הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 38

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעה 9:00

1. הכנת רשת החשמל לשעת חירום – מדוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום (אלול התשע"ה – ספטמבר 2015)

2. בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא התנהלות חברת החשמל בסופה בתאריך י"ב בחשון – 25.10.15

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

מירב בן ארי

אייל בן ראובן

אוסאמה סעדי

מסעוד גנאים

יעל גרמן

אחמד טיבי

חיים ילין

עליזה לביא

מיקי לוי

יעקב פרי

צבי ורטיקובסקי - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

אבי גבעתי - סגן בכיר למנהל אגף, משרד מבקר המדינה

נתי בלזם - עוזר למנהל החטיבה, משרד מבקר המדינה

אלי כהן - מנהל תחום היערכות לחירום, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

ד"ר יהודה ניב - מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

תמיר שניידרמן - סמנכ"ל חרום, ביטחון, מידע וסייבר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

רועי גולדשטיין - לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

יותם שוורץ - יועץ, משרד האנרגיה

איתמר זיגל - רפרנט אנרגיה ברשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

אייל הראל - רח"ט ביטחון פנים ועורף, משרד ראש הממשלה

חיים כהן - ראש אגף חירום, המשרד לבטחון פנים

ויקטור דוידזון - ר"צ חשמל, המשרד לבטחון פנים

סנ"צ יפת אליאס - רמ"ד שת"פ ואוכלוסייה, המשרד לבטחון פנים

רב כלאי יעל ימיני - רת"ח חירום לאומי, שרות בתי הסוהר, המשרד לבטחון פנים

רב כלאי ויקטור דודזון - נציבות שב"ס, שרות בתי הסוהר, המשרד לבטחון פנים

חגי שניר - פקיד היערות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שאול דלאל - ראש חטיבת משרדי תשתיות, משרד הביטחון וצה"ל

שלום גנצר - משנה למנכ"ל וממונה על ענייני ביקורת המדינה, משרד הביטחון וצה"ל

משה בן יאיר - ראש אגף הנדסה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

אביעד דרורי - מנהל מחלקה בכיר, הרות לשירותים ציבוריים חשמל

מירב יוסף - ראש אגף פניות הציבור, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

עופר בלוך - מנכ"ל חברת החשמל

אורן הלמן - סמנכ"ל רגולציה, חברת החשמל

גרשון ברקוביץ - עורך דין, היועץ המשפטי של מחוז חיפה, חברת החשמל

הרצל פרידמן - מנהל מחוז הצפון, חברת החשמל

אמיר ליבנה - ראש מינהלת השינוי המבני, חברת החשמל

איתי אייגס - מנכ"ל פורום יצרני חשמל פרטיים

אופיר רונן פרץ - דוברת פורום יצרני החשמל הפרטיים

דני רופ - חזאי חדשות ערוץ 10 ואיש תקשורת, אל ניניו תקשורת

יהודה דורון - יו"ר ארגון נכי הפוליו

דוד דהאן - המשמר החברתי של הכנסת

חובב ינאי - המשמר החברתי של הכנסת

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.כ., חבר המתרגמים

1.הכנת רשת החשמל לשעת חירום – מדוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום (אלול התשע"ה – ספטמבר 2015(

2.בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא התנהלות חברת החשמל בסופה בתאריך י"ב בחשון – 25.10.15

בוקר טוב לכולם. הנושא שאנחנו דנים בו היום הוא דו"ח מוכנות העורף, הכנסת רשת החשמל לשעת חירום, דו"ח מבקר המדינה משנת 2015.

זה לא אקטואלי, גברתי יושבת הראש, לא?

זה אקטואלי מאד.

כן?

מאד, חבר הכנסת סעדי.

לא, אין ניתוקים, הכל בסדר.

יכול להיות. אנחנו נברר את זה בדיון היום. אנחנו אמנם פריבילגים כאן בבניין ובעוד כמה מקומות בארץ, אבל יש במדינת ישראל, לפי הבדיקה האחרונה שלי מהבוקר, 8,000 משקי בית שאין להם חשמל. הם לא מחוברים לחשמל כבר למעלה מ-48 שעות, עם סופה שהייתה אמנם חזקה בעצמתה, אבל קצרה במשכה.

תראו, זה נשמע לא סביר, כי עברו בכל זאת 48 שעות ואנחנו ישראל של שנת 2015 ויש לנו חברת חשמל גדולה, עם המון עובדים ועדיין יש בתים שמצאו את עצמם בלי חשמל, בגלל סערה של פחות משעה. ואם זה לא זלזול של הרשויות באזרחי מדינת ישראל, אז אני לא יודעת מה יכול להיות זלזול. הגשם התחילו וכאילו זהו. אלף לא ידענו שהוא יבוא, לא ידענו שיהיה מזג אוויר קשה, לא ידענו שהחורף מגיע והחיים עצרו מלכת. אנשים בבית בלי חשמל.

שמעתי הבוקר עדויות של אנשים שהם עם ילדים ואין להם חשמל ואמורים להתנהל במרחב הציבורי בלי השירות הזה. שלא נדבר על אנשים עם מוגבלויות, קשישים, שלחצני המצוקה שלהם יפסיקו לעבוד. הבנתי שהייתה קריאה של חברת החשמל להתפנות לבתי החולים. אני אתעניין מאד לשמוע האם הייתה בכלל היערכות של בתי החולים – מישהו דיבר עם בתי החולים? הם יכולים להגיע לשם?

שלא יכולים לעלות במעלית אצלם בבית.

כן, אם הם לא יכולים לרדת במדרגות, אז איך הם יגיעו? שאלה מצוינת.

גם אין מים. זה חלק מהנזקים.

ואין מים. יש הרבה דברים שהם חשובים. החלטתי לכנס את הדיון הדחוף הזה, קודם כל כי בבניין הזה אסור לנו לעמוד מהצד, להסתכל ולהגיד נדון בזה כשיעבור. אנחנו צריכים לדון בזה בעודו קורה ואנחנו חייבים למצוא פתרונות. ולמצוא אותם לא רק למקרה שקרה השבוע, אלא גם לחורף שלא בהפתעה מתרגש עלינו בקרוב מאד.

מבקר המדינה הוציא דו"ח חמור מאד על הכנסת רשת החשמל לשעת חירום. יש שם לקחים שאני חושבת שאם היו מיושמים, היו יכולים לפתור לפחות חלק מהבעיות. אני לא כופרת בעוצמה של הסערה. אני לא חושבת שצריך לקחת אותה בקלות ראש. מצד שני, אני כן יודעת, משוכנעת, שאפשר למצוא פתרונות ופתרונות טובים ומהירים.

הלכתי אתמול, אני אודה, בהידברות עם חברת החשמל, עם מר אורן הלמן, ביקשתי להגיע כדי לראות מקרוב. הגעתי למחוז ירושלים, כדי לראות את חדר המצב, כדי לראות איך נערכים. אני חייבת לומר שקיבלתי סקירה מאד מרשימה, אבל, ואני אומרת את זה כאבל גדול, הסקירה היא מאד מרשימה ועושה רושם שיש היערכות, אבל אנחנו רואים עדיין מספר רחב מאד של בתי אב, שאין להם חשמל. אז זה יופי, אבל מה עושים? איך אנחנו פותרים את המצוקות של אותם אנשים?

אני אבקש לקבל תמונת מצב אלף של איך אנחנו פותרים את המשבר הספציפי הזה היום ומסיימים עם כל התקלות. ו-ב', איך אנחנו נערכים, על פי הממצאים של דו"ח מבקר המדינה, לבאות.

אני אגיד עוד דבר ואני אומרת את זה בשוליים, אבל זה לא מאד בשוליים. תראו, סכסוך העבודה שהתגלע בין הנהלת חברת חשמל לבין עובדיה, הוא יכול להיות והוא לגיטימי, אבל הוא לא יכול לבוא על חשבון אזרחי מדינת ישראל. שיהיה ברור. זה לא משהו שאפשר לחיות איתו ככה. יש לכם מצוקות? אתם רוצים ללבן משהו? בבקשה.

ראיתי אתמול גם בחדשות – יו"ר ועד העובדים מאיים – תהיה סופה – לא נבוא להציל אתכם. זה נשמע למישהו הגיוני לאיים בשירות כל כך חיוני? לי זה לא נשמע הגיוני ואני אבקש לקבל תשובות גם בעניין הזה.

בפתח הדיון אני אבקש ממר ורטיקובסקי להציג את ממצאי הדו"ח ומיד לאחר מכן נבקש תשובות מהנוכחים.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. משרד מבקר המדינה פרסם לא מזמן, בספטמבר 2015, מקבץ דו"חות על ההיערכות של המדינה לשעת חירום, בעקבות האירועים שהיו בדצמבר 2013, אירועים של מזג אוויר ואחר כך היו עוד כמה אירועים פחות בעיתיים, גם של מזג האוויר, אבל לצערנו בדרך היה גם צוק איתן וכל האירועים של צוק איתן.

אנחנו פשוט חשבנו שראוי שכל המערכות, כולל החברות הממשלתיות שמספקות שירותים חיוניים, יפיקו את מלוא הלקחים המתחייבים מהאירועים האלה, על מנת לקדם פני צרה. והנה לצערנו, מה שהתרענו והצורך לבוא ולהפיק את הלקחים הולך ומתברר, שאמנם נעשו פה ושם עבודות מטה, אבל יישום כנדרש של הלקחים לא כל כך קורה.

אנחנו מדברים על חברה שהיא מונופול, שהיא מבצעת את מרבית פעולות אספקת החשמל במדינה. זה שירות חיוני מאד, שאזרחי המדינה תלויים בו. רוב קווי ההולכה הם עיליים ולכן רשת החשמל חשופה יותר לפגעי מזג האוויר ולא עלינו גם לפגעי ירי, ולכן את הדברים האלה צריך לקחת בחשבון.

אז מה אנחנו בעצם מוצאים? שאין נתונים מסמכים, בדוקים, בדבר העלויות של הטמנת קווי החשמל, ולכן אם מישהו ירצה לקיים דיון ולקבל החלטות בדבר החלופה להטמנת קווי החשמל, כדי להפחית את הבעיות כפי שאנחנו רואים אותן היום, אין נתונים לקבלת החלטות. אין תכנית אב בידי רשות הכוח שפועלת במסגרת משק לשעת חירום. היא שצריכה לבוא ולתת מענה לתרחיש ייחוס הן לאירוע ביטחוני והן לאירועים שמקורם בפגעי מזג אוויר, אסונות טבע חס וחלילה. העדר תרחיש ייחוס מוסמך, אז גם אין תכנית אב לרשות הכוח.

גם משרדי האנרגיה והחקלאות לא גיבשו אמות מידה שינחו את חברת החשמל בכל הנוגע לשמירת פרוזדורי מעבר לקווי המתח באזורים השונים. במילים פשוטות: כשיש עצים וכל מיני הפרעות כאלה ליד קווי חשמל, צריך לתחזק את זה וצריך לשמור על זה. והנה עוד פעם, עכשיו אנחנו רואים שמה שקרה אז, בדצמבר 2013, תופעה דומה חוזרת על עצמה.

חברת החשמל גם לא השלימה את התהליך של ההיערכות לשעת חירום, במיוחד בכל הנוגע למוקד 103. בימים האחרונים אני גם שומע שפרסום של חברת החשמל על הודעות חירום למוקד 103, הם מפנים גם למוקד 100, ואז אם יש הצפה במוקד 103 – אז בואו נציף.

זה כבר מעבר לדו"ח מה שאני אומר, אבל הנה, טרי-טרי – יציפו עכשיו את מוקד 100. ולצערנו אנחנו נמצאים במצב שאפשר לקרוא לו אולי מצב חירום, עם אירועים קשים – מה שקורה במדינה עם הסכינאות וכדומה. אם מוקד 100 יהיה מוצף על הודעות על חשמל, אז מוקד 100 לא יהיה כל כך פנוי גם להודעות בעניין של אירועים ביטחוניים, כי הוא יהיה מוצף עם הודעות שצריך להפנות אותן למוקד 103. לנו זה נראה מצב מאד בעייתי, שצריך לתת על זה את הדעת ולבדוק.

ולכן חוזר משרד מבקר המדינה ואומר, יש להפיק שוב את מלוא הלקחים, אבל יותר מזה: יש ליישם את הלקחים ולתקן את הליקויים עליהם הצביע משרד מבקר המדינה במצב הזה, ללא דיחוי, כדי שאנחנו לא נעמוד פעם נוספת במצב הזה.

משפט אחרון שאני אגיד ואני לא אכנס ליותר מדי פרטים, ברשות יושבת הראש. מחר עומדת להתפרסם - יחד עם דו"ח 66 א' של משרד מבקר המדינה שיוגש ליושב ראש הכנסת – חוות דעת של משרד מבקר המדינה הנוגעת למשק החשמל. אז מטעמים של סודיות, שעדיין זה לא הותר לפרסום אלא יותר לפרסום רק מחר בשעה 16:00, אז אני לא אכנס כרגע לפרטים האלה, שבעקיפין נוגעים לדבר מערכת היחסים שבין הנהלת חברת החשמל לעובדים, ובין הנהלת חברת החשמל לבין רשויות סטטוטוריות ומשרדי ממשלה, שזאת תמונת מצב בעייתית מאד, אז אני ברשותך, למרות שהדברים קשורים במידה מסוימת, אני לא אכנס כרגע לפרטים בנושא הזה.

תודה רבה.

סליחה, גברתי יושבת הראש. חלק מהדו"ח שיפורסם מחר הוא חופף?

לא, הוא לא חופף. הוא לא חופף בכלל.

הוא לא חופף. זה שני תחומים שונים לגמרי. פה אנחנו מדברים על היערכות ומוכנות לשעת חירום, ושם מדובר על רפורמה במשק החשמל ועל כל מה שמתחייב סביב זה, אבל שוב, אני לא אכנס כרגע ליותר מדי פרטים.

אוקיי, תודה רבה. אני אבקש בפתח הדברים לקבל את התייחסות מר עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל; וגם – אני אומרת את זה בזהירות, כי קיבלתי את זה כמייל הבוקר – האם זה נכון שעובדי חברת החשמל יצאו לאיזו שהיא פעילות ספורטיבית היום, אתמול?

כשאת אומרת פעילות ספורטיבית – את מתכוונת ליום כייף?

יום ספורט. ספורטיאדה באילת.

בוקר טוב.

בוקר אור.

ראשית ברשותך, גברתי יושבת הראש, אני רוצה לפתוח בהתנצלות ללקוחות חברת החשמל, אלה שהיו מנותקים והחשמל חזר אליהם ב-48 השעות האחרונות. היו חלק שתוך זמן קצר, היו חלק שהיו מנותקים זמן ארוך יותר ולצערי גם בשעות האלה יש עדיין לקוחות שמנותקים. כמובן ככלל כנותן שירות ובעיקר כספק שירות חיוני, אנחנו מתנצלים בפני הלקוחות האלה ואני רוצה להגיד, כמנכ"ל חברת החשמל, שאנחנו עושים כל מאמץ על מנת להחזיר את החשמל במהירות האפשרית.

אפשר לקבל מספרים?

רק שנייה, חבר הכנסת סעדי, בוא ניתן לו להשלים. השאלות יישאלו.

שאלות אפשר לשאול, רק אם אפשר לתת לי כמה דקות לפרוש את התמונה.

בזמן שלך.

אנחנו כרגע עומדים, אנחנו התחלנו את האירוע הזה ואני מיד אתייחס לאירוע עצמו, היום בבוקר, בכ-8,000 לקוחות שעדיין מופסקים. אני חייב לציין שלא כל הלקוחות הללו זה לקוחות שהיו מופסקים מתחילת הסופה. היו לקוחות – קרוב לחצי אם אני לא טועה - - -

אבל עדיין מדובר בכמה אלפים.

