ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 02/11/2015

התמודדות מערכת החינוך עם גל הטרור

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 72

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ' בחשון התשע"ו (02 בנובמבר 2015), שעה 11:00
סדר היום
התמודדות מערכת החינוך עם גל הטרור
נכחו
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

ענת ברקו

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מרדכי יוגב

נורית קורן
חברי הכנסת
איתן ברושי

באסל גטאס

עודד פורר

איציק שמולי
מוזמנים
ד"ר יוכי סימן טוב - מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ, משרד החינוך

יהודית אפרמן - מפקחת מורים יועצים מחוז ירושלים, משרד החינוך

אריה מור - סמנכ"ל מנהל בכיר אגף הביטחון, משרד החינוך

יואב כהן - קב"ט מחוז ירושלים, מנהל בטחון מחוז ירושלים, משרד החינוך

מרצדס צרפתי - יועצת המשנה למנכ"ל, מנהלת תחום מטה מעונות יום, משרד הכלכלה

מורן רייכמן - מנהל תחום הסבה מקצועית, משרד הכלכלה

מלי שטריגילר - מנהלת אגף בכירה למעונות יום, משרד הכלכלה

גל שופרוני - מרכז תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים

ירון קדם - ראש אגף מוסדות חינוך, חטיבת האבטחה, המשרד לביטחון פנים

הרב א. גרשון בינט - מ"מ מנהל אגף, עיריית ירושלים

יואב זמרן - סגן ראש מינהל חינוך, עירית ירושלים

אילן גולדנברג - משקיף, אגף החינוך, עיריית רמת גן

אחז אגם - יו"ר פורום הגנים ועד הורי תל אביב

ציפי דביר - יו"ר סניף גוש דן, הסתדרות המורים

זאב גולדבלט - מרכז פורום וועדי ההורים היישוביים

לורין פוריס - סגנית יו"ר ארגון ההורים בירושלים

אפרת מעיין ברזל - ועד הורים מעונות יום

אורן בוטבול - משקיף, המשמר הציוני הדמוקרטי

מורן ציפר - מקדמת מדיניות, פורום תג מאיר

אפרת שירצקי - משקיפה, המשמר החברתי

ארי-לב טננבאום - משקיף, המשמר החברתי

ירדן דליין - משקיפה, המשמר החברתי

שמעון חננאל - משקיף, בשביל ירושלים, המשמר החברתי

ליאל כהן - משקיף, המשמר החברתי

לימור אדלר - עורכת דין, מקדמת מדיניות, יוזמות קרן אברהם

הזאר מסרי חוסיין - מנהלת מחלקת חינוך, יוזמות קרן אברהם

גיורא ואלה - נציג ארגון שתיל

סמאח סליימה - מנהלת מיזם לקידום מדיניות בנושא חינוך לחיים משותפים, עמותת סיכוי
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
ר.כ., חבר המתרגמים

התמודדות מערכת החינוך עם גל הטרור
היו"ר יעקב מרגי
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. 2 בנובמבר 2015, כ' בחשוון תשע"ו. הנושא על סדר היום – התמודדות מערכת החינוך עם גל הטרור. חסרה פה מילה בנושא. היא לא מתמודדת. ההתמודדות הפדגוגית – כבר היה דיון על התמודדות – ההתמודדות הפדגוגית של מערכת החינוך עם גל הטרור.

אין ספק שימים קשים עברו ועוברים על החברה בישראל. אווירה של טרור, אווירה של אלימות ותסכול, אווירה של חוסר אונים במידת מה. כל המצב הזה משפיע באופן ישיר על ילדים באשר הם, כל שכן הילדים במתחם בתי הספר ויוצר אווירת מתח במרחב הבית ספרי.

ועדת החינוך נדרשה לאבטחה סביב מוסדות החינוך, נדרשת היום לסוגית ההתמודדות של מערכת החינוך מול האתגרים הנוספים, של באמת העברת המסרים האמיתיים והנכונים, לא כפי שזה עולה ומצטייר ברשתות החברתיות – בדרך כלל מוחצן. אתגר של הקניית כלים להתמודדות רגשית במצבי מתח וחרדה, אתגר של התמודדות הסביבה המורכבת של החברה בישראל, שכמעט כל הערים היום אפשר להגדיר אותן כערים מעורבות במידת מה, והאתגר הגדול מכולם, שהוא אתגר החיים המשותפים בחברה הישראלית.

פנו אלינו מספר גורמים, ארגונים חברתיים שביקשו שנקיים את הדיון. בהתחלה קצת היססנו, אמרנו בואו נראה איך אנחנו עוברים את זה, אבל עדיין אנחנו חווים אירועים כאלה ואחרים ולכן החלטתי להביא את זה לדיון. נשמע את משרד החינוך. יש לנו כאן את נציגי משרד החינוך והם יציגו לנו סקירה. יש לכם מצגת או רק סקירה? אוקיי, סקירה, בבקשה.
יוכי סימן טוב
שלום. שמי יוכי סימן טוב. אני מנהלת היחידה להתמודדות עם מצבי לחץ וחירום בשירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. אני אגיד כמה וכמה דברים.

ראשית כל, מנכ"לית המשרד, ברגע שהתחיל גל הטרור, היא הוציאה מכתב לכל מנהלי בתי הספר, עם תכנית שבה היא קוראת למורים ולגננות לשוחח בכל בוקר עם הילדים על המציאות המורכבת שבה אנחנו נמצאים. ניתנו גם עקרונות לדיבור רגשי עם תלמידים.

צריך להגיד שזה לא התחיל מהיום ושאנחנו יחידה שקיימת 12 שנים והעקרונות של העבודה נהירים למערכת כבר במשך עשרות שנים, מלפני היחידה להתמודדות עם מצבי לחץ. יש לנו עקרונות מאד מאד ברורים איך להתנהל במצבי לחץ וחירום עם ילדים. זאת אומרת, המורים מקבלים קודם כל הדרכה בחיזוק החוסן הנפשי של הילדים במצבים הרגילים. יש לנו תכנית חוסן, שמועברת בבתי הספר בשגרה, שבה הילדים לומדים ויסות רגשי, התמודדות עם קונפליקטים והתמודדות עם היום יום כמו חרדה. חרדת מבחנים, מריבה עם הורים, מריבה עם מורה וכדומה.

התכנית הזאת הוכחה כיעילה, מחקרית היא הוכחה כיעילה להפחתת סימפטומים במצבי דחק קיצוניים. היא נוסתה בהתחלה באשקלון ואחר כך עברה להרבה מאד ערים בארץ, כולל במגזר הערבי. חשוב להדגיש שאנחנו עובדים עם כל המגזרים כאחד.
היו"ר יעקב מרגי
זה ברגיעה ובשוטף.
יוכי סימן טוב
נכון. ובשעת משבר, יש לנו ככה, יש לנו 2,700 פסיכולוגים שפרושים ברחבי הארץ ויש לנו 4,500 יועצים שנמצאים גם כן בבתי הספר ובגני הילדים.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
כמה מה-2,700 ומה-4,500 ערבים?
יוכי סימן טוב
זה בערך ביחס של הערבים באוכלוסייה, אבל אין לי את המספרים כרגע, כי לא זה מה שאמרו לי להכין, אבל אני אומרת באופן כללי את הפרישה בארץ. אנחנו עובדים ויש לנו פרוטוקולים מסודרים ואנחנו עובדים על סימולציות למצבי משבר. זאת אומרת, כשיש תרגיל למוסדות החינוך, שמר אריה מור אחראי עליו, אז אנחנו לא רק מתרגלים ירידה למקלטים, אנחנו מתרגלים צוותים לשעת חירום בבתי הספר ובגנים.

זאת אומרת, יש בכל בית ספר צוות שמוכשר להתמודדות המנטאלית עם החירום והמשבר ואנחנו לא מחכים רק לטרור או למלחמה כדי לתרגל את זה. לצערנו, החיים מלאים במשברים וגם כשילד נהרג בתאונת דרכים, או אמא של ילד נפטרה פתאום וזה משפיע על בית הספר, אנחנו דואגים שהמורים והגננות יידעו איך להתנהל עם הילדים. זאת אומרת אין מצב - היום אני יכולה להגיד – אין מצב שיהיה בו אירוע משבר של אובדן חמור, גם אם מדובר באדם אחד בבית הספר, שאין התערבות מקצועית.

יש לי מדריכות ביחידה, שפרושות בכל רחבי הארץ, בכל המגזרים. אנחנו נפגשים אחת לחודש ללמידה ולהתמחות והן הולכות בכל אירוע למוסד החינוכי, לעזור לצוותים החינוכיים להתנהל נכון עם התלמידים. כי אנחנו יודעים מחקרית, שהיומיים הראשונים קריטיים לאיך שהילדים והצוותים יחוו את האירוע. אם אנחנו נתנהל נכון ונתמוך, אז אנחנו נמנע הרבה מאד סימפטומים חריפים והפרעה פוסט טראומתית שעלולה לקרות.

אין לנו, כמובן, מאה אחוז של הצלחה וחשוב להגיד בצניעות משהו, שאנחנו יכולים להפחית סבל. אנחנו לא יכולים למנוע אותו. כי כשאדם חווה אובדן, לא יעזור כלום, הוא חווה אובדן.
היו"ר יעקב מרגי
גברת סימן טוב, אני מבין את ההיערכות הכלכלית, אנחנו גם מכירים ואני רוצה התייחסות ספציפית למצב הנוכחי, מה נעשה במערכת החינוך.
יוכי סימן טוב
אז אני אגיד. קודם כל, כשקורה אירוע, יש אנשי מקצוע גם מהיחידה שלי – מדריכות – וגם פסיכולוגים ויועצים של המקום, שבאים לעזור לצוותים החינוכיים לניהול האירוע עם הילדים ועם הצוותים. יש לי ברמה של דיווח כל מוסד חינוכי שחווה, או לידו. זאת אומרת כשיש מוסד חינוכי - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני בכוונה מצודד אותך. את מדברת איתי מה עושים כש-.
יוכי סימן טוב
כן.
היו"ר יעקב מרגי
מדינת ישראל חוותה גל טרור כרגע. אני מבין ממך שאם היה איזה נפגע מבית ספר מסוים, אז הצוות מתערב ויש לך נוהל עבודה. אין לי בעיה. כרגע אנחנו מדברים על אווירה כללית. כל אחד בא עם מטענים, יש לו ווטסאפ, יש לו רשתות חברתיות – מה נעשה? היו שיעורים? כי הדרכתם? נתתם הנחיות להקצות לזה שיעורים?
יוכי סימן טוב
ממש.
היו"ר יעקב מרגי
ואני מקווה שלא תשימי לי את זה על הגיבנת של גב הגמל, שנקראת כישורי חיים.
יוכי סימן טוב
לא, לא, לא. אז אני יכולה להגיד, ואגב זה לא גיבנת גמל, זה שיעור חשוב מאד.
היו"ר יעקב מרגי
לא, כולם מעמיסים עליו הכל.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
רק שאלת הבהרה נוספת. אם את יכולה להתייחס מעבר להיבטים הפסיכולוגיים והמנטאליים, מה עושים ברמה החינוכית, מה שנקרא האחר הוא אני וכל הדברים האלה.
יוכי סימן טוב
כן. אז קודם כל בתכנית שהמנכ"לית הוציאה לפני כשלושה שבועות, יש בהחלט מה שנקרא עקרונות לשיח מוגן. זאת אומרת איך אפשר לנהל שיח כשיש הבדלי דעות, כשיש קונפליקטים, ואיך אפשר לנהל את זה ברמה כזאת, שזה לא ייצור פיצוץ בכיתה או בחדר המורים, אלא ייצור חיבור. זה באמת אתגר מורכב, אבל אפשרי.

