר לגבי ביו טכנולוגיה, שהוא מקצוע מאוד נדרש היום בתחום הרפואה, שהוא כל כך חשוב. המעבדות של ביו טכנולוגיות מאוד מאוד מאובזרות, הציוד שם מאוד יקר, התלמידים לומדים את החלק העיוני בתוך בתי הספר ומגיעים למרכז הזה כדי להתנסות במעבדות המתקדמות שיש במרכז. התחלנו השנה וזה יילך ויתפתח.
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלומי, אתה יצאת בדיוק כשדיברנו על שדרוג המעבדות לאלקטרוניקה בבתי הספר התיכוניים, כל החינוך הטכנולוגי היה בעשור אבוד כמעט. תן לנו בקצרה, כי אנחנו רוצים לעבור למל"ג.
שלומי אדמוני אחנין
¶
אני נכנסתי לתפקידי לפני כחודש וחצי ותוך כדי ריצה אז יצרתי קשר עם הצבא. מבחינת היחידות הירוקות, מתכננים לעשות מערכי שיעור, שזה ילווה על ידי הצבא בבתי הספר, כדי לקצר את התהליכים, על מנת שהם לא יצטרכו לעשות את זה בבה"ד 7 ובעוד בסיסי צה"ל. דיברנו על אנרגיה ירוקה ביחידות חושן. כרגע, כשהייתי בחוץ תפסתי את חיל הים ואמרתי לה 'תצרי איתי קשר' כדי שאנחנו ניצור קשר גם עם חיל הים כדי לעשות את התהליכים כמו שצריך.
שוחחתי עם חברת מיקרוסופט, אנחנו עומדים כנראה לשדרג את תכניות הלימודים בתחום של החומרה, אנחנו ניכנס לתחום שנקרא רסברי פאי, שזה כרטיס מיוחד שנתמך על ידי מיקרוסופט. כמו כן בתי הספר יקבלו קורסים על ידי NI, national instruments, שוחחתי גם איתם. אנחנו הולכים לראות שינוי משמעותי, אני מקווה, בחמש השנים הקרובות.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אולי לשאול אותו שאלה מאוד ספציפית, שנתכוונן. חזי לפני כן דיבר על הנכונות של אוניברסיטת בן גוריון להגדיל את המכסות ועל פניו זה עומד בניגוד לאוריינטציה של האוניברסיטאות להגדיל את המכסות בלימודי בי.איי ולהתמקד יותר בתארים גבוהים יותר. האם זה יוצר לכם בעיה, אתם מתגברים עליה? איפה זה עומד, הסוגיה הזאת?
יואב טאובמן
¶
אני רק אעשה סדר. במסגרת מה שאני אגיד אני אעשה סדר בנושא המכסות. באופן כללי המכסות לאוניברסיטאות הן כלליות, הן לא מכסות לפי תחומים, אני לא יודע מי מכיר, כל אוניברסיטה מקבלת מכסת סטודנטים שנתית שאותה היא מנהלת בעצמה. היום אנחנו במצב, וזה גם בהתייחסות שהעברנו לוועדה, שאנחנו לא זקוקים לתוספת מכסות באוניברסיטת - - -
יואב טאובמן
¶
בהתייחס להערכות צה"ל, לגידול בשלב הזה. ככה בנינו את התקציב שאותו הגשנו לוועדה. קודם כל התייחסות קצרה לגבי הנושא של רפואה, על זה דיברתם, כבר בתשע"ה נוספו 30 מכסות, אם אפשר להגיד, אבל זה - - -
יואב טאובמן
¶
תקנים של סטודנטים לטובת בית הספר לרפואה וגם יש סיכום בין משרדי עם משרד האוצר לגבי המשאבים לכך.
יואב טאובמן
¶
לא, זה רק ספציפית ממש לבן גוריון. לגבי הדיונים על הצרכים וההשלכות התכנוניות והתקציביות, אנחנו מצויים כבר זמן לא מועט, ות"ת, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המִנהלת והאוניברסיטה בדיונים לגבי ההשלכות התקציביות והתכנוניות. מה שאמרתי לגבי המכסות, הדבר הראשון בשלב הזה אנחנו לא זקוקים להגדלת מכסות. הגידול הצפוי בהתאם לנתונים שצה"ל העביר הוא כ-1,160 סטודנטים בסך הכול כשההערכה שנלקחה בחשבון שרובם ילמדו הנדסה ומדעים. מזה גם נגזרו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
כשאנחנו מדברים על ההיערכות למעבר, לאו דווקא על המקצועות הצה"ליים, השאלה אם יש לכם איזה ניתוח צרכים עתידי לאור כל מה שצופים פה ומכינים לנו, המשפחות וכל הקהילה מסביבה. כל התהליך שיקרה פה, זה לא רק במקצועות הטכנולוגיים.
יואב טאובמן
¶
הסטודנטים שנכללים פה הם גם סטודנטים שהם משרתי קבע, גם כאלה שהם בני המשפחות, כל המכלול שצה"ל ניתח את הנתונים. אז יש כמה דברים, אל"ף, זה גידול במספרי הסטודנטים, דבר שני זה קליטת חברי סגל חדשים והשלכות לגבי פיתוח פיזי, כשבעצם אחרי ניתוח של נתונים, שגם הועברו על ידי צה"ל וגם על ידי בן גוריון, אז אנחנו צופים במצב יציב עלות שוטפת של האוניברסיטה שצפויה לגדול בערך ב-50 מיליון שקל - - -
יואב טאובמן
¶
והקדמתי ואמרתי, עיקר הדיון, עיקר ההשלכות המשמעותיות, נסב בשלב זה על אוניברסיטת בן גוריון. כל ההשלכות התקציביות והתכנוניות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
צריך לדעת, לאוניברסיטה יש את המגבלה האובייקטיבית שלה, עם הכללים והתנאים וזה, צה"ל מסתמא באוכלוסייה, אתם צריכים להסתכל כפני החברה, מה שקורה היום, זה לא הולך להשתנות, האוניברסיטה לא תוכל לתת לך מענה לכל מה שהולך כאן בנגב. יש מכללות, יש מרקם פה של אקדמיה, לכן עכשיו אתם צריכים לעשות היערכות בהתאם, כי אם אתה רק באוניברסיטה אתה מכניס את אותה אוכלוסייה למחנק מסוים, לסד דרישות שזה לא מה שהיא תכננה. זה חייב להיות לנגד עיניכם, אם לא, אתם תיתקעו, אז לא השנה, בשנה הבאה. אם לבת הזוג לא יהיה מענה ולא יהיו הקורסים שהיא רצתה והאפשרויות שהיא רצתה זה משקולת במעבר.
יואב טאובמן
¶
אחווה גם, זה קצת יותר צפונה, אבל כן. לגבי ההשלכות התקציביות, מה שאמרתי על הגידול השוטף, הוא יהיה במצב היציב כ-50 מיליון ₪. בעצם אנחנו עוסקים היום בהשלכות תקציביות בתקופת ההיערכות, שהם פיתוח פיזי, הוצאות חד פעמיות לקליטת סגל ומימון ביניים לצורך עלויות שכר ועלויות שוטפות שהם יהיו בתקופת ההיערכות. סך הכול סיכום העלויות שאנחנו הערכנו מוערך בסדר גודל של 350 מיליון ₪ לתקופת ההיערכות.
לגבי המשאבים, וזה בעצם עיקר הדיון היום, אני לא יודע אם משרד האוצר נמצא כאן, הדיון היום פתוח לגבי סוגיית המשאבים ובאופן עקרוני מדיניות הממשלה בנושא.
