הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 37

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, י"ח בכסלו התשע"ו (30 בנובמבר 2015), שעה 10:00

1. מעקב אחר יישום בינוי מעונות יום - תקציבים וביצוע

2. הצגת התקציב המגדרי של משרד הכלכלה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

מיכל בירן

ורד פאר סוויד - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

מיכל צוק - משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

מיכל פינק - סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

נורית דנינו - ראש מינהל חינוך, משרד החינוך

רימונה חן - מנהלת תחום תקציבים, משרד הכלכלה

תכלת רמות - מנהלת מטה הממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

מרצדס צרפתי - מעונות יום, משרד הכלכלה

גלי קוצר - סטודנטית תכנון ומדיניות, משרד הכלכלה

מאיה מילר - סטודנטית תעסוקה, משרד הכלכלה

דניאל סוצ'י - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

רונן קט - סגן מנהל תחום בינוי, מרכז השלטון המקומי

גלי עציון - עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת

עודד סושרד - יו"ר הכול מתחיל בחינוך

חלי זילנגר - מנהלת הגיל הרך, מועצה אזורית בני שמעון, מרכז השלטון המקומי

אמיר ברזילי - מנהל הגיל הרך, מועצה אזורית בני שמעון, מרכז השלטון המקומי

סימה פנסו - מנהלת מחלקת חינוך, אזור

גלית גרינברג - מנהלת מחלקת חינוך, קריית ים

מיכל - מנהלת מחלקת חינוך, סביון

ציפי אבנון - מנהלת מחלקת חינוך, מועצה אזורית דרום השרון

שרה בן עטיה - מנהלת מחלקת חינוך, מועצה אזורית דרום השרון

קלרה נדיר - מנהלת מחלקת חינוך, בתי ספר יסודיים, מועצה אזורית דרום השרון

עלי אלעזאמי - מנהל מחלקת חינוך, מועצה אזורית נווה מדבר

עמוס תמם - מנהל אגף חינוך, פתח תקווה

אורנה בירון - מנהלת מחלקת חינוך, הרצליה

יעל יעקבי - מנהלת מחלקת חינוך, ראש העין

סימה זכאי - מנהלת מחלקת חינוך, רמת השרון

ענת נחום - מנהלת מחלקת חינוך, מעלה אדומים

עינת בוטבול חורש - מנהלת מחלקת גני ילדים, עיריית מעלה אדומים

ולריה סייגלשיפר - רכזת פרויקטים לשוויון מגדרי, מרכז אדווה

רבקה פישמן - מנהלת רשת התחלה חכמה, מעונות יום, החברה למתנ"סים

ליאור גבאי - מנכ"ל נאות מרגלית

צפורת שימל - עו"ד, יועצת משפטית, אמונה

מאירה בסוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת

רסול סעדה - רכז קשרי ממשל, עמותת סיכוי

מוחמד סליב - עמותת סיכוי

חלי זלינגר - הגיל הרך, התנועה הקיבוצית

דוד עתיר
יהודית אילני

–
-

מפע"ם מעלה אדומים
יועצת פרלמנטרית של חברת הכנסת חנין זועבי

שלי מזרחי סימון - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ירדן וינטר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אילנית בר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

תמי סלע

דלית אזולאי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

מעקב אחר יישום בינוי מעונות יום - תקציבים וביצוע

הצגת התקציב המגדרי של משרד הכלכלה

בוקר טוב. אני אחליף את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יושבת ראש הוועדה עד שהיא תגיע. היום יום שני, ה-30 בנובמבר 2015, י"ח בכסלו התשע"ו. אנחנו נעסוק בשני נושאים עיקריים כאשר האחד הוא הצגת התקציב המגדרי של משרד הכלכלה והשני הוא מעקב אחר יישום בינוי מעונות יום, תקציבים וביצוע.

הגברת מיכל צוק, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והממונה על התעסוקה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. נתבקשנו להציג כאן את הניתוח המגדרי של התקציב שלנו ואני כבר אומרת שעשינו עבודה מאוד מאוד מעמיקה, רובה מתרכזת באמת בתחומים, מאחר שהמשרד הוא מאוד מאוד גדול ומאוד מאוד רחב וכדי להעמיק כאן ולהציג באמת בצורה מאוד מפורטת ומקצועית, אנחנו בעיקר התמקדנו בעולמות התוכן של התעסוקה שגם הם מאוד מאוד רחבים. אחר כך, אם יהיו שאלות נוספות, אנחנו כמובן כאן.

קצת נתוני מקרו כדי שמתוכם נוכל באמת לצלול ולהבין איך אנחנו רואים את הדברים גם בהיבט המגדרי.

קצת נתוני מקרו על שיעורי השתתפות בשיעורי האבטלה במדינת ישראל. ניתן לראות שבעשור האחרון יש לנו בעצם ירידה מאוד מאוד דרמטית בשיעור האבטלה. לצד הקו הכחול, אתם יכולים לראות שהוא עולה ומטפס וזה שיעור השתתפות. בעצם כמה אנשים מתוך גילי העבודה הרלוונטיים – בשקף הזה זה 15 פלוס ובשקפים אחרים אתם תראו גילאים אחרים – מעוניינים לעבוד או עובדים ומשתתפים במשחק הזה שנקרא שוק העבודה. אנחנו רואים מגמה מאוד מאוד יפה של עלייה שלצד הירידה בשיעור האבטלה היא מגמה שהיא עוד יותר משמעותית כי זה אומר שלא רק שיותר אנשים מעוניינים לעבוד אלא גם יותר אנשים באמת עובדים.

כאשר אנחנו צוללים פנימה, אנחנו רוצים לעשות פילוח של אוכלוסיות יעד עיקריות של הממשלה. אם אנחנו מסתכלים בפילוח של מגזרים, של חרדים, ערבים ויתר האוכלוסייה, אנחנו יכולים לראות כבר אתגרים נוספים. אנחנו יכולים לראות בגילי עבודה עיקריים עכשיו – גיל 25 עד 64 – את שיעורי התעסוקה. כלומר, מתוך אוכלוסיות הגיל הרלוונטיות, כמה אנשים באמת עובדים. אנחנו רואים שמצד אחד – בצד הימני של השקף - ישראל היום במצב מאוד מאוד טוב בשיעור התעסוקה הממוצע שלה בסך הכול ביחס לממוצע ה-OECD. זה תהליך שהשתפר בשנים האחרונות. בעבר, לפני מספר שנים לא רב, היינו נמוכים מממוצע ה-OECD.

את יכולה להסביר לי ולוועדה מה זה השתפר? על כמה שנים אנחנו מדברים? על חמש שנים, על עשר שנים?

היעד שלנו הוא לעשור. כאשר ממשלת ישראל קיבלה החלטת ממשלה לגבי יעד תעסוקה ב-2010, היעד הכללי שלה לשנת 2020 היה פחות או יותר היכן שאנחנו נמצאים היום. כלומר, מדובר בשיעור התעסוקה הכללי. עשינו קפיצה מאוד משמעותית.

התחלתם את התהליך הזה מ-2010 לאחר החלטת ממשלה.

כן. ממש בשלוש השנים האחרונות נכנסנו לזה הרבה יותר בתוקף ורואים שיפור מאוד מאוד יפה כל המדדים.

היכן האתגרים שלנו עדיין קיימים כי אנחנו לא נחים כאן על זרי הדפנה ואני באה כדי להראות לכם אותם. אנחנו יכולים לראות שיעורי תעסוקה נמוכים יחסית עדיין בקרב נשים ערביות וגברים חרדים וזה רלוונטי גם לדיון הזה שהוא דיון מגדרי ואנחנו נפרט לגבי זה בהמשך. לגבי נשים חרדיות ויתר האוכלוסיות, נרחיב מעט יותר עת נעשה פילוח יותר מדוקדק.

עוד כמה נתוני מקרו. קודם כל, כשאנחנו מסתכלים על שיעורי תעסוקה ועל השינוי שלהם ברמה המגדרית לאורך עשרים שנים, אנחנו יכולים לראות ששיעורי התעסוקה – פחות או יותר ב-15 השנים האחרונות – עלו מאוד שיעורי התעסוקה של הנשים ושיעור התעסוקה של הגברים פחות או יותר נשאר ללא שינוי בתקופה הזאת כאשר באמת הגידול של שיעורי תעסוקת הנשים הרבה ממנו נובע מירידה בשיעור האבטלה. כלומר, האבטלה בקרב נשים ירדה. אנחנו יכולים לראות את המגמה הזאת כמגמה עקבית ומשמעותית.

עוד נתונים שאני רוצה להציג כאן. איך אנחנו בהיבט המגדרי בהשוואה לעולם כאשר אנחנו משווים את עצמנו, גם בגברים וגם בנשים. אצל הגברים פחות או יותר אנחנו יכולים לראות שאנחנו דומים לעולם, למדינות ה-OECD, ולגבי הנשים אנחנו יכולים לראות שהשיפור עליו דיברנו קודם הביא אותנו בשנים האחרונות למצב בו אנחנו נמצאים בשיעורי תעסוקת הנשים מעל ה-OECD.

גם בנשים וגם בגברים?

לגבי הגברים, הפער הוא לא מאוד משמעותי לכאן או לכאן אלא זה פחות או יותר כמו ה-OECD אבל לגבי הנשים, אנחנו בהחלט נמצאים במצב טוב. תזכרו שקודם הראיתי לכם את הפילוח בתוך המגזרים השונים באוכלוסייה כאשר האוכלוסייה הערבית עובדת אצלנו פחות מבחינת הנשים וזה אתגר ויעד מאוד מרכזי שלנו ואחר כך נאמר מה אנחנו עושים. האוכלוסייה של נשים חרדיות עובדת פחות או יותר בממוצע שלנו וגם היה גידול מאוד גדול בשיעורי התעסוקה של הנשים החרדיות. לגבי הנשים באוכלוסייה האחרת שהיא לא חרדית ולא ערבית, אני חושבת שאנחנו בגדול הסמן הימני של הנשים בעולם. כאן הנשים עובדות הכי הרבה מבחינת שיעור התעסוקה.

מעניין לראות את ההשוואה אם היית לוקחת את 2010 עד 2015 לעומת 2005 עד 2010. יש לך מדד להשוואה לגבי החרדיות והערביות?

אני לא בטוחה שאנחנו מראים את זה כאן, אבל אם לא, אנחנו תכף נראה. תכף נגיע לשקף המתאים.

יש עוד דברים שמעניין להסתכל עליהם בפילוח המגדרי ואלה שיעורי התעסוקה לפי גיל ומה קרה לנו בשנים האחרונות. קודם כל, אנחנו מראים כאן בחלוקה לגברים ולנשים ובהשוואה ל-OECD. בואו נספר לכם שקודם כל אפשר לראות היום ששיעורי התעסוקה במדינת ישראל בגילים השונים - ובעיקר שימו לב לכאן כי אני חושבת שמה שמעניין לראות זה את הגילים היותר מבוגרים – גבוהים מהממוצע ב-OECD. היה גידול עקבי בשנים האחרונות בשיעורי התעסוקה, גם של נשים וגם של גברים, באוכלוסייה היותר מבוגרת. כלומר, מעל גיל 55, נגיד 55 עד 64. היה גידול עקבי. מהנתונים שאני מכירה מבנק ישראל ומהמוסד לביטוח לאומי, זה בהחלט מתואם גם עם ההעלאה של גיל הפרישה.

עדיין אני חושבת שיש כאן עוד משהו שמעניין לראות. אם אנחנו מסתכלים על התעסוקה של הנשים, אפשר לראות שיש לנו בעצם ירידה בגילים היותר מבוגרים, בגיל 55 עד 64 ואחר כך קצת צפונה, ירידה די משמעותית בגילים האלה בקרב נשים. גם זה משהו שצריך לראות אותו וכאשר מעלים את הדיון בגיל פרישה – ואין ספק שהעלאת גיל הפרישה מתואמת עם הגידול בשיעורי תעסוקה וזה מבורך – עדיין אנחנו נמצאים בשיעורי תעסוקה בגילים האלה, היותר מבוגרים אצל נשים, סביב ה-57-58 אחוזים. כלומר, אלה שיעורי תעסוקה מאוד גבוהים ביחס לעולם, אבל בדיון על גיל פרישה צריך לתת את הדעת גם על המספר האמיתי.

מה הנתון של ה-OECD על התעסוקה בגילים בין 55 ל-65? אנחנו במצב טוב בגילים הסבירים, אבל אנחנו בירידה דרסטית בין 55 ל-65.

כולם,. גם ה-OECD בקו האדום יורד.

כן, אבל מה ההבדל בינינו לבין ה-OECD?

הנתונים שיש לי כרגע בשלוף, וננסה לראות אם יש לנו אותם, המגמה היא עקבית, כך שהנתונים האחרונים שיש לי על שיעורי תעסוקת נשים בגילים המבוגרים הם ב-2012 כאשר ב-OECD מה שרשום לי זה היה בסביבות 47 אחוזים ואצלנו זה היה אז 55 אחוזים. אני רואה שהנתונים של 2014 כבר עומדים על 57 אחוזים ואני מניחה שב-OECD, אם מסתכלים על הגרף, מדובר על 50 אחוזים בקירוב.

אם אנחנו מסתכלים על המקום שמוקף בעיגול, יש שם 57.9, אלה גילים 55 עד 64 ולמטה רואים את המספר העדכני של ה-OECD ואת יכולה לראות שזה בסביבות 50 אחוזים.

אני רוצה לשאול את גברת צוק שאלה כי היא סותרת את עצמה. היא אומרת שהתעסוקה גדלה בגלל העלאת גיל הפרישה ומצד שני אנחנו רואים שנשים מגיל 54 עד 65 מפוטרות מהעבודה ולכן זה סותר את עצמו והעלאת גיל הפרישה תזיק להן עוד יותר.

היא תתייחס לזה בסוף המצגת.

אני אתייחס. אני אומר עכשיו שאין כאן שום סתירה. יש נתונים שמראים שבאופן עקבי, ואני אשמח להציף אותם בפירוט בפניכם, שיעורי התעסוקה של נשים ושל גברים בעשור האחרון, מתחילת שנות ה-2000 ועד היום, גם בגילים היותר מבוגרים, 55 עד 64, שיעורי התעסוקה עלו באופן עקבי וזה בא בד בבד עם העלאת גיל הפרישה. זה מתואם אתם. לא אמרתי שזה ההסבר היחיד אבל יש תיאום. אמרתי שזה מתואם.

יחד עם זאת, אני מציפה בפניכם שמטבע הדברים אתם יכולים לראות את זה גם ב-OECD, ככל שאנשים מבוגרים יותר, גם אם היה גידול בשיעורי התעסוקה, עדיין יש ירידה. אני לא חושבת שיש כאן סתירה או הצגה לא נכונה של הנתונים והנתונים כאן הם לחלוטין מדויקים.

דברים נוספים שמעניין להסתכל עליהם כאשר אנחנו מסתכלים על המגדר ועל שוק העבודה באופן כללי זה איך אנחנו מסתכלים על היקפי המשרה בחלוקה לפי מגדר. אנחנו יכולים לראות את השוני בין גברים לנשים. אנחנו רואים שבעצם כשישים אחוזים, 59 אחוזים, מהגברים עבדו בהיקף מלא בדרך כלל. כלומר, הנטייה של שישים אחוזים מהגברים היא לעבוד בהיקף מלא. אצל הנשים אנחנו רואים שיעורי משרה חלקיים יותר. כלומר, באופן מלא עובדות פחות. כמובן בהיבט החלקי אנחנו בהיפוך מגמה, כאשר אנחנו מדברים על סדר גודל של 68 אחוזים שעבדו בהיקף חלקי מבחינת הנשים לעומת כשלושים וכמה אחוזים בגברים.

צריך לומר כאן שאחוז המועסקים במשרה מלאה מתוך כלל המועסקים, כאשר אנחנו מסתכלים על זה, נשאר יציב לאורך השנים.

עוד משהו שאנחנו רוצים לראות ולבדוק אותו. אם קודם דיברנו באופן כללי על שיעור האבטלה ועל כך ששיעור האבטלה בעשור האחרון ירד, כאשר אנחנו בודקים את עצמנו, אנחנו מסתכלים גם על ההגדרה המורחבת. מהי ההגדרה המורחבת? היא לא מדברת רק על שיעור האבטלה הרגיל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עליו דיברנו קודם אלא היא מדברת על שני פרמטרים נוספים, גם על מי שמתייאש מחיפוש עבודה, כלומר, הוא חיפש ולא מצא והחליט שהוא מפסיק לחפש, כלומר, הוא עבד עד לא מזמן ובעצם חיפש ולא מצא והתייאש, או על מי שעובד במשרות חלקיות שלא מרצון כי שם אנחנו רואים פוטנציאל להגדלה של היקפי המשרה ובעצם להגדלה לא של שיעור התעסוקה אלא של היקפי המשרה ושל ההשתכרות כתוצאה מזה.

אנחנו יכולים לראות כאן מגמה מעניינת שלא רק כמו שאמרנו קודם שבאופן יחסי נשים עובדות יותר במשרות חלקיות, אלא שיש להן גם יותר משרות חלקיות שלא מרצון. כלומר, נשים שהיו מעוניינות להרחיב את היקף העסקתן. אנחנו רואים את זה בצורה מאוד מאוד בולטת בנשים הערביות ובנשים החרדיות, אתם רואים את הברים האדומים שמוקפים, אבל גם בקרב היהודיות שאינן חרדיות זה יותר בולט ביחס לגברים היהודים שאינם חרדים. זה משהו צריך לתת עליו את הדעת ואנחנו בהחלט מתמודדים גם עם זה. כאשר נספר על הכלים אותם אנחנו מפעילים, נתייחס גם לנושא הזה.

אני אגיד לך מה מפריע לי במצגת הזאת. הדבר הראשון שאתה לומד במחקר מדידה והערכה זה שאתה חייב קבוצה להשוות. את אומרת לי שב-2014 בקרב הנשים החרדיות חצי אחוז מתייאשות, אבל אני חייבת קבוצת מיקוד כדי להשוות. אני לא יודעת מה היה. האם השתפרתם? ירדתם? עליתם?

אין לי כאן את הנתונים בשלוף אבל אם תרצי, נוכל להשלים אותם.

כן. כדי שנדע באיזו מגמה אנחנו כי חצי אחוז לא נראה הרבה.

את מסתכלת על המתייאשים ותכף נדבר עליהם.

לא. סתם לקחתי כדוגמה. יכולתי גם לקחת משהו אחר.

אני חושבת שלגבי השקף הזה חשוב להתמקד במשרות החלקיות שהן מספרות סיפור כללי ובפרט מגדרי. כלומר, מקרב נשים בכל המגזרים אנחנו רואים שיש יותר נשים ביחס לקבוצת ההשוואה מתוך אותו מגזר, כלומר ביחס לגברים בתוך אותו מגזר, שרוצות להגדיל את היקף משרתן. כלומר, מועסקים במשרה חלקית שלא מרצון. אלה הברים האדומים שאת רואה, ואת רואה שהם באמת הרבה יותר גבוהים בנשים.

אני מבינה אותך ואני מבינה את המצגת הזאת. היא ברורה לי כי את לוקחת את זה מכלל הנשים החרדיות ואת אומרת שמכלל הנשים, רוב הנשים שעובדות היו מעדיפות לעבוד משרה מלאה.

