הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 87

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ו (10 בנובמבר 2015), שעה 14:00

פיתוח עסקי לעיר אילת וגיוון מקורות התעסוקה – לציון יום אילת

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

נאוה בוקר

אורי מקלב

נורית קורן

חיים ילין

מאיר כהן

מיקי לוי

מכלוף מיקי זוהר

יושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין

ינון אלרועי - משנה ומ"מ מנכ"ל, משרד הכלכלה

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

ענת ורשיצקי - יועצת מנכ"ל משרד התיירות

נועם מוזס - אינג', מנהל תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דנה סאיג - מנהלת מעוף אילת, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר, עיריית אילת

משה אלמקייס - סגן ראש העיר, עיריית אילת

פיליפ אזרדט - מנכ"ל העירייה, עיריית אילת

ד"ר דרורי גניאל - משנה למנכ"ל וראש שח"ק, עיריית אילת

עופר אברהם - סמנכ"ל העירייה, עיריית אילת

עיוש אלמלח - נציג ליכוד, עיריית אילת

מתן בארי - חבר מועצה, יו"ר סיעת צעירי אילת, עיריית אילת

אסי בן חמו - גזבר העירייה, עיריית אילת

אלון וייס - חבר מועצה, עיריית אילת

דנה זנטי - דוברת העירייה, עיריית אילת

גיל ממן - דוברות עיריית אילת

אלי לנקרי - סגן ומ"מ ראש עיריית אילת, עיריית אילת

יהודה מורדי - סגן ראש העיר, עיריית אילת

גיל ממן - דוברות, עיריית אילת

רוברט סיבוני - חבר מועצה, עיריית אילת

מרלן רוזנפלד - עוזרת ראש העיר, עיריית אילת

נחמן שכטר - עצמאי, נציג ציבור, אילת

יוסף חן - מנכ"ל תאגיד התיירות אילת, עיריית אילת

ד"ר חנה רוזנפלד - מנהלת המרכז לחקלאות ימית, חקר ימים ואגמים לישראל

פרופ' ברק חרות - מנכ"ל חקר ימים ואגמים לישראל, חקר ימים ואגמים לישראל

ליאל זינו - יו"ר מועצת הנוער באילת, מועצת התלמידים והנוער הארצית

שבתאי שי - מנכ"ל התאחדות מלונות אילת

נדב ששר - מנהל אקדמי קמפוס אילת, אוניברסיטת בן גוריון

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

לאה ורון

אושרה עצידה

פיתוח עסקי לעיר אילת וגיוון מקורות התעסוקה – לציון יום אילת

צהריים טובים. אני שמח לפתוח את הישיבה השלישית היום של ועדת הכלכלה של הכנסת. גברתי מנהלת הוועדה, אדוני וחברי ראש העיר, מנכ"ל משרד התיירות, חבר הכנסת מאיר כהן ידיד, רשמת, אורחים נכבדים, היום זה אילת. אנחנו מעמידים את אילת על ראש שמחתנו. הכותרת של הדיון היום היא פיתוח עסקי לעיר אילן וגיוון מקורות התעסוקה.

אני רק יכול לומר לכם, בהקשר של אילת יש איזשהו סוג, אני לא אגיד עוול. אבל צובעים את אילת באור שהלוואי והוא היה נכון. אתה תשאל הרבה אנשים מה זה אנשים וכולם מסתכלים על הרצועה הצרה שעוברת בין הכביש הראשי, כביש 90, כביש הערבה, משדה התעופה למלונות. מבחינת רוב אזרחי מדינת ישראל, זו אילת - ולא היא. אני אומר זאת מבלי חס וחלילה להמעיט כהוא זה מהסיפור. בסופו של עניין, השדרה המזרחית היא ליבת העיסוק וההתעסקות וההכנסה של אילת. אבל בכל הצד המערבי, הדרומי והצפוני גרים בני אדם שאני לא יודע כמה מהמבקרים סיירו באילת לכשהם מגיעים. תבינו שמבחינת רוב אזרחי מדינת ישראל, אילת זה שדרת בתי המלון. אם תדבר עם רוב האזרחים הם יגידו לכך שזה אחלה מקום – סבבה. אבל הם לא נכנסו וראו שאילת מתחבטת לא רק בבעיות המתקיימות באופן מובנה על יישוב שנמצא בקצה של מדינת ישראל, לא רק העובדה הזו שהיא, לא משנה איפה, מייצרת בעיות גדולות ולא פשוטות, אלא נוספו על כל זה בעיות תעסוקה. נושא התיירות הוא נפיץ ותנודתי. הלוואי וזה לא היה כך.

שלום חבר הכנסת ידידי, חבר הכנסת מקלב.

לכן, השאלות שמונחות לשולחננו הן רבות וגדולות. כשהכותרת של הדיון היא גיוון אז זה ממש כי כבר אילת לא יכולה יותר להרשות לעצמה, לצערי, להסתמך אך ורק על ענף התיירות כי עם כל הכבוד והרצון שלנו לתת את כל הרוח הגבית, אדוני מנכ"ל משרד התיירות, אלו דברים שלא רק תלויים בנו, בך ובעשייה, למרות שעדיין גם בתחום התיירות אילת עוד צריכה הרבה מאוד מאוד מאוד.

לצערי, השכנות של אילת שעד לפני קצת יותר מעשור, אולי שני עשורים, חלקן פיגרו מאוד, ולא רק שהן סגרו את הפער, אלא שיש מקומות היום שאזרחים ישראלים כבר לא רואים כעניין של מה בכך להעדיף את עקבה, ואני שומע את זה בשיח החברתי, זה לא שאני ממציא את זה עכשיו. אני אומר את זה אפילו מבלי לקרוא את המסמך של מרכז המחקר והמידע שעושה עבודה מצוינת תמיד. בשיח החברתי זה דבר מאוד מסוכן כי עקבה היא כמטחווי קשת מאילת ואם היא תתקבע כתחליף לאילת זה יהיה סיפור קשה מאוד מאוד. אני אומר זאת בצורה מאוד ברורה וללא כחל ושרק. אסור לייפות את העניין הזה, אסור לדבר על זה בצורה של אין מה לדאוג, זה עדיין לא. שארם א- שייח' היה שלב שאם לא היה ב-2001 – 2002 את כל הסיפור של האינתיפאדה, שארם א-שייח נהיית תחליף אולטימטיבית לאילת. אנשים עקפו את אילת וראו רק את כביש הערבה. אני יכול להגיד לכם שהייתי אחד מהם.

אני נגעתי בסיפור הזה רק בקליפת אגוז כמו שעורכי דין אוהבים לומר, כי המציאות היא הרבה יותר קשה מכל מה שאני מנסה לצייר.

לרבים שדה דב נראה עניין של מה בכך. מה ההבדל בין שדה דב לנתב"ג? אתה אומר: מה כבר יכול להיות? זה ההבדל בין לטוס לאילת או לא לטוס לאילת. היום עם שדה דב אני מעדיף, גם בשביל הפאן, לנסוע ותוך שלוש-ארבע שעות להיות באילת בלי שום בעיה. כי הזמן שאתה מגיע עם הביטחון ועם כל הדברים האלה, אתה מוצא את עצמך פלוס מינוס כבר בשעות האלה. לכן, אם אנחנו נעביר את כל הסיפור הזה לבן גוריון זה להרוג ולגדוע, ואין מילה אחרת.

כל מי שמדבר גבוהה גבוהה על פינוי שטחים עבור זוגות צעירים – אולי יהיו זוגות צעירים שיגורו במתחם שייבנה, והם יהיו בנים של. לא יהיה שם מחיר למשתכן. מי ייתן בכלל לבנות שם? המיקום הוא כלך כך דרמטי וכל כך אטרקטיבי. רק העלות של הקרקע שם יכולה להציל את אילת עשר פעמים.

אדוני ראש העיר, חברי, הוא קודם כל חבר שלי הרבה מאוד שנים. אני רוצה להגיד לך שהלוואי והיום הזה יצליח להוציא אפילו אחוז אחד ממה שאנחנו מדברים עליו. אם נממש אחוז אז אנחנו בכיוון הנכון.

אדוני, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, תודה רבה על הדברים החכמים והחמים שבהם בחרת לפתוח. אני רוצה לפתוח באמירת תודה. קודם כל, ליושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין שניאות לבקשתנו לקיים פעם שנייה את יום אילת בכנסת, ועל כך תודתי. אנחנו אמורים להיפגש אתו מיד לאחר הוועדה לשיחה עם עשרות אנשים שהגיעו מאילת. יש כאן מעל ל-80 איש שהגיעו מאילת: חברי מועצה, סגנים, אנשי חינוך, וכן הלאה.

אני רוצה להגיד תודה לנאוה בוקר שהסכימה לקחת על עצמה את תכלול היום החשוב הזה, וכמובן לחברים שנמצאים כאן, חברי הכנסת, שאני אחד אחד מכיר היטב. אני אומר לכם מראש תודה על ההזדהות ועל הנוכחות ועל האמפתיה שלכם לעיר אילת.