יואב טאובמן
¶
באופן עקרוני, כמובן שאנחנו רתומים למהלך, השאלה היא שאלת משאבים ואנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים לשאת את המשאבים שרשומים כאן על גבי התקציב ות"ת הקיים. זה בעצם פרויקט לאומי. כמו פרויקטים לאומיים אחרים שאנחנו מכירים, אם זה הפקולטה לרפואה בצפת או פרויקטים אחרים, ויש פה משאבים משמעותיים שהם בתקופת ההיערכות. אני לא מדבר על השוטף במצב היציב שהממשלה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
תן דוגמה. בוא נפרט, ננסה, לא נתיימר אבל ננסה, אתה אומר 30 מיטות, 30 תקנים לרפואה, שעכשיו זה מיטות, אם אין מיטות אין זה, 30. אצלי בוועדה הופיעו נציגי אוניברסיטת בן גוריון ואמרו 'אין לנו מגבלה, אין לנו שום קושי, רק שיאשרו לנו תקנים'. חוץ מתקצוב התקנים איזו היערכות נוספת? לא צריך שום היערכות נוספת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יפה, לכן שים את הרפואה בצד. כשאתה מדבר איתי, כשאתה עומד רק מול אוניברסיטת בן גוריון, אני לא יודע אם יש לכם, יכול להיות שיש אותו, יש לך מסמך מה אתה צפוי, מה הדרישות ממך? פירקת אותו לגורמים?
יואב טאובמן
¶
העברנו תקציב שלו להתייחסות הוועדה, אבל כן, יש לנו, כמובן. יש בניינים שאמורים לקום, יש חברי סגל שאמורים לקלוט, לא יודעים עדיין כמובן מי, אבל מספרים יודעים להגיד. יש להם סלי קליטה שהם באים איתם, ואלה חברי סגל שהם יותר יקרים, מה שנקרא, וברגע שהם מגיעים ממקצועות של - - - וכדומה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
כשרצינו להביא רופאים טובים לדרום, אחרי השביתה, תמרצנו אותם, הבאנו אותם. ידענו שזו הזדמנות שמופיע רופא אחד בדוח החריגות של השכר של הממונה על השכר, כי זה צורך קיומי ולגיטימי. ההערכה שלי שאתם - - - משהו לא משתלב בגלגל השיניים מהר, או הקצב לא מותאם.
חזי משיטה
¶
אני רוצה להשלים את התמונה. כמו שאמרתי קודם, נעשתה עבודה ארוכת שנים, התחלנו עם טרכטנברג, שהבין את מרכז הכובד שעובר לדרום ואת הצרכים שיהיו במוסדות האקדמיים ובפרט אוניברסיטת בן גוריון. הוגשה עבודה מפורטת של אוניברסיטת בן גוריון עם הדרישות. בוא נאמר שהדרישות שלהם היו איקס, הם קיבלו איקס מינוס 30% באישור שעבר סינון וצנתור של הוות"ת. הוא מאושר. התקציב הוא גדול, הוא כולל. מכסות, אם יש צורך, סגל שצריך להתחיל לגייס היום, למרות שהם יגיעו בעוד שלוש-ארבע שנים, ותשתיות פיזיות לפקולטות במדעים והנדסה. הדבר הזה אושר על ידי הוות"ת, כרגע צריך לעשות דיון, זה עומד לפתחם של הוות"ת, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, כדי באמת לעבור את המחסום הזה. זה חסם שאנחנו חייבים לעבור אותו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני רוצה לעזור לך. אם אני לא אקבל את זה אני לא אוכל לעזור. הביקור הוא ביקור נימוסין, יפה, הכול, אבל צריך להביא בסוף תוצאות.
חזי משיטה
¶
נכון. אם זה לא יתקדם בקצב שאנחנו נהיה שבעי רצון, ואנחנו זה גם האוניברסיטה, נביא את זה לוועדת ההיגוי שבראשה עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה כדי שיכריע אם יש את הבעיה התקציבית או הסוגיה התקציבית שלא נפתרה.
יונת מרטון
¶
בעניין הזה זה סוג של כשל שוק, למה? כי ברגע שיהיו את הסטודנטים האלה כבר באוניברסיטה הם ישלמו את שכר הלימוד שלהם ואין שום בעיה. כרגע מה שצריך לעשות זה צריך לעשות היערכות ולכן דיברת - - -
עמירה חיים
¶
אבל ככל שהמעטפת יותר גדולה נצטרך לדבר על הגדלה ברמה הארצית מכיוון שהסטודנטים שמגיעים לבן גוריון מגיעים ממקומות אחרים בארץ וסטודנטים שלומדים בירושלים מגיעים אחר כך לעבוד כאן. זה לא משנה היכן - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
כן, אבל אנחנו רוצים להביא את המשפחה. להביא את המשפחה זה להביא אותה על כל המכלול. אם אנחנו לא נהיה ערוכים, אז המהירות לא תהיה 120 קמ"ש, אז ניסע על 60, - - -, מי שנסע פעם בצבא, זה היה רכב רוסי שלל, שיותר דחפת אותו מאשר נסעת איתו.
יואב טאובמן
¶
אני יכול להגיד רק עוד דבר אחד. הנושא של קליטת סגל זה גם פיתוח פיזי מן הסתם, אבל קליטת סגל אולי נראה פשוט, אבל זה לא כמו להביא רופאים ממקום למקום. כשרוצים לקלוט סגל וזה סגל שהוא ספציפי צריך מה שנקרא אורך רוח והרבה זמן כדי למצוא את הסגל הנכון והמתאים והטוב והאיכותי. זה לא דבר שעושים אותו מהיום למחר. כמו שנעשה גם, אני שוב נותן דוגמה את הפקולטה לרפואה בצפת, הביאו סגל מחו"ל, סגל מצוין, שהגיע להתגורר בצפון ואני מניח שפה יש איזה שהוא דמיון, אבל זה מהלך שאורך זמן.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
פה אני מכה על חטאיי אני. רבים מאיתנו, מאנשי סגל של בן גוריון גרים בתל אביב, יכולה להשתכפל בעיה דומה. לכן עם איזה שהיא מחשבה שיטתית קודמת למהלך אפשר לשחזר את אותה בעיה, שקיימת, דרך אגב, גם היום בבן גוריון. לא שהסגל של בן גוריון היום נמצא באזור, חלק ניכר ממנו, לכן אני אומר שאני מכה על חטא, נמצא, או בפריפריה, אבל חלק ניכר ממנו נמצא במרכז.
מזל סיימון
¶
שלום. במשרד התרבות יש שני נושאים במסגרת החלטה 546. האחד זה להגדיל את היקף התמיכה בתקנת הפריפריה. יש במשרד התרבות תקנת פריפריה שמעבר לתמיכה של מוסדות תרבות שמקבלים במסגרת התיאטרון, המוסיקה והמחול יש תקנה שנותנת תקציב נוסף לגופים שיושבים בפריפריה. התקציב של התקנה הזו היה 5 מיליון, השנה הוא גדל ל-8 מיליון, קרוב למחצית ממנו מגיע לדרום, חלקו גם מגיע לצפון, כי זה נגב-גליל. החלטה שנייה הייתה תכנית הפעלה רב שנתית להרחבת פעילות תרבותית לצעירים, במשרד התרבות, שנותנת דגש על תיאטרון, מחול, קולנוע, מוזיקה, אמנות חזותית או אמנות פלסטית.
