הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון

וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ו (03 בנובמבר 2015), שעה 9:00

בהמשך להחלטת הממשלה מיום 21/9/2015 (החלטה מס' 540) להציע לכנסת להכריז לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, על מצב חירום לתקופה של שנה אחת ובהתאם להוראות סעיף 69 לתקנון הכנסת, הוועדה המשותפת תבחן את הצורך להכריז על מצב חירום

חברי הוועדה: אברהם דיכטר – היו"ר

ניסן סלומינסקי – יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

יואב בן צור

אורי מקלב

אוסאמה סעדי

מיכל רוזין

עמר בר-לב

מ. י. - משרד ראש הממשלה

חוה ראובני - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גאל אזריאל - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נילי חיון דיקמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

מוריה חביב - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי למערכת הביטחון, משרד הביטחון

סיגל מרד - משרד הכלכלה

אודליה אדרי - רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

אסף פרידמן - יועץ לוועדה

עידו בן יצחק

שמואל לטקו

אהובה שרון - חבר המתרגמים

בהמשך להחלטת הממשלה מיום 21/9/2015 (החלטה מס' 540) להציע לכנסת להכריז לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, על מצב חירום לתקופה של שנה אחת ובהתאם להוראות סעיף 69 לתקנון הכנסת, הוועדה המשותפת תבחן את הצורך להכריז על מצב חירום

בוקר טוב לכולם. אנחנו מבקשים להתחיל את הדיון. יש לנו בכנסת סדר יום עמוס מאוד ואנחנו לא רוצים להיכנס לפיגורים.

אנחנו עושים את הדיון כמעט שנתי הייתי אומר בנושא של הכרזה על מצב חירום או ליתר דיוק הארכת תקופת מצב החירום. אני מקווה מאוד שנגיע לשלב שהדיונים האלה יהיו נחלת ההיסטוריה אבל עד שזה יהיה נחלת ההיסטוריה, אנחנו מחויבים לאפשר למערכות לעבוד על פי הבנתנו ולאו דווקא על פי דרישותיהם. אני מציע שעידו, היועץ המשפטי של הוועדה, ייתן לנו את הקווים לתחילת הדיון הזה.

הכרזה על מצב חירום החלה לאחר קום המדינה, אז הכריזה הממשלה על מצב חירום במדינה. לא הוגדר כל כך מהו, אבל כן הוגדר שזה נותן - - -

לפני כן לא היה מצב חירום?

מה שהיה בתקופת הבריטים, אני לא אחראי עליו.

מצב חירום נמשך באופן קבוע. בשנות ה-90 תוקם חוק יסוד: הממשלה כך שהועברה סמכות ההכרזה לכנסת לפי הצעת הממשלה וזה בעצם התהליך בו אנחנו נמצאים היום, כאשר הממשלה יכולה לפנות לכנסת ולבקש להכריז על מצב חירום לתקופה שלא תעלה על שנה.

שתי משמעויות עיקריות של הכרזה על מצב חירום. הראשונה והנגזרת המידית היא שהיא נותנת לממשלה את הסמכות להתקין תקנות שעת חירום שבכוחן גם לגבור על חקיקה של הכנסת. בשנים האחרונות לא היה שימוש רב בסמכות הזאת אבל היא קיימת. בשנה האחרונה ספציפית לא היה שימוש בה.

מתי הייתה הפעם האחרונה בה היה שימוש?

לדעתי ב-2011.

ב-2010.

היה הסיפור של השביתה בוועדה לאנרגיה אטומית שבאמצעות תקנות לשעת חירום ביטלו אותה. אני כאן 11 שנים ואני מכיר שני מקרים כאשר המקרה הקודם גם היה קשור לשביתה של מצילים.

הרבה קשור בצווים על מזונות.

לאורך השנים נחקקו הרבה חוקים.

נגיד שביתה של מצילים. למה לא כמו בכל סכסוכי העבודה הולכים לבית דין לעבודה ומקבלים צווים? למה צריך להכריז כאן על מצב חירום כדי לסיים את השביתה כאילו מדובר בביטחון ובמלחמה? למה לא הולכים במסלול הרגיל של יחסי עבודה?

היו עוד שביתות מצילים מאז ולא עשו בזה שימוש.

בנמלים רצו להכניס צבא.

ולא הלכו למצב חירום אלא הלכו לבית הדין לעבודה. כך גם לגבי הרכבות.

דרך המלך היא באמת באמצעות בית דין לעבודה, אבל כל עוד הכלי הזה קיים, אפשר לעשות גם בו שימוש.

בית הדין לעבודה כל הזמן עם העובדים, אבל זה סיפור נפרד. לא ראית מה היה בבית הדין לעבודה בחיפה? כאילו הוא ועד העובדים אבל זה לא קשור.

אפשר לחשוב שכאן זאת הוועדה לשחייה בים.

המשמעות השנייה היא שלאורך השנים נחקקו מספר חוקים שהתוקף שלהם מותנה בהכרזה על מצב חירום ואם תבוטל ההכרזה על מצב החירום, למעשה תוקפם יפוג.

חלק מהחוקים האלה יש להם זיקה ישירה לנושאים של חירום, בין אם זאת פקודת מניעת טרור או חוק מעצרים מינהליים. חוקים אחרים, הזיקה שלהם פחותה. אחד החוקים שבתפיסה אפשר להבין למה יש צורך בו במקרים של חירום, הוא חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שנועד לאפשר לשרים להסדיר כל מיני תחומים. בפועל נעשה זו שימוש רחב מאוד. הרבה מאוד תחומים במשק הוסדרו באמצעות צווים שהוציאו שרים שונים והצווים האלה, מאחר שהם מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שהוא עצמו מותנה בהכרזה על מצב חירום, הם בתוקף רק אם יש מצב חירום.

יש צווים שמסדירים ענפי משק שלמים, אם זה נושא של הדבש או היהלומים או תחומים כאלה, ויש צווים שמסדירים נושאים מצומצמים יותר כמו גלידה, נקניקים וכיוצא באלה.

במהלך השנים האחרונות, למעשה בשנת 2009, הקימה הוועדה ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת מיכאלי שעקבה באופן יותר הדוק אחרי העבודה של הממשלה כדי לראות איך אנחנו מחוקקים חוקים שמייתרים את הצורך בתלות במצב חירום, כדי שהחוקים האלה יעמדו באופן עצמאי ולא יהיה לנו צורך עוד במצב חירום. יש מולכם סקירה של מה נעשה בעניין הזה.

אני יכול להגיד שבשנה האחרונה, מאז ההכרזה הקודמת, קרו כמה דברים. האחד, ועדת הכלכלה אישרה צו הגז (בטיחות ורישוי) שאמור להחליף שני צווים אחרים, שלושה חוקים שנועדו להחליף צווי חירום והוחל עליהם דין רציפות אבל לא הסתיימו הדיונים כאשר האחד הוא חוק רישוי שירותים לרכב והשני חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש וחוק הסדרת העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש. חוק המאבק בטרור שהוא אולי החוק המרכזי ביותר מבחינת חוקי חירום - - -

97 חוקי חירום.

