הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 30

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ו (09 בנובמבר 2015), שעה 12:00

1. סקירה מגדרית של המשרד לשוויון חברתי, בהשתתפות השרה לשוויון חברתי, ח"כ גילה גמליאל

2. דיווח ועדת המעקב לתקצוב מגדרי

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

עליזה לביא

יעל גרמן

נורית קורן

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל

אבי כהן - מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי

אוהד כהן - יועץ לשרה, המשרד לשוויון חברתי

אלון אטקין - כלכלן בכיר ויועץ לממונה, משרד האוצר

ג'נט שלום - נציבה אזורית מחוז ירושלים והדרום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

נועה נאמן - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אריאל אלוני - מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

ורד סוויד פאר - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה

הימת יונס - קידום נשים, הרשות לקידום מעמד האישה

טלילה שחל רוזנפלד - מנהלת האגף לשוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה

אילנית בר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת לבנת - יו"ר איגוד היועצות למעמד האישה, יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

עמליה הרוש - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה ברמת גן, מרכז השלטון המקומי

שולה אגמי - יועצת לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

אביבה מנצור - חברת מועצת כוכב יאיר-צור יגאל

ולריה סייגלשיפר - רכזת פרויקטים לשוויון מגדרי, מרכז אדווה

מאיה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

אסתר בלומברג - ממונה על תחום האלימות, נעמ"ת ירושלים, ארגון נעמ"ת

ענבר סבאג שפילמן - רכזת פרויקטים מיוחדים, אל הלב

מרב שטרנברג - רכזת פרויקטים, אל הלב

יפעת בלפר - איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

ענבל וילמובסקי - יועצת לראש המועצה פרופ' נורית ירמיה, המועצה הלאומית לקידום נשים למדע וטכנולוגיה

גוסטי יהושע ברוורמן - ראשת המחלקה לפעילות בתפוצות, הסוכנות היהודית

אורי ליזר - עוזר לראש המחלקה, ההסתדרות הציונית העולמית

שלי דביר - קואליציית שותפות

דלית אזולאי

ס.ל., חבר המתרגמים

1. סקירה מגדרית של המשרד לשוויון חברתי, בהשתתפות השרה לשוויון חברתי, ח"כ גילה גמליאל

2. דיווח ועדת המעקב לתקצוב מגדרי

שלום לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי כאשר אנחנו נתמקד היום בסקירה מגדרית של המשרד לשוויון חברתי ואני שמחה, למרות האיחור, שכבוד השרה מצאה זמן להיות נוכחת איתנו, כדי להציג גם את התקציב וגם את הסקירה של התקציב המגדרי בכלל תקציב המדינה.

בגלל הלחץ בלוח הזמנים, כי אני יודעת שהשרה תצטרך לצאת לעוד אירוע שהוא גם חשוב וקשור לתקציב המדינה ולנתח גדול מהתקציב לשוויון חברתי של האוכלוסייה הערבית, אני מקווה שלשתינו יש אינטרס בזה, יש לי גם אינטרס להתמקד בדיון הזה ולנסות להפיק ממנו את המרב.

לפני שאני פותחת אני חייבת לברך על אורחת מאוד מיוחדת שנמצאת איתנו היום, אביה. אני חייבת להגיד, אביה היא בחורה שהכרתי היום בבוקר. לאביה השנה יש בת מצווה, מזל טוב מכולם, אני אומרת את זה כי אני חושבת שיש מסר מדהים במה שההורים עשו. הם מפגישים את אביה כל חודש עם אישה אחרת שיכול להיות מעניין לאביה ודרכה להיחשף לכל מיני נושאים. היום היא האורחת שלי ואני מאוד מאוד שמחה שהיא נמצאת, היא תתלווה אליי כל היום וכבר התחלנו להכיר ואני שמחה על זה שהיא נמצאת איתנו.

אנחנו נתחיל בדיווח של כבוד השרה, אבל הייתי מבקשת באמת שאנחנו גם נדע על התקציב של המשרד לשוויון חברתי, במיוחד בחלק המגדרי, בסקירה המגדרית שעשיתם, בראייה קצת יותר רחבה, וכמובן אחר כך נשמע דיווח על הפעילות של ועדת המעקב. בבקשה.

אז קודם כל בפתח הדברים אני ארצה להודות לעליזה לביא, כמי שהייתה יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בזמן שהיא גיבשה את כל הנושא של התקציב המגדרי וביצעה את כל ההליך המקדים לעצם הנושא, וכמובן את יעל מבורך, סגנית ראש אגף התקציבים שליוותה את כל המהלך וגם עמדה בראש הוועדה והגיעה למסקנות מצוינת. יש כאן גם נציג נוסף של אגף התקציבים, אלון, שהוא ממש מחויב לעניין וסייע בידינו רבות. הוא ליווה את כל התהליך וסייע רבות ומסייע עדיין לגבי הנושא. כמובן למרכז אדווה וכל החוקרות שליוו ומלוות עד היום.

אבל אחרונה חביבה, שמאז שהיא פה, היא מלווה איתי בצמוד בכל התהליך, ממש ביחד אנחנו עוברות אותו, אל"ף, במימוש שלו, גם בוועדת השרים לקידום מעמד האישה, גם בסדנה שהקמנו לכל התקציבאים, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שעושה עבודת קודש. ולאביה היקרה, את רואה? הכיסא פה, אפשר לשבת בו ולהרגיש כמו שצריך, אז לעתיד לבוא נשמח לראותך כאן בכנסת כחברת כנסת לעתיד, שיהיה לך מזל טוב.

את רוצה שנוותר על נושא ה-OECD?

אני רוצה שנגיע לתקציב עצמו.

אני רק אתן את הרקע. התקבלה החלטת ממשלה. החלטת הממשלה אמרה, בתקציב 2015 כל המשרדים יציגו 10%, בתקציב 2016 40%, תקציב 2017 ו-2018, עד 2018 נגיע ליעד המיוחל, כשהיעד הוא לבוא ולדאוג לכך שכל תקציב המדינה יהיה 100% תקציב מגדרי.

עבדנו ביחד, העברנו סדנאות, המשרדים כולם הגישו את התקציבים שלהם, יש מה לשפר ומה לשנות, זו הסיבה שהקמנו את ועדת המעקב. ועדת המעקב נמצאת מול כל המשרדים, בוחנת את כל הדברים, תיכף נקבל על זה גם סקירה, כי כבר היו ישיבות מאז לגבי העניין של ועדת המעקב. המטרה שלה זה שבשנת 2017 כבר יופקו הלקחים מהתקציב של 2016, מה שכבר חשפו בפנינו מבחינת הנתונים, שיהיה ניתן לבוא ולבחון הכיצד אפשר לבצע מקצה שיפורים לקראת התקציב הבא וכמובן לוודא שמה-40% נעלה ל-70% המתבקשים בשנת 2017. זו בגדול המגמה.

נראה בגדול משהו קטן מה-OECD. 44% ממדינות הארגון של ה-OECD הצהירו שהן כבר מבצעות סקירה מגדרית של התקציב שלהם באופן קבוע, כך שנכנסנו להיות בחזית העניין. אני אוותר על כל הנושא של ה-OECD, אבל אפשר אחר כך לראות את זה.

ניתוח מגדרי ייתן לנו כלים לבחון כיצד הכסף של המדינה שלנו מתועל, לאן הוא עובר בין הסוגיות, לא רק בפן של בעלי ובעלות התפקידים, כי מרכיב השכר זה רק שליש מהתקציב, יש לנו גם שני שליש לא פחות חשובים, לאן הכסף הזה הולך בפעילויות של המדינה שלנו. שם גם כן צריך לשים את הדגש במתן הראייה הכללית לאן הכסף הולך. שם זה אפילו יותר קשה, להיכנס למרכיבי הניתוח ולראות השלכות של הכספים והמעבר שלהם. דוגמאות מהעולם. יש פרזנטציה מוכנה, מי שתרצה תוכל לקבל את זה אליה באהבה.

בעיקרון, אחד מהדברים הזועקים, שהוא לא מפתיע אותנו, מתקציב מגדרי, זה לראות את פערי השכר בין נשים לגברים במגזר הציבורי. רואים את זה בצורה זועקת לשמים. הנתונים, הפעם אנחנו לא מחפשות ומלקטות אותם, אלא משרדי הממשלה בפעם הראשונה בהיסטוריה מגישים לנו את הנתונים. אנחנו כבר מכנסות ועדת שרים לשוויון מגדרי וקידום מעמד האישה בנושא של פערי השכר. נמצאת כאן הנציגה שלנו מהנציבות, הם כבר התבקשו להגיש נתונים לישיבה עצמה. קודם כל נעשה את שיעורי הבית במגזר הציבורי לגבי הפערים.

מה שאנחנו רואים, ככל ששכר הגברים הוא גבוה יותר במגזר הציבורי פערי השכר הרבה יותר גבוהים. ככל שהשכר של הגברים נמוך יותר, באופן טבעי הפערים הם נמוכים יותר. כלומר זה לא מעלה את הנשים, במקרה של צמצום בפערים, זה פשוט מוריד את המשכורות של הגברים. זה דבר שצריך לקחת גם אותו בחשבון. כלומר אם מתכוונים לשוויון זה פשוט מורידים ולאו דווקא מעלים.

ניתן כמה דוגמאות להמחשה. משרד התשתיות והאנרגיה, גברים 17,800, נשים 12,000. המשרד לבטחון פנים, לדוגמה, במערכת הביטחון השכר הוא יחסית נמוך יותר, גברים 13,281, נשים 13,245.

אנחנו מדברים על ממוצעי שכר.

ממוצעי שכר במשרדים. זה נתון אחד שאנחנו רואים בצורה מאוד מאוד בוטה, הייתי אומרת, מהנתונים.

תמיד יש פער.

