הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 88

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ט בחשון התשע"ו (11 בנובמבר 2015), שעה 9:30

1. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 3), התשע"ו-2015 (כ/961)

2. הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון - ביטול סעיף), התשע"ו-2015 (פ/2137) – של חה"כ נחמן שי וחה"כ יוסי יונה

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יוסי יונה

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

נחמן שי

שלמה פילבר - מנכ"ל משרד התקשורת

דנה נויפלד - יועמ"ש משרד התקשורת

חגית ברוק - עוזרת ראשית ליועמ"ש, משרד התקשורת

רן שטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

עפר מרגלית - רכז תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פרופ' דוד האן - הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי

בן ציון פייגלסון - עוזר בכיר לכנ"ר

ברי בר-ציון - המנהל המיוחד, רשות השידור

שמעון אלקבץ - עורך ראשי, רשות השידור

מנחם גרנית - מנהל חטיבת הביצוע וארכיון קול ישראל, רשות השידור

לינדה בר - דוברת רשות השידור

בילי סגל - מנהלת ארכיון הטלוויזיה, רשות השידור

רונית ויזל ששון - עובדת ארכיון הסרטים, רשות השידור

איאד חרב - יו"ר ועד העיתונאים, קול ישראל

אברהם חיים - יו"ר ועד משולב גבייה, רשות השידור

מירי אדרי - יו"ר ועד משולב מטה, רשות השידור

איטה גליקסברג - מפיקה, במאית, רשות השידור

אלדד קובלנץ - מנכ"ל תאגיד השידור

אחיה גינוסר - יו"ר אגודת העיתונאים ירושלים

רותם אברוצקי - יו"ר אגודת העיתונאים תל אביב

ישעיהו קומורניק - חבר ועד אגודת העיתונאים ברדיו

מאירה בסוק - יועצת משפטית ומנהלת הארכיון לשעבר, אגודת העיתונאים

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים

אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

אפרת אפשטיין - בת שירות, האגודה לזכות הציבור לדעת

ד"ר תהילה אלטשולר - ראשת פרויקט רפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דורון סלע - אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ענת אסולין - יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים

אסנת טרבלסי - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים לקולנוע ולטלוויזיה

גלי אבן חיים - פעילה, המשמר החברתי

מתן אלקלעי - לוביסט (ברדוגו יועצים), מייצג את אקו"ם

גל גולן-זילברמן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את אקו"ם

אתי בנדלר

מרב תורג'מן

לאה ורון

ירון קוונשטוק

1. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 3), התשע"ו-2015 (כ/961)

2. הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון - ביטול סעיף), התשע"ו-2015 (פ/2137) – של חה"כ נחמן שי וחה"כ יוסי יונה

בוקר טוב לכם. אני שמח לפתוח עוד ישיבה של ועדת הכלכלה, שבוע גדוש וסוער היה בוועדת הכלכלה. זה רק גורם לנו עונג ורצון לקום כל בוקר לעבודה נוספת. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רשם, חברי חברי הכנסת, ברשותכם, יש לנו היום שלושה נושאים.

אבל אני רוצה לומר כך בפתיחת דברי: הדיונים המרכזיים עליהם התכנסנו הבוקר הם סעיף ההסרחה – השתקה, סליחה.

קורה.

קורה. מעניין מה היה אומר על זה פרויד. זה דבר אחד. זה בעצם נושא שאנחנו צריכים לעסוק בו. הנושא השני זה הארכיון. אלה שני העוגנים.

אבל יחד עם זאת, אני כבר אומר, בהקשר של הארכיון – מי נציג האוצר כאן?

יש חתונה בלי חתן.

אה, זאת אומרת אנחנו משוחחים עם עצמנו.

משהו כזה.

אני מתארת לעצמי שתיכף יגיע עפר מרגלית.

- - - עם עצמך, וחברות הסלולר לא באו. אז אתה מתאמן.

איך אומרים, יחי ההבדל. הם ידעו למה הם לא באו.

גם האוצר רשומים פה שני אנשים שאני מניחה שיגיעו.

אה, עפר צריך להגיע, אוקיי. עפר בטח סיים להניק והוא מגיע, מאז נולד לו בן במזל טוב, בשעה טובה.

אוקיי, אז נתחיל מהעניינים שלא נוגעים לאוצר, אבל אשוב כשעפר מרגלית, האיש המוכשר הזה, יגיע, אז אשוב ואומר את הדבר הבא.

אתם יודעים מה? נתחיל קודם כול בסעיף – מה הנושא הראשון שלנו?

הנושא הראשון זו הצעת החוק.

יפה. נתחיל עם הצעת החוק, כשהרצון הוא בעצם להתכוונן לתוך התהליך. אם נראה שיש הסכמה כאן סביב התהליך הזה, אז נעיף את זה כמה שיותר מהר. אפשר לסיים את זה בכמה דקות. אם נראה שזה נהיה יום לימודים ארוך, אז תוך כדי תנועה אקבל את ההחלטה.

