הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 132

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, י"ט בחשון התשע"ו (01 בנובמבר 2015), שעה 10:30

סעיפים 13(4)(ב), 13(6), 13(10), 13(13), 14(ב) ו-(ג), 16(1) [סעיף 67ג לחוק מע"מ], 16(2), 17(ב), 18(1) [סעיף 21ב לחוק הבלו על דלק], 20(2), 22(1) [סעיף 5א2 לחוק מס קנייה] (חובת הגשת דוחות מקוונים לרשות המסים) (מ/951)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

רחל עזריה

רועי פולקמן

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

מינה גולן - מנהל תחום סגן מנהל מחלקת שומה - מפקח ארצי, משרד האוצר

ליא גרבר - ממונה חקיקה, משרד האוצר

זאב פורת - סמנכ"ל גבייה ואכיפה, משרד האוצר

גיא גולדמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, משרד האוצר

הדר רדאה - עו"ד מחלקה משפטית, משרד האוצר

דניאלה רוט - ממונה ייעוץ משפטי, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, משרד האוצר

ישי פרלמן - מתמחה משפטים, משרד האוצר

ניר אמסל - אגף התקציבים, משרד האוצר

ג'ק בלנגה - סגן נשיא, לשכת רואי החשבון בישראל

ספי זינגר - משרד המשפטים

יוסי אלישע - לשכת עורכי הדין

מיטל שחר - לשכת עורכי הדין

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס

שגית אפיק

שלומית ארליך

אייל לב ארי

טמיר כהן

הדס צנוירט

סעיפים 13(4)(ב), 13(6), 13(10), 13(13), 14(ב) ו-(ג), 16(1) [סעיף 67ג לחוק מע"מ], 16(2), 17(ב), 18(1) [סעיף 21ב לחוק הבלו על דלק], 20(2), 22(1) [סעיף 5א2 לחוק מס קנייה] (חובת הגשת דוחות מקוונים לרשות המסים) (מ/951)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר-היום, חובת הגשת דוחות מקוונים לרשות המסים. כבר קיימנו דיון על זה.

קיימנו על זה דיון. הוועדה ביקשה להכניס מספר תיקונים. ישבנו עם רשות המסים, וניסחנו כמה תיקונים בהתאם לבקשת הוועדה. נעבור עליהם.

בבקשה. אני מבקש להקריא. תקריאי, ובכל מקום שיש תיקון, תגידי אותו.

בעצם אנחנו מתחילים מתיקון פקודת מס הכנסה, זה סעיף 13. בעמוד הראשון היתה בעצם הסכמה של הוועדה - יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גפני ביקש שיפורטו בנוסח הדוחות שעליהם מתכוונת רשות המסים להחיל כבר מעכשיו את הדיווח המקוון, ושתהיה הסמכה נוספת לשר האוצר לבוא לאישור הועדה, אם רוצה לקבוע דוחות נוספים. אז התיקון הראשון שאנחנו רואים הוא בסעיף 91(ד), שזה דוח שמדבר על מקדמת רווח הון.

אקריא. בסעיף 91(ד) – (א) אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) מוכר נכס יגיש דוח כאמור בפסקה (1), במועד שנקבע באותה פסקה, לגבי מכירת הנכס, באופן מקוון, בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף 131ד(ד), והוראות סעיף 131ד(ה) יחולו".

זה הסעיף שמדבר על דוח מקדמת רווח הון, שעליו יחול דיווח מקוון, לפי ההוראות שנקבעו כבר בסעיף העיקרי, שהוא 131ד, שעליו דיברנו בפעם הקודמת.

עכשיו אני מקריאה התאמות לפסקאות נוספות שקיימות שם.

(ב) בפסקה (2), אחרי "בפסקה (1)" יבוא "או (1א), לפי העניין";

(ג) בפסקה (2א), במקום "לפי הוראות פסקה (1) או (2)" יבוא "לפי הוראות פסקה (1), (1א) או (2), לפי העניין";

(ד) בפסקה (2ג)(ב), אחרי "בפסקה (1)" יבוא "או (1א), לפי העניין";

(ה) בפסקה (2ד), אחרי "בפסקה (1)" יבוא "או (1א), לפי העניין";

(ו) בפסקה (3), במקום "בפסקאות (1) או (2)" יבוא "בפסקאות (1), (1א) או (2), לפי העניין,";

(ז) בפסקה (5)(א), "בפסקאות (1) או (2)" יבוא "בפסקאות (1), (1א) או (2), לפי העניין";

על איזה דוחות מדובר?

זה דוח מקדמת רווח הון, שהוא יהיה באופן מקוון.

וזה קבוע בסעיף הספציפי שלו. אומר בשתי מילים, מה שעשינו בנוסח הזה – משה אשר הגיע להסכמה יחד אתנו על אילו דוחות שקיימים היום אפשר כבר להחיל את הדוח המקוון. בנוסח נכנסנו לסעיפים שהדוחות האלה נמצאים שם היום, ובתוך הסעיפים האלה קבענו שהדוחות האלה יהיו דוחות מקוונים. עכשיו שלומית, מה שהיא מקריאה זה תיקוני הסעיפים לגבי הדוחות. זה דוח מקדמת רווח הון. בהמשך יש בעצם את ההסמכה, שקודם לכן אנחנו חשבנו שהיא כללית מדי, ועכשיו הפכנו אותה לספציפית יותר, שבאישור ועדת הכספים יוכל שר האוצר להוסיף טפסים ודוחות נוספים, שיהיו באופן מקוון, וזה ייעשה בהתאם לצורך של רשות המסים.

נכון.

אם יש הסכמה, אפשר לקרוא מהר יותר. הלאה.

אנחנו עוברים לעמוד 2, כי הקראנו.

בעמוד 2 למטה יש סעיף קטן (ב): נוסף על האמור בסעיפים 91(ד)(1א) – שזה מה שקראנו קודם, שמדבר על דוח מקדמת רווח הון - 131(ב2) – שזה דוח שנתי - 135(1)(א1) – שזה הצהרות הון - 166(ב) – ניכויים - ו-240ב – שזה צרופות – אלה כל הדוחות שעליהם יחול כבר היום דוח מקוון.

נוסף על אלה, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים נוספים אשר יש להגיש לפקיד השומה או למנהל לפי פקודה זו, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד, ופה הוספנו תוספת, גיא: ואם הנישום בחר בכך - כאמצעי דיווח נוסף – זה כשדיברנו על השאלה, האם מגישים את זה רק באופן מקוון או גם נייר, אמרנו שאתם רוצים שהאופן המקוון יהיה באופן בלעדי, ברגע שהכללים ייכנסו לתוקף, ורצינו לאפשר, אם הנישום רוצה בכך, גם להגיש בנייר.

בדיוק. לדעתנו, הנוסח, כפי שאמרת אותו, לא מבהיר את זה בצורה הכי מוצלחת. אם את רוצה, אפשר לנסח אחר כך, כי על המהות- - -

למה לא?

אנחנו רוצים שמי שמחויב להגיש מקוון, הוא לא יוכל לבחור להגיש לא מקוון.

זה לא מה שהוסכם.

מי שלא חייב, יוכל או-או.

מי שחייב להגיש דיווח מקוון, לא יוכל לבחור, להגיש לא מקוון, אלא אם כן השר נתן פטור בתקנות, מה שאנחנו אומרים, כמובן, אבל אוכלוסייה שלא חויבה להגיש מקוון, תוכל לבחירתה כן להגיש מקוון, אם היתה מעוניינת.