אני מודה לך שהתייחסת לשדה דב. אנחנו בוועדה החמישית היום. ועדת הכספים בוטלה. בכל הוועדות פתחנו בנושא שדה דב משני טעמים: אחד, זה היום קרב הבלימה של העיר אילת על חייה, וסליחה אם אני נשמע דרמטי. שנית, מצאנו שבכל נושא מהוועדות יש הקשר גם כן לשדה דב. זאת אומרת, שדה דב זה עורק חיים. זה לא המקום שממנו יוצאים לבלות. זו התחנה המרכזית. ברצות חולה הסרטן, לא עלינו, לנסוע לבית החולים, שדה דב מנגיש אותו לבית החולים. אין חלופה אחרת. הטרגדיה היתה שהתקבלה החלטה שסובלת מזחיחות הדעת משום שבין היתר לא בחנו את החלופות. עכשיו יושבת ועדה ודנה איך מנגישים.

ספר לנו על זה עם שדות תעופה נוספים: הרצליה ואחרים, שדיברנו עליהם. אבל יתקיים כאן בוועדה דיון מיוחד רק על שדה דב, וגם התחייבתי.

אני מודה לך גם על המינוי של חבר הכנסת יצחק וקנין שהוא מומחה לענייני תעופה. אנחנו יותר מאשר שמחים על מומחיותו כי הוא ממש מבין את העניין.

אני אומר לך את עמדתה של העיר אילת כדי שנדע אותה. עמדת של העיר אילת אומרת ומאחר ויש החלטות שאומרות ששדה התעופה הצבאי לא יתפנה לפני ינואר 2019 אז אין שום היגיון וטעם לפנות את החלק האזרחי ביוני 2016. הרי ממה נפשך? לא ייבנה בתווך הזה אפילו לא צריפון. אני אומר, לא ייבנה בעשר השנים הבאות. אני חבר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ואני יודע על מה אני מדבר. נכון, חיים?

בסוף זה ייפול על הבודקים. בודקי התוכניות הם אלה ש- - -

עוד לא הגשנו התנגדות אחת. אז אני אומר, חברים, תמתינו רגע. תדחו של ההחלטה. בסמכותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשים הצעה לשולחן ממשלה על-פי מה שאומר בית-המשפט, לא מה אני אומר, ובתווך הזה תבחנו את החלופות. היה ויימצאו חלופות – הנה מה טוב ומה נעים. היה ולא יהיה – יש לנו רעיון גם להשאיר את שדה דב. אבל אני לא רוצה להקדים את מה שצריך להיות מוקדם.

עזוב, יתקיים גם פה דיון.

הדבר השני הוא נושא הליבה, ואיתן, אמרת ממש מדויק. על אילת נאמר אין תוכה כברה. אילת - כמו שאמרת, חלק גדול מהאנשים, ואני אסמן יותר חזק, חלק גדול ממקבלי ההחלטות במדינת ישראל מכירים את אילת מחזיונות הסוויטות או מניחוחות הג'קוזי. זה ציר ההיכרות שהוא ציר נחמד, אבל הוא ציר מטעה ברצותנו ללמוד מה קורה בתוך העיר. העיר אילת מאתגרת מאוד משום שזו עיר שיש בה יש את הריחוק הגדול ביותר במדינת ישראל, עיר קטנה, עיר ללא ערים שכנות, עיר גובלת בשלוש מדינות. לצערנו הגדול מאוד, אנחנו יודעים להגיד שהיום התנועות האסלמיות סימנו גם את העיר אילת כיעד אסטרטגי. אנחנו משתדלים להנמיך את הדציבל בעניין הזה כי היא עיר תיירות. כל אמירת חירום כזו מייצרת קושי גדול מאוד על תעשיית התיירות, ולכן אנחנו מורידים פרופיל בעניין. אבל העיר מאוימת, אין מה לעשות. אנחנו יודעים את זה. כמו כן, יש לה גם את האתגרים הדמוגרפיים המאוד מאוד משמעותיים, ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו.

חלק מהמענים והתשובות שאנחנו נתנו, בצד חיזוק תעשיית התיירות שהיא תעשייה מאוד מאוד חשובה, ונמצאים פה קודקודי התיירות, גם המנכ"ל, גם מנכ"ל התאחדות בתי המלון, אנחנו באנו ואמרנו שאנחנו חייבים לייצר גיוון תעסוקתי כאמירה אסטרטגית. זה אמירת חיים, זה לא אמירה של גחמה שקפצה עלינו.

המהלך הראשון – הקמנו אגף צעירים שתכליתו לטפל בשני נושאים: השכלה ותעסוקה. שנית, הקמנו האב לאחרונה כדי לעודד יזמים צעירים, וידידי סגן ראש העיר ירחיב אם הוא ירצה. יצאנו עם משרד הכלכלה בהצעת מחליטים שאומרת: בואו נבנה פה מובלעת תעסוקתית נוספת בתחומים של הביולוגיה הימית כי אנחנו חושבים שיש לנו יתרונות יחסיים בעניין הזה. מכם אנחנו מבקשים, וזו הבקשה, שנשים ברמה של אפילו ועדה שתתייחס לאיך אנחנו מגוונים את מקורות התעסוקה בעיר אילת ואיך יוצרים תעדוף של העיר, כי לא נוכל, לא נוכל להיות עיר של שואבי מים וחוטבי עצים. אנחנו חייבים לייצר פה תעסוקה פרופסיונאלית.

חשוב להגיד שאנחנו עיר מובילה באוכלוסיית הבלתי מקצועיים, ויש לכך הרבה מאוד סיבות שלא נרחיב בהן עכשיו. לכן, אנחנו נדרשים לעוד ועוד ועוד ועוד מובלעות תעסוקתיות פרופסיונאליות כדי לשדרג ולהשביח את העיר אילת. זה מייצר כוח קנייה אחר, זה מייצר מערכת חינוך אחרת, וכל הדברים שבוודאי ובוודאי ברורים לכל מי שיושב כאן.

על סדר היום יש לנו את אותה הצעת מחליטים ששמנו לממשלה, ויש כאן את החברים שמכירים את החלטה והם יציגו אותה בהמשך לפי שיקול דעתם.

תודה, אדוני.

חברת הכנסת נאוה בוקר מובילה את הנושא, ואני מבקש ממנה מספר מילים בקצרה.

אתה יודע שאנחנו עוברים מוועדה לוועדה היום.

עד שהגעתם לוועדה החשובה.

בטח, הוועדה החשובה ביותר. איתן, אנחנו כולנו יודעים שכשאתה אומר אתה מבצע, אז אנחנו באמת בוועדה הנכונה.

כמו שאין כלכלה בלי תל-אביב כך אין תיירות בלי אילת, וזה ידוע לכולנו. אני דיברתי על זה ואני אגיד את זה שוב. צריך לשנות את הגישה. אנחנו נותנים סוכריות ואחרי זה לוקחים אותן. צריך להכין איזושהי תוכנית אסטרטגית לטווח ארוך כי אנחנו יודעים שכל שקל שאנחנו נשקיע אנחנו נקבל לאחר מכן פי כמה וכמה.

אני חושבת שהחובה שלנו כמחוקקים היא לדאוג להקמת מפעלים באילת, לדאוג להטבות ולמענקים שיובילו ליצירת מקומות תעסוקה חדשים, יביאו אוכלוסייה איכותית, יבנו את העתיד הכלכלי של העיר. אני מקווה שבמקרה הזה גם באמת נשים מחלוקות פוליטיות בצד ונדע לעזור ולהביא את העיר אילת לפריחה כלכלית. תודה.

אלפי תודות. אדוני מנכ"ל משרד התיירות, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראש העיר, חברי הכנסת. ראשית, אני רוצה לחזק את מה שאמר ראש העיר. שדה דב – קודם כל, צריך לבדוק איך ברמה המערכתית החלטה כזו התקבלה, מהלך כזה הלך ללא התייחסות תיירותית. יושבים בהיבטים הדיור, האוצר, ביטחון. אילת שהיא עיר המושתת רק על תיירות באחוזים מאוד מאוד גבוהים, לא היתה לזה שום התייחסות. מהרגע שהסיפור התברר אנחנו חידדנו את הנושא התיירותי. צירוף הנסיבות שיש עכשיו של סגירת שדה דב עם שמיים פתוחים, עם טיסות לאירופה במחירים שזה פחות ממונית עירונית היום, יכול להביא באמת להפסקת תיירות הפנים לאילת שזה עוגן מרכזי, ואני חושב שכל מילה פה מיותרת. אני לא נכנס פה לצורך מעבר לתיירותי, כל הדברים, כל ההיבטים האחרים שכמה חשוב שדה בתוך העיר הגדולה, כך שאנחנו את דעתנו הבענו, ובצורה מאוד ברורה. אנחנו נעשה הכול באמת כדי שזה לא יקרה עד שלא תהיה חלופה, ואני מקווה שגם החלופה הקיימת של נתיב נחיתה לאורך הים שזה דבר שהוא אופציה וצריך רק להחליט שעושים אותו.

אני חושב שאילת הולכת להתברך בשדה תעופה בין-לאומי חדש, בתקווה בעוד שנה ומספר חודשים, וזו הזדמנות מאוד גדולה. אנחנו פה בתקופה האחרונה עסוקים הרבה מאוד עם אילת, בעיקר בגלל שהמגמה של תיירות חו"ל – עוד פעם אני חוזר למה שדה דב הוא חשוב, והחשיבות של התיירות פנים - כי תיירות חו"ל לאילת מהשנים של 2002 עת שארם א שייח נבנתה על חורבות האינתיפאדה שלנו, אילת הפכה להיות עיר שמבוססת בעיקר על תיירות פנים, ואנחנו את המגמה הזו מנסים לשנות.

