הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 125

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעה 16:50

פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

סעיפים 13(4)(ב), 13(6), 13(10), 13(13), 14(ב) ו-(ג), 16(1) (סעיף 67ג לחוק מע"מ), 16(2), 17(ב), 18(1) (סעיף 21ב לחוק הבלו על דלק), 20(2), 22(1) (סעיף 5א2 לחוק מס קנייה) (חובת הגשת דוחות מקוונים לרשות המסים)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

באסל גטאס

אחמד טיבי

מיקי לוי

רחל עזריה

אורי מקלב

עודד פורר

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

זאב פורת - סמנכ"ל בכיר, גבייה ואכיפה, רשות המסים, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל אגף א', מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

ליאת גרבר - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

דניאלה שני - עו"ד, ממונה (ייעוץ משפטי), רשות המסים, משרד האוצר

מינה גולן - מנהלת תחום, סגנית מנהל מחלקת שומה, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עו"ד, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

עופר שרון - עו"ד, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אורי ברוך - יועץ מקצועי למנהל רשות המסים, משרד האוצר

שרית דנגור - יועצת למנהל רשות המסים, משרד האוצר

דורון סמיש - רכז ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

ניר אמסל - רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

ספי זינגר - עו"ד, משרד המשפטים

מיטל שחר - עו"ד, לשכת עורכי הדין

נייגר פיטוסי - עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

אריאל קצובר - עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

יזהר קנה - רו"ח, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - עו"ד, היועצת המשפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

מורן אביב - מתכננת ערים, עמותת סיכוי

צבי פרידמן - רו"ח, נשיאות הארגונים העסקיים

בניה חסידים - עו"ד, נשיאות הארגונים העסקיים

שאול בשור - המשמר החברתי

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את נשיאות הארגונים העסקיים ולשכת רואי חשבון

שגית אפיק

שלומית ארליך

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

סעיפים 13(4)(ב), 13(6), 13(10), 13(13), 14(ב) ו-(ג), 16(1) (סעיף 67ג לחוק מע"מ), 16(2), 17(ב), 18(1) (סעיף 21ב לחוק הבלו על דלק), 20(2), 22(1) (סעיף 5א2 לחוק מס קנייה) (חובת הגשת דוחות מקוונים לרשות המסים)

אני מחדש את הישיבה. אני מתנצל על האיחור. אנחנו ממשיכים בסדר היום, פרק ה', מסים, סעיפים 13(4)(ב), 13(6), 13(10), 13(13), 14(ב) ו-(ג), 16(1) (סעיף 67ג לחוק מע"מ), 16(2), 17(ב), 18(1) (סעיף 21ב לחוק הבלו על דלק), 20(2), 22(1) (סעיף 5א2 לחוק מס קנייה) (חובת הגשת דוחות מקוונים לרשות המסים).

מי מציג את החוק?

אני אציג.

משה אשר, מנהל רשות המסים.

בשנה האחרונה עסקנו בין היתר בתכנית התייעלות מאוד מקיפה. גיבשנו חלקים נרחבים ממנה ובמקביל כבר התחלנו לממש אותה. אחד הפרקים של התכנית הוא התייעלות טכנולוגית או התייעלות באמצעות אמצעים טכנולוגיים. מה שאנחנו מביאים לכאן היום זה קביעת חובת דיווח לרשות המסים, חובה של דוחות שנתיים, דוחו במיסוי מקרקעין, דוחות במע"מ, כאשר כל חקיקת דיני המס, כל הדיווחים השוטפים, השנתיים, החודשיים והדו-חודשיים, ידווחו אלינו בצורה מקוונת אלקטרונית.

כבר היום יש לא מעט דיווחים במערכי המס השונים שנעשים בצורה מקוונת ואלקטרונית. כך למשל במכס יש לנו דיווחים אלקטרוניים, הדוח המפורט במע"מ נעשה בדיווח אלקטרוני, במס הכנסה מדווחים בצורה אלקטרונית, אמנם לא מלאה אלא חלקית.