מה זה אוכלוסייה שלא חויבה? אוכלוסייה שש לה פטור, למשל?

בדיוק. זה שהם פטורים, זה לא מחייב אותם להגיש ידנית.

בסדר. נתאים את הנוסח.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר האוצר – פה הוספנו: באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע סוגי חייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון.

(ד) המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה:

הליכי הזיהוי לצורך ההגשה; (2) אופן ההגשה; (3) הארכת מועד ההגשה; (4) הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.

זה הסבירו רשות המסים בפעם הקודמת.

(ה) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, יראו דוח, מסמך או טופס, אשר הוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו.

(ו) דוח, מסמך או טופס אשר היתה חובה להגישם באופן מקוון ולא הוגשו בדרך זו, יראו אותם כאילו לא הוגשו.";

(6) בסעיף 132(ב), בפסקה (1א), אחרי "יחיד" יבוא "או חבר בני אדם";

עכשיו מיתוסף סעיף נוסף, שקובע את החובה להגיש באופן מקוון כבר לגבי הצהרות הון, שזה סעיף 135(1), אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(א1) דוח כאמור בפסקת משנה (א), יוגש, במועד שנקבע באותה פסקה, באופן מקוון, בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף 131ד(ד), והוראות סעיף 131ד(ה) יחולו.";

(10) בסעיף 166(ב), המילים "כפי שיורה המנהל" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "בצירוף הצהרה" יבוא "בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף 131ד(ד) (להלן – דוח מעביד מקוון ודוח מנכה מקוון, לפי העניין) והוראות סעיף 131ד(ה) ו-(ו) יחולו";

עכשיו אנחנו מוסיפים את סעיף 188. בהתאם לדיונים שהתקיימו בוועדה, הסכמנו שהעצומים הכספיים, הסכומים שלהם יופחתו – היום מתקיימת חובה להגיש – יש קנס על אי-הגשת דוח בעד כל חודש בסכום של 750 שקלים, ועיצום כספי בסכומים של 1,180 או או 1,760 – לפי העניין.

380.

סליחה, 380.

שנייה. מה שהיה זה שאנחנו טענו שהעיצומים הכספיים הם גבוהים מדי, ואז אמרנו שנוריד את זה ל- - -

500.

500 זה היה פשרה בסוף. לי התברר במהלך הדיון, שיש קנסות נמוכים יותר, 380. ואז היה דין ודברים, משא ומתן שהתנהל פה בוועדה. הסכמנו בסופו של דבר כולם מכורח הפשרה, שיהיו כאלה שיעלה להם הקנס, אבל הרוב יירד להם, העיצומים. אני לא הולך לחזור בי ממה שסוכם, אבל בסוף כשיתקפו אותי – מה אני אומר?

הרוב המוחלט יורד.

הרוב המוחלט יורד. הלאה.

מתי אתם מטילים קנס?

אלה שלא חייבים בדיווח המקוון.

הרוב חייב בדיווח המקוון. גם כל הפניות שהגיעו לוועדה היו על עיצומים כספיים גבוהים מאוד ועל הפרה חוזרת, שהעיצום הוטל שוב ושוב, וזה שונה מהקנס.

הסכמנו – אני לא חוזר בי, למרות שאם היום הייתי מנהל את המשא ומתן, הייתי יורד ל-400. אבל מה שסוכם, סוכם. אבל אם הרוב יורד, כי העיצומים הגבוהים האלה מדי גבוהים - בסדר. הלאה.

יש בעיה מהותית או ניסוחית?

ניסוחית.

אז לא עכשיו. מה הבעיה?

שלומית הקריאה שסעיף קטן (ה) יחול. צריך גם סעיף (ו). מייד אקריא אותו. בסעיף 135(1) אחרי פסקה (א) יבוא: (א1) – כפי ששלומית הקריאה, דוח כאמור בפסקת משנה (א) במועד שנקבע באותה פסקה יוגש באופן מקוון בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף 131ד(ד). הוראות סעיף 131ד(ה) - ואני רוצה להוסיף: ו-(ו) - יחולו. (ו) זה אומר שאם הדוח לא הוגש באופן מקוון, יראו אותו כאילו לא הוגש. הוא נשמט.

נכון. זה נאמר בעל-פה. צריך להפנות לסעיף.

אבל על (ו) אין לכם הוראות מנהל.

לא מנהל. סעיף קטן (ו) אומר: דוח, מסמך או טופס אשר היתה חובה להגישם באופן מקוון, ולא הוגשו בדרך זו, יראו כאילו לא הוגשו.

אין בעיה, אבל למה לא להגיד ש-(ג) יחול גם? אתה מחיל את 131ד(ד), ואתה אומר שגם (ה) ו-(ו) יחולו.

אפשר להחיל גם את (ג). אין לי התנגדות. תמיד יש סמכות לפטור מבחינתי.

אז בעצם כל הסעיף חל; גם (ב).

נכון. בגדול, זה כל הסעיף. ממילא מועד התחילה הוא המועד שהמנהל קבע את הכללים. הסעיף הקטן הראשון לא חל.

צריך להגיד שהוראות סעיף 131ד יחולו. בסדר.

למה כתוב: במקום 380, יבוא: 500, בפסקה (2)?

זה הקנס.

למה לא כתוב את מה שהיה גבוה וירד?

כתוב בהמשך. 195. גם העיצומים שם.

תצטטו מלא, ואז תראו את הסכומים. תצטטו את הסכומים.

אנחנו בסעיף 188. בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "יוטל עליו בעד כל חודש של פיגור" יבוא "יוטל עליו בעד כל חודש של פיגור קנס של 500 שקלים חדשים.";

יש גם עניין להראות לציבור שלא רק מחמירים אתו; שגם מקלים אתו.

בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), במקום "380" יבוא "500";.

(13) בסעיף 195ב(א) – (א) ברישה, במקום "בסכום כמפורט להלן, בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח:" יבוא "בסכום של 500 שקלים חדשים בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח;

זה בין 1,180 ל-1,760.

(ב) פסקאות (1) ו-(2) – יימחקו.

בסעיף 195ד(ד), במקום "כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (בסימן זה – חוק פסיקת ריבית)," יבוא "כהגדרתם בסעיף 159א(א),".

זה, במהלך הדיון בוועדה רשות המסים ביקשה לשנות גם את הדרך שבה מחושבת הריבית. אתם רוצים להסביר מה שיניתם?

שם לא בנוי להפעיל שתי מערכות של ריבית והצמדה. יש לנו מערכת אחת, שמוגדרת ב-159, ואנחנו רוצים לעבוד על-פיה. אגב, היא יותר נמוכה מהמערכת שקיימת בעיצומים.

כלומר לא תהיה פגיעה בנישום כתוצאה מזה.

לא. תהיה הקלה מסוימת אפילו.

סעיף 195ו – בטל. אלה התאמות של הריבית.

בסעיף 195ז, המילים "ותוספת הפיגורים" – יימחקו.

בסעיף 195ח(ב), במקום "כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית" יבוא "כהגדרתם בסעיף 159א(א)".

בסעיף 195ט(ב), במקום "כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית" יבוא "כהגדרתם בסעיף 159א(א)".

עד כאן זה כל עניין הריבית.

בסעיף 240, זה – אנחנו חוזרים לדוחות המקוונים. דוח מקוון לעניין צרופות.