אם אני בתל-אביב נרשם אצל חברת תיירות להתארח באילת, האם אני משלם מע"מ? לייצר מצב שמי שיבוא לתיירות פנים באילת, לא משנה מאיפה הוא בא, לא ישלם מע"מ.

זה קל, אתה יודע. אנחנו נגיד לך: אנחנו בעד. כמשרד תיירות, כל דבר שיעודד תיירות, אנחנו בעד. אבל זה לא למגרש הזה.

להערכתך, האם זה יעודד תיירות?

אם אתה נותן הנחה בוודאי, כמו שיש כאלה שנוסעים רק כדי לקנות בסופרפארם חיתולים יותר זולים. כל דבר מעודד בסוף.

אנחנו יצאנו בנוהל שמתמרץ את החברות הזרות להגיע לאילת עם 45 יורו המשרד, 15 יורו או דולר שותפינו המלונאים. זה הוביל לשינוי מגמה.

יורו, גם אנחנו יורו.

זה שונה – יורו, אוקיי. שינוי מגמה - מארבע טיסות שהיו שנה שעברה אנחנו בסביבות ה-20 כרגע, כשהבשורה הגדולה שמסקנדינביה עם כל הדיבורים, הטיסות מסקנדינביה, מפינלנד, מלאות, מסה גדולה של שש טיסות ריינאייר שזה הלואו-קוסט הכי גדול. פה זה מראה את הפוטנציאל של אילת. עשינו פה בפירוש שינוי מגמה.

אני שומע פה את הדיבורים שאף פעם לא בריא שכל הביצים הן באותו סל, ובמקרה דנן זה תיירות. אני חושב שאילת עם השדה החדש, ואגב, זה שהוא קרוי "רמון", זה טעות. אני לא יודע תחת איזה ועדה זה יכול להיות. זה לא נעים להגיד, אבל "בן גוריון" בעולם לא נמכר כ"בן-גוריון" אלא נמכר כתל-אביב, ואם זה יהיה dead sea ו-red sea אז זה יביא את חוץ-לארץ. "רמון" זה שם פנימי לתיירות פנים, ופה הפוטנציאל הגדול – שדה שהוא בין הים המלח לבין הים האדום לבין אילת כשאילת היא מרכז מדינת המדבר, וזו מדינה שמנותקת מכל הבעיות הגיאו-פוליטיות, והמדבר הוא מאוד מאוד אטרקטיבי לתיירות האירופאית שמבלה בחושך ובקור ומקסימום נוסעת לאלפים לאתרי סקי. יש פה פוטנציאל מאוד גדול לעשות שינוי מגמה באילת רבתי כי כל התיירות המדברית שהיא מאוד אטרקטיבית - מצדה, המכתשים, ים המלח, כשאילת במרכז עם העוגן של ה-11,000 חדרים, ואנחנו מקווים שגם פה הולך להיות שינוי מגמה עם הפינוי של השדה בפנים - פה הפוטנציאל הגדול. זה יכול ליצור הרבה מאוד מקורות תעסוקה ולחזק את אילת. לכן, אנחנו חושבים שפה צריך לתת לזה באמת הרבה מחשבה.

הממשלה לא חשבה כמוך כי מ-2002 לפי המחקר של מרכז המחקר והמידע מספר חדרי האירוח באילת אף ירד מעט ל-11,063 בשנת 2002 לעומת 11,023 בשנת 2014.

אנחנו באמת מקווים עם מרכז ההשקעות שגם המגמה הזו הולכת להשתנות. זה שרואים שחוזרות חברות בין-לאומיות, וריינאייר זה מוביל שהיום הוא עם שש טיסות, אבל הם מדברים על כמויות מאוד גדולות, ופה הפוטנציאל הגדול. זה משתלב עם הרבה אירועים. האופרה השנה תהיה באילת ויש מרתונים ואירועי ספורט ואירועי מוזיקה וצפרות כשאילת היא מרכז צפרות עולמי, בחודש מרץ. כל זה בתכלול נכון ובשיווק נכון של השדה יכול לעשות פה שינוי מאוד גדול במגמה. לכן, אנחנו מאוד נשמח שיהיו עוד עוגני תעסוקה לאילת. אבל אני חושב שבתיירות יש כיוון מאוד אופטימי, אבל כולם צריכים להתאחד ולהתגייס ולהמשיך לדחוף את זה.

אדוני המנכ"ל, תודה.

ינון משנה למנכ"ל משרד הכלכלה, בבקשה.

צהריים טובים, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראש העיר מכובדי. אנחנו מצטרפים להסתכלות המאתגרת על העיר. אנחנו מסכימים באופן חד-משמעי עם הדיאגנוזה של ראש העיר, וגם שלך, אדוני היושב-ראש, על כל שהעיר בנויה, והיות והיא מאוד מרוחקת ומנותקת אז בכך שהיא נשענת על סגמנט אחד, סקטור אחד או שניים, זה מאוד מאתגר. עם כל השמחה והעידוד על כך שתחום התיירות מקבל עכשיו עידוד ותמרוץ מחודש, אנחנו באמת חושבים יחד עם העירייה שצריך להסתכל על הדברים גם בצורה טיפה יותר מגוונת. כמו כל תחום שמתעסקים בו, חשוב לעשות גיוון של הפורטפוליו. מכירים את זה בכל התחומים.

בסך הכול אילת מקבלת במשרד כיסוי לא קטן. אנחנו מדברים בשנים האחרונות על עידוד השקעות, למשל, במרכז השקעות של פרויקטים, אם אני לא טועה, בסדר גודל של כ-70 – 80 מיליון שקל, מבחינת תקציבית 82 מיליון שקל ליתר דיוק, ומענקים של 23.5 מיליון שקל למפעלים, בתי מלון. גם הנושא של הפחתת פליטות. אנחנו בסך הכול מסתכלים גם על ההיבטים האלה. יש כמובן מענה בתחומים של הכשרה מקצועית, גם בתחומים של מעונות יום, משפחתונים וצהרונים. כל הדברים האלה מקבלים את הביטוי לפי הדרישה ולפי הצרכים. כמובן הכשרות מקצועיות, כמו שאמרתי גם לתחום המלונאות, אבל גם לתחומים אחרים.

היתה לי הזכות לעמוד בראש צוות שהושק על-ידי הממשלה לבחון את האפשרות לחיזוק כלכלי של אילת בתחומי הביולוגיה ימית, והנושא הזה הוא חלק מפעילות ממשלתית כוללת בנושא. שם לא רק מדברים, אלא גם הושקו שני צעדים שאמורים להיות צעדים בונים על מנת לחזק את העניין הזה. נמצא פה נועם מוזס ממשרד החקלאות שמוביל עכשיו עבודה כלכלית שבודקת את ההתכנות להפעיל בריכות דגים על השטח. אני מניח שנועם ישמח להרחיב. ביקשנו מהמשרד להגנת הסביבה, ליתר דיוק, מהמדענית הראשית שלו, ד"ר סיניה נתניהו, לרכז צוות שיבדוק את יכולת ההכלה של מפרץ אילת לגבי פרויקטים בביולוגיה הימית. אני לא יודע אם יש נציג הוות"ת או המועצה להשכלה גבוהה. הם מבצעים בדיקה ספציפית לגבי הנושא הזה. בזמנו היה איזשהו תורם זר שרצה וראש העיר עבד אתו באופן צמוד. לצערנו, הוא כרגע לא נמצא על סדר היום. אבל גם החברים בתחום הזה של ההשכלה הגבוהה מסתכלים על הנושא.

במקביל, אנחנו מבצעים מזה תקופה ארוכה חשיבה משותפת יחד עם העירייה להמשיך ולבחון את הכלים ואת הצעדים שיש לנקוט בהם. היתה לנו הידברות ובחנו והצענו כל מיני כלים. אני מבין שבעוד כעשרה ימים, אם אני לא טועה, אמור להיות ביקור עבודה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

הוא ועוד ארבעה או חמישה מנכ"לים.

כן, ב-26 בנובמבר.

לזה באים הרבה מנכ"לים. אני מקווה שהתוצאות תהיינה בהתאם.

אני מקווה שבאמת שם אפשר יהיה לסגור דברים בצורה יותר כוללנית.

תודה. יש לי שאלה והיא גם כן מהמסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. כולנו כל הזמן מדברים על זה שאין מע"מ באילת. כל שנה כל פעם נלחמים על זה כאילו זה עוגן ההצלה של אילת. אני חס וחלילה לא מזלזל בזה, אבל הכלי הזה במצב של אילת נשחק לגמרי. הוא בסדר, זה כלי. אבל הוא איבד את האפקטיביות שלו כאזור סחר חופשי. כי כל אזורי הסחר החופשיים, אלה שגובלים עם אילת ואלה במקומות אחרים בעולם כפי שאתם גם הגדרתם את זה, חייבים לשכלל ולהכניס כלים נוספים. הכלי הזה הוא בסדר. מגיעים, הולכים לקניון ממול וקונים כמה דברים. אבל זה כבר לא אותו כלי שבתחילת הדרך הניע את הכלכלה של אילת. היום כבר לא הולכים לקנות באילת וכבר אין את אותה תנועה כפי שהיא היתה, וחייבים למצוא את הדרך. אין פה נציג ממשלתי שהוא לא משרד התיירות, זה כבר בתחום השיפוט שלכם וצפונה, ואני חושב שאם תוכלו להביא גם את זה. אני מציע שהוועדה תמסור את הדוח של מכון המחקר של הכנסת ותניח אותו בפני ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי חשוב שיקראו, יראו ויתרשמו.

