הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 40

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ו (03 בנובמבר 2015), שעה 10:00

עסקים קטנים של עולים – לציון יום העסקים הקטנים בכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב

קסניה סבטלובה

עודד פורר

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

ענת אברג'ל - מרכזת יזמות עסקית ארצית באגף יזמות, משרד הקליטה והעלייה

חוני נתן - מנהל אשכול ירושלים והשפלה, משרד הכלכלה - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

גלי בן מיכאל - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

מיטל מוסקוביץ - מנהלת פרויקט "ישראל דינמית", מעוף - אשכול דרום

מרינה קונצביה - חברת מועצה, מחזיקת תיק קליטה ועלייה, עיריית ירושלים

עודד פויר - מנהלת היחידה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

מרינה קוריטני - יו"ר המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

צבי רובינשטיין - מנהל מט"י נתניה

אמנון קמינסקי - חבר הנהלה, מט"י חולון, הטמעת לימודי יזמות בבתי הספר

בנימין חזן - מנכ"ל מט"י חולון, מרכז טיפוח יזמות

יצחק אהרון - מרכז יזמות ארצי בקרב יוצאי אתיופיה בישראל

אזבלה צ'ויכיט - מתנדבת, בית ברזיל

ריקרדו לומסקי טורס - מנהל יחסי ציבור, בית ברזיל

גלדיס ברזובסקי - מנהלת קליטה ועלייה, בית ברזיל

ליזה רחמני - מנהלת תכניות עלייה מאירופה, עמותת "גבהים"

יניב כהן - מנכ"ל "אביב" יעוץ עסקי בע"מ

טלי להט - מנכ"ל תכניות ייעוץ עסקי ויועצת עסקית ב"מעוף" ומט"י לעולים חדשים

בריאן עמיחי סינגר - בעל עסק "ראש פסיכומטרי"

דנה גורדון שושני

יעל, חבר המתרגמים

עסקים קטנים של עולים - לציון יום העסקים הקטנים בכנסת

בוקר טוב לכולם. חברי הוועדה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב וחברת הכנסת קסניה סבטלובה אורחים. אנחנו מתחילים, בוקר טוב לכולם ולכל המשתתפים. היום מציינים את יום העסקים הקטנים ואנחנו מייחדים את הדיון בוועדה לנושא עסקים קטנים של עולים. ידוע לי שבעבר, אני רואה שעוד אנשים נכנסים אז אני אאפשר לאנשים להתיישב.

בעבר קיימנו דיון בנושא הזה. אנחנו יודעים שבמשרד הקליטה קיים סיוע בנושא עידוד עסקים קטנים לעולים חדשים בדומה למה שיש במשרד הכלכלה לעניין הוותיקים, נותנים עידוד ותמיכה כלכלית וגם ייעוץ אסטרטגי, פיננסי וכל השאר. יש גם את משרד הקליטה ויש גם את מט"י (מרכז טיפוח יזמות) שנותן. כמובן שאנחנו נשמח לשמוע מנציגי המשרדים ובעיקר את משרד העלייה והקליטה בנושא הזה. אנחנו גם נשמח לשמוע ממנכ"ל מט"י בעניין תרומתם, בכך שהם נותנים ייעוץ גם מבחינת אסטרטגית ופיננסית בתחום הארגוני עסקי. אנחנו נשמע גם אנשים אחרים שבאמת, גם מצד העולים הם מייצגים עולים חדשים בעסקים קטנים וגם ארגונים. אנחנו נשמע.

אני רוצה להגיד שאנחנו מסיימים את הפגישה בשעה 11:25 ולכן אני אומר שהדוברים, מאוד חשוב שיקצרו כדי שנספיק לתת לכל מי שרוצה להתבטא בזמן הקצוב הזה. אני חייב לסיים את הישיבה בשעה 11:25 כי בשעה 11:30 יש לנו עוד פגישה בנושא אחר.

קודם כל אם יש מי מחברי חברי הכנסת שרוצה להתבטא, אז אולי קודם נשמע ואחר כך נתייחס. אני רואה שחבר הכנסת עודד פורר הצטרף אלינו, ברוך הבא. אני גם מברך את גברת מרינה חברת מועצת העיר ירושלים וגם - - -

מחזיקת תיק קליטה ועלייה בעיריית ירושלים.

תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו מהגברת אירוס הומינר מנהלת אגף יזמות עסקית במשרד העלייה והקליטה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם.

חשוב שכל מי שמדבר ידבר גם לפרוטוקול וגם יהיה ליד הרמקול.

בוקר טוב לכולם. בעצם במשרד הקליטה נושא היזמות העסקית והמיסוי, אנחנו גם אחראים על נושא המיסוי, בעצם זה הפך להיות אחד הקטליזטורים המשמעותיים ביותר בכל מה שקשור בעידוד עלייה ולקליטה של עולים ותושבים חוזרים במדינת ישראל. הוא הפך להיות מרכיב מאוד מאוד מהותי להקל את אותה החלטה לבצע עלייה וחזרה לישראל בהיבט הכללי. הוא הפך להיות אחד המרכיבים החשובים ביותר בעת קבלת ההחלטה.

לאור כך שהמשרד זיהה את המגמה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות, את החשיבות של הנושא הזה, משרד הקליטה בשנתיים האחרונות, אני שמחה לראות כאן את חבר הכנסת עודד פורר כי הוא היה חלק מההליך של הרפורמה והשינויים המאוד מהותיים שהמשרד ביצע. המשרד קיבל החלטה וביצע רפורמות מאוד מאוד גדולות בכל מה ששייך לנושא העסקים, הרחבת עסקים, פתיחת עסקים ואף עידוד עלייה טרם ההחלטה לעלות לישראל, גם כרעיון של פתיחת עסק כמקור של תעסוקתי וגם במידה ומעוניינים להעתיק את העסקים מחו"ל לישראל. זאת אומרת, זה מרכיב מאוד מאוד משמעותי שהפך, במיוחד בשלוש השנים האחרונות שההרכב של העולים שמגיעים גם דרשו כלים מקצועיים וכלים עסקיים ברמה יותר גבוהה ממה שהכרנו עד כה.

משרד הקליטה נותן היום כלים, מסייע לעולים ולתושבים חוזרים בשני הליכים: אחד טרום עלייה ואחד אחר העלייה. טרום העלייה, בעצם המשרד פתח שני מרכזים גדולים של פרויקט גדול מאוד שנקרא BUSINESS IL"" כאשר מתחילים את התהליך עוד לפני העלייה לארצות מערב ולארצות דוברות רוסית. אנחנו קוראים לזה BUSINESS IL" מזרח". בעצם שם מתחילים את כל הדיאלוג. נפתח אתר ייעודי בחמש שפות כאשר הוא נותן מידע בלי מחויבות לעלות לארץ, זה נושא מאוד מאוד חשוב כי זה אחד מהעניין. זאת אומרת, ההיבט שלנו בא ממקום מקצועי לתת את המידע הטוב ביותר כדי לקבל את השיקול הכלכלי הטוב ביותר ולעלות לישראל. אם כתוצאה מזה אתה גם תעלה לישראל, אז מבחינתנו הרווח הוא כפול. אנחנו באים מתוך גישה כלכלית ולא גישה של לחייב אותך לעלות לישראל. בעצם כמו שאמרתי, נבנה מערך שלם שנותן ייעוץ וליווי, הרבה פעמים באופן דיסקרטי ולא תמיד אתה חייב להזדהות. מלווים אותך לאורך שעות לא מעטות כדי לתת לך. אתה נותן רעיון עסקי או שיש לך עסק, מסבירים לך את כל המהות של העברת עסק לישראל, פתיחת עסק בישראל, מהם הקריטריונים. יש עסקים שמתאימים לישראל ויש שלא מתאימים לחו"ל, יש דברים שהם הפוכים. בעצם הוא נותן את כל הרכיבים שיכולים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עד שהוא בעצם מגיע לארץ. גם כשהוא מגיע לארץ לביקור, גם אז מלווים אותו לאורך כל התהליך עד שהוא בסופו הוא מגיע לארץ ופותח עסק בישראל. במסגרת הזאת אנחנו גם נותנים קורסים בחו"ל, כמו שאמרתי מתחילים את התהליך בחו"ל במסגרת כנסים. אנחנו גם נותנים מהלך שאותו התחלנו בשנה שעברה ועכשיו אנחנו לקראת חידוש כי אנחנו מחכים לתקציב המדינה. אנחנו גם נותנים מענקים. זאת אומרת, כל עולה לפני העלייה כאשר הוא מעוניין להעתיק את העסק לישראל הוא מקבל מענק בגובה של 50 אלף שקל כשהוא מעתיק את העסק שלו לישראל. אלו המרכיבים, יש מרכיבים נוספים. אני לא אכנס לכל הפרטים.

אנחנו מייחסים חשיבות מאוד מאוד גדולה למהלך הכלכלי של קבלת ההחלטה עוד טרם העלייה והחזרה לישראל כי זיהינו שזה אחד המרכיבים הכי חשובים בעת קבלת ההחלטה. כמו שאמרתי, היום אחת הסיבות להגעה לישראל נובעת גם מאלמנטים כלכליים דבר שבעבר כמעט ולא הייתה התייחסות גדולה להיבט זה. זה בהקשר של טרום העלייה.