לא רוב. אני אומרת שמתוך הקבוצות הרלוונטיות, כאשר אנחנו רוצים למדוד אבטלה, האבטלה הרגילה שאנחנו מודדים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת לפי ההגדרות המקובלות ב-OECD, בגדול זה – ואני ממש אפשט את זה – אומר אתה עובד או לא עובד. זה לא מדבר גם על שיעורי התעסוקה, כמה אתה עובד ומה המאפיינים של התעסוקה שלך או למה אתה לא עובד. גורמי המקצוע אומרים שכאשר אנחנו רוצים לקדם אנשים בתוך עולם העבודה, מעניין אותנו לראות נושאים נוספים ואחד הדברים שמאוד מעניין אותנו, זה משתנה שאני יכולה להשפיע עליו. הרי אנחנו לא בדיון אקדמי. אם אני היום פורסת תשתיות תעסוקה ואני יודעת שיש לי נשים נניח מהמגזר החרדי או מהמגזר הערבי שמעוניינות לעבוד יותר - אני יודעת שיש לי כאן פוטנציאל לעשות התערבות. לכן אני מציגה את הנתון הזה כאן ואנחנו נראה לכם את זה גם אחר כך. אנחנו לא בדיון אקדמי אלא אנחנו בדיון שבא לראות איפה ומה אנחנו אחר כך, כגורם שמצד אחד גם קובע מדיניות וגם מבצע, אמור לעשות. המשתנה הזה הוא משתנה חשוב בקרב העשייה שלנו בקרב נשים בכלל ובפרט במגזר החרדי, נשים חרדיות, ובמגזר הערבי, נשים ערביות. יש כאן פוטנציאל להגדלת היקפי המשרה וזה משמעותי מבחינת ההשתכרות, מבחינת צמיחה של המשק. זה דבר שהוא משמעותי ולכן אני מציגה את זה בפניכם כי אנחנו מסתכלים על זה.

בואו נדבר קצת על שכר. אנחנו יכולים לראות שבשנים האחרונות הפערים בין גברים לנשים נותרו יציבים. כלומר, יש פערים בשכר שעתי בין גברים לנשים וזה משהו שמלווה אותנו מספר שנים. אני מניחה שחלק מזה נובע מחלקיות של משרה, למרות שזה בעצם השכר ברוטו ולא השכר השעתי כאשר בשכר השעתי זה לא משנה, חלק מזה יכול להיות שנובע באמת משעות נוספות או מהתחומים בהם נשים עובדות ביחס לתחומים בהם גברים עובדים. זה השקף הבא שאנחנו רוצים להראות לכם. גם במקומות, אפילו בהיי-טק, ענף שבו השכר יחסית גבוה ומדברים עליו כמנוע צמיחה, אנחנו גם שם רואים שיש לנו חלוקה שונה של השכר הממוצע בין נשים לבין גברים. גם כאן אני מניחה שחלק מזה נובע, לפחות בברוטו וגם השעתי, מהתחומים בהם נשים עוסקות ומהתחומים בהם גברים עוסקים. גם כאן אנחנו מסתכלים על זה בעיניים של מישהו שיכול לעשות מעשה.

אנחנו נמצאים היום בתוך הממשלה בהובלה שלנו במשרד הכלכלה בצוות שבא לראות ולטפל במחסור בהון אנושי מיומן. כלומר, במהנדסים לתעשיית ההיי-טק. אנחנו מסתכלים על הפוטנציאל לתעשיית ההיי-טק, היכן יכולה להביא מהנדסים. כלומר, אנחנו לא עוסקים רק ב-לאו אלא גם ב-היי. חלק מהפוטנציאל שאנחנו מבינים שהוא משמעותי ולא ממומש, זה באמת הנושא המגדרי של נשים. אנחנו עובדים שם גם על חרדים, גם על ערבים וגם על עוד כל מיני קבוצות בדברים כאלה ואחרים אבל אין ספק שגם להביא נשים שלא יעבדו בהיי-טק בתחומים היותר רכים אלא באמת ייכנסו לתחומים של פיתוח, של הנדסת תוכנה, מחשבים ואלקטרוניקה, דבר שיביא לשינוי בהיבט הזה וזה גם מבחינת התעשייה של ההיי-טק יאפשר מימוש פוטנציאל וזה דבר משמעותי.

תסתכלו בשקף הבא גם על החלוקה בכלל של משלחי יד של נשים וגברים. אנחנו יכולים לראות גם כאן איזושהי חלוקה לפיה נשים נניח ביחס לעמדות של מנהלות נמצאות פחות ביחס לגברים. אנחנו יכולים לראות שכך גם במקצועות הטכנולוגיים, הטכניים – אם תראו, הנדסאים, טכנאים וכולי – דווקא כאן יש לנו פחות גברים אבל אין לנו כאן פילוח של ההנדסאים והטכנאים. תסתכלו על עובדים מקצועיים בתעשייה, שם יש רוב מכריע לגברים.

אלה משתנים שהם יותר ארוכי טווח ואולי יותר קשה להשפיע עליהם, אבל היה לנו חשוב לשים על השולחן גם את העניין הזה של חלוקה מגדרית מסוימת בקרב נשים וגברים במשלחי היד השונים.

גם כאן יש לנו נקודות התערבות, אם דיברנו קודם על התעשייה העילית, אבל גם במקצועות הטכנולוגיים, כאשר אנחנו מנסים לעשות בעיקר בקרב אוכלוסיות יעד אתן אנחנו עובדים לעשות הכוונה לעולמות התוכן, אנחנו בהחלט לוקחים גם את זה ומסתכלים היכן יש, מה הפוטנציאל ומה ההשתכרות. יכול להיות שעוד כמה שנים נראה שינוי אבל זאת בהחלט תמונת המצב שמאפיינת היום את המשק הישראלי בהיבט משלחי היד.

עד כאן סקירה של המקרו. הייתי רוצה להיכנס לפעילות המשרד שלנו בעיקר בהיבטי התעסוקה כפי שאמרתי קודם, בראייה של התקציב המגדרי, אבל אם יש שאלות בנושא של המקרו, אני אשמח להשיב.

(היו"ר עאידה תומא סלימאן)

תודה רבה. אני חייבת קודם להתנצל על האיחור ולהודות לחברת הכנסת מירב בן ארי שהסכימה להחליף אותי כי לא רציתי לעכב אתכם.

אני מודה על הסקירה. אני חייבת להגיד שאני מאוד כיבדתי את הגישה כי פעם ראשונה משרד ממשלתי מכין סקירה.

בניגוד למה שראינו כאן.

כן. בניגוד למה שראינו בישיבות קודמות. אני מברכת על זה למרות שיש לי כמה שאלות אחרי עיון קודם במצגת.

חברת הכנסת מירב בן ארי רוצה להגיד משהו?

לא. רק לשאול. יש לך המשך של המטרות?

כן. עד עכשיו הצגתי סקירה של נתוני המקרו בראייה מגדרית, נשים וגברים בשוק העבודה במספר פרמטרים כלכליים של שוק העבודה, ואנחנו יכולים להיכנס עכשיו לתחומים נבחרים של העשייה שלנו בהיבט המגדרי.

מצוין. בבקשה.

לגבי תעסוקת נשים ערביות. כשמסתכלים מבחינה אזורית, האם זה נכון שמשתתפים בתעסוקה בעיקר בערים המעורבות ופחות באזורי פריפריה?

תכף נגיע לזה. יש לנו שקפים וניתן הסבר גם לנושא המגזר הערבי. בהחלט נוכל לדבר על כך.

ראיתי שתעסוקת נשים מגיעה עד 33 אחוזים. זה כולל נשים שמחפשות מקום עבודה או תעסוקה בפועל?

הנתונים של סביב 33 אחוזים הם שיעור תעסוקה. זה אומר נשים שמועסקות בפועל. מה שאמרתי קודם זה ששיעור התעסוקה שהלמ"ס מודד אותו ועל זה בעצם נקבעו יעדי הממשלה ואנחנו עובדים לפיהם, הוא לא מודד את היקף המשרה. בגדול זה עובד או לא עובד. אנחנו כשלעצמנו, ואת זה גם הצגתי כאן, מסתכלים גם על היקפי המשרה ולא רק על שיעור התעסוקה. זה אחד הדברים שאנחנו באוכלוסיות הרלוונטיות עובדים עליהם. הצגתי כאן שנשים בכלל עובדות יותר משרות חלקיות מאשר גברים כאשר אנחנו רואים עובדות משרות חלקיות שלא מרצון. מי שעובדת מרצון, יכולת ההתערבות שלי כממשלה היא יותר קטנה אבל אנחנו מזהים פוטנציאל גם בנשים, גם מהמגזר הערבי, גם מהמגזר החרדי ואפילו מהמגזר הכללי, שמעוניינות להרחיב את היקף ההעסקה שלהן ובזה אנחנו יודעים לתמוך בחלק מהפעולות שאנחנו עושים ואני אציג אותן.

עד כמה שידוע לי באוכלוסייה הערבית, אלה שעובדות במשרה חלקית לא מרצונן, האחוז הוא כמעט כפול.

נחזור רגע לשקף כי הצגנו את זה. את יכולה בהחלט לראות שלגבי מה שאמרת בהחלט אנחנו רואים שבנשים ערביות, באדום את יכולה לראות כאן את שיעור המשרות החלקיות שלא מרצון ואת יכולה לראות שבאופן כללי אצל נשים השיעור גבוה מאשר אצל גברים ובמגזר הערבי הוא בהחלט גבוה מאשר במגזר הכללי ואפילו מהמגזר החרדי. אנחנו שמים את זה. אנחנו תמיד שמים את כל הנתונים על השולחן וזה קודם כל בשבילנו, כדי שאנחנו נדע היכן משתני ההתערבות. אנחנו בהחלט רואים בזה משתני התערבות כאשר בתוך מרכזי ההכוון – שאני אציג בהמשך את פעילותם – אנחנו מתייחסים לנשים וגם לנושא הזה של איך מגדילים היקפי משרה כי בהחלט יש בזה פוטנציאל משמעותי של הגדלת ההשתכרות של אותם משקי בית.

גם אחוז אלה שהתייאשו מחיפוש עבודה הוא הרבה יותר גבוה.

נכון. אני אתייחס גם לזה. אגב, כאן אנחנו רואים שגם אחוז הגברים וגם הנשים במגזר הערבי גבוה מאשר במגזרים האחרים. אנחנו שמים את זה על השולחן. אנחנו מציגים לכם את מה שאנחנו מסתכלים עליו ואיך אנחנו מסתכלים על המורכבות של עולם העבודה והיכן משתני ההתערבות שלנו. אני חושבת שבמגזר הערבי נוכל להציג משתני התערבות, ואת מכירה את העשייה ואני יודעת שביקרת במרכזי ההכוון. אלה דברים שאנחנו שמים אותם על השולחן. אני חושבת שהשיפור שנראה יהיה הדרגתי. אנחנו בעצם בתחילתו של תהליך ואני בטוחה שגם הצורך שיש בשטח וגם הקשב והרצון של ממשלת ישראל לקדם את הנושאים האלה יביא לשינוי בהמשך.

כאשר אנחנו מסתכלים על ארגז הכלים הממשלתי לשילוב אוכלוסיות במעגל התעסוקה, אנחנו מפעילים מספר רחב של כלים.

אנחנו מפעילים באוכלוסיות היעד רשת שלמה של מרכזי הכוון תעסוקתיים. אנחנו מפעילים בחלק מהמקומות הכוונה להשכלה גבוהה או בעצם עבודה ביחד עם האקדמיה, היכן שאנחנו נמצאים בקשר, כדי שאנשים ילכו וילמדו את המקצועות לא סתם באקדמיה אלא באמת ילמדו מקצועות שאחר כך יש להם אופק קידום ואופק תעסוקה.

נושאים של יזמות עסקית שאנחנו רואים אותם כחלק, כמו העסקה עצמית. גם אם אתה לא שכיר ועדיין יש לך עסק ואתה משתכר, מבחינתנו זה נחשב בהקשר הזה כחלק מהשינוי שאנחנו רוצים לעשות בעולם התעסוקה.

כל הנושא של אכיפת חוקי עבודה, אני אתייחס לזה בהמשך.

על ההיי-טק כבר דיברנו.

גם בנושא התשתיתי, גם בהיבט של מסגרות לגיל הרך וגם בנושא של הכשרות מקצועיות שמאפשרות גם להורים לצאת לעבוד וגם שדרוג של ההון האנושי, נושא בו אנחנו שמים דגש ואני אציג את זה כאן.

תמיכה במעסיקים במגוון כלים ובראש ובראשונה במסלול תעסוקה שממש נותן סבסוד שכר מסיבי למקומות בהם יש לנו יעדים לפרוץ דרך.

בנושא האכיפה נגד העסקה פוגענית. במה זה מתבטא?

את רוצה שאתייחס לזה עכשיו או עוד מעט נגיע לזה?

בסדר. תגיעי לזה.

קצת נתונים מבחינת מעונות היום. אני יודעת שהחלק השני של הדיון אמור להיות בנושא הזה ולכן אתייחס בקצרה. קצת נתוני מקרו.

מעונות היום. התפקיד של האגף הוא לסייע לאימהות בשוק העבודה, להורים צעירים בכלל, אבל אין ספק שחלוקת הנטל היום במדינת ישראל של עבודה וגידול ילדים לא מתחלקת בכל המקומות שווה בשווה ובהחלט אנחנו תומכים באימהות בשוק העבודה על ידי כך שיש לנו היצע של מעונות יום שהם גם מפוקחים וגם מסובסדים ואנחנו פועלים להרחיב אותם - על זה אנחנו נרחיב את הדיבור בחלק השני של הדיון – וגם באמצעות סבסוד מאוד מאוד משמעותי.

יש לנו היום סדר גודל של כ-1,800 מעונות יום וכ-3,700 משפחתונים במסגרתם יש למעלה ממאה אלף ילדים שנהנים מהמערכת המפוקחת והמסובסדת שאנחנו מפעילים. בנוסף אנחנו גם מחזיקים כ-2,400 צהרונים שזאת בעצם פעילות אחר הצהרים, לא במעונות שעובדים היום עד אחר הצהרים אלא בעיקר בגני הילדים, בעצם עד גיל תשע, בהם יש כ-25 אלף ילדים בהם אנחנו פועלים היום. חלק מהצהרונים עברו למשרד החינוך וזה באשכולות הלמ"ס הנמוכים אחד עד שלוש. אנחנו עדיין מפעילים מערך שמשרת כ-25 אלף ילדים באשכולות למ"ס ארבע עד שבע.

אנחנו פועלים היום להרחבת ההיצע – ולזה אני אתייחס בהמשך הדיון יותר בהרחבה – ומבחינת סבסוד אנחנו מדברים היום על תקציב שיעמוד בשנת תשע"ו על סדר גודל של כמיליארד שקלים שמופנה לסבסוד של כמאה אלף ילדים ועוד כ-86 מיליון שקלים בצהרונים עם כ-25 אלף ילדים. הסבסוד הממוצע הוא סדר גודל של כאלף שקלים לחודש. זה נע מסדר גודל של מספר מאות בודדים של שקלים עד למעלה מ-1,500-1,600 שקלים בחודש. כלומר, זה בהחלט סבסוד מאוד משמעותי שאנחנו נותנים להורים כאשר היכולת להיכנס למעון, בעיקר במקומות בהם יש ועדות קבלה, הולכת קודם כל על סמך נתוני התעסוקה של האימא ואחר כך המבחנים הם מבחני השתכרות כדי שנוכל באמת לתת את גובה הסבסוד הנכון.

יש לכם סטטיסטיקה ברורה כמה ילדים מסובסדים באוכלוסייה הערבית?

יש לנו. אני לא חושבת שהבאנו את זה לכאן. נוכל להשלים את החלק הזה.

אני יודעת שהאחוז היה מאוד נמוך יחסית למספר הילדים או אחוז הילדים באוכלוסייה.

זה נכון. אנחנו יודעים לבוא ולומר שבעיקרון הרבה מהילדים במגזר הערבי – אבל נתונים מדויקים אני אדאג שישלימו לוועדה ונעביר לכם – היו יותר ילדי רווחה מאשר ילדי תעסוקה. אנחנו נמצאים היום בדגש להרחיב את מספר מעונות היום וגם עשינו הקלות בתוך מבחני התמיכה שלנו, כך שבעצם במגזר הערבי, בניגוד ליתר המגזרים, אישה ערבייה שבעצם עובדת 24 שעות ומעלה, לא נחשבת אצלנו כעובדת משרה חלקית אלא כעובדת משרה מלאה ואז היא מקבלת גם קדימות בקבלה וגם סבסוד יותר גבוה. זה נמצא בתוקף בסדר גודל של שלוש שנים.

גם כאן אני חייבת לומר שאנחנו עובדים במקביל. מצד אחד אנחנו מנסים לתת דגש על הרחבת היצע מעונות היום בכלל ובמגזר הערבי בפרט, ובמקביל על כל הפעולות שאנחנו עושים בתוך המגזר הערבי כדי בעצם להרחיב את היציאה למעגל העבודה מתוך שאיפה שהדבר הזה ימצא ביטוי אחר כך גם בנתוני מעונות היום. אם נשים במגזר הערבי לא עבדו, אני מניחה שהצרכים שלהן במעונות היום כאישה עובדת ולא כילדים בסיכון, הם יותר נמוכים. מצד שני יש כאן ביצה ותרנגולת ואנחנו לא מחכים שקודם האישה תצא לעבוד אלא אנחנו עובדים במקביל. אנחנו נותנים דגש - ואני אציג את זה בהמשך הדיון – על הרחבת היצע מעונות היום במגזר הערבי ולצד זה דגש מאוד גדול על שילוב נשים בשוק העבודה בפרט מהמגזר הערבי. אני לא יודעת להגיד תוך כמה זמן אבל אנחנו נראה את השינוי גם בהיבט הזה. אנחנו רואים את העלייה בשיעור התעסוקה של הנשים הערביות וזאת עלייה הדרגתית. אני חושבת שכאן כממשלה יש לנו אתגר מאוד גדול מול היעד אבל ככל שנצליח שם יותר ונצליח גם להגדיל את ההיצע, הדברים יתחברו. אם כן, זה בהחלט תהליך והוא ארוך.

את הנתונים האלה נציג בהמשך עת נקיים את הדיון היותר מפורט על מעונות היום.

נעבור לנושא ההכשרות המקצועיות. קצת נתונים על הכשרת מקצועיות. אנחנו מפעילים מערך שלם של הכשרות מקצועיות. יש לנו שלושה ראשים שאני אציג בהמשך. יש גם נוער, גם מבוגרים ויש גם הנדסאים וטכנאים. כאן אני רוצה להציג לכם את הנושא של שוברים להכשרה מקצועית ואת ההכשרות המקצועיות המסובסדות.

כאן אנחנו מדברים רק על מבוגרים ולא על נוער ולא הנדסאים וטכנאים, שאלה יותר לימודים גבוהים. אנחנו מדברים על הכשרות שבדרך כלל הן עד שנה לרכישת מקצוע. אתם יכולים לראות במערכת המסובסדת - בין אם זה בקורסים מתוקצבים, בהכשרות יום, ובין אם זה בשוברים וכאן אנחנו נותנים שובר לפרט שהולך ללמוד בצורה מאוד מאוד גמישה במגוון רחב של מקצועות ובמגוון רחב של מוסדות - את החלוקה המגדרית.