רק אומר ממש בקצרה, כי כבר נאמרו ונשפכו מספיק מילים על הסעיף הזה. באמצע הלילה כשהבאנו לא כאן אלא בוועדה המיוחדת בראשותו של צחי הנגבי, את הסעיף הזה, את "סעיף ההשתקה" להצבעה, הוועדה דחתה את הסעיף.

אני רוצה גם להבהיר. נאמרו דברים לפרוטוקול באופן שאיננו משתמע לשתי פנים, ותיכף אני גם רוצה להקריא כאן איזה משהו כדי להבהיר עניין מסוים שעלה. הוועדה – לא היה מאן דהו סביב השולחן מהוועדה או מהמוזמנים שסבר שלא צריך שיהיו כללי אתיקה לעובדי רשות השידור. לא היה אחד.

יחד עם זאת, הייתה כמעט הסכמה מקיר אל קיר, שבוודאי לא ראוי שכללים מן הסוג הזה יהיו חלק מחוק. ולא זו אף זו, לקחת ולהשתמש בכללים שכתב נקדימון רוגל - -

ז"ל.

- - ז"ל באמת לפני תרפפ"ו שנים, שמאז כולנו השתנינו: המדינה השתנתה, התקשורת השתנתה, כללי המשחק השתנו, הציבוריות הישראלית - - -

התפיסות בקשר לחופש הביטוי.

נכון. הכול השתנה מן הקצה אל הקצה. ולקחת זאת, אפילו לא נאמר אחרי שתיערך בדיקה, אלא לקחו את זה as is. ודחינו את זה לגמרי. וכשהגענו אל המליאה אף אחד, בוודאי לא הח"כים שהשתתפו באותו דיון, לא העלה בדעתו בכלל שהנושא הזה יוצבע ויאושר. ואחרי סאגה, יש מי שיאמר ארוכה, קצרה, התקבלה החלטה על-ידי ראש הממשלה בתוקף תפקידו כשר התקשורת לשנות את הסעיף הזה ולתקן אותו, ואנחנו לשם כך מתכנסים כאן.

יחד עם זאת, לפני שאני עובר להתייחסות עניינית, אני ברשותכם מבקש להעמיד דברים על דיוקם ולהגן על הצוות שמנהל את הוועדה, ובמקרה הזה גם על היועצת המשפטית. אני רוצה להבהיר, זה גם התפרסם על-ידי דובר הכנסת, לא אני הוצאתי את זה, אבל אני מוצא לנכון להביא אותו לתשומת לבכם: "סעיף ההשתקה" – החלטה פוליטית, לא רשלנות משפטית. בתגובה לראיון עם השר אופיר אקוניס, "מקור ראשון", 6 בנובמבר 2015 – הוא הניח שאנחנו לא קוראים את מקור ראשון. זה במסגרת תוד"א, אז אנחנו גם את "מקור ראשון" קוראים.

זה עיתון - - -

אני יודע, אני אומר את זה בצחוק. אומר את זה כך: הדברים נכתבו על-ידי יותם יקיר, דובר הכנסת, והוא הוציא את זה כהודעה לעיתונות, ואני מוצא לנכון להביא זאת בפניכם: "בעקבות הריאיון עם השר אופיר אקוניס שפורסם ב"מקור ראשון" ובאתר NRG ב-6 בנובמבר 15', שבו האשים השר אקוניס את הייעוץ המשפטי לכנסת בניסוח רשלני, כלשונו, של "סעיף ההשתקה"" – של "סעיף ההשתקה" זה מתוך הדברים – "שהוכנס לחוק רשות השידור, נבקש להבהיר: במהלך הדיונים בוועדה שדנה בהצעת החוק, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת, שליוותה את הדיונים, התנגדה נמרצות להצעתו של חבר הכנסת אייכלר שהציע, בתמיכת השר אקוניס, את "סעיף ההשתקה", והסבירה לח"כים בין היתר, כי אין מקום לקביעת כללי אתיקה בחקיקה. ואכן, בהצבעה בוועדה לא קיבלו הח"כים את ההצעה, ולבקשת חבר הכנסת אייכלר היא נרשמה כהסתייגות.

ככלל, כל הצעת חוק המונחת על שולחן הכנסת לקריאות השנייה והשלישית, לרבות ההסתייגויות, מנוסחות על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת באופן שמבטא במדויק את כוונת חברי הכנסת בהצבעה. במקרה זה חבר הכנסת אייכלר הקריא את נוסחו של הסעיף מתוך מסמך נקדי, ועל כך הצביעה הוועדה. בהתאם הנוסח שהונח והוצבע במליאה כמעט זהה לנוסח שאותו הציע חבר הכנסת אייכלר מתוך מסמך נקדי, והשינויים הם קוסמטיים ותחביריים בלבד. מצער הניסיון החוזר להטיל אחריות להחלטות פוליטיות על הגורמים המקצועיים בכנסת, שעושים מלאכה מקצועית ונאמנה. יותם יקיר, דובר הכנסת".

