הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 80

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ו (10 בנובמבר 2015), שעה 9:00

1. חיזוק האקדמיה 2. עלויות ייחודיות לעיר אילת בתחום החינוך: בנית מו"ס, אגרת טיולים, ועוד - לציון יום אילת

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

ענת ברקו

מרדכי יוגב

עודד פורר

נאוה בוקר

איתן ברושי

מנואל טרכטנברג

מאיר כהן

משה שגיא - סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

אילנית שושני - מנהלת אגף בינוי, משרד החינוך

שמעון אבני - מנהל אגף הסעות, משרד החינוך

ד"ר יהודה שוורץ - מפקח באגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

איתי הדר - כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

עמירה חיים - מנהלת מחוז הדרום, משרד החינוך

סוזי בן הרוש - דוברת מחוז דרום, משרד החינוך

שרונה בלוך - ממונה איזורית, מחוז באר שבע והדרום, משרד הכלכלה

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת

אלי לנקרי - סגן ומ"מ ראש עיריית אילת

ד"ר דרורי גניאל - משנה למנכ"ל וראש מינהל שח"ק, עיריית אילת

מתן בארי - חבר מועצת העיר אילת

פרופ' חיים גורן - ראש תכנית לימודי גליל, מכללת תל חי

פרופ' נדב ששר - מנהל אקדמי, אוניברסיטת בן גוריון באילת

אמיר גת - אגף תקצוב, ות"ת

ליאל זנו - מועצת תלמידים ונוער ארצית

רותי דקל
מתן בארי

-
-

מכללת לוינסקי
נציג סיעת הצעירים

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

1. חיזוק האקדמיה 2. עלויות ייחודיות לעיר אילת בתחום החינוך: בנית מו"ס, אגרת טיולים, ועוד - לציון יום אילת

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-10 בנובמבר 2015, כ"ח בחשוון התשע"ו. הנושא שעל סדר היום הוא ציון יום אילת בכנסת. אנחנו ניגע בנקודות מסוימות של חיזוק האקדמיה ועלויות ייחודיות לעיר אילת בתחום החינוך: בניית מוסדות חינוך, אגרות טיולים ועוד. כאמור, הכול במסגרת ציון יום אילת.

תרשו לי לומר לפני שנעביר את רשות הדיבור לראש העיר, לחברי הכנסת, למשרד החינוך ולכל מי שירצה לומר את דברו ולתרום את חלקו ביום הזה. העיר אילת היא הנקודה הכי רחוקה במדינת ישראל, כמעט מכל מקום. כשאני אומר כל מקום, גם אני כתושב באר שבע בעבר ואיש הנגב בהווה, אילת זאת מסה של קילומטרים גם אם אני בוחר לנסוע צפונה מאילת, אני כמעט באותו מספר קילומטרים. זה עדיין בערך 225 קילומטרים. מהמרכז, בכלל זה רחוק. לצפון זה הכי קרוב. אילת והצפון, אלה הנקודות הכי קרובות כי אתה מקפל את המפה, זה נופל אחד על השני.

לפעמים במדינה אנחנו חושבים שהדברים מובנים מאליהם ודיונים כאלה נותנים לנו אפשרות לפתוח צוהר ולראות שיש כאן מציאות שצריך להתייחס אליה באופן שונה מאשר לדון בנבכי הבירוקרטיה והסטדנרטיזציה.

בנימה אישית אני אומר לכם שבילדותי הייתי שכן של אילת, וסליחה על היומרה, עת גרתי בבאר שבע. עולם הדימויים שלי לגבי אילת היה עולם דימויים שונה. כולנו ידענו שהשכן בקומה שנייה נעלם לחודש ולאן היגלו אותו? לאילת. דרך אגב, אני גדלתי ברחוב שהרבה קציני משטרה בכירים חבים לו את הקידום שלהם, כך שתבינו לבד היכן גדלתי. היו עוד דימויים אחרים ששולחן ועדת החינוך הוא לא המקום לומר, אבל אני בוודאי בעשורים האחרונים לא נמצא שם. העיר אילת – למרות הנהגה והשלטון המרכזי ואני לא אומר את זה בגלל שהיום אילת אלא זו דעתי, היא ידועה וראש העיר יודע את דעתי - מי שעוקב אחרי התפתחותה מיום היווסדה ב-1949, הולכת ומטפסת מבחינה דמוגרפית. אילת היא לא רק בתי מלון, היא גם בתי מלון אבל היא לא רק עיר תיירות ונופש אלא זאת עיר לכל דבר ועניין. מה לעשות, רכבת בינתיים אין, שדה תעופה פעיל מאוד אבל היינו רוצים לראות שדה תעופה יותר משוכלל ויותר רחב ידיים כדי שבאמת נמצה וננצל את הפוטנציאל.

אני אומר לכם שבקדנציות הקודמות עת הייתי חבר ועדת הפנים זכיתי לקיים סיור של הוועדה בעיר השכנה אליכם. אנחנו יודעים שהגאווה הלאומית שלנו מרקיעה שחקים ולעתים אנחנו נוטים להסתכל מלמעלה לפחות על חלק משכנינו. בתפיסת העולם, מה שהיה מובן למלך ירדן לגבי העיר עקבה, כנראה אצלנו עדיין זה לא מובן לגבי העיר אילת. הניהול האוטונומי שקיבלה העיר עקבה, רואים את השינויים שחלו בשנים האחרונות כאשר היא מהווה תחרות קשה לעיר אילת.

אבל אנחנו כאן כרגע בשולחן ועדת החינוך וכוועדת חינוך בואו נתמקד בנושא החינוך. אי אפשר להתייחס לעיר אילת בנושא חינוך באותה מידה כפי שמתייחסים לכל הערים. נתחיל מהסוף להתחלה. סוגיה קטנה לכאורה שהיא טיולים שנתיים. עלות טיולים שנתיים - אוטומטית העלות יותר גבוהה. יום אחד הוא הלוך-חזור, זה אומר עוד יום לטיול וזה אומר עלות של עוד יום על כל מרכיב הטיול. לא נדבר על חיי היום יום. להביא אנשי חינוך לאילת, לנייד תשתיות חינוכיות לאילת, שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון, מבחינתי הייתם צריכים לקבל פרס ישראל על הרעיון וגם שם אני יודע שיש קשיים והקשיים לא קטנים. הרי דבר שמצליח אצלנו במדינת ישראל, דבר שהוא טוב ומצליח, כמה שנים אחרי כן מתחילה הבירוקרטיה לשבת עליו ולתת לו פטישים בראש כי הוא הצליח, כי אם לא היה מצליח, הייתה תכנית חירום, הצלה והוא היה מקבל עוד סיוע.

אמרנו נקודה דרומית ודיברנו על המרחק הגיאוגרפי. בנוסף להיותה של אילת עיר תיירות יש סוגיה שאולי אף אחד לא יודע אותה והיא שהקיץ באילת ארוך יותר מאשר בשאר המקומות בארץ. מישהו נתן את דעתו על כך? בואו אגלה לך אדוני ראש העיר, בגלל ייחודיות של ירושלים, עזוב במקרא ובליבו של כל יהודי, תושבים בירושלים כל יומיים סוגרים להם את הכבישים כי יש פסטיבל, יש ביקור נשיא, ביקור ראש ממשלה וכולי. מכוח זה המורכבות של העיר ירושלים והממשלה ידעה לקבל החלטות ולתת לה מעמד סטטוטורי שונה. אני, עת הייתי שר, אישית רכבתי על המסילה הזאת שנקראת חוק עיר הבירה, חוק שפותר הרבה בירוקרטיות ומשחרר הרבה חסמים. אני חושב שבמסגרת היום הזה, אם תצליח בשאר הוועדות – אנחנו בחינוך ננסה – לגרום לכך שהפוקוס על אילת יהיה שונה מכל הערים בארץ, בגלל הייחודיות שלה, ולתת לה מעמד שונה – אני חושב שזאת הצלחת היום הזה.

נפתח בדברי ראש העיר ולאחר מכן נשחרר את חברת הכנסת נאוה בוקר כי יש לה מחויבות אחרת ולכן ניתן לה לדבר. לאחר מכן נצלול לתוך הדיון.

אני מברך את כל מי שהגיע לדיון ואת כל מי שיתרום לדין.

בוקר טוב. תודה לך אדוני היושב ראש. אני יודע שאתה מכיר את אילת על כל האתגרים, על כל הסיכונים ועל כל היכולות שלה מזה שנים ארוכות. אתה מלווה אותנו ותודה רבה לך. לי אין ספק שגם בוועדה הזאת תעשה את הכול כדי לסייע למען העיר אילת.

זאת הזדמנות גם להודות ליושב ראש הכנסת שנאות לבקשתי לקיים את יום אילת בכנסת ועל כך באמת תודה גדולה. תודה גדולה לחברת הכנסת נאוה בוקר שביקשתי ממנה לסייע בארגון היום הזה ואכן היא עשתה עבודה מצוינת בחודש האחרון. את חבר הכנסת איתן ברושי אני מכיר מהרבה מאוד תפקידים בעבר, בעיקר בקשר שלו עם משרד הביטחון. כל שנותר לי זה להודות בשם כל העיר לך ולכולם.

בדברינו נרצה להתייחס לארבעה או חמישה נושאים מרכזיים שאני חושב שהם נושאי הליבה ברצותנו לקחת את העיר אילת כעיר ששמה את נושא החינוך בראש סדר העדיפות שלה. צריך לזכור שב-11 השנים האחרונות העיר אילת זכתה פעמיים בפרס חינוך של מדינת ישראל. לא עוד עיר קלילה ופוחזת אלא עיר ששמה את נושא החינוך, את האקדמיה, את המחקר, את המדע בראש סדר העדיפות שלה. לכן אנחנו שמים כאן ארבעה או חמישה נושאי ליבה שאם זה בסדר מבחינתך אדוני היושב ראש, היינו שמחים שהם יהיו הנושאים בהם נתמקד.

הדבר הראשון זה הנושא של אפיוניה הייחודיים של העיר אילת והשלכות האפיונים הללו על המערכת הכלכלית-כספית של תקציב החינוך. אני אספר לך סיפור. ב-21 לנובמבר 1995 שימשתי כסגן ראש עיריית אילת מחזיק תיק החינוך. היו אז במשרד החינוך השר אמנון רובינשטיין והמנכ"ל שמשון שושני ואז הוקמה תקנה מיוחדת לעיר אילת.

אתה מדבר על דור הנפילים.

אני מדבר על דור הנפילים אבל זה לא שלא השתנה דבר מאז אלא התחזק הצורך בהקמת תקנה מיוחדת וזאת לאור אפיוניה הייחודיים של העיר. גם עמירה וגם משה גביש יודעים על מה אני מדבר.

יש לי פינה חמה גם לאמנון רובינשטיין על פועלו בתחום החינוך וגם לשמשון שושני.

ב-21 לנובמבר 1995 יצאה התקנה. תבדקו את מה שאני אומר. יש תקנה מיוחדת לאילת. מה קרה, למה לא יצקו לתוכה מספיק תכנים? כי הקונסטרוקציה המשפטית לא הייתה מספיק סגורה. הבקשה הראשונה שלי, אדוני היושב ראש, היא שתפעל בכוחך הפוליטי בעיקר לצקת תכנים, להקים את התקנה המיוחדת הזאת לעיר אילת.

במשרד החינוך?