נכון. אני אומר, יש כמה אלפים של לקוחות, אנחנו לא יודעים בדיוק – 3,000-4,000 לקוחות שבאמת מופסקים 48 שעות - בדקות האלה – 48 שעות; ויש לקוחות שמופסקים פחות מ-24 שעות. התחלנו מ-200,000 לקוחות, שזה אירוע שלא היה כמוהו בתולדות מדינת ישראל מעולם. אני בסך הכל בחברת החשמל בימים אלה חוגג ארבעה חודשים. לא יודע אם חוגג, אבל נמצא ארבעה חודשים בחברת החשמל - - -

פתיחה ברגל שמאל. פתיחה ברגל ימין.

כן, בהחלט. תיכף אני אתייחס גם לזה. ואני הבנתי, ב-48 שעות האחרונות אני נמצא בעיקר בשטח ומדבר הרבה מאד עם עובדים שנמצאים בשטח ומתקנים את הקווים. האמירה הגורפת היא שלא זוכרים דבר כזה, תמונות כאלה. לא הבאתי מפאת כבוד הוועדה תמונות שמראות עצי איקליפטוסים ענקיים ששוכבים על רשת ומפילים רשת של יישוב שלם.

מר בלוך, סליחה שאני קוטעת אותך. חשוב לי לומר ואמרתי את זה גם בדברי הפתיחה, אף אחד לא ממעיט מכוחה של הסופה הקשה שפקדה, הגם שהיא הייתה לחצי שעה. נשאלת השאלה, ואני אשמח שתתייחס ותיתן נתונים, איך נערכתם לתרחיש שכזה, זה הדבר האחד שאני אשמח שתתייחס אליו;והדבר השני שאני אשמח שתתייחס אליו, הוא האם באמת הייתה בעיה עם ועד העובדים, שלא נתנו את מלוא כוחם בהתנהלות הזאת; ודבר שלישי – אני אשמח שתתייחס אל ההערה שהערתי בנוגע לאותה ספורטיאדה באילת.

תראי, להסיר את נושא הספורטיאדה שהוזכר פה, למרות שזה הנושא - - - מדי שנה יורדים במסגרת פעילות של הסתדרות העובדים הכללית, עובדים לפעילות ספורט באילת. זה נקרא ספורטיאדה, אלפי עובדים מכל רחבי הארץ. אני מכיר את זה גם מארגונים קודמים שעבדתי בהם.

זה לגיטימי.

כן. גם עובדי חברת החשמל יורדים. אני החלטתי אתמול לעצור ואף עובד של חברת החשמל לא יורד, בהנחיה שלי, הנחיה של משאבי אנוש, של החברה, לא יורד לספורטיאדה. אנחנו נישא בנזק כספי, אבל הרבה יותר חשוב, גם מבחינה ציבורית וגם מבחינה מהותית, שהעובדים בשעות האלה יעסקו בתיקון או יעזרו לאלה שעוסקים בתיקון.

אני שמחה לשמוע.

ולכן, חד משמעית, חוץ מעובד אחד שמנקה את השאריות, כדי להקטין את הנזקים, אף עובד של חברת החשמל לא נמצא בספורטיאדה ולא משתתף בספורטיאדה באילת.

טוב.

אז זהו לגבי הנושא הזה. לגבי ההיערכות: חברת החשמל נערכת מבערך ראשית הקיץ. ישיבת ההיערכות הראשונה נעשתה ברשות ממלא מקום המנכ"ל, לפני שאני נכנסתי לתפקיד. זו ישיבה רבת משתתפים שכוללת את כל הסמנכ"לים וכל מנהלי האגפים בחברה, שפותחת את נושא ההיערכות לחורף.

ההיערכות לחורף – יש לי פה מסמך שהוא מצגת שמוצגת למנכ"ל – איך החברה נערכת לחורף – הוא נפתח בלקחי הסופה בשנת 2013 והיה עוד אירוע מזג אוויר קיצוני בינואר-פברואר 2015 – הכותרת זה שני העמודים הראשונים, כולל כל הנקודות, כולל נקודות שעלו פה על ידי כבוד משרד המבקר, ואנחנו מתחילים את תכנית העבודה מהלקחים הללו.

ההיערכות היא היערכות מאד מאד רחבה. אנחנו פה נוגעים כרגע לנושא רשת החשמל בעיקר, כי האירוע הזה נוגע לרשת החשמל, אבל יש נושאים שנוגעים גם למערכת הייצור. אם לא יהיה ייצור גם מערכת ההולכה והחלוקה אין לה מה לעשות; לנושא מה קורה במקרה של מחסור בגז, לדוגמא, דבר שקרה. דלקים. היערכות עם מלאי חירום. רשימה של הרבה מאד נושאים. הכנסת תחנות הכוח לחורף. ביצוע שיפוצים בתקופה הזאת ולא בתקופת החורף.

אני מזכיר שהחורף במדינת ישראל נכנס בערך באמצע נובמבר והחברה נערכת, כששיא ההיערכות, שזה כולל עשרות אלפי פעולות, זה בתרגיל חורף שנערך השנה ב-10 בנובמבר, שאני עומד בראשו, כשהתרגיל הזה מדמה אירועי קיצון. השנה אנחנו הולכים לדמות חס וחלילה רעידות אדמה, אירועי סייבר ואירועי מזג אוויר קיצוניים, על מנת לתרגל את החברה בדברים האלה, כולל הטעמת לקחים מסופות קודמות, כולל לקחים שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה.

לכן החברה נערכת. החברה נערכת בגיזום עצים. אני חייב להגיד שהנושא הזה הוא נושא כאוב. לחברה אין סמכות להיכנס לחצרות ולגזום עצים. אתמול, באחד המושבים בשרון הדרומי, עץ מחצר נופל ומפיל רשת שלמה של שני רחובות. פשוט. רשת מתח גבוה שהיא על הרצפה. איננה. אין לי סמכות להיכנס ולגזום את העץ הזה.

איזה תכלול יש ביחד עם יושב ראש השלטון המקומי ומשרד החקלאות בעניין הזה?

נמצא פה עורך דין גרשון ברקוביץ שמלווה את העניין. נמצא איתי גם מר הרצל פרידמן, שהוא מנהל מחוז צעיר בחברת החשמל, אבל ותיק כעובד בחברת החשמל, מונה לא מזמן למנהל מחוז צפון. גם הוא הרבה מאד שנים עוסק בנושאים הללו של היערכות למזג אוויר ואפשר יהיה להפנות גם אליו שאלות.

רק לפני שניתן לעורך הדין ברקוביץ ובוודאי לשמוע את הדברים שלו, איזו השפעה, אם הייתה על השביתה – שביתה איטלקית, שביתה חלקית של ועד העובדים – העובדה שבכלל נדרשתם להגיע לבית הדין לעבודה ולחייב אותם לעבוד במתכונת מלאה?

גברתי יושבת הראש, אני שמח על השאלה ואני רוצה כדי להבהיר את הדברים, כי בתקשורת יש הרבה מאד - - -

אתה יודע, אם לא היינו שומעים את דבריו של מיקו צרפתי מפיו הוא, אז היינו יכולים לחשוב אחרת, אבל נוכח האיומים שהוא השמיע זה לא נשמע מופרך.

אני משתדל לדבר בדרך כלל על עובדות, מה שקרה. אנחנו נכנסנו, הבנו בשעות הבוקר של שלשום, ביום ראשון, כשהתחילה הסופה, שיש פה אירוע קיצוני ואני הכרזתי על מצב חירום בחברה, שהוא גם כן לא דבר שגרתי, כי הוא מפעיל הרבה מאד מערכות של חברת החשמל גם בפריפריה, לא רק בחברת החשמל.

בתוך הכרזת מצב החירום הזה התחילו לצאת צוותים לשטח, לבחון את התקלות. העומס, כמות התקלות, צריך להבין – 340 קווי מתח גבוה נפלו. 340. זה מספר דמיוני. תחשבו רק כמה צוותים בשביל לאתר את התקלות, וקודם כל הדבר הראשון שצוותים עושים, זה לבודד את התקלות ולעצור את החשמל, כדי למנוע התחשמלות. כבל קרוע של מתח גבוה שמסתובב, אם מישהו נוגע בו, יכול לגרום חלילה לפגיעה קשה ואפילו למוות. והיו דברים מעולם.

ולכן, סדר הדברים הוא שקודם כל מאתרים את התקלות, מבודדים אותם, מפסיקים את הזרם במקומות שבהם יש כבלים קרועים או מפגעים אחרים שמונעים בטיחות של הרשת, ולאחר מכן יוצאים צוותים להתחיל לתקן את התקלות בכל הארץ, כי נקודת הפתיחה הייתה מהצפון, צפונה מחיפה ועד אשדוד. בכל הטווח הזה היו מפגעים. צוותי החברה יצאו לעבוד ועבדו באופן מלא. לא הייתה שביתה איטלקית ולא שביתה תורכית. שום שביתה שהיא אלא עבדו באופן מלא.

בתוך התהליכים של הערכות המצב שאני ערכתי מדי שעה-שעתיים באותו זמן, הבנו שהתקלות בסופו של דבר מתחילות להתמקד באזור השרון. באזורים שלנו, בשפה שלנו זה אזור רעננה, אזור נתניה, אזור פתח תקווה, והתחלנו לבדוק את האפשרות להעביר צוותים מאזור לאזור. כאן נתקלנו לראשונה במצב שבו ארגון העובדים לא אפשר לצוותים לעבור מאזור לאזור. זו הייתה האינדיקציה הראשונה; והאינדיקציה השנייה הייתה שאנחנו רצינו להכניס עובדים במיקור חוץ כנהגים על כלים כבדים של חברת החשמל, כי צריך להרים. יש במות הרמה, יש הרבה מנופים ויש מחסור של עובדים בתחום הזה ואנחנו רצינו להכניס ולא אפשרו לנו להכניס.

שני הדברים האלה מבחינתי היו אינדיקציה שארגון העובדים נוקט סוג של עיצומים.

שלא ידעתם עליהם קודם?

לא היו קודם. הם קרו רק ברגע שנוצרה - - -

בסדר, אני מבינה, אבל לא הייתה אינדיקציה לקיומה של התנהלות מהסוג הזה עוד לפני? לא הייתם בסכסוך עבודה איתם?

יש בחברת החשמל בכל רגע נתון ארבעה או חמישה סכסוכי עבודה פתוחים בכל מיני רמות.

שזה לצערי חלק מהבעיה הרחבה, אבל בסדר.

יש סכסוך גדול מאד וארוך מאד בנושא הרפורמה, שנדון בבית הדין הארצי לעבודה. יש סדרה של דיונים שמתקיימים בבתי דין אזוריים כאלה ואחרים. זו תמונת המצב בחברת החשמל. אין שקט. אנחנו סיימנו הסכם עבודה, אנחנו לפני פתיחת כל חוקת העבודה של חברת החשמל, ולכן זו תקופה לחוצה, בייחוד מכיוון שאין רפורמה.

אבל בנקודות הספציפיות האלה לא הייתה שום אינדיקציה אחרת. ברגע שקיבלתי את האינדיקציה הזאת ואחרי התייעצות עם יועצי המשפטיים, החלטנו להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בקשה לצו מניעה במעמד צד אחד. קיבלנו סעד זמני. מהרגע שהסעד הזמני הזה נחתם על ידי השופט, העובדים חזרו באופן מלא, כלומר ביטלו את לכל העיצומים. היינו יכולים לנייד צוותים והיינו יכולים להכניס פנימה כלים שלא הופעלו על ידי עובדי החברה.

כמה שעות הם היו בעיצומים?

שעות ספורות.

מה זה שעות ספורות? 5? 10? כמה?

3-4 שעות ביום הראשון. אני מעריך 3-4 שעות ביום הראשון, אולי טיפה יותר.

תודה. חברת הכנסת גרמן, אני מבינה שאת צריכה לצאת.

אבל יש לי שאלה.

בסדר, שנייה.

אני שאלתי אותו על המספרים ואם יש - - -

הוא אמר והוא יענה. פשוט חברת הכנסת גרמן צריכה לצאת. אתה מיד אחר כך.

בוקר טוב. ראשית אני רוצה לברך אותך, יושבת ראש הוועדה. זה פשוט מדהים איך תמיד את דנה בוועדה הזו בנושאים העדכניים ביותר ואלה שמעסיקים את כלל החברה, והיום יותר מכל, באמת לאחר 48 שעות שעשרות אלפים היו מנותקים.

לא עשרות אלפים.

מאות אלפים.

אלפים בודדים, זה לא עשרות אלפים. אני מבקש לדייק, כי זה באמת - - -

אני מכירה כמה בודדים.

אמרת 200,000 לא? הוא אמר שבהתחלה היו 200,000 מנותקים.

בהתחלה 200,000, בסדר. בואו נסכם שיותר משניים שלושה זה מספיק הרבה כדי שלא נתווכח על המספר.

אני רוצה לדבר על שני דברים. ראשית, במקרה ונגרמים נזקים, נזקים קונקרטיים – מכשירי חשמל התקלקלו, 48 שעות – צריך לזרוק את כל המקרר, האם ניתן לתבוע תביעות נזיקין כנגד חברת החשמל. זאת שאלה אחת, אבל רגע, אני רוצה לעמוד על המסקנה שמבחינתי היא המסקנה העיקרית של מבקר המדינה - ובאמת אני מברכת על הדו"ח הזה - והיא המסקנה שאומרת שצריך להיערך במיידית להטמנת הרשת העילית.

אני זוכרת שבתפקידי כראש עירייה בהרצלייה, פעמים רבות כאשר אנחנו עשינו עבודות תשתית נרחבות ואנחנו פתחנו רחובות והורדנו הרבה מאד מהתשתיות, כאשר רצינו להוריד תשתית חשמל ובאנו לחברת החשמל ואמרנו – תראו, אנחנו מוכנים להשתתף בעלות – לא. תשתתפו בעלות המלאה. זאת אומרת שלא רק שאין תכנית אב ולא רק שאין עלויות ולהערכתי תחזוקה של תשתית תת קרקעית בוודאי ובוודאי היא תחזוקה הרבה הרבה הרבה יותר זולה, שלא לדבר על מקרי חירום כגון אלה שהיו לנו ביומיים האחרונים.

אני חושבת שבנוסף להמלצה הזו, צריך בהחלט לעודד את רשות החשמל לבוא במגע עם מרכז השלטון המקומי, להגיע לתעריפים סבירים ואפילו להנחות ניכרות כדי שהרשות המקומית, כאשר היא בונה שכונות חדשות או מחליפה תשתיות, פותחת את הרחובות, תוכל להחליף את הרשת העילית ברשת תחתית. אם אתם תיקחו תקופה של בין 5 ל-10 שנים, להערכתי הדבר הוא מאד מאד ישים, ובכך אני חושבת נוכל לפחות למנוע את התקלות הבאות.

תודה.

תודה.

חבר הכנסת סעדי.

גברתי יושבת הראש, חברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני כמובן מצטרף לברכות שבאמת את תמיד דואגת לקיומן של ישיבות בעניינים דחופים ואקוטיים, שבאמת הציבור שואל אותנו מאז שלשום מה קורה, אפילו אתם לא יכולים לדאוג לנו לחשמל לכפרים, לערים, לבתים שלנו, ואת תמיד דואגת לקיים את הדיון בזמן ובמועד. ואני פה כבר מבקר את משרד האנרגיה, שהוא לא נמצא ושהוא אחראי על התחום הזה ואני קראתי היום שהוא אפילו - - -

משרד האנרגיה פה.

אוקיי.

ד"ר יהודה ניב.

אבל שטייניץ, למה שטייניץ לא פה? זה נושא שמדאיג את כל הציבור, למה השר לא נמצא פה?

ויותר גרוע מזה, חבר הכנסת, כפי שקראנו היום, שהם יפתחו בחקירה אחרי שתחלוף הסערה ואחרי שיתוקנו הליקויים.

למיטב ידיעתי, הנושא עם איראן נפתר.

הוא יכול היה להגיע. הוא עדיין בגז, יש לו עניינים של גז.

לא, אם רק יורשה לי, השר נמצא כרגע בהערכות מצב. האירוע טרם הסתיים ולכן - - -

אז מה? הוא לא יכול להגיע לכנסת?