בהכשרה המקצועית הכללית המסובסדת אנחנו רואים כמעט שישים אחוזים, 57.5 אחוזים, של גברים לעומת הדלתה שהיא של הנשים. בשוברים אנחנו רואים תמונת מצב שונה עם קצת יותר נשים, כמעט 63 אחוזים של הנשים מתוך השוברים, והיתרה היא של הגברים. אני חייבת לומר שחלק ממה שאנחנו עושים זה באמת לשים דגש מאוד מאוד גדול על שוברים במגזר הערבי, בפרט לנשים, ואני חושבת שזה נותן את ביטויו גם כאן כי זאת בהחלט אחת מאוכלוסיות היעד והדגש שלנו על יכולת ליצור הון אנושי מיומן ולתת כלים. באמת הנושא של שוברים ניתן בצורה מאוד מאוד רחבה, במגוון רחב של מקצועות, בגמישות מאוד גדולה של הגופים המפנים.

לפני שאת ממשיכה, ל-ולריה הייתה שאלה.

כן. אני מרכז אדווה. אנחנו רואים כאן פילוח של משתתפים. רציתי לדעת האם אתם גם מציגים לנו גם את הפילוח של התקציב.

זה התקציב. לא משתתפים. זה הפילוח התקציבי ודווקא לא של מספר המשתתפים.

לא של המשתתפים.

לא. זה כסף. זה ממש תקציב.

יש בדיקה של כל משתתף וכל יחידה מקבלת וכל שובר שווה אותו הדבר?

לא. כל שובר לא שווה אותו הדבר. הגובה של השובר הוא פונקציה של מספר משתנים. כלומר, ההשתתפות שלנו בסבסוד. קודם כל יש תקרה והיא תלויה בעלות הקורס. אנחנו נותנים עד גובה של 9,000 שקלים וזה שיעור מסוים מתוך עלות הקורס. ככל שמישהו הולך ללמוד קורס יותר יקר, מן הסתם הוא יכול למצות את העלות יותר גבוה. אני מניחה שאנשים לא הולכים לשלם סתם יקר אלא הם הולכים ללמוד משהו שהם חושבים שבסופו של יום מתאים להם ויכול לשרת אותם במציאת עבודה.

לא בהכרח. אחר כך אני אעיר על זה.

תכף נגיע לזה וגם כאן אני אגיד לכם מה אנחנו עושים. זה איזשהו תהליך שאנחנו עוברים. שובר ההכשרה המקצועית בעצם ניתן על ידי גופים מפנים. הגופים המפנים אמורים לעשות תהליך הכוונה וייעוץ לאותם משתתפים. כלומר, זה לא שאתה סתם מקבל כסף. אנחנו נכנסים עכשיו לבדיקה כי אחרי שנתיים באמת התקציב הלך וגדל ואנחנו רוצים לראות מה עושים גופי השטח שלנו באמצעותם אנחנו מסבסדים את השוברים. אני מניחה שיש שונות ויש גופים שעושים יותר הכוונה ויש גופים שעושים פחות הכוונה וזה בהחלט משהו שאנחנו רוצים לתת עליו את הדעת. בסופו של יום צריך להיות כאן איזשהו מצ'ינג בין ההכוונה של אותו גוף לבחירה של הפרט.

תכף תראו בחלוקה. גם כאן יש לנו איזשהו פוטנציאל של התערבות בהיבט הנשי כי באופן כללי – ואני אראה לכם את זה – נשים הולכות ללמוד מקצועות יותר רכים. בדרך כלל המקצועות היותר רכים והפחות טכנולוגיים הם מקצועות יותר זולים ויכול להיות כאן שינוי בהיבט. אבל אז זה אומר שאולי אם יש לנו תקציב יותר גבוה, גם יותר נשים נהנות ממנו. צריך להסתכל גם על זה.

נעבור לשקף הבא כדי שתוכלו לראות היכן אנחנו נמצאים בקורסים מתוקצבים ובקורסים לא מתוקצבים מבחינת הפילוח המגדרי. כאן אתם רואים איזושהי חלוקה בקורסים. אתם יכולים לראות שהרבה מהנשים – וזה מתייחס רק לנשים – הולכות ללמוד מקצועות של יותר מינהל וטיפוח החן. אנחנו רואים את זה כמגמה גם בשוברים ואנחנו רואים את זה גם במגמה של הקורסים המתוקצבים.

אבל זה חלק ממה שרציתי לדבר עליו. אני ביקרתי בשני מרכזי הכוון ושם שמעתי את אנשי המקצוע עצמם שאמרו שההיצע של ההכשרות המקצועיות שאפשר לרכוש לנשים ערביות הוא מאוד נמוך כך שהרוב הולך לטיפוח חן ולאחר מכן או למזכירות או למזכירות רפואית או לכל מיני נושאים שממילא השטח רווי בהם. הייתה הערה מאוד ברורה לפיה חייבים ליזום הכשרות מקצועיות שמוכרות כי התנאי הוא שהמשרד יכיר בהכשרה הזאת כדי שיוכל לממן אותה. ההיצע של ההכשרות שאתם כן מכירים בהן הוא מאוד מוגבל כך שבעצם נשים מכוונות ומוסללות לסוג ההכשרה הזה ולא בגלל שהן רוצות. אפילו אם הן רוצות, בסופו של דבר אלה מקצועות שכבר אי אפשר למצוא תעסוקה בהם.

אני אתייחס. קודם כל אני רוצה להפריד בין קורסים ממומנים שתכף אני אתייחס אליהם לבין שוברים. תקציב השוברים בשנים האחרונות גדל בצורה מאוד מאוד משמעותית וכאן דווקא אין היצע מצומצם. ההוראה שלנו היא הוראה מאוד מאוד גמישה. כל קורס של איזשהו משרד ממשלתי, לא רק משרד הכלכלה מכיר בו, כולל אפילו קורסים של פיקדונות של חיילים משוחררים, באמת מגוון מאוד מאוד רחב, אנחנו מכירים בו לצורך הפעלת השובר. כלומר, יש כאן היצע מאוד רחב כאשר כל גורם ממשלתי יכיר באיזשהו קורס, מקובל גם עלינו. אנחנו ממש לא לקחנו כאן בלעדיות על התהליך אלא פתחנו את זה.

גם היצע הקורסים שאנחנו מכירים בהם הוא לא היצע מוגבל כי השוברים בעצם מאפשרים לכולם ללכת, כולל למגזר העסקי. יש היום במגזר העסקי אנשים שמממנים מכספם כשלושים אלף הכשרות בשנה. כלומר, יש כאן סדר גודל מאוד מאוד רחב ושוק שיש בו היצע מאוד גדול שהרבה ממנו – כשאני אומרת עסקי, אלה קורסים שאנחנו כמשרד לא מממנים אותו אבל בהחלט מפקחים עליו, בוחנים ונותנים את התעודות שלנו בסופו. לא ידוע לי על כך שיש בעיה של מגוון. אנחנו נעשה בדיקה.

זה מה שנאמר על ידי אנשי המקצוע בשטח.

אני אלמד את הסוגיה הזאת כדי שגם נוכל להידבר אתך ולהבין בדיוק היכן הבעיה.

אם אפשר ללמוד אותה בפזורה הגיאוגרפית של הקורסים האלה.

נכון.

יכול להיות שהם מרוכזים במרכז ודווקא הם לא מגיעים יותר צפונה ודרומה.

נכון. לכן אני אומרת שיש כאן שני פרמטרים נוספים כאשר האחד הוא תקציב של הכשרות ממומנות על ידי המשרד לא בשוברים אלא בכלים האחרים, בעצם קורסי יום, וכאן לאורך השנים הייתה באמת ירידה מאוד משמעותית בתקציבי ההכשרה. אני מאוד מקווה, גם בהידברות עם משרד האוצר ובהידברות עם המעסיקים והתעשיינים, וחושבת – נדע תוך כמה חודשים – שכן נוכל להראות שנת מפנה בה יש יותר משאבים. אנחנו עשינו עכשיו איזשהו גיבוש של תכנית עבודה עם מגוון רחב של מעסיקים כדי להבין באמת את הצרכים של המעסיקים ושלא סתם נכשיר מה שיודעים להכשיר אלא באמת את פוטנציאל מקומות העבודה. אני מניחה שבחודשים הקרובים, לקראת 2016, אנחנו נסיים את העבודה עם משרד האוצר ועם המעסיקים הרלוונטיים כדי לצאת בתכנית. שוב, זה לא יחזיר עדיין את תקציבי ההכשרות למה היו פעם, אבל זה בהחלט יאפשר שינוי כיוון ואני מניחה שאם אנחנו נצליח לעשות שינוי כיוון, בחודשים שלאחר מכן נוכל להראות ייתכנות ולהראות הכשרות רלוונטיות לשוק העבודה ואז נוכל גם לעשות הידברות אחרת גם בהיבט התקציבי. אנחנו כבר נמצאים בדיון הזה עם משרד האוצר ואני חושבת שגם במשרד האוצר יש היום אוזן קשבת לנושאים האלה כי הם מבינים את החשיבות של הון אנושי מיומן ושל הכישורים הנדרשים.

כאן יכול להיות שגם בהיצע של קורסים במימון לאורך השנים, יכול להיות שבאמת המגוון היה יותר נמוך מתוקף מה שאמרתי קודם. אני כן מקבלת את מה שאת אומרת ואת זה אנחנו בהחלט נבדוק. אני חושבת שיכול להיות שיש שונות גיאוגרפית. אנחנו יודעים למשל שבדרום יש פחות היצע של קורסים בכלל ולא רק במגזר הערבי ויכול להיות שכך גם בפריפריה בצפון. על זה אנחנו נעשה איזושהי עבודה כדי לבדוק. זה חורג מהדיון של תקציב מגדרי אבל זה בהחלט נושא שהוא מאוד מאוד מעניין אותנו ונמצא בליבת העשייה שלנו. אם תרצו עדכון על כך, בין אם במסגרת של הוועדה או בשיח אחר בינינו, אנחנו נשמח. אנחנו בהחלט נסתכל גם על זה.

לצורך התקציב המגדרי, מה שאת רואה, גם אם אנחנו לא מנתחים למרות שבהחלט ננתח, נלמד ונראה מה אפשר לעשות, אנחנו בהחלט רואים את מה שגם את אמרת וגם אנחנו מציגים כאן. בהחלט הנשים, בקורסים המתוקצבים, הן הולכות למקצועות של מינהל, טיפוח החן וכיוצא בזה. בהחלט רואים את זה בצורה מאוד מאוד בולטת. בקורסים הלא מתוקצבים אנחנו רואים מגוון רחב יותר ועדיין אני חושבת שאם נסתכל שם, אנחנו לא נראה מסה קריטית מאוד גדולה של מקצועות טכנולוגיים. אנחנו כן נראה יותר מחשבים וכן נראה יותר חשמל ואלקטרוניקה ועדיין אנחנו רואים תמונת מצב לפיה יש אולי יותר מגוון אבל עדיין מקצועות שהם פחות טכנולוגיים. זה בהחלט משהו שמעניין אותנו לראות איך עושים הכוון נכון, איך מתגברים גם על החסמים או בקרב המעסיקים או בקרב אותן נשים שבוחרות ללמוד מקצועות מהתחומים האלה. יש הרבה סוגיות של עבודה שהן גם מקצועיות יותר על הצד של המעסיקים בביקוש אבל גם על הצד של לעבוד עם אוכלוסיית היעד על מה מעניין, מה נכון לעשות ואיך לכוון נכון למקצועות שבסוף יש בהם השתכרות יותר גבוהה ועם פוטנציאל להעסקה יותר מהותי וקידום.

אני חושבת שכדאי מאוד לקחת יוזמה וליזום הכשרות שכן צריך אותן בשוק. כלומר, משרד הכלכלה לא יחכה לראות מה מוצע בשוק אלא ממש ייקח יוזמה ויתחיל בכל מיני שיתופי פעולה שיכולים להיות בעולם ההיי-טק או בפרה-רפואי, שם יש צורך בכל מיני מקצועות. אני חושבת שהגיע הזמן דווקא להיות פרו אקטיביים בנושא הזה ולכוון. יש לי כמה רעיונות שאני יכולה לתת.

אם אפשר לחזק את דבריך. יש לי חברה שבדיוק הייתה מובטלת והיא רצתה לעשות קורס מערכות מידע והיא עשתה קורס מערכות מידע אותו הציעו לה בלשכת התעסוקה אבל אמרו לה שחייבים להירשם כי בשנה שעברה היו עשרים קורסים כאלה ועכשיו נפתח רק קורס אחד כזה. זאת דוגמה קלאסית לבחורה שכן מתגברת על החסמים והולכת ללמוד מערכות מידע. אגב, היא כבר מצאה עבודה בתחום. אני מחזקת מאוד את ידייך עאידה על זה שצריך לנקוט יותר יוזמה לחשוב על יותר קורסים כאלה.

שאלה ואולי הערה שאולי מתקשרת לדיון בהמשך לגבי צוותים למעונות יום. יש חוסר ענק בצוותים מוכשרים למעונות יום ואין מספיק קורסים ממומנים. האם מה שאמרת שתוך מספר חודשים תתבהר התמונה ישפיע גם על הקורסים האלה?

מה שאמרתי על ההכשרות המקצועיות הכלליות לא נגע לנושא הזה. בנושא הזה אני אשמח להרחיב עת נגיע לנושא של מעונות היום. אז אדבר על הרחבת היצע ועל הנושא הזה ממנו לא נתעלם.

לגבי ההיבט של ההכשרות ועל הפרו אקטיביות וההכוונה, אני רוצה להגיד שאנחנו שם. אני כן חייבת להגיד שהנושא הוא לא כל כך פשוט. יש כאן מורכבות גם בביצוע, גם באמת לדעת מה נכון ואיך נכון, אבל כפי שאמרתי קודם, גם בתכנית העבודה שלנו אנחנו יושבים היום עם המעסיקים, עם המגזר העסקי, ומנסים לכוון את ההכשרות שאנחנו פותחים לצרכים של המשק. כן ברור שלמשל בתחומים של ההיי-טק – ואני אולי ארחיב על זה בהמשך – עשינו מהלך נניח בתחומים של גברים ערבים כדי לנסות לפתוח איזושהי הוראה כי ראינו שהנתונים מאוד מאוד נמוכים. בהיי-טק – ואני אציג את זה בהמשך – אנחנו עושים פעולה ממוקדת בתחום של ההיי-טק במגזר הערבי עם זכיינים ועם תקציב שכבר נמצא. כאמור, אני אציג את זה בהמשך. אנחנו בהחלט חושבים שחייבים להיות פרו אקטיביים.

אני לא יודעת להתייחס למה שאמרת שאמרו שאין קורסים כי לפחות בהיבט של השוברים שאני מניחה שזה הגיע משם, התקציב של השוברים הולך להכפיל את עצמו. אם התחלנו לפני שלוש-ארבע שנים עם שלושה או ארבעה מיליון שקלים, עברנו ל-15 שקלים והשנה היו עשרים מיליון שקלים ואפילו יותר כי עשינו גם איגומים. התקציב המקורי היה עשרים מיליון שקלים ועשינו עוד איגומים פנימיים. בשנה הבאה התקציב של השוברים לבד יעמוד על שלושים מיליון שקלים.

את יודעת להגיד לי מיצוי? כמה השתמשו בהם?

לא בשלוף אלא לפי הזיכרון. אם תרצי נתונים מדויקים, נחזור אליך. אני חושבת שזה היה סדר גודל של 88 או תשעים אחוזים. בין 85 לתשעים אחוזים. אם תרצי מספר מדויק, אני אחזור אליך. זה סדר הגודל שזכור לי מבדיקה שעשינו בעבר.

אני חושבת שהתמונה הזאת שווה.

אני מסכימה. לכן אנחנו מציגים או תה.

כל פעם שפתחתי את הפה ואמרתי שאנחנו לא צריכות עוד בונות ציפורניים באוכלוסייה הערבית, במשרד הכלכלה כעסו על כך. אני חושבת שמה שאנחנו רואים לפנינו זה מחייב דיון מעמיק על המדיניות של ההכשרות המקצועיות של משרד הכלכלה או כאלה שמכיר משרד הכלכלה או שמממן אותן ונקיטת אמצעים שהם ממש פרו אקטיביים. אי אפשר לקבל עוד הנצחת חלוקה מגדרית בצורה כזו. זה אומר להמשיך את הקו של מחסור בתעסוקה כי בעצם אנחנו מנציחים מצב קיים בו. כמה נשים שעוסקות בטיפוח חן אפשר לקלוט בתוך האוכלוסיות השונות במדינה? כמה עסקים קטנים הן יכולות לפתח? אם אנחנו לא נכוון למקצועות העתיד, אנחנו נישאר עם נשים מובטלות.

מאחר שאף אחד לא ביקש מאתנו מה להציג וזאת הייתה הבחירה שלנו לשים את השקף, אנחנו בהחלט מסכימים שגם אנחנו צריכים לבחון את הדבר הזה כדי לנסות ולשנות את התמונה לפחות של הצד הימני של הגרף שזה מתוקצב.

אני כן מפנה אתכם עוד פעם לקורסים הלא מתוקצבים שזה ממש אנשים במקצועות שאנחנו מפקחים עליהם ואנחנו לא מממנים אותם. כלומר, אנשים בעצם מממנים מכיסם או שהמעסיק מממן להם את ההכשרה. זה נכון, כמו שאמרתי קודם, שהתמונה היא יותר מגוונת ועדיין אם תצללו - ואני רואה שקצת קשה לראות ולכן אני אומר לכם – לירוק ברבע הימני, זה חינוך וטיפול, האדום זה עדיין מינהל, הארחה זה הכחול ואנחנו כן רואים את הכתום השמאלי שהוא חשמל ואלקטרוניקה. פרה רפואי זה הכחול-טורקיז. יש קצת יותר מגוון ועדיין גם כאשר נשים מממנות בעצמן את הקורסים, מה שנקרא קורסים העסקיים, עדיין החלוקה לא בדיוק עונה על מה שאת רצית. אני חושבת שיש כאן גם עבודה איך אנחנו נעשה את ההכוונה שלנו נכון וכנראה שהעבודה היא לא רק שם. כלומר, יש כאן עוד עבודה נוספת שצריך לעשות בטח מבחינת תפיסות והכוונה וכל אחת איך היא רואה את עצמה בעתיד. זה רק מראה שהאתגר שלנו יותר מורכב מאיזה קורסים אנחנו נפתח או לא נפתח או נכיר בהם.

תמונת מקרו על מערך ההכשרה המקצועית באופן כללי, גם על בתי ספר לנוער, גם על מכללות של הנדסאים וטכנאים וגם על הכשרה מתוקצבת. התחלנו בהכשרה מתוקצבת קודם לכן. תסתכלו על העוגה השמאלית ותראו שהיחס בין גברים ונשים הוא כפי שאנחנו רואים, 42 אחוזים ל-58 אחוזים. אני הולכת רגע לעוגה הימנית, לבתי הספר לנוער שבאחריות משרד הכלכלה, ואנחנו יכולים לראות שהיחס הוא שמונים אחוזים ועשרים אחוזים בין גברים לנשים במערכת החינוך המקצועית אצלנו. יש לנו כ-13 אלף תלמידים וזאת החלוקה שלהם. אנחנו כן נמצאים דווקא במגזר הערבי מכוח החלטת ממשלה בהקצאה של משאבים לפתוח חינוך מקצועי תחת משרד הכלכלה.

כשאת מדברת על חינוך מקצועי, את מדברת על בתי ספר כדוגמת אורט או רשת עמל?