אנחנו בתהליך של תכניות מתקדמות מול היישובים במטרה לגבש עוגן תרבותי בכל אחד מהיישובים. למשל בערד יש מוזיאון שלא פועל כבר מספר שנים, יש שם קהילת אמנים, אנחנו רוצים לעשות את החיבור ובכל יישוב על פי הצרכים שלו לבסס איזה שהוא עוגן. במרחבים למשל אין שום תשתית של מחול, אנחנו הולכים לקדם שם את הנושא הזה בתקווה רבה שבתחילת 2016 נצא לדרך. התקציב הוא 1.5 מיליון שקל לשלוש שנים לכל שנה, סך הכול 4.5 מיליון כאשר בערך זה 200,000 שקל לכל יישוב לשנה, שזה יתחלק באופן שוויוני בהתאם כמובן גם לתכניות שנקבל.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
ערד, פארק קרסו למדע, האם אושר להם כבר תקציב התמיכות שלהם? כי הבנתי שהוועדה הציבורית - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
כשאת אומרת תקנת פריפריה זה העדפה, כשאת אומרת לי 'נערכתי לשינוי תקנת פריפריה', העדפתי את הפריפריה ועוד הכנסת, אמרת לי שזה קשור כולל גם גליל, לא רק נגב. כשאני מדבר על תכנית היערכות אני רוצה לדעת מה תוספתי עכשיו לקראת. אני כרגע התנתקתי, אני יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ואני כולי מעבר דרומה. השאלה אם יש משהו תוספתי ייעודי בעקבות כל המהלך הגדול הזה שהולך להיות. אמירה כללית, בסדר, העדפת הפריפריה, ולא בגלל שאני בא מהפריפריה, במבחני תמיכה זה דבר שכבר החשב הכללי והיועץ המשפטי לממשלה אישר אותו כשוויוני, כחוקתי. זה לא נותן לי שום תוספת. השאלה האם יש בעקבות הפרויקט הזה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא, אני אחדד. אנחנו כאן נמצאים, אחרי הסקירה של חזי ושל אלוף משנה דני, שנתן לנו ורואים את הגל ואת המסה שאנחנו שואפים שהיא תגיע. האנשים האלה צריכים לעבור עם המשפחות, כדי שהחזון הזה יהיה ולא נמצא אותם בכבישים, בפקקים, בצמתים וברכבות כל בוקר וכל ערב אנחנו צריכים לתת להם סביבת חיים שזה לימודים מהגיל הרך, השכלה יסודית, תיכונית, אקדמאית ותרבות הפנאי. בתרבות הפנאי, השאלה אם יש - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
יפה, תודה. השאלה אם מבחינת תרבות, אני רוצה לשמוע וזה מה שבאתי לשמוע, אני באתי לשמוע אם הולך להיות, מעבר למה שעושה עיריית באר שבע וערד וירוחם ומה שעושה מרחבים וכדומה, אני מדבר האם יש משהו ייעודי תוספתי למעבר.
מזל סיימון
¶
לפריפריה למשל יש השנה עוד 3 מיליון שקלים. אם היו 5 מיליון, השנה זה 8 מיליון. זה תקציב תוספתי למוסדות תרבות שיושבים בדרום.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סעיף 2 אומר 'להנחות את משרד התרבות והספורט והמשרד לפיתוח הנגב והגליל להציג לצוות הבין משרדי תכנית הפעלה רב שנתית להרחבת הפעילות - - -
מזל סיימון
¶
בשלבים האלה אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים עם תכניות מול היישובים ואנחנו מלווים אותם, מסייעים להם, יחד עם המשרד לנגב ולגליל ואנחנו מקווים שבתחילת 2016 - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אנחנו נבקש את זה. תשלחו לנו. כשיהיו תכניות גמורות אני מבקש לשלוח לנו, אפילו לבוא ולהציג את זה.
עמירה חיים
¶
- - - החבר'ה לא רוצים, לכאן להשתקע בדרום, זוגות צעירים עם ילדים, הם דיברו, לא על החינוך, אנחנו כמובן מענה חינוך גבוה, הם דיברו - - -
עמירה חיים
¶
לא, הם דיברו על מענה של שעות הפנאי, מה שנקרא תרבות הפנאי, של חוגים ברמה, של לאן לקחת את הילדים אחר הצהריים, הצגות. אנחנו למעשה נשענים על המרכז ומדובר בפינאטס - - - זה מה שמפריע לזוגות הצעירים, כי החינוך כאן הוא טוב.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
ברשותך, אדוני היושב ראש, השאלה היא היותר עקרונית, לא כמה, נניח, אם יש או אין, על פניו נראה שאין מספיק, השאלה אם ישנה היערכות שהיא מערכתית, שהיא אינטגרטיבית, לתוך התכנית שהוצגה בפנינו. זאת השאלה. זאת אומרת האם ישנה היערכות במשרד התרבות - - -
מירב בן ארי (כולנו)
¶
יועברו לרשות, שהרשות תחליט. אני אישית חושבת שזו טעות, אבל זה דיון אחר, האם לא עדיף לתת לבימה לבוא לפה, או שעדיף לתת לאותו ראש עיר שיחליט מה לעשות. זה דיון אחר, אבל דווקא שרת התרבות באה ובהחלט שמה - - - לפריפריה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני רוצה לומר משהו. השעון רץ. אני רוצה לחדד את הסיכום, לפני שאני עוזב את משרד התרבות. אני עדיין רוצה לראות ייעודיות וייחודיות בתכנית העבודה שלכם שתאתגר את אותה אוכלוסייה. אם היא תקבל את תרבות הלילה של באר שבע פלוס 10% אני לא עשיתי שום שינוי. אני צריך לדעת מה אין פה, אל תיתנו לי יותר ממה שיש פה, מה שיש פה, אל תוסיפו לי פלוס, אני יודע לעשות פלוס על מה שיש פה. מה את נותנת לי מה שאין לי פה. הרי זה יביא אוכלוסייה, זה יחזק וזה ימשוך. כי מה לעשות אנחנו רוצים לשווק ואם אנחנו רוצים לעקור אותם, במילים לא עדינות, מהליבה, מגוש דן, להביא אותם לנגב, צריך לתת להם מה שיש להם שם ואין פה. כי מה שיש פה, תודה, יש, יודעים לעשות את זה. עמירה - - - שמה שעושים פה יודעים לעשות טוב, אני רוצה לדעת מה שאין פה. אני מבקש שהתכניות יתמקדו גם בזה, תעבירי את זה לשרה.
רן בנימין
¶
המשרד פיתוח הנגב והגליל, בהמשך לדברים שמזל הציגה, הנושא של חוסר בתרבות פנאי זוהה עוד בתקופת התכנית האסטרטגית שעשינו יחד עם משרד הביטחון בעניין של 546 ובנושא זוהה שחלק גדול מהאוכלוסייה שאמורה לבוא לפה זו אוכלוסייה צעירה. זאת אומרת גם אנשי הקבע הם אנשים בחתך צעיר, של זוגות צעירים, של משפחות עם ילדים קטנים. בשורת הפעילויות של נגב-גליל יש דגש גדול על הנושא הזה של השקעה בתרבות פנאי מכמה כיוונים.
יש תכניות שכבר פעילות, רובן מ-2014, חלקן פעילות בשנה הנוכחית. אחת התכניות שהתחלנו להפעיל השנה נקראת תכנית פנאי וקהילה, זה תקציב ייעודי לשש הרשויות האלה, לרשויות המטרה, וזה תכנית של פעילויות פנאי לזוגות צעירים ולילדים בגילאי 0 עד 6.
רן בנימין
¶
זה בתקציב של 2 מיליון בשנה, שמתחלק בין שש רשויות, זה בין 250,000 ל-500,000 לרשות. בחלק מהרשויות, פחות ברשות כמו באר שבע, יותר ברשויות כמו ערד ואחרות, זה עשה שינוי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
חזי, השאלה אם אתה, יש לך מה לומר כראש המינהל למשרדים? אתה מבין? יכול להיות שהם עשו דברים טובים.