יש פה נציגים מאד מכובדים.

השר הוא הסמכות. הוא האחראי המיניסטריאלי.

גברתי יושבת הראש, אני רוצה לפתוח ולהגיד שאני חושב שיש מקום בהחלט להקמת ועדת חקירה. לא יכול להיות שאנחנו ביום הראשון, עוד לא הגיע החורף, חברת החשמל כבר תכננה שהחורף תעשה את ההיערכות ב-10 בנובמבר. החורף הקדים אתכם, תפס אתכם עם שרוולים למטה, אבל סערה של חצי שעה, שעה – שיתקה את המדינה. מנכ"ל חברת החשמל מדבר על 200,000 בתים שבהם נותק החשמל לפרקי זמן קצרים יותר או קצרים פחות, ארוכים יותר, בחלק מהבתים 48 שעות, בחלק מהבתים 24 שעות. יש יישובים שלמים שהחשמל נותק.

אני וחבר הכנסת טיבי היינו אתמול בעיר טייבה, לברך את ראש העיר הנבחר, ותראו איזו קבלת פנים חיכתה לנו, שכל העיר עלטה גדולה, ממש על כל העיר, שאפילו לא יכולנו לברך את ראש העיר הנכנס. ומדובר ב-24 שעות ובבתים מסוימים ל-48 שעות, שכמו שאמרה חברת הכנסת יעל גרמן, מכשירי חשמל התקלקלו. אנשים לא יכלו להטעין את המכשירים הניידים והיו צריכים לרדת לרכבים על מנת להטעין כדי שיוכלו לתקשר עם אנשים. לחלק מהיישובים שהמים מחוברים לחשמל גם לא היה מים.

איפה אנחנו חיים? כשאומרים מדינת עולם שלישי, אני חושב שזה גם צנוע שאנחנו מגדירים ככה את ההתנהלות של המדינה ושל חברת החשמל.

לכן אני חושב שמדובר בתקלה מאד מאד חמורה. אני מפנה לדו"ח. אם אני אקרא את זה, אז זה רק מחמיר את הבעיה שעל כל הליקויים האלה מבקר המדינה כבר התריע בשנת 2013 ושום דבר לא תוקן.

תודה. אנחנו מיד נשמע. אני מניחה שקרו דברים. כן, בבקשה.

אני לא כל כך מסכים עם ההערה, חבר הכנסת הנכבד, שלא נעשה שום דבר, כי נעשו הרבה מאד דברים ומשרד מבקר המדינה קיבל את כל הדברים שחברת החשמל עשתה בעקבות דו"ח מבקר המדינה. רוב הליקויים תוקנו.

אנחנו מחכים לדו"ח על תיקון הליקויים.

רוב הליקויים תוקנו. אני יכול להגיד בביטחון שרוב הליקויים תוקנו. דרך אגב, הליקויים שהיו בדו"ח, נגעו למוקד 103 ולדברים אחרים, ופחות ל - - -

גם להטמנת קווי חשמל.

ההטמנה לא מופנית לחברת החשמל. חברת החשמל היא חברה מתוקצבת, שמחליטה - - -

אתה תענה על זה?

היא לא מתקצבת את נושא הטמנת הרשתות. אני חייב להגיד בהמשך להערה של חברת הכנסת יעל גרמן - - -

סליחה, חברת החשמל היא לא חברה מתוקצבת. אתה תסלח לי על ההערה. חברת החשמל היא בכלל לא חברה מתוקצבת.

היא מקבלת תעריף. היא עובדת לפי תעריף - - -

זה לא תקצוב.

עלויות מסוימות. אין לה הכנסות מלבד התעריף.

זה לא תקצוב.

אבל עדיין, יש לה הכנסות.

אין לחברת החשמל הכנסות מלבד תעריף החשמל.

בסדר.

נוספות עלויות מסוימות, כולל עלויות השקעה. כולל השקעות.

הכל בסדר גמור, אבל עדיין, להגיד ש - - -

אתה יכול לוותר על הפרסומות בטלוויזיה ולחסוך קצת מהעלויות, כי אני לא מבינה את מי אתם מנסים לשכנע לרכוש חשמל.

אין תחרות באמת.

אז למה פרסומות? לא חבל על הכסף? אולי במקום זה הייתי מציעה לשפר את המוקד של החברה, שלא עובד יומיים וכל מי שמתקשר-. והטענות שלך הן נכונות והן לגופו של עניין, אבל בסופו של דבר מה הבעיה שהמוקד יעבוד? מה הבעיה שהמוקד יגיד לאנשים שמטפלים בהם, שידבר איתם? איך יכול להיות שבשנת 2015, מילא התשתית נפלה, אבל מה, גם הטלפון אצלכם נפל? קו בזק שלכם מחובר לחשמל? לא, נכון? למה? למה לא דיברו עם אנשים? למה לא אמרו להם מטפלים בכם? למה לא נתנו תשומת לב לקשישים, לחולים, לנכים שלא מסוגלים לרדת במעלית?

הכל מקובל עלי והקשבתי לך קשב רב, אבל פשוט זה מה שהכי מטריד אותי. למה? למה לא דיברתם עם האנשים? ואיפה הקשר שלך עם הרשות המקומית? אתם מדברים ביניכם?

אני מיד אתן לעורך הדין ברקוביץ להשיב ספציפית. כל מערכת טלפוניה שהיא מועמסת בצורה חריגה, היא נופלת.

לא, אבל יש הודעה שאומרת יש עומס ואז הקו מנתק. בזה חברת הכנסת בן ארי צודקת.

כי המוקדים של חברת החשמל אוישו באופן מלא.

איזה מוקדים אוישו באופן מלא? אני הייתי בטוחה שכשמוקד 103 עמוס, אז מפזרים את השיחות גם למחוזות האחרים, לא מתמקדים ואמרו לי שכך נעשה. אתמול הייתי בירושלים והמוקד היה חצי ריק. אז רק תסביר לי איך זה עובד, אני אשמח לקבל הבהרה.

ברוב הדברים השיחות עוברות ממוקד למוקד ויש העברה של השיחות. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו על ידי חברת הכנסת גרמן.

כל תשתית חדשה בשטחים עירוניים מוטמנת. בשכונות חדשות שנבנות היום, הרשתות מוטמנות, כי זו תשתית חדשה, למרות שזה עולה יותר מאשר תשתית עילית, התשתית מוטמנת. זה חלק מהמדיניות של חברת החשמל.

ולגבי ישנות?

לגבי תשתית קיימת, זו שאלה של משאבים. חברת החשמל אין לה את המשאבים להטמין את כל הרשתות ממשאביה הפנימיים. אני מזכיר שחברת החשמל נושאת חוב שלא קרה בארבעת החודשים של כהונתי, שהוא מעל קרוב ל-50 מיליארד שקלים. וזאת גם עובדה. עם עומס החוב הזה, החברה לא יכולה לבצע השקעות שהן לא מתוקצבות או לא נמצאות בתוך התעריף. וזה נושא לדיון ארוך עם רשות החשמל.

בסדר, נמצא כאן ראש רשות החשמל.

זה - - - שכולל דו"חות של חברות חיצוניות, שיראו שרשות החשמל נקטה במדיניות של לא לתת מספיק משאבים לנושא הזה. אלה הן העובדות.

מר בלוך, הייתי שמחה אם היית מתייחס גם לשאלה של חברת הכנסת גרמן. בסוף נגרמו לאנשים נזקים רבים. אני לא מדבר על מזון שהלך לאיבוד, על מכשירי חשמל - - -

ומסעדות. היום קראתי סיפור על מאפייה.

אתם מתכוונים לסייע בנזקים? מישהו הולך לתת פיצוי על הדבר הזה?

יש אמות מידה של רשות החשמל, שמתייחסות בצורה ברורה לזכות של צרכן לקבל פיצוי על נזקים ישירים שנגרמים לו עקב הפרעות שונות ברשת החשמל. אנחנו גם בשגרה, לא רק בעיתות חירום, מפצים לקוחות על סמך אותם קריטריונים ואמות מידה, וצרכן שלא מוצא חן בעיניו התשובה, יכול לפנות לרשות החשמל בערעור, יכול לפנות לבית המשפט. כל הדרכים פתוחות.

אני חייב לציין לגבי האירוע הזה, כדי לשים דברים בפרופורציות, ואני לא רוצה להלאות את כבוד הוועדה בהיבטים משפטיים. מדובר באירוע כוח עליון. מדובר ברוחות בסדר גודל של כ-130 קמ"ש, שמוגדרות על פי טבלה של הערכת רוחות, שנקראת טבלת בופור, כסופה עזה, דרגה אחת לפני הוריקן. זו הייתה סופה קצרה, אבל עזה. לא כל רוח מפילה 340 קווי מתח גבוה ולא כל רוח מפילה מנופים ולא כל רוח מפילה קירות והורגת אנשים. כאן צריך להבין את הפרופורציות.

אני לא רוצה להיכנס מבחינה משפטית. באירועים כאלה של פורס מאז'ור, יש פסיקה ברורה של בית המשפט העליון בקשר אליהן. זה לעניין הפיצוי.

אז התשובה היא לא? אני מנסה להבין – פורס מאז'ור, בעניין הזה התשובה היא לא?

ככל שהאירוע הזה מוגדר ככוח עליון, התשובה היא לא. ככל שאני אומר - - -

סליחה, אתם מתעלמים מהעניין שעובדים לא הגיעו מהרגע הראשון ואתם מתעלמים מהעניין שאנשים, אחרי עשרות שעות עדיין בלי חשמל?

לא רק זה. לא מספיק הסבל שנגרם להם, אתם עכשיו אומרים להם תלכו לבית המשפט, תגישו תביעות, תחכו עד שבית המשפט יפסוק. אתם צריכים לקחת אחריות ואתם מיוזמתכם צריכים לבוא לאנשים האלה ולהגיד, לא רק איך שאמר המנכ"ל אנחנו מתנצלים, אלא לפצות אותם על הנזק שנגרם להם.

מה שאמרתי כרגע, האירוע התחיל באירוע כוח עליון. על זה אין חולק.

אין חולק.

רגע, לא כאן נגמר הדיון. עכשיו יש תלונות ספציפיות של אנשים ספציפיים, שגם אנחנו וגם רשות החשמל בודקים את כל הנסיבות של כל אירוע ואירוע ספציפית. אם הייתה התנהלות - - - בהגעה, בתיקון, בחיבור כזה כושל או אחר, יש אמות מידה שמטפלות בזה. את כל התלונות האלה, אנחנו לא שולחים את הצרכנים לבית המשפט. אנחנו עונים בצורה מפורטת. צרכנים שנמצאים זכאים על פי אמות המידה, אנחנו מפצים. צרכנים שסבורים שלא פיצינו אותם ויש להם זכות לקבל פיצוי, פונים לרשות, הרשות עושה עלינו לא פעם ולא פעמיים אוברולינג, וצרכנים לא נשארים ללא תשובה מפורטת.

אני יכול להגיד לך מניסיון אישי, שמספר התלונות שהופכות לתביעות הוא אחוזים בודדים. זה הכל.

אני שמחה לשמוע.

מעבר לזה, יש אמצעים שאנחנו פועלים גם היום. במקרים הומניטאריים אנחנו פועלים באופן חריג ומטפלים ישירות מול הלקוחות שלנו.

אתה יכול לתת דוגמא למשל, למקרה הומניטארי מרתק שטיפלתם בו?

אנחנו שולחים צוותים לא בתוך סדר הדברים הרגיל, כשאנחנו יודעים שיש בעיה עם אנשים שלא יכולים להגיע - - -

תן דוגמא, דוגמא חיה. תן לי דוגמא למשפחה. אני רוצה לשמוע איפה הייתם במקרה הומאני. אני רוצה לדעת אם יש נכים שבדקתם שנמצאים - - -

יש דוגמאות - - -

אז תן לי דוגמא אחת, אנחנו רוצים ללמוד.

יש דוגמאות שאני באופן אישי אישרתי פיצויים לאנשים שלא זכאים על פי אמות המידה לפיצויים.

תן דוגמא.

לנכים ולעיוורים ולאנשים חולים מאד. יש שיקול דעת ומפעילים את שיקול הדעת הזה, גם במקרים שאמות המידה אומרות לא לפצות אותם, מפעילים שיקול דעת.

בשלושת הימים האחרונים, יש מקרים ש - - -

עוד לא קיבלנו תלונות על השלושה ימים האחרונים. אני מניח שזה יתגבש - - -

זה יגיע. יש פה נציג ועד העובדים של חברת החשמל? יש פה אחד כזה?

גברתי, רק ברשותך, להשלים התייחסות לשלוש נקודות נוספות שהועלו כאן רק כדי לעשות סדר. אני הייתי חבר בוועדה להפקת לקחים של האירועים בשנת 2013. החברה לא הסתפקה בהפקת לקחים של ההנהלה, אלא גם דירקטוריון החברה מינה צוות שבדק את החברה ואת ההתנהלות שלה מרמת מנכ"ל עד אחרון העובדים והופקו עשרות ומאות לקחים ונעשה מעקב אחר יישומם ברמה שבועית כמעט, על ידי וברמת מנכ"ל, ליישום כל הלקחים.

צריך להסביר שמה שיצא מכל דו"ח מבקר המדינה, זה שני ממצאים לגבי חברת החשמל: אחד, להשלים התארגנות ב-103, שכל מה שעשינו השלמנו את ההתארגנות לגבי חירום בשנת 2014, הוספנו עוד קווים. וכפי שהמנכ"ל ציין, שום מוקד בעולם אל ערוך לקבל 30,000-40,000 שיחות, וזה מה שקרה למשל בשנת 2013 במקביל, ולכן אנחנו מפנים את הלקוחות שלנו לאמצעי תקשורת חלופיים – פייסבוק, אפליקציה, כל אפשרות אחרת לתקשר.

אין להם חשמל, איך הם יתקשרו מפייסבוק?

היו לאנשים סלולאריים, תיקשרו איתנו. קיבלנו תלונות גם דרך הפייסבוק, יש לנו סטטיסטיקות. קיבלנו דרך האפליקציה. קיבלנו נתונים, יש לנו סטטיסטיקות מדויקות דרך איפה אנחנו מקבלים את התלונות. אז זה כדי לשים את הדברים על דיוקם.

השלמת ההיערכות ב-103 לא נועדה לעיתות חירום, היא לשדרג את המוקד ללא קשר לעיתות חירום. מה שהיה צריך לעיתות חירום, עשינו. אז זה לגבי 103.

ההערה השנייה שלו הייתה לגבי שטחי כינוס. הוא גם קיבל את הלקחים ואמר שנשלים את התארגנות שטחי הכינוס וגם את זה אנחנו השלמנו. יש לנו פרוגראמה מסודרת והיא יושמה. זה כל הממצאים ש - - -

מה לגבי כריתת עצים? הוא אמר שגם אתם צריכים לשבת עם משרד החקלאות.

לגבי העצים, עכשיו אני רוצה להתייחס לעצים ולמוסדות הרגישים. זה שתי נקודות קריטיות שעלו כאן. לגבי העצים – בואו נתחיל מזה שהממצה מופנה למשרד האנרגיה ולמשרד החקלאות. זה דבר ראשון.

אני יכול לענות על העצים? אני ממשרד האנרגיה לגבי כריתת עצים.

מיד אני אתן לך.

אני אתייחס. מה שאנחנו עשינו, למרות שחוק משק החשמל מאפשר לנו לגזום בלבד, לא לכרות עצים, צריך לשים לב, כשיש לנו את הסכמת הבעלים של המקרקעין הפרטיים או הציבוריים. אנחנו גוזמים באופן שוטף כל השנה במספר סבבים, כדי לשמור על מרחק בין העץ לרשת, כמו שמחייבות אותנו תקנות החשמל.

