הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 26

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ו (10 בנובמבר 2015), שעה 10:30

אילת כמרכז בינלאומי למדעי הים-תכנית להקמת מרכז לחקר ים סוף

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

מנואל טרכטנברג

נעם מוזס - מנהל תחום חקלאות מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אילת אברהם - מפמ"רית ביוטכנולוגיה, משרד החינוך

עלי בינג - רפרנט חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר יוסי קאליפא - מנהל תחום מדעי החיים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

פרופ' חיים גורן - המכללה האקדמית תל חי, ות"ת

אמיר גת - ממונה תחום תקצוב אוניברסיטאות, ות"ת

פרופ' ברק חרות - מנכ"ל, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל

ד"ר חנה רוזנפלד - מנהלת, המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת

פרופ' אמציה גנין - מנהל מדעי, המכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים באילת

ד"ר נדב ששר - מנהל אקדמי אוניברסיטת בן גוריון באילת, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר יצחק מקובסקי - מנהל טכני, המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, אוניברסיטת חיפה

אליענה דן - עוזרת לראש המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, אוניברסיטת חיפה

פרופ' יחזקאל גילדור - חקר הים-אוקיאנוגרפיה, האוניברסיטה העברית ירושלים

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר אילת

אלי לנקרי - סגן ומ"מ ראש העיר אילת

משה אלמקייס - סגן ראש העיר אילת

דרורי גניאל - משנה למנכ"ל עיריית אילת

גיל ממן - דוברות עיריית אילת

דודו אטיה - נציג, עיריית אילת

רוברט סיבוני - חבר מועצה, עיריית אילת

שמחה הראל - מנהלת תיכון רבין, אילת

יוסף חן - מנכ"ל תאגיד עירוני לתיירות, אילת

בוריס ימפולסקי - פורום הורים, אילת

מימון וקנין - תושב אילת

יוסי בדש - תושב אילת

שלום כהן - תושב אילת

בני מזגיני - תושב אילת

טל לזרוביץ - תושב אילת

אילנה ברמי - תושבת אילת

ויטלי סוסניצקי - תושב אילת

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

אילת כמרכז בינלאומי למדעי הים-תכנית להקמת מרכז לחקר ים סוף

אנחנו מתכבדים לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, כשעל סדר יומנו אילת כמרכז בינלאומי למדעי הים, תכנית להקמת מרכז וחקר ים סוף. אנחנו מציינים את הנושא הזה כציון של יום אילת בכנסת ישראל. זה יום שמאוד חשוב לנו, אנחנו מציינים את העיר אילת על ראש שמחתנו, על ראש דיוננו. אילת היא עיר מיוחדת במינה, אין ספק שיש כמה וכמה דברים שמייחדים אותה. הדבר הראשון זה ראש העיר. אין הרבה ערים עם ראש עיר כזה מוצלח ומוכשר ונמרץ. אנחנו נפגשים כאן עם ראשי ערים, אנחנו יודעים להעריך ראשי ערים שבאמת טובת העיר לנגד עיניהם, טובת תושביה, הוא פועל ועושה ויש לו יכולות ומאוד מאוד מעריכים אותו כאן בכנסת, במשרדי הממשלה. לא סתם יש לך רצף שלטוני. כמה שנים אתה כבר?

13 שנה.

חברי כנסת, יש כאלה שכבר ותיקים, שהם שנתיים. שרים, בכלל, אתה רואה איך זה. אתמול הייתה ועדת מדע שכיבדה את השר החדש. לפני חמישה חודשים עשינו ישיבת פתיחה עם שר המדע והיום אנחנו עושים כבר עם שר המדע השני שיש לנו ואנחנו חצי שנה כוועדת מדע בקדנציה הזו.

שלום לחבר הכנסת מנואל טרכטנברג שמכבד אותנו גם כן, כחבר ועדת המדע. אני גם מקבל בברכה את כל מי שעכשיו הצטרף לוועדה. ברוכים הבאים, אנשים שבאו מאילת עד לפה. חבר הכנסת טרכטנברג, הם באו ואמרו שהם הרבה זמן בפקקים, אמרתי להם 'תדעו להעריך את אילת, אצלנו פקקים זה לחם חוקנו, זה יום יום'. לא נרחיב בעניין הזה, אבל תדעו שזו עוד אחת מהמעלות של אילת.

דיברתי על ראש העיר, אבל אילת ידועה כעיר תיירות, עיר שמסבירה פנים למי שבא להתארח אצלה. אצלכם היום זה יום מעונן, אצלנו זה יום יפה בחוץ. אין מס ערך מוסף, גם יפה, עיר זולה יותר, עיר שרוצה ומקבלת ומכניסה אורחים בצורה מאוד יפה, אבל אנחנו יודעים שאנחנו רוצים גם להרחיב את אילת, לא רק כעיר תיירות ועיר שיש בה גם תעשייה, אלא עיר שיש בה חקר, שיש בה פיתוח, שיש בה מדע. אנחנו יודעים שזה טוב לעיר, כל עיר צריכה שיהיו בה כמה וכמה דברים שהיא באמת מתייחסת בהם ופועלת בהם והיא גם תעזור מאוד, ואנחנו נשמע את זה מראש העיר, לפיתוח הכלכלי וההישגי של העיר אילת.

אני לא אאריך הרבה בדברי הפתיחה, אולי אני אשלים אחר כך, מכיוון שגם ראש העיר עסוק, יש לו עוד ועדות שהוא צריך להגיע.

עוד ארבע חוץ מהוועדה הזאת.

אז אנחנו ניתן לך ואחרי זה בהמשך נשמע אתכם ואני אולי אגיד גם את סדר הדיון כאן בוועדה. אדוני ראש העיר, המיקרופון לרשותך.

תודה רבה, אדוני יושב ראש הוועדה, אני מודה לך מאוד על שיתוף הפעולה שהתחיל מיום כניסתך לתפקיד. זו הזדמנות להודות שוב ליושב ראש הכנסת, שנעתר לבקשתנו לקיים יום אילת בכנסת זו פעם שנייה.

אתה יודע שאני על פועלך, אני אומר את האמת, בשקיפות מלאה, שלא יבוא אחרי זה מישהו בטענות, ההיכרות שלנו, לא ממש הפיזית, הממשית, הייתה עוד לפני זה, אני שימשתי כסגן ראש עיריית ירושלים ושם יש פקיד מאוד בכיר שהוא קרוב משפחה, גיסך, שמענו על מעלליך, במרכאות, ואמרנו 'באילת, למשל, זה ככה וככה', ואם אנחנו רוצים גם כן לאמץ את זה בירושלים. שם הכרנו את הפעילות שלך ולכן גם נפגשנו בשמחה אחת או שתיים משפחתיות, לכן ההיכרות, אבל בעיקר אנחנו רוצים לציין את פועלך לא רק כאיש משפחה, אלא גם כראש העיר.

אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לפרופ' מנואל טרכטנברג שמכיר את העיר אילת שנים ארוכות, עוד מהיותו ראש הוות"ת ובאמת כל מה שאני אגיד היום לא יהיה חדש לו, בטח הוא יגבה את דבריי, ככה אני מקווה. אני רוצה להגיד שמנקודת מבטי כראש עיר במשך 13 השנים האחרונות וכתושב העיר אילת ב-36 השנים האחרונות המשימה המרכזית שאני רואה זה לחזק את הרף הדמוגרפי בעיר אילת. זה מה שמעניין אותי.

אני רוצה לקחת את העיר אילת מעיר שנתפסה כעיר קלילה ופוחזת, כעיר תיירות, שלית דין ולית דיין, שיושבת על אשכול 5, כעיר שמתרוממת מעלה מעלה והשאיפה שלי, אני רוצה להיות באשכול 8 ו-9. יש אולי ראשי רשויות שנוח להם להתבוסס משיקולים כאלה ואחרים באשכולות נמוכים. אנחנו רוצים לקדם ולחזק, עיקר את המשאב האנושי בעיר אילת. חזרנו עכשיו מדיון מרתק בוועדת חינוך, שכל הווייתו הייתה איך אנחנו מחזקים את העיר אילת במובן האקדמי, איך אנחנו מחזקים את המשאב האנושי.

זו בעצם האמירה המרכזית בחיי כראש עיר. כדי לחזק את העיר מבחינה דמוגרפית אנחנו מחפשים את המשאבים, גם האנושיים וגם האחרים הקיימים בעיר ורוצים למנף אותם. אחד המשאבים המשמעותיים ביותר שקיימים בעיר אילת, עם פוטנציאל מדעי מחקרי זה משאב הים. יש לנו את משאב הים, שאלוהים נתן לנו אותו במתנה וסביבו אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מתעצמים מבלי שאנחנו מתנצלים. ההיפך, משום שמדובר בעיר הרחוקה ביותר, וכשאני אומר רחוקה אני מודד את זה מהציביליזציה תל אביב, הרחוקה ביותר מהציביליזציה התל אביבית, עיר שגובלת בשלוש מדינות שכנות ערביות, עיר, שכפי שאמרתי, אלוהים נתן לה את משאב הים, ולא רק הים, גם השמש, זה משאב שצריך להתייחס אליו מאוד מאוד ברצינות. באנו ואמרנו בואו ניקח את המשאב הזה ובואו נראה איך אנחנו מעצימים אותו.

מה יש לנו היום באילת? היום יש באילת את המכון הבין אוניברסיטאי, שנמצאים פה המנהלים שלו, את המכון לחקר ימים ואגמים, שנמצאים פה המנהלים שלו. את קמפוס בן גוריון באילת, שנמצא פה הרקטור, ויש לנו ים שיושב איפה שהוא יושב ושיש לו פוטנציאל מחקרי מדהים. אנחנו אמרנו, בואו ניקח את הנושא הזה ונהפוך אותו למחקר חקר בינלאומי משמעותי שיקרין כלפי מערכת החינוך שלנו, אבל יקרין גם למעלה, כלפי מעגלי מחקר. בהמשך אנחנו רוצים לראות גם סטרט אפים ואנחנו רוצים לראות מוקדי תעסוקה. אנחנו לא רוצים בעיר שלנו רק עובדי בתי מלון, אנחנו רוצים לראות חוקרים ומדענים ומפעלים, מפעלים חכמים וסטרט אפים, שקשורים כמובן לנושא חקר הים. כל מה שאני אומר, דרך אגב, נכון גם לגבי חקר המדבר וגם לגבי התחום של האנרגיה הסולרית. אלה הם משאבים שקיימים בעיר אילת.

הדבר שאני רוצה לבקש ממך, אדוני, ים סוף, מסתבר שהוא ים שיש לו הרבה מאוד סגולות, גם היסטוריות, גם דתיות, גם ארכיאולוגיות, גם מחקריות וגם מה לא. יספרו המספרים, טובים ממני, שבעוד איקס שנים, 80% מהתזונה שלנו תבוא מהים. זה כשלעצמו מצריך פה התייחסות אחרת ושונה. לכן מה שאני רוצה לבקש ממך, כיושב ראש הוועדה, ובהמשך נשמע את החברים, ואני כבר מתנצל, ב-11:00 אני צריך לדלג לוועדת העבודה, אז אני אשאיר לך ליהנות מהאנשים הנפלאים שנמצאים כאן - - -

מהמשאב האנושי שאתה משאיר.

יושבת פה נאת המדבר האנושית של העיר אילת. הנה, אני אומר לך את זה הכי ברור.

את השמש אי אפשר להביא לכאן.

את האור אפשר להביא.

יושבת פה מנהלת בית ספר, שאין לי ספק שהיא רוצה שתלמידיה יהיו חוקרים כמו שד"ר חנה רוזנפלד, שלמדה בבית ספר באילת, אתה נפגשת איתה לא מזמן, הפכה להיות מנהלת המכון לחקר ימים ואגמים. לשם בדיוק אנחנו מכוונים, אנחנו רוצים עוד חנה רוזנפלד בעיר אילת, מבלי שאנחנו מתנצלים.