ראשית, אנחנו חושבים שהכלי הזה חשוב ממדרגה ראשונה גם לתושבי אילת. אבל אנחנו התכוונו לשים על שולחן ועדת הכספים היום את הצעתנו שאומרת הרחבת אזור סחר חופשי. הרי לאזור סחר חופשי יש כמה שלבים והטבת המע"מ היא אחד השלבים.

לזה כיוונו.

יש עוד כמה כלים שהוקפאו. חשוב שתדע שבעקבה יישמו הלכה למעשה את כל החוק שאנחנו חלמנו עליו, ותראה את התוצאה.

אדוני ראש העיר, אני שמח שאתה מצטט אותי אחרי שציטטתי את מכון המחקר של הכנסת, כך יש לנו סיכוי להביא גם כן גאולה בעולם.

אדוני היושב-ראש, בסך הכול אני חושב שאתה בהחלט מכוון למטרה שאליה כולנו צריכים לחתור. שכחתי לציין שלאילת יש אזורי תעשייה עם כ-500 דונם פנויים, ולכן אנחנו צריכים באמת לרכז מאמצים ולנסות לראות שיגיעו לשם מפעלים. יש לנו את סניף מעוף שהמנהלת שלו נמצאת פה שמנסה לחולל פעילות כלכלית יחד עם העירייה ושותפים אחרים.

אדוני הסמנכ"ל, אחד הדברים היותר חשובים זה באמת לדעת לכוון ולהשקיע את כל המרץ איזה מפעלים יכולים להגיע לשם. כי פתח ראש העיר ואמר, ובצדק, שזה לא סתם להביא מפעל שייקח את ההטבות ויגיד מחר: אני מצטער, אין לי עובדים. ואז הוא יביא עובדים מעקבה וממקומות אחרים, וייצא שכרנו בהפסדנו. זה גם לא סתם להגיד היי טק. כיוון שלאילת יש ייחודיות סוציולוגית, דמוגרפית, צריך לדעת לכוון נכון ולפתח סוג של תעשייה. זה לא סתם להגיד שיש 500 דונם וכולנו ניסע לאילת. בסוף אתה צריך גם עובדים מקצועיים ואתה צריך אנשים שיידעו לאייש. המורכבות שעליה דיברת וגם האחרים דיברו באמת מחייבת מחשבה הרבה יותר עמוקה מאשר בדרך כלל. זה לא רק להגיד: אוקיי, יש כסף, יש שטחים פנויים, ובואו נתחיל. זה הרבה יותר מורכב.

אני ממש מחזק את דבריך. אבל זו בדיוק הסיבה שהממשלה החליטה לבדוק את הנושא של ביולוגיה ימית שהוא מאפיין את אילת ששם יש יתרונות בגלל השמש ובגלל השיפוע, וכל מיני דברים אחרים. אם תרצה נועם יוכל להרחיב.

אני אבקש מאלי לנקרי סגן וממלא מקום ראש העיר אילת, להציג את הצעת ההחלטה.

תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי חברי הכנסת, בשנת 2009 אנחנו שקדנו על התוכנית האסטרטגית לעיר אילת והצגנו אותה גם לממשלה בהמשך. התוכנית מתבססת על שני דברים: האחד, זה מה שדיבר כמובן מנכ"ל משרד התיירות. בראש ובראשונה העוגן המרכזי הכלכלי של העיר אילת זה התיירות. זה גם מנוע הצמיחה שלה, ולכן אנחנו משקיעים את כל מאמצנו ואת כל יכולותינו כדי לקדם את התיירות. לאחרונה, אנחנו הצגנו לשר התיירות, למנכ"ל המשרד, את התוכנית שלנו לעשור הקרוב. אנחנו גם שמחים שהנושא הזה מתפתח, ואני מצטרף לדברי המנכ"ל. אנחנו בהחלט מסתכלים באופטימיות לשנים קדימה בכל מה שקשור לנושא התיירות, עם דגש על התיירות הנכנסת. יחד עם זאת, כשהמנכ"ל הזכיר את התוצאה של החורף הקודם של ארבע טיסות שהמשמעות שלה היתה ירידה של 60% בתיירות הנכנסת, זה היה כתוצאה מ"צוק איתן".

זה היה המשבר ברוסיה גם.

גם המשבר ברוסיה וגם "צוק איתן". אבל ההשלכה היתה בגלל השינויים הדמוגרפיים, השינויים כמובן במצב הגיאו-פוליטי.

זו הסיבה שהנושא השני ששמנו על הפרק בתוכנית האסטרטגית שלנו זה גיוון מקורות התעסוקה, וניסיון להרחיב את מקורות התעסוקה באילת מעבר לתיירות. אני חושב שזה אחד האתגרים הגדולים שעומדים לפתחנו היום כהנהגת עיר, ואני חושב שגם המדינה צריכה להתייחס לזה באופן הזה, איך מביאים לכך שבאילת מגדילים את מקורות התעסוקה.

אדוני היושב-ראש, ציינת את העיר עקבה. אני רוצה להשתמש בזה דווקא כדוגמה כדי להראות מה קרה רק בעשר השנים האחרונות. נחזור אחורה לשנת 2003. העיר אילת והעיר עקבה מנו כמעט את אותו גודל אוכלוסייה – סביב 50,000 נפש. עקבה נכנסה אז למה שנקרא ה - ASEZA. היא הקימה את ASEZA - Authority Aqaba Special Economic Zone, והכניסו לשם תמריצים והטבות מרחיקי לכת כדי לעודד משקיעים להגיע לעקבה.

מה קרה בעשור הזה? בעשור הזה היתה התפתחות עצומה בעיר עקבה. העיר היום מונה 140,000 נפש. העיר אילת מונה 60,000 נפש. תראו את ההתקדמות של עקבה, תראו את ההתקדמות של אילת. על הבסיס של מה זה היה? יש שם השקעות בכל התחומים. תיירות – נבנים עכשיו שם 4,500 חדרי מלון, תעסוקה, תעשייה אחרת נבנית שם בלי הפסקה. אי-אפשר לצמוח בלי לאפשר במקומות כמו אילת. הרי עקבה היא באותו מצב כמו אילת מבחינה גיאוגרפית ביחס לירדן, והם הבינו שם שיש כשל שוק כהגדרתו בתיאוריה הכלכלית כמו שיש באילת, ומכון המחקר של הכנסת בהחלט ציין את זה בכל העבודות שהוא עשה לגבי אילת, וכך צריך להתייחס. אם ניתן את ההטבות והתמריצים שהעיר הזו צריכה כדי לגוון את מקורות תעסוקה, גם נביא תעסוקה אחרת לאילת.

אני רוצה לקרוא ממה שכתב מכון המחקר בהתייחס לדברים שאמרת, ברשותך. "בעקבה מס הכנסה בשיעור קבוע של 5%, פטור על מיסוי שירותים סוציאליים, חוץ מענף הבנקאות והביטוח, פטור ממס על חלוקת רווחים ומניות, פטור מיסוי מקרקעין ורכוש, פטור ממכס על מוצרי ייבוא, למעט כלי רכב".

חשוב שנדע שאלו הן החלטות שהתקבלו בהסכם השלום עם רבין. בעקבה יישמו ואצלנו חלמו, זה בדיוק מה שקרה, ולכן רואים מה שקורה.

הושקעו בעיר למעל מ-20 מיליארד דולר.

זה משקיעים פרטים, זה לא המדינה. זה מייצר להם את האינסנטיב להשקיע.

אני אומר לפרוטוקול, אני מזהיר. אני אמרתי שצריך להיזהר כי עקבה יכלה להרוג את אילת. שאף אחד פה לא יתבלבל – כל מילה אחרת היא לנסות לייפות את העניין. אומר המנכ"ל שהמזל שמדובר בתיירות מוסלמית. דהיינו, שהיא לא מערבית. זה מסוג הדברים שיכול להשתנות בין רגע. זה לא דבר שאתה יכול להיבנות עליו כי יכול להיות שבשנייה אחת זה משתנה, זה כמטחווי קשת ממקום למקום. זה לא יום לימודים ארוך. זה לא שאתה עכשיו נוסע, זה כמעט הליכה ברגל. הנה, אנחנו מתריעים על זה ואומרים את זה. זה המסר, רבותי, המרכזי – שעקבה עוד בסוף עלולה להיות הבעיה הכי גדולה של אילת. אני לא צריך להגיד לכם מה זה שיווק תיירות, בוודאי לא לכם. זה תהליך שהוא לא מהרגע להרגע. מהרגע שאתה מסית את ראש האנשים מנקודה אחת לאחרת, היכולת לשנות זאת היא תהליכים כמעט בלתי אפשריים.

