ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 23/11/2015

תת הוועדה לטיפול באלימות במשפחה, השקת ההצעה להקמת רשות לאומית למניעת ומאבק באלימות במשפחה ונגד נשים

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 35

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, י"א בכסלו התשע"ו (23 בנובמבר 2015), שעה 12:30
סדר היום
1. השקת ההצעה להקמת רשות לאומית למניעת ומאבק באלימות במשפחה ונגד נשים

2. תת הוועדה לטיפול באלימות במשפחה
נכחו
חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

אילן גילאון

ג'מאל זחאלקה

עליזה לביא

עמיר פרץ
חברי הכנסת
עבדאללה אבו מערוף

זהבה גלאון

מסעוד גנאים

שרן השכל

חנין זועבי

דב חנין

אחמד טיבי

רויטל סויד

איימן עודה

רחל עזריה

מיכל רוזין
מוזמנים
יושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין

אליעזר רוזנבאום - המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים

סנ"צ מאיר דב ברקוביץ' - ראש מדור נפגעי עבירה, אח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק נירה ראובני - ראש פיקוח ובקרה, מדוע נפגעי עבירה, אח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

הדי וגשל - ראש יחידת מידע וידע, המשרד לביטחון פנים

כנרת מנגן אלמליח - מרכזת בכירה, תכנון אסטרטגי, המשרד לביטחון פנים

שי עמרם - מחלקת המחקר, המשרד לביטחון פנים

אפרת ליפשיץ פרקש - עו"ד, עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרברציק - דובר המשטרה למגזר הדתי, המשרד לביטחון פנים

ליאור חיימוביץ' - יועץ השר לביטחון פנים

קרן גלבוע - רע"ן עבודה סוציאלית, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

ורד פאר סוויד - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

לילך וגנר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

ליאת יעקובוביץ' - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דגנית כהן וולימס - עו"ד, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

הדסה זיני - מתמחה, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

אשרת וילנאי - היחידה למיניות ומניעת פגיעה, שפ"י, משרד החינוך

אשרה לרר שייב - ממונה שוויון בין המינים, משרד החינוך

מרים בראון - עו"ד, יועצת משפטית וממונה שוויון מגדרי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

איילה מאיר - מנהלת שירות פרט ומשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

סאיד תלי - מפקח ארצי על טיפול ומניעת אלימות במשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל חנוך אחדות - מפקחת ארצית אחראית על מקלטים ודירות מעבר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ביאטריס רוזן כץ - עובדת סוציאלית, אופק נשי, עיריית חיפה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר זוהר סהר לביא - מינהלת תחום המחלקה לטיפול באלימות, משרד הבריאות

חנית אברהם בכר - עו"ד, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

שמרת רגב שרייבר - עו"ד, רשות האכיפה והגבייה

דגנית לב ארי - הממונה על שוויון מגדר, רשות השידור

אורית סוליציאנו - מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע

ליאת קליין - עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע

מיכל אוריון שגיא - האגף לקידום מעמד האישה, ויצ"ו

רות רזניק - יו"ר עמותת ל"א, לחימה באלימות נגד נשים

יעל גולד - מנכ"לית עמותת ל"א, לחימה באלימות נגד נשים

נאילה עואד - מנכ"לית עמותת נשים ונערות נגד אלימות

סאוסאן תומא - רכזת לובי וייצוג נשים, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

לינדה אבו אלחוף חאולד - רכזת מרכז סיוע, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

אילהאם בשארה - מנהלת משרד, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

מיסם ג'לג'ולי - יו"ר נעמת, משולש דרומי

נורית קאופמן - מנהלת תחום אלימות, ויצ"ו

רפאח אבו עישה - מזכירות ויצ"ו

צפורת שימל - עו"ד, יועצת משפטית, אמונה

נעמי שניידרמן - מנכ"לית עמותת אישה לאישה

נעמה כהן ספראי - עו"ד, יועצת משפטית, אישה לאישה ירושלים

מיטל ספיבק - עמותת אישה לאישה

פתחיה סגייר - מנכ"לית תנועת נשים דמוקרטיות, ארגון תנד"י

יהודית סידיקמן - מנכ"לית אל הלב

אביב יהלום - ממקימי ארגון אסל"י, ארגון סרט לבן ישראל

רוני בלונדהיים - עו"ד, יועץ משפטי, מרכז הסיוע הדתי

ד"ר עודד סושרד - יו"ר הכול מתחיל בחינוך

אלה אמיר - רכזת ירושלים, מעברים, לקהילה הטרנסית

בדיעה חניפס - יועצת לקידום מעמד האישה, שפרעם

היבה סלאלחה - עובדת סוציאלית, יועצת לקידום מעמד האישה, איגוד היועצות למעמד האישה

עדי דרורי אברהם - א.ס.ף. ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט

עדי רז - עו"ד, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אוניברסיטת בר אילן

ד"ר גלית שאול - מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אוניברסיטת בר אילן

קרן הורוביץ - עו"ד, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אוניברסיטת בר אילן

רונית ארנפרוינד כהן - יו"ר תנועת אנשים, התנועה לקידום השוויון בישראל

הרב שמואל סלוטקי - ארגון רבני צהר

נח קורמן - עו"ד, מנכ"ל בת מלך

שרון שנהב - עו"ד, מועצת ארגוני נשים בינלאומי

רפאה ענבתאי - מנכ"לית ארגון כייאן

נסרין מסארווה - עו"ד, ארגון כייאן

אלישבע קופלוביץ - פורום נשים בבית היהודי

שלי מזרחי סימון - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מריה רבינוביץ - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שרון סופר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת
ייעוץ משפטי
ענת מימון

ענבר פפו
מנהלת הוועדה
דלית אזולאי
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר המתרגמים

השקת ההצעה להקמת רשות לאומית למניעת ומאבק באלימות במשפחה ונגד נשים

תת הוועדה לטיפול באלימות במשפחה
היו"ר עאידה תומא סלימאן
צהרים טובים. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. הישיבה הזאת היא האירוע המרכזי ביום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, יום שבדרך כלל מציינים אותו ב-25 בנובמבר כל שנה לפי החלטת האו"מ אבל אנחנו החלטנו בוועדה שהשנה אנחנו נציין את היום הזה בכמה אירועים.

התחלנו את היום עם דוח איגוד מרכזי הסיוע ואנחנו ממשיכות וחושפות עוד ועוד מהנושא הכאוב הזה. אני מתחילה את הישיבה בבקשה מכולן וכולם לעמוד דקת דומייה לזכרן של מאות נשים שנרצחו במדינת ישראל בהיותן נשים.

תודה. דקת הדומייה הזאת הייתה גם דקת כבוד לעשרות, מאות ואלפי נשים ונערות הנאבקות יום יום בתופעות האלימות המופעלת נגדן על כל סוגיה ובכל רבדיה – אלימות פיזית, אלימות מינית, אלימות כלכלית, אלימות מילולית ונפשית. אלימות בבית ובתוך המשפחה על ידי בני הזוג, על ידי האבות, על ידי האחים, על ידי הדודים ובני הדודים ולצערי הרב גם מופעלת על ידי חלק מהנשים שקיבלו על עצמן להיות חלק מהחברה הפטריארכלית המפעילה דיכוי ואלימות נגד נשים. גם אלימות במקומות העבודה על ידי הבוס, המעסיק, המנהל והקולגה במקום העבודה. אלימות ברחוב ובמרחב הציבורי על ידי יחידים וגם על ידי הממסד.

אנחנו היום מציינות את היום הבינלאומי למאבק בכל סוגי האלימות האלה ואנחנו מציינות את היום הזה כדי להגיד שעברנו כברת דרך מאז חוקק החוק למניעת אלימות במשפחה במדינת ישראל, עברנו כברת דרך מאז התחילו ארגוני הנשים – ואני חייבת לומר שאפילו לפני ארגוני הנשים – כאשר היו נשים יחידות שתמכו ועמדו לצד שנים שסבלו מאלימות באופן אינדיבידואלי ולפעמים הפכו את הבתים שלהן למחסה לנשים האלה והסתכנו בכך שהגנו עליהן. אחר כך התארגנו כקבוצות, כארגונים וכנשים. עברנו כברת דרך מאז נפתח המקלט הראשון לנשים מוכות במדינת ישראל ומאז נפתח המקלט הראשון לנשים ערביות במדינת ישראל אבל לצערי הרב אנחנו עדיין עדות ועדים להרבה סוגי אלימות ואנחנו עדיין מתחילים לפעמים את היום שלנו בחדשות מצמררות על רצח של נשים, כמו הרצח שאירע לפני שבוע ברמלה כאשר מישהו החליט שצריך לסיים את החיים של אימא ובת רק בגלל שהמשפחה לא הסכימה להשיא לו את הבת הקטנה.

אנחנו עדיין מתעוררות לחדשות על חשד נגד ראש מועצה בגין תקיפה מינית נגד מישהי שעבדה תחת אחריותו. אנחנו לא צריכות לפעמים להתעורר לחדשות כאלה, לא ברדיו ולא בטלוויזיה כי אנחנו רואות את זה יום יום ואנחנו חוות את זה גם באמצעות השכנות, הבנות, האימהות, הקולגות בעבודה ולפעמים בעצמנו. אנחנו חוות את האלימות הזאת.

עברנו כברת דרך אבל עדיין יש הרבה מה לעשות כדי להציל עוד ועוד נשים וכדי לנסות לתמוך ולעזור לנשים ולקטינים שעוברים את האלימות הזאת אבל היום אנחנו עוסקות באלימות נגד נשים.

היום נקדיש את הפגישה הזאת כדי קודם כל לקבל סקירה, סטטיסטיקה, על אלימות שהכין לנו מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואחר כך נעבור להמלצות הוועדה הבין-משרדית. בסופו של דבר אנחנו נשיק ביחד הצעה להקמת רשות.

אני אבקש קודם כל מחברי וחברות הכנסת המכובדים והמכובדות שנמצאים אתנו ושהסכימו להקריא עדויות של נשים על אלימות שחוו. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
מירב בן ארי (כולנו)
תודה רבה גברתי יושבת הראש. תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה. בכלל, אני רוצה לציין אותך כיושבת ראש הוועדה שבאמת עושה עבודה מדהימה. אני חייבת לומר משפט אחד לפני שאני מתחילה. אתמול היינו, אני ויושבת הראש, בסיור בתחנה המרכזית בתל אביב ואני חייבת לומר לכם שאני לא יודעת כמה אתם מכירים אותה, אבל ייאמר לזכותך שהרגישות גם אתמול בסיור והשיח האמיתי עם האנשים ברחוב, פשוט הקסים אותי. אני באמת באמת מודה לך. את עושה עבודה מצוינת. אני ראיתי את זה אתמול, עת היינו שתינו עם עוד צוות, ואני מודה לך ותודה גם על הסיור שקיימנו אתמול.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. את מקשה עלי להגיד לך שתיכנסי ישר לעדות.
מירב בן ארי (כולנו)
זאת הייתה עדות ממקור ראשון.

"קוראים לי י' – ואני חייבת להגיד לפרוטוקול שאני מכירה את י' – ואני גרה עכשיו במקלט בגלל אלימות. אני גרה כאן עם הילדה שלי בת שנתיים. אני אימא לילדה ואני עולה חדשה ללא אזרחות ישראלית. לילדה שלי יש אזרחות ולי אין. הילדה שלי צריכה לקבל מאבא שלה מזונות אלף שקלים והאב אינו משלם. כיום הביטוח הלאומי משלם לילדה שלי את הכסף. אני לא עובדת כי אף אחד לא רוצה להעסיק מישהי שאין לה אזרחות, אני לא מדברת טוב עברית, ואם אני אצליח למצוא עבודה, יורידו לילדה שלי את תשלומי המזונות שהמוסד לביטוח לאומי משלם. אני רוצה מאוד לעבוד אבל אין לי ממה לחיות.

אני גם סבלתי מאלימות כלכלית. אז לא ידעתי שכך קוראים לזה. היום אני יודעת. היה לי חשבון משותף עם בעלי, הוא אזרח ישראלי, והוא אמר לי תמיד מה לעשות עם הכסף שלי ולא יכולתי להחליט כלום. גם בגלל שאני לא מדברת עברית, אז בבנק רק הוא עשה את מה שצריך. כשהגעתי למקלט גיליתי שהוא עשה חובות בבנק. היום החוב הגיע כבר ל-75 אלף שקלים ובגלל שזה חשבון משותף, גם אני צריכה לשלם את החוב למרות שאף פעם לא לקחתי את ההלוואה הזאת. הוא לקח את ההלוואה ועכשיו יש לי גם עיקולים והוצאה לפועל. אני לא ישנה בגלל החובות. אין לי כרטיס ויזה, אין לי צ'קים ויש לי חובות".
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. חברת הכנסת זהבה גלאון.
זהבה גלאון (מרצ)
תודה רבה גברתי. העדות היא של ס', מבקשת מקלט מאריתריאה. היא הגיעה לישראל ב-2011 אחרי שהיא הייתה חצי שנה במחנה עינויים בסיני. העדות נמסרה באמצעות עמותת אס"ף.

"כשהגעתי לישראל גרתי בהתחלה אצל קרובי משפחה. לא הצלחתי לעבוד יותר משעה-שעתיים ביום כי היו לי כאבים בגלל מה שקרה בסיני. המשפחה נתנה לי להישאר אצלם. טיפלתי להם בילדים, אבל בסוף הרגשתי כמו נטל ונוצרה מתיחות בבית. באותו הזמן פגשתי את ד'. הוא הגיע מאותו אזור כמוני באריתריאה והכרתי כמה אנשים שהכירו אותו. התחתנו אחרי כמה חודשים ועברתי לגור אתו. כשעברנו לגור ביחד, הוא התחיל להרביץ לי מכל מיני סיבות. האוכל שהכנתי לא היה טוב או שהבית לא היה נקי מספיק. הוא היה בועט בי וחונק אותי ונותן לי אגרופים ויום אחד הוא דחף אותי מהמדרגות ופעם אחת הוא נתן לי אגרוף בלסת ועד עכשיו יש לי כאבים ואני לא יכולה לדבר כמו שצריך.

אין מה לעשות. כשנולדה הבת שלנו לפני שנתיים, נהיה קשה יותר. בגלל שאני גם עבדתי וגם טיפלתי בילדה, לא נשאר לי הרבה זמן לטפל ב-ד' והוא כעס עוד יותר והוא התחיל להגיד שמה שקרה לי בסיני, היה בגללי ושאני רציתי לשכב עם הבדואים בסיני. ובכל הזמן הזה אני פחדתי ממנו. יום אחד הילדה הייתה כל היום בגן כי עבדתי עד שעה מאוחרת וביקשו שהוא יבוא לקחת אותה כי היה לה חום. כשחזרתי הביתה הוא התחיל לבעוט בי בכל הגוף ולהרביץ לי וגם להרביץ לילדה. זו הייתה הפעם היחידה שחשבתי ללכת לדבר עם מישהו. אמרו לי שאפשר ללכת למשטרה והייתה לי חברה שאמרה שהיא תבוא אתי כי היא יודעת קצת אנגלית, אבל בסוף החלטתי לא ללכת. מה אני אעשה אם ייקחו אותו? לאן אני אלך? אני מנסה להיות מאוד בשקט כשאני בבית. לא להפריע לו, רק לבשל ולנקות ולשבת עם הילדה. לפעמים יש ימים שיותר שקט בבית, לפעמים יש ימים לא טובים. בדרך כלל אין לי עם מי לדבר".
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה חברת הכנסת זהבה גלאון. חברת הכנסת רויטל סויד.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
"כל פרט ביום ההוא היה לא רגיל. עוד בלילה שלפני הבנתי שמאוד מסוכן להישאר בבית. אני נזכרת בריח שלו, הוא עצבני, פתאום הוא מריח שונה. באותו לילה הוא היה מפחיד, שקט באופן מחריד, הסתכל עלי במבטים שנראו לי כמו מכונת שיקוף, כאילו הוא ידע שאני מתכוונת לברוח מחר. אולי הוא עקב אחרי ללשכה. רעדתי מפחד. שתקתי. פחדתי לפלוט בטעות איזה רמז שיסגיר את התכנית. חיכיתי לבוקר ודווקא הבוקר הוא לא יצא מוקדם. שתה את הקפה בבית, אך כשנתן לי כמה משימות לעשות לאותו היום, נרגעתי שאולי בכל זאת איננו יודע דבר.