לאחר העלייה, במסגרת הקליטה בעצם ביצענו מספר רפורמות בשלוש השנים האחרונות. רפורמות שאנחנו מאוד מאוד גאים בהן כי הן ממש הולכות ותופסות תאוצה, יש צורך מאוד גדול לאותם כלים. אנחנו מדברים על הקמת שישה מרכזי עסקים, אנחנו קוראים להם "מעלו"ת – מרכזים עסקיים לעולים ולתושבים חוזרים. הם פזורים בכל רחבי הארץ. במסגרת הזאת אנחנו מפעילים 120 יועצים דוברי חמש שפות, למעשה שש שפות. יש לנו יועצים דוברי: אמהרית, רוסית, ספרדית, אנגלית, צרפתית, רוסית ופורטוגזית. יש לנו באמת יועצים מעסקיים כמעט בכל שפה שנדרשת. אותם 120 יועצים שפזורים בכל רחבי הארץ, העולה והתושב החוזר יכולים לקבל את השירות באותם מרכזים או בלשכות משרד הקליטה או בבית העסק. זאת אומרת, היועץ יכול לפגוש אותו בבית קפה נחמד והתחיל לגלגל איתו את כל הרעיון. במסגרת הזאת אנחנו עושים בדיקה של הרעיון עצמו. אותם יועצים מסייעים בכל מה שניתן: מודלים עסקיים, תכניות עסקיות ואף אותם יועצים מלווים למשך כ-20 שעות כל עולה. נותנים ממש מנטורים עסקיים בשפה ובנושא שהוא מעוניין לקבל ייעוץ בין אם זה בתחום: שיווק, תמחור, פיננסים ובכלל במרחב גדול שהוא יכול לקבל בהם ייעוץ. במסגרת הזאת אנחנו גם מפעילים גם סדנאות בכ-40 תחומי נושאים שבהם העולה או התושב חוזר מגלים עניין יכולים לקבל סדנא במספר נוכחים מאוד מאוד מצומצם, זה כמעט שיעור פרטי. לפעמים אנחנו עושים את זה בשפה הרלוונטית אם זה מקל עליהם. בעצם נותנים כלים גם מבחינה דידקטית וגם תכנים הטובים ביותר.

בנוסף מפעיל המשרד גם קרן להלוואות בתנאים הנוחים ביותר מבחינת העולים והתושבים החוזרים. זו קרן ממונפת. אנחנו מאוד גאים בה, הפעלנו את זה יחד עם משרד האוצר, יצאנו למכרז וזכה בו בנק מסחרי. באותה מסגרת אנחנו בעצם מחלקים הלוואות עד לגובה של 50 מיליון שקל בשנה בתנאים מאוד מאוד נוחים למשך שש שנים, זו הלוואה. אחת הבעיות היותר גדולות של עולים זה נושא המימון. הנושא הזה מאוד משמעותי וקריטי. הקרן הזאת כל הזמן הולכת וגדלה. בנוסף, במידה ולאותם עולים לא אושרו להם הלוואות במסגרת אותה וועדה, יש לנו קרן תקציבית שהיא בהיקף של עד 70 אלף. הקרן ממונפת וזה עד ל-250 אלף שקל. 70 אלף בקרן תקציבית בתנאים מאוד מאוד נוחים כאשר זה בערבות מלאה של המדינה, 100% ערבות מדינה. בקרן הממונפת זה 85% ערבות מדינה. בעצם, בהיבט המימון המדינה מכסה את כל החסם המאוד מאוד גדול בכל מה שהיה שייך לנושא המימון. בקרן הזאת גם סייענו, אחת הבעיות הגדולות, אחד החסמים היה הנושא למשל של ערבים. זו הייתה בעיה מאוד מאוד קשה בקרב העולים, הקרן הזאת היא נטולת ערבים. זאת אומרת, לא צריך להעמיד לצורך העניין ערבים. כמו שאמרתי, המדינה ערבה 85% והעולה על 10% והבנק 5% - בצורה כזאת בעצם פתרנו את החסם המאוד מאוד משמעותי.

בנוסף לכך אנחנו, המשרד הקים, כבר מספר שנים לא מועט, מרכזים, מוקדים ייחודיים לאוכלוסיות ייחודיות. הקמנו מוקד יזמות עסקית בנושא של עולי אתיופיה. אני מניחה שידברו על זה. זה מוקד שאנחנו מאוד מאוד גאים בו. יש גם מוקד לעולי איראן שגם עליו יש התייחסות מאוד מאוד משמעותית, עבור אוכלוסייה מאוד ייחודית שזקוקה לסיוע בהיבט הזה. מאחר ומדובר בקהילה עסקית שמאוד חשוב לטפח את ההקשר כדי לעודד עלייה בדרך לא דרך לישראל. יש מוקד נוסף שהקמנו בשנה וחצי האחרונות שהוא מוקד סטרטאפ. שם זה סיפור מאוד מעניין וייחודי, קבוצה של עולים ותושבים חוזרים שהנושא הוא הקמת הסטרטאפ שהפך להיות אחד מגורמי עידוד וחזרה הטובים ביותר. היה צריך לפתח בעצם כלים מאוד מאוד ייחודיים עבור אותם אנשים שמעוניינים לפתוח עסקים בהקשר הזה. אנחנו התחלנו במימון מאוד נמוך והיום אני שמחה לדווח שהמוקד הזה הולך וגדל והדרישה היא להתחיל אותו עוד לפני טרום העלייה. היום המשרד נערך אפילו להרחבת הפעילות לאור הצורך המאוד גדול שעלה סביב הנושא הזה.

בנוסף לכך, בעצם אנחנו נותנים גם תמריצים. כתוצאה מ"צוק איתן" הייתה בעיה קשה מאוד לשרידות של עסקים באזור הדרום. לצורך כך, לעניין תפעול העסק ושיווק העסק חולקו כ-10,000 שקל לכ-70 אנשים ברחבי עוטף עזה ואזור הדרום. אני חייבת לומר שהיום, כשאנחנו מסתכלים במבט לאחור, אותם אנשים שנעזרו באותם תמריצים מדברים על המענק הזה כדבר מאוד מאוד חשוב שסייע וקידם את הפעילות. בהקשר הזה אנחנו נותנים גם מענקים, כמו שאמרתי, אנחנו מקווים לחדש את הוראת השעה שאמורה כבר בשבוע הבא להתחדש, אני מקווה. כמו שאמרתי אנחנו מדברים על מענק של 50 אלף שקל בעת העתקת העסק לישראל

כמה השתמשו במענק הזה?

זהו, מאחר ובשנה שעברה זה היה לתקופה מאוד קצרה בגלל, שוב תקציב המדינה. לצערי התחלנו לממש את זה רק לשלושה בגלל התקציב המאוד מאוד מצומצם. ברגע שזה יחודש, אני מקווה שכבר בשבוע הבא בגלל תקציב המדינה - - -

יש לכם כבר בקשות?

בוודאי, זה אחד הנושאים - - -

כמה בקשות היו על זה?

כמו שאמרתי, מאחר ושם היינו מוגבלים בתקציב מאוד מוגדר לא יכולנו לפרסם, לא רצינו מצב של תסכול. זאת אומרת, אתה מבקש ואז אתה לא יכול לקבל, ומה עשינו בכך. אני מקווה שבשבוע הבא משרד האוצר יאשר ועם אישור תקציב המדינה, אני מקווה שנוכל להפעיל את זה כי אני יודעת שיש דרישה מאוד מאוד גדולה בצרפת ובאוקראינה. באוקראינה יש ממש דרישה הולכת וגדלה לקבל כדי שאנשים יוכלו להעתיק את העסק שלהם. בעצם זה אחד הפתרונות היחידים כי הרבה פעמים אנשים נשארים על הקו, לצורך העניין, בין תל אביב לפריס כי יותר רווחי לגור פה בשישי-שבת ולהפעיל את העסק בחו"ל. כדי למנוע את האבסורד הזה בעצם אנחנו עושים את הכול לעודד אותם. מעבר לכל הכלים שאנחנו נותנים, גם לתת מענק של 15 אלף ירו שזה דבר נחמד מאוד כשאתה יכול לפתוח את העסק באופן חלק.

מבחינת מספר נתונים לסיום – שוב, אני חייבת לומר שאנחנו מאוד מאוד גאים בהליך. כמו שאמרתי, זה הפך להיות אחד הכלים מעודדי עלייה וחזרה שמדינת ישראל יכולה למכור היום כאיזה מוצר מדף. הוא נתפס כי הוא גורם מאוד מקצועי והאמינות שלו מאוד גבוהה באמינות שלו. לכן, מכאן נובעת בעצם ההצלחה המאוד גדולה של היזמות העסקית בקרב עולים ותושבים חוזרים. בחמש השנים האחרונות אנחנו סימנו למעלה מ-10,000 עולים ותושבים חוזרים שקיבלו סיוע. למעלה מ-2,500 תכניות עסקיות נתנו במסגרת הזאת. מעל ל-5,000 איש סייענו להם בכל הקשור לטרום העלייה, זה יותר מחמש שנים, זה קרוב לעשר שנים. הרבה מאוד מאותם אנשים שקיבלו סיוע הגיעו לישראל וכתוצאה מהתהליך הזה הם משכו לאחר מכן את המשפחות שלהם. אנחנו מדברים על היקפים יפים מאוד.