חזי משיטה
¶
אני סגן ראש המינהל שמטפל, אבל אני מטפל בכל התשתיות האזרחיות הפיזיות והרכות. אני רוצה להגיד שני דברים, אל"ף, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה הדוק. כמו שאתה אומר, באמת צריך להאיץ את הקצב ולהוציא את הכסף שתוכנן. התכנית היא תכנית חומש שמסתיימת ב-2017, נדמה לי, אנחנו עומדים לשבת עם משרד נגב-גליל או משרד הפריפריה כדי להכין תכנית חומש נוספת. 550 מיליון שקל לחמש שנים ליישובי המטרה זה לא כסף גדול וכדי שהם יכינו את עצמם, וכמו שאתה אומר, בסוף התשתיות האזרחיות שיהיו כאן הם עוגן המשיכה. לאיזה אוכלוסיות אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על אוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי 7-9 באמ"ן ותקשוב, שמרביתם גרים במרכז הארץ. אם לא נשדרג את זה אנחנו נשאיר אותם במרכז.
דניאל ארץ קדושה
¶
אדוני היושב ראש, הערה. בהחלטה 546 הספורט קיבל 0 לפי החלטת משרד האוצר ואני ליוויתי את צוות ההקמה מהיום הראשון שלו, הצוות שגיבש לפני ארבע-חמש שנים כבר את כל העסק והוביל את 546. בהחלטה של שנייה אחת האוצר שלף את כל הספורט החוצה ואין ספורט בהחלטה. אין תשתיות ספורט.
דניאל ארץ קדושה
¶
כן,הייתה ישיבה, חזי גם היה שם כשצחי דוד, הרפרנט של האוצר, הבאנו תכנית לשלוש שנים למתקני ספורט - - -
דניאל ארץ קדושה
¶
לא יודע, אני אומר לך, למשל בירוחם מתקני הספורט הם ברמה מאוד חלשה ואני אומר לך את זה כאן, גם במצפה וגם במרחבים, למרות השדרוג שחל בשנה האחרונה. יישובי המטרה, למעט באר שבע, הם בבעיה קשה מאוד.
ורד גושן
¶
רציתי רק להתייחס לשאלה של האינטגרציה ואני חושבת ש-536 הוחלטה מתוך איזה שהיא תפיסה אינטגרטיבית שמסתכלת על כלל תחומי החיים וככה גם התכניות שנכתבו. המשרד שלנו בעצם, אם מדברים על תרבות ופנאי וקהילה, הוא מסתכל על המכלול. זאת אומרת אם יש באמת השקעה של משרד התרבות בכסף תוספתי במוסדות תרבות, בתכניות ואירועים, אז אנחנו מדברים פה בהגדלה וחיזוק רשויות בהקשר של אירועים לצעירים וגם על השוק הפרטי, כי בסוף הפנאי והקהילה והתרבות אמורים גם להצמיח את השוק הפרטי ולעודד אותו לייצר. זאת אומרת לא הכול אנחנו יכולים לסמוך על המשרדים שייצרו וייקחו את האחריות על תרבות הפנאי, אלא גם השוק הפרטי וחלק מהתכניות שלנו באמת גם מדברות על ההקשר הזה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
כהערה כללית, כפי שאמרתי לפני כן, קודם תודה רבה על ההצגה המאוד יפה ומאוד מהוקצעת אפילו הייתי אומר אבל ככל שהדיון התקדם - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
את צעירה. בגיל שלי, כל מתקן צבאי שהגעתי זה נעליים מאובקות אחרי שצחצחת אותן, גג אזבסט. לא רוצה להגיד לכם כמה שכבות של אזבסט גלי - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אז זהו, אז אני מאוד התרשמתי מההצגה שלכם, גם דני וגם חזי, אבל ככל שהדיון מתמשך אני מבין את גודלו של האתגר. אתה אמרת, היושב ראש, בהתחלה, תגידו מה לא הולך, מה חורק, ונראה לי מתוך הכרת החשיבות של הדבר הענק, החזון הענק הזה, הוא משתלב עם תפיסה כזו, איך הופכים, במרכאות אני רוצה להגיד, את הפריפריה למרכז אורבני. אתם זוכרים את ההערות הלא כל כך חכמות של חולדאי לפני מספר ימים באשר ליכולת של הפריפריה להוות גורם צרכני לתרבות גבוהה. אם אנחנו נתעלם מהממד הלא - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
נכון, אבל האם ההקשר, שאני מצטער שאני צריך להביא מדבריו כדי ליצור את ההקשר, אם אתה רוצה ליצור מרכז שהוא עצמוני, בוא נאמר, מבחינה תרבותית, אתה באמת צריך לחשוב מבעוד מועד על התשתיות הללו. חזי, אתה הצגת תפיסה מאוד יפה, תפיסה שהיא אינטגרטיבית, תפיסה שהיא הוליסטית, אבל כדי שהנגב יהיה מטרופולי שכזה, אז חייבת באמת איזה שהיא מחשבה. בקלות זה יכול להידרדר למה שאמרתי לגבי אוניברסיטת בן גוריון. זה מרכז תעסוקתי מדהים, אבל אנשים לא יטעו כאן את השורשים שלהם, במיוחד שיש משהו, שאתם יודעים, עניין של חרב פיפיות שמתנוססת מעל המקום הזה, זה התשתית התחבורתית המופלאה. התשתית התחבורתית המופלאה יכולה ליצור מצב שאני בתוך 40 דקות מכאן בתל אביב. זה דו כיווני. הפוטנציאל הוא גם הסיכון.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
בוודאי, כביש 6, הכול בסדר, אני בא לכאן, מסיים את עבודתי וחוזר לתל אביב. לכן אני מחזק את הדברים של יעקב, יושב ראש הוועדה, שאמר שאנחנו צריכים באמת לפעול כדי שהמהלכים המוקדמים הללו שייצרו את התנאים האופטימליים לצמיחתו של הנגב כמטרופוליס שיכול לשרת את עצמו מכל הבחינות הללו.
כאן הייתה לי מחלוקת קטנטונת, ואולי אנחנו עוד נבהיר אותה, בין מירב לביני, אני רוצה שקאמרי שייווצר מחדש פה בנגב ולא יביאו את ההצגות של הקאמרי מתל אביב לכאן. זו המשמעות של היכולת של ליצור מתוך היכולות המקומיות של המקום הזה יצירות תרבות שישרתו את המקום. זה למעשה בסופו של דבר האתגר.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
- - - זה לא משנה, אנשים באים, עושי מנוי לקאמרי ורוצים לראות את השחקנים של הקאמרי פה בבאר שבע, לא בתל אביב.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אנחנו מדברים על מעבר של מסות, יהיו תהליכים אבולוציוניים שאף אחד לא חזה אותם, כנראה. אין מה לעשות, יהיו תהליכים. בדיון כזה כשאתה מתכנן אותו אתה מתלבט, הרי אתה בא להחלטות ממשלה שנוגעות לך, כי אם באמת היו רוצים לרדת ולהסתכל על מכלול היינו צריכים להביא לפה את ראשי הרשויות, אבל זה אי אפשר - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
בגדול, אני מאמין שהמינהל רוצה את זה, וחזי שחי את זה ונושם את זה, אין ספק שהוא רואה את הדברים, לכן בהתחלה אמרתי תגידו לי מה לא הולך. אין ספק שיש עוד דברים שלא חשבנו, תוך כדי הליכה מתעוררים. אין ספק שיהיו - - - אבל לפחות מה שאנחנו כבר יודעים, מה שהוחלט לגביהם, בואו נתרגם את זה לתכניות אופרטיביות מעשיות והנה משרד החינוך נערך לפניכם, יש לו ממשק קליל יותר, ההשכלה הגבוהה הייתה צריכה לעשות את זה. אדרבא, אני תמיד הסתכלתי על חיל האוויר והמל"ג-ות"ת, אלה יש להם הכול, אף פעם הם לא מוגבלים בכלום. מבחינת אוצר - - - לכן בקטע הזה אני מתפלא שדווקא אתם לא נסגר הממשק עם האוצר.