הוא יצא. אחרי שעה אני והילדים היינו במונית למקלט. אני עדיין לא מאמינה מאיפה אזרתי את הכוחות והלכתי".
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה חברת הכנסת רויטל סויד. חבר הכנסת מסעוד גנאים.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
תודה רבה. תחילה אני מברך אותך על היום הזה. עצוב ומביש לקום כל בוקר על מעשה אלימות או רצח של נשים.

אני אקרא את העדות בערבית.

(מקריא בערבית)
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה חבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
גם אני מברך על היום הזה שהוא יום חשוב מאוד.

"אני זוכר כשאימא שלי ישבה על המדרגות בחוץ. הייתי ילדה בת תשע. אני ואחי גרנו אתה לבד. הדוד שלי, אח של אימא, שהיה בתקופה הזאת מאיים עלי, התחיל לבקר אותנו. מיד הרגשנו שמשהו רע עומד לקרות. אימא ידעה. היא אמרה לי באחד הלילות שישבנו על המדרגות שסופה קרב. ביקשה שאשמור על אחיי כי הייתי הבכורה. בכיתי ולא רציתי להאמין אך הייתה לי הרגשה שיותר לא אשב עם אימא על המדרגות.

והנה, אותו הדוד, זה שרצח את אמי ורצה לרצוח גם אותי כי סירבתי להישאר עם בן זוגי האלים, מסתובב לו היום חופשי. לפעמים נראה לי שאין לי מנוס מאותו גורל של אימא שלי".
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. חברת הכנסת מיכל רוזין.

אני מברכת על הצטרפות כבוד יושב ראש הכנסת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. אני מאוד מודה לך.
מיכל רוזין (מרצ)
אדוני יושב ראש הכנסת, אני שמחה שהגעת ואני חושבת שזה כבוד לכולנו ולנושא, בהחלט נושא חשוב שצריך להעלות אותו למודעות ברמה הארצית ולא להשאיר אותו רק בקרב קבוצת פעילות ופעילים.

אני אקרא את העדות של נ'. אני חושבת שהעדות מהווה כתב אשמה לכולנו, גם לנבחרי ציבור ונראה מה אנחנו יכולים לעשות בעניין.

"שלום, קוראים לי נ', אני אימא לשלושה ילדים בגילי שנתיים, חמש ושש. אני גרה פה אתם במקלט בגלל אלימות. זאת כבר פעם שנייה שאני כאן בגלל איומים לרצח שלי ושל הילדים שלי. האב של הילדים שלי לא משלם בכלל מזונות. הילדים שלי מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי קצבת מזונות בסך 3,000 שקלים. אני מודאגת שיקזזו מהקצבה הזאת של הילדים ברגע שאצא לעבוד. אין לי עכשיו הכנסה. הייתי רוצה למצוא עבודה. עבדתי שנתיים בעבר. יש לי מצב אבסורדי שהחובות של הארנונה בעיר של הדירה שממנה ברחתי וגרתי בה עם בן הזוג שלי מגיעים אלי לכאן למקלט. זאת דירה שאני בכלל לא גרה בה. בעלי ממשיך לגור שם ולא משלם את החוב בזמן שאני במקלט אבל הארנונה הייתה רשומה על שמי. אני פוחדת מהיום שאצא מהמקלט ואפול לחובות. אני בכלל לא מצליחה לחסוך כאן כסף בגלל שאני משלמת עכשיו את החובות שלי".
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה חברת הכנסת מיכל רוזין. כבוד היושב ראש, התחלנו עם סדרה של עדויות שהקריאו חברי וחברות הכנסת, עדויות של נשים שסבלו וסובלות ונפלו קורבן לאלימות.

אני מאוד שמחה לראות שכיבדת אותנו בנוכחותך. אני חושבת שזאת אמירה מאוד חשובה ונשמח לשמוע את דבריך.
יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין
תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יושבת ראש הוועדה, לכל חברי הוועדה, לחברי הכנסת ולחברות הכנסת, לכל המוזמנים ולנציגי הגופים השונים.

אמרתי לך פעם, עת קיבלת את המינוי, שאני מסתכל סביב החדר ואני חושב שאני היחידי כאן שעוד בכנסת ה-15, שלפי כל הדעות עברו מאז הרבה שנים, הייתי חבר מן המניין בוועדה שאז הייתה הוועדה לקידום מעמד האישה ומהכנסת הקודמת היא הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אי אפשר לומר שאני שמח אחרי ששומעים עדות כזאת, אבל לכבוד הוא לי להיות כאן אתכם כי הטיפול בנושא הכאוב הזה הוא טיפול מתמשך. יש גם הצלחות, ואני אתייחס לנושא הזה ואני בטוח שגם אחרים מתייחסים למה שקורה בנושא של רצח על ידי מי שנקרא בן זוג. לפחות בוועדה הזאת וגם לא מחוצה לה כבר לא אומרים רצח על רקע רומנטי, אמרה שהייתה משגעת אותי באותם ימים עת בא נציג רשמי ומספר לנו על רצח על רקע רומנטי. אני זוכר שאז אמרתי שאני יודע שעל רקע רומנטי מתנשקים אבל לא שמעתי שעל רקע רומנטי רוצחים.

בהחלט הוועדה הזאת יכולה לקחת את הקרדיט על הנושא הזה וכך גם ארגוני נשים ועוד גורמים שעקרו את הביטוי הזה מן השורש.

תודה לכל גורמי המקצוע שביום יום ולא רק בימים המיוחדים עוסקים במלאכה הלא פשוטה הזאת וחלקם גם מיוצגים כאן.

לגבי הכנסת. אני חשפתי את עמדתי אבל עברנו את התקופה הזאת בה היו דיבורים על כך שהוועדה הזאת, עבר זמנה וצריך לבטל אותה כי אין אמת ואין הצדקה לקיומה אבל לצערי הרב כל פעם, כאשר מגיעים לדיונים בסוגיה כמו זו שדנים בה היום אבל גם בעוד סוגיות רבות אחרות, אתה מבין שאין מה לעשות, זה פורום מיוחד שמוביל. כאשר אישה חולה, זה עניין של בריאות וכאשר אישה משרתת בצה"ל זה עניין של צה"ל, אבל עדיין זה שיש פורום מיוחד שמוביל את הנושאים, מבליט אותם ורואה בזה את עיקר תפקידו ועיקר קיומו. אני חושב שלצערי הרב אנחנו עדיין זקוקים לוועדה וכנראה נצטרך לה עוד שנים רבות.

מתברר שוב ושוב, גם מהנתונים האחרונים ובכלל לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים, שגם בחברה מודרנית ומשכילה כשלנו, נשים עדיין פגיעות יותר ויותר מועדות לפורענות. זה נכון בכל היבט של אלימות על צורותיה וזה בא לידי ביטוי בדוח שמוצג כאן היום של איגוד מרכזי הסיוע ובו מכלול מידע אודות ההיבטים השונים של אלימות, פיזית ומינית, כלפי נשים.

באופן טבעי את תשומת הלב תופסים מקרי הרצח הרבים של נשים בידי בני זוג, וכבר דיברנו על זה. ממש בימים אלה הוגש כתב אישום נגד עוד אדם שרצח את אשתו לפני כחודש בדקירות סכין לעיני ילדיהם. השנה האחרונה רשמה שפל חדש של מקרי רצח אלה עם עלייה חדה בהיקפם.

עלינו להודות בצער שלמרות חקיקה ענפה ומתקדמת, עדיין קיימת בחברה שלנו אווירה עכורה שמצמיחה בקלות בלתי נסבלת הטרדות מיניות ושל אלימות כנגד נשים בבית, בעבודה, ברחוב ובעצם בכל מקום. ראיתי בדוח של ויצ"ו נתון מזעזע לפיו ב-15 השנים האחרונות נרצחו בידי בני זוגן לא פחות מ-300 נשים. קשה אפילו לתאר את המספר הזה, אבל 300 נשים נרצחו בידי בני זוגן.

חשוב לציין – נדבר על זה גם במליאה – שכרגיל בחברה שלנו היינו נוהגים לגלגל את הדברים על מגזר זה או מגזר אחר ואצלנו זה לא קורה, אני חושב שלצערי הרב הנתונים מאשרים שאף אחד מאתנו לא יכול יותר לומר אצלנו זה לא קורה.

האלימות היא רעה חולה, ממש מגפה הדורשת התמודדות בכמה מישורים במקביל. כל עוד לא תחלחל התובנה הבסיסית שאלימות היא קו אדום, שפגיעה וניצול של אישה, כמו של כל אדם, היא עוול מוסרי ופשע חברתי, כנראה שום חוק לא יעזור. זה מסוג הנושאים המחייבים את כולנו לחזור אל היסודות, למודעות, לחינוך, להפנמה שאלימות כלשהי פשוט איננה אופציה.

תודה לכם כאן. אנחנו בוודאי נמשיך את הדיון החשוב הזה במליאה במסגרת הצעות לסדר יום. אפילו לא בדקתי, כנראה גם הצעות חוק.

יישר כוח לך היושבת ראש ולכל אלה שעוסקים בנושא הזה בהתמדה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה כבוד היושב ראש. אני חושבת שהתופעה עד כמה שהיא גורמת להרבה אנשים ייסורים ולנו, כמי שעוקבים אחרי התופעה, התופעה מחייבת שילוב ידיים של כל הגורמים ואם זה בנושא החקיקה ואם זה בנושא המודעות. אני מקווה שבסוף היום הזה נשכיל ונדע על עוד דרכים כדי באמת להמשיך את המאבק הזה.

אנחנו נמשיך בתכנית שלנו. חבר הכנסת אחמד טיבי ייתן עוד עדות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
תודה גברתי היושבת ראש. אתמול ביקרתי שוב אצל חברי איוב מוגרבי ברמלה, וכך הוא סיפר לי: מזה מספר שבועות נתונה המשפחה באיומים טלפוניים, גם שיחות וגם מסרונים, איומי רצח נגדו, נגד האימא, אום נדאל נרימן, נגד שאר בני המשפחה, נגד סונדוס הבת הבכורה, בשל העובדה שצעיר בעל רקע פלילי ביקש להתארס עם הבת הקטנה וסורב.

הוגשה תלונה למשטרה והצעיר נעצר. לאחר מספר ימים הוא שוחרר על ידי השופט. המשיכו האיומים ואף גברו. הם היו איומים רציניים, אומר לי שייח' איוב. אנחנו אוהבים את הבת הקטנה שלנו ולכן המשכנו באופן טבעי לסרב. האיומים גברו. לפני מספר ימים נורתה אשתי אום נדאל והבת סונדוס ונרצחו יחד בתוך רכב ברמלה.

זה היה רצח ידוע מראש, אומר לי איוב. זה היה רצח שנבע בעיקר מרשלנות פושעת של אלה שהיו יכולים למנוע את הרצח, הן המשטרה והן מערכת המשפט. יהי זכרן ברוך.
יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין
ברשותך, אני אמשיך בעיסוקיי. רציתי לציין שהנושא הספציפי, המקרה הספציפי הזה אושר לפני מספר דקות בנשיאות לדיון בכנסת במסגרת כל הדיונים סביב הנושא של אלימות כהצעה דחופה לסדר היום.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
הדיון יתקיים מחר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן. מחר.
יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין
תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. תודה לחברי וחברות הכנסת. רצינו שהקול של הנשים, הסבל של הנשים שעברו את האלימות הזאת יגיע ויהיה נוכח אתנו כאן, אבל מצד שני העדויות שנקראו עד עכשיו ושהובאו לחלל כאן מכוונות אצבע מאשימה כלפי החברה ואצבע מאשימה כלפי הממסד וכלפי כל הגורמים הקיימים. בעיני כל עוד נרצחת עוד אישה, אי אפשר להגיד שאנחנו בסדר, הורדנו את מספר הרציחות. כל עוד נרצחת אישה אחת, כל עוד יש עוד נשים שסובלות, אנחנו עוד לא עשינו מספיק.

אני מזמינה את שלי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג לנו את הנתונים שאספו בנושא האלימות. כמובן אנחנו מודות לכם על העשייה הזאת.
שלי מזרחי סימון
תודה. לקראת ציון ים המאבק הבין-לאומי ואלימות כלפי נשים, ריכז מרכז המחקר והמידע של הכנסת את הנתונים המדווחים אודות אלימות כלפי נשים. לפני שאני אציג אותם, מספר הערות.

חשוב לציין שהנתונים לא מלמדים אותנו על כלל היקף התופעה. כמו שלמדנו בישיבה הקודמת, קיים תת-דיווח בעבירות אלה.

בנוסף, יש כיום מספר בעיות באופן איסוף הנתונים של המשטרה אבל משיחות עם נציגי משטרה שונים עולה שהדבר ידוע ועתיד להיפתר לקראת שנה הבאה.

עוד הערה בנימה אישית. אני מביאה את הסטטיסטיקה ואת המספרים אבל כמובן שמאחורי כל המספרים יש סיפור כמו ששמענו גם בחלק מהעדויות.

בהתייחס לרצח שנים. כמו שציינתי, קיימות מספר בעיות באיסוף הנתונים ואחת מהן היא שסיווג המניעים של מקרי רצח אותם אנחנו קיבלנו במרכז המחקר נעשה על פי מניעים אותם מזינים בחקירה הראשונית ואם היה שינוי, לא בטוח שזה עודכן לאחר מכן.

בנוסף, לצערי מסוף חודש אוקטובר, שזה התאריך אליו מתייחסים הנתונים, נרצחו נשים נוספות ולכן המספר הוא לא מספר מעודכן להיום וגם זה מלמד על היקף התופעה שאנחנו לא יכולים לציין כמה נשים נרצחות כי כל מספר ימים נוספת עוד אישה למעגל הרצח.

על פי נתוני משטרת ישראל בשנים 2013 עד 2015, וזה מתייחס עד לחודש אוקטובר כולל, נרצחו בישראל 72 נשים. אני מתייחסת למניע, וכאן אני מתנצלת, זה עדיין רומנטי כי זה הפילוח שקיבלנו מהמשטרה וזאת החלוקה שלהם לגבי המניעים. ביקשנו לבחון את התמונה הכוללת, כמה מתוך כלל הנשים שנרצחות בישראל נרצחות בשל היותן נשים, אם זה על רקע סכסוך משפחתי או נרצחות על ידי בן זוגן, ובאמת מצאנו ששמונים אחוזים מכלל הנשים שנרצחות בישראל נרצחו בשל היותן נשים, כמחציתן נרצחו על ידי בני זוגן ועוד כרבע על רקע משפחתי וסכסוך משפחתי.
זהבה גלאון (מרצ)
מה שאר הסיבות?
שלי מזרחי סימון
כתוב פלילי אחר וויכוח/קטטה, שזה אומר עוד 15 שנים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אתם עדיין רשמתם רומנטי?
שלי מזרחי סימון
ציינתי קודם לכן שאני מתנצלת על הרומנטי אבל זה הפילוח שקיבלנו מהמשטרה. כך זה הופיע. אנחנו נצמדנו למניע שכתוב במשטרה בהיעדר שם אחר שהמשטרה נתנה לי, זה מה שרשמנו. כך המשטרה העבירה את הנתונים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
נצטרך להתייחס לזה אחר כך.
זהבה גלאון (מרצ)
לא הגיע הזמן שהמשטרה תעשה שינוי תודעתי גם בהגדרות שלה, באופן שבו היא מגדירה את הדברים?
מאיר דב ברקוביץ'
הגיע הזמן.
זהבה גלאון (מרצ)
חשבתי שכבר לפני עשור החלטנו כך.
מאיר דב ברקוביץ'
הזמן הגיע מזמן. יש כאן שני תחומים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שכדאי להגיד שזה חייב להיפסק ואתה תדאג שזה ייפסק.
מאיר דב ברקוביץ'
היושבת ראש יודעת, אני אמרתי בוועדה שיש שני תחומים ואת זה צריך לדעת. במשטרה הנושא של רצח בין בני זוג מטופל במדור נפגעי עבירה וזה המדור שאני אחראי עליו, וכל שאר מקרי הרצח, לא משנה מי, כולל גם רצח נשים על הרקעים השונים, מטופלים במסגרת טיפול כמו הטיפול בשאר מקרי הרצח ושם היו כל מיני חלוקות עם מניעים. זה רק חלק מהמניעים ויש המון מניעים שהם ארכאיים ולא מתאימים.