גם. כשאת אומרת אורט ועמל, אני אגיד לך על מה אני מדברת.

או נעמ"ת.

אורט ועמל עובדים גם במשרד הכלכלה וגם במשרד החינוך. אם כן, התשובה היא כן. מה שאני מראה כאן זה רק את האחריות על בתי הספר של משרד הכלכלה. יש לנו רשתות שונות.

שהן רק שלכם במאה אחוזים.

רשתות שאנחנו מתקשרים אתן.

לכן היה לי חשוב לשאול אותך.

יש לנו במשרד הכלכלה כ-13 אלף תלמידים בכיתות ט' עד י"ב שלומדים במסגרות של חינוך מקצועי וזאת החלוקה המגדרית של הלומדים. אנחנו נמצאים בשנים האחרונות בדגש דווקא במגזר הערבי כדי להכניס יותר בנות מכוח החלטת ממשלה כחלק מהטיפול של הממשלה באוכלוסייה הערבית. כך באמת נפתח ב-2015 בית ספר לבנות במזרח ירושלים למשל.

אם היינו מנתחים שוב בבתי הספר המקצועיים איזה מקצועות לומדות הבנות, היינו מקבלות את אותה עוגה שקיבלנו לפני כן. לצערי.

אני אומרת שוב שגם אנחנו פתוחים - בשים לב לקשיים שהצפתי קודם גם על הבחירות של הפרטים בעצמם – גם לשינוי הזה בכל מה שנוגע למשרד הכלכלה. אני חושבת שיש לנו עניין למצות את הפוטנציאל של ההון האנושי. זה גם נכון ברמה הכלכלית המשקית וזה גם נכון מבחינת צמצום פערים לפרטים. זה בהחלט עונה על כל היעדים שאנחנו שמים לעצמנו ואנחנו בוודאי נשמח לכל מחשבה בנושא.

מכללות של הנדסאים וטכנאים, זה בעצם חינוך הכי גבוה שנמצא באחריות משרד הכלכלה. מדובר בלימודים של בין שנתיים לשלוש שנים. אנחנו יכולים לראות גם כאן שהיחס בין נשים לגברים בהיבטים האלה הוא שבעים-שלושים אחוזים.

אני מהמועצה האזורית נווה מדבר בנגב. אני מסתכל על תמונה מאוד צבעונית ומאוד יפה, אבל במציאות התמונה לגבי הנשים באוכלוסייה הבדואית בנגב היא שחורה. בישוב בו עם 6,000 תושבים, יש 8-10 נשים עובדות. אני מדבר על הישובים של מועצה אזורית נווה מדבר. יש 45 אלף תושבים במועצה ואני לא ראיתי אף מעון יום דבר שמאוד נחוץ כדי שהבנות האלה יצאו לעבודה.

יש גוף שעובד כמה שנים במקום ואני לא מרגיש באיזושהי פעילות, בעיקר בכפרים הלא מוכרים שם האוכלוסייה מאוד חלשה. אני מנצל את ההזדמנות להזמין את כל הוועדה לבקר במקום.

אני רוצה לשמוע על זה ואני חושבת שיש לך מה להגיד, אבל בוא נסיים את המצגת ואז נוכל להתייחס באופן כללי לכלל הנושאים בהם גם מעונות יום.

אולי גברת מיכל צוק נאיץ קצת את הקצב. גם אני אנסה להתאפק ולא לשאול שאלות כדי שנסיים את המצגת.

קצת על אוכלוסיות ייחודיות. כאן עלתה השאלה בפתיחת הדיון ואמרנו שאנחנו נגיע לגרף היעדים וההתקדמות לאורך השנים. אפשר לראות כאשר אנחנו מסתכלים על שיעור התעסוקה לאורך השנים לפי יעדי הממשלה. יעדי הממשלה לשנת 2020 נמצאים בקווים המאוזנים השחורים. אם קודם אמרתי בעל פה, עכשיו אתם יכולים לראות בצד ימין איפה אנחנו נמצאים היום ביחס ליעדי הממשלה. אנחנו ממש כמעט משיגים את יעדי הממשלה לשנת 2020. גם כאשר אנחנו מסתכלים על הקבוצות הנבחרות, על המגזר הערבי והמגזר החרדי, גם בחלוקה המגדרית, יש לנו יעדים מגדריים. כלומר, יש לנו יעדים גם לקבוצות אוכלוסייה וגם היעדים שלנו מפולחים לפי נשים ערביות, לפי גברים חרדים, נשים חרדיות וגברים ערבים, ואתם יכולים לראות שמצד אחד חלה התקדמות בכל אחת מקבוצות האוכלוסייה האלה לאורך השנים. בעצם הנתונים של 2008 הם הנתונים עליהם התבססה הממשלה עת קבעה את יעדי התעסוקה ב-2010. מצד שני אפשר לראות כמה דברים מעניינים. אם אנחנו מסתכלים גם על נשים ערביות וגם על גברים ערבים, אנחנו יכולים לראות עדיין שביחס ליעדי הממשלה יש לנו אתגרים מאוד משמעותיים מבחינת שיעורי התעסוקה לשנים הקרובות ואנחנו צריכים לעשות מאמץ מאוד גדול כדי להכניס את אותן אוכלוסיות לשוק העבודה בהלימה ליעדי הממשלה. לעומת זאת, לגבי נשים חרדיות – וציינתי את זה קודם – אנחנו רואים שכבר היום אנחנו נמצאים בשיעור תעסוקה שהוא גבוה ביחס ליעד הממשלתי שנקבע לשנת 2020.

כמו שאמרתי, אנחנו לא מסתכלים רק על שיעור תעסוקה אלא מסתכלים קצת יותר. בנשים החרדיות אמנם עמדנו ביעד הזה אבל עדיין מאוד מעניין אותנו להסתכל על שני דברים: על מיצוי פוטנציאל הון אנושי ובו אנחנו מתמקדים ומפתחים כבר היום תכניות לשני נושאים, גם להגדלת היקפי משרה שדנו בזה ארוכות קודם וגם באמת לקידום ולמיצוי פוטנציאל הון אנושי. כלומר, לעשות הכוונה נכונה למקצועות הנכונים.

אם את יכולה להרחיב כאן מעט כי נראה שמצד אחד זה מעולה שיש את מרכזי התעסוקה ומצד שני זה קצת נראה לי כמו גטו.

עוד שנייה אנחנו נציג לכם מה אנחנו עושים ואז אני מבטיחה להתייחס לזה.

אני הייתי מוסיפה עוד משהו שאתם צריכים לקחת אותו בחשבון כאשר אתם מקדמים ואלה תנאי תעסוקה. נשים חרדיות עברו כבר את האחוז שקבע משרד הכלכלה או קבעה המדינה אבל הן מועסקות בתנאים מאוד קשים ומחפירים, עם שכר נמוך ועם תנאי תעסוקה במקום העבודה.

גם מוביליות נמוכה.

מוביליות נמוכה. אנחנו אומרות את זה כי גם אתם אחראים על האכיפה. לכן כדאי גם להזכיר מה עושים כי אנחנו לא רוצות שנשים ייכנסו לשוק העבודה ויהיו מנוצלות ומוחזקות בתנאים לא מקובלים.

אין ספק. בהמשך אני אראה לכם את הפעולות שאנחנו נוקטים בהיבט הזה.

לגבי מגזר המיעוטים. תמונה כללית איך אנחנו עובדים עם האוכלוסיות עם השונות הנדרשת אבל כתפיסה גם לגבי המגזרים הנוספים אתם אנחנו עובדים. אנחנו בעצם עומדים על שלוש רגליים. האחת, השקעה בתשתיות במרכזי הכוון תעסוקתיים שמהווים נקודה אחת למתן שירות שגם מאפשר לעשות ריצ'ינג אאוט לאוכלוסייה, להביא אותה ולתת לה את כל הכלים שהיא צריכה בין אם אלה כלים רכים, בין אם אלה הכשרות מקצועיות וכיוצא בזה, כולל עבודה קהילתית כדי לתמוך בתהליכים של אותם אנשים עובדים. בין אם זה דגש על ההון האנושי, בין אם הוא מתבצע על ידי התשתיות ובתוך התשתיות, בין אם זה, כמו שאמרנו קודם, הכשרות מקצועיות כלליות. ועבודה עם המעסיקים שהיא גם נעשית ברמת התשתית באותם מרכזי הכוון וגם ברמת המקרו, בתמיכה שאנחנו נותנים מול המעסיקים וכלים אחרים של משרד הכלכלה באופן כללי.

תני דוגמה מה אתם עושים כדי לעודד מעסיקים להעסיק.

למשל, אנחנו נותנים למעסיקים סל שלם של כלים. קודם כל, מרכזי ההכוון עוזרים להם במציאת האנשים. אנחנו נותנים שירות חינם, שירות שבשוק הפרטי קונים אותו בכסף מלא, ואומרים לו, בוא ותגיד לנו את מי אתה צריך, מי האנשים בהם אתה מעוניין ומה הפרופיל שלהם. אנחנו מסייעים לגייס כשירות חינם ושירות ברמה מאוד גבוהה.

הדבר השני. אנחנו בעצם יכולים לממן למעסיק הכשרות אצלו, אם הוא צריך להכשיר את העובדים אצלו, או ב-OGP או בדרך של כיתה במפעל. יש לנו גם מסלולים שמתמרצים מעסיקים ומסבסדים שכר לתקופה מסוימת לאוכלוסיות יעד לפי כללים מסוימים אבל בעצם מאפשרים לנו בתחילת ההעסקה, אז הוא פחות מכיר את העובד - - -

אפשר לדעת איזה אוכלוסיות למשל עכשיו מסובסדות בתעסוקה?

כן. אנחנו מדברים על האוכלוסייה הערבית, בפרט נשים, על גברים חרדים בפרט.

אבל באיזה מסלולים?

יש קול קורא. יש הקצאה שמפורסמת.

למעסיקים.

לכל המשק, למעסיקים, לבוא ולהגיד שאם הם מגדילים עכשיו את היקף ההעסקה שלו והוא קולט אנשים לפי הכללים מתוך אוכלוסיית היעד, אנחנו בתנאי שכר מסוימים ולתקופה - - -

מתי זה התחיל?

זה כבר מספר שנים מלווה את העשייה שלנו בתחומים האלה.

מה התקציב שמוקצה לעניין הזה ואיך החלוקה? כמה מעסיקים נכללים?

והאם יש דלת מסתובבת?

אתם רוצים שנראה את הנתונים לגבי כל אוכלוסייה?

את יכולה עכשיו לתת את הנתונים?

כן.

בעניין הדלת המסתובבת, גם הקפיצה במספר הנשים המועסקות, עת הסתובבתי במרכזי ההכוון המקצועיים, אני מבינה שבעצם התעסוקה החלה לפני פחות משנה או שנה והם כבר יכולים לשבץ. אפילו אם יש קפיצה באחוז המועסקות, זה עדיין לא עבר את השנה או שנה ומשהו. כך שאי אפשר לדבר על התמדה ועל קליטה אמיתית בשוק העבודה.

מצד שני אני אגיד לכיוון השני, יש חשיבות מאוד גדולה למודלים. אני חושבת שזאת החשיבות הגדולה של התכניות האלה והיא לנסות להתגבר על החסמים הראשונים של המעסיקים בזה שהם בכלל לא יכולים לדמיין את זה וגם בסופו של דבר כמו שאנחנו יודעים על נשים בפוליטיקה, ככל שיש יותר נשים בפנים, אחרות מצליחות לדמיין את עצמן במקום הזה כך שככל שאנשים רואים יותר מהנדס תוכנה ערבי, יוכלו לדמיין אותם שם.

אני מסכימה אתך. לא אמרתי את זה כביקורת אלא אמרתי זאת כעובדה ויותר כדי שנדע היכן אנחנו עומדים.

קצת על הנושאים של מגזר המיעוטים. אם אמרנו שיש לנו משולש, במסגרת התשתיות שמטפלות בפרט, אנחנו פרוסים היום ברשת של 21 מרכזי הכוון במגזר הערבי שמשרתים למעלה משישים ישובים, חלקם משרתים עיר מסוימת, חלקם משרתים אזור. מבחינת זרם המשתתפים החדשים שנכנסים אליהם, אנחנו יכולים לראות בנתונים שיש לנו על השנים של הפעילות האחרונה שבעצם מדובר על כשישים אחוזי נשים, כולל גם שיעור השמות מאוד גבוה של שישים אחוזים של הנשים. מה שאנחנו מנסים לעשות במרכזים האלה זה להתמקד בחסמים העיקריים של קהל הלקוחות. לגבי נשים, וזה עלה כאן קודם, יש מצד אחד חסמים שמאפיינים את כל המגזר הערבי ומצד שני גם בתוך המגזר הערבי יש מאפיינים רלוונטיים לנשים. מה שעושים המרכזים האלה, הם מנסים באמת לעשות את הריצ'ינג אאוט ואת השגת היעד, להביא כל אחד ולטפל במכלול החסמים שלו, בין אם אלה חסמים של עברית תעסוקתית, כישורי מחשב, איך מתראיינים בכישורים יותר רכים, בין אם זה בהכשרות המקצועיות שלא תמיד היו רלוונטיות או קיימות בכלל ולעשות את הקידום הזה, ובין אם זה באמת למצוא את המעסיק הנכון וללוות את אותם אנשים גם אצל המעסיק.

כמובן שיש לנו כאן – וזה עלה – בעיקר במגזר הערבי קושי נוסף וזה העניין של הפריפריה כי ברור שהמגזר הערבי ברובו לא נמצא במרכז הארץ אלא בפריפריה ורובו הגדול מרוכז בצפון. זה קושי שאנחנו בהחלט מודעים לו אבל גם כאן, במסגרת התכניות הממשלתיות, יש עכשיו נניח עשייה מאוד גדולה בניסיון לעשות בתוך המגזר הערבי אזורי תעשייה שסמוכים לערים הערביות. יש כאן תהליך שאני מניחה, כפי שאמרתי קודם, שזה תהליך הדרגתי שנראה את הפירות שלו לא מידית אבל בטווח, אני מקווה, הבינוני. בהחלט מנסים לעשות את המאמץ.

גם יזמות עסקית, כפי שציינתי קודם, אנחנו נותנים עליה את הדעת מבחינת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. יש עשרה מוקדי שטח שהם ייעודיים לאוכלוסיית המיעוטים בתוכם יש גם עידוד ודגש על יזמות נשית. בעצם יש כ-1,300 נשים שהשתתפו בקבוצות של מה שנקרא יוזמים עסק במטרה לתת לנשים את הכלים ליזום עסק. כלומר, אנחנו לא מכוונים רק לנשים שיהיו שכירות אלא גם לנשים, מי שמתאימה ויכולה, ביזמות.

למה את קוראת מוקד שטח?

הסוכנות לעסקים קטנים, במכרז, הפעילות שלה שהיא בעצם הפעילות של משרד הכלכלה, מתבצעת על ידי גופי שטח, גורמי מעו"ף אם את מכירה, שבעצם זכו אצלנו במכרז. הם זכיינים שלנו ועובדים בסטנדרט השירות שנקבע. אלה גופים שמביאים את הידע בליווי עסקים קטנים ובייעוץ עסקי. אלה הגופים אתם אנחנו עובדים. אלה מוקדי השטח שציינתי.

אני מבקשת לא להתרחב יותר מדי למרות שגם אני שמתי לב עד כמה אני נמשכת להיכנס לפרטי פרטים בתכנית. בסופו של דבר אנחנו נרצה היום להתמקד בנושא של ניתוח מגדרי לתקציב. בינתיים כל הפעילות המבורכת הזאת, למרות שיש לי אולי פה ושם הערה אבל הפעילות מבורכת, היא לא רק של משרד הכלכלה אלא היא שיתופי פעולה והיא לא לוקחת את הנתח הגדול מהמשרד. כלומר, אני הייתי רוצה לראות את הפילוח המגדרי.

זה הכול תקציבים של המשרד.

של המשרד ושל הרשות לפיתוח כלכלי, עד כמה שידוע לי, ושל קרן רש"י.

לא.

ב"יוזמים עסק", יש פרטים משותפים שלנו עם הסוכנות לעסקים קטנים.

לא הכול תקציב של משרד הכלכלה.

ניקח כדוגמה את מרכזי ההכוון. אנחנו היום פרוסים ב-21 מרכזי הכוון בהתקשרות רב שנתית – היא הייתה ברובה חמש שנתית ונגזרת מהחלטות ממשלה שונות – וזה לא תקציב של הרשות אלא זה תקציב שאנחנו ביחד עם הרשות ומשרדי הממשלה אישרנו בממשלה לטובת העניין הזה. זאת החלטת ממשלה שאומרת תקימו כך וכך מרכזי הכוון. זה יונק ממספר החלטות ממשלה. אז יש לנו בעצם פעילות רב שנתית שההיקף הכלכלי שלה הוא מאתיים מיליון שקלים ומתוכם 75 אחוזים הם תקציב משרד הכלכלה.

75 אחוזים מהתקציב הכללי?

של מרכזי ההכוון. כל התקשרות תלויה בהתקשרות שלה. זה תלוי עם מי אני עובדת וכאן דווקא במגזר הערבי - - -

הכול מופרט.

לא. מה זאת אומרת? אני חושבת שלתת שירות טוב, לתת שירות גמיש ולתת שירות נכון, אנחנו נמצאים היום בתשתיות שטח שהן קרובות לקהילה.

אני מנסה להבין. אני לא רוצה להתמקד, למרות שזה חשוב, במה עושים ואיך עושים את זה. זה חשוב. אפשר לקיים על זה דיון מיוחד, על מרכזי ההכוון ויש לי הרבה מה לומר בנושא הזה.

אני אשמח לקבל את המצגת.

את תקבלי. השאלה שלי היא לגבי ההשקעה של משרד הכלכלה במרכזי ההכוון למשל. מה הנתח הזאת מהתקציב הכללי של משרד הכלכלה? אני ראיתי ש-שישים אחוזים מהמשתתפים בתכניות הן נשים אבל מה העלות של ההשתתפות שלהן מסך כל העלויות? בדרך כלל כאשר עושים ניתוח מגדרי, אנחנו צריכים את המידע הזה כדי להבין.

קחו למשל דוגמה של מרכזי ההכוון. אם אנחנו נמצאים בהתקשרות רב שנתית בהיקף של מאתיים מיליון שקלים, מתוכם תקציב ממשלתי של משרד הכלכלה הוא כ-150 מיליון שקלים ואחר כך תסתכלו על נתוני הביצוע של שישים אחוזים נשים והשמות של נשים.

זה נכון בתוצאה, אבל התוצאה שיש לנו הייתה עליה ביקורת. השאלה מבחינת השקעה תקציבית. מה-150 מיליון שקלים, כמה באמת מגיע לנשים שמהוות שישים אחוזי השמה?

זה אוטומטי? זאת בדיקה ולא חלוקה.

זה שיעור השמות.

לא. עזבו את שיעור ההשמות. אנחנו מדברים על המשתתפים החדשים. השמות, זה כמה הצלחנו. לפעמים לוקחים אוכלוסיות יותר קלות ואפשר להצליח יותר. לכן אני לא כל כך נבהלת משיעור ההשמה, אבל שישים אחוזים מהמשתתפים שלנו הן נשים. יכול להיות שלא הבהרתי טוב. יש לנו יעדים מאוד ברורים בתוך אותם מרכזי הכוון בכמה נשים הם צריכים לגעת. הפעילות שלי נגזרת מזה שבממשלה יש לנו יעדי תעסוקה לתעסוקת נשים, אז אם את זה אני לא אשרשר אחר כך לפעילות שלי בשטח, אני בחיים לא אצליח לעמוד או אפילו להתקרב או לעשות איזשהו שינוי במגמה. אנחנו מאוד מודעים לזה. אנחנו שמים לכל יעדי ההכוון שלנו גם בהיבט המגדרי יעדים, ולמה? כי משם נגזרים לנו נתוני המקרו.