משרד התרבות, נגב-גליל זה פינאטס, אני אומר לכם, השאיפות הן גדולות יותר. אנחנו מדברים על מסות. בתקציב רשות מקומית אחת, אם הייתי רוצה להיערך הייתי מדבר על סדרי גודל כאלה. יישובי מטרה זה פינאטס.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יפה, תכנית שצריך להיאבק עליה, אבל צריך להיאבק וצריך לדעת לשים - - - ורבותיי, מה שלא נאבקים לא יהיה. יש סדרי עדיפויות, להיאבק, הכול הולך במאבקים, אתה לא נאבק אתה לא על השולחן, יש דברים יותר בוערים כנראה. אם זה עבר בשקט, שהספורט יצא, אז חוליה חסרה, תדעו לכם, כי במסה הגדולה הזו יהיו עוד הרבה אנשים שהספורט מעניין אותם לא פחות, תסלחו לי, מהסייבר. תשקפו את ה-30,000, את ה-40,000, תשקפו את פני החברה הזו.
זו מטרת הדיון הזה ואני חושב שהיוזמה שלכם להביא אותם לכאן היא יוזמה ברוכה. אנחנו נצא עם דברי סיכום, אנחנו נגלגל את הסיכומים האלה. אני חושב שצריכים לעשות את זה, ואדרבא, אם זה יצליח תעשו את זה עם כל מי שנוגע בזה, כי הרכבת נסעה, היא לא יכולה לעצור. אנחנו מכירים גם פרויקטים גדולים שהתחילו עם חזון וחלום גדול ובסוף נעצרו באמצע הדרך, חבל. כי לא עשינו כלום.
אני אומר לכם, תמיד הייתי אומר, כשהייתי חבר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 'רבותיי, הפקקים בבית קמה, היום כבר אין בית קמה'. הפקקים בצומת בית קמה זה לא רק מאלה שהולכים לעבוד, גם בתורים שנוסעים לבדיקות רפואיות בתל השומר ואיכילוב. אז גם כאן, אני לא הייתי רוצה, שהקמנו משהו גדול ונהיה כל הזמן על הכבישים.
יכול להיות שאני מתפרץ לדלת פתוחה, היישובים הכפריים, אנחנו מדינה שהרגולטור מסתכל בעין, וכאן המל"ג גם עם הקרדיטציה, תפתחו, זו הוראת שעה. תפתחו, תיתנו קרדיטציה, היישוב הכפרי מושך אוכלוסיות צעירות, תפתחו, תשחררו. אני חי שם, אני רואה את הצעירים שבאים. אני אגלה לכם, יש רווקים ורווקות שבאים ולוקחים, תסלחו לי, קרוון שיותר גרוע מהמשרד, והיא גרה בו, היא שכנה שלי. היא גרה והיא נהנית והיא חושבת שהיא גרה ב - - -
זו תמונה מערכתית על הכול, הם רוצים לבוא, אז שיבואו, לא אכפת לי שיבואו לחמש שנים, שיטעמו. חלק שהציץ ונפגע יישאר, חלק יחזור, אבל זה תהליך של בניית חברה. כאן אם המסר העיקרי הוא לפתוח, כל מה שקשור למעבר דרומה, לפתוח את הקריטריונים, לרווח את השורות ואת המעגל כדי שייכנסו דברים שהם ייעודיים לחומש, לעשור הקרוב, כדי שהפרויקט הזה יצליח, זה התפקיד שלנו סביב השולחן. כי אם אנחנו נלך בקריטריונים הרגילים, תודה רבה, לא צריך את כל המִנהלת וכל זה. אנחנו רוצים להניע תהליך, כדי להניע תהליך כל אחד תורם. אני לא אומר להתפרק מערכים, ממוסכמות, אבל יש דברים שאנחנו כן יכולים להקל.
חזי משיטה
¶
אני אל"ף, רוצה להודות לכם, גם על הקשב וגם על המעורבות. זו בדיוק המטרה של להביא הנה את הוועדות. זה באמת בסופו של דבר הפרויקט הגדול ביותר שנעשה במדינת ישראל והמשפיע ביותר ברמה הלאומית והאזורית והביטחונית, כפי שאמרתי. החדשות הטובות, שכפי שראיתם את הפרויקט שהצגתי לכם, הוא פרויקט לאומי שכל אחד בקלי קלות יכול להתגייס אליו בלב ובנפש, כי זה פרויקט שהוא בלב הקונצנזוס. החדשות הרעות, כשפרויקט הוא בלב הקונצנזוס אז אחרים חושבים שהכול יקרה מאליו. זה תהליך שהוא הגיע בחלון זמן מאוד קצר, זאת אומרת הבסיסים נבנים ואז מגיע גל של אנשים ולכשל השוק הזה צריך להיערך.
יש תמיד סיסמה במשרד האוצר, שכוחות השוק יעשו את שלהם. במובן של מעבר צה"ל לנגב זה כשל שוק מובנה, בחלון זמן קצר מגיעים אנשים, אם לא תהיה היערכות מקדימה בנגב אנחנו נבוא לברך ונמצא את עצמנו מקללים. אנחנו נפרק את שוק השכירות ואת העלייה במחירי הדיור אם לא תהיה היערכות לדיור בשכירות, אנחנו נפרק את האוניברסיטה אם לא יהיו לה מכסות לתשתיות. ואנחנו נבוא הנה, כי יש אוכלוסיות חזקות, אבל לא יהיו תשתיות אזרחיות ושירותים ברמה גבוהה אין היום תחליף לאנשים האלה, הם האנשים האיכותיים ביותר. המסוגלות התעסוקתית שלהם במרכז הארץ היא פשוטה, הם עוברים מ-8200, הרצליה פיתוח, והם יכולים להישאר במרכז הארץ. את הסיכום הזה של האתגר האנושי אנחנו צריכים לנהל וזה נוגע גם לנושאים של הוועדה הזאת.
אז קודם כל תודה רבה לך. אנחנו בסיום פה נעשה סיור בראשותו של דני במתקנים, כדי שתתרשמו, ואחר כך כולם מוזמנים לארוחת צהריים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני רוצה להקריא את הסיכום. הסיכום הוא לפני חוות הדעת על ההסעדה. רבותיי, רק במילה אישית, אני יוצא הקריה למחקר הגרעיני נגב, שזה הקמ"ג, תארו לכם את הנגב בלי קרית המחקר שלו, בלי האוניברסיטה, בלי קמ"ג, בלי אפילו מפעלי הכי"ל שלו. אנחנו מדברים על סדר גודל שהוא יותר גדול מכל מה שמניתי. זו הזדמנות, הזדמנות פז, חבל שלא כל הזרועות ביחד ישתלבו כפי שתוכנן, כי התכנון על פניו נראה מצוין, יש חשיבה, יש חשיבה טובה.
אני מודה לכל חברי הכנסת שהגיעו היום, זה לא מובן מאליו, לאורחים החשובים שלנו, כיבדה אותנו גם מזכירת הכנסת.
הוועדה רשמה לפניה בסיפוק את סקירת משרד הביטחון וצה"ל על מעבר צה"ל דרומה. הסקירה המפורטת כללה בין היתר השלכות כלכליות וחברתיות ובעיקר חינוכיות לפיה אלפי חיילים יעברו קורסים והכשרה בדרום במקצועות שונים, הן הכשרה בקורסים קצרים והן הכשרה לטווח ארוך למשרתים בדרום.