התקנות שהוא מבטל, למרות השם שלהן, הן דווקא לא תקנות שתלויות במצב חירום. אמנם קוראים להן תקנות ההגנה שעת חירום, אבל הן לא מכוח מצב החירום. הוא מבטל את פקודת מניעת טרור שהיא כן תלויה במצב חירום והוא נותן תוקף לחוק המעצרים המינהליים באופן שלא תלוי במצב חירום.

גם את זה מבטל החוק הזה, לא? חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים).

כן. הוא במסגרת חוק המאבק בטרור.

כן, זה נכנס.

כן.

עוד נושא, חוק המזון שנדון במסגרת חוק ההסדרים בוועדת העבודה והרווחה ואמור להגדיר למעלה מעשרים צווים בתחום המזון ולהוריד את זה מסדר היום שלנו.

הממשלה הודיעה על הכוונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים ושני תזכירים הופצו, האחד בנושא של הסדרת העיסוק בהתקנה ואחזקה של מונים למוניות, השכרת רכב וסמכויות פיקוח ואכיפה, והשני הוא תזכיר חוק קרינה מייננת.

לצד הדברים האלה יש דברים שלצערי חלה בהם נסיגה בגלל פיזור הכנסת. שני חוקים שלמעשה עברו מן העולם כי אי אפשר יותר להחיל עליהם דין רציפות, האחד בנושא גז ואחד בנושא דלק, ולכן צריך להתחיל את החקיקה שם מחדש. תקנות שהועברו לכנסות קודמות ולא עברו עדיין מחדש של משרד הבריאות בתחום תמרוקים, של משרד החקלאות בתחום הדיג ושל משרד התחבורה בתחומי הובלת דלק ובטיחות בשיט.

למה בשאר הדברים לא מנסים להשתחרר מזה?

מנסים אבל יש דברים שעוד לא הגיעו לכנסת.

למה הממשלה לא יוזמת את כל הנושא קשור למזון?

את השאלה הזאת כדאי להפנות לממשלה אבל בוא נגיד שכאשר פעלה ועדת המשנה, היא דנה בדיוק על הדברים האלה.

ועדת משנה של מי?

של הוועדה הזאת. של הוועדה המשותפת.

הוועדה של אברהם מיכאלי.

היא התכנסה כל פרק זמן מסוים ודרשה.

אולי אנחנו ניזום.

זהו, עידו?

כן.

תודה רבה. אפשר לומר שגם אנחנו מרגישים לא כל כך בנוח לפעמים עם חלק מהצווים והתקנות. לא מצליחים למשל לחבר בין מצב חירום לתמרוקים ועוד אי אילו דברים אבל נדמה לי שלסוגיה הזאת ועדת המשנה בראשה עמד חבר הכנסת לשעבר אברהם מיכאלי באמת שינסה מותניים ועשתה עבודה כאשר כמעט מדי שבוע או מדי חודש הייתה ישיבה בנושא הזה וזה עזר מאוד להסיר מעל שולחן החירום מספר דברים שעל פניהם נראו קצת תמוהים, שהם מחייבים הסדרה אבל לאו דווקא במצב החירום.

כפי שאמרתי, חבר הכנסת מיכאלי הוא חבר כנסת לשעבר.

הוא הבא בתור, אם ייכנס החוק הנורבגי.

כשאנחנו אומרים לשעבר, הכוונה נכון ל-3 בנובמבר 9:12 בבוקר. בפוליטיקה הישראלית זה יכול להיות לא נכון בעוד דקה פלוס 48 שעות כמובן, אבל עניינית אנחנו נעסוק בזה אולי בהמשך כי היוזמה שנעשתה אז עם ועדת המשנה, ואני חייב לציין לשבח את חבר הכנסת מיכאלי שבאמת לקח את זה כמשימה לאומית, אישית, פרלמנטרית וקידם מאוד את הדברים. אנחנו מאחלים לו כמובן שיחזור לכנסת אבל אנחנו צריכים לבנות את עצמנו גם לאפשרות שזה לא יקרה ואי אפשר שלא להתקדם, אי אפשר לעצור את המומנטום הזה ואנחנו תכף נעסוק בזה.

משרד המשפטים.

מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. עידו כבר הציג את רוב הדברים כך שאין לי הרבה מה לפרט בנוסף אבל אני אחזור ואומר שהמחויבות של הממשלה קודם כל היא להצהיר אם הותקנו תקנות שעת חירום. השנה לא הותקנו תקנות שעת חירום, כבר כמה שנים כמו שעידו ציין. עבודת הממשלה משיכה מבחינת ניתוק הזיקה למצב חירום של החקיקה הקיימת. היום רוב צווי הפיקוח שהוצאו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים נמצאים על שולחן הכנסת דווקא ולא על שולחן הממשלה. הממשלה עובדת ומנסה לקדם את כל החקיקה שעתידה להחליף את צווי הפיקוח האלה.

צריך להבין בכל זאת שכל צו פיקוח, הוא בעצם חקיקת משנה, צריך לקחת אותו היום והוא הותקן והוצא לפני שלושים-ארבעים שנים וכמעט כל צו מצריך הליך חקיקה ראשי לחוק אחד כדי להחליף כל צו. כל משרדי הממשלה הרלוונטיים עובדים על זה אבל כמובן זה לוקח זמן. העבודה היא אינטנסיבית. גם ועדת המשנה בראשות חבר הכנסת מיכאלי מאוד סייעה בנושא וגם המשרדים כולם שותפים למהלך והעבודה חשובה לכולם בנושא הזה.

נכון, גם לכנסת חשוב, וראינו את זה עם ועדת המשנה, לקדם את הנושא אבל גם יש החלטות ממשלה שעוסקות בנושא ואכן צריך לנתק את הזיקה של החקיקה שלא תלויה במצב חירום.

יש חקיקה שתלויה במצב חירום וצריך לנתק את הזיקה שלה כמובן, מצד שני יש עדיין צרכים ביטחוניים במדינה. עידו גם דיבר על החקיקה הביטחונית שתלויה במצב חירום, פקודת מניעת טרור, חוק המעצרים המינהליים, גם מניעת יציאה לחוץ לארץ מאנשים שמהווים סכנה למדינה, תפיסת מקרקעין והחוקים האלה חשובים היום ואני מניחה שהגורמים הביטחוניים כאן יוכלו לפרט יותר ממני, אבל הם גם מצדיקים ומצריכים את ההכרזה על מצב חירום ולכן הממשלה החליטה לבקש מהכנסת גם השנה להכריז עוד פעם השנה על מצב חירום.