בסעיף 240ב(ג), במקום "כפי שיורה המנהל" יבוא "בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף 131ד(ד), והוראות סעיף 131ד(ד) והוראות סעיף - נתאים את זה בהתאם ליתר הסעיפים, כפי שדיברנו קודם, כך שכל סעיף 130ד יחול – לא רק ה ו-ו.

עוברים לסעיף 14. כאן אנחנו מוסיפים את הסעיפים שהוספנו לעניין הריבית והקנסות והעיצום הכספי לתחילה ב-1.1.2016, גיא?

כן.

תחילתם של סעיפים 195ב(א), 195ד(ד), 195ו, 195ז, 195ח(ב) ו-195ט(ב), כנוסחם בסעיפים – נשלים את זה כשיהיו לנו הסעיפים המעודכנים - ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016).

כאן, גיא, צריך להוסיף גם את סעיף 188, אני חושבת.

אוקיי.

סעיפי תחילה ותחולה.

(ב) סעיף 131 לפקודה, כנוסחו בסעיף 13(4) לחוק זה, יחול על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2015 ואילך.

זה הסעיף שמתייחס לדוח השנתי, שיהיה באופן מקוון.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילתם של סעיפים - הכנסנו את הסעיפים שיחול עליהם הדיווח המקוון, שכתבנו אותם בנפרד.

תחילתם של סעיפים 91ד(1א) לפקודה, כנוסחו בסעיף... לחוק זה, הסיפה בסעיף 131(ב2)(1) לפקודה, כנוסחה בסעיף 13(4)(ב)(1)(ב) לחוק זה, סעיף 135(1)(1א) לפקודה, כנוסחו בסעיף... לחוק זה, סעיף 166(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 13(10) לחוק זה, ושל סעיף 240ב(ג) לפקודה, כנוסחו בסעיף... לחוק זה, ביום כניסתם לתוקף של כללים שיקבע המנהל לפי סעיף 131ד(ד) לפקודה כנוסחו בסעיף 13(5) לחוק זה.

הבנתי שכאן יש לכם בעיה עם הרשומות – ספי?

הערה קטנה. ביקשנו – ואני מבין שזה גם מקובל מבחינת רשות המסים – שהחוק ייכנס לתוקף ביום שיהיה צו של שר האוצר כדי שיראו ברשומות, מתי נכנס החוק לתוקף, והצו ייעשה אחרי שהשר נוכח שהמנהל קבע כללים.

אתה מתכוון שכל מה שקיים, קיים. רק לגבי הסעיפים שלגביהם יחולו הדוחות המקוונים, הסעיפים שאותם הכנסנו עכשיו, הספציפיים, הם ייכנסו עם הכללים, אבל יהיה צו- - -

הכניסה לתוקף לא תהיה ביום שבו המנהל קובע כללים, כי אז חקיקה נכנסת לתוקף כשגורם מינהלי קובע כללים.

בלי שהנישומים יכולים לדעת מתי- - -

נכון. יותר מתאים גם מבחינה מינהלית, שהכניסה לתוקף תהיה ביום שהשר יקבע את זה בצו, לכן אמרנו שהכניסה לתוקף תהיה בצו ביום שהשר יקבע בצו, והצו אחרי שהמנהל יקבע את הכללים, בסדר?

בסדר גמור.

אפשר לשאול שאלה? למה 14ב לא נכנס לתוקף גם כאשר ייקבעו כללים- - -

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס.

14ב זה סעיף 131 כנוסחו בסעיף 13(4). זה אומר, לדעתי, החברות. אנחנו אומרים: היחידים והצהרות ההון, רק כשייקבעו כללים והחברות ממחר? אנחנו עוד לא יודעים איך תהיה החתימה האלקטרונית. אנחנו לא יודעים מה הכללים. למה החברות לא באותו עניין של היחידים?

עכשיו יחידים חייבים להגיש את הדוח הזה באופן מקוון. אנחנו הוספנו שחברות יגישו את הדוח הזה באופן מקוון, בדיוק כמו יחידים.

בסדר, אנחנו מסכימים.

אבל זה לא קשור לכללים. זה הגשה בדיוק כמו שהיחידים היום מגישים – גם החברות צריכות להגיש, על-פי אותן דרכים שהיחידים היום מגישים. הכול ברור וידוע. אותו טופס, אותו דבר.

זה כבר עבר בחקיקה.

זה לא עבר בחקיקה.

שנייה. זה לא בחתימה אלקטרונית, נכון? זה כמו שהיחידים משדרים היום, זה השידור הזה. זה לא הדוחות המקוונים בחתימה האלקטרונית, עם כל הטפסים שעוברים מקוון אליכם – זה לא זה.

נכון.

אוקיי. חתימה של הלקוח בכתב. אדוני היושב-ראש, זה מדבר על חתימה רגילה.

זה בתקופת הביניים.

אוקיי.

ספי, נחזור רגע סעיף אחד אחורה – לעניין השר יקבע בצו, אפשר שבמקום שהוא יקבע אחרי שייקבעו הכללים, שבעצם זה יהיה בתוך הכללים? הרי הכללים מגיעים אלינו.

- -

אה, נכון. בסדר.

עכשיו עוברים לתיקון חוק מס ערך מוסף.

13ו ו-13ז מדבר על מקדמות ולא על שליחת הדוח. לכן לא רלוונטי להוסיף: לפי העניין.

תזכור את זה, ונחזור לזה. צריך לבדוק את זה.

אנחנו עוברים לתיקון חוק מס ערך מוסף. זה סעיף 16. גיא, אתה יכול לקרוא את זה, כי לא היו פה תיקונים.

יש מחלוקת על הסעיף הזה?

לא.

אז בבקשה לקרוא את זה מהר.

בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ (בפרק זה – חוק מע"מ) –

הגשה באופן מקוון. 67ג. "הגשה באופן מקוון" – הגשת דוח, מסמך, או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני;

"חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001;

"מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית.

72א מגדיר הגשת דוח מקוון לעוסקים שחייבים בדוח מפורט. נוסף על מה שאמור באותה הוראה, יש פה הוראות חדשות.

נוסף על האמור בסעיף 72א, שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים נוספים אשר יש להגיש למנהל לפי חוק זה, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד, ואם הנישום בחר בכך - כאמצעי דיווח נוסף.

ואם הנישום בחר בכך- - -

בדיוק. אחר כך, כמו כשאמרנו, שנסדר את זה למס הכנסה.

בסדר.

רק לגבי מי שלא חלה עליו חובת הגשה, דיווח מקוון, יוכל לבחור, האם הוא רוצה מקוון או לא.

בדיוק.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע סוגי חייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון.

(ד) המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה: הליכי הזיהוי לצורך הגשה; אופן ההגשה; הארכת מועד ההגשה; הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.

(ה) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, יראו דוח, מסמך או טופס, אשר הוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו.

(ו) דוח, מסמך או טופס אשר היתה חובה להגישם באופן מקוון ולא הוגשו בדרך זו, יראו אותם כאילו לא הוגשו.";

בסעיף 72א, בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית מאושרת" יבוא "בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף 67ג(ד) והוראות סעיף 67ג(ה) ו-(ו) יחולו";

אתה יכול להסביר את החתימה?

כן. יכול להיות שבהמשך ייקבעו כללים, שיחליפו את חתימה אלקטרונית מאושרת גם לעניין הדוח המפורט, אז אנחנו רוצים שאם ייקבעו כללים כאלה, ברגע שהם ייקבעו, יראו את סעיף 72א כאילו הוא לא מחייב חתימה אלקטרונית מאושרת. זה הכול.

הבנתי.