אין ספק שמבחינתנו זאת עליית מדרגה. רשות ניירות ערך כבר עשתה את קפיצת המדרגה הזאת. מי שזוכר, בהיסטוריה אנשים היו מעבירים, החברות הציבוריות היו מעבירות את הניירות האלה כל רבעון לבורסה וזה הפסיק. היום בלחיצת כפתור אחד מעבירים את הדוח ולמעשה כל הציבור רואה אותו.

מבחינת האזרח או המייצג, אין ספק שמי שיגיש דוחות מקוונים, ברגע שנראה שיש שם החזרי מס, המערכת תאתר שיש שם החזר מס, מיד אפשר להפנות לטיפול מהיר יותר ולשחרר את ההחזר. זה סוג של קיצור הליכים. מצד שני זה גם יאפשר לנו לעשות חיתוכים ובקרות טובות יותר ולבחור את התיקים הטובים ביותר לביקורת.

מי שלא יכול להגיש באופן מקוון?

באופן עקרוני, מי שמגיש דוחות לרשות המסים, ברוב המקרים אלה יועצי מס ורואי חשבון וזאת אוכלוסייה שכן עובדת עם מחשבים. גם הביקורת היום נעשית באמצעות מערכות מחשב. יש גם תוכנות שמקדמות את הדברים האלה ומטפלות בזה. לכן אין כאן יותר מזה. גם עסקים בודדים שלא חייבים להגיש באמצעות רואה חשבון - - -

נסרדישי, קודמך בתפקיד, הוא שם עמדות אינטרנט.

כן. יש לנו את העמדות האלה. הן לא כל כך בשימוש, אבל הן קיימות. כמובן שמי שירצה, אנחנו נוודא שיש בכל משרד, למי שבאמת רוצה וחייב, תהיה עמדה אפילו עם הדרכה על ידי סטודנט שידריך את האנשים.

זה ימשיך.

כן. הדבר הזה ימשיך. כבר היום לדוגמה במיסוי מקרקעין פיתחנו אפליקציה אינטרנטית. עורכי הדין נמצאים עכשיו בשלב הפיילוט תוך כוונה שבשנה הבאה - - -

זה בסדר, אין לי התנגדות כזאת גדולה בעניין הזה. יש לי התנגדות בכלל לממשלה, זאת אומרת לא, אבל למה זה חוק ההסדרים? למה אתה לא מביא את זה רגיל?

אנחנו רוצים בתחילת השנה הבאה להתחיל להפעיל את זה. זה חלק מההתארגנות לקראת השנה הבאה.

בסדר. לא צריך את זה בחוק ההסדרים. היית מביא לי את זה קודם והיינו מאשרים את זה. יש לנו כמה השגות כאן.

יש גם שאלות.

כן. גם שאלות. זה מכניס עוד כסף?

אין ספק. זה משפר שירות ומכניס כסף.

למה?

ניסיתי להסביר. הדוחות האלה נמצאים מה שנקרא באוויר, במרחב המקוון, הדיגיטלי. אנחנו, באמצעות מערכות שחותכות נתונים ומקפיצות את החריגים, נוכל להגיע בצורה ממוקדת וטובה יותר לתיקי לקוחות.

עוד משהו? אני רוצה לאפשר שאלות.

בבקשה.

הכוונה היא שהדוחות האלה יוגשו גם עם כל המסמכים הנלווים וגם הם יצטרכו להיות סרוקים?

כן.

זאת אומרת, אתם מוותרים על חובת ההגשה של המסמכים עצמם.

נכון.

אני מגיש רק דוח סרוק.

לא תצטרך לבוא פיזית למשרד ולהגיש.

כל הקבלות והחשבוניות.

כל מה שתצטרך להגיש, במסגרת הדוח.

סליחה, מה שאלת?

החשש שלי הוא מזה שאני אצטרך להגיש פעמיים. מצד אחד אני אצטרך להגיש את הדיווח המקוון, שזה בהחלט מבורך ברמה הטכנולוגית, וחוץ מזה אני גם צריך להגיש את הניירות, את הקבלות ואת החשבוניות.

היום המצב המשפטי, הוא בדיוק כפי שמתואר כאן. מי שזוכר, הדוח המקוון כבר התחיל בעבר ויחידים צריכים להגיש, הם צריכים לשגר אותו באינטרנט ואחרי כן להדפיס אותו מחדש, לחתום עליו ולשלוח אותו מחדש.