תמיד יש פער. אני אפילו בדקתי במשרד שלנו, של שוויון חברתי, יש פערי שכר בין נשים לגברים. כשנשאלה התקציבאית מדוע, אז אחד זה המרכיב הידוע של השעות הנוספות, אבל המרכיב הנוסף זה, לטענתה, סוגי החוזים. זה משהו שאנחנו עכשיו נעשה לו מבחן עומק במגזר הציבורי, סוגיית סוגי החוזים. כלומר יש מסלולים שונים של החתמה על חוזי העסקה. זה דווקא נתון שאני לא ידעתי אותו, זה נתון שאני עכשיו נחשפת אליו, מאז שאנחנו חוקרים את העניין הזה. מסתבר שיש מסלולים שונים של פוטנציאל החתמה לעבודה במגזר הציבורי ויש מסלול אחד שכנראה עובר - - -

במיוחד המסלול של ההעסקה הבלתי ישירה, שזו דרך - - -

אנחנו גם נבדוק את העניין הזה, מדוע וממה זה נובע. אנחנו נעשה פה עבודת עומק, מרכז אדווה יסייעו בידינו גם בעניין הזה. אני מאמינה שאנחנו נצליח לעשות פה פריצת דרך משמעותית.

אנחנו מזהים דבר שנקרא עקומת מספריים. אנחנו רואים שיש יחס כמותי בין גברים ונשים משתנה ככל שמתקדמים בסולם ההיררכי ובדירוג השכר. גם זה, לצערנו, לא חדש לנו מלבד החידוש היחיד, שהמשרדים הם אלה שמציגים לנו כרגע את הנתונים. הרי אנחנו יודעות שיש לנו במגזר הציבורי יותר נשים מגברים, אבל כשעולים בסולם ההיררכי, כשאנחנו רואים את דירוג השכר, מתהפך היחס, יש יותר גברים מנשים.

זה נתון שנבחן אותו בנושא שאני רוצה לשים עליו את הדגש המרכזי, בין כל שאר התחומים, זה המועצה להשכלה גבוהה. בואו ניקח אותו כמקרה בוחן, כי זה מקרה שאנחנו מכירות אותו, אבל הוא ממש צועק לשמים. אין סיבה בעולם שסטודנטיות, יש רוב מוחלט בתארים ראשון, שני, שלישי, אבל כשאנחנו מסתכלים על הפרופסורה ועל הסגל אנחנו רואים שהסגל הבכיר באוניברסיטה הוא 29%. כשאנחנו רואות את הסגל הזוטר, בדקנו את הסגל הזוטר, יש כמעט שוויון. כלומר הפוטנציאל הוא בידינו. בגלל זה שמתי בכוונה את הדגשים כאן, כי אנחנו חייבות לחדד את הנקודה הזו ואת פריצת הדרך לבצע בדיוק במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

נכון להיום הפוסט דוקטורט זה אחד מעקבי אכילס של נשים בפוטנציאל שלהן לפרוח כדי להגיע לפרופסורה. אני כבר דיברתי עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, אנחנו נעשה על זה ישיבה גם בוועדת שרים, על מנת לזמן את כל הגורמים ולתת לזה את הפתרון.

אני כבר עם הסיפור הזה מאז שאני זוכרת את עצמי בשליחות הציבורית שלי. התקדמנו בזה שעשינו מחקר וראינו בדיוק ונגענו בנקודות הכואבות. התקדמנו בזה שאז, כשהשר גדעון סער היה, הוא באמת הרים את הכפפה והקים את הוועדה בראשות פרופ' רבקה כרמי מאוניברסיטת בן גוריון. רבקה, שעשתה עבודה ממש יפה והציגה ממצאים מסוימים, אבל הנתונים לא משתנים.

קמה ועדה במשרד המדע, בראשות פרופ' - - -

כן, אני נפגשתי איתה גם כן. אנחנו דיברנו על העניין הזה, לזה אני מתכוונת, דיברנו על לראות את כל המכלול. יש מקצועות שנכון, זה מצריך פוסט דוקטורט ארוך זמן במדינות אחרות, אבל לא כל פוסט דוקטורט, לא כל המקצועות מצריכים את זה, כלומר אפשר להגיע לאיזה שהיא פלטפורמה שתבחן את הדברים בצורה יסודית וכן תקנה את האפשרויות.

דיברו בישיבת הממשלה, לא האחרונה, בישיבות האחרונות, כשדיברו על נושא משרד החינוך, הציגו את התמונה של בריחת מוחות. אמרתי להם, 'בוודאי, בחסות המדינה. אתם שולחים את כולם לפוסט דוקטורט בחו"ל ומתפלאים מדוע הם לא חוזרים'. אמרתי שבעצם התפיסה מלכתחילה צריכה לבחון מחדש מדוע אם בן אדם ילמד באיזה מכללה או אוניברסיטה בחו"ל, שהיא פחות טובה אפילו בדירוג מאחת האוניברסיטאות הכי טובות בארץ, זו אינדיקציה של קדימות על פני אנשים אחרים.

זו הנחה אקדמית, את יודעת.

אלה דברים שאני לוקחת אותם גם כיעד מרכזי.

אבל כדאי לראות את העקומה הזו, זה לא רק באקדמיה, זה נמצא בכל השירות.

זה חריף במיוחד באקדמיה.

באקדמיה זה זועק לשמים מפאת העובדה שיש לך כך, עד תואר שלישי מוכן לנו כבר במגש, וכל הסגל הזוטר הוא בשוויון, כלומר מה שצריך לעשות זה פשוט לבצע את ההשלמה הבלעדית ואז את מראה, ברגע שאנחנו מראים שזה אפשרי לבצע את השינוי הדרמטי, בהחלט יהיה ניתן לוודא שזה יחלחל גם למקומות נוספים.

יש את העקומה שהוצגה. נעבור לראות משהו שהוא צורם בעניין אחר. נושא הפרויקטים. נעצור לגבי מרכיב המשכורות והתפקידים. כשאנחנו מסתכלים לאן כספים הולכים, אנחנו בוחנות ורואות, לדוגמה, תקציב שנתקלנו בו לגבי סיוע בשכר דירה. והנה, יותר נשים כביכול נהנות מהתקציבים לגבי השיח בסוגיית שכר דירה. מה זה אומר?

חד הוריות.

מה זה אומר? שמצבן של אותן נשים הוא פחות טוב. מה שאנחנו צריכות לפתח מזה את התובנות, שלאו דווקא במקומות שבהם יותר משאבים מתועלים עבור נשים זה דווקא יוצר סיטואציה שבה מצבן הכלכלי חברתי הוא טוב יותר. כלומר דווקא בנקודות האלה באינטרס שלנו לראות איך אנחנו יכולים לתעל משאבים לתת לאותן נשים באותה נקודת זמן, כשיש לנו כבר את הנתונים שלהן, שהן נעזרות בסיוע בשכר דירה, מענה של חכות שלעתיד לבוא הלוואי ולא יצטרכו בכלל לקבל את אותו הסיוע המדובר ויוכלו לעמוד בזכות עצמן.

כלומר הדברים האלה, לעיתים נתונים שנמצאים במשרד אחד בהחלט יכולים לתת לנו כלים לסייע בידן בכלל דרך משרדים אחרים שהם לוקים בטיפול.

זה משהו שעד שעשיתם את הבחינה המגדרית בכלל עבדו בין המשרדים? היה תיאום, הייתה איזה שהיא הקשבה? היה משהו?

זאת המגמה. כרגע כל תקציבאי עובד בפני עצמו ומציג רק את - - -

לא, אני שואלת לגבי המשרד שאת עומדת היום בראשו, היה לו קשר, למשל, עם משרד ה - - -

עכשיו זה בדיוק התפקיד של הוועדה. הרי למה נועדה הוועדה?

אבל חשוב שהדברים ייאמרו לפרוטוקול. אני לא שואלת את זה לחינם.

אז אני אומרת שוב, אחד מהתפקידים המרכזיים של הוועדה, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, זה לקחת את התקציב המגדרי ובניתוח שלו ליצור לנו, לכשנבוא לכאן ונדון בתקציב המגדרי לשנת התקציב 2017, לראות את השינויים במגמות. בשביל זה אנחנו נציב יעדים מוגדרים בוועדת המעקב למה אנחנו רוצים לראות את השינויים. בין יתר הדברים ששמנו את הדגש, לדוגמה באקדמיה, זה משהו שאנחנו רואים שהוא בפוטנציאל ממשי כרגע להוציא אותו. זה יהיה חלק מהיעדים ואנחנו נשים את הדגשים. אנחנו עושות נגזרות, פערי השכר זה נגזרות שעכשיו אנחנו נטפל בזה בוועדת שרים. הנושא של האקדמיה, בוועדת השרים.

אבל כדאי להגיד שבעצם שלוש המגמות האלה שמצאתם בניתוח התקציב מבחינה מגדרית, צריך לקחת אותן והן חשובות, אני חושבת שלא חידשו הרבה מבחינת מה שאנחנו ידענו מהשטח, כמו שאת הדגשת כמה פעמים.

למה? היה חידוש לגבי החוזים. אני חושבת שזו יכולה להיות פריצת דרך בנושא פערי השכר.

כן, אבל מבחינת אחוזים, ידוע שיש לפחות שלושה או ארבעה מסלולים לחוזים בשירות הציבורי, וזה חלק, אבל - - -

כן, אבל הנתונים הראו לנו שחלק מהפערים נובעים כתוצאה מזה. זו לאו דווקא מסקנה שהייתה על השולחן, לטעמי.

אוקיי, יכול להיות, אבל מה שרציתי להדגיש - - -

את רואה, נניח, אישה בדירוג מנהלי, אז זה בדרך כלל מזכירות, הן לא יהיו מנהלות משק או מנהלות רכש, או לא יודעת מה באותה קטגוריה שזה משהו שמובילים גברים - - -

כן, זה גם מבחינת דרגות, אבל גם מבחינת אחוזי ההעסקה. כי גם תעסוקה בלתי ישירה, בדרך כלל זה נשים, הרוב זה נשים.

אבל זה לא רק בתעסוקה הבלתי ישירה.

לא, אני לא אמרתי שרק, אבל זה גם. מה שרציתי להגיד, שעצם העובדה שאנחנו יודעות ואנחנו בדקנו ועכשיו אני אבקש גם מהממ"מ לתת כמה דברים שלאחר בדיקה כללית של המשרדים, השאלה אם אנחנו בדקנו כמה נשים מקבלות שירות כאשר השירות הוא לא שירות של נזקקות. למשל הלוואות, למשל הלוואות לעסקים, האם משרדים שאחראים על הדברים האלה עשו את הניתוח הזה או לא? כי זה יכול להטות את התמונה.