בשנת 2013 הגענו לתובנה, כפי שהגיע גם משרד האנרגיה בהפקת הלקחים שלו, שהגיזום לא יכול לתת תשובה לאירועים האלה, כפי שהוא לא נתן עכשיו. הנושא הוא עצים שנופלים, כפי שהמנכ"ל תאר, על רשתות. כדי לכרות עצים, אין לנו סמכות לכרות עץ, אלא אם כן אנחנו מקבלים היתר כריתה, לפי סעיף 17 לפקודות היערות, מפקיד היערות, שיושב במשרד החקלאות. גם למנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה אין אפשרות בחוק משק החשמל לאכוף על פקיד היערות מתן אישור לכריתת עצים.

בהנחיית יושב ראש החברה, הכנו תכנית לכריתת כ-200,000-300,000 עצים, שלדעתנו זה ייתן תשובה, לצמצם את משך הפסקות החשמל בצורה ניכרת. הצגנו את התכנית גם למשרד החקלאות וגם למשרד האנרגיה. בוצעו סיורים בשטח. הצגנו את התכנית בסוף שנת 2014. בפברואר ומרס קיימנו סיורים בשטח עם משרד החקלאות, פקיד היערות, בליווי צמוד של משרד האנרגיה. מסרנו תכניות, מסרנו להם מפות עם מספורי עצים, עם מספורי קווים, כל הנתונים שהם ביקשו. עד היום לא קיבלנו היתר כריתה אחד. כל הזמן בקשות שונות להוסיף עוד מסמכים ועוד ניירת. היתר כריתה אחד.

ביקשנו והמלצנו גם על תיקוני חקיקה. לא קיבלנו. זה לגבי העצים.

לגבי המוסדות הרגישים, אני גם רוצה להתייחס.

אני לא רוצה כרגע להתייחס.

רק שני משפטים, ברשותך, בקצרה, רק לגבי המוסדות הרגישים, כי זה הועלה כאן.

שנייה, לפני. אני מבקשת לדעת אם קיימתם איזה שהוא תחשיב לגבי הטמנה של קווי החשמל?

כן, זה גם עלה בדו"ח של שנת 2013.

לאן זה הוגש?

אז אני אסביר. בנושא של הטמנות נעשו אצלנו כמה עבודות. בעקבות אירועי 2013 יש לנו עבודה לגבי אזורים מועדי פורענות בצפת ובירושלים, שאלה היו מוקדי האירועים בשנת 2013. יש לנו אומדנים, הצגנו אותם גם למשרד האנרגיה. גם המבקר לא לחינם הפנה את הממצה הזה למשרד האנרגיה ורשות החשמל, כי הכל עניין של כסף.

כרגע יש הנחיה שאומרת להטמין בקרקע רק רשתות בשכונות חדשות. אין פתרון לרשתות הקיימות, שרוב רובן עיליות וחשופות לפגעי מזג אוויר.

טוב.

לגבי המוסדות הרגישים, ברשותך, בשתי שורות.

במשפט.

בשני משפטים.

כי אנחנו חייבים לסיים את הדיון בשעה 11:00 ויש עוד הרבה דברים.

אז אני חייב לציין לגבי המוסדות הרגישים והרשויות המקומיות. אחד, הדברים שלמדנו מסערת 2013, שאנחנו צריכים לתת את הדעת ונתנו את הדעת לעניין של המוסדות הרגישים. עשינו שתי פעולות: כבר בשנת 2013 וגם באירועים האלה, יש רפרנט בכל מחוז שיושב ומקבל מידע מול העירייה לגבי מוסדות רגישים. אנחנו updated לגביהם. הם מסומנים אצלנו בסכמות התפעוליות, איפה הם נמצאים.

עדיין, אני חייב לסייג, שאין לנו מידע ולא יכול להיות מידע, לגבי הבן אדם הבודד ששוכב באיזו שהיא כתובת עם מכשיר החייאה.

מה שרציתי להגיד לגבי העניין הזה, בשנת 2013 אנחנו רצנו עם גנראטורים שלנו למוסדות הרגישים, שלא התארגנו כמו שצריך: בתי אבות, בתי חוסים, בתי מפגרים, בתי חולים, שלא היו להם גנראטורים, הגנראטורים לא פעלו. אנחנו השתמשנו בצי שלנו כדי לעזור להם.

בעקבות הלקחים פנינו למשרדי הממשלה, משרדי הפנים, משרדי הבריאות וביקשנו שבמסגרת רישיונות עסק חדשים או חידוש רישיונות עסק, יטפלו בעניין הזה. עד היום רצנו בין משרדי הממשלה ושוב, זאת לא בעיה שלנו, רק כדי להרים דגל, והנושא הזה לא בא עדיין על פתרונו.

תודה. אני אגיד לכם מה מטריד אותי באופן כללי, שזה כחוט השני, במיוחד כאן בוועדה. זה לא אצלנו, זה אצלו. עכשיו תראו, אני מזמנת את כולם לכאן היום, כדי להבין איפה שורש הבעיה. אני אשמח שנציג משרד החקלאות יבהיר לי. יושב כאן נציג חברת החשמל, אומר העברנו תכניות, לא אישרו לי. תגיד לי שזה אתה מעכב את זה.

אני לא משרד החקלאות. פקיד היערות יושב פה משמאלי.

אז אני רוצה את נציג משרד החקלאות, סליחה.

רק להגיד על עבודת המטה שנעשתה ואני לא מעביר אחריות.

לא, אדוני, רק שנייה. אני רוצה את נציג היערות, בבקשה.

קודם כל אני שמח שהוזמנתי לדיון הזה. אני מבין שמצאו את האשמים במחדל וזה - - -

אני היום לא סוגרת את הדיון עד שאני לא אבין איפה הבעיה. אז תמצאו את האשם ביניכם. כן.

חברת החשמל גוזמת עצים באופן שוטף, כמו שציין פה המנכ"ל, ללא צורך בשום היתר, בשום אישור. מעבר לכך, כריתת העצים מהווה רק חלק קטן מגיזומי הבטיחות שהם מבצעים. עכשיו, הגיזום שהם מבצעים לאורך שנים, הוא גיזום לא מקצועי ואני אומר את זה פה בבמה הזאת. לא מקצועי בעליל, ללא שום הנחיות מקצועיות על איך גוזמים נכון עצים, כדי שהם לא יפגעו ויהיו מפגע לרשת החשמל.

פנינו לחברת החשמל, ויש לי פניות מתועדות בכתב, משנת 2004. בשנת 2004, בשנת 2006, בשנת 2009 ובשנת 2010 – שאנחנו נכשיר את הגוזמים שלהם ואת אנשי המקצוע שלהם, איך גוזמים נכון עצים, כך שהם לא יהוו מפגע.

טוב.

מה הייתה התשובה?

צריך לעשות קורס לגוזמים.

רגע, סליחה, אני רוצה לשמוע מה הוא אומר.

יש במשרד החקלאות קורס שנקרא קורס גוזם מומחה, אנחנו עושים אותו. הצענו אותו לחברת החשמל. מאז אני חושבת עברו אולי שני אנשים מחברת החשמל את הקורס הזה.

כל הקבלנים שלנו גוזמים מומחים. אנחנו עובדים רק עם קבלנים. הם כולם גוזמים מומחים של משרד - - -

אבל אף אחד לא מפקח עליהם. אף אחד מומחה אצלכם לא מפקח על עבודת הקבלנים, ולכן היא נראית גם ככה. אבל זה לא העניין.

אני אומרת לכם, יושב האזרח בבית ושואל את עצמו מה אני עושה כאן?

מדינת חלם.

אני רוצה לענות לשאלתך. אז בהיבט הזה אנחנו עשינו באמת עבודת מטה עם משרד האנרגיה ועם חברת החשמל, שנערכה כבר שנה וחצי.

זה התוצאות שלה, גברתי, את רואה.

וקבענו קריטריונים איך חברת החשמל צריכה לעבוד מולנו, כדי לקבל מאיתנו, ברמה הארצית ולא מול כל פקיד יערות, כמו שציין עורך הדין המכובד, פה מקבלים רישיונות ופה לא מקבלים. קבענו בעבודת מטה איך צריכים לעבוד.

הבקשות הראשונות הגיעו אלינו לפני כשבוע, ב-12 באוקטובר ואנחנו בודקים אותן עכשיו. אמרנו לחברת החשמל תביאו לנו את הדברים הכי דחופים ועל פי זה אנחנו נאשר. ואין לנו שום כוונה לבצע שום עיכוב.

מעבר לכך, חשוב לי להגיד - - -

עבר שבוע. אישרתם אותן?

אנחנו מאשרים אותן בימים האלה. מעבר לכך, עשינו סיורים בצפון. בצפון רוב הבעיות הן מחוץ לערים, באזור יערות קק"ל. אין שום עיכוב - - -

דרך אגב, סליחה, למה חברת החשמל לא העבירה בקשה לפני? למה לפני שבוע?

אנחנו יושבים איתם כבר, אמרתי. הצגנו בסוף שנת 2014 את תכנית הכריתה. הסיור הראשון איתם נעשה בפברואר 2015. מאז אנחנו מקבלים חדשות לבקרים כל פעם להגיש עוד ועוד מסמכים. הבוקר יצא - - -

ומה עם כל המכתבים שיצאו?

הבוקר יצא מייל. המכתבים לא קשורים לעניין הכריתה, אני חייב להסביר. הנושא של הגוזמים, הגוזמים הם לא עובדים שלנו, אלא הם קבלנים. כולם גוזמים מומחים, בעלי תעודות של משרד החקלאות, כולם בעלי היתרי עבודה. זה לא קשור לנושא הכריתה, בוא לא נתבלבל.

לא, אז תבינו מה הכותרת של היום הזה. 200,000 איש חיו בעלטה, כי לא גזמו עץ. כי לא מצאו את המומחה לגזימת עצים.

אני לא חושב שזאת הנקודה.

לא, לא, לא, אין היתרי כריתה, זאת הכותרת. אין היתרי כריתה.

אני רוצה לתת לך עוד דוגמא.

אי אפשר לכרות עצים, אי אפשר למנוע תקלות.

רכבת ישראל, חברה ממשלתית די דומה, לקחה לפני שלוש שנים אנשי מקצוע ועשתה סקר על כל הקווים שלה והגישה לנו ועובדת לפי תכנית עבודה מסודרת ואף עץ לא נפל על הרכבת. מעניין למה. כי הרכבת השקיעה 300,000 שקלים, זה מה שהיא השקיעה. לקחה אנשי מקצוע מטעמה. חברת החשמל לא לקחה אף איש מקצוע, למרות שאני אמרתי את זה לפני שנתיים. רבותי, אתם יודעים טוב להבין בחשמל, אתם לא מבינים בעצים. קחו איש מקצוע אחד, יכין לכם תכנית שנתית, אנחנו מאשרים אותה תוך שבוע.

אני רואה שעל פי האתר של חברת החשמל זה באחריות שלכם, הגזימה של העצים.

הגיזום כן, אבל אני אומר, הבעיה שאנחנו לא יכולים. הבעיה היא לא גיזום, היא כריתה.

גברתי, פה העניין, הוא לוקח קבלנים.

גם אם נגזום מהבוקר עד הערב את כל העצים במדינת ישראל, זה לא ימנע את ההפסקות. הבעיה היא כריתה והם לא נותנים היתרי כריתה. אולי גברתי שמשרד האנרגיה, שהוביל את - - -

רק שנייה, סליחה.

שיסביר מה קרה כאן.

חבר הכנסת ילין, בבקשה.

לפי החוק הגיזום הוא באחריות הבעלים.

זה ממש שיעור בחקלאות ואי לכך שאני חקלאי, אני מבין יותר מכם. תסלח לי, בחייך, בסוף פעם שלישית מוציאים אנשים פה. אתה יודע, צריך קצת משמעת.

אתמול הייתי בדיון דומה בוועדת רפורמות והגיע יושב הראש והוא, בצורה עקיפה, האשים את העובדים. אני הייתי צריך ללכת, אז אמרתי מה אני חושב על העובדים ואני אגיד את זה פה עוד פעם. אני מכיר את עובדי חברת החשמל מעופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. הם היו איתי בחזית, בחפ"ק הקדמי, גם כשהצבא לא נתן להם אישור לבוא ולתקן את החשמל. זה העובדים שאני מכיר.

העובדים, שהבוס שלך, יושב הראש, האשים, זה עובדים שאני לא מכיר, אבל בגלל שהייתי אחר כך היחיד שדיבר, אז יושב ראש ועד העובדים תקף אותי. אמרתי לו תקשיב, ידידי, מעבר לבעיית החשמל יש לך גם בעיית אוזניים. אתה לא מקשיב למה שאנשים אומרים. אני לא מאשים אף פעם עובדים. לעובדים יש מנהלים ואני מאשים את ההנהלה. חד משמעית, עופר. ואפשר לבוא ולהגיד שהוריקן כזה לא נצפה, או מיני הוריקן לא נצפה.

אז אני אגיד לכם. עופר, שנינו עשינו מילואים. אז תמיד יש את הפתק של המילואים על המקרר וכל יום מסתכלים עליו, בסוף יום המילואים מגיע. גם החורף מגיע, מה לעשות? גם החצבים פורחים כל שנה, כל שנה וכל שנה באותו תאריך. ככה זה עובד. ונותנים את הדוגמא של ירושלים. אני אגיד לכם, גם אם יהיה גיזום, הגיזום הוא טוב לחורף. לא לסופה, שעצים נופלים. וזה לא משנה כמה אתם תרחיקו. הרי אם הגובה של העץ 12 מטרים, 10 מטרים, אתם צריכים להרחיק את הענפים 12 מטרים. את כל העץ. זה לא עובד.

לכן הפתרון, כי אני גם ירוק ואוהב טבע וכולנו רוצים לראות בהרים ירוק וטבע, הוא להטמין את הכבלים בתוך האדמה. ופה אני פונה לשר ולמשרד. כי פה יש מתח, שזה חלק מהדיונים שיש גם ברפורמה, בין חברת החשמל, בין רשות החשמל, שקובעת בעצם את המחיר, לבין משרד התשתיות. למה? כי ככל שהמחיר שמשלם הצרכן הוא יותר נמוך, הוא לא יודע את זה. הוא לא יודע את זה, אבל אמינות החשמל היא יותר נמוכה. ולמה? כי אין אפשרות להטמין את הכבלים.

עכשיו כולם יודעים את זה. 19 שנה המדינה שיודעת לבנות כיפת ברזל ולהעיף טילים לאוויר, לא מסוגלת לפתור את הבעיה הזאת, שכולם יודעים אותה והמבקר רק מחדד אותה עוד יותר. כולם יודעים את זה. ואז יוצא – כן יודע. תגיד לי עכשיו כשאני מסביר, מי אשם בכריתת העצים? מי אשם בכן יודע לגזום או לא? הרי תסלחו לי, מתעסקים בקטנות. לא איך צריך למנוע את האסון הבא.

עופר, אתה תתרגל רעידת אדמה? איזה כלים יש לך בשביל לתרגל את זה? הרי אתה יודע בדיוק מה יקרה פה. זה כבר מלמטה, זה כבר לא מלמעלה. ואנחנו לא יודעים לפתור, תסלחו לי, זה לסיכום, לא סכסוכים של טבע וגם לא סכסוכים אנושיים.

ולא מדיניים.

לזה התכוונתי, אתה יודע את זה יפה מאד, אבל יש אנשים, לכולם יש בינה בין האוזניים והם מבינים יפה מאד. לא צריך תמיד להגיד את הדברים. ואני אומר לכם את זה מכל הלב. אני ראיתי את עובדי חברת החשמל, שימו אותם בצד כמו כל עובדים וכמו בכל מקום, הם Troublemakers בהרבה מאד מקומות וזה בסדר. בסופו של דבר הם רוצים לטובתם גם.

המתח הזה תמיד צריך להיות קיים, אבל אל תעבירו אחריות אחד לשני. זה לא מה שהציבור רוצה. אני מאלה שמוכן לקחת אחריות. כולנו פה נוכל לקחת אחריות, אבל בסוף כולנו מקבלים משכורת בשביל לשרת את הציבור והציבור במרכז הארץ, בשרון, 48 שעות בלי חשמל.