וכמי שהיה כאן, ואני חושב שכמעט כולנו, כל הנוכחים כאן היו – נחמן, היית? אם אינני טועה, כל החבורה הזו הייתה נוכחת בדיון. ומה שהוצג כאן הוא אמת לאמיתה, ואני אומר זאת לא ממקום פוליטי ולא ויכוח. וזה פשוט לא מכובד, לא יאה, לא נאה לאף אחד מאתנו, בוודאי לשר בישראל, להפיל את כלימתו, לנסות להפיל אותה על אחרים, בוודאי לא על אנשי מקצוע מאוד מוערכים.

ואני אומר לכם, מעבר לחברות שמתקיימת, יש הערכה עצומה, אמיתית וכנה לכל מי שעבד עם אתי במשך שנים, שמילתה היא מילה, ומעולם לא היה לה שיקול פוליטי או התעסקות שאיננה התעסקות מקצועית. תודה רבה. ותודה לך.

תודה לך.

אל תהיה מופתע מכלום. עוד הפתעות - - -

מזומנות.

אוקיי. אנחנו נעבור לחוק.

איתן, ברשותך, יש לי הצעה לסדר לפני זה. מאחר שאנחנו מדברים על חוק רשות השידור, שקרם עור וגידים, ושנתיים העסיק אותנו, ברצוני לדעת, החוק אמור להיכנס לתוקפו ב-1 באפריל. איפה אנחנו נמצאים?

תיכף.

זה מה שחשוב לי לשמוע. כל הדברים האלו, וימרחו אותנו עוד שנה ועוד שקר ועוד הטיה ועוד רמיה. ואני מעוניין לשמוע את הדברים, שעבודתנו לא לשווא.

אוקיי, תודה. בפתיחת דברי התייחסתי ואמרתי את הדבר הבא: יש לנו היום שלושה נושאים על סדר-היום. אנחנו מתחילים עם "סעיף ההשתקה", כי זה החוק שמונח כאן לפנינו. יש את העניין של הארכיון, שזה נושא דרמטי, והוא מתחבר בדרך כזו או אחרת לכל המצב התקציבי.

אני כבר מודיע כאן קבל עם ועולם, שמיד בעוד כחודש ימים בכוונתי לכנס דיון שיעסוק בכל ההיבטים התקציביים, בדיוק כמו שאתה מבקש, לדעת בדיוק האם החוק שאמור להיכנס לתוקף – מה נעשה? מה מערכת היחסים? האם האוצר עומד בהתחייבויותיו? האם מי שמנהל היום את רשות השידור על-פי מה שנקבע עושה את מלאכתו נאמנה? איך מרגישים העובדים?

מרגישים מצוין.

האם הם מרגישים זנוחים, זרוקים? מה מערכת היחסים המתקיימת היום בין עובדים שמוצאים לבין "טאלנטים" שמובאים? האם יש איזון, אין איזון? יש אלף ואחת שאלות שגם אוציא - - -

התנהלות תהליך הפירוק.

ואיך תהליך הפירוק מתקדם?

יתחילו ב-1 באפריל או לא יתחילו? זאת השאלה.

אני לא יודע לענות לך.

זאת השאלה.

אדוני היושב-ראש, רק משפט אחד ברשותך. היה נושא אחד מהותי אז בהצבעה, וזה אותו דיבור על הסכם שנאמר, שבו מנכ"ל משרד התקשורת יחד עם יו"ר ההסתדרות הגיעו להבנות ויגיעו לסיכום בנושא כמות העובדים שייקלטו מרשות השידור בתאגיד.

שוחחתי לפני מספר שבועות עם יו"ר ההסתדרות לשאול איפה זה עומד, הוא טען שזה בינתיים לא עומד. אני חושב שזה משהו שאין לנו חודש לחכות, כיוון שזה חלק מהותי בתהליך הפרישה. רק על הנושא הזה הייתי שמח אם אפשר לקבל עדכון קצר, לדעת איפה זה עומד.

יהיה.

בוא נדבר על היצירה גם, בין היתר, שנעצרה לגמרי.

מה?

בוא נדבר עוד פעם על היצירה שנעצרה לגמרי.

גם זה, זה חלק מהעניין. אוקיי, ברשותכם, תודה רבה לכם.

שאלות חשובות שמחויבים לתת מענה - - -

חברים, אחד הדברים שתענוג פה זה שנהיים ממוקדים. קל מאוד לצאת ולהתחיל לעסוק, ובסוף לצאת מכאן בלי שעסקנו בכלום. אז בואו נהיה ממוקדים. קודם כול, נעסוק בסעיף שהוא איך אומרים לגאווה לנו. אז בואו נתחיל בו.

- - - גם אותנו.

ברשותך, עוד לא התחלנו, אתן לך, בסדר?

אני מציע שנקריא קודם כול את התיקון, ונפתח כאן דיון קצר. כמו שאמרתי, אם נראה שזה נהיה יום לימודים ארוך, אז נראה איך אנחנו מתקדמים. אבל ברשותכם, מי – בבקשה, גברתי.

