הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ו (09 בנובמבר 2015), שעה 12:30

הצגת תכניות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל לשנת 2016 - בהשתתפות השר אופיר אקוניס

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

יואב קיש – מ"מ היו"ר

שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס

עידו שריר - מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אמרי קוזק - יועץ בכיר למנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מנחם קדרון - מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נתנאל מזאה - ראש אגף מדע וקהילה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רוני גולדברג - סגן ראש אגף קשרי חוץ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר טארק אבו חאמד - סגן המדענית הראשית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

שרונה יוסף - מנהלת תחום תכניות עבודה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אברהם ענתי - סמנכ"ל, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יעל גורן חזקיה - יועצת קשרי ממשל, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נדב דמואל - ראש לשכת השר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

זהר טל - יועץ לשר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אסף מגן - יועץ לשר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נטלי שמילה - אגף התקציבים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אושרה לרר - ממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך

עמי בן-יהודה - מנהל מינהל מחקר רפואי, משרד הבריאות

פנינה אל-על - המחלקה לשיתוף פעולה תרבותי ומדעי, משרד החוץ

אביב דקל - לשכה משפטית, משרד החוץ

ד"ר שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר יואב לוי - מנהל השירות המטאורולוגי בפועל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נמרה גורן - יועצת ליו"ר ות"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה

רעות ינון ברמן - מנהלת קשרי קהילה, האוניברסיטה העברית

סימה דניאל - מרכזת פרויקטים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

בת שבע שור - מנהלת פרויקטים מיוחדים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

בוב רוברט לפידות - ראש אגף קשרי חוץ, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פרופ' מונא ח'ורי-כסאברה - מרצה, האקדמיה הצעירה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

שי ימין - מנהל נוער שוחר מדע, האוניברסיטה העברית ירושלים

אילת שגיב - עוזרת סגן נשיא למו"פ, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ענבל קרייס - סגנית מנהל מפעל מבת חלל, התעשייה האווירית

יחזקאל-חזי גריזים - סמנכ"ל לפרויקטים מיוחדים, התעשייה האווירית

ד"ר יונתן גורליק - מנהל מדעי, מרכז מו"פ יהודה, מרכזי מו"פ אזוריים

ג'ריס גדעון - מנהל מדעי, מו"פ אזורי, אגודת הגליל, מרכזי מו"פ אזוריים

מריאנה וקסמן-שלפק - מנהלת קשרי אקדמיה, חב' אינטל

פרופ' אריאל כהן - יו"ר אגודת מדעים בלשכה, סניף ירושלים, לשכת המהנדסים והאדריכלים

איילת אברמוביץ - סמנכ"ל הכשרות וחינוך א-פורמלי, קדימה מדע world ort

ג'סי רוזנבליט - ישראל דיגיטלית

אורנית בן ישר - מנכ"לית, עמותת מחשבה טובה

הילה קרופסקי - ועד מנהל עמותת עדי, עמותת הורים שיוזמת ותומכת במחקרים במחלת דושן

אבי בליזובסקי - כתב 'אנשים ומחשבים', עיתונות ותקשורת

יצחק עלי - מוסדות חב"ד בצפת

ג'ורג' הרוש - חצור הגלילית

שמעון רוזנטל - המשמר החברתי

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את קדימה מדע ועמותת עדי

רות פרמינגר - עו"ד, פרילוג

זכריה רייך - לוביסט (פרילוג), מייצג את IATI

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

הצגת תכניות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל לשנת 2016 - בהשתתפות השר אופיר אקוניס

צהריים טובים לכולם. אנחנו מתכבדים לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. לא בכדי גם ערוץ 99 מבקש לשדר את הוועדה הזאת, בגלל החשיבות שאנחנו מייחסים היום לכל נושא המדע והטכנולוגיה, תמיד, אבל בתקופה הזאת יותר מתמיד ואנחנו מקדמים בברכה אותך, אדוני השר, שר המדע והטכנולוגיה. אנחנו מייחדים ישיבה מיוחדת לכבוד תחילת כהונתך במשרד המדע והטכנולוגיה. אנחנו רוצים לתת לך להציג את היעדים שלך ומה היא השקפת עולמך או פעולתך בוועדת המדע.

אני רוצה לציין, אנחנו כבר קיימנו ישיבה לפני חמישה חודשים עם השר, היא הייתה קצרה, אבל אני רוצה לציין שגם ההעברה הייתה חלקה מאוד ובלי שום זעזועים, וזה גם חשוב מאוד, כך שזה לא היה מורגש. אתם גם באים מאותו בית מדרש, עשיתם את זה בשיתוף פעולה ואתה החלקת לתוך המשרד בצורה קלה וחלקה ומיד נכנסת לפעולה.

ראינו אותך, זה בלט מאוד בכינוס החלל, שאתם, משרד המדע וועדת המדע, שהייתה קשורה לכנס החלל, אתה בוודאי תתייחס בדבריך לכנס המיוחד הזה שהיה כאן, והייתה לנו פגישה ביחד עם מנכ"לית לוקהיד מרטין, מפעל עם 100,000 עובדים, ובאמת החשיבות הבינלאומית שניתנת למשרד המדע והטכנולוגיה. מאוד מחשיבים אותנו, אבל אתה יודע שגם בתחום הזה יש לך הרבה מה לפעול, המעמד הבינלאומי שלנו, גם של חוקרים, גם של מדענים, גם של מדינת ישראל, צריכים הרבה פעילות דיפלומטית, או פעילות לקדם את הדברים ולחזק את המעמד שלנו ולשמור על המעמד שלנו. אנחנו מאמינים ביכולות שלך, בחריצות שלך, במוטיבציה שיש לך ובניסיון הרב וגם המכובדות שאתה מביא למשרד.

ועדת המדע והטכנולוגיה לא מתעסקת או אחראית או מבקרת או אמונה רק על משרד המדע, אנחנו באמת רוצים לשתף פעולה בהרבה נושאים. יש הרבה נושאים שחשוב לקדם אותם, לפעול בהם, להרחיב אותם, גם מבחינת מוסדות המדע, המחקר והפיתוח של מדינת ישראל, תחום ההיי טק, הסייבר, החינוך וצמצום הפערים בנושא הזה. אנחנו רואים את זה כחלק מהיעד, אנחנו בזה נשתף פעולה.

אנחנו, כוועדת המדע, שמנו את זה כאחת המשימות שלנו, מדברים על חינוך מהגיל הרך, אנחנו רואים את זה גם היום מבחינת הרבה דברים, כפי שאתם גם מנסים בציבור הרחב, לצמצם פערים, שכלל האוכלוסייה ייהנה מגישה לנושא ההיי טק. אתם ודאי תגידו כמו פרויקט להב"ה, להרחיב את הידע והשימושים הטכנולוגיים שיש לזה חשיבות מאוד גדולה, כך שגם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, כפי שאנחנו ציינו, בוודאי מבחינה בינלאומית, יש לך מכלול של נושאים שאתה יכול לפעול בעניין הזה.

אנחנו חושבים שהנושא של כלכלה וטכנולוגיה זה מנוף לצמיחה כלכלית. נושא הפריפריה גם חשוב לנו, אני חושב שיש חשיבות גדולה לנושא, אנחנו משקיעים בעניין הזה הרבה. לאור המצב, גם בציר הזמן שלנו וגם המצב הביטחוני, מתברר שמוסדות המדע גם נמצאים בקשיים. יש השפעה על הכול ויש השפעה גם בנושא הזה, לא רק בתחום הבינלאומי, אלא גם בתחום המקומי כאן.

ביום חמישי האחרון היינו בסיור במוזיאון המדע, ככינוס של כלל מוסדות החינוך והמדע בירושלים, גם בכל הארץ, הם נמצאים בקשיים מאוד גדולים לאור המצב הביטחוני. יש מה לעשות כדי לשפר, לראות איך לעזור להם בעניין הזה.

אנחנו גם מאחלים לך הצלחה, מאחלים לנו הצלחה, יש כאן באמת עוד אנשים שבאו לכבוד הזה, הם רוצים גם לשמוע וגם להשמיע. אני לא יודע אם לאחל לך, בפוליטיקה היום אני לא יודע כמה זמן תהיה על ממלכתך, זה אני לא יודע, אני לא נכנס לזה, אבל אני יודע דבר אחד, שתצליח לקדם, למנף, להרחיב בזמן הכהונה שלך. בבקשה.

תודה רבה. תודה, אדוני היושב ראש, אני מאוד מעריך את דבריך, בעיקר דבריך האישיים. צריך להזכיר למוזמנות ולמוזמנים שכיהנו ביחד כסגני יושב ראש הכנסת ושם למדנו להכיר. בעצם נדמה לי שזו הייתה כהונה ראשונה, שלי בוודאות, אני לא יודע אם גם שלך בכנסת ה-18.

לא רק להכיר ולהוקיר - - -

ההוקרה היא הדדית ואני מאוד מעריך את מה שאמרת ואת החברות הטובה בינינו ואת יחסי העבודה הטובים שהיו, גם בכנסת ה-18, גם בכנסת ה-19. כמו שאמרת, החיים הפוליטיים מביאים אותנו למקומות שלעתים אנחנו לא יודעים שנגיע אליהם והנה הגענו, ואני שר המדע והטכנולוגיה ואתה יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהיא חשובה ביותר, כפי שחשובות כל ועדות הכנסת. כיו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, שבה היית גם חבר פעיל ונמרץ, אני מוכרח להודות, אני מודע ומכיר בחשיבות ועדות הכנסת, מכבד אותן וכמובן תמיד תמיד שואף, כפי שאמרת בהתחלה, לשיתוף פעולה בין הממשלה לבין הכנסת באופן כללי, בוודאי גם בוועדות הקשורות והמפקחות. אתם יודעים, המנכ"ל, שאנחנו מפוקחים עכשיו על ידי ועדת המדע והטכנולוגיה, וכך צריך להיות.

כפי שאמרת, אכן קודמי הציג לפני כמה חודשים, פחות או יותר, את תפיסותיו. אני ביקשתי לעשות זאת, כיוון שיכול להיות שיהיו דברים דומים, יכול להיות שיהיו דברים שונים, אני מבקש להעמיד את המוזמנים וגם את צופינו הרבים, כפי שאמרת, בערוץ 99, בחזון המשרד ובתכנית העבודה שלנו ל-2016 ואנחנו קרבים ל-2016 במהירות אדירה.

ובכן, אדוני היושב ראש, שלושה יעדים עיקריים הצבנו לפנינו לקראת שנת 2016 ובעצם לשנים הבאות. אני רוצה לומר לך שלא בכדי הזכרת את הפריפריה. אנחנו מדברים על הנגשת המדע והטכנולוגיה לפריפריות, מדברים תוך כדי כך על צמצום הפער הדיגיטלי, כאשר במרכז הסעיף הראשון של הנגשת המדע והטכנולוגיה אנחנו מדברים על תקציבי מרכזי המו"פ, שכבר בשניים מהם, לשמחתי, ביקרתי, הראשון בקצרין שברמת הגולן, השני במיג"ל שבקרית שמונה.

אנחנו כמובן לא נפסח על מרכז מו"פ אחד בשבועות הקרובים, משדות נגב, ים המלח והערבה, קרית ארבע ובכל מקום שבו נמצאים מרכזי המו"פ שנתמכים על ידי משרד המדע, וכמובן אפרופו הנגישות וצמצום הפערים הדיגיטליים, שהם בהכרח צמצום הפערים החברתיים, בישראל של 2015, אנחנו מדברים על רפורמה מקיפה בלהב"ה. אני חושב שדבר נכון ודבר טוב עשה קודם קודמי, השר פרי, שהעביר את מרכז להב"ה, שהוא פרויקט מרהיב שהיה שנים ארוכות במשרד האוצר, למקום הנכון שבו הוא צריך להיות, והוא משרד המדע והטכנולוגיה.

