הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 42

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ' בחשון התשע"ו (02 בנובמבר 2015), שעה 9:00

חברת דואר ישראל בע"מ – היבטים בניהול משאבי אנוש – דוח מבקר המדינה 66א', עמ' 667

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

אוסאמה סעדי

איתן ברושי

נחמן שי

צבי ורטיקובסקי - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

יצחק לב - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

יונתן מרקוביץ - מנהל אגף בכיר, נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה

חנן פוגל - מנהל אגף, חטיבה כלכלית, משרד מבקר המדינה

דויד טפר - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

גלי אמיר - מנהל תחום, אגף השכר, משרד האוצר

אלון מורגנשטרן - רפרנט תקשורת, החשב הכללי, משרד האוצר

אלחנן שפירא - יועץ לשר התקשורת, משרד התקשורת

יגאל לוי - סמנכ"ל בכיר דואר, משרד התקשורת

דניאל גולדשטיין - מנכ"ל חברת דואר ישראל

הרצל בר מג - משנה למנכ"ל, חברת דואר ישראל

חגי עינת - יועמ"ש, חברת דואר ישראל

מיכל סופר - מ"מ מבקר החברה, חברת דואר ישראל

דן קמינצקי - רפרנט תקשורת, רשות החברות הממשלתיות

אורי איגרא - כתב גל"צ

גלעד קרן

חנה פריידין

יעל, חבר המתרגמים

חברת דואר ישראל בע"מ – היבטים בניהול משאבי אנוש – דוח מבקר המדינה 66א', עמ' 667

בוקר טוב לכולם. הנושא שנדון היום: דוח ביקורת המדינה 66א' – היבטים בניהול משאבי אנוש בדואר ישראל. דואר ישראל הוא אגף, גוף שנמצא בתוך משרד התקשורת. שר התקשורת הלא הוא ראש הממשלה בנוסף לעוד מספר תיקים שהוא מחזיק בהם. אנחנו רואים שגם במשרד הזה, לא כל כך מתפקד. בינתיים אנחנו, כל חברי הכנסת, מקבלים פניות, פניות ציבור ויש כתבות שמראות שדואר ישראל נמצא בכאוס. לא פחות מזה. יש תלונות רבות על חבילות שלא מגיעות, תורים ארוכים, מכתבים שנשלחים ולא מגיעים ליעדם, המתנה למענה קולי שהיא בלתי נסבלת ועוד ועוד.

לא כל כך ברור לי איך אפשר באמת לשלוט בזה עם עוד מספר משרדים. אבל בכל מקרה, ביום רביעי האחרון פרסם מבקר המדינה את הדוח השנתי שלו שכולל פרק שהוא לא פחות ממקומם ועצוב בנושא הדואר. בעודנו שואלים את עצמנו מדוע שירותי הדואר שאנחנו מקבלים הם לא טובים מספיק מתברר שבחברת הדואר, נכתבו מספר כשלים שהם נראים כמו בזבוז משאבים של הציבור, הכסף שלנו. במקום להשקיע אותו בשירות הוא מושקע בדברים אחרים לגמרי.

הדוח מעלה תופעות מדאיגות של הוצאות מוגזמות של בכירי החברה: מסעדות, הזמנות עובדי החברה בניגוד לנוהל, תשלום תשלומי פרישה מוגדלים, העסקת קרובי משפחה ועוד ועוד. חשוב לי מאוד לשמוע את תגובת דואר ישראל בנושא ולוודא שכל הליקויים שעלו, הייתי שמחה לשמוע שהם נפתרו ושאנחנו במקום אחר לגמרי. גם לשמוע על ההתנהלות של דואר ישראל ועל ההשפעה שלו על אזרחי מדינת ישראל ועל איך אנחנו מתכוונים לשפר את השירות.

בסוף הדיון אני גם אבקש, אני אומר את זה כבר עכשיו במקרה שנשכח, אני אבקש להעביר דוח תיקון ליקויים אם טרם הוא הועבר, כמובן חתום על ידי השר.

דואר ישראל, מנכ"ל. כן אדוני.

בוקר טוב. אני אבקש שבהתחלה ממלא מקום המנכ"ל יציג את התשובות לליקויים ואחרי זה אני אתן כמה מילים על תכנית ההבראה של דואר ישראל ומה אנחנו הולכים לעשות למען אזרחי מדינת ישראל.

לפני אני אבקש ממר צבי ורטיקובסקי משנה למנכ"ל ומנהל החטיבה להציג בקצרה את הליקויים המרכזיים שעולים בדוח. לאחר מכן נשמח לקבל תשובות מפורטות. בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת ראש. ברשותך אני אומר רק שלושה משפטים ולאחר מכן אני אעביר את רשות הדיבור לעמיתי מנהל אגף במשרד שלנו מר יצחק לב כדי להציג את הליקויים עצמם.

לפני כשלוש שנים המשרד שלנו פרסם דוח על המצב הכספי, דוח די חמור על המצב הכספי של חברת דואר ישראל. הנה עכשיו אנחנו עושים ביקורת בנושא של משאבי אנוש ואנחנו עוד פעם מוצאים תמונת מצב מאוד עגומה.

הזכרת את בעיית השירות של חברת דואר ישראל, זה בשבילנו מקור, בכלל החברה הזאת היא מקור לדאגה, היא מעסיקה אותנו, גם מגיעות אלינו תלונות לא מעטות. אנחנו גם השנה בתכנית העבודה נתעסק בזה בהמשך. ברשותך אני אציין מה מתכונים לעשות בנושא הזה - - -

בתקוה שעד שייכתב הדוח כל התיקונים ייושמו כבר ושהדוח יציין את חברת דואר ישראל כחברה מצטיינת.

בתקווה ובעזרת ה' לטובת עם ישראל ולטובת החברה.

מר יצחק לב בבקשה.

תודה. בוקר טוב. אני אתייחס לליקויים המרכזיים שעלו בדוח. דוח שהתפרסם בשבוע שעבר ואני מניח שכולם קראו אותו.

פיצויי פרישה מוגדלים לעובדים בכירים – הביקורת הצביעה על כך שחרף מצבה הכספי הבעייתי של החברה הדירקטוריון אישר לעובדים בכירים פיצויי פרישה נוספים בשיעורים גבוהים, בסכום כולל של כ-6.7 מיליון שקל. במונחים יותר קונקרטיים, 76% מהפקידים הבכירים שפרשו בשנים 2008-2013 קיבלו פיצויים מוגדלים בשיעור של בין 50% ל-100%.

מכרזים – כמעט לגבי כל המכרזים שהתקיימו בחברה בתקופה בה נערכה הביקורת היו חסרות אסמכתאות רבות לתהליכי המכרז ולהחלטות שהתקבלו במסגרתם. במכרזים עצמם השתתפו לעיתים קרובות מעט מאוד מועמדים, במקרים רבים מועמד אחד בלבד. ב- 75% מהמכרזים לא התמודדו יותר משני מועמדים.

העסקת קרובי משפחה – נושא שאנחנו במשרד מבקר המדינה בודקים אותו מעת לעת. ל-14% מעובדי החברה היו קרובי משפחה מדרגה קרובה. בקרב חברי הועד הגיע הנתון אפילו ל-27%. אגב, אם בודקים את זה באופן רחב יותר, אם קצת מרחיבים את ההגדרה 'קרובי משפחה' ל-'קשרי משפחה' אז המספרים הרבה יותר גדולים.

אי עדכון תקן שעות עבודה של הדוורים – למרות הירידה הניכרת בכמות דברי הדואר המחולקים החברה לא עדכנה את תקן שעות העבודה של הדוורים. עדכון כזה אם היה נעשה היה יכול לחסוך כ-13 מיליון שקל.

כמו שהזכרת, הדוח מצביע גם על ליקויים ביישום כללי אירוח במסעדות בידי מורשים מטעם החברה החל מאופן הדיווח על ארוחות ועבור אירוח של עובדי חברה בניגוד לנהלים של החברה עצמה.

צריך להפנות את תשומת הלב על שימוש לא תקין בשימוש בכרטיסי אשראי שניתנו לידי בכירים.

הדוח גם מזכיר נתונים של תלונות לנציבות תלונות הציבור – בשנת 2014 הגיעו לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה 337 תלונות הנוגעות לחברת הדואר בענייני שירות שונים. בעצם חברת הדואר הייתה בין גופים ששיעור התלונות המוצדקות עליה היה גדול ביחס לחברות אחרות.

עד כאן הליקויים המרכזים.

תודה רבה. טוב, נתחיל עם הסמנכ"ל? בבקשה.

שמי הרצל בר מג. קודם כל אני אקדים ואומר שכמעט כל הליקויים תוקנו או שנמצאים בתהליך תיקון. אני אתייחס עכשיו לכל אחד מהליקויים.

לגבי פיצויי פרישה מוגדלים לעובדים בכירים, לא לחינם נלקחה התקופה של השש שנים בין 2008 ל-2013 כי כבר ב-2014 הליקוי הזה תוקן ברובו. ב-2014 היו רק ארבעה מקרים כאלה והם לא קיבלו 100%. ב-2015 רק מקרה. ב-2015 הדירקטוריון קיבל החלטה שבאופן עקרוני לא ישולמו פיצויים מוגדלים לבכירים אלא במקרים ייחודיים שיבחנו לפי הצורך. אני רוצה להדגיש שבכל מקרה, גם במקרים שאושרו פיצויים כאלה החברה לא חרגה מהנחיות רשות החברות הממשלתיות. כאמור, ב-2015 התקבלה החלטה ומאז פרשו שני עובדים בכירים ולא אושרו בכלל פיצויים - - -

זאת אומרת שנכון להיום אין בכלל כזה דבר שנקרא 'פיצויי פרישה מוגדלים'?