ברשותך, רק, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני מודה לך על דבריך כמובן.

באהבה.

דבר שני, על סדר-היום שתי הצעות חוק: הצעת החוק הממשלתית והצעת חוק פרטית של חברי הכנסת נחמן שי ויוסי יונה. והשאלה אם הוועדה מחליטה למזג את הצעות החוק האלה.

הייתה גם הצעה של ציפי ושלי באותו נושא.

היא לא עברה בקריאה הטרומית.

היא לא עברה לוועדת הכלכלה.

לא, היא לא התקבלה בדיון המוקדם. אז אם הוועדה מחליטה, אם חברי הכנסת מבקשים למזג, הוועדה צריכה להצביע על כך.

לא חושב שצריכה להיות בעיה.

אני לא חושב שזאת צריכה להיות בעיה. יש לכם, אדוני המנכ"ל, אם זה - - -

אם זה אותו נוסח - - -

אוקיי. נביא - - -

נחמן, יש בעיה?

לא, נהפוך הוא.

לא, השאלה אם מבקשים למזג, זאת השאלה.

אין שום בעיה למזג.

כן כן כן. זו הדרך גם היחידה כדי להשאיר אתכם - - -

פשוט כדי שהם יקבלו קרדיט - - -

בוודאי ודאי ודאי.

אבל אתם מסכימים לנוסח שלנו, חבר הכנסת?

אוקיי, אז הוועדה מצביעה על מיזוג הצעות החוק?

אבל אתם מסכימים להצעה שלנו? כי לנו יש - - -

מיזוג הצעת חוק שהתקבלה בקריאה ראשונה עם הצעת חוק שהתקבלה בדיון מוקדם אומר, לפי התקנון, שהבסיס לדיון הוא הצעת החוק שהתקבלה בקריאה הראשונה.

הערה, אתי. האם זה נכון שבהצעת החוק הממשלתית קיים סעיף נוסף לסעיף של ביטול ה - - -

כן.

אז לכן אנחנו צריכים לראות מה משתמע מהמיזוג.

הסעיף הוא סעיף התחילה, שאומר שזה יחול רטרואקטיבית, זה הכול.

מה מיזגנו עכשיו? את ההצעה של רועי וציפי עם ההצעה שלנו?

לא. עדיין הוועדה לא הצביעה.

חברים, יש לי הצעה. נחמן, יש לי הצעה, בואו נקשיב.

כן. את מה ממזגים בדיוק?

היועצת המשפטית, כיוון שהצעת החוק שלך ושל יוסי יונה מונחת כאן לפתחנו – ההצעה של רועי ושל ציפי היא לא על סדר-היום בכלל פה.

היא לא יכולה להיות כי היא עדיין לא התקבלה בדיון מוקדם.

בדיוק. הצעת החוק הממשלתית עברה קריאה ראשונה. וכמו שעשינו יותר מפעם – 10, 20, 30 פעמים כאן – לא רק כאן אלא בכנסת בכלל, שהצעת חוק טרומית מתמזגת עם הצעת החוק – לפחות כדי - - -

הממשלתית.

נכון. גם להיסטוריה כדי שתאוזכרו בתהליך הזה, שהייתם חלק מהעניין, ולא איך אומרים שזה הולך לבית-הקברות של - - -

יורד לטמיון. אבל רק לגבי הסעיף הבא, הסעיף השני.

הוא סעיף תחילה. בוודאי. שהביטול יהיה רטרואקטיבי.

שהביטול יהיה מיום החקיקה של החוק.

שלא ישתיקו גם בעבר.

לא, מה-3 בספטמבר.

שמי שהוגשה נגדו תלונה במשטרה בשלושת החודשים האחרונים - - -

שגם מי שפעל בניגוד להוראות הסעיף הזה, שלא ייחשב את עצמו כמי שהפר את הוראות החוק.

אפשר להגיש חנינה.

אני מעלה להצבעה את מיזוג שתי ההצעות, ההצעה של חבר הכנסת נחמן שי ופרופ' יוסי יונה עם הצעת החוק הממשלתית. מי בעד? ירים את ידו. נחמן שי הצביע במקום איילת נחמיאס.

הצבעה

בעד מיזוג הצעות החוק – פה אחד

המיזוג אושר.

הבקשה למיזוג אושרה.

גברתי, נתחיל בהקראה.

טוב. הצעת חוק השידור הציבורי הישראל (תיקון מס' 3), התשע"ב-2015.

תיקון סעיף 113

1.

בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014, בסעיף 113(ב), פסקה (5) – תימחק.

זה למעשה מחיקת אותו סעיף - - -

תקראי אותה בבקשה, את מה שיימחק.

את פסקה (5) הוא מבקש ממך - - -

את הפסקה שנמחקת להקריא?

כן כן, שאנחנו הולכים למחוק.