כן. לנושא החינוך בלבד. אם אתה שואל אותי איך לעשות את זה, לטעמי שולחן הממשלה יודע לעשות את זה. כל שולחן אחר, זה להתברבר בשטח.

כיוונתי לדעת גדולים עת אמרתי חוק עיר הבירה, משהו בדומה.

חד משמעית. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, הבינו כבר שאילת היא עיר שיש לה אפיונים ייחודיים. עצם העובדה שיש חוק אזור סחר חופשי אילת, מישהו הבין שאילת היא עיר מיוחדת. עצם העובדה שהוקמה תקנה מיוחדת – עזוב שהיא לא נכנסה למסלולים אופרטיביים משמעותיים – זה אומר שיש הבנה. עצם העובדה שמורים בעיר אילת מקבלים תנאים שלא מקבלים בשום מקום אחר בארץ, זה אומר שמבינים שאילת היא ייחודית.

מישהו מבין בצורך.

בדיוק. לכן, כל שנותר הוא לעגן את הכול מבלי להתנצל. אני אתן דוגמה שהיא החלק השלישי של דבריי. לבנות היום בעיר אילת בית ספר עולה ארבעים אחוזים יותר מאשר בכל עיר אחרת. אלה הם הנתונים. אנחנו הצגנו אותם אחד לאחד. אין שום סיבה שלא נוכל לבנות בתי ספר או שבניית בתי הספר תהיה על קופתה הדלה של העירייה דבר שהוא לחלוטין לא הגיוני. לכן אני אומר שהתקנה יודעת להסדיר את כל אותן דלתות של הוצאה שנובעות בגין המיוחדות הזאת. זה נושא אחד.

הנושא השני, נושא האקדמיה ונמצאים כאן חברים מכובדים מאוד מאוניברסיטת בן גוריון. דרך אגב, חשוב לי לציין כאמירה ברורה שאנחנו משתפים פעולה באופן יוצא מן הכלל עם משרד החינוך. אנחנו לא נמצאים בפוזה משברית. תמיד יש לנו הבנה באשר לאתגרים, לפעמים זה מצליח, הרבה פעמים זה מצליח, ואם זה לא מצליח, אנחנו בשיח רצוף עם משרד החינוך.

נושא האקדמיה. טוב שהעלית את זה. אני לא רוצה לדבר במושגים של אני ואני, אבל הנושא של האקדמיה מבחינתי כעיר הוא החשוב ביותר. יש עיר עם אוניברסיטה ועיר בלי אוניברסיטה. השקענו מאמץ גדול מאוד ביחד עם ה-ות"ת, ביחד עם אוניברסיטת בן גוריון, ביחד עם ראשי המל"ג לדורותיהם כדי לקדם את נושא האוניברסיטה. נמצאים כאן גם אנשי טורונטו, מהפדרציה הקנדית, וביחד עם הקהילה באנו ובנינו מתווה שאומר איך מחזקים את האוניברסיטה בעיר אילת.

אני רוצה לתת בשורה לתלמיד בכיתה ט' ו-י' היום כשאני אומר לו שיש לו אופק אקדמי באילת והוא לא צריך להגיע לכל מיני מקומות אחרים. אין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה. נוצר מתווה שאני קורא לו תכנית המאה מיליון. דרך אגב, בתקופתו של מנואל טרכטנברג, פרופסור רבקה כרמי, גדעון סער שהיה יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה בתוקף היותו שר החינוך, אנשי מגבית קנדה שנמצאים כאן ועיריית אילת, נוצר מתווה של המאה מיליון. מתווה מאה המיליון אמר בוא ניקח סכום של מאה מיליון – דרך אגב, החלוקה הייתה עשרה מיליון קהילת טורונטו, ארבעים מיליון ה-ות"ת, חמישים מיליון מדינת ישראל – ונכין לעיר אילת מתווה אקדמי משובח גם במעבדות, גם בכוח של מרצים שיהיו מרצים בתקנים אילתיים ולא יבוא שנוסע על מוניות מבאר שבע ומכל מיני מקומות, וגם עוד מבנים לצורכי האקדמיה.

אני אומר בצער גדול מאוד, ואני אומר את זה כאן אדוני היושב ראש, יש לי הרגשה שרוח צוננת וקרירה זורמת מבאר שבע. הנה, אני אומר את זה. מעירך. אנחנו חשים -כך, ואני אומר את זה בעצב. אני מאוד מעריך את הנהלת אוניברסיטת בן גוריון שיש לי הרגשה שכנראה יש להם אתגרים ומשימות חשובות יותר, וזה בסדר, אני מאוד מעריך את הסייברים ואת ההיי-טק ואת כל מה שיש שם והכול בסדר אבל לא ניתן שיזנחו אותנו. אני מרגיש שיש כאן רצון קצת לצמצם את הפעילות האקדמית עד כדי לפגוע בה.

לכן בקשתי אליך כיושב ראש ועדת החינוך, ואני אבקש זאת משר החינוך בתוקף היותו יושב ראש ה-מל"ג ואני אבקש זאת מאנשי המועצה להשכלה גבוהה, בואו, ניקח את מה שכבר נבנה. דרך אגב, נבנו במאות מיליוני שקלים. יש מעונות סטודנטים וכולי. כל סטודנט באילת מקבל מלגת לימודים מלאה לאורך כל שנות לימודיו. לא עולה על הדעת שמפעל שהוא ציוני מהמדרגה הגבוהה, מסיבות כאלה ואחרות לא ישודרג קדימה. זאת הבקשה שלי אליך.

הנושא השלישי שאנחנו רוצים להעלות כאן הוא הנושא של גיוס המורים. עד היום בעבודה קשה בחומר ובלבנים אנחנו מנסים כל שנה – ודרך אגב, מקבלים תמריצים ממשרד החינוך וממשרד האוצר, וחשוב שנדע את זה – אבל זאת ויה דלורוזה. כל שנה מכתתים רגליים לגייס עוד ועוד מורים. אין לנו עיר אחרת. אנחנו לא יכולים לשנע מורים אלא אנחנו חייבים לייצר אותם במו ידינו. לקחנו את מכללת לוינסקי ואמרנו שנטפח את הפעילות שלה. יש גם מכללת ירושלים שעובדת באילת כדי להכשיר דור מורים לטווחים ארוכים. אי אפשר שכל שנה נצטרך לגייס שישים, שבעים ושמונים מורים. זה מצב של כאוס במערכת. לא ניתן להחזיק מערכת חינוך אם אתה לא יודע - - -

בשלוחה יש מגמות חינוך?

כן. בוודאי. אנחנו עוזרים ויש כאן הרבה עזרה. אנחנו הצגנו את לוינסקי כמכללה אילתית שתאפשר כמה שיותר וגם מכללת ירושלים שעובדת. אתה ודאי מכיר את הרב פרג'ון שעושה עבודה נפלאה. אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה לעודד ולחזק את הנושא הזה של גיוס מורים. אנחנו רואים בזה נושא ליבה כי בלי מורים לא ניתן לעשות שום דבר.

הנושא הבא אליו אנחנו רוצים להתייחס אליו והוא חשוב לי דווקא כאן, דווקא בוועדת החינוך. אתה יודע שרוצים לסגור את שדה דב. לשמחתי חבר הסיעה שלך יצחק וקנין מונה היום לתפקיד של חבר ועדת המשנה. דרך אגב, הוא הפך להיות איש תעופה מומחה. אם אני רוצה לשאול על תעופה, אני הולך לוקנין שיודע יותר מכל הטייסים. זה פשוט מדהים.

סגירת שדה דב מהווה פגיעה קשה במערכת החינוך בעיר אילת וחשוב שנדע את זה. המרצים שמגיעים אלינו, סטודנטים, אנשים שרוצים ללכת ללמוד צפונה. המשמעות של סגירת שדה דב היא סגירתה עיר אילת. אני מעלה את זה דווקא כאן בוועדת החינוך. אם תדע כמה סטודנטים וכמה מרצים כבר היום מבינים שחונקים להם ציר השכלתי וזה נכון לשני הכיוונים, אז תבין כמה ההחלטה הזאת היא החלטה הזויה. אני מבקש גם כאן את כובד משקלך.

נושא אחרון. ציינת בצדק את נושא הטיולים. ועדת החינוך בכנסת ישראל בזמנו אישרה לנו תוספת של מאה שקלים לתלמיד ליום טיולים של יותר מאשר יומיים. יושבת כאן מנהלת המחוז שמכירה את הנושא על בוריו. היום מאה השקלים, איך אני אגיד?

אין הקומץ משביע את הארי.

בקיצור, צריך מאתיים שקלים. מאה השקלים של אז, הם המאתיים שקלים של היום. המתחיל במצווה אומרים לו גמור. אנחנו מבקשים את תמיכתך ולהכפיל את הסכום. אני חייב לומר לך משהו. אני נולדתי בירושלים ולא בבאר שבע. גיליתי כראש עיר שילדים בכיתה ט' ו-י', אילתים, לא היו בירושלים ולו פעם אחת, אם לא הוצאנו אותם לטיול.

חלק גדול מהמשפחה שלי ירושלמים והם לא היו בכותל. אלה הירושלמים. אבל במחנה יהודה הם היו.

אני רוצה שהילד האילתי יהיה בירושלים. אין שום סיבה שהוא לא יהיה.

אין ספק.

אין סיבה שהוא לא יהיה ולא שבגלל בעיות של כסף הוא לא יוכל לתור את הארץ לרוחבה ולאורכה. אין דבר כזה. לכן אנחנו מבקשים שההוצאה של הילד האילתי תהיה סימטרית לילד הבאר-שבעי.

למה אתה לא אומר כלום על הקזינו?

זאת לא הוועדה הנכונה.

מרגי לא מתנגד. הוא מתנגד להימורים לא חוקיים אבל הוא לא מתנגד להימורים חוקיים. למה לא? בוא נדבר עם גם על הקזינו. מותר לחבר כנסת להגיד מה שהוא רוצה ולכן אני אומר שיגיד משהו גם על הקזינו.

צודק. הערתך נשמעה.

אני בעד הקזינו.

חברת הכנסת נאוה בוקר ואחר כך משרד החינוך ששלח לנו עובדת בכירה, עמירה חיים, שיש לה מה לומר בתחום החינוך.

בוקר טוב אדוני היושב, חבריי חברי הכנסת, ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי, נמצא כאן גם הסגן אלי לנקרי, אנשי אילת, ברוכים הבאים. אני שמחה שאחרי ארבע שנים מתקיים שוב לבקשתו של ראש העיר יום אילת ואני מצטרפת לדבריו. הוא בעצם פחות או יותר עשה איזשהו סיכום כללי של כל נושאי החינוך.

צריך להגיד תודה רבה ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין שהצוות שלו עשה עבודה נהדרת וסנכרן בין כל הוועדות כאשר בכל ועדה נופיע ונעלה את הבעיות החשובות.

אני אוסיף עוד שלושה משפטים על מה שאמר ראש העיר. אני חושבת שחשוב מאוד לפתח את הקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון באילת ולמצב אותו כקמפוס איכותי ומוביל כדי שנוכל להביא אוכלוסייה צעירה לעיר.

בנושא החינוך צריך לקחת בחשבון בתקציב גם את עלויות המיזוג שהן אדירות בכיתות ובחדרי לימוד, הוצאה שלא קיימת בערים אחרות. צריך לקחת בחשבון את עלויות הטיולים השנתיים של ילדי אילת כאשר כאן מדובר בתקציב כפול ומכופל.