אני הודעתי כאן שאנחנו עושים עכשיו מהלך אני אחראי עליו כדי שאנחנו נעביר את כל המעקב אחר רצח נשים, לא משנה על איזה רקע, אמנם הטיפול בשטח הוא על ידי יחידות אחרות אבל המעקב יהיה על ידי המדור שאני עומד בראשו, מדור נפגעי עבירה. במסגרת המעבר הזה לא יהיה נושא רומנטי כי זה נושא לגמרי לא רומנטי, לא יהיה על רקע כבוד משפחה ולא דברים כאלה אלא מה שאותנו יהיה מעניין זה בסוף לדעת מי נרצח על איזשהו רקע משפחתי על ידי גורם מהמשפחה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אם הבעל יחליט להתאבד? חוץ מזה אסור שהמילה רומנטי תופיע.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שכדאי לחזור להגדרות. לאחר השינוי שעשיתם נתחיל ברגל ימין ונאמר נשים שנרצח בהיותן נשים. זה יכול להיות בן זוג, זה יכול להיות בן משפחה, זה יכול להיות בן זוג קודם וכל מיני הגדרות, אבל בואו נלך על התופעה עצמה. הן נרצחו בהיותן נשים.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
מה זאת אומרת רומנטי?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
רומנטי זה יכול להיות שכן שחיזר והיא לא רצתה ואז הוא הרג אותה. אתן מכריחות אותי להסביר רומנטי במובן הזה.
מיכל רוזין (מרצ)
הרומנטי הוא בלי בן זוג.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
נתקדם עם הנתונים.
שלי מזרחי סימון
בהתייחס לקבוצות אוכלוסייה, אנחנו רואים כי שיעור הנשים הערביות וגם שיעור הנשים העולות בקרב הנשים הנרצחות הוא גבוה משיעורן באוכלוסייה כאשר יותר משליש מהנשים הנרצחות הן נשים ערביות.

אני רוצה להתמקד בשנת 2015.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
השנה מדובר בחמישים אחוזים נשים ערביות ולא שלושים אחוזים.
שלי מזרחי סימון
על ידי בן זוג ומשפחתי, אבל במכלול למעלה משליש מכלל הנשים הנרצחות הן נשים ערביות.

כאמור, מסוף חודש אוקטובר 2015 נרצחו נשים נוספות. מדיווחי המשטרה ידוע לי שלפחות בשני מקרים קיים חשד שמדובר על כך שהרוצח היה בידי בן זוג.

בהתייחס לעבירות אלימות במשפחה. בחודשים ינואר-אוקטובר 2015 נפתחו כ-19 אלף תיקים מהם 65 אחוזים בגין תלונות של נשים. ניתן לראות את הפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה. אני אציין שהשיעור של יוצאי אתיופיה הוא קרוב לכפול משיעורם בכלל האוכלוסייה.

אני עוברת מהר כדי להספיק למסור את כל הנתונים. בהתייחס לסוגי העבירה עולה שכמחצית מהתיקים נפתחו בגין עבירות נגד גוף. זה כולל תקיפה, חבלה גופנית חמורה וכדומה. 267 תיקים נפתחו בגין עבירות מין בתוך המשפחה ועוד 24 תיקים נפתחו בגין עבירות נגד אדם, דוגמת רצח, ניסיון רצח והריגה.

בהתייחס לנתוני המשטרה אודות עבירות מין. בחודשים האמורים נפתחו כ-3,700 תיקים בגין תלונות על עבירות מין נגד נשים כאשר כמחצית מהתיקים האלה הנפגעת היא בגירה, ב-43 אחוזים מהמקרים הנפגעת היא קטינה. מחצית מהתיקים בגין עבירות מין כלפי אישה נפתחו בגין מעשה מגונה בכוח.

אלה נתוני שירות בתי הסוהר אודות אסירים המסווגים כאסירי אלימות במשפחה. אני אציין שמדובר בכלל האסירים בגין אלימות במשפחה ולא רק מי שעברו אלימות כלפי נשים. מדובר באסירים שהם מסווגים כאסירי אלימות במשפחה בין אם העבירה אותה ביצעו קשורה ישירות לאלימות במשפחה או בין אם ידוע שיש להם איזשהו פרופיל או עבר של אלימות במשפחה. כיום בבתי הספר כ-2,500 אסירים ועצורים, 97 אחוזים מהם הם גברים, כ-56 אחוזים הם יהודים והיתר בני דתות אחרות. גם כאן אני אציין שיעור בני הדתות האחרות גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה.

בהתייחס למשך המאסר והתפלגות המאסרים עולה כי המחצית מאסירי אלימות במשפחה מרצים מאסר של חמש שנים או פחות. יותר משבעים אחוזים מאסירי אלימות במשפחה מצויים במאסרים חוזרים. שלושים אחוזים מהם מצויים במאסר שישי או יותר.

בנוגע לאסירים בגין עבירות מין. עולה שבבתי הספר כלואים כיום כ-930 אסירים, כולם גברים, כ-71 אחוזים מהם הם יהודים. 45 אחוזים מהאסירים הכלואים בגין עבירות מין מרצים מאסר של עשר שנים או יותר ולכמחצית מהם זה מאסר חוזר.

מתוך האסירים עברייני המין, כארבעים אחוזים כלואים בגין גילוי עריות. מבין אלה שכלואים בגין גילוי עריות, למעלה ממחציתם מרצים מאסר של עשר שנים ויותר.

אני עוברת לנתוני משרד הרווחה. על פי הנתונים בשנת 2014 טופלו בכתשעים מרכזים לטיפול באלימות במשפחה כ-10,500 משפחות שכללו כ-12 אלף מטופלים, 63 אחוזים מהם הם נשים. אני אציין שחלה עלייה משמעותית בשיעור הילדים בהשוואה לשנת 2013 והמספר הוא כמעט כפול. 14 אחוזים מכלל המשפחות שטופלו היו מהמגזר הערבי וזה שיעור נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה.

אני עוברת למקלטים. בשנת 2014 שהו ב-14 המקלטים 755 נשים עמן כאלף ילדים. נציין גם כאן ששיעור הנשים הערביות ושיעור הנשים האתיופיות גבוה משיעורן באוכלוסייה. מרבית הנשים עליהן מתקבל דיווח סבלו מאלימות באופן מתמשך. 22 אחוזים מהן אף סבלו מאלימות מעל לעשר שנים רק ארבעה אחוזים מהנשים ציינו כי סבלו מאירוע אלימות חד פעמי.

הנתונים האחרונים שאני אציג הם נתוני משרד הבריאות. בשנת 2014 דווחו במערכת הבריאות כ-5,000 מקרים של אלימות במשפחה. בנוסף מתחנות טיפות חלב נמסר על עוד כ-600 נשים נוספות לגביהן נותר חשד לאלימות במשפחה אבל הוא לא בוסס.

סיבות הפגיעה השכיחות ביותר היו התעללות פיזית והתעללות נפשית והנשים הפגיעות ביותר ביחס לחלקן באוכלוסייה הן קטינות בנות 13 עד 18 ונשים מעל גיל 65.

אלה נתוני איגוד מרכזי הסיוע שכבר הוצגו. אני מודה לכם על ההקשבה. אני רק רוצה לציין שאלו עיקרי הנתונים והנתונים המלאים מופיעים במסמך שמפורסם באתר הכנסת וגם בזרקור שמחולק כאן. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני מאוד מודה למרכז המחקר והמידע על העבודה שנעשית כל שנה כדי לאסוף את הנתונים האלה. אני חושבת שהסטטיסטיקה ששמענו בעיני היא מאוד מזעזעת, מאוד משדרת תמונה עגומה ומעוותת של חברה שגורמת לסבל לנשים בתוכה וכפי שאמרתי, היא גם מעידה על חולשה וכשל בטיפול המערכות בבעיה.

בתת הוועדה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה אירחנו בעבר ניסיון להצגת הממצאים. אני שמחה להודיע שבשעה טובה היום אנחנו מקבלים את סיכום ממצאי תת הוועדה שאני יודעת שעבדה מעל לשנה וחצי. בראש תת הוועדה עמד אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים שנמצא אתנו היום והוא יציג את הממצאים. אני מאוד מקווה שנעשה את זה בדרך היעילה כדי לאפשר דיון. אני מבקשת, תוך כדי הצגת הנתונים והממצאים, רק אם יש שאלת הבהרה שאי אפשר להבין את המשך הסקירה, להעלות אותה. לאחר הצגת הממצאים אנחנו נאפשר את הדיון.
אליעזר רוזנבאום
יושבת ראש הוועדה, אנחנו מבקשים לומר כמה דברים בשם השר לביטחון הפנים.
ליאור חיימוביץ'
אני יועץ השר לביטחון פנים. נתבקשתי על ידי השר להגיע ולומר מספר מלים. השר נמצא כרגע בטקס כניסתה לתפקיד של נציבת שירות בתי הסוהר החדשה שכמובן נאחל לה בהצלחה, וביקש ממני להודות לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת ראש הוועדה, על הדחיפה המשמעותית שהיא נותנת לכל סוגיית המאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה בכלל. השר רואה בנושא האלימות במשפחה ואלימות נגד נשים נושא בעל חשיבות עליונה בשל העובדה הפשוטה שמדובר בחיי אדם. זאת גם הסיבה שהוא ביקש להאיץ את עבודת תת הוועדה שאת מסקנותיה אנחנו נראה כאן היום.

יחד עם זאת, השר ביקש ממני לציין שמדובר במסקנות לא סופיות שטרם אושרו על ידו, לאור מספר הערות ומספר סוגיות שהוא ביקש הבהרה לגביהן. לכן למעשה עבודת תת הוועדה טרם הסתיימה. הוועדה תסיים את העבודה שלה לאחר השלמת ההערות הנוספות בדיון בפני השר ובפני שר הרווחה שלאחריו הוא גם ביקש להגיע לכאן, לוועדה, יחד עם שר הרווחה על מנת להציג את המסקנות הסופיות.

בנוסף נתבקשתי לציין שאתמול בהחלטת ממשלה הוקמה ועדת שרים למאבק באלימות בראשה יעמוד השר לביטחון פנים גלעד ארדן ובכוונת השר להעמיד על סדר יומה של ועדת השרים הזאת את נושא המאבק באלימות נגד נשים כאחד הנושאים הראשונים שיעלו על סדר היום. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני מבקשת להעביר את תודתי לכבוד השר לביטחון פנים על הדברים שהוא העביר. אני חושבת שבימים האלה מאוד חשובה המחויבות של כל שר שעומד בראש משרדו ויש לו נגיעה לנושא של אלימות נגד נשים. ביקשתי ישיבה מיוחדת עם כבוד השר כדי לדון במקרים האחרונים המאוד קשים בהם יש – אני לא רוצה לצאת בהצהרות – כתב אישום נגד המשטרה עקב כך שהוגשו תלונות ובכל זאת הנשים נרצחו. אני בטוחה שקיום הפגישה שכמו שהובטח לי תתקיים בקרוב מאוד, אולי תוביל אותנו עם המסקנות לטיפול יותר נאות בבעיה. בכל אופן, תודה.
אליעזר רוזנבאום
שלום לכולם. אני מבקש במעמד הזה להודות לחבריי חברי הוועדה על תרומתם ועל עבודתם הנמרצת ביחד. התוצרים שאני אציג אותם הם תוצרים של עשייה משותפת וחשובה. אם יאמצו את ההמלצות, אני חושב שנשפר את המצב הקיים.

הוועדה הוקמה בעקבות מקרי אלימות במשפחה קשים שהתרחשו. מטרת הוועדה, כפי שהוגדרה, היא להמליץ על טיוב הטיפול המערכתי בהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה. התפקידים של הוועדה היו לגבש תמונת מצב עדכני ומתמשכת בנוגע לתופעת האלימות במשפחה וזה כולל את מאפייני התופעה, היקף התופעה, מענים וחסמים קיימים וכמובן גיבוש מדיניות וצעדי פעולה מומלצים על מנת לשפר את המצב.

חברי הוועדה היו מהרשות לקידום מעמד האישה, הגברת סוויד, נציגי המשרד לביטחון פנים, המשטרה ושירות בתי הסוהר, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך ומשרד החוץ. כמו כן זומנו גורמים נוספים שתכף אני אפרט אותם.

הוועדה קיימה למעלה מעשרים מפגשים. הוועדה עסקה בנושאים של עיקרי המלצות ועדות קודמות בנושא, סקירה בין-לאומית – היא תהיה בדוח הסופי וגם במצגת המורחבת – בנושא התמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, עשייה של משרדי הממשלה השונים בנושא אלימות במשפחה, התשתית הנורמטיבית הקיימת ופערים, היקף התופעה - אנחנו פרסמנו קול קורא להגשת ניירות עמדה לעמותות ולאנשי אקדמיה ואפשרנו להם להגיע ולהציג בפנינו את עשייתם, את עמדתם ואת המלצותיהם בנושא. כמובן דברים שמצאנו לנכון, אימצנו אותם – ומיפוי פערים מרכזיים וגיבוש מדיניות וצעדי פעולה מומלצים.

בנושא של הסקירה הבין-לאומית אנחנו נציג מספר פערים מרכזיים שקיימים גם ברמה הבין-לאומית וזיהינו אותם. לא שזה מנחם או פותר את הבעיה, אבל הם קיימים גם אצלנו.

לפני שאני אתן את רשות הדיבור לחברי הדי, אני רוצה לומר שבנושא של הגדרה לא קיימת הגדרה ממשלתית של אלימות במשפחה וכתוצאה מכך למעשה כל משרד פועל כפי שהוא מבין את הדברים האלה. אנחנו גיבשנו הגדרה, אנחנו כן ממליצים – זאת אחת ההמלצות שאנחנו מציעים לאמץ אותה – על הגדרה שגם מתייחסת למה שקיים ב-OECD וגם באמנת איסטנבול שאני חושב שהיא מכילה את כל סוגי האלימות. אני חושב שכן נכון שתהיה הגדרה ממשלתית על מנת שתהווה מצפן שיהיה לנגד עיני כל גורם שצריך לעסוק בנושא הזה.

אני אקריא את ההגדרה: אלימות היא כל פעולה הנעשית מתוך כוונה לפגוע בזולת או נתפסת ככזאת. אלימות מאופיינת ברצף של התנהגויות מתעללות ובהסלמה בחומרת ההתנהגויות. אלימות במשפחה מתקיימת במסגרת המשפחה ובהקשר ליחסים שבתוכה לרבות בני זוג או שותפים לחיים בהווה ובעבר ופגיעה על ידי בן משפחה מורחבת – כאשר הנפגעים הם גם בני זוג, ילדים, קשישים, חסרי ישע – ילדים שנפגעו על ידי הוריהם, ילדים עדים לאלימות, אלימות של ילדים כלפי הוריהם, זקנים שנפגעו על ידי מטפלים, בן משפחה שנפגע על ידי בן משפחה מורחבת.

סוגים עיקריים של אלימות במשפחה הם פיזית, מינית, נפשית שכוללת פסיכולוגית, התעללות לרבות גרימת בידוד חברתי והטרדה מאיימת, כלכלית ופסיבית, מה שאנחנו קוראים הזנחה.

אני חושב שנכון והגיעה העת לאמץ את ההגדרה.
הדי וגשל
צהרים טובים. בפעם הקודמת כאשר הצגנו לוועדה את מסקנות הביניים, הצגתי בהרחבה את הסקירה הבין-לאומית ויושבת ראש הוועדה ביקשה שנגיע למצב בארץ. אני אגע במספר תופעות קצרות שעלו מהסקירה המשווה ולא אציג את כל הסקירה הבין-לאומית.