דיברנו על החתימה האלקטרונית – לא דיברנו על מע"מ. זה אותו דבר. משה, יש הבדל? הלאה.

17(ב). תחילתו של סעיף 72א לחוק מע"מ, כנוסחו בסעיף 16(2) לחוק זה, ביום כניסתם לתוקף של כללים שקבע המנהל – כבר אמר פה ספי, שזה יהיה צו שנפרסם. זה הכול.

לפי סעיף 67ג(ד) לחוק מע"מ כנוסחו בסעיף 16(1) לחוק זה.

הלאה.

18. חוק הבלו על דלק. הגשה באופן מקוון. שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים אשר יש להגיש למנהל לפי חוק זה, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד או כאמצעי דיווח נוסף; לעניין הגשה כאמור יחולו הוראות סעיף 67ג לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחויבים.";

מה אומרת הסיפה הזאת?

זה מופיע לכל ההוראות במע"מ לעניין כללי המנהל, סמכות לפטור מחובת הגשת דוח מקוון וחוק חתימה אלקטרונית.

איפה אתה?

הקראתי סעיף שלא קשור להוראות האלה בטעות.

סעיף 20 בנוסח שמונח לפניכם – יש תיקון פקודת המכס. אתה רוצה להסביר, למה החלטתם שאתם לא צריכים את זה?

כן. יש לנו תזכיר חוק עכשיו למערכת שער עולמי. הדיווחים האלקטרוניים ייעשו כולם עם חתימה אלקטרונית מאושרת, באמצעות חתימה אלקטרונית מאושרת – חוק נפרד.

כל המכס מגיע כחבילה נפרדת עם רפורמה שם – דיון נפרד.

סעיף 22 מדבר על תיקון חוק מס קנייה טובין ושירותים.

בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952 – (1) אחרי סעיף 5א יבוא: 5א2 - הגשה באופן מקוון.

כל הסעיפים – עשינו התאמות, וכתבנו בדיוק על אילו סעיפים זה חל, וכתבנו: נוסף על האמור. כאן האם קיים דוח ספציפי?

לא.

אז על מה מחילים את זה?

רק לפוטנציאל העתידי. כרגע אין דוחות על השולחן.

אילו דוחות יהיו במס קנייה?

למשל, טבק או אלכוהול, אם נרצה הגשה מקוונת.

במכס הורדנו- - -

חוק מס קנייה חל גם בייצור מקומי. יש יצרני טבק ואלכוהול, שלא קשור למכס.

אין בעיה. השאלה, אם לא נכון יותר לבוא – כשיהיו לכם דוחות שעליהם תרצו להחיל- - -

אנחנו רוצים את זה בתקנות; לא בחקיקה ראשית. לכן זה המקום.

נכון לעכשיו.

זה השוליים שבשוליים.

הבעיה, שבחקיקה ראשית גם את השוליים שבשוליים צריך לעשות מסודר.

נראה לי שזה מסודר.

צריך לעשות את זה מסודר. זאת חקיקה ראשית. יש דברים שאני לא מבין כל כך למה אנחנו צריכים לדון בהם, אבל- - -

אני מסכימה.

כך לימדו אותי – שצריך בחקיקה ראשית להקפיד.

שר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים אשר יש להגיש למנהל, לפי חוק זה, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד או כאמצעי דיווח נוסף; לעניין הגשה כאמור יחולו הוראות סעיף 67ג לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחויבים.";

ואם הנישום בחר בכך – גם צריך להוסיף.

נתאים את זה.

אקריא את מיסוי מקרקעין, כי יש שם תיקונים.

ביקשתם להוסיף למרות שלא היה בכחול, והוועדה אישרה לכם את ההוספה. אני חושבת שצריך לכבד את זה.

מודים לוועדה.

תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה). במקום סעיף 76א יבוא: הגשה באופן מקוון. 76א.

זה חשוב לכם?

למעשה אנחנו מיישרים את הקו על כל החקיקה של המס. לכן כל חוק, מסדרים את זה. עושים את זה אחיד.

בסעיף זה - "הגשה באופן מקוון" – הגשת דוח, מסמך, או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני;

"חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001.

"מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית.

שחברי הוועדה יידעו - זאת תוספת שאין אותה בכחול. זה בסדר, אני בעד זה. רשות המסים אומרת שצריך ליישר קו. זה שהם לא הספיקו להכניס את זה – כי מדובר בחוק ההסדרים. התפקיד של הוועדה, להכניס דברים שהממשלה לא הספיקה להכניס. אנחנו עושים את זה הרבה בעניין הזה...

הצהרות לפי סעיפים 73 עד 76, בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85, הודעת השגה לפי סעיף 87 ומסמכים כאמור בסעיף 96, יוגשו באופן מקוון, במועדים שנקבעו באותם סעיפים, בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף קטן (ה).

כאן נעשה גם את ההתאמה.

שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כי דוחות, מסמכים הצהרות או טפסים נוספים אשר יש להגיש למנהל לפי חוק זה, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד. גם כאן תהיה התאמה.

כאן אתם רוצים שזה יהיה רק יחיד? כי פה לא התייחסתם לאם בחר בכך הנישום.

הוא רק יחיד.

כלומר לא תהיה התאמה לכל יתר הסעיפים?

אין חריגים במיסוי מקרקעין לעניין הדיווח המקוון?

בתוך הרשימה שנמצאים- - -

למה לא להתאים, אם יש מקרים חריגים? להתאים. זה לא לעניין, לא להתאים.

אדוני היושב-ראש, גם כאן וגם בנושא של מע"מ נקבע ששר האוצר רשאי להחליט על סוגים מסוימים של אוכלוסייה שיהיו פטורים, באישור ועדת הכספים. כל עוד הוא לא קבע את זה, זה לא נכנס לתוקף? כי יכול מחר שר האוצר באישור הוועדה לא לקבוע, ואז חנות המכולת צריכה, או כל אחד שאין לו מחשב, צריך לעשות את זה מקוון.

לא. יש פטורים.

הוא שואל, אם כל עוד לא הותקנו התקנות, האם שר האוצר יכול לכפות מקוון. הוא יכול מקוון לגבי הדוחות שכתובים בחוק שהם מקוונים היום. הסברנו בתחילת הדברים- - -

כרגע הכול בפנים, אלא אם כן הוא הוציא החוצה. זה צריך להיות הפוך – צריך להיות הכול בחוץ- - -

או שעד שאין כללים, זה לא נכנס לתוקף. הרי דובר גם עם רשות המסים, שיש סוגים מסוימים של אוכלוסייה, שלא יהיו בתוך המשחק הזה.

אתם צודקים. אני מבקש לנסח את זה כך, שמה שבחוק, בחוק; ומה שלא בחוק, עד ששר האוצר לא קובע את מה שהוא קובע, אלה שפטורים, פטורים.

כרגע אף אחד לא פטור לפי הנוסח.

כרגע אין חובת דיווח, אדוני היושב-ראש.

לעניין מיסוי מקרקעין- - -

הרוב המכריע מגישים באמצעות עורך דין, שיש לו האפשרות להגיש את זה באופן מקוון.

אבל יש מיעוט שלא מגישים באמצעות עורך דין.

באותם מקרים שזה לא באמצעות עורך דין, נאפשר בעמדות אצלנו, להגיש את זה באופן מקוון ברשות. לא יצטרך מהבית.

אני אבוא לרשות, לשבת מול מחשב?

גם היום אתה צריך לבוא ולאמת חתימות.

הסטטיסטיקה היום היא ש-99% ומעלה - באמצעות עורך דין.

