הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 84

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ו (09 בנובמבר 2015), שעה 13:15

המדינה חוסמת תעסוקת ישראלים ופוגעת בספנות הישראלית פגיעה אנושה, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת מיכל בירן, ינון מגל, עליזה לביא ואורן אסף חזן.

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

מיכל בירן

אורן חזן

עליזה לביא

מיקי מכלוף

צביקה שפירא - ראש אגף כלכלה וקשרי חוץ, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה

בילי בירון - ממונה על הייעוץ המשפטי, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה

יעל קינן-מרקוביץ - סגנית יועמ"ש למינהל הכנסות המדינה והכלכלן הראשי, משרד האוצר

דרור וגשל - עו"ד, ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים

אירנה פלקוביץ' - מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים בישראל

ד"ר יורם זבה - נשיא, לשכת הספנות הישראלית

אבי לוי - יו"ר איגוד קציני הים

דוד ראובני - האיגוד הארצי לקציני הים

רן קוריס - מנכ"ל, ק.ה. ספנות

ארנון קוריס - דירקטור, ק.ה. ספנות

ירון ליבוביץ - מנכ"ל, חב' קליפר שיפינג

דקל גינץ - מנהל חב' קליפר שיפינג

שי קרני - מנכ"ל, חב' קונמרט סוכני אונייה

יוני איזקוב - מנכ"ל, חב' קורל גרופ

מיכאל שיזף - משקיף, המשמר החברתי

לירון הרשקוביץ - לוביסט, מייצג את איגוד קציני ים

לאה ורון

רונית יצחק

המדינה חוסמת תעסוקת ישראלים ופוגעת בספנות הישראלית פגיעה אנושההצעות לסדר-היום של חברי הכנסת מיכל בירן, ינון מגל, עליזה לביא ואורן אסף חזן

שלום לכולם, צהריים טובים, אני מבקש להתחיל ישיבה נוספת של ועדת הכלכלה של הכנסת. דיון מהיר, גברתי מנהלת הוועדה, רשמת, חברי כנסת המציעים, וברשותכם, אורחים, אני אומר במה דברים אמורים. הנושא שמונח על שולחנה של הוועדה: המדינה חוסמת תעסוקת ישראלים ופוגעת בספנות הישראלית פגיעה אנושה. זה הובא במסגרת דיון מהיר. הקראתי את ההצעה של חברת הכנסת מיכל בירן. יש את המדינה חוסמת תעסוקת ישראלים ופוגעת בספנות הישראלית פגיעה אנושה, של חבר הכנסת חזן אורן אסף. יש גם כן אותה הצעה שהוגשה על-ידי ינון מגל ועליזה לביא. ישר נצלול אל תוך העניין. חברת הכנסת מיכל בירן, בקצרה, ולאחר מכן – חבר הכנסת חזן. בבקשה.

באמת קצרה. אני חושבת שלפרטים המקצועיים תכף נחפור פה ונתעמק עם בעלי המקצוע וכל האנשים שיושבים פה מסביב לשולחן. לי יש אמירה עקרונית, אני חושבת שמדינת ישראל, במצב שבו היא נמצאת, מוקפת אויבים, וכן, אנחנו מסכימים על זה. אני חושבת שאפשר לפתור את הסכסוך, אבל על זה שיש סכסוך אנחנו מסכימים. מאוד מטרידה אותי המחשבה שישראל תהיה ללא עצמאות ימית, לא יודעת איך לקרוא לזה, ברגעי משבר. טיפלנו בזה והצלחנו, מנענו מהמדינה לוותר על מניית הזהב ב"צים", שוב על-פי אותו עיקרון.

בהנחה שמדינת ישראל נמצאת במשבר, בסופו של דבר צוותים זרים לא מוכנים לעגון באשדוד כשיורים על אשקלון, והם לא מוכנים לעגון בחיפה כשיורים על הצפון, ויש לנו אינטרס ראשון במעלה לשמור על העצמאות שלנו בזה שיהיו מספיק צוותים ישראלים. השילוב בין שני הדברים שקורים כאן, בשינוי בתקנות המיסוי – שוודאי יסבירו לנו פה מרשות המסים ונבין עד עומק, כי אני מודה שלא עד הסוף הבנתי מה השינוי המתוכנן, אבל הוא כזה שיכול למשוך אוניות זרות להחליט שהן יהיו עם דגל ישראלי. יחד עם זה שתקנות הציוות לימאים פקע תוקפם, תקנות שאמרו מה זו אונייה ישראלית ושצריך להיות עליה צוות ישראלי. הדבר הזה, השילוב בין שני הדברים האלה מסוכם, ואני מקווה שנצליח פה להתקדם לפתרון הבעיה.

ברשותך, כדי שאבין את המהות המרכזית של הדיון. אם אני מבין נכון – ואתה, אורן, ואם תרצה גם תרחיב – שנכון להיום האפשרות שעובדים ישראלים יהיו חלק ממערך הספנות לא מתקיים.

זו זכותם, זו לא חובה.

בעצם מה שעושים, מעודדים העסקה של עובדים זרים על חשבון עבודה ישראלית. קץ הציונות. עבודה זרה לשמה, פשוט מאוד.

הבנתי, זו הכותרת. בסדר. בבקשה.

הסיפור באמת פשוט. המדינה חדשות לבקרים מנסה ביד אחת באמת לעודד תעסוקה, להקטין את האבטלה, לחזק חיילים משוחררים, להכניס אותם לשוק העבודה; וביד השנייה ברגע אחד במחי – אני לא יודע אפילו איך לקרוא לזה – ברגל גסה פשוט אומרת: אין בעיה, אתם תלכו לעבוד, אבל למעסיקים היא אומרת: אל תעסיקו אותם, כי אם תעסיקו עובדים זרים ניתן לכם הטבות. בעצם, בואו תעסיקו מבחוץ, כי כנראה כוח העבודה פה הוא לא טוב, הוא לא איכותי. אני חושב שזו חוצפה לשמה.

אני חושב שאנחנו צריכים בדיוק לעשות ההפך - לעודד חברות ספנות ישראליות, לעודד, אגב, גם זרות, בדיוק ההפך, שעובדות בישראל, דווקא כן להעסיק עובדים מישראל. אני חושב שהדבר הנכון יהיה לעשות, זה להפוך את ההחלטה הזאת. במקום לתת הטבות במס להעסקה של עובדים זרים, לתת הטבות לעבודה ישראלית, לעבודה עברית, זה הדבר הנכון לעשות.