עכשיו עולה הסוגיה של מדינת ישראל, איפה ממקמים. מאוד חשוב שיהיה בים התיכון, בחיפה, הכול בסדר, אני לא חושב שחיפה היא עיר פריפריאלית, אבל אם רוצים לעודד אותנו אני חושב שצריך לקבל החלטה שבעיר אילת יוקם מקום מחקר לחקר ים סוף על כל המשתמע מכך כדי שנוכל לתת עוד תורה וידע גם למדינת ישראל. אני רואה בזה אמירה שהיא אמירה בעלת חשיבות אסטרטגית ואני מאוד מאוד מקווה שאתה בכוחך ובמקצועיות שלך תוביל את ההחלטה לכיוון הזה.

לא מיותר לציין שאנחנו נסייע בכל שנידרש. אני רוצה להגיד, יושב פה פרופ' צבי הכהן, הוא יודע, נתנו את כל השטח שעוטף את הקמפוס לטובת האוניברסיטה, אמרנו, 'רק תבנו, קחו, זה שלכם', אנחנו לא התווכחנו אפילו. 'זה שלכם, תיקחו ותבנו'. אותו דבר כשמבקשים מאיתנו ממכון לחקר ימים ואגמים, כל שיבקשו יקבלו, כנ"ל לגבי המכון האוניברסיטאי שיש תכניות פיתוח ונשמח מאוד לפתח ולסייע. אנחנו ערוכים ומוכנים לראות את העיר אילת כעיר מובילה בתחומים של חקר ים סוף, חקר הים, וכל מה שמשתמע. אנחנו בהמשך כמובן נשמע על כך. שוב, אני רוצה להגיד תודה לחברים, אנחנו לא מזגזגים אף לא לרגע, אנחנו מסתערים על המטרה, אנחנו נהפוך את אילת לעיר שיש לה אמירה מדעית בינלאומית. אני אומר את זה חד משמעית, לא מוותרים על זה.

ואנחנו רוצים לראות גם, גם במסגרת התיכונים שלנו. זה בהנחיה שנתתי לד"ר דרור גניאל, שנמצא פה, אני רוצה שהעיר אילת ומוסדות החינוך בה ידברו בצורה הטובה ביותר כל מה שקשור לחקר הים במסגרת הלימודים שלהם. אין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה.

שיהיה לנו יום מוצלח, תודה רבה ואני מקווה, כמו שאמרתי, שהישיבה הזאת תוביל את כולנו למחוזות שהם מחוזות שמקדמים את האג'נדה שלנו, והיא שדרוג העיר אילת במשתנה הדמוגרפי שלה.

תודה רבה, אדוני ראש העיר. אנחנו מודים לך על דבריך, אבל אם אתה יכול לתת לנו רק בחצי משפט אפילו איפה אתה רואה את החסם העיקרי ואיפה הבעיה שלך, הכרה עקרונית, או שיש לך גם בעיה בתקציב? איפה היום אתה רואה את החסם המרכזי? זה הרי לא סוד שזו לא פעם ראשונה עכשיו על סדר יומה של העיר אילת, אתם כבר קצת יותר מכמה שנים, גם הוועדה הזאת קיימה דיון בעבר בנושא הזה, איפה החסם?

אתה רוצה שאני אענה על זה?

אני אתן לך כבר את רשות הדיבור.

כן. אדוני היושב ראש, ידידי ראש העיר, שאני עוקב אחריך בהתפעלות כל השנים האלה, שנים רבות, של פעילות באמת עם נחישות והתמדה בלתי רגילים ואתה עושה חיל ואני בטוח שנראה את הפירות, כבר רואים אותם.

אני מאמין גדול ביתרון יחסי. מה לעשות, ראש של כלכלן. אם מישהו היה בא ומציע להקים איזה שהוא מרכז מחקרי במקום שלא שייך מבחינת התוכן הייתי אומר חבל על הזמן. אילת זה מקום ייחודי בעולם. כשאני אומר את זה אני יכול להגיד את זה באחריות, מכיוון שכשאני ניסיתי לקדם את הנושא הזה, של המרכז, והייתי בחו"ל, נפגשתי עם ראשי האוניברסיטאות, הייתי בקנדה, זו אחת המדינות המתקדמות, על זה בטח אמציה ידבר, בחקר האוקיאנוס באופן כללי, ושם יש מרכזים מאוד מאוד גדולים, גם בארצות הברית. נפגשתי איתם, הם משתוקקים שיקום מרכז כזה באילת. כלומר זו לא אמירה, לפעמים יש לנו איזה מין פנטזיות כאלה שאנחנו מעצמה בכל דבר. לא, בעניין הזה התנאים הייחודיים שהקדוש ברוך הוא שם שמה, הוא לא התאמץ בדברים אחרים, אבל שם התאמץ קצת יותר, מה לעשות. הם יוצאי דופן לא רק בחקר הים, גם במדבור וגם בתנאים - - -

אלה הדברים ההיסטוריים, לכן שם הוא נתן יותר ממקומות אחרים, בגלל ששם הוא נתן את התורה כמעט.

תנאים לחוד ושכל לחוד, אבל מה לעשות, הקדוש ברוך הוא גם נתן לנו את השכל האקדמי. כלומר יש במדינת ישראל.

מה הייחוד? למה ים סוף הוא יותר מים תיכון? בגלל הקרבה שלו לחוף?

אמציה יסביר את זה, אבל בגדול יש כמה תנאים, בעיקר אחד הדברים זה שכן, במרחק של 200 מטר - - -

לא, 50.

לא, אבל יש מקומות שזה 200, 50 מטר, עוד יותר.

העומק הוא 200?

לא, העומק הוא 900. בכל אופן מהחוף אתה יכול לבצע מחקר. מהחוף, לא מאונייה יקרה ששטה לה באוקיאנוס, שאין בשום מקום אחר ויש גם תנאים פיזיקליים, שאמציה יסביר, וביולוגיים ואחרים. גם במדבור, גם באנרגיה סולרית וגם בתנאים גיאולוגיים שיש - - -

שילוב של דברים ייחודיים.

כן, יש דברים ייחודיים, ויש לנו גם את העוצמה המדעית. כלומר יש מדינות אחרות שיש להם תנאים מסוימים ואין להם את העוצמה המדעית. יש לנו גם וגם. ויתרה מזאת, הגרעינים ישנם שם, יש את המחוז שכבר קיים, יש את השלוחה של האוניברסיטה, כלומר זה לא שאתה מתחיל מאפס. מה צריך? צריך תכנית לאומית שמרימה את זה. האם יש תכנית כזאת יש? יש, עבדנו על זה כמה שנים טובות. האם יש נכונות לתרום כסף לדבר הזה? יש. אני אישית התעסקתי בזה. יש פילנתרופ קנדי שהיה מוכן, כיום אני מסופק מאוד, לאור הכתף הקרה שהוא זכה לה כאן במדינת ישראל, יש פילנתרופ שמוכן לשים הרבה מאוד כסף לעניין הזה. אם לא הוא, מישהו אחר. יהדות טורונטו אימצה את העיר בהרבה אספקטים.

כלומר כל התנאים ישנם, מה חסר? שאלת מה חסר. חסרים 50 מיליון שקל למצ'ינג שממשלת ישראל צריכה לשים על השולחן. אני פה רוצה להבהיר, רק אם זה יהיה פרויקט לאומי, שהממשלה מתחייבת לשים את הכסף הזה און טופ זה יקרה. זה לא יכול לבוא מהוות"ת ולא משום מקום אחר. נכון שיהיה צורך אחר כך גם לתחזק את זה ולהגדיל את זה וכו' וכו'. לא רק בחקר הים, מדובר גם על להקים שם בית ספר בינלאומי ללימודים גבוהים, לתיירות ולמלונאות. יש התעניינות אדירה של בית הספר הכי טוב בעולם שיושב בשווייץ. הם היו פה, אני נפגשתי איתם, כמובן מאיר דיבר איתם. כל זה אפשר לבצע.

המוסדות האקדמיים שמעורבים באילת, קרי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון, אני רוצה להגיד את זה בצורה מאוד ברורה, הם לא יעשו את זה בעצמם. אין דרך, למה? הם נמצאים בקשיים תקציביים, הם לא הולכים להשקיע מעל ומעבר. אבל אם ממשלת ישראל באה ושמה - - - אנחנו בקלות רבה מפזרים מאות מיליונים ומיליארדים, 50 מיליון שקל זה לא כסף כשמדובר בהטמעה של דבר כזה.

אני רוצה לקשור את זה בעוד נושא. אנחנו מתמודדים עם ה-BDS והחרמה והחרם הבינלאומי וכו', אין דבר יותר יעיל במלחמה ב-BDS על תדמיתה של ישראל כאשר אתה, על אף כל מה שקורה מסביב, מאדיר ומעצים את הבינלאומיות האקדמית המחקרית במקום כזה. אין כלי יותר אפקטיבי. זה לא אתר אינטרנט ולא משלחות הלוך וחזור, זה הכלי. אז מכל הבחינות זה צריך להיות עדיפות ראשונה.

הייתי מאוד מבקש, אדוני היושב ראש, שתצא קריאה חד משמעית מהוועדה הזו לממשלת ישראל לקיים דיון על אילת, להקדיש לזה, לא תקציבי ענק, לפן הזה, יש נושאים אחרים, דיברנו על טיולים של תלמידים שאין להם כסף לטייל ברחבי הארץ, לעניין הזה, מחויבות חד חד ערכית, לשים את הכסף הזה על השולחן ולהתניע תהליך מדהים של פריחה מדעית בינלאומית באילת. תודה.

קודם כל תודה על הדברים החמים וגם כשהם באים מתוך הידע שלך והניסיון שלך בעבר זה מאוד מאוד חשוב. אנחנו נראה איך אנחנו מקדמים את הנושא הזה, נתמקד בו, מפני שאני חושב שכבר הרבה שנים זה עומד על הפרק והשנים רק מגבירות את הצורך ולא ממעיטות את הצורך. אנחנו רואים היום כמה החשיבות של המכון הזה והמרכז הזה.

אדוני, לפני שאני יוצא, שאלת אותי לגבי החסמים. אני מסכים עם רוב דבריו של פרופ' טרכטנברג, אני רק חושב שצריך להשקיע יותר מאשר 50 מיליון.

על ההתחלה.

על ההתחלה זה בסדר. תראה, יש שלושה מעגלים שהם המעגלים הרלוונטיים. מעגל אחד זה המכון האוניברסיטאי. תשאל אותי מה החסמים, אני אגיד לך כך, צריך שיהיה שיח הרבה יותר פורה בין הנשיאים של האוניברסיטאות, אני חושב ששם צריך לבוא שיתוף פעולה טוב יותר. בסך הכול יושבים פה חוקרים מצוינים והם צריכים לדעת שיש להם אופק ארוך שנים והם רגועים עם המשאבים הרצויים. זה הדבר שהם צריכים.

המכון לחקר ימים ואגמים, סליחה, אני לא מחלק ציונים עכשיו, אבל אני שם את הדברים. אני מצפה, יושב פה הבוס הגדול של המכון, שהעיר אילת תהיה עיר שנמצאת בעדיפות. אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר ויש כאן בעיות בין המשרדים. דרך אגב, עד היום אני לא הצלחתי להבין וכנראה שאני לא מצליח גם להבין את משרד התשתיות ומשרד החקלאות ומשרד זה ומשרד ההוא. צריך לעשות סדר קצת בטריטוריה הזו.

לתכלל את כולם.

בדיוק. אוניברסיטת בן גוריון, נמצא פה פרופ' צבי הכהן, אמרתי את זה בוועדת חינוך, הציפייה שלנו שפרופ' כרמי ופרופ' הכהן והוות"ת יגידו 'אנחנו משקיעים בעיר אילת', בדגש על אותם מקומות שיש לנו יתרונות, כמו חקר הים וכמו אנרגיה סולרית וכמו תיירות מלונאות ונופש. אם זה יקרה אני יכול להניח, בהתנעה שלכם, עם אמירה לאומית כמו שמציע פרופ' טרכטנברג, זה יוביל אותנו למחוזות שיסייעו לעיר אילת בקידומה. ככה אני רואה את הדברים.