מה הפתרון עכשיו?

זאת תהיה רק פעם אחת באמצעות האינטרנט.

אבל הוא שואל לגבי הניירות.

רק מקוון. כולל כל הצרופות. הצרופות ייסרקו ויועברו לנו באותו מהלך. הוא יוכל לשדר לנו את זה מהבית.

הוא לא צריך לשלוח לכם בנוסף.

לא יצטרך לשלוח.

כמה זמן הוא שומר את זה אצלו במשרד?

ברגע שזה אצלנו, זה אצלנו. כמה זמן הוא יצטרך לשמור אצלו? לא יודע. רואה החשבון שומר לעצמו כמה שנים.

שבע שנים לפי החוק, למיטב זיכרוני.

ברגע שרואה החשבון ישדר את זה, מן הסתם זה גם נשמר אצלו.

אם שידרת את זה, סרקת את זה ולכן יש לך את הכול.

הוראות ניהול ספרים זה לא רק המסמכים אלא כל הקבלות והחשבוניות.

מי מקריא את החוק?

אני אקריא.

נעיר הערות תוך כדי הסעיפים. הרי החוק לא יצא כמו שהוא נכנס.

לא ציפינו. בוא נראה, אולי יש חריג, אולי יש קונצנזוס.

אני מקריאה את פסקה (4) בעמוד 1604.

(4) בסעיף 131 -

אני מקריאה את סעיף קטן (ב).

את בעצם בפקודה. בפקודת מס הכנסה.

נכון.

(ב) בסעיף קטן (ב2) -

בפסקה (1) –

אחרי "(2) או (8)" יבוא "או חבר בני אדם החייב בהגשת דוח לפי סעיף קטן (א)(5)".

במקום הסיפה החל במילים "כפי שיורה המנהל", יבוא "בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף 131ד(ד) (להלן – דוח עצמאי מקוון) והוראות סעיף 131ד(ה) יחולו".

תסבירי. קודם כל, מה זה סעיף 131ד.

סעיף 131ד קובע את חובת הגשת דוח שנתי. סעיף קטן (ב)(2) בעצם עוסק בדוח המקוון, במי שחייב בהגשת דוח מקוון. כיום מי שחייב בהגשת דוח מקוון, אלה עצמאים מעל סכום הכנסה מסוים, כפי שנקבע.

מעל איזה סכום?

אני אבדוק בדיוק. שמונים אלף שקלים ליחיד.

מה זה חבר בני אדם?

חברה.

למה לא כותבים חברה או תאגיד?

יכולה להיות חברה, יכולה להיות אגודה שיתופית.

זה מונח משפטי.

זה המושג המשפטי?

כן. גם שותפות היא לא חברה.

היום ליחידים סכום ההכנסה הוא עד כ-82 אלף שקלים שנתי ולזוג כ-163 אלף שקלים פטורים מהגשת דוח מקוון וחייבים להגיש דוח רגיל.

אלה ימשיכו להיות פטורים. את הקטנים לא הכנסנו אותם למהלך החצי מקוון.

מי זה הקטנים?

מי שמרוויח עד שמונים אלף שקלים.

כל היתר כבר היום מגישים דוח מקוון.

אם כן, זה ממשיך להיות כך. עליהם תחול החובה להגיש ידני?

כן. רגיל.

הם יוכלו להגיש אינטרנטית או ידני. הקטנים.

אין חובה.

אין להם חובה להגיש דוח מקוון ולא יחולו עליהם הסנקציות באי הגשת דוח מקוון.

כן.

מה אתם משנים?

בסעיף קטן (א) אנחנו מוסיפים חבר בני אדם לחובת הגשת הדוח המקוון כי למעשה היום חבר בני אדם לא חייבים בהגשת דוח מקוון ודווקא עצמאים כן חייבים.

למה היה השוני הזה?

התחילו מעצמאים. דרך אגב, לגבי החברות, כבר היום בפרקטיקה יש יישומים של רואה חשבון והם מחוברים לשם.

שמעדיפים להגיש מקוון.