תודה. נפתח כאן דיון, ברשותכם. בשלב הזה נרשמו שלושה: ד"ר יורם זבה נשיא לשכת הספנות הישראלית - - -

אולי שרשות המסים יתחילו בלהסביר לנו את עולם המיסוי.

את הרציונל.

אני חושב שלפני המיסוי קודם כול נבין על מה מדובר.

אבל על מה מדובר אני חושבת שרשות המסים הם אלה שיסבירו לנו, לדעתי.

בואי נראה, אין לי כאן איזשהו עניין מיוחד.

אחריו – אברהם לוי, אבי, יו"ר איגוד קציני הים; ודוד ראובני, מזכ"ל איגוד קציני הים. אין לי בעיה שנתחיל מרשות המסים שייתנו את הרקע לכל הסיפור הזה, ואז נתקדם. מי מכם רוצה להציג?

הבעיה אצלנו כרגע שאנחנו לא מבינים את המוקד של הדיון, כי יש באמת כל מיני עניינים שקשורים לאנשי צוות ישראלים.

יעל קינן מרקוביץ' נמצאת פה?

כן. אני לא מרשות המסים, אני מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

ואת לא יודעת עדיין למקד.

יש כרגע טיוטת - - -

מינהל הכנסות המדינה.

נכון, מינהל הכנסות המדינה באגף הכלכלן הראשי. יש כרגע - - -

ברשותך, את יודעת לתת את המענה? לנסות לפתח את זה? כן או לא?

אני רוצה לנסות אולי מה - - -

סליחה, ברשותכם, הבנתי. אני בכל זאת מציע שד"ר יורם זבה נשיא לשכת הספנות הישראלית יפתח. ברשותך, תציג את הדברים, אני מניח שאתה יודע בדיוק במה דברים אמורים, ותכניס אותנו לתוך הנתיב.

פחות או יותר. אני רק רוצה לציין שאני לא יזמתי את הדיון הזה.

זה שאתה לא יזמת אותו זה לא אומר שאתה לא יודע על מה מדובר.

הוא בעל אינטרס.

ברור, זה לגיטימי.

אני מייצג את לשכת הספנות. אני בעצם מסכים כמעט לכל מילה שאמרו חברי הכנסת, למרות שזה נשמע אולי קצת מוזר, אבל אני מסכים בהחלט. הספנות הישראלית נמצאת במצוקה, למרות שלא פחות משש החלטות ממשלה מ-1997 ועד היום שנועדו לתמיכה בספנות הישראלית, אם על-ידי תקנים ואם על-ידי סובסידיה, ואם על-ידי כל מיני דברים כאלה.

גם המצוקה שנקלעה אליה חברת "צים" הביאה את מספר האוניות הישראליות בסך הכול ל-26 אוניות. מתוך 5,700 פקידות במדינת ישראל של אוניות, בערך 4% אלו אוניות בבעלות, בשליטה ישראלית. על זה אין ויכוח. ומס תפוסה שכאן היה ויכוח אם להציג אותו ואיך להציג אותו, בדיוק לזה הוא נועד, בשביל להציל את הספנות הישראלית.

קראתי את החומרים ולא הבנתי, ובגלל זה מאוד אשמח להסבר על מס התפוסה.

אני לא חושב שזה הוגן שאני אייצג את הממשלה בעניין הזה.

לגמרי. לא ביקשתי הסבר ממך.

אין בעיה. אם מדובר במס תפוסה לא תהיה לי בעיה להתייחס. פשוט לא הבנתי למה קודם יוחסו הדברים.

בהנחה שאיכשהו הדבר הזה יוסבר, והוא קיים היום ועל זה אין ויכוח, ב-90% מהצי העולמי קיים היום מס תפוסה, זה שינוי הלכות המס לגבי חברות ספנות. וכרגע, לדעתי, מה שעומד על הפרק כאן, היושב-ראש ביקש ממני לדבר ראשון, זה לגבי הציוות.

אולי תאמר רק בשתי מילים מהו אותו מס תפוסה.

הוא אומר שזה לא הוגן. אם אפשר לעשות שנייה הפסקה.

אני מוכנה אולי במשפט אחד להגיד מה זה מס תפוסה, אם יורשה לי.

איתן, מסכים לתת לה?

כן.

מס תפוסה למעשה משנה את צורת חישוב ההכנסה. מדובר בשיטת חישוב שמשנה לחלוטין את חישוב ההכנסה הקיימת כיום לגבי חברות. מדובר בהטבה בעצם לחברות הספנות. מס תפוסה זה מס, כמו שנאמר נכון, מרבית מדינות ה-OECD עברו למס תפוסה, וכך גם ישראל מתכוונת. כרגע נמצאת טיוטת חקיקה שאמורה – אני מקווה שבזמן הקרוב נצא לתזכיר. אצלנו בבית הסתיימו המחלוקות על אותה טיוטת החקיקה.

מה שאני לא מבינה, הכותרת של זה נשמעת כמו משהו שמטילים עליך מס תפוסה, אבל מהסב-טקסט אתם נותנים.

נכון. לגמרי. אגיד מה ההטבה.

אבל פה נותנים. אולי ניתן לאבי להסביר.

אבל היא מסבירה.

אני חושב שלשמוע את זה מהצד שלו יותר נכון במקום לעוות את המציאות.

שנייה, אבל היא התחילה.

בעצם מס תפוסה, אומנם כמו שחברת הכנסת אמרה, זה נשמע כמשהו שמטילים, אבל הפוך, הוא משנה למעשה את שיטת חישוב ההכנסה. אנחנו לא לוקחים את ההכנסה החייבת של החברה, אלא אנחנו אומרים: תפוסה, הכוונה היא בעצם לטונאז' שיש באונייה. אנחנו בודקים מה הטונאז' שיש באונייה, ובהתאם לטבלה שמופיעה בסעיף אנחנו מטילים מס, את מס החברות, לא על ההכנסה אלא על הטונאז' של האונייה, וזה שינוי.

אוקיי.

וזה שינוי מאוד מהותי. מה שמפחית בסופו של דבר את נטל המס המוטל על חברות הספנות. הסיבה שאנחנו מביאים ורוצים לעודד כזו חקיקה – ואנחנו עובדים עליה, יעידו כאן, הרבה מאוד זמן עם כל גורמי הממשלה הרלוונטיים כדי לסיים את החקיקה הזו – היא כי אנחנו גם כן מבינים את הצורך לעודד את הספנות. וגם כמו שנאמר פה נכון, רוב מדינות ה-OECD עברו לשיטה הזו של מס תפוסה, ומאחר שאנחנו רוצים לעודד ספנות ורוצים להיות גם כן אטרקטיביים, ושגם כאן במדינה תהיה שיטת החישוב השונה מאותה שיטת חישוב שקיימת לפי פקודת מס הכנסה.