עשינו איזו בדיקה, אחת הבעיות היותר גדולות כמו שאתם יודעים, זה נושא השרידות של העסקים – מצב השרידות בישראל הוא גרוע מאוד. הרבה פעמים אנחנו שומעים מספרים מאוד בעיתיים. לשמחתנו הרבה, דווקא זיהינו שבקרב העולים והתושבים החוזרים כאשר הם פותחים עסק רמת השרידות כעבור חמש שנים היא גבוהה יותר מישראלים אחרים. זה נובע מהרבה סיבות, גם אנתרופולוגיות, אבל הסיבה המרכזית שהיא גורם מאוד מעניין, כאשר הם פותחים עסק התפיסה התדמיתית היא מאוד גבוהה ביחס לעולים אחרים. כמישהו פותח עסק בישראל זה נתפס כמהלך תדמיתי מאוד גבוה. הרבה פעמים הם שורדים גם בתנאים שישראלים ותיקים היו סוגרים את העסקים, אבל בגלל התובנה שלהם; ברגע שהם יסגרו את העסק בעצם הם יפילו את כל המערך המשפחתי גרעיני, הרבה פעמים המורחב יותר, לכן עושים הכול לשרוד בתנאים יותר קשים מאשר הרבה פעמים ישראלים וותיקים. עוד דבר צריך לזכור, כל עסק שעולה פותח הוא מעסיק, הממוצע מדבר על 3.2 שרובם ככולם, כמעט כולם Uאפשר לומר רובם, הם עולים בעצמם. אני אתן דוגמה, בשנה שעברה לאור ההלוואות שמשרד הקליטה נתן במסגרת הקרן – בזה אני מסיימת, רק להשוויץ שוויץ אחד – רק מהלוואות שנתנו 480 עובדים ורובם עולים, בעצם נפתרה בעיית תעסוקה של אותם עובדים על ידי אותם עסקים שהעולים פתחו. זהו. תודה.

תודה רבה לך. יש התייחסות של חברי הכנסת. חברת הכנסת טלי פלוסקוב ואחר כך חבר הכנסת עודד פורר.

בוקר טוב לכולם. אין ספק שלאור ההצגה שלך ולאור הדברים שאני שומעת מחבריי, שעלו ופתחו עסקים בשנים האחרונות, יש פחות חסמים לעולים חדשים בשנים האלה מאשר בתחילת שנות ה-90 כשבאה העלייה הגדולה גם בגלל שהכמויות של העולים, מה לעשות הם פחות ממה שהיה בשנות ה-90. גם בגלל שיש יותר עידוד, באמת יותר אתרים שזה יותר נגישות השפה וזה מאוד מאוד חשוב.

לאור זה רציתי לשאול, בגלל שרוב הדברים האלה, בעצם רובם, נעדרו בתחילת שנות ה-90. האם העולים שבעצם לא מוגדרים עולים, שהם בארץ כבר יותר מ-15, זה על פי החוק הגדרה של עולה, או - - -

10 שנים.

10 שנים אפילו.

יש הרבה אנשים שעלו לפני כן ועד שהם קמו על הרגליים ועד שהם בכלל הבינו מה המשמעות של פתיחת עסק בישראל ועד שהם יכולים בעצם לדבר את שפת המקום, עכשיו יש את הכלים האלה, אבל מה לעשות, הם כבר לא מוגדרים עולים. האם יש איזה פתרון לקבוצת אוכלוסייה שהיא קבוצת אוכלוסייה מאוד גדולה ומתמודדת עם אותם קשיים כמו הישראלים, אלא מה, חסר הגב הכלכלי וגם הם כבר לא מוגדרים כעולים, אבל חווים את אותם קשיים כעולים ולהם יש בעיה בפתיחת עסק. זו שאלה ראשונה. השאלה השנייה, האם יש סטטיסטיקה מפורטת לגבי השרידות של העסקים לעומת הישראלים הצברים? זה מאוד מעניין. כמו שאמרת יש הרבה סבילות, אולי יש יותר כוח לשרוד ולהוכיח לחברה שלך ולסביבה – זה נתון מאוד מעניין שאם תוכלי לפרסם אותו ולהעביר אותו. השאלה השלישית והקטנה מאוד, זה לגבי הקרן שהיא קרן שממנה יכולים לקבל את ההלוואות עד גובה של 250 אלף שקל אמרת עכשיו?

נכון.

מה הגובה של הקרן ולכמה אנשים זה מיועד? כמה אנשים מימשו את הזכות שלהם בשנים האחרונות מתוך אותה הקרן, האם באמת זה מספיק לכולם או שיש צורך להגדיל את הסכומים האלה כדי לאפשר ליותר אנשים לממש את הזכות?

נתחיל בשאלה הראשונה לעניין הזכאות. במשרד הקליטה בעצם הזכאות לעולים היא עד 10 שנים מיום העלייה מלבד עולי אתיופיה שהם למשך 15 שנה. היו עוד אוכלוסיות ייחודיות שהוחלט לגביהן, אבל היום זה 15 שנה ליוצאי אתיופיה ו-10 שנים לכלל העולים. לתושבים חוזרים זה למשך שנתיים מיום החזרה שלהם. זאת אומרת, הם צריכים לשהות בחו"ל, שלוש שנים בחו"ל ובעצם למשך שנתיים הם מקבלים את הזכאות הזו. מאחר ואנחנו נוהגים על פי נהלי משרד ממשלתי, כאשר ההנחה שכשמסיימים את אותם 10 שנים או מעל 15 שנה במקרים מסוימים, הם מועברים לטיפול של משרד הכלכלה. יש לנו קשר לא רע בכלל, יש לנו קשר הדוק עם משרד הכלכלה, עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, יש לנו שיתוף פעולה. במידה ויש פעילות שהיא מעל 15 שנה היא בעצם מועברת לטיפול של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

יש מחלקה מיוחדת בשבילם?

כן, כן. הם מטפלים בכל הישראלים, לכל האזרחים.

אין מחלקה מיוחדת.

לא. לא. הם לא מוגדרים כעולים.

אבל מה לעשות, הם עדיין עולים. הם חווים את הקשיים של עולים.

אני מסכימה איתך לחלוטין, אבל כרגע הנוהל מחייב אותנו עד 10 שנים. אני מסכימה לחלוטין - -

של מי הנוהל הזה?

של משרד הקליטה. אנחנו, משרד הקליטה מטפל ביזמות עד 10 שנים ובעולי אתיופיה עד 15 שנה.

אני אגיד מה ההגדרה של עולה, הזכאות לעולים היא 10, עולי אתיופיה 15 שנה. בתחומים מסוימים שהם יותר קהילתיים, ובאמת כדי לטפל באוכלוסייה מבוגרת אז באמת יש הרחבה.

מה הכוח שלנו דווקא בנושא הזה לשנות את מה שאתה אמרת עכשיו?

בואי נאמר שהמתנגדים המרכזיים היו משרד האוצר.

ברור לנו, אז נתמודד גם עם משרד האוצר.

העניין פה, יש אוכלוסייה שנופלת בין הכיסאות. אנחנו נשמח לשמוע המלצות, שאנחנו כחברי כנסת נוכל לקדם כדי לשנות את המצב.

כדי לשפר את המצב.

המלצות מאנשי מקצוע.

בנושא של העולים אין ספק שכמו שנאמר כאן, לוקח לפעמים הרבה שנים ולא מיד עם העלייה, אני מדברת על אנשים שהפכו להיות יזמים, לא שהם העתיקו עסק והם במהות שלהם כבר בעלי עסקים. בהרבה פעמים, לדוגמה, כתוצאה מזה שאין לך פתרון תעסוקתי אתה הולך להיות יזם. אנחנו קוראים להם 'יזמים בעל כורחם'. פתאום אתה מגלה שאין לך אופציה אחרת ולכן אתה צריך לייצור את אותה תעסוקה לעצמך. זה קורה בהרבה פעמים לא מיד עם העלייה וגם לא במשך חמש-שש שנים הראשונות או כתוצאה מסטטוס חדש שפתאום הפכת להיות כמובטל. אני לחלוטין מתחברת לעניין הזה, שהרבה פעמים 10 שנה לא מספיקות, זה טווח שלא מספיק. ברגע שהמשרד פתח איזה ערוץ קטן שאומר שאם במהלך השנה העשירית, זאת אומרת עד תשע שנים ועשרה חודשים, נכנסת לתוך המערך הזה של הסיוע של משרד הקליטה ואתה זכאי לשנה ואפילו לעוד שנתיים. נכון, אפילו לעוד שנתיים לאחר התקופה הזאת. כלומר, זה איזה חריץ לחדור איתו, אבל זה לא המסות הגדולות. אין ספק שמדובר בקבוצה שכן צריך לשים עליה דגש. אני כמובן מחויבת - - -

רגע, הייתה פה שאלה ואני רוצה כי אמרו שזה תלוי באוצר.

אמרו שהקרן זה 50 מיליון שקל. אני רוצה לדעת כמה נוצל, האם אנחנו באמת צריכים להוסיף כסף לקרן הזאת או שזה מספיק בשלב זה?