בשידורי הרשות יש להימנע מחד-צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תגים, מהעלמת עובדות או מהטעמתן באורח סלקטיבי שלא לפי ערכן החדשותי.

כל זה יימחק?

זה נמחק.

אתה רוצה שנדבר על זה?

רק תן לה לסיים את - - -

להקריא גם את הסעיף הבא?

כן.

תחילה

2.

תחילתו של חוק זה ביום תחילתו של חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015.

זו ההחלה הרטרואקטיבית.

אוקיי. אנחנו מבינים, אבל תסבירי בכל זאת לפרוטוקול במה דברים אמורים, מה החוק אומר. נעבור לח"כים המציעים ונפתח את הדיון ברשותכם.

לאה ורון לימדה אותי שלא אומרים לפרוטוקול אלא מסבירים לוועדה.

נכון. ברור כשמש לאור הירח. זה לא העניין, אנחנו מבינים בדיוק. אנחנו מדברים אל הוועדה - - -

והדברים מונצחים בפרוטוקול.

לקח לה עשר שנים לחנך אותי.

אבל אל תקלקלי. זאת אומרת, אנחנו צריכים להגיד את זה והיא תתקן אותנו. זה חלק מהרוטינה.

אמצא משהו אחר לתקן אותך, אל תהיי מודאגת.

זה חלק מהרוטינה.

אני מתקנת אותו, את מתקנת את האורחים, זו חלוקת העבודה.

בבקשה.

כמו שהציג היושב-ראש, התיקון הזה מבטל את אותה פסקה, שכמו שהקראתי, נוספה בהסתייגות בקריאה השנייה והשלישית. הרעיון הוא שהסעיף הזה שקובע סטנדרטים של אתיקה למעשה יימחק, ואת הכללים האתיים של רשות השידור תקבע רשות השידור ולא בחקיקה ראשית.

אוקיי.

אולי נדייק עוד יותר: את הכללים האתיים של תאגיד השידור הציבורי הישראלי תקבע מועצת התאגיד, משום שכל הסעיף הזה בכלל לא דן ברשות השידור והוא לא תיקון לחוק רשות השידור.

דהיינו, כל מי שמודאג, ייקבעו כללים, כפי שגם כבר נאמר, על-ידי מועצת תאגיד השידור הציבורי. היא תקבע כמו שבכל מקום מסודר הדברים - - -

היא תקום בכלל? אתה חושב? לא, באמת.

תקום, בוודאי. אתה יודע מה, אני רוצה לקוות. מה אני, נביא? לא, אבל אני לא רוצה לפתוח את הדיון עכשיו.

היא תקום?

עובדים על זה במרץ.

עיסאווי, אדוני המנכ"ל, בבקשה תנו לי לקדם את הדברים. אפשר גם כן לדון איך התחילה הרשות, בסדר?

זה בדיון על הארכיון נעשה.

נחמן, בבקשה.

חברים, בוקר טוב. אני שמח שהגענו למקום הזה, וזה היה מיותר מלכתחילה, גם הדיון, גם בזבוז הזמן של כל האנשים הנוכחים פה. זאת הייתה תוספת לא ראויה לחוק, מין טרמפ שחברנו אייכלר תפס ברגע האחרון, ולצערי הרב גם השר אקוניס – שהיה אז חצי רגל בתקשורת, מאז הוא משך את הרגל שלו מהר לפני שייקחו לו אותה – תמך. זה היה ככה גם בפורום סגור, מי שתמה איך זה היה, אז הוציאו את כל האורחים, ורק השאירו אותנו בקודש הקודשים. אז כנראה ידעו למה.

רשות השידור צריכה כללי אתיקה. כל גוף שידור, גם ציבורי אגב וגם מסחרי, צריך שיהיו לו כללי אתיקה. ואת אלה של השידור הציבורי קובעים ההנהלות הציבוריות, ואת אלה של המסחרי קובעות ההנהלות הציבוריות או הגופים הציבוריים שמסדירים את העולם של התקשורת המסחרית. יש בזה סדר וזה בסדר.

אני חושב שלא היה צריך להדביק את תקנון נקדי, זיכרונו לברכה – שניהם זיכרונם לברכה – לתוך החוק הזה, אלא כשרשות השידור יוצאת לדרך החדשה – הלוואי, בעזרת השם וכו' – אז היא צריכה להכין לעצמה תקנון אתיקה שיתאים לשנות ה-2000 פלוס ולא באמת ייצג את רשות השידור של שנות ה-60 ואילך. כל כך הרבה דברים השתנו ולא רלוונטיים יותר מאז.

ואז הוא יצטרך לקחת בעיקר את העולם התקשורתי הסוער סביבנו, את ריבוי הערוצים, את ריבוי מקורות האינפורמציה, ואת השינויים שהתחוללו לא רק בעולם התקשורת אלא גם בחברה הישראלית וכו'. אז הציפייה היא שהדבר הזה ייצא לפועל. אני לא יודע אם זה מעוגן בחוק, אתי. האם החובה לכונן תקנון אתיקה היא בחוק כרגע או שהיא תלויה?