אגב, אני חייב להגיד לכם את זה כאן, ישנם עוד כמה דברים שאם הדבר היה תלוי בי, והוא תלוי בי, אני אמליץ להעביר אותם לתחום המדע והטכנולוגיה, שהם כרגע מפוזרים במשרדי ממשלה שונים ואחרים, וההצדקה הבלעדית שלהם היא שהם יהיו ת"פ במשרד המדע. ודאי המנכ"ל וגם נתנאל יציגו אחר כך בקצרה אולי את עיקרי הרפורמה בלהב"ה, שזה באמת לקרב לא רק את הילדים והצעירים, גם את בני הגיל השלישי, בתוך הדבר שבלעדיו אין קיום היום, וזה הכרת המחשב, פעילותנו במחשבים וגם בסלולר, הכול ביחד.

אנחנו מדברים כיעד נוסף על ביסוס והעמקה של הקשרים הבינלאומיים ופיתוח והגדלת ההסכמים הבינלאומיים בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחלל, שהמשרד עוסק בהם. בעניין זה, ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה להוסיף ליוזמות מסוימות שעולות על סדר היום הלאומי, לא של מדינות, אני רוצה בעניין הזה, שלא תהיינה פה אי הבנות, אין שום יוזמה של שום מדינה בעולם, של שום ממשלה בעולם, להחרים את ישראל ולעשות חרמות בתחומים שונים, אין כאלה. כל המדיניות של ממשלות בעולם היא הפוך בדיוק, היא מתנגדת ליוזמה הנוראה הזאת.

יש החרמות של מדענים.

זה בדיוק המשפט הבא. בדיוק ככה, לחרמות אין כאן עניין שהוא נתמך על ידי מדינה כלשהי או על ידי ממשלה כלשהי. אני מדבר על היוזמות של ה-BDS. אני חושב שכל מי שכבר היה, ורבים היו כבר, בקשר עם ישראל, עם המדענים הישראלים, השקיע השקעות משותפות בתחומי המדע, המחקר, הטכנולוגיה, כולם כבר יודעים שהתרומה האדירה היא גם לישראל, אבל גם לצד השני. גם הצד השני מרוויח משיתופי הפעולה עם ישראל.

אני רוצה להגיד לכם פה בצורה הכי ברורה, דברים שאמרתי גם לגורמים בקהילייה הבינלאומית, באמצעות שגריריהם או כשאני נמצא במקומות אחרים, כל מי שמחרים צריך לדעת שההפסד כולו שלו. פשוט מאוד. קודם כל להפסיק עם הדבר המגונה הזה, בכל התחומים, בתחומי התרבות, בתחומי המדע, בתחומי האמנות, בחינוך. פשוט להפסיק עם זה. אם יש ויכוח וישנו ויכוח בשדה הפוליטי, הפתרון שלו יהיה במישורים הפוליטיים. יש מספיק צינורות, החרמות זה לא, בטח לא בבית ספרי. ואני אומר, ההפסד כולו שלהם. וכפי שאמרתי, אין, לשמחתי, ואני גם לא רואה בזמן הקרוב יוזמות של ממשלות רשמיות לקידום ה-BDS והחרמות.

היעד השלישי הוא ביסוס מעמדנו כמדינה פורצת דרך, כאשר אני אומר לכם, אחרי ביקור בדרום קוריאה, לפני שלושה שבועות, במסגרת כנס של ה-OECD, מדינות בעולם, באירופה, במזרח הרחוק, בצפון אמריקה ובדרומה של אמריקה, מסתכלות על ישראל ובעיקר על התפתחותה של ישראל כמדינה מובילת חדשנות בהתפעלות, בהערצה ובהערכה. את הדבר הזה אנחנו צריכים לבסס, אנחנו צריכים להעמיק אותו.

הזכרת את כנס החלל, נמצא כאן גם מנכ"ל המשרד שעמל עליו, גם מנחם קדרון, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית. אני חושב שהכנס הזה לפני ארבעה שבועות, במרחק של 500 מטר מכאן, בבנייני האומה, שהביא לכאן כמעט 2,000 איש ואישה מכמעט 60 מדינות היה אחד מהשיאים של הבעת ההערכה הזו של מדינות העולם, במקרה זה לתעשיית החלל הישראלית, אבל זה בעצם לחדשנות הישראלית, לטכנולוגיות הישראליות. היו ביטולים מזעריים, ממש מזעריים. 2,000 איש מילאו את בנייני האומה, תרו וטיילו גם בישראל. הראינו להם את יופייה של ארצנו, את יופיים של אנשינו, של אזרחי ישראל וכמובן את עוצמתה של הטכנולוגיה הישראלית.

לכן כשאני מגיע לדרום קוריאה ושר המדע, מקבילי הדרום קוריאני, וגם שר החינוך וסגן ראש הממשלה, שפגשתי אותו בתחילת המסע הזה, כפגישה ראשונה, הוא אומר 'אנחנו אוהבים אתכם, מעריכים אתכם' והם רוצים ומבקשים את שיתוף הפעולה ואת הדבר הזה, את ה-Israel כ-high tech nation, אנחנו צריכים להעמיק וזה בהחלט אחד היעדים העיקריים של משרדנו.

אני רק רוצה להגיד, אני לא יודע אם זה בעקבות הכינוס או לא בעקבות הכינוס, אבל ישראל התקבלה לוועדת החלל של האו"ם כחברה מלאה, על אף ההתנגדות. אני מבין שלכנס הזה הייתה השפעה.

אלה מרוצים ארוכי טווח שנמשכו שנים רבות, אבל אין שום ספק שהכינוס תרם.

אני חושב שלהאצת ההחלטה, ואני חושב שזו החלטה חשובה מאוד. לא כל דבר שישראל עושה צריך לקבל גינוי, יכולים גם לקבל בדיוק את ההיפך, וכך קרה, לפני עשרה ימים באו"ם. אנחנו כמובן מברכים על כך ורואים בזה עוד תעודת כבוד לתעשייה הזאת, תעשיית החלל הישראלית.

לגבי תקציב המשרד, בעניין זה עידו, מנכ"ל המשרד, הוא שעמד בקשר מול אגף התקציבים ערב בניית תקציב המדינה שיאושר בקריאה השנייה והשלישית, אני כך מקווה, בשבוע הבא. הוא אושר בקריאה ראשונה בתחילת ספטמבר. תקציב המשרד, אתם רואים את הגרף העולה מ-2010 עד 2016. בין 2014 ל-2016 אנחנו מדברים פחות או יותר על גידול של כ-20% , מ-346 מיליון ב-2014 לכמעט 419 מיליון בתקציב 2016.

אני חושב שזה דבר שבאמת מעיד על כך שאם משרד המדע, צריך להגיד את הדברים הללו בצורה ברורה, נחשב שנים ארוכות במדינת ישראל ובכלל בשיח הפרלמנטרי הממשלתי האוצרי הציבורי כמשרד קטן מבין משרדי הממשלה, אני אומר לכם שגם לפי הגרף הזה וגם לפי נפח הפעילות, היקף הפעילות וחשיבות הפעילות של משרד המדע והטכנולוגיה והחלל, אנחנו כבר - - - אני לא אוהב כל כך את החלוקות האלה בין משרדים גדולים לבינוניים וקטנים, אנחנו קודם כל כבר עלינו את המדרגה הזאת, זה משרד שאיננו קטן עוד. זה גם צריך לבוא לידי ביטוי גם בוועדה, זה הכול מושך.

אדוני השר, חשוב הגידול בבסיס התקציב. זה חשוב מאוד. מי שמנהל תקציב יודע כמה החשיבות גדולה אם אתה מקבל את זה כתוספת תקציב. זה הדבר הדרמטי שקורה.

אכן כך. נכון מאוד וזה באמת דבר חשוב שמעמיד את המשרד הזה גם בחשיבות וגם בתקצוב, שזה חלק מהראייה של החשיבות באמת במרכז העשייה של המשרדים הממשלתיים.

אני רוצה בעניין זה להתייחס לתקציב להב"ה, ששיבחתי בו גם את קודמי, השר פרי, בעניין זה, בהעברה למשרד המדע. זה גם בא לידי ביטוי, אדוני היושב ראש, בתקציב, ולכן התקציב של להב"ה בשנת 2014, כאשר הוא היה במשרד האוצר, עמד על 24 מיליון שקל, והוא צפוי לגדול ל-45 מיליון שקלים בשנת 2016. מדובר על גידול של כמעט 90%, וכאשר אני מדבר על הנגשה של המדע והטכנולוגיה גם לפריפריות, זה בא בראש ובראשונה לידי ביטוי בפעילות להב"ה.

בעניין זה אני רק רוצה להוסיף, דבר שאני לקחתי על פי דרישתי ממשרד ראש הממשלה למשרד המדע, זה פעילותי כיו"ר המועצה הציבורית של מחשב לכל ילד, שילוב אדיר של פעילויות. אגב, רוב ההדרכות של מחשב לכל ילד נעשות במרכזי להב"ה, אז עכשיו החשיבות פה עולה שבעתיים. מחר, בשעה הזאת, כבר נהיה אחרי דבר פשוט כביר, אז אני מבקר בקצרה במרכז להב"ה במגדל העמק ומשם אנחנו הולכים לחלק לכל ילדי כיתות ד', כולם, זה 214 תלמידים ותלמידות מחשבי לוח, טבלטים, במסגרת פרויקט מחשב לכל ילד. אני הודעתי בזמן כהונתי כסגן שר במשרד ראש הממשלה שמחשב לכל ילד ישודרג לטבלט לכל ילד וכולם ללא יוצא מן הכלל יקבלו מחר, בשעה הזאת בעזרת ה' זה כבר יהיה אצלם, את מחשבי הלוח והם ילמדו ויתחברו לתוך העולם הדיגיטלי שלנו, שבו ילדים בכיתה ד' יהיו מדעני המחר. הם יהיו, תאמינו לי, שם הם גדלים, במקומות הללו, בעיקר בבתי הספר היסודיים, לאחר מכן כמובן בבתי הספר התיכוניים ובלימודי מדעים, מדעי המחשב, אחר כך הם הולכים לסייבר, אתם יודעים כמה הדבר הזה חשוב בימינו.

יש לך גם בעיה של דימוי. לא מכירים את משרד המדע כמשרד שהוא בעצם חברתי. לאור מה שאתה אמרת עכשיו. מי שתורם, מה שתורם היום, חלק מהתרומה לצמצום הפערים, במיוחד הדיגיטליים, בתוך החברה הישראלית, זה פרויקט כמו לדוגמה פרויקט להב"ה ועוד תמיכות שאתם עושים במגוון נושאים. זה החלק החברתי, זה הרבה יותר מתרומה, זה תרומה ממשית מאוד ומכרעת מאוד גם לעתיד וגם באופן מיידי לצמצום הפערים. לכן גם משרד המדע, שהוא אולי נראה משרד של מדענים וחוקרים, הוא גם משרד חברתי ויש לו הרבה יכולת ותרומה לנושאים החברתיים.

זאת כמובן השאלה הגדולה, מיהו חברתי ומהו חברתי. אלה הרצאות שלמות שנמצאות בפרוטוקול הכנסת, בדבריי כיו"ר ועדת הכלכלה, ואתה היית בישיבות, עוד לפני פרוץ המחאה החברתית של קיץ 2010. אני אגיד את זה כאן, כי אני הולך להגיד את זה מחר במגדל העמק ובעוד שלושה שבועות בדימונה, זאת ההשלמה של הדאגה לפריפריה, להיות חברתי זה לא לכתוב מאמרים, זה לא לתת הרצאות וזה לא לכתוב סטטוסים או לצייץ בטוויטר. זה חלק מהעולם הטכנולוגי, אני מכבד את זה, זה בסדר גמור כל הדבר הזה, להיות חברתי זה לתת לילד במגדל העמק או בחצור הגלילית או בקרית שמונה או בנהריה או בפריפריה חברתית שאפשר למצוא גם בירושלים, אתה מכיר אותה, ואפילו בתל אביב יש פריפריה חברתית, לתת לו את ההזדמנות להיות שווה.