מאה אחוז. בעבר, אחד היתרונות הענקיים בקרן הזאת, בעבר הייתה כל הזמן דרישה הולכת וגדלה, לצערנו לא יכולנו לספק מספיק כי הקרן הזו הייתה מתוקצבת באופן מוחלט. 100% על ידי תקצוב המדינה ובעצם היינו נתונים כל פעם, הרבה פעמים גם הפסיקו אותה כי לא היה מספיק כסף והיינו צריכים לחכות לעודפים והליכי חשבות כאלה ואחרים. היום אנחנו מדברים על היקף של 50 מיליון שקל. חד-משמעית אנחנו מדברים שינוי דרמטי, מ-10 מיליון ל-50 מיליון – אין ספק שכאן אנחנו חימשנו את הצרכים. כרגע 50 מיליון זה - - -

זאת אומרת שהגדלתם את הסכום ולא הרחבת את מספר האנשים שיכולים להשתמש?

לא. הגדלנו מ-10 מיליון שהיו בקרן, הפכנו אותה ל - - -

זה מצוין, זה באמת צעד מבורך - - -

בעבר כל הכסף היה מגיע מתקציב המדינה ועשו שינוי. המשרד הוציא מכרז, בנק מרכנתיל דיסקונט זכה במרכז ועשה בעצם מצ'ינג על ה-10 מיליון שהמדינה מעמידה כערבות כדי שיהיו 50 מיליון שקל הלוואת שניתנות בריבית שאי אפשר למצוא אותה בשוק. גם לא דורשים ערבים, שזה יתרון מאוד. הפלוס במודל הזה, בסוף הקרן גם מחזירה את עצמה, הרי מישהו לקח הלוואה והוא מתחיל להחזיר את הכסף. הכסף חוזר וברוב המקרים העסקים באמת מחזירים את ההלוואות. תקני אותי אם אני טועה, לא הגענו למצב שאין למי לתת. הכסף נגמר - - -

עודד, ברור שזה צעד מאוד מבורך. עוד פעם, אני מנצלת את ההזדמנות ולהגיד, אני יודעת שאתה עמדת אז כמנכ"ל משרד הקליטה. השאלה שלי - - -

את זה עשה קודמי.

אז הוא עד אחד שמגיעות לו ברכות.

השאלה שלי, ברגע שהגדילו את הסכום של הקרן, האם הרחבת את מספר האנשים שיכולים לנצל את הקרן, לקחת אותה? כלומר, את אותן 10 שנים להפוך ל-12 שנה לצורך העניין - - -

לא.

לא.

כי זה נוהל שהוא לא בסמכותה.

ענת אברג'ל מאגף יזמות במשרד העלייה והקליטה. עובדת תחת אירוס הומינר.

מה שהקרן הזאת כן עשתה, בניגוד לקרן הקודמת המימוש עלה. זאת אומרת - - -

כי יש הקלה בתנאים.

בדיוק. ההון העצמי וכל הדברים בוטלו וזה מאוד מאוד חשוב. אם אנחנו מדברים על הקלות, כלומר איך חברי הכנסת יכולים לסייע. יש שני דברים שמאוד כדאי לפתוח, יש שני חסמים. האחד, החסם שהאוצר כשבנה לנו את המכרז עם מרכנתיל דיסקונט שזכה, בעלי עסקים עד 4 שנים יכולים לקבל הלוואה וזה בעייתי - - -

4 שנים מיום הקמתו?

מיום הקמת העסק.

לעיתים הם מקימים העסק, את יודעת הם קטנים, כאשר הם גדלים או שהם שמעו במאוחר - - -

וכמה אתם שומעים שיש צורך?

בדיוק כמו שאמרתי קודם, רוב העסקים הם לא מיד עם הגעתם לישראל. הם פותחים אותם בשלב יותר מתקדם ואז הרבה פעמים מה שקורה, כשהם מבינים שיש כלים כל כך טובים במשרד הקליטה, אז עד שהם מגיעים אלו ה-4 שנים כבר חלפו.

זה אותו דבר לגבי נקודות המס כי עד שהתחלת לעבוד, סיימת את האולפן, 3 נקודות בשנה ראשונה דווקא שהבנאדם נמצא באולפן זה פחות הגיוני.

כשהוא הכי פחות צריך אותן. אגב, זה אחד המהלכים - - -

יש לכם הצעות לכמה שנים אפשר להגדיל את זה?

לגבי הנושא של ה-10 שנים, כמו שאמרתי, כן יש טעם להרחיב את זה מעל ל-10 שנים. יש לנו בעיה שעכשיו נוצרה, אנחנו זיהינו אותה, זה בנושא של קליטת עולי אתיופיה. כמו שאמרתי, יש לנו מוקד שמעבר לשירותים המאוד טובים שלו, המשרד מסייע גם ל-15 שנה. אבל, כאשר כל הכלים אם זה כתיבת תכנית עסקית, כל הנושא של המיפוי, של הצורך, כל הנושא של הליווי והסדנאות, למעשה הוא לכל מי שהוא יוצא העדה אתיופית ולא משנה שנת העלייה, אין לזה שום רלוונטיות. לדעתי הדבר היחיד שיש איזה נושא, זה שאתה צריך שההורים או אתה עלית מעל ה-1.1.1980. זה החסם היחיד בכל העניין הזה.

מה שקורה, בעקבות אותו שינוי שעומד להיות עם "הדרך החדשה", נוצר מצב שבעצם מגבילים אותם עד 15 שנה. זאת אומרת, היום עד 15 שנה אתה יכול לקבל גם הלוואה וגם את כל השירותים. מה שיקרה, מה שעומד לקרות, שעד 15 שנה יהיה אפשר לקבל את כלל השירותים של משרד הקליטה. כלומר, כל מי שהוא סטודנט שסיים עכשיו אוניברסיטה ורוצה להיכנס לעולם העסקים הוא בעצם לא יכול כי הוא יצא מההגדרה. זה אחד החסמים הגדולים ביותר. אנחנו העלנו את זה בכמה פורומים, אבל כפי הנראה העניין הולך לכיוון הזה של עד 15 שנה.

נקודה אחרונה שהועלתה כאן, זה הנושא של השרידות. כרגע אנחנו מבצעים מחקר סביב העניין של השרידות, אבל עשינו מיני מחקר. לקחנו את כל אלה שקיבלו. לפני כשלוש שנים עשינו בדיקה לאורך של שרידות. זיהינו ש-73% ממי שפתח עסקים מקרב העולים והתושבים חוזרים, לאחר 5 שנים שרד. זה אחוז גבוהה בצורה מהותית - - -

בהשוואה לסטטיסטיקה כללית.

חד-משמעי. מדברים על בערך כ-50%. לדעתי יותר, אבל הדקלרטיבי, הנוסחה היא על 50% אחרי 5 שנים. אני מניחה שבשנה האחרונה זה הוריד אף יותר את אחוז השורדים. אנחנו מדברים על שרידות מאוד מאוד יפה בקרב העולים.

תודה רבה.

יש עוד חסם - - -

אני חושב שממשרד הקליטה קיבלנו הסבר מספיק. לדעתי נשתף גם את האחרים כי הזמן שלנו קצר. אם לעניין החסם יש לך מה להגיד, אני אשמח.

כן. בעניין החסם, כמו שאתם יודעים יש את הקרן וערבות המדינה ויש את הקרן של המשרד לקליטה ועלייה. יזם שקיבל מערבות המדינה לא יכול לקבל מאיתנו וכן אחרת. זאת אומרת, אם הוא קיבל מאיתנו הוא לא יכול לקבל מערבות המדינה. לדעתי זה חסם מאוד מאוד גדול כי הקרן שלנו - - -

זה בסמכותכם לקבוע בתנאים.

זה באוצר.

צריכים לפנות לאוצר, אני לא חושב שזה דבר, לדעתי.

זה יטופל במסגרת המשרד.

אם אתם יכולים לטפל בין המשרדים אני מאוד אשמח. אם אתם זקוקים להתערבותנו אנחנו לרשותכם.

חבר הכנסת עודד פורר בבקשה.

א', אני רוצה להודות על הדיון. ב', אני חושב שבמשרד העלייה והקליטה אחד הנושאים שהכי גאים בו הוא נושא היזמות העסקית וקליטת יזמים עולים. זה איזה שינוי שקורה במשק שגם אותו גם הכנסת מתחילה להבין אותו, גם כשמדברים על יום העסקים הקטנים ושינוי החקיקה לטובת העסקים. יש הרבה יותר עוסקים עצמאיים והרבה יותר אנשים שמתחילים לעסוק בצורה הזו לעומת העבר שכולם היו או שכירים בארגונים מאוד מאוד גדולים ושוק העצמאיים היה יותר מצומצם. צריך להבין שיש שינוי בתמהיל או אופי העולים או העלייה לישראל בשנים האחרונות. היא הפכה להיות עלייה of the choice ולא עלייה שמבריחים את האנשים כי אין להם בררה והם באים לפה, אלא הם בוחרים לבוא לישראל כי הם רואים בישראל מקום שאפשר ליזום בו, אפשר ליצור בו, שאפשר לעשות בו. לכן, האפשרות והרצון לתת להם הקרקע פורייה להתחיל ולהצמיח את העסקים, בהחלט נותנת את אותתה לחיוב.