מסכים לגמרי, אדוני היושב-ראש. במהלך השנים אנחנו כיתתנו רגליים באמת בכל מפעלי התעשייה בארץ, מנכ"לים, נשיאים, יושבי ראש. הבנו איפה הבעיות שלנו. כלומר, לא בכדי לא מגיעים מפעלים לאילת. ברגע שיהיו ההטבות והתמריצים הנכונים, ואדוני גם צדק כאשר הוא דיבר על לאתר את היתרונות היחסיים שיש לעיר גם בתחום הזה של גיוון מקורות התעסוקה, באמת עבדנו וזיהינו. בין השאר, נושא של ביוטכנולוגיה ימית וחקלאות ימית הוא תחום שאפשר לייצר בו מאות, אם לא אלפי מקומות עבודה חדשים, ונושא של אנרגיות מתחדשות. אני לא יודע כמה כאן יודעים, העיר אילת היום ואזור אילת מייצרים 70% מצורכי האנרגיה שלה מאנרגיה סולרית. זה חסר תקדים לא רק בארץ, זה חסר תקדים גם במונחים עולמיים.

לסיכום, לאחרונה הכנו ביחד עם משרד הכלכלה הצעת מחליטים. הבסיס שלה הוא טוב, התשתית שלה הוא לא רע בכלל. על בסיס התוכנית שלנו הכנו הצעת מחליטים. האמת שהצעת המחליטים צריך להתאים, צריך לעשות בה כמה שינויים. אבל היא בסיס טוב. אם תהיה הסכמה עליה כאן – כלומר, לעשות את השינויים שנדרשים להיעשות בה – אני חושב שהיא בסיס טוב כדי להביא מקורות תעסוקה נוספים לעיר אילת.

תודה, אלי. דברים חכמים ונעימים.

חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

שלום לכולם. אדוני היושב-ראש, יום גדוש ועמוס בוועדת הכלכלה. אני רוצה לפתוח ולהגיד מההיכרות שלי שאילת היא דוגמה מצוינת למנהיגות שעושה יש מאין. אני מבקר באילת ואני באמת לא רואה את אילת רק דרך מסכי הג'קוזי שנותנים, אלא אני נמצא ואני יודע מה הבעיות ברווחה ואני יודע מה הבעיות החינוכית. לפני שאני אגיד למה אני פסימי, אני אגיד שיש באמת הנהגה יוצאת דופן שמצליחה לעשות שם עבודה מצוינת. אנחנו – ראשי הערים – קולגות הרבה מאוד שנים וכל פעם התפעלתי מחדש.

זה נורא לחשוב שאילת לגבי דימונה זה פריפריה. פעם הייתי אומר לאימא שלי מדימונה ביום שישי בבוקר שאני נוסע לאילת והיא היתה אומרת: עד שתגיע, תצטרך לחזור. כלומר, זה נראה סוף העולם. כל פעם שאני מגיע לאילת ואני נוסע בכביש הערבה אני מבין עד כמה מדינת ישראל, ואני אומר את זה מעומק הלב, ולא משנה, מאיר, יהיה קשה מאוד לפצח את התפיסות במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר ולהבין שהדבר המינימלי שחייבים לעשות זה לקחת ולהשוות תנאים לעיר התאומה שלך שהיא עקבה, כי אחרת שום דבר לא יקרה. כולנו יכולים לעשות את מטב התוכניות, אבל שום דבר בסופו של דבר אם לא תתקבל החלטה במישור הלאומי.

גם כשישבתי סביב שולחן הממשלה הסתכלתי על האנשים ולפעמים לא הבנתי עד כמה אנשים מנותקים מצרכים ומקשיים של מקום. ובאמת, כשאתה מגיע לאילת לחופש ונדמה לך ששכונת שחמון היא חזות הכול, אז באמת אתה חושב שהכול בסדר. כשאתה נכנס לתוך הדברים אתה מבין שזו עיר עם קשיים יוצאי דופן.

אדוני, כחבר כנסת אני חושב שצריך לחזק את התעסוקה באילת, ואנחנו נכניס עוד חדרים ואנחנו נבנה עוד בתי מלון. בסופו של דבר, אותם אנשים שעובדים בבתי מלון זה אנשים שבאים לשנה-שנתיים-שלוש וחוזרים כמו הבן שלי. אבל יש שם שדרה של אוכלוסייה שרגליה מעוגנות, והם הציונות האמיתית של המדינה הזו. הייתי באוגוסט כשהיו שם 49 מעלות חום ולא האמנתי שאנשים חיים שם. ניסיתי להבין כמה חשמל משלמים אלו שחיים שם ב-49 מעלות חום.

מאירק'ה, אם בהודו הרחוקה במקומות נידחים נותנים שירותים של תקשוב ומחשוב לכל העולם, להערכתי זה הדבר שבו אתה צריך להשקיע. לא בתעשייה שהיא תלוית שינוע כי זה עולה הרבה מאוד כסף ולא בתעשייה מהסוג הזה כי זה לא ילך. צריך לצאת מתוך הקופסה ולהיות ייחודיים לגבי העיר הטובה הזו. כי אנחנו מדברים על ירושלים הציונית וירושלים היא צור מחצבתנו וסלע קיומנו, כמו שאמר ראש הממשלה. אבל מדימונה ועד אילת זו מדינה אחרת לגמרי.

פחות מאחוז אחד מהתושבים.

זו מדינה עם נוף יפה מאוד, אבל לא גרים שם יהודים. במקום שלא גרים יהודים יהיו מי שיתווכחו אתנו על השטח, ואם לא היום אז מחר. לכן, צריך להיות צורך לאומי של טיפול באילת ולהמשיך את מה שמיקי וחיים ועוד כמה חבר'ה ועוד חברי כנסת עושים, לטפל בערבה.

ממקום מושבנו באופוזיציה נעשה הכול באמת בכדי לעזור לעיר הטובה הזו. אני סומך על איתן שדבריו הנשמעים חוצבים בסלע, שהוא באמת יביא את ההחלטות האלו, אם לא לידי מימוש מלא, אבל שזה יצלצל כמו פעמונים למי שצריך.

תודה, חברי מאיר כהן.

כן, גברתי. מה תפקידך?

שמי דנה סאיג ואני תושבת אילת ב-11 שנים האחרונות. אני מנהלת מעוף אילת. מעוף הוא מערך השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. אנחנו נפגשים על בסיס יום יומי עם יזמים, עסקים. בסך הכול, מבחינת סקירת העסקים הקטנים והבינוניים כשבינוניים זה עד 100 עובדים או עד 100 מיליון שקל, אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 500 ל-600 עסקים. הנתונים האלה הם לא רשמיים כי הנתונים הרשמיים חסויים. במהלך השנה וקצת שאנחנו פעילים כבר פגשנו מעל 450 לקוחות כשחציים יזמים, חציים בהתפלגות שונה של גודל העסקים. חשוב להגיד פה שהרוב המוחץ הם באמת עסקים זעירים שמעסיקים עד ארבעה עובדים. העסקים הבינוניים שמעסיקים מ-11 עובדים ומעלה היו ברובם המוחץ עסקים שקשורים בקשר ישיר לתיירות, מסעדות, פאבים, אטרקציות וכו'.

כשאנחנו מדברים על גיוון מקורות התעשייה באילת צריך לזכור שני דברים. אני מתחברת לדבריו של ראש העיר בתחילת הדיון לגבי נושא נתב"ג מול שדה התעופה דב. היום הרבה מאוד עסקים אילתיים עושים השלמת הכנסה במרכז. הם גרים באילת, הם עובדים באילת, והם עושים עוד יום עבודה נוסף במרכז. זה אפשרי בזכות זה שיש להם שעה טיסה, עוד חצי שעה התארגנות, והם שם.

זה הפקק מהבית שלי לירושלים.

נכון, נכון. יש לזה משמעות גם מבחינת איכות התושבים ורמת התושבים שמגיעה וגרה באילת. גם אם פיזית מקור הפרנסה שלהם במרכז, את ההוצאות שלהם הם עושים אצלנו באילת.

המאבק שלכם הוא לבטל את העתקת שדה דב או לדחות אותו?

אני בפנטזיות שלי הייתי שמחה לבטל, אבל ראש העיר יגיד.

הוא מורכב משני מהלכים: מהלך ראשון אומר: כל עוד אין חלופה, לא סוגרים. במקביל, אפרופו אתה טוען שצריך לסגור את המקום הזה, מצדי תעשה שדה תעופה על הים. אגב, יש תוכניות כאלה.

כדי לסבר את האוזן, אם היום אני נוסעת לשדה דב ואני שוכרת רכב, השכירות של הרכב עולה לי 100 שקל. אותו רכב מאותה חברה בנתב"ג עולה לי עוד 100 שקל רק בגלל שהשכירות יוצאת מנתב"ג, אז יש פה כן את העניינים האלה.

יש לנו פה התבססות מאוד מאוד גבוהה על התיירות גם במעגלים המשניים. זאת אומרת, שאותה עובדת במלון שעכשיו יש ירידה בתפוסה, צמצמו לה את שעות העבודה, היא לא תלך לעשות את הציפורניים. בקרב בונות הציפורניים זה ידוע שבין הראשון לעשירי לחודש אין עבודה. לכן, ההשלכה של התיירות היא הרבה יותר רחבה מזה שהמסעדה קרסה. זה ממש משפיע עלינו.