הסקירה הבין-לאומית שערכנו עסקה בהתמודדות הבין-מערכתית של משרדי ממשלה וגופים שונים עם תופעות אלימות במשפחה כאשר בדקנו מספר ועדות שהתקיימו בעולם, ועדות שדומות לוועדה הזאת, בה חברים משרדי ממשלה שונים וגורמים נוספים, כאשר המטרה שלהם הייתה כיצד לשפר את ההתמודדות הבין-מערכתית באלימות במשפחה. הסתכלנו על מה קורה בשוודיה, בקנדה, בניו זילנד, בהולנד.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני יודעת שמבחינה תיאורטית זה חומר חשוב, אבל אנחנו נרצה להתמקד עכשיו יותר בממצאים ובהמלצות. אני בטוחה שבסוף תוציאו דוח.
הדי וגשל
אם כן, נעבור להמלצות.
אליעזר רוזנבאום
המטרה האסטרטגית כפי שאנחנו הגדרנו בוועדה היא לצמצם תופעת אלימות במשפחה בישראל תוך טיוב הרצף הטיפולי, התאמת המענים לקבוצות האוכלוסייה השונות המעורבות במעגל אלימות במשפחה והגברת שיעורי הדיווח בקרב האוכלוסייה.

יעדי המדיניות המרכזים כפי שאנחנו ממליצים – ותכף אני אפרט את ההמלצות בפירוט רב יותר - הם כמובן שיפור משמעותי בהעברת המידע וברצף הטיפולים של המעורבים במעגל האלימות במשפחה, לשפר את השירותים הניתנים למעורבים במעגל האלימות במשפחה – איתור, זיהוי, טיפול והגנה, אכיפה משטרתית, תהליך המשפטי ושיקום – לטייב ולהתאים טיפול כשיר תרבויות למגזרים הייחודיים - מצאנו פערים במגזרים הייחודיים, בכלים ובאופן הטיפול – חיזוק פעולות המניעה לכל אורך הרצף הגילאי – גם קטינים וגם בוגרים – ושיפור ההיכרות וההבנה של גורמי המקצוע את המורכבות של תופעת אלימות במשפחה.

השיטה היא ליצור מערך אפקטיבי ומתואם של כלל הגורמים למניעה, משרדי הממשלה והגורמים הנוספים, ומתן טיפול מהיר והוליסטי המותאם למאפיינים השונים של תופעות האלימות במשפחה תוך יצירת הלימה בין המענים הנדרשים לנפגעי האלימות ובהיקף המשאבים המוקצים.

אלה כיווני הפעולה. אני אפרט אותם ולכן לא נעבור על השקף הזה.

ההמלצה הראשונה עליה אנחנו ממליצים היא לאמץ הגדרה עדכנית של תופעת אלימות במשפחה כפי שהצגתי אותה קודם לכן. אם אכן היא תאומץ, נדרש לשכלל ולהתאים את המענים הטיפוליים להגדרה הממשלתית שתתקבל לרבות יצירת מבנים ארגונים נדרשים במשרדים השונים ובגופים המטפלים השונים, התאמת תהליכי עבודה באופן שכל סוגי האלימות והאוכלוסיות הנפגעות יטופלו ויפוקחו כמכלול בכל משרדי הממשלה. כמובן צריך לבדוק את התשתית המשפטית והיכן שחסר וצריך לעשות תיקוני חקיקה כאלה ואחרים, הם ייעשו. דגש על הנושא של אלימות כלכלית כלפי זקנים ונשים ולבחון שינוי חקיקה במידת הצורך. שני הדברים האלה של אלימות כלפי זקנים ואלימות כלכלית, בהחלט דבר שצריך לבחון אותו ומה שצריך לתקן, אכן לתקן.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
יש לכם הצעות לתיקוני חקיקה?
אליעזר רוזנבאום
יהיה צוות משפטי שיעשה את זה ברגע שההמלצות האלה יתקבלו. יש את נציגי משרד המשפטים ואנחנו נקים צוות מצומצם לצורך כך.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
בסוף אנחנו כאן צריכים לעזור לכם בתיקוני חקיקה ובתקציב.
אליעזר רוזנבאום
נכון.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
לכן בשורה התחתונה תגידו לנו אלה הם תיקוני החקיקה וזה היקף התקציב. ההגדרות שמכניסות הכול למטריה אחת, זה נחמד אבל בסוף צריך, כמו שאומרת היושבת ראש, להגיע לתוצאות המעשיות.
אליעזר רוזנבאום
אני אתייחס לדבריו של חבר הכנסת עמיר פרץ.

ההמלצה השנייה היא בנושא זרימת המידע בין הגורמים המטפלים. יש לקונה מאוד משמעותית שמידע לא זורם בין הגופים השונים, קרי מידע שנמצא במשרד הבריאות לא זורם למשרד הרווחה, מידע שנמצא ברווחה לא זורם למשטרה ולבריאות והפער הזה הוא פער מאוד משמעותי. נשים קיפחו את חייהן כתוצאה מכך שהמידע לא הגיע למי שהיא צריך להגיע. יש חסמים ארגוניים וחוקיים ואת החסמים האלה צריך לסדר. יש הסכמה גם מצד משרד הבריאות לתקן את החקיקה כך שהנושא של חיסיון רפואי יהיה פתיר וכן יהיה אפשר להעביר את המידע וגם להעביר מידע מהרישום הפלילי. לכן אנחנו ממליצים על מתן מענה באופנים שיתירו מסירת מידע במקרים שיוגדרו לרבות סיכון לאדם אחר שאינו המטופל ובכלל זה בחינת תיקוני חקיקה נדרשים ובתוכם תיקון חוק זכויות החולה. בחינה של הצעת נוהל. כלומר, להכין נוהל בין-משרדי בנושא אלימות וטיפול במקרים מורכבים בעלי רמת מסוכנות גבוהה ולהרחיב אפשרויות של העברת המידע מהמרשם הפלילי. כל הדבר הזה, כמובן הוא לאנשים מורשים ולא לכל אחד. הנושא הזה הוא בהחלט נושא מאוד מאוד משמעותי.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אתם מתכוונים לכך שהצעות החוק האלה יהיו הצעות חוק ממשלתיות?
אליעזר רוזנבאום
כן.
זהבה גלאון (מרצ)
רצוי.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אני שואל אותו.
אליעזר רוזנבאום
כן.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
יכול ל היות שהוועדה תכין הצעת חוק מטעם הוועדה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני בסוף אתייחס לזה. אנחנו יודעים שהצעות חוק ממשלתיות הכי קרובות לאישור ולהפוך לחקיקה אמיתית אבל אם נראה שהממשלה לא עושה את שלה, אנחנו ניכנס לתמונה. בינתיים אני מנסה להבין מה הם עשו ועל מה הם ממליצים.
אליעזר רוזנבאום
ההמלצה השלישית היא שיתופי פעולה ברצף הטיפולי. גם כאן מצאנו פערים בשיתופי הפעולה. אחד קשור בשני, כי אם אין הגדרה – כל אחד מטפל איך שהוא מבין ואז אין שפה משותפת, אין שיתופי פעולה והפער הזה הולך וגדל. מצאנו קשיים בשיתוף הפעולה במעגל המעורבים במשפחה בין כל הגורמים המטפלים קושי באיגום וזרימת מידע בין הגורמים, אין כיום גורם מתאם ומתכלל את הפעילות ברמות השונות, גם ברמה הארצית, גם ברמה המחוזית וגם ברמה היישובית.

אנחנו ממליצים לחדש את הפעילות, וזה מה שאמר עוזר השר, ולחדש את ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד הרווחה שהפסיקה לפעול למעלה מארבע שנים ושם הייתה נציגות של משרדי הממשלה שפועלים בתחום הזה. אנחנו מציעים להקים אותה ולחדש את הפעילות שלה. למנות ממונה אלמ"פ גם ברמה הארצית, קרי, כפוף לוועדת המנכ"לים שתעשה את הפעולות של תכלול העשייה בין המשרדים השונים. אנחנו מדברים גם על ממונה אלמ"פ ברמה המחוזית וגם ברמה היישובית וכמובן להקים את השולחנות העגולים על מנת שייפגשו החל מהרמה היישובית. אנחנו מקיימים את זה לדוגמה כאשר אנחנו מפעילים את תכנית עיר ללא אלימות, שם יושבים כל הגורמים כמו חינוך, רווחה, משטרה, מתנ"סים וביטחון ולמעשה מעלים את הסוגיות.
אילן גילאון (מרצ)
מה המבנה של ה-בורד? למה דומה הדבר הזה?
אליעזר רוזנבאום
ועדת המנכ"לים?
אילן גילאון (מרצ)
זאת לא ועדת המנכ"לים. הרי לוועדת המנכ"לים צריך שיהיה גוף מבצע.
אליעזר רוזנבאום
משרד הרווחה.
עליזה לביא (יש עתיד)
משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים. זה שיתוף פעולה.
אליעזר רוזנבאום
משרד הרווחה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ועם משרד החינוך.
אילן גילאון (מרצ)
במשרד הרווחה תהיה יחידה כזאת?
אליעזר רוזנבאום
אנחנו ממליצים שיהיה ממונה ארצי כפוף לוועדת המנכ"לים והוא יהיה בעל תפקיד עם סמכויות שיתכלל את כל העשייה הבין-משרדית וגם יוציא לפועל את החלטות ועדת המנכ"לים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני מאוד מבקשת שתנסה להתמקד כדי שנוכל לקיים את הדיון.
אליעזר רוזנבאום
כמובן יצירת נקודות ממשק להעברת מידע בלי רמות הרשאה משתנות להעברת המידע בין גורמי המקצוע השונים. אנחנו ממליצים להקים מרכזי אבחון וטיפול רב מקצועי בנפגעי אלימות כדוגמת מרכזי לין לילדים - אין את זה לבוגרים ואנחנו חושבים שהמודל הזה הוא מודל טוב – אשר יכללו תחת קורת גג אחת את כל הגורמים המקצועיים הנדרשים ולא יצטרכו ללכת למקומות שונים לטיפול אלא הכול יהיה תחת קורת גג אחת.

אנחנו ממליצים כמובן על פיילוט של שניים עד ארבעה מרכזים כאלה בשלב ראשון כדי לראות שאכן הדבר מצליח וכמובן להרחיב את זה לנושא של אלימות במשפחה.

אנחנו ממליצים להרחיב את התכנית אותה אנחנו מקדמים במסגרת עיר ללא אלימות. עובד סוציאלי עושה את החיבור בין המשטרה לרווחה, לבריאות, אם צריך לעלייה וקליטה וככל שאנחנו מיישמים את זה בתכנית עיר ללא אלימות, זה בהחלט מצליח.

בניית מערך ייחודי במשטרה. במשטרה היום זה מפוצל. מחלקת הנוער עוסקת בנושא של הקטינים וכמו שאמר ברקו בבגירים עוסקות היחידות האחרות. אנחנו חושבים שבנושא הזה של אלימות במשפחה צריך להיות גוף אחד שיעסוק גם בבגירים וגם בקטינים. למדנו שילדים שחיים במשפחה אלימה, הם נפגעים והם פגועים.

כלי הערכת מסוכנות. היום במצב הקיים יש למעשה שלושה כלים שונים – למשטרת ישראל, למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות – שלא מתואמים ביניהם וכל אחד עובד על הכלים שלו וכל אחד מגדיר את רמת המסוכנות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מקרה אחד יכול להיות מסוכן לפי בחינה אחת ולפי בחינה אחרת יכול להיות לא כל כך מסוכן.
אליעזר רוזנבאום
נכון. כלי הערכת המסוכנות הם אינם רגישי תרבות למגזרים ייחודיים. אנחנו חושבים שכן צריך להקים צוות מקצועי שיבחן הקמת כלי אחד שיכלול בתוכו את כל המרכיבים, כך שהוא ישמש את כולם. כמובן כל אחד יפעיל את הרכיבים שהם רלוונטיים לו אבל הוא יהיה עם אמות מידה, כך שלא יהיה מצב שאחד הוא ברמה גבוהה, אחד הוא ברמה בינונית ואחד ברמה נמוכה. את הדבר הזה צריך לעשות. כמובן הוא גם ייתן מענה לנושא של המגזרים הייחודיים.

המלצה נוספת. אנחנו ממליצים על סל הגנה, הטיפול והשיקום לנשים נפגעות אלימות ברמות סיכון שונות. אנחנו למדנו שהשירותים הטיפוליים לנשים נפגעות אלימות כולל בעיקר מענה פסיכו-סוציאלי. קיימים פערים בתשתיות וברצף הטיפולי וקיים פער בעידוד העצמאות הכלכלית והשיקום הכלכלי של נשים נפגעות אלימות. קיימים מענים חלקיים לנשים הזקוקות למענים משולבים, גם פסיכו-סוציאלי וגם בריאות הנפש, ואנחנו למדים שהמקלטים אינם מסוגלים לתת מענה הגנה מתאים לנשים בעלות צרכים ייחודיים כגון נשים מנוצלות לזנות ונשים המשתייכות למשפחות פשע. ההמלצות שלנו הן ליצור מעטפת מענה מקיפה בקהילה הכוללת את כל היבטי הטיפול והשיקום, להגדיל את פריסת המקלטים בהתאם לצרכי השטח, להתאים את התקינה לטיפוסי המשפחות השונות בהתאם למאפייני המשפחות בכל מקלט, לבחון דרכים לעידוד עצמאות כלכלית של נשים נפגעות אלימות, יצירת סל שירותים לנשים נפגעות אלימות יוצאות מקלט ומטופלות בקהילה שבחרו לחיות בנפרד ומתחילות מאפס, להרחיב את מעטפת המענים במקלטים ובקהילה לנשים הזקוקות למענים משולבים ולפתח מעטפת מענים במקלטים ובקהילה לנשים בעלות צרכים ייחודיים.

המלצה נוספת היא לגבי סל השירותים והתשתיות הטיפוליות לילדים נפגעי אלמ"פ ברמות סיכון שונות. גם כאן קיים מחסור בשירותים ובתשתיות טיפוליות לילדים נפגעים אלמ"פ על כל הרצף הגילי. הנושא של תקינה מתאימה, העדפה לאבחון ילדים נפגעי אלימות ומסגרות לנשים ומתבגרים. בשנת 2016 עתיד להתקיים פיילוט במסגרתו ייבנו ארבע יחידות לארבע משפחות שנועדו לתת מענה לנשים עם מתבגרים. ההמלצות שלנו הן לחזק מעטפת המענים לילדים השוהים במקלט תוך התאמה לצרכיהם הייחודיים השונים על הרצף הגילי, ראיית הילד כלקוח בפני עצמו - אנחנו למדנו שיש שם נשים עם ילדים בגילים שונים והתשתית לא מתאימה ויוצא שכרו בהפסדו. בהחלט צריך לראות שאם יש אישה עם ילדים בגילים מסוימים, צריך לראות שהילדים נמצאים במקום שאכן מתאים להם – להרחיב את פיילוט יחידות הדיור לטיפול בנשים ומתבגרים בהתאם לתוצאות המחקר המלווה, התייחסות לילדים עדים לאלימות במשפחה כילדים בסיכון כנפגעי אלמ"פ.