בחלק הראשון הם כבר משדרים אותו. נכון שזה לא כולל המסמכים אבל כבר משדרים אותו, יחידים, חברות וכל המיוצגים שלהם. אנחנו עכשיו עושים את הקפיצה המלאה.

איפה בא כאן לידי ביטוי מה ששאלתי אותך? כשהיום עושים דיווח מקוון, לא עושים עם המסמכים הנלווים. איפה זה בא לידי ביטוי?

בהמשך יש התייחסות.

למעשה יש סעיף שכבר קיים היום של חובת דיווח מקוון על עצמאים. אנחנו מוסיפים את החברות כבר היום. זאת אומרת, זה משהו שיחול כבר מהיום כדי לעשות את הסימטריה הזאת בין עצמאים לחברות. בנוסף אנחנו מוסיפים, כפי שמשה הסביר - - -

מה זה היום? את מתכוונת לדוח שיש להגישה לגבי שנת המס 2015 ואילך.

כן. נכון. זאת אומרת, זה לא סעיף הסמכה אלא זה משהו שכבר יהיה באופן מידי.

אם את אומרת מידי, זה 2016. כך אני מבינה.

עד תחילת 2017.

זה הדוח על 2015, שיגישו אותו, מתי?

ב-2016.

אבל זה הדוח של 2015 שיוגש ב-2016.

נכון. בנוסף, כפי שמשה הסביר, אנחנו מוסיפים סעיף הסמכה שיאפשר לקבוע דוחות נוספים שתכף נקריא אותו אבל זה בעצם כדי ליצור התאמה בין הסעיף שכבר קיים היום לסעיף ההסמכה שיחול בעתיד. אנחנו בעצם אומרים שההוראות שהמנהל יקבע לעניין האופן של שהגשה – זאת אומרת, ההוראות הטכניות – יחולו גם על הדוחות שהיום הם כבר מקוונים במידה וזה יהיה שונה.

דרך ההוראות האלה נעשה שהכול יהיה בצורה מקוונת.

אני אקדים ואשאל – אני אשאל את זה באריכות עת נקרא את הוראת ההסמכה – ואומר שאנחנו לא הצלחנו להבין למה אתם גם משאירים את הסעיף הזה ומתקנים אותו וגם אחר כך קובעים הוראת הסמכה להגשת באופן מקוון כללית, רחבה יותר, עמומה יותר. מה השוני? אני לא מבינה למה אתם צריכים שתי הוראות באותה פקודה, שני סעיפים אחד אחרי השני. לא הצלחתי להבין.

אפשר להוריד אחד.

היום הטכניקה בה זה נקבע היא שכל דוח מקוון נקבע בסעיף נפרד ולדוח השנתי, שהוא למעשה הדוח המרכזי, יש סעיף שהוא שלם.

כן, אבל הוראת ההסמכה מתייחסת לכלל הדוחות.

נכון. הוראת ההסמכה מתייחסת לכלל הדוחות אבל יש כאן התאמה בין הסעיף הספציפי לבין הסעיף.

לא. אין התאמה. יש בעצם סעיף כללי שמתייחס לדוח שנתי ששולח אותנו לסעיף הכללי ויש סעיף כללי שנשאר לגבי כל הדוחות.

מופיע פעמיים אותו הדבר.

יש הבחנה בין דוח מבוקר או מדובר על כולם, כל הדוחות מבוקרים?

לא.

יש דוח שנתי מבוקר אבל במשך השנה החברה משדרת דוחות גם לא מבוקרים.

גם הם יהיו מקוונים. אתה מדבר על דוחות מע"מ ועל הדיווחים למס הכנסה.

ליאת, אנחנו מבקשים להוריד אחד מהחלקים האלה. יכול להיות אחת משתיים: או שהכנתם את חוק ההסדרים מהר.

לא, דווקא עשינו התייעצות מאוד ארוכה.

או שעשיתם את זה מהר, ואת זה את שוללת מכל וכל ועשיתם את זה לאט, או שאתם עושים כאן משהו שאנחנו לא מודעים לו.

