הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 22

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ו (03 בנובמבר 2015), שעה 14:00

הגדלת חלקם של עסקים קטנים ובינוניים במסחר המקוון - לציון יום העסקים הקטנים

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

שרן השכל

רועי פולקמן

מוטי בן דב - המוביל הדיגיטלי של המשרד, משרד הכלכלה

דני טל - יועץ מחשוב ואבטחת מידע למעוף במשרד הכלכלה

גליה בן מיכאל - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

יובל זאנה - מנהל פרויקטים, מטה ישראל דיגיטלית

יגאל לוי - סמנכ"ל בכיר דואר, משרד התקשורת

שמעון שוהם - מנהל תחום בכיר דואר, משרד התקשורת

רן שטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

מרים חיים כהן - מנהלת תחום מדע וקהילה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מי-טל שוורץ - מנהלת העמותה, איגוד האינטרנט הישראלי

משה הרשקו - יועץ עסקי, לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל

נועה אלפנט-לפלר - מנהלת מדיניות ציבורית, חברת גוגל ישראל

אבי בר - מדיניות ציבורית, גוגל

עילי אבני - מנכ"ל ווב סיינס, הקמת אתרי מסחר אלקטרוני ושיפור יחס המרה

פנחס הלל - מנכ"ל, בוסמטיק טיפוח ופארמה

רויטל כרסנטי - בעלים item1, קניות בגדים באינטרנט

נעה שגב - שותף item1, קניות בגדים באינטרנט

דן סמבירא נחום - בעל עסק קטן, סמבירא-חנות כלי בית

רונן מועלם - מנכ"ל, בייבי בי, מוצרי נוחות באיכות

מיטל מוסקוביץ - מנהלת פרויקט ישראל דיגיטלית, מעוף-סוכנות לעסקים קטנים

עדי עומרי - יועצת תקשורת, ניר הירשמן תקשורת

נחי כץ - לוביסט (כהן רימון כהן), מייצג את ישראכרט

תמר אברמוביץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את גוגל

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את גוגל

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

הגדלת חלקם של עסקים קטנים ובינוניים במסחר המקוון - לציון יום העסקים הקטנים

אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, כשעל סדר היום הגדלת חלקם של עסקים קטנים ובינוניים במסחר המקוון. לפני שאני פותח, אני מתנצל, ראיתם שאנחנו קצת מאחרים, הוועדה הזאת נקבעה בתוך הרבה ועדות על ציר של אישורי תקציב ויש ועדות, כמו הוועדה להתחדשות עירונית, או ועדת הרפורמות, מה שנקראת על ידי העם הוועדה החדשה, וכשיש הצבעות, אני חבר שם ואין מי שיחליף אותי ומי שיחליף אותי פה, הרחש בחש זה רק בנושאים האלה, זה לא משהו מעבר לזה. אני מכניס אתכם לעניינים, שתדעו, שאם תהיה הפסקה או משהו, זה בעקבות התרחשויות של הצבעות בכנסת, זה מחייב ואי אפשר לתכנן כאן שום דבר. זה חלק מההתחדשות, זה חלק מכמה דברים חשובים.

זה גם קשור, דרך אגב, לעסקים הקטנים והבינוניים מכיוון אחר, זה נקרא מתן אשראי חוץ לעסקים קטנים ובינוניים, להוציא את זה מהבנקים ולתת אפשרות לגופים חיצוניים ולחברות חיצוניות לתת אשראי שמכוון דווקא לעסקים הקטנים והבינוניים, כשמדובר על עמלות וריביות הרבה יותר נמוכות, עם אפשרויות ובטוחות אחרות. כולו מכוון למגזר הזה, ככה שזה חלק מהעניין. החלק השני שם זה חברת החשמל, שזה גם קשור אלינו. תכנית ההבראה בחברת החשמל. לכולנו יהיה יותר קל וזה חלק מהעניין. זה כאן היה רק מיני הקדמה.

לגופם של דברים אנחנו היום מציינים יום מיוחד, יום העסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו יודעים שכל המגזר הזה וכל הסקטור הזה מאוד חשובים לנו, גם בגלל ההיקף וגם בגלל החשיבות שלהם והמעורבות שלהם בחיי היום יום. אנחנו כיוונו את הנושא הזה לבקשת שני חברי השדולה, חבר הכנסת רועי פולקמן ואראל מרגלית, הם גם אמורים להגיע באיזה שהוא שלב. אנחנו ייחדנו את הנושא למסחר המקוון. ממה שאנחנו ראינו ומה שהוצף בפנינו בהקשרים אחרים, ראינו שהחלק של המסחר המקוון תופס תאוצה. הרגלי המסחר, הרגלי הקנייה, הרגלי ההתנהלות השתנו, גם הרגלי התשלום וגם הרגלי הקנייה, וזה במגמה הולכת ומתרחבת וגוברת.

אני אספר לכם קוריוז קטן. הייתי בסיור בדואר ישראל לפני זמן קצר ממש ושם הם הביאו בפנינו את הבעיה של ההתנהלות. מה הם מראים לנו? תראה, זה לא הדואר של פעם, המכתבים זה החלק הקטן, אתה רואה את הנקסט, את החנויות, עגלות ענקיות שנמצאות שם, שכל כולן חבילות שנקנו בצורה מקוונת דרך האינטרנט. הם דיברו על 200,000 היום ותוך תקופה קצרה הם צופים ל-500,000. המשמעות וההשפעה, אנחנו רוצים לשמוע מה מידת ההשפעה. אנחנו רואים שיש כאן שדה פתוח ואפשרויות רבות בעניין הזה, אנחנו מעוניינים לראות מה החלק של ישראל, או אולי גם חברות ועסקים שהם גם מתווכים באמצע. כל מי שמרוויח, כל מי שיוצר, אנחנו רוצים לעזור.

המסחר המקוון, אני חושב שגם למצב הביטחוני יש השלכה מסוימת. תתקנו אותי אם אני טועה. עצם זה שהיום אנשים נמנעים מלהגיע למרכזי מסחר ולהסתובב, זה ברור שנמנעים ויש צמצום בפעילות הזאת. אנשים חדשים שלא נחשפו או ידעו אבל לא השתמשו עד היום בצורה של הקנייה המקוונת, אני יודע שלראשונה הם עכשיו, בגלל המצב הביטחוני, התחילו תהליך של קנייה בצורה מקוונת וכשבן אדם מתנסה פעם אחת וטוב לו, אז הוא ממשיך עם זה הלאה וזה יכול להיות כבר הרגל גדול מאוד.

אני עצמי לא קונה בצורה מקוונת, כמעט שלא, אבל בני המשפחה, אני ככה שומע, כשבאים לבקר הילדים, אני שומע את הילדים, החתנים והכלות ואת הבנים ואת הבנות שמדברים בינם לבין עצמם, אז איפה קנית את זה ואיפה זה. אפילו אשתי כבר התחילה לקנות חלק מהדברים לנכדים בצורה מקוונת יותר ויותר. זה נהפך להרגלים.

גם בסופר אני עושה.

את זה דווקא רציתי לדעת, אצלנו זה עדיין לא מפותח כל כך, אני מוגבל במקומות הקנייה, אבל אין לי ספק שבסופר - - - אבל אלה היו דברים מעולם. אנחנו מדברים היום עד רמה של קנייה של משהו בדולר, ילדה בת 12 רוצה לקנות לה עגיל או צמיד, אני שומע היום מאנשים שהילדה עצמה כבר נכנסת לאתר, איך קוראים לזה?

איביי.

לא איביי, עלי אקספרס ועוד משהו. קונים צמיד בדולר ושולחים את זה בדולר. זה כבר נהיה הרגל. כאן אנחנו נמצאים, בחלק הזה אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מפתחים את המסחר הישראלי, שהוא ידביק את מה שקורה, מה קורה באמת בשוק בעניין הזה, איך זה יגרום לתנופה, להרחבה, להתפתחות של עסקים קטנים ובינוניים במסחר המקוון ואם יש חסמים ואם יש דברים שהם מעיקים או גורמים לעצירה. אנחנו כאן נמצאים כדי לנסות לקדם את זה. והדוברת הראשונה, הגב' נועה אלפנט, מגוגל ישראל. יש לך כאן מצגת.

כן, מצגת קצרצרה. תודה.

אנחנו מקבלים בברכה את חברת הכנסת השכל, חברה פעילה בוועדה. עכשיו אני יותר רגוע, אם אני אצטרך לצאת בשביל הצבעה, אז יש לנו מישהו שיהיה במקום.

האמת שאני גם צריכה להיות בוועדת אתיקה.

אפשר רק בבקשה לעשות סבב מי המכובדים שנמצאים פה?

מי אתה קודם כל? לפני שאתה מבקש בקשות פה.

אני לאו דווקא בכיוון של הדבר הזה, אלא בצד האחר, כי אני בעלים של חברת יבוא לא קטנה בישראל שהדבר הזה קצת יוצר לנו בעיה, אבל אני ארחיב על זה יותר מאוחר. אנחנו צריכים למצוא את ה - - -

אנחנו נבקש מהדוברים שיציגו את עצמם. אז גב' נועה אלפנט-לפלר מגוגל ישראל זה דבר מאוד ברור. יש לה מצגת, בבקשה.

תודה רבה לך ותודה לכם שאתם מקיימים בכלל את היום הזה של עסקים קטנים, במיוחד לאור כל הלחצים האחרים שתיארת ותודה על הדיון בוועדה. אנחנו עוסקים בנושא של עסקים קטנים במרחב הווירטואלי ובכלל עסקים ישראלים במרחב הווירטואלי כבר כמה שנים וראינו כמה תופעות שהביאו אותנו ליוזמה שנציג היום, ואולי היא תגרום לך לשנות את הרגלי הקנייה שלך, לפחות ליום אחד, ראינו אל"ף, שישראלים מאוד מאוד אוהבים כמובן את האינטרנט וגם מאוד אוהבים לקנות באינטרנט. זה דבר אחד שראינו ודבר שני שראינו, שהם קונים מחו"ל. לעומת זאת ראינו שעסקים קטנים בישראל לא מרבים להשתמש בפלטפורמה של האינטרנט לצורך הפעילות העסקית שלהם. במחקר שעשינו כבר לפני חמש שנים ראינו שלמרבית העסקים הקטנים אין אתר אפילו ואז יזמנו, בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה ועם שותפים נוספים, יוזמה שאפשרה לעסקים קטנים להקים אתר בחינם. קרוב ל-20,000 עסקים הקימו כך אתרים ועלו לרשת.

רק כדי להכיר את החנות, או גם אתרים בשביל לקנות.

אתרים שלא בהכרח כללו - - -

אתר. העלה את העסק שלו לאתר, זה שלב ראשון ודאי.

בדיוק. ואז באמת אמרנו ומה השלב הבא? השלב הבא זה קנייה ברשת ואנחנו רואים שהישראלים מצד אחד קונים המון, אבל לא קונים מעסקים ישראלים ויש כאן ביצה ותרנגולת, העסק הישראלי חושב שאין ביקוש, ההיצע מוגבל וככה השוק הזה לא מתפתח ומוגבל, בזמן שהפוטנציאל העסקי כאן הוא אדיר.

ואז בשנה שעברה החלטנו לעשות את הצעד הבא בתוך התהליך הזה ויזמנו את ה- shoping.co.il. מה שאתם רואים כאן זה ממש הצצה ראשונה לוורסיה של השנה שקורית בשבוע הבא ואמרנו שאנחנו מקימים פלטפורמה, לגוגל אין שום חלק בתהליך מעבר לזה שהיא נותנת את האכסניה לעסקים ביומיים ספציפיים מאוד בשנה, היומיים האלה, אגב, הם גם הרווחים הסיניים, אז יש הרבה מאוד מסחר מקוון לא בישראל ואמרנו שאנחנו נייצר את האלטרנטיבה לעסקים הישראלים.

בפלטפורמה הזו עסקים יכולים להציע מבצעים ייחודיים, אנחנו משקיעים הרבה מאוד בחשיפה של היומיים, בשביל שצרכנים יידעו שזה קיים וייכנסו ואנחנו רואים נתונים מדהימים וראינו נתונים מדהימים בפעילות של שנה שעברה. אני כבר אציג אותם בקצרה.

כשאת מדברת על נתונים את מתכוונת לגידול?

על ההשפעה על הפעילות העסקית שלהם, כן, של אותם עסקים קטנים. בשנה שעברה היו לנו 152 עסקים ביום הזה וראינו כניסה מאוד מאוד אינטנסיבית של גולשים, 1 מתוך 10 גולשים גם רכש. גוגל לא הייתה כאן שום חוליה בתהליך מעבר לזה שהיא הביאה בתוך האתר את המבצעים לידיעת הלקוחות. ראינו אתרים שהציגו זינוק של פי 6 בהיקף המכירות שלהם, ראינו שקרוב ל-70% מהצרכנים נכנסו לאתרים בפעם הראשונה, בעצם נחשפו להיצע של שחקנים ישראלים ברשת בפעם הראשונה. זה ערך כלכלי מאוד מאוד גדול, היקף מכירות של 20 מיליון שקל וכשמסתכלים על מכלול הערך הכלכלי בפעילויות השונות הוערך ב-60 מיליון.

השנה החלטנו לעשות את זה יותר גדול, חברנו לישראכרט, מ-152 עסקים השנה היו 300 עסקים, רובם המכריע עסקים קטנים, הרבה מאוד מבצעים. אנחנו מקווים ומניחים שהיקף המכירות יגדל בצורה משמעותית. אז זאת התרומה שלנו לנושא הזה. לצד Shopping.IL עשינו גם שולחנות עגולים יחד עם משרד הכלכלה, עם מנכ"ל משרד הכלכלה, לזהות את החסמים, איך המדינה יכולה לעזור יותר לעסקים הקטנים ולעסקים ישראליים בכלל בפעילות הזו, עשינו הכשרות לעסקים קטנים. אחד הדברים, ואני מניחה שזה יעלה פה בהרחבה זה האתגר של שילוח ושל הפצה וגם כאן, לשמחתנו, אנחנו רואים שמתחילים להתפתח פתרונות שייתנו מענה. אלה בהחלט אתגרים שצריך לתת עליהם את הדעת גם ברמה של מדיניות.