מעבר לחוסר יציבות בתיירות גם הגיוון בין תיירות הקיץ שהיא בעיקר תיירות ישראלית ובין תיירות החורף שהיא תיירות אירופאית, מצריכה מאתנו, מבעלי העסקים, ורסטיליות מאוד גבוהה כי מה שמתאים לחורף לא מתאים לקיץ, ולהיפך. שוב, זה משית עלויות וכו'.

שרשרת מזון בעייתית מאוד.

מאוד בעייתית. אפשר לפתח פה מקורות תעסוקה שנשענים באמת על העולם הדיגיטלי שהוא פותח פתח נהדר.

תודה, זה כבר אמר מאיר כהן. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

האמת היא שאני מברך על הדיון, כבוד היושב-ראש. אני חושב שמגיע לאילת תשומת הלב וזה מבורך. מאיר, הבעיה היא שאני בא מהתחום שאתה בא. אתה ממשיך ומגיע לפה. תסלחו לי, אבל 2009? בסדר, חכו עוד כמה שנים, אולי משהו יזוז. לכולם יש כוונות טובות, וזה עוד יותר מצער – שלכולם יש כוונות טובות ובסוף הבירוקרטיה של עצמנו והפוליטיקה לא נותנת לנו באמת את האפשרות לעזור.

מה הבעיה עם אילת? כל דבר שניתן לאילת, יש מילת מפתח באוצר - כולם הפכו להיות קיבוצניק במדינה הזו – השלכות רוחב. מה השלכות רוחב שיש על כל מה שאנחנו ניתן לעיר אילת בתיירות, בתעשייה. עכשיו יבואו קריית שמונה ויגידו: חבר'ה, אנחנו מתל-אביב, אותו מרחק כמו אילת מתל-אביב. מה אתם רוצים מאתנו? גם אנחנו רוצים.

לקריית שמונה יש פריפריה, לאילת אין.

ברור, מאיר. לכן, אנחנו חייבים למצוא משהו שיעזור לפקידות במדינת ישראל איך אילת יוצאת דופן ואין השלכות רוחב על מה שעושים שם, זה הסיפור. אם נפצח את הדבר הזה אז אנחנו יכולים להמשיך.

יש לנו.

שיבואו לגור כמה שנים באילת ישלמו חשמל, יטוסו, רק אז הם ילמדו.

שמעתי פה - אני לא יודע, לא הייתי פה בכנסת - דוח 2009 הולכים להחיות אותו עם שינויים קלים. אני מציע שרק 2009 יאושר עכשיו ואת התיקונים הקלים עוד עשר שנים כי זו הדינמיקה. אבל אני לא אומר את הדברים האלה ברוע. בסוף, מאיר, אתה יודע את זה יפה מאוד, יש פה תוכנית עבודה בגדול. יש משהו שאנחנו יכולים להזיז. לא יודע מה, אתם צריכים להגיד – להתנפל עליו.

אני הייתי שותף לחזון שלך בוועדה המחוזית ואני חושב שהשער הדרומי, הנמל, הוא העוגן המרכזי של אילת. ראשית, בגלל שסביבו תהיה תעסוקה. שנית, זה יביא אנשים ועסקים לפתח גם את האזור ויביא הזדמנויות שאנחנו היום לא חושבים עליהן. כי החוכמה לא נמצאת אצל ראש עיר או אצל המנהיגות, אלא היא נמצאת אצל האנשים שאנחנו לא יודעים שהם יבואו והם יפתחו את המקום. זה כמו חקלאים שמחכים לגשם, זה אחד הדברים היפים - מי יבוא עכשיו שהוא ימציא לנו את הגלגל שאנחנו לא מסוגלים להמציא בגלל כל מיני סיבות? למשל, אין לנו את הכסף, אין לנו את הדמיון התעסוקתי שיש לאנשים צעירים והם יכולים לבוא. זו הגדולה וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. הרי כבר מיתגת את העיר כספורט ובתיירות, כבר עשיתם קונצרטים וג'אז. כמעט הכול כבר יש. קצת מסלולי אופניים. אני ארכב באופניים מתמנע אליך. זה כבר יש, עשיתי את זה.

קזינו.

קזינו זה דיון אחר, אני לא מתעסק אתו. רק על זה כבר היום יש לי תלונה באתיקה, אני לא נכנס לזה. אבל אני חושב שאנחנו חייבים להתעקש על כל החסמים - גם דרך מינהל מקרקעי ישראל, גם בוועדה הארצית, גם בוועדה המחוזית, אתה כבר תסדר את זה בוועדה המקומית – כל החסמים שיש בפיתוח של הנמל וכל החזון שלכם שם. אני טוען ששם זה נמצא. אנחנו נטפל בשדה התעופה ונטפל בכל הבעיות, אבל בסוף צריך להיות עוגן אחד שעליו אנחנו מרגישים שאפשר לשנות.

אין מה לעשות, ארבעה או חמישה טילים או כל דבר שזז במצרים משפיעים על כל התיירות. לכן, הנמל וכל הפיתוח שם הוא הכרחי. בסוף תהיו העיר הדרומית ביותר עם מעבר הסחורות הגדול ביותר. אנחנו צריכים עוד להיזהר שזה לא ייעשה גם דרך משאיות, כי אחרת אנחנו רואים מה התוצאות בכבישים. בהצלחה, אני אתכם.

חיים, תודה. מתן בארי, חבר מועצת העיר אילת.

היי, תודה רבה על ההזדמנות לדבר בפורום כזה. רק נגיעה קטנה בעניין התיירות וזה סוג של פנייה למנכ"ל משרד התיירות. יושב-ראש הוועדה איתן כבל ציין קודם את עניין השינוי המהיר שקורה כשיש תזוזות תיירות בין מקום למקום. הוא ציין את עקבה. אני חושב שאפשר לציין את מה שקרה השבוע במצרים יחד עם המטוס הרוסי. הנשיא פוטין אסר כניסה של תיירים כרגע למצרים. הוא הוציא הוראה להוציא כל תייר רוסי אחר מתוך מצרים החוצה. אני חושב שיש פה ואקום וחלון הזדמנויות נדיר שאפשר להשתלט על עוד מגוון רחב של קהל תיירותי ולנסות לסובב אותו חזרה לתוך העיר. אני חושב שזה מבורך.

ברור לך שאנחנו מודעים. יש דברים שלא צריך לדבר.

ברור, ברור. אני מציין את דעתי, קטונתי.

פער המחירים הוא 70% בין שארם א שייח בין חדר ובין חדר באילת.

אל תגבה לחברות התעופה שקל אחד באגרה. תעודד אותם אפילו כמו שעושים עם האוטובוסים.

לא אנחנו גובים.

אני יודע, אבל על זה צריך להילחם. אפילו על כל תייר שבאים לתת לחברת תעופה את המענק – חד- משמעית. כך התיירות של אוטובוסים עובדת.

זה מה שעובד היום.

לנושא התעסוקה – לפני שנתיים ניגשנו כמפלגה צעירה לבחירות המקומיות כמובן. החבר'ה הצעירים נעמדו על הרגליים האחוריות בתקווה שהם יקבלו אופק כלכלי ותעסוקתי בתוך העיר. יש ירידה עצומה של צעירים בגילאים שלי, בין גיל 22 ל-30, מתוך העיר מכיוון שהם לא מוצאים פתרונות תעסוקתיים. אנחנו רוצים חזרה את החברים שלנו אתנו בבית. דיברו פה על פתרונות תעסוקתיים ואפשר לציין, קודם כל, את יתרונות הטבע והמשאבים שיש לנו בעיר בשלב הראשון שזה שמש ואנרגיה ירוקה וביולוגיה ימית כמו שראש העיר מנסה לקדם, ואני חושב שזה מבורך. שנית, אפשר לפתח את עולם הדיגיטל וההיי טק. עולם האינטרנט לא כפוף לגבולות ועומד בחסרונות של מרחקים. זה עולם גדול שכולנו תחת שכונה אחת. גם עולם התעשייה הקטנה שזה ננו-טכנולוגיה שזה ייצור מוצרים ואני לא רואה שום פגיעה במרחק של העיר אילת ממרכז הארץ. אני חושב שכל שאר הדברים האלה מבורכים. אני פונה ממש בתחנונים ליושב-ראש הוועדה, הצעירים חייבים בשורה תעסוקתית בדחיפות. תודה רבה.

תודה רבה לך.

הם גם לא ישנים בבאר שבע. הם באים לעבוד בבאר שבע וחוזרים למרכז. הם לא יבואו לאילת, אתם חייבים להבין את זה.

הם מתחייבים ל-600 בתמנע. אתם מכירים את הסיפור של הכרייה בתמנע. בששינסקי זה תקוע.

זה לא תקוע, מה פתאום תקוע? שלא ייצא מכאן דברים עקומים. חברי כנסת כמעט מכל הצדדים התגייסו לטובתם, נתנו להם הקלות. את ה-400 מיליון השקעה ממשיכים לגרור גם בשנים - - -

מתי? הם היו לפני יומיים וטענו שזה לא אושר.

שלשום או אתמול.

מצוין, זו בשורה גדולה מאוד.

המדינה נותנת להם עוד 5%, ומכירים בהוצאה הזו עד סוף הדרך.