אני רוצה להציע הצעה, יכול להיות שאני מדמה אותה למקומות אחרים, השאלה אם זה מתאים גם לפה, איזה ועד פעולה, במרכאות, שהעירייה אולי עומדת בראשו וששותפים בו כל אחת מהזרועות שאתה מדבר. נעשה פגישה מחר עם האוצר, נעשה עם יושב ראש ועדת הכספים, אני מביא דוגמה, שיראו שמאחורי זה באים כולם, יש כאן אחדות דעים, שיתוף פעולה.

למה אתה עומד בראש הוועדה?

אני מוכן להיות חבר. אבל העירייה צריכה לעמוד, או מישהו אחר, לא אכפת לי שאחת מהאוניברסיטאות תיקח את זה על עצמה. יכול להיות שמנצלים את העובדה הזאת, שאין אמירה אחת ברורה ושחושבים 'אם אנחנו ניתן, זה יבוא בטענות'. כשאין אחדות בדבר הזה כל אחד יכול להרים 50 קילו, אבל שניים ביחד יכולים להרים 150 קילו, לא רק 100. אלה דוגמאות שיכולות באמת לקיים את הדבר הזה. אבל את זה אולי נציע בסוף. אם מישהו יתייחס להצעה הזאת, לדבריכם, מישהו רלוונטי, אני גם אשמח, אבל יכול להיות שזה יהיה חלק מהפעולה. אנחנו גם, הנציגות של הוועדה, פרופ' טרכטנברג, נעשה משהו משותף של כולם ביחד, נמליץ על הדברים האלה, נעשה ישיבות ממוקדות בעניין הזה ואולי ככה נצליח לקדם את זה. תודה.

תודה.

ראש העיר, תודה לך על הדברים. אנחנו נבקש מפרופ' אמציה גנין. תציג את עצמך, אתה מהמכון האוניברסיטאי ויש לך מצגת. רק מה תפקידך בדיוק?

כבוד היושב ראש, אני המנהל המדעי של המכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים, שאני מניח שחלק מכם לא יודעים מה זה בין אוניברסיטאי, אני אסביר קצת. אני גם פרופסור באוניברסיטה העברית והרבה על הדרך, מלמד גם פה. כשהגעתי לפני 28 שנים חזרה מהדוקטורט לארץ בחרתי להתיישב באילת, למרות שיכולתי לבחור כמעט כל מקום ומאז נדבקתי בחיידק הזה, ולא רק בגלל שאין לנו פקקים. דרך אגב, יש פקקים, בין חמישה לשמונה לשמונה ושש דקות יש פקקים ליד בתי הספר. בכל אופן מאז אני באילת, 28 שנים, וגם פה באוניברסיטה העברית. משפחתי באילת.

אתה מגיע לאוניברסיטה העברית פעם בשבוע?

אני מלמד יומיים בשבוע בסמסטר אחד, הרבה על הקו, אבל מתרגלים. הרעיון הוא כזה, להקים מרכז לחקר ים סוף שיהיה מורכב משלושת הגופים הללו, של קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, המכון הלאומי לחקלאות ימית והמכון שלנו, המכון הבין אוניברסיטאי, כאשר כל מכון מביא איזה שהוא פן שאין לאחרים וביחד אנחנו יוצרים שיתוף פעולה שכמו שאתה אמרת, יכול להרים משקל הרבה יותר גבוה מאשר כל אחד לחוד.

המכון שלנו, הדגל שלו זה מחקר בסיסי. אנחנו מכון אקדמי, אנחנו מכון שמשותף לכל האוניברסיטאות בארץ ומשום כך אני מייצג פה לא רק את המכון שלנו באילת, שיש בו תושבים, אלא אני מייצג את כל אוניברסיטאות המחקר בארץ, כולל מכון וייצמן והטכניון כמובן. אנחנו מביאים את המחקר הבסיסי ואנחנו מביאים הוראה מאוד מתקדמת במדעי הים ויש לנו נגיעה קלה בביו טכנולוגיה, אבל ביו טכנולוגיה זה באמת בתחום המרכזי של המכון הלאומי לחקלאות ימית, ששם מפתחים את כל ההיבטים שקשורים בחקלאות ימית ובביו טכנולוגיה של יצורים ימים. יש לנו עוד קמפוס בן גוריון באילת, שיש לו גם תכנית הוראה וגם אנשים חוקרים שם את הים ותחומים אחרים, כמו שדובר פה.

ביחד אנחנו יכולים למקד במרכז הזה מחקר והוראה במדעי הים מתקדמים ביותר, עם דגש על ים סוף, תשתית ידע למיזמים, ביו טכנולוגיה מתקדמת, ואני אתן איזה שהיא דוגמה, וכמובן חקלאות ימית. כל זה צריך להתנהל בתיאום ולכן אני מציע להקים מנהלת קונסורציום, זאת אולי המנהלה שצריכה להיות מיוצגת בישיבות שאתה מציע.

מנהלת מקצועית, מה שאתה מציע. אנחנו דיברנו על משהו פרקטי, אנשים שיקדמו את זה מבחינה פרקטית. אבל אדרבא, אם זה יכול להיות גם כעזר לדברים האלה, אין לי בעיה.

אני חושב שהמנהלת גם צריכה לדחוף את כל הסיפור הזה. המקצוענות תהיה אולי בשלושת הריבועים שלמטה, ולמעלה צריך מישהו - - -

החלק האדמיניסטרטיבי.

שיירתם וגיוס תורמים ודברים כאלה. אנחנו צריכים לעבוד בצמידות לעיריית אילת, שראש העיר היה מהיוזמים של כל המרכז הזה. וכמו שאמרתי, למעשה החלק שלנו מייצג פה או מביא לכל הסיפור את כל האוניברסיטאות בארץ. אנחנו מדברים היום על סדר גודל, ספרנו, של 77 חוקרים מכל המוסדות בארץ שבאים ועובדים באילת. יש לנו למעלה מ-350 תלמידים שבאים ללמוד באילת. כל זה מיוצג ויהיה מיוצג במרכז לחקר ים סוף.

כולל האוניברסיטה בחיפה או הטכניון בחיפה, שיש להם גם מכון לחקר הים התיכון?

אצלנו באילת יש מעבדה לטכניון, יש מעבדה לאוניברסיטת חיפה, יש חוקרים, יש תלמידים שגרים באילת והם תלמידים של חיפה ותלמידים בטכניון. יש לנו גם חוקרים, יש לנו חוקר שהוא תושב אילת, אבל הוא איש אוניברסיטת בן גוריון, איש אוניברסיטת תל אביב, איש בר אילן וכו'.

אני פחות מבין בזה, כשאתה רואה אדם שהוא גם מכון מחקר וגם הוראה, זה חלק מתוך תכנית לימודים שהיא נמצאת בשאר האוניברסיטאות, אבל היא לא תהיה אוניברסיטה בפני עצמה.

נכון מאוד. אנחנו לא אוניברסיטה.

אין לימודים רצופים באוניברסיטה, אתה נותן חלקים, אנשים שלומדים כל מיני מקצועות וחלקים מסוימים הם ילמדו דרך המכון.

בדיוק ככה. אנחנו לא נותנים תארים, אנחנו גם לא מקבלים את התואר פרופסור, או משהו כזה, זה כל אחד באוניברסיטה שלה, אלא אנחנו נותנים קורסים ממוקדים. אני אתן לך דוגמה, אולי אני אדלג ואחר כך אני אגיע לזה. למשל, נאמר שיש תלמיד באוניברסיטת תל אביב שצריך בשביל עבודת הדוקטורט שלו לדעת אוקיאנוגרפיה פיזיקלית ואין אוקיאנוגרף פיזיקלי שמתמחה באוקיאנוגרפיה פיזיקלית באוניברסיטת תל אביב. אותו תלמיד בא לאילת, לוקח קורס באילת מחזי גילדור, שהוא האוקיאנוגרף הפיזיקלי הכי טוב שיש לנו בארץ, והוא איש האוניברסיטה העברית, הוא לא איש אילת, אבל הוא בא לאילת ללמד. ואותו סטודנט מקבל נקודות זכות באוניברסיטה שלו בזכות זה שהוא לומד אצלנו וזה משלים לו את התואר, משלים לו את הידע.

מה זה ביו טכנולוגיה מתקדמת?

אני אגע בזה. אנחנו נוגעים בזה, חנה תרחיב את הדיבור על זה, אני חושב. מה זה יביא? אז יהיו חממות, מיזמים וגם הכשרת דור העתיד במדעי הים, בביו טכנולוגיה ימית. עשינו חשבון, אני אציג את זה בשקף הבא, חזי ואני, להערכתנו 90% מהחוקרים בארץ שעוסקים במדעי הים כיום, כולל בים תיכון וחלק גם בים המלח וכמובן באילת, עברו אצלנו בקורסים, קיבלו את חלק מהכשרתם באילת.

מה זה יכול להביא לעיר? ראשית, שינוי כלכלי, מיזמים ותיכף נדבר על זה, מיצוב העיר כמרכז מדעי, והעיר הזאת צריכה את זה בצורה בלתי רגילה, כמו שראש העיר אמר, וכמובן השפעה על הדמוגרפיה והתושבים. נשאלת

השאלה מדוע באילת. כולם יודעים על הים, ראש העיר דיבר על זה קצת וגם פרופ' טרכטנברג, ראשית יש לנו שלושה מוסדות מדעיים מובילים, אשר שילובם ייצור באמת משהו בעל עוצמה רבה ביותר. מיקום ייחודי, גם בפאתי השונית, וכמו שאמרנו, בסמיכות לים עמוק של 750 מטרים עומק. אתם רואים פה את השונית, המכון שלנו נמצא פה. למשל אני אתן לכם דוגמה, יש פה מכשירים מאוד מתקדמים, מדי זרם ודברים אחרים, הכול מחובר לכבל של רק 50 מטרים לתקע חשמל, לזה יש לנו כוח ודוגמים מים. אין עוד מקום אחר בעולם שאפשר לדגום מים משונית אלמוגים ותוך דקה מים לעשות את כל הפרוצדורות, את כל האנליזות.

זה כמעט אוניית מחקר.

זה כמו אוניית מחקר שיושבת מעל שונית. אלא מה? מהאונייה הזאת אפשר גם ללכת לקנות כוס קפה בבית הקפה הקרוב או דברים כאלה, וגם אפשר לשים בה ציוד שאי אפשר לשים באונייה. יש לנו ציוד מחקר מאוד מתקדם וזה מושך. באה קבוצה ממקס פאנק, מישהו שקיבל ניהול של מקס פאנק בגרמניה, אתמול ביליתי איתו כל היום. הוא הביא איתו קבוצה של מדענים שעובדים שם והם היו מאוד סקפטיים לעבוד בארץ, גם קוראים עיתונים והוא אמר 'אני רוצה לראות מה אפשרויות המחקר פה', וזהו, באפריל הם מתחילים לעבוד פה. וזה אחד מ - - -

נאמר, בשלוש השנים שהיה לנו איזה שהוא פרויקט עם אירופה, ביקרו אצלנו במכון ובאו לעבוד במחקר 110 משלחות מחקר מאירופה. רק מאירופה. הדברים הללו, לא ניתן לעשות אותם, לא בקריביים ולא באוסטרליה ולא בשום מקום אחר, רק אצלנו. זה באמת דבר מאוד ייחודי, בגלל זה אני שם 28 שנים.

יש יתרון של מספר הימים? אני מניח שיש מקומות שגם מוגבלים בגלל מזג אוויר.

אצלנו הים שקט, למעט בין אפס לשלוש סערות דרומיות בשנה שאז אתה לא יכול לעבוד כמה שעות - - -

זה גם אחד היתרונות, מזג האוויר הזה, שנותן לכם כל כך הרבה ימים של מחקר, רצף של מחקר. אני כל פעם מתפעל מחדש מהיתרונות.