פעם קראו לזה שיקום שכונות, זה היה בסוף שנות ה-70, אמרו פרויקט חברתי, פרויקט הדגל של המדינה. אז זה היה אכן פרויקט הדגל החברתי של המדינה. שיקום שכונות זה לתת לילד בשכונות את היכולת להיות דומה לילד שההורים שלו, ברוך ה', ואני מברך על כך, יכולים לקנות את המחשב הזה, את הטבלט הזה בזכות עצמם, שזה תמיד הכי טוב. אבל במקום שבו אתה מזהה את החלש, אתה עוזר לו, והיום לעזור לו זה לתת לו את הכלי הזה שנקרא מחשב או טבלט וכך הוא פורץ, וכך, תאמינו, הם כבר לא צריכים אותנו. גם הילדים שלי אומרים לי מה לעשות ואיך להתגבר על תקלות במחשב או בסלולר או בכל מקום אחר ואני יודע שזה חל על כולנו, או על רובנו לפחות. לא יודע על המדענים הראשיים, אולי אצלם זה עוד אחרת, אבל בוודאי אצל מרבית אזרחי ישראל.

גם לאחר הוועדה שהייתה כאן, על הילדים המיוחדים, על האנשים המיוחדים בעלי המוגבלויות, דיברו על הנגישות של בעלי המוגבלות למחשב, שאתם גם יכולים לכוון את זה, זה גם חלק חברתי. חלק חברתי הוא לא רק הורדת מחירי הקוטג', הוא גם הנושאים האלה של זמינות מכרעת או עזרה מכרעת לבעלי מוגבלויות בתקשורת ובאפשרות לקשר עם משרדי ממשלה, או בכלל ביניהם. בכל התהליך הזה, שזה החלק הכי מהותי אצלם.

נכון, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. אז כפי שאמרתי, 2016, פרויקט להב"ה, מחשב לכל ילד, השקעות במו"פים גם כן. תיכף נגיע גם לעוד כמה נקודות בקצרה, שבאמת מחברות גם את הפריפריות לתוך המדע והטכנולוגיה, זה צדק חברתי. זה צדק, במעשה ולא בדיבור, ובעיניי הדבר הזה חשוב.

אני רוצה להתייחס ברשותכם בקצרה לתחום החלל. אני מודע לכל המ"מים והפרודיות ולארץ נהדרת לכל הצחקוקים שהיו סביב הדבר הזה. מדובר באחת מתעשיות העתיד המהדהדות ביותר של מדינת ישראל. זה מביא כבוד אדיר למדינת ישראל. אני רוצה לעדכן אתכם, אתם יודעים ששקלתי להשמיט את השם משם המשרד בגלל אותו גיחוך שהדבר הזה יצר. אנחנו משאירים את השם, התייעצתי, כפי שהודעתי גם בתחילת כהונתי, שאני עומד להתייעץ עם בכירי המשרד. אני לא בא מהז'אנר שאומר שכל החוכמה נפלה על בן אדם אחד והוא יודע לעשות הכול לבד. אתה מתייעץ, אתה שואל, אתה מקבל פידבקים, לפעמים אתה מקבל עמדות, לפעמים אתה לא מקבל עמדות, קיבלתי.

ואני אומר לכם, אם ישראל נמצאת ב-top ten, בעשרת הגדולים, אני לא מכיר הרבה תחומים אחרים שישראל נמצאת בהם ב-top ten, בבדיקות אמפיריות כמובן, למעט יופייה של מדינתנו וטוב ליבם של אזרחיה כמובן, אז אני מדבר במועדון החלל הזה של ה-top ten עם יכולות התכנון, הייצור, השיגור, אולי מנחם ירצה אחר כך להרחיב, תפעול הלוויינים, ננו לוויינים שבדקות אלה נמצאים להם שם בחלל החיצון. אנחנו נמשיך לעודד את המחקר בתחום החלל, את שיתופי הפעולה המדהימים שיש לנו בתחום החלל, המו"פ בתעשיות החלל. באמת יש לנו פרויקטים מדהימים עם מדינות רבות, איטליה, צרפת, ארצות הברית, הפרויקט שנחתם עם נאס"א לפני חודש, את ספייס IL אולי אתם מכירים, היינו אצל כבוד נשיא המדינה ריבלין בעניין זה ולאחר מכן ראיתם את - - - בעצם, אני מקווה, איך זה נקרא? זהר, אתה נתת לנו את השם העברי של זה בזמנו, החללית שתנחת על הירח.

גשושית.

זה בעברית ממש צחה. לגבי הקשרים הבינלאומיים, דיברנו על הקשרים החוץ מדעיים, אנחנו מדברים היום על 21 הסכמים עם 14 מדינות ברחבי העולם. אחד היעדים שהצגתי בישיבת היעדים לשנת 2016 זה כמובן לנסות לשאוף להגיע ליעד של 30 הסכמים. כמובן הדבר תלוי גם תמיד בצד השני. אנחנו נשאף לזה, זו תהיה השאיפה שלנו, המשך ביצוע המחקרים המשותפים, ההשתתפות והייצוג בארגונים בינלאומיים.

אני מעלה כאן, ואני אשמח לתמיכתה של ועדת המדע והטכנולוגיה בעניין זה, לישראל יש נספחים צבאיים, זה דבר חשוב ביותר, שגרירויות בעולם, דבר חשוב, נספחים כלכליים, תיירות. אני חשבתי, אדוני היושב ראש, שאנחנו צריכים בימינו נספחי מדע, נספחים מדעיים בשגרירויותינו.

זה היה בעבר.

אם זה היה בעבר ובוטל, אז בכלל קלעתי לדעת גדולים. אני אגיד את זה בצורה מאוד ברורה, אני חושב, אני לא מתחייב על זה, אבל הוא מתבקש בעיקר בארצות המזרח, או המזרחיות לישראל, כרגע אני מדבר על הודו, דרום קוריאה, סין, יפן, סינגפור, כמובן לא בהכרח, גם באירופה, גם בצפון אמריקה וגם בדרום אמריקה, ככל שזה אפשרי. אני עודכנתי שפיילוט כזה מתקיים כרגע בשגרירותנו החשובה ביפן ואנחנו מתכוונים להתכנס לדיון משותף עם משרד החוץ ועם שר החוץ, שכמובן הוא ראש הממשלה, בשנת 2016 להתחיל לבחון את המודל היפני במטרה, אדוני היושב ראש, להרחיב אותו למדינות נוספות. אני מאוד אשמח לתמיכה של ועדת המדע והטכנולוגיה, שמייצגת את הכנסת בעניין זה.

כאמור, מכיוון שנגענו בעיקר בהנגשת המדע והטכנולוגיה לפריפריה, אנחנו מתכננים רפורמה מקיפה מאוד בלהב"ה. 30 מרכזים, אתם מכירים את להב"ה, שבהם ניתנים שירותי אוריינות דיגיטלית לצמצום הפערים הדיגיטליים בעיקר בפריפריות. כמובן אנחנו נחשוף אותה כאן. אנחנו עובדים עליה, היא בגיבוש. כל רעיון, אני מבקש כאן, אדוני היושב ראש, שלך, של חברי הוועדה, של האנשים היושבים פה מסביב לשולחן הזה וביציע של השולחן הזה, שיש לכם בעניין זה, אני מבקש דרך לשכת המנכ"ל להעביר, לרכז את הרעיונות הללו. אנחנו למדים מן הרעיונות, מגיעים מן השטח כל מיני רעיונות שבסוף זה עולה מן השטח, לא מהמטה דווקא, ואנחנו תמיד שמחים להקשיב וליישם.

בנוסף לנספחי המדע אנחנו שוקדים בימים אלה גם על גיבושו, אתם מכירים את סל התרבות המוכר לכם, אנחנו רוצים שיהיה גם סל מדע במדינת ישראל, וגם אותו אנחנו נגבש בשנת 2016. לפחות אנחנו מנסים, לא רוצה להתחייב על התחלת הפעילות של סל המדע ב-2016, אבל ב-2016, לגבש את הקריטריונים, את היעדים, את המקומות, להתרכז בקיומו של סל מדע. בעיניי זה חשוב באותה מידה כמו סל תרבות.

אתה התייחסת לנושא המוזיאונים. המנכ"ל, אני חושב שצריך לשמוע אולי ביתר פירוט על הבעיה שנוצרה בעניין הזה ולנסות לראות איך אנחנו יכולים לסייע בעניין זה. כידוע לכם, המשרד גם מפעיל חוגים במוזיאונים למדע, הוא עוסק בקידום אוכלוסיות, גם אוכלוסיות של חרדים, נשים, בין היתר מיעוטים, בכל המקומות, בכל הארץ, כל אזרחי ישראל בעניין זה, אדוני היושב ראש, שווים ואנחנו כמובן מקדמים אותם ככל יכולתנו ונמשיך להעמיק את זה בכל המקומות.

חשבתי שאני אתן סקירה יותר קצרה, אבל השיחה התגלגלה בצורה כזאת שהיא באמת - - - אני מקווה שלא גזלתי למנכ"ל המשרד כמה נקודות. יש לו, ברשותך כמובן, אדוני היושב ראש, תוספות ונקודות נוספות ואני מודה לכם על ההזדמנות.

תודה רבה, אדוני. אני כן הצצתי בניירות שלך קצת וראיתי שאתה גם מדלג על דברים. כמה שאתה הרחבת, אתה קיצצת, ככה שאנחנו יודעים שיש לך הרבה משימות והרבה יעדים. מספיק הדברים הקצרים שאתה מנית אותם. אני רק רוצה להגיד לך יותר מזה, אדוני היושב ראש - - -

אתה היושב ראש.

אדוני השר. דיברת הרבה שאתה היית יושב ראש ועדת הכלכלה.

לא, אבל לא מן הנמנע שביום מן הימים זה גם יהיה הפוך.

בסדר גמור, אנחנו מאחלים לך אריכות ימים בממשלה. אתה פועל הרבה, עושה הרבה ויש חשיבות מאוד גדולה לנוכחות שלך שם ובשאר הדברים גם כן. אנחנו ראינו את הקשר שלך כשר המקשר בין הכנסת לממשלה, אנחנו ראינו את הפעילות שלך וראינו הרבה הרחבה בעניין הזה.

יש גם יתרון בזה שאנחנו גם יושבים לא כישיבה חגיגית ראשונה, אלא אנחנו הפכנו את זה, זה הפך עכשיו לישיבת עבודה על ידי כך שאנחנו קיימנו מספר ישיבות, עד שקיימנו את הישיבה הזו, והתברר, למשל, ששר המדע הוא גם יושב ראש פורום המדענים הראשיים בכל משרדי הממשלה. הם צריכים קידום, איזה חקיקה, איזה הסדרה. המדען הראשי, עכשיו הייתה איזה שהיא חקיקה בעניין הזה, אבל כל המדענים - - - זה היה פועל יוצא וזה מאוד השתקף וצף בעניינים קודמים שהיו לנו. צריך לחזק את המעמד שלהם, את התקציב שלהם, את הסמכות שלהם ולא שלפעמים הם רק נספח בתכנית, הם צריכים להיות אנשים מרכזיים. אז הנה, יש לנו עוד נושא.

אם ככה, תודה רבה לך, אדוני השר, ואנחנו נעבור למנכ"ל המשרד, מר עידו שריר.

כבוד היושב ראש, תודה. כבוד השר. כמו שהשר אמר, הוא פרס את משנתו, אבל מעבר למשנתו הוא נתן גם את הדגשים המרכזיים לפעילות המשרד ואכן התכנסנו פה לפני מספר חודשים, אבל בחודשים האחרונים הגיעו לסיכום תקציבי ואני אשמח לעבור לשקף 7, כן להדגיש מספר מהנקודות המרכזיות. את חלקן השר ציין, את חלקן חשוב לי להדגיש.

הסיכום הוא כמובן בינינו לבין אגף התקציבים במשרד האוצר ואנחנו ממתינים בכליון עיניים לאישורו בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא כאן בכנסת כדי שנוכל להתחיל ולהפעיל גם את תקציב 2015 ובעיקר ובדגש את 2016. אנחנו גאים, גם על הגידול בסך יכולת ההתקשרות של המשרד, כפי שהשר ציין, היא תעלה בקצת מעל 20%.