הבנתי. זה בדיוק כמו ששאלנו קודם. שישים אחוזים מאלה שקיבלו את השוברים היו נשים. שאלנו מה העלות של השוברים שקיבלו הנשים. יכול להיות שבגלל סוג ההכשרות שמפנים אליהן את הנשים, העלויות יכולות להיות הרבה יותר גבוהות.

בתחום של המגזר הערבי היעד המרכזי שלנו, לא היחיד כמובן, אלה נשים ערביות. כלומר, בתוך המגזר הערבי, אגב, בניגוד למגזר החרדי שם הדגש המרכזי של הממשלה מבחינת גידול שיעור התעסוקה, אלה גברים וגם זה רלוונטי לדיון מגדרי.

בסוף, ואת זה אני כן רוצה להגיד לכם, שכאשר אנחנו מסתכלים על שוק העבודה ועל הכלים שתומכים בנו בשוק העבודה, אנחנו מסתכלים קודם כל על היעדים ועל המקום המקצועי בו אנחנו נמצאים ומשם זה נגזר. זה לא שאני נותנת לאישה באשר היא אישה. אני נותנת לנשים ערביות דגש כי הצורך המקצועי שלי הוא להעלות את שיעור התעסוקה של הנשים ולקדם אותן בשוק העבודה.

אצל הגברים החרדים הצורך המקצועי של מדינת ישראל הוא להכניס יותר גברים חרדים לשוק העבודה ואצל נשים לעשות את מה שדיברנו קודם.

זאת לא הייתה השאלה אותה שאלתי.

כנראה לא הבנתי את השאלה.

היא שאלה בכסף.

אני היום מנווטת בכיוון של תקציב מגדרי. מה חלקן של הנשים בתקציב של המשרד? נכון ש-שישים אחוזים מהשנים נמצאות במרכזי ההכוון, מתוך השוברים יש אחוז לא מבוטל של נשים אבל ראינו את הפילוח. אני יודעת שהקורסים אליהם שולחים את הנשים – וזה היה ברור כאן – העלויות שלהם הרבה יותר פחותות. יכול להיות שהשתתף מספר נשים גדול אבל בעלות פחותה מאשר מספר קטן של גברים שהלכו להנדסה ולהכשרות מקצועיות בעלויות יותר גבוהות. השאלה שלי היא מאוד פשוטה. לגבי מרכזי הכוון – ברור לי. ברגע שנכנסים, עוברים את הקורס הכללי הזה שהוא עברית ועוד, ואחר כך עוברים לנושא של הכוונה מקצועית ובזה הם שווים. הזמן של העובד שעובד עם גבר הוא אותו זמן כפי שעובד עם אישה.

השאלה היא לגבי השוברים, לגבי ההכשרות המקצועיות. האם נעשתה בדיקה לא מבחינת אחוז המשתתפים אלא עלות מגדרית.

הצגתי קודם בצורה מאוד מאוד ברורה שגם בשוברים וגם בקורסים – העסקיים וגם בקורסים הממומנים – אנחנו רואים חלוקה ממנה ברור שנשים הולכות יותר. טיפוח החן, אני מניחה ששיעור הנשים שם הוא המכריע. אני לא צריכה להראות שאלה נשים כי ברור שרובן המכריע הן נשים. לכן מה שאת אומרת, כן, אנחנו שמנו ודנו בזה כאן, בוועדה הזאת, את הנושא של החלוקה המגדרית של תקציב ההכשרה המקצועית. לכן אני אומרת שזה כבר דיון שהיה. אמרנו שגם העלויות של המימון של השוברים, תלוי מה הולכים ללמוד, בעצם תלוי מה המחירים בשוק. אם קורס טיפוח חן הוא בעלות יותר נמוכה מקורס מחשבים ונשים הולכות ללמוד יותר טיפוח חן, התשובה היא ברורה ולא התביישנו להגיד את זה. זה לא שאני מרוצה מזה, זה לא שאנחנו לא מנסים לעשות הכוונה אחרת, אנחנו מנסים והסברתי לכם גם את הקושי. אנחנו לחלוטין גלויים כאן ושקופים ומראים לכם גם את האתגרים שלנו בהיבט הזה. אנחנו לא מטאטאים שום דבר מתחת לשטיח.

ההערה היחידה היא שכמו שעכשיו את כאן מסבירה לנו הכול, היה מצוין אם אחרי העוגה שמראה את מספר המשתתפות, הייתה עוד עוגה שאומרת חלוקה של התקציב. אז היינו יכולות לראות שגם אם יש אחוז מסוים של נשים שהוא יותר גדול מבחינת כסף, הן מקבלות.

תודה על התרגום.

לכן אמרתי שאם יש עוד ניתוחים שאתם רוצים שנשלים, נעשה זאת ונציג לכם.

כבר עשר דקות אני מחפשת את זה.

אני חושבת שבשוברים – אתם שאלתם וענינו לכם – בהכשרת המקצועיות, זה מה שראיתם. ראיתם לא רק משתתפים אלא ראיתם גם כסף.

לא. אני לא ראיתי כסף.

אף אחד לא ראה.

אולי לא ראיתי טוב, אבל אני לא ראיתי כסף.

אני אראה לכם שוב. הנה, למשל בשוברים הראינו לכם ועלתה השאלה וענינו עליה. זה התקציב.

נכון. כמו העוגה הקודמת עם הרבה צבעים, רצינו את אותה עוגה לגבי כסף.

זה בשוברים וההבדל הוא ברור. ברור שהניצול הוא לגברים. צריך לעשות את ההשוואה ולראות האם באמת העלות לגברים שווה לעלות של הנשים.

לא בהכרח כי זה תלוי בעלות של הקורסים והצפתי את זה.

זה מה שאני מנסה להבין. בסדר.

בהערכה שלי, יכול להיות שאני אטעה, הפילוח כאן של תקציב השוברים לא יראה לכם תמונה שונה מהתמונה הזאת. לא במגמות שלה.

בגלל שההתמקדות היא בתקציב, אני רציתי לראות את התקציב. בסדר. תודה. כשהצגת את השקף, אני התמקדתי באחוזים. סליחה שלא שמתי לב לכספים. תודה שהראית לי.

אני צריכה להגיד ברמת לוחות זמנים כי ב-12:00 יש לנו דיון במשרד ראש הממשלה בו אני צריכה להיות. לכן תכוונו אותי איך אתם רוצים לעשות את זה מבחינת הזמן ויתר הנושאים שקיימים.

המגזר החרדי. שוב, גם כאן אנחנו עובדים בתשתיות תעסוקה, בהכשרות מקצועיות, ביזמות עסקית ותמריצים למעסיקים. יש לנו היום מרכזים שפרוסים כמעט בכל רשות או ישוב עם ריכוז משתתפים חרדים.

לשאלה שלך האם אנחנו יוצרים כאן איזה שהם מקומות. האופן שבו אנחנו עובדים כאן, וגם במגזר הערבי אנחנו עובדים כך, אנחנו עובדים בתוך הקהילה ועם הקהילה כדי שהם ירגישו מספיק בנוח עם המאפיינים. אנחנו גם מפרידים שם למשל בשעות פעילות בין גברים לנשים בגלל המאפיינים של החברה ואנחנו עדיין מאוד מקפידים שיהיה לנו תמהיל נכון של קורסים לנשים, של ייעוץ לנשים ולגברים. שוב, במגזר החרדי היעד המקצועי של הממשלה הוא גברים ולכן חלק יותר משמעותי מהתקציב שהולך לשילוב, להכנסה לשוק העבודה, להתגברות על החסמים – ואגב, במגזר החרדי החסמים של הגברים יותר גדולים בהיבט של מרחק משוק העבודה – של איזה הון אנשי או השכלה רלוונטית יש לך לשוק העבודה, אנחנו משקיעים שם יותר בגברים.

אני רק אומרת שיש הבדל בין מחלקה עם הפרדה מגדרית שנמצאת באתר שיש בו כל מיני דברים ואז פתאום חסר מישהו ופתאום קוראים למישהו ופתאום היא עוזרת ופתאום היא מתקדמת לבין אתרים שלמים שכל מה שיש בהם, אלה בודקות תוכנה ברמה מאוד מאוד נמוכה שאי אפשר לזוז משם.

כן. זה משהו אחר. אלה לא תשתיות התעסוקה שלנו. את כבר מדברת על ההשמה.

אני רוצה לכוון את הדיון כדי שנוכל להתקדם. השעה כבר 11:20 ואנחנו נרצה לקבל התייחסות גם לגבי מעונות היום ונרצה לתת זמן לדיון. אנא, במה שנשאר מהמצגת, אני מאוד מבקשת להתמקד. בגלל שהדיון שלנו הוא על תקציב מגדרי, אני מבקשת להתמקד בנתונים ששייכים לניתוח המגדרי שעשיתם לתקציב. אני חושבת שיש חלקים שאני ארצה שיהיו מוצגים בישיבות אחרות שמתמקדות בנושאים ספציפיים.

אין בעיה. אנחנו תכף נבחר שקפים. הנה, זה פילוח שאתם יכולים לראות בהיבט התקציב של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. עיקר הפעילות לשנת 2014. אתם יכולים לראות את החלוקה התקציבית, את המגזר הערבי, את הנושא שהצגנו לכם קודם גם במספרים של משתתפות ובמספרים של תקציבים, גם בהלוואות שניתנו, גם בתקציבים שניתנו ובכמויות ממש.

התקציב של סאווה 2013-2014 הוא כמעט זהה. זה ניצול מקסימלי של התקציב המוקצה? מה התקציב שהוקצה?

אנחנו מיד נברר. בינתיים אני אמשיך הלאה כדי שנוכל לתת תשובה מלאה.

עוד דברים שאנחנו עושים ואני אעבור מהר. לגבי המגזר החרדי הראינו מה אנחנו עושים גם בהיבט של גברים וגם בהיבט של נשים, בגלל היעדים ובגלל המאפיינים של עולם העבודה והאתגרים שלנו כפי שהראינו לכם קודם.

נעבור להורים יחידים. אנחנו עושים פעילות בהיבט התקציבי גם בקרב ההורים היחידים ונותנים כאן סל שעות גמיש ונותנים פעילויות נוספות, גם הכשרות וכולי להורים היחידים. למרות שזה מיועד לכל הורה יחיד, בין אם הוא גבר ובין אם הוא אישה, תשעים אחוזים מהמשפחות, בראשן עומדת אישה, כך שזאת בהחלט פעילות שמיועדת בסופו של יום מטבע הדברים בעיקר לנשים.

אנשים עם מוגבלות. כאן יש לנו מגוון רחב של פעילויות. אני חייבת להגיד שכאן עיקר העבודה שאנחנו עושים היום במשרד הכלכלה - לגבי אנשים עם מוגבלות יש מגוון רחב של משרדי ממשלה שעוסקים כל אחד בתחום שלו וזה אתגר בעשייה ממשלתית – רוב הפעילות שאנחנו בפילוח שלנו ראינו שהיא של גברים אבל זה באמת מגיע מכך שאנחנו עובדים קודם כל עם המעסיקים ואנחנו נותנים להם כרגע את השירותים. לכן אני מציגה את זה אבל אנחנו עוד לא יודעים כרגע למקד בין נשים או גברים וכרגע אנחנו עסוקים בניסיון להכניס אנשים עם מוגבלות לשוק העבודה, דבר שמהווה אתגר משמעותי.

שאלתם לגבי הסדרה ואכיפה. גם כאן, אגב, חוץ מדברים ספציפיים, היעדים לא מיועדים לנשים או לגברים אלא הם מיועדים לאכיפת חוקי עבודה בדגש על עובדים בשכר נמוך יותר. אני כן רוצה להגיד כאן קודם כל שבנושא של חוקי עבודה, מינהל הסדרה ואכיפה וכל אכיפת חוקי העבודה במדינת ישראל עברו בשנתיים וחצי-שלוש האחרונות ממש מהפכה. עברנו ממקום שבו אנחנו רק אוכפים אכיפה פלילית בכוח אדם מאוד מדולדל עם אימפקט מאוד נמוך כי התהליכים היו מאוד ארוכים ולא הצלחנו להביא כמעט תיקים, עברנו למקום בו כמעט הכפלנו את כוח המועסקים באכיפה, במינהל.

כשאת אומרת הכפלנו, מה זה אומר?

קיבלנו תוספת של 120 תקנים. כלומר, שי 120 תקנים נוספים על מה שהיה. קיבלנו גם חיזוק מאוד משמעותי בהיבט של הכלים שעומדים לרשותנו. עיקר האכיפה היום, הדגש המרכזי הוא אכיפה מינהלית של עיצומים כספיים. אלה הליכים שיותר קל להפעיל אותם, השיניים שלהם מבחינה כלכלית מאוד מאוד משמעותיות ואתם יכולים לראות גם ברמת הנתונים כאן את ההפרות של חוקי עבודה. אנחנו מדברים כאן על ההפרות של חוקי עבודה מרכזיים ואתם יכולים לראות את הדברים המרכזיים של הגנת שכר, שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה והודעה לעובד. אתם יכולים לראות כאן – וכאן זה תוצאתי אבל תסתכלו על העשייה – שמתוך שנת 2014, מתלונות שהתקבלו ולא מאכיפה יזומה, 45 אחוזים הן תלונות של נשים ואנחנו מבררים ומטפלים בתלונות האלה.

בדרך כלל אתם פועלים רק על בסיס תלונות?

לא. אנחנו פועלים גם וגם. אנחנו פועלים גם על בסיס תלונות, כאשר מגיעות תלונות ואנחנו מבררים אותן, וגם עושים אכיפה יזומה על בסיס תכנית עבודה, על בסיס מודיעין שאנחנו מפתחים. אגב, כל התהליך הזה נמצא בפיתוח. זה איזשהו יעד שלנו. זה נעשה ואנחנו רוצים לשפר את זה. זה דיון אחר שלא קשור בהכרח לדיון המגדרי אבל אתם יכולים לראות את הנתונים שהיו לנו לאורך השנים. הגידול המאוד גדול שאתם רואים ב-2013 ו-2014 באמת נובע ממה שציינתי קודם, אבל אתם יכולים לראות כאן גם את החלוקה המגדרית בהקשר הזה.

אנחנו נדרשים לתת אישורים לפיטורי נשים בהריון. אתם יכולים לראות את הנתונים בשנת 2014 כאשר התקבלו למעלה מ-1,200 בקשות למתן היתרים לפיטורים. נפתחו שמונים תיקי חקירה לגבי חשד לפיטורים או צמצום היקף המשרה בשל הנושאים שכרוכים בהריון, בלידה, בטיפולי פוריות. ניתנו עיצומים כספיים ב-29 מקרים בסדר גודל של מיליון שקלים בגין הפרת חוק עבודת שנים וגם הוגשו כתבי אישום פליליים בגין אותה סיבה. אלה הפרות שנעשו לפני הכניסה של החוק להגברת האכיפה שהוא בעצם נתן לנו את הכלים המינהליים, כמו שציינתי קודם.

אני יכולה להבין מזה שאם מורידים שמונים פלוס 29 ושישה כתבי אישום, לשאר ניתנו היתרים?

היתרים, לפי הנתונים שלפני, ואם אני טועה, אנחנו נתקן, סדר גודל של כשישים אחוזים מההיתרים.

למה רק שישה כתבי אישום?

מישהו הגיש בקשה. הוא לא פיטר. התהליך הוא שאם אני מעסיק ואני רוצה לפטר אישה בהריון, אני מגיש בקשה. מעסיק שפעל כחוק, הוא הגיש בקשה ולא פיטר.

עד עכשיו לא קיבלתי תשובה על השאלה שלי. אם אני אוספת שמונים פלוס 29 פלוס שש, מורידה את המספר שהתקבל מ-1,216, אני מקבלת את מספר ההיתרים שהמשרד נתן לפיטורים?

לא. אני אסביר לכם כל דבר מהו.

לא. אני מבינה. עזבי. אני רוצה תשובה פשוטה.

אני עונה. כשאנחנו נותנים היתרים, מגיש מעסיק בקשה, הוגשו למעלה מ-1,200 בקשות כאלה בשנת 2014, והוא אומר שהוא רוצה לפטר לצורך העניין את מיכל והיא בהריון.

למה? בואי נעשה את זה קצר.

כשישים אחוזים מהבקשות האלה, אנחנו נותנים היתר. סדר גודל של שישים אחוזים. אם אני אומרת את הנתון הלא נכון, אנחנו נבדוק אותו עוד פעם כי אתם אומרים שאתם יודעים שהוא יותר גבוה ואני אחזור אליכם עם תשובה אחרת.

בסדר. כשיהיה דיון מיוחד, אני ארצה לדעת בדיוק את המספרים כי אם מדובר בשישים אחוזים, התקדמנו קצת כי בשנה שעברה נתתם היתר לשמונים אחוזים.

גם אני זוכרת שמונים אחוזים. על 2014 רשום לי רשום לי בנתונים שישים אחוזים. אני אבדוק.

לדיון הבא שייוחד לבעיה הזאת, אני ארצה דוח שלם.

אנחנו ניתן על זה דיווח. אני אומרת שגם אני יודעת ממה שיש לי בראש על שמונים אחוזים אבל כאן רשום לי שישים אחוזים ואני מציגה את מה שרשום. אם הנתון לא מדויק, אנחנו נחזור אליכם עם נתון מדויק. שוב, אם אנחנו לא נותנים היתר ואותו מעסיק פעל כדין ולא פיטר, בוודאי לא ניתן לו עיצום כספי כי הוא פעל כחוק. הוא הגיש בקשה ופעל לפי מה שנאמר לו.

יש הרבה מקרים שמתחילים את זה כהכנה לעיצום ואז המעסיק רץ ומגיש בקשה. זה מצב שמעסיק כן צריך לקבל את העיצום. לכן המיעוט. ברגע שבאים אליו ומאיימים בעיצום, הוא רץ להגיש בקשה אבל הרעיון הוא שהוא לא עשה את זה מראש.

אולי נשמור את הדיון כאשר יהיה לנו הדיון המיוחד על בקשות כאלה בזמן הריון.

לגבי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כפופה לשר הכלכלה ואתם יכולים לראות את הטיפול שלה גם בהיבט המגדרי. היא כמובן אחראית על שוויון הזדמנויות לכל המגוון הרחב של האוכלוסיות שלפי החוק צריכות להינתן בתנאים שווים אבל לגבי הנשים אתם יכולים לראות מתוך פניות הציבור את שיעור הפניות של נשים לנציבות. היו לה שני מעקבים אחרי פסקי דין שקשורים לנשים בעבודה. הליכים משפטיים, מתוך 19 הליכים משפטיים שהנציבות מלווה, 13 היו של נשים. הנציבות מקדמת מיזם תלת שנתי שעוסק בצמצום פערי שכר מגדריים, מיזם שוות ערך, ומקיימת פורום להגברת אכיפה למועסקים מהחברה הערבית לרבות לנשים ולא רק לנשים. זה לגבי שאלתך. התקציב של מיזם שוות ערך, יש לנו בעצם עבודה יחד עם ה-EU שבעצם מממן את הפרויקטים בהם הנציבות לוקחת חלק מרכזי.