יש לנו שותף למחקר שבא כבר הרבה מאוד פעמים, ממוסד מאוד מתקדם באוקיאנוגרפיה מסן דייגו בארצות הברית, והוא כל הזמן ממציא מכשירים חדשים. הוא בחר באילת בתור כר הניסיון למחקרים, כי הוא יודע, אני מתכנן ב-28 ביוני אז יש לי את הים המתאים ויש לי את התנאים, אין הוריקנים, בינתיים, ואין מדוזות, ויש תשתית מחקר, יש תשתית שאפשר לעבוד ממנה. אז באמת אנחנו כל הזמן עובדים עם חבר'ה מחוץ לארץ ואני חושב שזה ייתן - - -

יתרון. יש הרבה יתרונות.

אני אדבר קצת על המחקרים. יש לנו מחקרים, אנחנו מנצלים את זה בתור מדענים, ותיכף אני אדבר, יש פה תוצרת מדעית בלתי רגילה. יש לנו, מאז שהקימו אותנו, יותר מ-1,700 פרסומים, ביניהם פרסומים ב-science ובnature-, כתבי העת היוקרתיים ביותר שיש בעולם, כי אנחנו יכולים לעשות דברים שאף אחד בעולם לא יכול לעשות. זה יתרון מאוד גדול למחקרים.

דיברתי על המדענים ויש לנו הרבה מאוד כנסים וסדנאות בינלאומיות. גם בחורף טוב לבוא לאילת, כמו שאתם יודעים, אז אנשים אוהבים לבוא אלינו גם מהסיבה הזאת. אנחנו למעשה מובילים את ההוראה של מדעי הים בישראל ברמה של תלמידי מחקר. מוסמך ובוגר, יש לנו 15 קורסים בין אוניברסיטאיים מדי שנה. קשה לראות את לוח השנה, קשה להכניס אצלנו עוד קורסים. לוח השנה בזמן הסמסטרים מלא וגדוש, יש לנו למעלה מפי שניים וחצי, 2.7 מבקשים על כל מקום של קורסים. יש לנו גורם מגביל, זה מעונות ובכלל גודל התשתיות במכון.

מאות תלמידים באים כל שנה. בשנה שעברה, למשל, באו 351 תלמידים מתוך 870 שביקשו להתקבל לקורסים. הקורסים מאוד מבוקשים, אבל כמו שאין לנו תיאטרון באילת ואין לנו אופרה, אז יש לנו פסטיבל. הכול מרוכז. אז אצלנו גם, כל הקורסים, אתה לא יכול להביא תלמיד לאילת לפעמיים בשבוע, אז כל הקורסים מרוכזים, הם באים או לשבוע או לעשרה ימים, אבל זה יוצר גם דינמיקה. הם ישנים במעונות אצלנו, מבשלים, מכירים זה את זה.

והם לומדים גם בערב?

הם לומדים אצלנו, יש להם אולם הרצאות - - -

הלימודים לפעמים מתפרסים עד הערב?

למה עד הערב? אצל חזי הם ב-3:00 לפנות בוקר הולכים לישון, אם בכלל. זו עבודה סביב השעון ואנחנו מנצלים את זה. גם, אתה מביא בן אדם, זה כמו לצאת למילואים בשבילם, אז אתה רוצה לנצל. כמו שאמרתי, 90% בערך מחוקרי הים, אני חושב, עברו אצלנו.

יש לנו חשיבות אסטרטגית. פה אני מדבר קצת מעבר לידע שלי, אבל אני חושב שהפתח לים סוף והאוקיאנוס ההודי הוא דבר חשוב למדינת ישראל. מה שאנחנו כן עושים, והרבה מאוד לא פורצים, לא למדיה, לא לעיתונות, בגלל השכנים, אנחנו מכבדים את הרצון שלהם, יש לנו שיתוף פעולה עם ירדן שהולך למרות כל מה שהולך פה מסביב. אבל, שוב, לא עושים מזה יותר מדי פרסומת, רק עושים את זה.

ואנחנו בעמדת מוכנות, ויש כבר קצת גישושים, אני לא יודע אם אנשים פה יודעים, אבל בערב הסעודית יש היום מכון למדעי הים מאוד גדול, הם השקיעו מיליונים והם הביאו אנשים מכל העולם, ביניהם חברים מאוד טובים שלנו, אבל ערב הסעודית עדיין לא רוצה לשתף איתנו פעולה. אבל יש פה גישושים. אנחנו עומדים מוכנים, ברגע שהם יגידו 'יאללה', אז אנחנו מוכנים לרוץ איתם. אנחנו חושבים שאפשר להעשיר את המחקר שלהם ושלנו בצורה בלתי רגילה.

על החלק המדברי או על החלק של הים?

החלק של הים. המכון שלהם נקרא כאוס, זה מכון ימי בלבד.

אמרתם גם על החלק המדברי.

אז החלק המדברי, מדינת ישראל הקצתה 257 מטרים למחקר ימי בים סוף ושם אנחנו יושבים. אז ראש העיר יושב פה וגם אחרים, יש לחצים, אני מניח, מפה ועד הודעה חדשה להקים שם אולי בית מלון, אולי משהו אחר, כי זה חוף ים, זה נדיר וכל זה. אני חושב שההצדקה שלנו לשבת במקום שבו אנחנו יושבים זה מחקר ימי, ולכן אנחנו לא שולחים רגליים למחקר מדברי מתוך ראייה אסטרטגית.

אנחנו מאגמים משאבים, כמו שאמרתי, עם כל האוניברסיטאות בארץ. אם נקים את המוסד הזה של שלושת המוסדות, אז בכלל זה יהיה דבר פנטסטי. אנחנו תורמים לעיר. הוראת מדעי הים בבית הספר, אנחנו יזמנו כמה מיזמים שם, יש לנו קורס אוקיאנוגרפיה לתלמידים המחוננים, באים אלינו מכל מיני תכניות, ניצני מדע ואחרים. בשבוע שעבר, למשל. יש לנו פעם בחודש הרצאה לציבור, בין 60 ל-100 איש מגיעים מהעיר. אנחנו קצת רחוקים, עשר דקות נסיעה מהעיר, בשביל לשמוע על נושאים שקשורים למדע, ואנחנו אחראים על ייעוץ סביבתי בכל הנוגע לים, אם זה התפלה, תעלת הימים שהייתה, כל מיני דברים כאלה.

ואנחנו מקווים שהמרכז יעזור באמת ליצירת תעסוקה עתירת ידע. אני אתן לכם דוגמה מה זה תעשייה עתירת ידע. הרי הדגל שלנו זה מחקר בסיסי, אז אני אתן לכם דוגמה של משהו שנעשה על ידי תמר ועמית לוטן, לא באילת, אבל הם עשו את המחקרים אצלנו, הם היו תלמידים של אוניברסיטת תל אביב. הם שאלו שאלת מחקר, אתם רואים פה בפינה למעלה, את דג השושנים. הוא חי בין הזרועות של אותה שושנת ים והוא לא נצרב על ידה. היא כמו מדוזה, היא יורה תאים שורפים, והשאלה שהם שאלו הייתה שאלה בסיסית, איך זה שהדג לא נצרב. הם גילו חומר ביו כימי מסוים שמעכב את הירי של התאים הצורבים האלה. אז שני החבר'ה האלה, עם ראש פתוח, אמרו 'נקים חברת הזנק. אולי ניקח את החומר הזה, נבודד אותו ונשתמש בו למשהו שימנע צריבות'. היום הם מייצרים קרם הגנה משיזוף שמעורבב בתוכו החומר זה ואתה שוחה בים של מדוזות ולא נצרב.הם עשו כבר אקזיט. אין לי מושג בכמה הם מכרו את החברה, אבל אתה יכול לקנות את המשחה הזאת וכל זה נוצר מכאן.

יש עוד כאלה. למשל ספוגים שנחקרים אצלנו בצורה מאוד יסודית, גם אנשים מתל אביב שבאים לחקור. הספוגים האלה אוכלים כל הזמן חיידקים, הם צריכים להיות מוגנים מחיידקים, אז הספוגים מייצרים כל מיני חומרים שניוניים מאוד מורכבים, שאולי נמצא מהם תרופות למחלות. אנטיביוטיקה בטוח, אבל גם תרופות אחרות. אז אנחנו עובדים גם על זה.

זה חלק מהביו טכנולוגיה שהמחקר הבסיסי יכול לעזור, אבל יש לנו גם שיתוף פעולה עם החבר'ה של חקר ימים ואגמים והם מתעסקים בענף שלם של ביו טכנולוגיה שאנחנו לא נוגעים בו, כי הוא קשור לחקלאות ימית.

מה נדרש? למה אנחנו פה? אז ראש העיר וגם פרופ' טרכטנברג אמרו בדיוק מה צריך. אני חושב שאחד הדברים, ואני מצטער שפרופ' טרכטנברג לא פה, בתפקידו כראש ות"ת הוא היה מעורב בסעיף מספר 1, אנחנו רוצים מבחינת המכון הבין אוניברסיטאי, להבטיח את המשך פעולתו הייחודית של המכון בפורמט הבין אוניברסיטאי, אנחנו עובדים תחת ות"ת. אנחנו מקבלים מימון תחת ות"ת ויש בזה בעיות לא פשוטות, מה הבעיות? אדמיניסטרטיביות, חישוביות. בא סטודנט מתל אביב, מקבל אצלנו נקודות זכות בקורס, אז ות"ת משלמים לתל אביב, כי התואר הוא בתל אביב, אז אומרים 'יש מימון כפול'. אנחנו אומרים, תעזבו את החישוביות, תסתכלו על חזון. פריפריה וחזון. תראו מה אנחנו עושים, 1,700 מאמרים וכל זה. אנחנו רוצים שוות"ת תמשיך, אנחנו אוהבים את שבע האוניברסיטאות, החבר'ה שבאים אלינו. הקורסים אצלנו מצטיינים, כי חזי בא ללמד אצלנו וחזי הוא אחד מ-70. אז אנחנו רוצים שזה ימשיך. הבקשה שלנו לוועדה, אם אתם יכולים להשפיע על הגורמים המחליטים - - -

יש כאן נציג של הוות"ת, פרופ' חיים גורן.

כן.

אז אנחנו מבקשים שנסתכל על פריפריה וחזון ונמשיך. אנחנו מממשים את החזון כל יום, אל תיתנו לקשיים הבירוקרטים, מימון כפול או כזה דבר, לטרפד פעולה כל כך יפה. והיו רעיונות, להקים תאגוד וכל מיני דברים כאלה, שבאמת זה לא יכול לעבוד.

אנחנו חושבים שהמרכז, על מנת שהוא יתרום, וזה לא רק אצלנו, זה גם בחקר ימים, אנחנו צריכים להגיע לאיזה שהיא מסה קריטית. אנחנו כרגע נמצאים מתחת למסה הקריטית. לחישוב שלנו למכון זה סדר גודל של 10 עד 12 חוקרים. הייתה ועדת בדיקה מטעם ות"ת, ועדת ציפי שקד, שפרופ' גורן השתתף בה, וזאת הייתה ההמלצה שלה, להגדיל את מספר החוקרים למסה הקריטית הזאת.

אם אנחנו הולכים להקים את המרכז הזה אנחנו צריכים להקים לו מבנה. צריך איזה שהיא תשתית שממנה המרכז הזה יעבוד וממנו יהיה השילוב הזה בין יישומיות ומחקר בסיסי.

אנחנו צריכים ללמד יותר. כרגע יש לנו מגבלה חריפה, כמו שאמרתי, יותר משניים וחצי מבקשים על כל מקום וחלק מאלה שנדחים הם תלמידים מעולים ואנחנו פשוט לא יכולים לקבל אותם. יש גורמים מגבילים שהיינו רוצים לשפר אותם, אם זה עוד כיתות הוראה, אודיטוריום להרצאות וכו'.

אנחנו רוצים גם להיפתח לציבור באילת על ידי מרכז מבקרים, שגם אודיטוריום וגם מרכז מבקרים ישמשו גם את הציבור האילתי. אם אנחנו יוצאים לדרך אז צריך איזה שהוא מימון לשלב ההזנק. אחר כך אני מאמין שזה יילך. זהו.

זה באמת מרתק מאוד ומבחינת האתגרים אנחנו נבקש את ההתייחסות של האחרים בעניין הזה ובסיכום נראה איך אנחנו מקדמים את הדברים.