כן.

היא ברורה - - -

הוטלה בחוק חובה על המועצה לקבוע כללי אתיקה.

אוקיי. כי נלחמנו על זה באותה תקופה שדנו בחוק.

כן כן, זה נכנס.

לגמרי.

אז בסדר, אני חושב שאפשר לצאת מפה מהר מאוד בהחלטה וללכת הלאה. אני מצטרף לדברי ידידי עיסאווי, אנחנו זקוקים, איתן, מהר לעדכון על מה שקורה ברשות השידור, כי הידיעות שמגיעות אלי מתוך הבניין הזה הן רעות.

גם אלי.

הן רעות. אני לא רוצה לדבר על זה בתיאורים ציוריים, אבל זורמים שם הרבה דברים על הרצפה. יש פה נציגי הוועד ואחרים שיכולים לספר לנו. זה לא שאנחנו משכנו את ידינו ואנחנו לא מעורבים יותר.

חד-משמעית לא.

אנחנו צריכים להיות מעורבים בתהליך.

ונהיה.

זה תהליך ציבורי פתוח וגלוי. אנחנו רוצים לדעת מה קורה שם.

משפט אחרון.

אני מציע גם שבהזדמנות ראשונה נדון פה במשבר של השידור הציבורי בישראל, נוכח הרעיון להוציא את גלי צה"ל מצה"ל ולהעביר אותם למקום אחר. אני חושב שזה עניינינו בהיבט של שידור ציבורי, בהיבט של שידור ציבורי במדינת ישראל. אלה נמצאים עכשיו בפירוק וההם נמצאים עכשיו בהעברה, ב-transition, כל אחד כבר יש לו תוספת לשם שלו.

אז מי שחרד לשידור הציבורי במדינת ישראל, אני חושב שכל הפורום הזה מאוד מודאג מה יישאר פה בסוף התהליך, גם גלי צה"ל צריכים להיכנס אלינו לתוך הוועדה בהיבט מה יקרה.

תודה, נחמן. יתקיים דיון בעניין הזה.

מצוין. אוקיי, אז אני מזמין כבר את הדיון. תודה רבה.

תודה. בבקשה, פרופ' יוסי יונה, שיחד עם נחמן הגיש את ההצעה.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להביע את חששי העמוק. אכן, אנחנו הולכים בישיבה חשובה זו לבטל את "סעיף ההשתקה", כפי שאנחנו מכנים אותו, אבל אני די חושש ש"סעיף ההשתקה" בכל זאת מרחף מעלינו, מעל רשות השידור, כצל מאיים.

לא כצל חולף.

לא כצל חולף. יודעים החברים לוועדה וכל האנשים כאן שמשתתפים בדיון הזה, שלמעשה גם בחוק עצמו לא הגענו, לפחות לטעמי או לטעמם של חלק מחברי הוועדה, לניסוחו של חוק שאכן יכול ליצור חומה בצורה בין הפוליטיקה לבין נשות ואנשי המקצוע. אבל בוא נאמר, זה המקסימום שיכולנו להשיג. ו"סעיף ההשתקה" היה איזשהו דובדבן בוא נאמר שהעלה ניחוח לא נעים, שבסופו של דבר הנה אנחנו יושבים כאן ומבטלים אותו וזה יופי.

אבל אני רוצה שוב לחזור ולהגיד למה אני מתכוון כשאני אומר ש"סעיף ההשתקה" עדיין ניצב מעלינו כצל מאיים. רשות השידור נמצאת היום בתקופת מעבר, בתהליכי כינוס נכסים. ובתהליך הזה קיים איום, והוא יכול להיות אדמיניסטרטיבי, בירוקרטי, תקציבי, שלמעשה מונע מרשות השידור לקיים את תפקידה גם בתקופה הזו ולהעלות תוכניות כאלה ואחרות.

ואני יודע, משום שאנשים רואיינו נניח לשתי תוכניות ב"מבט שני", אדוני היושב-ראש, ואני רוצה להתריע על כך, שב"מבט שני" לדוגמה קיימות שתי תוכניות שבספק הן יעלו לשידור, שעוסקות במתווה הגז.

הן כן יעלו לשידור, חבר הכנסת יונה.

הוא נתן לך תשובה.

יפה מאוד. באמת אני שמח על המענה שאני מקבל.

זה לא סותר את זה שיש לנו בעיה קשה ושצריך לפתור אותה.

שישנה בעיה קשה. תראו, מה שאני מבין עד כה, בתהליכי המעבר פרשו כ-300 עובדים ועובדות.

כן. אני לא רוצה לפתוח, ברשותך.

עם מקלות ושוטים, מה זה פרשו.

אגיד לך למה, אדוני היושב-ראש. אני לא רוצה לפתוח את זה.

אתייחס לזה, אני רוצה פשוט - - -

אוקיי, אני מסיים. אבל מדוע זה קשור?

זה הכול קשור.