תקצוב מערכת החינוך באילת הוא זעום לעומת מה שאנחנו נקבל כתוצאה מההשקעה הזאת. תודה.

תודה לחברת הכנסת נאוה בוקר, ראשית, על שארגנת את היום הזה.

כפי שאנחנו רגילים, ידברו אורח וחבר כנסת לסירוגין. גברת עמירה חיים, בבקשה.

תודה. קודם כל, אני מברכת על היום החשוב הזה. בירכתי גם את ראש העיר על יום אילת בכנסת. זה באמת מרשים ומרגש שהכנסת מייעדת יום לעניין הזה ותודה לך כבוד היושב ראש.

ראש העיר דיבר על שיח רצוף וזה הרבה מעבר לשיח רצוף. העיר אילת היא עיר בעדיפות מוחלטת, מקום ראשון במחוז דרום בכל דבר ובכל ראייה ובכל תחום. קשובים לצרכים, מסייעים וכמובן שאנחנו רואים גם את הצרכים הבאים שצריך אותם.

מאחר ואין תקנה לאילת עוברת ישירות לעיר אילת שהם מנהלים אותה, משרד החינוך כן הקים תקנה שנקראת תקנה של רשויות מרוחקות שמנוהלת במחוז ויש בה מענה לטיולים השנתיים שכאן בהחלט אנחנו נשקול - כמו ששקלנו אז והעלינו מחמישים שקלים למאה שקלים – להעלות את זה בהתאם. זה בהחלט יעבור לשולחנה של מנכ"לית המשרד.

זה מענה חלקי ביותר אבל מהווה אולי חמישה אחוזים מהציפיות שלנו.

אנחנו בהחלט נלווה את זה כדי לקדם כי זה חשוב. נמליץ על כך. יושב כאן משה שגיא שגם הוא יודע שבתחום הזה נמליץ.

הנושא של הטסה, הלנה והסעות של אנשי מקצוע לאילת, כל בקשה, כל דבר, אם צריך עוד – אנחנו מממנים כדי לצמצם את המרחק, כדי להביא לשם מרצים טובים, כדי לתת למורים שרוצים להשתלם בתל אביב אפשרות להשתלם. אנחנו לא עוצרים אף אחד ומממנים את כל הדבר הזה.

כל הנושא של הוצאות הצינון, זה נושא שמטופל. כל שנה הרשות מעבירה סכומים נוספים לנושא של צינון והם בהחלט ממומנים ואם יהיה צורך, משה שגיא יוסיף בעניין הזה.

אני אתם לכם פוזיציה לפיתוח. תתייחסו גם לסוגיית הפיתוח.

כל היחידות של המשרד נמצאות כאן כדי לתת את המענה הנדרש. אני רק רוצה לומר שמבחינת התקנה אנחנו לא מצמצמים אותה אלא להיפך. אם יהיה צורך בדברים נוספים כולל חינוך מיוחד שביקשתם, הכנסנו את זה לתוך הסעיף. תבקשו עוד סעיפים, דרורי נמצא כאן. פעם אחת קיבלת את המילה לא?

רק להבהיר. הדלתה שאנחנו מציגים היא כ-18 מיליון שקלים. נכון להיום במסגרת התקנה אנחנו מקבלים כמיליון שקלים, מיליון וחצי שקלים. בואי נשים את הנתונים במדויק. אנחנו לא מסתפקים בזה ואנחנו גם לא מוכנים לתקנה של ערים רחוקות. אנחנו רוצים תקנה של העיר אילת וזאת הבמה לבקש את זה.

את זה אמרתי.

אנחנו הכי רחוקים והכי רחוקים מהכי רחוק.

אנחנו לא מתנגדים שממשלת ישראל תחליט.

אם את אומרת שאנחנו מקבלים הכול, אז איזו הצדקה יש לבקש? אנחנו לא מקבלים הכול. אני אומר לך עוד פעם שאנחנו מקבלים בערך חמישה אחוזים ממה שאנחנו רוצים. אז בואי נגיד את הדברים. נכון, מקבלים אבל חמישה אחוזים. אני לא רוצה בגלל החמישה אחוזים לאבד את ה-95 אחוזים. אני מבקש כאן מאוד ברור ומאוד אסרטיבי תקנה מיוחדת לעיר אילת. העיר אילת יותר רחוקה ממצפה במאתיים קילומטרים. זה מה שאני מבקש. תקנה מיוחדת לעיר אילת וזאת הבמה לבקש את זה.

זה לא על השולחן שלנו. זה לא על שולחן משרד החינוך. אנחנו נשמח מאוד שכל עיר תקבל עדיפות לאומית. אני רוצה לומר שמאחר ואין תקנה מה משרד החינוך עושה בתוך הסעיפים בקשר עם הרשות המקומית ואני אשמח מאוד להרחיב את הסעיפים האלה אבל זה סעיף מול סעיף.

בנושא של כוח אדם. נושא כוח אדם הוא נושא לא פשוט, מורכב וכאוב באילת. הדרך היא באמת ללכת ולייצר בתוך העיר אילת את המורים שייתנו מענה. אילת היא עיר גדולה, היא בסדר גודל כזה בדרך כלל מגייסת לעצמה את כוחות ההוראה שלה. אבל באילת זה קשה יותר בגלל האפיון של העיר וצריך לומר את זה. זו עיר של הרבה מאוד אנשים שהם נותני שירות. יש מחסור בפסיכולוגים, יש מחסור בכל המקצועות הפרה-רפואיים, יש מחסור במורים. מחסור במורים במהלך השנים האחרונות קיבל מענה לא מספיק אבל אנחנו מתקדמים מאוד מאוד יפה. פתחנו הכשרות מיוחדות לאנגלית, ללשון, לכל דבר ואני חושבת שאנחנו בכיוון הנכון.

בתחום הרפואה הייתה מצוקה. קח את סורוקה, גם זה אילת. הייתה מצוקה של רופאים, עד שלא קיבלו החלטה אמיצה ונתנו מענקים לעידוד. השאלה אם גם בתחום ההוראה יש מענקים מיוחדים למורים.

כן. יש מענקים. תכף איתי הדר ייגע בזה. יש מענקים מיוחדים. כל מורה שמגיע לאילת, מקבל סל שהוא סל מיוחד שהוא לא קיים בשום מקום אחר בארץ.

גם אילת יש לנו רק אחת בארץ.

נכון. יש תמריצים, סל הטבות וכולי. כל צורך בעניין הזה, אם צריך, צריך להקשיב טוב לרשות. אם יש צורך בהטבות נוספות כדי למשוך עוד כוחות הוראה, צריך ללכת לזה אבל המאמץ הגדול צריך להיות בתקצוב של הכשרות פנימיות ולשם הולך התקציב.

אני אשאל שאלה. את מנהלת המחוז והשאלה אם יש פתיחות בהנהלת המשרד לסוגיות שנקראות אילת ולא בדברים קטנים, לא בתמריץ קטן, אלא באמת לתת מענה כמו שאמר ראש העיר לדלתות המיוחדות האלה ולייחודיות. או שאת נתקלת בקשיים. גם אם המשרד אומר שיש לו סדרי עדיפויות או בעיות תקציביות, זה לגיטימי. השאלה אם את נתקלת בסוגיות.

זאת שאלה לשר החינוך שלא נמצא כאן. היא לא יכולה לעשות יותר. היא עובדת מדינה. את המדיניות קובע שר החינוך.

אנחנו לא מצפים ששר החינוך ומנכ"לית משרד החינוך יעזבו את המשרד יום יום. יש כאן שלושה דיונים ביום סביב סוגיות חינוך ועוד לא התחלתי עם תרבות וספורט. אני לא ארתק אותם לכאן.

אתה עסוק בהגנת החי, בצער בעלי חיים.

גם.

למדת משהו משר החקלאות.

לא נרתק את שר החינוך ומנכ"לית המשרד לכאן.

אתם מכירים אותי ויודעים שאני לא חוששת לומר את דעתי. אני רוצה לומר שבמהלך כל השנים – ואני פגשתי יותר מאשר שר אחד או שניים – תמיד העיר אילת הייתה בעדיפות מול משרד החינוך. תמיד. תמיד חיפשנו כל דרך. אני לא אומרת שלא צריך עוד, אני לא אומרת שלא צריך לחפש עוד דרכים, אבל בהחלט הייתה עדיפות וללא כל ספק גם אצל השר הנוכחי.

אבל זה לא השר. אני הייתי שר. המאוויים שלי והרצונות שלי נתקעו לפעמים בדרג המקצועי.

המשפטי. לא תקציבי אלא בעיקר משפטי.

בגלל העדפה כזאת או אחרת. לכן אני נוגע בנקודות האלה. אם יש בעיות כאלה כמו שציין משה שגיא, לפעמים גם השר רוצה והמנכ"ל רוצה אבל יכול לומר הגורם המשפטי שהוא לא יכול להעדיף עיר כזו ואחרת.

לומר שיש עדיפות ברורה לאילת, זה ברור, אבל כאשר אנחנו מחליטים על מספר סעיפים - הסעיפים האלה נסגרו עם שושני – שיועברו והרשות המקומית מבקשת סעיף נוסף, שנה שלמה של דיונים היו במשרד החינוך כדי להכניס את הסעיף של חינוך מיוחד שהם ביקשו. לא ויתרנו. הייעוץ המשפטי לקח אותנו קדימה, אחורה, אמר לא, אבל אנחנו מוותרים ואין לא. אם הרשות רוצה, אנחנו ניאבק על זה, אבל זה לא פשוט. אני אומרת את האמת. להכניס עוד סעיפים בתוך הקריטריונים היום במדינת ישראל יחד עם הייעוץ המשפטי הכול כך מורכב, זה לא פשוט אבל אנחנו לא מוותרים.

תודה. ניתן את רשות הדיבור לאחד מחברי הכנסת ואחר כך נחזור לגורמים המקצועיים.

בוקר טוב. אני חושב שקודם כל צריך להודות לא למי שארגן את הישיבה אלא למי שחי באילת. מי שחי באילת, אדוני ראש העיר, אנחנו כילדים גדלנו עם הנפת דגל הדיו. אני מעריך את דור הנפילים, כמו שאמר היושב ראש, ואנחנו חייבים לעשות לפחות כמוהם. זאת הצוואה שלהם. לא לעשות פחות אלא לפחות כמוהם. מהרמת הדגל באילת וממלחמת השחרור, אילת עברה דרך ארוכה אבל היא לא מספיק גדולה.

אדוני ראש העיר, אני מציע להציג בוועדות האחרות ובמליאה מהו החזון של העיר ומהי תכנית הגידול והצמיחה של אילת כי יש לנו כאן גם היבט דמוגרפי וגם גיאוגרפי. אילת חזקה וגדולה, זאת לא שאלה של העיר אלא זאת שאלה של הממשלה, זאת שאלה קיומית למדינה ולא האינטרס של התושבים. אתם לא באים לבקש טובות אלא אתם באים לדרוש את מה שאתם חושבים שהוא תנאי לביצוע המשימה. המשימה היא עיר גדולה וחזקה. אני מכיר גם את האיומים הביטחוניים ואת האיום על ניתוקה של אילת מהמדינה. אילת היא מוצב קדמי של מדינת ישראל ולא שיגעון פרטי של ראש העיר. אילת לא יכולה להתקיים מהחלטות חד פעמיות של הטבות מזדמנות אלא מתפיסה שלמה וכוללת שהממשלה לוקה בה. הממשלה עשתה את התפיסה הזאת על יהודה ושומרון. הממשלה לא עשתה את התפיסה הזאת על אילת ועל הדרום והצפון.