אם את אומרת, גם זיהיתם אולי מהמחקר שעשיתם מה מגביל את הישראלי, בגלל חשיפה, בגלל שהוא עושה דווקא מחוץ לארץ, אם זיהיתם איפה הנקודה ששם העסק באמת יכול לדעת מה החסם שלו, כדי ששם הוא יוכל להתגבר עליו.

אז חסם אחד זה מודעות, זה באמת לדעת עד כמה ההיצע של עסקים ישראלים שפעילים ברשת הוא גדול.

המחיר, למשל?

אז מחיר הוא חלק מהעניין, כן.

השאלה אם יש פערים.

יש כאן, אני מניחה, שחקנים ישראלים שפעילים במרחב הווירטואלי ויוכלו לדבר על זה, אבל גילינו במחקר שעשינו, שהצרכן הישראלי מוכן לשלם יותר לאתר שהוא מותאם אליו, שהוא בעברית ושהוא מבין אותו. אנחנו רואים למשל אתרים מחו"ל שמתאימים את עצמם ופועלים היום גם בעברית. יש לשחקן הישראלי יתרון כאן.

מה עם המיזם של המשרד לשוויון חברתי שבעצם עכשיו מחבר כל מיני בעלי חנויות ובונה להם אתרים? יש לכם איזה שהוא קשר לזה?

למיזם הזה לא. אותה פעילות שהזכרתי, שעשינו, של עסקים צומחים ברשת הייתה עם משרד הכלכלה, עם הסוכנות לעסקים קטנים, זה קרוב ל-20,000 עסקים ב - - -

איזה דברים את רואה שאנחנו יכולים מהיום הזה לצאת כדי לחשוף את זה יותר, להרחיב את זה יותר? אני גם הבנתי שיכול להיות שהישראלי רוצה משהו מחוץ לארץ. הוא יודע שזה אולי נדיר יותר, אבל בכל אופן הוא רוצה לקנות בחוץ לארץ מה שאין לו בארץ. יש עסקים שיכולים להתמחות בלהביא דברים מחוץ לארץ? דהיינו ככה, זה יכול לתת מענה קודם כל לשפה, לאתרים שלא התאימו את עצמם.

אם אני הייתי עכשיו רוצה להשקיע במסחר וזה היה עכשיו באופק שלי יכול להיות שהייתי בודק, אם אני אקים רשת, שהיא תביא את הדברים, תבחר את הדברים שהישראלים אוהבים, אני ראיתי, בכל מקום יש אלפים ויש מאות מוצרים, הוא לוקח את הדברים, אם זה ילדים, אם זה משחקים או אם זה הלבשה של נוער או הלבשה של ילדים או תינוקות, קודם כל הייתי מתמחה והייתי מוצא גם לפעמים מקומות שלא כל כך בחיפוש רגיל, או לא יודעים. אני הייתי בדרכי כמתווך לדברים האלה, אני או אנשים על שמי, והייתי יכול לפתח. אני גם אומר לך סיטואציה כזאת - - - אני רואה שיש לך מה להגיד בעניין.

כן. אני דני טל, יועץ מחשוב ואבטחת מידע, יועץ מעוף, משרד הכלכלה. רוב החנויות המקוונות בארץ מוכרות דברים מחו"ל. בארץ כמעט ולא מייצרים, לצערי. אז מה שאתה אומר מתקיים במציאות.

אני לא התכוונתי לזה. לא שנייבא דברים מחוץ לארץ, כל הצעצועים אולי הם מחוץ לארץ, זה ברור - - -

לא, העניין הוא יבוא ישיר. מה שהצרכנים בארץ רוצים זה יבוא ישיר. הם רוצים לייבא ישירות מחו"ל וכשהם לא משלמים דמי משלוח אז זה עוקף כאילו עסקים אחרים שמייבאים ומשלמים כל מיני עלויות אחרות. ויש גם את החוק של פטור ממס - - -

אז אתה רוצה להגיד לי שאסור לעשות דבר כזה? זאת אומרת יש מגבלה חוקית לעשות חנות כזאת, אתר כזה?

לא, כל האתרים בארץ הם כאלה.

אם ישלחו את זה ישירות, זה לא יעבור דרך אותו אתר. אדם שמזמין, הוא רק נותן לי את המגוון, הוא מכוון אותי למקומות, הוא עושה את זה, רק יש לי איזה עמלה שאני מקבל מהדברים האלה. אני מבין שלייבא משהו צריך רישיון, זו השקעה גדולה מאוד ותהליכים גדולים, מי שרוצה לייבא צעצוע, אבל כשאתה קונה צעצוע באותה חנות אינטרנטית בחוץ לארץ, אתה לא צריך לקבל רישיון, אדם קונה את זה על האחריות שלו, אף אחד לא מגביל אותך - - -

ביבוא אישי. אז יש את המגבלות של עלויות - - -

יש כבר אתרים כאלה.

אוקיי, אנחנו נמשיך בעניין הזה. מתי שתרצי לדבר תגידי לי.

אני מקשיבה.

גב' נעה שגב, מקימת אתר item אתר אופנה.

אני בעצם item1, זה אתר ישראלי לנשים שמציעה בגדים ואקססוריז עד 100 שקל. אנחנו למעשה לפני שנה וקצת שמענו על Shopping.IL לראשונה ומאוד מאוד שמחנו על היוזמה של גוגל, משתי סיבות. קודם כל ברמה האישית שלנו, כעסק שיש לנו פתאום פלטפורמה לבוא ולהגיע לעוד הרבה הרבה לקוחות, ודבר שני זו סוגיה שבאמת דיברו פה כמה אנשים. בעצם הלקוח הישראלי קונה הרבה באינטרנט, הוא פשוט לא מודע לכל המשחק שיש בארץ, לכל השחקנים. יש המון המון שחקנים בזירת המסחר האלקטרונית שבעצם לא רואים אותם. אנחנו באמת נבלעים תחת נקסט ואסוס ועלי אקספרס וכולם. אנחנו מציעים את אותם פריטים, ולפעמים יותר בזול, פשוט מבחינת המודעות לא מגיעים אלינו.

כשהתכוננו ל- Shopping.ILבשנה שעברה חשבנו מה המטרות העיקריות שלנו, בעיקר המטרות שלנו היו לטווח רחוק, להשיג כמה שיותר לקוחות שיקנו אצלנו את הפעם הראשונה הזאת באתר ואז יבואו וימשיכו לקנות אצלנו, ולתת להם שירות מדהים, כמובן שהמטרה המשנית הייתה להגדיל מחזור מכירות ביומיים האלה. אז איך התכוננו לאירוע הזה? היינו צריכים לבחור חמישה מוצרים שיופיעו במבצעים של גוגל, בחרנו חמישה מוצרים שהם ממש הבסט סלרס שלנו באתר ונתנו עליהם הנחה ממש משמעותית, כך שכל לקוח שהגיע אלינו לאתר כמעט בוודאות היה אמור לקנות את זה. הבאנו המון המון מלאי, ארגנו הרבה כוח אדם והכנו את התשתית הטכנולוגית שלנו כדי שהאתר לא יקרוס ביומיים האלה. ובאמת לא ממש ידענו למה לצפות, כי בעצם לא היה אירוע כזה אף פעם. באמת התוצאות היו מדהימות, היינו בהלם. היו לנו 600% יותר מכירות בכל יום. עוד אחרי היומיים האלה היה אפטר אפקט שבכל יום אחרי זה 200% יותר מכירות למשך איזה עשרה ימים.

מתי זה היה?

בדיוק לפני שנה. אמנם ממוצע ההזמנה ירד ב-20%, אבל נתנו הנחות של 50% על הפריטים אז בעצם זה מראה שקנו עוד דברים מהאתר ובאמת אנשים באו. אמנם הם נמשכו לאיזה פריט שהתאהבו בו בהתחלה, אבל קנו סל קנייה גדול יותר.

אחוז ההמרה גם גדל כפול שניים, שזה גם מראה שאנשים הגיעו לאתר ובסיכוי יותר גבוה קנו מאשר מה שהיה לפני ה-Shopping.IL. מה שמדהים לראות שהעומס בשירות הלקוחות שלנו עלה רק ב-200%. מה שאנחנו חקרנו והבנו, ראינו שהרבה אנשים שקנו הם קנו כבר בפיי פאל בעבר ואנחנו יכולים להניח שהם כן לקוחות שקונים בחו"ל, הם כן מכירים אינטרנט, הם כן יודעים איפה לקנות ומה ופשוט הם לא נחשפו אלינו.

אלה היו התוצאות של היומיים של האירוע. התוצאות לטווח הרחוק זה ש-80% מהאנשים שהגיעו באותם יומיים היו לקוחות חדשים שמעולם לא נחשפו לאתר. גדלה לנו רשימת התפוצה במייל שזה הכוח שלנו ברשת וגם האהדה ברשתות החברתיות ממש גדלה והרבה לייקים בפייסבוק ובאינסטגרם.

אלה לקוחות שחזרו? יש לכם מעקב?

בהחלט כן. האתר שלנו, item1, הוא ממש חי על הלקוחות החוזרים שבאים חודש אחרי חודש להתחדש בעוד ועוד בגדים.

מאוד מרשים ומאוד מעודד. איך אתם עושים את המשלוח?

פה באמת נגעת בנקודה כואבת. עד לפני חצי שנה זה היה גם דואר ישראל וגם חברת שליחויות, לצערנו הרב הפסקנו את העבודה עם דואר ישראל בעיקר בחופש הגדול, כשהם השתמשו בהרבה תלמידים וזרקו את הפתקים של הדואר הרשום והרבה לקוחות התלוננו. פשוט החלטנו שחייבים את השירות הכי טוב. מבחינת הלקוח השליח הוא גם עובד של item1. זה פשוט לא היה שווה לנו.

זה לא מייקר לכם את המשלוח?

זה מייקר, אבל לקוחות היו כועסות וזה לא שווה לנו. הפנים שלנו זה החבילה עד שהיא מגיעה ללקוח.

אני יודע שאני שאלתי שאלה נכונה וגם כיום אנחנו מקבלים לפעמים פניות ציבור, 'מה? תקוע הרבה זמן, איך זה יכול להיות?', יש הרי מעקב. אלה דברים שחבל, זה חייב להיות, אם לא כל הגופים ישתלבו ביחד אנחנו נוכל לטפח ולעשות ולהרחיב ואם יהיה לנו פיק אחד כמו המשלוח שהוא מאוד מאוד אקוטי בעניין - - - גם אדם שקונה, הוא רוצה את זה מהר, הוא לא קונה דבר בשביל לקבל את זה עוד חודש. אני שלחתי אגרות ברכה לכנסת. בכנסת, לצערם של דואר ישראל, יש חותמת ברורה, היא לא מטושטשת שלא רואים, בכנסת זה חותמת, ה-9.9, רואים ה-9.9, הפידבקים האחרונים שאני קיבלתי, קיבלו לפני יומיים. ב-31.10 אנשים אמרו לי 'בהזדמנות זו אני גם מאחל לך חנוכה שמח'. אני יכול להראות לכם כאן.

ומה קורה בהזמנות לחתונה?

כן, אנחנו יודעים.

היום זה בווטסאפ.

אני באתי אתמול, גמרנו כאן ב-12, יצאתי ב-12 וחצי בלילה, עברתי בערב מאוחר על המכתבים שלי ואני ממש התאכזבתי לראות חבילה של הזמנות לאירועים, אף אחת מהן לא הייתה של דואר ישראל. קבוצה גדולה של אנשים, כל אחד זה איש שונה שמזמין לאירוע, בר מצווה, חתונה. יש חברה שנקראת אמישה פוסט, איך זה נקרא בעברית, תרגום מאידיש? משהו פנימי כזה. איך התרגום של אמישה? שלנו, משהו משלנו כזה.

יש לי עוד שאלה אחת, את ראשונת הדוברים בנושא הזה. הרגלי הקנייה של הישראלי הם אותו דבר באתר כמו בחנות? או שלישראלים יש מאפיין מיוחד שהסוחרים לא פעם מתלוננים, רק כשהוא נמצא מולו הוא פחות מחזיר. הוא לא יחזיר למקום שקנה, הוא פחות עושה את ההחזרות שלו. האם בגלל שאתם אתר ישראלי יש איזה החזרות וההתנהלות של הלקוח היא התנהלות ישראלית אופיינית? או שהוא מתנהל במקוון כמו שהוא קונה בעולם?

הממוצעים בשוק הם באמת עומדים על 25%-30% של החזרות - - -

בבגדים רק.

בבגדים. סליחה, כל מה שאני יודעת זה אופנה וכל אחד ידבר בשם עצמו. אז בתחום של האופנה באמת זה 30%-25%. אצלנו, בגלל שמדובר בחברה שהיא low cost והמחירים זולים אז באופן טבעי ההחזרות הן פחות כי בן אדם פחות יטרח כדי להזדכות על 30 שקלים. מה שכן, אנחנו גם מפעילים חנויות מדי פעם, למשל בדיזינגוף סנטר ושם באמת רואים אחוז החזרות ממש זעום לעומת כשהם קונים באינטרנט.

איך היית מעמידה את סדר הגודל של האתר? אני לא יודע אם זה נמדד לפי פריטים או לפי מחזור.

מודדים לפי טרפיק, זה אומר כמות האנשים שמגיעה חודשית לאתר. מבין מי שהוא לא מותג אנחנו מספר 2 בשוק ו - - -

ואתם גדלים כל הזמן?

כן. אני מקווה.

אנחנו גם מקדמים בברכה את חבר הכנסת רועי פולקמן, שהוא, כבר אמרתי בהתחלה, היוזם של היום הזה ואתה עומד בראש שדולה יחד עם חבר הכנסת אראל מרגלית. אתם בתוך הדברים, יש לכם עכשיו גם ישיבה של השדולה?

נכון. כן. אחרי הדיון, אם תרצו, תבואו לשדולה, יש עם כל הארגונים היציגים כינוס של כמה מאות אנשים למעלה ואיכשהו הלו"זים יצאו ככה שזה הכול יצא במקביל.