אני חייב לומר שאני חושב שבתחום הזה דווקא ההקלות שמשרד הקליטה ועלייה נותן צריכות להיות דוגמה, למשרדים אחרים שמטפלים באוכלוסייה בהמשך הדרך, או באוכלוסייה הוותיקה. בסוף יזם הוא יזם, הוא לא פותח את העסק בשביל להפסיד כסף. הוא פותח את העסק כדי להרוויח וכדי ליצור. ככל שיתנו לו סיוע ותהליך יותר נכון גם בהליך הבנייה של העסק וגם לשמור אותו מאוזן מבחינת תזרים ומבחינת סיוע בהלוואות ובאשראי שצריך, זה ייתן את אותותיו על כל המשק. במובן הזה אני חושב שיש לכל המשרדים האחרים כן מה ללמוד ממשרד העלייה והקליטה על היוזמות האלה בתחום ההקלות לעסקים הקטנים. לדעתי, צריך לתת עוד ועוד אפשרויות כלפי העולים, כי כמו שנאמר פה כבר קודם, לפעמים העולה מגיע כיזם כי היה לו עסק בחוץ לארץ והוא בא ופותח עסק דומה בארץ. אבל לפעמים אחרי שהוא חמש שנים הוא לא מוצא את עצמו פה בשוק העבודה, הוא מחליט שהוא פותח עסק. זו דווקא נקודת הצמיחה שלו, מפה הוא אמור לצמוח, אבל זה כבר אחרי חמש שנים שהוא ניצל את כל מיני הטובות וכאן כן צריך לתת לא את הסטארט הזה להתחיל מחדש. בסוף עסק שמצליח מרוויח הרבה יותר למדינה מאשר הוא עול על שירותי הרווחה או הסיוע של המדינה. הוא מעסיק הרבה עובדים וביניהם גם עולים וגם אזרחים וותיקים. תודה.

אנחנו נשמע עכשיו ממרכז יזמות מט"י. יצחק אהרון בבקשה.

אדוני היושב ראש תודה רבה. חברי וועדה יקרים, מכובדים שלום. שמי יצחק אהרון, רובכם כבר מכיר אותי. אני מרכז את נושא היזמות הארצי בקרב יוצאי אתיופיה.

הייתי רוצה להגיד בכמה מילים על הפעילות שלנו שעוסקת בעיקר: בהדרכה, ייעוץ וליווי של יזמים ובעלי עסקים יוצאי אתיופיה. ראשית, הייתי רוצה לתת קצת הבהרה והמחשה שכל נושא היזמות בקרב יוצאי אתיופיה הוא קצת, נקרא לזה, ראיה אחרת. באמת מדובר שבקהילה, שגם ככה התקשתה להיקלט כאן בארץ גם חברתית וגם כלכלית. דווקא בנושא של יזמות עסקית, כמו שמנהלת האגף ליזמות עסקית אירוס אמרה, אנחנו רואים שם המון גאווה. אנחנו רואים איך אותם אנשים, יזמים שהשוק פלט אותם, שלא הצליחו למצוא עבודה הם פתאום מקימים עסקים, פתאום הם הופכים להיות משלמים מסים. אנחנו רואים את הגאווה שזה גורם גם לסביבה שלהם וגם בכלל לקהילה עצמה. אם אנחנו רואים היום בעל עסק שהוא, נקרא לזה פותח עסק ולאו דווקא למגזר הקהילה אלא לכלל, אנחנו רואים את השכנים, את החברים שאומרים: 'בוא נא, חשים אתכם, מרגישים אתכם, עכשיו אתם מדברים בשפה שלנו'. אני חושב שהחשיבות של היזמות בקרב הקהילה הוא מאוד חשוב וצריך לטפח ולקדם אותה.

מבחינת נתונים, אני חושב שחודש יולי העלנו פה מצגת ונתנו נתונים. אני רק אומר ככה בקול, אנחנו מדברים על 1,300 בעלי עסקים של יוצאי אתיופיה. מבחינת המוקד אנחנו מדברים על 200 פניות של עולים יוצאי אתיופיה שפונים אלינו מדי שנה וכ-50 פניות מדי חודש. אני אוכל להגיד שהמוקד שהוקם לפני כעשרים שנה עזר לפחות בהקמה של לפחות 600 מהם. מה שאני עוד יכול להגיד, נכון להיום פרופיל היזמים בעלי עסקים יוצאי אתיופיה מתחלק לשתיים: יש את 'דור המדבר' שהם אותם אנשים שהם ככה יותר מבוגרים ויותר פונים לקהילה והעסקים שלהם באופן טבעי אלו עסקים שמתמחים במכירה לקהילה. היום יש דור שהוא יותר צעיר שפותח עסקים שפונים לכלל המגזר. אנחנו מדברים על סטרטאפ על פיצריות, כלומר מזון שפונה לכל הקהילה והם מקור הגאווה שלנו.

בהקשר הזה הייתי רוצה לומר ולפנות בשנית ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה לבוא ולראות את הפעילות שלנו מקרוב. לעשות איזה ביקור בעסקים אצלנו וגם לראות את ההדרכה שאנחנו עושים ובאמת איך נעשית העבודה בהצלחה מקרוב. באותה הזדמנות הייתי רוצה לדבר קצת - - -

הם עובדים בשעות הבוקר כי הוועדה בדרך כלל בשעות הבוקר. נשמח לעשות סיור אצלכם. בשעות הבוקר זה מותר?

בשמחה. כן, בהחלט.

באותה הזדמנות הייתי רוצה לדבר על הנושא של החרגה של זכאות יוצאי אתיופיה. יאמר לזכות משרד העלייה והקליטה שמלווה את הפעילות מאז הקמתו. כמו שאמרתי לפני כעשרים שנה, יוצאי אתיופיה נכון להיות מקבלים בניגוד לשאר העולים את כל השירותים גם ללא קשר לתקופת הזכאות שלהם. כלומר, מי שעלה משנת 1980 או שהוריו זכאי לקבל את השירות. בד-בבד אנחנו מדברים היום על החלטת הממשלה "לדרך חדשה" בקרב יוצאי אתיופיה, באמת יש לה רעיון טוב כשהיא מדברת על שילוב חברתי ושילוב של הקהילה, של אותה קבוצה. חשוב לבוא ולהגיד שדווקא בעלי הפוטנציאל של היזמות ושל האנשים שרוצים להקים עסק, זו דווקא האוכלוסייה שהיא מעל 15 שנה. אנחנו מדברים על יוצאי אתיופיה, אתם יודעים שגם ככה הקליטה הייתה קשה להם. אני יכול לומר לכם שאני בארץ 30 שנה, באמת - - -

מה שאתה אומר, שהתכנית החדשה פוגעת בתחום הזה.

אני רוצה לבוא להגיד שהתכנית החדשה עלולה לפגוע כי: א', היא לא נעשתה בהתייעצות עם המוקד המקצועי שיכול לבוא ולהגיד מה המצב בשטח, אילו דרישות יש. לא נעשתה כאן התייעצות מסודרת והחשש הגדול הוא שכל הפעילות שנעשתה עד היום תרד לטמיון. לכן הייתי מבקש מהוועדה שבאמת תדאג שאותה פעילות שנעשתה עד היום לא תרד לטמיון כי נכון לעכשיו, כמו שאמרה מנהלת האגף, יש חשש מאוד גדול שאותה פעילות של יוצאי אתיופיה בנושא יזמות עסקית תפגע מהמעבר הזה.

הבנתי. כמו למשל כשאנחנו העלנו את העניין של השכלה גבוהה, תמיכה של מינהל הסטודנטים - - -

נכון.

ידענו שזה יפגע ולכן הדבר הזה יצא מהתכנית החדשה. אפשר לעשות גם בתחום הזה שלא ייכלל בתכנית החדשה. אני חושב שהתכנית החדשה מדברת בדרך כלל על עניין מערכת החינוך. אנחנו נפעל. המטרה היא לעזור ולא לפגוע.

אני בהחלט מסכים. כמו שאמרתי, יצרנו קשר עם אותם מקבלי החלטות. אני חושב שזה משרד רוה"מ שמלווה את התכנית, וביקשנו שיעשה איתנו שיתוף. הרי על כל התכנית דובר שיהיה שיתוף. לצערי הרב, נכון להיום, לא נוצר באמת שיתוף פעולה מסודר איתנו. החשש הגדול, שאותה פעילות, אותם יזמים בעלי עסקים יפגעו. הייתי רוצה שהדבר הזה יילקח בחשבון.

תכתבו את זה ותעשו העתק לוועדה, אנחנו נעקוב אחרי זה.

או.קיי. אני רוצה להודות לכם. תודה רבה.

תודה רבה. מר עודד פויר, מנהל היחידה לעידוד עלייה בהסתדרות הציונית העולמית. בבקשה.

בדיוק. בוקר טוב לכולם. דבר ראשון אין מה להאריך בחשיבות הנושא שכבר כולם מבינים. אולי משהו אחד במשפט. כולם דיברו על החשיבות, שהחשיבות בעידוד הנושא זה לא רק בקליטת העולים, אלא בכלל המדינה יהיו עוד אנשים שייצרו עוד תנופה למשק. זה יתרום לכולנו וזה עוד חלק. אני חושב, בהחדרת התודעה כמה העלייה טובה לא רק לעולים אלא טובה לכל המדינה ושהעולים לא רק צריכים את העזרה שלנו אלא בהחלט גם צריכים אותם, לשים על זה את הדגש.