ואני אגיד עיקרון אחד. העיקרון המרכזי הוא שמדברים על רגשות – איך אני מרגישה, איך אני מרגיש, ולא מה דעתי עליו או עליה. זה העיקרון ככה באמת על רגל אחת, אבל יש לנו חוברת שקיימת כבר לא מעט שנים, אבל אנחנו מרעננים אותה. זה עובד, זה באמת עובד גם בקבוצות קונפליקט. אגב, אנחנו עושים את זה בכל הרמות ואולי יהודית תרחיב מה נעשה במחוזות. בירושלים נעשה מהרמה של מפקחים, דרך המנהלים, דרך המורים. אנחנו עושים מודלינג, הדגמה של איך אפשר לנהל שיח קונפליקטואלי בקבוצה בכיתה. אז בהחלט עושים את זה.
היו"ר יעקב מרגי
את תמיד, ועושה את זה בהצלחה, מה צריך לעשות.
יוכי סימן טוב
אמרתי שעושים את זה.
היו"ר יעקב מרגי
אני שואל מה נעשה.
יוכי סימן טוב
כן, עושים את זה. עושים את זה. אני אומרת שעושים את זה בכל המחוזות.
היו"ר יעקב מרגי
תפרטי.
יוכי סימן טוב
אני אתן דוגמא. את רוצה לדבר על מה שנעשה במחוז ירושלים עם המפקחים? אז אולי תספרי, כי זה נעשה גם בכל המחוזות. אני באה עכשיו מישיבת הנהלת שפ"י וסקרנו וראינו שזה נעשה בכל המחוזות, כי אנחנו מאמינים בשיטה של המניפה – אם אתה עושה את זה עם המפקחים – הם עושים את זה עם המנהלים שלהם, המנהלים עם המורים וכך הלאה עם התלמידים. זאת הדרך.

אז את רוצה לדבר על מה שנעשה במחוז ירושלים, על העשייה.
היו"ר יעקב מרגי
בבקשה, תציגי את עצמך.
יהודית אפרמן
שלום, אני יהודית אפרמן, מפקחת על הייעוץ החינוכי במחוז ירושלים, ובעצם אני באה כנציגת הפיקוח לייעוץ, לדבר גם על ירושלים וגם על מחוז ירושלים.
היו"ר יעקב מרגי
תקרבי את המיקרופון אליך, שישמעו אותך. בבקשה.
יהודית אפרמן
אז אחד הדברים, לאור הדברים שאמרה יוכי, אנחנו קיבלנו חומרים שבהם בשלב הראשון הייתה עבודה עם מפקחי המחוז. אני מדברת על ירושלים ועל מחוז ירושלים ואני יודעת שזה במקביל נעשה בכל הארץ. הייתה עבודה במקביל עם כל המפקחים, שהיה איזה שהוא שיח ראשוני, ונטילציה של מה קורה. היה שיח מיוחד עם מפקחים של היסודי עד יסודי גני ילדים ושל החברה הערבית, היה לנו גם שיח מיוחד יחד איתם, שניהלה אותו הפסיכולוגית המחוזית. לכל אחת מאיתנו, המפקחות, היה לה שיח עם קבוצה אחרת, שבעצם הרמה המשותפת הייתה – מה קורה בתוך המחוזות, מה קורה בתוך בתי הספר, מה קורה עם התלמידים, מה קורה ברמת הורים. איך אנחנו לוקחים את אותה שיטת המניפה ואנחנו ממשיכים הלאה למנהלים.

כל אחד מגיע מהרמה האישית שלו, שהוא חווה ברמה זו או אחרת אל הרמה באמת של אחריות שהוא לוקח על עצמו מבחינת המערכת. והרעיון הוא באמת איך כל מפקח לוקח אחר כך את המנהלים שלו ועושה איתם את אותו שיח, כדי שהמנהל יוכל לעשות את זה בבתי הספר עם המחנכים, מורים, תלמידים והורים בנוסף.

כל יועצת, בכל בית ספר, קיבלה הנחיות מאד ברורות דרך המשרד, איך לנהל עם צוות חדר המורים שיח, שיח מוגן. כל בתי הספר, גם במגזר היהודי ובמגזר הערבי, ניהלו שיח בתוך בתי הספר. הייתה מעט בעיה תחילה במזרח ירושלים למנהלים לנהל את השיח, כי היה שם איזה שהוא פחד מאד גדול. יצאה גם מהרשות בירושלים בקשה שהשיח הזה יתנהל גם שם בתוך בתי הספר, כאשר אנחנו ממקדים ואת אותם הדברים אנחנו עושים גם במערב העיר וגם במזרח העיר, כשהנושאים הם אותם נושאים – כשמדברים על תלמידים - איך אנחנו מתעלים כעסים, ערך החיים, מה המשמעות שאנחנו רוצים לתת, איך אנחנו מתנהלים כשאנחנו פוחדים, מי הכתובת, מי הוא המבוגר האחראי שאליו אני פונה וכו' וכו'. אנחנו עושים בדיוק את אותו דבר בכל המגזרים.

בנוסף, אנחנו מובילים דרך היחידה של יוכי את הנושא של רענון הצל"ח. צל"ח זה צוות לשעת חירום, שבשגרה כל מערכת בית הספר יודעת מה הוא, אבל פה על אחת כמה וכמה. את כל סדר הפעילות כל בית ספר חייב לדעת ולעשות אותו בשעת מצוקה.
היו"ר ויעקב מרגי
תודה. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
שלום לכולם. אין ספק, זה נושא חשוב, אבל אני רוצה להוסיף מספר נקודות מעבר למה שנמסר פה, כי אנחנו למדנו שזה לא רק עניין פסיבי - ההכנה והתכוננות היא גם אקטיבית.

אני רוצה לדבר על הצד האקטיבי. קודם כל, כמי שמכיר את המערכת, אנחנו ידענו שבכל בית ספר יש היערכות פנימית, שכוללת אחראים על הביטחון ואחראים על הגשת עזרה ראשונה, ושיש מערכת בתוך כל בית ספר, שיודעת להתמודד לא עם אירוע פסיכולוגי או סוציאלי, אלא גם עם אירוע – כמו שאתם גם כותבים באחת הניירות – הגנה, היערכות פיזית. זה טוב לרעידת אדמה, זה טוב לאלימות, לצערנו לאין ספור דברים, כולל כמובן במגזר הלא יהודי וכדאי לחדש את זה, כדאי לתרגל את זה. אנחנו לא צריכים להיות תלוים אחד בשני אלא להיות בעלי יכולת תגובה ויזמה.

דבר שני, העליתי את זה גם בפני שר החינוך. משרד החינוך כל פעם שולח נציגים אחרים, אולי פעם אנחנו ניזום, אדוני יושב הראש, מפגש עם ההנהלה של משרד החינוך, עם ראשי המחוזות.
היו"ר יעקב מרגי
היית בפתיחת שנת הלימודים?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
כן, הייתי שם, אבל זה היה רשות דיבור למנכ"ל ולשר ולא הספיקו לדבר על כל דברי ההלל והשבח. עכשיו אולי צריך קצת דיאלוג ולא רק לראות מצגות.

מה שאני אומר, שהצעתי גם לשר לביטחון הפנים וגם לשר החינוך, שהוא כידוע גם איש שיודע מה זה הגנה ואפילו לפעמים מדבר על התקפה. אני חושב שצריך להחזיר את אימוני הגדנ"ע לממדים רחבים ולשלב בהם שירות לאומי, וצריך לחזור לשירות לאומי שהיה פעם ב-י'-י"א. לשלב אימונים לגדנ"ע ועבודה בפריפריה, במקומות הרחוקים, הקשים, גם עבודה קהילתית וגם עבודה מעשית בקווי עימות, אזורי עדיפות, ביצירת תשתית להגנת הסביבה. לא דברים של ביטחון.

היום היקף אימוני הגדנ"ע לא עומד ביעדים ולפי דעתי זה קשור גם להגברת המוטיבציה וגם לגיוס לצה"ל וגם ליכולת להגן כל אחד על עצמו בכל המגזרים. אני מציע שתובילו תוכנית. אני מוכן לעזור בזה כאיש ההתיישבות. יש לנו מספיק בסיסים – לא צבאים – בסיסים אזרחיים, שאפשר לשלב עבודה ואימונים עשרה ימים, שירות לאומי, כמו שהיה פעם. להוציא את החברה מהעיר, להוציא אותם מכל מיני מקומות שהם חשובים, למקומות שבהם נקבע עתידה של המדינה וגורלה.

דבר שני, אדוני יושב הראש, בתור חבר בקואליציה, אני הצעתי גם לממלא מקום המפכ"ל וגם לשר לביטחון הפנים ואני אומר את זה לכם – לחדש את המשמר האזרחי. היום אנחנו יודעים שזה לא מה שהיה פעם. אני בא מההתיישבות, הייתי אומר מי שיש לו רישיון לטרקטור, יכול גם להיות במשמר החברתי או לשבת שלישי בג'יפ. רק לפעמים מבחני הקבלה הם יותר מסובכים מאשר להתקבל ל-C.I.A, אבל בסופו של דבר, יכולת ההגנה העצמית, ההתגייסות, היא נכונה גם מול תג מחיר. היא נכונה גם מול ההגנה על מוסקי הזיתים בכל מקום שמרביצים למי שמגן עליהם.

יכולת ההגנה העצמאית, ההתארגנות, היכולת לקבל ביטחון קטן, מוכן וערוך, היא לא נבחנת על עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. זה טוב כתוספת, אבל לא במקום לחזור ולהיות עם שמסוגל להגן על עצמו בכל מקום ולא להיות נרדפים ומסכנים. לא בונים עצמאות במסכנות.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
רגע, אדוני יושב הראש, משפט אחד אני רוצה בכל זאת לומר לחברי במשרד החינוך. אנחנו פה דיברנו ואני הוצאתי גם מכתב בסוף השבוע שעבר, שחילופי שרים במשרד הכלכלה זו הזדמנות נאותה להעביר את הגיל הרך למשרד החינוך. אני שמח שזה גם עלה. אני מבקש מכם לחזק את זה, וכבוד יושב הראש, לעקוב מכאן שלא תבוזבז ההזדמנות להעביר את הגיל הרך לחינוך ובלי סמינר ארוך. לחתוך, להחליט ולבצע.
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו לא המתנו לחילופי שרים. כבר לפני כחודשיים אנחנו - - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
לא, אבל עכשיו. לא תכננו את השינוי הזה.
היו"ר יעקב מרגי
רגע, רגע. רק לפני כחודשיים הוועדה קראה להעביר. זה אומץ רב היה מבחינתי, אבל נעשה. אבל זו הבעיה גם כשבכותרת של הדיון ההתמודדות היא התמודדות פדגוגית. איתן, אתה הלכת כבר לפלוגות הגנה והתחלתי לראות את צבע החאקי ואת הצ'כי והקרבין וכל אלה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זה הפדגוגיה הכי טובה.
היו"ר יעקב מרגי
טוב. מורן ציפר, מקדמת מדיניות, פורום תג מאיר.
מורן ציפר
אז באמת אני רואה שעולה דיון על מה אפשר לעשות ברמה האקטיבית. פורום תג מאיר, רק ככה בקצרה, מאגד 49 ארגונים שפועלים למיגור פשעי השנאה והגזענות ותגי המחיר. בתחום החינוך אנחנו מפעילים השתלמויות שפועלות כרגע בחינוך הממלכתי, גם במגזר הדתי. אנחנו פועלים לקירוב. בעצם מבצעי פשעי השנאה ותגי המחיר המטרה שלהם זה להוביל לפירוד, ואנחנו חושבים שהקירוב בין הצדדים יכול להביא להתמודדות עם הפחד. היא ההתמודדות הכי טובה. עשינו את זה גם בבית הספר הדו לשוני בכפר קרע. אנחנו בעד החיבור בין הצדדים וככה להתמודד עם הפחד.