אבל אני, ברשותכם, דבר אחד לא הבנתי. הכול בסדר, חישובים כמותיים, אנחנו פה בשביל דבר אחד. איך מה שאמרו חברי הכנסת בשורה התחתונה על מה הדיון כאן? הדיון כאן שהיום האופן שבו הדברים מחושבים, מתוכללים, מתוכננים גורמים לכך שבפועל נוצר המצב הזה שהמעסיקים מעדיפים לקחת - - -

עבודה זרה.

האונייה תוכל להיות ישראלית בלי צוות ישראלי.

אגב, אני לא חושבת שזה קשור לתחום המס.

לא קשור. חברים, הקשבתי לכם ואת התשובה שבעצם הייתה צריכה להיות - - -

אבל , אדוני, זאת בדיוק הבעיה, עוד לא הובאה הראייה למה מס תפוסה משנה לרעה - - -

בוא נשמע את יו"ר קציני הים.

אברהם לוי.

אני באמצע.

קטעו אותך באמצע, סליחה, סיים.

בהנחה שאסתמך על מה שהיא אומרת, רק עוד שתי הערות. מס תפוסה הוא כמובן מס שמוטל גם אם החברה מפסידה וגם אם החברה מרוויחה, כיוון שזה מוטל על הנפח של סך הכול האוניות שנמצאות ברשותה.

בין מס תפוסה לבין ציוות אין שום קשר, אין אפילו סעיף אחד במס תפוסה שמחייב או מותיר או משחרר מציוות כלשהו. זה נכון שמס תפוסה מתנה כמה תנאים, אחד מהם הוא שחברת הספנות תעסיק צוערי קצונה ותתמוך בהכשרה הימית, וזה בהחלט בסדר, ואת זה כולנו מקבלים. אבל למעט זה, עניין הציוות אינו קיים.

מה הבעיה? עד 2010 הייתה תקנה שחייבה את הציוות של כל אונייה ישראלית ברב-חובל פלוס שישה קצינים, דבר שהוא מאוד מאוד דומה לכל הארצות המערביות. בצי הסוחר של הארצות המערביות כבר אין יותר חובת ציוות בדירוגים או בימאים שאינם קצינים, וישראל הלכה בעקבותיהם ואפילו היה בג"ץ על העניין הזה שהחליט פה בעניין הזה. אני יכול לצטט את הדברים האלה. ומסיבות שונות לא הצליחו להגיע לעמק השווה מאז ועד היום. והיום מתנהל עוד פעם משא-ומתן. חברות הספנות שאני מייצג בהחלט תומכות - - -

הזרות.

חברות הספנות שאני מייצג - - -

אתה נשיא של חברות זרות. הוא מייצג חברות זרות.

אברהם, אברהם, יגיע תורך. אתה אחרי זה. היתרון פה שכל אחד אומר את הדברים על דעתו.

אגיד את זה.

אני מזמין אותך, אבי, למרות שאתה יודע את זה, להסתכל ברשימת חברי לשכת הספנות.

יורם, אל תנהל אתו את השיח, אתה מנהל את השיח אתנו. הוא יגיד אחר כך את דעתו.

אתה יודע, אדוני היושב-ראש, זה עניין של הרגל של 20 שנה. בכל אופן, הציוות לא קיים. יחד עם זה, חברות הספנות ולשכת הספנות תומכות בחידוש התקנות, אפשר להתווכח, עוד קצין, פחות קצין, היא תומכת בעניין הזה, והיא חושבת שזה נכון. בין השאר עכשיו גם הוסיפו את העניין של ספנות חופית, שזו פרנסה נוספת. מועסקים בה היום - -

מה זה ספנות חופית?

- - 133 ישראלים, זה מספר לא קטן, אבל כדי להגדיל את הצי צריך אוניות. בשביל לצוות צריך אוניות. אי-אפשר לצוות אוטובוסים, אפשר לצוות רק אוניות, ומישהו צריך לקנות את האוניות האלה. לכן, בא מס התפוסה.

אני מאמין בכל לב שכפי שאנגליה הצליחה וכפי שגרמניה הצליחה והם החזירו מדגלי נוחות עשרות אוניות לצי הלאומי שלהם, גם ישראל תצליח להביא לצי הישראלי אוניות. ואני בהחלט בעד זה שיחוקקו התקנות לגבי - - -

תודה.

איפה הקשר בין זה לבין הנושא?

אין קשר.

אין. אני גם מחפשת.

אמרתי, אין. אבי, בבקשה.

אסביר. האינטרסים של המדינה קיבלו ביטוי בהחלטות ממשלה, זה צורך אסטרטגי שתהיה תשתית של ספנות. יש איזה שבע-שמונה החלטות ממשלה בצורך כדי להבטיח יבוא יצוא. נכון להיום כל החובה מוסדרת בהסכם שיש לחברות אתי. רק אתי. אם אני מוותר על ההסכם, אין מניית זהב, אין חובה להעסיק, כל הצרכים של הישראלים אינם. כי כל אחד יודע שבזמן חירום צוותים ישראלים מגויסים לצבא והם ייתנו שירות בין אם חיפה מופגזת, בין אם אשדוד מופגזת. וכולם יודעים מה יקרה עם הפגז הראשון, אף זר לא יבוא, אין יצוא, אין יבוא, כל התעשייה תקרוס.

באה הממשלה כתוצאה מהמשבר של "צים", ל"צים" היו 30 אוניות, והעסיקו ישראלים, אלו אוניות ישראליות. איך האינטרס של המדינה נשמר? באונייה ישראלית יש חובת העסקה של ישראלים. אונייה ישראלית מוגדרת ככזאת כי יש בה חובה. נכון להיום אין חובה.

מה הם הסבירו? הספנות במצב קטסטרופלי, זה אינטרסים של מדינה, בוא נקל על החברות שיביאו אוניות, אנחנו בעד, אבל אין חובה להעסיק. פה יורם זבה וכל אלה נציגים של חברות זרות. הם רוצים להכניס את האונייה, אין חובת ציוות, לקבל את הטבת המס, ולהגיד: שומרים על הספנות.

יש בזה יתרונות.