מפאת העובדה שאנחנו צריכות לזכור שהחלטת הממשלה שהייתה - - -

נכון שאנחנו עדיין בתחילת הדרך.

מצד אחד אנחנו מתקדמות בתקציב המגדרי, אבל מהצד האחר הדרישה מהמשרדים הייתה שהם יחליטו מה הנתח של ה-40% אז באופן טבעי מרביתם הלכו לדרך הקלה ביותר, שזה לחשוף בפנינו יותר את המשכורות, שזה בעצם שליש מהתקציב שלהם ועוד איזה פרויקט שניים שהם ראו לנכון. אבל אנחנו לעתיד לבוא, כשנקבל כבר לתקציב 2017 את ה-70% אז זה כבר הופך להיות חלק ניכר מ - - -

גם ההנחיות וגם - - -

ההנחיות הן החשובות בקטע.

גם עכשיו תוך כדי, כבר שמענו והקשבנו גם כאן בוועדה, וראינו דברים שלא הובנו מספיק. צריך לחדד את זה.

זה ברור. ההערה שלי הייתה ככל שנתקדם ויהיו לוועדה הנחיות מאוד ברורות, מה כן לסקור בתוך התקציב ואיך לסקור - - -

נכון, לכן חשוב היה לי להעלות את זה פה גם כן.

כי היו דוגמאות גם כן למשל שמשרד הפנים סקר לנו כמה קיבלו דרכונים. מה זה שייך לתקציב כמה קיבלו דרכונים?

אני אומרת בסדר, אבל זה לא לנצח. כלומר בשנה הבאה כבר הדרכונים יהיו זניחים.

בסדר, אנחנו בתחילת הדרך וזה מבורך, אבל ההערות הן כדי ששנה הבאה נבוא למצב יותר טוב.

אבל יכול להיות שזה מעניין כמה נשים קיבלו דרכונים.

אני לא מזלזלת בשום מידע.

לא, אני אומרת גם כמה נשים הוציאו דרכונים זה יכול להיות נתון מעניין, אם יש פערים בו.

אני חושבת שתפקידנו להעיר כדי לשפר את המצב.

כמה הוצג בדרכונים, זה יכול גם להיות מעניין. כי דרכונים, במידה שאת רואה, נניח, שנשים מוציאות פחות דרכונים, זה גם מעיד על נקודה מסוימת. בסדר, כל זמן שייתנו לנו נתונים, כל עוד הם עומדים ביעד זה בסדר.

אפשר שאלה את השרה?

רגע, אבל לא סיימנו פשוט להציג.

כדאי אולי היא תסיים, אלא אם זו הבהרה שאי אפשר בלי ש - - -

לא, זו לא שאלת הבהרה, זו שאלה מהותית.

אז בבקשה, חברת הכנסת גרמן.

קודם כל כמובן שאני מברכת, זה דבר נהדר, אנחנו ניסינו לעשות את זה בהרצליה, זה קשה מאוד. אין ספק שאחד הדברים הברורים זה שהפער בין המשכורות שלנו לבין המשכורות של הגברים באותה משרה הוא בסביבות 30% ומגיע אפילו לפעמים ל-40%. השאלה מה הממשלה מתכוונת לעשות בנידון, מפני שאנחנו לא יכולים לדרוש מהמגזר הפרטי, אבל אנחנו כן יכולים להתחיל לעשות את זה במגזר הציבורי.

מסכימה. ראשית, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, אני לא יודעת אם היית נוכחת כאן בתחילת הדברים, שכבר אני כינסתי את ועדת השרים לשוויון מגדרי על מנת לקבל את כל הנתונים מכל המגזר דרך הנציגות של נציבות שירות המדינה, שאמורים לבוא ולהציג את כל הפילוח של העניין. זה דבר אחד.

דבר שני, מפאת העובדה שכשכיהנתי כסגנית שר במשרד ראש הממשלה הממונה על הנושא, כבר אז קידמנו את העניין של מקום עבודה תומך משפחה, ביניהם יש מרכיבים של לשנות את כל התפיסה של תנאי השכר. כלומר אני טוענת, וזה נושא שאנחנו עכשיו נשים עליו את הדגשים, שמרכיבי השכר הם הבעייתיים בפער, כלומר הם לא מותאמים לשוק העבודה החדש. ככזה צריך להכניס בו מוטיבים נוספים במרכיבים, כגון הכרה חלקית של עבודה מן הבית, כגון תפוקה אישית בעבודה. המרכיב היחיד שקיים היום שנותן קדימות לפער הזה זה נושא השעות הנוספות האינסופיות האלה, שאין להם שום דבר וחצי דבר בנושא. אז אלה הדברים שאנחנו נעלה אותם בוועדת השרים.

מי מחברות הכנסת שמתעניינת בשיח, מי שפה בוועדה רואה שיש לה ערך מוסף, מי שרוצה להוסיף נושאים ויש לה רעיונות מבורכים, הם יתקבלו באהבה. אני גם מוכנה, מחברות הכנסת שמעוניינות, גם להזמין אתכן לוועדה, כדי שקולכן יישמע גם שם.

יש את דוח שטאובר, למה לא מאמצים אותו?

נפגשתי גם איתה וגם הנושא שלו יעלה לדיון מקיף סביב זה. כאן אני מקווה שניצור פריצת דרך. אני דיברתי עם הנציב בעניין הזה גם כן, אני מאמינה שהוא קצת יותר פתוח מבעבר, הדינמיקה שמתקיימת היום היא כבר מובילה לכיוונים יותר נכונים. אני מציבה לעצמי את זה כיעד מרכזי מבחינתי בתפקיד שלי, לצמצם את פערי השכר. אנחנו נרצה למדוד אותם, להפוך אותך מדידים משנה לשנה, עד שהפער הזה פשוט לא יהיה. זה דבר אחד.

דבר שני, יש את הצעת החוק של חברת הכנסת מיכל בירן. היום היא עלתה בוועדת השרים, היא נדחתה להגיע להבנות, אני ארכז את כל ההבנות האלה עם כל משרדי הממשלה השונים. זה העניין שבו כשחותמים על חוזים, פנו אליי מספר נשים מהאקדמיה, מחתימים אותם בהסכמים שאסור להם, לא לדבר ולא לשוחח על החוזים שלהם. כלומר נשים באותו מעמד, באותו תפקיד באקדמיה אינן יודעות מה קורה מסביבן מבחינת השכר ומרביתן - - -

את הגברים גם מחתימים על זה?

מחתימים את כולם. ואז אנחנו יודעות את הסיטואציה, מה קורה מבחינת המשכורות. גם את זה ניסיתי לקדם, ניסיתי לקדם את זה עם חברת הכנסת מיכל בירן בקדנציה הקודמת וזה לא עבר. היא עכשיו העלתה את זה שוב לוועדת שרים ואני מקווה שגם כאן נעשה עוד פריצת דרך שתוכל לסייע גם בנושא הזה.

אני רוצה שנתקדם לשמוע גם את הסקירה של תקציב המשרד לשוויון חברתי, כי אם לא נקבל את הסקירה הזו פה לא נקבל אותה. אז בואו נלך על זה.

לצערנו הממצאים מראים שהנשים נזקקות יותר מגברים. לא שלא ידענו זאת קודם, אבל כשזה בא מהמשרדים, אני מאמינה שכשיש תודעה היא מקדמת מציאות והתקציבאים, והנה אלון פה, שהוא הפך להיות מיינדד לעניין, אנחנו רואים את השינויים ונראה אותם לעתיד לבוא עם כל הגורמים. יותר מפי שניים במקרה הזה מקבלות וזכאיות לדיור ציבורי. לצערנו זה מראה את הדברים.

עכשיו אני ארצה לעשות מעבר חד, על מנת לחדד מספר אנקדוטות שעלו בוועדת המעקב. אתה רוצה לומר פה מספר דברים? אבי כהן, מנכ"ל המשרד.

הוועדה התכנסה לפני כשבוע וחצי לדיון ראשון שלה. היא התעסקה עם שתי נקודות עיקריות, קודם כל היא כן עברה על כל מה שהמשרדים הגישו, היא עברה דבר דבר וניסתה לנתח מה המשרדים הגישו, וראינו שני דברים. האחד, אין מתודולוגיה אחידה, זאת אומרת כל אחד עושה מה שבא לו, כותב מה שבא לו, אחד שם שכר, אחד פרויקטים, אחד מדווח על 40%, אין לך גם מושג אם זה 40% או לא 40%. חלק מהמשרדים אומרים, 'אני ב-40', חלק ב-50, חלק בכלל לא מדווחים על כלום.

לכן ההחלטה הראשונה של הוועדה היא כן לייצר מתודולוגיה אחידה לקראת 2017. זה גם על פי הנחיית השרה. בנוסף אנחנו כן רוצים ליצור אחידות על 2015 ו-2016. זאת אומרת אנחנו נשלח מכתבים למנכ"לים של המשרדים, להגיד להם 'דיווחתם על 15' ו-16', אבל קחו עכשיו פורמט אחיד', שנוכל לנתח את זה.

כדי שיהיה אפשרי גם לעשות השוואות.

נכון. זאת נקודה אחת. הנקודה השנייה היא, כמו שאמרתי, עברנו משרד משרד וניתחנו. יש כמה סוגי משרדים, יש משרדים שלא הגישו בכלל, לא עמדו ב - - - אמנם זה מעט, אבל יש כאלה שלא הגישו. יש משרדים - - -

יש כאלה שהם בתהליך. משרד הביטחון בתהליך.

הם עוד לא הגישו לתקציב.

הם הגישו רק על הלא מסווג.

יש יחידות שלא הגישו.

יש עוד כמה יחידות שעכשיו הם משתדלים לשתף פעולה. יש כמה יחידות נוספות שהם מתכוונים להעביר - - -

תקציב הכנסת, נעשה עליו - - -

אני לא זוכר בעל פה.

כרגע אנחנו במשרדי ממשלה, אבל רשויות מקומיות - - -

אנחנו נבדוק את זה.

יש משרדים שהגישו את זה, בוא נגיד את זה ככה, ברמת פירוט מאוד מאוד נמוכה וגם אליהם אנחנו פונים, ויש משרדים שכן הגישו בצורה סבירה, אפילו הייתי אומר טובה, למשל משרד הקליטה ממש ניתח את כל התקציב שלו עם פרויקטים - - -

אתה רואה איפה למדו מגדר ואיפה לא למדו.