יש לנו מספר כלים. אנחנו מגיעים לפורומים שונים ולבתי ספר ומעבירים גם השתלמויות, בשיתוף עם מט"ח במשרד החינוך ואנחנו חושבים שזו באמת האפשרות הכי טובה להתמודד עם כל גל הטרור. בעצם ככה תהיה הכרת האחר. אין מנוס מזה כדי להתמודד עם הפחד.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
נותנים לכם להיכנס לבתי הספר?
מורן ציפר
כן, בטח. קודם כל יש השתלמויות שהן מועברות גם במפגשים מחוץ לבתי הספר, שאליהם מגיעים המורים וגם מקבלים עליהם שעות גמל, בחלקם גם אינטרנטיים. ובבתי הספר כן, יש היענות נכבדת. אנחנו רוצים כמובן להרחיב עוד ועוד את הפעילות לכל המגזרים. ההיענות היא מאד גדולה גם בחינוך החרדלי, גם בחינוך הממלכתי דתי, והתגובות של המורים – אנחנו העברנו השתלמות עכשיו, שנגמרה עם סיום החגים, בעצם עם תחילתו של גל הטרור, ובמפגש האחרון המורים סיפרו שהם תכננו להגיע לכיתה ולא להתמודד ולא להעלות את זה בכלל לדיון.

מעצם זה שהעניקו להם כלים ונתנו להם מקום לדבר על זה ולהציף את זה, הם הרגישו שהם יכולים לבוא ולהעלות את זה בכיתה, גם במקומות שבהם קצת יותר קשה לשים את הדברים על השולחן, והם היו צמאים לכלים ולהתמודדות. זה מה שאנחנו רואים מהשטח. אנחנו חושבים שעוד השתלמויות כאלה, לתת להם כלים פרקטים, שאקטואליים לסכסוך עצמו - - -
אחז אגם
איפה ההשתלמויות נעשות?
מורן ציפר
בירושלים.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
זה החומר שלכם?
מורן ציפר
לא, יש כאן. אני אעביר לך.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
יש לי שאלה. הצורך שלכם להתערב, זה אומר שהמשרד עצמו לא יוזם פעילות כזאת? שיש מחסור שם?
מורן ציפר
אנחנו היינו רוצים להרחיב את הפעילות הזאת.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
לא שלכם, אני מדבר עכשיו על מחויבות משרד החינוך. זאת אומרת, אתם מרגישים שחסר?
מורן ציפר
חסר. אנחנו מרגישים מהשטח, מהמורים שלנו.
היו"ר יעקב מרגי
באיזה תחום? של התמודדות עם מתחים או הקטע הזה של הכרת האחר והסובלנות?
מורן ציפר
יש חשש מלהביע דעות ויש חשש מלהתמודד ולתת כלים נגד ההסתה והגזענות.
היו"ר יעקב מרגי
טוב, זה בכל החברה הישראלית.
מורן ציפר
כן.
היו"ר יעקב מרגי
יש לנו פה מתוך ה-120, אני מכיר 110 לפחות שחוששים לומר מה הם חושבים.
מורן ציפר
כן. אז אנחנו באמת - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
בקואליציה בעיקר.
מורן ציפר
כלים בתוך כותלי הכיתה, איך להתמודד עם זה.
היו"ר יעקב מרגי
גם אצלכם אני אגיד לך כמה שחוששים בכיוון השני.
מורן ציפר
גם לתת להם ביטחון עצמי מול שיח גזעני ואפשרות להביע איך אפשר לנהל שיח ודיון בכיתה וכלים שמאד מחוברים לגל הטרור של היום.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
תודה לכבוד יושב הראש.
היו"ר יעקב מרגי
אני מרשה לעצמי להפריע לך. הנושא של הדיון מתמקד בקטע הזה של ההתמודדות הפדגוגית, דווקא מתוך המצב הבעייתי שנקלענו אליו. אולי זו נקודת האור שממנה אפשר לזנק לפעולות הברוכות כמו של תג מאיר ועוד פעולות שגם המשרד עושה, שכפי שאמרתי בדברי הפתיחה שלי, זה לא נחלתם רק של הערים המעורבות היום. היום כמעט אין בית ספר, פרט לממלכתי דתי והחרדי, שהוא לא מעורב – יהודי-ערבי. וצריך להתמודד עם זה. צריך להקנות כלים. אדרבא, צריך לא להשתיק את זה ולא להתחמק מזה. להתמודד עם הסוגיות האלה.

בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
כן, אני אתמקד בהחלט בדברים הפדגוגיים, אבל יש לי הערה יותר עקרונית, בהתחלה. הרושם שלי הוא שכשמשרד החינוך מתייחס לנושא הזה, מה שהוא רואה מולו בעיקר זה התלמידים, לצערי רק התלמידים היהודים. זאת אומרת, הוא לא - - -
קריאה
נשמח לפרט.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אני אפרט. זאת אומרת צריך גם בפעילות של משרד החינוך להבין שבתקופת מתח כזו, יש השלכות גם מאד קשות על תלמידים בעיקר כמובן בגיל הרך, על התלמידים הערבים. כמובן שיש גם מציאות שמשפיעה עליהם. יש גם את המציאות שבה גם ערבים הותקפו. אתם מודעים בטח למקרה של הילדה בבאר שבע, בגן יהודי שההורים בעצם התנגדו לכך שהיא תמשיך לבוא ויש עוד סיפורים. אז לכן אי אפשר לנתק בין שתי האוכלוסיות בעניין הזה.

ולכן אני אמרתי לכבוד יושב הראש ואני חוזר ומדגיש, אני גם מוטרד מההחלטה או מהמדיניות שלפיה כל עניין תגבור האבטחה בשלב הזה, הוא רק בבתי הספר היהודים. לצערי, אפילו בעכו, שזה יישוב מעורב, אנחנו קיבלנו תלונות על כך שבתי ספר שקיבלו את תוספת האבטחה הם רק בתי ספר יהודים.

לגופו של עניין, אני תוהה. אני הבנתי שתלמידים ערבים לא קיבלו קו חם בשפה הערבית, בדומה לקו החם שקיים בחברה היהודית. אז זה כשלעצמו דוגמא מאד מובהקת למה שאני אומר, שההתייחסות היא רק לציבור אחד.

נושא נוסף, דיברה הגברת כאן, מנהלת שפ"י - - -
יוכי סימן טוב
לא, אני לא מנהלת שפ"י. אני מנהלת של יחידה בשפ"י.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אני חושב שדווקא בתקופה הזו, עולה הצורך בתקנים פדגוגיים מסייעים, כמו עובדים סוציאליים וכמו פסיכולוגים. אני מניח שאתם מודעים לעבודה שיש כאן מחסור מאד קשה של התקנים הללו בחברה הערבית. ולכן אני שוב ושוב מעלה את הנושא הזה. זה נושא שילווה אותנו, אבל דווקא בתקופות כאלה, אנחנו מודעים עד כמה היה חשוב שהתקנים הללו יאושרו.

לגבי תכני הלימודים. אני שאלתי את גברתי מתג מאיר, כי הרושם, רושם שנבנה גם על ידע, תכניות קיימות בתחום הזה של חיים משותפים, הן לא מיושמות בהיקף הראוי. כבוד יושב הראש, אנחנו לא צריכים לחכות לתקופה כזאת, כדי עוד פעם לעורר את הנושא ועוד פעם. ולכן אני אשמח אם ועדת החינוך תקיים בתקופה הקרובה דיון בנושא הזה, של תכנים לחיים משותפים, ללא קשר לתקופה האחרונה.

אני יכול למשל להתייחס לוועדת עיסוואי – סלומון של שנת 2009. זו ועדה לקידום לימודים לחיים משותפים בתוך בתי הספר. יש שם המלצות מאד מפורטות לגבי השינויים שצריכים להתחולל בתוך המערכת. אני מבין מהאנשים שמעורבים בוועדה הזו, שרק חלק יחסית קטן מהמלצות הוועדה הזו יושם, וזה חבל.

ושוב, אנחנו לא צריכים לחכות רק למקרים כמו בתקופה האחרונה, כדי עוד פעם לעורר את זה. אני חושב שמשרד החינוך צריך לקחת ברצינות יותר את ההמלצות הללו וליישם אותן. למשל יש שם המלצות מאד חשובות, שאני גם עכשיו קורא ליישמן. למשל כמו תכניות של מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים. לא פעם בשנה. פשוט תכנית ממוסדת של מפגשים שבועיים – פעמיים בשבוע אפילו, וזה בהחלט אפשרי. תכניות של הכרת האחר, התרבות - - -
היו"ר יעקב מרגי
כמו שנפגשים עם ההורים פעמיים בשבוע אתה רוצה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
גם עם הורים, אבל לפחות התלמידים. תכניות שלא קיימות כיום, לא קיימות יותר, בעיקר בחינוך ה - - - של הכרת האחר, התרבות האחרת. צריך גם להתמודד עם כל מיני תכנים שמציגים גם את האחר, הערבי בעיקר, בין אם הוא אזרח, בין אם הוא פלסטיני, אולי כאויב או כמישהו זר או כל מיני דימויים שליליים. הדברים הללו קיימים ואני חושב שמבלי להתמודד עם סיבות העומק הללו למתח שמתקיים בין שתי הקהיליות, טיפול נקודתי כאן וכאן לא יעזור.

לכן יש לי קריאה לוועדת החינוך, שאולי נקיים דיון באיזו שהיא תקופה על סוגית לימודים לחיים משותפים במערכת החינוך, שאולי פעם ולתמיד אפשר יהיה להתמודד בצורה משמעותית יותר עם הסוגיה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. ציפי דביר, הסתדרות המורים.
ציפי דביר
בוקר טוב כבוד יושב הראש.
היו"ר יעקב מרגי
שוב, להתייחס לתחום, לנושא שלגביו התכנסנו.
ציפי דביר
אוקיי, בוודאי. רק לסבר את אוזניכם, מתוך 143,000 חברי הסתדרות המורים, יש לנו למעלה מ-28,000 חברים ערבים בכל הסקטורים – בדואים, דרוזים, צ'רקסים, מורים, גננות, מנהלים, מפקחים. היחסים והקשרים הם כמו במשפחה. הזכויות שוות ללא כל הבדל לכל חברי הסתדרות המורים. רבים מהחברים הערבים שלנו מכהנים בהנהלה הבכירה ובמוסדות הארגון ואנחנו שוקלים לקיים בימים אלה - - -
היו"ר יעקב מרגי
אתם מצליחים להנחית את האווירה הידידותית הזו גם לתלמידים, כמורים?
ציפי דביר
בוודאי.
היו"ר יעקב מרגי
אז תספרי לנו איך אתם עושים את זה.
ציפי דביר
אני פחות בבית ספר, אני יותר בארגון עצמו, אבל רציתי לספר לכם על יוזמה שלנו, של הסתדרות המורים, לקיים כינוס אקדמאי של מורים יהודים וערבים, יחד עם מרצים מהאקדמיה ואנשי חינוך מהרמה העליונה, כדי לדון כיצד אנחנו ממשיכים בחיים המשותפים, למרות המצב ובמה אנחנו, ארגוני המורים, יכולים לתרום כדי להביא לרגיעה ולחינוך לחיים בדו קיום ובשלום.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. חבר הכנסת שמולי לא נמצא. חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
אדוני יושב הראש, באמת תודה רבה על הדיון הזה. אני חושבת שכאשר מדובר בוועדת החינוך, אז השאלה המרכזית היא לא איך מערכת החינוך מתמודדת עם האווירה העכשווית, שהיא תוצר של מציאות, אלא איך היא מחסנת נגדה. ומה האיום? האיום הוא על ערכים. אנחנו לא מדברים פה במושגים ביטחוניים. אנחנו מדברים במושגים של חינוך.

