הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 60

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, כ"ב בחשון התשע"ו (04 בנובמבר 2015), שעה 9:00

1. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2015

2. צו איסור הלבנת הון (פטור מחובת רישום במרשם נותני שירות מטבע), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

מיכאל אורן

ענת ברקו

אורי מקלב

אלעזר שטרן

מיקי לוי

פרופ' שמואל האוזר - יו"ר רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - עו"ד, משנה ליועץ המשפטי, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

איציק שורקי - מנהל המחלקה לפיקוח על הבורסה, רשות לניירות ערך

עדי לדרמן - ראש תחום איסור הלבנת הון, רשות לניירות ערך

גיא דביר - עו"ד, יועץ משפטי, הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר, רשות לניירות ערך

מאיה לדרמן - ראש איסור הלבנת הון, רשות לניירות ערך

שרון פרידמן - עו"ד, ראש תחום אכיפה כלכלית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

לילך וגנר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רפ"ק שמעון בן שושן - רמ"ד מטה אכיפה כלכלית, אח"מ, המשרד לביטחון פנים

יצחק נוי - יו"ר איגוד זירות מסחר בשוק ההון, איגוד לשכות המסחר

אבי אבוגני - מנכ"ל אפ.אקס.סי.אם ישראל בע"מ, איגוד לשכות המסחר

ירון לופו - עוד, יועץ משפטי, מסחר שוקי הון בע"מ, איגוד לשכות המסחר

גבריאל קפילוטו - בקר סיכונים, מסחר שוקי הון בע"מ, איגוד לשכות המסחר

נעמה אלוס בכר - קצינת ציות שוקי הון 24 בע"מ, איגוד לשכות המסחר

ינון כהן - מנכ"ל קולמקס, איגוד לשכות המסחר

ד"ר צבי גבאי - עו"ד, מנהל קולמקס, איגוד לשכות המסחר

נעם בסני - מנהל סיכונים, קולמקס, איגוד לשכות המסחר

רונן סולומון - עו"ד, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

גד ירום - עו"ד, מייצג את אפ.אקס.סי.אמ, איגוד לשכות המסחר

דוד ביטון - עו"ד, איגוד לשכות המסחר

הילה שאנני - עו"ד, משרד עדיני, ברגר, גבאי, איגוד לשכות המסחר

רון צרפתי - עו"ד ורו"ח, פלוס 5000 ישראל בע"מ

גל גולן זילברמן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את גמא

אלעזר שטרן

דורית ואג

אהובה שרון, חבר המתרגמים

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2015

צו איסור הלבנת הון (פטור מחובת רישום במרשם נותני שירות מטבע), התשע"ה-2015

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. ברוכים הנמצאים. אנחנו מקדמים את ידידנו פרופסור שמוליק האוזר. נשמח אם תצטרף אלינו, כמה שזמנך מותיר בידך.

תודה גם על הדיון וגם על האפשרות לומר כמה מלים. אני רוצה לומר שבשלב הזה הגישו 21 בקשות רישיון. התקנון עצמו עדיין לא בתוקף וכשיקבלו רישיונות, התקנות ייכנסו לתוקף. הסוגיה שעומדת לדיון היום היא חשובה מאוד כי חשוב מאוד שתהיה הסדרה גם בתחום הזה של הלבנת הון כדי לוודא שאנחנו יוצאים לדרך בדיוק באותה עת ואנחנו פותרים גם את הסוגיה הזאת.

אני רוצה לומר הסוגיה עליה אנחנו מדברים, המשמעות שלה היא להיצמד לסטנדרטים בינלאומיים ובעת הזאת יש לזה חשיבות רבה מאוד. אני מזכיר שאתמול-שלשום היו כאן נציגי ארגון ה-IFTF שהם אלה שבעצם גורמים ואחראים לעל הסטנדרטים הבינלאומיים.

מה שמובא לדיון כאן הוא בעצם לאחר שהתחשבנו גם בצרכים של הזירות עצמן ולקחנו בחשבון גם את העובדה שהזירות האלה משמשות באינטרנט אבל מצד שני אי אפשר שלא לזהות את הלקוח ולהיצמד לסטנדרטים הבינלאומיים. מבחינה זאת חיפשנו את האיזון הראוי ומה שאנחנו מביאים כאן לפניכם, אני חושב שזאת הצעה מאוזנת.

אני רוצה להודות לך אדוני היושב ראש.

היינו צריכים להביא את טופורובסקי כדי להציג את הנושא של זירות סוחר. בוועדת הכספים הקמנו ועדת משנה לנושא הזה והוא היה היושב ראש שלה. נעשתה עבודה רבה מאוד.

אנחנו שמחים. נשמע את הדוברים ובטח יש כאלה שיקבלו את זה באהבה ויש כאלה שיהיו להם הערות. נשמע גם את ההערות ונראה איך אנחנו מתקדמים.

אנחנו רוצים היום להציג את צו איסור הלבנת הון לזירות סוחר לחשבונו העצמי. היושב ראש, אני חושבת שאתה מכיר קצת את הפעילות בגלל שאת התקנות העיקריות העברנו רק בשנה שעברה בוועדת הכספים. כמו שאמרת, זו הייתה עבודה רבה כי אלה תקנות לא פשוטות.

לפני שנציג את הצו, אולי גיא דביר יציג בכמה מלים את הפעילות של זירות המסחר לטובת אלה שלא מכירים את הפעילות ואת ההסדרה העיקרית שחלה עליהם.

שלום. יועץ משפטי של מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר. מהי זירת מסחר. בדרך כלל מדובר בחברות שמפעילות אתר אינטרנט באמצעותו יכולים לקוחות קמעונאים בדרך כלל לסחור מול הזירה בחוזים נגזרים על מט"ח ונכסי בסיס נוספים. מה שקורה זה שהלקוח פותח חשבון בזירה והוא מעביר כסף לזירה. לאחר שהוא מעביר את הכספים לחשבון שלו בזירה, הזירה מתחילה לבצע עבורו עסקאות במכשירים פיננסיים.

סליחה, הזירה לא מבצעת עבורו עסקאות.

מי כבודו?

יושב ראש איגוד זירות המסחר, לשכת המסחר.

אני שמח להכיר אותך. הנוהל בוועדה הוא שכל מי שקיבל רשות דיבור, מדבר. אם יש לך הערות, תרשום אותן ולא נחסום שור בדישו אלא ניתן גם לך לדבר אבל לא תוך כדי דבריו של מישהו אחר.

סליחה.

היושב ראש הוא היחיד שיכול להפסיק אותו באמצע דבריו.

אם להעמיד דברים על דיוקם, כאשר לקוח מבקש לסחור בזירה, הוא מבצע עסקאות מול הזירה, במהלכן הזירה עושה מולו על פי רוב עסקאות במכשירים פיננסיים. הזירה פועלת בדרך כלל באמצעות קבלת ציטוטים מגורמים בינלאומיים, ספקי נזילות או ספקי ציטוטים, ובאמצעות הציטוטים האלה היא נותנת ציטוטים ללקוח שגם מתומחרים אותם מכשירים פיננסיים.

יש מישהו שעומד מאחורי הזירה?

מי שעומד מאחורי הזירה, זאת חברה שפשוט מנהלת את הפלטפורמה הזאת. הפלטפורמה הזאת היא פלטפורמה אינטרנטית על פי רוב, מערכת מסחר שנגישה ברמה אינטרנטית, ומבחינה משפטית העסקאות נעשות מול החברה הזאת. בשל צמיחתו של מגזר זירות המסחר בשנים האחרונות והעובדה שהפעילות בעיקר התרכזה מול לקוחות קמעונאים, ולאור תלונות שהתקבלו ברשות לגבי סטנדרטים שונים שקיימים במגזר הזה, הרשות יזמה הסדרה של התחום, הכפפה של זירות המסחר לחובת רישיון ולפיקוח של הרשות ואכן תיקון 42 עבר בכנסת והתוקף שלו הותנה בתקנות שהותקנו מכוחו.

תיקון 42 התמקד בזירות סוחר לחשבון עצמו המוגדרות כמערכות ממוחשבות באמצעותן סוחר אדם במכשירים פיננסיים אל מול לקוחותיו לחשבונו העצמי וכן מערכות ממוחשבות המעמידות ללקוח אפשרות לסחור במערכות כאמור.

תיקון 42 הוא נוסח במתכונת של חוק מסגרת והוא קובע מספר עקרונות כלליים כאשר חלק גדול מההסדרה הוסדר בתקנות. בהסדרה בגדול – אני לא אכנס לפרטים – קיימות דרישות לעניין הון עצמי שמחייבות, לבד מסכומי הון עצמי נכבדים, גם יכולת גבוהה בתשתיות נרחבות של ניהול סיכונים ונכסים פיננסיים, הגבלות לעניין מינוף, טיפול בניגוד עניינים, הסדרת טיפול בכספי לקוחות, הסדרת אמצעי הפרסום והדיווחים ללקוח ולרשות. לבסוף אני אציין גם את החובה שחלה על הזירה להתאים את הפעילות בזירה, להתאים את הלקוח לפעילות בזירה וזה מחייב אותה בעצם לוודא מה רמת ההבנה של הלקוח לגבי הסיכונים בפעילות בזירה לפני שהיא מאפשרת לו למעשה לסחור בזירה.

התיקון לחוק כלל גם תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון ולחוק איסור מימון טרור, כך שלרשימת הגופים שהחוקים האלה חלים עליהם התווספו גם זירות המסחר. לכן שר האוצר נדרש, בהתייעצות עם שר המשפטים, השר לביטחון פנים ובאישור ועדת החוקה, לקבוע צו איסור הלבנת הון ומימון טרור שיחול על זירות סוחר.

חשוב להדגיש שכרגע, כפי שיושב ראש הרשות ציין קודם, הפיקוח טרם התחיל. התקנות נכנסו לתוקף במאי 2015 והוגשו בקשות על ידי זירות מסחר. כרגע הבקשות האלה נבחנות על ידי רשות ניירות ערך ובתקופת המעבר הזאת אותן זירות שהגישו בקשה לרישיון, רשאיות להמשיך ולפעול כל עוד לא התקבלה החלטה בבקשה שלהן.

תן לנו קצת להבין. כמה כסף זורם שם בזירות האלה? בגדול.

האמת היא שאין לי את הנתונים האלה כרגע. חלק מהנתונים האלה הועברו במסגרת הבקשות אבל אין לי כרגע את הנתונים ואני גם צריך לחשוב אם אנחנו יכולים לתת אותם ולחשוף אותם לציבור כי יש כאן אלמנט של פומביות ולא פומביות של הדברים האלה בשלב הבקשה.

גם אם מדובר בגדול? אם הייתי יודע שזורמים שם בסך הכול הכללי מאה מיליון שקלים, יכול להיות שלא היינו מזמנים את הישיבה. אם מסתובבים שם מיליארדים, זה סיפור אחר. כלומר, אנחנו חייבים לקבל איזשהו מושג. זאת לא חשיפה. אתה לא אומר חמישה מיליארד נקודה משהו ובטח לא נוקב בשמות.

המידע שלנו הוא מידע מוגבל בהקשר הזה. חלק גדול מהזירות שהגישו בקשה לרישיון, הקימו למעשה חברות חדשות. לכן אין לנו מידע מדויק לדעת כמה כסף זרם עד תקופת המעבר, עד לרגע בו התחילו למעשה לפעול ומה הצפי. צריך להבין שהשוק הזה עומד להשתנות והוא עומד להשתנות מכל מיני סיבות, ראשית, נכנסת רגולציה ומצד שני, כאשר נכנסת רגולציה, זה יכול להיטיב בסופו של דבר עם המגזר הזה מבחינת היענות המשקיעים שרוכשים. לכן, ראשית, אין לנו נתונים מדוייקים, ושנית, אני לא בטוח שהייתי בשלב זה מסתמך עליהם יותר מדי.

יש עדיין חברות שלא נרשמו ועובדות?

אסור להן. על פי החוק אסור להן.

הבנתי שאסור אבל שאלתי אם יש.

לפי החוק למעשה מדובר בעבירה פלילית והרשות מטפלת בדברים האלה. יש דברים שברמה המודיעינית אנחנו עוסקים בהם ולכן אני מעדיף שלא לטפל בהם.

דיברת סינית וחלק מהזמן היה שושו.

הצגנו את הרקע לצו הזה. צו איסור הלבנת הון שאנחנו מבקשים להחיל על זירות סוחר הוא דומה במהותו לכל הצווים האחרים שעברו כאן בוועדה שחלים על חברי בורסה, על מנהלי תיקים, על קופות הגמל, על כל המתווכים הפיננסיים. לקחנו את אותם סטנדרטים בינלאומיים שכל הצווים עומדים עליהם והחלנו אותם גם כאן.

החובות העיקריות בצו איסור הלבנת הון הן קודם כל לזהות את הלקוח, להכיר אותו, לאמת את פרטי הזיהוי, לשמור את מסמכי הזיהוי כאשר כל הזיהוי הזה, המטרה שלו אחר כך היא לאפשר לאותו מתווך לתת דיווחים איכותיים לרשות לאיסור הלבנת הון.

זאת אומרת, החשש שלכם הוא מהלקוח שאצלו יש הלבנת הון.

שבאמצעות הזירה - - -

אתם סומכים על הזירה שהיא תדווח לכם על דברים, נקרא לזה, חשודים.

למה חשודים? על פעילות בלתי חוקית.

לא הזירה היא החשודה.

נכון.

אלא לקוח זה או אחר.

ניצול הלקוח את הזירה. זה עוד פתח להלבנת הון.

לא יודע, יכול להיות שגם הזירה מנצלת את הלקוח.

שנתיים ניסינו לטפל בזה. אנחנו צריכים להעביר את זה.

למה שלזירה יהיה אינטרס לשתף פעולה עם זה?

לא. אין.

הלקוח מנצל את זה.

מיקי, אם שנתיים לא דנתם בזה, למה שאנחנו נדון בזה? לא תמיד חייבים לתת אינפורמציה.

מפאת כבודו של מישהו, אני לא רוצה להגיד מה היה כאן שנתיים. לא הצלחתי להעביר שום דבר - ודורית יודעת - בכל נושא הלבנת ההון במדינה הזאת. שום דבר.

ידעתי שאני לוחץ על כפתור, אבל לא חשבתי כל כך הרבה. לאט לאט.

אולי ניתן הקדמה. קודם אני אדבר על הצווים של הגבלת הון באופן כללי ואז אני אחזיר על השרביט לשרה.

חוק איסור הלבנת הון בנוי בצורה כזאת שיש בו איסורים פליליים וחוץ מזה, פרט לאיסורים הפליליים בעבירות לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק, יש הסדר שלם שמטיל על גורמים פיננסיים שונים, הסדר שהתוכן שלו נוצק בחקיקת משנה, בצווים, להטיל חובות שקשורות למניעת הלבנת הון באמצעות זיהוי הלקוח, הכרתו, שמירת מסמכים ודיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון על עסקאות מסוימות. חלקם דיווחים, מה שאנחנו קוראים דיווחים רגילים, למשל פעילות מעל סכום מסוים וחלקם דיווחים בלתי רגילים, פעילות שהיא אינה שגרתית. יש בדרך כלל בצווים גם פרמטרים מסוימים או אורות אדומים או תסמינים שמכוונים את אותו גוף פיננסי לדעת מה הן אותן פעולות בלתי רגילות עליהן הוא מדווח לרשות לאיסור הלבנת הון.

הרשות לאיסור הלבנת הון היא רשות מודיעינית שמתכללת את המידע הזה. המידע הזה הוא מידע מודיעיני בלבד - כל הדיווחים האלה הם דיווחים שמגיעים רק לרשות לאיסור הלבנת הון - והיא מצדה, יש סעיף בחוק איסור הלבנת הון שקובע למי היא יכולה להעביר מידע באמצעות כתבות מודיעיניות, שהעיקר כאן זאת משטרת ישראל אבל גם גופי ביטחון מסוימים שאושרו בחוק שאליהם אפשר להעביר את המידע, ואותם גופים עושים שימוש במידע. גם לזה יש הסדר מסוים.

רשות המסים היא בתוך הרשימה?

לא. רשות המסים לא, אבל בהצעת חוק שעברה קריאה ראשונה – מיקי לוי מכיר אותה היטב – יש הצעת חוק שקובעת עבירות מס חמורות כעבירת מקור וכוללת בתוכה גם העברת מידע לרשות המסים. זה בנפרד.