יכול להיות שזה בדיוק שם.

זה ברור. משרד התחבורה מוביל.

משרד התחבורה ומשרד הקליטה עשו עבודה יחסית - - -

השנה גם כן הקליטה והעלייה.

אבל בגלל שהם עשו עבודה טובה אז לא הצגנו לכם את הנתונים, רצינו ללכת ל - - - איפה שכבר יש לנו בטוב אז אנחנו מתקדמות.

אנחנו נפנה מטעם הוועדה לכל המנכ"לים של המשרדים, נבקש מהם שיפור עמדות, שיפור של הדיווחים האלה.

הנקודה האחרונה זה שיש משרדים שראינו עיוות בהקצאה. למשל במשרד הכלכלה, הכשרה מקצועית 80% לגברים, 20% לנשים. זה פחות או יותר המספרים, זה לא על המספר המדויק. אנחנו רוצים לשאול את מנכ"ל משרד הכלכלה למה זה, שיסביר לנו למה הדבר הזה קורה.

זה יכול לתת מענה, נושא ההכשרה המקצועית, לנשים רבות, בהשתלבות במקומות התעסוקה, קל וחומר במגזר הערבי. אנחנו מוצאים פה פתח למתן גם אפשרויות מן הצד האחד, אבל לא פחות חשוב, גם לתעל את המשאבים לשני הכיוונים במקומות שיש בהם פוטנציאל ממשי מבחינתנו לשינויים בסוגיית התעסוקה. קודם כל נשמע אותם, אולי נשים, לדוגמה, הן לא מגישות בקשה להיות שם, אז אנחנו צריכות יותר לחשוף אותם לזה. צריך לראות מה המניע שלא מקבלים.

אני, ברשותכם, רוצה להציג את התקציב המגדרי של המשרד שלי, המשרד לשוויון חברתי. הובלנו 100% תקציב מגדרי. ככה צריך להיראות תקציב מגדרי במשרדים השונים. אנחנו אמרנו שנשמש כמודל, המשרד שלנו לא ימתין ל-2018, אלא אנחנו נציג את המשרד ב-100% תקציב מגדרי, כשגם לנו יש מה ללמוד ולהשתפר. בפעם הראשונה, מפאת העובדה שמגישים את הדוח, גם כאן יש מקצה שיפורים על אותה מתודולוגיה שאנחנו נסיים אותה, שתותאם ישירות גם למשרד שלנו.

באופן כללי, המשרד לשוויון חברתי היה המשרד בהתחלה של המשרד לאזרחים ותיקים, הוא היה משרד עם 49 מיליון שקלים, אנחנו הוספנו לו את הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, את הרשות לקידום מעמד האישה, את המטה של ישראל דיגיטלית ואת הרשות לצעירים, שהם כרגע בשלבי הקמה, וכל המכלול הזה הוא כיום משרד של 450 מיליון שקלים בסיס תקציב. כרגע מפאת הרצון שלנו, שכל הזרועות יהיו בשילובי פעילויות בין המרכיבים השונים של המשרד, אז בעצם את מרבית המשאבים אנחנו תיעלנו לשני מוקדים, שזה למשרד האם, המשרד לאזרחים ותיקים ולישראל דיגיטלית, כי אנחנו מזהים בפרויקט ישראל דיגיטלית פוטנציאל לצמצום הפערים שישליך לנו על הפן המגדרי. כך זה נמצא בפלטפורמה המשרדית. זה באמירה כללית.

גם במשרד לשוויון חברתי אנחנו מצאנו, כפי שאמרתי קודם, פערי שכר בין גברים לנשים. אנחנו יכולים לראות את הנתונים שמוצגים לכם בפילוח המגדרי. בדרגות השכר אנחנו רואים בעיקר פער שנובע מסוג החוזה. זה מה שבעצם פקח את עיניי לראות את הסוגים השונים, אל"ף, צריך לתהות על קנקנם ולראות מדוע, מתועלים לכל הדברים האחרים, אנחנו נעשה את הבדיקה הזאת באופן רוחבי על כלל משרדי הממשלה. בראש ובראשונה אצלנו, אבל בחתך כללי. אנחנו נעשה את זה עם הנציבות. בישיבה של פערי השכר בוועדה הם הציגו בפנינו את כל הנתונים ואת כל סוגי החוזים וכמה נמצא בכל חוזה ומדוע הולכים ומי מציע להם בכלל לחתום על סוג חוזה, האם זה משהו שכבר מעוגן בהליך המכרזי, האם זה משהו שהוא פתוח, מאיפה זה בא? זה דבר אחד. לצערנו אנחנו רואים, שוב, בשכר הממוצע שקיים במשרד עידין יש את אותם פערים. מרביתם להבנתנו נובעים בעיקר מהשעות הנוספות, לפחות כל מה שקשור למשרד שלנו. אז כפי שאמרתי, גם החוזים וגם השעות הנוספות. זה דבר שגם במשרד שלנו אנחנו ניתן את דעתנו לגביו.

אנחנו נפצל את זה לנגזרות של המשרדים. יש את הנגזרת של המשרד לאזרחים ותיקים. ביניהם כל נושא שיפור השירות, רמת החיים, מיסוד הקשר בין הדור הצעיר, אלה הדברים שאני שמה אותם ממש בחזית העשייה של המשרד, זה השילוב הבין דורי, ממש לבצע פעילויות משותפות בין האזרחים והאזרחיות הוותיקים לבין הצעירים והצעירות. אלה פרויקטים שמצליחים ברמה מאוד מאוד גבוהה.

בשנת 2014, כפי שראיתם, מרכיבי השכר ובסך הכול פרויקטים 41,000 שקלים. במשרד מועסקות 24 נשים מתוך 40 תקנים ויש סטודנטית אחת מתוך שיש הסטודנטים ושתי בנות שירות לאומי. מתוך 4 המשרות בדרג בכיר ישנה עובדת אחת שהיא ברמת סמנכ"ל. התקציב לשנת 2014 - - -

כמה משרות בכירות יש?

כפי שאמרנו, מתוך 4 משרות יש אחת. אנחנו רואים את זה בשקף הבא.

נעשה פילוח מגדרי לפי פרויקטים. מה שעשו, את שם המיזם, כמה השתתפו, מספר הנשים שלקחו חלק במיזם, מספר הגברים שלקחו חלק במיזם, שיעור הנשים המשתתפות, עלות הפרויקט, החלק הכספי של הנשים מתוך סך הכול ומה החלק הכספי של הגברים. זה ממש פילוח פרטני, ממוקד, עובר פרויקט פרויקט של כל הפרויקטים. כשאנחנו מסתכלים על סך הכול אנחנו רואים שמסך כל הפרויקטים של המשרד לאזרחים ואזרחיות ותיקים וותיקות 65% משיעור הנשים המשתתפות, זה אומר שכשאנחנו רואים, החלק הכספי העיקרי של הפעילות של אזרחים ואזרחיות ותיקים וותיקות, כפי שאנחנו רואים פה בשקף, הוא במהותו גדול יותר לנשים. אבל צריך לקחת את זה פרופורציונאלית ביחד לכמות הנשים האזרחיות הוותיקות - - -

ולתוחלת החיים.

ותוחלת החיים, שנשים חיות יותר ובאופן טבעי זו נגזרת שגם כן משפיעה על התוצאה של סך הפרויקטים, כפי שאנחנו רואים אותם במשרד.

יש לי דיון מהיר. אני באמת רוצה לברך ולומר שזו באמת התרגשות גדולה, ועוד הדרך ארוכה, אבל אין ספק שדברים קורים כאן.

תודה, עליזה, יש לך זכות ראשונים.

תודה, לשותפים כולם. תודה רבה, בהצלחה.

יש לנו את הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר ה - - - של החברה הערבית. יותר לא אומרים 'מגזר'. הרשות הוקמה מתוקף החלטת ממשלה עוד בשנת 2007, היא פועלת ליצירת מנופים כלכליים וחברתיים מגוונים, ויש לה מטרה, ליצור מצב של שיפור מתמיד במעמד הסוציו אקונומי וזו הסיבה שגם אני וגם עאידה צריכות עוד מעט לצאת למפגש הנוסף.

ברשות מועסקים 14 עובדים, מתוכם יש 5 נשים ויש הרבה תכניות חומש לקידום האוכלוסייה ובאופן כללי. אני לא ארחיב יותר מזה.

עשיתם ניתוח לעניין ה - - -

כן. אני אתמקד בנושא הנשים פה בעיקר. שיפור הפוטנציאל נעשה בין היתר, היעד שהיה, אני מדברת על דברים שהם טרם תקופתי והם צריכים לקבל גם את הקרדיט על העניין הזה, לגבי התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, בדגש על הנשים הערביות. כאן הוקצו 730 מיליון שקלים לעניין הספציפי הזה. בשנת 2010 הייתה תכנית ניסיונית רב שנתית לשילוב נשים מאוכלוסיית המיעוטים, שהן מצטיינות בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה. ההיקף של התקציב היה 4 מיליון שקלים, שטוענים שמדובר בהצלחה.

כאן יש פירוט מלא של כל המיזמים שנמצאים ברשות, יש לך את כל המפרט. לדוגמה הפעלה של תכנית הכשרה להשכלה גבוהה, הרחבת תכנית אשת חיל, העמקת סבסוד מעונות היום, לימוד סיעוד לבנות, השכלת יסוד. 'בנות', יש פה סמנטיקה שצריך לשנות אותה. חינוך טכנולוגי, כל המרכזים של ההכוון התעסוקתי - - -

קרן ההלוואות.

קרן ההלוואות לעסקים זעירים לנשים, שילוב אקדמי עם עמותת קו משווה, כל הקרנות, קרן מלגות של הוואקף. כל הדברים האלה ביחד זה 75% מהסכומים.

קרן המלגות של ה - - -

כן, יש 52% נשים בקרן. כלומר כשאנחנו מסתכלות על שיעור הנשים המשתתפות בכל המיזמים שדיברתי עליהם, הרוב הוא כמעט רוב מוחלט. יש גם הרבה מאוד מיזמים שהם צבועים ב-100% לפעילות של נשים. אנחנו רואות גם במרכז הכוון תעסוקתי, יש רוב לנשים. עדיין בעמותה המסוימת יש פחות אבל בסך הכול הכללי המשאבים שעולים.