הממשלה לא לוקחת את היוזמה למשל בחוק הטרור, לבטל הרבה מאוד חוקים. בכל תחום ותחום הממשלה תיזום, תאמר שעכשיו בתוך שלושה חודשים כל החוקים שנמצאים כאן, אלה שקשורים למצב חירום, יהיה להם תחליף. כל משרד ישים על שולחן הכנסת את זה. אם רוצים, לוקחים את זה. זה נמשך כבר שנים על גבי שנים והממשלה רוצה ורוצה אבל מה זה נקרא רוצה אם היא לא עושה? היא צריכה לעשות. לא לרצות. לא ועדת משנה שלנו אלא שהממשלה תעשה. כל חוק שמופיע כחוק חירום, לבקש מהמשרד הרלוונטי שתוך שלושה שבועות רוצים חוק חופף לזה, להניח אותו על שולחן הכנסת ולגמור עם הסיפור הזה. זאת סתם בושה.

בחלק גם לא צריך חוקים. אני לא מניח שלגבי המצילים צריך חוקים. יש גם משהו עם דבורים.

יש דבש.

דבורים, צעצועים.

אתם נותנים את הדוגמה של הדבש ואכן לגבי הדבש יש הצעת חוק שעכשיו עברה דין רציפות והיא הולכת להיות נדונה בוועדת הכלכלה.

כמה היא תוריד?

היא תוריד צו אחד. אמרתי שכל צו מצריך חוק חדש.

כמה חוקים יש בחירום? יש 180?

לא. יש 57 צווי פיקוח, צווים שהוצאו מכוח חוק הפיקוח.

היו 180.

בסדר, יש חמישים.

רגע. יש שאלה ועכשיו יש תשובה.

שוב, יש 57 צווי פיקוח שהוצאו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. כמעט כל צווי הפיקוח האלה נמצאים בהליך חקיקה בשלב כזה או אחר, או לקראת הפצת תזכיר או כבר הופץ תזכיר או שכבר על שולחן הכנסת.

את אומרת שזאת פעם אחרונה שאנחנו מתבקשים להאריך?

כמובן זה גם תלוי בעבודת הכנסת.

אני מדבר מבחינת הממשלה.

לא כל הרשימה מולי. להגיד עכשיו על שישים צווים ככה בבת אחת, אני לא בטוחה, אבל רוב הדברים, ממש רוב רובם של הצווים נמצא על שולחן הכנסת. חוץ מהצווים, כמו שעידו אמר, יש גם חוקים שתלויים במצב חירום. החוקים הכבדים ביותר נמצאים עכשיו על שולחנך ואני מבינה שיש דיונים אינטנסיביים בנושא ואנחנו מאוד מקווים שזה יתקדם. פעם ראשונה שהצעת חוק המאבק בטרור עברה קריאה ראשונה בכנסת, זה היה ב-2011.

זה ייגמר.

כולנו מקווים.

בחודשיים הקרובים בעזר השם.

אל תבטיח סתם.

אמרתי בחודשיים הקרובים. לא אמרתי בחודש הקרוב.

הוא אמר אינשאללה.

זה מה שנקרא חוקי אי.בי.אמ. חוקי אי.בי.אמ. זה חוקי אינשאללה, בוקרה, מעלש.

סיימת?

אני מוכנה לענות על שאלות ככל שיש.

בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת סלומינסקי, החוקים הכבדים כמו חוק המאבק בטרור, שהם אולי הנדבך המרכזי שבהחלט מחייבים שינוס מותניים, או לא חשוב כרגע אם זאת הממשלה או הכנסת – בעצם חשוב, אבל ההתנעה היא בממשלה והעבודה הכבדה יותר היא בכנסת – איזה חוקים במשקל על כבד מהסוג הזה נמצאים היום על המדוכה?

אין ספק שהחוק הכבד ביותר הוא פקודת מניעת טרור.

החוק.

חוק המאבק בטרור שיחליף את פקודת מניעת טרור. אחרי כן יש עוד כמה חוקים שהם חשובים. הם לא באותו כובד.

מה הבא בתור מבחינת המשקל?

נראה לי שיש כמה חוקים. חוק תפיסת מקרקעין שנותן סמכות לשר הביטחון לתפוס מקרקעין. הופץ תזכיר על ידי משרד הביטחון ועכשיו הוא נמצא בדיונים פנים ממשלתיים. אני מניחה שמשרד הביטחון יוכל לפרט יותר. הוא לקראת טיוטת חוק בממשלה והוא במהלך דיונים בתוך הממשלה. יש את כל העניין של חוק שעות עבודה ומנוחה כאשר בעצם האפשרות היום לעבוד שעות נוספות במשק בישראל תלויה במצב חירום. נכון, זה לא חוק ביטחוני.

זה מצחיק.

נכון.

זה לא מצחיק. זה עצוב.

זה המצב. זה קשור לאמנות בינלאומיות.

וזה כן מונח באיזשהו מקום על שולחן הכנסת?

משרד הכלכלה יוכל לפרט יותר ממני אבל בהצגה כללית, יש ועדה בתוך משרד הכלכלה, ועדה בין-משרדית שדנה בזה.

יש לי הצבעות בוועדת הכלכלה וקראו לי כבר פעמיים. אני רוצה לחזור אחר כך.

אני אעדכן את הבקשה שלנו. בכל מקרה, אנחנו מחכים לך.

אפשר אדוני הצעה לסדר שאולי תקדם אותנו?

היא באמצע התשובה.

שוב, שעות נוספות.

אנחנו נוכל לקבל טבלה?

יש לך כאן.

יש לי טבלה אבל יש משהו קריטי וחשוב ואני מבין שהפקודה למניעת טרור היא האישיו המרכזי כאן. אנחנו כאן מתמודדים עם העניין הזה של חוק מאבק בטרור ואנחנו יושבים על המדוכה בעזרת היושב ראש הנמרץ והחרוץ.

יש פרוטוקול?

כן, בטח. למרות שאנחנו מתנגדים לחוק הזה, אבל לפחות אנחנו משתתפים ומתווכחים. יש כל מיני חוקים שבאמת אנחנו לפחות צריכים לדעת, כמו שעות עבודה ומנוחה, שאפשר לעשות כאן טבלה עם כל הצווים המטופשים האלה. מטופשים. זאת בושה וחרפה שהצווים האלה נשארים בספר החוקים כמצב חירום אחרי 67 שנים, מאז קום המדינה. זאת בושה שהצווים האלה יישארו. אנחנו יודעים שאם הממשלה רוצה ואם הכנסת רוצה, שום דבר לא עוצר בעדה. ראינו שמחוקקים חוקים תוך חודש.

שלושה חוקים.

תוך חודש שלושה חוקים לגבי עונשי מינימום, ביטוח לאומי, חוק הנוער, קנסות. לפני כן חוק החמרת עונשים על מיידי אבנים שגם הוא חוקק תוך חודש-חודש וחצי. כאשר רוצים, זה אפשרי ומיד כל המנועים עובדים ורצים קדימה.