הגדלת בסיס התקציב, וכאן היושב ראש צודק במאת האחוזים, העובדה שבסיס התקציב גדל משמעותית תאפשר לנו גם יכולת עבודה מה-1 בינואר, אבל מעבר לכך תחזק את היציבות ואת התכניות ארוכות הטווח. המשרד מתגאה שמרבית מהפעולות שלו, בין אם בחלל, בין אם בהשקעה במדע, בוודאי בפעילות הבינלאומית, היא פעילות שהיא ארוכת טווח ונמשכת.

הגדלת תקציב מדע וקהילה, בין אם בפרויקט להב"ה ולא רק. התמקדנו, בצדק, בפרויקט להב"ה, שהוא פרויקט דגל חשוב ומרכזי, אבל הייתה לנו פעילות ענפה גם לפני שקלטנו אותו בנובמבר 2014 והוא בעצם גם הצטרף. הגדלנו גם את תקנת להב"ה ואת הפעילות שסביבה וגם את שאר התקנות הנוספות שמשלימות לכך.

נקודה נוספת. השר ציין שהוא כבר הספיק לבקר בשני מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים, שהמשרד תומך בהם. המשרד תומך בשמונה מרכזים, מיג"ל, תחת תקנה של מגה מו"פ, ועוד שבעה מרכזים נוספים שפרוסים בכל רחבי הארץ. כאן הגידול בבסיס התקציב הוא מאוד משמעותי ויאפשר להם להתמודד על הכספים בתקנה בצורה יותר רגועה ועם יכולת תכנון ארוכת טווח והגידול פה הוא קרוב ל-60%, מ-14 ל-25 מיליון ₪ ב-2016.

הנושא של המחקר היישומי הנדסי, דנו בו לא מעט בדיון הקודם שלנו, על החשיבות של הנושא, על החוסר של המיקוד בתקציבים הממשלתיים בכל הנושא של המחקר היישומי הנדסי וכאן אנחנו גאים על העיגון של קרן מי"ה, מחקר יישומי הנדסי. בסיכום התקציבי אנחנו נגיע ל-40 מיליון ₪, שמתוכם קרוב ל-20 בבסיס תקציב המשרד.

תקציב החלל. תכנית החלל שלנו, שלא הייתה קיימת עד 2012, כתכנית מתוקצבת, וזה מדהים. שוב, לחזק את דברי השר, מעצמה עולמית, אחת מעשר המדינות מובילות בעולם שהתכנית האזרחית שלה לא תוקצבה עד 2012. אנחנו מדברים גם על הגדלה של התקציב וגם ביסוסו של כמעט כל התקציב, 55 מיליון ₪ מתוכו, בבסיס התקציב.

אני רוצה להתמקד בנושאים שהשר לא הקדיש להם תשומת לב, לא מלאה. הוא התייחס בעיקר ללהב"ה וההקשרים הבינלאומיים, אני אתמקד, ברשותכם, בנושא של מחקר ופיתוח. אז כמו שציינתי, הכלים שהמשרד מקדם אותם, ככלל הצגנו את זה בדיונים קודמים, המשרד פועל בארבעה אגפים, בארבע זרועות, יש לנו את אגף מדע וקהילה, הזרוע המדעית שלנו ברשות המדענית הראשית והמנהלים המדעיים שעובדים תחתיה, שבעצם משקיעים במחקר, בדגש על מחקר יישומי, אבל לא רק, במדינת ישראל . יש לנו את סוכנות החלל ויש לנו את כל הנושא של קשרי החוץ המדעיים, אגף קשרי החוץ שלנו.

בנושא של השקעה במחקר במדינת ישראל, הזיהוי והצורך בהשקעה ממשלתית רק גובר. ההשקעה והגאווה הלאומית שלנו על כך שההשקעות הבינלאומיות גדלות, על כך שהטכנולוגיה הישראלית פורצת דרך ומובילה, הן נכונות ועדיין ההשקעה הממשלתית קטנה לאורך השנים ואנחנו גאים על כך שבתוך מסגרת התקציב של משרד המדע הצלחנו להגדיל ולהשפיע בתחומי המחקר שאנחנו אמונים עליהם כדי להחזיר ולהגדיל, להחזיר, זה לא עטרה ליושנה, אבל אנחנו לא מתגאים בהרבה הישגים של השקעות ממשלתיות של שנות ה-60, ה-70 וה-80, ואמרתי את זה ואני אומר את זה בכל דיון, אנחנו צריכים לוודא ולשמר את ההשקעה הממשלתית, בין אם בחלל, בין אם במחקר.

ככלל אסטרטגיית המחקר שלנו, תחת הדגשים של השר אקוניס, מדברת על שיתוף פעולה בקבוצות מחקר שונות, תמיכה במחקרים ארוכי טווח בעלויות כוללות של עד 2.5 מיליון ₪, תמיכה במחקרים הנמצאים בתחומי עדיפות לאומית, הפריסה נמצאת ומפורסמת באתר המשרד ומתעדכנת מעת לעת. קולות קוראים פורסמו במהלך השנה, עם כל המגבלות של שנה בהיעדר תקציב, כדי להיות מוכנים ונצורים לאותו רגע שבו התקציב יאושר בכנסת כדי שנוכל להתניע את המימון שלהן.

אנחנו כמובן עוקבים אחר תוצרים, בין אם זה פרסומים בכתבי עת מדעיים, פטנטים וכן הלאה, ומשקיעים הרבה מאוד דגש ותקציב לבניית מנהיגות צעירה עתידית במדע, בין אם במלגות על שם לוי אשכול ומלגות אחרות שאנחנו נותנים למדעניות ומדענים צעירים בישראל, הכול תחת הכותרת של השקעה בהון האנושי ובתשתיות המחקר. כשאני אומר בינלאומיים, השר ציין, אנחנו באמת רואים את זה כנקודה מרכזית, אלה ההסכמים. יש לנו בשקף הבא את הפריסה של המדינות הקיימות, יש לנו לפחות שש מדינות נוספות שאנחנו נמצאים איתם באיזה שהוא תהליך של משא ומתן, או מדינות או מחוזות, בין אם זה סין, בסין אפשר שם וצריך להרחיב את הפעילות, גם ברמה הפרובינציאלית, ברמת המחוזות. אנחנו תחת הדגשים והמיקוד של השר פועלים כדי לקדם את ההרחבה של קשרי המדע הבינלאומיים ובחינה של הצבת נציגים מטעם מדינת ישראל.

הארגונים הבינלאומיים. זו דוגמה לכנס שהשר השתתף בו, ב-OECD. מבחינת הארגונים הבינלאומיים אנחנו חברים בלא מעט ארגונים. אנחנו מבצעים כרגע בחינה של החברות של הארגונים הקיימים ובחינה של ארגונים נוספים שאנחנו עדיין לא חברים בהם ויתרמו למדע בישראל.

סוכנות החלל, שוב, רק כדי להוסיף ולמקד אני כן רוצה לעבור איתכם על כמה נקודות, כי השר באמת עבר על שלל ומגוון הפעילויות שהסוכנות עוסקת בהן, ואני שמח על הציון של ההצטרפות של מדינת ישראל, של סוכנות החלל הישראלית, כחברה בקופוס באו"ם. זה באמת לאחר מאמצים כבירים של מנחם קדרון, מנהל הסוכנות, והצוות שלו. אני כן רוצה לעבור על כלל הנקודות של אותו כנס חלל שהתקיים פה לפני ממש חודש, ועם דיונים פנימיים של כמעט ביטול ערב הכינוס. עברנו את זה, לצערנו, גם בשנה שעברה, עם קריאות פוליטיות לבטל את הכנס בירושלים. כמו שהשר ציין, סך כל המשתתפים היו כ-2,500, מתוכם כמעט 2,000 בינלאומיים מ-58 מדינות, השתתפות שיא גם בתוכן וגם במהות. כל ראשי סוכנויות החלל המובילות בעולם היו כאן בירושלים, בכנסת, ועדת המדע תרמה לכך רבות, היא אירחה פרלמנטרים כאן, בחדר מעלינו, באולם ירושלים, לדיונים בנושא חלל שרלוונטיים לפרלמנטים ועל כך שוב תודה על שיתוף הפעולה.

חתמנו על הסכמים נוספים, גם אם זה חידוש וגם אם זה הסכמים חדשים עם ארצות הברית, צרפת, איטליה. אי אפשר לנתק את זה, אנחנו צפויים לחתום על חידוש של הסכם עם סוכנות החלל הגרמנית. נמצאת פה ענבל קרייס, שהיא סגנית המנהלת של מפעל מבת בתעשייה האווירית, כנציגת התעשיות. אחת מהגאוות של המשרד, של הסוכנות, היא על הבמה שאפשרנו לתעשיות הישראליות להציג את מרכולתן, להציג את הטכנולוגיה ואת החוזקות שלהם ואנחנו שמחים. אני אשמח גם אחר כך להתייחסויות שלכם על הפוטנציאל העצום ועל ההזדמנויות העסקיות שנפתחו בפני התעשייה האווירית בפרט ובכלל, אנחנו מרכזים עכשיו את כלל הנתונים של עשרות חברות ישראליות שיהוו מנוע צמיחה כלכלי בעניין הזה.

נקודה נוספת שאנחנו גאים עליה מאוד זה קרוב ל-1,500 מורים ומורות, בני ובנות נוער, ישראלים שנחשפו לדבר הזה. רצינו לחשוף ליותר, אנחנו לא מדברים על חשיפה טכנולוגית או לעקוב אחרי הרצאות דיגיטליות, אנחנו מדברים על ממש מפגשים, היכרויות, בין אם כאן בכנסת, בין אם באוניברסיטה העברית ובין אם בתערוכת החלל עצמה, מפגשים עם אסטרונאוטיות ואסטרונאוטים. כמו שאנחנו עושים כל שנה בשבוע החלל, שהשנה יתקיים ב-2 בפברואר, אבל כאן זה באמת היה פסגת הנושא. יש פה בשקפים הבאים ריכוז של גם תמונות וגם חשיפה תקשורתית, בין אם בארץ ובאין אם בחשיפה בינלאומית, שאנחנו שמחים על כך.

מדע וקהילה. נגענו בעיקר הדברים, להב"ה, אוריינות דיגיטלית. להב"ה, שוב, זה מהווה כ-50%, קצת פחות מ-50% מסך הפעילויות. אנחנו מקדמים הרבה פרויקטים גם עם החברה החרדית ועם מגזרים שונים בכל הארץ כדי לקדם את ההנגשה של טכנולוגיה ומדע לכלל הציבור וכלל הקהלים בארץ.

יש פה פריסה על 30 המרכזים הקיימים בלהב"ה. השר ביקש שאני אתייחס. אנחנו כרגע נמצאים בעבודת מטה, במשפט אחד, הכפלה של מקבלי השירותים במודל. המודל הזה פועל כבר 12 שנים, אנחנו בוחנים עכשיו את המודל, בוחנים איך לטייב אותו ולגעת ביותר ויותר אזרחיות ואזרחים במדינת ישראל שעדיין ב-2015 לא מכירים מחשב. השר מכיר את זה גם ממחשב לכל ילד, מפעילותו הקודמת טרום הצטרפותו למשרד הזה, זה רק מוסיף ומחזק אותנו.