מה שכן צריך לעשות זה פשוט לתעל יותר משאבים. כלומר במקומות שזה מצליח, צריך לתגבר את סכומי הכסף וזו הסיבה שאנחנו בונים את תכנית החומש, תכנית חמש שנתית, שתיתן מענה לדברים שאמרנו.

כדאי גם לבדוק כל מיני דברים נוספים שיכול להיות שהם לא קשורים בתקציב. יכול להיות שכן נשים מקבלות 55%, נגיד, מהשתתפות בקורסים או בהכשרות מקצועיות, השאלה בהכשרות המקצועיות, איזה סוג של הכשרות מקצועיות הנשים משתתפות. איזה סוג של הכשרות לגברים ואיזה סוג לנשים. אני יודעת קצת ואני אערוך סיור ב-12 בחודש.

אנחנו דיברנו על זה כשראינו את השאלה שהופנתה למשרד הכלכלה. תודה ליושבת ראש הוועדה על ההערה החשובה, לא רק לשאול מדוע 80% מהכספים של ההכשרות המקצועיות מתועלים רק לגברים, אלא גם לשאול על אותם 20% שכבר מתועלים, לאן הם מתועלים, לאיזו הכשרה. כשאמרתי לכם על המרכיבים השונים של המשרדים, אנחנו רוצים דרך ישראל דיגיטלית להעביר - - - ראינו לדוגמה שהרבה נשים ערביות הולכות ללמוד הוראה. המכסה מלאה. הן מסיימות את הלימודים, כבר יצאו ללימודים להשכלה גבוהה ואז כשהן מגיעות אין להן מקומות עבודה. כאן, דרך ישראל דיגיטלית, עם משרד החינוך, אנחנו מנסים ליצור פלטפורמה שהן תוכלנה לעבור הסבה מקצועית למקצועות שכן יהיה ניתן לשלב אותן בסופו של יום גם ל - - -

אני חושבת שכל ההכשרות של הפרא טכנולוגי, גם סיעוד למשל, ראיתי שיש תכנית של סיעוד, יש היום 7,500 מורות ערביות מובטלות, לא מועסקות. הנשים האלה בקלות אפשר להעביר אותן לתכניות, אם זה לסיעוד, כי יש מחסור, ואם זה לפרא רפואי, כי יש מחסור אדיר, ואם זה לפרא טכנולוגי.

ראשית אני מציעה לקיים פה דיון, כבוד היושבת ראש, על העניין הספציפי הזה של הנשים הערביות המורות. אולי נקבל עוד נתונים ועוד ידע שכן קיים בציבור, שייתן לנו גם מענה מעבר למה שאנחנו כבר חושבים לעשות בנושא הזה. אני אשמח מאוד שזה יהיה כאן ותעבירו לי את הנתונים.

יש גם הרבה פעילות הסברתית בנושא מגדר, קידום נשים, יש לזה הקצאה תקציבית צבועה בתוך הנושא הזה. אני חושבת שמה שאנחנו צריכים לבדוק זה את טיב הקמפיינים ופעילות ההסברה, כדי לוודא שזה באמת עונה על הראייה כפי שאנחנו רואות לנכון, שתתעל את זה בסופו של דבר לזה.

יש את הרשות לקידום מעמד האישה. זה לא סוד שאני לא כזה מרוצה מאיך שהרשות מתנהלת מבחינת פוטנציאל המימוש של איך צריכה להיראות רשות כזו בעיניי. אני מקווה שבחודשים הקרובים אנחנו ניצוק תכנים ומשאבים על מנת להציג את הרשות בצורה אחרת. על זה אני אדלג, כי אין לי, לצערי, יותר מדי מה לדווח. לעתיד לבוא זה ייראה אחרת לחלוטין.

תהיה עלייה בתקציב?

השרה, אני יכולה להפריע רגע? אני צריכה להצביע בוועדת הכספים. אני רק אורחת פה, אני רוצה לברך את יושבת ראש הוועדה ואת השרה על ההצגה של כל מה שעשית עכשיו, יצקת תוכן למשרד שלך, שהוא לשוויון חברתי. אני חושבת, לפי מה שאת מציגה, שאנחנו בדרך הנכונה גם בעניין של הנשים, וכל הכבוד גם ליושבת ראש הוועדה.

תודה, חברת הכנסת.

נושא של מטה ישראל דיגיטלית. בעצם הוקם פרויקט, הפרויקט הזה יחל במשרד ראש הממשלה.

רק שאלה. יש עלייה בתקציב המוקצה לרשות לקידום מעמד האישה?

ברגע שלא מנצלים תקציב קיים, כיצד את רוצה שאני אוכל להגדיל אותו? בזה אני אסכם, אני לא רוצה שנפתח את השיח הזה, זה לא מכובד. לא מכבודנו ולא מכבוד המקום.

אני אמשיך. מטה ישראל דיגיטלית הוקם בשנת 2014 מכוח החלטת ממשלה במשרד ראש הממשלה והרעיון שבו היה לקחת את כל ההזדמנויות שקיימות בכל הנושא של ההתפתחות הטכנולוגית, כל המידע, להפוך את מדינת ישראל, להפוך ערים חכמות, שגם נקים במגזר הערבי ועוד דברים נוספים ורבים שניתן לבוא ולממש סביב זה.

את המיזם הזה אני ביקשתי לצרף, כי בעיניי זו היא פלטפורמה מעולה לצמצום הפערים בחברה. כשאנחנו נדאג לבוא ולתת את הכלים, נניח אם יש בעיה של הוראה, כמו שראינו כאן עם הנשים, אנחנו מזהות כאן עכשיו, 7,500 נשים בפוטנציאל להשתלב במקומות תעסוקה, אפשר לעשות דרך קורסים מקוונים, ממש הסבה מקצועית שיכולה לסייע בידם.

במטה ישראל דיגיטלית נכון לכרגע יש 11 משרות עם 6 תקנים של שירות המדינה, 2 משרות צוערים ויש 3 משרות של סטודנטים. מסך המשרות האלה יש 6 משרות מאוישות על ידי נשים, 5 על ידי גברים. בנוסף בישראל דיגיטלית יש 4 משרות של ראשי אגפים בכירים, 2 נשים ו-2 גברים. ישראל דיגיטלית הוא מודל טוב. זה לגבי הנושא של כוח האדם.

באופן כללי אנחנו גם הגדלנו כאן את התקציב של כלל הפעילות. יש מספר פרויקטים. יש את הפרויקט של מסחר מקוון. הרצון שלנו, את כל העסקים הקטנים באזורים הפריפריאליים להעלות למסחר מקוון. מהנתונים שקיבלנו עד עכשיו 41% מהעסקים שקיבלו סיוע הם עסקים של נשים באזורים האלה, שבעיניי זה בהחלט הישג נכון וטוב. אני גם אומרת, היו לי על זה מלחמות בנושא של כל הקמפיין שהושק, רצו לשים גבר שישיק את הקמפיין, אני התעקשתי שתהיה אישה, שהיא זאת שתוביל את זה כאשת עסקים. אני חושבת שזה באמת עודד, אנחנו רואים את הנתונים ואנחנו חושבים שיכול מאוד להיות עודד את אותן נשים לומר 'רגע, למה שבאמת העסק שלי לא יהיה עסק מקוון?'

שאר המיזמים, מפאת העובדה שהמיזם של ישראל דיגיטלית הוא מיזם חדש, אז עכשיו אנחנו בונים את כל הפלטפורמות, ביניהם הרבה בנושא של הוראה, הרבה פעילות, נניח יש לנו בעיות בנושא המתמטיקה, ושר החינוך הציב לו כיעד את כל הנושא של הלימודים הפרטניים של מתמטיקה, אנחנו הולכים לעשות מיזמים מדהימים דרך ישראל דיגיטלית ללימודים מקוונים בלימודים פרטניים לילדים באזורים פריפריאליים בעיקר, מה שייתן את הקפיצה ממש וגם כמובן שם אנחנו נוודא שתהיינה הרבה תלמידות למתמטיקה, שתיקחנה חלק בנושא הזה. אז אנחנו נמצא את עצמנו בסיטואציה הרבה יותר טובה ונכונה.

זה בגדול הסקירה. אני חושבת שהמשרד הוא משרד שיכול לתת פלטפורמה מצוינת בקידום והעצמה של השוויון המגדרי, גם הנושא של ישראל דיגיטלית. אני רק אתן דוגמה אחת לגבי האזרחים הוותיקים וותיקות, כי אנחנו יודעות שזה הרוב בנושא הזה, שהיום צריכים לרוץ ולתזז את עצמם כדי למצוא מה הזכויות, כדי למצות אותן. אז בישראל דיגיטלית, הפרויקט כבר רץ, הוא יהיה מוכן בעוד מספר חודשים, על ידי לחיצת תעודת הזהות של האזרחים והאזרחיות הוותיקים והוותיקות ייצא להם פלט של כל הזכויות שמגיעות להם ואז ניתן יהיה בהחלט להתקדם.

אנחנו נמצאות בעידן אחר. הנושא הזה של השילוב של המשרד, הוא משרד חדש, אבל בעיניי הוא משרד שפשוט פורץ גבולות ביכולת שלו בצמצום הפערים, בשוויון, שוויון בכלל. עצם זה שבמדינת ישראל קם משרד לשוויון חברתי, בעיניי זו כבר מהפכה ושינוי גישה. בעקבות זה קם המשרד לפריפריה. חשבו איך אני אגיב, אני צריכה הרי להגיב, אם אני מסכימה, כתבתי 'בשמחה', אמרו 'הכיצד? מה, קרדיטים?' אמרתי, ההיפך הוא הנכון, כן ירבו אנשים העוסקים בתחום שיסייעו בידינו בסופו של יום ליצור כאן במדינת ישראל חברה טובה יותר, שוויונית יותר, בכל התחומים ואשרינו וטוב לנו שכך יהיה. תודה רבה.