נכון להיום יש החלטה של הדירקטוריון שבאופן עקרוני הוא לא מאשר פיצויים מוגדלים, אבל - - -

יש חריגים? מה זאת אומרת 'באופן עקרוני'?

הדירקטוריון בהחלטתו השאיר מקום לחריגים למקרים ייחודיים שיבחנו לפי הצורך. אני חושב שזה סביר. אני רק אומר שבאופן מעשי - - -

מי בוחן את זה?

הדירקטוריון עצמו.

לפי איזה התוויה?

יש הנחיות של רשות החברות הממשלתיות. הטענה כלפינו הייתה, לא שלא פעלנו לפי ההנחיות של הרשות החברות הממשלתיות אלא שבמסגרת ההנחיות האלה לא נתנו משקל מתאים למצבה של החברה. בוודאי שנטען כרגע, כי עובדה שלפי ההתנהגות פשוט לא נותנים.

אני מנסה להבין, יכול להיות שאני לא הבנתי. במידה והדירקטוריון יסבור שיש פה מקום לחריגה, מה הן אמות המידה לאותה חריגה? מתי יש מקום כזה שנקרא 'חריג'?

יש הנחיות של רשות החברות הממשלתיות - - -

שאומרות מה?

יש שם אמות מידה למידת תרומתו של העובד, הותק, מצבו - -

יש עובד שלא תורם? אני לא מצליחה להבין.

אני לא זוכר כרגע בעל פה את כל הקריטריונים, אבל יש קריטריונים ברורים שלפיהם פועלות כל החברות הממשלתיות.

יש פה נציג של רשות החברות הממשלתיות?

ברשותך גברתי, אני ארצה להתייחס לזה.

קודם כל אתה נותן תשובה כזאת פלואידית, מבחינה זאת זו לא תשובה סגורה. צודקת היושבת ראש כשהיא שואלת, כי אותו דירקטוריון הוא זה שגם נתן את החריגים בשלבים הקודמים. מעבר לדוח הזה משרד מבקר המדינה התכתב על תשלום שהחברה נתנה ליושב ראש קודם. אז אתה מתבקש לתת תשובות ברורות כדי שיהיה מובן לכנסת, ליושבת הראש שהתופעה הזאת נעלמת, נבלמת.

האם ההמלצה של מבקר המדינה היא להפסיק לחלוטין?

רק שנייה בבקשה.

אז נפעל לפי ההמלצה.

שם ותפקיד לפרוטוקול.

דן קמינצקי, רפרנט תקשורת, רשות החברות הממשלתיות. אני ממשיך את מה שהרצל הציג. בעצם חוזר של רשות החברות הממשלתיות קובע אילו נושאים הדירקטוריון צריך לעלות לדיון לקראת אישור פיצויים מוגדלים. כמו שהדוח מתאר, הוא מתאר בין היתר שגם את מצבה הכספי של החברה. קריטריון כזה צריך לבוא לדיון. מדובר כאן שזו החלטה של הדירקטוריון שמועברת בסוף לאסיפה כללית לאישור. הדירקטוריון הוא זה שצריך לשקול - - -

ומה תפקידכם בקבלת ההחלטות שם? זו חברה ממשלתית, היום אתם בגירעון תקציבי?

גמרנו את החצי שנה בחיובי ואנחנו מתכננים את סוף השנה באיזון.

חברה שנמצאת באיזון אין לה עודפים ושומנים לתת. אני מניחה, תקן אותי אם אני טועה, אני מניחה שאם ירצו להעניק פיצויי פרישה מוגדלים, רשות החברות הממשלתיות אמורה לפקוח עיניים.

אנחנו פוקחים עיניים.

ברור, איך פקחתם עיניים? תראה איזה פיצויי פרישה מוגדלים.

אני אומר עוד פעם, ההחלטה היא ההחלטה של הדירקטוריון. לפי כללי ממשל תאגידי הדירקטוריון הוא זה שמעלה את הנושא לדיון. אנחנו יכולים, ואנחנו עושים את זה, להביע את דעתנו. בסופו של דבר ההחלטה של הדירקטוריון שלוקחת בחשבון את הכללים שאנחנו מנחים את הדירקטוריון מועברת לאישור האסיפה הכללית. שוב פעם, מדובר בהחלטת הדירקטוריון.

אז איך אישרתם את הפיצויים של היושב ראש הקודם אם אתם כל כך מקפידים על הכללים?

שוב, אנחנו לא מאשרים פיצויים לאף אחד.

אתם מתריעים, אתם אומרים למישהו? תראה, רשות החברות הממשלתיות אמורה להיות איזה גג לכל החברות הממשלתיות וגם לדאוג למנהל תקין. נכון? עכשיו מתוארת כאן סיטואציה, אני לא מדברת על 2015, אני באמת מקווה שיצאתם לדרך חדשה. מתוארת כאן סיטואציה שהיא די קשה שיושבת חברה שנמצאת, נקרא לזה, 'לא באיזון תקציבי' ומעניקה פיצויי פרישה מוגדלים בשיעורים לא נמוכים בכלל. מה עשתה רשות החברות הממשלתיות כדי להצדיק את קיומה בסיפור הזה? אתה יודע מה, מילא עין פקוחה שלו, אבל ראיתם שמשהו נעשה שלא כדין או בצורה שהיא מעוותת תקציבית, מה עשיתם? למי פניתם? עם מי דיברתם? איפה הייתם?

אני אחדד עוד פעם. אנחנו מפנים את תשומת לב חברי הדירקטוריון לשיקולים שהם צריכים לקחת בחשבון לקראת ההחלטה. ההחלטה היא החלטה של הדירקטוריון. אני יכול להוסיף שבמקביל הרשות יחד עם גורמים באוצר, יחד עם הממונה על השכר בוחנת אולי לשנות לעתיד את המנגנון איך חברות יכולות לתת פיצויים לפורשים.

בנוגע לשאלה שלך יושבת הראש, אנחנו מפנים את תשומת לב הדירקטוריון והם אלה שמחליטים בסופו של דבר.

נציג הממונה על השכר נמצא כאן? את יכולה לשבת אתנו? גם אתם אומרים להוות איזשהו חסם?

שמי גלי אמיר.

גלי, אתם אומרים להוות גם איזה חסם - - -

פיצויים מוגדלים לבכירים בחברות הממשלתיות משלומים היום מכוח החלטת ממשלה ונתונים להחלטת הדירקטוריון. לכן לממונה על השכר במצב הנוכחי אין יכולת להגיד זה תקין זה לא תקין, כל זמן שהפיצויים משולמים במסגרת הגבולות שקבעה אותה החלטת ממשלה.

חברי התייחס לאיזו תכנית של רשות החברות הממשלתיות לעשות שינוי בהטבת הפיצויים.

איפה זה עומד?

אנחנו לא נפתח את זה כאן לדיון מכיוון שיש לנו מחלקות עקרוניות. אני מעדיפה לא לפתוח דיון פנימי כאן. אני רק אומר שהעמדה שלנו בעבר בדיונים שהיו לגבי תיקון החלטת הממשלה בעניין פיצויים המוגדלים, סברנו שיש מקום שרשות החברות תאשר את החלטת הדירקטוריון. לפחות בכל הנוגע לבכירים שאיתם הרשות באה במגע באופן קבוע והיא יכולה להגיד משהו על איכות עבודתם, על טיב עבודתם ולבסס איזו הערכה מכיוון שיש המון בכירים. אבל לכל הפחות על מנכ"ל, על בכירים כמו סמנכ"ל כספים, יועץ משפטי שיהיה איזה לבל של בקרה נוספת. מעבר לזה, התכנית הקודמת שלה, אנחנו הסכמנו, היא כן דיברה על איזו הגבלה על מספר שנים שבגינן ניתן לקבל את הפיצויים.

ההצעה הנוכחית של הרשות, אני מעדיפה שלא להתייחס משום שהיא נמצאת בשלבים של דיונים מקצועיים ומחלוקות מקצועיות.

רק כדי לחדד. בעצם את אומרת עכשיו, אם הדירקטוריון קיבל החלטה אתם רק מיצעים לו, אתם לא מתערבים.

שוב, זו ההחלטה של הדירקטוריון. אנחנו יכולים להביע את דעתנו במסגרת דיוני הדירקטוריון בהם אנחנו יושבים כמשקיפים, אבל זו בהחלט החלטה של הדירקטוריון.

אין לכם סכמות על העניין הזה?

על ההחלטה הזאת אין לנו. אנחנו קובעים את המסגרת לדירקטוריון והוא זה שקובע.

זה מעניין מאוד. בבקשה הרצל.

תיעוד לקוי של תיקי המכרזים של עובדים בכירים – הליקוי הזה תוקן נקודתי. יש הקפדה על ניהול התיקים והמסמכים הנוגעים למכרזים. רק לאחרונה נעשו מספר מכרזים כאלה לעובדים בכירים ונבחרו. התיקים כוללים את כל המסמכים והם נשמרים במרוכז באגף משאבי האנוש.