הזמן קצר ואני יודע שיש עוד רבים שמבקשים זכות דיבור, אז אנחנו נעבור מיד לד"ר חנה רוזנפלד, מנהלת המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת.

תודה רבה. אני רוצה לקחת אתכם טיפ טיפה אחורה בזמן לחזון גדול שבעצם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול ביחד עם המנהל הראשון של חקר ימים ואגמים, האלוף יוחאי בן נון, למעשה כבר בסוף שנות ה-60, חזו והגו והבינו את הפוטנציאל שהיה מהווה מקור להבטחת מזון העתיד, משהו שלמעשה רק היום הולך ומכה יותר ויותר הדים והבנה בעולם, והם הקימו למעשה לראשונה את המרכז הלאומי לחקלאות ימית דווקא באילת. המיקום שלו נבחר משום שכמו שתואר כאן, יש ייחודיות גם גיאוגרפית, גם אקלימית וגם אנושית.

המכון הזה שונה מהאקדמיה בכמה אופנים, מצד אחד הוא נוגע במחקר בסיסי, אבל מאידך הוא פועל במולטי דיסציפלינאריות. יש מטרות-על שמן הסתם ממלאות אג'נדה ממשלתית ובדרך הזו הכירו בנו ככלי תשתיתי התיישבותי.

דבר נוסף שהמכון מאפשר זה גם עבודה מרמה של מעבדה, כלומר אנחנו עוסקים ברמות מאוד בסיסיות של המחקר. כמו שתיאר אמציה, יש לנו אינספור דוגמאות לספק, אבל מעבר לזה יש לנו את היכולת לקחת את הנושא ולקדם אותו באמצעות מערכות שהן מביאות את זה עד כדי רמה מסחרית. כלומר המכון שלנו זקף לזכותו לאורך השנים, מעל ל-30 שנות הפעילות שלו, הישגים פורצי דרך. הראשון שבהם הוא ביות דג דניס. כשאני מדברת על ביות זה לא לקחת את הדגיגים מהים אלא לקיים מחזור חיים שלם במנותק מאוכלוסיות הבר שהיום ברור לכולם שהאוקיינוסים הולכים ומידלדלים. אם אנחנו נמשיך להפעיל את אותו לחץ דיג אנחנו נגיע בפחות מ-50 שנה לחיסול כל דגי המאכל ובעצם לקטסטרופה אקולוגית.

היכולת הזו לקיים חקלאות כזו הייתה מוצלחת ביותר וסיפקה פרנסה ליישובי דרום הערבה במשך שנים ארוכות ומאז למען האמת אנחנו פיתחנו חבילות ידע נוספות. היום ברור לנו לגמרי שיש את היכולות, יש את התשתית, יש את המבנה הנכון, כלומר שיכול לתכלל ולייצר את אותן חבילות ידע, אבל אנחנו כבר לא לבד. אם קודם, כמו שתיארתי, היינו די חלוצים בקונספט הזה של ללכת ולביית מינים ימיים לטובת המאכל, כי למען האמת דגים הם עדיין היחידים שעדיין ניצודים, בניגוד לכל חיות המשק האחרות שכבר עברו תהליך של ביות במשך אלפי שנה, אנחנו מדברים על ענף מודרני לגמרי. סך הכול 30 עד 40 שנות ביות יש לנו בהקשר של הדגים והמשימות שלנו הרבה יותר מורכבות. אם אני אתן לדוגמה את הנושא של פרה או כבשה וכן הלאה, בחרו מין אחד ואותו בייתו, במקרה של הדגים, בגלל שהתרגלנו לקבל שלל דיג אנחנו לא נסתפק בדג אחד. זה שבוית הדניס זה עדיין מצריך אותנו לעבוד על מינים נוספים, וזה רק בפן החקלאי שאני מתארת.

הפן הביו טכנולוגי זה לקחת ולהגיע לרמות של בידוד של חומרי טבע, חיסונים וכל התוספות הביו טכנולוגיות שנלוות לתעשייה החקלאית הזו. אלה הם דברים שאצלנו הם חלק מתהליך העבודה כשכמו שתיארתי קודם אנחנו מדברים על רב תחומיות ועבודה בהרמוניה שמאפשרת לנו להגיע לחבילת ידע שלמה.

התחלת להגיד שהיינו ייחודיים והפסדנו משהו?

אנחנו עוד לא הפסדנו, לשמחתי הרבה, אבל אם אנחנו לא נשנה משהו בהתנהלות שלנו אנחנו יכולים להפסיד. אנחנו היינו חלוצים. המודל שהגה האלוף יוחאי בן נון ובעצם אותה רב תחומיות, היום הוא מועתק לכל מדינות ים התיכון והן המתחרות העיקריות שלנו. כפי שאמרתי, העולם הבין שהים יספק את מזון העתיד ונערך לזה וצמצם פערים בצורה דרמטית עם השקעות עצומות לאורך השנים, במיוחד באירופה אנחנו רואים את המינוף של התעשייה הזו והמחקר שלה, שתומך בתעשייה הזו.

ואנחנו פה בורכנו, בניגוד לים התיכון, ששם יש לנו קשיים מאוד גדולים לקיים, באילת יש לנו תנאי סביבה אופטימליים, יש לנו יכולת ואותו גשר יבשתי שאנחנו מדברים עליו, כמו שאמציה תיאר קודם, הנושא של הסמיכות לירדן ושיתופי הפעולה, הם קיימים גם מבחינתנו. יתר על כן, פרויקט עכשווי שאנחנו כרגע מתחילים בעצם מאגד את כל מדינות צפון אפריקה, ממצרים עד מרוקו, להוציא לוב, וזה משהו שהוא כנגד כל הסיכויים ברקע הפוליטי וזה לנוכח הצורך, כי כולם מבינים שהם חייבים להצטייד באותם כלים שאנחנו יכולים לסייע כדי לפתור את אותה בעיית מזון עולמית.

שאלת אותי אם אנחנו מאבדים את הבכורה, אז אני חרדה, כן. אני לא אכנס לכל המורכבות של מה שרמז כאן ראש העיר, על הנושא של רה הארגון של מכוני המחקר הממשלתיים, שאליו אנחנו שייכים, אבל שש שנים אנחנו בשלב ביניים כשאין השקעות תשתיתיות. אם אני מדברת על זה שפנינו למודרניזציה ולתחכום, אנחנו לא נהיה חוטבי העצים ושואבי המים של העולם, לא נהיה אסם הגידול, אבל אנחנו בהחלט יכולים לחלוש על ההיי טק של החום הזה. דוגמת חישתיל, שאנחנו לא נייצר את כל הצמחים שבעולם, אבל אנחנו נייצר את הזרעים. אנחנו יכולים לקחת את אותם אלמנטים שהם עתירי ידע, ויש לנו את כל המומחיות לעשות את זה, כי אנחנו חלוצים בתחום, יש לנו את היכולות, פיתחנו ויש לנו הצלחות מוכחות. הרעיון הוא לתחזק את זה ולמנף את זה.

יתר על כן יש פה חלון הזדמנויות שמונח לפתחנו. אחת, זה החלטת הממשלה. כלומר זה לא רק אני טוענת, נעשו מבחנים כלכליים לבחון את הדברים האלה ומצאו שלאילת יש איזה שהוא ייחוד והייתה החלטת ממשלה שקבעה את אילת כמקום לאומי לנושא החקלאות והביו טכנולוגיה הימית. צריך לאשרר את ההחלטה הזו.

מתי הייתה ההחלטה הזו?

ב-2012. הדבר הנוסף שוועדת טייכר, שבחנה אותנו, אף היא מצאה את החשיבות הלאומית שלנו. כלומר אנחנו לא עוד מו"פ אזורי אלא בהחלט מרכז לאומי לתחום הזה. ודבר נוסף הוא חלון ההזדמנויות הספציפי אצלנו שלמעשה דור המייסדים הולך ומתחלף והיום אנחנו באינטנסיביות של קליטה של חוקרים צעירים. זה תהליך מאוד קשה. אני רוצה שכפי שאמציה בעצם תיאר ואמר שהוא התאהב בעיר הזו והוא הגיע כי יש לו עניין מדעי, אותו דבר אנחנו רוצים לקחת את החוקרים הטובים וכדי להביא אותם לפריפריה אנחנו צריכים לצייד אותם בתשתיות מחקריות נאותות כדי להיות ברי תחרות לאקדמיה במרכז הארץ.

יש לכם תכניות מסודרות, מה אתם צריכים, כמה אתם צריכים?

בניגוד לאקדמיה, זה מה שאני ניסיתי להסביר, אנחנו פועלים עם תכנית מאושרת, ועדות היגוי. אנחנו mission oriented, עובדים על מימוש אג'נדה ממשלתית.

צריך לבקש לחדש את החלטת הממשלה וגם ליישם.

יש החלטה ללא תקצוב?

אבל ליישם, לצקת בזה תוכן, לצקת בזה תאריכי יעד, תקציבים. חוץ מזה, ועדה בין משרדית של מנכ"לית, או להטיל את זה על איזה משרד, שהוא יתחיל להוביל את העניין הזה.

משרד התמ"ת הוביל את זה, אבל אתה נוגע פה בנקודה מאוד חשובה.

התמ"ת נהיה משרד הכלכלה, הוא כבר לא תמ"ת. כבר התחלפו כמה שרים וראש הממשלה מחזיק את המשרד. אני לא יודע כמה זה יכול להגיע רחוק, אבל אולי אפשר להטיל את זה גם - - -

הנושא הבין משרדי פה הוא מילת מפתח, אני חושבת שנגעת פה בלב העניין. הנושא הבין משרדי פה הוא קריטי מאוד, כי כן צריך לראות את הראייה הכוללת של התהליך. אין לי ספק שהמרכז הזה גם בעבר וגם בהווה, ואני מאוד מקווה שנצליח לייצר מצב עתידי נכון, יכול להיות מנוע צמיחה כלכלי, שזה החזון שהועלה כאן על ידי מר מאיר יצחק הלוי, ראש העיר. יש לנו את היכולות האלה וצריך את המימוש ואת העזרה ואת הסיוע התשתיתי.

הדבר הנוסף שאני חושבת שהוא חוזק, ואני אפנה את הבמה לקמפוס בן גוריון, זו העובדה שעכשיו נוספה לנו עוד מכפלת כוח, בכך שהקורסים לביו טכנולוגיה ניתנים בקמפוס אילת. אנחנו מרצים בקמפוס ולמעשה יוצרים איזה שהוא HUB. כלומר יש כאן סינרגיה שאין לי ספק שאם יבצעו את המכלול ואת הניהול הנכון של איגום המשאבים האלה, הוא יביא לתוצאה הרצויה.

תודה רבה על הדברים. באמת השכלת להציג אותם בצורה נכונה ואפילו מרגשת, בעיקר בחלק המקצועי של העניין, כמה זה חשוב. אני גם כל הזמן מזכיר, ראש העיר לא נמצא פה, אז אני כן יכול להזכיר, לא בכל מקום גם כשיש חשיבות יש שיתוף פעולה ושראש עיר רואה את זה כדבר מאוד מאוד חשוב ויש לו את הרצון. יש את כל הכלים למה כן לעשות את זה , הם נמצאים וצריכים לקבל את ההחלטה הנכונה ואת היישום. אתה רוצה להשלים את הדברים?

אני רוצה לציין עוד משהו, היות שחנה הזכירה את הנושא.

אתה המנכ"ל של החברה?

לחקר ימים ואגמים. אתה העלית את הסוגיה החשובה מאוד של התיאום הבין משרדי וגם חנה הזכירה את העניין. כמכון שיש לנו עוד שתי יחידות בצפון ואת היחידה באילת, אנחנו מנסים לגבש אסטרטגיה לאומית בכל הנושא הזה והיא קשורה בתיאום בין משרדי והיו על זה מספר החלטות ממשלה. גם כאן, אני מאוד מברך על הדיון הזה ואני חושב שזה חשוב מאוד לקדם את כל מה שגם אמציה אמר וגם מה שחנה העלתה בעיר אילת, אבל חשוב לקשר את זה לראייה אסטרטגית כללית של מדינת ישראל בכל מה שקורה בתחום הים. זה בעצם התיאום.