נעשה מהלך לכיוון החברה, לא להחריג אותה מששינסקי. כמו שאמר חבר הכנסת לוי - - -

אני לא רציתי לדבר, רק רציתי להגיד, אדוני היושב-ראש, שאני מזדהה עם כולכם. יושב פה ראש העיר. כשנציג ממשלה לא רצה לרדת לטקס דגל הדיו, אני ירדתי מעכשיו לעכשיו כי זה היה בושה וחרפה לממשלה. כל מה שיהיה קשור באילת, אני אצביע אוטומטית בעד. הנה, ששינסקי 2 משפטית אי-אפשר היה להחריג את תמנע מנושא כי"ל כי אז המדינה היתה נפתחת לתביעה בבג"צ והיא היתה מפסידה. עשינו שם תרגיל חשבונאי שהוא לא מושלם, אבל הוא כנראה עונה על דרישתם כדי לא לברוח מההזדמנות הזו גם להקים את המפעל, להעביר את הנחושת מירדן למפעל, ושם יהיה 30 שנה עיבוד, וגם הנחושת שיש אצלנו במכרות ששווה ל-15 שנה בערך. את הכסף שהם השקיעו, ה-400 מיליון שקל שלכאורה על-פי ששינסקי 2 לא היה צריך להתחשב בהשקעה הזו, המדינה נתנה להם את האפשרות ללכת עם ההשקעה הזו קדימה, והמדינה עוד תיתן להם 5% על זה וזה יגיע לסדר גודל של 700,000 שקל.

מיקי, מתי התקבלה ההחלטה? האם ביממה האחרונה?

ביומיים האחרונים. אני בא מששינסקי 2. - - - 17 שעות ביום, ואני הייתי בעדה.

תודה. חברים, נועם מוזס, מנהל תחום החקלאות הימית, בבקשה.

תודה רבה. מדובר על גיוון בתעסוקה, לא רק על המשך פיתוח התיירות, ובמובן הזה באמת לאילת יש יתרונות יחסיים שכדאי לנצל אותם. מעבר ליתרונות שהוזכרו פה האקלימיים והגיאוגרפיים, יש שם הון אנושי בלתי רגיל בנושא של מחקר ופיתוח בתחום של החקלאות הימית, לא רק הביולוגית הימית. אנחנו חושבים שצריך למנף את זה. באילת לפני כמה שנים היתה פעילות כלכלית של כלובים במפרץ. זה יצא מסיבות כאלה ואחרות. זה היווה מקור פרנסה לעשרות רבות ומאות של תושבי האזור. להערכתנו, ניתן להחזיר את הפעילות הזו ביבשה.

היה אז גורדין.

כן, הלל גורדין הוביל את המרכז.

הבן שלו אחד הקצינים הכי מבריקים שיש בצה"ל – אורי. הוא היה המפקד שלי.

נכון מאוד. אנחנו חושבים שהפעילות הזו מעבר לתעסוקה של באמת מאות אנשים והמכפלות של המעגלים מסביב יכולים להגיע למספרים יותר גבוהים, זה מקור לחדשנות ולפיתוחים, סטודנטים. באילת יושב המרכז הלאומי לחקלאות ימית והוא מושך אנשים לשם. אנשים באים לראות את הטכנולוגית, כך שהנושא הזה הוא בהחלט יתרון יחסי. הידע שיוצא מהמכון הזה מקרין גם לפעילויות במקומות אחרים בארץ בים תיכון. זה יכול להוות גם מרכז אזורי בכלל למדינות שמסביב בתחום הזה שהם מתעניינים בו. ולכן, אנחנו חושבים שהמיזם הזה שמשרד הכלכלה ומשרד החקלאות כרגע מקדמים הוא חשוב.

אני רק רוצה להדגיש פה בוועדה שיש כמובן שאלות סביבתיות. יש ועדה שינון הזכיר בראשותה של סיניה נתניהו ושם צריך באמת למצוא את האיזונים בין כמובן הגנה על הסביבה ובין הפיתוח שאנחנו מדברים עליו. אני מקווה שבאמת הוועדה הזו תדע למצוא את האיזונים.

ברשותכם, אני רוצה להקריא כאן הצעת סיכום. אני סיכמתי עם ראש העיר. היא מורכבת משני חלקים. ראש הממשלה הוא ראש ועדת השרים לענייני אילת. ההחלטה היא כי מנכ"ל ראש הממשלה וצוות המנכ"לים יבדקו את צורכי העיר ויכינו תוכנית מקיפה לעיר אילת. אנחנו מבינים שהם מסיירים ב-26 לחודש.

הוועדה מבקשת לקבל עותק מהתוכנית שיגבשו - - - את יישומה בכל התחומים שבסמכותה: תעשייה, מסחר, חקלאות וחקלאות ימית, תחבורה, שדה תעופה, נמל, וכו'.

כמו כן, אני מוסיף על כך, שאני מבקש, ולרשום את זה, שעד חודש אפריל תוצג בפני הוועדה התוכנית המפורטת לגיוון תעסוקתי שהיא באחריות משרד הכלכלה, עיריית אילת ומשרד - - -

זה יהיה חלק מהעניין, אדוני. אני מניח שתהיה החלטת ממשלה מקיפה לגבי - - -

כיוון שאני מכיר את הממשלות לדורותיהן, ובעיקר את הממשלה הנוכחית, אני עדיין מתעקש שהסעיף הזה של אפריל יישאר. אם זה יובא כבר כחלק מהתוכנית הכוללת, מה טובו אוהליך יעקב משכנותייך אילת. אבל כיוון שאני לא בטוח אז אני מרשה לעצמי לחדד את העניין.

שוב, אני מבקש מהממשלה, והתייחסתי לדברים האלה, לבחון מחדש את הסיפור של חוק אזור סחר חופשי שהוא לא יכול להישאר רק בממד הצר שלו, אלא לקבל ממד אחר לגמרי. כי בפירוש המצב הנוכחי היה בעבר מעודד תעסוקה וצמיחה, אבל הוא כבר איבד את כל האפקט שלו למרות שהוא חשוב.

אני מבקש, אם אפשר להוסיף, להרחיב אותו – זו האמירה.

מאה אחוז, אוקיי. אני מודה לכם.

מכבד אותנו ברגע יושב-ראש הכנסת ידידי חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. ברשותך, הבמה שלך. אנחנו כבר אמרנו את דברנו, אמרנו הרבה. אני מקווה שאם נצליח שאחוז אחד יתממש מכל מה שאמרנו – דיינו. אדוני, בבקשה.

תודה, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה. קודם כל, לך ודרכך לכל ראשי הוועדות שלקחו חלק ביום הזה באופן פעיל ויפה. אמרת לי פרט לוועדה אחת, אבל לוועדה הזו אין לי כרגע שום טענות. הם טובעים. ליוזמת חברת הכנסת נאוה בוקר, תודה וישר כוח על היוזמה. בוודאי לראש העיר הפעלתן שכבר זמן מה דיבר איתי בכל ביקור באילת על היום המיוחד, ואני שמח מאוד שאנחנו בעיצומו של היום הזה ואני מקווה מאוד. זה כרגע סיכומי ביניים, יש עוד דיון במליאה. את הנאומים גם של המציעים וגם של עבדכם הנאמן אנחנו נישא שם. כאן אני רק באמת לברך ולומר תודה לכל אלה שהגיעו מהדרום הרחוק להשתתף, וכל הח"כים שמי שככה מתייחס לזה כמובן מאליו שיושבים כאן, אז בבניין הזה יש תמיד כמה ועדות וכמה שדולות שמתנהלות במקביל. כאחד מוותיקי הבית אני ראיתי כבר כל מיני אנשים, כולל חכמים בלי מירכאות, ופעילים בלי מירכאות, ורציניים מאוד בלי מירכאות שניסו להסדיר את העניין הזה, כך שתמיד תהיה רק ועדה אחת שחבר הכנסת צריך להיות בה. אבל עדיין לא מצאנו את הנוסחה. אולי מישהו פעם יקבל פרס נובל. אין פרס נובל למתמטיקה, אז אולי לכלכלה כמו שאומן קיבל. יכול להיות שנמצא איזה מודל שיאפשר את זה. אבל באמת ישר כוח לכל הח"כים שמקדישים זמן. זה רק מעיד על חשיבות הנושא.

אני חושב שמה שאפשר לומר, ולא אכנס פה לפרטים, נדבר עוד במליאה, זה שאילת מוצאת בכנסת אוזן קשבת בדרך כלל בכל המאבקים שהיו בעבר, מע"מ ואזור סחר וכאלה וכאלה דברים. לכן, אני מאוד מקווה שהיום הזה ייתן סוף סוף איזשהו שינוי כיוון שבו אנחנו נפסיק להיאבק, שלא כל פעם נראה את ראש העיר מתרוצץ פה עם כמה דפים ביד ואתו כמה מהאנשים שיושבים סביב השולחן הזה, וכל אחד הודות לפעילותו או לפעילותה במפלגה זו אחרת, או קרבה לסיעה זו אחרת, רץ ומחתים את החברים הרלוונטיים בשבילו ובשבילה, וכל פעם הכול בהתרוצצות ובכוח.

אני חושב שבאמת צריך להתייחס לאילת בצורה שאילת ראויה לה. אני מאוד מקווה שבעקבות הקונצנזוס הרחב שאנחנו רואים ביום כזה בוועדות הכנסת – אופוזיציה, קואליציה, סיעה זו או אחרת – אנחנו נעלה על מסלול קצת שונה. זה לא שאני מאחל לי להיפטר ממך ומהטלפונים שלך, אבל אני מניח שבאמת נוכל כמו שאמרתי לעבוד בצורה הרבה יותר מסודרת. שאר הדברים ידועים לכם.