מבחינת חירום, פה זה לא נאמר, אם בעוטף עזה 48 שעות לא היה חשמל, אני חייב להגיד לכם, עם טיל באוויר, אין לי מושג איך היינו מתגוננים, כי לא היה צבע אדום. זאת אומרת גם מבחינה ביטחונית, צריך לדעת את זה. ובמקום היחידי אתמול ושלשום שאפשר היה לתדלק, עופר, איפה? בעוטף עזה. למה? יש שם גנראטורים. הם למודי ניסיון. וכל מי שעושה משהו שם את הגנראטור שלו.

ולכן, בסופו של דבר אני אומר לשר ולממשלת ישראל, במקום להתחיל לחלק ולעשות כל מיני דברים עם הכסף, תעשו משהו מועיל, משהו באמת מועיל, תשימו את המיליארדים מתחת לאדמה, לא בכסף, אלא בחשמל ותאמינו לי, הדיון הזה עוד חמש שנים, אם תהיה תכנית כמו שצריך, לא יתקיים בכלל. לא יתקיים. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת ילין. אני חוזרת אליך, מה קורה עם כריתת העצים.

שוב אני אומר, אני מאד מתחבר למה שאמר חבר הכנסת. אם רוצים להבטיח אפס תקלות, וראיתי שיושב פה דני רופ, הוא יכול להסביר על הסופה, עצים עפו באוויר יותר מהמרחק בטיחות שחברת החשמל כתבו אותו.

ואני חוזרת לשאלתי – מה מונע את אישור כריתת העצים.

חברת חשמל הגישו בקשה לכרות כ-300,000 עצים. 300,000 עצים, אני לא יודע אם מישהו יודע פה, אבל אני אסבר לכם את האוזן, זה שטח בגודל של 7,500 דונם יער.

ולא קיבלנו אישור אחד.

מה אישרתם?

לא אישרנו עדיין שום דבר שקשור לתכנית הזאת.

למה? למה?

זאת תכנית שהוגשה לפני כשבוע ברמת פירוט שאנחנו ביקשנו אותה ובחנו אותה. אני הייתי בכל הסיורים בשטח ואני יכול להגיד שוב פעם, כריתת העצים, מלבד נזק אקולוגי אדיר, ואני לא בא לקחת אחריות, אני אומר שוב פעם, אני אחראי על כריתת העצים. אנחנו נותנים 120,000 רישיונות לכריתת - - -

אתה יכול להגיד לי שאתה לא מאשר את כל ה-300,000. אתה לא יכול להגיד לי שלא אישרת שום עץ.

לא, אבל זה מה שאני מסביר.

אבל למה רק לפני שבוע אתה מקבל? אני לא מבינה את זה.

ב-12 באוקטובר קיבלנו את הבקשה.

למה רק לפני שבוע אתה מקבל את הדו"ח המפורט? אני לא מצליחה להבין את זה. החורף לא מגיע בהפתעה.

נכון.

אז למה רק לפני שבוע אתה מקבל דו"ח מפורט? למה אנחנו לא ערוכים לחורף?

אני לא יודע למה אני קיבלתי רק לפני שבוע.

אז אני רוצה לדעת מתי ביקשת את הדו"ח המפורט ולמה הוא מגיע אליכם רק לפני שבוע.

אנחנו שנתיים נמצאים מול חברת החשמל - - -

שנתיים אתה מבקש את הדו"ח הזה?

מול אנשי השטח שלהם בלבד, ברמה מחוזית. מחוז צפון אמרו לנו פתרנו את כל הבעיות. מחוז מרכז, יש חלק מהבעיות, מחוז ירושלים יש - - -

אני לא מבינה את כל הפרטים האלה. אתה רק אחרי שנתיים מקבל דו"ח מפורט?

בבקשות הראשונות. קיבלתי ב-12 באוקטובר - - -

כלומר גברתי, אני מבינה ששנתיים לקח לקבל את הדו"ח המפורט. פלא שהמדינה לא ערוכה.

סליחה, אחרי שביקשנו מחברת החשמל – קחו בן אדם מומחה אחד, תעשו עבודה מפורטת, אנחנו נאשר אותה בצורה גורפת. זה מה שביקשנו, כמו ברכבת ישראל. רכבת ישראל היא דוגמא.

טוב, כמה אתם מתכוונים לאשר?

כל מה שיוגש לנו לפי הקריטריונים שקבענו, אנחנו מאשרים אותו. אין לנו שום בעיה עם מה שהתחייבנו עליו.

תגיד, אני שואלת אותך שאלה מאד קונקרטית. אתה עונה לי במעורפל. כמה אתם מתכוונים לאשר כריתה בזמן הקרוב כי יש סופה שמגיעה עוד פעם.

ככל שאנחנו מתבקשים לאשר דברים שקיבלנו, אנחנו נאשר אותם במיידי. כמה? להגיד לך אם זה 120 או 130 עצים, אני לא זוכר. הוגשו - - -

סליחה, אבל יש פה טעות. אתה יכול רק בשצ"פים. אתה יכול בשטח ציבורי. איפה שיש תב"ע ויש עכשיו עץ, זה בדיוק כמו מבנה.

נכון.

אתה לא יכול להוריד את המבנה. תשאל את בית המשפט העליון אם הוא יכול להוריד או לא. זה מה שיקרה בסוף, על עץ.

אם לא שואלים את בעל המקרקעין - - -

אתה לא יכול לעשות כלום, אז כולם פה מדברים באוויר.

ולכן הרשויות המקומיות - - -

לא יקרה כלום.

אבל גם אם אנחנו ניתן רישיונות לכריתת עצים במקרקעין פרטיים, חברת החשמל לא תוכל להיכנס לשם בלי אישור.

הבנתי את זה. אני כרגע עדיין בשטח הציבורי. תוך כמה זמן אתם נותנים את האישור?

מה שקיבלנו?

כן.

עד סוף השבוע.

סוף השבוע. רשמתי בפני. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש על הדיון החשוב. אני אציג בקצרה, כי אני צריכה ללכת וחשוב לי לשמוע מחברת החשמל: אחד, רציתי לדעת מתי תסתיים השביתה. אני עוד לא שמעתי על זה כלום ואני פה מהשעה 09:00. מתי 8,000 איש יקבלו חשמל. נראה לי שזו השאלה הבסיסית, מתי זה יסתיים.

מירב, אני הרגע קיבלתי. זאת אומרת יצאה ידיעה שגם בסוף השבוע לא יהיה להם חשמל. הרגע יצאה ידיעה מטעם ועד עובדי חברת החשמל.

רגע, אז זו השאלה השנייה שלי. קודם כל תגיד לי מתי תסתיים הטרגדיה הזו של התושבים, ובהמשך לשאלת יושבת הראש, איך אתם הולכים לפתור את סכסוך העבודה. זה הדבר שהכי חשוב, עם כל הכבוד לעצים. אם העובדים היו עושים את מה שהיו צריכים לעשות מלכתחילה, יכול להיות לפחות שאולי הבעיה הייתה נפתרת הרבה יותר מהר מהמצב של 48 שעות.

ואני מצטערת, אני לא מוכנה עדיין לוותר. אתה תסביר לי איך מוקד של חברה, עם כל הכבוד ל-20,000-30,000 פניות, איך מוקד של חברה לא עושה משהו. לא יוצא אפילו בתקשורת. לא מדבר עם אנשים. לא יכול להיות. אני לא מצליחה להבין, בשנת 2015 אנשים נזרקים מהקווים ובשאלה כזאת, שאלת המשך, אם המוקד לא עבד, איך ידעתם איפה התקלות ומי הוא האדם פה מהרשות המקומית שהוא איש הקשר. זהו. אבל הכי חשוב שתענה לי על ההתחלה, כי אני מצטערת, אבל אני תיכף צריכה ללכת לוועדה אחרת.

אני חייב רק לומר, אין שום שביתה.

תן לנו משהו אופטימי.

אני בן אדם אופטימי מטבעי. אין שביתה, העובדים עובדים באופן מלא. היעד שלנו זה עד סוף היום לסיים את המוקדים העיקריים שבהם אין חשמל מתחילת האירוע, כי יש - - -

כן, רעננה, נתניה, כפר סבא.

יורד גשם ויש לקוחות אחרים שמופסקים, לצערי. אז אנחנו כרגע עובדים עד סוף היום על מנת להחזיר את החשמל למוקדים העיקריים. לגבי המתח גבוה שהופסקו מתחילת האירוע הזה, עדיין יוותרו נקודתית נקודות מסוימות שבהן תשתית קרסה לגמרי ויצטרכו לטפל בה. זה יכול לקחת עוד כמה שעות, אבל בעיקרון אנחנו עובדים מסביב לשעון. יש לנו עובדים שעובדים בשטח במשמרות של 24 שעות למעשה, עם הפסקות מאד מאד קטנות.

העובדים, המערכת שלנו, ריכזנו את כל המאמץ של חברת החשמל, את כל הצוותים של חברת החשמל, למעט כוננים במחוזות השונים, במוקד הבעיה שזה השרון, באזור רעננה, כפר סבא, הרצלייה. אנחנו שם ממקדים את כל הכוחות של החברה. אתמול ריכזנו שם 30-40 צוותים, כמעט כל הכוח האפשרי שאפשר להכניס על מנת לעבוד ואנחנו עושים את זה באופן הברור ביותר, על מנת לקצר את זמן ההפסקה ככל האפשר.

איך זה משתלב עם האמירות של הוועד שלא יהיה חשמל עד סוף השבוע?

אני לא שמעתי את הודעת הוועד. אני מעריך שזו הערכה של הוועד, זו לא אמירה של הוועד.

זו אמירה מאד ברורה. הם לא אמרו להערכתנו. הם אמרו לא יהיה חשמל.

יש מנכ"ל לחברה והוא אמור לדעת יותר טוב מכולם.

אבל את רואה שהוא לא יודע.

הוא לא? הוא דווקא נתן לי תשובה והוא יודע. סליחה, אני לוקחת ברצינות את מה שאומר לי מנכ"ל חברת החשמל.

גם אנחנו, חברת הכנסת בן ארי.

מה זה הוא לא יודע? הוא יודע ואנחנו סומכים על דבריו. זה מה שאנחנו אמורים לעשות.

אם היינו סומכים לא היינו מתכנסים לדיון חירום הבוקר.

אבל למה את כועסת?

ככה.

הוא אומר שעד סוף היום אין בעיה.

אז כדי לפתור את הסוגיה, אנחנו נבקש - - -

אני יכול להשלים את הדברים?

כן, רק אני אומר שאנחנו נבקש שאנחנו מחר בבוקר נקבל דיווח כמה משקי בית עדיין מנותקים.

אני חייב להגיד שני דברים לגבי מוקד 103. אחד, אנחנו פנינו לציבור ופרסמנו אמצעי קשר נוספים, ומהרגע, למעשה מיום ראשון בערב פרסמנו כי המוקדים היו באמת מאד מאד מאד עמוסים, עד כדי קריסה, שפשוט לא נכנסות שיחות יותר, ונתנו אמצעי קשר חלופיים.

אנחנו מזהים את התקלות במערכות שלנו. אנחנו לא זקוקים לציבור על מנת שיגיד ואנחנו גם אומרים את זה בכל המענים שלנו. אנחנו יודעים שבאזור רעננה, בשכונה מסוימת - - -

אבל איך תדעו על רגישויות מסוימות? למשל על זקנים, למשל נשים, למשל תינוקות צעירים.

אנחנו לא יכולים לדעת את זה, את צודקת, ואנחנו צריכים לדבר עם האנשים האלה. אני אתן דוגמא, עלה לי כרגע. בית אבות מסוים שהיה לו גנראטור ולא יוכל היה לתדלק את הגנראטור. אז חברת החשמל, שזה ממש לא תפקידה, הלכה ותדלקה את הגנראטור שלוש-ארבע פעמים, על מנת שבאותו מעון לאנשים מבוגרים וגם יותר חלשים, יהיה חשמל.

אבל זה המקרה הקל, כי ידעתם על קיומו. זה מוסד, זה לא בית פרטי.

נכון, עם מוסדות הרבה יותר קל לנו, את צודקת.

ברור.

הרבה יותר קל לנו לתקשר ואנחנו מתקשרים. אנחנו מתקשרים עם ראשי הרשויות המקומיות ומקבלים מהם מידע על אוכלוסיות מוחלשות ומנסים לתת פתרונות לבעיות. אני בעצמי דיברתי עם מספר ראשי ערים ב-48 השעות האחרונות – עם ראש עיריית ראש הרצלייה, דיברו עם ראש עיריית כפר סבא, עם ראש עיריית רעננה. אנחנו נמצאים בקשר עם הרשויות המוסמכות, האנשים בכל הדרגים שלנו.

יש אנשי קשר שעובדים מול הרשויות המקומיות באופן שוטף במצב חירום כזה, ואני חוזר ואומר, אפשר להגיד כמה זמן שרוצים שהיה צריך להיערך לזה. נכון, תמיד צריך להיערך, אבל לאירוע בסדר גודל כזה, אי אפשר להיערך וגם את זה צריך לקבל. אי אפשר להיערך. זאת המציאות.

תודה. חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה גברתי. אני מברכת אותך על הדיון החשוב הזה, שכינסת אותו בזמן אמת.

אני לא מסכימה עם אדוני שאי אפשר להיערך. אנחנו שומעים פה על כמה וכמה דברים שבהחלט אפשר לבוא ולהיערך. ראשי ערים שפונים לראש ממשלה ודורשים ועדת חקירה - - - ומדלגים מעל ראשכם משום שכנראה אתם לא יודעים להיערך, אז מדינה כן צריכה לדעת להיערך. מדינה כן. זה תפקידנו כאן. מה זה אי אפשר להיערך?

היות ויש שידור ישיר, אני רוצה לומר לפרוטוקול. אני הייתי כאן לפני עליזה לביא, וזו גם עובדה היסטורית.

סליחה חברת הכנסת טיבי.

זו הסיבה של הסופה, שיהיה ברור.

כן, אבל אתה יודע, אדוני - - -

הערבים אגב, אחראים על הסופה. יש אומרים שגם חאג' אמין חוסיני התערב.

אז הנה, בבקשה, פתרנו את הבעיה והנה יש לנו סיבה למחדל הנוראי הזה, שחברת החשמל אומרת שהיא - - -

הודעה על כך תצא מלשכת ראש הממשלה.

אתה יודע, אבל במקרה הזה אין פה הבדל בין ערבים ויהודים וכולם לא מקבלים את החשמל ולכולם המדינה לא נערכה בזמן, כולל חברת חשמל שטוענת שאי אפשר להיערך, ואנחנו כאן בדיוק בשביל זה, כדי ללמד אותם איך אפשר כן לבוא ולהיערך. ואם צריך ועדת חקירה - - -

במקרה הזו חג' אמין חוסיני כן אשם. במקרה של הסופה, חג' אמין כן אשם.

אז אם חבר הכנסת פרי בא ואומר את זה, מי אנחנו שנבוא ונתווכח.

עקבתם גם אחרי חג' אמין חוסיני בדיעבד?

חבר טלפוני. אני שמעתי את הדברים קשב רב, אבל אני כן חושבת אדוני, שראוי שתבואו ותמפו בדיוק מי האנשים שכרגע לא מקבלים חשמל ותראו איך אתם יכולים לבוא ולסייע. סוג של תרומה לקהילה, גם אם אתם לא מחויבים בזה. יש אנשים שהם נכים, יש אנשים שלא מבינים את כל היכולות הטכנולוגיות שאולי אפשר לבוא ולפנות אליכם. אנחנו פה גם בשבילם. זה לא יכול להיות שארבעה ימים אין מענה ואין פתרון הומאני. אני מדברת איתך על הומאני. אני מדברת איתך על להיות נדיב.

יומיים.

למה יומיים?

זה היה יומיים.