לגבי אמצעי הגנה נוספים לנשים ולילדים נפגעי אלמ"פ לרבות אמצעי טכנולוגיים. כיום אנחנו יודעים שיש שני אמצעי הגנה מרכזיים – מקלטים, שם יש את ההגנה והטיפול במימון ממשלתי, ולחצני מצוקה שבעיקרון הם במימון פרטי בסכום של מאות שקלים לחודש. אין מימון ממשלתי ללחצנים.
אילן גילאון (מרצ)
נמצאים כאן אנשי מקצוע שאנחנו מאוד סומכים עליהם ואולי כדאי שתמקד במכניזם. אני סומך את ידיי על אנשים שהם אנשי מקצוע בתחום הזה בכל הפירוט עליו אתה מדבר.
זהבה גלאון (מרצ)
הוא רוצה לדעת כמה כסף זה.
אילן גילאון (מרצ)
כן.
אליעזר רוזנבאום
אין לנו הערכה תקציבית כי הכוונה היא להקים את ועדת המנכ"לים והדבר הזה צריך להוות תכנית העבודה של ועדת המנכ"לים לרבות תקציבים ותיקוני חקיקה. זה מה שסוכם עם המנכ"לים להם הוצגה הוועדה.
אילן גילאון (מרצ)
מה עלינו לעשות?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לפני כן אני רוצה לדעת מה על הממשלה לעשות. אני מבינה שההמלצות האלה עוד לא עברו את כל האישורים. נאמר לי שזה עדיין טעון אישור.
אליעזר רוזנבאום
יש השלמה שהשר ביקש ויש את שר הרווחה.
איילה מאיר
ההמלצות מקובלות על שר הרווחה. כל ההמלצות מקובלות עלינו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני הבנתי שהממשלה החליטה על ועדת שרים לטיפול באלימות. זאת החלטה קיימת?
אליעזר רוזנבאום
החלטה שהתקבלה אתמול. זאת ועדה שהייתה וחודשה בממשלה הזאת.
זהבה גלאון (מרצ)
מי עומד בראשה?
אליעזר רוזנבאום
השר לביטחון פנים. זאת ועדה שהייתה גם בממשלה הקודמת ועתה היא מתחדשת.
עליזה לביא (יש עתיד)
אנחנו הקמנו אותה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
הבנתי שהמכניזם עליו מדובר לפי ההמלצות - ואני מסכימה שאי אפשר להיכנס לפרטי פרטים של כלל ההמלצות – מדובר על העברת ההמלצות האלה לוועדת מנכ"לים של המשרדים שתעבוד תחת לוועדת השרים כדי שזאת תהיה תכנית פעולה שתוצא לפועל. השאלה היא מה לוח הזמנים ומה הציפייה. אנחנו מכירים הרבה ועדות שפעלו בעבר והיו להן המלצות אבל כמעט דבר מהן לא יושם. יש לך השערה מתי מתחילים?
אליעזר רוזנבאום
קודם כל, בישיבה הקרובה של ועדת השרים למאבק באלימות, השר הנחה אתמול להכין להחלטה את ההקמה של ועדת המנכ"לים. אני מניח שהישיבה הקרובה תתכנס בזמן הקרוב.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני אפתח את זה לתגובות חברי הכנסת אבל אני מאוד מבקשת לנסות כמה שאפשר להיות ממוקדים.

אני מאוד שמחה שהמסמך הזה מכיר בכל הצרכים שלאורך השנים אנחנו כארגוני נשים, כפעילים וכחברי כנסת סימנו אותם לשינוי בחקיקה ולשינוי במתן השירותים הקיימים. אני שמחה שמכירים בפערים הקיימים וסימנתם לכם היכן הפערים הקיימים והיכן הכישלונות או המחדלים שהיו. אני רק רוצה לומר שההרגשה שלי, אתה יצאתי, היא בדיוק כפי שנכנסתי והיא שאתם מדגישים את הצורך בתיאום, באיגום המשאבים, בשינוי חקיקתי, בגוף שיפקח על כל התהליך הזה ולצורך זה רציתי להציג ולהשיק את ההצעה שיש לנו שהיא מקבילה להחלטות אותם אתם מקדמים בעניין ועדת שרים והיא הקמת רשות למאבק באלימות במשפחה ואלימות נגד נשים. אני מאוד מקווה שיישאר לנו זמן לזה כי יש תכנית ויש הצעת חוק אותו רצינו להשיק עוד היום.

חבר הכנסת אייימן עודה, בבקשה.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
גברתי היושבת ראש וחברי הוועדה, אני מאוד מברך על הפעילות הענפה שלכם ואני בטוח שתקדם את כל הנושא שהוא בעצם נושא של החברה כולה. הלב נשבר לראות את המספרים הקרים במצגת כי מאחורי כל מספר יש דם, בשר, רגשות, דמעות ויש בני אדם. אנחנו ראינו שבשבועיים נרצחה סוהה מנסור, נרימן מוגרבי וסונדוס. קראנו על הרצח הרומנטי. אין רצח רומנטי ואין אלימות הכרוכה בכבוד. זה לא כבוד ולא רומנטי אלא זה רצח מתועב.

אנחנו צריכים לעבוד בשני מישורים, במישור האכיפה ובמישור התודעה.

במישור האכיפה, יסלח לי נציג המשטרה, אני לא בא להתריס ולא לעשות פרובוקציות אבל תגיד לי בבקשה, איך זה יכול להיות שאתם לא מצליחים לפענח? אתה מדבר גבוהה גבוהה אבל אדוני, אתם לא מפענחים רצח. בקרב האוכלוסייה הערבית, מכל מאה נרצחים, אתם מצליחים מקסימום בשלושה מקרים. אני מאשים אתכם באוזלת יד. אני חושב שאו שלא אכפת לכם או שאתם חלשים. אתה לא יכול להגיד לי שגם אכפת לכם וגם חזקים כי פשוט מאוד, אם גם אכפת לכם ואתם גם חזקים, אתם כן יכולים להגיע למקרה ולפענח אותו. לכן אני מאשים אתכם. טוב שאין כאן תקשורת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אנחנו בשידור ישיר.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
אני לא מחפש איך לגדף ואיך להשמיץ אלא אני מחפש איך להגיע לפתרון. אני מאשים אתכם. אני מאשים את המשטרה.

לגבי התודעה. זה מזכיר לי מדינות שיש להן חוקה אבל אין תרבות דמוקרטית ויש מדינות שאין בהן חוקה אבל יש בהן תרבות דמוקרטית. לכן התודעה היא הדבר החשוב ביותר בטווח הארוך.

אני רוצה לסכם ולהגיד יישר כוח על הרעיון להקים רשות ולאגד בתוכה את כל הגורמים. זה הצעד המתבקש. כל הכבוד לוועדה ובוודאי אנחנו אתכם.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
חברת הכנסת עליזה לביא.
עליזה לביא (יש עתיד)
אני שמחה מאוד לשמוע את הדברים. אני זוכרת את ההתחלה עת התחלנו בכנסת הקודמת ואני מברכת אותך על העבודה הרבה והמאומצת סביב הנושא הזה, גברתי יושבת הראש.

ההמלצה הראשונה, היעדר הגדרה ממשלתית אחידה, לא צריכה לקחת כל כך הרבה זמן. אני לא באה בטענות ומענות תקציביות כי ראינו מה היה כאן בשבוע שעבר, את מי שידע לדאוג לעצמו ולעצמה, אבל בתקציב הנוכחי כסף לא הוקצב לרשות או לוועדה המשותפת הזאת ובואו נשים את הדברים באופן גלוי על השולחן. יש כספים שנשמרים לדברים כאלה וצריכה לצאת מהוועדה קריאה שקודם כל צריך להיות תקציב כי ההמלצות האלה נהדרות ויפות, אבל אם לא יהיה כסף, אנחנו לא נראה ביצוע בפועל. צריכה לצאת מכאן קריאה. ראש הממשלה, זאת המשמרת שלך, מנע את הרצח של האישה הבאה. אנחנו רואים את זה חדשות לבקרים. עוד שבוע ועוד שבוע ועוד, ונרצחו 16 נשים. אנחנו יצאנו לדרך לפני שנה וחצי. אני אומרת תודה על העבודה כי נעשתה כאן עבודת עומק מדהימה וכמי שהתחילה את הדרך אני אומרת באמת תודה רבה לכם אנשי המקצוע. העובדה ששרים מתחלפים חדשות לבקרים היא עובדה אומללה אבל הנקודה שאין לנו הגדרה ממשלתית אחידה, ראוי היה בישיבת ממשלה בשבוע שבו מצוין יום האלימות הבין-לאומי שראש הממשלה יבוא וייתן הגדרה. זה לא מסובך. יש הרבה ידע, מקצוע ודעת בחברה הישראלית.

צריכה להיות הצהרה על כסף. אנחנו צריכים תקציב גדול כדי ליישם את ההמלצות הללו. תודה רבה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. חברת הכנסת זהבה גלאון.
זהבה גלאון (מרצ)
תודה רבה גברתי. אני רוצה להעיר שתי הערות. לצערי אנחנו יושבות כאן באופן קבוע במשך הרבה מאוד שנים ובאות בשורה של טענות ודרישות מוצדקות לרשות המבצעת. אני חושבת ששמענו עכשיו סקירה מאוד מאוד מקיפה ועבודה מאוד מאוד רצינית שנעשתה כאן, לפחות כפי שהדברים הוצגו כאן, ביחס למתן מענה של שילוב פעולה בין כל הרשויות לצרכים של נשים מוכות או לרצון למנוע את הרצח הבא או לאפשרות למנוע את הרצח הבא ולסייע לנשים לצאת ממעגל האלימות. קודם כל צריך להגיד כל מילה טובה. אנחנו יודעים רק לבוא בביקורת אבל אני רוצה להגיד מילה טובה.

הדבר הזה לא מונע ממני שתי הערות נוספות. כדי שהדבר הזה באמת יצא לפועל צריך בסוף מישהו אחד מלמעלה שהוא משוגע לדבר שיוודא שזה יקרה. לכן אני חושבת שהיוזמה שלך, גברתי היושבת ראש, היא יוזמה חשובה שצריכה לבוא בד בבד ובמקביל גם אם בסוף לא תוקם רשות, ואני מקווה שתוקם. הדבר הזה, הידיעה שיש הצעה כזאת, שיש מי שאמור לבקר, לראות, לדעת, לבדוק התקדמות, היא נכונה כדי לפעול לכך שכל הגורמים וכל הרשויות יעשו את המהלך הזה.

אני מברכת גם אותך. אני רוצה לברך את הוועדה על העבודה שלה. ישבו כאן על המדוכה הרבה זמן וצריך להגיד גם את זה.

הערה אחרונה וכאן אני רוצה להצטרף לדברים של חברי חבר הכנסת איימן עודה. מאוד מאוד מטרידה אותי העובדה שהמשטרה שמנסה לעשות באמת עבודה כמה שהיא יכולה כדי למנוע רצח נשים, לא עומדת בכל המקרים. היא לא יכולה להעמיד שוטר על כל גבר שהוצא נגדו צו הרחקה ובעיקר אוזלת היד שלה בכל מה שקשור לרצח של נשים ערביות. לא יכול להיות. זה פשוט לא יכול להיות שהמשטרה לא מתערבת. יודעים את השמות, יודעים את האנשים, יודעים מי המאיימים ונשים ממשיכות להירצח. אני חושבת שהאמירה הזאת הייתה צריכה להיאמר. תודה ותודה לך.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. לפני שאנחנו יורדים מהשידור, אני חייבת לומר שאני למדתי להגיד תודה ואני חייבת להגיד את זה בשידור ישיר. כך היה כל החיים שלי. אני רוצה להודות. אנחנו נמשיך את הדיון שלנו אבל אני רוצה להודות לצוות הוועדה לקידום מעמד האישה על העבודה הקשה שעשו בהכנת היום הזה. אני מודה לדלית מנהלת הוועדה, לאריאלה ולעמאל. אני מודה לשלי מזרחי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ולכל צוות המרכז. אני מודה לענת מימון מהייעוץ המשפטי. כמובן אני מודה לעוזרים והעוזרות הנפלאים שיש לי שמייעצים לי בדרך הזאת.

הייתי רוצה שאנחנו נקדיש את חצי השעה הבאה – אני יודעת שיש ישיבות סיעה – לרעיון של הרשות. נזכור שיש הצעת חוק מוכנה ואני מאוד מקווה שחברי הכנסת וחברות הכנסת יצטרפו להצעת החוק הזאת.

אני מעבירה את רשות הדיבור לחברת הכנסת רויטל סויד.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
צהרים טובים עאידה. אני חושבת שהיום הזה, את שזרת אותו והכנסת אותנו לאורך היום בדיונים בוועדה לתופעה של אלימות כנגד נשים. אני אחזור ואומר שאם בשנת 2015 אנחנו נדרשים לקיים את יום המאבק הבין-לאומי לאלימות כנגד נשים, זאת תעודת עניות גדולה מאוד לנו כחברה. על אף שבשנת 1999 האו"מ הכריז על היום הזה, עדיין בשנת 2015 אנחנו נדרשות לו.

אני שומעת את הדברים ואני יכולה להצטרף ולברך כל יוזמה אבל תשימו לב מה אנחנו רואים כאן. אמצעי הגנה נוספים לנשים ולילדים נפגעי אלמ"פ. אם אני מסתכלת על כל ההצעה, כל זה מהווה הגנה, הגנה, הגנה. למה אנחנו מגיעים בשלב של אחרי? למה אנחנו לא יכולים להגיע בשלב של לפני? למה צריך להגיע כאשר יש כבר קורבן, כבר יש אלימות, כבר יש אישה שנפגעת אלימות וכבר יש ילד שהוא נפגע אלימות? למה מגיעים כאשר האישה כבר נרצחת ושואלים איך לא מנענו את זה קודם? למה אנחנו לא מבינים שחייבים להתחיל לשנות את התפיסה? אתם יושבים על הצעת חוק, אתם יושבים כאן על תפיסה. צאו מהמגננה. המגננה היא מצוינת אבל תתחילו לחשוב אחרת. תתחילו לחשוב איך מונעים את הרצח, איך מונעים את האלימות. אי אפשר לקחת נשים ולשים אותם במעונות לנשים מוכות ולהגיד כך אנחנו מגינים עליהן ולראות איך נותנים להן אחר כך חיים חדשים. צריך לראות איך לוקחים גברים אלימים, גברים מכים, גברים עם אלימות כלכלית שזה כבר צעד ראשון לפעמים ומראים ומטמיעים בהם חשיבה אחרת, הפנמה אחרת, חינוך אחר.

אני אומרת, בואו ניקח את היום הזה כחלק מהמאבק ולא רק בהגנה - אין מה לעשות, את זה אנחנו עושים – אלא גם צעד אחד לפני שהוא הטמעה של תפיסה אחרת. בואו נטפל בגברים אלימים כלכלית, מילולית ופיזית לפני כן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. חברת הכנסת חנין זועבי.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
תודה. למרות שלא עקבנו אחרי הפירוט הכול כך מדוקדק של ההצגה, אני חושבת שהתיאום הזה בין משרד הרווחה לבין עבודת המשטרה הוא צעד בכיוון הנכון. יש לי שתי הערות לגבי החשיבה מאחורי דרך הפעולה הזאת.

קודם כל, בזמן שנכנסנו לפרטים, אולי יותר מדי, אנחנו החמצנו פילוח מאוד חשוב. כאשר אנחנו אומרים שאחוז הנשים הערביות שנרצחות הוא פי שלושה מאחוזן בחברה, אנחנו מתייחסים לתופעה ולדרך הטיפול בתופעה כאילו אין שוני ואין הבדל גם בחומרה וגם אולי בנסיבות של הרצח ולכן אנחנו כאן מפספסים משהו. זה אולי מוריד מהרצינות של דרך הטיפול כאשר אתה אומר ש-60 אחוזים מהנשים הנרצחות הן ערביות כאשר אחוזן בנשים הוא עשרים אחוזים. אני חושבת שצריכים להיכנס לפילוח הזה של נשים ערביות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חייבת להגיד שהם נכנסו אבל בגלל שקטענו אותם, הם לא המשיכו.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
טענה שנייה שהיא יותר חמורה אבל היא מאוד רצינית. אנחנו מאשימים את המשטרה בגישה. שום תקציב ושינויים באופן הטיפול המערכתי והפרוצדורלי לא ייתן מענה. אנחנו טוענים טענה מאוד מרכזית. אנחנו דורשים שינוי בגישה, שינוי ברצינות, יש לנו סטטיסטיקה ונתונים שמובילים למסקנה אחת והיא שהמשטרה לא כל כך מעוניינת והיא לא מתאמצת. מאחורי הרשלנות הזאת אין כוונה אמיתית.

עם כל השינויים שאפשר לבצע כאן, אם לא משנים גישה, גישה שאנחנו כן רוצים לפענח ולהתייחס בצורה רצינית לסוגיית האלימות, לא משנים כלום.

הערה שלישית במשפט אחד. אני חושבת שצריכים גם פילוח, ואולי יש לך, איך להתייחס לתופעת האלימות בכלל לבין הרצח. גם אם אתה עושה את כל השינויים האלה, אם אנחנו מיישמים את השינויים האלה, אני לא יודעת אם זה היה יכול למנוע רצח של אישה ערבייה. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני מצטערת שאני נותנת את רשות הדיבור ברצף לחברי וחברות הכנסת אבל אני יודעת שלכולם יש ישיבות סיעות או ישיבות ועדות ואני לא רוצה שהם ינטשו לפני שאני אשמע אותם. אחרי שהם יצאו, אנחנו נמשיך בדיון ונציג את הרעיון של הרשות. אם לחברי הכנסת יש זמן וירצו להישאר, אנא סמנו לי כדי לא לתת לכם עכשיו את רשות הדיבור. אני רואה שאני לא מקבלת איתות. ידעתי.