אבל מבקשים כל מסמך כאן באופן מקוון. יש אנשים שאין להם מחשבים, לא יודעים גם להדפיס.

אבל באותם מקרים, מי שלא מיוצג על-ידי עורך דין, ממילא צריך להגיע לרשות לאימות חתימה, כי הוא לא מיוצג על-ידי עורך דין. אז הוא יבוא, ויגיש את זה באופן מקוון ברשות.

לאימות חתימה לא חייבים להגיע לרשות. זה עניין טכני. זה לא נכון. אימות חתימה יכול לעשות כל עורך דין. הוא לא חייב להיות קשור לעסקת המכר. אני חושב שהניסוח צריך להיות הפוך.

גם השגות לא חייב להיות עורך דין.

תקנו אותי אם אני טועה: מה ששגית אומרת לי, ומה שהבנתי עד עכשיו – בלי מקרקעין; אני מדבר על כל הדברים הקודמים – לפי הנוסח, מי שפטור, פטור, גם לפי החוק. על כל פנים, זה הנוסח שצריך שיהיה כאן. מי שפטור, פטור. עד 80,000 שקל – פטור. אם זה לא מנוסח כך, זה ינוסח כך.

הפטור ממשיך, ויש לו אפשרות, אם הוא רוצה- - -

השאלה, אם פטור של עד 80,000 רלוונטי לצורך מכירת דירה.

אני מדבר על כל הסעיפים הקודמים. ירון, אני מבקש שינוסח באופן כזה, שמי שפטור, פטור, והשר יכול להרחיב. אבל הוא יכול להרחיב את זה רק באישור ועדת הכספים.

מה שאמרת עכשיו ומה ששגית אמרה, זה לעניין הדוחות המקוונים למס הכנסה, ה-82. מה לגבי מע"מ?

אותו דבר.

כרגע אין פטור לגבי מע"מ. למס הכנסה – היא צודקת. לא למע"מ.

צריך להחליף את זה, לכללים שיקבע שר האוצר.

גם לנושא מע"מ?

כן.

מה החוק הקיים? יש לי מכולת.

קו הגבול בדוח המפורט הוא אפילו הרבה יותר גדול מאשר במס הכנסה. מי שחייב בדוח מפורט, שזה מעל מיליון וחצי חברות, מה שכבר עשינו, הוא יהיה חייב לעבור לדוח מקוון מלא.

מעל מיליון וחצי.

כן.

זה החוק הקיים.

זה החוק הקיים.

משה, זה קשור לכאן? כלומר רק מי שחל עליו הדיווח המקוון המפורט, נכנס לתחולת החוק הזה.

האחרים – מי שרוצה – כן. מי שלא רוצה – לא.

לא דיברתי על מיסוי מקרקעין. אני מדבר על כל הדברים שהעליתם חוץ ממיסוי מקרקעין. הנוסח יהיה כזה, שהפטורים שקיימים במע"מ לפי עניינו ובמס הכנסה לפי עניינו – מה שדיברנו - אני לא מדבר על מיסוי מקרקעין; תכף נדבר על זה משפט; שר האוצר רשאי להרחיב. כל עוד הוא לא הרחיב, הניסוח הוא שמי שפטור, פטור, גם על מע"מ. מע"מ זה עוד יותר גדול, מה שאמר משה אשר. עד כאן בסדר.

מיסוי מקרקעין – אנחנו מדברים על מי שקונה דירה או שמוכר דירה, או שיש לו מגרש.

או נדל"ן אחר – לאו דווקא דירה.

אבל נדל"ן – זה לא בעל המכולת עם ה-80,000 שקל. אתם מכירים דבר כזה שאדם מוכר או קונה דירה בלי עורך דין?

ודאי. אני עו"ד יוסי אלישע, לשכת עורכי הדין. במקרה של רוכשי דירה ראשונה, לרוב זה נפוץ, מקבלנים, מיזמים – הדיירים לא מיוצגים. הדיווח לרוב נחתם במסגרת או בפני אותו עורך דין שמאמת, אבל הוא לא מייצג אותם לעניין שומה; הוא לא עורך עבורם את השומה.

זה לא עם הנתונים שאנחנו רואים. אנשים מגישים את השומה העצמית לעניין מס רכישה, לעניין מס שבח, באמצעות עורך דין. כמעט כל – זה 99 מהמש"חים – חתומים על-ידי עורך דין.

היום אין בעיה, כי אין דיווח מקוון. לכן על המש"ח הזה שנחתם במסגרת החתימה, אין בעיה לעשות את זה. ודיווח מקוון – אתה צריך שיישארו שני הצדדים מול המחשב של אותו עורך דין. זה לא יקרה – אותו עורך דין לא מייצג את אותו דייר. אני יודע – אני עושה אלפים כאלה. הוא לא מייצג אותו. הרי הוא לא יגבה ממנו עכשיו כסף נוסף. אדוני היושב-ראש, אני מציע להחריג לפחות את רוכשי הדירה הראשונה.

בשום פנים ואופן.

עד שייקבעו הכללים.

בשום פנים ואופן.

אנחנו אחרי הדיון. משה, לפי החוק הקיים, שר האוצר באישור ועדת הכספים - זה קיים היום.

זה נקבע בהסדרים, קודם.

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הצהרות לפי סעיפים 73 עד 76 - כולן או חלקן - יוגשו באופן מקוון, בדרך שייקבע, וכן חריגים להגשת ההצהרות כאמור, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם מי שלא הגיש הצהרה באופן מקוון, כפי שקבע, יראו אותו כמי שלא הגיש הצהרה לעניין ההוראות לפיי חוק זה. זה החוק הקיים. מה שצריך לעשות זה רק להביא תקנות לאישור ועדת הכספים. למה אתה צריך את זה פה? אני לא משנה כלום. יש לך את זה.

אתם ביקשתם ליישר את הקו.

לא, אתם ביקשתם בישיבה הקודמת ביקשת להוסיף את התיקון הזה.

אל תכניסו בכוח. שנייה. אני אתכם, ואני אתם. אני לא רוצה בחוק הזה לשנות מהפטורים הקיימים. גם אתם לא ביקשתם. ביקשתם להכניס את הדיווח המקוון לאלה שלא נמצאים בפטורים. זה הנושא שעומד פה בחוק הזה. יש חוק לגבי מיסוי מקרקעין – חוק שעבר כבר וקיים. אתם יכולים לדרוש דיווח מקוון במקרקעין. נקודה. אתם יכולים לקבוע את הכללים, להוריד או להוסיף. שר האוצר באישור ועדת הכספים, כמו שאתם מבקשים כאן - אבל זה קיים כבר.

יש הפוטנציאל.

קיים. יש חוק. שר האוצר באישור ועדת הכספים רשאי לקבוע כי הצהרות לפי סעיפים 73 עד 76 כולן או חלקן יוגשו באופן מקוון. תביאו את התקנות – נאשר אותן.

אבל בסעיפים האלה שאנחנו מביאים עכשיו, יש עוד תיקונים. למשל, הפטור מחתימה אלקטרונית, ולמשל, הכללים שקובע המנהל. יש פה דברים שהם – אנחנו רוצים ליישר את הקו, כך שבכל חוקי המס יהיה אותו סעיף, אותו מנגנון.

יישור הקו מקל.

אבל הם טוענים שאין פטורים. יש חוק. צריך לקבוע את החריגים. הם לא קבעו עדיין.

זה מה שאנחנו עושים עכשיו. אתם ביקשתם שבחוק עצמו יהיו הסעיפים, תהיה החובה.