כפי שאתה יודע, אתה ראית לבד, עד עכשיו היו שני דוברים, אבל אנחנו יודעים שזה עולם ומלואו, דיברנו על זה שזה מקום מתפתח ואנחנו רוצים לחזק את הקנייה המקוונת בישראל בכל דרך שהיא, ואנחנו רוצים לשמוע עם מה הם צריכים להתמודד, איך הם יכולים להתקדם, איפה אנחנו מעמידים את עצמנו בנושא הזה. אני עכשיו אשמח שאתה גם תגיד את הדברים שלך.

אל"ף, תודה על הזמן של הוועדה. באופן כללי היום היו המון דיונים. אנחנו בשבוע מטורף של סוף דיוני תקציב בוועדות, כל הוועדות. אז רק משפט על העניין של המסחר המקוון. היו עכשיו המון נאומי פתיחה בשדולה ודיברו על דמי אבטלה ודיברו על הרגולציה שהיא מכבידה ועל מענקים לעסקים, אבל בסוף, אני מרשה לעצמי להגיד את זה פה, בסוף מה שעסק צריך זה לקוחות. זאת אומרת אפשר לדבר על התנאים ועל לוקח רישיון עסק והיה לנו דיון ארוך על רישיון עסק במדינת ישראל ועל הקשיים והכול נכון ובהמון דברים צריך להשתפר, אבל בסוף בסוף בסוף עסק צריך לקוחות, הרבה יותר מכל הדיונים של אחר כך איך נטפל כשסוגרים ומצוקה וכו'. לישראל באופן יחסי יש אתגר בעניין הזה, כי אנחנו שוק קטן, אנחנו לא חלק מאיזה מרקם אזורי שמזמין אלינו אין סוף לקוחות ולכן על אחת כמה וכמה בישראל, במידה מסוימת - - -

אני רוצה לספר לכם מה הייתה האסטרטגיה שלנו בירושלים בשנים האחרונות, באתי מעיריית ירושלים, עבדתי כמה שנים עם ניר ברקת וראיתי את המודל הזה אחר כך בהרחבה בארצות הברית. המודל היה מאוד פשוט, קראנו לזה ככה, עסק שהוא מקומי להפוך לארצי, עסק שהוא ארצי להפוך לבינלאומי. כשהגענו לארצות הברית ראיתי את המודל וקראו לו גינון כלכלי והם אמרו שהם יוצאים מגישת התמריצים והמענקים ועוברים לאיך לוקחים עסק קטן ובינוני ומוסיפים לו קומה. אם הוא עסק של 10 עובדים, מה אנחנו יכולים לעשות כדי שיהיו לו 13 עובדים, אם הוא עסק שמוכר רק במסצ'וסטס, מה אנחנו צריכים לעזור לו כדי שהוא ייצא ברחבי ארצות הברית.

יש כמה מדינות בארצות הברית שאימצו את זה, כגישה הפוכה לגישת התמריצים, בואו נביא תמריץ למפעל ענק שיבוא וכו', עם אחוזי הצלחה אדירים והכי חשוב, עם עמידות במשברים. זה מה שנורא מעניין אותי, כי אני רואה את הכלכלה הירושלמית ואנחנו הרבה מדברים על משברים, זו המציאות הישראלית, פעם זה שלג ופעם זה אירועי ביטחון ופעם זה מלחמה בדרום ופעם זה טרור, לצערנו זו המציאות הישראלית, ואנחנו צריכים את העמידות הזאת והיא קורית כשבאמת יש נפח ולכן האתגר של המסחר המקוון הוא קריטי לעסק הישראלי.

דיברנו בשיחות מקדימות הרבה על החסמים, למה יחסית מעט עסקים נמצאים. התזה שלי, אדוני היושב ראש, ואני כמובן אשמח אם נחשוב בהמשך איך אנחנו יכולים למצוא לזה עזרה ברמת המדינה, אולי לא צריך פה את המדינה, זה גופי היסוד, גופי התשתית. עסק ועוד עסק ועוד עסק, It's not good enough, בסוף מה שמצמיח מסחר מקוון בהיקפים אדירים בארצות הברית זה אמזון, זה איביי, זה גופי הפצה מאוד גדולים, זה גופי שירות מאוד גדולים. כשזה יהיה עוד עסק ועוד עסק לא מגיעים לרמה הזאת ועד שלא נמצא את המנגנונים שמאפשרים לייצר את אותם גופי פלטפורמה שמייצרים לוגיסטיקה משותפת ומערך שירות לקוחות משותף ומשרתים הרבה עסקים קטנים תחת מטריה אני לא מאמין שקפיצת המדרגה נעשית. כמובן כל עסק, ספקים שיודעים לתת שירות לעניין הזה וכו'. כל דבר שנחשוב בהמשך שאנחנו יכולים לעזור בו ברמה של רגולציה מדינתית, זה הנושא.

קודם כל תודה רבה. אנחנו לא שמענו את כולם, אבל אני מניח שבהמשך, אני גם אמרתי קריאת ביניים על יבואן, אבל חוץ מהתחרות באיביי וחנויות כאלה, איך אנחנו ממנפים שהמסחר הישראלי עצמו, לא מי שמייבא - - -

כן, התכוונתי, זה מודל. לא התכוונתי - - -

המסחר הישראלי עצמו שהוא גם כן יידע להתאים את עצמו במה שהוא מייצר או במה שהוא מתעסק, שיידע באמת להפוך גם למסחר מקוון ואז ממילא הוא גם יתחרה עם האחרים. זה נראה שכרגע העסקים צריכים עזרה. מגוגל היא דיברה שהם עזרו בשיתוף משרד הכלכלה לפתיחת אתרים וחנויות עסקים בחינם. זה היה שלב אחד, אבל זה לא מספיק. זה פותח, אבל צריך אנשים שמתחזקים את זה אחר כך ומעדכנים את זה ולפתוח אותו לקנייה ולמכירה, זה גם ייצוג, זה גם תשלומים מרחוק שהם צריכים להיות באמת ערוכים לכך.

זה נראה לי היעד. אנחנו עוד לא מסכמים פה, אבל כאן אנחנו נצטרך באמת - - - אתה נמצא במפלגה של שר האוצר ויש לזה משמעות, כפי שאנחנו יודעים, וחשוב שגם תהיה מעורב בזה, איך אנחנו ניתן את הפוש לעסקים האלה כדי שהם עצמם יהפכו ויתאימו את עצמם לסגנון המסחר. אם יש מסחר מקוון היום, שנדע לתת גם את החלק והנפח המסוים בתוך העסק, שיהיה נפח מקוון. איך אמרה גוגל? אני ראיתי קצת - - -

קוראים לך גוגל? אימצת את השם?

הלוואי שזה היה שם המשפחה שלי.

זה יוקרה, זה מותג.

אם קוראים לה נועה גוגל זה יפה.

יש לנו שתי נועה. אז גב' נועה אלפנט לפלר. אנחנו חושבים שבעניין הזה אנחנו ראינו שיש צורך בהרחבת ההיקף המקוון. כשלא הולכים מוצאים מקומות אחרים ומחזור המכירות שלו מוקטן.

דרך אגב אני אמרתי משפט, אמרת אירוע ביטחון, זה עצמו גם פותח. אדם שלא יוצא, הוא לא יוצא לקניון, הוא לא יוצא לרחוב, אז מה, הוא מחפש אלטרנטיבות. תודה לך, כל זמן שאתה איתנו זה בסדר.

אנחנו נעשה על זה עוד דיונים. אני ממש מתנצל ש - - -

בסדר גמור.

מר דן סמבירא. בבקשה.

אני קצת שונה מהסיפור הקודם. אנחנו עסק פיזי של 60 שנה בנתניה ולפני בערך 10 שנים הקמנו אתר אינטרנט ולפני שנה הצטרפנו ל- Shopping.ILבמטרה להיות ביחד עם הגדולים, כמו הרשתות הענקיות שנמצאות. אם אנחנו נמצאים יחד איתם זה נותן לנו יתרון מבחינה פרסומית. אנחנו לא מסוגלים לשלם את הסכומים המטורפים לפרסום בטלוויזיה או באינטרנט, כמו הגדולים, אז ב- Shopping.IL היינו ביחד איתם. אם שורה מתחתיי נמצאת איזה רשת ענקית ואנחנו באותו אתר, אז אנחנו ממש אותו דבר. השם שלנו והשם שלהם ביחד.

חמשת המוצרים שהצגנו בשנה שעברה, או עשרה מוצרים שאנחנו מציגים השנה, הם משותפים. גם אנחנו עד לפני בערך קצת יותר מחצי שנה - - -

אני איבדתי את הקשב. אתה רוצה להגיד לטובה, לזכות, שאתה צמוד - - -

כן, על Shopping.IL גם אנחנו עבדנו עם הדואר די הרבה זמן, בערך שבעה חודשים, והפסקנו לעבוד עם הדואר, למעט אם מישהו מתעקש אנחנו שולחים עם הדואר. יש לדואר שירות טוב שנקרא דואר שליחים, שהוא תוך 24 שעות, אבל לצערי, אנחנו מוכרים כלי בית, ב-20%-30% מהמקרים מגיע משהו שבור, וזה לא קורה בחברות אחרות. פשוט לא קורה. אם זו חבילה קטנה אז זה עולה יותר יקר מאשר בחברות אחרת. אין שום סיבה, גם שירות לא כל כך טוב וגם מחיר יקר. וגם אם אתה רוצה לשלוח חבילה קטנה אתה צריך ללכת לדואר ולעמוד שם בתור, שזה בכלל מטורף.

יש לנו נציגות של דואר ישראל.

כן, אני יודע שהוא פה.

חשוב לי מה שאתם אומרים, בגלל שאנחנו רוצים בסך הכול - - - אני אפילו אשקף את מה שהם אומרים. הם רוצים שהדואר יהיה טוב, אין להם שום דבר נגד הדואר, מלכתחילה, כאלטרנטיבה ראשונה הייתם רוצים את דואר ישראל, אבל הם רוצים שייתנו להם את המענה.

יש לי פה תמונות, שלחתי בדואר שליחים בשבוע שעבר, אחרי יום אחד אני מקבל תלונות שהדברים שלי הגיעו שבורים. אז גם הדברים נשברו, הם נזרקים לפח וגם אני צריך לשלוח עוד פעם. שילמתי פעמיים משלוח וגם נזרקו הדברים.

אתה אתר יחידי בישראל של כלי בית?

לא, אנחנו בנתניה.

ויש לכם גם חנות?

יש לנו חנות פיזית של 60 שנה.

אז אתם סוכנות כזאת?

אנחנו הוספנו את האינטרנט בתור חנות נוספת בעצם.

ואתם מביאים סגנון אחר של דברים, או מה שיש לכם אתם מוכרים באינטרנט?

חלק מהדברים שיש בחנות אנחנו מוכרים באינטרנט. לא הכול כמובן כי יש לנו המון מוצרים. בעקבות האירוע של שנה שעברה עברנו השנה לשרת יותר גדול, העלינו הרבה יותר מוצרים, שיפרנו את האתר, הוא גם מתאים למובייל עכשיו ולטאבלטים. עשינו כמה דברים כדי שהשנה יהיה קצת יותר טוב.

אתם גם מנתחים את אופי הקנייה כדי לדעת אם יש משהו שמפריע? מה מאפיין את הקונים? אני אומר את זה כאן כדי שזה יהיה רשום בפרוטוקול ואחרי זה אנשים רואים את זה.

מה שאנשים קונים ברשת זה בעיקר דברים מוכרים. אנשים יודעים, מכירים את המוצר הזה, הוא מוצר שהוא מוכר, מותג חזק, אלה הדברים הנמכרים ביותר ברשת. שאר הדברים פחות נמכרים ברשת, כי אנשים רוצים לבוא לגעת.

מאפיין אנשים שגרים באזורי הפריפריה, שקשה להם להגיע למקומות, או שזה גם אנשים מ - - -

לא, לא. אצלנו הם מאילת ועד הקיבוצים בצפון. וגם בתל אביב ובכל מקום אחר.

מה היית מצפה מאיתנו כדי להרחיב את הדברים? להקל? מודעות יותר של אנשים, פרסום של אנשים? שאנחנו - - -

המודעות, אני לא חושב שאתם יכולים לעשות משהו בעניין הזה, זה לאט לאט.

אולי השאלה לא הייתה נכונה. אני לא מכיר את הרגלי הקנייה והתוודיתי מראש, אנשים קונים באתרים בחוץ לארץ כלי בית, או שלא זה ה - - -

בוודאי שקונים בחוץ לארץ, בוודאי. יש להם יתרון, מי שקונה בחוץ לארץ, זה יתרון של 18%, חוץ מהעלויות הנוספות פה בארץ, אבל עדיין יש דברים שיותר כדאי לקנות בארץ, נגיד בגלל המשק לשלהם, או בגלל שיותר קל להחזיר או משהו כזה, או להחליף.

עוד דבר האינטרנט עושה לנו, הוא מביא לקוחות לחנות. בן אדם ראה באינטרנט ובא לחנות עם התמונה ביד לקנות את זה. אנחנו רואים את זה.

זה טוב מאוד. אתה מרוצה מזה.

מצוין, בוודאי, אלה הדברים הטובים שהאינטרנט עושה.

אני גם רואה היום בעסקה טובה, באתרים האלה, הם היום יותר ויותר אומרים 'יש לך אפשרות גם לבוא לקנות את זה', הם מוסיפים לתמונה מועדים.

נשמע את פיני הלל. בבקשה, תציג את עצמך.

קודם כל גוגל עשו ממש הרבה ב-2014, הם עשו קורסים ל - - -

אצלי אתה מופיע כפיני הלל, תציג את עצמך, הבעלים של בוסמטיק, יזם חרדי המתמחה במסחר מקוון, או מחסור מקוון? משום ש'מחסור מקוון', אני גם חשבתי שזה נכון במקרה הזה.