גם הלבנת כספי טרור בתוך הקטגוריה הזאת?

חוק איסור מימון טרור כולל הסתה - - -

אדוני היושב ראש, אני מבקש את רשות הדיבור.

ביקשת. רשמנו שביקשת.

חוק איסור מימון טרור הוא הסדר נוסף, מצטבר על ההסדר של הלבנת הון, שמסמיך גם הוא לקבוע בחקיקת משנה אמצעים למניעת מימון טרור שאצלנו זה בא לידי ביטוי בעיקר בדרישות להשוות מול רשימת פעילי וארגוני הטרור. בחוק איסור מימון טרור יש איסור לעשות פעולה עם כל גורם כזה, פעולה ברכוש עם כל גורם כזה, אבל איך אותו מוסד פיננסי ידע? לכן הצו בא להשלים את הנקודה הזאת וקובע שהוא חייב להשוות את הזהות של אותו לקוח עם הרשימה, וכך יימנע גם מעשה של מימון טרור. זאת התשתית הכללית. אם יש שאלות לתשתית הכללית, יש לנו צווים רבים ואני אמנה רק תאגיד בנקאי שהוא הראש והראשון שבהם, ופרט לכך בתוספת השלישית מנויים גורמים פיננסיים נוספים כמו חבר בורסה, בנק הדואר, גופים מוסדיים, חברות ביטוח ונותני שירותי מטבע.

על יהלומנים.

זה לא בסעיף 7 בתוספת השלישית. יש גם גורמי מקצוע נוספים שהם לא גופים פיננסיים עליהם מוטלות חובות דומות אם כי לא זהות שהם היהלומנים, הסוחרים באבנים יקרות, עורכי דין ורואי חשבון שההסדר לגביהם נכנס לאחרונה. להם יש הסדר טיפה שונה.

הסדר חלקי שהתפשרנו עליו הרבה וחטפנו מלקות באירופה בעניין הזה.

לפחות לגבי הגופים הפיננסיים המנויים בתוספת השלישית, כבר היום נמצאים שם נותני שירותי המטבע. חלק מהזירות מבצעות פעולות שדורשות רישום כנותני שירותי מטבע ולכן מוצע בנוסף לצו הזה, ברגע שיהיה להם צו ספציפי, לפטור אותם מהחובות הכפולות. זאת אומרת, הם יהיו פטורים מרישום כנותן שירותי מטבע ולא יחול עליהם הצו הרלוונטי הזה.

זה בתמצית.

על שולחננו מונח גם הנושא של עבירת מקור.

הגנו על בעלי הון.

אנחנו מנסים לחשוב מה עדיין לא יהיה גלוי לממלכה על חייו הפרטיים של האיש אבל זה סיפור נפרד.

לא יכול להיות שלהם יש את כל המכשירים לגלות מי מלבין הון ואם זה לא קשור לנושא טרור, אי אפשר להעביר את זה לרשות. זה מטורף. מדינה משוגעת.

לא. שם יש גם חשבונות בנקים פרטיים, אבל אני סמוך ובטוח שאתה תצטרף אלינו כשיהיה לנו את הדיון ההוא ונשמע אותך באהבה.

אני קובע את מושבי עכשיו כאן. ועדת הכספים לא חשובה.

אנחנו שמחים. יש עוד משהו מצד הממלכה?

רק כדי לסיים את ההצגה הכללית של הצו הזה, כמו שלילך אמרה, הצו הזה הולך באותו כיוון שכל הצווים הקיימים כבר לקחו בנושא של הסדרה של המתווכים הפיננסיים. בכל זאת יש כאן פעילות ייחודית שניסינו למצוא, כמו שמוליק אמר קודם, את האיזון הראוי כי זירות המסחר, בניגוד למתווכים פיננסיים אחרים, פועלות אינטרנטית. כל הפעילות שלהן היא כך שמהבית אתה עושה את הפעילות באמצעות האינטרנט. רצינו למצוא איזון כך שמצד אחד הם כן יוכלו לזהות את הלקוחות ולעמוד בסטנדרטים ומצד שני לא לאפשר להרוס את הביזנס שלהן.

לכן הצו הזה מציע שלושה מסלולים של זיהוי הלקוח, זיהוי והכרת הלקוח ואימות הפרטים. המסלול הראשון הוא המסלול הרגיל שדורש את הכול – פגישה עם הלקוח פנים אל פנים, צילום כל המסמכים עם חתימות מקור וכולי, שזה המסלול שאנחנו מניחים שלא יעשו בו הרבה שימוש כי שני המסלולים האחרים הם מסלולים מקלים יותר. מסלול אחד הוא מסלול מערכת סגורה שאישרנו בוועדה הזאת לא מזמן לגבי חברי בורסה, מערכת סגורה וכאשר הכספים יוצאים מחשבון בנק בישראל ועוברים לזירה וחוזרים לאותו חשבון. אנחנו מזהים כאן הרבה פחות סיכון להלבנת הון בגלל המערכת הסגורה ובגלל שהבנק ממילא זיהה את הלקוח בהתקשרות. לכן שם מצאנו מקום להקל מאוד. אנחנו לא דורשים זיהוי פנים אל פנים ואנחנו מאפשרים לקבל מסמכים בהעתקים. זה המסלול השני.

אבל בתנאי שהיה זיהוי ראשוני.

כן. שהבנק עשה את כל הזיהוי וקיבל את כל המסמכים.

המסלול השלישי הוא חשבון העברות שזאת יצירה חדשה שעשינו לכבוד הצו הזה והוא בעצם מאפשר מערכת סגורה אבל היא לא סגורה כמו המערכת הסגורה הראשונה. היא מאפשרת פעילות גם בכרטיסי אשראי וגם באמצעות חשבונות בנק מחוץ לישראל. אנחנו עדיין חושבים שזאת מערכת יש בה פרצות שונות - שאולי גיא יוכל להרחיב – בפעילות של כרטיסי אשראי וחשבונות בנק מחוץ לארץ. לכן שם עשינו הקלות אבל פחותות. הצענו שם שלא צריך לעשות זיהוי פנים אל פנים אבל כן דרשנו היוודעות באמצעות וידאו קונפרנס כדי לראות את הלקוח וכן דרשנו לקבל חלק מהמסמכים כמסמכי מקור לצרכים ראייתיים.

אלה שלושת המסלולים שאנחנו מציעים בצו.

תודה. נשמע את הצד השני.

שלום. בוקר טוב. אני יושב ראש איגוד זירות המסחר תחת לשכת המסחר ויש לי גם חברה משלי אותה אני מנהל.

אני רוצה לענות על שאלה שאדוני שאל והיא מה היקף השוק הזה. היקף השוק הזה רחוק ממאה מיליון והוא למטה מהסכום הזה. הוא בסביבות השלושים, ארבעים לכל היותר. יש כאן חברות ותיקות של למעלה מעשר שנים, יש כאן נציג של חברה מבין הגדולות בעולם בתחום הזה, חברת פלוס 500, שיכול להעיד שכל היקף הפעילות שלהם בעולם רחוק מהמספרים האלה.

רחוק למעלה או למטה?

למטה. בישראל זה רחוק למטה. מדובר על מיליוני דולרים בודדים.

זהו?

זה כל הסיפור. מתוך זה אנחנו באים. הביזנס שלנו בעצם הוא עלויות קנייה ומכירה, העמלות הקטנות האלה. המערכת הבנקאית ובתי השקעות גובים על כך עמלות מאוד גבוהות ואנחנו באים מלמטה, בקטן, עם טכנולוגיות פיננסיות שהרשות מכירה אותן, ואגב, אנחנו שמחים על החלת הרגולציה של הרשות מה שעושה לנו רק טוב כי זה מסיר את כל הדמוניזציה שנוצרה בשוק הזה ואנחנו יכולים לפעול בצורה הרבה יותר טובה.

בגדול מדובר על סכומים מאוד נמוכים ועל פעולות מסחר ממונפות, שזה אולי מסמא את עיניהם של אלה שרואים את המספרים ורואים פעולות של מיליארדים, אבל מדובר בפעולות ממונפות וגם על זה הרשות הגבילה אותנו וזה בסדר ואנחנו בעד.

זאת התשובה לשאלה ששאלת.

אדוני שאל עוד שאלה והיא האם ישנן חברות שפועלות למרות שלא הגישו בקשה והתשובה היא כן, ולא מעט. אני כיושב ראש וחברים שלי כאן וחברים שלא נמצאים כאן מביעים על זה מורת רוח ואין לנו את הכלים לאכוף את זה. נבוא עם נייר לרשות לניירות ערך ונאמר שזה עושה כך וזה עושה כך? אני לא שם. זה פוגע לי בביזנס ויש לא מעט חברות שפועלות מתחת לרדאר, גם בישראל וגם מבריחות לקוחות מישראל. נוצרה סיטואציה שהוא אומר שיש לו צבר גדול של לקוחות, הוא מפנה אותם לפעילות בחוץ לארץ, יקבל על כך עמלה מאוד גבוהה כי החברות הישראליות לא נותנות לו עמלות כי הן לא יכולות בגלל הרגולציה וכך הוא מבריח לי לקוחות ומבריח כספים מישראל.

לנושא הזה עליו דיברת, על אותן חברות שעובדות בערפל ומתחת לרדאר שלנו, של רשויות אכיפת החוק. אני מניח שחלק אולי אפשר ללכת אתן לרשות וחלק אפשר אולי להעביר לכלכלית במשטרה. אין לנו את המידע עליהן, אין לנו את המודיעין עליהן ומכיוון שאתם נמצאים בשוק, האם יש איזה שהם כלים, איזושהי דרך להעביר את המידע הזה?

ברשות המסים פעם הקמנו מלשינון.

עכשיו כבר אין סיכוי שהם יגידו.

לא. אני אענה. תראה, זה בדם לבנו.

זה פוגע בו.

זה פוגע בביזנס שלנו.

מכאן עד לכת להלשין על חבר שלו.

מה ביקשתי? הוא לא חבר שלו. הוא בסך הכול שולח לי נייר.

בואו נחיה את המציאות. אני לא חושב שצריך להטיל את זה עליהם.

אפשר להיעזר בהם. זה פוגע בהם. אני יוצא מנקודת מבט ומהנחה שהם אנשים ישרים.

אנחנו מודעים למגבלות של הרשויות וזה בסדר. זה גוף רגולטורי מסובך לעתים ואנחנו יודעים איך להתנהל מול הגופים האלה. אנחנו נבצע שיתוף פעולה והחברים רוצים לעשות שיתוף פעולה בנושא הזה, אבל צריכה להיות איזושהי דרך נכונה והוגנת כי אותו אדם שלפני ה-25 במאי היה קולגה שלי, עכשיו אני אבוא ואומר לו שילך לרשות? צריך למצוא את המנגנון הנכון.

בפגישה אחרונה או לפני אחרונה שהייתה לנו עם הרשות לניירות ערך נאמר לנו על ידי היושב ראש שנראה לו אתה אדם הראשון ויתלו אותו בכיכר העיר למען יראו ויראו. בצורה כזאת ואחרת, זה מה שנאמר. אנחנו נמצא את הדרך.

אני אדבר אתך בארבע עיניים.

בבקשה, בשמחה רבה.

דיברתם כאן על מערכת סגורה ועל קבלת כספים. אני רוצה להסביר ברשותכם את הנושא של הפעילות שלנו. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אדם בכל מקום שהוא נמצא לבצע פעולת מסחר אינטרנטית. לעולם לא תתאפשר פעולת מסחר אינטרנטית אוטומטית אם אין זיהוי מלא, בשפה שלנו זה נקרא פול קומפליינס. כלומר, אם אדם פותח חשבון ב-2:00 לפנות בוקר ומפקיד כסף לכרטיס אשראי, הוא נכנס למצב שקרוי פנדינג. כלומר, הוא לא יכול לסחור. מתי הוא יוכל לסחור? בו ברגע שאני אקלוט את צילום כרטיס האשראי שלו, אקלוט את תעודת הזהות שלו - מסמך מזהה כתובת בשפה שלנו נקרא יוטיליטי ביל – אצליב מידע ביניהם, אדבר אתו בטלפון ואז אני משחרר לו את החשבון למסחר. כלומר, לעולם לא אקבל כסף מאף אחד אם אין לי זיהוי מלא.

לגבי המערכת הבנקאית, זה ברור. יש הפקדה מבנק דיסקונט, מבנק הפועלים, אני מזהה, משה בן משה העביר כספים. לגבי הפקדה בכרטיס אשראי, האם הרשויות מצפות ממני לעשות זיהוי של הלבנת הון מחברת האשראי? הוא קיבל כסף מחברת האשראי. יש מירקור לכל שקל שנכנס ויוצא משם. מה רוצה הרשות ממני? אני קיבלתי מראובן מאה שקלים בכרטיס אשראי, רוצים לבוא ולמרקר את הכסף? לכו לחברת האשראי ותשאלו אותה.

באה הרשות ואומרת לי, ולדעתי זה מחוסר ידיעה, תזהה אותו עם וידאו קונפרנס. מה המטרה של זה? לזהות את ראובן יושב בחדרו בפיג'מה עם וידאו קונפרנס ושיראה לי תעודת זהות? זה לא עובד. טכנית זה לא נכון. יש טכנולוגיות בינלאומיות, ונמצאת כאן חברה שהמציאה את הטכנולוגיה הזאת, איך לעשות את זה בצורה פשוטה, אינטרנטית, וזיהוי מלא ולא יהיה מצב שבן אדם מפקיד כסף לתוך חשבון המסחר שלו ואנחנו לא מזהים אותו בצורה מלאה.

לכן הלבנת הון זה שם מפוצץ ושם נחמד, ואנחנו נגד וזה ברור. אנחנו בעד החוק, אנחנו רוצים מאחורינו את הרגולציה אבל אני לא רואה איפה יש כאן איזושהי הלבנת הון. אני גם לא רואה כאן איפה יש כאן משהו שקשור לכספים אחרים שנכנסים. יש לנו כלל מאוד ברור: כסף נכנס ויוצא באותו מטבע לאותה מדינה ובאותה הדרך. כולם כאן, כל החברים, ויש כאן נציגות מאוד גדולה של החברים – אני כיושב ראש מציג לא מעט חברים – עובדים בדרך הזאת כי מי שלא עובד בדרך הזאת, הוא גם לא הגיש בקשה. הוא לא עובד בדרך הזאת, הוא לא הגיש בקשה כי הוא לא עובד בדרך הזאת. אנחנו עובדים בדרך מאוד מסודרת. שוב, כסף חוזר לאותה מדינה באותו מטבע ולאותו חשבון בנק.

ברשותכם, אני אתאר עוד סצנריו. אדם הפקיד עשרים אלף שקלים בכרטיס אשראי. רצה למשוך ארבעים אלף שקלים, עשרים אלף שקלים חוזרים לכרטיס האשראי שלו בזיכוי וההפרש חוזר לחשבון הבנק של בעל הכרטיס, לאותו משה לוי בעל הכרטיס, בשקלים ובישראל. איבד את כרטיס האשראי, נגנב לו כרטיס האשראי, אני מבקש מסמך מחברת האשראי, מסמך אוטנטי, בו חברת האשראי אומרת לי שכרטיס האשראי נגנב והוא לא תקין. אז מה אני עושה? מזרים את הכסף לחשבון הבנק של אותו לקוח על שם כרטיס האשראי. אין לי שום דרך אחרת. אף אחד לא עובד בצורה אחרת.

אני מייצג כמה חברות בתחום. אני רוצה להמשיך בקצרה את הקו שאיציק התחיל בו ולחזור רגע לעקרונות הבסיסיים של משטר הלבנת ההון. כמו שנאמר כאן בהתחלה, אנחנו לא חושבים או הצו הזה לא נועד לגרום או למנוע מהזירות להלבין הון. לשם כך יש לנו את החוק ויש לנו עבירות פליליות, זה אסור וזה ברור. המטרה של הצו היא באמת לסגור פרצה. כאן זה מאמץ באמת בינלאומי וגם יושב הרשות דיבר על הביקור של אנשי ה-IFTF בישראל ואני לא יודע אם התקבלנו או עוד לא התקבלנו והאם אנחנו בדרך להתקבל. זה הארגון הבינלאומי שקובע את הסטנדרטים בתחום. המטרה היא לבוא ולזהות את כל השערים דרכם כסף יכול להיכנס לתוך המערכת הפיננסית וברגע שכסף נכנס, לצבוע את הכסף. איציק קרא לזה למרקר. ברגע שהכסף נצבע והוא בתוך המערכת, קל לי לעקוב אחריו. בניגוד לקונבנציה שאומרים שלכסף אין ריח, יש לו ריח ואפשר לעקוב אחריו כשהוא בתוך המערכת. אנחנו צריכים באמת לוודא שבכל שער יש לנו ש.ג.