כלי סיוע של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. הניתוח התקציבי, לא רק בהיבט של מגזר ערבי. אתם יכולים לראות כאן שסך התקציב של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהיא יחידה אצלנו במשרד הכלכלה עמד על 68 מיליון שקלים, מתוכם כ-47 אחוזים הוקצו לחיזוק עסקים קטנים ובינוניים ולעידוד יזמות בקרב נשים. אתם יכולים לראות כאן את הפילוח של הפעולות השונות שהם עושים בתקציב שלהם ומה החלוקה של שיעור הנשים בתוכן.

עד כאן לגבי החלק הזה. כמובן אם צריך עוד להשלים, אנחנו כאן. שמנו את הדברים כמיטב הבנתנו ויכולתנו אבל בכל שאלה אנחנו מוכנים להעמיק.

תודה. אני חושבת שהמצגת הזאת היא מצגת שמייצגת את סוג הפעילות שמשרד הכלכלה עושה בנושאים שונים ואני חושבת שהיא מצגת מאוד חשובה. הייתי מעדיפה להתמקד יותר בכל הנושא של התקציב עצמו וחלוקת התקציב. הייתי רוצה לראות יותר עד כמה התקציב משרת את האינטרסים ואת הצרכים של הנשים.

אנחנו נראה לכם עוד שקף אחד.

בבקשה. תקציב משרד הכלכלה עומד על 6,8 מיליארד שקלים.

אני סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה. אנחנו בעצם מחלקים את ההסתכלות, כמו שאתם רואים, 6.8 מיליארד שקלים, לשלושה חלקים. חלק אחד הוא התפעול הכללי, כמיליארד שקלים. החלק השני מדבר על תעשייה ותמיכות – 2,78 מיליארד שקלים - וכאן יש סוגיה שתכף אני אגע בה של איך מודדים את זה. כל החלק שמיכל סקרה כאן הוא כמעט שלושה מיליארד שקלים שהונחו כאן על השולחן ברמה מפורטת כאשר הם מתחלקים ל-48 אחוזים נשים ו-52 אחוזים גברים. כל הפירוט כאן ברמת הפרט אכן נוצל.

יש סוגיה לגבי החלק הנוסף, החלק של תעשייה ותמיכות ואני חושבת שצריך להידרש אליו בדיון כזה, איך בעצם מנסים למדוד עסק. עשינו את זה בסוכנות לעסקים קטנים והראינו את האחוזים כאשר 47 אחוזים מתקציבי הסוכנות אפשר היה לזהות עסק או יזמית או עסק קטן בבעלות אישה כי באמת זה מאוד דומה לפרט. כאשר מדברים על חברות והכלים שלנו שם הם אזורי תעשייה, חברות שעוסקות בייצוא, כלים של מענקים להקמת מפעלים מאושרים וכן הלאה, מענקי מדען ראשי, יש כאן שאלה מתודולוגית שאנחנו בעצמנו עוסקים בה והתחלנו לפתח אותה לקראת הדיון הזה והיא איך מודדים את זה. מה זה עסק נשי בבעלות אישה? האם הנשים מהוות רוב בדירקטוריון ואולי רוב המועסקים הן נשים?

אולי צריך לעשות ניקוד לכל הקריטריונים האלה והתכלול של הניקוד הזה הוא שנותן.

אנחנו עוסקים בסוגיה הזאת. אנחנו מנסים לפתח את המתודולוגיה של חשיבה כי הצד של טיפול בפרט, לרבות העסקים הקטנים – הראינו אותם כאן ואת התמונה התקציבית – איך עוסקים בעסקים יותר גדולים, איך מאפיינים עסק שהוא תעשייה או עסק מייצר או עסק משקיע או אזור תעשייה או הקמת מפעל. זה כבר הרבה יותר קשה ואני חושבת שכאן באמת אפשר להידרש לסוגיה הזאת.

דווקא בשקף הזה היה כדאי להתחיל כי בעצם אנחנו דנים בתקצוב המגדרי. מה שאתן אומרות לי זה שכמעט 45 אחוזים מהתקציב של המשרד נבחנו מבחינה מגדרית, שזה החלק שמשתייך לתעשייה ותמיכות.

לא. תקציבי הפרט.

תקציבי פרט. בעצם זאת התוצא שיצאה מבחינת הניצול התקציבי או החלוקה המגדרית של התקציב הזה.

אני יודעת שלשנה הזאת אתם לא חייבים לנתח יותר מארבעים אחוזים ואני מבינה שהלכתם על מה שיכולתם לנתח כי החלוקה ברורה ואני שמחה שאתן חושבות הלאה, על איך אפשר לעשות את הניתוח. אבל מהניתוח שעשיתם בספר התקציב, אחת התוצאות שהצגתם היה בעניין מספר התלמידים בבתי ספר לנוער בחלוקה מגדרית והבנו ששמונים אחוזים אלה ילדים ותלמידים עשרים אחוזים. היה נתון שאני חושבת שחייבים לתת עליו מענה. כאשר בלשכת המדען הראשי מנתחים שתי תכניות שמפעילים בלשכה ובאחת מהן 92 אחוזים הם לגברים, שזאת תכנית החממות שמנוצלת על ידי גברים, ושמונה אחוזים מנוצלים על ידי נשים ותכנית תנופה שהיא 95 אחוזים לגברים וחמישה אחוזים לנשים.

אני יודעת שעדיין לא הגענו למצב שוויוני במספר המדענים והמדעניות אבל בכל זאת זה לא משקף את המציאות. האם יש איזשהו הסבר?

מאחר שהנתונים האלה לא מולי ולא ניתחנו אותם לעומק, אני לא רוצה להגיד דברים סתם ככה בשלוף. כשאני התכוננתי לדיון וצללנו פנימה, ואנחנו עושים את הניתוחים וחושבים וכולי, זה לא היה על זה. את הנושא הזה אנחנו נלך לבדוק ונראה אם יש לנו מה להגיד או שזאת הייתה התוצאה וצריך לחשוב על זה ולראות מה עושים. אני כן יכולה להגיד וכן ציינתי את זה בקצרה בתחילת המצגת – ואין ספק שהפעילות של המדען הראשי עוסקת בתחומים של התעשייה העילית – שאנחנו עוסקים בצוות שעכשיו הקמנו מכוח החלטת ממשלה והוא בראשותי ובראשות המדען הראשי ואנחנו גם בתהליך הקמה של פורום שמייעץ לשר, פורום מעסיקים וגורמים רלוונטיים אחרים, בתחום של מחסור בהון אנושי מיומן בהיי-טק. אחד הדברים שאנחנו רואים, והצבענו עליהם, זה באמת את חוסר הנוכחות של הנשים.

הפורום מייעץ לשר או לשני השרים?

יש שר אחד.

אבל חלק מהאכיפה הולך למישהו אחר. אתם תתחלקו. אני רק רוצה להיות בטוחה שתייעצו לכולם.

אנחנו מייעצים בנושא הזה קודם כל למשק הישראלי שרואה שחלק מהמחסור – ועשינו ניתוח מאוד גדול בוועדה בראשותי ועכשיו באמת קורים שני דברים כאשר האחד הוא תכנית בתוך משרד החינוך לחיזוק מאוד גדול של המתמטיקה ולהבין שילדות צריכות להיחשף לתחומים האלה בגיל הרבה יותר צעיר וכולי, והדבר השני הוא הצוות בראשותי ובראשות המדען הראשי ופורום העסקים שאמור ללוות אותנו בניסיון לתת מענים לבעיות הנוספות. הבעיות האלה, יש להן מגוון רחב של דברים, אם זה היי-טק, ובסוף אמרתי שאני אציין ולא ציינתי את הפעולות שאנחנו עושים במגזר הערבי ובמגזר החרדי, ובכל מקום שאנחנו מזהים את המחסור. אין ספק שבנושא של הנשים אנחנו מזהים מחסור.

אני כן אגיד שהמחסור הזה הוא לא מאפיין בנושא של ההיי-טק רק את מדינת ישראל אלא הוא משהו שאנחנו רואים אותו בעיקר במקצועות של הפיתוח, כלומר, פחות הסובבים אלא יותר באמת הליבה של העשייה הזאת, אבל אנחנו בהחלט נידרש לזה כי אנחנו רואים בזה מקור מאוד משמעותי של פוטנציאל להקטין את המחסור, לגוון את ההעסקה ושיהיו יותר מחשבות שונות ויצירתיות.

הפתרונות עוד לא בכיס שלנו. אנחנו עשינו ישיבה אחת אחרי הדוח הראשון בנושא המגדרי ודווקא זה עורר כל מיני דברים שמתחילים היום בשטח. אני מניחה שיהיו מיזמים שאנחנו נדע כממשלה לתמוך בהם כדי לנסות לפחות לחשוף ולהכניס את העולם הזה גם לנושא של הנשים. זה בהחלט פוטנציאל לא ממומש ולא כל התשובות שם ברורות, אבל זה בהחלט בהקשר הזה על השולחן. אני מניחה, לא מתחייבת, שחלק מהנתונים שאת הצגת קשורים גם לזה, לשאלה כמה נשים נמצאות בתחומים האלה. בלי לחפור - אנחנו נעשה את הניתוח ואם יהיה לנו משהו להוסיף, נוסיף – אני מניחה שיש לפחות איזשהו מתאם בין הדברים.

תודה רבה. אני הייתי רוצה לעבור עכשיו לנושא השני שעל סדר היום, מעונות היום אלא אם יש למישהו שאלה בקשר לעניין של התקציב המגדרי.

אני רוצה לתת תשובה לגבי שאלה שנשאלה על קרן סאווה. נוצל התקציב על סך 8.5 מיליון שקלים, ניתנו כ-1,059 הלוואות ובשנת 2014 היה מלוא ניצול.

זה ניצול מקסימלי?

כן.

כלומר, מה שהוקדש לקרן באותה שנה, נוצל.

כן. זה מה שכרגע אני מבינה. זה מה שענו לי. אפשר לעשות בירור נוסף אבל זה מבדיקה מהירה.

גברת ורד סוויד, בבקשה.

הערה אחת. קודם כל, אני חושבת שזה ניתוח מאוד נרחב וממצה. את שאלת קודם לגבי הקריטריונים. יש דברים שבאמת עושים בהם תמהיל. יש תחרות שהשנה אמורה סוף סוף לצאת לפועל של עידוד מקומות עבודה שמאפשרים שילוב בין משפחה.

כן. לא ציינתי את זה.

לשם הכנסנו את הקריטריונים של מקום עבודה תומך משפחה אבל בנושא של תמיכות לעסקים, אני חושבת שהקריטריון צריך להיות מאוד ברור לגבי בעלות נשים. לא מספיק שיעסיקו נשים, אין לנו בעיה בתעסוקת נשים, אבל אנחנו רוצים שלמשקיעים, לבנקים, יהיה אינטרס לעודד עסקים גדולים בבעלות של נשים. כמו שהקריטריון בוועדות מכרזים בחוק כלפי חברות ממשלתיות הוא מי הבעלים של העסק ולא כמה נשים עובדות בעסק, אני חושבת שאנחנו צריכים לתת איזשהו ניקוד מפתח לעודד עסקים בבעלות נשים ורק זה יוביל למוביליות בהיי-טק ובכל מיני השקעות.

אני חייבת להגיד משהו. אני לא מסכימה לכך שמספיק הקריטריון של בעלות על העסק כי אני מכירה הרבה נשים על שמותיהן רשומים עסקים ובעצם הן לא מנהלות אותם.

זאת תרמית.

אני חושבת שיש כמה קריטריונים שצריך לקחת אותם בחשבון. אם אנחנו רוצים להעלות את אחוזי תעסוקת הנשים, אני כן רוצה שהעסקים יעסיקו יותר נשים. אם אני שמה את זה כאחד מהקריטריונים שאפשר לשכלל אותם, אנחנו לא יכולים בסופו של דבר להגיד שכל הקריטריונים שווים והם אותו דבר. אפשר לעשות דירוג מסוים ולקבוע לפי הדירוג הזה מה הציון הסופי שהעסק הזה לוקח מבחינת ייצוג או תעסוקת נשים ולפי זה למדוד.

מודל של קומבינציה בין כל הדברים.

כן.

אנחנו כרגע עובדים על זה. אכן במקום שיש יזמות נשית או בעלות נשית על עסק קטן, כללנו את זה וקראנו לזה נתוני פרט למרות שהם כוללים גם נתונים עסקיים. כאמור, הבעיה מסתבכת כאשר לא מדובר בעסקים קטנים ואז האם האישה ברוב, האם יש רוב נשים וכולי. זאת אומרת, זה מתחיל להסתבך. אנחנו שם, אנחנו על זה, אנחנו בתהליך חשיבה ונשמח לשתף ככל שהוא יתקדם.

באמת שכחנו את הנושא של המעסיק השוויוני שלא הכנסנו אותו. הקמת הוועדה בנושא התעכבה בגלל הבחירות ותהליכי המינוי אבל יש ועדה שבדצמבר אמורה להתחיל לשבת ולבדוק את הבקשות שהוגשו לפי הקריטריונים.

בסדר, אבל זה לא כרוך בתקציב.

יש פרס כספי. אני לא זוכרת את הסכום שמוקצה לעניין אבל אני חושבת שזה בין מיליון למיליון וחצי שקלים. אני מקווה שאני לא מטעה. זה מוקצה לטובת הוועדה הזאת ולפרס שהיא אמורה לתת.

שאלה. יש מחקר אמריקאי שמראה שברגע שאתה בשוק, העסקים הראשונים שנפגעים אלה העסקים הקטנים מאוד, לרוב של נשים, ומה שעוד הראה המחקר הזה הוא שהיה מדובר בנשים שחורות ונשים בפריפריה שמצבן הכלכלי היה קשה יותר כאשר העסק שלהן נפל והיו להן חובות. האם יש איזה שהם נתונים ומעקב אחרי זה? עד כמה שהעסקים הקטנים האלה הם באמת עסקים שאפשר להתקיים ולהתפרנס מהם לאורך זמן?

האמת היא שאני לא יודעת לענות על זה בצורה כזאת.

זה לא קשור לדיון שלנו היום אבל זה מאוד מעניין. אני מנסה לזרז כי יש עדיין את ההצגה בנושא מעונות יום.

ואני בשעה 12:00 צריכה להיות בדיון במשרד ראש הממשלה. אנחנו מנסים לסדר שאני אוכל לאחר כמה דקות. גם שם הדיון קשור למעונות היום.

אנחנו היינו בוועדה.

ב-23 ביוני.

נכון, אבל גם לפני כן. אני מבינה שרציתם עדכון על הסטטוס של הבינוי. בדיון על הסטטוס של הבינוי, אנחנו היינו כאן – אני ומנכ"לית האוצר לשעבר – באוגוסט או בספטמבר 2014, בדיוק עת יצאנו עם הנוהל החדש.

בכנסת הקודמת.

נכון, בכנסת הקודמת ואחר כך היה כאן דיון נוסף. אני כן מחזירה אותנו אחורה לאותו דיון כי אני רוצה להראות לכם היכן היינו אז ומה אנחנו עושים היום.

באותו מועד, ברבעון האחרון של 2014, אנחנו יצאנו בנוהל תקצוב חדש של מעונות היום, אחרי עבודה שארכה כמעט כשנה במהלכה מיפינו את כל החסמים שהיו ואנחנו זיהינו, שהיו כרוכים בבינוי של מעונות היום כי עד אז הקצינו המון כספים. זיהינו את כל החסמים וראינו שלמרות שאנחנו מקצים כספים, שום דבר בשטח לא קורה.

לכן יצאנו בנוהל בינוי חדש שהיה יותר מקוצר, יותר נוח מבחינת המסלול שלו עם תזרים המזומנים, הייתה לו שיטה שהייתה אמורה לתמרץ את כולם לבנות בכל הקודם זוכה, היה בו מסלול של תכנון שעד אז לא היה קיים ונועד לתת לרשויות יותר חלשות כספים כדי שיוכלו לפחות לצלוח את השלב של התכנון ולתת פוטנציאל של קרקעות מתוכננות לטובת מעונות. הגדלנו את שיעור ההשתתפות הממשלתית ואת ההכרה שלנו בכלל בעלויות של המעון. נתנו אפשרות בנוהל החדש לתשתיות היקפיות ונתנו הרבה הקלה בחסמים בירוקרטיים, גם בביטול הדרישות של הקרקע שהיו באמת חסם מאוד משמעותי וגם בתנאי התשלום. היה עניין של הטבות מסוימות.

העיקרון של כל הקודם זוכה עדיין פועל?

העיקרון של כל הקודם זוכה, פועל אבל הוא פועל בחלוקה בה אנחנו עושים. לכן אני אומרת עוד פעם שבתוך התקציב, את התקציב שאנחנו מקצים, אנחנו מחלקים אותו לארבע קבוצות. יש עשרים אחוזים, כפי שהיה עד עכשיו, לאוכלוסייה הערבית, ובשנה הבאה, ב-2016, בהקצאה שתהיה זה יעלה ל-25 אחוזים. היו עשרה אחוזים לאוכלוסייה החרדית וגם זה אמור לעלות ל-15 אחוזים. היו עוד עשרה אחוזים שיישארו על עשרה אחוזים לאוכלוסיות של אשכולות חלשים של אחד עד ארבע. זאת מתוך מטרה שהקבוצות או הרשויות שבדרך כלל הן חלשות יותר, לא יתמודדו מול רשויות מאוד מאוד חזקות כי אז באמת זה משהו שנראה לנו פחות נכון ופחות אפקטיבי מבחינת היעד שלנו, שיבנו גם באוכלוסיות היותר חלשות את המעונות, ולכן הקצינו ארבעים אחוזים מהתקציב עד כה לאותן רשויות שציינתי קודם.

בנוסף, נתנו אמירה שאם קבוצת אוכלוסייה מסוימת, נגיד מגזר ערבי או מגזר חרדי או אוכלוסייה כללית תמצה את התקציב שאנחנו מקצים לה כתקציב ייעודי, היא תוכל לעמוד יחד עם כולם. כלומר, לה, בניגוד לכלליות, יש אפשרות ליהנות גם מהשישים אחוזים הנוספים.

בואו נראה מה קרה לנו. ההקצאה הראשונה נעשתה ממש בימים האחרונים של דצמבר 2014, כלומר, קצת פחות משנה. אני רוצה להראות לכם מה אנחנו עשינו.

הקצינו במסלול התכנון כ-25 מיליון שקלים לכמאה בקשות שאושרו, מתוכן במגזר הערבי היו כעשרה מיליון שקלים שזה בערך ארבעים אחוזים מהתקציב שהוקצה. נוהל מעבר אפשר לכל אותן רשויות שהקצינו להן בינוי בנוהל הישן, בנוהל התמיכות שכאמור היה מאוד מאוד קשה, מסורבל וכמעט בלתי ניתן ליישום. אפשרנו להן להגיש בקשה מחודשת ולעבור לנוהל החדש. כלומר, ליהנות גם מתקציב גדול יותר וגם מתנאי תשלום ותהליך עבודה הרבה יותר נוח.