ישראבלוף. ספנות בלי ימאים לא שווה את הנייר שלה. יש עכשיו ספנות חופית, חברות הגז, בונים נמלים, אני אומר לך, יו"ר הוועדה, חברי כנסת נכבדים, אלפי מקומות עבודה, אלפי. מדינת ישראל זו המדינה היחידה בעולם שפתחה את הגבולות שלה לבעלי כלי שייט זרים, בואו תעבדו. את מי הם מעסיקים? שני ישראלים: חוטבי עצים ושואבי מים.

מתי זה קרה?

עכשיו. היום.

היום.

כל כלי השייט, כל אלה, לזה יש עשר אוניות, לכולם, את מי הם מצוותים? זרים. הוא פה אומר לי: תן לי שני ישראלים. כל הספנות החופית בכלי שייט זרים לזרים. אין שום מדינה ב-OECD שעושה את זה. אבל זה לא נגמר. עכשיו אמרו הבה נתחכמה, בואו נעשה את זה גם באוניות הישראליות, נבטל את חובת ההעסקה. היום מועסקים – ומה זה אוניות? זה גוררת.

אבי, יפה.

עכשיו אגיע לפואנטה.

יפה, הגענו לפואנטה.

עכשיו הוא אומר: בשם ההטבה הגדולה שתציל את הספנות, אני רוצה שאותו כלי שייט ישראלי בתוך מדינת ישראל יוכל להעסיק בעל כלי השייט זרים ולקבל הטבת מס, שיתקצבו אותו לתקציב המדינה. זה נראה לכם סביר? שבתוך מדינת ישראל - - -

מר לוי, קודם כול תסביר מהי ספנות חופית; לאחר מכן תסביר כמה אוניות ישראליות יש היום; ואפשר יהיה להתקדם.

תודה, לאה.

ספנות חופית זה כלי שייט שעוסק רק בתחום המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, הוא לא יוצא ממדינת ישראל.

מה עושים בזה? רק אני מתקשה לדמיין, דייג?

או שבונים את הנמלים או שנותנים שירותים לאסדות או שנותנים שירותים לנמלים, יש המון בעלי כלי שייט, בכולם מועסקים ישראלים מאז קום המדינה. עכשיו אנחנו אומרים: הרי לא סביר שאתה הולך לתת הטבה כדי לעודד את הספנות עם זרים או עם ישראלים. ואם אתה רוצה לעודד את הספנות, תתנה את זה בחובת העסקה בתוך מדינת ישראל כמו בכל מדינה ב-OECD. לא לקחת כלכלה של ה- OECD. תראה לי בגרמניה כלי שייט גרמני של אזרח גרמני שצוות עם סיני או עם פיליפיני. אין.

ופה, לא בכדי שלא בא אף בעל אונייה ישראלית. שלחו את הנציגים של החברות הזרות. ואני חושב שפה הוועדה - - -

מה הרציונלי שעומד באמת בפני הקידום הזה של – להכניס חברות אני מבין, לתת להם את ההכשרה לספנות, זאת אומרת שזאת אונייה ישראלית אני מבין – מה הרציונל בזה שלא לתת להם - - -

אדוני, עכשיו שהבנו את הטענה - - -

או, קפץ, הנורה נדלקה, ועכשיו יש תשובות.

רק תציג לנו אדוני את המשתתפים.

אתן לך עכשיו. קודם כול, סיימת? משפט אחד.

עוד משפט אחד. ברגע שתיתנו חובה בכלי שייט ישראלי כמו שכיום, מאות מקומות עבודה לחיילים משוחררים, למה לחסום אותם?

העניין ברור. סוף סוף אנחנו מבינים על מה מדובר. חברת הכנסת עליזה לביא, שהיא גם מהיוזמות, מיוזמי הדיון המהיר, בבקשה.

חשבתי שכבר עשית מעשה מרב מיכאלי, יוזמות.

מה קרה? מה אנחנו לא יודעים?

קודם כול יוזמות. יש פה גם כן - - -

מתוך היוזמים הגיעו יותר נשים.

אמרתי, זו כוונתי. לכן כמעט - - -

האקדמיה ללשון תיקנה את זה, בעבר הרוב היה קובע, אבל היום זה חזר להיות במין זכר. אז או שאנחנו מכבדים את האקדמיה או שאנחנו לא.

כן.

למה? האקדמיה חזרה בה?

בטח, חזרה בה, מצטער. ראית מה זה? חידשתי.

אני מציע לך לבדוק.

האקדמיה חזרה בה, הנה, יעל פה אפילו - - -

מהנהנת.

לצערי, אבל כן.

הוא צודק.

כולם מופתעים. אני גם בקיא ברזי האקדמיה.

תגיש על זה דיון מהיר, עזוב את זה עכשיו.

בטח בימים שבהם הוגש בתקציב מדינה פעם ראשונה תקציב מגדרי, עבודה שהשקעתי בה הרבה מאוד כדי שיקרה, אז אם יש חזרה אחורה - - -

אז הם האופוזיציה.

כן. זה כשהייתי בקואליציה.

חבר'ה, הספנות.

אדוני, גם לי יש ישיבת סיעה, ואני מאוד מאוד שמחה שהצטרפתי. אני מבינה שנאמרו דברים, לא אחזור. אבל בטח ביום, בשעה הזאת לבוא ולשמוע וללמוד שמעדיפים פה עובדים זרים ולא ישראלים, לפני שאשמע בכלל את כל הווכחנות, ואני מבינה שתקנות, וצריך לחדש וחמש שנים, למדתי קצת, אבל מה שבאמת, הפרוז'קטור האדום שנדלק בפני זו העדפה של עובדים זרים, למה? אני רוצה להבין מי ובאיזה מוח מעוות האירוע הזה וההחלטה הזאת והכשל הזה קרה. איך זה קרה?

ואנחנו מכנסים את הדיון המהיר הזה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה שאנחנו מקיימים את הדיון הזה צ'יק-צ'ק, זה באמת לראות: א', איך קרה דבר כזה; ב', איך לא יקרה דבר כזה נוסף, לא רק בתחום הזה של הספנות. ולנסות לזהות את המהלך הזה שבסופו של דבר ייתן מסמר אחרון בארון הקבורה הזה של צי הסוחר, שגם ככה מקרטע. אז אני עוצרת כאן כי אני יודעת לכולם יש ישיבות סיעה. בנקודה הזאת אני רוצה לחדד.

חבר הכנסת מיקי זוהר.