אני רק אגיד למנכ"ל בעניין זה, שאני אמרתי בפגישה הראשונה איתך וגם עם הנהלת המשרד שזה בסדר, אבל זה ממש לא מספיק. תראו את רשימת היישובים הללו, אנחנו צריכים שבכל יישוב כמעט יהיה דגל כזה של להב"ה. זה כמובן עניין תקציבי, אז יש גידול אדיר, כפי שאמרתי, וגם אתה הוספת, בתקציב של להב"ה. יש לנו מחשבה לנייד מה שהיום הוא במרכזים קבועים, איך להגיע ליותר אנשים בעצם, איך להגיע ליותר ילדים או ליותר אוכלוסיות בגיל השלישי, פשוט לנייד ניידות כאלה שתגענה לכל מיני מקומות וככה הם יוכלו להגיע ביום אחד לכמה יישובים. ארצנו היא, יש עליה ויכוח על הגודל, אצלי אין ויכוח, כידוע לכם, על גודלה, אבל היא קטנה בכל פרמטר, זה בטוח. בכל פרמטר היא מדינה מאוד קטנה ואפשר להגיע ממקום למקום במהירות.

כפי שאמרתי לך, אדוני היושב ראש, וגם למנכ"ל, אנחנו נציג בנפרד את הרפורמה בלהב"ה, שנתנאל עכשיו טורח עליה כראש מדע וקהילה במשרד, עם המנכ"ל, עם לשכת השר, עם יועציי. כולנו, כי בעיניי זה באמת פרויקט דגל, כפי שהיה ועדיין מחשב לכל ילד, מבחינתי, בתפקידיי הקודמים וגם כעת, וגם הפרויקט הזה.

רק לסכם ולומר, שוב, נגענו בכל הדברים ואפשר לראות פה, מי שירצה גם בפרוטוקול בוועדה, יש פה את הפעילויות שביצענו ב-2015, עם כל האתגרים התקציביים והחלפת השר, ההובלה והמדיניות, אבל אנחנו משתדלים תמיד להתאים את עצמנו בצורה מיטבית, ועם התכניות שעומדות בפתח. אז יש לנו את שבוע החלל, שציינתי, בתחילת פברואר, יש לנו תערוכת מדע וטכנולוגיה שתוצג בשדה התעופה שלנו, בנמל התעופה בן גוריון כתערוכת קבע לשנה. אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה שם שמאפשרים לנו, זו אחת הגלריות המבוקשות ביותר בישראל, כי עוברים בה סדר גודל של מעל 8 מיליון איש בכל כיוון בשנה. שם נוכל להציג את ישראל כמובילה בתחום המדע, הטכנולוגיה והחלל. יום המדע שיצוין באמצע מרץ ושלל הפעילויות שאני חושב שבסקירה של השר כבר נגענו בכולן שמתוכננות לנו ב-2016.

אני מסכם ואומר שוב, תודה על שיתוף הפעולה, גם עם הוועדה, ואנחנו נשמח לכל פידבק מכלל הנוכחים כאן, כדי שנמשיך לתת שירות לאזרחיות ואזרחי מדינת ישראל. המון תודה.

תודה רבה על הסקירה, באמת מרשים מאוד. אנחנו יודעים שהמלאכה מרובה והזמן קצר. גם הזמן שלנו, אנחנו רוצים לתת לכם להתייחס. יש הזדמנות שהשר נמצא וגם הציבור שומע, שילוב של שני הדברים ביחד, אני חושב שיש לזה חשיבות מיוחדת, לכן גם קיימנו את הישיבה הזאת ואני רוצה להספיק כמה שיותר לנציגות של כל המוזמנים, או חלק מהמוזמנים ודאי, שיוכלו להתייחס. אני רק אבקש שזה יהיה בקצרה, להתכנס לשלוש דקות. הראשונה, נציגת התעשייה האווירית, ענבל קרייס. בבקשה, אם את יכולה להציג את הדברים מכל הבחינות, גם מה שיש, גם החסר, מה אתם חושבים שצריך לעשות. לאחריה נבקש גם מחברות היי טק להתייחס.

הצטרף אלינו עכשיו חבר הכנסת יואב קיש, חבר הוועדה, חבר בכיר בוועדה, שגם מאוד פעיל אצלנו, אנחנו מודים לך שהשתתפת. אחר כך, אם תוכל גם להתייחס ולהוסיף מדבריך, אבל ביקשנו מנציגת התעשייה האווירית, ענבל. שלוש דקות, אם אפשר. לא רק לך, אני אומר לכולם.

אני רק אגיד לך, היו שלושה סגני יושב ראש כשאני הייתי אז, חבר הכנסת מקלב, חבר הכנסת וקנין וחבר הכנסת אקוניס שמאוד הקפידו על הזמנים כסגני יושב ראש.

גם כדי שכולם יוכלו להתייחס, שהדיון יהיה באמת ממוקד. אנחנו מתנצלים, כסגני יושב ראש לשעבר, על המגבלה הזאת.

אין בעיה, אנחנו בתעשייה יודעים להיות ממוקדים ומפוקסים. דרך אגב, חלק מהיתרון היחסי שלנו כתעשיית חלל מובילה, שאנחנו מובילים בזכות המיקוד שלנו דווקא במיקרו לוויינים, בלוויינים קטנים, לכן אנחנו מובילים בעולם, בשורה הראשונה, בלוויינים קטנים וביצועיים מהשורה הראשונה.

אז כפי שדובר כאן, אנחנו עדיין בתנופה ובמיצוי ההזדמנויות העסקיות שעלו מהכנס האחרון ועלה לנו באמת מגוון של הזדמנויות עסקיות ואנחנו עכשיו במומנטום של למצות את ההזדמנויות העסקיות האלה לכלל פרויקטים ולכלל שיתופי פעולה עם תעשיות נוספות. אנחנו חושבים שזה מאמץ משותף, לא רק שלנו כתעשייה, אלא חלק משיתופי הפעולה בין התעשיות הם גם שיתופי פעולה בין הממשלות. אחת הדוגמאות זה כמובן הלוויין ההיפר ספקטראלי שנקרא 'שלום' עם סוכנות החלל האיטלקית. זה פרויקט שעלה מדרגה ושלב ואנחנו רוצים להמשיך מאוד לקדם אותו. ויש שיתופי פעולה נוספים שקורמים עור וגידים, גם עם נאס"א, גם עם הקנדים, גם עם הגרמנים. צוין האירוע שיש מחר.

קיבלנו במהלך הכנס חיזוק נוסף להיותנו באמת מעצמת חלל ברמה של התעשיות, המיקום שלנו על הסקאלה במהלך הכנס ודבר מאוד חשוב שאנחנו רוצים להמשיך ולהדגיש ולמקד זה את הנושא של החשיבות לחזק את החלל האזרחי, יש את הלוויינות האזרחית ובסינרגיה עם הלוויינות הביטחונית. תמיד רוצים לעשות איזה שהיא הפרדה, חשוב לראות את המאמצים והסינרגיה ביניהם כי ניתן למצוא את הסינרגיה ולאו דווקא להעביר את הקו בצורה ברורה בין שני המאמצים האלה.

אנחנו כמובן, גם כתעשייה מובילה, שמחים ונתרמים גם לכל שאר המשימות של עידוד מצוינות בטכנולוגיה בכלל ובטכנולוגיית חלל, שכתעשיית חלל הוא כמובן קטר שמוביל אחריו גם את כל היוזמות שאנחנו שותפים בהן מבחינת חינוך, חברה וכלכלה וקידום הטכנולוגיה בכלל כתעשייה בכלל. זה המיקוד שלנו, ועוד פעם, אנחנו מבחינה עסקית והיתרון היחסי שלנו רוצים להמשיך ולבדל את עצמנו כתעשייה על היתרון היחסי ועל ה-added value שיש לנו ביחס לתעשיות החלל העולמיות.

הפעילות המבורכת שלכם גם מאפשרת להשאיר בארץ חוקרים ואנשים מקצועיים בעניין הזה, או שאנחנו עדיין לא נותנים מענה ואנשים צריכים למצוא את דרכם לארצות חוץ ולמקומות בחוץ כדי לפעול? אנחנו דיברנו על כך שאנחנו רוצים לפעול בנושא בריחת מדענים, בריחת מוחות מהארץ. השאלה היא, האם הפרויקט הזה שהוא פרויקט חשוב, לא רק כשלעצמו, הוא גם משאיר לנו את ההון האנושי שיש לנו?

כשכל הזמן יהיה לנו בראש לחשוב על הדבר הבא, על הפיתוח הבא, על ההמצאה הבאה, זה מה שישאיר פה את האנשים. גם המהנדסים שעובדים אצלי במפעל וכבר פיתחו לוויין אחד ואני אומרת להם 'עכשיו עוד אחד', אז הם שואלים אותי 'במה הוא שונה מהקודם שפיתחנו?', הם תמיד מחפשים את הדבר הבא ואת האתגר הבא, ואת האתגרים האלה אנחנו המנהלים מחויבים לספק להם כדי להשאיר אותם כאן איתנו, את פרויקטי הפיתוח הבאים.

תודה רבה, אנחנו מאחלים בהצלחה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להגיד למאות רבות בתעשייה הזאת, גם בתעשייה האווירית ובמקומות אחרים, גם ביזמות הפרטית, באמת יישר כוח גדול. אני מודה שאני נחשף בחודשיים האחרונים לתחום הזה, גם מנחם שיושב לשמאלך ולכל העוסקים, הפיתוח הזה, החדשנות המדהימה הזאת ובסוף גם הביצוע, מדינות רבות מסתכלות בהם וגם משתפות פעולה כבר.

אמרת שאנחנו מעשרה הראשונים.

ב-top ten, כן, נכון.

את חברות ההיי טק מייצגת מריאנה וקסמן שלפק. בבקשה, מריאנה.

בשם אינטל בעיקר. היום באינטל יש לנו כמה מרכזי פיתוח ואפשר להגיד שאחד הדברים החשובים שאנחנו צריכים לשים לב אליהם זה שמכאן יוצאות הטכנולוגיות הבאות לכל העולם מאינטל. זאת אומרת היום אנחנו כבר עובדים על הטכנולוגיה של 2020, כבר התכנון ל-2020 יוצא ממדינת ישראל, במיוחד במרכזים בחיפה ובירושלים. אחד הדברים שהתחלנו לשים לב ולשים את הדגש מאוד בגדול זה באמת שיתוף הפעולה עם האוניברסיטאות ובמיוחד עם מהנדסים עם תארים שלישי ורביעי. יש פה נקודה שאנחנו מאוד מאוד מעוניינים לקדם ביחד עם המשרד, מן הסתם, ועם התעשייה בכלל, כי הדברים הטובים הבאים יבואו מהאנשים האלה שהיום אנחנו רואים שיוצאים לחוץ לארץ.

אז בעיקרון אנחנו יותר ויותר עושים שיתופי פעולה עם האוניברסיטאות הגדולות. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצליחים את הפוסט דוק, לראות האם יש איזה דרך שאחרי שהם הולכים לשם הם חוזרים אלינו גם כן, או אולי איזה שהן נוסחאות יצירתיות שיאפשרו לעשות פוסט דוק גם פה. זה אחד הדברים שאנחנו רואים שיכולים להיות מאוד קריטיים להצלחה, כי הפיתוח הבא צריך לצאת מפה.

תודה רבה. אנחנו גם מציינים את הפעילות הקהילתית שאתם עושים והשילוב של סטודנטים בעבודה שלכם, זו גם תרומה וגם מקומות עבודה. אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלכם ואנחנו רואים את החשיבות של העניין, גם שלכם עצמכם וגם כמייצגים של כל חברות ההיי טק. יכול להיות שהיינו צריכים להביא גם מייצגים של חברות הסטרט אפ, שגם להם יש את המעמד שלהם. אנחנו גם מובילים בתחום הזה ויש מה לתרום וגם על זה צריך להיות שיתוף פעולה.

ד"ר יונתן גורליק, ואחריו, אני כבר רוצה לומר, מהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בת שבע.

קודם כל אני מודה לשר ולכל משרד המדע, על הגדלת התקציב למרכזי המו"פים, שאני מנהל אחד מהם, תודה רבה.

אתה מקרית ארבע?

כן, נכון. אתה מוזמן לבוא לבקר.

ידידי היקר, אני כבר ב-2009 - - - קודם כל אני אבוא, תודה על ההזמנה, אבל כבר הייתי ב-2009 כיו"ר צעיר של ועדת הכלכלה, ממש בתחילת דרכי במו"פ שם בקרית ארבע, ראיתי, טעמתי גם משהו.