בואו נקבע שלגבי מיסוי מקרקעין, כל עוד לא תקבעו את החריגים, זה לא ייכנס לתוקף – אפשר את זה?

לא בהכרח יהיו חריגים. כרגע יש סעיף בחוק מיסוי מקרקעין, שקובע תחולה רחבה. כרגע אין חריגים. יכול להיות שבעתיד ייקבעו, אבל כרגע אין. אני לא מבינה לכן מה הטרוניה. אני גם יודעת שבדרך כלל מגישים גם מי שרוכש דירה, מגיש את הדוח לרשות המסים באמצעות עורך הדין של הקבלן, לרבות- - - אבל אני לא פותחת את הדיון הזה.

לענייננו, אנחנו רצינו את התיקון כרגע כדי יותר מבחינה פרוצדורלית, של אופן קביעת הכללים, והפטור מסעיף 2א לחוק חתימה אלקטרונית. אפשר אולי להתאים את הסעיף הקיים, רק להוסיף – זה בעיקר התוספת של סעיף 2א לחוק חתימה אלקטרונית. זה באמת לא שינוי מהותי ממה שיש עכשיו. לכן- - -

משה, אני לא רואה פה- - -

צריך ליישר את הקו.

את זה המנהל יכול לקבוע.

היום – לא. אנחנו מבקשים להתאים את זה.

ברגע שתביאו תקנות, תוכלו להכניס את העניין של חתימה אלקטרונית לתקנות.

יש סעיף 2א לחוק חתימה אלקטרונית, ואנחנו לא יכולים בתקנות לגבור על חוק חתימה אלקטרונית. צריך את ההסמכה בחקיקה.

כמו שעשינו בחקיקות אחרות.

למה זה לא היה בממשלתית, ספי? לא היה מיסוי מקרקעין בממשלתית בכלל. ביקשתם להוסיף את זה ישיבה קודמת – למה?

בגלל 76א.

כלומר חשבתם, כשעשיתם את הממשלתית, ש-76א מספיק לכם.

נכון, ואחר כך התייעצנו, וראינו שזה לא מספיק.

אנחנו לא מסכימים שזה יהיה באופן גורף. יש גם עורכי דין שלא מגישים באמצעות מחשב עדיין. המילה "מספיק" לא מתאימה.

באמת.

בבקשה.

אפשר לעשות את החוק כמו שהוא עכשיו, אבל בדרך שבה עשה הממשלתי, כלומר לא לקבוע עכשיו את הסעיפים 73 עד 76.

אתה יכול לדבר יותר בקול? אתה אמרת דבר חשוב. כבר אמרתי את זה פה בשקט.

לעשות את ההצעה בדרך שבה נעשתה ההצעה הממשלתית, כלומר את המבנה לעשות כמו המבנה שיש בפקודת מס הכנסה, שזה מבנה אחיד. במקום לקבוע עכשיו בחקיקה את הסעיפים שעליהם יחול הדיווח המקוון, לעשות את זה בהסמכה, כמו שבאנו בממשלתית, ואז את לא צריכה עכשיו- - -

אם אשאיר את 76א, למה אני צריכה את כל הסעיף שהוספתם?

זה פשוט מבנה יותר מדויק.

אני רוצה להיות פרקטי. ספי, אתה בעצם מציע להשאיר את כל הסעיף הזה, כי זה דומה לכל מה שקורה ברשות המסים. במקום פסקה 76(ג) יהיה 76(א), שמופיע בין כה וכה.

במקום פסקה (ב), שאומרת: הצהרות לפי סעיפים 73 עד 76 – יהיה כתוב: שר האוצר באישור ועדת כספים יהיה רשאי לקבוע מסמכים, הצהרות וטפסים – בלי המילה: נוספים – אשר יש להגיש אותם- - - לפי חוק זה. וב-(ג) לא לכתוב את המילה: נוספים.

אבל למה לא לשים במקום מה שיש כאן, את 76א?

זה יותר דומה לממשלתית. זה יותר רחב. זה יותר מקיף.

את הסעיף הקיים לשים.

ועכשיו במיסוי מקרקעין – לעומת יתר החוקים - זה יהיה אחר?

לא. הרי בכל יתר החוקים גם עשינו הוראת הסמכה כללית לנוספים.

לנוספים, אבל קבענו על מה כן יחול דיווח המקוון ועל מה יהיו חריגים. כאן אין לך – לא על מה יחול הדיווח המקוון, כי אתם רוצים את זה על הכול – 73 עד 76 זה כל הטפסים.

אני מבקש לסיים את העניין הזה. אני רוצה לעשות סדר. יש לנו מה שרשות המסים מבקשת – היא מבקשת שבכל המקומות יהיה אותו דבר. בכל המקומות יש חריגים שהם פטורים. אלה נשארים פטורים אלא אם כן שר האוצר רוצה להרחיב את זה באישור ועדת הכספים – גמרנו את העניין.

אני רוצה את זה גם במיסוי מקרקעין. במיסוי מקרקעין אין פטורים, אבל יש חוק, שהוא אומר ששר האוצר רשאי לקבוע חריגים, והוא עדיין לא קבע. הוא לא בא עם חריגים – לא לכאן ולא לכאן. אני מבקש לא לשנות ממה שקיים, כמו שקיים בכל המקומות. לכן כל החוק יכול להישאר על מיסוי מקרקעין לבד מהעובדה ששר האוצר בסעיף הזה, שבו יש את ההתחייבות הזאת, שר האוצר באישור ועדת הכספים, יוגשו באופן מקוון כאמצעי דיווח יחיד - יהיה הסעיף הקיים, לא לשנות אותו.

זה בסדר, רק צריך להוסיף את הנושא של קביעת כללים לגבי אופן ההגשה, את הסעיף שאומר: על אף האמור בסעיף 2א לחוק חתימה אלקטרונית, ואת הסעיף שאומר שדוח והמסמך או טופס- - -

כן.

זה יוצא אותו דבר.

נעשה את זה פשוט יותר: היושב-ראש אומר ש-76א יישאר כמו שהוא. נוסיף את ההגדרות של הגשה באופן מקוון וחוק חתימה אלקטרונית ומסר אלקטרוני ל-76א, ואז לא צריך את ב ולא צריך את ג. יש פה פעמיים ג. צריך את הנושא של החריגים וכללים לגבי ההגשה. זה הכול.

אנחנו גם צריכים הרשאה לקבוע – בהמשך, נרצה להוסיף עוד דברים באופן מקוון, בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85, למשל, והודעת השגה לפי סעיף 87. אנחנו צריכים הסמכה בשביל הדברים האלה. כרגע ב-76א- - -

אבל יש לכם היום את 73 עד 76. אה, אתם רוצים להוסיף עוד טפסים?

אני חייבת להעיר: בשנת 2013 קיבלתם הסמכה, לבוא לוועדה הזאת. היו לכם כמעט שלוש שנים לבוא לוועדה ולומר: אנחנו רוצים מקוון על הטופס הזה ועל זה. שלוש שנים לא באתם. הבאתם הצעת חוק ממשלתית בלי מיסוי מקרקעין. לא ביקשתם שם מקוון. עכשיו אתם רוצים לא רק את הסעיפים שיש לכם ב-76א אלא אולי סעיפים תיאורטיים שיהיו לכם בעתיד.

בהמשך יהיו עוד, ונשלב אותם.

תרצו בעתיד – תבואו. להוסיף עוד סעיף ועוד טופס ועוד טופס – נראה לי מוגזם. אז תתקנו בחקיקה ראשית.