באמת יש פה מחסור ב - - -

בכל אופן של נגישות מקוונת, אני יודע שיש ציבור בירושלים שיש לו נגישות מצומצמת. הציבור החרדי, זה ידוע שהוא מצומצם יותר בנגישות. יש, אבל - - -

יש, 40% כבר - - -

אם אני נמצא באינטרנט מסונן או מבוקר, אני יכול להגיע אליכם?

בנתיב עדיין לא, אנחנו עובדים על זה.

אני יש לי עכשיו נתיב, הבית שלי עם נתיב, אני יכול להגיע אליכם או לא יכול?

נתיב עדיין לא. יש כאלה שמקבלים אישור מ - - -

אתה רוצה להסביר מה שזה? אני אסביר לכם, אתם ודאי יודעים. גם החרדי, הוא עד היום נמנע מלחשוף בחשיפה הזו, בגלל הבעיות שיש באינטרנט, אבל היום יש דרכים אחרות, יש חברה שהיא חברת האינטרנט והיא חברת חסימה. אתה יכול לקחת דברים מוגדרים והיא פותחת לך גם לפי בקשתך - - -

הבקשות עוברות דרכם.

הבקשות עוברות דרכם, דרכם אני מקבל את זה וכל אחד לפי הדרישות שלו, יש אתרוג, רימון, אבל יש גם דברים שהם יותר מקובלים, שיש לו חסימה כמעט מוחלטת והיא פותחת את זה לפי הדרישה שלך ולפי הצרכים.

אז רימון ואתרוג זה בסדר, נתיב זה - - - בכל אופן 40% מה - - -

אני אהיה חייב לעשות לכם הפסקה קצרה, ברשותכם, ואני אעשה את זה הכי מהר, אני גם אודיע לכם כמה דקות אני אהיה למעלה, אני רואה שהם כבר בפאניקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:45 ונתחדשה בשעה 14:51.)

אני מחדש את הישיבה. שוב פעם התנצלות. בבקשה, פיני.

יש לי אתר קוסמטיקה וטיפוח, פועל משנת 2011, יש לי גם שתי חנויות בחיפה ובירושלים, עיקר הפעילות זה באתר ושם אני מתמקד. עד 2014 איכשהו שיחקתי, מ-2014 גוגל ארגנה קורס, לדעתי הוא נתן לי ממש הרבה. היה שם עוד איזה 20 עסקים בקורס הזה עם עשרה שיעורים, הם נתנו הרבה כלים. לאחר הקורס הם גם הפתיעו אותי עם ה- Shopping.IL, הפלטפורמה הזאת שכבר דיברו עליה. התכוננו לזה, ידענו שגוגל זה באמת מעצמה ויש מה להתכונן. התכוננו לזה כראוי ואפשר להגיד שהייתה הצלחה אדירה. היו לנו כניסות פי ששה, קניות פי תשעה מיום רגיל ביומיים האלה וגם לאחר מכן כל האפטר אפקט, כמו שהיא אמרה, כל הכלים שגוגל נתנו לנו, הרה-מרקטינג, איך לשמר את הלקוחות, אנחנו שימרנו את הלקוחות האלה, הם חזרו אלינו לאתר. הרבה לקוחות שקנו, שנכנסו ב- Shopping.IL המשיכו וקנו במשך השנה. אנחנו ממשיכים לשמר אותם ואנחנו ממשיכים לתת להם את השירות בשביל שיחזרו אלינו.

לדעתי גוגל עשתה פה ממש מהלך שהלוואי שיהיה כל שנה ככה. זה באמת נותן עוד יתרון לעסקים הקטנים, מביא להם עוד לקוחות חדשים, היו לנו 60% לקוחות חדשים ביומיים האלה. אני מקווה שגם המדינה תיתן לזה גב. זה אל"ף.

דואר ישראל, כבר דיברו עליו. רציתי להגיד על הטוב שדואר ישראל היה לפני שנה. ב-2014 היה אפס תקלות, אבל מלפני כמעט שישה-שבעה חודשים היו לנו עשרות אלפי נזקים, גם נזקים תדמיתיים מול לקוחות וגם נזקים שחבילות אבדו וחבילות נשברו. לא מזמן, לפני חודש וחצי היה סיפור שפקידה מאשדוד מהדואר התקשרה ואמרה שהגיעה חבילה ריקה. הגיעה חבילה ריקה, האם למסור את זה ללקוח? אמרתי לה 'מה זה חבילה ריקה?' בדקנו את השם של הלקוח, היה שם בושם בשווי כמעט של 600 שקל, שאלתי אותה 'תגידי, מה, זה היה פתוח?' היא אומרת לי 'כן, פתוח ואין שם כלום' והמבין יבין מה שקורה שם בדואר. הקטסטרופה שהולכת שם בדואר, אנשים לוקחים, גונבים ואין שם שום סדר. מאז עזבנו את הדואר - - -

אני מקווה שיש מנגנון של פיצוי במקרה כזה.

יש לי ככה דפים, בכל דף אני צריך לארגן את אישור המשלוח, את חשבונית הקנייה. רק על זה אני צריך עבודה של שבועיים. יש לי ככה דפים, אני תיכף אמור לסיים את זה, אני אשלח להם את זה עוד שבוע. הם גרמו לי נזקים עצומים ולא רק לי, לכל העסקים. לדעתי עסקים קטנים באינטרנט לא יכולים לצמוח בלי המנגנון של דואר ישראל. אמנם יש להם תחלופה, אבל דואר ישראל כשהוא היה הוא היה הכי טוב, יותר מכל התחלופות. חבל שזה ככה.

איך עובדות החברות מחוץ לארץ? המשלוחים רק דרך דואר ישראל?

דואר ישראל מעדיף את החברות מחוץ לארץ, הוא מביא לפני השליחויות בארץ. זה קורה, הלקוחות מתקשרים, אומרים 'הזמנתי לפני שבועיים באיביי וכבר קיבלתי את זה לפני שבוע, אצלך עוד לא קיבלתי'.

הוא בא לקחת את זה מבית המסחר שלך, או שאתה מביא את זה לבית הדואר?

למזלי אני נמצא באותו בניין של הדואר. אבל אני כבר לא עובד עם הדואר.

זה היתרון שלנו על האתרים מחו"ל, שאנחנו מגיעים עד הבית והם, הלקוחות צריכים לחכות בסניף בדואר.

מצד שני, לכן לדואר יש הרבה יותר עבודה עם הישראלים בצורה מקוונת, פעמיים, הוא גם צריך או לבוא לקחת מכם, מה שאין כאן, זה מגיע עם מטוס בצורה מרוכזת ובכמויות גדולות, ואחרי זה אני אתייחס לזה, ואחרי זה החלוקה היא גם קצת אחרת, שבאים לבית הדואר ולא באים לבית עצמו.

אנחנו באמת שמחים על הדבר הזה. יש עוד ישראלים שמתעסקים עם הנושא של פארמה?

כן, בטח, יש. כשאני הקמתי את האתר היינו שלושה-ארבעה, היום יש כמעט עשר. כשאני התחלתי עוד היו מסים על זה. כבר הפסיקו המסים אז זה נהפך ליותר פרוץ. אגב, אנחנו יותר זולים מאירופה, מארצות הברית, מאיביי אפילו, ועדיין אנשים - - -

איך זה? איך אתם מצליחים להתחרות איתם? אתה הרי נמצא גם במותגים?

אני מוכר מותגים.

זה שונה באופנה, שנניח, יכול להיות שיש משחקים במסחר, הראש היהודי אולי עובד.

הסיפור הוא שהחברות המייצרות, יש להן יותר שליטה בארץ שלהן מאשר בארצות אחרות, אז ברגע שזה יוצא לארץ אחרת ממילא אני יכול לקנות את זה במחיר יותר זול. שם, בארץ שזה מיוצר, יש להם שליטה, הם לא יתנו להשתולל במחיר, הם לא יתנו ל - - -

לא לשבור את השוק.

זה אותו דבר גם במכשירי חשמל, כשמייבאים מהשטחים או כאלה דברים, ששם יותר זול מהארץ. גם, מאותה סיבה.

אני מבין שהמסחר, יש בו הרבה חוכמה. למדנו, קצת השכלנו, יש עוד דברים, גם מתן שירות, מורכב בזה כמה דברים.

יש לישראלים יותר מודעות, עד כמה שאתרי האינטרנט הישראלים כן אמינים וכן יש שם מה לקנות ולא חייבים לחפש בחו"ל, אבל צריך לתת איזה גב מסוים.

גם בשביל הידע האישי, ומול החנויות בנתב"ג, הדיוטי פרי, אתם מתחרים גם איתם?

בנתב"ג הם לא כל כך זולים, אפשר בסופרפארם למצוא יותר בזול.

זה גם נכון, זה גם דימוי שיש.

אנחנו עושים פלוס מע"מ ולוקחים אותו מע"מ.

אז למה אתה נקרא יזם חרדי? רק בגלל שאתה חרדי? או שקהל היעד שלך הוא גם יותר - - -

לא, אני לא פונה דווקא לקהל החרדי.

אנחנו עוד בבקשה, יש את מר עילי אבני.

צהריים טובים. אני מנכ"ל ווב סיינס, אנחנו חברה שמתמחה בהקמה של אתרי סחר אלקטרוני, אנחנו מלווים לקוחות בתחום הזה ומתמחים גם בנושא של שיפור יחס המרה, כלומר איך לטפל בלקוחות שנכנסים לאתר ולמנוע את הנטישה שלהם, לגרום להם להשלים את הרכישה.

אני מבקש להתייחס לשתי נקודות בעניין הזה. קודם כל אני רוצה להצטרף ולומר שגם אני חושב שהיוזמה של Shopping.IL היא מאוד מאוד מוצלחת וודאי מאוד תורמת לעסקים, אבל אני מבקש להחזיר אותנו לקונטקסט הנכון. אדוני שאל כמה פעמים את הדוברים לפניי במה המחוקק יכול לעזור לעסקים קטנים בשביל לצמוח בסחר אלקטרוני והדבר המרכזי שהמחוקק יכול, ואני חושב שגם צריך לעזור בו, זה כל מה שנוגע לתשתיות.

דיברו פה לפניי על הדואר, באמת נקודה מאוד מאוד כואבת וצריך להבין שהפתרונות שהעסקים הקטנים הולכים אליהם, של פשוט לוותר על דואר ישראל ולפעול באמצעות שליחים, הוא לא פתרון. הפתרון הזה גורם רק לשני דברים, הוא גורם לזה שאו שבעל העסק סופג את עלויות השליחות, כדי למנוע נטישה של גולשים במהלך תהליך הרכישה והוא מפסיד מזה כסף בצורה ישירה, או אם הוא מגלגל את זה על הלקוח, שזה מה שרוב בעלי העסקים עושים היום, בסופו של דבר אנחנו רואים היום יותר ויותר גולשים שמגיעים לאתר, מגיעים כבר לעגלת הקניות, מגיעים לשלב האחרון וכשהם מבינים שהם צריכים לשלם יותר כסף עבור שליחות, כי דואר ישראל זה משהו שהוא לא בא בחשבון, הם פשוט מוותרים על זה אפילו אם מדובר רק בפער של 5, 10 שקלים. שירותי השליחויות, כמה שהם מוצלחים הם לא פתרון טוב אמיתי ולא תחליף טוב ואמיתי לדואר ישראל. אנחנו נמצאים במדינה קטנה, כל דבר יכול להגיע לכל מקום בתוך 48 שעות, אין סיבה שלא תהיה את התשתית הזאת והדבר הזה גורם לנזקים של מיליוני שקלים לעסקים קטנים בצורה שוטפת וכל הזמן. אז חשוב מאוד לשים את הבעיה הזאת, לא בתור משהו של אוקיי, נקודה כואבת, אלא על השולחן במרכז. זה היום החסם המרכזי והמשמעותי ביותר שניצבים בו בעלי עסקים קטנים ושהמדינה יכולה לסייע.

אני מבקש להתייחס לנקודה אחת נוספת. הזכיר חבר הכנסת לפני כן שהיום העולם הולך לכיוון של פחות תמריצים ויותר עידוד, גינון, הוא הזכיר את הביטוי הזה. אני חייב לומר שאני מאוד מאוד מסכים עם הנקודה הזאת גם כן. ישראל יצאה ביוזמה מאוד מאוד חיובית עם הרבה כוונות במסגרת פרויקט ישראל דיגיטלית, שבמסגרתה היא מעודדת עסקים קטנים להקים אתרים והיא מעניקה מענקים או הלוואות בגובה של בין 3,000, 8,000 שקלים עבור שיווק, עבור הקמת אתר וכו'. צריך להבין שגם בהיבט הזה זה מאוד דומה לניסיון לייבש את הים עם כפית. בסופו של דבר עבור עסק קטן תקציב של 3,000 שקל לקידום בגוגל זה משהו שנשאב בתוך ימים באמת במהירות הבזק, לא מביא באמת תועלת אמיתית. גם הקמת אתר, כל מי שאי פעם הקים פה אתר אינטרנט יודע ש-8,000 שקל עבור הקמת אתר אינטרנט זה לא מה שבאמת יכול לממן הקמת אתר, בטח לא אתר סחר, בטח לא אתר סחר שמוכר. לכן אני חושב שהמדינה לא צריכה להשקיע בתמריצים. אם רוצים להמריץ אפשר להוריד מסים, אפשר לעשות הרבה דברים טובים, המדינה צריכה לקחת את הכסף הזה ולעסוק בעידוד, לעסוק בהכנת תכניות הכשרה, בכנסים של עיון, בלמידה, בחניכה. התכניות האלה מציעות בין 15 ל-20 שעות ליווי של מומחה, למה שלא יציעו 50, למה שלא יציעו 100? ב-15 שעות, אתה גומר אותן תוך חודש-חודשיים. להקים אתר אי-קומרס שבאמת מוכר לוקח גם שנה, אתה לא מתחיל להרוויח מלא כסף בתוך חודשיים. תלוו את העסקים במשך שנה, שבאמת יוכלו להגיע לנקודה שהם עומדים על הרגליים בזכות עצמם.