זה מצחיק אם אתחיל לספר לכם, לאלה שמתמחים בנושא, מה צריך ואיך צריך. הצרכים ידועים, רק תמיד צריך לזכור שהצרכים האלה הם לא של אילת ושל אילתים, אלא של המדינה כולה שלא יכולה להפסיד את הפנינה הזו ולתת לה לטבוע בתחרויות אלו ואחרות עם ערים אלו ואחרות גם בתוך מדינת ישראל וגם מחוצה לה.

יישר כוח לכל אלה שפעלו. ניפגש עוד שעה פלוס במליאה לדיון מיוחד במליאה סביב הנושא הזה.

אדוני יושב-ראש הכנסת, אני חושבת שהתודה מגיעה לך על כך שעשית את כל המאמצים שהיום הזה ייצא לפועל אחרי ארבע שנים שלא היה כאן יום אילת. הצוות שלך עשה באמת עבודה מעולה בסנכרון בין כל הוועדות של היום הזה. תודה.

(מחיאות כפיים)

תודה.

בראש ובראשונה, אני רוצה להגיד תודה ענקית ליושב-ראש הכנסת שמיד כשפניתי אליו, ולא הייתי צריך ללחוץ, וביקשת לקיים בפעם השנייה את יום אילת, לא רק שהוא נעתר אלא גם גייס את צוותו לטובת העניין, התעניין במה שקורה, על כך תודה. תודה כמובן לנאוה ולכל הצוות.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהגיד תודה ענקית למרלן רוזנפלד העוזרת האישית שלי שראויה באמת לאלף תודות.

(מחיאות כפיים)

אני רוצה להתייחס למה שאמרת, אדוני היושב-ראש. זו הקדנציה השלישית שבה אני מכהן בתפקידי – שנתי ה-13. אודה ולא אבוש שמצאתי עצמי ב-13 שנים נמצא פה תמיד בקרבות בלימה. אני חושב שכל החברים, הוותיקים יודעים ודאי על מה אני מדבר, חברי ראשי העיר לשעבר יודעים על מה אני מדבר, ומצאנו את עצמנו כל הזמן באים לכאן לקרבות בלימה. אני חושב שאנחנו יכולים להגיד היום, אדוני היושב-ראש, שאחרי 13 שנה בנינו לעיר אילת תוכניות ארוכות טווח. אנחנו יכולים לבנות היום תוכנית שנקראת אילת 2030 כי המשפט באין חזון ייפרע עם מלווה אותנו מיום תחילתנו.

לכן, מה בעצם אנחנו מבקשים? בקשה מאוד פשוטה – בואו נשב אל מול התוכנית האסטרטגית. כי לצערנו, המשילות במדינת ישראל מראה שאני אישית עברתי קרוב לעשרה שרים בכל משרד. זה המצב, זו התמונה – קרוב לעשרה שרים בכל משרד, ואני מכהן 13 שנים. זה אומר שלצפות לאיזושהי אמירה לתוכניות ארוכות טווח קצת קשה מהבית הזה. אלה הן העובדות. אני לא מתריס ואני לא מבקר – קטונתי, קטונתי. אבל מה כן אני מבקש? בגלל האילוץ הזה תהיה עכשיו התייחסות לתוכנית האסטרטגית שלנו. זה יקל. יקל על העבודה, יהיה על מה להידיין. יש לנו היום תוכנית בכל נושא שמשפיע על איכות החיים של התושבים שלנו. יש לנו תוכנית בכל נושא שקשור לתיירים שלנו, כמו למשל, הרחבת אזור סחר חופשי אילת כי אנחנו באים עם העובדות ועם הנתונים מהשטח. אנחנו לא אומרים אמירה שהיא קפריזית. אנחנו שמים עובדות בשטח וכל דבר עיגנו בתוכניות ארוכות טווח.

יהיה אצלנו פורום המנכ"לים ב-26 בחודש זה, ואנחנו נבקש מעקב וליווי של התוכנית האסטרטגית של העיר אילת. היה וירצו להציג תוכנית אחרת – תפאדל, אנחנו בעד. אבל כרגע אנחנו שמים את התוכנית. אם זה יתבצע, אני מניח שההגעות לכנסת יהיו רק לקדם דברים ולא להתעסק בקרבות בלימה. זו דעתי ואני מקווה שנצליח בכך. תודה.

תודה, אדוני ראש העיר. הגיעו לכאן שני חברי כנסת באיחור ואולי הם ירצו לדבר. השמועה הגיעה שהאילתים פה אז הם באו.

חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה ותודה רבה ליושב-ראש הכנסת שבאמת טרח ועשה יום כזה. באמת מגיע לאילת כל הפרגון, זוהי באמת עיר מיוחד במינה. אני שוב חוזרת על דבריי מוועדת הכלכלה לראש העיר שבאמת ללא לאות בא, עושה נפשות לאילת, ובאמת צריך לעשות קרבות כדי לקבל משהו. אנחנו משתדלים לסייע בידו בכל מה שאנחנו יכולים.

יש לך תוכנית 2030 לאילת וצריך להצעיד את העיר כמה שיותר קדימה. כשאני באה לאילת אני נהנית, ואני בטוחה שהרבה אנשים. אנחנו רוצים להמשיך ליהנות ולדאוג שאילת תצמח ותשגשג, שבית החולים ייתן מענה הרבה יותר טוב ממה שהוא נותן כרגע, שאנשים לא יצטרכו לטוס. כמו כן, העניין של שדה דב שבאמת נטפל בו כך שתוכלו להמשיך ולהסתייע בשדה דב. אלו דברים חשובים.

תודה. מה שיפה על אילת הוא שאני זוכר את תוכנית 2020, זה עבר מהר.

גם 2030 יעבור מהר.

תשאל את מאיר, במחוזית ובארצית מדברים על 2040 מדברים כבר.

תודה לך. מיקי, בבקשה.

ברשות יושב-ראש הכנסת, אדוני היושב-ראש, ראש העיר וחבריי הרבים שאני רואה פה שיושבים סביב השולחן, חברים טובים ויקרים שלנו מאילת, כנציג מחוז הנגב בסיעת הליכוד ברורה לי האחריות שלי לטפל בסוגיות שעומדות על הפרק מבחינת העיר אילת מאחר והיא לב לבו של הרעיון שממנו אני מגיע שזה הנגב. לכן, אני אצטרך לפעול גם בנושא. העיר אילת הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות בצורה יפה ומרשימה, ובטח ובטח שאנחנו לא צריכים לקלקל את זה, אלא רק לעזור לזה להמשיך ולשגשג.

אני מכיר חלק מהסוגיות וחלק מהבעיות. אחת מהן זה כמובן נושא שדה התעופה שזה כרגע הדבר שעומד על הפרק והוא באמת מהותי להמשך שגשוגה של העיר אילת. אני חושב שזוהי סוגיה שאנחנו צריכים להתמקד בה בשלב זה, ולהמשיך כמובן לפתור הלאה את כל הסוגיות הרלוונטיות הבאות. ברגע שנפתור את הסוגיה של שדה דב, להערכתי, עשינו דרך משמעותית כדי לאפשר את המשך השגשוג והפריחה של העיר. כמובן שאנחנו - כל חברי הכנסת - נעמוד לרשותכם בכל מה שאפשר, ובעזרת השם נעשה ונצליח.

תודה. יש מי מבין האורחים, אחד או אחת, שרוצה לומר משהו שעוד לא אמרנו או שלא שמענו?

סיבוני רוברט, אילתי ותיק מאוד. הייתי קצין בחיל האוויר, עשרים שנה חבר מועצת העיר. פעיל כמה שנים טובות. אני חושב שאני מכיר את העיר על בוריה, בעיקר בתחום העסקי שלה. אני עוסק שנים בתחום הנדל"ן. אילת בנקודה הזמן הזו, מעבר לזה שכבר נאמר כאן בכל מיני רמות, העיר מתנהלת נכונה. איך אתה יודע שהעיר מתנהלת נכונה? מהמקום שאתה רואה את הדוחות שלה – הכנסות, הוצאות בזמן. יש גירעון אומנם ישן מאוד שהיינו צריכים אותו, אבל בסך הכול הכללי העיר באמת מתנהלת נכונה. אבל למרות הכול צריך לעשות עוד פעולות מהותיות לקדם את העיר לעשור הבא, לעשרים שנה. אנחנו מנסים פה לעשות כמה שאפשר ולקבל את התמיכות הרלוונטיות. אילת היא עיר קטנה שעוסקת בתחום התיירות ואנחנו זוכים להמון ביקורים של חברי כנסת ושרים באילת, וזה באמת זכות אמיתית. אנחנו מצליחים להעביר את המסרים. אבל צריכים להוביל את זה לתוצאות מעשיות, וזה הזמן וזו ההזדמנות. מאיר, אני חושב שמהמקום שלך הצלחת להביא את כולם לפה למפגש עבודה של שולחן עגול, גם בתוך העיר, גם מחוץ לעיר, גם בכנסת, ובסוף התהליך כן יהיו תוצאות טובות לעבודה הקשה הזו שנעשתה.

תודה. למען הגילוי הנאות אומר שיש לי משפחה באילת.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:25.