אני אנסה להיות פחות מיליטנטי. אני בקשר הדוק גם עם לשכת הספנות, כמי שעושה את העבודה פה עבורם בחלק מהמקרים, וגם עם אבי לוי נציג העובדים. ואני יכול לומר כך, יש שיח, יש קשר, לשכת הספנות קשובה לצרכים של העובדים, ובעד עידוד תעסוקה של ישראלים.

רגע, התוצאה הזאת זה אחרי שהם קשובים?

אם כן, צריך להוציא להם את האטמים מהאוזניים.

אולי הם לא שומעים.

אבל תנו לו לסיים משפט.

עליזה, חברים, תנו לו.

אין שום בעיה שנצעק צעקות פופוליסטיות, ואין שום בעיה שנראה שאכפת לנו מהעובדים.

לא פופוליסטיים, ענייניים.

אבל אני חושב שגם בעבר כחבר כנסת הוכחתי שערך עובד, וששמירה על צרכים של עובד זה ערך עליון עבורי.

מיקי, אנחנו אוהבים אותך. השיח זה לא אתה, יקירי.

אורן, אני לא מתלהם אתך, ואני לא מנהל אתך דו-שיח.

אורן, אורן.

הם מאותה מפלגה, מי שלא זוכר.

חברים יקרים.

זה לא קשור. אנחנו חברים טובים ומשתפים פעולה, שלא תהיה כאן אי-הבנה.

את לא יודעת אפילו כמה אנחנו חברים טובים ומשתפים פעולה, אבל אין כאן דו-שיח בינינו. אני מנסה לנהל פה איזשהו רציונל ברור. אני חושב שזו הזדמנות ליושב-ראש להשיג הישג יחד אתנו חברי הכנסת, לקרוא ללשכת הספנות ולנציג העובדים לשבת לשיח בריא ומכובד ולהביא תוצאה. אני יודע שבלשכת הספנות באופן ברור ומוחלט רוצים לעזור ולעודד העסקה של עובדים ישראלים.

מיקי, מבחינתך התוצאה זה תקנות הציוות?

אני רק רוצה להשלים את דברי, ואז את תביני בדיוק מה התוצאה. התוצאה צריכה להיות תוצאה ברורה. נציגי העובדים צריכים להגיד: אנחנו מרגישים שיש שיח אמיתי, אנחנו מרגישים שיש כוונה להעסיק עובדים ישראלים. אגב, גם אנחנו כמדינה צריכים לעשות פעולות.

אני רוצה לאתגר אותך, ברשותך, מיקי.

עוד משפט קצר. אנחנו צריכים לבצע פעולות ולהתחיל להכשיר עוד אנשים שיכולים לעבוד בתחום הספנות. נכון לעכשיו מערכת החינוך לא עושה את זה מספיק ואין מספיק אנשים, גם בצבא אין מספיק אנשים שמתאימים לתחום.

מיקי מכלוף זוהר, תקשיב. אני רוצה לומר לך את הדבר הבא בהתייחס לדברים שאמר אבי. אבי אמר דבר אחר. הוא אמר: אוקיי, בלענו את הצפרדע שאמרו לנו שבאוניות זרות הצוותים יהיו זרים, אכלנו את זה. אנחנו סבורים שצריך שגם באוניות זרות יועסקו ישראלים. אבל עזוב את זה עכשיו, זה לא הדיון עכשיו. הוא עשה קפיצה, ואמר: תראה, מה שקורה לנו ברגע זה, שעכשיו אחרי שאף אחד לא התעסק אתם באוניות הזרות, הם ראו כי טוב, הם כבר מבקשים - - -

בדיוק.

סליחה, אבי. והם נכנסים כבר אל תוך האוניות הישראליות ושם רוצים עכשיו לעשות מעשה, שאני לא ארחיב אותו, שאומר שגם שם באוניות הישראליות הם ממדרים או מדירים את הישראלים.

את הישראלים, נכון. זאת בדיוק הנקודה.

אדוני, שאלת תם. איך יכול להיות שחוץ מאבי לוי כל מי שיושב פה אלו נציגים של חברות זרות?

הוא אמר את זה.

זה לא נכון, אני חברה ישראלית. לא זרה.

אתה חברה ישראלית שמפעיל אוניות זרות.

אבי, סליחה, זה האולם שלי, אני מנהל אותו.

אבי, השיח - - -

מיקי, סליחה. באתי להתעסק במהות, הזמנו את כולם, מי שבא בא. זה לא מעניין אותי עכשיו. אני רוצה תוצאה. אני בסוף רוצה לדעת שהדברים שהעלו חברי הכנסת בבקשה שלהם לדיון מהיר מחד; ומאידך, הדברים של אברהם לוי - מחייבים התייחסות.

אגיד לך, שאלת אותי שאלה.

אבל, מיקי, אתה לא הנציג שלהם.

שאלת אותי שאלה.

בבקשה. אני רוצה לשמוע אחר כך את נציגי הממשלה. גם אנחנו, איך אומרים, הערנו את זיכרונכם.

סליחה, אדוני, זאת לא הייתה בעיה של זיכרון. זיכרוננו מעולה.

זה לא היה בגלל זיכרוננו. לא. זאת לא הייתה הבעיה שלנו.

פשוט נושא הדיון לא היה ברור. הכריכה של שני דברים שלכאורה אינם קשורים זה בזה, זה מה - - -

למה לא מובן עכשיו איך הם קשורים? כולנו מבינים עכשיו איך הם קשורים.

למה לא קשורים?

אם תיתן לנו אפשרות להסביר - - -

סליחה. אתן לך לענות, א'; ב', אני מניח שהדיון המהיר הזה לא נפל כהפתעה, אפשר היה לברר את כל הנתונים קודם. מיקי, בבקשה.

כל הנתונים שהיושב-ראש העלה הם נתונים נכונים, וצריך לתת להם דגש וצריך לבחון אותם. אגב, כדי לסבר את האוזן, השיקולים הכלכליים פה ביחס להיקפים הכספיים של חברות הספנות הם שיקולים יחסית שוליים. העניין הוא שיש גם עניין עקרוני. חברות הספנות כן רוצות לשתף פעולה עם העובדים. ישבתי עם יורם כמה פעמים וראיתי שיש נכונות לשתף פעולה.

מיקי, אבל, סליחה, זה לא השיח אם יש נכונות לשיתוף פעולה, אין נכונות. השיח הוא אחד, האם האוצר ייתן הטבות במס לקידום עבודה עברית או שהוא נותן הטבות במס לקידום עבודה זרה? זה כל הסיפור. זאת כל השאלה. אני לא מבין מה, עם כל החום והאהבה.