אני אסביר. יש היום סעיף ספציפי והוא חל היום והוא ממשיך לחול. זאת אומרת, מי שחייב היום בהגשת דוח מקוון וגם דוח של נייר, ימשיך להיות חייב בהגשת שני הדוחות הללו עד שייכנס סעיף ההסמכה החדש. כך שאני לא יכולה לבטל את הסעיף הקיים כי אז החובה שקיימת כיום - - -

מתי סעיף ההסמכה ייכנס לתוקף?

סעיף ההסמכה ייכנס לתוקף ברגע ששר האוצר יקבע איזה דוחות בדיוק יהיו דוחות מקוונים וזה לגבי דוחות נוספים.

זאת התשובה. הוראת ההסמכה נועדה להרחיב מעבר למה שאנחנו עושים בחקיקה. זאת תשובה.

לגבי דוחות נוספים.

בסדר. זה יהיה באישור ועדת הכספים. שר האוצר לא יקבע לבד.

לא, לא צריך.

לא צריך? יתחיל לשעמם כי הכול הולך לניסן.

גפני, אתה בטוח שאין לנו עומס? אני רואה מה מחכה לנו בשבועיים הקרובים ואני רואה שאנחנו יושבים כאן ביום שלישי.

בסדר. סתם.

אני מציעה שברגע שאחת ההוראות תיכנס לתוקף, השנייה תבוטל כי אין צורך בשני הדברים האלה, אם ההסמכה נועדה להרחיב.

שגית, אני מציע שתשבו אחר כך עם המשפטנים.

צריך לדון בעיקרון.

תשימו סעיף אחד ותרחיבו. לא שני סעיפים.

יש הסדר שהוא היום שלם.

אני לא יכול עכשיו לחכות. אני רוצה לסיים את זה היום.

זאת גם שאלה של מהות. אנחנו לא בטוחים שאנחנו רוצים לאפשר לכם את הדוחות הנוספים בתקנות של שר בלי הוועדה למשל או בתקנות בכלל. זאת שאלה מהותית. כשנגיע להסמכה, נדבר על זה.

נשיאות הארגונים העסקיים, הסקטור העסקי. אדוני היושב ראש, שאלה. האם אפשר לקבל קריטריונים מי יהיה פטור מהגשת הדוח המקוון? הרי יש לנו הרבה אנשים יחידים שמגישים דוחות לבד, יועצי מס קטנים שלא מחוברים לאינטרנט. האם אפשר לקבל בקצרה מה הקריטריונים שיפטרו גופים שלא יצטרכו להגיש דוח מקוון?

מה שקיים היום. מי שהיום לא חייב. אתה מדבר על העסקים הקטנים? לא בחברות אלא בעצמאים.

כן.

כבר היום לפי החוק יש קריטריונים של עסקים קטנים או מיקרו עסקים שהם לא חייבים להגיש דוח מקוון מלא. בכלל, לא מלא, לא חלקי ולא כלום.

אבל הרשימה מאוד מצומצמת.

נכון. עם הרשימה הזאת אנחנו נשארים.

ברגע שאתה מרחיב את הדוח המקוון ומצרף לו כל מיני אסמכתאות וכולי, דורש סריקה, יש כאלה - - -

כבר היום כשאתה שולח מייל, אתה מצרף קובץ. אלה דברים שהיום הם כבר בשגרת החיים שלנו.

אני חושב שיש מקום להרחיב את הרשימה.

של הפטורים. של החריגים

כן. ודאי. יש הרבה נישומים שקשה להם.

אתם סבורים שלא?

לא.

רק השמונים אלף שקלים.

מי שהיום לא צריך להגיש מקוון, ימשיך לא להיות חייב להגיש מקוון.

אבל אתם לא רוצים להרחיב.

כל היתר נמצאים כבר היום בעולם המקוון. אנחנו רק אומרים שיצרפו את הצרופות. אין סיבה עכשיו ללכת אחורה. המהלך הגדול כבר נעשה.

הרי אותו אחד שלא רוצה להגיש מקוון, הוא לא מחובר לאינטרנט וכולי, מה הוא עושה? הוא הולך לסניף של רשות המסים? מה הוא עושה?

הוא הולך לפקיד השומה.

אצל פקיד השומה יש עמדה ושם יושב מישהו שמדריך אותו והוא עושה את זה שם.

נכון.

לא מהבית. לא מהעסק.