הראיתם אותם מבקר המדינה?

אם הוא יבקש נראה לו.

משתתפים מעטים במכרזים פנימיים – האמת היא שבסעיף הזה אנחנו מסכימים מאוד עם משרד מבקר המדינה לגבי הצורך בריבוי משתתפים. אבל לא הצלחנו למצוא שיטה שתבטיח את העניין הזה. מה שאנחנו כן עושים, אנחנו מקפידים לתת למכרזים הללו חשיפה מרבית, אנחנו מעודדים את העובדים - - -

איך החשיפה באה לידי ביטוי?

בכל היחידות, באתר של החברה, לוחות מודעות. אם זה עובדים חציוניים זה בעיתונות הכתובה, באתרי האינטרנט. אנחנו נותנים לזה חשיפה מאוד רחבה. אני בטוח שאנשים ראו פה שלאחרונה אנחנו מחפשים עובדים. אנחנו מאוד מעודדים אותם לגשת, אבל אנחנו לא יכולים להתערב ולדחוף בכוח את האנשים האלה להגיש מועמדות. משרד מבקר המדינה מדבר פה על התוצאה שיש מכרזים שיש בהם רק מועמד אחד או שני מועמדים. שאלנו גם את משרד מבקר המדינה מה הוא חושב שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את התוצאה הזאת – לא קיבלנו תשובה.

יכול להיות שאנשים לא ניגשים למכרז בגלל שהם יודעים מה תהייה התוצאה?

יכול להיות לא כי הם יודעים, כי הם חושבים שהם יודעים מה תהייה התוצאה, יכול להיות.

סליחה שאני קוטע אותך. אנחנו מקבלים תלונות עם הודעה מראש בחלק מהמקרים של מי יהיה הזוכה. לא רק זה גברתי, חלק מהתלונות אומרות שיש תרבות ארגונית של לחצים ואנשים חוששים לגשת למכרזים או שהם נמנעים - - -

אתם מצאתם מודעה כזאת? אני לא ראיתי מודעה כזאת.

אתם צריכים להילחם בתרבות הארגונית הזאת ולוודא, ושאכן תהייה כמות גדולה של מועמדים.

עם העניין הזה אנחנו מסכימים.

חבר הכנסת ברושי בבקשה.

בוקר טוב. אני החלטתי להצטרף לדיון הזה לא רק בגלל מה שהוא עושה, אלא רק מילה אחת על מה שהוא עוסק למרות שזה מופיע בנייר. אני מכיר את נציג של מבקר המדינה, אני יודע על העבודה החשובה שאתם עושים. אבל בכל אופן נראה לי שהבעיה העיקרית שאני רוצה להצביע עליה היא הפגיעה הבלתי מובנת והבלתי מוצדקת ביישובים בכלל ובפריפריה בפרט.

מבחינתנו אין דואר, אין דואר. הוא לא מגיע, הוא מגיע לא נכון. אני יודע כמה זמן לוקח לשלוח לי משהו מהכנסת. אני גר בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל. לא היה דבר כזה מאז הקמת המדינה, אני לא יודע מה היה לפני הקמת המדינה. יכול להיות שצריך לחזור לתת להם חמורים או יוני דואר וזה יהיה יותר מהר מהדואר נע. אני לא יודע להסביר את זה. אני אומר שיש זעם גדול, ישנה אי הבנה. יש פה עוד מעט הפגנה על הקיפוח של הפריפריה. אני לא חושב שמדינה שרואה חשיבות בהתיישבות בכלל, בנגב ובגליל בפרט לא יכולה להרשות לעצמה מן מצב שכזה, אני לא רוצה להחריף את ההתבטאות ובבוקר זה בוודאי. אני אבקש שהביקורת לא תהייה רק על הנושא הזה. זאת אומרת שזה חשוב ובטוח - - -

אתה לא היית כאן בדברי הפתיחה שלי. בהחלט הם ידרשו - - -

אני ארצה לקבוע על זה דיון נוסף ושנזמין לכאן את ראשי היישובים, אגף תקשורת עוסק בזה. ראיתי שבראש השנה שלחו ברכות וספרו כמה ימים לוקח להגיע בארץ, מרכז הארץ, ברכה לראש השנה. לא יכול להיות, עסקים קטנים נפגעים, מעבר של חבילות, צ'קים. עם כל הכבוד הכנסת לא יכולה עכשיו להתעסק בדבר הזה מבלי להבין שמה שקורה פה הוא דבר בלתי אפשרי. לא יכול להיות שמי שגר בגבולות לבנון ומצרים ישלם מחיר נוסף על זה שהמדינה החליטה להתנתק ממנו.

אני לא יודע אם אפשר לתת תשובה, ועם כל הכבוד למאמצים, בטוח שאנשים עושים פה עבודה חשובה, זה לא מצב שיכול להימשך.

אני מציע צבי שתקבעו על זה ביקורת.

מבחינתנו אתה מתפרץ לדלת פתוחה.

אז בוא נקבע שבשבוע הבא, קארין אני מציע שבשבוע הבא, עם כל הכבוד הביקורת על מה שהיה היא חשובה, בואו נעשה ביקורת על מה שקורה בזמן אמת. בוא נעשה דיון - - -

חבר הכנסת ברושי אתה באמת מתפרץ לדלת פתוחה. זה יקרה. תודה.

אני אשמח לקבל את ההודעה ולהשתתף בדיון הזה. זה לא יתכן אנשים שמנהלים את הדואר, אתם לא יכולים להמשיך לתת לזה לקרות יותר מעוד יום-יומיים. תגייסו כוחות, תביאו אנשים מהפקידות לשטח. תעשו משהו ותודיעו גם לציבור שאתם נענים לקריאה. משהו צריך לקרות או שאתם חושבים שזה מצב שיכול להימשך. אם הוא לא יכול להימשך יש לכם שתי אפשרויות, או לעזוב את המקום ולתת לאחרים לנהל את זה או שתנהלו את זה אחרת. ככה זה לא יכול להימשך ועד עכשיו התאפקנו.

מבחינתנו אתה מוזמן להעביר אלינו נתונים, מקרים או דבר כזה.

כן בבקשה, התייחסותכם לעניין המכרזים התפורים.

אני שוב אומר, אני לא מכיר מקרה שידעו מראש שמישהו עומד להיבחר במכרז. אם היה מקרה כזה אנחנו נטפל בו. אם יש מקרה כזה אנחנו נטפל בו בצורה - - אגב, בממצאים של המבקר לא היה כזה דבר- - -

זה נשמע די תמוה, באמת אני אומרת, בסוף אנשים עובדים במדינת ישראל. נשמע די תמוה שדווקא בחברת דואר ישראל שהיא חברה מכובדת, יש באופן סיסטמתי תמיד מספר כל כך מצומצם של מועמדים. איך אתה מסביר לי את זה?

אני שלושה חודשים בחברה. הביקורת הייתה על שנת 2013 – 2008. בתקופה שאני בחברה אני לא מכיר תופעות כאלה. אנחנו גייסנו עכשיו - - -

כמה מועמדים יש לכם בכל מכרז?

אני אגיד, אנחנו בחרנו עכשיו שלושה סמנכ"לים או ארבע כמעט בכירים. היו לנו עשרות מועמדים, בין 50 ל-30 מועמדים מבכירי מדינת ישראל.

מתוך החברה?

לא מתוך החברה. פנימיים לא היה לאחרונה ולכן אני לא יודע. אני חושב, אני מסתכל על התרבות שאני היום בתוך החברה, היא לא מצטיירת כמו שמעלים פה. אני כמובן אבדוק את זה כדי לראות שזה נראה אחרת. לפחות בתקופה שאני נמצא בה אני לא מכיר וגם לא בתקופה האחרונה.

אני פשוט מבקשת להבין איך אתם פועלים כדי למגר את התופעה הזאת.

איך פועלים?

כן, מה אתם עושים כדי להפוך את זה למשהו יותר אטרקטיבי. מכרז פנימי שניגשים אליו שני מועמדים זו בעיה.

קודם כל אני לא מכיר מכרזים כאלה לאחרונה, אבל מה שאנחנו עושים - - -

במכרז הפנימי האחרון כמה מועמדים היו?

לא היה בתקופה שאני נמצא.

או.קיי. אולי הסמנכ"ל יודע לתת לנו את התשובה?

זה היה לפני תקופה ארוכה משום שאנחנו נמצאים בהליך הבראה וכרגע הכול מוקפא. הרי אנחנו רק מפטרים עובדים.

אנחנו כמובן נבדוק את זה. הכיוון הוא לפרסם, הכיוון הוא תרבות ארגונית. אמרתם את זה בצורה מאוד ברורה וזה מה שאנחנו עושים עכשיו.

זו גם בעיה של שדר של בעיית אמון פנימי.

משנת 2015 לא היו בעצם מכרזים פנימיים כאלה בכלל?

לא.

צפויים כאלה בעתיד הקרוב?

יהיו צפויים. כן.

אני מניח שכן.

אני מבקשת שבדוח תיקון הליקויים שלכם תכתבו גם את התייחסותכם איך אתם מתכוונים לפעול על מנת שמספר המועמדים יהיה גבוה יותר משניים או שלושה.

או.קיי.

בסדר? תודה.