אני מבקש, אם אנחנו נקבל טבלה ונמיין את הטפל לעומת העיקר. נדע שפקודה למניעת טרור, לא הולכים עכשיו תוך חודש-חודשיים לבטל אותה למרות שהיו צריכים לבטל אותה לפני חמישים שנים. כל העניין הזה, זה נשמע כביכול אנחנו מדברים עדיין על מצב חירום והמדינה נמצאת במצב חירום, אני חושב שפוליטית אבל אנחנו כאן משפטית, אנחנו צריכים לבוא ולראות שכל הצווים האלה – צעצועים, מזון וכל הדברים האלה שאין להם מקום ואפילו אתם במשרד המשפטים מסכימים שהם לא צריכים להיות בתוקף.

אני מבקש רשימה של כל הדברים האלה. אם באמת צריך לשנע את מי שצריך לשנע, אני בטוח שגם היושב ראש וגם יושב ראש ועדת החוקה יכולים לדבר ולהזיז את הדברים האלה.

ראיתי את הפקודה, ראיתי את הטבלה והטבלה מצוינת.

הוצאת בשר ודגים מבית קירור. זה צו הגנה.

כל כך חשוב.

באמת הוא חשוב מאוד. אני לא מאמין.

לגבי הרשימה, הטבלה, אני חושבת שעידו הכין לכם טבלה. יש רשימה של כל הצווים וכל החוקים. לגבי הצווים בעניין המזון, במסגרת חוק ההסדרים עכשיו הם בדיוק נמצאים במהלך דיונים וכל הצווים האלה, כמו עידו אמר לפני כן, תנותק הזיקה שלהם ממצב חירום בעזרת השם בשבוע הבא.

ברגע שאמרת בעזרת השם, זה בסדר.

העניין של השעות הנוספות. יש חוק שעות עבודה ומנוחה שיש בו את כל העניין הזה של התוספות, מתי מותר מתי לא מותר. למה זה צריך להיות תלוי במצב חירום? למה אי אפשר ששר הכלכלה יבוא ויבטל את זה? מה הפרוצדורה?

קודם כל, יש סיבה היסטורית לקשר.

יש את ההסתדרות. זה לא פשוט.

אני לא הולך לבטל את השעות הנוספות או לבטל את הגמול או את התוספות. לא.

אוסאמה מעלה סוגיה ואנחנו רוצים לשמוע את ההתייחסות.

יש לי עוד שאלה כללית.

בוא נחבר את התשובה לשאלה ואחרי כן תהיה שאלה כללית.

משרד הכלכלה. הנושא הספציפי של שעות עבודה ומנוחה הוא נושא מורכב מאוד כי הוא כן קשור ביצירת קואליציה של הסכמות יחד עם מעסיקים ויחד עם ההסתדרות. חוץ מזה צריכה להיות גם קואליציה בתוך הממשלה בין המשרדים השונים ביחס להסדרים שהם צריכים. נכון להיום הוקמה ועדה בין-משרדית שהיא פנים ממשלתית, במסגרתה יושבים שורה של משרדים בהם משרד התיירות, משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד המשפטים כדי לדון בשינוים שנדרשים בחוק ובהסדרים שיחליפו אותם.

הוועדה הזאת קיימה מספר דיונים. בראש הוועדה הזאת נמצאים המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, הממונה על התעסוקה, והיועץ המשפטי של המשרד. הצוות הציע מתווה שבעצם אמור להחליף את ההסדר הזה. המתווה הופץ להערות הציבור, התקבלו הערות הציבור ובעקבות ההערות שהתקבלו הוכנסו תיקונים במתווה ואלו הובאו בפני שר הכלכלה הרב אריה דרעי ברגע שהוא נכנס. בעקבות ההערות שלו התקיים דיון נוסף ב-8 לאוקטובר והוא נתן מספר הנחיות להמשך הדרך.

כמו שאתם יודעים בימים אלה שר הכלכלה התפטר ולכן השר שייכנס למשרד יידרש למתווה שגובש ואם המתווה הזה יהיה מקובל עליו, יהיה אפשר להפיץ תזכיר.

יש עכשיו שר למשרד הכלכלה. אל תחכו עד שייכנס כי יש שר.

כבר הציגו לשר את המתווה, הוכנסו תיקונים בעקבות המתווה.

ראש הממשלה הוא שר הכלכלה. תעבירו לו את ההצעה. אל תחכו עד שייכנס עוד שר וכולי.

זה יועבר לראש הממשלה ברגע שהוא ייכנס. נשארו כמה שעות עד שההתפטרות תיכנס לתוקף. זה יועבר לראש הממשלה. כמו שאדוני יודע, ראש הממשלה לא באמת יהיה פנוי להתעמק בכל נושא ונושא. אנחנו מאוד מקווים שהנושא הזה יהיה קרוב לליבו אבל אני אומרת שיש כאן נושא שהוא מורכב. זה לא משהו של תיקון נקודתי בסעיף מסוים שבאמת אפשר במהירות לקדם חקיקה. יש כאן את המורכבות המיוחדת של הנושא.

מתי קם הצוות הזה שדיברת עליו?

למיטב זיכרוני הצוות הזה קם עוד בתקופה של השר בנט.

זה סיפור של שנתיים בערך?

לפחות שנתיים. כן.

אני חושב שאני עכשיו יודע מהי ההגדרה של מצב חירום. מצב חירום קואליציוני. אני מבין שזה הסיפור.

תרשום בפרוטוקול.

מצב חירום קואליציוני וצריך לתאם בין המפלגות. לא קשור בכלל לחירום ביטחוני.

אפשר לשאול שאלה כללית?

בבקשה.

אני רואה את הגרף. יש לכם את מה שאנחנו קיבלנו. נכון?

לא.

כן.

אני אספר לכם מה יש כאן. יש כאן הצגה יפה. רואים כמה חוקים משנת 2009 עוד 2015.

למה אצלכם זה בצבע ואצלי שחור-לבן? יש כאן אפליה?

היית צריך לדעת איפה לשבת.

מאחר והערכתי שזה הולך לעלות כנושא חירום, אני מראה לך שגם אני רואה את זה בשחור-לבן.

זה מה שנקרא כשיש קשרים, לא צריך פרוטקציה.

יש כאן חלוקה יפה לגבי כל צו, גם ברמה הכללית וגם ברמה של המשרדים של מה נמצא בטיפול הממשלה ומה נמצא בטיפול הכנסת. הגרף הכללי מראה שבאמת מספר החוקים והצווים שנשארו פתוחים הולך ויורד ורואים איך ב-2009 כולם היו בטיפול הממשלה, שעוד לא התחיל, והיום בשנת 2015 כתוב 27 בטיפול הממשלה ושלושים בטיפול הכנסת. כשאני מסתכל בחלוקה בתוך המשרדים, יש כאן תופעה מוזרה. אם אני מסתכל בתחבורה, בשנת 2014 היו שלושה בטיפול הממשלה ושמונה בטיפול הכנסת ובשנת 2015 יש שישה בטיפול הממשלה וחמישה בטיפול הכנסת. זאת אומרת, כאילו הייתה נסיגה בתהליך. אותו הדבר מופיע בכמה משרדים. במשרד האנרגיה, זה הגרוע ביותר.