בשבוע הבא אנחנו יורדים לקברו של בן גוריון. אני מניח שהממשלה תיקח הליקופטר גדול ותשתדל להיות בהרכב מלא כי באותו יום גם מצביעים על התקציב אבל לפעמים נדמה שממשלות – ואני עושה עכשיו חשבון היסטורי – שכל מה שהן עשו, ואולי זאת עושה יותר, הן ירדו פעם בשנה בהליקופטר לקבר וחזרו באותו הליקופטר וזאת הייתה התרומה לנגב. עכשיו אתם אומרים כאן שזה לא מספיק.

אני רוצה להגיד שזאת שאלה לאומית ולא שאלה פרטית אבל המדינה לוקה בהתייחסות לפריפריה, בעיקר למקומות הרחוקים והקשים כי בסופו של דבר, אני אגלה לכם סוד, יש בישראל כלל מאוד מעניין והוא שכל הנחלים זורמים לים וכל הכסף לתל אביב. ככה זה. עוד סוד אני יכול לגלות לך אדוני היושב ראש, אתה מנוסה אבל אני גיליתי עוד משהו מעניין בפיזיקה בישראל.

למה התנועה הקיבוצית לא ממקמת את עצמה בלוד?

תיכף אני אדבר על התנועה הקיבוצית ליד אילת. אבל גיליתי עוד חוק מעניין בישראל. בישראל שום דבר לא מגיע בגרביטציה אלא הכול בכוח המשיכה. כנראה שלבד זה לא יתגלגל אליכם, חלק מהדברים שנאמרו כאן.

אני רוצה להגיד לכם, האנשים שעוסקים בחינוך החינוך הוא המגנט הכי גדול שיכול להביא לצמיחה וגידול של אוכלוסייה בכל מקום, בטח במקומות הקשים. לא מספיקה ההנחה במע"מ שהיא חשובה אלא הבן אדם שואל את עצמו מה המחיר שהוא יכול לשלם על הוויתור לחיות במרכז כדי ללכת למקומות הקשים כמו אילת ומה הוא מקבל. החינוך הוא המגנט הכי חשוב. זה גם המגנט וגם המכבש. הוא מביא את האנשים והוא גם הופך אותם לקהילה. חינוך הוא מגנט ומכבש. הוא מביא את האנשים והופך אותם לקהילה.

לכן המרכיב, עמירה, של החינוך הוא הדבר המרכזי בגידולה של העיר לרבות האוניברסיטה. עם כל הכבוד לפרופסור כרמי, זה לא נתון לשיקול דעתה אלא אלה משאבים לאומיים ולא שיגעון אישי של מישהו. לכן מרכזיות החינוך בגידול העיר אילת היא מפתח.

הדבר השני אדוני היושב ראש שהוא תלוי במדינה ולא בעירייה זאת תעסוקה ברמת הכנסה של המאה ה-21. לא בונים עיר מתקדמת על בסיס תיירות, גם חקלאות לצערי. אלה דברים חשובים אבל הכנסה נמוכה. אי אפשר לקיים רמת חיים גבוהה בשכר של תיירות.

הדבר הנוסף אותו אני אומר גם למשרד החינוך. אני יודע שראש העיר לא מופתע ממה שאני אומר וגם מקפיד על כך. ליד העיר אילת יש מועצה אזורית אילות, ערבה דרומית. אנחנו מדברים גם על היבט גיאוגרפי וגם על היבט דמוגרפי. אנחנו מדברים על עיבוי העיר כי זה המענה הדמוגרפי למקום הכי רחוק והכי חשוב באילת. מפגש הגבולות על כל מה שמשתמע ממנו. אני מקווה שבעתיד גם יהיה שיתוף פעולה בין-לאומי בעיר. מצד שני גם תפיסה גיאוגרפית. אילת לא תהיה מצדה. אילת צריכה לראות ישובים לאורך הכביש שהגיע הזמן לסיים אותו, הגיע הזמן לסלול את הרכבת ולא לסגור את שדה דב עד שאין פתרון אחר. שאלת הנדל"ן בתל אביב היא לא יותר חשובה מקיומה של העיר אילת, אבל למי היא יותר חשוב? למי שבא משם ורוב חברי הכנסת גרים בתל אביב, רוב מקבלי ההחלטות גרים בתל אביב והם חושבים שכל החוכמה נולדה שם.

לעניין הקזינו. זה לא סותר את הדיון בוועדת חינוך. אני אומר שצריכים תעסוקה וחינוך. לא צריך לפחד מהתמודדות עם השאלה כי היא קיימת ועדיף חוקי מאשר לא חוקי. אם מדברים על שינוי דרמטי במצבה של העיר, צריכים מהלכים בלתי קונבנציונאליים ולא להיות שבויים בתוך תפיסות ישנות שלא הביאו לתוצאות הנדרשות. הממשלה נדרשת, וזה כנראה יהיה אחרי התקציב, להחלטה מיוחדת. אדוני ראש העיר, לבוא להחלטת ממשלה שאומרת כמה משפטים בנושא העיר לרבות גיבוי כספי ובתוך זה הקזינו שהוא לא בפני עצמו אלא הוא חלק מתכנית כוללת לחיזוק אילת, לחיזוק הערבה הדרומית ולביצור אחיזתנו בגבול שבין ירדן למצרים. זאת שליחות לאומית וזה לא אינטרס פרטי שלכם. תצליחו .

תודה לחבר הכנסת איתן ברושי. מי אמר שפסו הציונים מהארץ? חזק וברור.

יש לנו כאן נציגים מה-ות"ת, מל"ג, אוניברסיטת בן גוריון? כן. יופי. ניתן לכם את רשות הדיבור בהמשך.

יש גם ממכללת לוינסקי.

מבחינתי כולם יוכלו לדבר אם נשמור על נוהל של דקותיים-שלוש. שלא נלך אחרי איתן שהאריך אבל אני לא יכול לגבור עליו כי לא רק הרכבת הגיעה לאילת אלא גם הקולות נשמעו עד אילת.

אני מקווה שהם נשמעו קודם כל בירושלים. כאן מחליטים.

משרד החינוך, אני חוזר אליכם בקטע של פיתוח. חשובה לי סוגיית הפיתוח.

אני רוצה קודם כל להשלים את הנושא התקציבי. המשרד מכיר בייחודיות של העיר בשני מרכיבים: האחד, בהיבט של ריחוק ממרכז הארץ, ריחוק גיאוגרפי, והשני, תנאי אקלים קיצוניים. בשורה של נושאים המשרד הגדיל את ההשתתפות שלו באילת ונתן מענה למשל בנושא הסעות תלמידים, קיצר את הזכאות של המרחק לגבי תלמידים, משתתף בצינון בחינוך, בנושא של הריחוק אנחנו משתתפים בנושא של תמריצים לעובדי הוראה בהיקף של למעלה מעשרה מיליון שקלים, בנושא של שלוחה של מכללת לוינסקי, תמיכה נוספת של מיליון שקלים בשנה עבור המכללה. אנחנו נותנים גם השתתפות בחטיבה העליונה בהיקף של חמישה מיליון שקלים. זאת אומרת, היקף כולל של כעשרים מיליון שקלים בשנה אנחנו מתקצבים את העיר אילת בנושאים ייחודיים בגלל הריחוק שלה ממרכז הארץ ובגלל תנאים אקלימיים.

אין ספק שיש נושאים נוספים שלא קיבלו התייחסות מלאה ולדעתי בהחלטת ממשלה או כל פרוצדורה אחרת שתסדיר את זה תאפשר לנו לתת מענה.

אני מאוד מודה לך. ות"ת. בעל המאה הוא בעל הדעה. לא תמיד במקרה שלכם, אבל בסדר. לא לשווא אמרתי בפתיח שצריך לתת לכם פרס ישראל על היוזמה הזאת להוריד את השלוחה של אוניברסיטת בן גוריון לאילת. השבוע הייתי בפגישה עם רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, והבנתי מתוך דבריה את הקשיים. אמרתי בפתיח שדברים טובים, אנחנו אלופים בחיסולם או להפריע להם.

אתם שומעים את הצורך ואת הייחודיות של העיר אילת. אנחנו באנו לכאן לא להקים גוף כלכלי עסקי. אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה, זה ההמנון ועם זה צעדו הציונים והחלוצים. אני אומר שלא באנו לארץ לפתוח עסק אלא באנו להקים מדינה. תקשיבו, אם מישהו חושב ששבעים שנים זה הרבה זמן בחיי מדינה, הוא לא מבין מה זאת מדינה. העיר אילת צריכה אתכם לצורך היציאה מהקופסא. אמר מי שאמר שזה משאב לאומי לגבי אוניברסיטת בן גוריון וזה לא עסק פרטי, אני לא נסחף עד כדי כך, אבל אין ספק שאוניברסיטת בן גוריון, כשמה כן היא. היא נושאת את שמו של בן גוריון עם החזון שלו והיא צריכה להיות חלק מהחזון הזה. כולנו נותנים לה כתף חמה ורוח גבית, שתמשיך להצליח ולשגשג. אין ספק שהיא צריכה להמשיך במפעל הזה.

היה לי בבאר שבע רב, נשמתו עדן, רב אשכנזי. הייתי מספר לו על הקשיים. בזמנו מי שהביא אותו לארץ היה זלמן שז"ר, נשיא מדינת ישראל דאז, קרא לו ואמר לו שהוא רוצה שיעלה לארץ. הוא היה תחת המשטר הקומוניסטי. הוא סיפר לי שהוא היה מארגן סדר פסח לקהילה. שנה אחת הוא ארגן סדר פסח והקהילה ראתה שפע. אמרו לו, רבנו, סדר כזה, בטח השלטונות עזרו. אמר, כן, אתם לא יודעים? אני הבאתי את המצות והם דואגים למרור כל השנה.

אם כן, יש ות"ת, יש מל"ג, יש ממשלה ואנחנו מצליחים למרות הכול. אני אומר שיש כאן סוגיה ואני רוצה לצאת מכאן עם אמירה. לא נכלה את הזמן. אנחנו צריכים לצאת מכאן עם אמירה שהשלוחה באילת לא רק שתמשיך להתקיים אלא תמשיך ותתחזק ועוד תמונף.

תביא לכאן את פרופסור כרמי שתסביר למה זה לא קורה.

לא. יש את הרגולטור. בוא נשמע את הרגולטור. האוניברסיטאות והמכללות, גם הן נמצאות תחת השבט תרתי משמע של הגוף הרגולטורי והמתקצב שזה ות"ת-מל"ג. לכן נשמע אותם והאמירה שלהם תחייב גם את פרופסור רבקה כרמי.

בוקר טוב לכולם.

לפי החיוך שלך אני אופטימי. בוא נראה לאן נגיע.

אני אחראי על תקצוב אוניברסיטאות וקרנות מחקר ב-ות"ת. ות"ת מעורבת בעיר אילת מזה הרבה שנים. נמנו כאן מספר מוסדות מאוד חשובים. שני המוסדות העיקריים שאנחנו מתקצבים בעיר אילת הם קמפוס בן גוריון באילת והמכון הבין-אוניברסיטאי באילת. בסך הכול מדי שנה אנחנו שמים באילת 27-28 מיליון שקלים. עם התכנית מאה מיליון או בלעדיה, אנחנו שם כל הזמן. לאורך השנים היו מספר לא מבוטל של ניסיונות.