העסקת קרובי משפחה - - -

זה, אני חייבת להודות, מיוחד.

לצערי זה לא מיוחד וזה קיים, אבל - - -

וזה עוד כשהגדרת קרוב משפחה היא מצומצמת. אני לא רוצה להתחיל לחשוב מה היה בהגדרה רחבה יותר.

אנחנו פועלים לפי ההגדרה הקיימת שמחייבת אותנו. ברור שאם ירחיבו את ההגדרה אנחנו נפעל לפי ההגדרה החדשה. אנחנו פועלים על פי ההגדרות שחלות עלינו. לפי ההגדרות שחלות עלינו במועד הביקורת אכן היו 14% עם קרובי משפחה – זה בשנת 2014 שנת 2015. אני חייב לומר ששנת 2014 – זו השנה שנעשתה הביקורת, זאת אומרת שזה עוד לפני שראינו את תוצאות הביקורת – לא נקלט ולו קרוב משפחה אחד, לא בשנת 2014 ולא בשנת 2015. שיעור המועסקים שיש להם קרובי משפחה ירד ל13.2% מכיוון שאנחנו נמצאים כרגע בהליך של צמצום עובדים. אנחנו שמים דגש גם על העניין הזה. עד סוף שנת 2018 אנחנו חוזים שאחוז הזה ירד עד כדי 11.6%.

והצפי שלכם?

זה הצפי שלנו.

לפי ההנחיות אתם צריכים לרדת עד ל-5%.

אנחנו לא יכולים לפטר עובדים רק בשל שיש להם קרובי משפחה. מה שאנחנו יכולים לעשות זה לא לקלוט. כאשר פורשים עובדים האחוז כל הזמן יורד וזה תהליך שבו אנחנו נמצאים והממצאים מראים את זה.

ברשותך גברתי יושבת הראש, על מנת לטפל בבעיה של העסקת קרובי משפחה לא בהכרח דרוש פיטורין. תקרת הדוח של מבקר המדינה, הוא לא מדבר על זה שכדי לפתור את הבעיה צריך לפטר. יש שלושה-ארבעה מצבים שחברת הדואר צריכה למנוע. אחת, ניגוד עניינים. שתיים, מניעת עבודה בכפיפות של קרובים, שלוש, מניעת עבודה באותה יחידה. יש מקרים כאלה ובהם אתם צריכים קודם כל לטפל. לא מדובר כאן בהכרח בפיטורין, לכן התשובה צריכה להיות בכיוון אחר.

עשינו סריקה על כל העובדים האלה. הוועדה שעוסקת בכך כל הזמן עוסקת בהפרדה של העבודה של העובדים האלה. מספר המקרים שבהם העובדים עונים על אחד משלושת הקריטריונים שאתה אמרת, הוא אפסי.

אז איך קורה שיש כל כך הרבה קרובים של חברי וועדי העובדים? זה סוג של ניגוד עניינים. איך טיפלתם בזה?

אלה שנשארו נשארו, אבל - - -

סליחה, זו טעון טיפול.

נכון, זה טעון שיפור וזה משתפר כל הזמן. אני מראה שזה כל הזמן משתפר כולל ועדי עובדים. אבל בגלל שמישהו שיש לו איש ועד קרוב משפחה אני לא יכול. אני לא יכול לפתור את כל שלושת הקריטריונים שאמרת, כי לכאורה ברגע שיש לו קרוב משפחה שהוא איש ועד אז יש ניגוד עניינים מובנה. אז מה אעשה? אני אפטר אותו?

רשות החברות הממשלתיות, איפה המידע, הרעיון של הרחבת הנושא של קרוב משפחה?

ב-2014 הורחבו הקריטריונים כך שגם בני דודים נקראים כקרובי משפחה. כמו שמבקר המדינה מציין את זה במסגרת הדוח שלו, הרשות מתקינה את התקנות. שוב פעם, נקבעו כללים ויעדים מעבר למה שנקבע. המבקר גם הפנה את תשומת ליבנו לאפשרות להרחיב את הקריטריונים כפי שהם קבועים בתקנות. כרגע אנחנו בוחנים - - -

עד מתי?

אין לי לוח זמנים מפורט האם כן האם לא - - -

לא אמרתי האם כן האם לא. מתי אתם אמורים לקבל החלטה?

שוב, זה אירוע מתגלגל. אנחנו כל הזמן לומדים את הנתונים - - -

גם במרץ אמרתם שתלמדו את זה. עוד מעט עוברת שנה. עם כל החשיבות ללמידה בסוף צריך לנהל פה משהו.

נכון. מעל הכול חשוב שכבר בתקנות שקיימות, שהחברה תעמוד בקריטריונים.

אני לא כופרת באחריותה של החברה. אני שואלת איפה אתם.

אנחנו בוחנים, אין לי מעבר לזה להגיד. בנוגע להרחבת הקריטריונים, שוב מרחיבים לא מעט - - -

גברתי, בדוח הקודם היה על העסקת קרובים וזה רחב.

אנחנו מתעסקים בנושא הזה לא מעט.

א', אני רוצה להעיר שאם משנים קריטריונים כמו שהציג נציג רשות החברות, הם רק יכולים לחול קדימה, כמובן זה לא יחול בדיעבד. דבר שני, אמר נציג מבקר המדינה שיש שלוש קטגוריות שהן החשובות לצורך העניין, נכון? "לא יעבוד תחת עובד אחר" וכו' וכו'. מה נהוג לעשות בארגונים אחרים? זה לא המקום הראשון שיש בו נושא של העסקת קרובים. כנראה זה נהוג בהרבה חברות ממשלתיות ולא רק. מה נעשה שם? איך התגברו לא רק על מספר הקרובים אלא על החלוקה הזאת? מה נעשה? פיטרו עובדים? הזיזו אותם ממקום למקום? מה נעשה?

א', צריך לעשות את המיפוי ולהשלים אותו קודם כל כדי לגלות את התופעה. יש מקרים שחברות אפילו נמנעות מהמיפוי. זה א'. ב', צריך לעדכן באופן שוטף לפחות אחת לשנה את טופסי הצהרת הקרובים. ג', באותם מקרים שהמיפוי מגלה שיש תופעות מהסוג שציינתי, יש להעביר עובדים בהעברות רוחביות או בדרכים אחרות על מנת למנוע את כל אחד מהמצבים שציינתי.

גם בחברת חשמל וב- - -

גם בחברת חשמל ומה שהזכרתי לנציג רשות החברות, זה דוח קודם שעסק בחברת החשמל, עסק בנמלים, עסק במקורות. בתעשייה האווירית אצלי בחטיבה אנחנו לא עסקנו. כמובן שאותם לקחים מתחייבים גם בתעשייה האווירית.

אני אבקש לוועדה עדכון בחודש הבא היכן הדבר הזה עומד.

מבחינת הרחבת הקריטריונים?

כן. תודה.

בבקשה, שעות העבודה של הדוורים.

שעות העבודה של דוורים – אכן הדוורים עד 2014 שעות העבודה שלהם חושבו לפי מספר דברי דואר גבוה ממה שהיה בפועל. אי אפשר היה לתקן את זה בלי הסכם קיבוצי חדש עם הדוורים. ב-21 בינואר 2015 נחתם הסכם קיבוצי חדש בחברת דואר ישראל. הסכם שלווה אחר כך בהסכם מימון עם המדינה ובשינויי רגולציה נרחבים. שלושת המהלכים יחד אפשרו את התיקון המלא של הליקוי הזה - - -

איך זה עובד היום?

היום הזמן והאזור של הדוורים תוקנן מחדש לפי הכמויות. יותר מזה, כיוון שעברנו לחלק פעם ביומיים בעצם כל דוור מחלק שני אזורים ולא אזור אחד.

או.קיי. שאלה וזה מתקשר גם להערה של חבר הכנסת ברושי ובכלל לתלונות הציבור שאנחנו מקבלים. איך נוצר הכאוס הזה? יש לכם פחות דוורים, פחות - - -תסביר לי איך זה קרה.

בוודאי שיש פחות דוורים. אנחנו השנה מסיימים העסקה של עובדים ב-600 משרות, מתוך ארגון של 6,000 עובדים זה המון. רבים מתוכם הם דוורים וזה נובע מכך שתדירות החלוקה עברה לפעם ביומיים במקום פעם ביום. כאשר עוברים לחלוקה בשיטה הזאת העומס על הדוורים גדל מאוד משום שקודם העומס על הדוורים היה נמוך מדי. המעבר הזה הוא מעבר קשה מאוד.

אני שואלת ואני מבינה שזה עבר מפעם ביום לפעם ביומיים, אבל די הגיוני שגם אם עברנו לפעם ביומיים החבילות והמכתבים לא צריכים להגיע באיחור של חודשיים. אז איפה זה נופל? תסביר.

מסכים לחלוטין. בתהליך המעבר הזה נוצרה הצטברות של דואר, הצטברות שהיא תקנית - -

ליום.

כן, ליום. זה משהו שמערך התפעולי שלנו לא היה מוכן אליו. כשאנחנו מוסיפים לזה את הגידול הניכר בחבילות נוצרה צפיפות מאוד גדולה במערך התפעולי שלנו. אנחנו עובדים עכשיו כדי להפריד את שני המערכים התפעוליים האלה: דברי הדואר הגדולים והחבילות, מדברי הדואר הקטנים. התהליך הזה לוקח זמן. בינתיים אנחנו, נאמרו פה כל מיני דברים, כמו שחבר הכנסת הנכבד אמר. אנחנו מורידים את אנשי המטה לשטח שייסעו כי אין לנו בררה.