זה לא בדיוק זה.

אתה לוקח את השיחה, את הדיון שביקשתי למקום אחר לגמרי.

זאת לא בדיוק השאלה כי - - -

זאת השאלה שלי. אני רוצה את התשובה לשאלה שלי.

השיח מול האוצר צריך להתבצע בסופו של דבר בפלטפורמה אחרת שיכולה להיות גם בוועדת הכספים, אבל זה לא העניין. העניין הוא שאנחנו מדברים - - -

אני שואל אותך שאלה - - -

אורן, בוא נשמע קודם כול.

אני לא מבין למה חורגים מהנושא?

לפני הוויכוחים, בוא ניתן להם להסביר.

סליחה, חברים, עשרה לשתיים. בבקשה, אדוני.

אני רוצה, ברשותכם, קודם לעשות קצת סדר. מס תפוסה זה נשמע - - -

נשמח.

עזוב את מס התפוסה, עשה לי טובה.

לשם כך הוזמנו. אני רוצה רק להסביר.

לשילוב בין הדברים.

אני רוצה רק לעשות סדר, ברשותך, היושב-ראש. מס תפוסה הוא משטר מס וולונטרי שנועד לעודד חברות ישראליות, אני חוזר ואומר, כדי לקבל מס תפוסה אתה צריך להיות חברה ישראלית ולהחזיק אוניות, כשרבע מהאוניות חייבות להיות אוניות בשליטה של החברה.

בלי חובה להעסיק.

מס התפוסה לא דן בנושא של כוח-האדם.

לעניין הזה אני אענה.

יש סעיף במס התפוסה שמחייב כל חברה שהתנדבה להיות למשך עשר שנים במשטר מס הזה, לשלם לפי גודל האוניות, לפי פוטנציאל ההשתכרות שלהם, חוץ ממס גם לשלם עבור השתתפות בהכשרה הימית.

זה נדרש רק לפי זה שרק רבע מהאוניות שלהם יהיו ישראליות.

כן.

שבהן לא מבטיחים שיהיו צוותים ישראלים.

לא מובטח.

זאת שאלה אחרת.

אני מעוניינת, בבקשה, ברשותכם - - -

לא, בבעלות החברה או בשליטתה.

חברים, נו, בחייכם, שעממתם אותי למוות. סליחה, אני רוצה שתענו לי על הסיפור. אני מתחיל פה לכדרר. אני כולה רוצה לדעת את מה שהם – אותי לא מעניין מה הדיון המהיר. בבקשה, גברתי.

אדוני, אנסה לא לשעמם, אבל אם אני משעממת - - -

אדאג "לחתוך" אותך, אל תדאגי.

בסדר. אני מבקשת ליצור את הקשר שעכשיו באמצעות ההסברים הבנו שלכאורה קיים בין תזכיר חוק בעניין מס תפוסה לבין תקנות הציוות שלכאורה - - -

עדיין אין תזכיר, אנחנו בטיוטת חקיקה.

בטיוטת חקיקה, הייתי אופטימית, לבין תקנות הציוות שזה הנושא המרכזי שעליו אנחנו מדברים.

נכון.

קודם כול, אני רוצה להסביר ולהגיד את זה בצורה ברורה וחד-משמעית, המדינה אינה מעודדת העסקה של ימאים זרים. יש חוק הספנות (ימאים) שקובע חובת העסקה - - -

אז איך את מסבירה את כל מה שקורה כאן?

אסביר בצורה ברורה, ואולי תופתעו לשמוע את השתלשלות הדברים.

בתוך עמנו אנחנו חיים.

חוק הספנות (ימאים) קובע חובת ציוות בקברניט ישראלי ובצוות ישראלי ככל האפשר. שימו לב להבדל. לגבי קברניט מדובר בחובה, לגבי צוות ישראלי - ככל האפשר. החל מסוף שנות ה-90 המדינה הגיעה למסקנה – כדי לחזק את כוחה של הספנות הישראלית בתחרות מול הספנות העולמית – הגיעו לכל מיני מנגנונים, ובגדר אותם מנגנונים נקבעו תקנות כהוראת שעה שבכל פעם קבעו חובת ציוות מספרית. כלומר, להבדיל מחובת הציוות שקבועה בחוק הספנות (ימאים), שמדברת על חובה בקברניט, אבל לגבי הצוות אני מזכירה שוב, נקבע "ככל האפשר", שכולנו מבינים למה הכוונה. באותן תקנות שהותקנו כהוראת שעה, והתחדשו כל העת, נקבעה חובת ציוות ברורה: כמה קצינים, כמה שאינם קצינים, וכן הלאה. בשלב מסוים חובת הציוות שנקבעה שם נקבעה רק לגבי קצינים. כך היה עד הוראת השעה האחרונה שפקעה באוקטובר 2010.

ועכשיו אין חובה בכלל.

ועכשיו אין חובה בכלל.

לפרשנות שלכם - - -

אבי, נדמה לך שאני לא מבין? אני יותר קרוב אליה.

החוק שווה אפס מבחינתם.

אבי, אל תפריע לי. בבקשה.

אותו חוק הספנות (ימאים) אשר מכוחו – כמו שהסברתי, הותקנו תקנות שאנחנו מכנים אותם לשם הקיצור "תקנות הציוות", השם שלהם ארוך יותר – הוא קובע מנגנון כיצד ניתן להאריך את תוקפן של התקנות או להתקין אותן מחדש. וברשותכם, אעמוד בקצרה על המנגנון, כי יש לו רלוונטיות לדיון שלנו.

כי, דוגרי, שם אנחנו תקועים, כי הם לא הוארכו.

בדיוק. המנגנון הזה אומר ששר התחבורה, שהוא כמובן מתקין, נדרש לקיים חובת היוועצות בוועדה המייעצת, איזשהו מוסד שנקבע מכוח החוק, חובת התייעצות עם שר, בעבר זה היה שר העבודה, כיום זה שר הכלכלה, ולאחר מכן אישור ועדת העבודה של הכנסת. אנחנו, אני – סליחה, לא הצגתי את עצמי מרוב הריגוש, אני ממונה על הייעוץ המשפטי במשרד התחבורה – רשות הספנות והנמלים, עוד לפני שאותה הוראת שעה פקעה באוקטובר 2010, נערכה להאריך את תוקפה כפי שנעשה עד לאותה עת.