כמה נקודות קצרות. דבר ראשון, אם דיברנו על נושא עידוד העלייה וטורם העלייה, הדברים שנעשים הם מצוינים. אנחנו בפעילות שלנו, החשיבות שלנו זה להוסיף את הנדבך של הפעילות בחוץ – דבר ראשון זה הנגשת המידע בצורה הכי מלאה. זה על ידי גיבוש קבוצות המבוססות על ידי אנשי מקצוע, היכולת להעביר להם את המידע או בסמינרים או במפגשים, או בירידים מאוד מאוד ספציפיים – זה מרכיב מאוד חשוב שנותן להם גם ההרגשה שמשהו טוב קורה. אני חושב ששיא העניין, את זה ראינו מניסיוננו שעובד נפלא, זה לסיים את התהליך ההכנה בסיור גישוש כאן בארץ. הם מגיעים לכאן, כל אחד לפי המקצוע ולפי מה שמעניין אותו רואה איך זה עובד באמת. אם מישהו שיודע שיש לו עסק כזה וכזה ומגיע לישראל ורואה מישהו כמוהו, כך נראה עסק בישראל, זה מאוד מאוד משמעותי, הוא גם פוגש את אנשי המקצוע שהוא יפגוש אותם אם הוא באמת יחליט להיות בעסק כאן, זה תורם נפלא. דוגמה קטנה, בנתניה לקחנו רופאים שהמטרה שלהם לפתוח מרפאה. הם פגשו עולה מצרפת שפתח מרפאה בנתניה וכך נראית מרפאה ששונה לגמרי ממה שנראה בצרפת. כך אנשי שיווק, מכירות, אנשי טלמרקטינג וכדומה.

עוד כמה נקודות ממש קצרות. דבר ראשון, כמו בכל דבר אני חושב שגם כאן החשיבות בעבודה הוליסטית ומלאה ובשיתוף פעולה עם כולם. יש את המידע שמגיע ממשרד הקליטה וכל העזרה, אבל ביום-יום הם נמצאים ברשות המקומית. הרשויות המקומיות להן יש כאן תפקיד קריטי גם בהנגשת המידע וגם לאפשר את מה שקורה. לדוגמה, באותו סיור גישוש הבאנו למשל למודיעין, עשינו פגישה עם אנשי החברה הכלכלית ולראות איך אנחנו בכל אזורי תעסוקה חדשים שנבנים מוצאים להם שכירות זולה יותר. שכירות או מקום שמאפשר להם תנאים נוחים ברשות המקומית. לצרף לזה את ארגוני העולים שהם בסופו של דבר מלווים ברקע. ארגונים כמו "גבהים" שנותנים את הגיבוש המקצועי. רק בעבודה הוליסטית שכל המידע נגיש לכל, אני חושב שנשיג כאן הרבה.

אני חושב שהמפתח כאן, כשמודדים עולים בעסקים, זה לקחת את היתרונות היחסיים, להעצים אותם ולראות איך אנחנו פותרים את המגבלה. היתרונות היחסיים כמובן: זה הקטע הגלובלי, זה השפה, זה הקשרים בחו"ל, כל מה שמחפשים ובטח בעידן הזה שהוא עידן גלובלי. הדברים הקשים יותר: להפך, זה השפה וזה שאין קשרים. לכן כאן לבוא ולחבר אותם לנטוורקינג הנכון, לתת להם מומחי שיווק שיחברו אותם, אין להם את הפה לאוזן, את 'חבר מביא חבר' שרגילים כאן. צריכים אפילו באופן מלאכותי לחבר אותם לגופים או לאנשי עסקים כמוהם שיהיו כמו מנטורים, אבל שהם יחברו אותם לכל נושא של פה לאוזן ואפילו ברמה של לחבר אותם בהתחלה לבנאדם מנוסה שייתן לו inter ship בתוך עסק קיים, תהליך חניכה.

אני חייב להגיד פה גם משהו חשוב שהוא האיפכא מסתברא של העניין. כשמגיע עולה, לא תמיד הדבר הראשון שהוא צריך לעשות זה לפתוח עסק. דבר ראשון צריך להגיד לו: 'תגיע, תלמד את השפה, תראה מה שקורה מסביבך ואז תחליט לאיזה כיוון אתה הולך'. לא להריץ אותו ממקום שיכול להוות לו תסכול. זה מתחבר למה שאמרו אחרים, שאחרי כמה שנים הוא מרגיש בשל ועושה את זה. כאן הייעוץ צריך להיות אמתי, מה מתאים ומה לא מתאים.

אנחנו בהסתדרות הציונית נמשיך לפעול ככה בשיתוף פעולה עם מה שכבר נפעל ועוד יותר חזק עם משרד הקליטה בכל תכניות החדשות. בהצלחה לכולם. הדיון הזה הוא דיון חשוב ותודה לוועדה וליושב ראש.

תודה, תודה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב בבקשה.

שלום לכולם. קודם כל באמת, אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל היום יש בכנסת יום לעסקים הקטנים וזאת בעצם הסיבה שאנחנו נפגשנו כאן בוועדה הזאת. יש כרגע עוד וועדות שדנות בנושא הזה ובוודאי ובוודאי צריך לברך את חברי הכנסת שיזמו את היום הזה. אחד מהם הוא חבר הכנסת מכולם, רועי פולקמן. אני לא יודעת מי השני, אולי אתם יודעים, אני אשמח להגיד את שמו.

אם אנחנו מדברים על הוועדה הזו, יש פה הרבה אנשים שעברו עלייה ויודעים מה זה ואיך זה, ועד שאתה נקלט במדינה ועד שאתה מרגיש ישראלי. אני חושבת שהמטרה של כל אחד שיושב פה זה באמת להפוך כל עולה שמגיע למדינה לישראלי גם בתחושה וגם במעמד שלו בחברה הישראלית. אני יודעת, אתם יודעים שאני הייתי ראש עיריית ערד והגיעו ופנו אלי המון קרנות, המון יזמים והמון אנשים רוצים לתרום בנושא הזה. עכשיו, הם מצד אחד באים כי יש להם כסף ומצד שני יש את האנשים שצריכים למשוך את הכסף הזה והם לא יודעים איך לעשות את זה. הקרנות האלה עם הכסף חוזרים לביתם כי מן הסתם לא מצאו את הדרך לציבור ולא הונגשו מספיק. אני מאוד מתחברת לדברייך לנושא של הנגשת מידע.

רבותיי, אנחנו נמצאים בבעיה. אני באמת מברכת את משרד הקליטה. אני שמעתי אותך, יישר כוח על מה שאתם עושים, עבודה נפלאה, מאוד מרשים. אני חייבת להגיד. אבל לצערי הרב, אני שוב פעם חוזרת ואומרת, העולים החדשים, אלה שלא מדברים שפה ומרגישים קצת זרים, הם לא יודעים את זה. חלק מדברייך, אני בארץ כבר עשרים שנה ברוך ה', גם אני לא שמעתי. אני אומרת רבותיי, אחד מתפקידנו, כאן אני פונה גם ליושב ראש הוועדה וגם משלנו חברי הכנסת, להנגיש את המידע, לספק את המידע הזה לאזרחים, לתת להם להבין שיש כאן אנשים שדואגים להם ויש פה הרבה מה לנצל. 50 מיליון שקל, אתם יודעים מה זה, זה המון כסף ואנשים לא יודעים על זה.

אני רוצה להתייחס לנגב ולגליל. אני יודעת שהרבה מנצלים והרבה נמצאים במרכז הארץ. מה קורה בנגב ובגליל, בכלל לא מגיעים. יש כאן נציגת משרד הכלכלה או נציג? יצאו? אתם יודעים שכל מרכזי מט"י ביטלו אותם בערים, איחדו אותם, מכרז. אני לא יודעת איזה בלגן הם עשו. עכשיו בערי הפריפריה אין מרכזי מט"י. מרכז מט"י היה אחד ממקורות הנגשת המידע הזה. היה מישהו שהיה מקבל אנשים והיה מסביר איך להתחיל, איך ללכת – אין היום. זה לגמרי לא מחליף - - -

את מכירה את השירותים של "מעוף"?

אני יודעת, אני רק אומרת שזה לא מספיק. אני לא אומרת מבחינת איכות מידע. לא. לא. חס וחלילה. אני מכירה את "מעוף". בוודאי - - -

אנחנו נקיים דיון במסגרת כנס שדרות. אנחנו עושים את זה ואנחנו הולכים לדון בנושא הזה של עניין הפריפריה.

מצוין.

זה בעצם הדבר שרציתי להגיד. בערד, בכלל לאחרונה פיטרו את מי שהייתה מטפלת בזה. אני כועסת ואני לא מבינה איך עיר ש-40% בעיר הזאת עולים יכולה לאפשר לעצמה דבר כזה. אבל לא ניתן כאן ציונים.

מה שאני בעצם רוצה להגיד מכאן, רבותיי, אני חושבת שהתפקיד שלנו, ובאמת נעשתה עבודה מצוינת. אנחנו נחשוב, אני אומרת שוב פעם, נעשה אם זה באמצעות החקיקה – אני רוצה מאוד בנושא של העולים להגדיל את ה-10 שנים להפוך אותם ל-15 שנה, לכל העולים ולא רק ליוצאי אתיופיה כי אני חושבת שזה צעד נכון.