קראתי אתמול את התגובה שלכם שאתם אומרים שחבילות נתקעות במכס ומכתבים נתקעים במכס ולכן יש לכם קושי גדול להעביר את דברי הדואר לנמענים. תראה, מכתבים של ברכת שנה טובה הם לא נתקעים במכס. אני לא מצליחה להבין את השרשרת ואיפה זה נתקע.

אני לא האשמתי כאן את המכס למרות שבנושא החבילות יש לנו באמת בעיה מאוד גדולה עם המכס. המכס באמת לא נוגע למכתבים, הוא נוגע רק לחבילות. חבילות זה לחוד.

דברי הדואר שמלאים בחבילות, לזה את מתכוונת.

אני לא מצליחה להבין עדיין. אני הבנתי שדוורים ירדו מפעם ביום לפעם ביומיים. תסבירו לי בבקשה איך יש עיכוב של חודשיים. כן, בבקשה אדוני המנכ"ל.

אני רוצה לומר כמה דברים על תכנית ההבראה. קודם כל אם יורשה לי כמה דקות לדבר על זה?

בבקשה.

קודם כל התכנית יצאה מנקודה שהחברה נכנסה לבעיות פיננסיות, לבעיות שירות ולבעיות של יעילות עבודה. זה היה giving שהיא נכנסה לתכנית העבודה הזאת. לפי דעתי התכנית הזאת, היא אחת התכניות הקשות. אני, יש לי הרבה ניסיון בתכניות שכאלה. זו אחת התכניות הכי קשות שאני ראיתי כי היא לא מטפלת לא אואטסורסינג של פעילויות, לא של הכנסת קווים אוטומטיים אלא היא מדברת על הורדת כוח עבודה שהוא כוח עבודה ישיר. בעצם לקחו מערכת שהיו בה X דוורים והורידו בערך 40% מכוח העבודה כדי לחלק בערך את אותו דבר כמו שחולק בעבר. נכון, יום כן ויום לא, אבל בסוף מחלקים את אותה כמות דואר ועכשיו המערכת צריכה להתרגל לזה. במקביל מספר החבילות הולך וגדל. רק לתת לכם סדרי גודל, בישראל מגיעות כל יום 150 אלף חבילות שעוברות אחר כך לצרכנים. לא כולן מגיעות פעם בחודשיים ולא כולן מגיעות פעם בשלושה חודשים. אם היו 150 אלף חבילות שנתקעות פעם בחודשיים לא היה לו מקום להחזיק אותן. לכן המערכת ברובה עובדת בצורה חלקה ויש הרבה תקלות שאותן אנחנו צריכים לפתור. יש הרבה תקלות.

איך אתם פותרים את זה?

אני רוצה לחלק את הפתרון לשלושה חלקים. אחד, דיברת על זמני המתנה בסניפים. כאן אני רוצה להגיד איזו בשורה ראשונית כי אנחנו כן עושים עבודה. זמני ההמתנה בסניפים ירדו בערך ב- 45%.

ממתי הם ירדו ב-45%?

בחודש וחצי האחרונים.

הוא לא מרגיש את זה, אני חייבת לומר.

יש לנו נתונים ואנחנו יכולים להראות את זה. אני אומר שגם חלק מהציבור כן מרגיש את זה. תכף אגיד לך גם למה הוא מרגיש את זה ולא בכל המקומות. יש מקומות בעייתיים שאנחנו צריכים לטפל בהם.

אגב, אני הייתי בסניף דואר בחולון. דבר קטן, 40 מ"ר בקושי, רוב האוכלוסייה שמגיעה לשם היא אוכלוסייה קשישה שצריכה המון עזרה. אני לא יודעת איך ההערכות שלכם מסניף לסניף, אבל אין היגיון שזה הסניף אולי השלישי או השני שפתוח בימי שני בחולון. פשוט, באמת אם אני מנהל סניף הדואר סוגרת והולכת כי אין לי יכולת לתת מענה.

זה ייפתר בקרוב.

אנחנו כבר בוחנים את כל הנקודות הבעייתיות האלה. יש כאלה בעייתיות שאנחנו פותרים אותן עכשיו, אנחנו יודעים בדיוק איפה יש לנו בעיה ושם אנחנו מרחיבים וגם פותחים מרכזי מסירה. רק לידיעתך, פתחנו 90 מרכזי מסירה. זה תוספת של 90 נקודות מגע עם האזרחים, זה נמצא בתוך מרכזים מסחריים כמו סופר סל, עזריאלי וכך הלאה שפתוחים מהבוקר עד תשע בלילה, יש שם חנייה ואין שם כמעט תורים. זה מוריד את הלחץ בצורה מהותית. זה בעיקר לאספקת חבילות ומכתבים רשומים.

בהרבה מאוד מהסניפים ירדנו באחוזים ניכרים לאזור מ-22 דקות בעבר לקרוב 11-14 דקות. היום אנחנו ממשיכים את הפעילות הזאת - - -

11 דקות המתנה?

זו מערכת ממוחשבת. אני אומר שוב, תזכרו אני אומר את זה בזהירות רבה, זה לא בכל הסניפים. יש לנו קרוב ל-700 סניפים ואנחנו עובדים קשה - - -

אתם מחולקים באופן שווה בין מרכז ופריפריה?

מחולקים באופן שווה בין מרכז לפריפריה, בחלק מהפריפריה יש דואר נע. חבל שחבר הכנסת הלך. יש דואר נע

יש יותר בפריפריה. אנחנו עושים דואר נע. לא בכל המקומות זה נראה ככה. חשוב מאוד לפתור את הבעיות ממקום למקום כי זה לא כאוס טוטאלי. יש מקומות בעיתיים ואנחנו עובדים לסדר את זה. תכנית ההבראה בדרך כלל לוקחת זמן - --

מה הצפי? מה אתם מתכננים?

הצפי הוא שעד סוף השנה אנחנו נהייה במצב הרבה יותר טוב.

סוף השנה האזרחית?

היינו בדיון דומה לפני כמה חודשים.

כן. זה מה שהצהרתי אז.

אני חושב המנכ"ל שאמרת שלושה חודשים ואני חושב שכבר הגענו - -

אמרתי עד ה-1.1.2016.

זו אותה מכונה מפורסמת שהסברת - - -

והיא עובדת.

"מיטב" עובדת? היא עוזרת במיון?

נכון

איזה מכונה? סליחה.

יש לנו מכונות אוטומטיות למיון מכתבים שלא עבדו כמעט. הייתה מכונה שנמצאת בירושלים שבכלל לא עבדה משנת 2011. כל המכונות האלה נכנסו לפעולה. זה עוזר לעבודת הדוורים כי זה ממיין להם. בדרך כלל כשהדוורים מקבלים את הדואר, אם הוא לא ממוין דרך המכונות הם צריכים לממן אותו פעם נוספת. לכן היום אנחנו עלינו בצורה מהותית במספר דברי הדואר שממוינים על ידי המכונות האוטומטיות הן בתל אביב, ואחת שנכנסת לעבודה בירושלים. זה מקל.

אני רוצה לומר עוד מילה אחת על זמני ההמתנה. זמני ההמתנה מעבר ל-90 סניפים שפתחנו, מעבר לזה שפתחנו 190 לשלושה פעמים בשבוע לעבודה עד 20:00, מעבר לזה שהכנסנו מערכת לניהול תורים שהלקוחות יכולים להזמין תור באינטרנט ולהגיע ולקבל את התור ממש בשנייה אחת – וזה עובד. אנחנו עושים הרבה פעולות - - -

איפה זה עובד?

234 סניפים.

שמהווים בערך 70%-80% מהפעילות ושלא נדבר על דואר נע שזה משהו אחר.

יש הרבה דברים שנעשים, למשל כל דברי הדואר הרשום. אם אתם זוכרים את הפתקים האדומים האלה, היום זה עובד ב-SMS וב-SMS את יכולה - - -

ועדיין אנשים מקבלים פתקים, מגיעים ואומרים 'לא, אתה כבר לקחת - - -

יש לנו 8 מיליון לקוחות. אני אומר את וגם אמרתי את זה בוועדת הכלכלה של הכנסת, יש לנו תכנית הבראה כשאנחנו מתמודדים עם עשרה פרמטרים בין שינוי תמהיל הדואר שנכנס לישראל מדואר שטוח לדואר כמותי, זה קופץ ב-30% או ב-40% לשנה, לבין שצריך להכניס מערכות מחשוב שגם ההטמעה שלהן לוקחת זמן. הן מול אזרחים והן מול העובדים שלנו, אלו תהליכים. אני יכול להגיד לכם שאנחנו עושים ועובדים כמעט 24/7 בשביל להביא את הסחורה הזאת. יותר מזה, אחד הדברים הטובים בדואר, העובדים אתנו. העובדים נרתמים לנושא הזה מוועד העובדים דרך העובדים עד לעובד האחרון, כולם רתומים ומנסים לעזור. הם פשוט נעים נגד אי ההשקעה שהייתה הרבה שנים בחברה.