אני הייתי, לא זוכר.

אני אביא תמונות. כנראה לא היית באותו יום.

לא חושב שאני אפספס דבר כזה, אבל בסדר. דבר אחר שרציתי להדגיש, השר דיבר על זה שאין חרם רשמי עם המדינות, אבל אנחנו שיושבים מעבר לקו לצערנו מרגישים את זה ממש. זה כל כך מעכב את הקידום של המחקרים שלנו. כמעט כל השותפים, יש לי המון קשרים בחוץ לארץ, החוקרים עצמם רוצים להשתתף איתנו, אבל המוסדות והמדינות לא מאשרים להם. זה משהו שצריכים - - - אני לא בא עם פתרון, אבל צריכים להתמודד עם זה. אני מודה על זה שאתם עזרתם לנו בזה, אבל צריכים מאוד להתמודד עם זה, אולי במשרדים אחרים גם לעודד את זה, שאולי אפשר לאפשר - - -

קרן מיוחדת מעבר לקו הירוק.

ברשותכם, אני אתייחס לנקודה הזו. מעבר לתמיכה במו"פים עצמם, דרך תקנות התמיכה, יש לנו גם קול קורא שממוקד במרכזי מחקר ופיתוח שנמצאים מעבר לקו הירוק, כדי לתת חיזוק נוסף למו"פים האלה, בקרית ארבע בכלל וגם שומרון וגם גולן.

לא, אבל מעבר לזה אולי לעודד בכלל את כל משרדי הממשלה לעזור לנו, לשתף פעולה עם משרדים אחרים, בריאות וחקלאות וכאלה, שזה חשוב מאוד לקדם אותנו. רק לענות, זה גם יענה על מה שאמרה מריאנה כאן, על חוסר המקום להביא אנשים מחו"ל, מעבדות. יש לנו מעבדה עם הרבה יכולת להביא אנשים, אבל צריכים לעודד את זה, להראות להם, יש מעבדות מוכנות לקלוט חוקרים שרוצים לחזור לארץ.

טוב מאוד.

(היו"ר יואב קיש)

תודה רבה. יושב ראש הוועדה אורי מקלב רצה רגע, הוא ביקש ממני שאני אחליף אותו. בהזדמנות זו אני גם רוצה להגיד כמה מילים.

זה טוב להיות יושב ראש.

בדיוק, אין מגבלת זמן. חשוב לי להיות חבר בוועדה, כל נושא הטכנולוגיה וההיי טק הישראלי קרובים מאוד ללבי, גם הייתי בתחום הזה ואני באמת רואה חשיבות גדולה מאוד לפעילות שלך, אופיר, במשרד, וראיתי שכבר בזמן הקצר שאתה נמצא במשרד הנושאים החשובים באמת עלו ונסקרו.

אני רוצה לציין שני תחומים עיקריים, לתפיסתי, שנכון שישראל תמשיך להוביל בהם וזה יקרה רק אם באמת המשרד שלך גם ישים את הפוקוס עליהם. האחד זה באמת נושא החלל, מה שנאמר פה. צחקו הרבה על דני שהוא נהיה שר החלל, אבל חלל זו הזדמנות למדינת ישראל. יש לנו אמנם חסרונות בשיגור לחלל, זה חסרונות מובנים, אבל דווקא זה גורם לנו למצוא את היתרונות ולהיות יותר יעילים ויותר יצירתיים בעניין הזה. אני חושב שיש פה הזדמנות והתעשייה הזו חייבת לקבל דחיפה בשביל להיות מובילים בתעשייה הזו.

אותו דבר אני חושב בתעשיית הרובוטיקה. גם פה אנחנו הגענו לאיזה שהוא יתרון תחרותי מסוים, יחסית לגודלנו כמובן, כשאנחנו מסתכלים בתפיסה העולמית, אבל אם אנחנו לא נמשיך להשקיע ולפתח ולדאוג לכוח אדם בתחומים האלה אנחנו מהר מאוד נמצא את עצמנו נדרסים על ידי מדינות אחרות ומאבדים תחום שאנחנו יכולים להיות בו מובילים, כמו שעשינו בסייבר למשל. הסייבר הוא דוגמה טובה לנושא שזוהה כפוטנציאל גדול למדינה. אני לא יודע, אולי אני חוזר על דברים שנאמרו פה, אבל אם ככה אני קולע לדעת רבים, חכמים, לא יודע, אבל אני חושב שהסייבר הוא דוגמה טובה. אנחנו חייבים גם בחלל וגם ברובוטיקה להמשיך. זה מבחינת התמקדות של המשרד. וראיתי באמת התייחסות לשני התחומים האלה.

טכנולוגיה והצלחה בטכנולוגיה פרוסה, אופיר, על הרבה יותר מהמשרד שלך, זה חינוך וזה התחומים שאנחנו צריכים להוביל את הנוער למקומות האלה, מגיל צעיר יותר עד לאוניברסיטה ולפוסט דוקטורט וכל הדברים האלה. אני מניח שלא תוכל להיות מעורב בכל שרשרת המזון הזה, אבל בפירוש שיתופי פעולה בין המשרד שלך למשרד החינוך ולמשרדים האחרים שנוגעים בהשכלה ובהכוונה, כי בסוף בסוף זה ההון האנושי. על זה הכול נסמך. אם אנחנו לא נשקיע בהון האנושי אנחנו נאבד את כל היתרון שיש לנו. אנחנו הצלחנו לייצר פה משהו חשוב וחשוב שזה ימשיך ויתקדם.

ואני אסיים בדגש אחרון, שהוא נובע מאופי החברות שאיתן אתה מתעסק, והכוונה שלי שמצד אחד זה יכול להיות סטרט אפ קטן של ארבעה חבר'ה בגאראז', ומצד שני תעשייה אווירית ובין לבין יש ספקטרום מלא עם חברות צמיחה בדרך, חברות ישראליות שרוצות להישאר פה, עם צ'ק פוינט, עם אלף ואחת דוגמאות לחברות מסוגים שונים. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לעזור לכולם, גם לאותם חבר'ה צעירים שעכשיו הם יכולים להיות האינקובציה של הצ'ק פוינט הבא וגם לאותן חברות שאולי הן לא ברמה של טבע וכאלה, אבל הן חברות בפירוש בינלאומיות ואנחנו רוצים לשמר אותם פה. המגוון הזה הוא מגוון מאוד מורכב וצריך לראות ולמצוא את הזמן והמשאבים לטפל בכל הספקטרום.

אז תודה רבה לכם שבאתם כולכם. מה סדר הדוברים? מי הבא בתור? בבקשה.

אני מהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. אני מנהלת את מרכז הקשר לחוקרים ישראלים. משנת 2007 אנחנו עוזרים לחוקרים לחזור למשרות אקדמיות בישראל, גם לדוגמה במרכז מיג"ל.

זה פוסט דוקטורנטים?

הם בעיקר פוסט דוקטורנטים. יש לי מאגר היום של מעל 3,000 חוקרים. הייתי אומרת ש-75% הם פוסט דוקים והשאר הם דוקטורנטים. באמת הדור הבא של המדענים הישראלים. אני שמחה לעדכן אתכם שב-24 בדצמבר יש לנו את המפגש השנתי, זו תקופה של חופשת חורף בחו"ל, כשאלה שמחפשים ברצינות עבודה באים לארץ. אנחנו כל שנה עורכים הרצאות וגם יריד תעסוקה.

איפה אתם נפגשים?

באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בירושלים. עד עכשיו אנחנו, האקדמיה עצמה, מתרכזים בהשמה במוסדות להשכלה גבוהה, אבל יש את התכנית הלאומית להשבת אקדמאים, שאנחנו משתפים פעולה איתם והם אמונים על השמה בתעשייה. השנה הזמנו גם חברות תעשייה להשתתף ביריד התעסוקה וב-24 בדצמבר זה יתקיים. יש כבר מספר חברות, ביניהן טבע וכל מיני חברות שנרשמו כבר. אני מזמינה גם אותך, או אתה, אם אתם מחפשים עובדים.

כל החברות. אם אפשר, אנחנו לא נתערב.

אפשר לעשות שידוכים.

פשוט תזמינו את כולם, זה דבר כביר. רק תהיו פרו אקטיביים בהזמנה, תשכנעו אותם לבוא. את אומרת אינטל, עכשיו בטוח אינטל באים, נכון? אחרי ההזמנה. שלי. לא, זה כינוס חשוב.

אנחנו רואים שזה עובד.

זו בדיוק השאלה שלי, יש מגמה, את מזהה משהו חדש? יש חזרה יותר? יש מספרים?

הייתי אומרת שבחמש השנים האחרונות, כשיו"ר הוות"ת הקודם התחיל את תכנית החומש עם מרכזי הקשר וכל הכסף שהוא הביא למוסדות להשכלה גבוהה, יש יותר שחוזרים. אני לא יכולה להגיד לך מספרים של כולם, אבל לפני שנתיים עשיתי בדיקה וגילינו שקרוב ל-500 אנשים חזרו דרך מרכז הקשר, רק לאוניברסיטאות, זה בלי המכללות. לא עשינו את הבדיקה של המכללות. עכשיו אנחנו עושים בדיקה יותר יסודית לקראת היריד הזה והכנס ב-24 בדצמבר.

יפה.

(היו"ר אורי מקלב)

יפה מאוד. זה באמת חשוב מאוד.

אתם מוזמנים.

כן, אנחנו נתאם איזה משהו אפילו ביחד.

פרופ' אריאל כהן מלשכת המהנדסים, אתה יודע ודאי, כחבר מועצה לשעבר בירושלים. גם מהאוניברסיטה העברית, אבל ההיכרות שלנו היא מעיריית ירושלים.

אני מייצג כאן את לשכת המהנדסים. אני יושב ראש אגודת מדעים, תוכנה ומחשבים בלשכת המהנדסים, מייצג ציבור של עשרות אלפי מהנדסים בישראל. חשוב מאוד לציין שכשמדברים על בריחת מוחות אז בעמק הסיליקון בארצות הברית, בקליפורניה, זה בעיקר מהנדסים. ההישגים בחודש שעבר, שהוצגו על ידי התעשייה, הם בראש ובראשונה הישגים של מהנדסים. לכן מה שאני הייתי מבקש, שכאשר מדברים על החזרת הצורך בלימודי מדע, צריך לומר לימודי מדע והנדסה. כאשר עושים יום המדענים, חשוב שיידעו שזה יום המדענים והמהנדסים. או אם יש המדע, אז לחשוב על כך שזה יהיה יום המדע ולא הטכנולוגיה אלא יותר הנדסה.

למשל האקדמיה למדעים, שעכשיו הזכירו, הם מחזירים רק פוסט דוקטורנטים ודוקטורנטים, חשוב לטפל במהנדסים, הם הציבור הגדול ביותר. הבית של המהנדסים זה באמת משרד המדע והוועדה הנוכחית. לכן הייתי מבקש אולי מפגש, עשינו אנחנו ישיבת הנהלת לשכת המהנדסים ואמרנו שצריך לעשות רבות להעלאת התודעה של החשיבות של המהנדסים בישראל, זה באמצעות כמה הצעות שהצעתי. אז אולי יהיה מפגש איתך, המנכ"ל.

אנחנו יותר מנשמח.

כן, התשובה היא חיובית.

אל"ף, יותר מנשמח. לשנות את יום המדע, זה קצת מורכב, אבל המשרד נותן דגש עצום לתחום ההנדסה, בין אם במחקר ובין אם במלגות והכשרות, אני אשמח ללמוד מעבר.

זה צריך להיכנס לתודעת הציבור.

דרך אגב, מנהלת הוועדה מזכירה לי שזה לא מוזכר ביומני השנה, היום הזה לא מצוין.

הערה נכונה.

ב-14 במרץ, ביום עצמו, זה הוכר על ידי ועדת השרים לענייני טקסים, אבל כיום רשמי ביומנים זה לא נכנס, צריך להטמיע את זה. גם את זה צריך לדחוף.