השאלה המרכזית האם אווירת ותרבות השנאה ודה-לגיטימציה והריסת כבוד האחר היא נכנסת לבתי הספר או שיש חסינות אצל התלמידים, שלא מאמצים את השנאה, לא מחזקים את השנאה שנמצאת בחוץ ואת רמיסת זכויות האדם. בשביל לענות על השאלה האת, אדוני יושב הראש, לא שואלים מה נעשה עכשיו, אלא שואלים באיזה מערכת ערכים התלמידים נמצאים. שואלים איזה תכנית של אזרחות ושל חינוך לדמוקרטיה, המערכת הזאת מעניקה לתלמידיה, בשביל לחזק את החסינות הזאת.

כאשר אנחנו יודעים שבוועדות החינוך הקודמות אנחנו עלינו לניתוח, לשיחה, שתקציב האזרחות עבר ללימודי ציונות, ועל זה אנחנו דנו בנושא בוועדת החינוך, ואיך הצטמצמו בצורה דרסטית כל התכניות של אזרחות, של חינוך לדמוקרטיה למען ציונות, אפילו לא למען יהדות, למען ציונות, ואיך אין כמעט תכניות של כבוד אדם. לכן תג מאיר ולכן הפורום נגד גזענות נאלצים להתמודד עם הבעיה הזאת, כאשר מערכת החינוך היא זו שצריכה להתמודד עם הבעיה הזאת.

אז מתחילים בסטטיסטיקה שאומרת, לפי מדד הדמוקרטיה שעשה המכון הישראלי לדמוקרטיה - ואתם מכירים אותו - אני לא יודעת אם מערכת החינוך מכירה אותו – של שנת 2013. 63% מהנוער בבתי ספר לא מאמינים בשוויון. אז איך להתמודד עם האווירה הזאת, אם 63% מהתלמידים במערכת החינוך-. כלומר, השאלה האם אנחנו מחזקים מחשבה ביקורתית, מצמיחים סוג של מנהיגות אחרת, זו החסינות. אבל אנחנו בנקודת ההתחלה, לפני גל השנאה הזה ואפילו המושג גל הטרור הוא חד צדדי. זה חד צדדי. יש מציאות שאנחנו מתעלמים ממנה.

אז לפני הגל הזה, אדוני יושב הראש, צריכים פה, בוועדת החינוך, כי את זה אתה לא תשמע לא בוועדת הפנים ולא בשום ועדה אחרת. לפחות בוועדת החינוך, צריכים לשמוע ולהתחיל מהנקודה שיותר מ-60% מהתלמידים לא מאמינים בשוויון. נתחיל מזה. וכאשר מדברים - - -
פורר עודד - ישראל ביתינו
גם את לא מאמינה בשוויון.
היו"ר יעקב מרגי
חבר הכנסת פורר. אתה רשום לזכות דיבור. בבקשה. חנין, תסיימי.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
וכאשר כל מה שאנחנו עושים הוא לחזק את כבוד האדם, לחזק את השוויון, וזו הערה אחרונה, אז גם בתי ספר ערבים חוששים לשוחח. מפחדים.
היו"ר יעקב מרגי
למה?
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
אתה תזמין פה והזמנו לפני שנתיים, ניסינו להזמין מורים ערבים. הם מפחדים להגיד. מפחדים מהמפקח או ממערכת החינוך. זה נכון או לא? אתם יודעים.
היו"ר יעקב מרגי
נשמע אותם.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
אני הייתי מורה. מסעוד היה מורה. המורים הערבים, המורות, המנהלים, מפחדים להגיד שמא לסטות מהקונסנסוס ומה ש - - -
היו"ר יעקב מרגי
בסדר, השאלה איזה קונסנסוס.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
הימני.
היו"ר יעקב מרגי
במגזר הערבי חוששים, חנין? בחייך.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
חוששים להגיד את דעתם, שזה גם נמסר למפקח והמפקח מוסר למנכ"לית.
היו"ר יעקב מרגי
אוקיי.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
רק הערה אחרונה.
היו"ר יעקב מרגי
כל פעם זה אחרונה.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
מרצה באוניברסיטה, כאשר הוא הביע דאגה לקורבנות של שני הצדדים, הוא ננזף. סטודנטים באוניברסיטה – וזה חלק מהתפקיד שלך – קראו להם, הזמינו אותם לוועדת האתיקה בגלל חשש לקורבנות בשני הצדדים.
היו"ר יעקב מרגי
אוקיי, תודה.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
אז זו האווירה שאנחנו נמצאים בה ומערכת החינוך - - -
היו"ר יעקב מרגי
דאגתך נשמעה ונתייחס אליה.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
מוטלת את האחריות. אחריות אפילו להתנגד לכל ה - - -
היו"ר יעקב מרגי
תודה, חנין. הסכמנו. תודה. הסכמנו שמפסיקים כשאומרים תודה.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
תודה.
היו"ר יעקב מרגי
חבר הכנסת מוטי יוגב. אני חורג מן המנהג לשים 'אורח'. יש אילוץ.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אתה רוצה שאשים 'אורח'? אשים 'אורח' לפני.
היו"ר יעקב מרגי
אחז?
אחז אגם
כן, אחז אגם. אני יו"ר פורום הגנים בוועד הורי תל אביב.
היו"ר יעקב מרגי
ממש בקצרה.
אחז אגם
ממש בקצה. אני יכול להגיד שגם בבתי הספר בתל אביב וגם בגנים, אין נוכחות של משרד החינוך בכל העניין של הדרכות לסובלנות והדרכות לעבודה משותפת. לא הייתה התמודדות עם גל הטרור, למרות שגם תל אביב סבלה מסיטואציות שבהן גל הטרור הגיע לתל אביב. לא הייתה התמודדות בבתי הספר ואפילו להיפך, ניסו להרחיק את הדברים מהילדים. ניסו למנוע מהם להבין את הסיטואציה ואת המצב ובהחלט יש מקום לעשות את הדברים כמו שצריך.

אגב, מילה קטנה לגבי מה שאמר מר ברושי, חבר הכנסת ברושי, סליחה. אתמול נגמר המימון של משרד - - -
היו"ר יעקב מרגי
נשאר מר, למרות שהוא חבר כנסת.
אחז אגם
אתמול נגמר המימון של משרד האוצר לגבי האבטחה במוסדות בכלל, מוסדות החינוך בכל הארץ. נגמר המימון.
היו"ר יעקב מרגי
זה לא הדיון, אבל נתייחס בסוף.
אחז אגם
אז אני אומר, זה לא בהכרח נכון להגיד שגם הסוגיה הזאת נפתרה, כי היא לא נפתרה.
היו"ר יעקב מרגי
נשמע התייחסויות בסוף.
אחז אגם
תודה.
היו"ר יעקב מרגי
חבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
ראשית אני דווקא מבקש להעריך את העבודה של משרד החינוך ושל הגורמים האחרים, גם של יוכי שסקרה פה יחד עם האחרים ושל מחלקת הביטחון של אריה מור ואחרים. כבוד יושב הראש, וגם אותך, שיזמתם את הדיון. צריך שהוא יהיה מתמשך, כי אנחנו באמת בתוך גל טרור שכולנו מקווים שיסתיים, אבל המשימה הזאת מתקיימת ביום-יום בשוטף, וכשיש גל כזה, אז אנשים עובדים קשה יותר.

הדבר השני שאני סבור, כמו שאמרו פה, זה עניין היררכי. זאת אומרת זה צריך לרדת במערכת אל המחוזות ומהם בסוף זה מורה וגננת, שאם צריך אז ההורים מדברים איתה והיא שם. היא בטבעיות מדברת עם האנשים, עושה שעת מחנך ואם היא מרגישה שהמציאות היא מעט יותר משמעותית, אז מבטלים שיעור של תוכן ועושים שעת מחנך. אלה דברים לגאליים של מחנך או גננת.

הדבר הנוסף, כבוד יושב הראש, אני ער לחרדות. גם בציבור ישראלי מסוים, לא כולו, גם בציבור הערבי, חלקו בציבור הערבי, צריך לומר את זה ביושר, בין היתר נובע מכך – ואני רואה את זה פה בירושלים, אפילו דיברתי עם תלמידים ערבים – כי בין היתר בפייסבוקים או בווסאפים של הציבור הערבי, יש גם תמונה חלקית. יש פה נציג משטרה, ואני רוצה לומר שרואים את השוטר, או את החייל או את האזרח הורג ילד. הורג ערבי. רואים חצי. את החצי השני. לא רואים את החצי הראשון, וזו אמת שילדים מ אמינים לה. אני אומר את זה לא כהתרסה, אני אומר את זה כמציאות. הילדים הללו מאמינים ומפחדים שמא הוא ירה בהם. גם אלה שאינם מתכוונים.

יש תופעה נוספת, היא בשוליים, אבל במציאות הזאת של גל הטרור הזה, היא לפעמים גם מציאות של נוער בסיכון, או אנשים בסיכון, שאפילו אביהם לא רצה בהם ושלח אותם לדקור והם ילכו על המזבח והוא אולי יזכה בכסף. יש מציאויות כאלה, פה בירושלים.

לכן אני אומר לגבי זה, יש גם אה-סימטריה מסוימת. אני אומר לחברי פה מהרשימה המשותפת, אין בציבור הישראלי חינוך לא להרג ולא לשנאה, ואם יש דבר הזה הוא מציאות חד משמעית חריגה, שכולנו מגנים אותה וכולנו לא רואים בה לא יסוד לקיומו ולא ערך של חיינו, אלא הערך שלנו הוא ערכים של חיים. עכשיו קוראים את פרשיותיו אברהם אבינו, חיים לנו ולאנושות כולה וגם למי שסביבנו.

יש במידה מסוימת, ואני לא רוצה כרגע להתריס, אני מעדיף שהישיבה פה תלך דווקא למקום טוב, באה-סימטריה הזאת של האידיאות. אני סבור ואני בזה אסיים את דברי, בשני דברים אולי. אחד באמת, שאולי ראוי שיופצו יותר מודלים למפגשים הללו. אני גם סבור שזה לא בכפייה. זה לא יכול לבוא כל שבוע ופעמיים בשבוע, כי בסוף יש מערכות שלומדות. במקום מסוים שהמתח הוא יותר קשה, אז צריך לעשות בו יותר. מקום מסוים שאפשר לשים אותו בחממה שלו, אז פחות.

ויש מקום לתת את המודלים בצד משרד החינוך ואיך עושים מפגש כזה. מספר מודלים, למספר גילים. מעין פעולת הנחייה כזאת, שלמורים תהיה איזו חוברת הנחיה.

אולי דבר נוסף שאני נכחתי בו ביפו אחרי הקיץ של ההפגנות. אחרי הקיץ של ההפגנות נעשה איזה שהוא שילוב ביפו שיהודים וערבים יחד, עם לשכת הרווחה, סייעו למשפחות מצוקה. הייתה עוד אז חברת הכנסת לשעבר נאדיה חילו - - -
היו"ר יעקב מרגי
זיכרונה לברכה.
היו"ר יעקב מרגי
זיכרונה לברכה, והיו שותפים בזה יהודים וערבים, כמודל של עשיית חסד, שלא הבדיל בין יהודים וערבים, דרך לשכות הרווחה, וגם בו, כמודל מחבר, היה בו לשבר סטיגמות ולייצר את החיים ביחד כמודל נוסף. בעזרת השם.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה. הזאר מסרי חוסיין, בבקשה, תציגי את עצמך.
הזאר מסרי חוסיין
הזאר מסרי חוסיין, מנהלת תחום החינוך לחיים משותפים ביזמות קרן אברהם. אין עוררין על המצב הקשה שחווה החברה הישראלית ועל גילויי הגזענות שעולים וגוברים בין כותלי בתי הספר ובכלל בחברה הישראלית. במקביל גם גוברים הצורך והדרישה ממשרד החינוך, לגבש מדיניות מערכתית לקידום חינוך לחיים משותפים. חינוך לחיים משותפים שיהיה משולב בתכנים הנלמדים במערכת החינוך מהגיל הרך ועד סיום התיכון.