שכרם של העובדים נפגע כתוצאה מהשינויים האלה? אלה שנשארים, לא אלה - - -

לא. הייתה בעיה כזאת, אבל יש כאלה תלונות מפעם. אנחנו בודקים את זה, אבל לא. מה שקרה הוא שחלק מהדוורים במקום לעשות עבודה של 4 שעות עושים עבודה של 8 או 9 שעות. הם מחלקים כפול דואר ממה שהם עשו בעבר.

הם מקבלים שכר בהתאם?

הם מקבלים שכר כמו שהם קיבלו בעבר.

זאת אומרת שהם עובדים יותר ומקבלים אותו שכר?

זה בדיוק מה שהעלה מבקר המדינה שהם עובדים עכשיו כמו שהם היו צריכים לעבוד - - -

עכשיו הם הגיעו לסטנדרט.

בדיוק. מבחינתם זו נקודה שהם צריכים להסתגל אליה ולכן זה תהליך. זה קטע אחד.

הקטע השני הוא הקטע של העברת הדואר. אנחנו הפעלנו את מערכות המיון האוטומטיות שעבדו ב-40% תפוקה, העלנו אותה ל-50%-60% תפוקה. הכנסנו אמצעים וכלים. לא היו לדוורים אופניים חשמליות, לא היו להם כלים לנוע כדי לחלק את הדואר. אנחנו הוספנו המון, רק לאחרונה חילקנו קרוב ל-200 אופניים חשמליות ועוד אלמנטים כאלה שיעזרו לדוורים לתת שירות טוב יותר. אנחנו עובדים על פתרון לטווח קצר ופתרון לטווח ארוך. הולכים להקים מרכז לוגיסטי גדול של למעלה מ-10 דונם על מנת לטפל בכל נושא החבילות כי זה נושא מהותי, גדול שלא התכוונו אליו. אנחנו נמצאים בתוך הדבר הזה גם. אנחנו עובדים גם לטווח קצר וגם לטווח רחוק.

הדבר השלישי הוא הנושא של הקול סנטר, אותו מענה ללקוח שדיברת עליו שגם זה לא עונה. אנחנו נמצאים בפרויקט שימשך עד סוף השנה עם גלישה של שבוע לתוך ינואר. איחוד מוקדים שהיו בכל מיני מוקדים בחברה למוקד אחרת עם מערכותIDR משוכללות מתקדמות. הנושא בעיצומו ואני מעריך - - -

גם זה אמור להיות בינואר?

כן, כן, כן. אנחנו כבר בתוכו. אגב, אני מזמין את הוועדה לביקור להראות לכם במו עיניכם מה אנחנו עושים. זה לא כמו לשמוע את הדברים האלה. אני מבין את כל הבעיות, אני מבין גם שאנחנו צריכים לספק את הסחורה עכשיו ומיד. אבל אני אומר לכם שתכניות הבראה כאלה קשות, אני לא חושב שלאחרונה מישהו פיטר 600 עובדים במכה אחת. זה מזעזע את הארגון. זה ארגון שגם בעבר לא הצטיין בשירות ועכשיו הוא גם צריך להצטיין בשירות ועם פחות עובדים ועם טכנולוגיות חדשות שאנחנו מכניסים. השילוב הזה, אנחנו עובדים עליו ועושים אותו, אנחנו נראה תוצאות טובות יותר די מהר. אני מניח שגם בעתיד זה יתכנס לעבודה טובה יותר.

אני אשמח לשמוע התייחסות לגבי רישום הפרוטוקולים, לעריכה, התשלום עבור העניין הזה.

שני שליש מהפרוטוקולים היום נרשמים כבר על ידי מזכיר החברה. השימוש בשירותים חיצוניים לעניין הזה ירד בצורה מאוד משמעותית כך שהוא הפך להיות לא משמעותי לגמרי.

כמה החברה מוציאה היום על רישום פרוטוקולים חיצוניים? הוא אמר שני שליש, עדיין יש שליש, כמה זה יוצא?

נשאר שליש מהתקציב, אבל אומרים לי פה שבחודשיים האחרונים הוא לא נוצל בכלל.

אין בכלל עורכת פרוטוקולים? הכול זה בתוך החברה?

כן.

אז הליקוי הזה תוקן לגמרי?

כן.

הנושא של אירוח ומסעדות.

בנושא הזה לפי המלצת המבקר קבעה החברה כללים. נקבעו שני נהלים בעניין הזה. הנהלים נשמרים וכללי הדיווח שעוגנו בהם ממולאים כראוי. הליקוי הזה תוקן לחלוטין.

למי יש עדיין כרטיסי אשראי פתוחים?

כרטיסי אשראי של החברה? לי יש כרטיס אשראי של החברה – אפס ניצול.

היושב ראש גם?

אני מניח. אפס ניצול. אפס קבלות.

מצוין. עד היום בארבעה החודשים שאתה עובד. אגב, איך עובד היום הנוהל?

יש שני נהלים. אחד לאירוח אורחים מחו"ל ואחד לאירוח בתוך הארץ. הנהלים האלה מאפשרים ליו"ר ולמנכ"ל לארח אורחים מחו"ל או בתוך הארץ לפי הצרכים של החברה.

איך זה הגיע למצב הקודם? זאת אומרת, מה היה? פשוט החלטתם אחרת? מה קרה לשינוי הזה?

הייתה חוסר בהירות בין אירוח אורחים מחו"ל לבין הארץ. בגלל חוסר הבהירות הזאת פעלו בארץ לפי מה שהיה מקובל בחו"ל ולא פירטו כל מיני פרטים שהיה צריך למסור. אבל הרישום נעשה. רישום וקבלות נעשו.

על כל אירוח יש פירוט מי היה האורח ומה הייתה - -

המטרה, מי האורח, מה גבולות התשלום שמותרים. לא שהשתמשתי בזה, אבל אלו הכללים.

הייתה חוסר בהירות בדיווח, לא בנהלים.

בדיווח, לא בנהלים.

כן חבר הכנסת סעדי.

בוקר טוב גברתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני במקור מכפר שנקרא ערבה, זה ליד סחנין, דיר-חנה, ליד כרמיאל. הכפר הזה מונה היום כ-23 אלף תושבים. אני עדיין זוכר את הדואר בכפר שלי, גברתי היושבת ראש זה אותו דואר מלפני 40 שנה. חדרון עלוב, לא ראוי אפילו להיות מכונה דואר, בקושי 2X2 וזה הדואר היחיד שמשרת אוכלוסייה של 23 אלף תושבים. למרות כל הפניות של ראשי המועצות העוקבים וכל הפניות, אני חושב שזה לא מתאים שבמאה ה-21. אני מניח שכולכם מכירים את הבעייתיות ואת הבעיה של הכפר. אני נותן כאן דוגמה של הכפר שלי שאני יודע, אבל אני קיבלתי הרבה פניות גם מאזורים אחרים, מכפרים אחרים ומערים אחרות שהמצב באמת קשה. לכן כשאנחנו מדברים על אירוח או לא אירוח אני חושב שאלו דברים שמתגמדים

אתה צודק לחלוטין.

מתגמדים ברציונל של חברת דואר שהמוטו שלה לתת שירות לאוכלוסייה, שזה גם בנק דואר ושירותי דואר. אני חושב שפה אני אבקש לשמוע מכם מדוע העניין הזה. אתם יודעים את הבעייתיות הזאת, חדרון עלוב של 2X2 מלפני 40 שנה שלא השתנה המיקום. הבנקים למשל, כל הבנקים פתחו סניפים אחרים חדשים ונותנים שירות יפה, אבל הדואר עדיין מקרטע. זה בושה וכתם על חברת דואר ישראל שיש עדיין היום משרדים כאלה שאפילו לא ראוי לקרוא להם משרדים.

אני רוצה לענות. אין לי תשובה ספציפית, אני רוצה להגיד לכבוד היושבת ראש ולחבר הכנסת המכובד. לב המשפט, זה ככה הרבה שנים, זה לא חלק מתכנית ההבראה, זה לא בגלל תכנית ההבראה. זה נושא שאנחנו נדרשים אליו בהרבה מקומות - -

מי בונה סניפים? אתם או הרשויות?

אנחנו. אנחנו בונים סניפים, היום פחות. אנחנו מפעילים סוכנות.

והסוכן מציג את המבנה.

הסוכן מציג את המבנה. יש מקומות שיש שם סוכנים מוצלחים ועושים עבודה מאוד יפה ויש מקומות, כמו בערבה, שזה פחות טוב.

חלק מהזיכיון זה שהוא מציג לכם מבנה מסוים ואתם מאשרים את המבנה.

ברוב המקרים.

אנחנו כרגע עושים סקירה גם של המגזר הערבי וגם של מגזרים אחרים כדי לראות איפה באמת יש נקודות כשל כאלה ועובדים על זה קשה מאוד. עוד פעם, זה חלק ממערכת מאוד רחבה שהרבה מאוד שנים לא נגעו בה ואנחנו נעים נגד השעון. אנחנו נטפל גם בבעיות הקיימות של תכנית ההבראה, לעמוד בייעדי השירות וגם לטפל בהרבה שנים שלא טופלו. אני מבטיח לכבודו שאנחנו בתקופה הקרובה נבוא לבקר ונראה את זה. אנחנו נעים ממקום למקום כדי לפתור את הבעיות.