למה יומיים? אני תושבת העיר נתניה ולהורי לא היה חשמל הרבה מאד שעות. אני מכירה אנשים גם פה בירושלים, כולל פניות שקיבלנו מניצולי שואה, כולל הסבתא של העוזרת שלי ששעות לא היה לה חשמל. אתה רוצה מקרה פרטני, אני אתן לך, אני אעביר לך.

זה לא שקראנו על המקרים בעיתון, אנחנו חווים אותם. אז אפשר לבוא, אפשר למפות. יש שירותי רווחה בערים, תפעילו את המוח היצירתי שלכם. גם אם אתה לא יודע איך להיערך, בזמן אמת תדע להיערך. תהיה נדיב ותראה איך אתה מסייע לאנשים קשישים, לאנשים עם תינוקות. יש פתרונות. צריך ללמוד מהעבר ואם אתה לא יודע איך לעשות את זה, אז אנחנו נלמד אותך איך לעשות את זה.

לפני שניתן ליתר חברי הכנסת, ויש פה רשימה מכובדת, אני רוצה התייחסות של משרד האנרגיה.

יהודה ניב, מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. הנושא הכללי פה הוא לא, ונכון שכולם מדברים על מה היה אתמול ומה היה שלשום, אבל הנושא הכללי פה הוא הנושא של דו"ח המבקר על היערכות המשק לחירום, ובדגש על מערכת ההולכה והחלוקה.

יהודה, אני רק אבקש, מכיוון שבאמת זמננו קצוב, אם אפשר להתייחס בעיקר לנושא של ההטמנה, לנושא של התכלול ב ין משרד החקלאות לחברת החשמל בנוגע לכריתה וגזמת עצים.

נתחיל מהטמנה. הבנתי ואמרו כאן נציגי חברת החשמל – העברנו תחשיב. מה קורה עם זה.

הערכות לגבי הטמנה כלל ארצית, ואני לא מדברת על מערכת ההולכה, אני מדבר רק על מערכת החלוקה, לא על קווי ה-400 ועל קווי ה-161 שזה עלויות שהן בלתי נסבלות, אלא קווי המתח הגבוה והמתח הנמוך. הערכה כלל ארצית של הרשת הותיקה עומדת על בערך 30 מיליארד שקלים.

צריך להבין שבתעריף החשמל יש חוסר של כמיליארד שקלים לשנה רק במרכיב של הולכה וחלוקה. תעריף ההולכה והחלוקה נקבע בשנת 2002 על ידי רשות החשמל ואני מחזיק פה את הנייר של רשות החשמל מאותה תקופה ובדברי ההסבר כתוב: מקטע ההולכה, בחינת מערכת ההולכה לאורך זמן, נמצא כי נתוני הנכסים הפעילים בשנת 2000, דו"חות מתואמים ל-31 בדצמבר 1999 ו-31 בדצמבר 2000, מהווים בסיס נאות להערכת הנכסים המוכרים במקטע זה.

המשפט הזה חוזר גם לגבי מערכת החלוקה במתח גבוה וגם לגבי מערכת החלוקה במקטע חלוקה במתח נמוך. בדיוק אותם מילים. הדו"חות הכספיים של חברת החשמל מהווים בסיס ראוי לקביעת התעריף. התעריף נקבע בשנת 2002. שלוש שנים אחר כך חברת KPMG, שהובאה על ידי האוצר כדי לבחון רפורמה במשק החשמל, כותבת את הדברים האלה: The difference in ...

לא, אבל יהודה - - -

יהודה, אתה חושב שזה מעניין את מי שלא חשמל, מה שאתה אומר עכשיו?

אני חושב שאנחנו מדברים על הרבה כסף.

לא, באמת, אני אומר לך. אתה מדבר על שנת 2002.

אנחנו מדברים על הרבה כסף.

יש בג"ץ חצי טריליון שקלים. תאמין לי, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים עם זה.

אומרת חברת KPMG בשנת 2005 שיש חור בתעריף החשמל, שבין 1.5 מיליארד שקלים ל-3.4 מיליארד שקלים. ב-2005. החור הזה נמשך - - -

רגע, מה הטענה? אני מנסה להבין.

שרשות החשמל לא נותנת כסף.

יש גם יח"פים שיכולים לעזור אם חברת החשמל לא מסתדרת.

המשמעות של זה זה שחברת חשמל לא מקבלת בתעריף את האפשרות להשקיע לא במערכות ההולכה והחלוקה ולא במערכות הייצור, לא בשום דבר, ואחר כך אומרים רגע, איפה אנחנו נמצאים. זה מאד מפתיע. מלמד אותי מר ורטיקובסי, ביולי 2013 שהמשרד שלו בוחן את נושא תעריפי החשמל ברשות החשמל, ואני לא ראיתי דו"ח עד היום, אז זה לפחות יותר משנתיים. ומערכת ה - - -

מר ניב, תשמע, באמת אין לנו עוד הרבה זמן ואני רוצה לתת לעוד דוברים. אני אשמח רק שתתייחס לשאלה. אתה אומר שזה יקר מדי? זו התשובה?

זה יקר מאד.

וזה לא יהיה?

זה יקר מאד ו - - -

מר ניב, זה לא יהיה? זו השאלה.

ככל שלא ייקבע, לפני התחלת הפעולה, שיש כסף לבצע את זה, אי אפשר יהיה לבצע את זה. אי אפשר להתחיל – תלכו, תעשו ואחר כך נבחן האם חשבנו לעשות את זה או האם נוכל לעשות את זה.

מאיפה אמור להגיע הכסף, להבנתך?

הכסף אמור להגיע אחת מהשתיים – או מהתעריף או מהתקציב. משק החשמל הוא משק סגור והכסף אמור להגיע מהתעריף, אבל בתעריף התהליך הוא כזה: קודם תבנו, קודם תעשו ואחר כך אנחנו נשאל האם היינו צריכים את זה בכלל.

אוקיי, בסדר גמור.

גם המים זה משק סגור ותראה מה קרה, מ-2.5 שקלים שמשלם בן אדם, הוא משלם היום כמה? אתה יודע את זה יפה מאד. בסדר?

אני משלם כמו כל אזרח.

אתה אזרח, גם אני אזרח, כולנו משלמים את אותו מחיר בסופו של דבר. השאלה מה צריך לעשות. מעבר לזה, הדבר הכי קל זה תמיד להפיל את המיסים ותמיד להעלות את מחיר החשמל. השאלה מה צריכים לעשות. מי שבחר להיות שר, הוא לקח אחריות. הוא אין לו ניגוד אינטרסים, דרך אגב. זה המקום היחידי שאין ניגוד אינטרסים גם אם הוא צורך חשמל.

כוונת השר, כפי שאתה יודע מהישיבה הקודמת מאתמול שנכחת בה, היא לאחד את כל גורמי החשמל בממשלת ישראל, תחת ממשלת ישראל כגוף אחד, כדי שהאחריות תבוא ביחד עם הסמכות ולא שהאחריות תהיה במקום אחד והסמכות תהיה במקום אחר.

אנחנו מצפים לזה בכיליון עיניים.

19 שנה לקח, עוד 19 שנה. זה מה שיקרה.

ובנוסף לזה, רק להשלים, בנוסף לזה מהרגע שהשר נכנס לתפקיד הוא קיבל החלטות חשובות, שאחת מהן לא רק איחוד מינהל החשמל עם רשות החשמל, גם להעביר את רשות הכוח מחברת חשמל לרשות החדשה. זה דו"ח מבקר המדינה משנת 2007 שהעיר על זה והשר הנוכחי קיבל את ההחלטה להכניס את רשות הכוח ברשות החדשה.

אוקיי, אנחנו נבחן את הנושא בהרחבה.

עכשיו לגבי כריתת העצים. אני לא מחפש אשמים, אני רק אומר שהמשרד, ביחד עם חברת חשמל, ביחד עם פקיד היערות ואני אישית פניתי לסגן ראש המל"ל לנושא ביטחון פנים ועורף, להוביל את עבודת המטה הזה. אני מקווה שמהישיבה הזאת נצא עם האישורים לכריתת עצים. כי עד עכשיו לא קיבלנו אישור.

לא, זה הדבר הכי מזלזל שנאמר בישיבה היום. כי זה לא משהו שדיברו עליו אתמול בבוקר. דיברו על זה שנים. איפה הייתם?

אנחנו שנתיים מובילים עבודת מטה בנושא הזה. ישיבות. פגישות. סיורים.

כמה ישיבות נערכו?

העברת חומרים לפקיד היערות.

כמה ישיבות נערכו?

אני לא יודע לספור את זה?

במספרים – בודדים, עשרות? 100? כמה?

בערך 10.

10 ישיבות בשנתיים. תתביישו.

יש לכם מיפוי. בכל ועדה מחוזית יש מיפוי של עצים, הם חייבים את זה. אף אחד לא יכול להרחיב עיר או לבנות בלי לתת את התב"ע של העצים. אז מה אתם צריכים? זה סטטוטורי, או שכולם עוברים על החוק.

יושב כאן אדם שמבין דבר או שניים.

לא האשימו אותך עדיין בסופה?

גם אותי.

תכלס זה אתה.

לסופה נקרא מוחמד ונאשים אותה ונגמר הסיפור.

דני רופ, בבקשה.

לך על אמין, דני.

אמין יותר טוב? אוקיי. קודם כל אני רוצה להגיד דבר אחד. היינו כאן בדיונים בנושאים אחרים בוועדה הזאת בנושא זיהומים בבתי החולים ויש פה שני היבטים. יש את הסיפור של המאקרו ויש את המיקרו. אני לא נכנס לעניינים פוליטיים ולמאבקים בין משרדים, זה לא תפקידי. קודם כל אני מודה לך שלא שמת אותי בסוף, כי במהדורה תמיד אני ממש בסוף. אז זה שאני באמצע זה כבר עושה לי טוב.

פה משדרגים אותך.

במאקרו זה הסיפור של הטמנה של החשמל, שהלוואי שנהיה מדינה נאורה וזה מה שיהיה. זה ימנע 90% מהבעיות. במאקרו זה מי גוזם עצים. אני לא מדברת על הדברים האלה. אני מדבר על המיקרו, ובמיקרו הדברים האלה יקרו כל הזמן. כמה שנשב פה ונדבר, אני מתערב אתכם שבסערה הבאה יקרה בדיוק אותו דבר, ותיכף אני אעשה השוואה גם לעולם.

גם אצלי בכל השכונה, ברמת השרון ובהרצלייה, לא היה חשמל 48 שעות. משום מה רק הבית שלי, בדו משפחתי שלי היה חשמל בכל השכונה. אין לי קשר לחברת החשמל. אין לי פרוטקציה בחברת החשמל, שלא יאשימו אותי. אני ארחתי את כל השכנים אצלנו בבית. זה דבר ראשון.

המוקד זה דבר נורא מעצבן, כשאתה מתקשר ל-103, אבל שוב, כשיש עומס של עשרות ומאות אלפים, מוקד נופל.

אני רגע רוצה להתייחס לסערה הספציפית הזאת. זה לא הוריקן. מישהו פה אמר הוריקן וכאלה מילים. הסערה שהייתה ביום ראשון למשך חצי שעה, היא דרגה אחת פחות מטורנדו. טורנדו, בניגוד להוריקן, זה סערה שיכולה לבוא במפתיע, לרדת מענן סערה שנקרא קומולונימבוס, שהוא ענן שמייצר רעמים וברקים. בניגוד למה שלמדנו בבית ספר ובגן, ברקים ורעמים לא נוצרים מהתנגשות של שני עננים, זאת אגדה שאני הולך לגננות וכל פעם אומר להן – תפסיקו עם זה. זה ענן ענק שהבסיס שלו 200 מטר, הפסגה שלו 10 קילומטר. מפיל מטוסים, עושה צרות, ברד בגודל כזה בתוך הענן הזה וכשהוא מגיע יכולים לקרות כל מיני דברים.

מתחת לענן הזה גם יש טורדנו. לא הגענו לזה, כי אין לנו פה מספיק ים ואין לנו מספיק משטחים כמו בארצות הברית. זה נקרא מיקרוברסט. מיקרוברסט זו התפרצות פתאומית מתוך ענן הקומולונימבוס, שעושה כמה דברים. אחד זה רוחות מתחת לענן, של מעל 100 קמ"ש בפתאומיות, בשנייה אחת. רוחות מעל 100 קמ"ש מפילות לא רק עצים, הן מפילות מנופים, מפילות קרים.

דבר שני שהיא עושה, זה ברד בגודל של תפוח. ראיתם את החורים במכוניות.

כן.

דבר שלישי שהיא עושה זה כמות גשם של 228 מ"מ בשעה. זה 19 מ"מ בחמש דקות. למזלנו לא היו הרבה אירועים כאלה, אז היינו יכולים לראות גם הצפות.

ביום שישי בתחזית חדשות 10, אני לא הייתי בארץ, אני חייב פה גילוי נאות, אני הייתי במדינה הרבה יותר מתקדמת, באוגנדה ובאתיופיה. הייתי שם בחוויה ענקית והייתי בטוח שאני חוזר לפה לקדמה, ונפלתי לאין חשמל, אין אינטרנט, אין סלולר, אין שום דבר.

עשו לך קבלת פנים כמו באוגדנה.

כן, באוגנדה היו חוויות, אבל לא משנה. התחזית של חדשות 10 הייתה ביום שישי: מערכת גשם כבדה מאד וממושכת תפקוד את אזורנו. היא יכולה לספק תופעות מזג אוויר קיצוניות ואף הרסניות באופן נקודתי. את זה כתב הקולגה שלי, ליאור גיל ביום שישי, בתחזית שגם שודרה וגם הופצה.

לחברת החשמל יש חזאים שלהם. יותר מזה. הם לוקחים את זה עוד יותר לחומרה ויש להם, כמו שאני מבין, שני מרכזי חיזוי שונים – פרטי וממשלתי – שמהם הם ניזונים. בתחזית מזג האוויר גם יכולות להיות טעויות. יכול להיות שאמרו שזה יהיה בצהריים וזה היה בבוקר. אירוע מהסוג הזה מאד קשה לחזות במדויק ולהגיד שתהיה סערה כזאת קיצונית.

שום מדינה, ותיכף אני אדבר על העתיד בכלל ועל מה צפוי לנו ולמה צריך להיערך. אני הייתי בארצות הברית בבלק האוט הגדול, אני לא יודע מתי, לפני 10 שנים, לא כתוצאה ממזג אוויר והייתי בארצות הברית באחת הסערות. גם אם הסערה הזאת שהייתה לנו, שהיא סערה קטנה בקנה מידה אמריקאי או אירופאי, אבל עדיין היא עוצמתית ביותר, הייתה פוקדת את המדינה הנאורה ארצות הברית או המדינה הנאורה גרמניה, או איטליה, היו הפסקות חשמל ואנשים היו נשארים ימים בלי חשמל.

אני הייתי בארצות הברית, בניין בניו ג'רזי, סערה עוצמתית יותר ממה שהייתה לנו. אנחנו לא באותן פרופורציות. אבל אתה אומר רגע, הם לא רגילים בארצות הברית לסערות? הם לא נערכו? הם לא גזמו עצים? ומה קרה? בניין עם 50 קומות, 72 שעות בלי חשמל ושם משום מה השירותים גם לא עובדים כשאין חשמל, אין לי מושג איך זה קשור, שום דבר לא עבד. בגלל המשאבות. וחבר שלי שם אומר לי אתה לא מאמין, אני בניו ג'רזי, שלושה ימים אין לי חשמל. אמרתי לו איך זה יכול להיות? אתה באמריקה. אתה לא באוגנדה או במדינות כאלה.

ככה שגם בפעם הבאה שתהיה סערה כזאת, ויכול להיות שחברת החשמל צריכה להיערך יותר בזמן ואני רוצה להגיד דבר אחד, החורף מתחיל ב-21 בדצמבר. תופעות מזג האוויר הקיצוניות הן דווקא באוקטובר-נובמבר, כי הים חם, היבשה חמה, מגיע אוויר קר מלמעלה, האטמוספרה מתפוצצת. צריך להיערך כמה שאפשר – חודש חודשיים קודם – מבחינת גזימת עצים, מבחינת זה. לא לחכות לחורף. צריך להיות מוכנים באמצע ספטמבר, צריך להיות מוכנים עם כל מה שאפשר, כי באוקטובר יכולה לבוא סערה והיו מקרים שהיו גם בתחילת אוקטובר.