בהזדמנות הזאת, אדוני השר, בתוך דיוני הוועדה חשבנו ורצינו לקדם את כל לימודי המדע, החשיפה, לאתגר את האנשים. הייתה לנו כאן תערוכה של רובוטיקה, מדובר על כך שאנשים שמתעסקים בזה, אנשים שנחשפו ועשו עניין ולא תמיד אנחנו מגלים בפניהם את ההזדמנויות. אנחנו חשבנו שכדאי מאוד להקים מועצה ללימודי מדע וטכנולוגיה כדי שהמועצה תבחן את מכלול הבעיות. אם אנחנו רוצים באמת להקים דור של אנשים שייחשפו, בין אם זה נשים, בין אם זה בנוער, בלימודי פיזיקה, שאנשים יותר ירצו ללמוד אותם ועוד דברים, בשביל זה צריך לחשוף אותם, בשביל זה צריך לאתגר אותם בעניין הזה, לגלות את היכולות ואת המשיכה לזה. לכן חשבנו שמועצה ללימודי מדע וטכנולוגיה, יחד עם משרד החינוך ויחד עם כל הגופים, זה משהו יכול לקדם את הנושא הזה. זה נמצא כאחד מהיעדים שלך.

שי סופר, המדען של משרד התחבורה, אני אתן לך מספר משפטים, אבל אחריו אם יש מישהו שרוצה להתייחס, להעביר פתק למנהלת הוועדה.

אדוני השר, אדוני היושב ראש.

אני ממנה אותך עכשיו לייצג את כל המדענים בכל המשרדים.

אני אגע בנושא אחד שלדעתי הוא כולל את רוב הפעילות של המדענים, הנושא הזה זה חוק המדענים הראשיים. במסגרת החוק אנחנו עבדנו לא מעט עם אנשי המשרד. מה שחשוב במסגרת החוק זה מעמדו של המדען הראשי בכל משרד ממשלתי והנושא השני זה האחדת הקולות הקוראים לכדי פעילות ממשלתית אחת. היום כל משרד עובד באופן עצמאי, לדוגמה משרד התחבורה, הקולות הקוראים הם במסגרת ועדת מכרזים. בעינינו זה לא נכון, זה לא עובד טוב, זה מכביד עלינו מאוד, על הפעילות המדעית של המשרד. לכן אני מבקש שתהיה האחדה של הדברים האלה וקידום משמעותי של חוק המדענים הראשיים.

המדען הראשי של משרד הכלכלה - - - אין שום סיבה שזה לא יגרור איתו גם את הדברים האחרים. לא פעם הם צריכים חיזוק, המעמד שלהם, התקציב שלהם, היכולת שלהם, המעורבות שלהם, לא פעם הם לא מעורבים בכל החלק התעשייתי והפיתוחי של המשרד.

יחזקאל-חזי גריזים, סמנכ"ל פרויקטים מיוחדים בתעשייה האווירית. בבקשה.

אני רוצה להתייחס לתופעה כללית שקורית לנו. התעשייה האווירית היום מעסיקה כ-40,000 עד 50,000 איש בכלל מדינת ישראל, אנחנו למעשה קטליזטור לפיתוח בכל הדברים שקורים במדינה. לצערי יש לנו ירידה בתקציבי פיתוח כתוצאה משינוי השוק העולמי. הרבה פרויקטים שאנחנו מביאים והבאנו פרויקטי דגל, כמו הלוויינות שדובר עליה, כמו מטוסי המשימה, הפלקון למיניהם, מכ"מים, התפרסם עכשיו מכ"ם גדול, אלו פרויקטים שנעשים עבור לקוחות זרים ושימוש מנוף לפיתוח טכנולוגי מהותי. מה שקורה, הלקוחות היום דורשים הרבה העברת ידע במקום וכמות העבודה בפיתוח, העסקת מהנדסים, אנחנו 6,000 מהנדסים בחברה, 320 דוקטורים, אני חושב שאנחנו האוניברסיטה הכי גדולה במדינת ישראל, והאפשרות להמשיך להעסיק אותם במיצוב טכנולוגי שהוא פורץ דרך היא בעייתית.

פתרון אחד לזה, אנחנו מביאים הזמנות, שזה הבעיה שלנו. היכולות שלנו לעזור לנו זה בהגדלת תקציבי פיתוח ובמינוף הקשרים הבינלאומיים. אני מסתכל היום, מו"פ אירופה, בשנה שעברה למשל הבאנו יחסית פחות מאשר בשנים קודמות וזה אומר שאנחנו צריכים להסתכל על הקרנות מחדש ולהסתכל גם על חוק המו"פ. חוק המו"פ מגדיר את התעשייה האווירית כחברה גנרית, חברה גנרית לא יכולה לעשות פרויקטים בקרנות דו לאומיות. זו מגבלה. צריך לחשוב איך פותרים את זה. יש מדינות שמתות לעשות איתנו שיתוף פעולה ובגלל המגבלה אנחנו בכלל לא יכולים להגיע לשם. היעד שלנו זה להגדיל את המינוף של התכניות האלה כדי להגדיל את יכולות הפיתוח ופיתוח טכנולוגיות חדשות.

זה דבר חשוב מאוד. המנכ"ל, צריך לראות איך אנחנו - - -

כן.

אני מארגון world ort, קדימה מדע, ארגון של 130 שנה שעוסק בחינוך וקידום מדע וטכנולוגיה.

אני נתתי לפני זה למנחם. מנחם, תציג את עצמך.

מנחם קדרון, מרכז סוכנות החלל הישראלית של משרד המדע,הטכנולוגיה והחלל. יש לי רק שתי דקות אז אני אעשה את זה מהר. מסר קצרצר שאני רוצה להגיד, בנוסף לכל מה שנאמר, ישבתי פה בתחושת עונג ושמעתי את הדברים. באמת בנושאים האלה התקדמנו מאוד מאוד יפה. חלל זה דבר יקר, אין מה לעשות. התקציבים הנדרשים לדברים האלה בעולם הם מרקיעי שחקים הרבה יותר מאיתנו. רוב התשתיות, רוב הפעילות נתמכת על ידי הממשלות המקומיות כי מבינים את גודל החשיבות, כמו שנאמר פה, ובעיקר את המשימות והעלויות הכבדות שישנן, שלא כולן מוחזרות כל כך מהר.

לכן אני חושב שעלינו, כולל הוועדה הנכבדה הזאת, לסייע ולעזור להגדיל את התקציבים באופן משמעותי לעומת מה שהיה. התחלנו תכנית, לדעתי הוכחנו אותה, צריכים לעבור למדרגה הבאה. המדרגה הבאה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית. בזה גמרתי דקה אחת.

בדקה שנייה אני רוצה להגיד תודה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות למספר משרדים ממשלתיים שאנחנו עובדים איתם יד ביד כצוות אחד, אם זה משרד החינוך בכל הפעילויות החינוכיות שאנחנו עושים, והרשימה ארוכה, אני לא אומר את זה בדקה אחת, אם זה משרד החוץ, שנציגיו יושבים פה, שעוזרים לנו בכל הפעילויות הבינלאומיות, אם זה אמנות, חוזים והאו"ם, אם זה משרד הכלכלה שעוזר לנו בכל התכניות שאנחנו דוחפים על מנת לפתח את התעשיות, את היהלומים החדשים הבאים שיקדמו את כולנו. וכמובן גופים נוספים אחרים, מערכת הביטחון ועוד אחרים. ותודה מיוחדת לכנסת שידעה לארח כל כך יפה לפני שלושה שבועות פה את אותה סדנה של נציגי פרלמנטים שדנו בנושא חשוב ונכון בכל העולם, איך משתמשים בחלל לנהל את משק המים בעולם.

הכנסת וועדת המדע.

כשאומרים כנסת מתכוונים רק לוועדת המדע. אדוני השר, אנחנו שוכחים, מנחם הזכיר לי, שפיתוח החלל הוא לא רק פיתוח שמתמקד ונשאר בחלל, יש לו עוד תחומים שהמדינה נהנית מזה. בוועדה הזו הוצג לפני שבועיים, גם במסגרת תחרות הרובוטיקה שאנחנו הצגנו כאן בכנסת, מחקר או פעילות של חקלאות על גגות של בתים, תעשייה או מבנים בתוך התחום האורבני, שזה בא לתת מענה על הצמצום בשטחים החקלאיים וזה גם מייעל מאוד את החקלאות. אני רק אתן לך דוגמה, רק לסבר את האוזן, דונם היום באדמה, גם אם בחממה, נותן 19,000 זרעים שיכולים להפיק במשך שנה, אם זה מעל גגות זה מגיע למאות אלפים ב-15 פעמים בשנה. רק דוגמה, אתה צריך בשביל שתיל, גם אם הוא קטן מאוד, אתה צריך להכין אותו אם הוא באדמה כדי שהוא יהיה יותר גדול, אני מדבר על ירק נניח, אבל אם יש לו משהו של רובוטיקה ויש לו מסוע, אז אתה נותן לו בהתחלה מקום קטן וכשהוא מתרחב אתה מביא אותו למקום יותר רחב ואתה כבר יכול להכניס עוד זרעים. דברים מופלאים.

אבל למה אני מספר את כל הסיפור הזה? הבסיס לכל הפיתוח הזה והסטרט אפ הזה היה המצאה שעשו בשביל החלל כדי שיוכלו לגדל על מצע, אני לא מכיר אותו בהגדרה המדעית שלו, שהוא חוסך 90% מהמים, הוא לא צריך אדמה. זה פיתוח שחשבו בגלל תעשיית החלל, פיתחו אותו ואנחנו היום משתמשים בזה לאזרחות בכלל. לכן אנחנו יודעים שבתחום הזה, גם בתחום הצילומים וכל מה שאנחנו צריכים, זה לא נשאר רק בחלל אלא זה נתן מרחב פעילות נוסף. לכן ההשקעה בזה היא לא סתם השקעה רק ממוקדת לנושא החלל.

ניתן לאיילת אברמוביץ, בבקשה, ואחרי זה יסיים את הדוברים נתנאל.

אני רוצה קודם כל להודות למחלקה שעוסקת במשרד בנושא של קהילה, שבשנים האחרונות מקדמת ומפתחת את הנושא של החינוך הא-פורמלי בתחום מדע וטכנולוגיה. אנחנו מלווים את הפעילויות השונות ברחבי הארץ בפריפריה ואנחנו מצליחים בזכות העבודה הזאת לקדם את תחומי המדע והטכנולוגיה ואנחנו רואים שזה בא לידי ביטוי בתוך מערכת החינוך, כשילדים בוחרים בתחומי מדע וטכנולוגיה בלימודים המתקדמים שלהם. זו נקודה שאני מאוד בירכתי על התקציב שהוא גדל בסעיף הזה.

נושא נוסף שאני רוצה לחשוב איתכם ביחד ולהיות קצת אמיצים ואולי להקים איזה שהיא מועצה בין משרדית שתעסוק בנושא של החינוך במערכת החינוך במגמות המדעיות-טכנולוגיות. מועצה בין משרדית שתדבר פעם אחת בשפה שקורית בעולם בנושא של משרד החינוך מול משרד התעשייה, שעדיין לא הצליחו להתממשק, שני המשרדים האלה, ולהצליח לקדם את החינוך המדעי הטכנולוגי לרמות הגבוהות ביותר. אלה מדברים על תעודת בגרות, אלה מדברים על תעודה של משרד התמ"ת, ואולי כבר יהיה מישהו אמיץ שיוכל לדבר על החינוך כמו שקורה בגרמניה ובמדינות אחרות, שמדבר על חינוך דואלי. אני חושבת שאתם כמשרד שמקדם מדע וטכנולוגיה ורואה את החינוך המדעי הטכנולוגי על סדר היום בחשיבות, אני חושבת, גבוהה, שבסופו של דבר תייצר לכל התעשייה את הדור הבא, להיות אמיצים ולהושיב בין המשרדים את השיח הזה ולקדם את הנושא הזה בצורה משמעותית, ולא רק דרך החינוך הא-פורמלי בקהילה. לשים את זה על סדר היום.