ביזמות קרן אברהם אנחנו עשינו ועדיין עושים. אנחנו עם ניסיון של כ-20 שנה, למעלה מ-20 שנה בתוך מערכת החינוך, ביישום תכניות כאלה לחינוך לחיים משותפים ואנחנו מציעים בעצם מודל חינוכי מקיף, שכולל הוראת השפה הערבית, שילוב בין מגזרי של מורים ערבים במערכת החינוך העברית ומורים יהודים במערכת החינוך הערבית. תוכניות ומפגשים, לימוד משותף.

כל אלה, אדוני יושב ראש הוועדה, כל אלה הן תכניות שנועדו לחינוך לחיים משותפים, והם צריכים להיות מגובשים במדיניות מוצהרת ומובהקת במשרד החינוך.
היו"ר יעקב מרגי
את מרגישה שזה הולך חלק, או שיש מניעות, קשיים?
הזאר מסרי חוסיין
קודם כל, כל עוד זה לא במדיניות ברורה שהיא מגובה במשאבים והקצאה ברורה של משאבים, שהם נועדו לטובת הדבר הזה, זה לא הולך חלק. אנחנו לא צריכים לחכות שיהיו גלים כאלה ואחרים. אנחנו כל הזמן חיים במצבים מאד לא קלים, רק שבחודשים מסוימים יש פיקים כאלה גדולים, שפתאום אנחנו כולנו מתעוררים שעכשיו יש צורך. כל הזמן יש צורך לאורך כל הדרך.
היו"ר יעקב מרגי
תכניות לחיים משותפים זה לא חלק ממערכת הלימוד?
הזאר מסרי חוסיין
זה לא חלק.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.
לימור אדלר
רק אם אפשר להוסיף. במשפט אחד.
היו"ר יעקב מרגי
לא, את לא יכולה. לא, יש פה סדר. את רוצה, תבקשי רשות דיבור.
לימור אדלר
תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
אתה ברשות דיבור עכשיו.
פורר עודד - ישראל ביתינו
בעניין הזה הייתי רוצה לשמוע קודם את משרד החינוך לגבי התכניות - - -
היו"ר יעקב מרגי
תאמר מה שיש לך. בסוף משרד החינוך יתייחסו להכל.
פורר עודד - ישראל ביתינו
אני רוצה לומר בעניין הזה לגבי נושא השוויון, שאני חושב שאולי יש פה קונסנסוס, אז נגלה שיש פה קונסנסוס וזה דווקא יהיה נחמד. כי אני חושב שהחינוך לשוויון הוא חשוב והתכניות המשותפות הן חשובות, ובאמת אני ארצה לשמוע אחר כך את ההתייחסות של משרד החינוך כדי להבין כמה מהתכניות האלה ישנן.

אלף נושא השפה הוא קריטי. אני חושב שחמור שיש ציבור שלם שלומד ויש פה שני מסלולים. או שאתה למד במסלול שאתה מדבר רק ערבית בבתי הספר, או שאתה מדבר רק עברית בבתי הספר. עברה הצעת חקיקה בעניין הזה לגבי הלימודים ואני חושב שהצעד הראשון הוא בוודאי שיידעו ערבית בבתי הספר העברים וידעו עברית בבתי הספר הערביים, כי יש אנשים שמסיימים 12 שנות לימוד ולא יודעים מילה אחת בעברית.

אבל כן מפריע לי נושא החד-צדדיות.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
סליחה, בבתי ספר ערביים לומדים עברית.
היו"ר יעקב מרגי
אוקיי, תודה. אתה יודע כמה ישראלים מקנאים כששומעים דוברים ערבים בעברית רהוטה?
פורר עודד - ישראל ביתינו
נכון. הדבר השני שרציתי להתייחס אליו זה נושא השוויון. ובנושא השוויון, אני חושב שהערכים של שוויון הם ערכים שצריכים להיות של שוויון זכויות ושוויון חובות ביחד, לא בנפרד. וחשוב שהמורים שמלמדים במגזר הערבי ומה שהתלמידים יראו, זה גם מורים שלוקחים חלק בחיים המשותפים, לא רק בצד הזכויות, אלא גם בצד החובות.

ולכן אי אפשר לדגול בשוויון מצד אחד ומצד שני להתנגד לשירות צבאי, אזרחי או לאומי לכולם. ואני חושב שזה חלק ממה שהילדים צריכים לראות גם מול המורים וגם כערכים שהם רואים לעצמם. כי הערך של חיים משותפים הוא הערך שאנחנו לוקחים חלק בהשתתפות בכלל הדברים שאנחנו עושים פה בחברה. גם השירות הצבאי, האזרחי והלאומי, וחבל שזה לא בא לידי ביטוי גם בתוך מערכת החינוך, ולו לפחות גם בתנאים של איזה מורים אנחנו מגייסים. כי זה אחרת אם עומד מורה שדוגל בכך שלא ישרתו, לעומת מורה שאומר אנחנו חלק ואנחנו רוצים לקחת חלק בתוך החברה הזו והקהילה הזו. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. זאב גולדבלט, תציג את עצמך בבקשה.
זאב גולדבלט
טוב, אני מרכז את פורום וועדי ההורים היישוביים בישראל. פורום שמונה למעלה מ-130 רשויות מקומיות, וועדי הורים ברשויות מקומיות.

קודם כל פורום ועדי ההורים היישוביים רוצה לחזק את ידי משרד החינוך, כשהוא מתמודד עם אתגר חינוכי שעומד לפתחנו, אתגר חינוכי ממש לא פשוט. אנחנו רוצים להבהיר שהמצב הנוכחי הוא מצב לחץ, אבל בניגוד למה שאמרה דוברת משרד החינוך, אני לפחות בראייתי לא רואה אותו כמצב חירום. כי אין כאן שום איום על קיומה של מדינת ישראל, שום איום קיומי אמיתי. הוא איום פיזי על מי שתוקפים אותו באותו רגע, אבל הוא ממש לא איום פיזי קיומי על מדינת ישראל. אז לחץ כן, חירום לא.

על מערכת החינוך לדעתנו לכוון לזהירות, להגברת המודעות, להבנת המטרות והיעדים של הטרור, אבל בפירוש לנסות לעשות הכל כדי להימנע מהכללות ותיוג של מגזר שלם כאיום קיומי. ויש לפעמים כאלה שכן נוטים לעבור את הגבול הזה ומתייגים כתוצאה מזה אוכלוסייה שלמה.

אני מזכיר דרך אגב, שבפורום וועדי הורים יישוביים יש לו מעט וועדי הורים של יישובים ערבים, כמו למשל טירה וטייבה וסכנין וקלנסווה ועררה וכן הלאה וכן הלאה.

עלינו לזכור שהמסרים והמושגים שמוטמעים בימים אלה אצל הילדים במערכת החינוך, עשויים לבוא לידי ביטוי בעתיד ולכן צריכים להיות מאד מאד זהירים עם זה, כי איך שלא יהיה, לא משנה מה יהיה הפיתרון הפוליטי או המדיני, תמיד אנחנו נחיה ביחד כאן.
היו"ר יעקב מרגי
אתה יודע, לפעמים יש לי גם חוש הומור. פעם גננת באסיפת הורים - - -
זאב גולדבלט
תמיד יש לך חוש הומור.
היו"ר יעקב מרגי
גננת באסיפת הורים אמרה להורים, תקשיבו, תשתדלו כשאתם מתווכחים ביניכם – ההורים – ומביעים את הדעה על החמות, אל תעשו את זה ליד הילדים, כי הם באים ומספרים. אז קמה בסוף איזה אמא ואומרת לגננת, אני מבקשת ממך, תעשי טובה, כשאת מרכלת עם הסייעת על השכנה שלך או על חמותך, אל תעשי את זה ליד הבן שלי. למה אני מספר את זה? כי בסוף בסוף גם הילדים, זה לא רק מערכת החינוך.
זאב גולדבלט
נכון מאד.
היו"ר יעקב מרגי
בסוף מאד זה גם הבית, זה גם ההורים.
זאב גולדבלט
נכון מאד.
היו"ר יעקב מרגי
השאלה מה הם גם מביאים מהבית. ואנחנו פה סביב שולחן עגול, כולנו יש לנו תפקיד חשוב לתרום את חלקנו. זה הכי קל להיות - - -
זאב גולדבלט
אתה צודק לחלוטין.
היו"ר יעקב מרגי
ולזרוק סיסמאות חסרות אחריות. צריך להסתכל אל תוך הקיום, אל תוך הליבה של הקיום של החברה הזאת, ולהורים יש תפקיד - - -
זאב גולדבלט
אתה צודק לחלוטין. אני מאמץ בחום כל מילה שאמרת.
היו"ר יעקב מרגי
לכן זה מסר שחשוב שיעבור דרך ארגוני ההורים. ואיך אמרת, אפקט המניפה גם מאצלכם לילדים. תודה רבה.

חבר הכנסת מסעוד גנאים ולאחר מכן סמאח סליימה.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
תודה, אדוני יושב הראש. הדיון הוא חשוב מאד, אבל אני חושב שאת החינוך ואת הלימוד להכרת האחר, חשוב לנו - - - כדמוקרטיה. הם היו צריכים להוות את החסינות, את המנע לכל מה שקורה היום. אבל לצערי הרב, המערכת החינוכית בישראל, במיוחד באזרחות, היום הם מדגישים ומעדיפים את הציוני היהודי, על חשבון הדמוקרטי, הליבראלי, הפלורליסטי.

הנוער והתלמידים הערבים נחשפים לכל גילויי השנאה והאלימות והם מפחדים, אם זה ברשתות, אם זה בתקשורת, אבל גם בפיזית. כאשר הם רואים ושומעים שכל ערבי הוא חשד ביטחוני ואם הוא יסתובב באיזה קניון ובכרמל, אצלנו בצפון הוא יכול להיפגע משום שהחזות שלו ערבית, משום שהוא מדבר בערבית, אז הוא נחשף לכל החרדה והפחד הזה.

לכן ההתייחסות של משרד החינוך, פדגוגית, ואני לא שמעתי, לא הייתי בהתחלה, האם הייתה התייחסות באמת גם לבתי ספר הערביים, כדי להתמודד עם התופעה הזו - - -
יוכי סימן טוב
לגמרי.
היו"ר יעקב מרגי
הייתה התייחסות. וזה שכרם של המאחרים.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
בסדר גמור. אז אני חושב שהעניין של החינוך זה העיקר. אדוני יושב הראש, שאלו מישהו מתי למדת איך לחנך את הילדים שלך. הוא אמר, לפני שהתחתן בהרבה זמן. הכוונה החינוך של עצמו ואחר כך של הילדים שלו.
היו"ר יעקב מרגי
של עצמו, נכון.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
כוונתי היא, כאילו שיש אמירה ברורה, מדיניות ברורה שהיא מתוקצבת גם על ידי משרד החינוך בלימוד ובחינוך לדמוקרטיה, לכיבוד האחר, להכרה באחר, אני חושב שהיינו רואים - - -
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
בספרים של אזרחות.
היו"ר יעקב מרגי
חנין, אמרת.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
היינו רואים את זה.
היו"ר יעקב מרגי
התבטאת.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
יש עובדה קיימת.
היו"ר יעקב מרגי
אבל אמרת. זה יהיה בסיכום.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
מה שאנחנו יודעים שהרבה מהחינוך הזה נעשה על ידי עמותות או גופים חיצוניים ולא על ידי משרד החינוך בצורה ישירה. אני חושב שמן הראוי שמשרד החינוך ישים דגש שהיעד העיקרי, היעד הראשון של החינוך בישראל זה קבלת האחר, כיבודו, פלורליזם וגם סובלנות.
היו"ר יעקב מרגי
לפני שאני אתן לך לדבר, תראו, כשמישהו מתייחס רק לסמנטיקה, אני מתקומם. אבל הסמנטיקה גם חשובה. כשאומרים האחר הוא אני, זה כבר בעייתי. אני חושב שהסמנטיקה צריכה להיאמר וצריכה להיות בצורה הזו: אני הוא אחר. אם כל אחד יחשוב, אם כל אחד סביב המעגל יחשוב שאני הוא אחר, תאמינו לי, יכולת ההכלה, כיבוד האחר, החיבוק, ההבנה, כבר 50% מהעבודה נעשתה. אם כל אחד יחשוב שהאני הוא האחר ומשם נבוא להידברות, להורדת המחיצות, אני חושב שזה דבר חשוב ונכון.