בצדק אנחנו באים ואנחנו אומרים שהזירות האלה הן שער. שרה דיברה על המסלולים האלה וזה נכון, אנחנו צריכים לבוא ולשאול את עצמנו מה קורה שם בשער הזה. אם מגיע כסף מחוץ למערכת, כסף מזומן, המחאות נוסעים – וכאן אני אגיד לשרה שהרבה מאוד פעמים יש חברות שזה יותר נפוץ אצלן, זאת אומרת, זה לא עניין של כאילו אנחנו בוחרים או לא בוחרים אלא הרבה פעמים זה תלוי בלקוח ותלוי במודל העסקי. יש לקוחות שיש להם מזומן והם אוהבים את זה. מהבחינה הזאת אני לא חושב שיש איזושהי מחלוקת. ברור שצריך להיות זיהוי מלא, פנים אל פנים, עם כל הדרישות הרלוונטיות כי כסף מחוץ למערכת נכנס לתוך המערכת והסיכון הוא הכי גדול כל הדברים שאיציק דיבר עליהם.

כאן המחלוקת או כאן יש איזושהי סוגיה שהיא לא טובה לחברות או יוצרת איזושהי מטלה ומכבידה מאוד על הפעילות של החברות וזה משהו שאנחנו רוצים לנסות למצוא לו פתרון.

הדבר הקל השני הוא חשבון במערכת סגורה. כשיש לי העברה בנקאית, באמת קל לנו כי הכסף לא מגיע מחוץ למערכת. הוא מתוך המערכת, הוא כבר נצבע ואז עושים העברה. מהבחינה הזאת קל לנו ואין שום דבר חדש. זה נון איוונט העובדה שכסף הופקד בזירה.

איפה המחלוקת?

המחלוקת היא עם חשבון ההעברות. חשבון העברות מוגדר בצו, בטיוטת הצו, למעשה כאשר אנחנו מדברים על טעינת כסף בזירה באמצעות כרטיס אשראי. כאן יש לרשות ספקות, כפי ששרה הציגה את זה, שיכול להיות שיש בקיעים שאולי כסף מחוץ למערכת ייכנס לתוך המערכת ולכן באו ויצרו את יצור הכלאיים הזה של וידאו קונפרנס. למעשה אנחנו אומרים שקודם כל זה עניין של כרטיס האשראי. מהבחינה הזאת אין הבדל בין זירה שמקבלת כסף מכרטיס אשראי לבין שק"ם אלקטריק ששם אני קונה מקררים ואני משתמש בכרטיס האשראי, וגם שם אם מישהו יזרים או לא יזרים, זה יהיה אותו דבר.

אולי בסכומים יש הבדל? ברור שיש הבדל.

מאיזו בחינה?

בסכומים, בהעברות.

יכול להיות שזה עניין של סכומים למרות שאנשים משלמים סכומים מאוד מאוד גבוהים. אני למשל משלם את הארנונה של המשרד בכרטיס אשראי, זה אומר שעיריית בני ברק עכשיו נטיל עליה צו ייעודי של זיהוי?

הוראת קבע לתשלום בכרטיס האשראי של הארנונה.

יפה. מה שהצו הזה מניח זה שההעברה הזאת באמצעות – זאת ההנחה ועם ההנחה הזאת אנחנו רוצים להתמודד - כרטיס אשראי היא איזושהי פרצה שמי שצריך לטפל בה זאת לא חברת האשראי, שדרך אגב, מחוברת לבנק ויש בנק על שם הלקוח. לטענתנו זאת מערכת סגורה. כסף חדש לא נכנס משם ואם הוא נכנס משם, הוא שוב חייב לעבור דרך ש.ג. קיים שזה בדרך כלל הבנק. ליצור את העניין הזה של הווידאו קונפרנס שאין לו תקדים בעולם, ואנחנו מדברים באמת על תעשייה שהיא מפוקחת כיום גם בארצות הברית, גם באנגליה וגם באיחוד האירופי – זה איזושהי המצאת גלגל שהיא מאוד מאוד מכבידה והשאלה אם היא נחוצה.

היום כל פלאפון הוא וידאו קונפרנס. מה הסיפור?

חברה צריכה לבנות מערך. זה מכביד ולוקח יותר זמן.

מאחר וכבר נכנסנו לפרטי הסעיפים, כדי שלא נעשה זאת פעמיים, נתחיל לעבור על הסעיפים. כשנגיע לסעיף הזה, מי שלא דיבר, ניתן לו לדבר כדי שלא יהיה דיבור פעמיים. בואו נתחיל להתקדם עם הסעיפים.

לפני כן, יש לי שאלה אדוני היושב ראש.

שאלה כללית.

כן. שאלה לעורך דין גבאי. אני רוצה להבין, מבחינת כרטיסי האשראי, הלא זה אינטרס מובהק של חברות האשראי שלא ייעשה שימוש במרמה בכרטיסי האשראי.

נכון.

בסופו של דבר, אם יהיה דבר כזה, הם יישאו בתוצאות.

נכון.

הוא רוצה לגלגל את האשמה.

לא אשמה. זה עניין של איפה נכון שתהיה האחריות.

יש כל מיני דרגות של אחריות. כשדיברת על ה-ש.ג., אתה מתכוון לתסמונת ה-ש.ג. או לבנק שעומד בפתח?

לא. חס וחלילה, לא תסמונת ש.ג.

על מה דיברת? אתה יכול להיות יותר ברור? מי עומד בפתח? כשאתה אומר ש.ג. שווה למי עומד בפתח?

הגוף שדרכו הכסף נכנס לתוך המערכת. אם הגוף שדרכו הכסף נכנס לתוך המערכת הוא בנק, הבנק יתכבד ויעשה את הזיהוי ויפעל. אם זאת זירה, היא תעשה את זה.

אתה רוצה לעשות רשימה של ש.גימלים שהם עומדים בפתח?

יש היום. אלה הצווים.

כן, ולפיהם בעצם תיקבע האחריות של מי שבעצם אפשר את הכניסה?

זה המערך. זה המנגנון ברמה הבינלאומית. כך זה נראה.

נוסף נדבך נוסף של ש.ג. למה זה מפריע לך?

כי כל רגולציה צריכה לעמוד במבחני עלות-תועלת. אם אנחנו נכרות ידיים של כייסים, הם לא יכייסו יותר, אבל אנחנו לא עושים את זה למרות שזה נורא נורא יעיל.

עושים את זה בערב הסעודית.

לא כאן.

רבותיי, בואו נתחיל להתקדם.

שאלה אחרונה. האם אפשר יהיה בעצם לעשות את הדבר הזה, לקבוע מדרגות של סכומים מסוימים כדי שאם תהיה הונאה או סוג כזה, אפשר יהיה להגיד שמסכום כזה וכזה צריך זיהוי יותר ודאי?

ראש מדור אכיפה כלכלית. יש כאן שני מושגים. גם באזכורים של עורך דין גבאי יש שתי מלים שהטרידו אותי – בדרך כלל. בדרך כלל זה נכון. הכול נכון בדרך כלל. היוצא מן הכלל מטריד אותנו. דיברו כאן על שאלת ההיקף, זה מה שאנחנו קוראים ארביטרז' רגולטורי. במקום שה-ש.ג. הזה הוא חלש, לשם כולם ילכו. היום יש פחות ממאה מיליון שקלים אבל ברגע שהרגולציה שם תהיה יותר נמוכה, מטבע הדברים דווקא החבר'ה שאנחנו מוטרדים מהם יגלשו לזירה הזאת. אלה שתי שאלות עקרוניות לפני שאנחנו נכנסים לפרטים עצמם וזה מה שמטריד אותנו.

לכן להגיד שמישהו אחר יפקח והאחריות במקום אחר, אני חושב שהשער הזה – ועורך דין גבאי אמר בצדק, זה שער – ברגע שמזהים אותו כשער, השער הזה צריך להיות ש.ג. טוב ככל ה-ש.גימלים האחרים.

אני רוצה שנתקדם.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו-(ג) ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – החוק), וסעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן – חוק איסור מימן טרור), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין סעיף 17, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

פרשנות

הגדרות

בצו זה –

יהודה, השומרון ורצועת עזה.

"איש ציבור זר" – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה. לעניין זה "תפקיד ציבורי בכיר" – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר משלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה.

"אמנה לביטול דרישת האימות"- אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות כהגדרת האמנה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977.

"בורסה" – בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות.

"בן משפחה"- כהגדרתו בחוק ניירות ערך.

"בנק הדואר" – החברה כהגדרתה בחוק הדואר כשהיא נותנת שירותים כספיים כמשמעותם בחוק הדואר, מטעם החברה הבת, כהגדרתה בסעיף 88יא בחוק הדואר.

אלעזר, אולי ההגדרה הזאת מיותרת? אני חושבת שמחקנו את האזכורים.

אנחנו נבדוק.

נבדוק את זה. יכול להיות שזה מיותר.

"בנק מחוץ לישראל" – תאגיד שהתאגד באחת ממדינות ה-OECD, שאינה מנויה בתוספת הראשונה, ושמתקיימים לגביו אלה:

הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.

הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו לפי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לעניין זה באותה מדינה.

הוא נתון לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור.

"בעל חשבון" – מי שרשום אצל החברה כבעל חשבון.

"בעל שליטה" – מי שיש לו שליטה בתאגיד – כהגדרה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק.

"הממונה" – כהגדרתו בסעיף 12 לחוק.

את ההגדרה "הקדש ציבורי" – אנחנו לא צריכים ואני לא מקריאה אותה.

"הרשות המוסמכת"- כמשמעותה בסעיף 29 לחוק.

"הרשימה" – רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור. וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לחברה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 והחברה לא קיבלה הודעה על ביטולה.

מה קורה אם לא מופיע ברשימה אבל בכל זאת יש נגיד מידע מודיעיני ראשוני שמדובר בארגון טרור? הלא הם מחליפים שמות.

עבירות לפי חוק מימון טרור חלות על כל בן אדם. זה דבר ראשון. זאת אומרת, אם גוף פיננסי יש לו מודעות או יש לו חשד ממשי או כל הדברים שנמצאים שם בסעיפים 9 ו-10 לחוק איסור מימון טרור, הוא עובר את העבירה.

למרות שהוא לא מופיע ברשימה.

הוא צריך לדווח על מקרה כזה.

יש גם דיווחים בלתי רגילים על מקרים גבוליים שגם יש תסמינים שמתייחסים למצבים גבוליים בענייני מימון טרור. נגיע אליהם עת נגיע לסעיף.

"חברה" – חברה בעלת רישיון זירה כהגדרתו בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך.

"חברה מנהלת" ו"קופת גמל"- כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

"חברת כרטיסי אשראי" – תאגיד, לרבות תאגיד בנקאי, שהתאגד בישראל או באחת ממדינות ה-OECD שאינה מנויה בתוספת הראשונה, ושמתקיימים לגביו אלה:

עיסוקו בהנפקת כרטיסי אשראי או כרטיסי בנק.

הוא נתון לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור.

"חוק הדואר" – חוק הדואר, התשמ"ו-1986.

את "חוק הנאמנות" – אנחנו מוחקים.

"חוק השקעות משותפות" – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.

"חוק ניירות ערך"- חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

"חשבון" חשבון שמנהלת חברה שבו מתנהלים כספי לקוח, חוזי לקוח ונכסי לקוח.

השאלה אם כדאי להתעסק עם ההגדרות האלה עכשיו או כאשר נדבר על סעיף 8. ההגדרות שיש כאן עכשיו, חשבון אחר, חברו מערכת סגורה, חשבון העברות וחשבון מקור, כל ההגדרות האלה קשורות למחלוקות שהתגלעו כאן קודם לגבי שני המסלולים השונים. כדאי לקרוא אותן כאשר נגיע לסעיף עצמו כי אז זה יהיה יותר ברור.

בסדר.

לא לקרוא אותן?

נראה לי שעכשיו נדלג עליהן ונחזור אליהן אחר כך.

"חשבון כספי לקוחות מחוץ לישראל"- חשבון כספי לקוחות המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל, לפי תקנה 21 לתקנות זירות מסחר.

"יחיד" – מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל.

"כספי לקוח", "חוזה לקוח" ו"נכס לקוח" – כהגדרתם בתקנות זירות מסחר.

"כרטיס אשראי", "כרטיס בנק" – כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.

"מבטח" – כהגדרתו סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.

"מוסד ציבורי" - משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק.

"מורשה חתימה"- מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, ובלבד שהוא רשום אצל החברה כמו שרשאי לפעול בחשבון.

"מסמך רשמי" – תדפיס או מכתב, הנושא שת שם הבנק או חברת האשראי לפי העניין.

"מספר זהות" – כל אחד מאלה:

ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין.

ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע. אם היחיד הוא תושב האזור – מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי.

בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים.

בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – מספר הרישום הפנימי אצל החברה. ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(6) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך.

במוסד ציבורי ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחיקוק – מספר הרישום שתקצה לו החברה.

ביחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1), (2) או (6), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם הישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם שם המדינה.

בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3), (4) או (6), או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל –מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר. המען יכלול את שם הישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל – גם שם המדינה.

במוסד ציבורי ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחיקוק – המען שמסרו הכולל את שם הישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחיקוק – גם שם המדינה.

"מקבל שירות" – בעל חשבון או מורשה חתימה.

"נהנה"- כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם הוא תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בו כנהנים.

"נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, השתנ"ט-1999.

"עורך דין" – עורך דין בעל רישיון לעריכת דין בישראל ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה. הייתה מדינת ההתאגדות אחת המדינות החברות ב-OECD – גם עורך דין בעל רישיון באחת המדינות החברות בארגון ה-OECD.

אולי כדאי להעיר שלגבי ההגדרה של עורך דין כאן, היא משמשת לצורך סעיפים מסוימים בצו ובהמשך הצו אנחנו נראה שיש הגדרה נוספת של מיהו עורך דין לצרכים אחרים. זאת אומרת, בתוך הצו יש צרכים שונים שלטובתם יש הגדרה של מיהו עורך הדין. ההגדרה כאן היא הגדרה שאמנם נמצאת בסעיף ההגדרות אבל היא בעצם לא תשמש לכל אורך הצו אלא רק לדברים מסוימים בצו. אנחנו נראה בהמשך הגדרה נוספת של עורך דין, לעניין זיהוי פנים אל פנים, מי יכול לזהות פנים אל פנים, וההגדרה הזאת, הנפקות שלה בעיקר לעניין אימות מסמכים ודברים כאלה.

נכון.

"פעולה" – פעולה בודד בחשבון אלא אם כן נקבע אחרת בצו זה.

"צדדים לפעולה" – כל אחד מן הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות החברה.

"קרן" – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות.

את "רשם ההקדשות" מחקנו כי זה לא רלוונטי.

"שם" – כל אחד מאלה:

ביחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4(1), (2), (6) או (7).

בתאגיד – שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר.

בתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין מחוץ לישראל.

במוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק – שמם כפי שמסרו.

חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל.

גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל.

גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד.

"תושב" - כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין.

"תושב אזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור.

"תושב חוץ" – מי שאינו תושב.

"תקנות זירות מסחר" – תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014.

"OECD" – הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.

אנחנו מתחילים לקרוא את ההוראות המהותיות של הצו והחובה הראשונית היא זיהוי הלקוח ועריכת עליך של הכרת בעל חשבון, לדעת את מקור הכספים ולמה הם מיועדים.

חובות זיהוי

הכרת בעל חשבון

לא תפתח חברה חשבון, בלא שזיהתה את מי שמבקש להיות בעל חשבון וביצעה לגביו הליך של הכרת בעל החשבון, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור. לעניין זה "הליך של הכרת בעל חשבון" – בין השאר, בירור מקור הכספים שאמורים להיות מופקדים בחשבון, עיסוקו של המבקש להיות בעל חשבון, מטרת פתיחת החשבון והפעילות המתוכננת בו. לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זה. לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו. החברה תערוך רישומים של פרטים אלה.