אם מדינת ישראל תיתן תשתית מתאימה, תיתן אפשרות לשלוח ולהגיע חבילות, שהיום, מחר, מחרתיים זה אצלי וזה עולה לי זול, פשוט ומהיר, היא תעשה דבר גדול. אם מדינת ישראל תיקח באמת בעל עסק קטן, שיכול לחשוש מטכנולוגיה, לפחד ממנה, עסוק במלא דברים בהישרדות ביום יום ותלווה אותו לא למשך חודש-חודשיים אלא למשך שנה-שנתיים אז היא תעשה דבר גדול. תודה.

תודה רבה, דברים חשובים מאוד, גם בנושא הדואר. גוגל, כשאתם עשיתם את המבצע שלכם היה לכם איזה שהוא שיתוף פעולה, ממשק עם משרד ממשלתי?

ב- Shopping.IL, ללא שום מעורבות ממשלתית.

שום מעורבות, זה יוזמה שלכם. אתם גם תשמחו, המדינה יכולה לקחת פרויקטים כאלה ולפתח אותם ולהמשיך אותם, עוד יותר שיעורים, כפי שאמרת. יש מה לעשות בשטח הזה חוץ מאשר לסבסד ולתת כסף, יש דברים שהם בעלי משמעות הרבה יותר רחבה והרבה יותר משפיעה מסכום הכסף שזה לא עושה את השינוי כפי שאתה אמרת.

חבר הכנסת מקלב, את הדברים שהוא אמר, שזה בעצם עוצמה אדירה, איך בעצם - - -

אתה לא בזכות דיבור.

איך מזיזים את זה? זה משהו שהוא - - - אנחנו מדברים פה על הדואר - - -

אני אתן לך, עכשיו זה לא שאלות ותשובות, אני רוצה בצורה מסודרת. בדברים שלך אתה תוכל להתייחס לזה, אנחנו גם נשמח אם נוכל לענות. רויטל כרסנטי עזיז.

אני שומעת פה כל הזמן את התחרות שלנו מול האתרים בסין, כל הנושקים לנו, ובעצם אנחנו שוכחים דבר אחד לדעתי שזה המהות והיא שהבן אדם שהכי מכיר ישראלים, או החברה שהכי מכירה ישראלים, היא חברה ישראלית. זאת אומרת אם מקדונלד הגדולה, לצורך העניין, כשהיא נכנסת לארץ היא צריכה להתחיל במבחני טעימה ולהכניס כל מיני מוצרים שהם מותאמים לקהל הישראלי, אם זה שווארמה, שאתה לא תמצא בניו יורק או במקומות אחרים, אז פה יש לנו אתרים ישראלים שאמורים להכיר את הלקוחות שלהם הכי טוב. בתחום האופנה, למשל, ישראליות לא נולדות ברובן 1.40 מטר מידה אקסטרה אקסטרה אקסטרה סמול, אנחנו ישראליות, יש לנו את המדדים שלנו, אנחנו חיות בתוך החברה שלנו וזה בסדר גמור ויש את המלאות יותר, שגם להן צריך לתת להתלבש וזה לגיטימי.

אני חושבת שבתחום הזה דווקא היתרון שלנו כאתר ישראלי, מעבר לדיבור לשפה של הישראלי והמוכר והנכון, זה העובדה שאתה מקבל פה מוצר שמותאם ללקוח הישראלי. לפחות בתחום שלנו, כשאנחנו הולכות ובוחרות קולקציה אז אנחנו יודעות מי קהל היעד שלנו ומה אנחנו יכולות לעשות כדי לבחור את הבגדים המתאימים שאכן יתאימו. ואם הן צריכות שאלה או מדד לגבי אם זה מתאים או לא מתאים, ואם זה באמת אקסטרה לארג' אמיתי, כי אקסטרה לארג' בסין לפעמים חופף לסמול ישראלי. ואך אומרים? מספיק להתנצל גם על זה, כי לא כולנו 34 ו-38.

את צודקת, שלפעמים אין לאדם אמינות במסחר. עם ישראלים הוא יותר יודע, הוא מאמין יותר שכשהוא אומר מספר או כשהוא אומר אדום זה אדום שהוא מתכוון.

בדיוק, בתוך עמנו אנחנו חיים, אנחנו לא צריכים פילוחים ויותר מדי סקרים כדי להבין את זה.

אבל המודעות צריכה להיות מובנת לכולם.

אז זה העניין, שכמו שאתה אומר, לפעמים הריח הזה של החבילה מחו"ל זה עדיין אייטיז, זאת אומרת עדיין מחכים לדוד מאמריקה שיגיע עם המזוודה ועם המתנה, וכבר עברנו, אנחנו בשנת 2015 והכול יש כאן. העניין זה איך באמת לגרום לזה שישראלי מכיר ישראלי או ישראלי קונה, כמו שפעם היה קמפיין של כחול לבן, שלצערנו גם התעשייה פה ועם הבעייתיות שלה הלכה והצטמצמה ולא כולם שרדו בתחרות הגלובלית, אז איך אנחנו גורמים לזה שישראלי קודם כל מעדיף לרכוש באתר ישראלי, בהזדהות שלו, במותג שלו, בשם שלו, בשפה שלו, מאשר להיכנס לאתר בינלאומי ולבחור בדגל ישראל, שזה מין איזה סינית מעוברתת לא בדיוק - - -

אני מאוד מזדהה עם מה שאת אומרת ואני מוסיף על זה, שאני לא רואה שיש כאן נציגות על מוצרים ישראליים אמיתיים, לא רק אתר ישראלי.

בדיוק, לחלוטין.

אני אומר, בדברים ישראלים אנחנו נוכל גם למנף את זה והוא יוכל להרחיב, כשבמקום לקנות במקומות אחרים, לא רק באתר, אלא גם מוצרים - - - שיש דברים שהם מוצרים מקבילים כאן בארץ. אם הוא יכול היה לקנות את זה בצורה מקוונת, הוא היה עושה את זה. מקוונת, אמינה, שלא לא מגיעה ושלא נשבר, בזמן, בצורה שהוא רוצה, בטעם שלו, באמינות שלו. גם להתקשר יותר נוח לו. כל היתרונות שאמרתם, אנחנו צריכים לקחת את כל היתרונות שאתם אומרים, שהם יתרונות חשובים מאוד ולהפעיל את זה ולהביא את זה לשלב המעשה, שבאמת אנשים יתחברו לזה בצורה הכי קלה, הכי אידיאלית.

אני חושבת, פשוט מהניסיון שלי לפחות באינטרנט, שכן היום כמעט אין חנות אחת שאין לה אתר אינטרנט, אבל אין משהו שמאגד את כולם. הרבה לקוחות ישראלים, אין להם סבלנות לעבור מאתר של חנות לאתר של חנות, להשוות מחירים, לראות. זה נורא נוח שבחו"ל יש לך מין אתר כזה שמרכז את הכול ומשווה לך מחירים ובעצם עושה את כל העבודה של ההליכה בקניון ולהשוות מחנות לחנות.

יש דבר כזה. זאפ, נכון? זאפ נמצא בכל המוצרים.

כן, יש שם הרבה מוצרים והרבה יותר דברים.

זאפ הוא מאוד מוטה. הוא - - -

מה הוא?

זה בעיקר רק שם וחנות והכול, זה לא ממש עם המחירים וכמה - - -

מבחינת התחרות הוא לא הוגן.

הוא לא אתר הוגן, כי הוא מעלה למעלה את אלו שהוא חפץ ביקרם, אבל גם גוגל אותו דבר. לא לשכוח, אנחנו לא עוסקים באלטרואיזם.

מי-טל שוורץ.

איגוד האינטרנט הישראלי. קצת נתונים סטטיסטיים. רק ל-26% מהעסקים הקטנים והבינוניים בארץ יש אתר מסחר אלקטרוני. יכול להיות שיש להם אתר אחר, אינפורמטיבי, גם לחלקם הגדול אין, אבל אתר מסחר אלקטרוני רק ל-26% יש, שזה אחוז מאוד נמוך. למעלה מ-75%, אולי יש לך נתונים עדכניים יותר, קונים ברשת מבחינת הקניות, כך שיש אחוז מאוד גדול של ישראלים שקונים. בסקר אחר שעשינו 40% רוכשים בעיקר באתרים בחו"ל, 40% רוכשים גם באתרים בארץ וגם באתרים מחו"ל, רק 20% רוכשים בעיקר באתרים בארץ, אם דיברת על הישראלים.

איגוד האינטרנט בא בעצם לצמצם את חסם הידע של עסקים במטרה לנסות ולהכניס כמה שיותר עסקים שיקימו אתרי מסחר אלקטרוני. יש לנו אתר עם המון המון ידע איך מקימים אתר. אנחנו עושים הדרכות, היום נערכת אחת ההדרכות בנושא של פינטרס בקמפוס של גוגל. אנחנו גם גיבשנו צוות שיושב אחת לכמה חודשים ביחד עם גוגל שאנחנו חושבים איך אפשר להזניק את המסחר האלקטרוני בישראל. אני חושבת שאם העלו פה את הצורך בהגברת הידע והמודעות, זה אחד הדברים שלמדינה יש חלק חשוב.

גם לכם אין שום ממשק ביניכם לבין המדינה?

מה עם הנושא של החקיקה?

קודם כל אין להם מיזמים משותפים. זה הכול יוזמות פרטיות שלהם.

אלה יוזמות שלנו, אנחנו עובדים יחד עם מעוף, שהוזכרו פה, שזה של משרד הכלכלה. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה. אני יכולה להגיד שגם הם, שמחלקים, כמו שהוזכר פה, מענקים לבעלי עסקים, התקציב שלהם יחסית הוא לא מאוד גדול, הם מחלקים את זה רק באזור של עוטף עזה כרגע ובאזור הצפון.

לא מדויק, מעוף, משרד הכלכלה, נותן לכל עסק קטן 20 שעות ייעוץ, קורסים במחירים ממש מעולים. אני לא מייצג אותם, אני יועץ שם.

אנחנו נגיע אליכם, אנחנו ניתן לכם באמת לענות, אבל אולי נשמע עוד מישהו, שתוכלו לענות לכולם. אין לנו הרבה דוברים. רונן מועלם, מנכ"ל ובעלים של מותג בייבי בי.

קודם כל צהריים טובים. אני שמעתי פה הרבה הרבה דברים, ככה ביתרונות שיש לאתרי האינטרנט. אתרי האינטרנט זה דבר מאוד מאוד מאוד מאוד טוב, אבל לי יותר חשוב קודם כל באמת לחזק את אתרי האינטרנט הישראלים, מהסיבה הפשוטה שאני כיבואן ויצרן במדינת ישראל, ואני בכוונה הולך ומשמיע כרגע את הקול ההיפך ממה שאנשים פה הציגו את הדברים. אנחנו כיבואנים ויצרנים מעסיקים המון אנשים במדינת ישראל, אם זה בהעסקה ישירה ואם זה בהעסקה עוקפת, על ידי כל נתינת השירותים שאנחנו נותנים. חברים, אתרי האינטרנט זה דבר מבורך, זה דבר טוב, יש באיזה שהוא מקום סוג של בעיה שהולכת ותופחת וגדלה לממדים עצומים של קניות באינטרנט. דיברו פה על 200,000 חבילות עם צפי ל-500,000 חבילות, אנחנו חייבים איכשהו לצמצם את ההיקף של הקניות, של סחר, מהעולם. חייבים לשים דגש על אתרים ישראלים שימשיכו ויתנו כוח מאוד מאוד גדול כן לקדם את הסחר הישראלי. זה צד אחד.

אני חייב להגיד גם דבר נוסף, שגם אני כמותג לא קטן, כמותג שמייצא ממדינת ישראל לעולם, יש פה בעיה מאוד מאוד גדולה שלמעשה אני מנסה היום, לנו יש אתר מאוד מאוד רצינית, בצורה בינלאומית, כולו באנגלית וכן הלאה וכן הלאה, אבל הבעיה היא שכשאני היום רוצה להתחבר לאי-קומרס, ללקוח, כסחר מכוון, אני נתקל בהמון בעיות. יד ימין לא יודעת מיד שמאל, מיליונים של חברות שנמצאות בתוך העוגה הזאת, שזה צריך שירות וההוא צריך שירות. דבר נורא פשוט, סך הכול להקים אתר סחר. חברים, אנחנו כבר למעלה משבועיים, שים לב לנתון, שני עובדים שלנו מנסים להגיע לכל גורם אפשרי, אם זה ישראכרט, אם זה דיינרס, אם זה עשרות חברות, שזה לא יודע מיד ימין וזה לא יודע מיד שמאל וכולה מה אני בסך הכול רוצה? לסרוק באתר האינטרנט כרטיסי אשראי של לקוח, פשוט, כמו האדון הזה וכמו האדון הזה. זה פשוט לא יאומן, לזה אין אבטחת מידע ולזה צריך ככה. השרשרת הזו זה משהו מטורף.

אני כיבואן נתקל יום יום שעה שעה עם עשרות תקלות, עם עשרות בעיות. חבר'ה, לפשט את הדברים. לא יכול להיות שיהיו מיליון חברות שנותנות את השירות הכול כך בסיסי הזה ואנחנו בסופו של דבר נצטרך להרים לזה טלפון ולזה טלפון ולהבין מה אתה רוצה וכל אחד מציג את הדברים בצורה שונה. אז אני שואל את השאלה, איך באמת אפשר לקדם את האתרים הישראלים, איך אפשר להגדיל את הנפח בישראל, כשאני באיזה שהוא מקום אומר לאנשים, חבר'ה, אם זה כל כך קשה בואו נעזוב את זה, נטפל בזה בעוד חודש, נטפל בזה בעוד חודשיים. אתם מבינים לאיזה נזק זה גורם? מי שבתוך זה ומשקיע את כל כוחו ואת כל הונו ואת כל מרצו בדבר הזה, זה בסדר, אין בעיה, אז יש לו זמן להתעסק עם זה והוא יישאר עם זה שנה-שנתיים. אם אני, אחד שרוצה לבנות את המערך הזה, נתקל בכל כך הרבה בירוקרטיה, בכל כך הרבה חברות, זה נמצא עם סוג של אבטחה א' וחברת ישראכרט ממליצה לעבוד רק עם החברה הזו. זאת אומרת זה משהו שגדול מבינתי, חברים. קשה לי, אני הרמתי ידיים, אני פשוט משקיע בזה כל כך הרבה זמן וזה מפריע לי.