בבקשה.
סמאח סליימה
שלום, תודה. אני סמאח סליימה מעמותת סיכוי, מנהלת מיזם לקידום מדיניות בנושא חינוך לחיים משותפים. אם הזכרת מספרים והאחר הוא אני, אני לא יודעת אם כבודך יודע ש-80% מה - - -
היו"ר יעקב מרגי
עכשיו תיקנתי אותך, שאני הוא האחר.
סמאח סליימר
אני האחר. אני האחרת בעצם. 80% מהמורים ומהמנהלים שבחרו, מה-12 האחרים שנמצאים בחברה הישראלית, 80% בחרו ילדים עם מוגבלויות, למרות שהיו שם נשים ומיעוטים ואחרים. כמובן גם המיעוט הלאומי. אבל לא פלא ש-80% בוחרים את הנושא של ילדים עם מוגבלות, שהוא גם נושא חשוב, אבל יחסית הוא קל להתמודדות מבחינה פדגוגית.

הזכיר חבר הכנסת מסעוד גנאים מי עושה את העבודה, מי היום מחנך את ילדי ישראל לחינוך לחיים משותפים. זה אנחנו. זה העמותות, זה רוב הפעילות וזה בהודעה של המשרד, שיותר מ-90% מהתכניות שנכנסות לבתי הספר הם ממימון והתערבות וליווי מקצועי של NGO'S ושל עמותות שעושות עבודה נהדרת ונפלאה, אבל זה עדיין לא מגיע לרמת מדיניות.

שאלת מי במשרד החינוך. אני חושבת שהתשובה היא לא, כאשר יש יותר מ-60 מכללות שמכשירות מורים במדינת ישראל, ורק חמש מהן מתייחסות איך שהוא ללימוד, איך ללמד את המורים, איך לעשות חיים משותפים בלימודי אזרחות ודמוקרטיה. כל התכנים האלה נדחים - - -
היו"ר יעקב מרגי
אחרי שיסיימו ללמד אותם איך ללמד, הם ילמדו אותם גם את זה.
סמאח סליימר
נכון, אבל אנחנו לא יכולים לבוא למורים בטענות, כשההכשרה שלהם לא כוללת את האלמנטים האלה והם נכנסים לכיתה ומצפים מהם לעשות פלאים וניסים. זה לא קורה.
היו"ר יעקב מרגי
צודקת.
סמאח סליימר
אז אני רק פשוט פותחת – בואו נבדוק מי עושה את העבודה והאם באמת המשרד הרים את הכפפה. בואו נבדוק. יש מטה לחינוך לאזרחות וחיים משותפים במשרד החינוך. בואו נבדוק את התקציב המזערי הזעום שהמטה הזה מקבל, והיום, כולנו, כולנו סובלים מהתוצאה של הזנחה רבת שנים שהגיעה לאן שהגישה.
היו"ר יעקב מרגי
זעקתך נשמעה. תודה.

חבר הכנסת איציק שמולי.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
תודה רבה, אדוני יושב הראש. תראו, אני אגיד רק דבר אחד. אם באמת יש מציאות כזאת, שבה משרד החינוך לא מתייחס באופן שיטתי והוליסטי לכל התחום הזה הפדגוגי, של הכרת האחר, ועכשיו אנחנו מדברים פה בעיקר על ערבים ויהודים. חברים, גם החברה היהודית בישראל היא חברה שבטית. מאז נאום הנשיא ריבלין, לפני כשנה, ששם לנו את המראה הזאת מול הפרצוף, אז כאילו כולם רואים את האור. אז התובנה הזאת פתאום כל כך ברורה, וזה עוד לפני שדיברנו על הקונפליקט בתוך החברה הישראלית, בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית.

אז אם אכן אין במשרד החינוך תכנית ועבודה שיטתית לטפל בעניין הזה, זה דבר שהוא מדאיג מאד וצריך לטפל בו. אגב, בעניין של מה שאומרים החברים מהרשימה המשותפת, תראו, אין סתירה – מהמקום שממנו אני מגיע, בין חינוך לציונות לבין שלילת האחר. כלומר, עצם ההצבה של שני הדברים האלה באותה משוואה היא קצת מקוממת. ציונות לא מדברת על הדרת אחרים. לכל עם, כמו עמים אחרים בעולם, יש זכות לבית לאומי וכך עושים גם היהודים. זה לא אומר שחלילה צריך לנשל ולהדיר את האזרחים שהם לא יהודים במדינת ישראל. וזה תפקידה של מערכת החינוך.

אז אני אומר לכם במשפט סיכום, אני השבוע, כל הציון של רצח רבין, ביקרתי בבית ספר, שאני לא אגיד לכם את שמו, אבל הוא בעיר מגורי, בלוד, ואני אומר לכם, אני הזדעזעתי כשנכנסתי לכיתה. היה איזה מורה שניסה בשארית כוחותיו להסביר לתלמידים שלא כל הערבים הם מחבלים ולא כל השמאלנים הם בוגדים. זו הייתה משימה מאד מאד קשה. ואז הצלצול הגיע והגיע הזמן כבר ללמד היסטוריה, או אני לא יודע מה. ונורא הצטערתי שהיה מאד מאד דחוף עכשיו להמשיך בלימודי החשבון או הגיאוגרפיה, או אני לא יודע מה זה היה, ולמה להתעכב עוד כמה דקות על הדבר החשוב באמת.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. יואב זמרן, בבקשה.
יואב זמרן
טוב.
היו"ר יעקב מרגי
לא טוב. התחלת לא טוב. תציג את עצמך.
יואב זמרן
שמי זימי, יואב זמרן ואני סגן ראש מינהל החינוך בירושלים. אני רוצה לתאר קצת את העשייה שלנו בשלושת המגזרים. צריך להבין ירושלים, 270,000 תלמידים שבעצם כל מגזר במובן מסוים הרגיש שהוא המוקד של העסק. אם זה המגזר החרדי שבתחילת הדרך הרגיש שממש עיקר הנפגעים היו חרדים וחיילים או שוטרים והיה דיון איפה עובר קו הגבול. האם הוא עובר במאה שערים או עובר במקום אחור, כי זאת בהחלט הייתה תחושה.

הובלנו שם מהלך גם למול המנהלים, הרשתות של הקמת צל"חים, שהייתה התנגדות עד אז במגזר החרדי והיום יושב מאחורי מוביל מהלך של הכנסת תודעה לטיפול גם בהיבט הפסיכולוגי, אבל גם בהיבט הפיזי.
היו"ר יעקב מרגי
אצלנו תמיד באיחור. מה שלא הולך במוח, הולך בכוח.
יואב זמרן
אם זה במערב העיר, ששם אנחנו עובדים למול חדרי המורים והתלמידים. יצאה הנחיה מצד אחד הדרכה, בעיקר בתיכונים, של מוגנות, שגם בזה התעסקנו, כי תלמידים התחילו להביא לא רק גז פלפל, גם כל מיני סכינים והכל הסתובב בתיקים ופתאום התחושה היא שמלחץ אתה מאבד שליטה. הוצאנו הנחיות מאד מאד מסודרות מצד אחד בהיבט הפיזי, מצד שני הנחנו יחד עם משרד החינוך והשפ"כ – השירות הפסיכולוגי העירוני, את חדרי המורים איך לעבוד למול הילדים.

ובגזרה השלישית במזרח העיר יש לנו 100,000 תלמידים במזרח העיר והמורים והתלמידים מבולבלים לא פחות מאשר בכל מקום אחר.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
כמה תלמידים?
יואב זמרן
100,000 תלמידים, מתוכם 50,000 בבתי הספר העירוניים והשאר או בפרטיים או במוכר שאינו רשמי. כשבעצם הבלבול הוא בלבול גדול. הוא גדול גם למנהלים ולמורים, הוא גדול גם להורים. אני רק יכול לתת דוגמא ממש חמה מהבוקר. לפני שבועיים היה לנו אירוע של בחור מג'אבל מוכבאר, שניסה לדקור בארמון הנציב ונהרג, ואז כשהוצאתי את תעודת הזהות, הבנתי שהוא תלמיד שלנו מבית ספר סוואחרה. כשהרמתי טלפון למנהל, אז המנהל סיפר שהאמא שעה קודם הגיעה לבית הספר, לראות אם הילד הגיע, וכשאמרו לה שלא אז היא רצה בכפר לחפש אותו.

בעקבות המהלך הזה, אנחנו הוצאנו יחד עם ועד ההורים של ירושלים, אני ופז כהן, הוצאנו מסמך בלמעלה מ-20,000 עותקים לכלל ההורים במזרח העיר, שהמטרה שלו לתת להם כלים לזהות חרדות, קשיים או תהליכים מוקדמים, בשביל לנסות להציל את הילדים האלה מתוך המהלך, כולל קו חם בערבית, שנועד לתת מענה להורים.
היו"ר יעקב מרגי
אמר חבר הכנסת איציק שמולי שהוא כל כך הצטער, שהיה כל כך בוער לעבור לשגרה בלי ללבן סוגיה מסוימת. הקנאות הזאת, המופרזת. מה יקרה? אז נחרוג. אז לא יהיה שיעור היסטוריה, לא יהיה שיעור נביא ותהיה עוד שעה של שחרור לחצים. ונטילציה.
יואב זמרן
מסכים לגמרי.
היו"ר יעקב מרגי
עוד שעה ועוד שעה. מה קרה?
יואב זמרן
לגמרי.
היו"ר יעקב מרגי
נחשוב שנסענו לפולין שבוע או בלי לזלזל בשום משימה אחרת, או איזה גיחה באיזה ג'וחה או באיזו חושה, לא יודע מה.
יואב זמרן
ברור. אז אני אתייחס לזה עוד דקה. אני רק כן רוצה לסיים בזה שהיום בבוקר הגיע אלינו אבא, למנהלת בית ספר, עם מכתב של ילדה בכיתה ח', של בתו, שהשאירה מכתב שהיא הולכת להתאבד ולהיות שאהידית. המנהלת דיווחה למפקח והמפקח ליואב ואנחנו סגרנו מעגל, אני ויואב, ויצאנו, משטרת ישראל, האבא עם החברים שלו ואנחנו לחפש את הילדה, ומצאנו אותה חיה והצלנו נפש. זאת אומרת זה חלק מאותו שיח שמתנהל כל הזמן.
היו"ר יעקב מרגי
השאלה אם הצלתם אותה קודם כל.
יואב זמרן
כן, כן, אני אומר.
היו"ר יעקב מרגי
איך? שיחות? אם הצלתם אותה קודם כל.
יואב זמרן
קודם כל הצלנו כי היא חיה והיא לא עשתה מצד אחד ומצד שני היא נשארה בחיים. אבל אני אומר, השיח הזה, המשותף, שהוא עם ועד ההורים, גם של מזרח העיר וגם של מערב העיר, העבודה המשותפת, אני חושב שזה חשוב.