הוועדה רשמה לפניה בסיפוק את סקירת מנהלת המחוז, גב' עמירה חיים, כי המשרד עומד ביעדים שלו על פי החלטות הממשלה בנושא השינויים בחינוך עקב מעבר צה"ל דרומה. במקרה הזה אין מניעה תקציבית לכל מה שהוחלט.
הוועדה קוראת לשיתוף פעולה בין משרד החינוך והמל"ג, לבחון, לפיה תלמידי י"ג-י"ד ייצאו עם תעודה אקדמית בוגרי תואר ראשון, לפחות למסלול שקראנו לו סיירת מצוינים.
הוועדה קוראת למשרד ראש הממשלה, באמצעות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לקדם את הדיונים התקציביים בין האוצר לוות"ת, לתקצב את תכנית המעבר וההיערכות של ההשכלה הגבוהה למעבר.הוועדה מבקשת לקבל עדכון על התוצאות, לפחות ב-30 הימים הקרובים, אם יהיו התפתחויות והתקדמות בנושא.
הוועדה רשמה לפניה כי משרד התרבות והספורט הגדיל את תקנת הפריפריה לתמיכה בתרבות ואמנות בדרום, 4.5 מיליון ₪ לשלוש שנים. הוועדה מבקשת מהמשרד להעביר אליה את התכניות המפורטות לתקציב זה. הוועדה מצפה מהמשרד לעבות את תשתיות התרבות בדרום לשעות הפנאי, גם בדברים שעדיין אין בדרום.
הוועדה מאוכזבת שהספורט הוצא מהחלטת הממשלה ואין אפילו לא אגורה אחת מתוקצבת בנושא הזה. אני קורא לשרת התרבות והספורט, השרה מירי רגב, לקחת את זה לידיים שלה. היא ידועה כאשת מאבקים שיודעת להיאבק על עקרונות ולהביא זאת, כי אני לא רואה מציאות שמתוך ה-30,000-40,000 שאנחנו בונים עליהם שיבואו לשם לא יהיה נתח שחפצים בספורט, לכן אני קורא להחזיר את הספורט להחלטת הממשלה.
תודה רבה, אנחנו נמשיך עם סדר היום.
(בסיור)
דני מושיוב
¶
אני רוצה להסביר לכם על המקום, על איפה אתם הולכים ונמצאים. אנחנו נמצאים אל מול אחד מהקמפוסים כאן. זה אחד ממבני הקמפוס. יש בקרית ההדרכה ארבעה מבני קמפוס כאלה. מבני הקמפוס האלה למעשה, כפי שאמרתי, הם כיתות, אולמות, חדרי הדרכה, סימולטורים ייעודיים שיש לנו בקרית ההדרכה. חייל או חיילת שקמים בבוקר, זה האזור שנמצא מאחור, מה שאתם רואים שם, את המבנים האלה, זו קרית המגורים, הוא קם בבוקר, יורד לכיוון הזה של הרחוב הראשי, מי שהולך להתפלל, יש כאן בית כנסת, כולם הולכים לאכול, הולכים ישר. אתם רואים את האודיטוריום, זה מרכז הכנסים שלנו, עובר את מרכז הכנסים, יש שם מרכז הסעדה, אנחנו נאכל שם יותר מאוחר, וחוזר ללמוד. חוזר ללמוד במבנים האלה.
המבנים האלה, כמו שאמרנו, אנחנו מנהלים אותם כמו קמפוס אקדמי, הם מנוהלים בשיטה מרכזית ולמעשה בתי הספר שהיו בעבר בסיסים גדולים הפכו לבנייני משרדים. אנחנו עוד מעט נראה דוגמה, בדרך לחדר האוכל, של איך נראה בית הספר למשאבי אנוש, איך נראה בית הספר לחינוך. מבסיס למבני מגורים.
סא"ל אשר
¶
ברוכים הבאים. לי קוראים אשר, אני רע"ן הדרכה של קרית ההדרכה מזה שנתיים, ביחד עם דני מפקד הקריה, נמצא איתנו משה קסטרו. משה קסטרו הוא ראש תחום למידה מתוקשבת בטכנולוגיות ייעודיות להדרכה בקרית ההדרכה, ביחד עם חיילים נוספים, שתיכף נציג לכם קצת את תפיסת ההדרכה.
עד עכשיו בביקור ראיתם בקומה למעלה, על מבנה 205, ראיתם קצת הרצאות. יש לי אתגר בעשר דקות באמת לתת לכם קצת טעימות וקצת לראות את הדברים בעין. אנחנו לפני שעת האוכל, אז אני אשתדל להיות ממוקד.
אנחנו שמנו לנגד עינינו להיות ארגון הדרכתי מוביל בצה"ל ולהציג רף הדרכתי גבוה לכל צה"ל, אבל לא רק לצה"ל, אנחנו רוצים לשים רף הדרכתי גם בצה"ל וגם במדינה. במקום כזה, איך אנחנו מתכוונים לעשות את זה בתפיסה שלנו? אחת, יש לנו מיקוד בהדרכה. יש פה דוגמה את משה, מפקד בה"ד החינוך שיושב פה מאחור, אנחנו רוצים שמפקדי הבה"דים יתמקדו פה בהדרכה, זה המיקוד שלהם, את כל שאר המעטפת לקחנו אלינו, אל מפקדת הקריה, שלנגד עיניה ולנגד המפקדים פה מיקוד בהדרכה.
אנחנו רואים פה שילוביות בהכשרה. הבאנו לפה את כל תומכי הלחימה, את של אט"ל, שזה הלוגיסטיקה, האחזקה והרפואה, הבאנו את משאבי האנוש, את השלישות, את החינוך ואת המשטרה הצבאית, הבאנו את כל נושא התקשוב לפה, וביחד כשכולם באותו מקום, הסינרגיה, השילוביות שביניהם, כמו שבגדוד כשאני הייתי מ"פ צעיר כולם היו אצלי בפלוגת המפקדה, גם פה הם ילמדו ביחד ואת השילוביות אנחנו רואים כבר מפה. אנחנו פה מסתכלים מהטירון, שהוא הגיע מהמערכת שלכם, חייל צעיר, ביום הראשון, ועד היום האחרון, עד השחרור ממילואים, שחלקכם פה בוודאי מילואימניקים. אז אם זה ב - - - 20 דקות מפה, אנחנו מסתכלים על השלם, על השלב שהוא לומד, על השלב שהוא מתאמן ועד השלב שהוא במילואים. יש לנו הזדמנות מצוינת, כי הנגב פה הוא גדול ויש לנו מרחבים ואנחנו מסתכלים פה באופן מלא.
חלק מהדברים הייחודיים פה בקרית ההדרכה, תיכנס פה לבית ספר להדרכת המדריך, לראשונה בצה"ל הקמנו בית ספר להכשרת המדריך. אם אנחנו אומרים שהדרכה היא מקצוע, צריך ללמד את זה, אין מה לעשות. אז הקמנו פה בית ספר מקצועי וממרץ הוא כבר יכשיר פה 1,100 מדריכים. למה אני מציין את הדבר הזה ולמה חשוב לי לפורום הזה לציין את הדבר הזה? כי אני מלמד פה קורסים של הכשרת המדריך. הקורסים של הכשרת המדריך הם ללמד את תורת ההדרכה, את פיתוח ההדרכה, את הערכת ההדרכה.