אנחנו כרגע לא בדיון הכולל, אלא יותר בדיון הממוקד בעיר אילת, אבל אני רציתי רק לציין שחשוב מאוד להתייחס לזה ברמה הלאומית ולמפות את זה גם מבחינת ההעדפות השלטוניות בצורה כזאת שבאמת אפשר יהיה להוציא את זה לפועל וליישם את זה בצורה מהירה יחסית.

אני דווקא חשבתי לעצמי שאם כל המערכות שאנחנו רוצים להקים, או כל המרכז הזה, זה היה בין חדרה לתל אביב, היו כבר מוצאים את ה - - - אם זה היה קרוב לעין זה גם היה קרוב ללב. יש לי הרגשה שבגלל שזה רחוק, לכן גם רואים את זה - - - אילת, זה עיר תיירות, 'מה, אנחנו נרחיק עם המדע כל כך רחוק לשם? נעשה את זה קרוב'. אתה אומר שהבעיות שלך הן גם בעיות בכלל, המאמצים לא נעשים גם בצפון. כשאתה אומר צפון, איפה זה נמצא בצפון?

יש לנו את המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה בחיפה, בתל שקמונה על הים, והיחידה לחקר הכנרת באתר ספיר בכנרת. רק עכשיו בדרך הנה שמעתי בחדשות, הייתה כתבה על פעילות של אדם טבע ודין, יחד עם חברי כנסת אחרים, להקים רשות ים חדשה, כדי לעשות איזה שהוא תיאום כללי של כל הנושא של הים. אני לא אומר שאני בעד הדבר הזה, אבל אני חושב שישנם משרדים שהם אמונים על תחומים שונים וצריך להביא אותם לעבוד יותר ביחד כדי לקבל את ההחלטות האלה.

טוב, בסדר גמור, תודה. באמת השלמת את הדברים.

קמפוס בן גוריון, פרופ' נדב ששר.

אוניברסיטת בן גוריון באילת, הקמפוס מכיל בתוכו מספר רב של מחלקות. יש לנו כ-1,000 תלמידים בסך הכול, מתוכם 60% אקדמי והשאר תכניות לא אקדמיות. נמצא איתי גם פרופ' צבי הכהן, שהוא רקטור האוניברסיטה, רק בתור הדגמה עד כמה אוניברסיטת בן גוריון רואה חשיבות בקמפוס ובאקדמיה שבו. אנחנו הזרוע השלישית של הקונסורציום או של הקבוצה של המכון הבין אוניברסיטאי, המרכז הלאומי לחקלאות ימים ואנחנו עובדים בתיאום מלא, כאשר אנחנו מבצעים גם מחקרים וגם הוראה, לא רק של קורסים בודדים, אלא למעשה את כל התואר, מתואר ראשון ועד תואר שלישי ואפילו פוסט דוקטורט.

אבל אנחנו נמצאים כמו כולם במחסור מאוד גדול ואני דווקא רוצה להדגיש מקרה פרטי שמדגים את המצב, שהיה לנו ממש לפני מספר חודשים. סטודנטית מארצות הברית פנתה בבקשה לעשות דוקטורט אצלנו באילת. התחום שלה היה תחום משיק, כלומר ים ופסיכולוגיה ביחד, נושא מעניין, קשור להתנהגות דולפינים, נושא בעל ערך מדעי. נאלצתי לומר לה 'אני מצטער, גברתי, נושא מעניין, את מועמדת מצוינת, אין לי מנחים, אין לי מי שינחה אותך'. אין כוח אדם. לא התייאשה, מצאה לה מנחים בארצות הברית, הם אפילו שילמו לה את המלגה. היום היא מתנדבת, עושה את המחקר אצלנו דרך אוניברסיטה בקליפורניה. במקום שאנחנו נקדם את התחום שלנו, את המחקר אצלנו, אנחנו בעצם נותנים שירות למתנדבים כאלה ממקומות אחרים. יש לי חוץ ממנה עוד אחת מהולנד ועוד אחת מגרמניה עם סיפור כמעט זהה, כל אחת והמקרה הפרטי שלה.

הידע שאנחנו מייצרים מופץ בעולם, סטודנטים שלנו, אלה שגמרו, למדו, חקרו אצלנו, היום הם מבצעים מחקר יישומי בשיקום סביבות ימיות בטנזניה, בפיליפינים, בקולומביה, בהונדורס, בטורקיה, כמובן בארצות הברית, כאשר יש לנו יכולת להפוך את זה למרכז שאנחנו לא רק נפיץ את הידע שסטודנט בא, לומד והולך הלאה, אלא נשמש בתור מרכז מקיף.

יתרה מזאת, אחד היתרונות של אוניברסיטה שבאה עם תחום רחב של דיסציפלינות זה היכולת לקשר תחומים שונים כמו למשל מלונאות וים. שאלה פשוטה, כמה שווה הערך של הים, לא רק מה הוא שווה מבחינת מה אפשר להוציא, דגים או מחקר, אלא שאלה הכי פשוטה ,נדל"ן, נוף לים, כמה זה שווה, האם זה משנה משהו, מה מצב הים. האם בחיפה, אם הים יהיה מזוהם או לא, ישתנה ערך הנדל"ן, ערך הדיור. שאלות מהסוג הזה אלה שאלות שאנחנו עוסקים בהן, יכולים לספק אותן ויכולים להרחיב אותן.

אם אני מסתכל על ההצגות השונות, כל אחד מהגופים וכולנו ביחד מבקשים דבר אחד מאוד פשוט, קחו החלטות, קחו הצעות שכבר הוצעו, שכבר הוצגו, ותיישמו אותן, תיישמו אותן לאורך זמן. הייתה הצעה של הוות"ת לגבינו, תכנית שנקראת תכנית ה-100 מיליון שהתבססה על השקעה נמשכת של הוות"ת כמו שהיא עכשיו על פני חמש שנים, שמגיעה לכ-60 מיליון שקל, המספרים לא מדויקים, 10 מיליון שקל מיהדות טורונטו שגם התחייבו ועוד 30 מיליון מהמדינה, ויכול להיות שזה יהיה 35 מיליון. הדבר הזה הוצע על ידי הוות"ת לפני חמש שנים. בגלל שזה לא יושם, שזה לא קרה, התחלפה ממשלה, סיבות טובות וברורות אנחנו הפסדנו. אנחנו מפסידים בידע ומפסידים בתלמידים. יש החלטת ממשלה לגבי מרכז חקלאות ימית, יש את הוועדה שהייתה לגבי המכון הבין אוניברסיטאי, כל אלה כולם המליצו לפתח, להמשיך לקיים ולהגדיל את זה.

אם ניישם את ההחלטות שכבר התקבלו, את היוזמות שכבר התקבלו, ונמשיך אותם לאורך זמן, למעשה נבטיח את כל המרכז, את המערכת, לאורך זמן כך שהיא תגדל וכל המוסדות ביחד יוכלו להקים משהו שהוא הרבה יותר גדול מאשר סכום חלקיו.

תודה רבה. זה באמת מתסכל מאוד שהחלטות שכבר הגיעו להחלטות ממשלה, שכבר הכירו בחשיבות ויודעים וזה לא מיושם. חילופי שלטון לא צריכים להשפיע על רצף שלטוני, על רצף של עשייה. זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, שבאמת הדברים האלה הם הגורמים להפסיק את כל הנושאים החשובים האלה. אני גם רואה שאני לא יודע עוד מי לוקח את האחריות, זה לא נמצא, אני לא רואה את השר היום. אני ישר חושב, תוך כדי שאתה מדבר, אני אפנה לראש הממשלה, בסדר, אני אפנה לשר. אני יכול לפנות למזכיר הממשלה, לממשלה עצמה, כוועדה של הכנסת, שאנחנו אמונים על הפיקוח על עבודת הממשלה, זה התפקיד שלנו, זו האחריות שלנו ובאמת לקדם את זה ונעשה את זה. אבל אם לעשות עוד צעד אחד קדימה ולקחת את השר שהוא האיש המעשי, עם מסרים חדשים ועם מוטיבציות חדשות, עם יעדים חדשים, לבוא ולהגיד לו 'תשמע, זה אתה, בוא תראה, נעשה ישיבה, תפגוש את האנשים, תשמע, אני מוסר לך את המסר על מה קורה, מה ההפסדים שלנו, מה היכולות שלנו', מה המשמעויות של כל מה שאתם הצגתם, ואני עוד לא רואה את הכתובת עם מי אני מדבר.

אולי שר המדע.

קודם האוצר שלח נציג, הוא כבר יצא, הנציג של משרד החקלאות. אתה?

כן.

זה שיצא היה מטעם האוצר.

משרד האוצר שלח רפרנט שאחראי על החקלאות. אני לא מדבר על משרד החקלאות, אני מדבר על האוצר, הוא כנראה גם הבין שאני בחלק שלי, הוא לא כל כך - - - כי האוצר באמת האוצר, אבל מי שם, איזה רפרנט, על מי הוא אחראי, גם לא ברור. אנחנו נגיע לזה בדברי הסיכום.

אני רוצה שנתכנס, אנחנו מוגבלים בזמן. פרופ' צבי הכהן, אתה רוצה להשלים? אנחנו מברכים אותך על עצם הנוכחות שלך פה, כפי שאמר נדב, זה אומר על החשיבות, זה מציף את החשיבות או מחדד את החשיבות של הדברים. ד"ר יצחק מקובסקי, עם מצגת קצרה שיש לך גם כן. רק תציג את עצמך.

אני חוקר באוניברסיטת חיפה, אבל מגיע לפה כנציג המרכז הישראלי לחקר הים התיכון שהוקם בשלוש השנים האחרונות. השם חיפה עלה פה באיזה שהוא היסוס כמה פעמים ואני רוצה להגיד שאני באתי להגיד פה שאנחנו לא רק תומכים, אנחנו תומכים ואפילו רוצים לדחוף יותר רחוק את הנושא הזה. אני רוצה רגע להוציא את זה מהקונטקסט של אילת ולהגיד שהים בנפשנו. הים בנפשנו בתמונה הגדולה, ברמה הבינלאומית ואני יכול לדבר על זה שעות. אני לא אעשה את זה כרגע. הים בנפשנו ברמה הישראלית, חצי משטח מדינת ישראל הוא ים ואנחנו לא יודעים עליו כלום. זאת המפה שקיימת כרגע בידינו כדי לבטא מה קורה באותו חצי של הים. רואים שהכול רק תכלת, אנחנו ממש לא יודעים .

מה החלק של אילת בעניין הזה? אני אתחיל מהרמה האישית. אני אישית התאהבתי בים באילת. אני הייתי מדריך צלילה באילת, אני הייתי סטודנט תושב אילת וכך הגעתי לאילת. אני רוצה להגיד שזה לא רק אני, חלק גדול מקהילת חוקרי הים בישראל עברו - - - ואני מייצג משהו כמו סדר גודל של 400 חוקרים, הם עברו דרך אילת וקיבלו המון מאילת. זאת אומרת לאילת יש תפקיד מהותי בכל העניין הזה, גם כשאנחנו מדברים על התמונה הגדולה יותר של הים התיכון. חד משמעית.

בכל מוסדות המחקר הישראליים ובסך הכול יש פחות מ-1,000 איש שעוסקים בים. במדינה שחצי משטחה הוא ים. רק כהשוואה, משכתי מהאינטרנט את וודסול, מוסד מחקרי אחד בארצות הברית, הגדול, אני מודה, אבל שם לבד מועסקים 1,000 איש עם תקציב תפעולי שנתי של 250 מיליון דולר. איפה אנחנו ואיפה המוסד היחיד הזה? להבין שאין פה ספק, קידום חקר הים ומשאביו במדינת ישראל הוא דבר חיוני, הוא דבר מבורך, שאף אחד בכלל לא יחשוב.