אם השר הוא עוצמתי, הוא לוקח ועושה את זה.

הזכרתי את זה בהתחלה.

אם זה כבר היה בכנסת, סימן שהכנסת לא עשתה עבודה טובה.

זה שילוב של שני גורמים.

קל לנו להאשים את השר.

יש דברים שישבו בכנסת הרבה זמן וועדות הכנסת לא דנו בהם. אם אנחנו מדברים על משרד התחבורה, הסיבה ששלושה ירדו אחורה, שירדנו משמונה לחמישה בכנסת, משום שהתקנות שלהם שהיו בכנסת הקודמת, אם עדיין לא העבירו מחדש. מאחר שהכנסת התחלפה, שר התחבורה צריך להעביר מחדש את התקנות וכל עוד הוא לא מעביר, הוועדה לא יכולה לדון.

אין כאן דין רציפות?

צריך לפנות ולבקש.

אני רואה שלגבי משרד האנרגיה בכלל הלכנו אחורה.

נכון.

זה מתווה הגז?

לא, לא קשור. דברים של גז ביתי בעיקר. היה חוק אחד על שולחן ועדת הכלכלה שהיה אמור להסדיר חמישה צווים והוועדה כמעט השלימה את דיוניה אבל לא השלימה אותם. מאחר שכבר הוחל דין רציפות על החוק הזה, אי אפשר להחיל עליו רציפות פעם נוספת ולכן החוק הזה, צריך להתחיל אותו מחדש. חוק משק, הממשלה בכלל לא ביקשה להחיל עליו רציפות בכנסת הקודמת ולכן הוא התפוגג.

בירוקרטיה במיטבה.

משרד הביטחון. לעניין תפיסת המקרקעין. המשרד הפיץ תזכיר חוק לפני כשנתיים ומאז אנחנו נמצאים בשלב של הערות. כרגע זה נמצא במשרד המשפטים. מבחינתנו אין עוד הערות. אנחנו העברנו את כל מה שיש לנו ואני מבינה שיש משרדים נוספים כמו המשרד לביטחון פנים ומשרד הפנים שמבקשים גם כן לקבל סמכויות במסגרת החוק. זה משהו שלא קיים בחקיקה הקיימת ואני מבינה שכרגע זה מתעכב שם.

מתעכב כרגע במשרדים? זה עלה לקריאה ראשונה?

לא.

בבקשה, מתייחסים נוספים.

משרד התחבורה. מה שמונח היום בכנסת בראש ובראשונה הוא חוק רישוי שירותים לרכב, שזה חוק בדיוק כפי שנאמר כאן קודם על נושא בחירות והוא אמור להחליף חמישה צווי פיקוח. חוק של קרוב למאתיים סעיפים, לא חוק שכותבים בשלושה חודשים, עם אינטרסים כלכליים כבדי משקל של כל העוסקים בענף הרכב, יבואנים, יצרנים, סוחרים ומוסכים. היו 25 ישיבות בוועדת הכלכלה ואז הכנסת התפזרה. החלנו עליו רציפות מיד עם הקמת הוועדות בכנסת והיה דיון אחד ובשבוע הבא צפוי דיון נוסף.

ב-25 ישיבות שהיו הייתה התקדמות בחוק.

כן, היינו בסעיף 190.

ועדת הכלכלה לא מוכנה לאמץ את מה שהיה בכנסת הקודמת? אני למשל אימצתי את מה שהיה כדי שלא נצטרך לחזור עוד פעם וכך אנחנו מתקדמים.

היה דיון מקדמי אחד שבו אמר יושב ראש הוועדה חבר הכנסת איתן כבל שהוא ייתן לכולם להישמע. יחד עם זאת, מה שאנחנו מניחים לדיון לקראת כל אחד מן הדיונים זה לא את הנוסח הכחול אלא את הפרקים כמו שאושרו בכנסת הקודמת. יש דברים שאושרו בוועדת הכלכלה בכנסת הקודמת שהיו מוסכמים ומקובלים, הערות משפטיות של היועץ המשפטי לממשלה, פשרות שהושגו וחלק גדול מן האנשים מוכנים להסכים אתם. אני מניחה שהפעם זה לא ייקח 25 ישיבות אבל עדיין זה חוק גדול, מורכב, ארוך, עם הרבה אינטרסים ולכן זה לוקח זמן.

לגבי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) שהוזכרו. מפאת תקלה הן לא הוגשו לפני חודש מחדש לוועדה אבל הן הוגשו השבוע. ממש השבוע השר חתם וזה בדרך לאורך רחוב קפלן מהמשרד שלנו לוועדת הכלכלה. זה כאן. זה בכנסת. זה הגיע היום או אתמול או יגיע מחר. זה נחתם ומונח מחדש.

יש דברים שהיו בכנסת הקודמת והיו עליהם דיונים והיו עליהם מחלוקות ולכן הם לא הוחזרו לכנסת, כיוון שהתברר בכנסת הקודמת שאי אפשר להעביר אותם במתכונתם. אני מדברת בעיקר על תקנות שירותי הובלה לעניין הובלת דלק.

יש את הנושא של ביטחון השיט שזאת כבר חקיקה ראשית ושם יש עבודה שנעשית מול משרד הביטחון, שאלות משפטיות שכרוכות בסמכויות במים הסמוכים מעבר למים הטריטוריאליים, למי יש את הסמכויות האלה, צורכי הביטחון, אמנות בינלאומיות וכולי. זה מורכב. מתקיימים דיונים כל הזמן להשלים את החוק הזה כדי שאפשר יהיה להגיש אותו.

לגבי השכרת רכב והמונים למוניות שהוזכרו כאן. לצערי אנחנו מתעכבים עם שאלת סמכויות אכיפה. על המתכונת המקצועית, התכנים של צו פיקוח והעברתם חקיקה ראשית, הדברים שם סגורים והם סגורים קרוב לשנה אלא שחוק הפיקוח מקנה למשרד, לרגולטור, סמכויות פיקוח ואכיפה. ברגע שיצאנו מהמטריה של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, מתפוגגות הסמכויות האלה. סמכויות הפיקוח והאכיפה חוזרות לכאורה אך ורק למשטרת ישראל. הניסיון שלנו מלמד שכנראה יהיה קושי להסתמך על פיקוח ואכיפה של משטרת ישראל ואנחנו מזה כשנה מנסים להגיע להסכמות עם המשטרה לגבי מתן סמכויות, שהחוק יעגן סמכויות לפקחים שלנו, הן סמכויות פיקוח וגם סמכויות אכיפה והעמדה לדין, שזה מה שקורה בפועל היום מכוח צווי הפיקוח וחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.