בפעם הבאה זה יכול להיות גם טורנדו, ולמה אני אומר פעם הבאה, כי אין תחזיות מעבר לארבעה ימים. כל האינטרנט שאתם רואים, תחזיות לשבוע, האינטרנט פרוץ להכל. היום אתה יכול להיות חזאי ואתה יכול להיות חזאי, לפתוח אתר, לתת תחזיות וכולם יאמינו לך.

יש אתר מזג אוויר שנקרא - Israel Weather.co.il שמנוהל על ידי, תסלחו לי, אני לא רוצה להשמיץ, נהג מונית. אבל הוא חזאי, כי באינטרנט מותר לכתוב הכל. והרבה אנשים לוקחים את התחזית לפי זה. והוא גם טוב, הוא לא רע בכלל, אבל הוא לא מקצועי. זה כמו שמחר אני אהיה אינסטלאטור כי אני חובב. ומזג אוויר יכול להיות מצחיק ומשעשע וזה מה שאני אוהב לעשות, אבל לפעמים הוא יכול להיות גם גובה חיי אדם וגורם לסבל למאות אלפי משפחות בישראל.

מזג האוויר, בגלל ההתחממות הגלובלית ותופעות משונות, הולך להחמיר ולהקצין ואנחנו אומרים את זה מסוף שנות ה-90 בכל כתבה שעשיתי. אנחנו לא רגילים במדינת ישראל לכאלה דברים. איך זה יכול להיות, אין חשמל, מה הולך פה? אני לא מדבר על רעידות אדמה, זה לא תחום שלי ואלוהים ישמור.

מזג האוויר ילך ויקצין. זה לא אומר שאם כדור הארץ מתחמם, יהיה פה יותר קר. תהיה או בצורת מטורפת וכשתגיע סערה היא תהיה הרבה יותר עוצמתית. בשנת 2013 ידענו שיהיה שלג, לא האמנו שב-11 בדצמבר יכול להיות חצי מטר שלג בירושלים. אתם לא קיבלתם תחזיות וגם אנחנו לא הוצאנו תחזיות כאלה. זה הפתיע את כולם. ו-11 בדצמבר זה עוד לא חורף. זה סתם.

אז צריך להיערך לזה שמזג אוויר ותופעות אקלימיות הולכות להיות מוחמרות מדי שנה, ככל שכדור הארץ יתחמם ויהיו פה אסונות, לצערי אסונות טבע, שאנחנו לא מורגלים בהן וצריך להיערך ברמה הלאומית, כי במיקרו, גם אם נערך וגם אם נעשה, אני מבטיח לכם שבסערה הבאה, בסופת השלגים, ואני ראיתי במו עיני בשנת 2013 בשלג הגדול, את עובדי חברת החשמל. בארצות הברית, דרך אגב, לא יוצאים לתקן את החשמל עד שהסערה לא נגמרת. הם נשארים.

פה במדינה שלנו, נכון שיש ביקורות ונכון שאפשר לשפר ונכון שתמיד אפשר, אני לא הסנגור של חברת החשמל, אבל אני ראיתי אותם במו עיני בירושלים, על עמודי חשמל, באמצע סופת השלגים, קופאים מקור ומנסים לסדר את הבעיה. והתשתיות פה הן לא מי יודע מה. אנחנו לא מדינה בת 300 שנה. אנחנו כולה מדינה צעירה.

אז תמיד אפשר לשפר את מוקד 103 ולהיערך יותר בזמן ולגזום עצים ולהסיק מסקנות - - -

ולא לקיים שביתות עובדים.

זה כבר לא בתחומי. אני מתרחק משביתות עובדים ומהדברים האלה. אני מדבר על תופעות הטבע שהולכות להיות יותר חמורות משנה לשנה, אצלנו ובכל העולם, וקיצוניות יותר ואנחנו צריכים להיערך. להבין שגם בישראל יכולה להיות פתאום סופת טורנדו, כי מה שקרה ביום ראשון, ואני משפץ עכשיו דירה שאני עובר אליה ביום שישי בקומה 17 – הוצפה במים. בעל הבית שלי נשבע שבחיים מימי חייו הוא לא ראה כזאת תופעה. זה נכנס דרך החורים של האוורור של מסילות האלומיניום. הבית הוצף. הוא אומר בחיים זה לא קרה. השיפוצניק אמר לו תשמע, הכל עף מסביב, כמו ההוריקן שלך. הסברתי לו שזה טורנדו.

זה תופעה קיצונית ביותר, מה שהיה פה. היא נחוותה כמעט במלואה על ידינו במקרה, בפוקס. אין תחזיות אמינות מעבר לארבעה ימים. אין תחזיות לעונה. זה שטויות. אפשר לתת הערכות. הנה, אמרו שיהיה סתיו גשום מאד, בינתיים אנחנו כבר באוקטובר ולא היה.

צריך להיערך אבל צריך גם לקחת בחשבון שגם במדינות נאורות לא להפיל הכל על חברת החשמל. תמיד יש מה לעשות.

אין כוונה כזאת.

זה יקרה שוב. אין מה לעשות. בתופעות כאלה גם מדינות נאורות יפלו.

תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה גברתי. מה שעולה כאן מהדיון, הוא אלף שמבקר המדינה התריע והיה דו"ח ולא הייתה הפקת לקחים עד לרגע זה. מבקר המדינה גם שמענו, אמר שעד לרגע זה הוא לא קיבל דו"ח תיקונים.

תיקון ליקויים.

דו"ח תיקון ליקויים. זה חמור. מול מה שאנחנו עוברים כיום, נשאלת השאלה למה. למה לא הייתה הפקת לקחים.

מדי כמה שנים אנחנו עוברים את החוויה הנוראה הזאת, של סופה, של הפסקות חשמל. זאת לא הייתה הפעם הראשונה, והחורף הזה הוא בעייתי. הוא חוזר פעם אחת כל שנה. זה בעייתי, אבל זה צפוי. אפשר לצפות מראש את החזרה של החורף הארור הזה ולהפיק לקחים, להתכונן. מוכנות, נכונות. וזה לא קורה וחבל.

אני שומע על סיפורים אישיים, פרטניים. על חולה שמחובר למכשיר הנשמה, על ילדים המחוברים למכשירים רפואיים. על משפחות שהאוכל התקלקל במקרר. בטייבה שני מחשבים ומכונת צילום הלכו, נפגעו. אני בטוח שזה קורה כמעט בכל בית, בכל משרד.

לאחרונה, בתקשורת, אני שומע הרבה על המצוקה ועל הסבל בהפסקות החשמל ברעננה ובהרצלייה. שמעתם שם של יישובים אחרים? אני לא. אז לידיעת הציבור והתקשורת – טייבה, טירה, קלנסואה, זמר, כפר קאסם, ג'לג'וליה, אום אל פאחם, וואדי ערה, נתניה - - -

כוכב יאיר.

הכל. כל אלה, כל אזור השרון קרס ונפגע, והסבל הוא כלל ציבורי. הייתה הצעה גם להטמנת קווי החשמל באדמה. נדמה לי שחברת החשמל אומרת שזה עולה 100 מיליארד שקלים. המון כסף.

100 מיליארד?

כן. כן.

שמענו פה מיהודה ניב 30 מיליארד שקלים.

30 מיליארד.

יש הצהרה של אחד הקולגות שלך - - -

כביש 6 עובר בכל היישובים האלה שהוא אומר. כבר עושים כביש ועושים תשתיות, כבר חופרים. במקום לבוא ולהטמין באותו רגע את החשמל שם, היו פותרים את הבעיה.

אני מנסה להבין מאיפה המרווח הזה. מה קרה לדלתא?

בגלובס יש הצהרה של חברת החשמל על 100 מיליארד.

שנייה, זה חשוב.

אנחנו מערבבים בין רשתות של מתח עליון, שהעלויות שם הן אדירות, לבין תשתיות של מתח נמוך ומתח גבוה בתוך הערים. זה שתי עלויות שונות.

אני דיברתי רק על רשת החלוקה, לא על רשת ההולכה. אף אחד בעולם לא מטמין את רשת ההולכה.

אתה מדבר ש-30 מיליארד זה מתח נמוך ו-100 מיליארד זה גם - - -

זה הכל.

אוקיי. עכשיו, עוד נקודה שאני אנצל את העובדה שכולנו סובלים ברגע זה. אגב, ביישוב שלי, טייבה, כבר יומיים פלוס אין חשמל. אתמול, כמו שאמר עורך הדין סעדי, היינו שם. אספקת החשמל חזרה לכמה שעות ואז שוב הפסיקה. אני התקשרתי לבכיר בחברת החשמל, הוא אמר אוטוטו, אבל אוטוטו לקח הרבה זמן.

אני רוצה לומר משהו לא פופולארי. אני חושב שעובד חברת החשמל עצמו, שיוצא גם בסופת שלג ועושה עבודה, עושה עבודה מסורה. ולכן ההתקפה והביקורת היא לא על העובד עצמו, שצריך להעריך את מה שהוא עושה במזג אוויר כזה, אלא העובדה שאין הפקת לקחים ומסקנות.

אנחנו כבר כמה ימים בסופה הזאת וכולנו עוסקים בסבל הנורא – והוא סבל אמיתי של הציבור – גברתי יושבת הראש, בגלל שאין חשמל. אני רוצה להזכיר לצופים שיש עוד חלק במדינת ישראל שאין לו חשמל בכלל, במשך כל ימות השנה. קוראים להם הכפרים הלא מוכרים. מישהו שלח לי עכשיו הודעה מוואדי נעאם. הוא אומר לי מעניין, אף אחד לא זוכר איתנו משך כל ימות השנה. לנו אין חשמל וגם אין מים.

ולכן כדאי גם בימים הקשים האלה לזכור שיש אנשים אחרים, שאין להם את זכות היסוד האלמנטארית, הפשוטה הזאת, שנראית כמובן מאליו לתושבים אחרים ואזרחים אחרים והם חיים ללא חשמל משך כל ימות השנה.

תודה גברתי.

תודה רבה. אני אבקש לשמוע את חבר הכנסת אייל בן ראובן.

בוקר טוב. תראו, אנחנו עוסקים פה בתוצאות בסופו של דבר. אני מוכרח להגיד שהדברים של-. חיים?

לא, אני אומר להם שהם כל הזמן במלחמות, שירגיעו קצת.

ואתה אומר את זה לאלוף בצבא.

הוא הרגיע מזמן. תאמין לי. הוא מאחורי כל הזמן.

מהדברים שאמר פה דני רופ, אני בהחלט למדתי כמה דברים חדשים וזה חשוב. תראו, אם היה מדובר פה על כך שהסופה הזאת היא מה שתיארת לנו פה, אז אוקיי. אז אפשר להבין ולקבל. אבל כאשר אנחנו מסתכלים על התמונה לאורך שנים ואנחנו מחברים פה איזה שהוא רצף של שנה אחר שנה וכל פעם מחדש, ולא בסופות כמעט טורנדו, אלא - - -

הייתה גם סופת שלגים בשנת 2013.

זה גם, כן, כן. אבל אנחנו בסך הכל חווים פה איזו שהיא מערכת של תקלות חוזרות. כשאנחנו לוקחים איתן ביחד את הסוגיות של שביתות כאלה ואחרות, אני אגיד לך עופר, רק השבוע ביקרנו עם קארין באיזה שהוא אתר חשמל פרטי לצורך העניין. שמענו שם איזה מאבקים מתנהלים בינם לבין חברת החשמל על העניין מבחינת חברת החשמל, אם אני מבין את זה נכון – שמירת המונופול של הכוח הזה, האדיר הזה, שנקרא חברת חשמל, ובסופו של דבר, אני מוכרח להגיד ואני חושב שאני מייצג פה את תחושת האזרחים, התוצאות הן תוצאות לא מספקות.

אני אתן לכם דוגמא עוד פעם, מהמרחב שאני גדלתי בו. תאר לך שאני הייתי לוקח ואומר שהאויב כזה שאני לא חזיתי את עוצמת מה שהולך ליפול עלי מבחינת חימושים וכאלה ואחרים. האם זה נותן לי איזו שהיא הנחה ברמת מה שאני נתתי לאזרחים מבחינת ההגנה על האזרחים? התשובה היא לא. התשובה היא לא, בשום אופן, ולאחר מכן, כשקורה דבר כזה, אז עושים ועדת וינוגרד ובודקים. קודם כל ללמוד מה קרה פה.

תראו, אנחנו פה לא ועדת חקירה. אני למשל לא הייתי בהתחלה, אני לא יודע אם דובר על כך, אני מאד אשמח לדעת שחברת החשמל, אבל לדעתי זה לא מספיק, מתבצע או בוצע כבר תחקיר עומק לשאלה מה קרה פה. עכשיו, למה אני אומר זה לא מספיק חברת החשמל? כי אנחנו שומעים פה שיש פה עוד גופים. אני כמעט התחלתי לצחוק. תראו, סוגית העצים הפכה להיות לפה העניין של חיתוך העצים או גיזום העצים. רבותי, זה כיסוי לבעיית עומק בחברה ככל הנראה, עם הרבה מאד בעיות כבדות שנמצאות בתוכה.

ולכן אני חושב, אנחנו צריכים לדרוש א' לראות תחקיר; ב', אני חושב שכדאי, גם עם הדברים של דני ואני לא מדבר פה כרגע בשביל למצוא ראשים, אני הייתי ממליץ על ועדת חקירה שתיקח את מה שקרה פה לצורך העניין ותביא לנו איזו שהיא תוצאה אמיתית, עם הסתכלות לעתיד, באשר לאיך מתארגנים ונערכים. ומה שאמר פה דני, אם הבנתי נכון, יהיו עוד אירועים כאלה ויותר קשים.

לא רק זה. יהיו אירועים כאלה, ואני לגמרי בדעתך שצריך, עוד פעם - - -

וצריך להיערך אליהם.

זה עוד פעם מזכיר לי את הזיהומים בבתי החולים. אתה יודע, יש המאקרו שזה כסף ושינוי גדול, ויש את המיקרו, שכל אחד יכול לעשות משהו. במקרה הזה אפשר לעשות. אפשר להיערך יותר טוב. אבל באירוע הבא, שיהיה אירוע קיצון ויפלו עצים, אז יפלו פחות עצים או שתהיה איזו שהיא סופה קיצונית של - - -

העניין הוא לצמצם נזקים.

שהרשת תהיה מוצפת, כמו בניו יורק, כל שנה.

לנו יש ים תיכון, אין לנו אוקיינוס. ים תיכון כולה. אנחנו כאלה קטנים, תאמין לי.

המשפט האחרון שלי, בשביל לצמצם נזק והיערכות, אני חושב שקודם כל צריך להבין לעומק את הבעיה. זאת אומרת איפה שורשי הבעיה והם כנראה מעבר לסופה הזאת.

תודה רבה. חבר הכנסת גנאים.

תודה, גברתי יושבת הראש. תחילה אני מברך אותך על הדיון החשוב הזה והנחוץ באמת. שנית, אנחנו פה לא מחפשים להעניש מישהו, זה לא, אלא איך למנוע את הסבל. אנשים סובלים. אנחנו פה כולנו כדי לנוע את הסבל הזה, להסיר אותו ואיך אפשר למנוע אותו גם בעתיד.

אני חושב שכל הדבר הזה כרוך בשאלה למה לא מוכנים לדבר הזה. למה אין מוכנות, אם זה בתשתיות, אם זה חברת החשמל, אם זה בכל הרשויות. אתה יודע מה, דני? בבוקר אמרו שזו סופונת. אם בסופונת כזו לא עומדים, איך סופה, שאתה מדבר על ארצות הברית, שלא יוצאים - - -

במדינה שלנו התקשורת - - -

שם אמרת טורנדו, הוריקן, אני יודע מה? שם קנה המידה - - -

חבר הכנסת, תראה בתקשורת, כל גשם שמגיע, אתה רואה שבשביל ליצור כותרת הם אומרים הסופה בדרך. כל גשם זה נאמר כמה פעמים. מה יקרה כשבאמת תהיה סופה?