אני רוצה לספר בכמה מילים על מה שיש לנו ואולי קצת נשתמש בזה כאנלוגיה למה אנחנו מצפים שיקרה שם. האקדמיה הלאומית בשנת 2011 הכירה בחשיבות של הים התיכון ובהזנחה ארוכת הימים של מה שקורה בים התיכון ובעצם יצרה איזה שהיא תנועה במטרות של יצירת תשתית מדעית ישראלית לחקר הים התיכון, ואני אומר שזה חקר הים, ושיתוף משולב תעשייתי, מדעי וממשלתי, שזה דבר שהוא חיוני וחשוב.

ב-2012 החלה ההקמה של המרכז וחתמו על זה, דבר שהוא לא רגיל, חתימות של נשיאי שש אוניברסיטאות פה, כיום זה שבע אוניברסיטאות, ושני מכוני מחקר ומכללה. כשאנחנו מדברים על הים אנחנו מדברים על מכלול אדיר של תחומים והנה, כל האוניברסיטאות - - -

תוצאות. אחת התוצאות זה שהייתה דחיפה סוף סוף לקבל ספינת מחקר מודרנית במדינת ישראל. אני חייב לומר, התקציב של ות"ת היה 20 מיליון שקל. על זה אנחנו מדברים, ועם זה עוד 20 מיליון שקל יגיעו מהמדינה כתגובה להקמת ספינת מחקר. ברק היום לא נח כדי להקים אותה ולהביא אותה למים. אחת הדוגמאות זו הקמה של מתקן אסטרטגי לחקר הים העמוק בחיפה, כתשתית לאומית ופה לבד יש לו השקעות של יותר מ-50 מיליון שקל.

אני רוצה להגיד, אל"ף, זה נכון וזה חיוני, 50 מיליון שקל לא מספיקים לאילת, בוודאי לא מספיקים לתחום הכללי. אני רוצה להגיד שראוי שהוועדה הזאת, לא רק שתעודד את היוזמה הזאת, אלא גם תעלה על סדר יומה את הנושא הכללי יותר של חקר הים במדינת ישראל. זה נושא קריטי, זה חיוני. אני לא אכנס לפרטיים, יש פה פרטים שאותם הצגנו ונציג, אבל זהו.

תודה על הדברים. אני אגיד בשקיפות מלאה, אני אספר את האמת, לא הייתם מוזמנים בשלב הראשון, אמרנו שאנחנו נתמקד בים סוף, זה לא היה הנושא, אבל ביוזמה שלכם ובאתם מרצון וזה באמת מחמם את הלב, לבוא ולהגיד שאין תחרות בעניין הזה. זה גם מסר. כולנו רואים את החשיבות של חקר הים, אנחנו היום ביום אילת, אבל אנחנו נקדם את הנושא הזה, ניקח את זה כמשימה, כיעד, כחשיבות לאומית, לקדם את כל נושא הים, כפי שאמרת, אז זה גם ים סוף וגם הים התיכון וגם דברים שיש, ודאי משקיעים, אבל באת לכאן לחזק את הדברים וזה מאוד חשוב ונכון, לכן אנחנו שמחים על שטרחת להגיע.

נעם מוזס, משרד החקלאות, מנהל תחום חקלאות ימית.

אני שמח שהדברים נאמרו באמת על הים התיכון, כים שמדינת ישראל היום מ שקיעה הרבה מאוד מאמצים בפיתוח הים התיכון - - -

אל תשכח שאנחנו היום ביום אילת.

אני בדיוק מכוון לעניין הזה. לכן חשוב שתפקידה של אילת ומוסדות המחקר המצוינים שפועלים בה לא יישכח, כי בגלל ההתעסקות בים התיכון נוטים לשכוח את הפנינה הזאת ואת המקום המיוחד הזה. אני אולי אגיד קצת דברים על איך אנחנו במשרד החקלאות מסתכלים על הנושא הזה של הפעילות באילת. ברק הזכיר את הראייה הרחבה יותר, הבין משרדית, מבחינה לאומית. אנחנו היום מייבאים את רוב המזון בנושא הדגים ומייצרים מעט מאוד ואנחנו מעוניינים במשרד החקלאות לשנות את הפרופורציות, אנחנו רוצים להגדיל את הייצור המקומי מסיבות שונות, כולל לקדם ייצור של מזון טרי ובריא ישראלי. זה באמת באמצעות חקלאות ימית.

בנוסף לזה אנחנו רואים בתחום של החקלאות הימית מנוף לקידום של יצוא של טכנולוגיות, יצוא של תשומות. חנה הזכירה את הנושא הזה של קשרים עם מדינות שכנות. יש היום יצוא שהולך וגדל של תשומות לייצור כמו הנושא של מזון ודגיגים שמיוצרים רק בישראל, במערכות, והמחקר בתחום של החקלאות הימית הוא מנוף חשוב להרחבת הנושא.

המוטיבציה השלישית היא באמת קידום הפריפריה. אנחנו, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רואים חשיבות בהמשך הפעילות של חקלאות ימית בדרום הערבה. הכלובים בזמנו שפעלו במפרץ היוו מרכיב של עד 40% מההכנסות של חלק מהיישובים בדרום הערבה ואחרי סגירה של החוות באילת נוצרו שם בעיות כלכליות לא פשוטות. אנחנו מעוניינים להחזיר את הפעילות בהיקפים שהיו בים, אבל במערכות יבשתיות באילת וידידותיות לסביבה, חקלאות ימית ירוקה, ואנחנו עוסקים בזה היום, בתיאום עם כמה וכמה משרדי ממשלה, כולל משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה.

המאמץ העיקרי אכן מושקע בים התיכון, אבל המרכז הלאומי לחקלאות ימית נמצא באילת. מנקודת מבטנו, אם המרכז הזה לא ימשיך לפרוח ולגדול אז העתיד של החקלאות הימית בישראל הוא קצר, כיוון שהמקום הזה מייצר את העתיד ואת הפיתוחים ואת המינים החדשים ואת הטכנולוגיות החדשות ולכן יש חשיבות לאומית להמשך הפעילות של המרכז הזה.

אני אסיים ואני אגיד שאם אתה ניסית לזהות איזה שהן פעילויות קונקרטיות שיכולות לעלות מהדיון הזה, מעבר לתמיכה במרכז מחקר ים סוף, הוועדה הזאת עמדה מאחורי המלצות של ועדת טייכר, מינה טייכר, שהייתה מדענית של משרד המדע, והיו לה כמה המלצות. יכול להיות שראש העיר נגע בזה, חנה הזכירה, אני לא מתייחס לרה-ארגון - - -

אנחנו ננסה לקיים ישיבה מיוחדת בנושא הזה. אני מבין שיש החלטת ממשלה שאתם - - -

אם מתייחסים בהקשר של תשתיות, אותה ועדה המליצה שהממשלה תשקיע, והיא אפילו נקבה בסכומים, לאורך זמן בתשתיות במלח"י.

וזה עדיין לא מיושם.

לא מיושם.

ואני לא מתייחס לרה-ארגון, אני מתייחס לנושא של התשתיות. מגיעים אלינו לביקורים שרים ואנשים ממדינות שונות, אנחנו רוצים להביא אותם לאילת, למרכז הלאומי לחקלאות ימית והמקום לא נראה טוב. אני חושב שהנושא הזה הוא - - -

הוא נראה טוב, הוא יכול להיראות יותר טוב.

אני לא מדבר על האנשים ועל האיכות של העבודה, צריך להשקיע בתשתיות. יש החלטה או המלצה של ועדת מינה טייכר ומה שחשוב זה להגיע לאפשרות לממש אותה.

תודה רבה באמת על הפעילות שאתם עושים ואני מקווה שתעשו את זה ביתר שאת, אבל עדיין לא משרד החקלאות הוא המשרד שאנחנו רואים שהוא צריך לתכלל את הכול. כמובן שלכאורה זה משרד הכלכלה שצריך לעשות את זה, אבל השותפות שלכם, מה שאתם צריכים ואנחנו מברכים על שיתוף הפעולה ואנחנו גם מקווים שהוא יתוגבר.

יש לנו עוד שני דוברים, אם עוד מישהו ירצה להתייחס, בבקשה. אז נציג הוות"ת, פרופ' חיים גורן, ואחר כך שמחה הראל, כמנהלת בית ספר. פרופ' חיים גורן.

אמת, אבל אני אבקש דווקא מאמיר גת, הממונה על האוניברסיטאות והמחקר בוות"ת, להתחיל ואני אומר את דברי אחר כך.

אם הוא איש בשורה אנחנו נשמח.

אני אתאר את המצב כמו שהוא היום. ות"ת נמצאת באילת מזה שנים, אמרנו את זה גם בוועדה הקודמת שהיינו, בוועדת החינוך. היא נמצאת באילת מזה שנים, תומכת בפעילויות משמעותיות שם. שני הגופים שאנחנו מתקצבים אותם, האחד זה קמפוס בן גוריון באילת והגוף השני זה המכון הבין אוניברסיטאי באילת. הרבה שנים אנחנו מתקצבים את שני הגופים. במהלך הדרך היינו גם שותפים להרבה מאוד ניסיונות לשפר, לשדרג, להוסיף תקציבים וככה וככה. עד היום הדברים לא קרמו עור וגידים, לפני כחודשיים בערך, עוד לפני שהכנסת החליטה על יום אילת, או לפחות לפני שאנחנו ידענו על יום אילת, החלטנו לעשות מאמץ נוסף בנושא הזה. לצורך העניין שכרנו את שירותיו של פרופ' חיים גורן מתל חי, שהיה חבר ות"ת בעבר. שוב, לסקור את האפשרויות האקדמיות בעיר אילת ולהמליץ המלצות להמשך. עד כאן, תודה.

אמציה, אתה העלית משהו שהיה קשור לוות"ת, אתה רוצה לחזור על זה?

אמיר יודע וגם חיים יודע.

לא, אנחנו כוועדה, לא כביקורת.

כן, אנחנו מאמינים בכל לבנו, ואני אומר אנחנו ואני מייצג למעלה מ-75 אנשים שחתמו על עצומה בעניין הזה, כל חוקרי הים בארץ למעשה, או 99% מהם, אנחנו מאמינים שמה שנעשה באילת זה מימוש של חזון ו - - -

דיברת לגבי ההתחשבנויות.

יש פה בעיות ואם אנחנו נתמקד בפסיקים הקטנים ובמשוואות ונפתור את המשוואות ולא ייתכן שיהיה מימון כפול, כמו שאמרתי קודם, או בדברים קטנים כאלה, אנחנו יכולים להיות צודקים, מבחינת העקרונות של העבודה, כי באמת כל אוניברסיטה צריכה לקבל מימון בהתאם למה שהיא מלמדת או דברים כאלה, אבל נפסיד אוצר, שאין דבר כזה, ואני מתייחס למילותיך לפריפריה. אין דבר כזה כמו המכון הבין אוניברסיטאי בשום מקום בעולם, ובדקנו. באו לפה הקנדים, משלחת גדולה עם אותו תורם שהוזכר, נציגים שלו והם שאלו איך אפשר לעשות מכון כזה בקנדה. כפי הנראה אפשר לעשות את זה בטונדרה, על יד הקוטב או משהו, למה זה עובד באילת? כי אנחנו בפריפריה. אז אני חושב שאין פה חיסרון - - -

נכון. אולי צריך להכניס עוד מדד, צריך לחשוב על זה, אני באמת פונה לוות"ת - - -

שיתוף הפעולה הזה הוא אפשרי, מי שמתחרה ב - - -

ואפשר גם להחריג אותו. אני אומר לך, הגוף הכי קשה להחריג וגמישות שיש במדינה, כל הבירוקרטיה, זה ברשות המסים. יש לנו לפעמים כל מיני תובנות שאנחנו רוצים להגיע עם רשות המסים, דברים שהם מאוד הגיוניים, שיכולים לקדם, והם אומרים 'אנחנו לא רוצים לפתוח שום דבר, אנחנו לא מחריגים שום דבר, פתח אחד יכול להביא לנו', מאוד מאוד קשה איתם, עם כל המשרדים, ואני אומר שהם ידעו להתגמש באילת. הם ניסו להחזיר חזרה ולא נתנו להם, מכיוון שאנחנו חושבים שהיא לא רק פריפריה, היא באמת פריפריה מיוחדת, לאילת יש את הייחוד שלה, אנחנו לא רוצים שהיא תישאר פריפריה, אנחנו לא רוצים להנציח, אני חושב שיש את האפשרות שהיא תהיה, אמנם מקום רחוק ומיוחד, אבל יהיה לה מעמד משל עצמה.