27 מיליון שמתועלים לקמפוס בן גוריון באילת?

לא. קמפוס בן גוריון והמכון הבין-אוניברסיטאי באילת.

בבקשה תדייקו בפרטים. שאלתי שאלה מאוד מאוד ברורה. אם אתה נותן כאן דיווח, תדאג שהוא יהיה דיווח מדויק.

תמשיך את הסקירה שלך.

אני חושב שדייקתי ואת זה חשוב לי להגיד. אנחנו מתקצבים שני מוסדות אקדמיים גדולים באילת. אמרתי את זה בפתח דבריי, אחד מהם זה המכון הבין-אוניברסיטאי והשני הוא הקמפוס באילת, בסדר גודל של 27-18 מיליון שקלים בשנה. אנחנו שם כל השנים האלה. אני אזכיר שמי שהביא את קמפוס בן גוריון לאילת, זאת הייתה ות"ת בתקופתי של נחמיה לב-ציון בתחילת שנות ה-2000. לפני כן היא הייתה מכללה אזורית בעיר אילת עם בסביבות מאה סטודנטים, תקן אותי אם אני טועה, ואחרי שאנחנו הבאנו את בן גוריון, אחרי שבן גוריון הסכימה לרדת לאילת, הייתה איזושהי תקופת פריחה של המכללה והגענו לסביבות 700 סטודנטים. בהמשך, לצערנו, מסיבות שונות, ירד מספר הסטודנטים.

מסיבות של ייבוש. החליטו לייבש אותה ולכן ירד מספר הסטודנטים. נכון.

אני לא מקבל.

אני יודע. אני מדבר מדם לבי. הם החליטו לייבש, אז המספר יורד. זה ברור לגמרי. סוגרים פעילות, אז זה מתייבש.

תתייחס גם לקריאה שלי.

אני רוצה לומר ש-ות"ת, לפני כחודשיים בערך, החליטה, בלי קשר לפעילות בכנסת, שהיא עושה מאמץ נוסף אחרי מאמצים שונים שלא צלחו לצערנו בשנים האחרונות - אולי פרופסור טרכטנברג יוכל להרחיב - והיא החליטה שהיא עושה ניסיון נוסף. לצורך העניין היא שכרה יועץ שיעשה עבודה וימפה את צורכי ההשכלה הגבוהה בעיר אילת, ימפה את האפשרויות וימליץ המלצות לגבי ההמשך. לבד לא נוכל להרים את זה.

תציג את היועץ.

היועץ הוא פרופסור חיים גורן מתל חי והוא נמצא כאן.

נאפשר לו אחר כך להתייחס.

אנחנו נראה את העבודה ונראה את ההמלצות אבל מעבר לזה, להרים כה דבר, זה לא פרויקט של ות"ת.

נתתם ליועץ לוח זמנים לסיים את עבודתו?

תוך שלושה חודשים יוגש דוח ביניים ותוך כחצי שנה יוגש דוח סופי. רצינו לעשות עבודה ממוקדת. עד כאן. אם יש שאלות, אני אשמח לענות.

כל מגמה תיקבע רק לאחר סיום עבודת היועץ?

נכון להיום אנחנו מתקצבים את קמפוס אילת לפי מספרי סטודנטים. בתקופה הזאת יש ירידה במספרי סטודנטים ולא רק בקמפוס באילת אלא בכלל המוסדות בארץ. אם מחר יהיו בקמפוס אילת 800 סטודנטים, אני מבטיח לתקצב - - -

זאת בדיוק הטעות שלהם. תעשו הפוך.

אני מבקש, איתן, אף אחד לא הפריע לך.

אני שואל שאלה.

אני אתן לך אחר כך לשאול. כל הדיון, מעל חמישים דקות, אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו בתקווה שאתם תשתכנעו כמונו - אנחנו כבר משוכנעים – שההתייחסות לאילת צריכה לצאת מהנוסחאות ומהמשבצות. אם אתה אומר לי שאנחנו מתקצבים את אילת לפי מספרי סטודנטים, תודה רבה. זה מה שקורה כמעט בכל מקום.

הנקודה המרכזית כאן היא המתח שבין שתי הגישות. אני מסכים עם כל מה שאמר חברי חבר הכנסת איתן ברושי. ברשות היושב ראש, ראש העיר אילת וצוותו, אנשי משרד החינוך לאגפיהם כי זאת ועדת חינוך אבל אין צורך להרחיב בייחוד של אילת. די אם אני אספר שחוויתי את החוויה ביום של האובך הגדול, עת ניסיתי לרדת לאילת, עלינו על מטוס והורדנו ממנו. מה אני לעומת מי שהיה צריך טיפול רפואי ייחודי? יש כאלה שפעמיים ושלוש עולים בתל השומר, או מורה או מרצה שלא מגיע ומשבש את סדר הכיתה. אלה מעגלים רחבים של הנגישות גם בכביש, גם ברכבת וגם בטיסה שהיא חיונית. גם שער דרומי לים סוף. הכול נאמר.

אני מציע שנלך לשורות התחתונות. יש עוד תופעות ייחודיות. אני באמת מעריך את מאיר יצחק הלוי כראש עיר. חוויתי אותו בשלטון המקומי כיושב ראש הוועדה למניעת אלימות ואת האבק בייחודיותה של אילת כעיר מקלט לכל מיני אחרים ואיך הופכים את העיר לעיר שאזרחיה בונים אותה באופן החיובי ביותר. אני אומר את זה באמת בהערכה גדולה.

אני מציע שנלך לשורות התחתונות, לאותה קריאה אליה כיוונתי של תקנה או החלטת ממשלה ייחודית לאילת בהיותה הרחוקה שברחוקות ולא עוד רחוקה על כל המשתמע מכך. אותה קריאה בה אתה אומר לצאת מהמשבצות ולראות לא לפי מספר סטודנטים אלא להפך, לתת יותר כדי שיהיו יותר סטודנטים כי אחרת זה קשה.

הייתי שר. אני לא אציין שרים ולא אציין נושאים. בוועדת כספים הייתה יתרה בסוף שנה, יתרה שקראו לה קופה קטנה של כל חברי ועדת הכספים – אני מקווה שהתופעה הזאת הסתיימה – אומר לי חבר בוועדת הכספים שהוא יכול להעביר לי שני מיליון שקלים. אמרתי לו, סוף סוף מישהו מתייחס למשרד שלי, משרד לשירותי דת שהוא לא משרד אטרקטיבי והסכמתי להעברה. אמר לי שהוא ישים לי את זה באיזה סעיף כדי לא לזהות. שאל אותי איך אני הולך לחלק את הכסף הזה. אמרתי לו שיש תקנה, מעביר את הכסף לשם, נוספים שני מיליון שקלים והכסף מתחלק. מה פתאום? הוא רוצה קהל ייעודי. אמרתי לו שאני לא יודע לתת לקהל ייעודי. ההוא ירד קומה אחת למחלקה המקצועית והביא לו.

אני אספר לכם איך עושים את זה כי אולי אתם לא יודעים. באקדמיה צריך לעזור לכם, אלה שמדברים בשפת העם. הוא נתן לי תקנה ועל זה הייתי נותן לו פרס נובל. הוא אמר לי שאתן את זה רק לישובים שנמצאים בגובה מסוים מעל פני הים. אתם מבינים? כשרוצים לצאת מהקופסא, לצאת מהמשבצת, יודעים. תקנות, כתבו אותן בני אדם והם לא ירדו עם משה מסיני רק את הלכות משה מסיני אין לנו רשות לתקן למרות שיש כאלה שחושבים שכן, אבל לי אין.

רבותיי, אנחנו יושבים במקומות וחורצים גורלות. קצת גאווה עצמית כך שאם הגעת לתפקיד הזה, יש לך את היכולת לשנות ולקבל החלטות באומץ, ואתה יכול. רק רצון, רצון לצאת מהקופסא ולא לנסוע בשיירה.

ברשותך היושב ראש, אני אומר את השורות התחתונות ממש. דיברנו על כך שנקרא מכאן להחלטת ממשלה או לתקנה ייחודית בשם כל חברי ועדת החינוך שאתה תחתים אותנו עליה. אז חיזוק השלוחות האוניברסיטאיות, בין אם לוינסקי, בין אם אוניברסיטת בן גוריון ובין אם זאת השלוחה הנוספת. אותו תמריץ. אלה באמת החלטות פנים משרדיות במשרד החינוך, גם למורים וגם לתלמידים כאשר רואים את הריחוק הזה.

אני חושב שלמרות שזה לא התחום שלנו, אדוני היושב ראש, אני באופן אישי קבעתי פגישה עם שר התחבורה כי התוודעתי לסיפור הזה באתו יום בו הייתי אמור לרדת לאילת לפני כחודשיים ואני מדבר גם על הכביש, גם על הרכבת וגם על סגירת שדה דב כך שלא ייסגר ושיהיה לו תחליף.

מכיוון שיש כאן נגיעה גם לחינוך, ראוי שתהיה פנייה גם אל שר התחבורה כי זה בהחלט גורם פגיעה בתחום החינוכי.

חזק את אילת. אני מצטרף לדברי כל חבריי ואומר שזאת משימה לאומית, חברתית וציונית וגם חינוכית.

שאלה. האם הירידה של הצבא לנגב תהיה לה איזושהי השפעה על אילת?

לגבי באר שבע זה לא מוכח, אז את רוצה שזה יהיה לגבי אילת?

יש חמישה יישובי מטרה.

אילת לא ביניהם. רכבת ישראל הזמינה קרונות חדשים כי היא הבינה שאולי לא יתווספו הרבה בתים באותם יישובי מטרה אבל הקרונות יהיו יותר עמוסים.

אנחנו יודעים שהעיר אילת היא מאוד רגישה בתחום של חשיפה לפיגועי טרור. זאת אומרת, צריך לצפות פני עתיד ולדעת שהמקום יכול להגיע למצב שהוא יהיה אזור חשוף לירי של טילים וטרור. התנסינו בזה בצורה כזו או אחרת אבל לא באופן שזה חלילה וחס עלול לקרות.

אני חושבת שצריך להקדים תרופה למכה וצריך להציע גם לחיילים משוחררים שהם למשל קהל שהיום מחפש את דרכו, מחפש הזדמנויות ואלה אנשים שיכולים להגיע כדי ללמוד ולהישאר בעיר אילת וכך לחזק אותה. צאו עם איזה שהן תכניות אטרקטיביות לחיילים משוחררים. אני נפגשתי עם הקרן להכוונת חיילים משוחררים - - -

קמפוס בן גוריון אבל שיחזקו אותו ולא יהרגו אותו.

אפשר קמפוס בן גוריון. אנחנו צריכים גם לעשות את החיבור.

בינתיים רוצים להרוג אותנו.

לקבל לשם חיילים משוחררים שילכו ללמוד באילת ולהציע להם חבילת דיור. תחשוב על זה. תיפגש עם חמדה מארק, יושבת ראש הקרן להכוונת חיילים משוחררים. אם אתם תציעו איזושהי חבילה כזאת, אני חושבת שיש הרבה מאוד אנשים שירצו בה.

אם היא תפעל כמו שהיא קידמה את הרפורמה של המכינות - - -

אם כל שנה חותכים לנו עוד ועוד, איך נעשה את זה?