אני אשמח להזמין אתכם. נתאם את זה גם עם ראש המועצה כדי שתבקרו שם, פשוט כדי לפתור את הבעיה הזאת כמה שיותר מהר.

אני מבקש להפנות את תשומת הלב, כפי שאמרתי לך חבר הכנסת איתן ברושי, ההערות האלה שנשמעו בדבר רמת השירות הן מבחינתנו התפרצות לדלת פתוחה. משרד מבקר המדינה החליט השנה בתכנית העבודה שלו להפנות תשומת לב מיוחדת לשירות הלקוח בחברת דואר ישראל. גם לדואר בינלאומי וגם לדואר חבילות. אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך ואני מניח שאנחנו נוציא דוחות ביקורת בנושאים האלה.

יש לכם לוחות זמנים לתת לנו?

לקראת הדוח הבא אני מקווה - - -

עד אז אני רואה שבדואר ישראל כבר יתקנו את כל הליקויים.

אני אשמח לכתוב דוח טוב שכל הליקויים תוקנו. אין בעיה לכתוב דברים כאלה בדוחות.

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

אני רוצה לשאול שאלה ברשותך. השינוי באופי הדואר הוא תופעה מוכרת בכל העולם. יש פחות דואר נייר ויותר דואר אלקטרוני ויש גם חבילות בהיקפים גדולים מאוד, כנראה שיש תנועה שאנשים מזמינים ומקבלים. איך זה משפיע על ההערכות של הדואר? בסניפים שאני מגיע אליהם, יותר מאחד, אני רואה ערימות, לא של מכתבים אלא של חבילות שלא מתגברים עליהן. אתה מדבר על שני מסלולים. מה עשו בעולם? אתם יכולים ללכת על תקדימים, אתם לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש.

התמהיל השתנה והדואר הולך ויורד. הוא יורד בקצב של כ-6% בשנה, אפילו טיפה יותר. זה עולמי ולא רק אצלנו. תלוי גם ברגולטור, אם הרגולטור יחליט לעבור לדואר ירוק זה ירד עוד יותר מהר. הנושא של החבילות הולך וגדל בצורה מאוד גדולה. בערך בין 30% ל-40% בשנה ויכול אפילו לגדול ביותר. מדינת ישראל יחסית, כמה שזה מפתיע, יחסית נמוכה בנתוני הצריכה לחבילות לנפש. אנחנו נמצאים בערך ב-4 חבילות לנפש בשנה. זה מביא אותנו למשהו כמו 40 מילון. היום האנגלים נמצאים ב-49. הממוצע האירופאי הוא משהו כמו 13. זאת אומרת שיש כאן קפיצה שאנחנו מעריכים שתוך שנתיים יהיו קרוב ל-100 מיליון בשנה – זה משנה את התמהיל.

לדעתי אנחנו פועלים בדיוק לפי מה שקורה בעולם וזה להפריד את המסלולים. המסלול של דואר הנפח מחייב שטח, מחייב פלייט ומחייב מכונות מיוחדות שממינות אותו. הבעיה שתהליך הזה, כשאתה מתחיל אותו לוקח משהו כמו 8-9 חודשים בלוח זמנים הכי מהיר שבעולם כדי לבנות ולהקים ולשכור את השטח, ולעשות את כל מה שצריך על מנת להפעיל את הפעילות הזאת. אנחנו נמצאים בתוך זה, עכשיו אנחנו נגד השעון בריצה לתוך התהליך. בינתיים אנחנו בונים, לוקחים בתי דואר קטנים ושוכרים שטחים גדולים ומאחדים כמה בתי דואר לעבודה. יהיה אזור מיוחד לטפול בדואר הנפח. זה יקטין את העומס מבתי הדואר, זה יסדר את המערכת ויחזיר אותה לשפיות. זה מה שאנחנו עושים בטווח מאוד קצר.

הטווח הקצר שאני מדבר עליו שיעשה הקלה ראשונית, זה משהו כמו חודשיים-שלושה. בינתיים אנחנו פשוט מזרימים כוח אדם - - -

יהיה מקום מסוים לבוא לקחת חבילות ויהיה מקום מסוים לחלק - - -

עכשיו אתה מדבר על נקודת קצה. נקודת קצה אותה אנחנו מרחיבים.

כן, ברור. זה מה שמעניין את ה- - -

רגע, קודם כל דיברתי איך אתה מגיע לנקודת הקצה במהירות. נקודת הקצה, אנחנו מרחיבים אותה לכמה. יהיה לוקרים, כלומר יהיו מחסנים אוטומטיים כאלה. ברבעון הראשון של 2016 יהיו קרוב ל-100 מחסנים אוטומטיים שיהיו פזורים בכל מיני נקודות בארץ. אנחנו פתחנו, אני לא יודע אם שמעת, פתחנו 90 נקודות מסירה בתוך חנויות ובתוך קניונים. זה עוד 90 נקודות מגע עם הקהל. אנחנו הולכים להרחיב את זה ל-200 תוך זמן מאוד קצר, פשוט זה לעובד נגד השעון. זו נקודת המגע העיקרית שבה יקבלו את החבילות. יש שירות חדש בפיילוט שהשקנו לפני חודש שנקרא 'דואר בא אלי'. אתה יכול להזמין את הדואר אליך הביתה על ידי שליח כנגד תשלום.

והוא יגיע?

הוא יגיע מהר.

כי היו מקרים שחיכו לשליח ולא הגיע.

דואר שליחים? לא קרה.

דואר שליחים קרה. אל תגיד לא קרה, זה קרה.

לא שאני מכיר, פשוט אנחנו עושים סטטיסטיקה. זה מגיע ומגיע מהר. בסך הכול אתה תוכל אוטוטו למסור הודעה ב-SMS ותוכל לבחור איך אתה רוצה לקבל את הדואר: בלוקר, בחנות או אצלך ליד מקום העבודה. למשל אצלך בכנסת, תוכל להגיד שאתה רוצה לקבל את זה בסניף של הכנסת. תהייה לנו ממש שדרה שלמה של אפשרויות שירחיבו את היכולת לקבל ויקטינו את התורים. בסוף, בחלום שלי, לקבל חווית שירות ולא סתם לתת שירות, אלא שתהייה גם חוויה ללקוח לקבל את השירות. זה בערך מה שאנחנו עושים. הכול נמצא כרגע בריצה נגד השעון, היינו צריכים לראות את זה מזמן. ראינו את זה עכשיו, אין מה לקטר, רצים קדימה.

משרד התקשורת. איך אתם מפקחים, מסייעים? מה אתם עושים בעניין הזה?

כמו שאמרנו, משרד התקשורת פחות עוסק בנושאים של דוח מבקר המדינה הנוכחי - -

חבל.

שזה ענייני מכרזים. ההפרדה היא - - -

אבל אתה יודע שזה תחת סמכותכם וחבל שאתה בא עם הטיעון הזה.

לא. לא. זה לא תחת סמכותנו גברתי.

מה זאת אומרת? משרד התקשורת הוא הגוף שהוא מעל דואר ישראל?

אני אפרט. בפתיחת דברייך הצגת את חברת דואר ישראל כחלק ממשרד התקשורת. התיאור הזה הוא לא כל כך מדויק מכיוון שחברת דואר ישראל היא חברה ממשלתית ומשרד התקשורת הוא הרגולטור של ענף הדואר וגם על חברת דואר ישראל. לדוגמה, הדוח הנוכחי שהוא לא עוסק בשירותי דואר אפילו לא עבר אלינו, לא הגבנו עליו. אנחנו לא עוסקים בכוח אדם. פונים גם אנשים, פונים רבים ללשכת השר או ללשכת המנכ"ל בענייני כוח אדם, אנחנו כמובן מפנים אותם מאתנו. אנחנו לא עוסקים לא לטוב ולא לרע במינויים בחברת דואר ישראל.

רשמתי לפני.

זה יותר התנהלות של חברת הדואר כחברה ממשלתית ללא קשר לדואר, כמו שכל חברה ממשלתית צריכה להתנהל. לכן בצדק הופנו השאלות לרשות החברות וגם קיבלו תשובות.

לעניין התנהלות חברת הדואר, חברת דואר עם שירותי הדואר, בהחלט חלק גדול מהדברים כפי שצוין פה מנכ"ל חברת הדואר הוא נדרש פעם בחודש-חודשיים לתת הסברים בפני המחוקק, בפני כל מיני וועדות שמזמינים אותנו, כמובן שלמשרד התקשורת, אני חושב שעל בסיס יומי. יומי, אם ירושה לי בשפה פחות עדינה משל גברתי שאומרת אומנם דברים נחרצים, אבל בעדינות, הוא נדרש ברמה יומית, הוא וגם סגנו לדווח לי, למנכ"ל וגם ללשכת השר על ההתקדמות שהוא מבצע בכל אחד מהדברים.