אני לא כל כך מבין. מה ההבדל בינך לבין חנות אינטרנט אחרת או כמו החנות בנתניה? אתה מייבא וגם אחרים מייבאים.

זה משהו אחר.

מה שאתה יצרן - - -

אני תיכף אדבר על הנושא הזה של היבוא וההעסקה של העובדים - - -

אם תדבר על זה שאתה יצרן, אדרבא, אנחנו מאוד רוצים לעודד שאתה תוכל באמת לשווק את המוצרים שלך דרך אתר מקוון.

אז אני אומר, קשה לי מאוד להתחבר למערכת הזאת שנקראת הסליקה.

אבל אין - - -

אני לא יודע, אין לי מושג כמה זמן הם השקיעו בדבר הזה.

לא, יש חברות שעושות את זה בשבילך.

אני יודע, אבל החברות האלה הן בסופו של דבר מקשות את כל התהליך.

אולי יש להם עלות, אבל סך הכול - - -

אני לא יודע, אני זוכר שהיו לי חמש-שש מיילים והייתי מחובר. יכול להיות שאתה לא פונה לאיש הנכון.

אני פניתי לאנשים הכי נכונים שיכולים להיות, לחברות ישראכרט ולחברת דיינרס, הם הפנו אותי לחברות האלה. והמסכת שאתה עובר, בניירת - - -

אחרי הוועדה אנחנו נעשה איזה מפגש ביניכם ותעבירו מידע ו - - - אבל אני מקבל את מה שאתה אומר. זה שאתה אומר את זה, זה שאתה מרגיש ככה, אז אם אתה לא בא סתם לקטר, אז יש עוד הרבה כמוך שגם מרגישים ככה וזה אולי מונע מהם לעשות את זה. אני כן מקבל את מה שאתה אומר - - -

אני בטוח שבגלל זה זה - - -

רציתי לדעת קודם כל אם ככה הדברים, או שזו רק ההרגשה, הדימוי, או שאתה נתקל באיזה חומה שאתה לא מצליח לעבור אותה, לראות כמה שזה - - -

יכול להיות שהדברים הם נורא פשוטים, אבל זה משהו שנשגב מבינתי. אם אני היום צריך לעצור את העבודה בסופו של דבר ולפנות לזה ולפנות לזה ולפנות לזה, חבר'ה, אנחנו בסך הכול שורדים את היום. זו בעצם הבעיה של עסקים קטנים בגדול.

דבר נוסף שרציתי לדבר עליו ולא קשור כרגע לסחר, שאנחנו מדברים על הנושא הזה של להגדיל את הקניות באינטרנט ולהרחיב את הקניות באינטרנט. מצד אחד אני רוצה לעודד את מה שאתן עושות, הסחר הישראלי, אני בעד, זה טוב, זה נהדר. אבל הכמויות של הקניות באינטרנט שאנשים ישראלים מבצעים כרכישה מחו"ל זה משהו שלי באופן אישי, ואני בטוח שלעוד עשרות חברות שמתעסקות ביבוא ובייצור, זה משהו שמפריע. אני לא רוצה חלילה לבטל את הרעיון, אני ממש לא נגד, נהפוך הוא - - -

אני מציע לכם שאתם צריכים להשתלב עם זה, אתה צריך להיות גם אחד מהם, אתה צריך לעלות על הגל הזה.

יפה, אז אני בעד התחרות ואני רוצה את התחרות, אנחנו כחברה השקענו לא מעט כסף בלמתג את עצמנו, אבל הרעיון הוא, בסופו של דבר, אנשים יקרים, שהסחר המקוון מונע מאנשים להגיע לרשתות, להגיע למרכזי המסחר. למה זה בעצם קורה? אותו אדם שמייבא מחו"ל - - -

אבל למה זה רע?

אני לא אמרתי שזה רע. חבר'ה, זה לא רע.

הבנתי, אני רוצה שמשרד הכלכלה יתייחס למה שאתה אומר.

לא, זהו, שמשרד הכלכלה לא מתייחס לזה.

זה מה שאני רוצה עכשיו. אבל לפני זה, לפני שאתם עונים, אתם תענו לכולם, דואר ישראל. מי הדובר?

שלום לכם. שמי יגאל לוי, אני סמנכ"ל הדואר במשרד התקשורת. אני הגעתי לכאן עם סגני ועם יועץ בכיר לשר שלנו, מכיוון שאנחנו בהחלט רואים חשיבות בנושא הזה, אני בהחלט רואים באי-קומרס מנוע צמיחה מרכזי לחברת דואר ישראל ומאוד כאב לי לשמוע את הדוברים כאן. ועוד יותר כאב לי שאני לא רואה פה נציג של דואר ישראל, שישמע את הדברים האלה מהלקוחות עצמם, אבל הייה סמוך ובטוח, אדוני היושב ראש, שאני אדאג להעביר למי שצריך בחברת דואר ישראל את הדברים שנאמרו כאן וגם את העובדה שהוא היה צריך להיות כאן.

דרך אגב, אני נפגשתי עם המנכ"ל החדש ממש לפני יומיים-שלושה. אני לא חושב שהוא מודע לזה. תסלחו לי שאני אומר את זה, אני שמעתי אותו מדבר על הבעיות והוא העלה והייתה לנו שיחה פתוחה, אני בכלל לא חושב שהוא מודע לקשיים האלה שהזכירו כאן, ודאי לא בחריפות ובהיקפים האלה. הוא לא מודע ל - - - אני שאלתי אותו, הוא רואה שעובדים אצלו והוא לא מרגיש שיש ירידה.

קשה להאמין. אם זה בכזה היקף ארצי שהוא עדיין לא מודע.

זה באמת מצב איום.

לגבי המכתבים? זה אנחנו יודעים, לזה הוא מודע.

מכתבים, חבילות, הכול.

אבל שחברות הפסיקו לעבוד איתם?

שהם הפסיקו לעבוד איתם? אני לא חושבת שיש איזה שהיא בעיה אחרת. לי נעלמו עשרות חבילות שהזמנתי דרך אינטרנט. עשרות. דואר שלא הגיע לעסק, עם צ'קים, דברים כאלה.

אנחנו גם הצגנו בפניו - - -

בעלי עסקים מקבלים את זה כאילו כמובן מאליו, שהצ'קים יגיעו בעוד חודשיים.

זו ההישרדות היומיות שדיברתי עליה.

חברות האינטרנט בחוץ לארץ לא מודעות שיש אולי - - - להם גם אין אלטרנטיבה, יכול להיות, אבל אנחנו קיבלנו גם פניות שהחברות הפסיקו לשלוח - - - בן אדם אומר פעם אחת שהוא לא קיבל, פעם שנייה שהוא לא קיבל, פעם שלישית, הם לקחו אותו כלקוח שהוא מטריד אותם וזה לא נראה להם סביר שהוא מתלונן, והם הפסיקו לעבוד איתו, הוא לקוח שהוא לא רצוי מטעם החברות. בעקבות כך שזו לא אשמה שלו, מכיוון שהדואר לא נתן את השירות. כן, יגאל, אתם הרגולטור.

כן, אנחנו הרגולטור של חברת דואר ישראל, אז אני קודם כל אשים את זה במשבצת הנכונה. התחום של החבילות הוא תחום שלא מפוקח במדינת ישראל, לא צריך רישיון ולא צריך היתר, אתם מכירים את כל החברות שפועלות בתחום. הפוקוס שלנו ברגולציה הוא על חברת דואר ישראל בתחום החבילות מכיוון שנקודה שלא ציינתם, שזו החברה היחידה שמחויבת בשירות אוניברסאלי בכל מקום בארץ מתוקף הרישיון שלה ולכן אתם כל כך נשענים עליה, גם מבחינת העובדה שהשירות שלה אמור להיות מפוקח על ידי המדינה והתעריף שלה הוא זול, כי המדינה דאגה להכניס אותו לפיקוח ואת החובה שהטלנו על החברה להגיע לכל מקום בארץ. לכן אנחנו רואים בחברת הדואר בהחלט שירות תשתית חשוב שכל אזרח במדינת ישראל איפה שהוא גר יכול לקנות מכל מקום בעולם וכל עסק בישראל, לא משנה איפה הוא נמצא, יכול לסחור עם כל מקום בעולם.

אדוני היושב ראש, אני חושב שמהדיונים הנוספים שאנחנו מקיימים בוועדות נוספות גם, אתה מכיר שנעשית פעילות מאוד מאוד רצינית כרגע בתחום הדואר, רפורמה מאוד מקיפה, כאשר אחד הנושאים המרכזיים הוא באמת נושא האי-קומרס והטיפול של חברת דואר ישראל בחבילות על חשבון הסטה מסוימת של פעילות מתחום המכתבים, כי כפי שאתה ציינת באמת. בבדיקות שאנחנו עושים אנחנו רואים בהחלט ירידה, לא רק בארץ, בכל העולם, במשלוח מכתבים ועלייה במשלוח חבילות. כבר ננקטו מספר צעדים שהם בהחלט לא מספיקים, ודאי אתם מרגישים את זה הכי טוב, כי זה כסף פרטי שלכם ואם אתם מתארים מה שאתם מתארים אז המסר הזה בהחלט מגיע עד לצמרת משרד התקשורת ויחלחל למטה לדואר ישראל וכמה שיותר מהר.

יגאל, בוא נראה את זה כאינדיקציה. בוא ניקח את אחד המדדים, אם דואר ישראל השתפר, לא רק נראה במשך הזמן כמה מכתבים, בואו נראה שמחזירים את החברות האלה חזרה אליהם. זה אני חושב אינדיקציה. אתה אמרת את היתרונות, אבל אם זה לא מתממש מה זה טוב להם, שהמחויבויות שלהם להגיע לכל מקום והמחיר, בזמן שהם לא מקבלים את השירות הזה? זה טוב בשביל הנייר, בשביל הרזומה, אבל זה לא באופן מעשי. אם אנחנו מצליחים להחזיר זה יהיה אינדיקציה הכי טובה. יש לנו כמה אינדיקציות, זמני ההמתנה בבתי הדואר, איך אנחנו מודדים שביעות רצון? אנחנו יודעים בעצמנו, אנחנו אנשים שמשתמשים, אפשר למדוד את זה. אתה יכול להיכנס היום ולראות מה קורה, אבל זה צריך להיות, אני חושב, אחת מהאינדיקציות. תיקחו את זה היום אליכם, אני מבין שהתרשמתם מאוד ממה שאמרו כאן הדוברים, בכנות של הדוברים, ולקחת את זה כאחת האינדיקציות. יש לנו עניין להחזיר אותם לדואר.

ברשותך אני אפרט רק כמה נקודות - - -

אני חושב שהם גם לקוחות רווחיים. בשונה, אולי, לפעמים אתם אומרים שמכתבים זה לא בדיוק - - - אם זה לא דואר כמותי אז זה לא רווחי כל כך. דואר ישראל טוען שסך הכול המכתבים הם לא רווחיים כשהדואר הכמותי, החברות הגדולות, כמו נניח חברת חשמל ואלה, שלא עוברים דרכם, שבכל תיבת דואר יש להם והם מחויבים לכל הארץ. אבל זה ודאי שלפי דעתי דואר רווחי, לפי כל קנה מידה.

אנחנו לקוח כמותי.

וגם אתם משלמים מחיר רגיל, מחיר מלא.

אני ארגיע את אדוני היושב ראש שהמדינה בדקה היטב את העלויות של חברת הדואר ומבחינתנו חברת הדואר אמורה להרוויח על כל השירותים שהיא מספקת, בדקנו את עלויות אספקת השירות פלוס רווח סביר, כך שהטענה שהם מפסידים על שירותים לא מתקיימת מבחינתנו. התוספת שאתה מוסיף שאתה אומר, אוקיי, אם אתם לא נותנים שירות, יש לכם גם אינסנטיב כלכלי פה, אלה לקוחות טובים, אני חושב שלשם אתה מכוון, אני חושב שחברת הדואר צריכה לתת שירות טוב ללקוחות גם כחברה ממשלתית וגם מהשיקולים העסקיים.

כפי שציינתי, אנחנו מובילים כרגע רפורמה מאוד גדולה בחברת הדואר, החברה עמדה לפני קריסה כלכלית וחדלות פירעון. למזלנו אנחנו יצאנו מהמצב הזה, אדוני היושב ראש מכיר את זה טוב, אנחנו גם סיירנו כמה פעמים ביחד בדואר.

דבר נוסף זה הפעולות שאנחנו חייבנו את חברת הדואר ברישיון כבר, שנכנסו לתוקף, זה פתיחת הסניפים שלוש פעמים בשבוע עד שמונה בערב, בעיקר כדי שאנשים יוכלו להגיע ולמשוך את דברי הדואר שלהם בשעה שהיא רלוונטית עבורם. אנחנו אפשרנו לחברת הדואר לפתוח נקודות מסירה מחוץ לסניפים ונפתחו כבר קרוב ל-100 נקודות מסירה. כמו שאנחנו רואים בעולם, שדברי דואר נמסרים, חבילות ורשומים, מחוץ לסניפים ולא צריך להמתין את התור של הסניפים. אנחנו אפשרנו לחברת הדואר להקים מכונות אוטומטיות למסירת דברי דואר, כשחברות אחרות כבר נמצאות בשוק. לחברת הדואר זה יהיה תחליף לחובה אוניברסאלית. אנחנו חייבנו את חברת הדואר להתקין מערכת מעקב אלקטרונית אחר כל דברי הדואר וחלק מהטענות ששמעתי פה, אני מקווה שזה ייתן לזה מענה. מרגע כניסת דבר הדואר לארץ או מרגע קבלת הדואר על ידי חברת הדואר עד מסירתו יהיה מעקב אלקטרוני, בשנה הבאה המערכת הזו תיכנס לתוקף. אנחנו מצפים מחברת הדואר ושמענו את זה אתמול ביחד בוועדה לביקורת המדינה, חברת הדואר תקים מערך לוגיסטי נפרד לחבילות, מערך לוגיסטי שייצא משרשרת מיון הדואר שכפי שראינו ביחד ב - - -

אתם הולכים להקים את זה במודיעין?