סא"ל אשר
¶
תכנית הלימודים של המדריכים נכתבת אצלי בענף ההדרכה, שחלקו זה אנשי מקצוע, חלקם אקדמאים וחלקם אנחנו עושים ביחד עם האקדמיה והיום הוא יהיה מדריך טוב, מחר אני רוצה שהוא יהיה מורה טוב בישראל.
סא"ל אשר
¶
קורס מ"כים יותר נוגע בכל תחום הפיקוד, פה תחום הפיקוד, הוא בסוף מפקד הכיתה, פה אני רוצה לא רק שהוא יהיה מפקד, כי את צודקת בשאלה, אלא אני רוצה שהוא יהיה גם מקצוען, שהוא יידע להדריך. הוא יידע להדריך אצלי ומחר, דיברתם כבר על אקדמיזציה וקרדיטציה, על כל מה שאנחנו עושים בשילוביות, אני רוצה לתת לו נקודות קרדיט שאולי חלקם, לא כולם, מחר בבוקר ישתחררו ויילכו למערכת החינוך. אנחנו נותנים להם את התשתית כבר מפה. חלקם אני רוצה שימשיכו להיות מפקדים, שימשיכו בצבא וחלקם גם יהיו אזרחים טובים במדינת ישראל, גם את זה צריך. אבל פה הדבר הזה פורץ לי בבית הספר לפיקוד והדרכה, וזה חדש בצה"ל וזה משהו חדש ויש לנו כבר 1,000 מדריכים.
הדבר הזה שבית הספר יצר, הוא יצר תקן לאיכות והדרכה. כל מי שעבר לפה מצריפין, זה לא מעבר גיאוגרפי, זה לא מעבר דירה, זה לא שהגענו ויש תשתיות חדשות, ממש לא. זה חלק מתפיסה. כמו סדר פסח, לקחנו את כל הארגון וקבענו רף הדרכתי גבוה, מה האחריות של המִפקדות, מה האחריות של מערכת האיכות שעוברים לפה, איך יהיו הסגלים, איך עושים פיתוח הדרכה, איזה קורס למנהלים. איך אנחנו עושים את זה בפחות זמן, בצורה הרבה יותר יעילה, בצורה הרבה יותר שתדבר לדור של הילדים שלנו, כי זה דור שונה, זה לא הדור שלי.
אני מסתכל על הילדים שלי אצלי בבית, לי יש את הגר, כיתה ח', ילדה מחונכת, אין לי שמץ של מושג איך היא לומדת. היא לומדת עם הטבלט על היד, עם הטלפון, ותמיד יש - - - ומצד שני יש לי את שגיא בבית, בכיתה ד', שמאוד קשה לו והוא צריך מורת שילוב והוא צריך תרפיה באמנות והוא צריך חניכה, ואלו החיילים שלנו פה. אנחנו צריכים לדעת לא לוותר על אף חייל פה ולראות את כל החיילים מצליחים פה, כי זו החברה הישראלית. כל מי שעבר לפה עבר תהליך שלם של הסמכה, ברגע שהוא נכנס לפה, ורק מי שעבר, האלוף שלנו קובי ברק נתן את האישור לעבור לקרית ההדרכה.
אנחנו מפתחים בימים אלה מערכת לניהול למידה והדרכה. באים 10,000 חיילים, אין לנו הרבה בסיסים בסדר גודל כזה וזה אירוע משמעותי. יש לי 450 כיתות, בסוף אני צריך להיות יעיל, אני צריך להיות מערכת למידה ממוקדת ולטובת הדבר הזה אני צריך מערכת שתנהל את הדבר הזה. זכתה חברת - - - והיא מפתחת לנו תהליך שלם של פיתוח, של תפיסה, ואנחנו בתחילת הדרך ואני מקווה שעד סוף השנה תהיה מערכת מבצעית כדי לתמוך את כל ה - - -
קרדיטציה ואקדמיזציה. דיברתם, אני אדלג על הדבר הזה. סביבת למידה מתקדמת. יש לנו את כל סוגי התשתיות. יש בחלק מהמקומות את הלמידה המסורתית, כמו שלמדנו בבתי הספר. אני לא רוצה להתעכב על זה, אני רוצה להראות לכם שיש לנו מצד שני גם למידה מרחוק, גם תחקירי למידה מצולמים, לומדות, מערכות לניהול למידה, שיעורים מצולמים וסימולציות.
בואו נראה קצת דוגמאות. נסתובב כולם לעבר הלוח פה, תיקחו את המשקפיים. אלה משקפי תלת ממד.
דני מושיוב
¶
תמיד כשאנחנו מציגים את זה שואלים אותי, 'איפה בית התוכנה שלך?' אז בית התוכנה שלי פעם היה בח"א, עם 12 חיילים, אנחנו עושים כאן שיתוף פעולה עם המכללה, עם חממה טכנולוגית כאן בירוחם, במיינדסט, לוקחים חיילים, שמים אותם שם, בעצם מפתחים ביחד דברים גם למערכת החינוך וגם לצה"ל. תראו דוגמה של עולם הרפואה, להסביר תחום של, מי שמכיר את זה, של אנטומיה, של פגיעה בבית החזה. משהו שאני בעוונותיי הייתי מפקד בית ספר לרפואה צבאית, היינו מלמדים, היה לוקח המון זמן, עכשיו תראו כמה זה פשוט. בבקשה. זה רק עם משקפיים.
(הקרנת סרטון). זה מה שקורה לנו, במיוחד בפיגועים של הדקירות, הדברים האלה, פגיעה בבית החזה, כניסה או של סכין או של כדור, פגיעה בריאות. לכל זה מצורף אטלס אנטומי, שאפשר לעשות בו העמקות על מבנה הגוף ואפשר ללמוד דברים. והנה, ראיתם כאן דוגמה של איך תהליך כזה של פגיעה בבית חזה, מה הוא גורם, איזה נזק הוא גורם. כמובן כל הטכנולוגיה לא מחליפה את המדריך. זו דוגמה אחת של שימוש בתלת ממד. אף אחד לא רואה פה סרטי תלת ממד, לא יושב שעות עם משקפיים, כל הרעיון הוא שתיים-שלוש דקות להמחיש צורך. זו דוגמה של בית ספר לרפואה. בואו נראה דוגמאות נוספות.
סא"ל אשר
¶
עוד דוגמאות שיש לנו פה זה דוגמאות של סימולטור. אם זה מאמני הרפואה, אז ראיתם פה ממש נגיעה, אבל יש לנו מאמני רפואה שמדמים לנו את שדה הקרב ומאפשרים לנו, גם לחובש, לתרגל, ואם זה ברמת הצוות, הם יכולים לשמש לנו. אם זה סימולטורים נוספים שמדמים לנו את המשטרה הצבאית, זה יכול לדמות לנו חדרי חקירה למיניהם, או זה יכול לדמות לנו שרוולים של מעברים, אם זה מעברים לשטחים ואז זה בידוד של פלסטינאים או של מטענים, או של כל נושא אחר נגד האיומים ואנחנו יכולים פה, בקרית ההדרכה, לתרגל ולהמחיש לחניכים כאילו הם נמצאים בסביבה המבצעית. אם זה מאמני לוגיסטיקה, שזה מאמנים חדשים שהבאנו מהנהיגה. מאמני הנהיגה, הרכיבו אותם למעשה השבוע והם יאפשרו לנו גם לשפר את המיומנות של הנהגים. גם לחסוך בעלויות, כי זה הרבה יותר זול מהשיטות האחרות, ואנחנו נשתמש בהם. אם זה מאמנים נוספים שמדמים לנו, מאמני מולטי שף, חדרי מסטר שף מהטלוויזיה שאתם מכירים, אבל רק שזה מדמה מטבח ממוצע, מטבע פלוגתי, ואם זה מאמנים למפקדים שאנחנו מפתחים היום שידמו לנו את שדה הקרובה. אני אושיב אותם פה בתוך חדרים, ממוגנים, ממש בשדה הקרב, אם זה שאני נמצא בלבנון, או אני נמצא בפעילות בעזה או אני נמצא בפעילות נוספת. יש פה טלפונים, אז רק שתבינו, אנחנו יכולים לדמות את שדה הקרב פה בקרית ההדרכה למפקדים.