מבעוד מועד נערכה טיוטה של הצעת הארכה שזכתה לאישור משרד המשפטים, כונס דיון של הוועדה המייעצת, הוועדה המייעצת אישרה את הצעת התקנות, ושר התחבורה שלח את אותה הצעת תקנות – אני מזכירה לכם, לפני שפקעו באוקטובר 2010 – להיוועצות עם שר הכלכלה. לאחר שלא קיבלנו אישור על קיום חובת היוועצות - משביררנו נודע לנו שאיגוד קציני הים חזר בו מההסכמה שהוא נתן בוועדה המייעצת. כמובן שהאיגוד הוא חבר מאוד חשוב ומכובד בגדר הוועדה המייעצת, ואינו מסכים עוד להצעת התקנות שנועדה להאריך את חובת הציוות, אני מזכירה.

נוכח זאת, לא הארכנו את חובת הציוות. זמן קצר מאוד לאחר מכן קיים מנהל רשות הספנות והנמלים פגישה מצומצמת כדי להבין – בינתיים פקעו תקנות הציוות, לא הארכנו והם פקעו, זה הרי המהות של הוראת שעה – פגישה קצרה כדי להבין מה הצדדים בעצם רוצים. לאותה פגישה קצרה וממוקדת הוזמנו נציג מטעם חברת "צים" שהייתה - - -

חמש שנים כל הסאגה הזאת?

חמש שנים.

אל תתערב, אבי.

האיגוד.

אנחנו מדברים על לפני חמש שנים, נכון, אדוני. נציגה של - - -

סתם, מה שנקרא ידע אישי.

אפילו יחסית למדינת ישראל זה לאט.

לא, באותה עת, אני מזכירה, הם לא רצו - - -

פתאום אין להם שיניים. פתאום זה כמו בגן-הילדים, זה הכול - - -

רגע, נו, ומה קרה? מה קרה?

לא, זה מדהים.

אני שומעת את ההערה של - - -

בילי, מה קרה? אורן, תן לה לסיים שנבין. ומה קרה?

בילי, בבקשה, סיימי, כי הבנתי.

ובאותה ישיבה - - -

משחקים במשהו שמריח ממש ממש לא טוב.

אה, יש לנו עוד - - -

סליחה ומחילה, יש לנו עוד 17 דקות, אני סופר לך.

עלי אמרת 17 דקות?

לא, הוא ממתין.

אני דיברתי עלייך?

יש לנו ישיבות סיעה.

יש לי ישיבת סיעה, והוא אמר שהוא שם לב שיש לנו עוד 17 דקות. בבקשה.

באותה ישיבה הביעו נציגה של חברת "צים" מצד אחד, ויושב-ראש איגוד קציני הים מהצד האחר, את רצונם הברור, והשיבו במענה לשאלתו של מנהל רשות הספנות והנמלים: אנחנו לא רוצים שתותקנה תקנות הציוות, די לנו בחובת הציוות שקבועה בחוק הספנות (ימאים). אני מזכירה לכם: חובה בקברניט, ולגבי צוות ישראלי, במידת האפשר. בצורה ברורה וחד-משמעית זו הייתה - - -

עוד משפט, ברשותך, כי אני רוצה לסכם.

משפט וחצי. ולכן לא הותקנו משנת 2010. במהלך שנת 2014 שוב קיבלנו הודעה – נדמה לי שזה היה ב-2014 או באמצע 2014 או בראשית 2015 – מאיגוד קציני הים שהם מעוניינים בהתקנת תקנות הציוות.

למה הולכים סחור סחור? אני לא מבין.

פעלנו, עשינו את כל ההליכים הנדרשים. כי כמו שאמרתי לכם, אישור משרד המשפטים לנוסח ולמהות, כינוס הוועדה מייעצת - - -

אז איפה זה תקוע עכשיו?

בחובת היוועצות, במשרד הכלכלה.

במשרד הכלכלה.

לא נכון.

כן נכון.

לא קיבלנו עד היום אישורים.

יש פה בעיה.

סליחה, בילי. לא, אני עוד שבע דקות מסיים. תקשיבו טוב טוב, סליחה.

אפשר רק הערה?

סיימנו. הבנתי את הלא מובן הזה. סליחה.

אני רוצה להבהיר.

מבחינתי, אתה לא בחמש שנים. תרשה לי, אני רוצה לסכם את הדברים. אני לא יודע מה הסיפור פה. בילי, אני רק מפאת כבודך, ראיתי את ההתרגשות הגדולה שאחזה בך, אבל, תשמעי, תארי לעצמך שחמש שנים היית צריכה להתרגש ככה. כל הסיפור הוא שתו לי, אכלו לי, וההוא, וההוא, וסיפור דרך, וההוא, והלך, ובא, וההוא שם - ואתה מאבד את הכיוון. כולה, או שאת צודקת או שהוא צודק. אין סיפור.

תודה.

אין כאן יום לימודים ארוך. לכן, אני רוצה להודיעכם, הנה, נמצא פה אבי לוי, אמר: לא היו דברים מעולם. כיוון שלא אשלח אף אחד מכם לפוליגרף כמו ששלחו אותי כבר בעבר.

נביא את הפרוטוקול של הדיון.

לא רוצה שום פרוטוקול. אני לא ספרן שלך, ואני לא תמלילן שלך, אני רוצה לקבל החלטה. אני רוצה את הענבים, לא להתחיל פה בריבים. אני מבקש, גברתי מנהלת הוועדה, שתוך חודש ימים - - -

מעולה.

תוך חודש ימים אני רוצה לקבל כאן דיווח בכתב שהעניין הזה נסגר. הנה, הוא פה אומר שלא היו דברים מעולם, והוא רוצה את התקנות והוא רוצה את הדברים. אם, אני אומר את זה, בילי, מה שאני מבקש - - -

יש פה מישהו ממשרד הכלכלה?

תכף נחליט מי האיש הזה. תקשיבו לי טוב, אם תוך כדי התהליך יסתבר שמאן דהוא מעכב – קודם כול אני רוצה לדעת מי אחראי, על מי אני צועק.

ביבי נתניהו שר הכלכלה.

לא, הכלכלה, נו.

לא, סליחה, אדוני - - -

אתה מבין למה דרעי ברח עכשיו? עכשיו זאת התשובה.

- - -

לא, סתם, עזבו. היא סתם צוחקת.

אני לא סתם. זאת הסיבה, אדוני, הוא רוצה לעשות עכשיו קברי צדיקים, זה מה שהוא פרסם היום.

זאת עבודה של כל הממשלה. אף אחד לא מעכב - - -

- - -

בילי, כולם צדיקים, אוקיי? כולם צדיקים.