כרגע עוד לא סגור המקום.

דיבר איתי משהו המנכ"ל, אבל הם דיברו גם על זה שנשברים. זו שאלה של יחס, של תרבות, זה לא רק שאתה צריך לקחת את זה וזה צריך להגיע, זה מדדים של לחייב אותו לא לשבור דברים.

ראשית, לספק שירות אוניברסאלי יש כללים בכל העולם לגבי האחריות שלו כלפי הלקוחות וגובה הפיצויים שהוא נותן. הדברים האלה נקבעו בחקיקה. בנוסף אני יכול להגיד לכם שבתיקון החקיקה הקרוב, שהוגש כבר תזכיר חוק, אנחנו מגדילים מאוד את העיצום הכספי שהמדינה תוכל להטיל על חברת הדואר במידה שהיא לא תעמוד בחובות שאנחנו מטילים עליה. אמנם הדואר היא חברה ממשלתית ובסופו של דבר גם את העיצום הכספי כולנו משלמים, אבל מבחינת ההנהלה והדירקטוריון, אנחנו נטיל עליהם עיצומים יותר גדולים. ברגע שקרית הלוגיסטיקה הזו שאמורה לקום, שתטפל בדברי דואר נפחיים, זה לא חבילות היום, זה יכול להיות גם דברים קטנים שאתם ודאי נתקלים בהם, ההפרדה תתקיים ואני מניח שאנחנו נראה את השיפור.

בכל מקרה אנחנו לא מוכנים לקבל את המצב הזה שאנחנו נתקלים בו. מנכ"ל הדואר כן מודע לזה, אדוני היושב ראש, ועל בסיס יומי הוא מדווח לנו על הצעדים שהוא נקט. אתמול הוא דיווח לנו על שישה דוורים שהוא העביר לבית דואר מסוים כי באמת הזעקה הייתה גדולה. הוא מודע לזה, אנחנו מופיעים פה בפני כל ועדות הכנסת ונותנים דין וחשבון על הפעילות של חברת הדואר. אני אומר שוב, אני מצטער שאני לא רואה פה את נציג חברת הדואר, אבל טרחתם והגעתם והדברים שלכם הגיעו אלינו ואנחנו כמובן - - -

אז, יגאל, אנחנו באמת בטוחים ואנחנו גם נפנה למנכ"ל הדואר כוועדה לשקף את מה שנאמר פה ונעביר את הדברים גם כן, את כל הנקודות. אנחנו היום נתראה ונקווה שיהיו שינויים מהותיים.

תודה רבה על הדיון, אני חייבת לצאת, אני אתעדכן ממך מה משרד הכלכלה אמר ותודה לכל מי שהגיע.

ותהיי שותפה איתנו בקידום העניין.

כן.

מיטל מוסקוביץ, בבקשה.

אני מנהלת פרויקט ישראל דיגיטלית, פרויקט מקסים של מטה ישראל דיגיטלית עם המשרד לשוויון חברתי וכמובן הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שמופעלת על ידי מערך המעוף. פרויקט ישראל דיגיטלית בא לתת מענה ואיזה שהוא פתח להוציא עסקים מהמקום המוכר שלהם, מהאוף-ליין, להביא אותם לאון-ליין. הפרויקט עצמו, אנחנו עומדים כרגע על מעל 570 פרויקטים באזור הדרום, כרגע הוא מתמקד באזור עוטף עזה ובצפון בגליל ובגולן, כאשר המטרה והרצון הוא להרחיב אותו גם לכלל הארץ.

הפרויקט הזה הוא פרויקט משותף, נעשתה בו חשיבה מעבר לבניית אתר. החבילה שאנחנו מסייעים, הזכרת פה גם אתה ואני אתייחס לכמה דברים שעלו, כי עלו דברים מאוד מאוד מעניינים, זה בעצם לתת גם את הפלטפורמה עצמה, את הקמת האתר לפי גודל העסקים, רוב העסקים אצלנו הם עסקים קטנים ובינוניים, ומעט מאוד בינוניים שצריכים את העזרה, וכמובן לתת לו את המעטפת השיווקית, שזה שיווק דיגיטלי. פה אני אגע בכמה דברים חשובים שעלו פה. אנחנו כולנו הפכנו להיות צרכנים דיגיטלים, אנחנו כולנו מתניידים בניידים שלנו ועושים שם קניות באינטרנט, במחשבים הניידים שלנו. זאת אומרת זה מאוד מאוד חשוב להבין שהצרכן השתנה. ברגע שהצרכן השתנה אנחנו כעסקים חייבים להשכיל וללמוד את הצרכים האלה. אנחנו לא יכולים להגיד לאנשים לא לקנות באינטרנט מחו"ל, זה לא משהו שהוא בר דעת ולא משהו שהוא ייתכן. אנחנו כן יכולים להנגיש לעסקים ולתת להם כלים כמו שדובר פה על ידע, כי בעצם עם מה עסק מתמודד? עסק מתמודד קודם כל עם הבעיות של ידע וטכנולוגיה, יש באמת חסמים טכנולוגיים ויש המון קורסים, דרך אגב גם במסגרת ישראל דיגיטלית.

הרעיון הוא לא רק לתת את הפלטפורמה ואת השיווק, אלא הוא עובר במעוף כלי סיוע נהדרים, מהרמה של אבחון, מהרמה של כלי סיוע שיכולים לעזור לו במימון, ביועצים מדהימים, מיועץ פיננסי ליועץ דיגיטלי, כדי באמת לתת לו את החבילה שהוא צריך, לאפיין איתו, לעשות איתו את המיפוי הנכון כדי להבין בכלל אם הוא יכול וכשיר להגיע לסחר אלקטרוני.

דיברו פה על כל מיני נושאים של מענקים ומחירים, אנחנו לא באים לממן את הפלטפורמה הזאת, אנחנו יודעים לתת את הדחיפה הזאת, כי כן לצאת מאזור הנוחות שלך לאזור שאתה לא מכיר אותו כדי לבוא ולהתמודד בזירה הגדולה. כמובן בזירה הגדולה צריך להתייחס שיש פלטפורמות שקיימות שיש להתלבש עליהן. נכון שצריך להיות לב אחד, אתר, ואפשר היום להקים פלטפורמות גם במחירים מאוד מאוד זולים, אנחנו מכירים אתרים חינמיים, ויקס, וורדפרס, ואפשר קצת לשדרג אותם ולעשות אותם קצת יותר מסחריים, זה לב לבו של האתר, אבל העבודה האמיתית זה באמת ליצור משהו שאף אחד לא דיבר כאן, זה חוויית קנייה, זה משהו שהוא חסר באתרים הישראליים. לצערי אני מגיעה עם המון רקע בתחום של מסחר אלקטרוני והחוויה הזאת של לקוח נכנס ומונגש לו המידע שהוא רוצה וחוויית הסליקה שלו היא חוויה נעימה ומציעים לו שירותים נוספים ומציעים לו מוצרים נוספים ואחר כך נהיים איתו בקשר, זאת אומרת כל הדבר הזה שנקרא שירות לקוחות, שנקרא טיוב נתונים, הוא קצת לוקה בחסר.

זה מה שהלקוחות מרוויחים בזירות הדיגיטליות הבינלאומיות. אם אנחנו נשווה את זה לאיביי ולאמזון ולעלי אקספרס, אתה בעצם מקבל שם חוויית משתמש, אני יכול ממש לטייל בין החנויות, אני יכול לבחור, אני יכול להשוות, אני יכול לראות אם אותו מוצר רלוונטי לי או לא, אני יכול לקרוא ביקורות. יש שיח, יש שיח היום שמתקיים גם ברשתות החברתיות ואי אפשר להתעלם ממנו. חברה שלא משכילה להבין שיש שיח על המוצר שלה, על המותג שלה ולא משכילה להבין שהיא צריכה להיות גם בזירות נוספות, אז פה באמת הבעיה האמיתית.

אנחנו מסתכלים על זה בצורה כזאת שיש לי אתר ויש לי פלטפורמה ואני צריך את השיווק הדיגיטלי וזה עיקר ההוצאות של בתי עסק, לא הפלטפורמה עצמה. הפלטפורמה, אני מניחה שאם הוא מנהל עסק באוף-ליין הוא יודע והוא מבין שהוא צריך לנהל את העסק שלו גם באון-ליין. זה לא שאני עכשיו פותח חנות ואני לא מתייחס אליה, אני צריך להתייחס אליה, אני צריך שם עובדים, אני צריך לשים מערכת שילוח, יש פה המון המון דברים מורכבים ולכן הוא יכול להשתמש - - -

את אומרת שהאתרים הישראליים לוקים בחסר בעניין?

יש הרבה אתרים שלא נותנים לך את החוויה - - -

הם לא מספיק מיומנים, הם לא מספיק - - -

גם מותגים גדולים מנסים להיכנס, אנחנו רואים את שילב, את קדס שנכנסים עכשיו ונותנים את הפייט לנקסט, שהוא הבינלאומי. אני יכולה להגיד לך כי זה משהו שאני ניהלתי בקמפיין של שילב, זה משהו שהשקיעו בו המון המון המון כסף. אני לא מאמינה שלחברות קטנות, ויושבת כאן איזה שהוא סיפור הצלחה, יש את הסכומים האלה באמת להשקיע גם במערכת כזאת וגם בשיווק של הדבר הזה, כי זה לא מספיק שהקמתי את הפלטפורמה, אני צריך לשווק אותה, אני צריך להוציא אותה החוצה, אני צריך לנהל איזה שהוא שיח עם הלקוח הסופי, כי אנחנו חכמים, אנחנו משווים, אנחנו מדברים על זה בינינו, אנחנו מדברים על זה ברשתות החברתיות.

לכן מה שאני אומרת, שהם כן צריכים את הזירה המרכזית, אבל הם כן צריכים ללמוד ולהשכיל לנתב את זה במקומות אחרים. זה אומר שאם עכשיו יש לי זירות שאני לא יכול להתעלם מהן, כמו איביי ואמזון, דרך אגב זה גם חלק מכלי הסיוע שאנחנו נותנים, הוא יכול לפתוח חנות באיביי, הוא יכול לפתוח חנות ב - - - זאת אומרת לבחור את המוצרים שהם רלוונטיים לזירה הזו, להבין מה הלקוחות שלו צריכים ובעצם להשתמש בזירות האלה. אנחנו לא יכולים להעלים אותם, אנחנו יכולים להיות חלק מהם. אתה תראה הרבה חנויות, גם באיביי וגם באמזון, של ישראלים בכלל, שהם גם מייבאים מוצרים ומוכרים אותם, זה משהו שעכשיו נכנס מאוד מאוד חזק.

אז מה שאנחנו כן נותנים במעוף, בעזרת הפרויקט של ישראל דיגיטלית, של הסוכנות לעסקים קטנים והמשרד לשוויון חברתי, זה בעצם נותנים את הדחיפה הראשונה, נותנים לו את הליווי, לקחת אותו יד ביד ולהגיד לו, מה אתה רוצה, מה המטרות של העסק שלך, לעשות לו תכנית עסקית, להצמיד לו יועץ. כי מה אנחנו יודעים בתוך אתר? אתה דיברת ואני מאוד מזדהה עם מה שאתה אמרת, כי מה שאמרת זה חסמים טכנולוגיים, אתה לא אמור לדעת לפנות לישראכרט וזה, יש חברה שאתה משלם לה קצת כסף, שנקראת טרנזיליה, שנקראת פיי פאל, שנקראת כל מיני, שעוזרים לך. אז זה עוד כמה שקלים בודדים, אבל הם חוסכים ממך את הדבר הזה. זאת אומרת יש פתרונות.

אבל עובדה שרונן לא ידע עליכם. והנה הוא אומר שהוא מגדיר את עצמו - - -

אז יצא קמפיין מאוד מאוד גדול של מעוף, בהמון המון כסף, שרץ ברדיו ורץ ברשתות החברתיות מאוד מאוד חזק ואנחנו עושים עבודת שטח מאוד מאוד חזקה של סוכנים בשטח ויש לנו המון המון יועצים שמשווקים. זאת אומרת הדבר - - -

מיטל, אני אומר שאני שמח שרונן הגיע לפה, שהוא גם איזן לנו קצת, שכמה שיש אנשים שיש להם מודעות והם מפותחים והם בתוך העניין הזה והם רצים ושוחים, ויש לנו רונן, שאני לא מכיר אותו ואני לא יודע - - -

נכון, יש עשרות אנשים ש - - -

אני לא מכיר ולא יודע מה סדר הגודל שלו, אבל מתייג את עצמך כבעלים, כחברה גדולה, כתבת לי, נכון?

אז תחשוב שהחברה קטנה.

והוא בתוך השטח והוא נראה לי עוד חורני בעניין הזה, בכלל רק בהתחלה, שהוא עוד לא יודע בכלל איך לגעת בדברים ואם הוא היה יודע ומודע, אני בטוח שאתם יכולים לעזור לו בחשיפה לו ואווירת הייאוש שאחזה בו לא הייתה באמת תופסת אותו. הוא היה בשלב הרבה יותר מוקדם מרגיש שיש לו - - -

אני התחלתי את הדברים שלי ואני אמרתי שעסק קטן ועסק גדול כאחד מתמודדים באמת עם שלושה דברים, הם מתמודדים עם הידע והחסמים של הידע וטכנולוגיה, הם מתמודדים עם רגולציות כמובן והם מתמודדים עם משהו שהוא מאוד מאוד חשוב, זה גם המימון של הדברים האלה. לכן ברגע שאנחנו נותנים את המעטפת הזו שקודם כל אנחנו מלווים, קודם כל רגע, בואו נבחן, כאילו לפני שאתה בכלל רץ לשווקים כאלה ואחרים בוא תעשה בדיקה, בוא תראה איך אתה נערך לשנה קדימה, בוא תעשה תכנית עסקית, בוא נצמיד לך יועץ דיגיטלי שבעצם מבין את השוק הזה ויכול לעשות לך את הניתוב של הכסף שאמרת אם זה מספיק או לא מספיק. אם אתה עושה ניתוב נכון ואתה עושה תכנית עסקית שהיא נכונה, אתה לא תמיד חייב לצאת עם כל המוצרים שלך, מספיק שתבחר כמה טובים, תזהה את השוק שלך ותדע איזה זירות מתבצע השיח ושם תהיה. תשתמש בצורה מושכלת.