נכון. אתם מתפרנסים מזה, מה לעשות?

לא, אני לא. מה יקרה שבאמת תהיה סופה, אם לכל גשם קוראים סופה.

כן, כן.

והנה, אבל מה שהיה ביום ראשון זה בהחלט סופה.

נכון. בקיצור, יש אנשים שסובלים, עדיין בלי חשמל, עדיין בחשיכה. צריך לסיים הסבל הזה לפי דעתי. צריך גם להבדיל, אם בהרצלייה, רעננה, רמת השרון – ערים כל כך מפותחות עם תשתיות קורה דבר כזה, אז מה יעשו הכפרים והערים הערביים אם זה אום אל פאחם, אם זה ערערה, אם זה עארה, ששם ידוע בכפרים וביישובים הערבים שאין תשתיות שהן מפותחות כל כך והם לא מוכנים כל כך.

אני חושב שזו השאלה והזכירו גם את הדו"ח של מבקר המדינה, שמזמן צריך להיערך ומזמן צריך לתת לו תשובה.

תודה, גברתי יושבת הראש.

תודה. בבקשה.

מירב יוסף מרשות החשמל.

מיד.

מר ורטיקובסקי, בבקשה.

תודה רבה גברתי. אני רוצה להתייחס פה במיוחד לכמה מן ההערות של ד"ר יהודה ניב. אז קודם כל אינפורמטיבית אני מבקש להודיע לך ולהביא לידיעתך, חשבתי שאתה כבר מעודכן דרך המשרד שלך, מחר מתפרסם דו"ח של מבקר המדינה. בתוך זה יש את מקבץ הדו"חות בנוגע לרפורמה של חברת החשמל. התקיימו סדרה של דיונים עם הנהלת המשרד שלך גם בתקופה האחרונה, וכנראה אתה לא מעודכן. אז הייתי מעדיף שההערות מהסוג הזה, כמו שהערת, תחסוך אותן מעצמך ומאיתנו.

אתה ניסית לפתוח פה את הדיון, שאולי הוא יותר רלבנטי לדו"ח ההוא והוא פחות רלבנטי לדו"ח הזה, כי כשאתה פותח את הדיון הזה בסוגיות העקרוניות ההן, יכול להיות שהמשמעות היא, כמו שאי הטיפול ואי הפתרון של הסוגיות העקרוניות במשך שנים ארוכות מאד לא קיים, אז אולי לא יהיה טיפול גם בהיערכויות לשעת חירום. ולכן האמירה הזאת, כשבאים ואומרים ותולים את זה בכל מיני ויכוחים עקרוניים אחרים, את העניין של ההיערכות לשעת חירום, אותי זה מדאיג. כי יתכן שהמשמעות היא שלא יהיה טיפול בעניינים של שעת חירום. זה בכלל, במסגרת תקציב נתון.

אני מבקש, אני לא הולך לנהל איתך פינג פונג ולא ויכוח על כל הנושא הזה. בתוך תקציב נתון יש עניין של סדר עדיפויות ויש סוגיות גם עקרוניות, שהן באחריות משרד האנרגיה ורשות הכוח, כמו נושא של פתרון בעיית תחריש הייחוס, בעיית תכנית אב וגזירת התכניות האופרטיביות שמתחייבות, בין היתר בפעולה של חברת החשמל.

ואז, אם מתנהל הויכוח בנושא הטיפול וההיערכות של חברת החשמל, משרד האנרגיה וכל הגורמים הנוגעים בדבר, בויכוח על הסוגיות העקרוניות, כנראה שאנחנו נראה עוד כמה וכמה פעמים את אופן הטיפול במקרה חירום, כמו שזה נראה היום וכמו שזה היה נראה בשנת 2013. אני הייתי רוצה שזה ייראה אחרת ואני חושב שלקשור את הדברים בצורה כזאת, אני לא משוכנע שזאת הדרך הנכונה.

תודה. כן, גברתי, בבקשה.

אני רציתי להתייחס לנושא מוקד 103 בחברת החשמל. בעקבות הסופה של דצמבר 2013, הקמנו צוות ברשות החשמל, כדי לבקר את עצמנו ולבדוק מה יש בהנחיות הרגולציה לגבי הנושא הזה של צרכנים ומה בעצם חשוב לצרכנים לקבל בזמן של סופה כזאת בהיעדר חשמל. אני לא מתעסקת כרגע בגורמים, במה קרה לחשמל, אני מתעסקת בבן אדם שיושב בחושך, מה מעניין אותו. מה שמעניין אותו זה מידע.

ולכן אנחנו בדצמבר 2014 העברנו אמות מידה שהן החלטת רשות שמחייבת חברת החשמל, להיערך במסגרת מוקד 103. אני לא ראיתי התייחסות לבקשה בדו"ח של מבקר המדינה, להחלטות הרשות בנושא הזה. לשיטתנו, אלה החלטות מאד מהותיות, הן מחייבות את חברת החשמל לתגבר כמובן את המוקד.

אבל מה שכן חשוב, יש את נושא המסרונים, כמו שיש בהיערכות לשעת חירום, אז יש מערכת מסרונים שאדם מזין את מספר הטלפון שלו ואת מקום מגוריו לתוך המערכת של חברת החשמל. הוא מקבל מסרון - - -

המערכת הזאת פועלת היום?

אנחנו הקמנו את אמות המידה במערכת הזאת. אנחנו אפשרנו לחברת החשמל חצי שנה של היערות לדבר הזה.

מתי זה קרה?

ב-1 ביוני 2015. חברת החשמל הייתה צריכה להיות מוכנה כבר עם המערכת הזאת. דבר נוסף - - -

רק שנייה. חברת החשמל, אתם מוכנים עם המערכת הזאת?

לא. דבר נוסף, בבקשה ממך, אני פשוט חיכיתי הרבה זמן לדבר, אז אני אסיים. יש את הנושא הזה של לאתר את הצרכן הבודד שנזקק. אז אנחנו יצרנו באמות המידה מה שנקרא שירות יזום. באותו שירות טלפוני יזום, מערכות גדולות של מועצות אזוריות או נקודות יישוב קטנות נרשמות במערכת של חברת החשמל ואז חברת החשמל יוצרת איתם קשר לבדוק אם יש אנשים בשטח המוניציפאלי שלהם, שזקוקים לסיוע.

כמו שחברת החשמל - וגרשון דיבר על כך כאן – ידעה להעניק סיוע נקודתי למקומות חיוניים, כך גם אנחנו רשמו באמות המידה, שיינתן מענה פרטני לאנשים שזקוקים לעזרה. אני פשוט, עם כל הדיון כאן ועם כל הדברים, אני לא ראיתי התייחסות לנושא הזה של מוקד 103. אני כן ראיתי התייחסות בדו"ח של כבוד המבקר, לכך שסמנכ"ל הלקוחות בחברת החשמל אמור להקים איזו שהיא תכנית חלופית לתכנית שרשות החשמל הנחתה. אני חושבת שזה לא ראוי. רשות החשמל היא זו שקובעת את הרגולציה בתחום הזה. זה הכל. זה בעצם מה שרציתי לומר.

תודה. חברת החשמל, רק מתי זה יופעל?

אנחנו עובדים בעניין הזה על שינוי טכנולוגי מאד מאד מהותי ועמוק. אנחנו ביקשנו אורכה מרשות החשמל. על הרבה דברים אנחנו לא מקבלים תשובות, גם על זה לא קיבלנו תשובה.

לא מסרתם תשובה לאורכה?

נתנו אורכה של חצי שנה. ב-1 ליוני 2015 הם היו צריכים להיות בתוך המערכת.

אנחנו הודענו שגם בזה לא נעמוד.

למה זה לא יעבוד?

אני אומר, זה טעון שינוי טכנולוגי די עמוק. לקשור בין המערכות התפעוליות לבין לשלוח SMS, זה לא עניין של יום ולא יומיים. יש להם מיליון לקוחות בדרך והקשר הזה לוקח זמן.

כמה זמן אתם צופים?

אין לנו הערכה מדויקת כרגע.

זה בעבודה.

זה כרגע נמצא בעבודה. אין התעלמות מהנושא הזה.

לא, אין לי ספק שאתם לא יושבים ומחכים שמישהו יפעיל את זה, אבל אני שואלת. אני מניחה שאתם עובדים עם אנשי מקצוע, לא דרוש שאתם בעצמכם תפעילו את זה. מה חוזים אנשי המקצוע?

אין לי כרגע.

אין לנו כרגע נתון מדויק.

אוקיי. יהודה דורון ונסכם.

אני רוצה להגיד שבסופה שהייתה לנו עכשיו, היו לי הרבה פניות של נכים שלא יכלו להיכנס לבתים בגלל בעיות של מעליות, וזה דבר מאד חמור, כי נכה שלא יכול להיכנס, אז הוא לא יכול להיכנס לשירותים, הוא לא יכול לעשות שום דבר, הוא לא יכול לנוח, הוא לא יכול לעשות שום דבר. זו הייתה תופעה שגם צלצלו למוקד 103 ואי אפשר היה להגיע ל-103. זאת אומרת לא הייתה תשובה. לא ידענו.

סוף כל סוף לקראת הערב נדלק האור. באתי לעלות במעלית, אני בעצמי, ופוק, החשמל נכבה שוב לשעתיים. אני מדבר אתכם עד אחת, אחת וחצי בלילה לא יכולתי להיכנס הביתה. ויש כאלה שנתקעים במעלית. צריך לתת תשובה למקרים הבודדים האלה בשעת חירום.

תודה. אני מצטערת, אני חייבת לסכם.

תראו, אני רוצה לתת את זכות התגובה האחרונה למנכ"ל חברת החשמל ומיד לאחר מכן אני מסכמת. בבקשה, מר בלוך.

תודה. אני חוזר ומתנצל בפני הלקוחות שסובלים. אני חוזר ואומר שאנחנו עובדים במלוא המרץ להחזיר את החשמל לכולם. אני רואה במשבר הזה כמו כל משבר, גם הזדמנות גדולה לשינוי, לרפורמה, לבנייה אולי באמת ברמת התשתיות ושיפור ברמת התשתיות ובשינוי מבני בחברת החשמל עצמה. אני חושב שאם אנחנו נחמיץ את ההזדמנות הזאת, זה יהיה מאד מאד חבל.

חברת החשמל מפיקה לקחים כל הזמן. גם עכשיו יש צוות להפקת לקחים שהתחיל לעבוד, על מנת לשפר את השירות. אבל אני נתלה באילנות גבוהים, בדברים של דני רופ, שאירוע מסדר גודל כזה לא היה במערכת החשמל בכלל, מאז הקמת המדינה.

תודה רבה.

תודה. אני רוצה לסכם. באמת ישב כאן מומחה שאמר שמדובר בכוח עליון, ואתה יודע דני, עוד לפני שאתה הגעת ודיברת כאן בוועדה, אין ספק. כל מי שראה את התמונות בסרטונים שהופצו ברשת, זה לא גשם רגיל.

ממש לא.

יחד עם זאת, אני חייבת באותה נשימה להגיד, זה היה כוח עליון אבל היה עוד איזה כוח עליון, מיני כוח עליו בחברת החשמל, שהוא כוח עליון כנראה מבחינת הנהלת חברת החשמל וזה ועד העובדים, שהחליט לעשות דין לעצמו ולאזרחי מדינת ישראל, ולהחליט האם הם ייצאו לתקן את התקלות – כן או לא.

לא יעלה על הדעת שוועד עובדי חברת חשמל, שמספקת שירות כל כך חיוני, יתנהגו כמו הבריונים האחרונים בשכונה. ושמענו את האיומים של מיקו צרפתי ואם לא הייתי שומעת ורואה את הדברים, לא הייתי מאמינה שכך קרה. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת.

בנוסף, באופן שמדאיג כמעט באותה מידה, אם לא יותר, נוכחתי כאן היום באיזו שהיא סיטואציה, שהיא חלם תוצרת כחול לבן. רבים ביניהם הנציגים באחריות מי לגזום את העצים, באחריות מי לכרות את העצים. משרד האנרגיה אומר כך, היערות אומרים אחרת, חברת החשמל אומרת זה לא באחריותי. כל אחד מנער מעצמו את האבק הזה, את היתוש הזה, שטורד את מנוחתו. אבל בסוף חברים, יש אזרחים שעומדים בקצה וזו האחריות שלכם, של כל משרדי הממשלה, של כל הרשויות וראוי מאד שתזכרו את זה.

אני אבקש, אני רוצה כמובן ממחר בבוקר ועד תום הטיפול בכל אותם 8,000 משקי בית, בתי אב, עסקים, מה שלא יהיה – אני רוצה כל בוקר לקבל עדכון מחברת החשמל, מי מטופל ומה הצפי לסיום האירועים.

אני רוצה גם עדכון בכל חודש מצדי, כל חודש, אני קובעת את זה. כל חודש אני רוצה עדכון כמה עצים כרתו ואיזה עצים גזמו. אם אתם צריכים בייבי-סיטר, אני מוכנה בחסות המדינה לשמש לכם בייבי -סיטר צמוד ולהבין איפה נופלת הבעיה. אני מוכנה. אני כנראה גם יכולה לעשות את זה. נראה לי שזה מה שיפתור את הבעיה, כי מה ששמענו פה לא מתקבל על הדעת.

גברתי, צריך גם להגיד לאנשים בבתים, יש בעיה בבתים הפרטיים, יש גם עצים גדולים בבתים. גם אצלי בבית נפל עץ. צריך לחנך את הציבור גם כן לעשות משהו.

ואני קוראת מכאן לכל אזרחי מדינת ישראל, גם לכם יש תרומה למצב שנוצר. אם יש עצים גבוהים, א' תאפשרו כניסה לחצרים, ב' תגזמו בעצמכם. אי אפשר להחזיק את החבל בשני הקצוות שלו.

אני רוצה להבין מה קורה עם התכנית הרב שנתית להטמנה. יהודה, אני מבינה שזה נושא תקצוב ואני מבינה שיש לכם רפורמה שאתם עומלים עליה בימים אלה ממש.

גברתי, ישראל לא ערוכה לרפורמה, לתרחיש של אסון - - -

אדוני, אתה לא ברשות דיבור. אני מבקשת לתת לי לסיים את סיכום הדיון.

אני מבקשת לקבל הבהרה איפה הדבר הזה עומד – כן מתכוונים לעשות, לא מתכוונים לעשות, ואם מתכוונים לעשות זה בסדר לעשות את זה הדרגתית. אף אחד לא חלם שמחר בבוקר כל החשמל יוטמן, אבל כן הדרגתיות, כן תראו. תראו לאזרחים שמסתכלים על הבניין הזה ומצפים ומקווים שמכאן תבוא הישועה, תראו להם שעובדים בשבילם. מה צריך לעשות כדי שזה יקרה? אני לא אומרת שאתם לא עובדים, אבל צריכות גם להיות תוצאות בשטח. כי אני לא יודעת, אותי לימדו שלא מקבלים נקודות על כוונות שבלב. אותי לימדו שמקבלים נקודות על מה שעושים.

ולכן הייתי מבקשת שתהיה עשייה שהיא עשייה משמעותית. זה שהתקיימו עשרות ישיבות, שתי ישיבות, ישיבה אחת, זה לא מעניין את אף אחד. מה שמעניין זה מה קרה בפועל. אז נכון שאנחנו לא נבטל את כל הנזקים, נכון שפגעי מזג האוויר חזקים עלינו. אנחנו קטנים לידם, אבל אנחנו יכולים כן לצמצם. בואו נעשה את זה.

אני מאחלת לכל תושבי ישראל שהחשמל יחזור לביתם בהקדם ובמהרה.

הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.