אני לא מבין את הדיון. אנחנו בסוף מיישרים את הקו. כמו שבמס הכנסה ומע"מ יהיו דוחות נוספים – נבוא לפה ונבקש את זה, אותו דבר פה. כרגע יש הבסיס. אם יהיו דברים נוספים- - -

הרי החוק הזה מרוצף באישור ועדת הכספים. שריינו את עצמנו.

הם מעלים על מיסוי מקרקעין טענה נכונה. אני מבקש שאת הסעיף הזה – שגית אומרת שאם רוצים עוד דברים – זה באמת קצת מוגזם, אבל קודם כל את הבסיס. בניגוד לדברים האחרים, עדיין לא נקבעו מי החריגים. להשאיר את הסעיף הזה. בתוך המכלול, לשים את הסעיף הזה. אני לא חושב שבכלל יש פה ויכוח.

73 עד 76 יישאר. אתם רוצים גם על ההשגה – אגב, אני חושבת שההשגה זה קצת כבר טרטור לבן אדם. לא יודעת. אז תשאירו את העיקר.

רבותיי, אנחנו בחוק ההסדרים, על כל המשתמע מכך. אנחנו מנסים לעשות עבודה יסודית. מקובל. הסכמתי שזה יחול גם על מיסוי מקרקעין, כי אמרתם שרוצים ליישר קו. יש טענה צודקת מצד הארגונים, שבכל הדברים אחרים יש חריגים. כאן אין חריגים. החוק קבע כבר, ב-2013, ששר האוצר יביא חריגים. אני מבקש שאת הסעיף הזה, שיהיה, לא צריך להרחיב יותר מזה. תקבלו פה את כל הסעד לגבי העניין הזה, אם תבואו עם חריגים. תקבלו את כל הסעד.

לדיווחים של העסקאות אין לנו חריגים.

עכשיו כשאתם מוסיפים את החריגים, זה לא אמור לחול?

על המש"חים – לא.

זה לא מה שכתוב בנוסח שלכם. כתוב שזה יחול גם על 73 עד 76. לא כתוב שזה יחול רק על השגות.

ההצהרות ללא חריגים. שלב א', כשאדם מגיש דיווח.

אבל בנוסח החדש שהבאתם לוועדה אתם כן כותבים שיהיו לכם חריגים: על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים לקבוע סוגי חייבים בדיווח, שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון. זה אמור לחול גם על 73 עד 76, גם לפי הנוסח שלכם.

כרגע אין לנו חריגים. אם יהיו לנו חריגים, אם נחשוב עליהם, נבוא לכאן.

נכון. כרגע גם לא ביקשתם שום דבר שיוגש באופן מקוון, לפי 76א. אנחנו באתו מצב.

- -

אני לא מבין את ההתלבטות שלכם. תבואו לוועדה אחרי החוק הזה, ואחרי החוק שהיה ב-2013, תבואו עוד חודש, ותגידו: אלה חריגים, אלה לא חריגים – בזה נגמר העניין. לא נתווכח על זה.

אומר לכם היושב-ראש כך: הוא משאיר לכם את סעיף ההגדרות, הגשה באופן מקוון, חוק חתימה אלקטרונית, מסר אלקטרוני. סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יורדים. ג החדש ממילא מופיע ב-76א כמו שהוא. כללים לגבי הגשה באופן מקוון – יתוסף. זה יהיה הדבר היחיד שיתוסף, זה הכול. הוא לא מרחיב- - -

גם (ו) ו-(ז).

בסדר.

סיימנו את הדיון בעניין הזה. (ה) ו-(ו) נשאר.

האם לצמצם את ההסמכה? בכל מקרה כל דבר יבוא לוועדת כספים. הממשלה מבקשת שההסמכה בכפוף לאישור ועדת הכספים כן תהיה רחבה, ולא תהיה מוגבלת.

בסדר. ספי, מספיק. זה בסדר. אני מציע בעוד כמה שבועות לבוא עם הכללים, ונגמור את העניין לגמרי. זה הכול. איך קורא לזה מיקי לוי – זה עדיין לא אפוי לגמרי. קחו כמה שבועות. אנחנו נותנים לכם את כל האפשרות. אנחנו גם אומרים מראש – אתם תבואו- - -

אדוני היושב-ראש, גם אם אנחנו משאירים את סעיף ג, כלומר האפשרות לקבוע הגשה רחבה של מסמכים או דוחות – בכל מקרה הממשלה או שר האוצר צריך להגיש לאישור הוועדה. באותו זמן ששר האוצר יגיש לאישור ועדת הכספים את הגשת הדוחות, כמובן, זה יצטרך לבוא עם חריגים, אם יימצא לנכון. כמובן, נציגי הלשכות מסכימים לזה – אני בטוח שהם יסכימו לזה.

אדוני, אנחנו בהחלט רוצים שכשיהיה דיווח מקוון, הוא יכלול את הכול, ולא ניתקל עם מסמך- - -

חבל על הזמן. סעיף ג נמצא ב-76א.

אבל רק באופן חלקי.

לא באופן חלקי. אנחנו משאירים את כל הסעיפים האחרים.

גם בתמיכת הלשכות אני אומר: סעיף ג, אם הוא יישאר, זה ייתן יתרון- - -

למה ב-76א אין לך את זה?

חסר שם השגות, בקשות, מסמכים שהם חלק מהליך השומה.

הרעיון של הגשה מקוונת הוא הטבה בסופו של דבר. כמובן שבמידת הצורך הנושא של חריגים צריך להיבחן, וצריך להגיע עם הסבר, האם כן או לא.

אם יהיו להם חריגים. יכול להיות שלא יהיו להם חריגים בכלל, והם לא יביאו, וזה יהיה בסדר גמור.

זה מה שאנחנו אומרים. לכן צריך להשאיר את ההסמכה הרחבה יותר. בכל מקרה, זה באישור ועדת הכספים. ככל שיימצא לנכון, ודאי שרשות המסים יודעת לבחון את הדברים האלה, וכשהיא תבוא להגיש בקשה להגשה מקוונת, כמובן היא תצטרך להסביר, האם יש צורך בחריגים או אין.

אבל לפני רגע הסברתם לנו שחלק מהטפסים לא מוגשים על-ידי עורכי דין בעסקת מקרקעין. השגות זה תמיד על-ידי עורכי דין?

לא נרד פה לפרטים, על איזה דוח כן, ואיזה דוח – לא. אם נגיש בקשה, שדוח מסוים יוגש באופן מקוון, נציגי הלשכות יהיו פה, תאמיני לי, והם יגידו לך האם זה נכון או לא מבחינתם, ואנחנו נגיד אם זה נכון או לא מבחינתנו. כמובן, בסופו של דבר גם רשות המסים הוכיחה לא פעם פה בוועדה שהיא יודעת לעשות את זה בתיאום עם הלשכות.

אני לא מבין למה אתם מקשים עלינו את החיים.

כי המטרה- - -

מה המטרה? יש לכם החוק הזה. עם כל הכבוד, הלשכות לא קובעות. אני שומע אותם, אני חושב שהיה היגיון במה שהם אמרו. לכם זה לא מפריע ואתם יכולים לבוא לפה. לא לחכות שלוש שנים.

אני מסכים, אדוני היושב-ראש. המטרה של התיקון הזה – התייעלות של אופן העבודה. בסופו של דבר זה הטבה גם מבחינת רשות המסים וגם מבחינת הנישומים. עצם העבודה המקוונת – היום אנחנו הולכים לעולם אינטרנטי. כל העולם נמצא שם.