אם הלכנו ופיטרנו אנשי מקצוע מאוד מאוד חשובים להקמתם של השידורים, והם היום לא נמצאים שם, אז ריבונו של עולם, מה יש לנו בתקופת המעבר? היכולת של הרשות בתקופה הנוכחית לתפקד, גם בתקופת המעבר, כמשהו משמעותי, כרשות שידור אפקטיבית, מוטלת בספק.

ולכן אני מסיים את דברי ואומר: בסיטואציה שכזו, כאשר עומדים אילוצים תקציביים, בירוקרטיים, אדמיניסטרטיביים כאלה ואחרים, הרי שלא במישרין "סעיף ההשתקה" עדיין עובד. תודה.

תודה לך. אני רוצה ללכת, בוא נעשה את זה הפוך, כדי שנסיים את התהליך הזה הכי מהר שאפשר, כי אני רוצה באמת להתקדם בארכיון והזדמנות להתעסק בדברים המהותיים יותר. האם יש כאן מישהו סביב השולחן שרוצה להביע התנגדות ל"סעיף ההשתקה"? לא היה לי ספק - - -

לביטול.

לביטול "סעיף ההשתקה".

לזה התכנסנו.

בבקשה, פרופ' פולק, הפתעת אותי שאתה מבקש לדבר.

יושב-ראש האגודה לזכות הציבור לדעת.

בבקשה.

אני מודה לך על זכות הדיבור, ואני חושב שכמו בסנהדרין של כ"ג, שכולם אומרים: חייב, אז הוא זכאי. אז צריך שמישהו יבוא ויאמר גם כן דעה קצת שונה.

הועלו כמה נקודות שאי-אפשר להביא לחקיקה אתיקה אלא זה צריך להיעשות על-ידי תאגיד השידור. מה לעשות, תקנון האתיקה של לשכת עורכי-הדין הוא מצב הרבה יותר גרוע – הוא דורש אישור של השר הממונה.

ישבתי כאן בהרבה ישיבות של ועדת הכלכלה, יודע שיש הרבה פוליטיקה מאחורי הדברים, אבל בסופו של דבר ועדות הכנסת הן המקום שבהן לציבור יש זכות לבוא ולומר את דברו. מה שהולך לקרות היום זה שתקנון האתיקה של רשות השידור או של תאגיד השידור הישראלי ייקבע על-ידי קבוצה של אנשים ממונה, ושבה לציבור אין מה לומר, אין להעיר, אין שום דרך לבוא ולהיכנס לתוך התהליך הזה.

אני רואה בכם, חברי הכנסת, נציגי הציבור. ברור לי שתקנון האתיקה שיהיה לא יהיה לרוחי לגמרי ולא יהיה לרוח כל אחד מאתנו לגמרי, אלה חיים של פשרה. אבל מאוד ראוי שתקנון אתיקה של גוף ציבורי שממומן על-ידי הציבור, שהוא נשמת אפו של שידור ציבורי, יבוא לידי דיון בתוך המסגרת הציבורית, קרי ועדת הכלכלה או כל ועדה שתהיה בעתיד, אני לא יודע, אחראית לשידור הציבורי.

הדבר השני שנאמר כאן זה שמסמך נקדי מיושן. יכול להיות. גם ה-BBC כנראה מיושן. אם מסתכלים על מה שה-BBC אומר, ה-BBC אומר בדיוק את מה שמסמך נקדי אומר גם היום, לא לפני 30 שנה אלא גם היום.

ומה שמסמך נקדי אומר הוא דבר מאוד פשוט והוא לגמרי לא מיושן: אני משלם את הכסף של תאגיד השידור הישראלי – אני קרי משלם המיסים – הוא שייך לי, הוא לא שייך לעובדי הרשות. לי אין זכות לבוא ולדבר כל יום בתוך המיקרופון או לפני המצלמה של תאגיד השידור הציבורי. העובד בתוקף תפקידו עושה את זה. אבל כשהוא מביע את דעתו האישית הוא בעצם מנצל משאב ציבורי כדי לקדם דברים שהם דברים משלו ולא דברים ציבוריים, והדבר הזה איננו ראוי. הוא גם כן הופיע בהמון דיונים. והדבר הזה הוא לא מיושן, הוא רחוק מאשר להיות מיושן.

קרן נויבך לא מקדמת עניינים ציבוריים?

רותם.

אני רק רוצה לדעת.

אבל עזוב את זה, נו. אני מגן על זכותו לומר את הכול, זה בדיוק הסעיף.

אני מנסה להבחין הבחנה מאוד ברורה בין עובד הרשות לבין כל אדם אחר, ואני גם רוצה להוסיף, לומר דבר שהוא ברור לגמרי. כל עובד רשות יכול לחוות דעתו בכל נושא שהוא מבחינת החוק בכל מקום אחר, אף אחד לא מנסה להשתיק אותו, אלא מה שמנסים לעשות זה לדאוג לכך שהרשות הציבורית תהיה שייכת לציבור, שלכם ובשבילכם ולא שלנו ובשבילנו.