הפרטים האלה, הם רק על סמך זה ששואלים אותו ומה שהוא אומר.

אחר כך אנחנו נראה בסעיף 3 שהוא צריך לתת מסמכים לאימות כל הפרטים כדי שהחברה תרשום.

לא תפתח חברה חשבון לאיש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בחברה, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי. מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור. התברר במהלך ההתקשרות כי בעל חשבון הוא איש ציבור זר, לא תבצע החברה פעולה בחשבון עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות.

חברה תבצע בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת בעל חשבון שביצעה עם תחילת ההתקשרות לפי מידת הסיכון של בעל החשבון להלבנת הון ולמימון טרור, ותעדכן את רישומיה לפי זה. התעורר ספק ביחס לזהות בעל חשבון או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לחברה, תבצע החברה הליך של הכרת בעל חשבון פעם נוספת.

ביצוע הליך של הכרת בעל החשבון לפי סעיף קטן (א), יכול שייעשה לפי טופס שיפרסם הממונה.

המקור של סעיף קטן (ד) שהוספנו כאן הוא בעובדה שבצווים יש צווים שנקרא להם יותר ישנים וצווים יותר חדשים. בחלק מהצווים החדשים שעשינו, בצו של נותני שירותי מטבע ובצו של עורכי הדין ורואי חשבון, אפשרנו, כדי להקל עליהם באותו הליך של הכרת הלקוח, יצרנו טופס מסודר בו הייתה רשימה של איזה שאלות הוא צריך לשאול אותם. פשוט כדי להקל עליו, כדי שיהיה להם קל יותר לערוך את ההליך הזה. רשות ניירות ערך פחות אהבה את הסיפור הזה של הטופס.

אני אסביר לכם למה אהבנו פחות.

כך היינו מקבלים את הדרך לאיזה שר שעשה לנו כאן החלפות.

בסופו של דבר הוסכם שכן יתאפשר כמשהו אופציונאלי שיהיה טופס כזה. מכיוון שהטפסים שעשינו בצווים האחרים, לפי רשות ניירות ערך לא עונים על הצרכים שלהם לעניין זירות המסחר, הם ינסחו – הממונה, ראש רשות ניירות ערך – טופס שמתאים לסיכונים שהם רואים ואותן זירות מסחר יוכלו – שוב, לא חייבות אבל כמשהו אופציונאלי – להשתמש באותו טופס שיעזור להם בהליך הזיהוי, בהליך הכרת הלקוח.

המשפט שחזר על עצמו כל הזמן בסעיף הוא לפי מידת הסיכון של בעל החשבון. החובה של החברות לזהות את הלקוחות היא באמת לפי ניהול סיכונים. זאת אומרת, ככל שמזהים שיש כאן לקוח שבאמת יש כאן פוטנציאל יותר מסוכן, הפעילות שהוא מתכנן בחשבון ומקור הכספים, הוא צריך לעשות הליך יותר עמוק ויותר יסודי ויותר לבחון. לכן לא רצינו שיהיה טופס שיהיה מעין צ'ק ליסט שיעשו את המינימום לגבי כל הלקוחות שלהם ובזה הם סיימו את תפקידם. לכן חשוב לנו להדגיש שלאור פניית הוועדה הסכמנו שיהיה טופס שיהיה מעין גייד ליינס כללי, הוא יהיה גם אופציונאלי ומבחינתנו כל זירת סוחר שתרצה לעשות טופס אחר, זה מקובל עלינו. חשוב מאוד להדגיש שהנושא הזה שלפי מידת הסיכון של לקוח לא נפתר בזה שיש לך טופס כי כל מקרה לגופו.

זה מוסכם וזה גם עולה מדברים אחרים בצו, חובה של ניהול סיכונים, קביעת מדיניות והחובה לבקרה שוטפת. זה עולה מהצו.

אני יכול גם מהצד הזה של החדר לחזק את דבריה של שרה. זה לחלוטין תואם את הסטנדרטים הבינלאומיים שכל הזמן מדברים על המידה של החובה שצריכה להיות תלויית סיכון. זה משהו שכל גוף צריך להיות בהחלט מודע אליו. זה קצת נוגע לדברים שנאמרו.

יועץ משפטי גם לאיגוד וגם לכמה חברים באיגוד. לפעמים הנוהל בחברות, כפי שמתנהל ה-CRM, איך שמתנהלות התוכנות, כאשר פונה בן אדם לפתוח חשבון, נפתח לו חשבון. זאת אומרת, יש איזה חשבון שדרכו מזינים למשל את צילום תעודת הזהות או את העברת הכספים. יש בטיוטת הצו עצמו הבחנה בין ביצוע פעולה – לא תבצע הזירה פעולה בחשבון לפני שזיהתה וכולי. אבל יכול להיות שהחשבון כבר נפתח, ואולי אפילו ניתן לו מספר, והזיהוי לא הושלם.

ההגדרה של חשבון זה חשבון שמנהלת חברה שבו מתנהלים כספי לקוח, חוזי לקוח ונכסי לקוח. אם החשבון הזה נפתח, הוא לא יכול להיפתח עד שלא מסיימים את תהליך הזיהוי. אם זה חשבון שאין בו פעילות כספית, זה לא רלוונטי.

רישום פרטי זיהוי

לא תפתח חברה חשבון בלא שתרשום לגבי כל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, אם אינו אחד מאלה, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ותאמתם כמפורט בסעיף 4:

שם.

מספר זהות.

ביחיד –תאריך לידה ומין. בתאגיד – תאריך התאגדות.

מען.

לא תפתח חברה חשבון בלא שתרשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2). רישום הפרטים ייעשה לפי ההצהרה כאמור בסעיף 5. לא היה בידי חברה מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקטה אמצעים סבירים להשגתו, תרשום במקומו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין.

סעיף קטן זה לא יחול -

אם מצאה חברה, בעת פתיחת החשבון, שהמדובר בחשבון לטובת נהנה, שלפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון אי אפשר לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה. במקרה כאמור, תפנה החברה את תשומת לבו של המבקש לפתוח חשבון, בכתב, לחובתו למסור לחברה את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו.

לגבי חשבון שמבקש לפתוח מי שמינה בית משפט, בית דין דתי, ראש ההוצאה לפועל, הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שהורה יושב ראש רשות ניירות ערך ובלבד שהצהיר על כך. החברה תציין את מינוי ברישומי החשבון ותשמור העתק מהאסמכתה לכך.

לא תפתח חברה חשבון לתאגיד בלא שתרשום לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2). רישום הפרטים ייעשה לפי ההצהרה כאמור בסעיף 5. לא היה בידי החברה מספר זהות, לאחר שנקטה אמצעים סבירים להשגתו, תרשום במקומו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות.

לא תוסיף חברה לחשבון -

בעל חשבון או מורה חתימה, בלא שתרשום לגביהם את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ותאמתם כמפורט בסעיף 4.

נהנה בלא שתרשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (ב) ותאמתם כמפורט בסעיף 4(ג).

בעל שליטה בתאגיד בלא שתרשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (ג) ותאמתם כמפורט בסעיף 4(ג).

פתיחת חשבון והוסת בעל חשבון, הוספת נהנה והוספת בעל שליטה תלווה בהצהרה כאמור בסעיף 5. הצהרה כאמור שניתנה בפתיחת חשבון תהיה בחתימת מקור.

לא תבצע חברה פעולה של העברה אלקטרונית מישראל אל מחוץ לישראל, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שתרשום, בכל אחד ממסמכי ההעברה, את פרטי מקבל השירות יוזם ההעברה, לרבות שמו, מספר חשבונו ומענו, וכן את פרטי הנעבר, לרבות שמו, ומספר חשבונו. בוצעה העברה שלא מחשבונו של מקבל השירות או שלא אל חשבונו של מקבל השירות, תרשום החברה את מספר הזהות של יוזם ההעברה או הנעבר, לפי העניין.

5,000 שקלים, פחות מזה לא צריך?

כן.

אם הוא עושה כמו שרגילים לראות – 4,500 ברצף, עשר פעמים, אחד אחרי השני.

אלה פעולות חריגות.

זה נכנס לפעילות בלתי רגילה.

למטרת הלבנת הון.

בפעולה של העברה אלקטרונית מחוץ לישראל לישראל, תרשום החברה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ו) ככל שפרטים אלה ידועים לה.

אנחנו מגיעים לסעיף 4. אלה המסמכים הנדרשים כדי לאמת את כל פרטי הזיהוי שצריך לקבל.

אימות פרטים ודרישת מסמכים

חברה תאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות בפעולות כאמור בסעיף 3(א) ו-(ד)(1) ותקבל לידיה מסמכים, כמפורט להלן:

לעניין רישום פרטי הזיהוי כבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב - על פי תעודת זהות או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמרו אצל החברה. החברה תאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין, תשווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים ותשמור תיעוד של בדיקה זו. לעניין פסקה זו, יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד שלושים ימים מיום הנפקתה וכן דרכון ישראלי כשהזיהוי נעשה מחוץ לישראל או אם שוכנע האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק שהיחיד חדל להתגורר בישראל ובאופן קבוע, ואולם החובה להשוות את תאריך הנפקת התעודה לא תחול בזיהוי לפי תעודות אלה.

הערה. אני רוצה לציין בניגוד למה שיש כאן, יש גם בצו הנש"מים, גם בצו היהלומנים וגם בצו שנוגע לעורכי דין ורואי חשבון אפשרות – בשלושת הצווים האחרונים שהוועדה עשתה – הגדרה של תעודת זהות היא הגדרה מורחבת והיא כוללת גם דרכון וגם רישיון נהיגה.

זאת ההערה שלנו. זאת אחת ההערות שלנו.

היום גם אפשר להצביע עם התעודות האלה.

אפשר להצביע אבל יש חובה חוקית להחזיק תעודת זהות.

אנחנו יודעים שהיום מצביעים בקלפי עם רישיון נהיגה. רישיון נהיגה משמש גם כזיהוי אפילו כאשר המשטרה עוצרת אותך ברחוב.

נכון, אבל שקלנו את העניין ווידאנו עם מרשם האוכלוסין. ראינו שאין אפשרות לאמת כרגע את פרטי הנפקת התעודה, את מועד ההנפקה, ואנחנו כן רוצים אמצעי לאימות המסמך.

תאריך הנפקה קיים גם ברישיון נהיגה.

אבל אי אפשר לאמת את זה.

איגוד לשכות המסחר. אדוני, אנחנו בוודאי יודעים עד כמה שאנחנו יכולים לדעת שרוב אזרחי ישראל מחזיקים תעודות זהות ישנות. יש איזה הליך חדש שאמור להיות בעתיד, עת נעבור לתעודות זהות יותר חכמות, ביומטריות או מה שזה לא יהיה. נכון להיום מרבית אזרחי ישראל, או לפחות כמה שאני יודע, מסתובבים עם רישיון נהיגה והם יכולים לעשות את כל הפעולות עם רישיון הנהיגה, בין אם זאת הזדהות בפני שוטר או הצבעה בקלפי או כל פעולה אחרת, ואפילו בבנק.

גם עם דרכון.

זה נושא אחד. נושא שני, אני מסתכל על צווי הלבנת הון אחרים ושם כן הכניסו רישיון נהיגה. אין שום סיבה שלא יהיה כאן זיהוי על פי רישיון נהיגה שהוא תעודה לכל דבר.

שרה, מה התשובה שלכם?

אני יודעת שאם רישיון נהיגה אובד, יש את העניין הזה של תאריך הוצאת רישיון ושחזור.

גם תעודת זהות יכולה ללכת לאיבוד.

במשרד התחבורה יש את הפרטים האלה. כדאי לאפשר את זה.

אפשר לחזור לזה אחר כך עם התשובה?

כן.

יש כאן סוגיה בין-משרדית.

בסדר. רונן, אם אנחנו נשכח, אתה תזכיר לנו את זה.

יש גם שאלה רוחבית כי אנחנו לא מדברים רק על זירות מסחר בכל מה שקשור למסמכי זיהוי אלא יש גם באמת, כמו שהיא אמרה, מתווכים פיננסיים, וכמו שאמר היועץ המשפטי יש נש"מים שניתן להזדהות באמצעות תעודות אחרות. לא כל אחד הולך עם תעודת הזהות שלו ואצל הרבה מאוד מהאנשים היא פשוט נעלמה. אותם אנשים לא יוכלו לפתוח חשבון. אין בזה שמץ של הגיון.

קודם כל, יש חובה חוקית. כל הגופים שמפוקחים על ידי הרשות, חברי בורסה, מנהלי תיקים, אין להם אפשרות כזאת.

דרך אגב, אני לא יודע אם בכלל אפשר להזדהות באמצעות תעודת זהות. תראי את התמונה שלי בתעודה.

מגיל 16?

תראי את התמונה.

אי אפשר להזדהות עם דרכון?

לא. צו איסור הלבנת הון של חברי בורסה ושל מנהלי תיקים, גם הם בפיקוח של הרשות ואנחנו הוצאנו איזשהו SLB, עמדת סגל שאומרת שבמקרים חריגים כשאין אפשרות להזדהות עם תעודת זהות, אז אתה יכול עם דרכון אבל אז זה לא מסמך יחיד אלא צריכים להיות שני מסמכים. אני חושבת שגם בבנק ישראל הוציאו הנחיה כזאת והנחיה כזאת אנחנו יכולים להחיל גם על התחום הזה ואני חושבת שזה יכול לפתור את הנושא.

זה דרכון שהוצא בישראל?

כן.

דרכון ישראלי.

לגבי תושבי חוץ לארץ, זה משהו אחר. יש את זה בצו.

לגבי רישיון נהיגה, סיכמנו שהם ייתנו לנו עוד מעט תשובה. בואו נתקדם ונחזור לזה אחר כך.

לעניין רישום פרטי הזיהוי בסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב חוץ – על פי דרכון חוץ או תעודת מסע, או העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור. החברה תשווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי – יישמרו אצל החברה. היה היחיד תושב האזור, רשאית החברה לרשום את פרטי הזיהוי גם על פי כרטיס מגנטי שהונפק על ידי המינהל האזרחי ושהעתק מצולם שלו, ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל החברה. החברה תשווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף כאמור לעניין תושב חוץ תאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם המינהלה אזרחי, תשווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם ותשמור תיעוד של בדיקה זו.

לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של תאגיד הרשום בישראל – על פי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו. החברה תקבל לידיה ותשמור את המסמכים האמורים או העתקים מצולמים שלהם, וכן מסמכים אלה:

העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון אצל החברה, או אישור של עורך דין שהחלטה כאמור נתקבלה כדין.

העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון, או אישור של עורך דין על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון.

לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) של תאגיד שאינו רשום בישראל – על פי מסמך המעיד על רישומו או על פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך. חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – על פי אישור ש עורך דין. החברה תקבל לידיה מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3)(א) ו-(ב). בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו, תקבל לידיה החברה אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות. החברה תשמור מסמכים אלה או העתקים מצלמים שלהם.

לעניין רישום השם של מוסד ציבורי ושל תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל – על פי הצהרת המבקש לפתוח חשבון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק, על פי החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק. החברה תקבל לידיה מסמכים כאמור בפסקה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים. החברה תשמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם.

נעשו פעולות לפתיחת החשבון מחוץ לישראל, רשאית החברה על אף האמור בפסקאות (2) ו-(4) לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בחשבון מן הסוג הזה במדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות. החברה תשמור בידיה עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי.

בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים – על פי אחד ממסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4 של אחד מאפוטרופסיו. אם הקטין תושב חוץ – לפי דרכונו של הקטין או לפי העתק מאושר שלו. למן תום שלושה חודשים מיום שמלאו לבעל חשבון 18 שנים, לא תבצע החברה כל פעולה יזומה של בעל החשבון בחשבונו אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין.

(ב) בסעיף זה, "העתק מאושר" – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:

הרשות שהנפיקה את מסמך המקור.

עורך דין.

עובד של החברה, שלפניו הוצג המסך המקורי.

רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות.

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל.

(ג) החברה תנקוט אמצעים סבירים לאימות פרטי הזיהוי של הנהנה ובעל שליטה בחשבון כאמור בסעיף 3(ב) עד (ד) בהתחשב בסיכון הקיים להלבנת הון ולמימון טרור, תוך שימוש במידע נוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו מקור מהימן המניחים א דעתה. לצורך כך רשאית החברה לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי יושב ראש רשות ניירות ערך, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, להורות במקרה מסוים על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.

הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה

בעת פתיחת חשבון תדרוש החברה מהמבקש לפתוח חשבון הצהרה בחתימת מקור האם קיים נהנה בחשבון. הצהיר המבקש לפתוח חשבון כי קיים נהנה בחשבון – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים נפתח החשבון שלא בידי בעל החשבון, תדרוש החברה גם מבעל החשבון הצהרה כאמור לפני ביצוע פעולה בחשבון. ואולם -

אם הנהנה בלתי ידוע, כאמור בסעיף 3(ב)(1) – יצהיר על כך המבקש לפתוח חשבון.

התבקשה החברה לפתוח חשבון כאמור בסעיף 3(ב)(2), תשמור העתק מן האסמכתה לכך.

בעת פתיחת חשבון בעבור תאגיד, תדרוש החברה הצהרה מן התאגיד בחתימת מקור או באישור של עורך דין על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג) לגבי בעל שליטה בתאגיד.

ההצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)( ייעשו לפי הטופס שבתוספת השנייה.

פטור חלקי

האמור בסעיפים 3(ב) ו-(ד)(2) וכן 5(א) לגבי רישום נהנה בחשבון לא יחול על -

חשבון של מוסד ציבורי.

חשבון של תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטיח, חבר בורסה, קופת גמל וחברה מנהלת לקופת גמל בניהולה וחשבון לקרן.

חשבון אחר שהורה יושב ראש רשות ניירות ערך.

האמור בסעיפים 3(ג), (ד)(3) ו-5(ב) לגבי רישום בעל שליטה לא יחול על חשבונות של תאגיד בנקאי, של מבטח, של קרן, ש קופת גמל, של חברה מנהלת לקופת גמל שבניהולה ושל חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה במדינה שהיא חברה ב-OECD וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שהורה עליו יושב ראש רשות ניירות ערך.

נשלטת חברה בידי חברה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו בחברה כאמור בסעיף קטן (ב) בעל שליטה.

העברתי לרשות עוד שתי הערות וגם ליושב ראש הוועדה. בסעיף 6(א) אני רוצה להוסיף גם זירת סוחר ברשימת הפטורים.

למה אתם צוחקים?

תנו לו להסביר.

במקביל לתיקון הזה, צריך למעשה לתקן את כל צווי הלבנת הון המקבילים, בעיקר צו הלבנת הון של הבנקים שגם שם ייכללו זירות סוחר. מה שקורה כרגע, היום תאגידים בנקאיים, חלק מהם לפחות, מסרבים לפתוח חשבון נאמנות לזירות סוחר, בין אם על בסיס צו הלבנת הון שלהם או בין אם בשל הוראות נוהל בנקאי תקין. לכן צריך לעשות כאן תיקון רוחבי על כל שאר הצווים וגם בצו הזה להוסיף ברשימת הפטורים את זירת הסוחר.

לגבי הצווים האחרים, אנחנו לא דנים והם לא על השולחן.

אבל צריך לתקן אותם.

כרגע לא נתקן.

בוא קודם נתקן את זה ואחר כך נדבר על צווים אחרים.

לגבי התיקון כאן, אם אפשר להבהיר לנו למה הכוונה.

היה וזירה מתכסה בזירה אחרת.

ביקשנו מהם שיסבירו לנו כי אנחנו לא מבינים את ההערה. את הסיטואציה.

אני מציע שאנחנו נתקדם ואתה תמצא את הדרך להסביר את זה וכאשר הם יבינו, הם ידעו לתת תשובה.

תמשיכי.

זיהוי פנים אל פנים

החברה תזהה את בעל החשבון ומורשה החתימה פנים אל פנים על פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4, לפני הפעולה הראשונה של כל אחד מהם בחשבון. לעניין זה "זיהוי פנים אל פנים" – זיהוי על ידי אחד מאלה:

עובד של החברה.

בעל רישיון לעריכת דין בישראל.

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל

רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות.

עובד של תאגיד בנקאי.

עובד של בנק הדואר.

לגבי יחיד – נוטריון שהוא עורך דין באחת ממדינות ה-OECD, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה. לגבי תאגיד שאינו רשום בישראל – נוטריון שהוא עורך דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, החברה בארגון ה-OECD, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה.

אני מזכיר שכאן יש הגדרה שונה של עורך דין לעומת ההגדרה שראינו בסעיף ההגדרות. זאת הגדרה מצומצמת יותר.

לפני שאני אקרא את סעיף 8, אני אקרא גם את ההגדרות.

אני מציע שנעשה חלוקה. קודם נדון בחשבון במערכת סגורה, כדי לא לבלבל. נסביר איך זה בנוי ואחר כך נסביר איך בנוי חשבון העברות.

הגדרת חשבון מערכת סגורה.

"חשבון מערכת סגורה" – חשבון שמקורם של הכספים הרשומים בו הוא מחשבון מקור ובלבד שהכספים הרשומים בחשבון מועברים חזרה לחשבון המקור.

"חשבון מקור" – חשבון בתאגיד בנקאי הרשום על שם מי שהוא בעל חשבון בחשבון מערכת סגירה.

זה סגור, יש העברה בנקאית.

אני מניח שעל זה אין הערות.

חשבון במערכת סגורה וחשבון העברות

בפתיחת חשבן במערכת סגורה לא יחולו הוראות סעיף 7 – זיהוי פנים אל פנים - ועל אף האמור בסעיפים 4(א), 5(א) ו-(ב) רשאית החברה לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4, ולקבל הצהרה על נהנה שלא בחתימת מקור ורשאית שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מורשה החתימה.

חשבון העברות, ההגדרה היא חשבון שמקורם של הכספים הרשומים בו הוא חשבון אחר או שהכספים הרשומים בו מועברים אליו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון האחר ורשום על שם בעל החשבון בלבד ושהתאגיד הבנקאי או חברת כרטיסי האשראי מנפיקים.

חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק מחוץ לישראל הרשום על שם מי שהוא בעל חשבון בחשבון העברות.

אני רוצה לענות להערה שקיבלנו.

אני מציע להסביר איך זה בנוי. להסביר בעברית פשוטה איך זה בנוי.

נתבקשנו ליצור מסלולים שיאפשרו פעילות הזירות ללא אחת הדרישות המכבידות ביותר שהיא זיהוי פנים אל פנים, שזה כרגע המסלול העיקרי. אנחנו ביקשנו ליצור כמה אפשרויות שדל אפשרות הפעילות של הזירות לא זיהוי פנים תוך נקיטת אמצעים חלופיים בהתאם לרמת הסיכון.

החלופה הראשונה היא החלופה הקיימת למעשה בצו המקביל, בצווים מקבילים של גופים פיננסיים שזה חשבון מערכת סגורה. שם הכסף מגיע מחשבון, מתאגיד בנקאי בישראל, וחוזר אך ורק לאותו חשבון, אל אותו תאגיד בנקאי בישראל. במקרה זה יש פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים. אפשר להסתפק בהעתק של תעודה מזהה במקום לראות את התעודה המקורית ולקבל העתק של הצהרה, זאת אומרת, הצהרה של הנהנה שלא בחתימת מקור. התנאים הללו חלים גם על זירות המסחר.

המסלול השני, מסלול העברות, הוא מסלול שבו יש אפשרויות נוספות, מעבר להעברה באמצעות תאגיד בנקאי, לעשות שימוש גם בכרטיסי אשראי ישראליים שהונפקו על ידי תאגידים בנקאיים בישראל וגם זרים, שהונפקו על ידי חברות כרטיסי האשראי שחברות ב-OECD וגם מבנקים זרים שחברים ב-OECD.

תסביר מה עושים עם הכרטיס.

הפעילות היא פעילות דומה. כלומר, הכספים יכולים להגיע אך ורק ממקרה של חברת כרטיסי אשראי, מכרטיס האשראי. במקרה שהכסף מועבר מכרטיס האשראי - - -

כלומר, אני עם כרטיס אשראי מעביר לזירה 150 אלף שקלים.

מה שקורה זה שהלקוח מעביר את הסכום הזה של 150 אלף שקלים לצורך העניין לזירה, הכסף הזה בעצם מועבר לחשבון והוא יושב בחשבון של הלקוח בזירה, הלקוח עושה את הפעילויות שלו בזירה, מרוויח/מפסיד, ואז ברגע שהוא רוצה למשוך את הכספים בחזרה אליו, הזירה יכולה להעביר לו את זה באחת משתי דרכים: או לזכות את כרטיס האשראי או להעביר את זה לחשבון שכרטיס האשראי מקושר אליו.

הבנתי.

בסיטואציה בה היא יכולה להעביר את הכספים לחשבון שכרטיס האשראי מקושר אליו, לא מדובר במערכת סגורה הרמטית, ותכף אני אסביר למה לא מדובר במערכת סגורה הרמטית, ולכן אנחנו מתייחסים לזה בצורה שונה.

אתם דורשים כאן חצי.

אנחנו בעצם דורשים מנגנוני פיצוי נוספים. שרה גם אמרה שאנחנו רוצים להתייחס לנקודה הזאת. אחת ההצעות – אנחנו בהחלט היינו קשובים להערות של הזירות בעניין הזה – אנחנו רוצים להציע אמצעי חלופי לנושא של היוועדות חזותית, על פי ההצעה של אחת הזירות שקיבלנו אותה לפני מספר ימים. תכף נגיע לזה. כשאני מנסה להגדיר את הסיכונים השונים ואת החשבונות השונים, אז חשבון העברות הוא חשבון שבו הכספים יכולים להיות מועברים או מתאגיד בנקאי, או מחשבון המקור שמתנהל על ידי תאגיד בנקאי, או מכרטיס אשראי של חברת כרטיסי אשראי זרה, כמו שציינתי קודם, או של תאגיד בנקאי בחוץ לארץ. בכל מקרה, הכספים צריכים לחזור בחזרה או לתאגיד הבנקאי בחוץ לארץ או לחברת כרטיסי האשראי או לחשבון האחר כפי שציינתי קודם.

הסיכונים הם שונים מכיוון שכאשר מדובר בכרטיסי אשראי, קיימת פרקטיקה גם בחשבונות שמקושרים לחשבון מקור שבסיטואציות מסוימות הלקוח יכול להזרים ישירות לחבר כרטיסי האשראי כספים ממקור אחר ולא מחשבון המקור.

איפה זה קורה?

כלומר, מבירור שאנחנו ערכנו בחלק מהמקרים, בחלק מחברות כרטיסי האשראי, הפרקטיקה הזאת קיימת. למשל, כאשר הלקוח משתמש במסגרת שהיא עולה על המסגרת שניתנה בחשבון המקור, אז הוא יכול לבוא לחברת כרטיסי האשראי ולהעביר לה את הכספים ממקורות אחרים. לכן במקרה כזה, כבר לא מדובר במערכת סגורה הרמטית.

ואז מה אתם מבקשים?

במקרה כזה אנחנו אומרים שעדיין מדובר בסיכונים מופחתים ולכן אנחנו דורשים אמצעי זיהוי חלופיים נוספים. אחד מאמצעי הזיהוי החלופיים החזקים ביותר שאנחנו הצענו הוא ההיוועדות החזותית. למעשה שיחת וידאו קונפרנס במסגרתה מתבצע הזיהוי מול העתק התעודה. צריך לזכור שלא שולחים תעודה מקורית אלא העתק תעודת זהות. זה אמצעי אחד. האמצעי החלופי שאותו אנחנו רוצים להציע במקרה כזה הוא הסתמכות על הזיהוי שנעשה בחברת כרטיסי האשראי. צריך לזכור שלא מדובר על כרטיסי אשראי בישראל או הבנק, גם הוא לא יכול להיות בנק ישראל, ושם הדרישה תהיה שהזירה תוודא שהפרטים שרשומים אצלה, שזה שם ומספר תעודת זהות, זהים לפרטים שרשומים אצל אותה חברה מבחינת הלקוח. זה אמצעי הזיהוי החלופי הנוסף אותו אנחנו מוכנים להציע.

עדיין עולה שאלה אחרת לגבי הצהרת נהנה שתכף נדבר עליה.

אם יקבלו את האפשרות השנייה, נחה דעתכם?

ברשותכם, אנחנו רואים בהפקדה מכרטיס אשראי, דינה כהפקדה ממערכת סגורה בנקאית ואני אסביר למה. קודם דיברתי על מירקור הכסף והוא דיבר על צבע הכסף. הכסף נצבע לאורך כל הדרך. אם לקוח ראובן הפקיד כסף מכרטיס אשראי ורצה לבקש מחברו שמעון שיזרים לו עוד עשרים אלף שקלים, חברת האשראי יודעת למרקר את שמעון. מה אתם רוצים ממני? הוא יודע להגיד מאיפה הגיע הכסף ולאן הוא הלך. זאת הנקודה בה אנחנו חלוקים. לבוא ולעשות וידאו קונפרנס או ללכת לחברת האשראי בחוץ לארץ ולזהות, אנחנו לא שם.

אני מוכרחה לומר שזה נראה די הגיוני.

מה תשובתכם?

תשובתנו היא שהלבנת הון, יש לה כמה רמות. רמה ראשונה של הלבנת ההון היא באמת שלב ההחדרה של הכספים למערכת וזה באמת הנושא שעלה כאן בצורה חזקה. השלב השני הוא שלב הריבוד, השלב שבו הכספים בעצם מועברים מאדם לאדם בתוך המערכת הפיננסית, תוך טשטוש המקור שלהם. אלה מושכלות יסוד בהלבנת הון ולכן קיימת חשיבות בעולם הדיווח בו הזירה מצטרפת לרשימת הגורמים המפוקחים שמציפים את המקרים האלה לרשות להלבנת הון ונכנסים למאגר המודיעיני.

הזיהוי חשוב בשתי רמות, ראשית, כדי שמאוחר יותר, כשתהיה הלבנת הון, אפשר יהיה לגשת ולאתר את המקורות של הכסף על פי זיהוי שנעשה כמו שצריך, ושנית, כדי שמערכת הדיווח תהיה אמינה.

אפשר לעשות את זה בהליך פחות מסורבל מאשר וידאו קונפרנס.

יש פתרונות טכנולוגיים.

לכן אנחנו מציעים את ההצעה. להסתמך למעשה על אותם פרטי זיהוי שהתקבלו ישירות מחברת כרטיסי האשראי ולא מסמכים כי לא תמיד הם מקבלים את הפרטים. במידה שבאמת יוכלו לוודא ישירות מול חברת כרטיסי האשראי - - -

אולי חברת כרטיסי האשראי לא תרצה לחלוק את המידע?

אם היא לא תוכל לחלוק את המידע, יצטרכו - - -

יש כאן בעיה. סביר להניח שהיא לא תרצה לחלוק את המידע.

באמת נמסר לנו כאן על ידי חלק מהזירות שיש להם את היכולת לקבל את המידע הזה. כנראה שזה כרוך אולי בעלויות אחרות. לאור המידע הזה שקיבלנו, אנחנו חשבנו שבמקרה כזה, שככל שזה מידע שהחברה יכולה לקבל אותו מאותו צד שלישי שהוא צד שלישי מהימן מכיוון שהוא מפוקח במדינת ה-OECD, אנחנו נוכל לחיות עם זה כאמצעי זיהוי חלופי מספיק.

היוועדות חזותית, אפשר לעשות גם בפלאפון?

כן.

אז למה זה מסובך?

אבל מה זה נותן?

זה לא נותן שום דבר.

תהיה לי תמונה של בן אדם בבית שלו ואני גם אשמור אותה, אבל מה זה נתן? הבן אדם יגיד שהכסף בכרטיס האשראי, הוא שלי, אז הוא קיבל אותו מאותו שמעון. אז מה?

לא הבנתי. אם תיפגש אתו פנים אל פנים, מה זה נותן? זה אותו הדבר.