אסור לפגוע בתשתית האקדמית שיש בעיר אילת. אסור לעשות את זה.

נכון.

עד שהגענו לזה, לקח הרבה מאוד שנים. להרוס זה יהיה מאוד קל.

פרופסור טרכטנברג, אותנו לימדו אותנו שמה שרואים מכאן, לא רואים משם. אתה ראית גם מכאן וגם משם ויש לך טביעות אצבע על מה שקורה באקדמיה. יצא שבנוסף להרבה בעיות, מיקדנו את הסוגיה של האקדמיה אבל אנחנו לא נזניח בדברי הסיכום שלנו – ויש לנו עוד חצי שעה איכותית – לעת בנקודות נוספות.

מאוד בקצרה. כנגד מה שמקובל לחשוב, לאילת יש פוטנציאל גדול מאוד ולא רק בתיירות אלא גם בפן האקדמי מדעי, מחקרי. בעניין הזה עסקתי במשך חמש שנים רצופות, מהיום הראשון בו נכנסתי לתפקיד יחד עם ידידי מאיר ואני חייב לומר שזה היה אחד העיסוקים הכי מתסכלים.

איזה תפקיד? שלא יתבלבלו, תגיד איזה תפקיד.

יושב ראש ות"ת. אני רוצה להסביר למה יש לאילת פוטנציאל כזה גדול ולמה זה מתסכל. לאילת יש פוטנציאל גדול מאוד כי יש נכסים מחקריים אדירים שם שהם ייחודיים בעולם ואת זה צריך להבין. התנאים שיש שם מבחינת חקר הים אפשריים וכיום חקר הים הוא אחד התחומים הכי חמים בעולם בתחום המחקרי. יש תנאים מאוד ייחודיים והסיבה היא שהצוק שמהחוף נכנס פנימה לתוך הים, יורד במרחק של כמאתיים מטרים מהחוף לעומק של כ-900 מטרים. לכן זה מאפשר מחקרים בעומק הים מהחוף, ניטור וכולי, דבר שלא קיים בשום מקום אחר בעולם. המדענים בעולם היו מתים לבוא לשם ולעשות מחקר. מסביב לזה אפשר לבנות – החלום הגדול ששמתי על השולחן ולא הצלחנו לממש – מרכז מחקרי ללימודים גבוהים וחקר הים, מרכז בינלאומי.

זה רעיון נהדר.

יש נכונות אדירה לשיתוף פעולה בין האוניברסיטאות בעולם.

מה עצר את זה?

בנינו תכנית רחבה מאוד של מעגלים שמאיר מכיר אותה היטב, שיש לזה השלכות גם על סטודנטים בארץ ומהעולם. זה יכול להיות מנוף נהדר. לצד זה אפשר להקים – הייתי במגעים – בית ספר גבוה לתיירות בשיתוף עם שוויץ ואתה מכיר את המאמצים האלה.

לא רק זה אלא שאני אישית חיפשתי תרומות והייתי במגע עם פילנתרופ קנדי, לא אזכיר את שמו, שהיה מוכן לשים על השולחן סכום גדול מאוד של כסף לעניין הזה ושהמרכז הזה יהיה על שמו.

אלא מה, כולם רוצים עד שזה מגיע לכיס. ממשלת ישראל, כשזה מגיע לכיס, לא מוכנה לשים את הכסף על השולחן. זאת לא ות"ת. שלא נתבלבל כאן. זה פרויקט לאומי שדורש מימון ממשלתי.

אני רוצה לעשות הקבלה למשהו אחר שגם בו הייתי מעורב - הקמת בית ספר לרפואה, הפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר אילן. איך זה קרה? החלטת ממשלה חגיגית. אני הייתי שם.

אני הייתי שם.

כן. אתה היית שם. אמרו חצי-חצי. האוניברסיטה תביא תרומות, אנחנו נביא את המצ'ינג. מיליארד וחצי שקלים, חצי-חצי. ראש הממשלה בעצמו היה צריך להתערב כדי למצוא חמישה מיליון שקלים כדי להעביר לפרויקט הזה.

ממשלת ישראל, ברגע שגוזרים את הסרט או מקבלים החלטה, נעלמת ולא קיימת.

בגזירת הסרט היו כמה שרים.

היו. אחר כך כולם נעלמו.

אני אומר לכם שהתכנית ישנה והיא תכנית נהדרת שיכולה לקרות, כולם רוצים את זה. אותו פילנתרופ, אפשר להעיר אותו מחדש. כל מה שצריך לקרות זה שממשלת ישראל ולא ות"ת – התקציב של ות"ת הוא במתכונת מסוימת והוא לא יכול לזוז ממנה – כפרויקט לאומי תשים חמישים מיליון שקלים לעניין הזה והעסק הזה יקרה. אם זה לא יקרה, אני חושש מאוד שגורלה של אילת מבחינת ההשכלה הגבוהה לא יהיה טוב מכיוון שהמוסדות – האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון והמכללה – לא יהיו מוכנות לממן את האקסטרה שזה מצריך כדי לקדם את זה.

אני רוצה שתצא מכאן קריאה מאוד ברורה. רבותיי, אילת היא לא קזינו.

אתה איחרת. אמרנו זאת בפתיחה ונחזור על זה בסיכום.

אילת היא לא קזינו אלא היא מחקר, אפשר להביא לשם – עשינו חישוב – 3,000 סטודנטים מהעולם ומהארץ. אפשר לעשות שם משהו מדהים.

רעיון נהדר.

זה לא הרבה כסף. אני לא מאלה שבא בדרישות תקציביות מוגזמות. אפשר לעשות את זה. צריכה לצאת קריאה כזאת לממשלה שתתקצב בחמישים מיליון שקלים.

יש כאן הערת ביניים שאם זה לא יקום באילת, זה כנראה יקום בירדן.

הערה. פרופסור מנואל טרכטנברג מלווה את הנושא האקדמי כבר הרבה מאוד שנים. אני רוצה להבהיר שאותה ייחודיות עליה מדבר פרופסור טרכטנברג, מדברת גם על חקר הים, גם על תחום של אנרגיה סולרית, על תיירות, מלונאות ונופש, על הנושאים הססמולוגים, על הנושאים הגיאולוגיים. אין שום סיבה בעולם שבעיר לא יקום מרכז.

דרך אגב, אני רוצה להגיד משהו ואני מצטער אם זה יישמע בוטה. ההקמה של קמפוס אקדמי, גם לוינסקי, זאת לא איזושהי גחמה של דמויות כמו אמיר יצחק הלוי או כמו פרופסור כרמי אלא זה עניין קיומי לחייה האיכותיים של העיר אילת ולא פחות מזה. אני לא מוכן להתנצל כאן ובטח לא על חמישים מיליון שקלים שאנחנו נקרוס ונחזור אחורה שלושים שנים. לא עולה על הדעת.

אני אומר לאנשי ה-ות"ת. אנשי ה-ות"ת יודעים גם לתעדף. אני אומר את זה לאנשי ה-ות"ת ואני מפנה מבט גם לממשלת ישראל. חברים, תבינו שמדובר כאן בעניין לאומי קיומי. זאת לא איזו אפיזודה שקפצה כאן על מישהו. זה צורך. אפרופו, בעניין הזה הושקעו כבר מאות מיליוני שקלים, אם זה על ידי בניית מעונות, אם זה על ידי מלגות, אם זה הכשרת שטח. הקצינו את כל השטח לטובת האקדמיה. אי אפשר לזרוק את כל העבודה הזאת בגלל שיקול של עוד עשרים מיליון שקלים או עוד שלושים מיליון שקלים. זה לזרוק עיר שלמה ולכך אנחנו נתנגד.

אני רוצה לבקש ממך אדוני היושב ראש, תוביל החלטה שמנחה את מי שצריך להנחות עד ממשלת ישראל, שיהיה צורך לחזק את האקדמיה באותם מעגלי טרכטנברג, כך אני קורא לזה. לחזק אותם כדי שימנפו את כל מערכת החינוך שלנו מעלה מעלה וישימו את העיר במקום הראוי לה.

תודה רבה. דוקטור גניאל, בבקשה. תציג את עצמך.

אני משנה למנכ"ל וראש מינהל שח"ק בעיריית אילת. אני חושב שנאמרו דברים רבים, חשובים וטובים ואני רוצה להוסיף ולומר שאין דבר יותר בלתי שווה מחלוקה שווה לבלתי שווים. אילת לא שווה לשום מקום אחר.

תמיד ידעתי שאנשי אקדמיה מסבכים בשפה. אמרנו את אותם דברים אבל בלשון העם. תחזור על הדברים.

אני חוזר ואומר שאין דבר יותר בלתי שווה מחלוקה שווה לבלתי שווים. אני רוצה לומר שצביר האפיונים המיוחדים של העיר הם כאלה שלא ניתנים לערעור. כל עיר מיוחדת במשהו ובאילת ההצטרפות היא מאוד גדולה. אני חושב שגם מהזווית האקדמית, החיבור של זה אל החינוך העל יסודי ואל החינוך היסודי, כמו שאתה אמרת, הנושא הוא לאומי והוא לא אילתי פנימי. כל מה שהועלה כאן, הוא כדי לתמוך את העיר הזאת כפרויקט לאומי של מדינת ישראל ולא כאיזה אירוע איזוטרי כזה או אחר של עיר אחת.

לכן החבירה של אקדמיה, חינוך, קיום, מרחק. העובדה שכרגע הגיעו ונכנסו לכאן חברים רבים מאילת שיצאו ב-5:00 בבוקר כדי להגיע לבירת הנצח. המרחק הזה, הבדידות הזאת.

אני אגלה לך משהו. לקח להם להגיע לבאר שבע פחות זמן מאשר לקח להם מבאר שבע לירושלים. אני עושה את זה כל יום. אני נוסע 25 דקות לשער הגיא ומשער הגיא שעה וחמש דקות.

אתה צודק אדוני. היה לי פעם אוטו כזה.

אהבתי. אני אעביר אזה לאחראי על התחבורה בכנסת.

ממלא מקום ראש העיר, מר אלי לנקרי.

אדוני היושב ראש, רבותיי חברי הכנסת. אני קודם כל רוצה להתחבר ולברך על המסר המאוד ברור של חברי הכנסת בדברים שלהם, מסר שאומר שאילת חזקה היא אינטרס לאומי מובהק ואינטרס אסטרטגי של מדינת ישראל.

בתחילת דבריך אדוני היושב ראש התייחסת למאפיינים המיוחדים של העיר אילת, הריחוק הגיאוגרפי, הבדידות הגיאוגרפית, גודל השוק, תנאי האקלים. כל אלה מייצרים את אותן הוצאות מיוחדות שיש לעיר אילת וזה עובר כחוט השני בכל הוצאה ממשק בית דרך כל עסק באילת, דרך העירייה וכולי.

ברשותך, אני רוצה לחזור במשפט אחד לעניין התקנה עליה אנחנו מדברים היום. אני חושב שאין חולק על כך ששיתוף הפעולה עם משרד החינוך הוא שיתוף פעולה יוצא מן הכלל. הבעיה היא לא שם. הם רוצים לשתף פעולה, הם רוצים לסייע אבל ידיהם כבולות ואין להם יכולת לסייע לנו מעבר למה שהם מסייעים היום.