הרי בסך הכול כולנו נמצאים בזירות האלה, אנחנו מנהלים שיח ברמה יומיומית ובמיוחד בנושא שדובר פה, בנושא של אופנה וקוסמטיקה. השיח הזה ברובו, תסלחו לי, מתקיים בפורומים סגורים, מתקיים בפייסבוק, יש קבוצות שלמות שמספיק שימליצו על מוצר שלה את תראי אחוז גדילה.

או ההיפך.

או ההיפך, בדיוק, הם יכולים גם להרוס, כי הקלות על המקלדת, אז צריך לדעת לעשות את זה בצורה מושכלת. כל הזירות שגוגל נותנת, יום העסקים, זה הפוש, זה לתת איזה שהיא דחיפה ליום יומיים, לתת פלסטר על הפצע - - -

לכמה עסקים נתתם דחיפה?

אנחנו מייעדים עד סוף 2015 לתת את המענק הזה ל-1,000 עסקים, כאשר מבינים את החשיבות של הדבר ומבינים - - - תקשיבו, זה גם פרויקט שהוא מאוד מאוד מורכב, הוא פרויקט שיש בו לא רק לבוא ולייעץ, זה להקים את הפלטפורמה, זאת אומרת שהלקוח יוצא עם תוצר בסופו של דבר. לא רק תוצר שזה הפלטפורמה אלא גם השיווק הדיגיטלי. אנחנו לא מוותרים על זה ובגלל זה יש תהליך. דיברתם על מה זה להפיק אתר אינטרנט, לוקח זמן, צריך לצלם מוצרים, צריך לכתוב תכנים, צריך להיות מוכן נפשית כדי לראות עם איזה מוצרים אני רוצה כן להיות בזירה הזאת, לא להיות, להחליט בדיוק מה וכן, ואז להתוות את התכנית השיווקית. אחרי שיש לי כבר תכנית עסקית ומיפוי עסקי והחלטתי שאלה הקהלים שלי ואני רוצה לפנות אליהם, אז איפה הם נמצאים, איפה אני יכול למצוא אותם. יכול להיות שאני יכול למצוא אותם בזירה חברתית - - -

מיטל , הוציאו לי כאן פרסום שלכם, אני לא יודע מאיזה תאריך, אתם פרסמתם את זה, הוציאו את זה היום או אתמול, אתם כותבים כאן שהתקציב בשלב הראשון של תכנית של עסקים קטנים ובינוניים באזור הדרום הסתיים, בשלב זה יש לי תקציב רק לעסקים באזור עוטף עזה, הגליל והגולן.

לא, אז מה שקורה זה בעצם - - -

לרשימה של יישובים לחץ כאן. אתם מאוד מאוד - - -

מה עם האנשים שבמרכז?

אני חושב שהפעילות שלכם היא פעולה מבורכת אבל היא נראית לי מצומצמת. בסך הכול 1,000 עסקים.

אם יורשה לי, בתור נציג ישראל דיגיטלית, ל-2015 תוקצבו כמעט 16 מיליון לפרויקט הזה, זה פיילוט שנערך בדרום כאשר התקציב חולק בין דרום לבין עוטף עזה. החלק של הדרום נגמר והחלק של עוטף עזה עדיין קיים. מכיוון שאנחנו רואים תועלת מאוד חשובה בפרויקט הזה אנחנו נעביר תקציב נוסף למשרד הכלכלה על מנת להמשיך את הפרויקט ולהגיע ליעד של 1,000 עסקים. מעבר לכך הגדרנו מדדי תוצאה שבמידה שנעמוד בהם, כלומר עד כמה העסק שיפר את הרווחיות שלו, את המכירות שלו ואנחנו כנראה נרחיב את הפרויקט לצפון עוד השנה והוא יורחב לאזורים נוספים, במיוחד כתוצאה מהמעבר של ישראל דיגיטלית למשרד לשוויון חברתי אנחנו רואים את הפרויקט הזה בתור פרויקט שיכול לתרום באפיקים נוספים, אוכלוסיות נוספות, ולכן הוא תוקצב בעוד 25 מיליון ב-2016.

אני לא רואה את זה רק כעזרה. אני לא רואה את זה כדבר מצומצם, כעזרה לעסקים באזורים שיש בהם בעיות. דרך אגב, היום כולם עוטף - - -

פריפריה.

גם עוטף ירושלים, זה לא קשור, אבל גם בלי זה, זה כמנוף לקידום המסחר בארץ. אתם לא צריכים להצטמצם דווקא כעזרה לעסקים באזורים קשים שהם סובלים בגלל בעיות ביטחוניות כאלה ואחרות. אנחנו רואים את זה ככלי למנף את כל המסחר בו, להרים אותו, שיהיה בר תחרות. זה לא משנה, כישראל דיגיטלית או יחד עם משרד הכלכלה, המשרדים צריכים לעשות שיתוף פעולה, את כל הארץ להביא למינוף בעניין הזה. זה עזרה, זה בסדר, זה חשוב מאוד, אבל אם אנחנו אומרים ישראל דיגיטלית ישראל היא לא עזה רק, ישראל היא - - -

כמובן. כמו שציינתי, מה שנעשה כאן זה פיילוט, אנחנו בודקים באופן כללי האם לסבסד לאתרים את ההקמה של הפלטפורמה זה הדבר היעיל, האם - - -

אתם עושים את המקסימום, אני רק אומר - - - קודם כל אנחנו באמת מחליטים שיש לכם פעילות טובה ואתם צריכים להרחיב אותה, אחרי זה הנושא התקציבי. אנחנו צריכים לראות איך יש לנו נגישות למשרד ה - - - כוועדה שאחראית גם אם זה קשור למשרד המדע וגם אם זה קשור למשרדים אחרים, הם צריכים להביא בפנינו את הדוח ואת הדיווח על מה שעושים והתכניות, אני רואה שמנהלת העבודה רושמת מיד כשהתחלתם לדבר, כדי שאנחנו נוכל ל - - -

אני רוצה ברשותכם להגיד דבר אחד, נעשו ניסיונות לעשות כל מיני פלטפורמות כאלה ואחרות וכן לתת חבילות חינמיות או לא חינמיות או כל מיני דברים כאלה, אני חושבת שמה שמבדיל בפרויקט הזה ובאמת כמו שיובל ציין, שזה פיילוט ואנחנו כן רוצים להרחיב אותו וכן רוצים לתת את הדגש, שהוא פרויקט שנותן תוצרים בשטח. הוא נותן לא רק את הפלטפורמה, הוא נותן גם את השיווק הדיגיטלי. ברגע שזה אחד עם השני, זאת אומרת אני לא רק חושף את הלקוחות שלי בפני המוצרים האלה, אני גם יודע להביא לקוחות לחנות ולהשאיר אותם שם ושזה בעצם האתגר הגדול של עסקים. כי לא מספיק שגוגל עושה פרויקט מקסים כזה של יומיים ויש לי מכירות חד פעמיות, זו לא חוכמה, החוכמה היא באמת להפוך אותם ללקוחות שקונים שוב ושוב ושוב ומגיעים בסופו של דבר, כמו שהיא ציינה, לרצפת המכירה. זה מבחינתי לעשות וי אחד גדול וזה הישג מצוין.

זה חשוב מאוד. החשיפה והדחיפה זה הדבר החשוב בעניין הזה.

אני רוצה להתייחס למה שנאמר. עדיין שירותי הייעוץ של מעוף מתקיימים, לאו דווקא בנושא של ישראל דיגיטלית. יש יועצים לנושא של שיווק דיגיטלי ואינטרנט וכל הנושא הזה, הוא קיים בכל הארץ והמשווק הכי טוב זה בעל העסק. בעל עסק שמלמדים אותו. ישנם קורסים בעלויות מאוד נמוכות, יש ייעוץ אחד לאחד, בהיקפים של 30 שעות, 20 שעות. ישנם שירותים שקיימים וכדאי לנצל אותם.

אבל צריך גורם ש - - - אני חושב שזו חובה לממשלה להיות הגורם המתכלל והגורם הדוחף בעניין הזה. זה שיש בשוק הפרטי דברים זה נכון, אבל צריך גם את - - -

נקודה נוספת, בנושא של טכנולוגיה, אני רוצה להציע את השימוש במכונות האוטומטיות שציינו פה בדואר, לאפשר לכל בעלי תכניות ההפצה, השליחויות שקיימות, לייבא מכונות מהסוג הזה, להציף את הארץ במכונות של חבילומטים, שאתה בא עם כרטיס ומוציא את החבילה שלך. לעקוף את כל הנושא הזה של המנגנון המסובך. כמו שאין כבר בנקאי שיושב בבנק ומוציא לך את הכסף או קופאי אלא הולכים לכספומט יש דוארמטים, זו המצאה ישראלית, אגב, מ-2007 או 2008, שקיימת כבר בעולם כולו וצריך לראות איך אפשר לקדם את המוצר הזה.

אני מבין שמביאים את זה הביתה, אתה מדבר כאן על תחליף לדואר.

ליד הבית, במרכזי קניות, בכל מקום, אתה בא ו - - -

כן, אבל גם הדואר עומד לעבור עכשיו - - - למשל משרד התחבורה עובד בסופרפארם, את כל הנושא של רישיונות, הנפקה וכו', זה דבר שמברכים עליו. אפשר לעשות, כמעט אין היום - - -

זה אינטרס של בעל עסק לבוא ולהציב דבר כזה ליד העסק שלו כי זה יוצר לו תנועתיות.

אדוני היושב ראש, אני חייב הערה אחת.

אתה לא חייב, אתה מבקש. רק אם זה ממש הערה קצרה.

הערה קצרצרה. אני הגעתי לכאן באמת לא בשביל לשמוע ממיטל שאני לא רוצה לאפשר לאנשים לקנות באינטרנט, לא, נהפוך הוא, זה מבורך, כל הפעולה הזאת של - - -

אתה רוצה להשתלב, הבנו.

לא, הבעיה היא אחרת באמת. אנחנו מדברים כרגע על פעילות מאוד רחבה של אנשים שרוכשים דרך אתרי האינטרנט האלה ובסופו של דבר מה שקורה אין שום מנגנון - - - המנגנון כרגע שעוצר זה עניין של 70 דולר שעליהם לא משולמים שקל אחד למדינת ישראל. אני כיבואן אמור להתמודד, יש פה נציג של משרד הכלכלה, שיעמוד, שיראה את עצמו - - -

מע"מ הוא כן משלם, בתוך ה-70 דולר כן גלום מע"מ.

זה מה שאני מנסה לומר, בתוך ה-70 דולר הללו בעצם כל אדם שיושב פה יכול לגהץ את כרטיס האשראי שלו עשר פעמים ביום ולקבל חבילות בסך של 70 דולר, כל פעם, כל פעם. שים לב, באיזה שהוא מקום, מה ההיקפים של היבוא למדינת ישראל בצורה הזו שבעצם לא משולמים עליו שקל אחד של מס. זה דבר שמאוד מאוד מפריע. אני כתבתי נייר עמדה מאוד גדול, אני מיד אעביר לך את זה.

רונן, אנחנו יושבים היום בענייני תקציב עם רשות המסים, הם מכירים את האפיק הזה, הם מאפשרים אותו, אפילו אולי להגדיל אותו. יש לזה הרבה יתרונות וזה מכניס, מרוויחים מזה גם. המדינה לא יוצאת נפסדת בעניין הזה.

אני לא רואה את זה.

תשאל אותם, הם יגידו לך. אם רק הייתה מתלווה לזה הכנסה, הם מחפשים כל הכנסה שיכולה להיות ממסים וממכס.

זה לא עובד בכיוון ההפוך, חברים.

דרך אגב, אני הייתי בסיור בדואר ישראל, הם הזכירו שחלק מהעיכובים זה בגלל המכס, הם לוקחים את כל הדברים של איביי, כולם נבדקים, יש דברים שהם לוקחים רק מדגמים מחברות, באיביי אומרים שזה מתעכב, הם בודקים את כל החבילות, הם בודקים שזה עומד - - - אתה מדבר על 70 דולר, יש כאלה שאומרים שזה רק 70 דולר וזה הרבה יותר מזה.

אני מדבר עליי בתור יבואן - - -

כן, אני אומר שההיקפים שמייבאים, לא בכולם המגבלה של 70 דולר, יש כאלה שמביאים הרבה יותר, עם כל זה הם לוקחים את הסיכון, ואני גם שומע טענות אחרות, אנשים שביקשו מהם מכס על דברי חשמל שהיו דברים הרבה יותר זולים. אנחנו מקבלים פניות מכל הצדדים.

רבותיי, אני קודם כל מודה לכם שבאתם, היום הזה היה יום מיוחד. השכלנו, השכלתי אני באופן אישי הרבה, אני חושב שיש לנו הרבה משימות. קודם כל אתם תבורכו, שאתם עושים ופועלים בעניין הזה, אבל יש מקום להרחיב את זה יותר, לא רק להיות תחליף לחנויות אחרות ולאתרים מחוץ לארץ, גם אתרים שלנו, גם ייצור שלנו. מי שמסתכל קצת, עיניו קצת רואות למרחוק יודע שאלה הדברים שעכשיו עומדים לנגד עינינו. גם שמענו על חלק מהחסמים כמו דואר ודברים כאלה, אני מקווה שגם בזה נוכל לבשר בשורה. אני גם מקווה שהפרויקט שלכם, של ישראל דיגיטלית, נוכל להרחיב בעניין הזה. כשניפגש בפעם הבאה נהיה אנשי בשורה, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50.