מאוד חשוב.

אכן.

נתנאל, בבקשה, ואחרי זה השר יסכם.

אני אשמח רק להשלים את הדברים שאיילת התחילה. זה מתחבר לי מאוד לדברים של איילת. אל"ף, יש תהליך כזה שקרה במשרד החינוך, יוזמת 5 פי 2, שקרה במתמטיקה ואני חושבת שניתן בהחלט לעשות יוזמה מקבילה כזאת. אני רוצה להגיד במילה לגבי הגדלת התקציב, שהיא מבורכת, מחשבה טובה פועלת מ-2003 לצמצום הפער החברתי על ידי הנגשת טכנולוגיה. אנחנו מפעילים מרכזים דומים למה שלהב"ה עשתה וניסינו בעבר להתחבר לשיתוף פעולה עם משרד האוצר, זה לא צלח. אני חושבת שיש ברכה בזה שזה עבר למשרד המדע - - -

גם אני.

ואני אשמח מאוד שנעשה את השילוב הזה יחד עם ארגוני חברה אזרחית שפועלים, הן במרכזים פיזיים והן בכיתות ניידות שציינת.

במקרה נתנאל הוא הבא בתור לדבר.

אז ממחשבה טובה, אנחנו לא נישאר רק במחשבה טובה, אלא גם במעשה טוב. בבקשה, נתנאל.

אני אהיה קצר. אני אתחיל דווקא ממה שעלה קודם, לגבי קשר עם משרד החינוך. אנחנו משתדלים להיות מאוד מתואמים בפרויקטים שלנו עם משרד החינוך, יושבת כאן אושרה לרר, הממונה על שוויון בין המינים במשרד החינוך. במקרה אתמול גם ישבנו יחד בנושא של מחקרים וקידום בנות, כדי לראות איזה פרקטיקות מועילות לנושא הזה. לא כל דבר אנחנו עושים אותו דבר, היעדים שלנו הם שונים, מוטת השליטה והאחריות שלנו היא שונה, אנחנו לא מתעסקים בחינוך הפורמלי, אנחנו מתואמים עם החינוך הפורמלי, אנחנו עובדים בחינוך הא-פורמלי ובכל הנושאים שיש ממשקים לכיוון האקדמיה. זה ברמה של הקשר עם משרדי הממשלה, כדוגמה עם משרד החינוך.

לגבי הסיפור של להקים מועצות ודברים כאלה, אני לא האיש לחוות את דעתי. עשו לי טובה, אני צריך לשמור על קשרים טובים.

אני רק אגיד על משהו שעלה כאן בין השיטים, הנושא של קידום פריפריה. אם מסתכלים על איזה שהיא סקלה מ-0 ל-100, מבחינתנו הגישה לפריפריה או לאוכלוסיות פריפריה, אוכלוסיות מודרות, זה לא כדי להביא אותם לנורמה, מבחינתנו זה לעודד מצוינות. זאת אומרת ברגע שיש מישהו שמגיע לא רק לרמת בסיס, אלא כמו שהשר ציין, זה באמת לתת את האפשרות לפתח מצוינות במגוון התחומים שאנחנו עוסקים בהם, מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים, מה שזה לא יהיה. אני אגיד מראש שאנחנו לא מושלמים ואנחנו עושים טעויות וזה טוב שאנחנו עושים טעויות, אבל כבר בשלב ההיגוי אנחנו מנסים לקחת בחשבון את האוכלוסיות שיש להן פחות נוכחות בתחומי הידע או בדיסציפלינות שבהן אנחנו מתעסקים.

לצורך העניין, דיברתי על אושרה, אם ניקח את הנושא של מגדר, הנשים, אז יש שונות מאוד גדולה, למשל, בין המגזר הערבי למגזר החרדי למגזר הכללי, למגזר הדתי לאומי. אלה דברים שנשמעים לנו טריוויאליים, אבל הם הפוכים. אז כשהשר ציין שאנחנו מנסים להגיע לאוכלוסיות פריפריה, אנחנו מפספסים, אבל זה בסדר, אנחנו עושים וטועים ולומדים ומתקנים, המטרה היא בסופו של דבר להגיע למקסימום הפוטנציאל ולתת את הכלים והאפשרויות לכל אחד לממש בתחומי המדעים והטכנולוגיה כדי שכשנגיע לאקדמיה או לתעשייה הקאדר שהשערים יהיו פתוחים בפניו יהיה כמה שיותר גדול.

תודה רבה, נתנאל, יפה מאוד. מכובדי השר, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל תודה רבה לכם על ההשתתפות ועל הדברים החשובים מאוד שאמרתם כאן, כל אחד בתחומו. אני אחזור על מה שאמרתי בעניין זה בהתחלה, המשרד הזה, בראשותי, מנהל מדיניות של דלת פתוחה והקשבה ולימוד מהתעשיות ומהעמותות השונות שמפעילות את המיזמים המדהימים שלהם ברחבי הארץ, באמת בהצלחה אדירה, אני מוכרח להגיד לכם. גם התעשיות, גם העמותות וכמובן המוסדות האקדמיים. הדלת הפתוחה הזאת היא פתוחה ללשכתי, היא פתוחה ללשכת המנכ"ל ולמחלקות, לנתנאל ומנחם וכל שאר המחלקות הנוגעות בדבר.

התייחסויות ספציפיות. שי סופר, כמובן האחדת הקולות הקוראים, ביזור כרגע של הסמכויות, אנחנו פועלים לקדם. קודם כל אני מתכוון לכנס את פורום המדענים הראשיים בהקדם האפשרי, המלצות אשר יומלצו מתוך פורום המדענים הראשיים, אם יהיה בהן צורך, יש דברים שמחייבים חקיקה, יש דברים שמחייבים החלטות של ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה, שאני עומד בראשה, והדברים האלה, ככל שיהיה צורך, ככל שנסיק את המסקנות מהדיון המשותף הפורה, שיהיה לא רק בפורום המדענים הראשיים ובוועדת שרים, גם בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, הדברים יגובשו לכדי חקיקה ממשלתית ואנחנו נקדם אותם, ככל שיהיה צורך.

אתה יודע, לדברים כאלה זה טוב שלנו יש את הרצון ואת היוזמה, צריך גם שמשרדים אחרים יבינו שבסופו של דבר כדאי לעשות, כדאי להוביל. אני רואה שמטעמך יש את הרצון, אני מקווה שיהיה גם ממשרדים אחרים. הטבע האנושי הוא כזה שכל אחד רוצה לשמר אצלו את הסמכויות שניתנו לו. יש דברים, אני אומר את זה כאן, באופן טבעי הם לא במשרד החינוך או לא אפילו במשרד הכלכלה, אני חושב, אמרתי את זה גם לשר הכלכלה היוצא, עם שר הכלכלה הנכנס לא הספקתי לדבר בנושא הזה, הייתי צריך לדבר איתו בנושא הנספחים בתפקידו כשר חוץ, אז אני אאחד את השיחה ,אני חושב שהמדען הראשי, שנמצא עכשיו במשרד הכלכלה, צריך להיות במשרד המדע והטכנולוגיה. אז יש דברים שאנחנו יכולים לקדם ונקדם ונשנה במסגרת החקיקה הממשלתית. ככל שזה נוגע לנו אנחנו כמובן בעד גם היוזמה שלך וגם ההערה.

לגבי יונתן, ה-BDS והמוסדות. אני ביקשתי לקיים בתחילת השבוע הבא, במהירות האפשרית, דיון קודם כל במשרד המדע בנושא ה-BDS. ההערה שלך היא חשובה. אני אחזור, כדי שלא תהיה אי הבנה, ממשלות לא יוזמות BDS, מדיניות ממשלתית של BDS איננה קיימת, לשמחתי, לא רק זה, היא גם מגונה על ידי הממשלות, גם על ידי ראש ממשלת בריטניה, ששם הבעיה העיקרית של היוזמה המכוערת, האנטישמית, באמת, אין מה לומר עליה, זה דבר נורא בכל פרמטר, אבל הממשלה מתנגדת. הייתה לי פגישה עם שגריר בריטניה בעניין הזה וגם מסרתי לו את תודתי לראש ממשלת בריטניה על עמדתו הנחרצת בעניין זה.

אם אתה מזהה בעיה במוסדות ומזוהה בעיה כזאת, ראינו את הפטיציה שפורסמה בגרדיאן הבריטי לפני עשרה ימים, ביום ראשון אנחנו בהתכנסות די דחופה, הייתי אומר, בעניין זה, בכל מה שקשור אלינו וכמובן נעביר את המלצותינו והמלצות לפעולה שאנחנו נסיק אותן, גם למי שהוחלט שמרכז את הפעילות הזאת מטעם הממשלה, השר גלעד ארדן.

לגבי העניין של שיתוף הפעולה עם ות"ת ועם המוסדות האקדמיים. אנחנו פתוחים לשיתוף פעולה מלא עם ות"ת, עם המוסדות האקדמיים. אני ביקשתי לראות את ראש ות"ת הנכנסת, היא רק נכנסה לתפקידה וגם אני נכנסתי לתפקידי פחות או יותר באותו זמן, והפגישה הזאת גם כן תתקיים בהקדם.

מעבר לזה, כפי שראיתם בסקירתנו, אנחנו באמת באנו לעבוד, באנו לשנות, באנו להתקרב אל הפריפריות, לקרב ציבורים אדירים במדינת ישראל, משום שהמשאב העיקרי, אדוני היושב ראש, שיש בישראל והוא חוצה עדות וחוצה מפלגות וחוצה מגזרים וחוצה דתות, זה השכל הטוב, המוח. המשאב הזה הוא המשאב העיקרי האדיר ביותר שנמצא בישראל ואנחנו עומדים להשתמש בו. תודה.

תודה רבה לך, אדוני השר. כפי שכולנו התרשמנו מלאכתך רבה, אבל יש לך מה לקדם, מה להרחיב, מה להוסיף, אפילו גם מה לשנות. אנחנו גם רוצים לציין את הפתיחות של לקדם וללמוד והאהבה וההתחברות שלך לנושא, זה דבר מאוד מאוד חשוב.

אנחנו נגענו בהרבה נקודות, רק מה שאנחנו נגענו, כמו המחקר ופיתוח והנושא של מדע וקהילה ומדע וחינוך, מדע ונשים, מדע לקידום צמיחה כלכלית, הפריפריה, קשרי המדע הבינלאומיים, אני מונה כאן רק דברים שכן דיברנו עליהם ובכל נושא כזה יש הרבה מה לפעול. לא דיברנו על מכוני המחקר הממשלתיים, שצריך הרבה הרחבה.

אדוני היושב ראש, צריך להשאיר משהו לישיבה הבאה.

כפי שגם אתה אמרת, הפער בין ההון האנושי שיש לנו במדינה, באמת באחוז גבוה בצורה בלתי רגילה, היכולות הרבות, אבל היישום והמיסוד והפעילות, יש פער גדול מאוד, בגלל דברים שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לפעול בהם. אנחנו נמשיך לשתף פעולה, אני כבר אומר לך שאנחנו ניפגש, לא בישיבה הבאה, באירוע הבא שיהיה ביום שני הקרוב.

וגם יהיו בעתיד.

גם יהיו בעתיד. יש לנו אירוע באודיטוריום של הכנסת, פרסי הצטיינות לתלמידות בתחומי המדע והטכנולוגיה, גם לחזק את מי שנמצא, אבל גם כדי להביא עוד ולהרחיב את השורות בעניין הזה. יש שינויים בעניין הזה. אתה יודע, אדוני השר, אתה היית חבר כנסת, כל חבר כנסת מקבל פעם בשנה זכות להשתמש באודיטוריום, אז אני תרמתי את הפעם בשנה שאני קיבלתי בשביל הכינוס הזה. זה כדוגמה לשיתוף פעולה, גם בגלל שאני חושב על שיתוף הפעולה.

אז אנחנו מאחלים לכולנו הצלחה ותודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.