אני כבר אומרת פה, אם יהיה צורך גם בהגדלת הסכום של הקרן, נראה לי שלא תהייה לי בעיה להוסיף עוד 10 מיליון לסכום, כשנראה מה התוצאה. בסך הכול מי שמרים את העסק גם הוא משלם מיסים למדינת ישראל. מעבר לזה, גם המדינה מרוויחה מזה. עוד פעם, בשיטה שהקרן פועלת זה לא מתנות. בעצם הקרן ממחזרת את עצמה ולכן לא צריכה להיות בעיה. 50 מיליון זה באמת סכום רציני כדי לתת מענה ללא מעט אנשים שרוצים לפתוח עסקים.

שוב, תספרו, תספרו, תספרו ואני יודעת מה, תמצאו סיפורי הצלחה, שזה יצא לתקשורת, שזה יצא בשפה הרוסית, שיצא בשפה אמהרית, בשפה צרפתית, אנגלית – תעשו את זה כי אנשים לא מכירים ונורא ונורא חבל. יישר כוח על העבודה שאתם עושים.

תודה רבה. הגברת גלדיס ברזובסקי.

שלום רב לחברי הוועדה, ליושב ראש ולאנשים פה. אנחנו מבית ברזיל. למה בית ברזיל, כי בשנתיים האחרונות אנחנו רואים גידול מהעלייה מברזיל. ברזיל עוברת עכשיו תקופה כלכלית מאוד קשה ואנשים מתחילים להסתכל לצדנו, לכאן. רוב היהודים בברזיל בעלי משפחות והם אנשי מסחר, הם אנשים שעובדים במסחר. מאוד חשוב מה עודד דיבר וגם חברת הכנסת על נגישות המידע. בברזיל מדברים פורטוגזית ואנחנו בבית ברזיל חושבים שספרדית זה מספיק וזה לא מספיק. אנחנו רוצים לתת יד לעזור למשרד הקליטה כדי שהמידע בפורטוגזית יגיע. אנחנו מקבלים המון פניות מאנשי עסקים מברזיל שרוצים להעביר את העסקים שלהם לפה או לפתוח פה עסק. הם לא מבינים ממיסוי, הם לא מבינים איך פועל במדינת ישראל. אנחנו כעידוד עלייה, עודד, איתו השתתפתי ביחד במשלחת לברזיל, מודע למציאות בברזיל היום.

אני מבקשת ממשרד הקליטה, כל הכבוד לתכנית שלכם, באמת אני שעובדת כבר עשר שנים כמתנדבת בתחום של עלייה וקליטה, אני נכנסת הרבה פעמים לאתר של משרד הקליטה ולא הייתי מודעת לכל מה שאת סיפרת עכשיו.

חבל.

זהו, זה נכון. הנה עכשיו יש לי כמה עולים שנמצאים כבר בארץ ופותחים עסקים ואני מביאה להם היום את המידע הזה של המענק ושל העזרה שלכם. הרבה פעמים זה בעיות של שפה. אנחנו בבית ברזיל מודעים למצב ונותנים לכם את היד לעזרה בכל מה שקשור לתרגום. אנחנו מוכנים לעזור לכם בנושא הזה. תודה רבה.

תודה רבה. גברת מרינה קונצביה מועצת העיר ירושלים ומחזיקת תיק עלייה וקליטה. בבקשה..

נכון מאוד. שלום לכולם. זה בעצם הישיבה הלא ראשונה שלי בוועדת עלייה וקליטה כי אני בתור עיתונאית הייתי הרבה פעמים פה ועסקתי בנושא הזה. אני 30 שנה בארץ ואני ירושלמית.

אני רוצה להגיד קודם כל באמת יישר כוח למשרד הקליטה. אני מאוד שמחה לשמוע פה את כל מה שנאמר.

לא תמיד מחלקים פה מחמאות, זה לא מובן מאליו.

אני רוצה בעצם, כמו שחשוב לי לדעת כירושלמית וכעולה וותיקה אני רוצה להגיד דבר כזה. אני חושבת שנורא חשוב בירושלים, בטח אני עכשיו בעניינים של ירושלים ושל עיריית ירושלים, קודם כל אשמח לשיתוף פעולה עם כל הנמצאים כאן באולם. אני בטוחה שיש להם את החלק בעבודה ויש עניין. בהחלט ברשות הקליטה יש עכשיו תכניות, המון תכניות. גם לי יש תכניות שאני מקווה שנוכל לפחות את חלק מהן להגשים.

עכשיו פשוט אני רוצה להגיד דבר אחד מאוד מאוד חשוב ואני חושבת שצריך לשים לב לזה. אחרי גל טרור, פה אצלנו בארץ תמיד בא גל עלייה. אנחנו חייבים להתכונן לזה. כולנו מחכים לתקציב של מדינת ישראל. אני גם דיברתי עם ראש העיר ניר ברקת והוא הבטיח שהוא ינסה לשפר את התקציב לעולים פה בעיר. אני חושבת שהיום חייבים להתכונן. באמת את האינפורמציה לעולים חדשים ובכלל לתושבי העיר, הרבה אנשים בעצם חוזרים גם. היום העלייה של עולים, עולים שבאים ותושבים חוזרים היום גם זו תופעה עקב המלחמה בין רוסיה ואוקראינה וכל העניינים שם. בכלל, יש חשש לא קטן בגלל מדיניותה של רוסיה עקב העזרה שלה לסוריה. חס וחלילה, אני מוסקבאית חייתי שם בברית המועצות, אני זוכרת את זמנם כששערי העלייה ושערי ברית המועצות היו סגורים, חס וחלילה שהמצב הזה יחזור לעצמו. אבל בכל זאת אני בטוחה וכולנו ערים להתעוררות של העלייה וצריכים להתכונן לזה. שוב, אני אשמח לשיתוף פעולה. יישר כוח לכולנו ויום טוב פה לעסקים קטנים היום.

תודה רבה. אנחנו בהחלט מסכימים אתך שהתגובה לטרור שמשתולל במדינתו הוא הגדלת עליית יהודים לארץ ישראל. זו התגובה הנכונה לטרור.

עכשיו עמיחי סינגר יש לו תכנית, פרויקט שפתח בעניין פסיכומטרי בספרדית.

נכון מאוד. קודם כל תודה לכם חברי הכנסת על הוועדה. אני התחלתי עסק קטן עם קהל ייחודי, עם קהל דוברי ספרדית שמעוניין להמשיך את קליטתו באוניברסיטאות. יצאו מהצבא, יצאו מהמטוס והם רוצים להיות חלק מהחברה, להיות באוניברסיטאות, הם רוצים ללמוד, רוצים ליישם, רוצים להיות חלק פעיל ויעיל של החברה שלנו.

אני ראיתי צורך שהאנשים שלא עשו טוב בפסיכומטרי. דוברי ספרדית וגם פורטוגזית, יש להם ממוצע הכי גרוע בתוך הנבחנים, אנשים שלוקחים את הפסיכומטרי, אז התחלתי את הפרויקט של ליווי, של תמיכה, של לימודים קבוצתיים בשפה הספרדית. האמת, כשאנחנו מדברים על עולים חדשים, כשאנחנו מדברים על אנשים שקיימים כאן בחברות בארץ, אנחנו צריכים לחשוב על הקושי האינהרנטי שיש לנו. ברגע שרוצים לשלם מיסים, ברגע שאנחנו רוצים לרשום את החברה שלנו, לא רוצים פשוט לבוא ולעבוד בעבודה הבלתי פורמאלית. הפרויקטים מהסוג של מט"י ושל הסוג של ההסתדרות העולמית שגם עוזרים לעסקים קטנים, הם מאוד עוזרים ומאוד טובים לנו.

הצלחתו של העסק שלי היא הצלחה של המדיניות של ישראל בקשר לעלייה ובקשר לקליטת אנשים. בזה אין שום ספק. אני כעולה חדש בעצמי אני לא יכול להרוויח על הגב של עולים חדשים. אני לא יכול להגיד לעולים חדשים, לאנשים שיצאו מהצבא שעכשיו שוכרים דירה, או שעכשיו הם יצאו מהמטוס שצריכים להתמודד עם עבודה, עבודה בשכירות, עם שכר לימוד שברוב המקרים הם לא משלמים, אבל עדיין הם צריכים להשלים שיעורים פרטיים. אני כסף קטן, לא יכול להרוויח, אני לא יכול לקבל מעולים חדשים מחיר כמו שחברות אחרות בתחום הפסיכומטרי מבקשות מהם. למה, כי גם אני הייתי במצב הכלכלי שלהם ואני מבין אותם. לאן אני פונה, א', אני יכול לפנות לתורמים שיכולים לעזור לי, לעסק שלי וגם לעולים חדשים. אני יכול לפנות למדינה, אני יכול לפנות לרשויות המדינה. תמיד חשוב לראות התערבות של המדינה בעסק שהמטרה שלו היא לא להרוויח. זה משהו שאני רוצה שיהיה ברור. לא כל העסקים של העולים במטרה להרוויח. גם ליצור תמריצים שכל אנשים יעסקו בהם.