מתוך סך הבקשות שהוגשו בעבר, הוגשו כ-225 בקשות בהיקף תקציבי של כ-187 מיליון שקלים, מתוכם במגזר הערבי הוקצו כ-37 מיליון שקלים לאותן בקשות שאושרו, הבקשות של המעבר, וגם הקצינו גם בינוי, הקצינו ואנחנו עדיין גם בתהליך הקצאה של בינוי, סדר גודל של כ-50-55 בקשות שזה סדר גודל של כמעט 180 מיליון שקלים, מתוכם סדר גודל של שמונים – אנחנו בישורת האחרונה ואני מניחה שבימים הקרובים הרשויות יקבלו את ההודעה על ההקצאה המחודשת. שם, כפי שאמרתי קודם, עשרים אחוזים משוריינים למגזר הערבי. בבינוי הזה, תשימו לב שאנחנו מודדים כבר את 2014 ו-2015 כי בשנת 2014 במגזר הערבי היו פחות בקשות ואחר כך חלקן התבטלו ואנחנו רוצים לשריין את כל הסכום המשוער ואנחנו צופים שיהיו עשרים אחוזים לשנים 2014 ו-2015.

מבחינת הסטטוס. אנחנו בעצם יישרנו קו עם כל הרשויות.

בעניין המעבר. כאשר אומרים 37 מיליון שקלים.

זאת רק הדלתא. כל הנתונים כאן במעבר, זאת רק הדלתא. זאת תוספת תקציב על התקציב שהוקצה בעבר. בעבר היו כ-600 מיליון שקלים.

בסדר, אבל כמה למעונות?

אני לא יודעת להגיד בעל פה. אני אעשה כלל אצבע. אני אומרת שהוקצה בעבר, עד ההקצאות שהראיתי לכם כאן, סדר גודל של 600 מיליון שקלים בערך, קצת פחות, מתוכם כעשרים אחוזים, כ-115-120 מיליון, במגזר הערבי. אם אנחנו ניקח סדר גודל של 3.5 מיליון שקלים למעון של שלוש כיתות, אבל אני לא יודעת כי זה רק הממוצע ובדרך כלל במגזרים, גם הערבי וגם הפריפריה, הרבה פעמים מבקשים מעונות יותר קטנים ולכן אני לא יודעת להגיד אבל אני יכולה לבדוק ברמת הכיתות.

אני בהתחלה רציתי לחלק 3,2 אבל נזכרתי שזאת תוספת.

זאת תוספת. ה-37 מצטרפים לסדר גודל של כ-115-120 מיליון שקלים.

אני ספרתי ממש. עברתי על הרשימה וספרתי. בשנת 2014 היה בבינוי רק אישור למעון.

נכון. שני מעונות.

שני מעונות בכפר אחד.

לא. שישה מעונות בשני כפרים. אנחנו עשינו את הבדיקה ל-2014, כמו שאת מכירה את האישור של חורפיש שגילינו אותו כטעות, הוא הגיש - - -

הוא הגיש שתי בקשות. גם במעבר וגם בינוי.

מה שאושר זה כפר קאסם ו-בוקעתא.

אני אגיד מה היה התהליך. מה שעשינו ב-2014 היה שהקצאה ראשנה בתקציב 2015 הייתה גם להשלמת המעבר אבל גם לתיקון טעויות. היכן שראינו שיש טעות, תיקנו את הטעויות ובקשות שהיו צריכות להיות מאושרות ב-2014 ולא אושרו בשל טעות, אושרו כבר ב-2015 ומשם הפער בנתונים.

גם בשביל השקיפות וגם כי חשוב לנו להראות את זה לכל הציבור, לכל מי שמתעניין וגם להורים, ברגע שאנחנו נשלים את ההקצאה עכשיו בימים הקרובים, אנחנו פשוט נפרסם רשימה מלאה של כל מי שקיבל אישור או של מעבר ואז בעצם יש לו את הדלתא אבל גם את כל מה שהוא קיבל בהתחלה, כלומר, זה משלים לו למה שהוא ביקש עבור הבינוי בנתונים החדשים, וגם של הבינוי החדש. אז תוכלו לראות את הרשימות. זה יהיה פתוח לכולם ויפורסם באתר האינטרנט שלנו. אם תרצו, גם נעביר את זה אליכם בצורה אקטיבית.

אלה לא רק ההקצאות אלא זה כדי להראות שאנחנו רואים כבר קצת שינוי בקצב בו רשויות מגיעות אלינו, בעצם מתקדמות בתהליכים. אם עד המועד בו הגענו לישיבה היה סדר גודל של מתוך ה-600 מיליון בערך שלושים מיליון היו כאלה שבאו לבקש את המזומנים, כלומר, שהתחילו בתהליך שזה ממש ממש זניח ואפסי, אבל כבר עכשיו בשנה האחרונה, מדצמבר אז הקצינו ומכתבי ההרשאה יצאו קצת אחר כך, אנחנו רואים ביצוע של בקשות למזומנים. כלומר, כבר באים אלינו כדי שנשלם עבור ההתקדמות בביצוע ומדובר בסדר גודל של 101 מיליון שקלים מתוכו יש לנו סדר גודל של שמונה מיליון שקלים לתכנון, אבל כבר כמעט תשעים מיליון שקלים הולכים לבקשות בינוי, בין אם מקורן במעבר ושם המסה הקריטית כי מן הסתם הם היו קצת יותר מוכנים בתהליך, אבל גם בבינוי החדש. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה אבל אני מאוד מקווה שבאמת זה מראה לנו שהקצב הזה יימשך ובאמת מה שעשינו וכל השינוי שעשינו באמת יביא כאן לאיזושהי בשורה שאנחנו מאוד מאוד מחכים לה. באמת עשינו תהליך עבודה מאוד מאוד משמעותי בנוהל הזה ובהקצאות מכוחו.

אני חייבת לסיים וללכת לדיון הבא שלי כי פשוט מחכים לי שם.

מי שנשאר מהמשרד יכול לתת תשובות על השאלות שעלו בנושא המעונות?

כן.

למרות שהיו לי שאלות שלא קשורות בעניין התקציב. אחר כך ארצה לדבר אתך על כל הנושא של העברות תקציביות למשפחתונים ובליעתם בתוך התקציבים או חשבונות הבנקים של העיריות והמועצות המקומיות.

אני לא יודעת על מה את מדברת. אם את רוצה לשאול, נוכל לחזור שוב.

לא. אני אצור אתך קשר באופן ישיר. פנו אלי כבר כמה נשים שמפעילות משפחתונים ומעל לשישה-שבעה חודשים לא קיבלו את הכסף המגיע להן כי הכסף נבלע בחשבונות הבנק של הרשות המקומית.

החשבונות מעוקלים.

פנו אלינו כדי שגם אנחנו נוכל לבדוק וללמוד את הנושא.

שולחים לי מיילים ואנחנו נרצה לקבל את הרשימה באופן פרטני. יכול להיות שלא חתמו הסכם. אנחנו נבדוק את זה.

הכסף מתעכב על חשבון גבן של האימהות העובדות שצריכות את הסבסוד הזה.

אתה רוצה להעלות את הנושא?

אני אשמח. אני מנהל הגיל הרך במועצה אזורית בני שמעון. בנושא של הסכמי הפעלה עם הרשויות. בארבע-חמש השנים האחרונות משרד הכלכלה התחיל להחתים את הרשויות על הסכמי הפעלה. הרשויות חותמות, לפחות המועצה אותה אני מייצג, כל שנה על ההסכם. השנה משרד הכלכלה הוסיף סנקציה לפיה עד שהחוזה לא חתום במלואו על כל נספחיו ועל כל יובליו הבלתי אפשריים, בעצם הוא לא מעביר כספים להורים. לי באופן אישי יש בבינוי מעונות יום מעל לשלושה מיליון שקלים במשרד הכלכלה. פניתי ואמרתי שלא ייתנו לי את הכסף אלא שישמרו אותו להורים ואליהם יעבירו את הכספים. אימהות שיוצאות לעבוד, דרגה שלוש, דרגה 14, זקוקות לכסף הזה ובגלל שצילום לא עובר טוב או משהו כזה או עד שהוא מגיע ועד שחוזר, ההליך הבירוקרטי הזה והוא לחלוטין בירוקרטי, ההורים נפגעים וזה דבר שצריך לפתור אותו מידית.

ביקשתי שייתנו לי דחייה של עוד עשר דקות.

בואו נאסוף את השאלות ואחר כך אני ארצה לקבל את התשובות. עוד שתי שאלות ואז תתייחסי.

רכז קשרי כנסת-ממשל של עמותת סיכוי. אנחנו קודם כל מברכים על קיום דיון ההמשך בנושא מעונות יום. האמת היא שלצערנו אנחנו חוזרים על נייר העמדה שהגשנו ביוני לגבי החסמים שעדיין קיימים והמצב לצערנו לא משתנה. כהמשך הייתה לנו פגישה עם נציגי משרד הכלכלה בתחילת אוקטובר בנושא ואנחנו נשמח גם להתעדכן בקשר לסטטוס, החלטת ועדת הקצאות שהייתה אמורה להתקבל באוקטובר. אנחנו מבינים שגם העניין של חורפיש לא מתקדם ולא קורה ונשמח לקבל מידע לגבי הישובים. אנחנו מבינים שגם עכשיו עדיין אין החלטה לגבי חורפיש.

הם קיבלו הקצאה.

בפגישה ביקשנו מנציגי האוצר לקבל מידע מפורט יותר לגבי התכנון והבינוי וטרם קיבלנו. נשמח אם המידע הזה יהיה מונגש גם לוועדה אבל גם לגופים הרלוונטיים.

תנועת אמונה. אנחנו שבים לדיון שכפי שאמרתם התקיים כבר ביוני ומבחינתנו כארגונים שמפעילים בהקשר הזה, אנחנו לא רואים את ההתקדמות עין בעין כמו שזה מוצג כאן. קיימת בנייה אבל היא לא מספיקה. אין כאן מימוש של התקציב כפי שהוא קיים היום ואנחנו חוזרים שוב על הטענה שלנו לאורך השנים. בשנים האחרונות, לצערנו, הקריטריונים מידרו את הארגונים המפעילים מלקחת חלק בנושא הזה של הבנייה וברגע שזה התקבל רק לתוך הידיים של הרשויות המקומיות, לנו אין אפשרות לסייע בעניין הזה והבנייה נעצרת בדיוק במקום בו היא קיימת.

בסופו של דבר אנחנו מקבלים את הריקושטים על העניין הזה ואנחנו אלה שצריכים לסרב לילדים ולהגיד להם שאין מקומות. רק בשנה האחרונה סירבנו ליותר מאלפיים ילדים והמצב הזה הוא מצב שלצערנו הרב עדיין נמשך. כמו שאמרתי, הדבר הזה לא מספק והפתרון בהקשר הזה הוא לחזור – כמו שאנחנו סבורים – למצב שהיה בו גם לנו ניתנה אפשרות לבנות ולסייע בהקשר הזה. אנחנו יכולים לפנות לתורמים שיסייעו לנו אבל כאשר המגבלה היא מגבלה שכעבור חמש עד עשר שנים המעונות כבר לא בידינו, אף תורם לא ירצה מבחינתו לתת תקציב לעניין הזה ואנחנו חוזרים בדיוק לאותו מצב שקיים היום והמצב הזה לצערי הרב הוא קשה ביותר.

אני רוצה לשאול שתי שאלות. ביוני הייתה ישיבה אצלי כאן והגשתם את הדוח. היו סיכומים ושר הכלכלה דאז אריה דרעי היה כאן והבטיח דברים. אני רוצה להבין קודם כל לגבי ועדת הקצאות. האם היו הקצאות חדשות? האם החלטתם על הקצאות חדשות מאז הדוח הקודם שקיבלתי לידיי? ואם אכן היו, אני רוצה לקבל את הדוח הזה ולהבין מה עבר.

דבר שני. הובטח לי שכל הנושא של העיקרון של הקודם זוכה יוגבל ולא תפעלו לפיו כי התכנית הזאת נקראת תכנית לבניית מעונות לעידוד תעסוקת נשים. כלומר, המטרה העיקרית היא עידוד תעסוקת נשים. דיברנו על העיקרון שאומר לבדוק היכן צריכים לעודד תעסוקת שנים ושם להקדיש וליזום את הבנייה ולא כל הקודם זוכה ואז כל הערים שיש להן את האפשרות ויש להן את התכניות, מקדמות את זה. מה קרה עם העיקרון הזה ולמה עדיין פועלים לפי העיקרון הזה?

דבר שלישי. מה עם המינהלה? בחודש יוני הובטח שתוקם מינהלה כדי לזרז את התהליך. האם הוקמה מינהלה? לא הוקמה? נאמר שיהיה אדם מיוחד בתוך המשרד והאחריות שלו תהיה רק לפעול מול ראשי רשויות או רשויות מקומיות ערביות כדי לזרז את התהליך של התכנון ואת הבנייה. האם קיים אדם כזה?

אני אתייחס. אני מציעה זה שבימים הקרובים, ברגע שאנחנו נשלים את הנוהל, אז אני חושבת שהתמונה תתבהר לגבי איך מתבצעת ההקצאה. כלומר, ה-פיפו קיים והסברתי לכם אבל עדיין אנחנו תוך כדי הקצאה ואני חושבת שתוכלו לראות שהקצאה נוספת של הבינוי החדש, השמונים מיליון הנוספים שטרם התבצעו ותכף אני אומר מה כן בוצע, אתם תראו בנוהל הבינוי החדש שמגוון הרשויות שם יהיה יותר גדול מכפי שהיה בהתחלה.

אני לא יכולה, ואתם תצטרכו לכבד את זה, עד שלא פורסמו הנתונים, להסביר לכם בדיוק מה החליטה ועדת ההקצאות. אני מבטיחה ומצדי גם אפשר יהיה להעלות את זה על הכתב.

מה שאתם אומרים לנו, מה שאני מבינה, שנסמוך עליכם, שבו ואז תבדקו את ההחלטה.

לא. לא זה מה שאמרנו.

אני אומרת שאחרי ההחלטה, אין מה לעשות.

אני אומרת משהו אחר. ועדת ההקצאות הנוכחית פועלת לפי נוהל שפורסם ב-2014. לפי ההערות שגם אנחנו, עת עשינו ניתוחים של מה שבוצע וגם הערות שהגיעו בין היתר ממך ומגורמים נוספים, עשתה ועדת ההקצאות איזשהו תהליך עבודה במחשבה וזה נעשה בתוך המשרד. אני לא יכולה, אסור לי, להגיד בדיוק מה בוצע בנקודת הזמן הזאת כשעוד כמה ימים יהיו החלטות פורמליות. אני כן אומרת שהוועדה דנה לפי נוהל שכבר פורסם. בהקשר הזה אני חושבת שאתם תסתכלו על ההקצאה כפי שהיא – היא החליטה עליה וכרגע זה בתהליך ביצוע – וברגע שהיא תישלח בימים הקרובים, אנחנו נפרסם את התוצאות ואז גם תוכלו לראות אם ואיזה שינויים נעשו שם.

אני לא מבינה דבר אחד. זה חייב להיות באיזשהו שיח כדי שאני אבין. את אומרת לי שחלו איזה שהם שינויים ושאתם למדתם את החומר.

אני חושבת שהסבירות של ההקצאה, התוצאות שאנחנו ראינו בהקצאה, לא היו התוצאות שאנחנו קיווינו להן מבחינת כמות ומגוון הרשויות. עשינו חושבים. אני לא יכולה כרגע בנקודת הזמן הזאת, כאשר זה בתהליך סופי של ועדת הקצאות, לעדכן.

את לא נותנת לי לשאול את השאלה. אני לא אבקש תוצאות של החלטות ועדת ההקצאה לפני שהיא ישבה והחליטה אבל אני כן יכולה לשאול מה החושבים שעשיתם ומה המסקנות אליהן הגעתם.

מבחינתי זה יותר מורכב מזה כי אם אני אומרת, פחות או יותר כל אחד יוכל לעשות את החישובים שלו. לכן אני אומרת שעשינו איזשהו חושבים, אני אוכל לפרט את הדברים אבל זה עדיין במסגרת ה-פיפו ובמגבלת הנוהל כפי שהוא פורסם. עשינו איזשהו חושבים, כולל דיון עם גורמים משפטיים, וזה לא היה כל כך פשוט תוך כדי תנועה, וברגע שההקצאה בימים הקרובים תפורסם, אנחנו נוכל להסביר ואולי תברכו אותנו ואולי תתקפו אותנו או כל אחד יעשה את מה שהוא מבין.

אז זה לא יעזור.

נגיד שהייתי אומרת כאן שלא עשינו שום שינוי, בכל מקרה זאת הייתה העמדה המשפטית. כלומר, לא היינו יכולים במסגרת אותו נוהל שפורסם לשנתיים לעשות. אני אומרת שכאן ממילא ועדת ההקצאות, בהינתן כל הנתונים שהיו לפניה, תקבל את ההחלטות שלה לפי מה שמותר לה לעשות על הבסיס המשפטי. לכן אני לא אוכל להתייחס לזה. אני כן אוכל להראות לכם בעוד כמה ימים, כאשר זה יהיה פומבי, ואם תשאלו שאלות ותגידו שעדיין זה שיפור או לא שיפור, נוכל להידרש לזה ונוכל גם להעלות את זה על הכתב או לדווח לך טלפונית, כפי שתרצי. בכל מקרה, ועדת ההקצאות פועלת לפי הנוהל כפי שהוא היה עם הנתונים הנוספים שהופנו לתשומת ליבה וגם נתונים אותם אנחנו ראינו. אני באמת מתנצלת, אבל אני לא אוכל לומר מעבר לזה.

מה לגבי המינהלה?

בנושא של מינהלת הבינוי עם הדגש על המגזר הערבי, אנחנו נמצאים עכשיו בעבודה מאוד אינטנסיבית שעדיין נעשית מיוני בצורה מאוד אינטנסיבית כדי לבנות נכון את המודל אתו אנחנו נוכל לעשות את הריצ'ינג אאוט הנכון לכל הרשויות בדגש על הנושא הייעודי של המגזר הערבי. זה עוד לא הושלם. אין לנו כרגע את מינהלת הבינוי ואת כוח האדם הייעודי אבל זה בתהליך עבודה של גיבוש המודל על העלויות בו ואיך נכון לעשות את זה כדי שבאמת הדברים יביאו לתוצאה לה אנחנו מייחלים. יש שם כל מיני דיונים איך נכון לתקצב את זה לצורך העניין. זה תהליך מכרזי לצורך העניין.

את התקצוב תיקחו מתוספת תקציבית או מתוך התקציב הייעודי?

דובר על תוספת תקציבית. בסיכום התקציבי, יש לנו סיכום תקציבי עם משרד האוצר ודובר על תכנית חמש שנתית לטובת מינהלת הבינוי בהיקף תקציבי של עד עשרה מיליון שקלים.

כלומר, זה לא יהיה על חשבון הבנייה עצמה.

לא אמור להיות על חשבון הבנייה.

לא מהתכנית.

לא.

כפי שביקשנו אז.

לא אמור לבוא על חשבון התכנית.

אני מבינה שאין פרוייקטור.

ברגע שנצא במכרז ותהיה מינהלת בינוי, תינתן הדעת – ותוכלו לראות במכרז שיפורסם - גם על הנושא של המגזר הערבי כי גם אנחנו חושבים שצריך לתת שם דגש הרבה יותר גדול על הקידום.

מתי אתם חושבים שתסיימו את ההכנות למינהלת?

אנחנו עובדים על כך.

עברו כבר חמישה חודשים. בינתיים זה בזבוז זמן של רשויות מקומיות שהיו יכולות להתקדם יותר בבקשות שלהן.