המשטרה מתנגדת. לקח לה זמן רב מאוד להעביר עמדה וכשהיא בסוף העבירה עמדה, היא מתנגדת ואנחנו נמצאים אתה במשא ומתן. מכל בחינה אחרת, החוק הזה סגור וצפויות לחודש הקרוב שתי ישיבות בנושא הזה ואולי עד סוף השנה נוכל להגיע לוועדת שרים לחקיקה.

תודה רבה.

משרד הבריאות. אני יכולה לעדכן לגבי הצווים שבאחריותנו. כפי שצוין, הנושא של חוק המזון נדון כעת במסגרת חוק ההסדרים והעבודה עליו צפויה להסתיים ממש בשבועות הקרובים. ברגע שהוא יסתיים, הוא ייתר חלק מהצווים הנוגעים למזון ובחלק אחר יהיו כמה צווים שיהיה נדרש להסדיר אותם במסגרת של תקנות לאותו חוק מזון. כדי לעשות את זה, אנחנו צריכים לראות את החוק ולאחר שהוא יפורסם ייכנס לתוקף. זה לגבי כל הצווים הנוגעים למזון.

יש כמה זנבות נוספים כמו הצו שעוסק בתמרוקים. בכנסת הקודמת הנחנו תקנות לפי פקודת הרוקחים כדי להסדיר את הנושא בוועדת העבודה והרווחה אבל זה לא התקדם היות והיו מחלוקות. במהלך הפגרה אנחנו קיימנו מספר ישיבות גם עם התעשייה וגם עם בעלי עניין אחרים. נעשתה עבודה גם מול משרד האוצר בהיבט של תקנים ותקציב כדי לתקצב את החוק והדברים האלה כבר מגיעים לידי סיום. כרגע אנחנו צריכים לנסח מחדש את התקנות בהיבטים שעברו שינויים ולהעביר אותם לאישור משרד המשפטים ומשם זה יחזור לוועדת העבודה והרווחה. אנחנו מקווים שזה תהליך שהוא כבר נכנס למסלול.

לגבי הנושא של חוק הדבש. הטיפול לא הושלם על אף שהייתה התקדמות משמעותית. היות וזה נושק למזון, ממתינים לראות את חוק המזון בנוסחו המוגמר שיהיה בעוד מספר שבועות ואז יהיה אפשר לראות בדיוק את ההשלכות. יש דברים שתלויים בהסדר הסופי שיהיה בחוק המזון כך שעם סיום הטיפול בחוק המזון, הנושא הזה יקבל דחיפה.

יש את הסוגיה של חומרי הדברת מזיקים לאדם. בממשלה הקודמת, לקראת סוף הקדנציה, באוקטובר, הפצנו תזכיר להערות הציבור וקיבלנו הרבה מאוד הערות. הנושא הזה הוא קצת מורכב. אנחנו מאמצים את החקיקה האירופית בנושא הזה והתחום הספציפי של הדברת מזיקים לאדם קצת נופל, יש נושאים שהם בין-משרדיים או יש חלוקת סמכויות בין משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. אנחנו כמשרד הבריאות לוקחים לעצמנו רק את החומרים שנעשה בהם שימוש לאדם, בניגוד להדברת מזיקים אחרים. לכן היישום של החקיקה האירופית שהיא יותר הרמונית במובן הזה, הוא קצת קשה.

איזה משרד מוביל את החקיקה הזאת?

אנחנו מובילים רק את החלק שעוסק – זה גם הצו - הצו עוסק בהדברת מזיקים לאדם, זאת אומרת, חומרים שהאדם משתמש בהם, שמשתמשים בהם על גוף האדם, הגנה מפני מזיקים.

בכל אופן, קיימנו ישיבות עם התעשייה ובעלי העניין ואנחנו מקווים שנצליח לקדם את התזכיר. יש לנו עדיין סוגיות מקצועיות שצריך לברר ואני מקווה שנוכל להתקדם בהליך החקיקה. זאת חקיקה ראשית.

הנושא האחרון הוא קרינה. יש צו שעוסק במכשירים מפני קרינה. כאן אנחנו כמובן צריכים להסדיר את זה בחקיקה ראשית או בתקנות אבל גם כאן יש קושי. אנחנו צריכים לעשות עבודה גם מול האוצר ביחס לתקנים, ביחס לתקצוב של החוק. ברגע שננתק את הזיקה משעת חירום ובהסדר חדש, זה דורש איזושהי היערכות מחדש של הנושא. גם כאן אנחנו מקווים שנוכל לקדם את זה ולעדכן את הוועדה בקרוב על התקדמות משמעותית.

תודה. אגב, בנושא שאת דיברת, יש כאן מישהו מהמשרדים האחרים?

אנחנו מציגים רק את הנושא שלנו. כשאנחנו מיישמים את החקיקה האירופאית שנוגעת לתחומים נוספים, לוקחים רק מקטע אחד ויש קושי מקצועי בחלוקה.

החלוקה האירופית חופפת למשרד הבריאות או שהיא חופפת לשלושת המשרדים?

החקיקה האירופית עוסקת בכל החומרים להדברה ולכן הקשיים המקצועיים נובעים משם.

אני אעיר לגבי הנושא של ההסדרה הכללית של ענף ההדברה. יש כיום הצעת חוק - שגם היא באה כדי להחליף תקנות שתלויות במצב חירום - שנדונה בוועדת הפנים של המשרד להגנת הסביבה שמסדירה את העיסוק בהדברה בכלל.

השלמה לגבי עוד שלושה נושאים שיש לנו. צעצועים מסוכנים. הפיקוח על צעצועים מסוכנים, נושא שממתין כרגע כאן בכנסת להצבעה לצורך החלת דין רציפות.

נושא נוסף הוא תזכיר בעניין היהלומים. טיוטת תזכיר הועברה לאישור השר לפני מספר חודשים וטרם קיבלנו אישור להפצה. אנחנו ממתינים לאישור.

לגבי מעליות. טיוטת החוק הוגשה ללשכת השר לצורך העברה בתחילת ספטמבר והיא טרם הועברה לממשלה ולכן אנחנו ממתינים גם בעניין הזה.

יועצת משפטית בשב"כ. נכון להיום, כפי שאמר עידו, בהיבט הביטחוני יש שלושה חוקים שמותנים בקיומו של מצב חירום. פקודת מניעת טרור, חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים ומעצרים מינהליים) ופקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ). למעשה חוק המאבק בטרור שיחוקק נועד לתת מענה להסדרים שקבועים בחקיקה הזאת ולכן מבחינתנו עם חקיקת החוק, נוכל לבטל גם את ההסדרים הללו.

שמעת? אנחנו נגרום לזה שתקנות שעות חירום יבוטלו.

מ-6:00 בבוקר אנחנו יושבים כאן על הנושא הזה.