אם הוא חייב להגיש דוח מקוון, זה מה שהוא עושה.

זה כמעט ולא קורה.

משה אשר טוען שאין שם הרבה אנשים. זה הסיכום. הוא גם חזר על זה עכשיו.

נכון.

אם יש תלונה בדבר הזה.

למה להטריד בן אדם ללכת לפקיד השומה ולחכות בתור?

אבל איזה בן אדם? איזה חריג למשל היית מציע לוועדה?

אבל צביקה, הוא כבר עושה את זה היום.

יחיד או חברה שיש לה הכנסה - - -

הוא כבר עושה את זה היום.

הכנסה של שמונים אלף שקלים היום, יש לה את האופציה.

הרשימה מצומצמת.

מר פרידמן, על איזה מקרה אתה מדבר?

אנחנו כבר שם מדוחות 2010.

יש נישומים עם הכנסה שמעל שמונים אלף שקלים. שמונים אלף שקלים זה סכום מאוד קטן היום. יש פנסיונרים שלא מחוברים למחשב.

רגע אדוני, עם כל הכבוד, נזכרתי שנלחמתי להיות יושב ראש הוועדה. יש איזו סיבה שאתה מתעלם ממני?

חס וחלילה.

אני שאלתי על איזה מקרה אתה מדבר כי אני ער לבעיות האלה. אני הייתי ער להן ואמרתי את זה גם בתקופת נסרדישי. אם אתה אומר שסתם בן אדם לא רוצה להגיש מקוון, בסדר, אז יש את הכללים שהיו גם קודם. אם אתה מדבר על אחד שאין לו את המחשב הזה, אין לו את החיבור לאינטרנט, הוא לא יכול להגיש את זה מקוון והוא חייב להגיש מקוון, על פי החוק הוא חייב גם קודם. הסיכום היה שהוא הולך לפקיד השומה, הוא הרי צריך ללכת לפקיד השומה כי ממילא הוא צריך להגיש את הדוח, הוא מגיע לפקיד השומה, יש שם עמדת מחשב, יש שם מי שמדריך אותו, הוא לא צריך להגיע לפקיד השומה אלא פשוט דרך עמדת האינטרנט מעביר את זה.

הוא צריך לשבת עם הפקיד.

לא.

איך הוא יקליד במחשב? הוא לא יודע.

יש שם סטודנט שמדריך אותו. משה, תענה על זה ברצינות כי זה חשוב לי מאוד הדבר הזה.

אנחנו מעסיקים סטודנטים שידריכו את האנשים.

אל תעשה את זה בדרך אגב.

זה לא בדרך אגב. זה אמיתי.

אני מבקש שיהיה רשום בפרוטוקול. מי שלא חייב מקוון, לא חייב. מי שהיה מחויב בעבר, אנחנו לא הולכים לשנות את זה עכשיו, אבל אנחנו הולכים לרענן את הנושא הזה. אם יש מישהו שחייב להגיש מקוון אבל אין לו את האפשרות הזאת, הוא מגיע לפקיד השומה, הוא לא צריך להגיע לפקיד עצמו. יש שם מי שידריך אותו בעמדה המקוונת והוא עושה את זה דרך העמדה ובזה הוא גמר את הדיווח שלו.

כן.

זה מה שיהיה.

זה מה שיהיה.

אם לא יהיה, הוא פטור ממס הכנסה לחמש שנים.

שיהיה רשום בפרוטוקול.

רשום בפרוטוקול.

שיהיה בן אדם שיעזור לו כי הוא לא יודע מה לעשות.

משה אשר אמר.

יש סטודנט. נעמיד סטודנט שיעזור.

אני מבקש ממך, אם יתברר לך שמישהו עשה את זה - אפשר לעשות טסט - ולא היה לו את הסיוע, תגיד לי.

גפני ייתן לו פטור.

פטור לחמש שנים ממס הכנסה.

מקובל.

בפסקה (2), אחרי "יחיד" יבוא "או חבר בני אדם".

למעשה סעיף 131(ב)(2) קובע שיחיד שלא הגיש דוח עצמאי מקוון, רואים אותו כמי שלא הגיש דוח ועכשיו הוספנו גם את החברה, חבר בני אדם. התיקון פשוט עושה את ההתאמה.