אני לא יודעת להעריך. אני מוכנה לעשות על זה איזושהי מחשבה ולחזור אליכם עם הערכה לגבי כמה זמן בו אנחנו חושבים שנוכל לפרסם את המכרז. אנחנו עושים מאמץ שזה יהיה כמה שיותר מוקדם. זה ממש אינטרס שלנו. זה הרי הגיע ביוזמה שלנו. אני אנסה לעשות איזושהי הערכה של זמן תוך שבוע עד עשרה ימים ולחזור אליכם עם הערכה בנושא.

לגבי הגורם המבצע. לפי הנוהל אנחנו עובדים עם הרשויות המקומיות. אני לא חושבת שאמרנו משהו שהוא לא מדויק ואני חושבת שיש לנו עדיין אתגר מאוד גדול בהרחבת ההיצע ולא הצגתי אחרת. כל מה שאמרתי זה שלפי הנתונים של ביצוע התקציב, לא רק ההקצאות, אנחנו מקווים שאנחנו מתחילים לראות שינוי מגמה כי באמת בשנה האחרונה פתאום אנחנו מקבלים היקף בקשות לביצוע מהרשויות המקומיות, מה שלא היה בהיקפים שלו בשלוש-ארבע השנים הקודמות. לכן אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי זה מאוד צמוד. אני לא חושבת שלא דייקתי כאן ואני לא חושבת שאמרתי את הדברים שאת אמרת.

לגבי ההיצע. כן, גם אנחנו מודעים לצורך בהרחבת ההיצע. אנחנו משקיעים בזה הרבה משאבים. אגב, לא המעונות, ועדות הקבלה הן על ידי משרד הכלכלה ומי שמגיש בסוף ומקבל את ההחלטות וועדות הערר אצלו, זה משרד הכלכלה ולא הארגונים, כחלק מהפקת לקחים, גם שלנו מדוחות ביקורת על איך נכון לעשות את הדברים.

לגבי המידע. כפי שאמרתי קודם, בימים הקרובים ההקצאה תסתיים, אנחנו נעלה בצורה מסודרת לאתר האינטרנט את כל הבקשות שהתקבלו מ-2014, כולל בהקצאות עכשיו.

אתם גם יודעים מי עומד בתנאים המקדמיים לניצול התקציב? אתם יודעים מי עומד בתנאים המקדמיים ברשויות המקומיות הערביות?

מה זאת אומרת?

איזה ישובים עומדים בתנאים המקדמיים של ניהול התקציב?

לא, מי קיבל הקצאה.

אני לא יכולה לפרסם מי הגיש.

אנחנו יודעים שהחסם הוא שם.

אם מותר לי לפרסם, אין לי בעיה לפרסם. אני אבדוק את זה.

אבל ההקצאה שנעשתה בין יוני להיום.

הייתה 120 מיליון שקלים מתוך המאתיים. השמונים הנוספים מהווים הקצאה של הימים הקרובים. ה-120 מיליון שקלים האלה הוקצו בסדר גודל של כעשרים מיליון שקלים לטובת תיקון טעויות, מה שאמרנו קודם עת דיברתם על חורפיש ובוקעתא. היכן שראינו שיש לנו טעויות, תיקנו אותן במגוון רחב של נושאים. עוד מאה מיליון שקלים השלמה של נוהל המעבר שכל הרשויות הנוספות שהגישו בקשה למעבר כדי שיוכלו למצות את אותם 600 מיליון שקלים שכבר הוקצו.

בעצם זה אומר שהיו רק שני מעונות נוספים באוכלוסייה הערבית.

לכן אמרתי איך שהולכים להיספר העשרים אחוזים של המגזר הערבי, בגלל שהנוהל פורסם לשנתיים, לשנת 2014 ו-2015. אנחנו סופרים את זה ביחד. כלומר, אני לא אומרת עשרים אחוזים לא מוצה ולכן שנת 2014 היא נמוכה אלא אנחנו מקצים את הסך הכול של העשרים אחוזים. זה אומר שעכשיו אני מקווה שיש לנו מספיק בקשות כדי לפצות. לפחות ברמה של ההקצאה, הקצינו את כל התקציב כדי לסגור את הפער. שוב, ברגע שיהיו התוצאות, אתם תוכלו לראות בעצמכם וגם אני אוכל לראות.

שאלה אחרונה. בגלל כמה סיבות שאנחנו מכירים – כמו מחסור בקרקע ציבורית – לא נוצלו העשרים אחוזים בתקציב 2014 ו-2015 שהוקצו לאוכלוסייה הערבית. יעבור התקציב ל-2016 או שתחלקו אותו בהקצאה לשאר האוכלוסייה?

בעיקרון כרגע, התקציבים שאנחנו לא מחלקים במסגרת שנת התקציב, אלא אם כן נגיע להבנות אחרות עם משרד האוצר, יורדים לטמיון. לכן אם לא עומדים ביעדים, אנחנו נעביר אותם לרשויות אחרות אבל אני מציעה לכולנו להמתין ונראה מה המצב. אני חושבת שלפחות שיש התעוררות מבחינת כמות הבקשות.

זה הפחד שלי, לחכות עד שזה יקרה ואני לא אוכל לתקן כלום. אני לא אוכל לחשוב על פתרונות נוספים.

אני אגיד שככל הנראה, מבלי להתחייב, אנחנו כנראה נעמוד בעשרים האחוזים האלה השנה. כלומר, בהשלמה עם הפיצוי. זה מה שנאמר לי כאן.

בשנים הקודמות למגזר הערבי היה רק 18 אחוזים מסך כל ההקצאה. אנחנו עולים לעשרים אחוזים.

בשנה הבאה יהיו 25 אחוזים אותם נייעד ונעשה את העבודה שלנו עם הרשויות כדי שיעמדו בזה.

אני חייבת להתייחס להסכמים וחייבת לצאת כי כבר כועסים עלי במשרד ראש הממשלה. לגבי ההסכמים. אני חושבת שמה שנאמר כאן, אני לא יודעת מי הרשות הספציפית, הוא לא מדויק בהיבט הזה שבשנה שעברה אנחנו נתקלנו בבעיה שרשויות מקומיות – בעיקר זה היה במועצות אזוריות – לא חתמו על הסכמים וכאשר חתמו על הסכמים, ראינו שמחתימים את ההורים על הסכמים שלא עומדים בקריטריונים שלנו שאמורים לדאוג לכך שההורים ישלמו רק את מה שהם אמורים לשלם ולא מעבר לזה ושיעמדו בכללים.

בשנה שעברה אנחנו ראינו את הדבר הזה ובהידברות עם המועצות האזוריות באנו לקראת המועצות האזוריות ואמרנו שאנחנו אומרים שני דברים. ראשית, סוגיות ביטוחיות, אף אחד לא מתעסק אתן ואף ראש רשות לא ביקש מאתנו להעביר משהו כשאין ביטוח ולכן אני שמה את זה בצד. אבל בכל יתר הנושאים כאשר אמרו לנו שיש להם הרבה קיבוצים, יש להם הרבה מושבים, יש להם בעיות פר ישוב, אנחנו שינינו את נוהל העבודה שלנו. היום אין מצב שבו ישוב אחד מוחזק כבן ערובה בידי ישוב אחר גם אם זה באותה מועצה אזורית. אם יש ישוב שהשלים את כל מה שהוא צריך, אנחנו יודעים לפלח את זה ולהעביר למועצה האזורית את אותם כספים בגין אותו ישוב. המועצה האזורית נדרשת לחתום כלפינו על כתב התחייבות ואם היא לא עומדת בקריטריונים אותם אנחנו קבענו והיא הצד שעובד מולנו, הם הנושאים שיפוי לנושא הזה.

רשויות אזוריות מסוימות עובדות לפי זה ואנחנו בהחלט עובדים אתן ויש רשויות אזוריות שעושות דברים אחרים. לכן הכדור כאן מבחינת איזה הסכמים אנחנו חותמים עם המועצות האזוריות, מה הסטטוס שלהן, אני חושבת שהיינו הכי גמישים והלכנו לטובת ההורים כי באמת ראינו שם את הבעיה ואת המצוקה של ההורים. בשנה שעברה כבר נתנו את הפתרון הזה כך שלחלוטין אני לא חושבת שמה שנאמר כאן זה מדויק.

לגבי התהליך של בקשת הדרגה. כן, יש תהליך מסוים שאני חושבת שגם כאן – לא בוועדה הזאת אבל לפני שנתיים-שלוש – נדרשנו להגיע בערך כל יומיים לוועדה עם תלונות איומות ונוראות מצד ההורים שבאמת צדקו. אני חושבת שנעשה שיפור. המצב הוא לא מושלם וגם אנחנו מסתכלים ומנסים לשפר את המערך הזה. תזכרו שזה מערך מאוד מורכב שבודק הקצאה של מיליארד שקלים עם סבסוד מאוד משמעותי להורים. אנחנו נדרשים לראות את מבחני התעסוקה כי זה תומך תעסוקה והשתכרות. יש כאן מערך שלם של קריטריונים ואנחנו מנסים בהיבט של ההורים להקל עד כמה שאפשר. אני חושבת שהוצג כאן או בוועדה מקבילה גם מספר ימי הטיפול. כלומר, תמיד יש מה לעשות אבל יש כאן שיפור. תמיד יש מה לעשות אבל אני חושבת שנעשה שיפור בנושא הזה. בהיבט של ההסכמים מול המועצות האזוריות, אני חייבת להגיד שאני מרגישה שאנחנו בידיים לגמרי נקיות לטובת ההורים.

אני חייבת לצאת.

גברת מיכל צוק. אני קודם כל רוצה לברך אותך על העבודה המעמיקה שנעשתה, שלך ושל הצוות כמובן.

הצוות עבד הרבה ומגיע לו כל הכבוד.

בדיון, למרות שהוא היה על תקצוב מגדרי, עלו כמה נושאים שאני ארצה להמשיך להיות אתכם בקשר כדי לקדם אותם, במיוחד בכל הנושא של מרכזי התעסוקה ובמיוחד בנושא הנגב, שם יש בעיה די רצינית. אני ביקרתי גם שם וסיירתי במקום.

בעניין המעונות, לא השארתם בידי את האפשרות כן לבדוק מה הלמידה שנעשתה. אני מאוד מקווה שהתוצאות של ועדת ההקצאות יוכיחו שאכן הלקח נלמד ואחר כך אני ארצה לקבל לידי, אפילו לפני הפרסום אלא ברגע שיש החלטה, את ההחלטות של הוועדה ואת ההיגיון שעמד מאחוריהן.

ברגע שהיא תסיים את העבודה.

יש לי עוד כמה הערות ואני בטוחה שיעבירו אותן אליך לאחר מכן. תודה לך.

אני מהתנועה הקיבוצית ואני מייצגת את ועדת החינוך של המועצות האזוריות. אני מסכימה שבאמת נעשה מאמץ בשנתיים האחרונות. אני מסכימה ומבינה את הדברים שמיכל העלתה כאן ואכן באו לקראת ההורים והמועצות בהקשר הזה שישוב אחד לא תלוי בישוב אחר. עם זאת, אני חושבת שאפשר ומשרד גדול כמו משרד הכלכלה יכול למצוא מנגנון אחר שלא תופס את ההורים כבני ערובה ובתהליך הידברות בין המועצות לבין המשרד, בין המועצות לבין הקיבוצים או בין הישובים הכפריים. אנחנו מדברים כאן על מערכת דו-רובדית שהיא יותר מסורבלת מהרגיל.

לכן אני חושבת שכן ראוי לעשות חשיבה על מנגנון אחר שלא תופס את ההורים כבני ערובה בסיפור הזה שזה הסיפור התקציבי.

אנחנו נשקול את זה במשרד.

אני מבקש להוסיף על דבריה של חלי. קודם דיברתי מסערת רגשות כי אני מתמודד עם הסוגיה הזאת ואצלי הורים לא מקבלים ברשות כספים ומטפסים על הקירות. לי כרשות יש קושי לעקוב אחרי הסטטוס של הבקשות שלי. כלומר, אני שולח את החומרים להם אני נדרש ואין לי רפרנט לדבר אתו כדי לוודא שהדברים הגיעו, שהדואר עבד ואנחנו יודעים שהדואר לא תמיד עובד, וכאשר נמסר לי שהדברים הגיעו ושהם בסדר, מישהו אחר מהמשרד פונה אלי לגבי אותו דבר שכבר אושר לי שהוא תקין ואומר לי שהוא לא תקין.

אתה מדבר על ההסכמים?

על ההסכמים. אנחנו בחודש דצמבר ובמועצה שלי – בני שמעון - אף ישוב לא מקבל דרגות למרות שנמסר לי כבר מספר פעמים שחוץ מישוב אחד, כולם מקבלים. עובדתית, נכון לרגע זה, לא קיבלנו כספים ואתם יכולים לתאר לעצמכם את ההורים שמטפסים על הקירות.

כמו בני שמעון, אני יכולה להעיד על עוד 12 מועצות אזוריות.

אני אבדוק את המקרה שלו ספציפית.

לא רק שלו. היא אומרת שיש עוד 12 מועצות אזוריות.

אני יכולה להעביר אליכם פירוט של סך כל המועצות שלא הועבר אליהן.

אני אבקש שתעבירו אלינו במרוכז, עוד היום, את השמות. אנחנו נעביר את השמות למשרד ונבקש תשובה על מצבן של 13 המועצות האזוריות ולדעת מה קורה אתן.

נבדוק. זה גם תלוי מתי הם שלחו את ההסכם ואיך נראה ההסכם.

בסדר. תגידו לי מה המצב של כל מועצה בעניין ההסכמים.

אני רוצה להצטרף לחלי בבקשה לשים את ההורים בצד. כלומר, אותן אימהות, שלא יהיו השוט כביכול של משרד הכלכלה.

מצד שני, אתה לא יכול לראות אותנו כמשרד שמחלק כספי ציבור מעביר כסף לארגון שלא עומד בכללים אליהם הוא מחויב. גם זה נראה לא טוב. תסכים אתי.

לכן נדרשת חשיבה על מנגנון.

הסבסוד הזה הוא עובר לרשות.

זה עובר לרשות והרשות בעצם מקזזת את זה מהסכום שההורה צריך לבקש.

אני מציעה שאם הרשות בטוחה שהכסף הזה יגיע לה בסוף כי היא בעצם עומדת בהסכם, זה רק עניין בירוקרטי של חתימה, אל תבקשו מההורים שישלמו את הכסף הזה ותחכו עד שתקבלו אותו מהסבסוד של המשרד.

יש לנו ניסיון עם הנושא הזה מהשנה שעברה. זה מייצר לא מעט עניינים בין המשרד לבין המועצות.

אני מנסה למצוא פתרון.

כל נושא ההסכמים היה בדיונים גם בשנה שעברה והוסכם על ידי יושב ראש המועצות האזוריות. זה לא משהו שאנחנו באנו והפעלנו מהשרוול.

אני מנסה לפתור כאן את העניין. אני מסכימה אתך שאי אפשר לעשות משהו שהוא לא חוקי ואכן לא נראה בסדר להעביר כסף לרשות שעוד לא חתמה על חוזה. אבל לרשות יש את האפשרות כן או לא לבקש את הכסף הזה מההורים ולחכות עד לחתימה שלה. נוצרה בעיה כזאת שכסף שלא קיזזתם, שלא לקחתם מההורים, לא הועבר אליכם. אז תעלו את הנושא הזה ותבקשו פתרון לבעיה הזאת. האם עדיין יש לכם כספים שאתם לא גביתם מההורים כי ידעתם שיועברו אליכם משנה שעברה ולא הועברו? האם עדיין יש כסף כזה?

כן.

בזה צריך לטפל. אני חושבת שזאת הדרך לפתור את הבעיה. המשרד אמור להתחייב, ברגע שיש חוזה חתום, כן להעביר רטרואקטיבית את כל הכסף שמגיע לרשות עבור הילד הספציפי או הילדה הספציפית בגן.

אני מציעה, אם יש לכם כספים כאלה שלא העבירו אליכם – ואני רוצה להגיד לכם שאני מטפלת מול משרד החינוך בבעיות כאלה - אז בבקשה, תנסו להגיש רשימה כזאת ואנחנו נעקוב אחריה.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, אני כבר בירכתי על הגישה של המשרד אבל אני רוצה להגיד שחלק מהפעולות שהוצגו היה בגלל שאנחנו בדיון של תקצוב מגדרי ואני חושבת שהיה כדאי לכמת ולתקצב את הפעילות הזאת כדי שנדע באמת כמה עולה כל תכנית ומה החלק שלה מהתקציב הכללי של המשרד. כך נקבל תמונה יותר ברורה שתראה להיכן הכסף הזה הולך. אם יתברר למשל שההשקעה של תכניות התעסוקה היא במרכזים עצמם ועולה למשל על השירות שניתן לציבור מבחינת עלויות כספיות, זה אומר דרשני. זה אומר שאנחנו צריכים לבדוק מה קורה שם.

אני מבקשת לקבל ניתוח תקציבי ולכמת את הנושאים האלה. אני יודעת שאני יכולה לחזור לספר התקציב ולנסות לעשות את הפילוח הזה בעצמי, אבל אני חושבת שזה התפקיד של המשרד ואני מבקשת שתעשו את זה.

לגבי הנושא של תלונות – ואני לא יכולה לעבור עליו למרות שזה לא נושא הדיון היום – על הפרות חוקי עבודה. מאחר שאנחנו מדברים על עידוד תעסוקת נשים ערביות ומאחר שאני יודעת באיזה תנאים מחפירים עובדות הנשים הערביות שרבות מהן לא מקבלות את שכר המינימום ואני יודעת שזה לא מיושם ואני יודעת שפקחים לא מגיעים למקומות עבודה וכבר התרענו על הנושא הזה כמה פעמים – הייתי רוצה לקבל פילוח וחלוקה של התלונות שקיבלתם לפי שייכות לאומית. כלומר, כמה תלונות הגיעו מהאוכלוסייה הערבית והמיזמים שלכם לצאת ולאכוף, לבדוק ולחקור האם באמת הם מגיעים לכפרים וערים ערביות.

נתוני לשכת המדען הראשי. נתונים שזועקים לשמים בעניין שתי התכניות האלה. נאמר לי שאתם רוצים לברר. הוועדה תוציא מכתב באופן ישיר למשרד המדען הראשי וננסה לקבל הסברים. לא בטוח נקבל הסברים שנוכל לקבל אבל אני רוצה לראות את ההסברים.

החלטות ועדת ההקצאות שעומדות כנראה, לפי מה שהבנתי, להתקבל בעוד כמה ימים. אני מבקשת לדעת את רשימת המעונות שהוקצו, אם זה בינוי ואם זה משהו אחר, ואפילו לפני שזה מפורסם. אני מבקשת לקבל את הרשימה לידיי כולל הבקשות שנדחו.

בעניין המינהלה. אני מבקשת לקבל תשובה תוך שבוע ושתתנו לי הערכת זמן להקמת המינהלה ואיך היא תפעל, כולל הפרוייקטור עליו דיבר בזמנו השר.

רציתי לבקש לדעת איזה ישובים הגישו בקשות או כמה בקשות הוגשו, תנאים מקדמיים ומי עומד בתנאים המקדמיים כי אנחנו יודעים שיש חסמים תכנוניים שלא מגיעים להקצאות.

ביקשתי שאחרי שמעבירים אלי את החלטת ועדת ההקצאות לקבל גם את רשימת אלה שנדחו.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.