תודה.

ועוד מילה אחת, אם מותר לי לומר. החוק מסמיך את מועצת הרשות להתקין תקנון. קביעת תקנון זה תהליך ארוך. השאלה שאני שואל: מה קורה בין היום שהמועצה של תאגיד השידור הישראלי תתחיל לפעול ועד היום שיקבעו מהו תקנון האתיקה?

לכן אני חושב שהדבר הראוי ביותר היה לבוא ולהחיל מהיום את תקנון נקדי, ואז יכניסו את השינויים שירצו.

אלי, ממש לא. לא כדאי, אלי.

לא, זה לא מה שאתם אומרים.

ככה אנחנו עובדים.

ככה אתם עובדים – לא נכון, אתם לא עובדים לפי מסמך נקדי.

חבר'ה. תראה איזה במה אני נותן לך, אני לא מפריע לך ומגן על זכותך. אז רק בבקשה.

אני מודה. נקדי לא עבר שינויים, הם לא קיבלו אישור. רק אומר שאני מאוד חושש מאותו ואקום. אני רוצה לומר עוד דבר.

אתה הולך למקוטעין. זה נהיה אמבה, הסיפור הזה, כל פעם מתפלג. נתתי לך וכל פעם אתה מוסיף ומוסיף.

דבר אחרון.

זה כמו הילדה שלי: אחרי אחרון. אוקיי.

דבר אחרון אבל הוא מתייחס ישירות למה שנאמר, לא מסביב. אתם הולכים לומר שמי שהביע את דעתו בין לבין זה הכול בסדר. אני מבין, מבין ממה זה נובע. אבל אני מבין גם דבר אחר. היה פה חוסר כבוד לחקיקה של הכנסת, ולא משנה אם אתם מסכימים איתה או לא מסכימים איתה, כשהכנסת מחוקקת חוק והוא נכנס לתוך ספר החוקים, כל עוד הוא קיים, הייתי מצפה, במיוחד בשידור הציבורי, שיכבדו אותו. לא עשו את זה, לא מגיע להם הוויתורים שאנחנו עושים.

תודה. חברים, נתתי לך את זכות הדיבור, כיוון שאתה היחיד כאן שמייצג את העמדה ההפוכה, וזו זכותך להביע את עמדתך בצורה רהוטה, וכך עשית. אני רק רוצה לפני שאני מעלה את זה להצבעה לומר לך כך: אני חוזר ואומר שוב לפרוטוקול, כדי שחס וחלילה לא תיפול שגגה ויהיה מאן דהו שיחשוב שאין בכוונתנו ואין ברצוננו להתקין כללים – חד-משמעית כן. גם כבודו של נקדי זכרונו לברכה, כבודו במקומו מונח. אלה כללים שעל פיהם בימים אלה, אני מניח, עדיין הרשות - - -

לא יודעת, צריכים לשאול אותם.

זה מה שהם גם - - - כן.

הכניסו בה תיקונים מאז.

נכון, כן כן, בוודאי.

לא. זה לא נכון.

אבל, פרופ' פולק, נו, תלך אתו קרב אגרופים אם זה נכון או לא.

- - - פרוטוקול.

זה לא חשוב. בסדר, אמרת את דבריך, נתתי לך.

אפשר משפט אחד לפרופ' פולק?

לא לא. זה יכול לפתוח דיון, כי הוא ירצה להגיב. לא.

רק על - - -

לא. סיימנו. נתתי לו את זכות הדיבור, הזכות האחרת יש לה רוב ברור כאן. אז, חבר'ה, בואו נתקדם לדברים שהם - - -

לא, איך עבר התיקון הזה, חשוב לי שתשמע איך הוא עבר.

אמרתי את זה, זה לא רלוונטי.

זה רחוק מאוד מכבוד - - -

חברים יקרים, אני לכן אומר כאן: אנחנו בעד כללי - -

זה היה מחטף מעל הראש שלנו. אחרי שהצבענו נגד, ב-03:30 הגניבו סעיף.

- - אנחנו בעד כללי אתיקה, ואנחנו בעד שהדברים ייעשו בשקיפות המרבית. אני מעלה להצבעה את סעיף 1 וסעיף 2 לתיקון - - -

רגע, צריך לקרוא אותם.

היא הקריאה.

כן. ננסח את סעיף 2 בצורה קצת אחרת, פשוט נקבע מאיזה מועד, שזה ב-10 בספטמבר, המועד שבו זה פורסם. זה אותו דבר.

מאיזה מועד מבטלים או משנים? לא הבנתי, אתי. לא הבנתי מאיזה מועד למה.

תחילת הביטול תהיה מיום תחילת החוק המתקן, שזה היה 10 בספטמבר 2015.

מצוין.

אוקיי. אני מעלה להצבעה את תיקון סעיף 113, את סעיף 1, ותחילה, סעיף 2, להצבעה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק אושרה.

הסעיף אושר פה אחד. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.