תודה רבה. אני חושבת שהניתוח שנעשה, עצם העובדה שהמשרד עשה ניתוח ל-100% מהתקציב זה קודם כל דוגמה מצוינת לשאר המשרדים, שיתחילו לעקוב אחרי התהליך הזה. אני חושבת שהמגמות שהשרה הציגה בפנינו, שאפשר ללמוד עליהן מכלל הדוחות, הן גם חשובות מאוד ויהיה צורך לקיים דיונים יותר לעומק של סיבות שהביאו אותנו. אני עדיין רוצה את המגמה האחרונה, שהנשים הן הנזקקות יותר, הייתי רוצה גם לבדוק את זה לעומק כדי לעשות את ההקבלה, לא רק בשירותים, כמו שהשרה, נתת דוגמה, ש-41% מהעסקים שקיבלו סיוע היו עסקים של נשים, הייתי רוצה לראות גם ניתוח של שירותים שבעצם מעצימים ולא רק שירותי רווחה.

בדיוק.

יותר שירותים שמעצימים ומשנים את הסטטוס של הנשים, מה המצב של הנשים בתוכן.

יותר חכות, פחות דגים.

אני גם ביקשתי מהממ"מ להכין בדיקה ראשונית, איזה משרדים כן עשו את הסקירה, כמה לא, ויש כמה הערות.

תודה, אם אפשר להעביר את זה.

כן, אני חושבת שכדאי מאוד. זה מסמך ראשוני, אבל אני חושבת שחשוב מאוד לשמוע את ההערות שהיו להם, אפילו בקיצור. מה שהעיר מנכ"ל המשרד, אפשר לעבור עליו.

גם אולי כן היינו רוצים לשמוע על כל הנושא של אלימות, אלימות נגד נשים ואלימות מינית, איך זה נכנס בפעילות. לא רצית להזכיר את זה עכשיו, אבל זה חסר שזה לא נמצא פה. אי אפשר להפריד בין הנושאים של קידום נשים לבין האלימות נגד נשים, נשים שנמצאות בראש - - -

ראשית, אני מקדמת את החוק אלימות כלכלית ביחד עם חברת הכנסת זהבה גלאון וחברות נוספות, ועאידה, שהיא איתי לאורך כל הדרך בנושאים האלה. אנחנו מקדמות הרבה דברים כרגע בהרבה מאוד מן הסוגיות, אבל זה לא היה הנושא כרגע. מה לעשות, שאני לא רוצה להיכנס פה דברים מעבר מפאת העובדה שזה הולך להשתנות ממילא, אז השיח הזה, בעיניי יש לו מקום ביום האלימות במשפחה, כשאנחנו נדבר על הדברים.

לא רק. אנחנו מחר מקיימים דיון עם משרד הרווחה, שהוא אמון על נתח די גדול מהתקציב.

לא, אני לא מדברת רק על רווחה. אי אפשר לדבר על שוויון של נשים במקום העבודה, בלי לדבר על הביטחון של נשים במקום העבודה. אחד החסמים הגדולים היום לנשים להתקדם בשוק התעסוקה זה החסם של הטרדה מינית, למשל. אי אפשר לנתק את השיח הזה אם מדברים על שוויון.

כמי שחוקקה שני חוקים בתחום, אי חזרתו של עבריין מין למקום סביבת העבודה והמגורים, ואת נושא ההטרדה המינית בין מרצים לסטודנטים, אני מבינה לחלוטין את מה שאת אומרת ופועלת לאורך כל הדרך. קחי בחשבון שנושא אלימות בכלל ואלימות במשפחה זה משהו שאני מטפלת בו במקביל באופן יסודי, אני רואה לנכון שיש מקומות שמצריכים עדיין שינויים בחקיקה, כמו עיגון סוגיית האלימות הכלכלית, שנשים בה דגשים. אנחנו גם נהיה עם ראש הממשלה השנה באחד מהמקלטים לנשים מוכות בציון היום הספציפי ונקצה את המשאבים שנצטרך ונראה לנכון. אבל אני אומרת שוב, את הפירוט שאת מעוניינת בו, בזמן שאין לי מה לדווח לך, כפי שאני רואה לנכון, לצערי לא קיבלת דיווח והסברתי גם מדוע.

אני חושבת שהנושא הזה - - -

ולא אמרתי שזה בסדר.

אנחנו היום ניסינו לראות מה בדיוק הסקירה של התקציב של המשרד הספציפי של שוויון חברתי. אני חושבת שנתח מאוד קטן מהתקציב המוקצה לטיפול בבעיית האלימות נגד נשים נמצא בנתח מאוד מאוד קטן בתוך הרשות לקידום מעמד האישה.

דווקא עם הרשות אנחנו עובדים מצוין. יש הרבה דברים שנעשים.

שנייה, סליחה.

חשוב גם לשמוע את האמת.

אני לא מבינה, אני אמרתי באופן הכי ברור שנתח קטן מכלל התקציב של טיפול באלימות נגד נשים הוקצה לרשות כדי לעסוק בנושא הזה. המקלטים, מרכזי הסיוע, כל פעילות העלאת המודעות שנעשית בבתי הספר, זה הכול נמצא תחת משרדים אחרים. יהיו מן הראוי, ואני מבטיחה לכם שאני הולכת לעשות את זה, כחלק מהמאמץ שלנו לדרוש ולנסות לבנות רשות למאבק באלימות נגד נשים, זה לבדוק כמה באמת המדינה מקצה מהתקציב הכללי שלה לנושא האלימות.

תודה רבה.

זו עבודה אחרת. כמו שעשינו סקירה מגדרית, יהיה צורך לעשות סקירה של מה מוקצה מתקציב המדינה לנושא האלימות, כדי לבדוק גם כמה אפשר לבנות על זה כדי לקדם את הנושא הלאה.

אפשר להוסיף משהו, השרה?

סליחה, אני אתן לך את זכות הדיבור.

אני רוצה לדבר על הנושא של השוויון המגדרי, איפה אנחנו ברשויות המקומיות.

בסדר גמור, אני רוצה רק שמהממ"מ ייתנו את ההערות שלא הוזכרו עדיין, מהסקירה שהם עשו על התקציב המגדרי הכללי, של כלל המשרדים. בבקשה.

יושבת ראש הוועדה ביקשה שנבחן את התקציב המגדרי, גם מבחינה טכנית וגם מבחינה מהותית. אני חייבת להגיד שהיו משרדים שבאמת זה יפה לראות שכבר בסקירות הראשונות אפשר לעצב איזה שהיא מדיניות לפי הסקירות שהם עשו, שזה ממש לחיוב. הרבה דברים המנכ"ל הזכיר. בסופו של דבר לא יצא מסמך כי מבחינה טכנית לא הצלחנו לחשב, מבחינה טכנית היא רצתה לדעת את האחוזים, כמה אחוז חושב - - -

נראה לי שהיה צריך לקחת גם אתכם לסדנה של התקציבאים בנושא של התקציב.

לא, דווקא אלה הערות שכדאי מה - - -

התקציב שהם כן ניתחו, לא כתוב אם הוא ברמת הנטו או הברוטו, אז את גם לא יכולה לחשב את זה כאחוז מהתקציב הכולל. זה בתור התחלה. לדוגמה, אני חושבת שאולי כדאי לקשר את התקנות. זאת אומרת אם מדברים על איזה שהוא תקציב, לראות לאיזה תקנה הוא שייך ואז יהיה הרבה יותר קל גם לעקוב וגם אולי למשרדים לבצע איזה שהיא מדיניות בעניין. נראה לי שזו עוד הערה שיכולה להיות.

מבחינת מהות. היו כאלה שבאמת המהות הייתה מאוד עם תוכן, והיו כאלה שהביאו את המספרים מבחינה סטטיסטית בלי לצקת לזה עוד קצת. לדוגמה, אם שכר טרחה לנשים נמוך יותר בצורה מהותית, האם זה בגלל שיש פחות נשים שמייצגות? האם זה בגלל שהתיקים הגדולים מועברים לגברים? אני חושבת שכדאי באמת מבחינה מהותית להיכנס לזה.

אנחנו מחכים לדוח - - -

דיברתי גם עם אלון, הבנתי שיהיה ליווי מקצועי למשרדים, אז אני מניחה שהכול בשנים הבאות ייעשה בצורה הרבה הרבה יותר טובה.

כן, אני אשמח לשמוע גם את אלון, כי אני חושבת שהוא מלווה ממש, גם את התקציבאים בפועל, גם את הוועדה לאורך כל הדרך והוא גם פמיניסט גדול. אני רוצה להודות לך גם באותה הזדמנות, כי אתה סייעת בידינו רבות על מנת להצליח. אז לא ב-100%, כי יש עוד הרבה מה לשפר, אבל מפאת העובדה שזו פעם ראשונה אז בהחלט אנחנו נמצאות על מסלול נכון. אם יש לך כמה דברים נוספים שלא נאמרו, זה יכול להיות טוב.

אני אגע בכמה נקודות מאוד בקצרה.

אני אבקש עכשיו שכולם ינסו לקצר.

קודם כל אנחנו הלכנו לתוואי מאוד שאפתני בוועדה, אנחנו אמרנו שאנחנו רוצים להגיע לניתוח של כלל התקציב. זה לא אמירה טריוויאלית, זה דבר שלא קיים במקומות אחרים והוא מאוד מאתגר ואנחנו שואפים שנעמוד בזה, אבל כמה דברים שחשובים בהקשר הזה.

בשלב הזה כל הניתוחים מופיעים בחוברות הכחולות של התקציב, המטרה היא לא שזה יופיע שם, אלא שמשרדי הממשלה, שהם אלה שקובעים את המדיניות, שהם אלה שמכירים את התקציבים לעומק, הם אלה שיעשו את הניתוחים יותר לעומק, יוכלו לתת הסברים, יוכלו לבחון שסדרי עדיפויות שהם קובעים באמת מתבצעים. כלומר לא כל תקציב צריך להתחלק חצי חצי, יכול להיות שיש דברים שצריכים להתחלק בצורה שונה וזה עקבי עם המדיניות של המשרדים. פה פעם ראשונה אנחנו מייצרים תשתית נתונים שמאפשרת להבין לאן התקציב הולך. תקציב המדינה בישראל לא בנוי בצורה טריוויאלית, שקל להגיע למי הלקוח הסופי שלו, פה אנחנו בתהליך של לייצר את זה.