בסדר, אבל אותה בעיה של כרטיסי אשראי, אני לא יודע איך הזיהוי הזה פותר. דרך אגב, יש מערכות כמו 3DS, אני יכול להציג אותה לרשות, שחברות כרטיסי האשראי – ויזה ומסטרכארד, שהן הרבה יותר משוכללות מאתנו – יודעות לזהות לקוח עם קוד שהוא מקבל מהבנק ורק הלקוח יודע את הקוד הזה.

אתה רוצה שאת זה יכניסו כאן?

זאת אפשרות טכנולוגית.

הולכים להקל עליהם. למה אתם רוצים להחמיר כשרוצים להקל עליכם?

מכיוון שזאת לא בדיוק הקלה. אני מוכרח להגיד שבאופן אישי זה מרגיש לי קצת לא הוגן. היכן שהוא הרשות זיהתה איזושהי פרצה – אני שוב חוזר לדימוי – שהיא לא קשורה לזירות. כמו שאמרתי, היא גנרית ומהבחינה הזאת הפרצה הזאת היא נכונה גם כשאני משלם ארנונה ואז זאת העירייה. רוצים לתקן את הפרצה הזאת, לתקן קצת, על חשבון הזירות כשיש לזה משמעות.

זה לא באותה רמה.

יש לזה משמעות.

מה המשמעות.

זה מקשה ומכביד על כל תהליך קליטת הלקוח וזה משמעותי.

למה? לא הבנתי למה. זה דבר שנעשה בתוך שניות ואין בעיה. למה זה מכביד?

אני רוצה להגיד. קודם כל, לגבי הפתרון של האימות מול חברת האשראי. באמת צריך לראות מבחינה טכנית, יש חברה אחת שהיא גם הציעה את זה וזה בסדר. זאת אומרת, יכול להיות שזה פתרון. את זה צריך לבדוק ואני צריך לבדוק את זה גם עם לקוחות אחרים. לפעמים אנחנו יושבים כאן ודנים וחושבים על כל מיני פתרונות ואז בעולם המעשה פתאום אנחנו רואים שזה מאוד קשה וחברת האשראי כן רוצה ולא רוצה לאמת ואנחנו נמצאים בסיטואציה משונה שמקשה על ציות.

אני רוצה להגיד משהו נוסף. יש כאן פתרון שהוא לא נותן פתרון מלא כי אמנם אנחנו הצלחנו לסגור פינה או למצוא איזשהו פלסטר שיסגור לנו וייתן איזשהו מענה מתוגבר לחשש המסוים הזה, אבל עדיין יש לנו את נושא הצהרת הנהנה ששרה הקפידה להחריג ולשים בצד - - -

גם לזה יש לנו פתרון.

אולי נדבר על זה.

אולי נציג אותו.

אדוני, יש נקודה של תחרות מחוץ לארץ. אני כאזרח שיושב בבית יכול לראות מודעה של זירה זרה ודי בקלות להעביר להם צילום דרכון, שם מסתפקים בדרכון שלי כי שם אני תושב חוץ, כרטיס אשראי ואני מתחיל לסחור. זה יכול להיות מסחר באלפיים דולר, שזה מחיר של מקרר. אנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו לא פונים ללקוח ומתחילים להעמיס עליו ובלחיצת כפתור כי את הכול הוא עושה מהבית, הוא לא בקלות רבה יותר מזרים את האלפיים דולר שלו לחוץ לארץ.

יש כאן סיטואציה משונה. ממה שאני מבין אתכם, היית צריך להגיד לרשות ניירות ערך שהפרצה שהם זיהו לא מכוסה ולבקש אמצעי יותר חזק. אתם מנסים להסביר לי למה זה לא כל כך מכסה את הפרצה.

אנחנו אומרים שבכלל אין פרצה.

הפרצה קיימת. אתם כאילו רוצים שאני אבקש מהם לתת פתרון יותר דרמטי.

זה לא קשור אלינו.

אנחנו אומרים שבכלל אין פרצה.

הם טוענים שיש פרצה.

איפה יש פרצה?

גם חברך מזהה שיש פרצה אבל הוא חושב שזה לא נותן תשובה. אם זה כך, אני אגיד להם, רבותיי, עד שבוע הבא תמצאו משהו יותר דרמטי שיסגור את הפרצה. זה לא מה שאתם רוצים.

לא.

אם הם נתנו משהו, בסדר, אתם חושבים כך וכך ואפשר לחיות עם זה, ותאמינו לי שאם אפשר דרך הפלאפון, זה ממש לא עומס אלא אם כן זה אדם שאין לו פלאפון, אבל אני אבדוק עם החרדים כי אני חושב שגם בפלאפונים הכשרים יש את האפשרות לעשות את זה ואז אין שום בעיה.

חשוב העניין של הצהרת נהנה.

רגע. אני מציע להמשיך הלאה ואם הם יכולים לקבל את הדרך השנייה, בטח שזה נותן לנו עוד אפשרות. חבל, בסוף תהיה חומה יותר גבוהה וזה לא כדאי.

תמשיכי.

לפני שאני אקריא, אני רק אומר לגבי הצהרת נהנה. ההצעה שלנו היא שזה יועבר בדואר תוך שבועיים בחתימת מקור כי חתימת מקור היא כן חשובה וזה שמעון מהמשטרה יוכל להבהיר לכם למה חתימת המקור היא חשובה כאן. כדי שתוכלו לפתוח חשבון, זה לפתוח חשבון ולקבל אחר כך חתימת מקור.

תוך שבועיים בדואר?

בדואר ישראל זה חודשיים ולא שבועיים.

אני מקבל הזמנה לחתונה שהייתה כבר לפני חודש.

ברשותך, אני רוצה להוסיף הערה לגבי הצהרת נהנה. אנחנו נכנסים לסיטואציה בה אנחנו לא יודעים איך המערכות מולנו יגיבו וראינו איך המערכת הבנקאית הגיבה לחשבון בנאמנות. חברות האשראי, מה שהציעה אחת החברות, אני בספק אם ייתנו לנו את מה שאנחנו רוצים. בתפיסה שלנו אין בכלל פרצה כאן כי אם יש מסגרת סגורה מול חברת האשראי, אין פרצה. נקודה. להתחיל לקבל מכתבים בדואר, זה שוק ההון 1928. יש היום מיילים וכולי.

שמענו והבנו. בסדר. תסבירו לי עוד פעם את הנושא של הנהנה. אם הדרך היחידה היא לשלוח בדואר, אז יש לנו קצת בעיה.

אחת משתי אפשרויות.

יש גם דרך הווידאו קונפרנס.

האפשרות האחת היא לקבל את הצהרת הנהנה באותה שיחת טלפון.

כלומר, לצלם את זה ולהעביר?

באותו שלב שבו אדם מדבר אתו, עושים לו את הזיהוי בווידאו קונפרנס, הוא גם יצהיר על מי הוא הנהנה. הדבר צריך להיות מתועד. זה בנוסף למשלוח הצהרה שלא בחתימת מקור. הבעיה כאן מבחינתם חתימת המקור שיכולה להגביל.

הנושא של חתימת מקור, הוא נדרש – ואולי תכף ירחיב על זה נציג המשטרה – מטעמים ראייתיים במקרים בהם הצהרת המקור רלוונטית להליכים משפטיים, למשל כאשר נפתחים הליכים כנגד מי שמצהיר על הצהרת שווא, כדוגמה. אז, כדי להוכיח את הדברים בהליך פלילי כנדרש בדיני הראיות שלנו, נדרשת ראיה טובה ולכן המשטרה עומדת על כך לאורך כל הצווים, על אותה חתימת מקור. אנחנו מנסים למצוא פתרון שאפשר יהיה לאפשר את הפעילות כי אנחנו מבינים שזה יוצר מגבלה.

עליך מקובלות האופציות?

אני רוצה להגיד את הסביבה החקיקתית שאנחנו מדברים עליה. אין בשום צו תקנה כזאת. צריך לדעת את זה. יש כאן שבע אפשרויות לזיהוי פנים מול פנים. אנחנו מדברים על גזרה מאוד מאוד צרה ואנחנו נלחמים על גזרה צרה שיש בה הקלה כאן שלא קיימת בשום מקום אחר. עקרונית, מבחינה תורתית, זיהוי פנים מול פנים בהלבנת הון זה אחד מאבני היסוד בכלל של מלחמה בהלבנת הון. באמת יש כאן שבע אפשרויות. אפשר ללכת לעורך דין מקומי, אם זה במטולה – ייגש לעורך דין במטולה ויקבל מולו את הזיהוי פנים מול פנים.

הבנתי. אני מסכים אתך.

אנחנו מדברים על מקרים מאוד מיוחדים ודווקא, כמו שאמרתי קודם, ה-בדרך כלל הזה הוא מה שמטריד אותנו. דווקא הייחודיים האלו יהיו אנשים שמעניינים אותנו ודווקא הם ישתמשו בפרצה הזאת. אם זה לא קיים אצל כל רגולטור אחר, אין סיבה שזה יהיה קיים כאן ובמיוחד שזה ישאב לכאן את כל מי שרוצה.

אגב, להעיר, זה לא מדויק מה שאמרת כי יש צווים אחרים.

במערכות סגורות.

לגבי עורכי דין ורואי חשבון.

אין בכלל.

בסדר, אבל צריך לדייק.

אני מדבר על גורמים פיננסיים שנותנים שירותים ומערכות סגורות. אנחנו בעצמנו בדיון הקודם אישרנו ואמרנו מערכת סגורה.

אני חייבת לציין שהדיון הזה הוא איזשהו המשך של דיון קודם בתקנות שהיה מאוד מאוד ארוך ואז כבר הגענו לאיזושהי הבנה שיש כאן איזשהו עסק שהוא מסוג קצת שונה. זאת אומרת, דיברו כאן ואמרו שזה דבר שאין באף צווים אחרים. יש כאן איזשהו משהו שהוא קצת שונה והבנו שעל מנת לא להרוג את הביזנס, אנחנו חייבים להתייחס אליו בצורה שהיא קצת שונה. זה בראש ובראשונה. הדיון צריך לצאת מנקודת ההנחה הזאת.

כמו שאיציק אמר, אנחנו, הזירות, עד עכשיו לא הכרנו בכלל את הפרקטיקה הזאת שמאפשרת לחשבונות האלה להתנהל כחשבונות שהם לא בדיוק חשבונות במערכת סגורה. אנחנו חייבים לזכור שיש כאן עוד המון המון בקרות מפצות במסגרת צו איסור הלבנת הון שמאפשרות לנו לזהות איזושהי פעילות חריגה כמקרים קיצוניים עליהם אתם מדברים. היוועדות חזותית, מבחינה תפעולית, לחברות וגם כלפי הלקוח, זאת איזושהי פרוצדורה שהיא מאוד מאוד מקשה.

אבל אין היוודעות כזאת. ויתרנו על זה.

זאת אופציה.

אני מבין מה שאתם אומרים. אני חושב שבצד הזה של הממלכה הלכו מאוד לקראת הזירות ודברים שבמקומות אחרים לא הסכימו, כאן מסכימים להם. יכול להיות שיש קצת חילוקי דעות אבל אני מניח שעם כל מה שיש כאן אפשר לחיות. אם חס ושלום יקרה שבעוד תקופה מסוימת יתברר שאי אפשר לחיות עם משהו, אפשר לדבר אתם ואנחנו תמיד קיימים. אני מציע שנתקדם. לא כל תאוותכם תהיה בידיכם.

מדברים כאן על כל מיני דברים אחרים אבל אם הוועדה מוכנה לאשר את "או אמצעי אחר שאישר הממונה". ליושב ראש הרשות תהיה סמכות לאשר אמצעי חלופי אם אנחנו נשוכנע שהוא באמת מהווה חלופה.

שרה, איפה מבחינתכם עומד כרגע הנושא של אישור של חתימה אלקטרונית על מסמכים? כמו לדוגמה על הסכם.

אין לנו עמדה.

אני קצת מפחד. אני מוכן לאפשר לו באישור הוועדה.

זה כבר תיקון תקנות. אם נשוכנע, נבוא לתקן.

בסדר.

אדוני, לא ברור איפה ההקלה אם בחוץ לארץ, באירופה, אפשר להעביר כרטיס אשראי ללא וידאו קונפרנס ואצלנו אסור? אני לא רואה היכן הקלו עלינו אלא אני רואה שמקשים עלינו. מציעים לנו פתרון על קושי ולא על הקלה. איך אני יכול להפקיד לברוקר זהה לי שיושב בקפריסין בלי זיהוי? אני יכול עכשיו לפתוח חשבון בחברה בקפריסין בכרטיס אשראי ללא זיהוי. אז למה מה שטוב באירופה לא טוב כאן?

לא יודעת איך הם עומדים בסטנדרטים של הלבנת הון.

כי אלה יכולים להיות אלפיים דולר.

יש כאן נציג של חברה בינלאומית שיכול להתייחס ולשפוך אור.

לא. אתם ישבתם אתם לפני כן, נכון?

ישבנו.

אם כן, זה כבר סיבוב שני. כלומר, בסיבוב ראשון לאור מה הם אמרו היו הקלות ועכשיו יש עוד יותר הקלות. בואו נעצור כאן ונתקדם בקריאה. אני אומר שוב שאני לא יודע מה קורה במקומות אחרים בעולם אבל אצלנו יש בין 180 ל-200 מיליארד שקלים של הון שחור. אני לא יודע להגיד לגבי מקומות אחרים, אבל כאן אנחנו משבחים אותם על כך שהם עושים ובתנאי שאפשר יהיה לחיות ואני חושב שאתם יכולים לחיות באופן מכובד. שוב, דלתנו תמיד פתוחה במידה ובפועל תראו שיש משהו שהוא בלתי אפשרי. הם הרי נמצאים כאן והם לא רוצים להרוס אלא הם רוצים שתוכלו לפעול ולהתפתח. תמיד אנחנו יכולים לבוא לכאן ולעשות שינוי ואז לא יהיו 22 עמודים אלא שורה אחת כך שזה יהיה קצר.

הבעיה היא במחשבה, אדוני. אולי נש"ם אנחנו יודעים שהוא מעביר כספים, בנק מעביר כספים ואני יכול להבין, אבל אצלנו בן אדם בא לשים את הכסף, לסחור בו ולקבל אותו בחזרה, את הרווחים ואת הקרן. הכסף לא יוצא מאתנו ב-99.9 אחוזים מהמקרים. אם ירשו לנו להוציא, אפשר תמיד לבדוק לאן הוא הולך ולדווח. אבל כבר להכביד בכניסה? בן אדם לא העביר את הכסף לאיזה צד שלישי כלשהו, אז למה להכביד לעומת אירופה?

לא הצלחנו להשתכנע שיש הכבדה.

בפרקטיקה אני יודע שאני יכול להפקיד - - -

אמרתי שהאמצעים היום הם כאלה שאתה יכול מפלאפון לפלאפון ויש דברים אחרים. נתנו לך אופציות נוספות. אין כאן הכבדה. אני לא רוצה שזה יהפוך למשא ומתן. בסך הכול הממלכה באה ובדרך כלל אנחנו צריכים לקבל, ואם זה נראה לנו, אנחנו מאשרים. אני מאפשר לכם גם לנסות ללחוץ אבל מגיע רגע שאנחנו אומרים די.

אדוני היושב ראש, בקצרה.

אחרון בנושא הזה ונתקדם.

אנחנו צריכים להסתכל ולהבין שזירות המסחר בישראל לא עובדות בוואקום. אם אני אזרח בישראל, אני יכול מחר לפתוח גם חשבון בחוץ לארץ. יש לי אפשרות להיכנס למחשב, לאינטרנט, לרשום ולפתוח חשבון בחוץ לארץ, מזהים אותי על בסיס הדרכון שיש לי וכרטיס אשראי שהזנתי. לא מזהים אותי, אני מפקיד דרך כרטיס אשראי ויצאתי לדרך. מה יצא? יצא מצב שבישראל מרוב החומות שעשינו, לקוח או אזרח יבוא ויגיד, או-קיי, אני לא אתחיל עכשיו לעשות את כל הפרוצדורה הזאת, וגם וידאו קונפרנס, יש לו עלויות, זה לא רק דרך הטלפון וזהו אלא בצד השני צריכה להיות מערכת שמתעדת את זה ושומרת את זה. אלה מערכות, אלה שרתים ויש לזה עלויות.