לעניין השיעורים, תראו, אנחנו הקפדנו והוצאנו הנחיה מסודרת למנהלי בתי הספר ולמורים, לקיים בכל המגזרים – גם במערב העיר וגם במזרח העיר – לקיים שיחות על הנושא של חשיבות החיים. יש לנו את נושא הטכנולוגיה והאינטרנט וכו', שזו סוגיה כבדה וצריך לומר אותה, שיוצרת הרבה בלבול בכלל המערכת. אנחנו מתעסקים בזה, הנחנו להתעסק בזה. היה חשש במזרח העיר להתעסק עם זה ואנחנו משקיעים הרבה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. סיכום.
יואב זמרן
הדבר האחרון, הכפלנו בחודש האחרון את הפעילות המשותפת של מורים ומנהלים משני המגזרים בפרויקטים משותפים, דווקא בגלל המציאות הזאת.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.

חברת הכנסת מירב בן ארי.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
יש לי שאלה עניינית. השיח הזה בבתי הספר בירושלים המזרחית, הוא שיח שגם כלולה בו המציאות שחיים בה הפלסטינים במזרח העיר, או גם שיח של ילדים מוסתים ואז הם יוצאים. כלומר, ה - - -
פורר עודד - ישראל ביתינו
זאת אומרת מה? הילדים מוסתים ויוצאים לרצוח?
היו"ר יעקב מרגי
רגע, עודד, מה קפצת?
פורר עודד - ישראל ביתינו
לא, כי אני חייב - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני רוצה לסייע בידיך.
פורר עודד - ישראל ביתינו
לא, כי כל כך מדברים על זה שיש הסתה במגזר הישראלי, רק מי שיוצא לדקור - - -
היו"ר יעקב מרגי
היא דואגת לחינוך. בוא, אתה לא יכול לבוא אליה בטענות כשהיא דואגת לשלמות של החברה הישראלית והחינוך של החברה הישראלית. היא לא מתעסקת עכשיו בחינוך של החברה הפלסטינית.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
אני שואלת האם הדגש הזה על - - -
היו"ר יעקב מרגי
מה לעשות, לא הכל סימטרי בחיים.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
ושלא ננתק בין ה - - -
היו"ר יעקב מרגי
זו דרך שסיגלתי לעמי.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
לבין המציאות, האם זה גם כלול.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. זה שאלה או הרצאה, חנין? טוב, בסוף תהיה התייחסות. בסוף אני אתן התייחסות.

חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו, בבקשה.
ענת ברקו (הליכוד)
טוב, אני חושבת שהמציאות שזימי כאן תיאר, היא המציאות שאני גם נתקלתי בה הרבה מאד פעמים. הילדים היום בחברה הפלסטינית, הם קורבנות של ההסתה המטורפת הזאת. ולכן אנחנו רואים ילדים שמשאירים פוסטים שהם רוצים להיות שאהידים. יש הדבקה. לא מצליח למישהו משהו, הוא זרק אבן, לא ראו אותו, הוא יעשה תרגול נוסף כדי לשחזר את ההצלחה שלא יגידו שהוא פחדן, או כל מיני דברים כאלה.

פולחן גבריות סביב העניין הזה גם כן מתקיים ואני חושבת שכשאנחנו מדברים על הסובלנות ועל קבלת השונה, קבלת השונה זה גם קבלת הקיום של המדינה במתכונת שהיא – מדינה יהודית, דמוקרטית לכל אזרחיה. זה גם קבלת השונה. ומורים שמסיתים, שאסור שזה יהיה, לא מורים לאזרחות במגזר היהודי ולא מורים במגזר הערבי, שגם מעודדים את ההסתה המטורפת הזאת.

כמו שהיום אנחנו רואים, פורסם איזה שהוא מאמר ואני גם נתקלתי בזה בתקשורת הערבית, שיש אמירה שסתם, סכינים מונחים לצידי הפלסטינים שנורו, לאחר שניסו לחתוך עורק של מישהו או ניסו לדקור חייל או חיילת וכו'. או סתם אזרח שהלך ברחוב. או סתם ילד שרכב על אופניים.

זאת אומרת שהתעמולה הזאת, בסופו של דבר היא מרעילה את המוחות של הילדים, מעלה אותם על נתיב שהם קורבנות. הם לא פחות קורבנות מפדופילים בחברה אחרת, הם לא פחות קורבנות מאנשים שמוכרים להם סמים. הם קורבנות. ולכן, כשאנחנו מדברים על הסתה, זה לא ככה משהו בעלמה שאפשר, אתה יודע, אדוני יושב הראש, להתעלם ממנו, אלא זה משהו שמוביל אותם לנתיב שההורים חייבים להשקיע, כי באמת רוב ההורים, בואו נגיד, עזבו את כל ההילה ואת כל הסיפורים, הורים יהודים, נוצרים, מוסלמים, רוצים שהילדים שלהם יחיו, יתפרנסו בכבוד, יגדלו לעשות מעשים טובים, ירכשו השכלה וצריך לעזור להם בזה.

וטוב שאתם עוזרים להם לתת את הכלים ולהגביר את המודעות, שישמרו על הילדים בבית ולא יתנו להם להסתובב ברחוב, כי אלה ששולחים אותם, הם לא שולחים את ילדיהם.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. אנחנו קצרים בזמן. גיורא ואלה, בבקשה.
גיורא ואלה
שלום. אני נציג של שתיל ונציג גם של פורום ארגונים שפועל למען חינוך לחיים משותפים, בין היתר גם סיכוי, קרן אברהם ותג מאיר והתנועה הקיבוצית וכן הלאה. אני אקצר, ממש בקצרה.
היו"ר יעקב מרגי
אין לך ברירה אחרת. אני אאלץ אותך.
גיורא ואלה
אני שמח שכולם רואים את החשיבות של העיסוק בנושא, לא רק מנקודת קיצון, כמו שאנחנו רואים עכשיו כהתפרצות, אלא כהכנה ארוכת טווח ומערכתית. אני מאד מחזק ומאד מצטרף למה שחבר הכנסת ג'בארין אמר גם לגבי יישום או אי יישום דו"ח סלומון-עיסוואי וגם על הצורך לקיים פה דיון נפרד.

אני רק רוצה לגעת בשלוש נקודות וחצי, בקצרה.
היו"ר יעקב מרגי
עברת את ההגדרה של מקצר, אז תעשה את זה מהר.
גיורא ואלה
אחת, יש תכניות קיימות של ארגונים, שהן מאושרות ומוכרות על ידי משרד החינוך, וחשוב מאד, אנחנו מבקשים ממשרד החינוך שיעזרו לנו להפיץ ולהנגיש אותן לשטח. זה דבר ראשון.

הדבר השני זה שיש תכנית של משרד החינוך עצמו, שמובילה הגברת דניאלה פרידמן מהמטה לחינוך אזרחי, שאנחנו חושבים שצריך לתת לה רוח גבית ולהאיץ את היישום שלה. אנחנו לא יודעים איפה זה עומד כרגע, אבל אנחנו מאד מאד מחזקים את העיסוק של המשרד ומאד מודים עליו ורוצים לתת לזה רוח גבית.

והדבר האחרון מבחינתנו, אנחנו מרגישים מהארגונים שלנו, גם ביחס למה שאתה, חבר הכנסת ג'בארין אמרת, קושי להיכנס לבתי ספר יהודים דווקא. יש רצון גדול מצד בתי ספר ערבים, אבל קושי להיכנס לבתי ספר יהודים. ופה אנחנו צריכים את עזרת משרד החינוך - ראשי משרד החינוך בעיקר - גם השר וגם המנכ"לית, בלתת רוח גבית ולגיטימציה, כי בסוף זה לא דבר שאפשר לכפות אותו לא על מנהלים ולא על מורים, אבל כן, כשיש איזו שהיא רוח מפקד שבאה מלמעלה, אנחנו מרגישים שזה דבר שיכול מאד לסייע והוא מאד נחוץ.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
זו אחריות של משרד החינוך, לא של - - -
היו"ר יעקב מרגי
רגע, רגע. יש לך איזה אובססיה להפריע לי תמיד.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
לא, לא.
היו"ר יעקב מרגי
תקשיב, אני אומר לך מניסיון חיים. אפשר לזרוק: משרד החינוך, משרד החינוך, משרד החינוך. גם הארגונים, ואני אומר לכם מניסיון, אם אתה תעשה פעם אחר פעם אחר פעם פגישות עם מנהלי בתי הספר ברמה האישית, לא הכל יכול להיכנס במסגרת משהו מאורגן ואי אפשר לקנות כל תכנית, ככל שהיא טובה. כי יש גם אילוצי מערכת, אבל לפעמים יש גם עצמאות בית ספרית. פעם אחר פעם אתה בא, מציג את האני מאמין, וכשהאני מאמין הוא מאוזן והוא בא ממקום טוב, תאמין לי. ויש יוצאים מן הכלל שלא ירצו בכל מחיר, אבל גם זו שיטה שכדאי לאמץ אותה. אתה לא חייב לענות לי.

בבקשה, לורין פוריס.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
לא, אבל הוא אומר שהוא מנסה ואין מספיק תגובה.
גיורא ואלה
לא, זה צריך להיות במהלך משולב. זה מה שאני אומר.
היו"ר יעקב מרגי
נתתי עצמה. אתה רוצה תקנה, אתה לא רוצה, אל תקנה. בבקשה.
לורין פוריס
אני סגנית יושב ראש ארגון ההורים בירושלים, אז אנחנו גם חלק מפורום וועדי ההורים היישוביים. התוספת שלי - - -
היו"ר יעקב מרגי
אומר פלאטו שרון – מה אתה עשית למען מדינה. מה את עושה לטובת הסוגיה הזאת?
לורין פוריס
לטובת הסוגיה הזאת, אני רוצה לציין ולעדכן אתכם בפעילות של תכנית שנקראת קידס פור פיס, של ילדים מוסלמים, נוצרים ויהודים, כשחלק נכבד מהילדים היהודים הם ילדים מבתי ספר פרטיים, ממ"ד. זה ילדים שנפגשים פעם בשלושה שבועות, מקיימים פעילות משותפת, ובזמן שהילדים מקיימים פעילות, יש גם פעילות מקבילה להורים. אני חושבת שפעילויות כאלה הן פעילויות משמעותיות - - -
היו"ר יעקב מרגי
מבורכות.
לורין פוריס
מבורכות ונותנות המון כוח ואנרגיה. אני יכולה להגיד לכם שבתוך הארגון עצמו יש לנו ווטאספ של הארגון, של ראשי הארגון, והוא גם ווטסאפ כללי של כלל ההורים בירושלים. אני חייבת לומר שקשה מאד לאמוד באמירות, בדברים שנכתבים שם, וחלק מהחברים שלנו מהמגזר הערבי, רצו פעמים מספר פשוט לפרוש בגלל הקושי, בגלל שטף האירועים.

אני חושבת שהעבודה המשותפת שלנו בקטע הזה משמעותית מאד.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. אין ספק, תראי, זה נכון לכל הדוברים. אם ניקח ונתעלם מהשוליים הקיצוניים של החברה הישראלית ובאמת ניקח את הליבה, וזו הדרישה שלי מעצמי, מהליבה של החברה, שהיא ברובה תחת הסכמה רחבה – לא לחשוש. לא לחשוש. אם בימין לא יחששו מאותם גורמים קיצוניים ובשמאל לא יחששו גם וגם בחברה הערבית – חנין – לא חסינים מביקורת. יש שם גם חשש אמיתי והחשש שם הוא יותר קשה, ואני לא מקנא בכם כמנהיגי ציבור, לא מקנא כמנהלי בתי ספר, עם מה הם צריכים להתמודד ומה הם צריכים כל פעם להסתכל אחורה איך זה יתבטא.