חבר הכנסת גילן גילאון.
אילן גילאון (מרצ)
אני יושב ראש הסיעה הכי גדולה בבית ואני מנהל את הישיבה, אבל אני אשאר עד הדקה האחרונה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אנחנו נחזיק אותך כאן ואז כל סיעת מרצ תצטרך להגיע לכאן.
אילן גילאון (מרצ)
רצינו לארגן הפגנה אבל המונית לא הגיעה.

גברתי, קודם כל ברכות על הרעיון אבל הרעיון הזה הוא רעיון ישן נושן. שמעתי אותו עוד מרונית ארנפרוינד לפני איזשהו זמן ולכן אנחנו מבזבזים המון זמן להתחיל כל פעם את ההיסטוריה מהתחלה, כי מה גילינו כאן? הרי בסופו של דבר ההחלטה צריכה להיות החלטה על מכניזם כדי לאגם. אני קורא בשפה שלי, כדי להלאים. אני בעד הלאמת אוצרות טבע אבל בטח אחריות של המדינה שהתפרקה מהם. איך אתה מכיר מדינה שמתפרקת מן האחריות שלה והיא קלת דעת, קלת הגה, קלת להב וקלת הדק וקלה גם לירות על האנשים בין העיניים? אתה מאפיין אותה בכך שאתה יודע שהכי פגיעים הם אלה שהכי נפגעים. זאת בדיוק היצירה ולכן אולי במקרה הזה היה צריך לתקן את המקורות ולכתוב לא ברוך שעשני אישה אלא ברוך שלא עשני אישה, ברוך שלא עשני אישה ערבייה. כלומר, מי שהכי חלש, הוא הראשון להיפגע כל פעם וכל הזמן. זאת לא בעיה של חמלה אלא זאת בעיה של אחריות כי זה סטטוס לא נרכש . אתה לא מבקש את זה אלא אתה יכול להגיע פשוט למקום הזה.

לכן אני מצטער לומר שאני דן באותו דיון לצערי הרב לאט לאט ואני קהה מלהזדעזע כי פעם הייתי אומר לעצמי שכזה לא יכול להיות והיום אני כבר לא יכול להגיד את הדברים האלה. לכן המהירות של הזמן היא הקובעת במקרה הזה משום שכל יום נוסף שעובר ובו לא מאגמים משאבים ולא עושים עבודה מסודרת ורצינית ולא מבזבזים את הזמן הזה, זה עולה בנפשות.

לכן גברתי אני מאוד תומך בעניין הזה של הרשות ואני חושב שצריכים לשים שם את האנשים המתאימים שמבינים את המקצוע ואנחנו כמובן צריכים לאפשר את זה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני רוצה להגיד שבעצם לא טענתי שאני מביאה רעיון חדש אלא להפך. אני הייתי בין אלה שהתחילו לדון בארגוני הנשים שמטפלים באלימות ברעיון של הרשות.
אילן גילאון (מרצ)
זה אכן רעיון ישן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
העניין הוא שניישם את הרעיון ובזה אנחנו רוצים לעסוק.

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ואחריו חבר הכנסת דב חנין.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
גברתי היושבת ראש, אני רוצה לתת עדות קצרה על מקרה הרצח של סוהה מנסור בת 39. בערב יום חמישי, ה-4 בנובמבר, התקרב הרוצח השפל למכונית שלה בה היא ישבה ליד הבית, ירה בה צרור של יריות והיא מתה כעבור זמן קצר. יש לה ארבעה ילדים. היא גרושה ונישאה בשנית. המשטרה ידעה טוב מאוד שהיא נתונה לאיומים יומיים. היא פשוט רצתה להתגרש מבעלה שלא רצה בכך ואז הוא החליט לרצוח אותה. אני לא הכרתי אותה אישית אבל הכרתי טוב מאוד את מנהל בית הספר שלה. אני מכיר טוב מאוד תלמידה שלה וגם את הבן שלה חבר תנועת הנוער שלנו אני מכיר באופן אישי. מדובר באישה מצליחה. אני יודע עד כמה אוהבים אותה התלמידים דרך הסיפורים של הילדה הקטנה, קרובת המשפחה שלי. יומיים לפני שהיא נרצחה, הילדה ארגנה לה הפתעה קטנה. היא שאלה אותה מה ההפתעה והיא אמרה לה שהיא לא תדע שזאת הפתעה אם לא יפתיעו אותה. אז היא הביאה את כל התלמידים, הבנים והבנות של הגן, וכולם חיבקו אותה, כאילו נפרדו ממנה.

יש לי שלוש שאלות. השאלה הראשונה היא למה המשטרה לא עשתה כלום כדי למנוע את הרצח? השאלה השנייה היא כיצד קרה שנפרץ הבית שלה יומיים לאחר הרצח? השאלה השלישית היא כיצד קרה שהרוצח המשיך לאחר הרצח לאיים בטלפון, להתקשר לאנשים, למשפחה, לאחיות שלה ואנחנו בכנסת, הוועדה לקידום מעמד האישה, היינו עדים באופן מעשי לעניין הזה כי הגיעו אנשים לוועדה ולא רצו לדבר כי הם פחדו ממנו. האחות שלה פחדה. מדובר באישה חזקה, גננת, מורה לקרטה, תמיד היה לה ביטחון עצמי שאף אחד לא יכול לה אבל כנראה ביריות יכלו לה.

אני מאשים את המשטרה בשלושת העניינים שהעליתי. כיצד קורים דברים כאלה? זה הסיפור של האישה עליה דיברה חברת הכנסת חנין זועבי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. כל זמן שאני שומעת את השאלות האלה ואני שומעת את הממצאים, אני שואלת את עצמי למה השרים שהזמנו להגיע ליום הזה כדי לשמוע וכדי להבין את חומרת העניין, בחרו להתנצל למרות כל הבקשות שהפנינו אליהם וההסברים שנתנו עד כמה חשוב שהם יהיו כאן. אני יודעת שהשר גלעד ארדן עזר לי מאוד בזירוז התהליך ודאג לשלוח את המסר שלו אבל לצערי זה לא קרה עם השרים האחרים שהוזמנו.

חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
תודה גברתי היושבת ראש. בשתי דקות שלוש נקודות. ברכה לך ולוועדה על הדיון החשוב הזה. הערכה לכל האורחות והאורחים שלנו כאן היום, הארגונים שמלווים את המערכה הזאת לאורך שנים, הפעילות והפעילים שבאמת עושים ימים כלילות כדי גם להעלות את הנושא לסדר היום וגם לעזור ולסייע לנפגעות, וגם לגורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים שאני רואה ואת חלקם אני מכיר מתוך עבודה של שנים בתחום הזה.

הנקודה השלישית מביאה אותי לדברים שלך גברתי יושבת הראש והיא ביקורת. אני חושב שהעובדה ששרים מרכזיים החליטו לא להגיע לדיון הזה היא חמורה. אשר נשים נרצחות, באמת יש איזושהי תחושה של איזשהו גל כזה אפל של רצח נשים. אני לא אומר שבעבר לא קרו מקרים כאלה, אבל לפעמים הייתה לנו אשליה שאנחנו כבר מתחילים להתמודד עם בעיות ואנחנו פתאום רואים שלא, אנחנו ממש לא מתמודדים עם בעיות אלא אנחנו תקועים במקום מאוד מאוד גרוע ובעייתי. במצב כזה, כאשר השר לביטחון פנים לא מתייצב בוועדה הזאת, שרת המשפטים לא מתייצבת בוועדה הזאת, שר החינוך לא מתייצב בוועדה הזאת – ואני נוקב רק בשמות שלושת השרים שהם הכי בולטים אבל אולי אפשר להרחיב את הרשימה – יש כאן איזושהי בעיה מאוד עמוקה וכפי שאמרו חברי הכנסת קודם לכן של תפיסה ושל סדרי עדיפויות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
גם השרה לשוויון חברתי.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
אם המדינה רוצה להתמודד עם בעיה, יש לה דרכים להתמודד עם בעיה ויש לה דרכים גם להשקיע משאבים, גם לחדד את התפיסה וגם לייצר את האמצעים ואת הכלים המשפטיים והאחרים כדי להתמודד בצורה נחרצת עם הבעיה ועם האיום. העובדה שהשרים לא נמצאים כאן, גברתי היושבת ראש, מעידה על כך שהנושא עדיין חייב להישאר במרכז תשומת ליבה של הוועדה הזאת ואנחנו חייבים כולנו ביחד להמשיך לשתף פעולה כדי לנסות ולהתחיל לעשות כאן שינוי אמיתי. תודה רבה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. גברת פתחיה סגייר, ארגון תנד"י, תנועת נשים דמוקרטיות בישראל, אחד הארגונים הוותיקים ביותר, הבית הראשון שלי בתנועה הפמיניסטית.
פתחיה סגייר
גברתי היושבת ראש, גם אני מברכת אותך על היוזמה ועל כך ששיתפת אותנו היום בנושא החשוב והכאוב הזה. את הזמן שלי אני רוצה לנצל ולהציע כמה הצעות בהיותי עובדת משרד החינוך וכבעלת ניסיון בנושא החינוכי. פעלתי בזמנו כמנחה של מורים ומורות לחינוך בשוויון בין המינים.

במשך ששת השנים שכיהנתי בתפקיד הזה עם כל הניסיונות שלי ושל הצוות שפעל סביבי להטמיע את המחשבה של השוויון בין המינים במיוחד בבתי הספר הערביים, העניין תמיד היה מושלך כאילו ענייני נשים ואלימות נגד נשים זאת נחלתן רק של הנשים. בכל בית ספר בו ביקרנו והצענו את הקורסים אותם היינו מעבירות, בצורה ישירה המנהל היה מפנה רק את המורות להשתתף בקורסים האלה, כאילו הנושא של שוויון בין המינים לא מדבר על המין השני. זה מביא אותי לכך שצריך לחשוב איך להיאבק נגד התופעה של רצח נשים ואלימות נגד נשים.

גם אנחנו בארגוני הנשים עבדנו הרבה על העצמת נשים, על יצירת מנהיגות נשית צעירה ושכחנו את הגברים. זה הביא להבדל בתובנה ובמודעות אצל שני המינים בתפקידו של כל מין ובציפיות של כל מין מהשני. לכן אני מציעה להקדיש מהיום והלאה גם תקציבים וגם משאבים אנושיים ולהתחיל לחנך גם את הגברים בעניין המובן והמשמעות של הגבריות האנושית, הגבריות האמיתית, וגם להבהיר לגברים את הזכות של האישה כבן אדם. כאן טמון הכוח שלנו כדי להגיע לכך שלא תהיה אישה שנרצחה על ידי בן זוגה או על ידי משפחתה.

את זה רציתי להביא היום בפניכם בעניין הזה. אני מקווה שיגיעו הימים שבאמת נצא מהמעגל הקשה והנוקשה הזה ונעבוד כולנו, כל אחד במקום שלו, כדי שנגיע לימים בהם נגיד תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. חברת הכנסת שרן הכל.
שרן השכל (הליכוד)
רק כמה מלים. קודם כל, תודה רבה על הארגון ועל היוזמה של היום הזה שהוא באמת חשוב. בימים כאלה ובנושאים כאלה, אין בינינו שום מחלוקת. את יכולה לראות אותי ואני יודעת שגם הממשלה והשרים הרלוונטיים – אם זה השרה לשוויון חברתי, שר הפנים ושר הרווחה – שותפים למסקנות של הוועדה. באמת נפעל ונקדם את זה היכן שצריך ומתי שצריך. את יכולה לראות בנו שותפים.

אני בין ועדה לוועדה אבל היה חשוב לי להגיע לכאן ולשמוע את מה שיש לאנשים עם ניסיון לומר וכמובן היה חשוב לי לשמוע את מסקנות הוועדה. תודה רבה לכם ותודה על העבודה שנעשתה במשך שנתיים שמובילות לכך.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני אעצור את הדיון עכשיו כדי להציג את הרעיון של הקמת הרשות הלאומית למאבק באלימת במשפחה בכלל ונגד נשים. לאחור מכן אני אקבל את התגובות שלכם.

אני חייבת להגיד שהבוקר אישה יקרה שלחה לי מסרון בו אמרה שבעצם אנחנו היום עושות יום היסטורי. אני חייבת לומר שחלק גדול מההיסטוריה הזאת הובלה על ידי האישה הנפלאה הזאת. חברתי למאבק רונית ארנפרוינד שלקחה את הנושא של הרשות, נושא אותו פיתחנו וחשבנו עליו כאשר הוא עלה פעמים עת ישבנו כארגוני נשים שמטפלים בנושא הזה בכל מיני מקומות אבל אין מה להגיד, היא לקחה את זה עוד צעד קדימה ואני יודעת שהיא דיברה עם הרבה שרים וניסתה לשכנע הרבה אנשים בנושא הזה. לא שאנחנו זנחנו את הרעיון, לא שאנחנו ויתרנו עליו אלא המשכנו גם אנחנו במקומות השונים בהם אנחנו נמצאים. כל אישה המשיכה את המאבק שלה ואת הניסיון לשכנע ברעיון והיום מהמקום שלי, מהמקום הזה של חברת כנסת ויושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, לקחתי את הרעיון הזה שבעיני הוא לא שלי ולא של רונית אלא הוא של כלל, עשרות ומאות, נשים וגברים שתרמו בשנים האחרונות לרעיון הזה.

אני קצת פיתחתי את הרעיון ונתתי לזה קצת עור וגידים ואני רוצה להציע אותו. שרן, אין לי ספק בכוונות שלך לעזור ואני פונה אליך כחלק מהקואליציה וכמי שקרובה לממשלה. אם תוכלי לעזור, זה רק יהיה בשכנוע הרעיון להקמת הרשות. ועדת שרים זה עניין חשוב אבל בסופו של דבר כל שר, יש לו מאה אלף דברים לפקח עליהם, לקדם אותם ולדאוג להם ויש לו סדרי עדיפויות של המשרד עצמו. אנחנו רוצים גוף ממשלתי שסדר העדיפות הראשון שלו והיחידי הוא המאבק באלימות. זה הנושא העיקרי שתוביל אותו הרשות ועוד מעט אני אסביר למה אני מתכוונת.

כל הרקע התיאורטי, אנחנו כבר יודעים ומכירים אותו. הועלו כאן פערים וממצאים ששמתם לב אליהם אבל אנחנו מדברים על כך שאם אנחנו רוצים להגיד היכן נכשלנו, מהר מאוד אני אגיד שנכשלנו בהיעדר תיאום בין המשרדים וראיתם שאפילו בהגדרת האלימות, איך מגדירים את האלימות נגד נשים, יש פערים בין המשרדים השונים. זה משליך על המדיניות ומשליך על סדרי העדיפויות ועל המשאבים שמוקצים לנושא. יש חוסר המשכיות ולפעמים חוסר רצף בקידום תהליכים ובמתן שירותים, דבר שגם אותו ראינו. אי העברת מידע על תלונות קודמות בין הגופים השונים או אי העברת מידע חשוב על מסוכנות בין גוף אחד לאחר, בין משרד אחר לשני. היעדר ידע ומידע מספק על מאפייני תופעת האלימות במשפחה ונגד נשים ועל דרכי ההתמודדות. אולי לא היעדר, אבל חיסרון שקיים ולפעמים קיים בגוף אחד ולא מועבר לגוף שני וכאן אנחנו מדברים על הצורך באיגום המידע הזה.

אם מדברים על למה אנחנו צריכים את הרשות למרות הרעיון של ועדה בין-משרדית ולמרות הרעיון של ועדת מנכ"לים וכל מיני ועדות אחרות, אני חייבת לספר לכם. בערבית יש בדיחה שאומרת שאם רוצים לקבור נושא, תקימו לו ועדה.
קריאה
גם בעברית.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אנחנו לא רוצים לקבור את הנושא. אנחנו לא רוצים לקבוע את המאבק אלא אנחנו רוצים לקבור את האלימות ולכן אנחנו רוצים להקים רשות שתטפל בנושא.