לכן אני אומר, אולי באמת לנסות לפתור את הבעיות שיש בהתחשבנויות ובדברים אחרים, להחריג את זה גם בעניין הזה ומי שנמצא ועושה קורסים באילת, אז זה מובן, בגלל הצורך ובגלל הבעייתיות שיש בזה, יכול להיות ששם ההתחשבנויות צריכות להיות אחרות. אני משאיר את זה כבקשה, כמשאלה.

אם אני רק יכול להגיב, אני לא לגמרי ירדתי לסוף דעתך. אנחנו היום לא מתחשבנים, הקיצוב הוא גלובלי, אנחנו לא יורדים לרמת מספרי סטודנטים וככה.

אבל מגיע סטודנט באוניברסיטת תל אביב, בא לקורס באילת, אבל את התקציב מקבלת אוניברסיטת תל אביב, הם לא מקבלים את זה מכיוון שאתם את הסטודנט ככל הסטודנטים. אולי אוניברסיטת תל אביב צריכה לתת את זה, להתחשבן איתכם, אבל זה לא עובד ככה. אולי צריך לקדם את הדברים.

אני חייב לציין שוות"ת מממנים אותנו - - -

זה לא מתוך תלונה שלך וזה לא בא ממנו, זה בא ממני. יש לכם מערכת יחסים טובה ואתה מעריך ואתה לא - - - זה יצא לך, העלית את זה במכלול, אבל אני מנצל את המקום שלי לנסות לפתור את זה, זה לא צריך לפגוע בשום דבר במערכת היחסים וההכרה וההערכה שיש לכם. אנחנו נמצאים פה בעניין הזה, ביום זה, כדי ל - - - אני מבין שיש עוד כמה דברים, אבל את האפשרות באמת להרחיב.

אנחנו צריכים להתכנס מבחינת הזמן, אבל אנחנו נשמע בסבלנות את שמחה הראל, מנהלת תיכון רבין באילת.

בוקר טוב ותודה.

טרחת להגיע מאילת לכאן.

רבים מאיתנו. אנחנו בכל הוועדות, באהבה. כ-30 תלמידים מדי שנה, בוגרי י"א-י"ב, בוחרים במסלול של עבודות גמר ב-5 יחידות לימוד בתחומי מדעי החיים, סביבה, פיזיקה, כימיה. ילדים אילתיים שברור שברגע שהם טעמו את טעם עבודת החקר הם הולכים למסלולים האלה באקדמיה. לכל ילד כזה אנחנו מחויבים להצמיד מדריך פדגוגי, אקדמי, שילווה אותו בעבודה המדהימה שהוא עושה לאורך שנתיים ולפעמים שלוש שנים. כל המכונים והגופים שיושבים סביב השולחן הזה שותפים לנו ואנחנו ממצים ואנחנו נעזרים, אבל רבים מתלמידינו נאלצים להצפין למכון רמון ולוייצמן ולאוניברסיטת בן גוריון ולעתים לירושלים, למצוא את המנחה האקדמי שימשיך וילווה אותם, כי זאת עבודה מאוד מאוד קשה, שנדרשת גם מאותו מנחה.

אין לי ספק שהילדים האלה, שנכנסו למסלול הזה, יבחרו בהמשך לימודיהם האקדמיים במחקר ובמדעי הסביבה ובים. העבודות שלנו מוצגות ברחבי הארץ וזוכות במקומות הראשונים. היו גילויים מדהימים של מיניות סוסוני הים וצבי הים, עבודות חקר שנלקחו למוסדות אקדמיים בעולם להמשך עבודת המחקר. יש כאן דור נפלא שיכול למצוא באמת בית במכון הזה שיקום.

יפה מאוד. לנו היה יום המדע בכנסת, קיימנו כמה ישיבות כאן בוועדת המדע ודיברנו, גם עם משרד המדע הקודם ומשרד המדע העכשווי, הם דיברו על כך שהוא רוצה לראות את הצעירים והצעירות יותר שחושפים בפניהם ומאתגרים אותם דווקא בנושא המדע, פיזיקה, כימיה. אנחנו יודעים שיש בזה חסר במקומות אחרים. אנחנו רואים שמקום מגורים, שקרוב אליו הדברים האלה, זה מגביר באופן דרמטי, זה מספר דרמטי בתוך הבוגרים שלכם שהם מצאו את היעד שלהם, את העתיד שלהם והם מפתחים את הכישורים שלהם בכיוון הזה. זה כשלעצמו במקום שגם מתאים לכך. גם בירושלים אנחנו צריכים לחזק את זה, אבל כשיש את כל הכלים, לכאורה רק צריך לתגבר אותם, שנמצאים בעיר כמו אילת, אין ספק שצריך.

אנחנו גם נפנה לשר החינוך בעניין הזה, אני מניח שהוא מודע, אבל אני חושב שגם כל המשרדים צריכים להיות. אני חושב שיש בעיה של חוסר מודעות בעניין הזה. אני כירושלמי, בכלל אילת פחות מוכרת בחלק המדעי שלה וביכולות שיש לה, יש לה הרבה מה לעשות ויש לה רצון לעשות, ורק בחלק התיירותי ודברים מסגנון כזה. בשביל זה אנחנו נמצאים כאן היום, בשביל זה אנחנו מקיימים את הדיון הזה. פרופ' גורן, רצית להשלים משהו בעניין הזה?

שני משפטים קצרים. כיוון שאני רק נכנסתי לתפקיד ואני נותן לעצמי את חודש החסד ללמוד את העניינים ואני יורד בסוף השבוע לאילת, גם אני פריפריאלי, מה לעשות, תל חי, אילת, אני יורד בסוף השבוע לאילת - - -

ממטולה עד אילת.

בדיוק, אני באתי משם ועכשיו אני חוזר לשם. אז אני נותן לעצמי את החודש ללמוד. אני התחייבתי תוך שלושה חודשים להגיש דוח ביניים ותוך שישה חודשים להגיש את הדוח הסופי שלי, על פי ההנחיות שקיבלתי מוות"ת ומל"ג.

מכריחים אותך להיות תלמיד חכם.

נכון, הגדרה נהדרת. אני הקשבתי היטב לכל מה שנאמר כאן, חלק מהאנשים אני גם עומד לפגוש בימים הקרובים. אני חושב שכל זה יילקח כמובן בחשבון בדוח שלי. אני אמור למסור דוח והמלצות למל"ג ולוות"ת והלאה אני גם ארשה לעצמי, כמו שעשיתי עם יושב ראש הוועדה הקודמת, לזמן את עצמי לפגישה איתך בנושא הזה, כשאני אראה קצת יותר את הדברים.

אני אשמח.

אני חושב שהדוח הזה, כשהוא יילך הוא בוודאי יצטרך גיבוי של האנשים הפוליטיים כאן בבית הזה.

יפה מאוד. בסדר גמור, אני מוכן ומזומן לשיתוף פעולה בעניין הזה ואנחנו מאחלים לך הצלחה. יש מישהו שרוצה להוסיף עוד לפני סיום?

אני חזי גילדור מהאוניברסיטה העברית, אני חוקר גם בים התיכון וגם באילת. אני רוצה לחדד כמה נקודות שאני חושב שהופכות את ההחלטה הזאת להרבה יותר קלה מהרבה מקרים אחרים. אין פה תחרות על איפה ימקמו בית ספר לרפואה, את המרכז לחקר הים התיכון אפשר לעשות רק בים התיכון. חוקרים שנקלטים במכון הבין אוניברסיטאי גרים רק באילת, הם לא עובדים באינטל וגרים בתל אביב. סטודנטים שנמצאים שם במעונות, עושים את הקניות שלהם ומבלים באילת כי אין להם שום מקום אחר ללכת. כלומר מהרבה בחינות ההחלטה הזאת היא פשוט טריוויאלית.

נכון. היא ממנפת בהרבה דברים, אין ספק. קיימנו דיון של שעה וחצי, אנחנו רואים את היתרונות. אני חושב שאם הייתה בעייתיות היא הייתה צפה. לכאורה רק צריך לקבל את ההחלטה ולעשות את המעשים הנכונים בעניין הזה וזה מביא אותנו לסיום.

לפני סיום אני עוד אגיד לכם, מנהלת הוועדה מזכירה לי, חצי התנצלות, חבר הכנסת יצחק הרצוג היה אמור להיות כאן בישיבה הזו, הוא היום לא נמצא בארץ, אבל הוא רצה להופיע בפני הוועדה ודווקא בנושא הזה, הוא אמר לי לא פעם בשיחה שהוא קרוב לנושאים האלה והוא רוצה גם לתרום את עצמו למען הדברים האלה. אני לא יודע אם יודעים את זה, אבל הסבא, הרב הרצוג, קיבל תואר דוקטור מאנגליה - - -

תכלת וארגמן.

והמחקר שלו היה גם מחקר בתחום הימים, זה היה הנושא של התכלת, הציצית והתכלת, החילזון.

אני חייבת לומר שעל הפרק כרגע לגדל, אנחנו הצלחנו לרבות את החילזון הזה ואנחנו רוצים לבחון את היכולת לחדש את הייצור המקראי המקורי של הפקת התכלת לצביעת פתיל הציצית.

זה גם יכול להיות, אני לא יודע אם אקזיט ממש, אבל זה גם יכול להיות משהו כלכלי.

זה ממש על הפרק, פרויקט ביו טכנולוגי.

לא הרבה זוכים לזה ומשתמשים בזה, זה גם תלוי במנהגים, אבל ודאי יותר ויותר נפוץ יותר השימוש בתכלת בציצית. אני לא ארחיב פה, אני מקווה שרבים יודעים על מה מדובר. פעם הציצית הייתה תכלת, כולה, לא כולה, אבל זה הופסק בגלל שלא מצאו אותו. חקרו ומצאו ואתם אומרים שהיום הליך ההנפקה - - - זו תורה שלמה בעניין הזה. הנה, גם חיברנו את זה לעניין הזה.

אז חבר הכנסת הרצוג רצה להיות ביום הזה, בים הזה, זה כבר הולך ביחד. בתלמוד הרבה פעמים משתמשים באמירה, התורה רחבה מני ים, מים שאין סוף. כשאנחנו רוצים להגדיר דבר שהוא באמת רחב ויש בו את הכול, כמו שראינו פה, יש הרבה מה לעשות, לא משתמשים ב'רחבה היא הארץ', אלא אומרים רחבה מני ים. כשזה בלי סוף, כשיש בזה הרבה מה לעשות, מדברים על הים. כמה שהוא נראה מלמעלה שהוא חד ממדי, רואים כמה שיש בו הרבה מה לחקור ומה לפתח.

זה מביא אותנו גם לדברי הסיום. אנחנו ציינו את היום הזה, אנחנו לא רוצים להישאר רק בציון, לציין את היום, אנחנו רוצים כמה שיותר לתרום לדברים, יישום מעשי, למנף ולראות את כל המשאבים המיוחדים שיש בחקר ים סוף, או כל הפעילות סביב הים, גם ההון האנושי שיש לנו וגם תנאי הטבע המיוחדים האלה. כל מה שאתם אמרתם, אני לא אחזור על זה. אנחנו באמת רוצים להיות חלק, זו גם חובתנו וגם זכותנו, לקדם ולפעול בעניין הזה. אנחנו נשב ישיבה מקצועית שלנו, למי נפנה, איך לפנות, אנחנו נמצא את הדרכים בשיתוף עם ראש העיר ואיתכם כדי להצעיד אותנו קדימה, ובדיון הבא שאנחנו נעשה בנושא הזה נוכל כבר להיות אנשי בשורה.

תודה רבה לכם ויום טוב ויום נעים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.