אנחנו מובילים רפורמה מאוד קשה בדואר. חלק מהדברים שציין המנכ"ל אלו חובות שהמשרד הטיל על החברה לצורך מתן שירות טוב יותר. ברקע הדברים כמובן המצב הכלכלי הקשה של חברת הדואר. אם אתם זוכרים, בוועדת הכלכלה דנו בזה הרבה. המדינה כמדינה ולא רק משרד התקשורת, צריכים להתמודד גם עם שירות לציבור וגם עם סכנת קריסה כלכלית של חברת הדואר. זה אתגר קשה, זה אתגר קשה ולכן זה לקח קצת יותר זמן להשלים את הרפורמה כי לא רצינו להנחית גרזן על החברה. הכול נעשה בהסכמים ובסופו של דבר וועד העובדים – אני יודע ואני שומע שהמנכ"ל אומר את זה פה, שוועד העובדים נרתם לעניין. זו התרומה הגדולה שלנו שבסופו של דבר העובדים חתמו על הרפורמה הזאת – בעיקרה, באמת הוא שמצבה הכלכלי של חברת הדואר התייצב. אנחנו רואים בדוחות הכלכליים האחרונים של חברת הדואר שינוי מגמה. אנחנו העברנו גם רפורמה בתעריפי חברת הדואר. הנושא הזה פחות מעסיק כרגע גם את הוועדות הכנסת שמזמינות אותנו. אני מקווה, אני רוצה להגיד את זה בזהירות המנכ"ל - - -

הדוחות הכספיים חשובים, אנחנו דיברנו על זה בעבר, אבל השירות יותר חשוב.

זה החיים עצמם, אתם נותנים שירות.

מאות אלפי אנשים, מיליונים תלויים בשירות הזה. אם הדוחות משתפרים זה מאוד יפה, אבל דיברנו על הנושא הכלכלי. יותר חשוב לתת לאנשים אפשרות נגישות וקבלת השירות הזה. זה המדד הראשון.

בוודאי. כולנו נמצאים פה כדי שיהיה שירות לציבור, כי אם השירות לא קיים כל השאר לא רלוונטי, לא מעניין אותי ולא את - - -

השירות, איך אתם מודדים את השירות? איך את בודקים אותו? יש לכם מדדים כמותיים? איך אתם יודעים שהשירות משתפר? בעיניי זה מה שקובע. אתם הרגולטור, אתם צריכים לשבת להם על הראש.

אני התחלתי בנושא הכלכלי מכיוון שאם חברת הדואר בקריסה כמובן זה משליך על השירות כי הדרישות מחברת הדואר הן בעייתיות. מנכ"ל הדואר תיאר פה תכנית להקמת מרכז לוגיסטי ענק של חבילות. הדבר הזה הוא מאוד מאוד יקר. רק עכשיו מתחילים בדיונים איך מממנים דבר כזה. המדינה לא תזרים כסף לעניין הזה. כרגע אנחנו מתחילים לדבר איך אנחנו מסייעים בעניין הזה.

אתה מבין בוודאי שאת האזרח בקצה זה פחות מעניין מי יממן, מתי יממן. הוא רוצה שהדואר יגיע בזמן. הוא רוצה לשלוח ורוצה לוודא שגם הצד השני מקבל את זה – זה כל הסיפור. ההתחשבנות הפנים משרדית לא מעניינו של הציבור.

אני מסכים אתך. אני רק משתף את הוועדה כרגע ששעושה עבודת עומק קצת יותר מעמיקה מאשר מהכותרת בעיתון ורוצה להבין קצת את כל התהליכים. אני אומר שהנושא הכלכלי – אתגר גדול. לגבי השירות שהוא המנדט המרכזי של משרד התקשורת, בוודאי שזה מטריד את חברי הכנסת, מטריד אותנו על בסיס יומיומי. בנושא הזה נתקלו באמת בקושי.

אני רוצה להגיד למבקר המדינה שפניות הציבור שהוא מציין ושהן רלוונטיות לשנת 014 , הן גדלו מאוד בשנת 2015. זאת אומרת שהתמונה שמבקר המדינה מציג כאן, והחבר'ה פה גם נפגשו אתנו, התמונה בשנת 2015 תהייה הרבה יותר קשה מהתמונה שאתם מציירים פה. באמת ב- 2015 תוך כדי רפורמה היו הרבה פניות גם אלינו, גם לדואר וגם לחברי הכנסת שפונים אלינו. לכן אני אומר שאנחנו מזהים כרגע שני מוקדים שגברתי פירטה, האחד הוא הסניפים והשני חלוקת הדואר. בנוגע לסניפים, שאלת איך אנחנו רואים את זה, אנחנו באמת רואים התמתנות של הפניות בנושא הזה. בנושא של העומס בסניפים אנחנו מזהים ברמה גדולה של סטטיסטיקה, כמובן שכל אחד מכיר את המקרים שלו, כפי שתיארת חולון וחבר הכנסת תיאר את כפר ערבה, אבל בסטטיסטיקה הגדולה של הפניות אנחנו בהחלט רואים שבתחום של העומס בסניפים יש פחות פניות, פחות פניות. פה אנחנו עשינו מספר פעולות רגולציה, לשאלתך, קבענו ברישיון של חברת הדואר מספר קריטריונים כמו עשר דקות המתנה בממוצע בתור, כמו חובה לפתוח את הסניפים עד שמונה בערב, כמו האישור לחברת הדואר להקים את אותם מרכזי מסירה בחוץ, האישור להקים מכונות אוטומטיות שנכיר להם כתחליף לחובה רגולטורית. אנחנו לא מחליפים את הנהלת חברת הדואר, אבל לתת אפשרות ללכת הכיוונים האלה.

לגבי חלוקת דברי דואר, האמת צריכה להיאמר, המצב לא טוב, המדינה לא מרוצה מהשירות שמסופק כרגע. אנחנו יודעים על חברת הדואר. אנחנו קבענו להם קריטריונים ברישיון שהם צריכים לעמוד בהם. אנחנו חייבו את החברה בשנה הבאה להקים מערכת אלקטרונית למעקב אחר דברי הדואר בארץ. כבר פורסם מכרז ויש הצעות. זה בוודאי דבר שייתן לנו תמונה חד-ערכית, אני מקווה חד-ערכית, לגבי מצב החבילות בארץ. חלוקת הדואר בארץ - - -

אפשר יהיה לעקוב אחר חבילה מהרגע שהיא מגיעה לכל - - -

הדרישה של המשרד לגבי מאפייני המערכת, הם צריכים להציג לנו אותה ברגע שהם יתקדמו במכרז, שמקצה עד קצה נדע מה קורה, גם עם שקים גם עם דברי דואר מבורקדים כדי שנדע מה קורה איתם. זאת המטרה המרכזית שלנו. זה האתגר הגדול של מנכ"ל הדואר ושלנו כמשרד.

עניין חלוקת הדואר – קבענו קריטריונים ברישיון, אנחנו אוכפים אותם בזהירות עם הנחיית-על של המנכ"ל לנהוג כאן בשיא הזהירות כי מצד אחד זה חלק מתכנית ההבראה של חברת הדואר ומצד שני אנחנו בהחלט הרגולטור. גם הטלנו קנס כספי על חברת הדואר. אני רק אומר, זו חברת ממשלתית שלנו, אנחנו גם משלמים את הקנס הזה שאנחנו מטילים עליהם ולכן אנחנו נעים פה בזהירות. ברקע הדברים, נמצא פה נציג רשות החברות, ברקע הדברים יש גם תכנית להפרטה מסוימת של החברה והכנסת משקיע פרטי – זה לא הבייבי שלנו. זה הבייבי של רשות החברות והאוצר – משקיע שיכנס באחוזים נמוכים לחברת הדואר מתוך תקווה. אגב, זו החלטת ממשלה, עמדה ממשלתית שאולי היא תכניס כסף פרטי לחברה ואולי דחיפה נוספת לחברה כמו שקורה בעולם. בהחלט על בסיס יומיומי אנחנו עם מנכ"ל הדואר ועם הצוות שלו לשיפור השירות – זאת המטרה המרכזית שלנו.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון ולומר שמחד באמת נשמע שמתבצעת עבודה רצינית והיא ברוכה. יישר כוח. מאידך חייבים לשים את הדברים על השולחן. אמר את זה גם סמנכ"ל משרד התקשורת. הציבור עדיין לא רואה את זה, לפחות מהפניות שמגיעות לא רק ללשכתי אלא ללשכות של חברי כנסת רבים ושמתפרסמות בתקשורת. הפניות הן קשות ולכן אני מציעה להמשיך ולהתמיד עד שיהיו אפס פניות. זה לא דבר שהוא בלתי אפשרי.

נראה שהרבה מהליקויים תוקנו ובכל זאת אשמח לקבל את דוח תיקון הליקויים מסודר. נתונים לגבי פיצוי פרישה מוגדלים בשנים 2014-2015. תיק לדוגמה של המכרז האחרון שהיה. במידה וזה בעייתי, תעבירו אותו למשרד המבקר כדי שהוא יבדוק. דוח על העסקת קרובי משפחה בשנים 2014-2015 ואת הנוהל החדש לאירוח ומסעדות או הדרך בה הוטמע הנוהל מאז הדוח.

אני אקבע דיון מעקב. אני מבינה שב-1 בינואר אנחנו אמורים לראות שינויים מבורכים. לכן אנחנו נקבע את הדיון לחודש פברואר כדי לתת זמן שתעבדו את הנתונים ותראו איך הדברים נעשים. בחודש פברואר נקיים דיון מעקב כדי לראות האם מצב חברת דואר ישראל השתפר וכמובן אם האזרחים רואים את השינוי. כמובן זה יהיה דיון שישלב את בקשתו של חבר הכנסת ברושי לעניין החלוקה של סניפי דואר והדואר בפריפריה.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים ולאחל לכם שתצליחו להביא את השינוי המיוחל. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.