למה אנחנו צריכות את הרשות. יש צורך משמעותי בהקמת גוף ריכוזי שיתווה מדיניות כוללת לצד תכניות פעולה ייחודיות לאוכלוסיות השונות שמצריכות טיפול ייחודי. אנחנו צריכות את הרשות לתיאום וניהול היחסים בין הגופים השונים וניהול העברת המידע ביניהם. בניית והקמת מאגר מידע כולל בנושא אלימת במשפחה ונגד נשים, הכשרה ופיקוח על יישום המדיניות ועל תכניות הפעולה, הצפת הצרכים והסוגיות שאינן מטופלות כיום במסגרת החוק, בניית רשת הסברה והעלאת מודעות ושינוי חקיקתי המחויב מהמציאות.

המטרות של הרשות יהיו להיאבק בתופעת האלימות במשפחה עד כדי מיגורה בצורה משמעותית. יש לי חלום והוא למגר ולא לצמצם. אם את שמה במטרות צמצום, באיזשהו שלב יגידו לנו צמצמנו ולכן הרשות יכולה ללכת הביתה. אני רוצה שהרשות תישאר עד שימגרו את התופעה. העלאת המודעות הציבורית לתופעה ולדרכי ההתמודדות אלה, דרכי הגשת תלונה, פנייה לגופים מסייעים ורשת החוקים הקיימת. תיאום ושיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים, הרשויות המקומיות והגופים השונים שמעורבים בטיפול בתופעת האלימות במשפחה. יצירת דרך פעולה אחידה וראייה מערכתית מקיפה שתייעל את הטיפול בתופעה. איגום המשאבים המושקעים במאבק נגד אלימות במשפחה ונגד נשים וניצולם ביעילות מקסימלית. אחד הדברים שמיד אמרו לי ברגע שהתחלנו לדבר על הקמת רשות היה שאף אחד לא יסכים אתי כי בעצם זה מחייב תקציבים. אני אומרת כאן שאני הייתי רוצה לראות יותר תקציבים מוקדשים אבל המודל שאני מציעה מנסה להתגבר על הבעיות ועל המכשול של תוספות תקציביות ברגע זה. לא שאני עושה הנחות לממשלה, לא שאני חושבת שלא קיימים תקציבים שאפשר להוסיף אותם למאבק הזה אבל אפילו את התקציבים הקיימים אפשר לאגם ולנצל אותם ביתר יעילות ולהוסיף לזה עוד תקציב במטרה שבשנים הבאות נגדיל אותו.

תחומי הפעולה של הרשות יהיו קביעת תכנית לאומית כוללת למאבק באלימות במשפחה בכלל ובאלימות נגד נשים בפרט, פיקוח על יישום המדיניות, קביעת תכניות להכשרת הצוותים המטפלים במשפחה הנפגעת מאלימות ובניית מאגר מידע.

אנשים ישאלו איך נפקח, איך נתווה מדיניות כאשר הסמכויות מפוזרות בין משרדים שונים וכאשר כל משרד בדרך כלל מפתח את התכנית שלו. המודל שאנחנו מדברות עליו, שאני מדברת עליו, הוא מודל שיש בו שיתוף פעולה בין כלל המשרדים ביצירת תכנית כוללת ופיזור הסמכויות. הסמכויות יישארו והביצוע יישאר בתוך המשרדים אבל הפיקוח יהיה מלמעלה ברשות עצמה.

ההצעה למבנה הארגוני. בין המצוי והרצוי יש פער כאשר היה רצוי להקים גוף סטטוטורי שהוא לא שייך למשרד כלשהו כי אנחנו יודעים עד כמה קשה לעבוד מול משרדי הממשלה כאשר הרשות נמצאת תחת משרד מסוים. זה הרצוי. המצוי, אנחנו מנסות כמה שאפשר לדלג על הבעייתיות הקיימת כשאנחנו יודעים שאולי לא יסכימו אתנו. אנחנו רוצות את זה בהתחלה תחת משרד ממשלתי. תחת המשרד הממשלתי תוקם המועצה של הרשות. במועצה של הרשות ישבו נציגי המשרדים שהם משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, משרד לביטחון פנים ומשרד הקליטה והעלייה כי גם הוא עוסק בנושאים האלה. כמובן גם משרד המשפטים.
קריאה
מה עם משרד השיכון?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
משרד השיכון לא עובד באופן ישיר עם תופעת האלימות. הוא נותן סיוע בשכר דירה אבל למשרד אין מדיניות מיוחדת בנושא הזה. יש חקיקה שמפנה אותו לבצע. אפשר לחשוב גם על זה, אם אתם חושבים שזה דרוש. אני אסכים להכניס את המשרד לרשות, אם אתם חושבים כך. אין בעיה.

במועצה ישבו גם נציגי ציבור וארגוני נשים. אחר כך אני אדבר על תפקיד המועצה ומה ההבדל בין מועצה, כפי שאתם רואים למטה, לבין צוות מתפעל. בין המועצה בה ישבו גם נציגי ציבור וארגוני נשים, יש את המנכ"לית או המנכ"ל של הרשות שיפקח על העשייה היום יומית. בצוות המתפעל ישב נציג מכל משרד כאשר הפעם לא ישב כמייעץ ולא ישב כחלק מהמועצה אלא יהיה מישהו אחר והמשרד יקצה תקן מתוך התקנים שיש לו לאדם מומחה בנושא של תפעול תכניות לאלימות נגד נשים באותו משרד והתקן הזה ישב ברשות ויביא אתו את כל הידע שהיה והוא יהיה חוליית הקשר בין המשרד לבין הרשות, חוליית הקשר שמזרימה את המידע וגם לאחר מכן מפקחת על הפעילות.

אנחנו מציעים שבצוות הרשות יהיה יועץ או יועצת משפטית, שני או שתי רכזי תוכן שיפעלו יותר לצד המנכ"לית בצד הביצועי ורכז אדמיניסטרטיבי.

זה המבנה הכללי. אני חייבת להגיד שהיועצת המשפטית של הוועדה ענת מימון הכינה בנושא הזה הצעת חוק אותה ננסה לקדם.

תפקידה של המועצה הוא התוויית מדיניות, פיתוח אסטרטגי ותכניות עתידיות למשרדים השונים וקביעת תקציב הרשות וסדרי העדיפויות שלה. הראייה שלה היא ראייה יותר כוללת ורחבה, בגדול מדיניות, והצוות התפעולי יהיה יותר אחראי על ביצוע כל צד מהתכנית שקשור למשרד שהוא מקשר בינו לבין הרשות.

על זה חשבנו עד עכשיו באופן כללי. אני חייבת לומר שקיימנו דיון. אני קיימתי פגישה עם כלל ארגוני הנשים ודנו ברעיון וניסינו לבדוק איך אפשר להתגבר על הבעיות. אנחנו נקיים עוד דיון מאוד ספציפי בנושא הרשות ואיך מתקדמים אתו.

אני אתן עכשיו זמן לתגובות. אני יודעת שיכול להיות שהמשרדים לא כל כך אוהבים את הרעיון אבל נשמע אותם עכשיו. רציתי שההצעה הזאת תהיה כאן בפני הציבור.

איילה, מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד הרווחה.
איילה מאיר
תודה רבה. צהרים טובים. לפני שאני אתייחס להצעה, אני רק רוצה להגיד במשפט משהו חשוב בשם שר הרווחה ובשם מנכ"ל המשרד שהתנצלו ולא יכלו להשתתף אתנו כאן היום. אנחנו רואים חשיבות עליונה ביישום ההמלצות של הצוות הבין-משרדי שריכז אותו אליעזר ממשרד לביטחון פנים. אנחנו עשינו כמה וכמה דיונים בתוך המשרד יחד עם המנכ"ל שלנו והצגנו את ההמלצות ורובן, כמעט ככולן, מתייחסות ומושתות הרבה מאוד על שירותי הרווחה במשרד שלנו. אפילו הכנו מתווה, כולל מתווה תקציבי, תמחור כללי והגענו למשהו כמו מאה מיליון שקלים ליישום כל ההמלצות. ככלל, ההמלצות כולן מקובלות על המנכ"ל ועל השר שלנו. אני חושבת שההגדרה והסיכום בין שני המנכ"לים, גם של משרד לביטחון פנים וגם של משרד הרווחה, להקים את הוועדה הלאומית, בעינינו – אני מסכימה אתך שלהקים ועדות זה לא מספיק אלא מה שחשוב כאן זה ליישם את מסקנותיהן, ואנחנו למודי ועדות – הוועדה הזאת אין לה שום לגיטימציה אם היא לא תכין תכנית עבודה מפורטת ליישום ההמלצות וגם תגייס לזה תקציב. מבחינתנו זה בראש סדרי העדיפויות. אנחנו יודעים שיש לנו בעיה של תקציב כי תקציב 2016 כבר הוכרע והוחלט עליו, אבל אנחנו כן תמחרנו והצגנו את התמחור הזה בפני השר והיום הוא הולך להניח הצעת מחליטים להחלטת ממשלה על הקמת ועדת המנכ"לים בראשותו, במקביל להצעת המחליטים שהוגשה בנושא של הקמת ועדת השרים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה זאת אומרת במקביל?
איילה מאיר
היום הוצגו שני תהליכים. הוצגה היום ועדת השרים, כינונה מחדש, לטיפול באלימות בחברה הישראלית בכלל ולא רק אלימות במשפחה, במסגרתה פעלה אותה ועדה בין-משרדית לטיפול באלימות במשפחה. אנחנו חושבים שהתוקף של אותה ועדת מנכ"לים - אותה תכנית לאומית שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים להפוך את כל ההמלצות האלה לתכנית לאומית – התוקף יהיה רב יותר אם אנחנו נגייס את הממשלה לקבל החלטת ממשלה שבעצם מכוננת, מבנה ומייסדת מחדש את אותה ועדת מנכ"לים שתגבש את התכנית.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
יכול להיות שהבנתי לא נכון אבל האם זה אומר שאין הסכמה?
איילה מאיר
לא. להפך.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ועדת השרים תוביל את התכנית הזאת? מה הקשר בין ועדת השרים לוועדת המנכ"לים? למה צריך לקבל שתי החלטות ממשלה?
איילה מאיר
אני יכולה להגיד לך מה שאני הבנתי. בעיני ועדת המנכ"לים היא ועדה יותר אופרטיבית, היא ועדה שתכניס ותגיש תכנית עבודה ליישום ההמלצות. ועדת השרים אולי תהיה יותר ועדה שמפקחת ומקבלת דיווח.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה הקשר בין שתי הוועדות?
איילה מאיר
ועדת המנכ"לים היא ועדה בין-משרדית שמגבשת, עובדת ומציגה מדי מספר חודשים בפני ועדת השרים את הסטטוס, את תמונת המצב ואת מה שהצליחו לקיים. ועדת השרים צריכה לאשר את זה. דרך אגב, כך זה פעל עד היום. זאת לא מתכונת חדשה.
אליעזר רוזנבאום
איך עובדת התכנית הלאומית לצמצום צריכת האלכוהול? ועדת השרים צריכה לפקח ולראות שבאמת תכנית העבודה מיושמת. אחת לשלושה חודשים, חודשיים, הוועדה מתכנסת - השר אמר בין חודשיים לשלושה חודשים – ואליה יגיעו וידווחו. אם יש חסמים, כמובן צריך לטפל בהם. האוצר צריך להיות בתוך הוועדה הזאת וגם בוועדת השרים ולראות שבאמת אנחנו מקדמים את הנושא.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני רוצה להבין דבר אחד. ניסינו את הדרך הזאת בעבר אבל הממצאים אומרים שיש חוסר תקשורת ואלה הממצאים של הוועדה שלכם ולא שלי. אני אמרתי את זה מהתחלה. ממצאי הוועדה הצביעו על הליקויים ובעבר הכול התנהל תחת המעטפת של שרים ואולי גם ועדת המנכ"לים. מה חדש בהצעה הזאת? למה ההצעה הזאת הפעם תוביל אותנו למקום אחר?
איילה מאיר
אני רוצה להזכיר. אני במשרד הרווחה 15 שנים ומתעסקת בתחום אלימות במשפחה הרבה מאוד שנים. בשנת 1998 יצא דוח מאוד מפורט של ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד הרווחה לטיפול באלימות במשפחה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ישבתי בה.
איילה מאיר
את היית חברה בה. הרבה מאוד ממה שקיים היום – אין לנו זמן לפרט – זה בזכות אותן המלצות ובזכות אותם תקציבים ייחודיים שקיבלנו. הרבה מאוד תיאומים בין משרדים, תכניות בין- משרדיות כגון עוז משטרה וכגון תכניות מניעה. אני לא אומרת שאנחנו נמצאים כבר במקום טוב. עובדה שכולנו עדיין מועסקים ויש לנו הרבה מאוד עבודה, ויכול להיות שאנחנו מתעוררים בבוקר וחושבים שמה שצריך לעשות זה למסד אותה מחדש, לכונן אותה מחדש, להחיות אותה מחדש כי מה שקרה בשנים האחרונות, לפחות מבחינתנו בוועדה הבין-משרדית, זה בעצם לא נוהל על ידי מנכ"ל משרד הרווחה אלא על ידי אנשי המקצוע ואנחנו צריכים שזה יהיה ברמה יותר גבוהה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שלדיון הבא שיתקיים סביב הנושא של הרשות, אני מקווה שנוכל להתעמק יותר כי יש לי מה להגיד. אם ההערכה שלנו היא מ-1998 עד 2015, אני מאוד מקווה שלא נצטרך כל כך הרבה זמן כדי ליישם חלק גדול מהתכנית הזאת. אני מאוד מקווה שלוח הזמנים שחושבים עליו הפעם הוא הרבה יותר קצר.

אני אתן את רשות הדיבור לרונית ארנפרוינד.
רונית ארנפרוינד כהן
ראשית, אני רוצה להודות לך על הפרגון הגדול אבל יחד עם זאת אני רוצה להודות לך על כך שאת הראשונה ששמת את זה כאן באופן הכי ממלכתי, הכי ברור ורוצה לקדם את זה. בעיני לא סתם שלחתי לך הבוקר את המסרון כי אם אנחנו מציינים תהליך, יש כאן היסטוריה. אני לא בן אדם תמים ולא מבינה את התהליכים הפוליטיים ויודעת שלא מחר בבוקר הכול ייושם אבל אמירה מהסוג הזה על ידי יושבת ראש ועדה בכנסת שאומרת את זה באופן ברור, היא אמירה שאין לי שום ספק שתחלחל ואין לי שום ספק שבסוף היא תקדם.

אני רוצה להצטרף למה שאמרת בסוף דבריך ולומר באופן הכי לא פולני ולא נימוסי אולי שהיינו בסרט הזה של ועדות בין-משרדיות והנה התוצאה. אם נשנס מותניים – וחברותיי עושות עבודת קודש יום יום ושעה שעה – לחדש מחדש את הישן שיש בו המון פגמים, זה עוד פלסטר ואני חושבת שהיושבת ראש שמה כאן על סדר היום של החברה במדינת ישראל עליית מדרגה משמעותית להתמודד עם אחת התופעות הכי קשות במדינת ישראל שמקיפה את כל האוכלוסייה. מאות אלפי נשים ביום יום, מאות אלפי ילדים ביום יום ובזה הרגע אמרתי שלמעלה ממיליון ביום יום באופן ישיר סובלים מאלימות. אם לא תהיה כאן את אותה קפיצת מדרגה ומהפכה – אני אולי דרמטית, אבל אני חושבת שזה הסיפור. זאת תהיה מהפכה בהתמודדות, זה יהיה צעד מאוד משמעותי בניסיון למגר את העניין הזה ואם נעשה עוד פעם ועדות וועדות, אני מתנצלת – לייזר, עשיתם עבודה מקסימה – צריך לקחת את הכלי. אתה חזרת על הדבר הנכון שהוא כלי. הכלי הוא רשות. הכלי הוא גוף אחד שמפקח.

אני חושבת שהיושבת ראש גם הציגה מבנה ארגוני נכון, כאשר בגוף ישבו נציגי כל משרדי הממשלה שיהיו אלה שיבנו את המדיניות, הם אלה שיפקחו עם תקציב צבוע ויצומצמו הפערים בנפילה בין הכיסאות. הנפילה בין הכיסאות, זה בנפשה של כל החברה שלנו. אלה לא רק נרצחות אלא נפגעות ביום יום. זאת פגיעה מדממת יום יום שאם נעשה עוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה ותיאומים על גבי תיאומים, היינו בסרט הזה.