אני אזכיר עכשיו שאנחנו לפני הקמה של בית ספר והעלות הנוספת שיש לעיר אילת לבית הספר הספציפי הזה היא שישה מיליון שקלים ואין לזה פתרון. בעבר, לפני שנים אחדות, אני אזכיר למשרד החינוך, היה אזור גיאוגרפי נוסף שקראו לו אזור גיאוגרפי ח'. הוא כלל את אילת ואת אילות. הדבר הזה נמחק. זאת אומרת, עם השנים הייתה רגרסיה. לא קרה שום דבר שמחזק אלא ההפך, הייתה נסיגה וכללים ותקנות שאז היו ברורים, היום כבר לא ברורים ולא קיימים. מכאן החשיבות הגדולה של התקנה עליה אנחנו מדברים עת אנחנו מראים עבודות כלכליות שמראות באופן ברור ואין על זה חולק שההוצאות הנוספות רק בתחום החינוך הן 16 מיליון שקלים שנובעים מהמאפיינים המיוחדים של העיר אילת ו אני לא אחזור על הסעיפים שציינו שגורמים לכך.

משפט אחד לגבי האקדמיה. כמו שפרופסור טרכטנברג ציין, באמת זיהינו את היתרונות היחסיים שיש לעיר אילת בנושא האקדמיה ופרופסור טרכטנברג בהחלט סייע לנו בנושא הזה. דיברנו על ביו טכנולוגיה ימית ודיברנו גם על תיירות כמחקר והקמת בית ספר גבוה למלונאות ותיירות באילת, ולא רק דיברנו אלא גם הבאנו את בית הספר הטוב בעולם לאילת. הבאנו אותו לפרופסור טרכטנברג בתפקידו כיושב ראש ה-ות"ת, את בית הספר EHL בלוזן שרוצה להקים באילת בית ספר. מה יותר טוב מזה? באנו לשותפים הטבעיים שלנו, לאוניברסיטת בן גוריון. אמרו, כן. אבל מעבר לאמירת כן, לא קרה שום דבר. כלומר, הם אמרו כן, רוצים אנחנו, אבל כאשר דובר על כסף, כסף אין. כלומר, רצון טוב יש אבל מעבר לזה, להוציא את זה לפועל, לא. אנחנו היום תקועים ותקועים עם זה כמו שאנחנו תקועים עם מכון מחקר ואקדמיה לנושא של ביו טכנולוגיה ימית ועוד הרב נושאים כאלה.

תודה. מנהלת אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך, אילנית שושני. שמעת את הזעקה שעולה ועל פער של שישה מיליון שקלים לבית ספר. אני אומר לך כנבחר ציבור שאם ראש העיר לוקח את זה מתוך תקציבו הוא, הוא פוגע בדברים אחרים.

הם צריכים לקבל תקציב כמו איטום אקוסטי שנותנים למיזוג למי שבונה בית ספר ליד שדה תעופה. הם חייבים מיזוג ולא בגלל שהם רוצים אלא כי אין להם ברירה. המשמעות היא מיליוני שקלים עזרה לבית ספר אותו בונים. אני בניתי בית ספר כזה.

יכול להיות שאנחנו מתפרצים לדלת פתוחה.

יכול להיות שהם לא יודעים.

הם יודעים.

אם הם יודעים, שיעשו.

עוזרים לנו.

לא מספיק.

שלום לכולם. התייחסות לגבי הנושא של בינוי מוסדות חינוך. אני עברתי בעיון על המסמך שכתבתם והבשורה בעניין הזה היא שהכלים קיימים במערכת. זאת אומרת, צריך התגייסות נוספת של משרד האוצר לעניין הזה והדברים יכולים להיות פתורים.

לא נמצא כאן רפרנט חינוך במשרד האוצר.

לנושא של תוספת מרחק לבנייה חדשה. אכן בשנת 2012, ועדה משותפת עם משרד האוצר קיבלה קיזוז משמעותי. זאת אומרת, ממצב של 35 אחוזים תוספת לבנייה חדשה, כיום עומדים על 10 אחוזים. התוספת קיימת ומעוגנת במערכת. תוספת אקלימית קיימת ומעוגנת במערכת.

אני שואל שאלה במלים פשוטות. אם אגף התקציבים ייתן מענה, התקנה מאפשרת לכם לצאת?

אמת.

באיזה אחוז מימון?

כל הכלים נמצאים במערכת. תוספת מרחק יכולה לחזור, אם נעשה ועדה משותפת, להיקפים גדולים יותר כדי לצמצם עלויות. התוספת האקלימית שהיום הוא על עשרה אחוזים, יכולה לקבל תפנית אחרת.

תחזירו את אזור ח' למפה.

אזור ח' מקבל עשרה אחוזים. אני יכולה לומר שברמת מקרו, אמנם הזרקור כאן הוא על אילת, נושא של עלויות בנייה חדשה במדינת ישראל, אלה עלויות בחסר. זאת אומרת, החסר הוא בין 15 ל-20 אחוזים. הסוגיה היא לא סוגיה שנמצאת רק לגבי אילת. חבל אילות, ערבה תיכונה, ודאי שנמצאים במצב אחר.

אני אשאל שאלה אחרת. אתם בניצול מלא כל שנה בסעיפי הבינוי?

כל כיתות הלימוד שאנחנו מקבלים מתוקצבות עד הסוף, במאה אחוזים.

אתם לא מעבירים משנה לשנה עודפים מחויבים? הכול יוצא?

בהרשאה להתחייב. אנחנו מוציאים את מלוא התקציב.

רשות שלא מממשת את ההרשאה הזאת אחרי שנה, שנתיים ושלוש, מה אתם עושים עם זה?

בבינוי, אני מודה שאנחנו אכן נותנים לרשויות יותר טווח ניצול.

את יודעת שהאוצר את זה.

נכון. אגב, הרשויות סופגות את העלויות בהתאם.

הייתי שם וידעתי להתמודד עם זה. אני חושב שרשות שקיבלה הרשאה להתחייב, וזה כבר על סמך התקדמות מסוימת, ושנתיים לא מימשה אותה, רשות כזו צריכה להינזף ולהחזיר את ההרשאה הזאת ולבטל אותה. צריך הסכם עם האוצר. אני מכיר את הגישה של משרדי הממשלה כלפי ביטול התחייבויות כי האוצר לא אוהב להחזיר לכם, צריך משאים ומתנים והוא לוקח את דמי הכיס שלו. אבל בשביל זה אנחנו כאן. אם יושבים לי עכשיו מעל שנתיים עשרות מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב, זאת נקודת כשל שצריך לטפל בה והיא יכולה לתת לכם מענה.

הנושא של הרשאה להתחייב הוא נכון אבל השולחן הזה לא מסייע לנו כי מה שאנחנו מדברים כאן כרגע - - -

בכל מקרה את מוגבלת.

כן. אלה תוספות על אותו מפתח עלות.

אני רוצה לציין שאילת נמצאת אצלנו - בנושא הבלאי שצוין במסמך הזה - בנושא של חיזוק מבנים לרעידות אדמה, כך שכל המבנים שלה נמצאים אצלנו בעדיפות לאומית לחיזוק. אני מקווה שנרים את הכפפה ביחד ונעשה את זה על הצד הטוב ביותר.

תודה רבה. מכללת לוינסקי. מפריעים לך או עוזרים לך להתפתח באילת?

אנחנו אופטימיים.

תשמרי על זה כי זה מום עובר.

אני באמת רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת וליידע. אני לא יודעת עד כמה כל הנוכחים כאן יודעים בכלל על קיומה של מכללת לוינסקי שקיימת כבר הרבה מאוד שנים ובתשע"ב גם קיבלה את האישור הזמני של ה-מל"ג שאומר שאנחנו אכן קיימים כישות עצמאית ואפילו קיבלנו אישור ללימודי תואר שני. אנחנו המכללה שבעצם מכשירה את כוח האדם של העיר ואנחנו מאוד גאים בכך. אנחנו גם רואים בזה מחויבות מאוד מאוד גבוהה ולכן שיתופי הפעולה שלנו עם בתי הספר הם מאוד פוריים. אנחנו עובדים בהדדיות. בתי הספר שלנו שותפים מלאים בהכשרת המורים, כך שאנחנו בהחלט מצמצמים את הפער בין האקדמיה לבין השדה בעזרת העבודה המשותפת שלנו.

יתרה מזאת, אנחנו גם מלווים את המורים לאחר סיום לימודיהם ועוסקים גם בליווי המורה החדש, גם בהשתלמויות, גם בדרגות הקידום. למכללה אכן יש מקום מאוד מאוד משמעותי בכל הנושא של כוח ההוראה באילת בחינוך היסודי.

בעצם אילת מספקת לעצמה את המורים?

בבתי הספר היסודיים. בואי נאמר שאם אני נכנסת היום לבתי הספר יסודיים כדי להעביר איזושהי השתלמות או הדרכת מורים, יש חדרי מורים שאני רואה שישים, שבעים ושמונים אחוזים מהמורים שהם בוגרי המכללה לדורותיהם. יותר מזה, גם הרבה מאוד בוגרי המכללה תפסו עמדות מאוד משמעותיות בניהול חינוכי ופדגוגי במשרות כאלה ואחרות, בין אם זה בעיר וגם בערבה.

חשוב לציין שגם כאן משרד החינוך משתף פעולה בחיזוק מכללת לוינסקי אבל אנחנו לא מסתפקים בזה. אנחנו רואים בזה כור היתוך שמייצר את כוחות ההוראה ולכן צריך להמשיך ולחזק את מכללת לוינסקי גם על ידי יצירת מסלולים נוספים.

לא סתם שאלתי אם מפריעים לך או מסייעים לך. יושבים כאן גם נציגי ה-ות"ת ויושב כאן גם מנואל טרכטנברג ואני אומר את זה בחיוך. מכללות לחינוך עוברות תקופה לא קלה מול ה-ות"ת. אני רוצה לומר לכם שהיום יש לי פגישה עם יו"ר ה-ות"ת ויש נקודה אחת שאני רוצה לשים עליה דגש. אני לא אומר שכל מכללות החינוך, יש להן זכות קיום עצמאי. אני מכיר את הגודל, את הייחודיות וכולי, אבל אין ספק שההחלטה הזאת לא יכולה להתקיים ברוחב. אי אפשר להעלים את המכללות לחינוך. את החלשות, צריך לומר להן עד כאן, אבל לחזקות צריך לתת. צריך לראות איך מחריגים את זה אבל זאת לא נקודה לדיון.

משפט אחרון. אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו כאן לגבי הבאת כוחות חדשים וצעירים לעיר. בימים אלה אנחנו עמלים על תכנית חומש ובהחלט יש את העניין הזה של איך להביא את החבר'ה הצעירים. אנחנו רוצים לפתח עכשיו כמה תכניות מצוינות לחבר'ה שהיו בשנת שירות ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא ולבנות עבורם מסלול ייחודי באילת.

עשינו את זה בבר אילן.

לפני נציגת מועצת התלמידים הארצית ותושבת אילת, אני נותן את רשות הדיבור לחבר הכנסת עודד פורר שישב בסבלנות ובקשב רב.

מה שהקפיץ אותי זה הסיפור של פרופסור טרכטנברג. אני חושב שזאת שערורייה.

מה שהוא אמר?