הבנו את זה.

המטרה היא לעבור לעבודה באופן מקוון כולל. זה בסופו של דבר אינטרס של כל הצדדים, ולכן אנחנו מבקשים את ההסמכה הרחבה.

אני חושב שהמצב, כפי שהיושב-ראש הציע, צריך להישאר כך.

אדוני היושב-ראש, אנחנו כלשכת עורכי הדין, כמי שאמונים על מרבית הדיווחים שמוגשים לרשות המסים, בהחלט נרצה שתהיה הסמכה בסעיף כפי שהיא מנוסחת בסעיף ג, שתאפשר גם הגשת בקשות ביניים וגם השגות.

כמו שמנוסח בחוק הממשלתי?

כמו שהיתה הצעה כאן לפני מספר דקות, למחוק את סעיף ב, להשאיר את סעיף ג בשינויים המתחייבים. וכמובן, נרצה שיהיה דיון בעניין החריגים, כשזה יבוא לוועדה, כי יש חריגים.

אני כבר הצעתי את ההצעה שלי. סעיף 76א יהיה. הלאה.

אנחנו לא מצביעים עכשיו. נצביע כשנצביע בזה. זה נשאר להצבעה. אני אבקש מהוועדה להצביע עם הנוסח הזה. אני מדבר על סעיף 76א. אני אביא את זה להצבעה, אלא אם כן עד אז תשכנעו אותי שצריך לעשות פה שינוי דרמטי. לא צריך את זה. שיבואו לוועדה, ותקבלו את זה.

אבל אם אפשר להוסיף לפחות את ההרחבה, גם של ההשגות והמסמכים הנלווים.

(ה)-(ו) בפנים.

הוא לא מכניס את ההרחבה של ההשגות. הוא משאיר את 73 עד 76.

נאמר שנרצה לעשות השגות בצורה מקוונת – אוכל לעשות או לא?

לא. תצטרך לתקן את החקיקה.

חקיקה ראשית? בשום פנים ואופן לא.

- -

יש פה אינטרסים שונים. לא שתהיה חובה; שתהיה רשות. כמו שכתבו קודם - כדיווח נוסף.

גפני, זה גם ככה באישור ועדת כספים.

- -

רבותיי, את כל הדברים האלה היה צריך לעשות קודם. מה שצריך חקיקה ראשית – אני משאיר. הסעיף הזה של שר האוצר רשאי – זה יהיה 76א. אני רק מבקש שאת הדברים האלה תעשו קודם.

אדוני, מס הכנסה ובמע"מ נקבעה סמכות לשר האוצר באישור ועדת הכספים, לקבוע פטורים. האם אפשר להכפיף את התחולה, שתהיה גם לעניין הזה, שהוראות החוק יחולו רק אחרי ששר האוצר קובע את הפטורים?

איזה הוראות חוק?

כל הוראות החוק.

לא בטוח שיהיו פטורים.

אנחנו חושבים שצריך להיות פטורים.

אנחנו לא בטוחים.

לא. השגות יצטרכו, לפי החוק הזה, אם הוא עובר, יצטרכו באופן מקוון. אני משאיר את זה. את פסקה (ג), שר האוצר רשאי וכו' - אני מוריד. במקום זה נשאר הקיים, 76א. זה הכול. הורדתי הסמכה כללית.

למה?

כי יש 76א.

אבל כולם מסכימים שרוצים את זה.

אני לא רוצה את זה. אני רוצה שיבואו לוועדה. יש להם הסמכה בעניין הזה. שר האוצר רשאי להביא את הדברים האלה. לא צריך לשנות את זה. יבואו, ונאשר.

בכל מקרה יצטרכו להגיע לוועדה, אדוני היושב-ראש.

אז למה לא?

הליך השומה מורכב מהרבה מאוד הליכים נוספים לאחר מכן.

אבל הוא הוסיף לכם את ההשגה. הוא הוסיף את סעיפים 85, 87 ו-96. כל הטפסים שעורכי הדין יגישו, יהיו באופן מקוון.

האמת היא שאני קצת מבולבל מהדיון הזה.

שוב: 73 עד 76, 85, 87 ו-96, כולם ייכנסו לבקשת רשות המסים, לבקשת הלשכות, שיגישו את זה עורכי הדין באופן מקוון.

אבל אני חייב להעיר הערה. אני הסכמתי בהתחלה על מיסוי מקרקעין, שזה יתוסף. זה לא היה בהחלטת הממשלה ולא בהחלטת ועדת שרים. אם אפשר לאחד או ליישר קו – הסכמתי, ואז התעוררה בעיה שהלשכות העירו, לגבי מיסוי מקרקעין, בניגוד למע"מ ובניגוד למס הכנסה וכל המסים האחרים, שם אין חריגים. התברר לי תוך כדי הדיון שיש חוק שמאפשר לכם לעשות את זה. לא עשיתם את זה משך שלוש שנים. בסדר.

אני התעוררתי לעניין הזה בגלל הלשכות. הלשכות חזרו בהם.

לא חזרנו. אנחנו מבקשים שיהיה דיון בעניין החריגים כמובן.

אם יהיו חריגים.

אבל אני לא עורך דין. אתה עורך דין. אתה היית צריך לדעת מראש שיש הסעיף הזה. אני לא ידעתי. אמרה לי היועצת המשפטית. לכן אני משאיר את הסעיף הזה ככה.

לגבי התחילה והתחולה, גיא, יחול מה שקבוע בסעיפים האחרים – מיום כניסת הכללים לתוקף. זה דבר ראשון.

דבר שני, ביקש ישי להוריד בסעיף 91ד את פסקאות (ו) ו-(ז), כי הן מדברות על מקדמות, ולכן לא צריך אותם, אז נוריד אותם מהנוסח.

ודבר אחרון, אנחנו נחשוב עם הנסחית ביחס לדיון הראשון שהיה לנו לגבי סעיף 131, איך אפשר לנסות לסדר את הסעיפים כך שלא יחול גם מה שקיים כיום ב-131 וגם הסעיף החדש שמכניסים לפה.

לגבי התחולה, הידיינו עם רשות המסים. במיסוי מקרקעין אנחנו לא יכולים שהתחולה תהיה מיידית, כי הם תולים את התחולה בהנפקת כרטיס מגנטי של מערכת מייצגים לא רק של רשות המסים. אפשר יהיה להשתמש או במערכת מייצגים של רשות המסים או בנט המשפט. הנפקה כשלעצמה היא – אצלנו בנט המשפט, מבירור שערכנו, יכולה לארוך כמה חודשים אפילו. כדי להתארגן מבחינה טכנית לפחות, אנחנו מבקשים תקופת הסתגלות כלשהי, שבה לא תהיה חובת הגשה מקוונת, אלא ניתן יהיה גם וגם, לפחות עד התגברות על הכשל הזה.

לפי הנוסח כרגע, ממילא זה ייכנס רק עם קביעת הכללים, אז – אז נדבר.

אבל אי-אפשר שהתחולה תהיה מיידית עם הכללים, כלומר שיהיה גרייס.

אין בעיה. הרי עד שאין כללים, זה לא נכנס. אנחנו נשב אתכם, ונראה מה הלו"ז הרלוונטי, ונקבע בהתאם את הכללים.

זה לא מיידית. דיברנו על זה.

נדבר על זה בזמן קביעת הכללים.

אבל אתם מצהירים כאן שאתם לוקחים בחשבון- - -

ודאי. נשב עם הלשכות, ונראה את הלו"ז הרלוונטי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.