אני חושבת שכל משרדי הממשלה צריכים לעמוד באופן חד משמעי לאור הניסיון ולאור גודל התופעה מאחורי ההצעה של יושבת ראש הוועדה ואני מברכת אותה ומאוד מודה לך על המהלך הזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. גברת רות רזניק, ולא אוסיף מלים.
רות רזניק
אני לא ארבה במחמאות אבל את יודעת מה אני חשה כלפיך, כלפי רונית, כלפי חברותיי ממשרד הרווחה וכלפי כל מי שיושב בפורום הזה.

אני רוצה לחזור על הדברים שאמרה רונית. אנחנו מתכנסות כאן כל פעם אחרי שיש ריבוי מקרי רצח במדינת ישראל על ידי טרוריסטים מבית ואנחנו צריכים לקרוא לזה כך. אם נשתמש במונחים טרור מבית, אולי מישהו יתחיל להבין מה עובר על מאות אלפי נשים במדינת ישראל, יום יום, שבוע שבוע, שנה שנה. אנחנו לא מדברים רק על נשים אומללות שנרצחו ועל בני משפחותיהן. הן המילימטר העליון של הקרחון שקוראים לו אלימות במשפחה. תופעת אלימות במשפחה קיימת בכל מקום בעולם ואין מקום בו זה לא קיים. אם אני לוקחת את הנתונים של הולנד, בהולנד שליש מהנשים סובלות מאלימות בביתן. אם אני לוקחת את הנתונים של ארצות הברית, מדברים על כך שרבע מהנשים סובלות מאלימות בביתן. אם נכפיל את זה לפחות פי שניים לילדים, זאת אומרת שאחוזים מאוד גדולים מהחברה סובלים מאלימות.

אבל זה לא מסתיים במעגל הזה אלא זה ממשיך הלאה לבני המשפחה שסובלים. אני אומרת לגברים שהרי מדובר באחיותיכן, בבנות שלכם ובנכדות שלכם ולעתים תכופות מאוד גם באימהות שלכם שהיו קורבנות לאלימות. הבעיה היא כלל חברתית ומי שלא מבין את זה, רק כאשר אפשר למקד את זה ברשות שעוסקת בתחום הזה, שתקדם את זה, שזה יהיה עיסוקה הבלעדי ואז נוכל להגיע להישגים ולהראות תוצאות תוך חמש שנים ולא תוך 17 שנים אז נהיה כמעט במקום בו היינו ב-1998.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אפרופו גברים, נח, בבקשה. נח הוא שותף בדרך הארוכה הזאת.
נח קורמן
גברתי, רציתי לברך על היום הזה גם כנציג הגברים אולי אבל כאב לי שלא השתתף כאן אף חבר כנסת מהסיעות הדתיות למעט חברת כנסת אחת דתית. כאב לי לראות את זה. לא הופתעתי כי אצלנו אין אלימות בכלל וזה לא נוגע להם. אולי כדאי באמת להזמין אותם לישיבות הבאות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שנכחת בעוד צעד היסטורי שעשינו לפני כמה שבועות כאשר השר לשירותי דת נכח בישיבת הוועדה והודיע על תכנית עליה סיכמנו בינינו להכשרת רבניות לסיוע ותמיכה בנפגעות תקיפה מינית וגם הכשרה אלמנטרית לרבנים בנושא הזה. אנחנו מנסות ואני מקווה שנגיע לשם.
נח קורמן
תודה. לגבי הדברים שעלו כאן, כצרכן אני חשוב שהנקודה הזאת לא הובעה עדיין וזה מה שיש לי להוסיף. המסקנות הן מסקנות שהיו ידועות וזה טוב מאוד שהביאו אותן בצורה מאוד ברורה. אני מדבר על מה שהיה בכותרת השיטה, לגבי המצב, אבל לגבי הכלים בסופו של דבר הארגון שלנו כצרכן של כל השירותים של כל המשרדים, מוצאים את עצמנו יום אחרי יום מתמודדים מול הרבה גופים ולא מצליחים לקבל תשובה. אני כבר למעלה מ-15 שנים בתחום והצלחתי לאסוף הרבה מספרי טלפון ולעשות הרבה קשרים ולמצוא את הפתרון פעם פה ופעם שם, אבל זה בטח לא עולה לעובדת סוציאלית ברשות מקומית או למישהו שצריך את העזרה או רוצה לקדם איזה פרויקט טוב. אין מנוס מכך שתהיה כתובת אחת אליה ניתן יהיה לפנות ולקדם דברים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
נקודה חשובה.
נח קורמן
אני רוצה לתת עוד אספקט אחד. לאחרונה עלו שתי הצעות חוק שממש נגעו לנושא של אלימות במשפחה - הצעת חוק חזקת הגיל הרך והצעת חוק לחובת גישור בגירושין. שתי הצעות החוק הראשוניות בוודאי פגעו פגיעה ממשית בנשים מוכות. אין שום גוף שבא לחברי הכנסת ואומר להם – ואני מדבר על גוף ממשלתי ולא על ארגוני הנשים שפנו באופן אישי וניסו לדחוף ועשו לובינג לעניין הזה עד כמה שיכלו – ומעורב בקידום חקיקה שקשורה בעקיפין לנשים מוכות ולאלימות במשפחה. לכן חשוב שיהיה גוף כזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני חושבת ששתי הנקודות שהעלית הן נקודות מאוד חשובות שאולי כדאי להוסיף אותן לרציונל של הקמת הרשות.

מר אביב יהלום, ארגון סרט לבן ישראל.
אביב יהלום
תודה רבה. אני רוצה להצטרף לברכות על קיום היום הזה. אני אציג בקצרה את הארגון שלנו. ארגון אסל"י, ארגון סרט לבן ישראל, ארגון של גברים שפועל נגד אלימות כלפי נשים ובעיקר מנסה להרחיב את מעגל הגברים שעוסקים בתחום הזה מתוך תפיסה של לקיחת אחריות.

אני מאוד רוצה לברך על הרעיון של הקמת הרשות שגם אני מדבר עליו בקטנה כבר כמה שנים. אני חושב שזה רעיון מאוד מאוד מבורך. אני מברך גם על המסקנות של הוועדה הבין-משרדית אבל יחד עם זה אני חייב להיות קצת חריף ואולי להתחבר כאן לדברים שאמרה רות רזניק, גם חברת הכנסת רויטל סויד וגם הגברת הנכבדה שישבה שם ולצערי לא קלטתי את שמה.

אני די נדהם מכך שבדוח כזה לא מופיעות שלוש מלים בלעדיהן לדעתי אין לנו הרבה סיכוי להתמודד עם התופעה והן: מניעה, מגדר וגברים.
אליעזר רוזנבאום
מופיע.
אביב יהלום
בתצוגה שהייתה כאן אני לא ראיתי את המלים האלה.
אליעזר רוזנבאום
לא השלמנו את כל ההמלצות.
אביב יהלום
אם אני טועה, אני מתנצל. אני רוצה להסביר על מה אני מדבר. אני אגיד אולי משהו שאולי נראה מובן מאליו אבל צריך להגיד אותו כי הוא לא כל כך נאמר. אלימות נגד נשים היא אלימות מגדרית, היא אלימות שקורית על רקע מגדרי. כלומר, היא משהו שנובע מהאופן שבו מבנים גברים בתפיסת הגבריות בחברה שלנו. כדי למנוע את האלימות הזאת, אנחנו צריכים להתמודד עם גברים מול גברים וזה חייב להתחיל משלבים מאוד מאוד מוקדמים, כמובן משלבים של חינוך בכל המסגרות החינוכיות מהגיל הרך, כדי להתמודד עם האופן שבו החברה הפטריארכלית – אנחנו עדיין חיים בה – מבנה גברים, עושה להם דיכוי רגשי חמור וקשה, מלמדת אותם שהם צריכים להיות דומיננטיים ולהפעיל שליטה על נשים, מלמדת אותם יחסי כוח ביחסים שלהם עם נשים, לא מלמדת אותם איך לפתור סכסוכים ומשברי חיים בדרכים לא אלימות וכן הלאה. צריך לעבור לפעילות בקמפיינים של הסברה שעושים גם לאוכלוסייה יותר בוגרת שקוראת לגברים לקחת אחריות ולקבל אחריות ולפעול בסביבה שלהם ועם גברים אחרים כי קבוצת השווים כאן היא מאוד מאוד משמעותית, איך שגבר רוצה להיתפס בחברה כדי לפעול נגד התופעה הזאת. כמובן בתחום הטיפולי של איתור מוקדם של גברים מועדים לאלימות או אלימים. בלי זה לא יהיה פתרון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה. אני חייבת להגיד שלא השלמנו את כל ההמלצות של הוועדה. בהמלצות הוועדה הייתה התייחסות גם לנושא של גברים, גם לנושא של מגדר וגם לנושא של הסברה והעלאת מודעות.
מאיר דב ברקוביץ'
שלוש הערות קצרות. להצעה להקמת הרשות. מן הסתם תהיה לזה התייחסות כמו שמתייחסים להצעות חוק ואנחנו לא יכולים להתייחס לזה בצורה הזאת כאן, אבל חשוב לי, דווקא אחרי שדנים בעניין הזה שהוא למעשה מנסה להציע מנגנון אולי שונה קצת מהמנגנון שמוצג בהמלצות של הוועדה. הדבר החשוב באמת, וזה הדבר שחבל שיתעכב עד שיחליטו אם תהיה רשות או לא תהיה רשות, זה שבסופו של דבר תשעים אחוזים ממה שכתוב בהמלצות האלה, אלה הדברים שקשורים לתוכן שאפשר לקדם אותו. אותו אפשר לקדם גם אם תהיה רשות או יהיה תיאום אחר ואסור שאת זה נפספס במסגרת הדיונים אם תהיה רשות או לא תהיה.

אני רוצה לנצל את זה שאנחנו ביום שעוסק בנושא של מניעת אלימות נגד נשים ולקרוא קריאה לזירה נוספת. אנחנו עוסקים כאן תמיד ברשויות וכמובן שלכולנו יש הרבה מה לשפר. חלק ממה שעסקנו בוועדה הזאת, אפשר לשמוע גם מהארגונים אותם הזמנו ושמענו עשרות ארגונים. השאלה שתמיד הופנתה לארגונים הייתה שיאמרו היכן אנחנו לא בסדר. זה מה שרצינו לשמוע. היכן בתיאום בינינו, מה לא עובד ויכול לעבוד יותר טוב.

יש את הזירה של הנפגעים והפוגעים שצריך לטפל בהם אבל יש את הזירה שהיא כל הסביבה הקרובה ובכל המקרים הקשים והמצערים, כולל המקרים הקשים והמצערים של הזמן האחרון, אנחנו יודעים שהרבה דברים היו ידועים לסביבה ולא הגיעו לרשויות. רוב המקרים של רציחות נשים הם מקרים שלא היו מוכרים למשטרה ולא לרווחה. לכן דווקא היום, על רקע זה שאנחנו רואים שכאשר יש פיגוע טרור, ברור לכל האנשים, לכל מי שנמצא, שהוא מיד ניגש להפסיק את הפגיעה והוא מיד ניגש לעזור לנפגע ולהזעיק כוחות חירום והצלה. אני חושב שבאותה מידה המסר שצריך לעבור גם לציבור וגם למשפחות ולחברה הוא שאירוע של אלימות במשפחה הוא פיגוע אלימות בתוך המשפחה שמצריך בדיוק את אותו הדבר, מצריך את הפעולות וההתערבות של האנשים וההתגייסות של הסביבה גם כדי לגייס את המשטרה ואת הטיפול ויש למי לפנות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
חוץ מלירות בפוגע. לזה אני לא מסכימה.
מאיר דב ברקוביץ'
ברור. לכן אמרתי להפסיק את הפגיעה. לא אמרתי לנטרל את הפוגע.

הדבר האחרון. אני מניח שלא היית רוצה שאני אתייחס עכשיו להערות שהועלו מול המשטרה כי זה לא יהיה הזמן אבל בחצי בדיחה אני אספר סיפור קצר. תמיד כשמגיעים לחלק בו צריך לענות, חלק מהטוענים כבר לא נמצאים. יש פרשן מקרא מהמאה ה-15, פילוסוף, אברבנאל, שבדרך כלל הפירוש שלו על פרשת השבוע או על התורה תמיד כולל רשימה ארוכה מאוד מאוד של שאלות שמסבכות את העניין ובסוף הוא מנסה לענות. תמיד יש חשש של מחנכים שמי שנרדם תוך כדי, הוא נשאר רק עם השאלות והוא לא יודע שיש תשובות. אני מרגיש קצת כך. ענינו על התשובות האלה כל פעם אבל כל פעם כשענינו, מי ששאל אותן, פשוט כבר לא היה לשמוע את התשובות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שאת הביקורת שיש לי על המשטרה אתה יודע באופן ישיר ואני לא חוסכת ביקורת כשצריך לתת אותה וזה אמור גם לגבי המשרדים השונים. אני חושבת שיש עוד הרבה מה לשפר בעבודה שלנו, של המשטרה, של הרווחה ושל כל הגורמים כי אחרת לא היינו צריכים להקים תת-ועדה ולא היינו צריכים לקבל את הממצאים. כל עוד מקימים ועדה כזאת והיא לוקחת על עצמה ברצינות את הדיונים, זה אומר שלפחות יש איזשהו רצון פוליטי כן לתת תשובות ולענות. אני מאוד מקווה שכמה שתהיה ביקורת, יישאר הרצון הפוליטי לתת את התשובות, לתת את המענה ולתת את הצרכים.

אני רוצה להודות למר רוזנבאום. כמי שהופיעה בפני הוועדה טרם נבחרתי לכנסת, אני יודעת שהרבה עבודה הושקעה. אבל אני חושבת שחלק גדול מהתכנים הקיימים צריך לקדם אותם עם רשות או בלי רשות, עם ועדת שרים ובלי ועדת מנכ"לים. אנחנו נדאג ונשב ונלמד את החומר. אני אשב ואלמד את החומר כי אני חושבת שיש הצעות חוק שאפשר לקדם אותן ויש תכנים אפשר לקדם מול המשרדים.

תודה רבה על שהגעתם ותודה רבה על הצגת הנושא. אני מודה על כל העבודה שנעשתה מאחורי הקלעים כדי להגיע ליום הזה.

אני עדיין חושבת שהפתרון של More of the same הוא לא ממש טוב. עוד פעם ועדת שרים, עוד פעם ועדת מנכ"לים, אם קיימת רשות למאבק בסמים ואם קיימת רשות למאבק בתאונות דרכים, תגידו, חצי מהחברה, זה לא מספיק חשוב להקים בשבילו רשות? אני לא מבינה את ההתעקשות הזאת שהרשות לא תקדם את הנושא. אם הרגישו שהבעיה של תאונות הדרכים היא בעיה קשה וצריך להיאבק בה והבינו שהדרך הכי טובה להיאבק בה היא בהקמת רשות, למה האסימון לא נופל כשמדובר בנשים? אני חושבת שזה קודם כל בגלל שעדיין הנשים לצערי הרב לא יודעות להפעיל את הכוח הפוליטי שיש בידיהן כנשים כדי ללחוץ במקומות הנכונים ולקבל את ההחלטות הנכונות. חצי מהאוכלוסייה, נשים סובלות מאלימות, ילדים גם הם סובלים מאלימות, זקנים וזקנות סובלים מאלימות והגיע הזמן להקים להם רשות שכל מעייניה וכל דאגתה – ושום דבר אחר, לא רווחה, ולא מצב כלכלי – היא לטפל נטו בנושא אלימות נגד נשים.

עבורי זה יהיה נושא דגל שאני ארים אותו ואני אלך אתו. אני מקווה שיהיו לו שותפים ושותפות כך שנלך אם זה ובינתיים, כן, נמשיך ללחוץ ליישום ההמלצות אותן אפשר ליישם מתוך התכנית הזאת.

תודה לכולם. זה היה יום מעייף אבל אני מאוד מקווה שיוצאים עם תקווה שאנחנו בונים משהו חדש. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50.

קוד המקור של הנתונים