יש לי שלושה מדריכים, רובם עולים שלומדים באוניברסיטאות שונות. הם לומדים עכשיו וגם מלמדים ומלווים. כל שנה כשאנחנו פותחים את הקורס מחדש אנחנו נפגשים עם עולים חדשים והם רואים את הקבלה לאוניברסיטאות כחלק בלתי נפרד מהעלייה שלהם. הם סיימו את הצבא ועדיין כן, כאן אני מסיים. אני רציתי לשתף אתכם כנקודת ציון בקושי שלהם להתקבל לאוניברסיטאות ובעיקר בקרב עולים דוברי ספרדית. לפני הנתונים שיש פה בממוצע הפסיכומטרי, הממוצע שלהם דומה לממוצע של עולים מקרב יוצאי אתיופיה. אם אתם רוצים להתעסק עם הבעיות שלהם ואולי אפשר לראות איך מתמודדים עם יוצאי אתיופיה, איך עוזרים להתקבל לאוניברסיטאות, אולי אז גם אפשר להעתיק את זה כמשהו שמקדם את הצלחתם של עולי אתיופיה. אנחנו רואים באוניברסיטאות המון עולי אתיופיה באולמות שלנו, בכיתות. אולי אפשר לעשות את זה גם עם עולי ספרדית וגם עם פורטוגזית כמובן. תודה על ההקשבה.

תודה רבה לך. גברת ליזה רחמני מנהלת תכנית עלייה מאירופה. בבקשה.

שלום. שמי ליזה רחמני מעמותת גבהים. עמותת גבהים נוסדה במטרה לסייע לעולים בעלי השכלה גבוהה וניסיון תעסוקה בשילובם בתעסוקה וביזמות הישראלית.

האמת, לא תכננתי לדבר, אבל אני אשתמש בהזדמנות לדבר בקצרה על התכניות שלנו ליזמים. יש לנו שתי חממות בשביל עולים חדשים שרוצים להקים סטרטאפים. יש לנו אחת בתל אביב ואחת באשדוד. עד היום 71 סטרטאפים עברו את התכנית הזאת. כמו שאירוס אמרה, מה שיפה בזה, שבסוף היזמים האלה מקימים עסק שגם זה יוצר מקומות עבודה. אנחנו סופרים את זה, יש 146 משרות חדשות שיוצרו על ידי הסטרטאפים האלה. אנחנו מקבלים המון המון פניות לגבי עסקים קטנים. עובדים בדיוק עכשיו על תכנית בשביל היזמים האלה.

אני רק רוצה לחדד את מה עודד אמר לגבי החשיבות של הקשרים. ברור שיש צורך בלווי עסקי ולתת להם את כל המידע שהם צריכים, אבל מה שבאמת חסר להם זה בדיוק המנטורים והחיבור עם העסקים האחרים. הם לא מכירים עורכי דין, רואי חשבון, הם לא יודעים איפה לחפש אפילו. צריך גם לחשוב על זה ואולי גם במשרד הקליטה איפה - - -

יש לנו גם סיוע של רואי חשבון שנותנים, מצמידים אותם לעולים ובעצם הם נותנים להם לווי בכל מה ששייך לנושא המיסוי.

טוב לדעת. תודה רבה.

תודה רבה. בנימין חזן ממט"י חולון. בבקשה. הדובר האחרון, אשמח שנעמוד בזמן.

כן. לי קוראים בני חזן ואני מנהל מט"י חולון, מרכז טיפוח יזמות עסקית. אני מנהל גם במסגרת משרד הקליטה את "מעלות" חולון ואזור תל אביב.

קודם כל, שוב, אני רוצה לברך את נציגות משרד הקליטה, את אגף היזמות העסקית, את אירוס ואת ענת שנמצאות פה. באמת על התכניות המאוד מיוחדות שהן מקצות לעולים חדשים בשפות השונות. אני באמת חושב שהתכניות האלה נותנות סיוע וקרש קפיצה מצוין לאותם עולים כדי להיקלט בחברה הישראלית.

כולנו יודעים שהקליטה בחברה הישראלית היא דרך דיור ותעסוקה. ברגע שיש תעסוקה ומשרד הקליטה נותן סיוע בתעסוקה ואותו עולה נקלט בתעסוקה, אז הקליטה בארץ, לפחות בקטע של הנושא התעסוקה, הקליטה היא הרבה יותר טובה והרבה יותר נוחה.

אני כן רוצה לפנות לוועדה בסיוע במספר דברים שאנחנו חושבים שאתם יכולים להתערב ואולי כאן לסייע. אני גם מנהל המוקד הארצי ליזמות לעולי איראן. יש עלייה שקטה מאיראן שמגיעה, של עולים חדשים. העלייה הזאת נקלטת ואנחנו קולטים אותה באמצעות הסיוע. רובם מגיעים כיזמים ואנחנו קולטים אותה אצלנו באמצעות הסיוע של משרד הקליטה. לוקח הרבה זמן להיקלט ועד שהם קולטים את השפה לוקח הרבה מאוד זמן. עד לפני כשנה העלייה הזאת קיבלה הרחבה של הזכאות עד 15 שנה. לצערי הרב, בגלל שלא אושר תקציב המדינה הזכאות הזאת ירדה והם זכאים לסיוע רק עד 10 שנים. אני חושב שאירוס פועלת הרבה מאוד בעניין, אבל עם רוח גבית מצד הוועדה, אם יהיה אפשר לעלות את הזכאות של עולי איראן. אני מזכיר לכולכם, העולים האלה בורחים מאיראן, הם לא מגיעים מתוך זה שהמשטר שם נותן להם לצאת. יש עדיין סדר גודל של 20 אלף יהודים באיראן שחלקם עוד רוצים לעלות לארץ ולהגיע ולהיקלט פה. אני אשמח אם הוועדה הנכבדה הזאת תוכל לסייע לנו גם בעניין הזה. זאת נקודה ראשונה.

הנקודה השנייה, אני אשמח לסיוע של הוועדה, זו נקודה מאוד אקטואלית לכולנו. אנחנו נמצאים במתקפת, או אינתיפאדה או איך שרוצים לקורה לזה, הסכינאות או איך שהם קוראים לזה 'אל-קודס'. יש הרבה מאוד עסקים גם של עולים שנפגעים. אני יכול לומר לכם שגם בתל אביב יש פחות אנשים שמסתובבים ברחובות – אנשים יותר חוששים. יש בכך פגיעה גדולה מאוד בעסקים, הרבה מאוד עסקים מתקשים היום להתמודד עם זה. אני סבור שכאן אתם יכולים לסייע. יש את הקרן המיוחדת הזאת של משרד הקליטה, היא קרן מצוינת, אבל המגבלה שענת דיברה עליה קודם לכן, עסק שהוא רק עד 4 שנים שיכול להסתייע בהלוואה, זו מגבלה שמונעת מאיתנו לתת את ההלוואה הזאת לעולים חדשים שהם בעלי עסקים שנקלעים למצב קצת יותר קשה בגלל המצב שאנחנו נמצאים, מצב האינתיפאדה שאנחנו נמצאים בו. לאותם אלה אנחנו נאלצים להגיד: 'אנחנו מצטערים, אתם לא יכולים לקבל את ההלוואה המיוחדת של משרד הקליטה כי המגבלה שהאוצר שם היא עד 4 שנים ואתם בעלי עסק מעל 4 שנים'. אני חושב שעם רוח גבית שלכם וביחד עם הפעולה המאסיבית של משרד הקליטה אולי יהיה אפשר לשפר את המצב במיוחד בתקופה הנוכחית.

אני רוצה להגיד, ואני רוצה כאן לציין לשבח שוב את משרד הקליטה שהיה ער למצב של יהודי אוקראינה ויהודי צרפת ובלגיה עם כל המצב הקשה שחווים שם, ופתח תכניות מיוחדות ואפשר לנו לסייע בקליטת בתחום היזמות של עולי: צרפת, בלגיה ואוקראינה. היום אנחנו קולטים אותם, את אלה שמגיעים ומאפשרים להם לקבל סיוע בהקמת עסק עצמאי. תברכו על היוזמה הזאת ועל הנושא הזה. אני מאחל, תודה רבה על הדיון המיוחד הזה. תודה רבה.

תודה רבה לכם. תודה לכל המשתתפים. תודה למשרד הקליטה.

אני חושב שיש שני דברים שאני רוצה לציין לסיכום:

אנחנו נציין את האפשרויות הקיימות כדי לעודד את העסקים בקרב עולים חדשים, אם זה מענקים, אם זה הלוואות, אם זה סיוע טכני. אני חושב שאנחנו צריכים, כל העולים, מי שרוצה, מי שהחליט ללכת לכיוון עסקים לנצל את זה. לצורך זה יש שני דברים שצריך לעשות. אחד, לשנות את החסמים. חסמים כמו שאמרת, חסמים של 10 שנים, אותו להגדיל. על עוד חסמים שקיימים תפנו אלינו, אנחנו חברי הכנסת. אם צריך ליזום הצעת חוק אנחנו נעשה את זה.

הדבר השני שצריך לעשות. כאן אני פונה דווקא למשרד הקליטה בעניין זה. להגביר את המודעות בקרב העולים. כדי להגביר את המודעות בקרב העולים צריך להוציא הסברה בכל השפות. זה מאוד חושב, בכל השפות כדי שהעולים ידעו, יכירו את ההזדמנויות הקיימות.

תודה לכל המשתתפים. תודה רבה לכם. אני סוגר את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.