ראית את הכותרת בידיעות היום? הוא הולך לחדש קברי צדיקים, דרעי, נו.

אין לי בעיה עם קברי הצדיקים האלה.

רגע, ריכוז, חברים. איתן.

מי זה מנכ"ל רשות הספנות? הוא לא פה. סליחה, מבחינתי, בילי, היו לכם חמש שנים להתייעץ ולהכיר אחת את השנייה. מה שאני מנסה להגיד לכם זה כך, הכי ברור והכי חד-משמעי, מבחינתי זה מנכ"ל רשות הספנות.

מנהל רשות הספנות והנמלים.

שהוא לא נמצא פה.

רב-חובל יגאל מאור.

אני מבקש להעביר לו את המסר, ואני מבקש גם כן לדאוג לכך שהוא ישוחח אתי כדי שלא תיפול שגגה בעניין, ויגיד אחר כך: אף אחד לא הביא לי, לא אמר לי, כן אמר לי.

לא אמרו לי, שתו לי, אכלו לי.

אני מבקש לקבל בתוך חודש ימים תוצאה חלוטה של העניין הזה, ותוך כדי אעביר לו את המסר. ואם תוך כדי יסתבר שמשרד הכלכלה, השר, עד שראש הממשלה ילמד את העסק, או דברים מן הסוג הזה, אני ארצה לדעת את הדברים בזמן אמת. אני נותן חודש.

מעולה.

אין שום סיבה בעניין – את היית ברורה, מר לוי היה ברור, אנחנו ברורים. אנחנו יודעים למה התכנסנו פה, אנחנו מבינים עכשיו.

- - -

רב-חובל יגאל מאור לפני שהוא היה בתפקיד שלו, איפה הוא עבד?

עזוב, זה לא חשוב.

סליחה, חובת ההיוועצות – אנחנו כבר לא במסגרת משרד התחבורה, כי היא הועברה למשרד אחר.

הוא עבד ב"צים"?

הוא עבד בתחום הספנות.

אין פה ניגוד עניינים?

השאלה מי מטפל - - -

חברים, סליחה.

פתאום נופל לי האסימון למה זה - - -

מה זאת אומרת עבר למשרד אחר?

- - -

בילי, נתתי לך רשות דיבור?

אני שאלתי. סליחה.

זה לא קשור בכלל. את יכולה לשאול אותה מה שאת רוצה.

אדוני, יש פה עניין, אני כמעט ולא מדבר. אני רק רוצה להבין עניין עקרוני, אין פה ניגוד עניינים? הוא עבד ב"צים" לפני, אני רוצה לדעת.

אין פה ניגוד עניינים, אדוני. אין ניגוד עניינים.

אחרי שהוא סיים ב"צים" הוא גם עבד - - -

הוא עבר תקופת קירור.

אה, קירור, זה כבר לא צינון, זה קירור.

שם זה קירור.

זה יותר עמוק.

הקפאה.

הקפאה עמוקה.

בילי, את לא מבינה מה שאני אומר?

חס וחלילה, אבל - - -

הוא מנהל את הדיון?

לא, אדוני.

תודה רבה לך. מה שאני מבקש הוא כך, כל השאלות האלה של צינון, לא צינון, קירור, הקפאה עמוקה, הן לא רלוונטיות. מי שירצה מהח"כים לאחר מכן להגיש הסתייגויות על הסתייגות מוזמן להגיש, אני באתי לפה לדיון מאוד ברור. בדיון הברור הזה אני מבקש את התשובות לעניין הזה בצורה מהירה, בתוך חודש ימים. אורן, בבקשה, אם יש לך איזה משפט.

בוא ננתק לחלוטין את כל מה שדיברנו פה עד עכשיו, בכוונה אני אומר, עם כל - - -

אל תפתח דיון. רק סגור.

לא פותח, להפך, סוגר. הייתי שמח אולי לקבל מכם אולי איזושהי הצעה לעתיד שבה אתם תיתנו במקום מה שקיים היום, וגם אם לא קיים, שתיתנו הטבה שתעודד העסקה של עובדים ישראלים. זאת הבקשה שלי. הייתי שמח אם תכניס את זה כחלק מהבקשה של הוועדה.

מיכל.

אני מאוד טובה בתהליכים ארגוניים, ומה שחסר כאן זה אבא לתהליך הזה. וזה שאת אומרת לי שזה עכשיו במשרד הכלכלה זה לא מרגיע אותי, במיוחד שאין שר כלכלה. האחריות היא עליכם. ואני, כשמישהו לא מחזיר לי תשובה, אני מציקה לו ומתישה אותו עד שהוא מחזיר לי תשובה. אז אני רק רוצה להגיד שאני רואה בכם את האחראים. תציקו למי שצריך להציק, תעשו את כל ההיוועצויות, ותגמרו עם זה כבר.

מה עם התזכיר? הוא מחר - - -

בילי, זה לא יפה לזלזל כך. ראיתי.

זה ממש לא נכון.

עליזה, בבקשה, רצית לומר?

לא, יש לי ישיבת סיעה. רק איך אתה פותר את זה אם עוד חודש ואין תזכיר?

אמרתי עוד חודש, סליחה.

אנחנו נקבל עוד חודש, ומה עם התזכיר?

אין תזכיר.

אין תזכיר.

שלא יעבירו את זה בחקיקה בינתיים.

התזכיר לא לחוץ לנו. לחוץ לנו לשנות כיוון.

חברים יקרים, סליחה, תקשיבו לי שנייה, הסיפור הזה של אין תזכיר לא מעניין. אתם צריכים לתת לנו את הפתרון לעניין הזה. צריך לתת פתרון. אם צריך, אזמן דיון עם שר הכלכלה או מי שאחראי על זה.

אדוני, זה מה שנעשה.

אני מנסה לתת פה פתרון. לכן, אנחנו אומרים פה, זה לא שאחר כך תצאו מפה ותגידו: הכבל הזה בלבל את המוח והלכנו. לא יקום ולא יהיה. אם יש בעיה עם התזכיר, אני רוצה לקבל מענה לעניין הזה.

זה לא תזכיר, זו טיוטה.

בכלל לא חשוב.

אדוני, העניין של הטיוטה בכלל לא רלוונטית לעניין.

תקנות הציוות הן הבעיה, איתן.

מס תפוסה לא קשור לעניין.

יש תקנות ציוות שהמדינה מאוד רוצה להתקין.

אלא ש?

תתקין אותן ותיתן לך דיווח עוד חודש ימים.

סבבה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:02.