עוד משהו שהוא עקיף לנושא הזה. התהליך של הניתוח המגדרי הוא קודם כל תהליך שדורש הרבה מתודולוגיות, תהליך למידה שישתפר על פני זמן, אני חושב שזה חשוב, גם לוועדה הזאת לא רק בהיבט המגדרי אלא בכלל ביכולת להבין את התקציב ושוויון חברתי בכלל, זה שהמשרדים ילמדו שיטה לניתוח התקציב שלהם. עד היום המשרדים לא באמת יודעים מי לקוח הקצה שלהם. אז פה אנחנו במסגרת הניתוח המגדרי, אבל בכלל זה מלמד את המשרדים כיצד לנתח את התקציב, כיצד לבחון את סדרי העדיפויות שלהם. אני חושב שזה מהותי בשביל להגביר את השקיפות של התקציב ואת המדיניות של המשרדים.

תודה. אני רק רוצה להזכיר שבעצם אחת מההערות שלי הייתה, לאחר שקראתי את החומר, שיהיה על הוועדה, אולי אחת מההוראות או העצות להגיש למשרדים, שמעכשיו והלאה ינתחו את התוספות בתקציבים. בעצם התוספת התקציבית היא שדרכה אפשר לעשות את השינוי המהותי במדיניות. אם נרצה ללמוד משהו מהניתוח ולהגיד אוקיי, בואו נתקן, אז בעצם זה בתוספות התקציביות. מבלי לעשות את זה ומבלי להסתכל מה באמת נמחק, כאילו איזה מהתקנות הפכו לאפס, אנחנו לא נוכל לעקוב ממש אחרי השינויים המהותיים שקורים.

אני אתייחס לזה רק במילה אחת. חלק מניתוח מגדרי זה דבר שעוד לא נמצא כרגע, אבל חלק מניתוח תקציב בכלל זה להשוות אותו על פני שנים, להשוות את השינויים על פני שנים. ושוב, בדוחות שהמשרדים כבר יגישו צריך להיות הסבר הרבה יותר מעמיק למדיניות - - -

כן, אבל אני מנסה להקדים תרופה למכה. במקום לחכות שנים עד שנראה, כבר בתוספת מהתקציבית מהתחלה נקבע שהיא אמורה לשנות את המצב ונעשה לה ניתוח, כך שתגיע בעצם למטרות.

למה אלון נמצא כרגע בבעיה? כי הוא רוצה לומר לך שאפילו את התקציב לא בודקים לפי זה, לא את התקציב המגדרי. לכשנגיע באמת ליעד שהתקציב יימדד על בסיס מה שבאמת היה בתוספת אז הכול ייראה אחרת.

כן, אבל אם אנחנו כבר - - -

קל וחומר בנושא התקציב המגדרי.

אם אנחנו תוך שנתיים נגיע ליעד של 100% אז כן כדאי כבר להתחיל להכין איך ייראה ה-100%.

אז רק מילה אחרונה. עצם זה שמתחילים לצאת הנתונים שמגיעים זה מאפשר לשאול שאלות. עד היום לא היו נתונים, אי אפשר היה לשאול שאלות, אי אפשר היה לנסות להבין את הדברים. זו התשתית לשיפור.

נכון.

אני רוצה לתת לעורכת דין ג'נט שלום מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, אבל זה ממש שתי דקות.

זה ממש קצר. קודם כל אני רוצה לברך על הישיבה הזאת ועל התהליך שמובא לפה. הנציבות הייתה חלק מהוועדה ואני ממש ממש שמחה לשמוע על הדרך. אני כן רוצה להגיד שמה ששמעתי כחוט השני שעובר בהערות של כולם, זה שכדי להפוך את הדבר הזה לאמיתי ולהטמיע אותו אנחנו חייבים יותר הנחיות ויותר הכשרות ולכן הייתי קוראת לעשות הכשרות לאנשי מפתח במשרדים, לא רק אלה שמתעסקים בתקציב, על חשיבה מגדרית, הטמעה מגדרית של תקציב ואני גם מנדבת נציבות שוויון שיש לה מערך הכשרות, שהיא כרגע פונה לעשות את זה למשרדים.

בסדר גמור. זה גם חלק מאיך ועדת המעקב תצטרך לבצע את העבודה שלה, בעצם חלק מהסמכויות שלה זה עניין ההכשרות. אני חושבת שכדאי מאוד, אולי פעם אחת ולתמיד, לעשות סנכרון עם משרדי הממשלה, המשרדים השונים, כדי לצאת בתוצאות הכי טובות.

כמובן שתחת ועדת המעקב.

גב' אביבה מנצור.

אני חברת מועצת כוכב יאיר-צור יגאל, יושבת איתי חברת מועצת בנימינה-גבעת עדה, שתינו חברות הנהלת איגוד נבחרות ציבור ברשויות המקומיות במדינת ישראל. הנושא הזה, אני חושבת שהוא נושא מעניין, מרתק, חשוב, ערכי, אבל הוא נשאר במקום של תקציב המדינה. אנחנו כולנו ערים ויודעים שרשות מקומית היא זאת בעצם שנותנת את האופציות ואת השירות לתושבים. לצערי הרב גם תקציב הרשות המקומית חייב להיות מגדרי, הוא חייב לעבור שינוי. האיגוד אימץ אמנה אירופאית, שאני אעביר לכם תיכף אותה כדי שיהיה לכם - - -

זה היה אצלנו בוועדה הקודמת כשדנו בתקצוב המגדרי. אני מאוד מבקשת, אנחנו עכשיו לא בכיוון של לדון על חשיבות התקצוב המגדרי, אנחנו כבר קיבלנו, הבנו, יש דרישה, איך שאני מבינה, שראשי הרשויות המקומיות יתחילו גם להפעיל את הנושא של תקצוב מגדרי.

חשוב ביותר.

אנחנו בזמנו פנינו למשרד הפנים בנושא הזה, לשר.

בכל תחומי תנאי השכר, שזה גם - - -

והתעסוקה.

נכון. בזמנו אני פניתי לשר הפנים בנושא הזה, כי לא יכול להיות שבמקום לבדוק תקצוב מגדרי בנתח הכי גדול של משרד הפנים, הנתח הכי גדול זה הכסף שמועבר לרשויות המקומיות, שם צריך לעשות את התקצוב המגדרי, אבל, שוב, אנחנו בתחילת הדרך. לא שאני עושה להם הקלות, אבל אנחנו נמשיך לדחוף בכיוון הזה.

תודה רבה.

עורכת דין טלילה שחר רוזנפלד.

אז קודם כל אני רוצה לברך על הדיון ועל ניתוח 100% על ידי המשרד לשוויון חברתי, שזה מדהים, אבל כן אני חושבת שצריך לשים לב לכמה נקודות בנושא, בעיקר של ניתוח שכר ובכירים ובכירות. אנחנו בנציבות שירות המדינה תמיד מגישים דוח לכנסת, שמנתח את כל הנושא הזה של כמה בכירים, כמה בכירות בשירות המדינה. כשאנחנו עושים ממוצע של שכר צריך לשים לב שאנחנו לא עושים ממוצעים של אנשים בתפקידים שונים כי זה יטה לנו את הסטטיסטיקה. מכיוון שיש לנו 65% נשים בשירות המדינה, אוטומטית יש הרבה יותר נשים, יש לנו עדיין יותר נשים בתפקידים יותר זוטרים, תמיד אנחנו נמצא פערי שכר, לכן אנחנו שמים את הדגש על השוואה של אנשים באותו תפקיד.

לגבי סוגי העסקה, שעלה כאן, ואנחנו כמובן נערוך על זה דיון יותר ממצה, באופן כללי מאוד חשוב להדגיש, אין חוזים נפרדים לגברים או לנשים, אפילו למקצועות גבריים ונשיים אני לא יודעת אם אפשר להגיד באופן כללי שיש חוזים יותר טובים או פחות טובים. למשל למשפטנים יש חוזים טובים ויש לנו רוב מאוד נשי גדול במשפטנים. זה משהו שיהיה צריך לבדוק יותר לעומק.

אנחנו כן, גם בעקבות ועדת שטאובר וחלק מהדברים שאומצו בזמנו בוועדה, של מקום עבודה תומך משפחה, מנסים לבדוק כל מיני נקודות שעלו של פערי שכר. למשל התוספות הנלוות, מה שאנחנו יודעים, כוננות, שעות נוספות, רכב, שאלה דברים שמתווספים על השכר הבאמת אחיד שכולם מקבלים באותו תפקיד. בזה אנחנו כן גילינו שיש הרבה פעמים פערים לטובת גברים. לכן כל משרד היום צריך לעשות קריטריונים, לנתח את הנושא ולהתחיל לעשות שינויים בעניין הזה.

עבודה מהבית, השרה דיברה על זה, אנחנו ממש עומדים לקראת יציאה לפיילוט של עבודה מהבית, הכרה בעבודה מהבית, כרגע לעובדים במשרת הורה.

אנחנו נדבר על זה בוועדה. ברגע שדיברתי על זה ואתם יוצאים עכשיו לפיילוט, אז זה לא יסתכם בזה. רק שיהיה ברור.

אין ספק, אנחנו מקווים - - -

אני לא רואה בזה תרופה אחרי חמש שנים.

באופן כללי אני חושבת שצריך מאוד לשים לב שכל הניתוח הזה של התקציב המגדרי, כמו שנאמר כאן, לא יהיה מנותק מהטמעת חשיבה מגדרית, באמת איך מגיעים לאזרח בסופו של דבר בקצה.

ברור.

היושבת ראש, אני חייבת לצאת למפגש של המגזר הערבי. התחייבתי להגיע לשם ולא נשאר עוד הרבה זמן.

אנחנו נעביר את הסיכום אלייך, תודה שהגעת ושיתפת אותנו. אבל אני גם אצטרך לסכם תוך חמש דקות כדי להגיע גם לאירוע הזה.

תודה רבה לכם, להתראות.

ממש קצר.

רציתי לברך על הדיון ולהדגיש כמה נקודות. אני חושבת שהניתוח של השרה ושל המשרד לשוויון חברתי הדגיש את הנקודות שכל משרד צריך שיהיה לו בניתוח שלו. הם הציגו מה סך כל תקציב המשרד, חילקו אותו בין שכר לפעולות, בשכר אין צורך לעשות יותר מדי ניתוחים כי כבר נאמר, יש גוף ממונה לשכר שכבר עובד על זה. מספיק שמציינים כמה נשים וגברים עובדים בתקן, ממוצע שכר וזה מספיק ואם יש הסבר על הפערים, כמו שפה, אפשר לספק, אפשר לכתוב אותם.