חבר'ה, אני לא יודע להגיד. אני יודע שכאר מבקשים ממני להעביר משהו לגלי צה"ל, לימדו אותי ותו חצי שנייה אני יודע איך לעשות את זה. אני שולח, אצלם זה מתועד ולמחרת בבוקר אני שומע את זה בגלי צה"ל או בקול ישראל.

כל זה, זאת מערכת סגורה.

ואני לא מבין בזה. אלה שמבינים, תאמינו לי שהם יכולים לעשות.

שאלה שלא קשורה לדיון שמתקיים עכשיו. בקשר לחשבון במערכת סגורה. בחברי בורסה יש גם פטור מהכר את הלקוח. למה אצלנו לא?

לא. כבר אין. זה בוטל בתיקון האחרון.

נמשיך בהקראה.

בפתיחת חשבון העברות לא יחולו הוראות סעיף 7 ועל אף האמור בסעיפים 4(א), 5(א) ו-(ב) רשאית החברה לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4, ולקבל הצהרה על נהנה באמצעות טכנולוגיית היוועדות חזותית (וידאו קונפרנס) ובלבד שהתקיימו כל אלה:

לא יועברו מחשבון העברות כספים ללקוח אלא באופן זה -

כספים שהועברו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק יוחזרו, בדרך של זיכוי, לכרטיס האשראי או כרטיס הבנק ממנו הועברו כספים אלה מלכתחילה או לחשבון האחר.

כספים הועברו מחשבון אחר יוחזרו לאותו חשבון אחר.

בעל החשבון יעביר לידי החברה את פרטי החשבון האחר, ואם מדובר בשימוש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק, גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים כאמור, וכן אחד מאלה, לפי העניין -

מסמך רשמי של הבנק הכולל את פרטי החשבון האחר ובעל החשבון האחר.

מסמך רשמי של חברת האשראי הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק ופרטי בעל הכרטיס ובלבד שמהסמך הרשמי עולה כי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים כאמור משויך לחשבון האחר.

החברה קיבלה מבעל החשבון העתק של מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה.

כאן אני אקריא את ההצעה שלנו.

היא קוראת משהו שלא נמצא בצו שמונח בפני חברי הוועדה.

החברה זיהתה את בעל החשבון באמצעות טכנולוגיית היוועדות חזותית (וידאו קונפרנס) או אימתה את זהות הלקוח ישירות מול התאגיד הבנקאי, הבנק מחוץ לישראל או חברת כרטיסי האשראי לפי העניין. לעניין זה, "אימות הזיהוי" – בדיקה אם פרטי הזיהוי של בעל החשבון כאמור בסעיף 3(א)(1) ו-(2) הרשומים אצלה זהים לפרטי זיהוי אלה הרשומים אצל תאגיד הבנקאי, הבנק מחוץ לישראל או חברת כרטיסי האשראי לפי העניין.

בביצוע הליך הכרת בעל חשבון לפי סעיף 2 תסווג החברה את הלקוח במידת סיכון גבוהה להלבנת הון ומימון טרור.

כאן יש עוד תוספת להצהרת נהנה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בפתיחת חשבון העברות רשאית החברה לקבל הצהרה על נהנה שלא בחתימת מקור ושלא באמצעות טכנולוגיית היוועדות חזותית ובלבד שתקבל החברה הצהרה על נהנה בחתימת מקור תוך 14 ימים מיום פתיחת החשבון.

(ד) בחשבון שנפתח לפי הוראות סעיף זה -

לא תבצע החברה פעולה, בלא שאימתה כי בעל החשבון הוא אותו בעל החשבון בחשבון המקור או בחשבון האחר, לפי העניין.

לא תבצע החברה פעולה, בלא שאימתה כי הכספים שהועברו לחשבון, הועברו מחשבון המקור או מהחשבון האחר או מכרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון האחר, לפי העניין.

יושב ראש הרשות רשאי להורות לחברה על דרכי אימות הפרטים כאמור בפסקאות (1) ו-(2).

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו אם בעל החשבון הוא ממדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה.

יש כאן עוד תוספת שרצינו להוסיף. היא כבר נמצאת בתוספת של ההצהרה אבל לא בסעיף. אנחנו רוצים שגם תהיה הצהרה שאותם פרטים שניתנו לבנק על נהנה, הם אותם פרטים שניתנים כאן.

"מקום בו נדרשת הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה בפתיחת חשבון לפי הוראות סעיף זה, תדרוש החברה מהמבקש לפתוח חשבון גם הצהרה כי הפרטים שמסר לגבי הנהנה בחשון או בעל השליטה לפי העניין הם אותם פרטים שמסר לתאגיד הבנקאי או חבר הבורסה שבו מתנהל חשבון המקור או החשבון האחר".

זה עוד סעיף בתוך הצהרת נהנה.

בוקר טוב חברי הוועדה ואורחים נכבדים. אני קצין הציות של חברת פלוס 500 ישראל. אני עורך דין ורואה חשבון וחלק מקבוצת פלוס 500 העולמות שאולי השחקן בזירה המובילה בעולם. אנחנו פעילים בעשרות מדינות ותחת רישיונות והיתרים במדינות רגולטוריות כמו בריטניה, אוסטרליה וקפריסין. למעשה החל ממאי אנחנו פעילים גם בישראל באמצעות חברת הבת שאני הנציג שלה, פלוס 500 ישראל.

אני רוצה לשבח ולהודות לרשות על שהייתה קשובה ונאותה לבצע תיקונים והתאמות שמתאימים למסחר און ליין ולטכנולוגיה. החברה שלנו מאופיינת בטכנולוגיה מאוד מאוד מתקדמת וחדשנית. חשוב לי להעלות נקודה שדי התפספסה כאן באולם הזה ולא דנו עליה בטיוטה וזה כל עולם התשלומים באמצעות ארנקים אלקטרוניים, דיגיטליים, לצורך העניין פיי-פאל שכולם מכירים אותם. זה אולי אחד מהגופים הגדולים בעולם שמהווה פלטפורמה להעברת כספים.

אני יכול לתת לכם נתונים ולפני כן שאלו לגבי הנתונים. קודם כל, היקף זירות המסחר, כפי שאנחנו רואים כרגע את השוק ומהניסיון שלנו בעולם, אנחנו אומדים אותו בלא יותר מכמה עשרות מיליוני שקלים בודדים בשנה. שאלה כאן חברת הכנסת הנכבדה קודם מה ממוצע ההפקדה – כמה אלפי שקלים ולא יותר מזה. בממוצע 5,000 שקלים. אנחנו לא מדברים כאן על תנועות, כמו שכבוד היושב ראש אמר, של 150 אלף שקלים. זה מאוד מאוד נדיר וזה מנוטר וכמובן מדווח לרשות במסגרת הטיוטה של הצעת הצו.

אם אפשר להתייחס רק לנקודה הזאת כי נתבקשנו לברר את המידע לגבי ההיקפים. אני רק יכול להגיד שעל פי מידע שיש לנו לגבי חלק מהחברות, מדובר כאן על הפקדות של כספים בסכומים של שני מיליון שקלים בחודש, בכלל בפעילות בחשבון. כמובן שהגודל של הפוזיציה גדול פי כמה וכמה, לגבי האפשרויות לקבל רווחים או להפסיד או לעשות פעילויות של הלבנת הון.

אנחנו מדברים על תנועות כספיות ולא על פוזיציות כי זה ממונף וכן הלאה. מה שמעניין מבחינת הלבנת הון, אלה התנועות הכספיות.

יש כאן התעלמות לחלוטין מכל הנושא של תנועות כספיות באמצעות פיי-פאל לצורך העניין. אצלנו מדובר על קרוב לשלושים אחוזים מהתנועות הכספיות באמצעות פיי-פאל שזה גוף מפוקח ברמה הבינלאומית ולמעשה איך שאנחנו מבינים אותו, הוא מתנהג באופן דומה לכרטיס אשראי. זאת אומרת, הפיי-פאל מוזן באמצעות תשלומים באמצעות חברת אשראי, באמצעות העברות בנקאיות, זה גוף שמבצע למעשה את אימות הכר את הלקוח ואת אימות הלקוח באופן מלא והוא מפוקח. אם אנחנו נשאיר את זה בחוץ, זה יפגע לחלוטין בנגישות של הלקוחות הישראליים לזירה.

לקוחות מעדיפים, ובצדק, זה הרבה יותר מובטח, לשלם ולהפקיד, לבצע פעילות באמצעות פיי-פאל. כרטיס האשראי שלך לא מסתובב בהרבה מקומות, אתה משלם בפיי-פאל ופיי-פאל היא היחידה שיש לה את המידע של כרטיס האשראי שלך. לקוח כזה שלא תהיה לו את האפשרות לשלם באמצעות פיי-פאל, הוא יעדיף – כמו שציינו כאן קודם – לפנות לזירה אחרת כי לנו לא תהיה את האפשרות הטכנולוגית לבצע את זה ואז נצטרך לבצע אימות פנים אל פנים מלא ולקוח לא יעשה את זה עד כמה שנרצה ונפזר סניפים ועורכי דין בכל הארץ. הלקוח לא יעשה את זה כי עבורו זו טרחה רבה והוא יעדיף לפתוח בזירה אחרת, ואז נאבד את כל תכלית החקיקה להגן על לקוחות ישראליים וכספי לקוחות.

שאלת שאלה טובה. נשמע תשובה.

אני רוצה להתייחס לפיקוח על פיי-פאל. בישראל פיי-פאל לא מפוקחת. יותר מזה, אנחנו פנינו לנציגים של פיי-פאל בישראל ואמרנו שאנחנו חושבים שהם צריכים להירשם כנותני שירותי מטבע מכיוון שהם מבצעים פעילות המרה ופעילות של העברות בינלאומיות. פיי-פאל פנו למשרד האוצר לרשם נותני שירותי מטבע עם עמדה מהמשרד שמייצג אותם לפיה הם לא מבצעים בישראל לא המרות מטבע ולא העברות בינלאומיות ולכן הם קיבלו מכתב ממשרד האוצר, בהסתמך על ההצהרה שלהם בפניהם, שהם לא חייבים להירשם בישראל. לכן מבחינת דיני הלבנת הון בישראל הם לא רשומים, הם לא מקיימים את החובות, לא CDD, לא ניו קסטומר, זה פשוט לא קיים במדינת ישראל. אין זיהוי.

יותר מזה, הפטור הזה מתבסס על ההצהרה שלהם שהם לא נותנים את השירותים האלה בישראל. כך שנראה לי שזה לאחוז את החבל בשני קצותיו.

הבנתי. תמשיכי הלאה.

שמירת מסמכי הזיהוי

החברה תשמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של חמש שנים לפחות אחרי שייסגר החשבון. שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים הפורטים בתקניה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969. לעניין זה "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה, זיהוי והצהרה על נהנה באמצעות היוועדות חזותית, ומסמכים עיקריים ששימשו את החברה להכרת בעל החשבון לפי סעיף 2 לצו.

על אף האמור בסעיף קטן (א), חברה תשמור את מסמכי הזיהוי כמפורט באותו סעיף קטן מעבר לתקופה של חמש שנים, אם יושב ראש הרשות לניירות ערך דרש ממנה, בכתב, לעשות כן במקרים מסוימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד סיום החקירה או הפיקוח.

שיקולים לעיין חשבון פטור

בחשבון בו התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, תשקול החברה, לפי מידת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור, את ביטול הפטור מרישום נהנה כאמור בסעיף 6 או ביטול הקלות שניתנו כאמור בסעיף 8.

חובות בקרה ודיווח

בקרה על פעילות בחשבון

החברה תקיים בקרה שוטפת אחר פעולות בעל החשבון לצורך מילוי חובותיה בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק. בלי לפגוע בכלליות האמור, תקיים החברה בקרה –

כי הפעולות תואמות את אופי החשבון לפי היכרותה עם בעל החשבון.

על פעילות בחשבון הנעשית מול רשימת מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה.

מוגברת על הפעילות שמתבצעת בחשבון של איש ציבור זר.

דיווח לפי סוג וגודל הפעולה

החברה תדווח לרשות המוסמכת על פעולות אלה:

הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, סכום שווה ערך לחמישים אלף שקלים חדשים לפחות.

הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך לחמישים אלף שקלים חדשים לפחות. נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, תדווח החברה על פעולה כאמור בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.

כאן אני מפנה את תשומת לב הוועדה לכך שיש כאן שוני לעומת מה שיש בצווים האחרים. בצו חברי הבורסה, בצו הבנקים, בצו בנק הדואר הסכומים הם אחרים. שם הסכומים הרבה יותר גבוהים.

זאת גם הערה שלנו.

צריך להעלות את זה לסכומים האלה. זה חלק מהערות שלנו.

בצו נותני שירותי מטבע, זה גם חמישים אלף שקלים. צריך לציין גם את זה.

נכון אבל בחלק כן ובחלק לא.

העברה מישראל אל מחוץ לישראל או מחוץ לישראל לישראל, באמצעות חשבון, בסכום שווה ערך לחמישים אלף קלים חדשים לפחות, למעט העברה לחשבון כספי לקוחות מחוץ לישראל או ממנו על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור, תדווח החברה אם היא בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.

העברה מחשבון כספי לקוחות מחוץ לישראל אל חשבון המתנהל מחוץ לישראל או מחשבון המתנהל מחוץ לישראל לחשבון כספי לקוחות מחוץ לישראל, בסכום שווה ערך לחמישים אלף שקלים חדשים לפחות. על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור, תדווח החברה אם היא בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.

העברה מישראל אל מחוץ לישראל או מחוץ לישראל לישראל, באמצעות חיוב או זיכוי של כרטיס אשראי, בסכום שווה ערך לחמישים אלף שקלים חדשים לפחות. על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור, תדווח החברה אם היא בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.

המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת, בסכם שווה ערך לחמישים אלף שקלים חדשים לפחות.

חיוב או זיכוי, באמצעות כרטיס אשראי, בשווי של חמישים אלף שקלים חדשים לפחות, בחשבון העברות שבו לא בוצע זיהוי פנים אל פנים ללקוח לפי סעיף 7.

פעולה שהובילה לכך שיתרת הכספים בחשבון העברות באחד מן הימים במהלך חודש, עולה על 300 אל שקלים חדשים.

ניסן, אתה עושה הצבעות היום?

אני רוצה. אם נספיק לקרוא, כי אין כבר מחלוקות. אני לא רוצה להביא אותם פעם שנייה.

אני מבין, אני בעד אבל היא לא תספיק לקרוא.

אדוני, הערה לסעיף 12. בנוגע לסכומים. ציין את זה גם היועץ המשפטי של הוועדה. לדעתנו בנושא של ההמרה צריך לתקן את זה כי אלה לא יכולים להיות חמישים אלף אלא צריכים לשנות. אנחנו ביקשנו סכום גבוה יותר לכיוון 300 אלף שקלים כי אחרת יהיו כאן יותר מדי דיווחי סרק, כפי שאני קורא להם.

כך מקובל בבורסה.

לתומי חשבתי שאצלכם מגלגלים מיליארדים. הבנתי שאצלכם זה סכום נמוך מאוד ובדרך כלל ממוצע העברות הוא אלפיים שקלים.

לא. ממוצע ההעברות הוא לא אלפיים שקלים אלא יותר.

זה אתם אמרתם.

בכרטיס אשראי. העברות בנקאיות, זה סכום הרבה יותר גדול. יכול להיות גם העברה בסך מיליון שקלים.

חבר'ה, אתם מחזיקים את החבל משני הקצוות.

אדוני, אין כוונה לאחוז בחבל משני קצותיו. בסך הכול המטרה של כולם היא זהה, אבל רגולציה חייבת לעמוד במבחני עלות תועלת בסיסיים. צריך כאן להסתכל על מה באמת אנחנו רוצים לעשות, למנוע ואיזה סוג של מידע אנחנו רוצים להעביר לרשויות. אין שום ערך והגיון בדיווח על כל פעולה שמישהו מבצע ובאמת אופי הפעילות הוא אופי של לקוחות קטנים. אנחנו לא מדברים על טייקונים שבאים ומשקיעים לדור הבא.

לכן אנחנו חושבים שהסכום צריך להיות יותר גבוה בדיוק כדי לבור את המוץ מהתבן.

שמענו את הבקשה. בינתיים אנחנו נשארים בסכום ונראה את ההמשך.