מה שהוא סיפר. אני אומר את זה כמי שכיהן כמנכ"ל משרד ממשלתי ואני אומר את זה גם לך עכשיו, ראש העיר. שמע, זה פרויקט שמשנה מצב. זה פרויקט שמשנה מצב של עיר. זה משהו שאתה יכול אתו ללכת ולחזור חזרה לישוב שלך ולשנות את המצב. חמישים מיליון שקלים במונחים של ממשלה, זה לא כסף, על אחת כמה וכמה שאתה אומר שאתה כבר מביא להם את חמישים מיליון השקלים הנוספים.

זה הקפיץ אותי כי זה פרויקט שבשנייה אחת זה שווה שישה משרדי ממשלה שצריכים להיות שותפים כאן כי זה משרד החינוך, זה משרד התיירות, זה משרד החקלאות, זה משרד הקליטה ברמה של סטודנטים, זה משרד הכלכלה ומשרד המדע.

מתי בפעם האחרונה הצלחת לראות שיתוף פעולה בין כל כך הרבה משרדים?

אל תהיה פסימי.

אני לא פסימי. זאת עובדה.

אני אומר לך שאתה צריך למצוא שר אחד או מנכ"ל אחד שייקח את זה. החלטת ממשלה, חמישים מיליון שקלים, מחר בבוקר זה יכול לקרות והפרויקט הזה יהיה. המדינה שהיום משקיעה מאות מיליוני שקלים כדי להילחם בחרם, צריכה להתבייש שהיא לא שמה חמישים מיליון שקלים כדי להקים מרכז מחקר באילת ואפשר לעשות את זה.

ניתן את רשות הדיבור לדור הצעיר. תציגי את עצמך.

שלום לכולם. אני יושב ראש מועצת הנוער בעיר אילת ונציגת העיר במועצה הארצית. אני ילידת אילת, תלמידה בעיר מאז אני מכירה את עצמי.

אני רוצה להציף בוועדה בעיה בה אני נתקלת כל שנה וכל הנוער שלנו נתקל בה וזאת הבעיה שנוגעת לטיולים השנתיים. אני באמת חושבת שזה משהו שהוא הכרחי. העלות לתלמידים אילתיים של טיולים שנתיים היא גבוהה בעשרות אלפי אחוזים מאשר העלות לתלמיד במרכז. אנחנו כנוער שממילא חי בעיר שהיא מאוד מבודדת, מאוד מופרדת מהשאר, רוצים להכיר את הארץ שלנו. אנחנו רוצים לשמוע עליה, אנחנו רוצים ללכת בה, אנחנו רוצים לראות את הנופים שלה ולהכיר אותה, אבל העלות המאוד מאוד גבוהה של הטיולים האלה, מאוד פוגעת בנו גם כדי להכיר את הארץ שלנו וגם כדי לאהוב אותה. הרי כדי לאהוב את הארץ, אתה חייב קצת יותר מזיקה אליה, אתה צריך ללכת בה, צריך להכיר אותה. אנחנו כתלמידים שחיים בעיר מרוחקת, לא מכירים אותה באמת עד שאנחנו לא יוצאים ממנה לטיולים שנתיים.

אני חושבת שזה אינטרס משותף גם של הממשלה, וגם של העירייה לעשות צעד בנושא. לא יכול להיות שיש בני נוער שלא יוצאים לטיול שנתי בגלל העלות שלו. לא יכול להיות שיש בני נוער שמשלמים אלפי שקלים כדי לצאת ליומיים טיול שנתי וזה בניגוד לתלמידים במרכז שמשלמים כמה מאות שקלים, נהנים, לא מבזבזים כביכול יומיים על נסיעה ומכירים את הארץ יותר טוב. אנחנו צריכים לשבת ולחכות לאיזשהו נס שיגיע. אנחנו צריכים להרים את הכפפה ואני באמת מאמינה שזה צריך לבוא מכאן, מהוועדה הזאת ולהראות שגם אנחנו כבני נוער יכולים וצריכים לצאת מהעיר ולהכיר את המדינה.

אני מבקשת להציף את זה למצוא פתרון.

משפט. הצעה קונקרטית בנושא הזה. אני מציע לפנות להנהגה החדשה של קרן קיימת לישראל בבקשה שקרן קיימת לישראל תאמץ את הטיולים השנתיים של התלמידים.

הצעתך התקבלה.

אני לא פוטר את הממשלה מאחריות. אני אפנה אבל אני רוצה שתצא מכאן קריאה כזאת.

תודה. התחייבנו לשמוע את היועץ של ה-ות"ת לעניין העיר אילת ואני מבין שהוא גם מייצג את מכללת תל חי. אני רוצה שתתמקד בשאלתי. תאמר לנו מה נתבקשת לבדוק ואיזה מסקנות התבקשת להגיש.

לא, הוא לא התבקש להגיש מסקנות.

אני שמח שמנו אמר את מה שהוא אמר כי זה נתן את התמונה מבחינת ההשכלה הגבוהה, לתפיסתי. זאת עבודה שנעשתה, זאת הייתה עבודה מדהימה וחבל שהיא נסתיימה והפסיקה. אני מסכים לכל מילה.

אני נתבקשתי לסקור את מצב ההשכלה הגבוהה באילת על כל המוסדות, להגיש דוח על המצב הקיים והמלצות להמשך. אני יכול להמליץ מה שאני חושב לנכון ואת הכיוון שאני חושב לנכון. התחלתי את העבודה בסך הכול לפני שלושה שבועות וכבר נפגשתי עם חלק מנשיאי האוניברסיטאות. בסוף השבוע הזה אני אבלה בעיר אילת. הקשבתי טוב למה שנאמר כאן, הקשבתי טוב למסר שיצא מהוועדה ואני גם ארשה לעצמי להזמין את עצמי ליושב ראש הוועדה להמשך דיון על רעיונות.

אני מאוד מודה לך. תודה רבה.

משפט. קודם כל, אני מברך את אלה שהצטרפו לדיון. אני רוצה להגיד, אדוני ראש העיר, שאנחנו ועדת חינוך, תרבות וספורט ולא רק ועדת חינוך. אני פניתי כבר בראשית דרכי בכנסת, אני חדש – לא בנושאים אלא בכנסת – לשרת התרבות והספורט כדי שתיתן מענקים וסיוע גדול לעיר אילת.

השעון מאיץ בי.

אני רוצה לומר שאנחנו גם תרבות וספורט ולכן יש לתת סיוע לתרבות ולספורט, לרבות שאלת ההסעות לקבוצות הספורט ובנושאים של הספורט.

מילה אחת ביקורת גם לידידי מנו ולחברי האקדמיה. אתם מייצגים את הפער בין אמר לעשה שהוא תק פרסה. אתם לא שואלים כמה תלמידים אתם רוצים שיהיו במכללה אלא אתם אומרים שמה שראש העיר יביא, אני אתקצב. כאילו זאת מכללה בתל אביב. אתם צריכים להגיד הפוך. אתם צריכים להגיד שאתם רוצים להכפיל את מספר התלמידים באוניברסיטה באילת, ניתן סיוע יותר גדול כדי להכפיל את התלמידים. זה הפער בין עובדי מדינה שלא תמיד מבינים את רוח המפקד לבין מה שאנחנו אומרים, ואנחנו באים מהעשייה. חסר לכם הפרק של העשייה כדי להבין מה משמעות ההחלטות שלכם. שנו את התפיסה. לא מה ראש העיר מביא אלא מה הממשלה רוצה. אם הממשלה רוצה, היא צריכה לתת יותר.

תודה. משפט סיכום לנציג סיעת הצעירים באילת.

שני משפטים. בוקר טוב לכולם. אני נציג של סיעת צעירי אילת. נמצאים כאן גם חברים צעירים מהמפלגה. אילת היא עיר מרוחקת וכל בן נוער שנכנס לעיר בגיל 15 ו-16 חולם לגור בה ובגיל 21-22, הצעירים האילתיים מדירים רגליהם מהעיר ובורחים לחפש אקדמיה במקומות אחרים, וחבל. הצעירים האילתיים סטטיסטית, איך שלא תנתח את זה, מתחילים את החיים מאוחר יותר לעומת צעירי המדינה. הלימודים עולים להם יקר יותר. אנחנו מתחננים להרחבת אקדמיה בעיר, מתחננים לתקציבים ומתחננים לכוח צעיר בעיר. תודה.

אני מודה, ממש מודה. לראות את תושבי אילת, את מנהלי בתי הספר, זה מעמד מרגש. אין ספק שתם ולא נשלם אלא אנחנו נמשיך בנושא. דלינו נקודות לסיכום בדיון הזה. תבינו שזה דיון רציני ואנחנו נמשיך לפמפם – סליחה על הביטוי הלא אקדמי – כדי שמישהו כאן באמת יצא מהקופסה או מהמשבצת וכך אני פותח את דברי הסיכום.

קודם כל, אני מודה לראש העיר, מודה לחברת הכנסת נאוה בוקר שארגנה את היום הזה בכנסת, מודה לכל חברי הכנסת ולאורחים. יש לי כאן ידיד יקר, הרב משה אלמקייס, סגן ראש העיר.

בתום הדיון הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:

אין דבר יותר לא שוויוני מאשר לתקצב באופן שוויוני אנשים לא שוויוניים.

הוועדה מברכת על הרצון הטוב שיש במשרד החינוך להיענות לבקשות ולצרכים הייחודיים והייעודיים בכל תחומי החינוך של העיר אילת.

הוועדה פונה לשר החינוך ולשר האוצר לתקן תקנה מיוחדת לעיר אילת בדומה לתקנה שקיימת בסעיפים מסוימים לעיר ירושלים כעיר הבירה. תקנה זו תסדיר את הפערים בתקציב הנוכחי מבחינה ייחודית, ייעודי וחוקת העיר אילת.

הוועדה פונה ל-ות"ת להמשיך את המתווה, תכנית מאה מיליון שקלים לטובת פיתוח הקמפוס שתכליתו פיתוח וקידום קמפוס בן גוריון באילת.

הוועדה רשמה לפניה את הודעת ות"ת כי מינתה יועץ למיפוי צרכיה האקדמיים של העיר אילת. הוועדה מבקשת לקבל לידיה את דוח הביניים של היועץ שיוגש תוך שלושה חודשים ואת הדוח הסופי שיוגש תוך שישה חודשים.

אם אפשר לקצר את הזמן, טוב. זאת לא הלכה למשה מסיני ולא חייבים להיות שישה חודשים.

הוועדה פונה למשרד החינוך, לסמינרים לחינוך, לדאוג להצמחת דור מורים בעיר.

הוועדה פונה למשרד החינוך להגדיל את תקציב הטיולים לתלמידים באילת בתוספת של מאתיים שקלים במקום מאה שקלים כפי שמתוקצב היום.

הוועדה פונה לממשלה לממן את המיזמים שתוכננו להקמת מרכז מחקרי בין לאומי לחקר הים, והקמת בית הספר הבין לאומי לתיירות.

הוועדה פונה לקרן קיימת לישראל לאמץ את הצעתו של חבר הכנסת מנו טרכטנברג לממן את הטיולים של התלמידים באילת למען יכירו את כל הארץ ויטיילו לאורכה ולרוחבה כיתר התלמידים בארץ.

אני אומר, רבותיי, כל זה בנוסף לקריאתי לממשלה לקיים דיון מיוחד על העיר אילת ולקבל החלטה, הצעת מחליטים ייחודית, לעיר אילת כי אם לא, אני אומר לכם חברי הכנסת ואדוני ראש העיר, צריך להתחיל לעבוד על חקיקת חוק העיר אילת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.