הדבר הכי חשוב שהניתוח המגדרי בא לענות הוא הניתוח של תקציב הפעולות, מה עושה כל משרד. אנחנו ראינו בדוגמה של המשרד לשוויון חברתי שהיה פירוט של כל פעילות של המשרד, כל פרויקט, בהתייחסות למספר המשתתפים וגם העלות התקציבית. זאת אומרת צריכה להיות תמיד הצלבה בין משתמשי קצה ולנסות לחפש אותם, כל פעולה, מי הם הנהנים של אותה פעולה, מה העלות של כל פרויקט ומה היא החלוקה התקציבית. והערה מאוד חשובה בעניין הזה, זה לא עניין אוטומטי שאם משתתפים 40% נשים הנשים מקבלות 40% מהתקציב. צריכים לעשות את הבדיקה מה הקשר בין המשתתפים לעלות התקציבית.

צריך לבדוק את הניצול התקציבי, לא את ההקצאה. זה ההבדל.

כדי שיהיה כתוב בפרוטוקול מי דיבר, אז צריך קודם כל להזדהות וצריך לקבל רשות דיבור כדי שזה יתאפשר.

אנחנו עובדות עם המשרד כדי ליצור את המתודולוגיה האחידה הזאת ושכולם יציגו בצורה אחידה. רק שלוש נקודות שהמשרדים לא כל כך התייחסו וראוי שיכללו בתקציבים הבאים. בנושא של תמיכות, לא הרבה דיברו על תמיכות, מי הם הנהנים של התמיכות, מה העלות של כל תמיכה. נושא של ספקים, מי הם הספקים, וגם אם זה חברה, מי עומד בראש החברה. והנושא האחרון זה נושא של ועדות, גם אם בוועדות לא מדובר בכסף ממש, הוועדות קובעות ומחליטות על החלוקה.

אני חושבת שהיו הרבה הערות שקשורות באיך עושים ניתוח תקציב מגדרי ואני חושבת שאנחנו עדיין בתחילת הדרך. חשוב להוסיף כל הערה כדי לאסוף בסופו של דבר ולהעביר לוועדה ויש לי מה להגיד בסוף על הוועדה.

גב' ורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה.

אז קודם כל לברך אותך על הדיון החשוב ועל הפעילות שלך, המשמעותית, בתחום. הרשות לקידום מעמד האישה פנתה כבר ב-2013 לשר האוצר דאז והוא נענה לפנייה להקמת הוועדה. הרשות לקידום מעמד האישה השיגה תקן של כלכלנית לצורך ליווי התהליך ובימים אלה יסתיימו המבחנים ואמור להיות השלב הסופי ואני חושבת שזה הישג משמעותי. ליבת העבודה אמורה להיות בתוך המשרדים, כפי שציינו קודמינו, כי הרציונל שלנו, אנחנו רוצים שכל משרד יראה ויוביל בתוך תהליכי המדיניות שלו. אנחנו מלווים משרדים מקרוב, עשינו תהליך גם בתוך משרד החינוך, עם אושרה לרר, הממונה על החינוך לשוויון בין המינים, גם במשרד לאיכות הסביבה. כל התקשרות של הרשות, כמו כל גוף ממשלתי, דורשת מכרזים. אנחנו יוצאים במכרז לצורך בחינת הגוף.

תקציב הרשות מנוצל במלואו מדי שנה. השנה עדיין לא עבר תקציב המדינה ולכן כל המכרזים כפופים לאישור החשב הכללי. קיבלנו את האישור למכרז האחרון בשבוע שעבר. חשוב לי שיהיה רשום בפרוטוקול, הרשות מנצלת ועושה שימוש נכון ומושכל לטובת כלל נשות ישראל. מרבית הארגונים שנמצאים כאן, אני מניחה, מכירים את הפעילות שנעשית. תודה.

תודה וממילא תהיה לנו ישיבה מיוחדת שתסקור את הפעילות של הרשות בעתיד הקרוב, כפי שאנחנו מנסות לתאם.

קבענו, כן.

בבקשה, משפט, ואחר כך עוד משפט ואנחנו מסכמות.

יש לי שאלה קצרה. ניתוח מגדרי צריך בעיניי לכלול גם את הדברים שלא נעשים וצריכים להיעשות, זאת אומרת שלא מתוקצבים כרגע וצריכים לתקצב. אנחנו אחראים על הנושא של מניעת אלימות מינית נגד נשים, אז אני אתן שתי דוגמאות. למשל אם אני מדברת על המשרדים שאחראים, משרד הפנים, האם דואגים לביטחון של הנשים מבחינת תכנון עירוני, מבחינת הקצאות של משאבים שיגרמו לכך שהסביבה הגיאוגרפית של נשים תהיה בטוחה יותר. אנחנו יודעים היטב, כל מי שעוסק בתופעה שלנו, שיש ואקום אדיר עדיין, למרות השיפור במצב, בשירותים שצריכים להינתן לנשים נפגעות תקיפה מינית. נעשה הרבה, יש עוד הרבה מה לעשות, ולכן אני חושבת שצריך להוסיף עוד שאלה, ביקורת מגדרית על מה שעוד צריך להיעשות ולא נעשה ולתכנן את זה לשנים הבאות.

המטרה של הניתוח הזה היא כדי לעלות על הפערים הקיימים ולנסות לפתור אותם.

אני חוזרת על מה שנאמר בשבוע שעבר, ניתוח מגדרי, לדעתי, גם צריך לכלול את רכיב הרכש. לכל משרד ומשרד יש מיליארדים שהולכים ברכש הציבורי במכרזים. מאוד מעניין אותי להסתכל על הכסף הזה, לא פנימה במשרד, אלא התקציב שלו ברכש שלו ולראות ברכש, מהמיליארדים הללו של כל משרד, כמה מהרכש שלהם מוקצה לעסקים בבעלות נשים, לעסקים שיש נשים בעמדות בכירות וכדומה.

תודה רבה על ההערות. אני קודם כל שמחה על כל ההערות שהיו בעניין איך לעשות את הניתוח ומה הדגשים שצריכים כי הוועדה אמורה לפתח את כל ההכשרה וההוראות של איך עושים ניתוח מגדרי. אנחנו רשמנו, אנחנו נעביר את זה לעיון של הוועדה.

אני אתחיל בזה שקודם כל אני חייבת לציין בסיכום שלי, עצם העובדה שאנחנו כבר נמצאות פה היום, שאנחנו עושים את הדיון הזה, שאנחנו מבקשים והמשרדים עושים את זה ומנתחים ומגישים לנו, אני חושבת שזה כבר צעד מאוד חשוב והצלחה והישג שצריך לא לזלזל בו. אבל כפי שגם למדתי לאורך השנים, הכול מתחיל וטעון שיפור. כמו שילד קטן או ילדה קטנה מתחילים ללמוד איך לדבר ואיך ללכת ישר ואיך לעשות כל מיני דברים, גם נושאים כאלה, במיוחד כשאנחנו יודעים טוב מאוד ולצערי הרב אנחנו לא חברה שכל הנושא של שוויון מגדרי נמצא במחשבותינו ובליבנו ובאמונות שלנו. כך שצריך לתאם שגם הניתוח הזה יהיה מלווה בהטמעת ראייה מגדרית, כדי שכל מי שאמון על העסק הזה יוכל לתפקד כמו שצריך ולעשות את המלאכה כפי שצריך.

לכן אני מנצלת את ההזדמנות הזו, ואחר כך אני אעקוב אחר הנושא הזה, לקרוא לפתח תכניות הכשרה אמיתיות לכל המשרדים ולתקציבאים, אבל לא רק לתקציבאים. אני חושבת שהגיע הזמן שנבין, גם מי שמכינים את הפעילויות ואת התכניות, אמורים להיות עם הכשרה והטמעה מגדרית כדי שיוכלו לייצר בסופו של דבר תקציב כזה מאוזן, אחרת אנחנו רק נקבל סקירות שמעידות על מצב עגום.

אני מאוד מקווה שוועדת המעקב, או ועדת ההיגוי - - - יש לי בעיה כשאני אומרת 'ועדת המעקב' כי יש ועדת המעקב של האוכלוסייה הערבית, אז ועדת המעקב של התקצוב המגדרי, שבאמת תפתח את התכניות כמו שצריך בנושא הזה.

אנחנו שוב נפנה למשרד הפנים ולמרכז השלטון המקומי, אנחנו העברנו בקשה כזו למרכז השלטון המקומי, אבל כנראה הם לא רואים חשיבות רבה בנושא. אנחנו נמשיך ללחוץ כדי שיתחילו גם הם. כן, אני עדיין מחכה לתשובה, כאשר אני שולחת מכתב לפני שלושה חודשים ולא מקבלת תשובה ממרכז השלטון המקומי, בשבילי זו אמירה. נקודה. יתקנו את זה ואז אני אבין את זה בצורה אחרת.

אנחנו גם נבדוק את העניין של תקציב הכנסת. אם תקציב הכנסת, הבית הזה, שמנסה לפקח על כל המקומות האחרים - - - באחד הנאומים שלי דיברתי על תעסוקה בלתי ישירה בתוך הכנסת. אני חושבת שהגיע הזמן לבדוק את מערך כוח האדם האישה בתוך הכנסת, את הנושא של השכר. אני מקווה שלכנסת יש ניתוח מגדרי לתקציב שלה, אם לא, בסיכום הזה אני אומרת שאני הולכת לבדוק את זה ואני אדרוש שיעמדו בזה. למרות שאני לא בטוחה שהחלטת הממשלה חלה עליהם, כי בהחלטה כתוב 'משרדי הממשלה', לא כתוב 'והכנסת', אבל אנחנו נדרוש את זה. אין בעיה.

אני מאוד מודה לכולם ואני חושבת שגם המשרד לשוויון מגדרי, יש כמה שאלות ספציפיות, גם ניתוח של התקציב של הרשות, איך זה יהיה, האם ישנה תוספת לשנה הבאה. אני אשלח מכתב ואני אפרט את זה ואני אבקש תשובות על זה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.