דיווחים נוספים

החברה תדווח לרשות המוסמכת על פעולות של מקבל השירות, לרבות ניסיון לביצוע פעולות, שלפי המידע המצוי ברשות החברה, נחזות בעיניה כבלתי רגילות.

בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת השלישית פעולה בלתי רגילה.

אין בדיווח על פעולה לפי סעיף 12 כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף זה.

פטור מדיווח

חברה תהיה פטורה מדיווח לפי סעיף 12 אם הפעולה נעשתה בידי אחד מאלה:

מוסד ציבורי.

תאגיד בנקאי.

בנק הדואר.

מבטיח.

חבר בורסה.

קופת גמל וחברה מנהלת לקופת גמל שבניהולה.

קרן.

פרטי הדיווח

דיווח לפי סעיפים 12 ו-13 יכלול פרטים אלה:

לגבי החשבון המדווח -

מספר החשבון.

שם החשבון.

תאריך פתיחת החשבון.

כתובת למשלוח דואר.

במקרה של חשבון במערכת סגורה או של חשבון העברות מספר חשבון המקור או החשבון האחר או ארבע ספרות אחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק באמצעותו הועברו הכספים לחשבון, לפי העניין.

לגבי הפעולה המדווחת -

תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשמה בספרי החברה.

סכום הפעולה במטבע ישראלי. בפעולה במטבע חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום רישום הפעולה.

סוגי מטבע החוץ בהם בוצעה הפעולה, עד שני סוגי מטבע.

מספר סידורי של הדוח.

לגבי דיווח לפי סעיף 12(3) ו-(4) – גם פרטי החשבון או פרטי כרטיס האשראי של הצד האחר לפעולה, שם המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים. ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה – גם שם הבעלים בחשבון או שם הבעלים של כרטיס האשראי בצד האחר לפעולה כפי שנמסר ומספר זהותו אם נמסר.

סוג הפעולה בדיווח לפי סעיף 12.

סיבת הדיווח, לפי סעיף, 13, לרבות תיאור הפעולה שבשלה דווח על כל נסיבותיה.

שם.

מספר זהות.

מען.

מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים.

ביחיד – תאריך לידה. בתאגיד – תאריך התאגדות.

ביחיד – מין.

מעמד מבצע הפעולה (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ).

אם מדובר בתושב חוץ – מדינת אזרחות. אם מדובר בתאגיד חוץ – מדינת התאגדות.

לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו-(ג).

איסור גילוי ועיון

גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 13, וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי לפקידו בחברה, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.

בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

חובת בדיקה אל מול הרשימה

החברה תבדוק אל מול הרשימה –

אם מצוי בה שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בחשבונות המנוהלים אצלו. בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהחברה קיבלה הודעה על הוספת ארגון או אדם לרשימה או הוסף, לחשבון בעלים, מושה חתימה, נהנה או בעל שליטה.

אם שמותיהם של צדדים לפעולה אחרת, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה. לעניין פסקה זו, "פעולה אחרת" – כל אחת מאלה:

העברה אלקטרונית מישראל אל מחוץ לישראל ומחוץ לישראל לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל אך בוצעה דרך ישראל.

העברה מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור לפירעון.

העברה ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור.

האמור בפסקה (2) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות משנה (ב) ו-(ג) שבה, אם החברה קיבלה את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, תאגיד בנקאי או בנק ישראל בין בעבורם ובין בעבור לקוחותיהם.

שונות

קביעת מדיניות

החברה תקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיה בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, לרבות בנושאים אלה:

הליך הכרת בעל חשבון.

מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

ניהול רישומים ושמירתם

החברה תקיים מאגר מידע מוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעל השליטה.

החברה תשמרו את מסמך ההוראות לביצוע פעולה לתקופה של חמש שנים מיום רישום הפעולה בספרי החברה. שמירת מסמך ההוראה לביצוע פעולה, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות ובלבד שמסמך כאמור אינו כולל רישום שנערך בכתב ידו של מבצע הפעולה לרבות חתימתו. בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה, תשמור החברה את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.

החברה תשמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף 11 וממצאיה לתקופה של חמש שנים.

על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), חברה תשמור את המסמכים האמורים שם מעבר לתקופה של חמש שנים, אם יושב ראש הרשות לניירות ערך דרש, בכתב, לעשות כן במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד סיום החקירה או הפיקוח.

מסירת מסמכים, ידיעות והסברים

החברה תמסור, לפי דרישה, לרשות ניירות ערך או לעובד שהוסמך על ידה, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיה לפי צו זה.

חשבונות קיימים

חברה לא תבצע כל פעולה יזומה של מקבל השירות בחשבון שנפתח לפני יום תחילתו של צו זה, למעט משיכת היתרה הקיימת, סגירת החשבון פירעון חובותיו, סגירת עסקאות לצורך סגירת חשבון וסיום ההתקשרות עם החברה, אלא אם כן קיימה את הוראות סעיפים 2 עד 5.

על אף האמור בסעיף קטן (א), אי קבלה של הצהרת בעל החשבון, אם הוא פועל לעצמו או לאחר, ואי קבלת מסמך זיהוי נוסף לגבי תושב חוץ, לא תיחשב כאי קיום הוראות סעיפים 4(א)(2) ו-5(א), ובלבד שהחברה נקטה אמצעים לקבלת הצהרה כאמור.

סעיף קטן (א) לא יחול על חשבון שבעליו נמצא במדינה שמחמת היחסים השוררים בינה לבין מדינת ישראל לא ניתן ליצור עמו קשר. במקרה זה תעשה החברה מאמץ סביר כדי להשלים את פרטי הזיהוי בהקדם האפשרי.

תחילה

תחילתו של צו, למעט האמור בסעיף קטן (ב), זה שישה חודשים מיום פרסומו.

תחילתו של סעיף 21, 12 חודשים מיום תחילתו של צו זה.

לפני שאנחנו נכנסים לתוספות. לגבי סעיף 22(ב). לגבי סעיף 22(א), הרשות קיבלה את בקשתנו. יש כאן פרוצדורה שצריך לעשות לגבי חשבונות קיימים וזה תהליך שלוקח זמן. גם חברי הבורסה קיבלו תקופת היערכות של שנתיים לכן אני מבקש לתקן את זה כך שבמקום 12 חודשים יהיו 24 חודשים.

אנחנו יישרנו קו עם התקנות העיקריות של הזירות שהעברנו בוועדת כספים. שם נתנו 12 חודשים. ממילא אתם צריכים לעשות הסכמים לפי התקנות החדשות תוך 12 חודשים. אלה אותם 12 חודשים.

רבותיי, הערה שנייה.

יועץ משפטי, מט"ח 24. אף אחת מן החברות שיושבות כאן היום לא קיבלה רישיון לניהול זירת סוחר. נכון לעכשיו אף חברה כאן היא לא זירת סוחר. הצו הזה חל על זירות סוחר. אם רוצים להחיל את הצו, אין שום בעיה, אבל לתת זמן כזה או אחר.

ממילא הצו לא יחול על הקמה עד שלא תקבלו את הרישיון, כך שיהיה לכם יותר זמן. אם ניתן לכם רישיון רק עוד שנה, יש להם שנה להתארגן.

נכון, אבל מיום פרסום צו זה, זה לא מיום מתן הרישיון.

כמובן שזה מהרגע בו קיבלת רישיון זירה.

צריך לכתוב את זה.

רבותיי, חבל על הזמן. מי שקיים, 12 חודשים מאז יש לו רישיון.

מיום קבלת הרישיון. כתוב מיום פרסום צו זה.

אלה שקיימים, מיום פרסום הצו 12 חודשים. אלה שעדיין אין להם רישיון, 12 חודשים מיום קבלת הרישיון.

לא, מיום הצו אבל אני אומרת שאם הם לא יקבלו רישיון, ממילא זה לא יחול עליהם.

אבל אם נניח יקבלו בעוד שלושה חודשים.

אז זה כן שנה מיום הצו. לא מיום הרישיון אלא מיום הצו.

לא יישאר להם זמן.

אם לא נקבל רישיון, נשב ונעשה עבודה לחינם? זה לא עובד כך. בואו נשנה את זה. אני לא מבין למה הם מתעקשים כאן.

יש הרבה מאוד משאבים שחברות משקיעות.

זה מפריע לכם שזה יהיה מיום קבלת הרישיון?

אנחנו רוצים שאיך שיקבלו רישיון, יעבדו.

אבל זה לא יכול לעבוד כך.

זירה גם יכולה לקבל רישיון לאחר תקופת המעבר. צריך להבין את זה. עכשיו אנחנו חיים בעולם של תקופת המעבר, אבל גם לאחר מכן יכול להיות שירצו להתחיל לעבוד, אז מה, נגיד שתתחילו לעבוד שנה ובעוד שנה תתחילו לעשות בדיקות? לא.

אולי נחיל את זה רק על ה-21 חברות שפועלות.

הוא לא רשאי לעבוד בלי שיש לו רישיון. נכון?

הוא יכול עכשיו לעבוד. כרגע הם עובדים בלי רישיון.

ממתי אסור להם לעבוד בלי רישיון?

מי שלא הגיש לנו בקשה.

מה-25 במאי.

מי שהגיש לנו בקשה, יכול.

או שהבקשה תסורב.

21 החברות שהגישו בקשות לרישיון, ושאני מניחה שיושבות כאן, ימשיכו לעבוד גם בלי רישיון.

ואלה שלא הגישו, אסור להן לעבוד בפועל. אפשר להגיד שאלה שהגישו את הבקשות, אפשר להסתכל עליהן כאילו יש להן רישיון.

הם עובדים.

אבל אסור להם לעבוד בישראל. כמובן שאם אלה חברות זרות, יש להן וכולי.

אבל אם בסוף לא נקבל את הרישיון, עבדנו לחינם? יש כאן איזשהו תהליך שצריך להסתכל גם עלינו.

הבעיה שלנו תהיה בכך שלא קיבלת את הרישיון ולא בכך שלא עבדת בחינם.

מסכים לגמרי.

יש כאן בעיה בהגדרות כי חברה מוגדרת היא חברה בעלת רישיון.

נכון. הצו לא יחול עליכם כל עוד לא קיבלתם רישיון.

וגם לא יחול הפטור.

אבל השעון מתקתק מיום פרסום הצו.

לא. מיום קבלת הרישיון.

אתה תקבל רישיון ואז יישארו לך שלושה חודשים.

אתה צריך לעשות כבר עכשיו את כל מה שנדרש.

הגשת בקשדה.

בהנחה שתקבל את הרישיון - הרי כולנו יוצאים מתוך הנחה שתקבלו את הרישיונות - תעשו את כל הדברים.

תוספת ראשונה

(סעיפים 1, 11(2), 12(2), (3) ו-(4), 15(2)(ה), 17(2)(ב) ו-(ג), ופרטים 16 ו-19 בתוספת השלישית)

מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות והטריטוריות שארגון ה-FATF פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טור. ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי סעיפים 12(2), (3) ו-(4) ו-15(2)(ה) לצו לא יחולו לגבי חלק מהמדינות והטריטוריות המפורטות בפרט זה. הוראה כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.

איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עירק, תימן.

כולם ראו את הטופס. אני לא חושב שצריך להקריא אותו.

תוספת שלישית

(סעף 13(ב))

רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות

פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 12.

פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי.

נראה שקיים בחשבון נהנה, בלי שבעל החשבון הצהיר על כך.

פעילות שבעטיה החליטה החברה שלא לפתוח או לסגור חשבון ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור.

פעילות שנראה כי נועדה להחליף פעילות של ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור.

פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור.

פעילות הנראית חסרת הגיון עסקי או כלכלי, לגבי סוג החשבון או לדרכי התנהגותו של בעל החשבון.

פעולה בחשבון, בהיקף מהותי, באמצעות מיופה כוח, שאינו רשום בחשבון כמורשה חתימה.

כמה פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, נמשכים כספים סמוך לאחר שהופקדו, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל.

העברה בסכום מהותי מהארץ לחוץ לארץ ולהפך, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר חשבון.

הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין.

היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין.

כמה פעולות בחשבון לאותו יעד או מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין.

הפקדות מרובות בלא סיבה נראית לעין, בידי אדם שדאינו בעל החשבון או מורשה החתימה.

ניהול כמה חשבונות אצל החברה, שאינו מתיישב עם פעילות בעל החשבון.

העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או אל גופים כאמור.

הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית להיות בלתי נכונה.

שימוש נרחב במספר מקורות מימון לצורך ביצוע פעולות בחשבון.

פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה.

פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם פעילותו של הארגון, לפי הידוע לחברה.

העברת כספים ממספר חשבונות או באמצעות מספר כרטיסי אשראי בלא סיבה נראית לעין.

הבעת התעניינות יתרה מצד הלקוח במדיניות הדיווח לרשות המוסמכת.

יש שתי תשובות שאתם צריכים לתת, האחת לגבי הנושא של דרכון ושאר הדברים, והשנייה, לגבי הסכום.

עשינו התייעצות.

חזותית?

אנחנו מוכנים להקל בעניין הזה וללכת על ההסדר המקל בצד הנש"מים. יחד עם זאת, יש לזכור, כפי שציין עמיתי מהמשטרה, הדיווחים צריכים להתאים להקלה שנעשית בהקשר הזה. לכן אנחנו מציעים לעשות את ההקלה במקרה של מסמכי זיהוי ובעצם לאמץ את ההסדר של הנש"מים שנמצא בסעיף 4(א) סיפא – לעניין פסקה זאת, ראו תעודת זהות גם תעודה שעולה על שלושים ימים מיום הפקתה, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים התשי"ד-1952 ורישיון נהיגה תקף הכולל את תמונת בעל הרישיון שניתן לפי פקודת התעבורה.

זה לעניין הגדרת תעודת זהות לפי סעיף 4(א).

לגבי הסכומים, נישאר עם אותם סכומים.

לגבי הסכומים, אנחנו יכולים לסגור על 75 אלף שקלים כדי שכולנו נהיה מרוצים?

חבר'ה, יש לי דקה אחת להצביע. נשאיר את החמישים אלף שקלים כרגע בצוק העתים ואני אעלה את הנושא להצבעה.

מי בעד אישור צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2015

הצבעה

בעד – פה אחד

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2015 – נתקבל.

אושר פה אחד.

הצו השני הוא צו איסור הלבנת הון (פטור מחובת רישום במרשם נותני שירות מטבע), התשע"ה-2015. כמו שנאמר קודם, הצו הזה פוטר מחובת רישום כנש"מ ומהתחולה של הצו של הנש"מים, בגלל שיש עכשיו את הצו הייעודי שלהם כזירת סוחר.

מי בעד אישור צו איסור הלבנת הון (פטור מחובת רישום במרשם נותני שירות מטבע), התשע"ה-2015?

הצבעה

בעד – פה אחד

צו איסור הלבנת הון (פטור מחובת רישום במרשם נותני שירות מטבע), התשע"ה-2015 – נתקבל.

אושר פה אחד.

אדוני, היה נושא נוסף שלא חזרנו אליו וזה אותו נושא של הפעילות של רשות הדואר, של ה-14 ימים.

אנחנו ננסה לפתור בנושא של טיפול בחברת הדואר.

לא ניתן יהיה לפתוח חשבון. לקוח לא יוכל לפעול.

כל עוד חברת הדואר עובדת כמו הציור שלה, אני מניח שהצד הזה ייקח את זה בחשבון.

יש היום מנגנונים טכנולוגיים של חתימות אלקטרוניות.

זאת לא ראיה טובה, כמו שהסבירו לי במשטרה.

לא נפתח את זה. ציפיתי שתעשו את זה בפגישות המוקדמות ותבואו לכאן עם הסכמות.

בכל אופן, שני הצווים אושרו כך שכולנו נצא לדרך. אני מצפה שבפעם הבאה שניפגש תתחילו לדבר על סכומים של מאות מיליונים ואולי יותר.

אחת הכוונות הראשוניות שלנו הן לפעול לא רק מול שוק ה-ריטייל אלא גם מול השוק המוסדי ולדעת לתת איזון בין המערכת הבנקאיתף, בתי השקעות, אל מול החברות הפרטיות. אנחנו בהחלט בדרך לשם.

שיהיה בהצלחה גדולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.