סליחה, הגעתי ב-2:00 לפנות בוקר הביתה.

הוועדה לא שואלת מה חברי הכנסת עושים בלילה.

הייתי כאן במליאה. יש הוכחות לכך.

אני רוצה לשבח את ועדת החוקה שכל חבריה הגיעו היום, חמישה במספר. בשעה 10:00 אנחנו מתחילים ישיבה לגבי האפוטרופוס, כך שצריך להשתדל לסיים כאן את הדיון לפני כן.

כן. אנחנו מחכים לשמוע את מ..

בקצרה. עד לחקיקת החוק, ההסדרים הללו הם חיוניים מבחינתנו להתמודדות אפקטיבית עם איומי הטרור. הם מקנים את האפשרות להעמיד לדין בעבירות מכוח פקודת מניעת טרור, מהכרזות על ארגון טרוריסטי, לסגור מקומות שמשמשים ארגוני טרור, למניעת יציאה לחוץ לארץ, למעצרים מינהליים, במיוחד בתקופה האחרונה ובנסיבות הביטחוניות הקיימות היום.

עוד מישהו רוצה להתייחס? חברי הכנסת, בבקשה. רוצים להתייחס?

לא. אמרנו מה שאמרנו. אנחנו מבקשים שבאמת תיקחו את זה, תוודאו שיש חוקים, ואם לוקח יותר זמן, בסדר, אבל שנגמור עם הסיפור הזה. שתהיה החלטה ממשלתית שגומרים עם הסיפור הזה ונעבור חוק-חוק. אם צריכים את החוק המקביל לו, אם זה חוק אחד או שהוא מרכז כמה חוקי חירום אבל לגמור עם הסיפור הזה. זה לא לכבוד לנו כמדינה דמוקרטית קודם כל שעובדת כאילו על פי משטר חירום. זה אבסורד שאין כדוגמתו בפרט שאת עוברת על הדברים ואת רואה שזה לא טרור. יש חלק בו אנחנו נטפל. הוצאת בשר ממחסן קירור? אלה דברים הזויים לחלוטין. בואו נגמור עם זה.

מה שחשוב שם, זה לא הבשר אלא הדגים.

זה גם קשור למצילים. אי אפשר לדוג בלי שיש מציל. לפני שבאת עסקנו רבות בנושא המצילים.

יש לי שאלה. כל פעם הכנסת מאריכה את מצב החירום. מה המועד הבא? עד מתי המצב הזה מוארך?

המקסימום שהכנסת מוסמכת להאריך הוא שנה.

זה אני יודע, אבל עכשיו, מתי נגמרת השנה הזאת?

ב-7 בדצמבר אבל אם רוצים להאריך, המליאה צריכה לדון שבועיים קודם.

יש איזה נושאים שאפשר – כדי להראות לכנסת התקדמות – לסיים אתם עד ה-7 בדצמבר? משהו קטן.

אנחנו מדברים על תהליכי חקיקה.

חלק ייגמר בגלל חוק ההסדרים.

הסברתם לנו שאתם בשיאם של תהליכי החקיקה. לכן אני שואל.

חוק ההסדרים חייב להיגמר ב-19 בנובמבר ובתוך זה יש גם את הנושא של הקורנפלקס.

המזון.

זה ייגמר. אני לא יודע אם אנחנו נגמור עד אז.

איך חוק הקורנפלקס מופיע כאן?

במזון.

חוק שירותי המזון מסדיר 22 צווים.

לכן אני שואל.

חוק המזון בהסדרים, נכון?

כן. אני מניח שוועדת העבודה והרווחה תסיים את דיוניה עד שנגיע למליאה אבל זה לא יאושר בחוק ההסדרים לפני שאנחנו נגיע למליאה כי אנחנו נגיע למליאה בשבוע הבא.

7 בדצמבר, למיטב ידיעתי הוא אחרי ה-19 בנובמבר. לכן שאלתי איזה דברים אפשר יהיה להראות בדיון שיתקיים בכנסת שאכן הייתה בהם התקדמות והם נסגרו ולכן יש פחות צווים בנושא חירום מכפי שהיו לפני שנה עת דנו בזה.

חוק המאבק בטרור, אנחנו מתקדמים מאוד. הוא לא נגמר אבל מתקדמים מאוד. יכול להיות שנפצל אותו ואז אפשר יהיה לעשות אותו במשך שבועיים-שלושה, את החלק העיקרי. אולי. אולי נפצל ואולי נחליט לגמור עד הסוף אבל שם יש התקדמות גדולה. בשאר החוקים אני לא בקיא.

בוא נגיד שבהצגה לכנסת לצערי אנחנו לא נוכל להראות. לא נגיע למצב כזה. התקדמות נוכל להראות.

לא, לא התקדמות. חוק הקורנפלקס מוריד סדרה של צווים.

אבל הוא יסתיים אחרי שאנחנו נהיה במליאה.

אני גם לא חושב שהשנה האחרונה היא שנה מייצגת או מאז שהכנסת נכנסה להליך של בחירות. אי אפשר לומר שזאת שנה מייצגת. תכף אני אגע בתרומה של ועדת המשנה כי היה לה משקל ואני מקווה שיהיה לה משקל גם בהמשך.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

האם הוועדות שאמורות לעסוק בנושאים האלה - אני למשל הייתי חברת ועדת הכלכלה בקדנציה הקודמת ויש נושאים שעלו ויש נושאים שלא היו על סדר היום מבחינת דחיפות הדברים - האם יושבי ראש הוועדות קיבלו את הרשימה הזאת על מנת שהם יוכלו להגיד שהם יעשו סדר עדיפויות אצלם בוועדה? ברור שיש דברים דחופים כמו משק הגז, החשמל, רשות החשמל ויש דברים שייכנסו תמיד לפני אבל השאלה אם יש איזושהי התייחסות לכך מול ראשי הוועדות?

כשוועדת המשנה פעלה בראשות חבר הכנסת מיכאלי, לבד מהפניות שנעשו למשרדים כדי ללחוץ עליהם לקדם עניינים, הוא פנה גם לראשי הוועדות כל פעם כדי לקדם נושאים. בזמנו גם הייתה פגישה בנושא אצל יושב ראש הכנסת. כמובן צריך לחדש את זה כי יושבי ראש הוועדות התחלפו.

מבחינה משפטית אני מצטרף לדבריה של חברתי מיכל ולדבריו של כבוד היושב ראש סלומינסקי. צריכים למיין ולנפות את הטפל מהחשוב. אני מבין שלמשל החוק הזה של יבוא רכב וכל הדברים האלה, זה באמת חוק חשוב עם 190 סעיפים שמסדיר את כל הנושא.

הכנסת התפזרה כשהיינו בסעיף 190.

אני מבקש שנקבל טבלה לגבי הדברים החשובים באמת, למה חוק מסוים תקוע, איך אפשר לקדם אותו. יש צווים שהם מטופשים וחבל שיישארו וצריך להוריד אותם מסדר היום.