נראה עוד דוגמה. כמדריך אני רוצה לוודא שהחבר'ה הבינו אותי ולבטא את הערכת ההדרכה. אחד הדברים שאנחנו יכולים לעשות זה באמצעות המצביעים. תיקחו כל אחד את המצביע, אני אשאל אתכם שאלה. יותם, אתה רוצה להסביר?
יותם-מדריך
¶
שלום, אני יותם, אני רמ"ד חינוך של קרית ההדרכה. למשל אנחנו שואלים אותם מתי בפעם הראשונה, לא על זה שדיברו על הקמת קרית הדרכה, מתי הזכירו בפעם הראשונה עיר בה"דים. בבקשה, תצביעו.
יותם-מדריך
¶
המפקד, הרסת. פה בעצם אנחנו נותנים לחניכים שלנו חוויה דינמית טכנולוגית שבסופו של דבר יוצרת אמפתיה ללמידה.
דני מושיוב
¶
מבחינת המדריך הוא בעצם יכול לראות כמה חניכים ענו. במקום לשאול עכשיו רק חניך אחד או שניים, ואז לקבל מיצג, במקרה הזה כבר עניתם בעל פה, אז בניתם את ההיסטוגרמה של כולנו - - - עשרות ביקורים, בערך בשבוע בין שניים לארבעה ביקורים. אף פעם לא ידעתי את זה עד עכשיו. ויותר מכך, זה לא רק ששואלים שאלה אחת, אלא המדריך יכול לקחת את אוסף השאלות שנשאלו, ללכת לחדר המדריכים ולראות בדיוק בשמות מי ענה ולעשות מעקב אחר הלומדים, ולא רק במבחנים שנעשים אחת לשבוע.
יותם-מדריך
¶
יש לי 40 שניות, אז כך, שלושה מאפיינים. בכל זאת אנחנו בצבא, אני אחלק את זה לשלושה חלקים. מבחינתנו האתגר הראשון הוא להעצים עד כמה שניתן את הפעילות המשותפת למיקרוקוסמוס של החברה הישראלית שנפגוש אותו כאן בעוצמה בלתי מתוארת. זה בעיניי הזדמנות עצומה, מעמד סוציו אקונומי נמוך, מעמד סוציו אקונומי גבוה, דתיים, חילוניים, דרוזים, בדואים, כל המיקרוקוסמוס, זה דבר אחד, לראות איך אנחנו עושים פעילות משותפת, למשל הבה"ד של מושון, שיש לו חתך מסוים של אוכלוסייה ובה"ד 20 שגם לו יש איזה ממוצע של אוכלוסייה ואנחנו רוצים לשדר ביחד.
הדבר השני שהוא מאוד חשוב לנו זה להעצים את עשר האצבעות ולצמצם למינימום מיקור חוץ. אני כרמ"ד חינוך רוצה לראות כאן את השרוך האפור, כלומר מש"קיות החינוך, קצינות החינוך מובילות כאן עשייה. והדבר השלישי זה לעשות את הכול בגובה העיניים, לא להסתכל על החייל מלמעלה, אלא להבין, כמו למשל הדוגמאות שקיבלנו כאן, את הצרכים שלו, את העולם שלו ולחבר אותו עד כמה שניתן לערכים הקולקטיביים החשובים לנו, כלומר הקשר לארץ הזו, הקשר לחברה, הקשר למורשת, כל קורס יסוד עובר כאן שבת חינוך. זו היסטוריה בצה"ל וזו מטרה מאוד ברורה. אנחנו לא מסתכלים על הגנרלים, אנחנו מסתכלים על החייל הפשוט שנמצא עכשיו בטירונות, שנמצא עכשיו בקורס יסוד. אם אצלו נצליח לייצר מה שאנחנו בסלנג קוראים גורו גורו בלב, לארץ הזו, לחברה, למדינה, נפתח גאוות יחידה, גאוות משימה של תומכי הלחימה בהתחלה זה ישפיע לחיוב על ההמשך. תודה.
חזי משיטה
¶
בשני משפטים, בשבוע שעבר התארחה כאן נשיאת אוניברסיטת בן גוריון יחד עם הסגל הבכיר שלה. מה שראיתם פה זה מערכי לימוד והדרכה מתקדמים, סימולטורים. בעניין של רפואה, רק על סימולטורים שביקרו, היה גם דיקן הפקולטה לרפואה מאוניברסיטת בן גוריון, וכפי שדני אמר, שיתופי הפעולה שיכול לקיים הבסיס הזה במרחב הנגב עם שותפים, כמו האוניברסיטה, זה באמת לתת לפקולטה לרפואה להסתכל כאן על הסימולטורים שיש והאנשים שלו, מהקורסים של חובשים ופרמדיקים, להשתמש במתקנים שאולי הם פה.
מתקן נוסף שהגיע בשבוע שעבר, שאין לי שום ספק שהוא מהמתקדמים שיש, כי באוניברסיטת בן גוריון זה היה סימולטור מוביל זה הסימולטור לנהיגה, שיש באוניברסיטת בן גוריון. הוא הגיע הנה לפני שבוע, מהמתקדמים שיש, וגם כאן אני בטוח שעם הפקולטה להנדסת מכונות יהיה שיתוף פעולה, כך שבבסיס הזה אנחנו מאוד גאים להיות עם מיטב המערכות הסימולטורים שיש לדורות הבאים, שיקצרו את הקורסים, לדעתי יורידו את הנשר של האוכלוסייה שבאה הנה להיות מודרכת ולהתמקד ולהיות בפוקוס על הדרכה טובה ולהתפזר ליחידות ולהיות חיילים יותר טובים.
דני מושיוב
¶
יש לנו פה ספר מבקרים שאנחנו נוהגים להחתים את כל המבקרים. אפשר לעלעל בו ולראות, ביקרו כאן - - - יש באמת כאלה שמסתכלים מה כתבו אחרים, אבל לא נראה לכם, רמטכ"לים, שרים, חברי כנסת, אפילו שגריר ארצות הברית בישראל היה פה. היה פה שר הבינוי והשיכון. ויש פה עוד הרבה אנשים טובים שרתומים לנגב.
סא"ל אשר
¶
אולם הכנסים הוא עם 780 מקומות, הוא משמש אותנו, וזו פעם ראשונה שיש אולם מרשים כזה שיכול מפקד בה"ד להכניס את כל הבה"ד ולדבר. השבוע פה, לצורך העניין, בלוח הזמנים של המקום ביום שני יש לנו הצגה לחיילים וביום רביעי יש פה את ההצגה 'גורודיש'. לא רק מקרית ההדרכה, אנחנו מזמינים גם את כל היחידות מסביב, את צאלים, את ביסל"ח, את חיל האוויר שנמצא פה וכל מרחב הדרום מתכנס לפה. קצין חינוך ראשי גם רואה את המקום, בימי ראשון הוא משמש את כל צה"ל שנע דרומה.
סא"ל אשר
¶
לצורך העניין, זו הצגה ראשונה שקורית פה, הזמנו את הזכיין, שהוא השותף שלנו פה, זה בשלב הזה. בשלב הנוכחי עדיין לא אזרחים, כי עדיין אנחנו אתר בנייה עם איזה 800 פלסטינאים שבונים מסביב. אבל עוד שנה, יש תכנית.