הכוחות השפויים בחברה פה בישראל צריכים להעיז ולומר את דבריהם. ותאמינו לי, יוצאים מזה רק נשכרים. כי מי שמנסה לחקות משהו אחר מאבד את הזהות שלו קודם כל ולא מצליח להשיג את אותו יעד שהוא מנסה להיות בו.

הדוברת הבאה, אפרת מעין ברזל ואחרונים ניתן קצת למשטרת ישראל לעדכן אותנו מה הולך להיות סביב האבטחה הפיזית. ומשרד החינוך, התייחסויות. תתכוננו להתייחסויות.

אפרת מעין ברזל.
אפרת מעיין ברזל
אני מאד מתרגשת.
היו"ר יעקב מרגי
כן, אני מבין את ההתרגשות שלך, אבל אין לנו זמן.
אפרת מעיין ברזל
שלום. קוראים לי אפרת מעיין ברזל, אני בעצם מוועד הורים של מעונות יום. האמת היא שאני מאד מתרגשת מהדוח שיח על דו קיום - - -
היו"ר יעקב מרגי
חשבתי מהדיון הקודם שההתרגשות כבר תעבור לך.
אפרת מעיין ברזל
זה באמת מאד נחמד, אבל בזמן שמדברים על דו קיום, לי אישית, אני חושבת שלהרבה הורים, קיים פחד מאד מוחשי באמת מגורמים שפתאום יתפסו סכין או יעשו איזה פיגוע או ינסו לעשות פיגוע. אני יודעת שנתנו בעצם תקציב של שבועיים בלבד לאבטחה.
היו"ר יעקב מרגי
מעיין, זו התייחסות שאחרי זה נשמע מה, מו, מי.
אפרת מעיין ברזל
אוקיי, אז אני - - -
היו"ר יעקב מרגי
תודה. משרד החינוך.
יוכי סימן טוב
לגבי אבטחה?
היו"ר יעקב מרגי
לא, לא, ההתייחסויות. אני לא אבקש ממך אף פעם דבר שאת לא ממונה עליו ולא אבוא אליך בטענות על דברים שלא בתחום אחריותך.
יוכי סימן טוב
טוב, הדבר שאולי אני הכי מזדהה איתו כאדם, כאשת מקצוע, זה שבאמת המבוגרים המשמעותיים, יש להם משמעות עוד יותר גדולה בתקופה הזאת. זאת אומרת, המסרים שהם יעבירו, זה יותר מכל דיבור ויותר מכל תכנית. בסופו של דבר מה שאדם אומר בתום לב, זה הדבר האמיתי שנקלט אצל הילדים.
היו"ר יעקב מרגי
זה נקרא בעולם ההלכה משיח לפי תומו.
יוכי סימן טוב
כן, אני גם יודעת, תודה. אנחנו לא בחירום, זה נכון, אני מקבלת את ההערה של מר גולדבלט, אבל החוויה של החירום היא חזקה. אנחנו פוגשים ילדים עם חווית חירום מאד מאד קשה, חרדות מאד קשות וגם מורים, וזה משפיע. ואנחנו תמיד אומרים שבמצב כזה הכל מוקצן.

אני אתן את זה דוגמא מבית ספר או מוסד חינוכי, שבו נגיד מערכות היחסים לא כל כך טובות בשגרה, זה יקצין בזמן חירום, בזמן של חוויה של סכנת חיים. אז לכן כל השיח הוא נורא מוקצן והשיח הזה הוא טוב, כי הוא קורא לשפיות, לאיזון, אבל צריך להבין מאיפה זה בא.

עכשיו, אני רוצה להגיד שקו פתוח היה גם בערבית. יש לי מדריכות ביחידה שהן ערביות, והן התנדבו מיידית, כמו היהודיות, אבל פשוט לא היו פניות. יכול להיות שלא היה מספיק פרסום - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
הם לא ידעו.
יוכי סימן טוב
אבל היו ימים שהיו לנו הרבה מאד פניות, גם בצוק איתן היו לנו פניות. היה לנו קו בערבית, אז אנחנו עקביים בזה. אנחנו פותחים גם בעברית וגם בערבית.
היו"ר יעקב מרגי
השאלה אם הוא נגיש לציבור, הציבור הערבי יודע?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
לא ידעו, המורים לא ידעו. עד מחר זה לא היה קיים, נכון?
יוכי סימן טוב
עד אתמול.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
עד אתמול, סליחה.
סמאח סליימר
אתמול התקשרה מורה מנצרת וחזרו אחרי שלוש שעות, אמרו לה שיש פסיכולוג בחיפה והיא צריכה לשלם 60 שקלים לשעת - - -
יוכי סימן טוב
אז לא, אז היא לא צלצלה למקום הנכון. בסדר, יכול להיות שהייתה בעיה של פרסום. נעבוד על זה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
זה לא פרסום. זה לא היה קיים.
יוכי סימן טוב
אני חושבת שבשירות הפסיכולוגי הייעוצי בכלל וגם במחוזות, יש מודלינג מעולה של עבודה משותפת, וזה מדבר יותר מהכל. תבואו פעם לראות את המפגש ביחידה שלי ותראו איך הנשים – מתנחלות עם ערביות, דתיות עם חילוניות – כולן מתחבקות ומתנשקות וזה משפיע על מה שהולך אחר כך במוסדות החינוך. אין כמו המפגש. המפגש האנושי וזו התכנית שלנו.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אז תפגישי בין התלמידים.
יוכי סימן טוב
זאת התכנית. התכנית היא מפגש אמיתי בין אנשים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אז תפגישי בין התלמידים, אם ככה המסקנה שלך.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. משטרת ישראל.
יוכי סימן טוב
אנחנו עושים את זה. עושים את זה לגמרי וזו הנחיה - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אני שמח שהיא אמרה שזה כל כך חשוב, אבל חבל שזה לא קורה.
היו"ר יעקב מרגי
לכן יש סיכום לכל דיון. תן לנו סקירה לגבי המצב שדווח לנו לוועדה, שהוא לא סיפק אותנו, אבל לפחות אם הוא מתקיים או שהופסק או ששינתם את הערכת המצב או את תפיסת החירום.
ירון קדם
הערכת המצב במשטרה לא משתנה, כי האיום נשאר כאיום. עדיין זה לא משנה אם פחתו האירועים או לא פחתו. איום כאיום מוגדר גם בשגרה.

מבחינת הפעילות המשטרתית קודם כל, ה - - -, כי המשטרה בסך הכל נערכה בשטח. מבחינת התחנות היא עיבתה את הפעילות שלה בשטח, פעילות הבט"ש. הרבה שוטרים יצאו גם מהמטות ושולבו בעבודת השיטור הרגילה, כדי להגביר את תחושת הביטחון הן במקומות ציבוריים והן במקומות - - -
היו"ר יעקב מרגי
האבטחה מדלגת סביב מוסדות החינוך?
ירון קדם
תיכף אני אכנס לקטע הזה של אבטחה מדלגת, שזה ההיבט האזרחי. בהיבט המשטרתי, המשטרה עיבתה את הפעילות שלה. מבחינת הנושא הזה של אבטחה מדלגת או אבטחה בכלל, שהיה בשבועיים האחרונים, אז משרד האוצר נתן את השיפוי עד ה-31 באוקטובר והשיפוי לרשויות, לצורך העניין, הסתיים. מבחינתנו ההנחיה לשטח, בסדר? פה זה עכשיו נכנס כבר לשאלת המימון. אנחנו לא באנו ואמרנו עכשיו לרשויות אל תשימו את הבן אדם, כמו שקבענו את הקריטריונים לפני זה, אלא פה עכשיו העניין הוא השיפוי הכספי לאותן רשויות.

הרשות כרגע, אם היא שמה, ויש רשויות ששמות, הם שמות את זה במימון שלהן, לא במימון בעצם - - -
היו"ר יעקב מרגי
אתה יודע על רשויות שהפסיקו?
קריאה
תל אביב.
היו"ר יעקב מרגי
אני שאלתי אותו.
ירון קדם
אני לא יודע על רשויות שהפסיקו. אני כן יודע על זה שהרבה רשויות כן ממשיכות בנושא הזה, אבל תמיד באה השאלה שפונים אלינו – האם אנחנו מקבלים מימון. אנחנו הבהרנו שהנושא הזה, בהתאם להחלטה שהתקבלה מהאוצר, עד ה-31 בחודש הועברו תקציבים לרשות בהתאם לדיווחים, לאחר מכן אנחנו לא יכולים. כעת לא הועבר תקציב לנושא.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
הוא לא ענה לשאלה. לא היה תקצוב לרשויות הערביות?
היו"ר יעקב מרגי
בזה אנחנו חוזרי םלדיון הקודם. הם המשיכו את ההנחיה שהייתה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
לא, לא, זו הייתה תוספת, זה לא ממשיך מה שהיה. זו תוספת רק של השבועות האחרונים.
היו"ר יעקב מרגי
רבותי - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אבל למה אתה לא נותן לו לענות?
היו"ר יעקב מרגי
יש לך תשובה לסוגיה הזאת?
ירון קדם
כבודו, אתה העלית את זה בישיבה הקודמת, שאמרתי שהשיפוי עד ה-31 באוקטובר הוא למגזר היהודי, שבו יש את איום הפח"ע, ולא דיברנו במקום שיש את היבט האלימות.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
ובערים המעורבות כמו עכו למשל, זה היה רק במוסדות היהודים.
ירון קדם
אנחנו לא אמרנו עכו כרשות. כל הרשויות. לא באנו ואמרנו לרשות איפה תשימו את זה מבחינת בית הספר. אני לא יכול לבוא ולהגיד. רשות שקיבלה שיפוי מהבחינה הזאת, לא אמרתי לה אל תשימי בבית הספר, כי אני לא יודע אם בית הספר הוא יהודי או ערבי, בתוך מקום שהוא עיר מעורבת. אמרנו שזו החלטה של הרשות איפה לעבות את האבטחה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון.

הוועדה מברכת את מנכ"לית משרד החינוך שהוציאה מכתב למנהלי מערכת החינוך מיד עם פרוץ גל הטרור, כבר לפני כשלושה שבועות.

הוועדה מברכת את עבודת הפסיכולוגים והיועצים החינוכיים על עבודתם במוסדות החינוך לניהול שיח מוגן ולהיות ערים למצבי משבר כל השנה.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לוודא שפעילות כזאת מתקיימת בכל בתי הספר ובמינון מוגבר יותר.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך שהטיפול במצב המשבר במגזר הערבי יהיה כמו שהוא במגזר היהודי, כולל הקו החם, כפי שעלה, ואם הוא קיים אז לוודא שהציבור שצריך לצרוך אותו יודע על קיומו בשפה הערבית, וכל יתר הדברים, כולל האבטחה במוסדות החינוך הערבים.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להביא לידיעתם של מנהלי בתי הספר והמורים על מאגרים של תכנים פדגוגיים בנושאים הנוגעים להתמודדות עם גזענות, חינוך לחיים משותפים וזכויות אדם. יש להנחות את הצוותים החינוכיים לעשות שימוש בכלים אלה בשיחות חינוכיות העוסקות באירועים קשים. לדוגמא, לעודד מעגלי שיח ופעילות המקדמת חיים משותפים.

הוועדה קוראת להפיץ יותר מודלים למפגשים משותפים של תלמידים יהודים וערבים. המינון למפגשים צריך להיות בהתאם למתח האזורי של בית הספר והנסיבות.

הוועדה קוראת למשרד האוצר להמשיך את השיפוי לרשויות המקומיות לאבטחת מוסדות החינוך, כל עוד נמשכים אווירת החירום וגל הטרור.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.

קוד המקור של הנתונים