נשאר לנו העניין הזה של תחיקת הביטחון והפקודה למניעת טרור שעמדתנו היא שאנחנו נגד זה וגם נגד כל המעצרים המינהליים, אבל בזה נדון בוועדת החוקה.

לכן אני מבקש שתוך יום-יומיים או שלושה נקבל את הטבלה הזאת, נמיין את הטפל מהעיקר ונוכל להתקדם.

נעשה שימוע לכל אחד מראשי הוועדות. אתמול הכנסתם את זה בתיקון לחוק הנורבגי, שאפשר לעשות שימוע.

חברי הכנסת, אנחנו רוצים לסכם כדי לאפשר לחברי הכנסת שמשתתפים בוועדות אחרות, וליושבי הראש שלהן, להגיע בזמן לישיבות הוועדות.

קודם כל, המציאות הזאת בה נוצר ואקום שאין לנו מטעם הוועדה הזו חבר כנסת שמרכז את הטיפול ומזרז את הטיפול בדומה למה שעשה חבר הכנסת מיכאלי. אני פניתי לחבר הכנסת מקלב חבר הוועדה וביקשתי ממנו לקחת את השרביט ולהיכנס בנעליו של חבר הכנסת מיכאלי בדיוק לאותה תכלית שמונתה ועדת המשנה. חבר הכנסת מקלב הסכים לכך.

זה מינוי ראוי מאוד.

מצוין.

חבר הכנסת מקלב ביקש כמובן לראות בזה כפיקדון עד לשובו של חבר הכנסת מיכאלי.

אם ישוב.

עדיין לא בסמכותה של הוועדה הזאת להחליט לגבי חזרתו של חבר כנסת כזה או אחר.

אולי בסמכויות חוקי החירום הוא יחזור.

חוקי החירום הם הדגים ולא חברי הכנסת. הוצאה מהמקרר, אלה דגים ולא חברי כנסת.

אין לנו סמכות לקחת אותו גם אם הוא לא חבר כנסת ולעשות את זה?

אני חושב שאנחנו רוצים שיהיה חבר כנסת שחבר בוועדת המשנה. כוועדת משנה של הוועדה הזו אנחנו מבקשים למנות את חבר הכנסת אורי מקלב ליושב ראש ועדת המשנה בנושא של טיפול, זירוז ובחינה והאצה של משרדי הממשלה מזה וועדות הכנסת הרלוונטיות מזה, כדי באמת להמשיך במלאכתו של חבר הכנסת מיכאלי.

מיכל, האם תסכימי להיות לצדו בוועדת המשנה?

ועדת הנודניקים.

אני לא יודע. אני חושב שוועדת משנה, כל אחד יחליט מה התואר שהוא רוצה להתהדר בו.

האם עוד מישהו רוצה להצטרף?

יואב?

אי אפשר שני חרדים.

בכל מקרה אנחנו נצטרך מישהו שלישי.

קחו מישהו מהביטחון. שיהיה היבט של ביטחון ולא רק של חוקה.

אני רק ממלא מקום כאן. ממלא מקום של ציפי.

בסדר. אני אהיה.

צריך להצביע על זה?

צריך להצביע. כן.

אני מבקש מחברי הכנסת להצביע על הקמת ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת אורי מקלב ובהשתתפותם של חברי הכנסת מיכל רוזין ויואב בן צור.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הקמת ועדת המשנה נתקבלה.

פה אחד אושרה הקמת ועדת המשנה.

לעצם הדברים. להמשיך בחוקי החירום זאת כמובן סוגיה שהיא כבדה מאוד ולא בכדי 67 שנים העסק הזה נמשך בעוצמות כאלה או בעוצמות אחרות. לשמחתי במינון הולך ויורד, אבל עדיין די כבד.

האלטרנטיבה היא גרועה יותר. זאת אומרת, הוואקום הוא גרוע יותר, גם למשרדים, לגופים השונים. אני אומר את הדברים ללא קשר האם מדובר בצווים או בתקנות, והיו כאן הרבה התבטאויות על זנבות ודברים זניחים – בסוף צו שהוא זנב או צו שהוא לב, בסוף הוא צו ואי אפשר שהצווים ילכו בקצב הצבים מבחינת היציאה.

אני חושב שהאינטרוול של שנה הוא אינטרוול סביר. אתה לא יודע בדיוק מה צפוי להיות באותה שנה, אתה רוצה למצות את הדברי.

זה יפה שהוא נותן עד הבחירות שנה.

זה בדיוק העניין. אתה לא יודע בדיוק לאן ניקלע אבל אני רוצה לקבוע כמה תחנות ביניים.

אתה אופטימי.

אזור שלנו אופטימי זה פסימי עם ניסיון.

אנחנו כוועדה מבקשים שאת החוברת הזאת שהוצאנו להפיץ לכל המשרדים שיש להם יד ורגל בנושא הדברים שמעוכבים כאן או שעדיין מוגדרים בגין מצב חירום. במקביל להפיץ את זה לכל ראשי הוועדות ולהפיץ את זה לראש הממשלה וליושב ראש הכנסת. זה הדבר הראשון.

אולי לתקשורת.

הם יפיצו את זה לתקשורת.

לדרוש תשובות הן מהשרים והן מיושבי ראש הוועדות עד ל-31 בינואר, כולל התייחסות ללוח הזמנים כפי שהם רואים אותו.

הוועדה תדון לא בשנה הבאה אלא הוועדה הזו תדון במחצית הראשונה של מרץ לגבי הסטטוס ואני מתכוון – אני כבר אומר לכם – שהוועדה תעשה תחנת ביניים במחצית הראשונה של מרץ מתוך מטרה לראות היכן המשרדים/הוועדות עומדים. יש כאלה שזה כבד ואנחנו נבין ויש כאלה שאנחנו לא נבין. זנבות או ראשים, זה פחות משנה מבחינתנו.

מצב חירום מהווה אמצעים לזירוז?

אני חושב שעצם ישיבת הסטטוס בה נקבע למשל שוועדה מסוימת לא ממלאת את תפקידה כנדרש, אז יש לנו מנוף מול הוועדה ויש לנו מנוף מול יושב ראש הכנסת ובאמצעותו מול הוועדה. נדמה לי שהשנה הזאת צריכה להפגין ירידה משמעותית במה שמחובר לתקופת החירום בשנה ה-68 למדינת ישראל.

על הסיכום הזה אני מבקש להצביע. מי בעד הסיכום?

הצבעה

בעד – רוב

נגד - מיעוט

סיכום הדיון נתקבל.

אישרת גם את ההארכה?

כן.

סיכום הדיון אושר. ההחלטה עברה ברוב קולות ואנחנו יוצאים לדרך.

למען הפרוטוקול, זה יהיה שנה מיום ההכרזה בכנסת.

כן.

מהיום שבו מחליטים.

בסדר.

יישר כוח ליושב ראש.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:55.