בפסקה (4), במקום "סוגי יחידים" יבוא "סוגי חבר בני אדם" ואחרי "בהתאם לקריטריונים" יבוא "של אופי פעילותם או היקפה, וכן סוגי יחידים שיהיו פטורים כאמור בהתאם לקריטריונים".

באסל, חבר בני אדם זה בסדר? שמעתי שקודם הערת משהו.

שאלתי ואמרה לי היועצת המשפטית. הבנתי שזאת ההגדרה בכל התאגדות.

חבר בני אדם.

כן.

זאת יכולה להיות אגודה שיתופית, יכולה להיות שותפות.

בפקודה יש הגדרה לחבר בני אדם.

כי בעניין הזה אני לא זז בלי באסל גטאס.

פסקה (2) אומרת שאם לא הגשת דוח מקוון, יראו אותך כמי שלא הגיש דוח. בסעיף ההסמכה הגדול עליו אנחנו כל הזמן מדברים, סעיף 132ד, גם שם בעצם סעיף קטן (ו) אומר - - -

זה חל רק הדוח השנתי.

גם הדוח השנתי נכלל במסגרת 131ד. נכון.

נכון.

אם כן, יש כאן כפילות.

סעיף ספציפי שכבר קיים והוא חי והוא ימשיך לחיות עד שייכנסו - - -

אז אפשר לשים אותו בהוראת מעבר.

אבל יוצא שאנחנו מתקנים.

שמים אותו בהוראת מעבר.

הוא יחיה רק כהוראת מעבר בתקופה הזאת.

אחרי שמכוח הסעיף החדש יהיו תקנות, נניח שהחוק הזה יבוא בתקנות, בעצם הסעיף הזה יתייתר. זאת בעצם הטענה שלך.

נכון.

זה נכון. אפשר לתקן את החוק הזה, נקבע את התיקון כהוראת שעה ונקבע שיותקנו תקנות.

לא. הטענה שלי היא אחרת. אם כבר יש לכם את זה בחוק, למה אתם צריכים תקנות? בואו נקבע בחוק את מה שאתם רוצים לקבוע בתקנות.

אבל זה גם יהיה קצת בעייתי. כל ההסדר הכולל עובר לתקנות ויקבעו איזה טפסים ואיזה לא. עכשיו יהיה משהו אחד שהוא בחקיקה - - -

לפי מה שאתה אומר, שר האוצר יוכל לקבוע שיש טפסים מסוימים שצריך להגיש אותם לא באופן מקוון.

זה הסעיף שמדבר על ההסמכה.

זה בדיוק מה ששאלתי קודם.

נכון.

אין כאן שינוי ממה שקורה היום. ההגשה המקוונת, צריך להיות מצוין שהיא סופית. זאת אומרת, זה צריך להיות קבוע בחוק כי היום זה לא קבוע בחוק.

זה הדוח.

אני אומר להגדיר שבזה הוא סיים את הגשתו ולא שהוא יצטרך להגיש גם מקוון וגם ידני.

אנחנו חושבים שזה ברור.

עובדה שזה מה שקורה היום. הניסוח של הפקודה הוא לא שונה היום.

היום כתוב בפקודה שיחיד שחייב בהגשת דוח, יגיש את הדוח באופן מקוון וכן פלט חתום לידיו של - - -

נגיע לסעיף.

זה לא יהיה.

את עוברת לסעיף הסמכה?

לא. אנחנו עכשיו בפסקה (3).

קראת את סעיף (3).

אני אסביר שמאחר שאנחנו מרחיבים כאן גם לחבר בני אדם, בסעיף שמסמיך את השר לקבוע סוגים של יחידים שיהיו פטורים מהגשת דוח מקוון, תהיה לו הסמכה גם לקבוע סוגי חבר בני אדם שיהיה להם פטור במידה והוא ימצא לנכון בהתאם לקריטריונים של אופי הפעילות והיקף פעילות.

היום השר בחוק זה שר האוצר באישור ועדת הכספים. נכון?

כן.

בהוראת ההסמכה שלכם אין את ועדת הכספים. נגיע לזה.

עכשיו אנחנו עוברים ל-131ד.

שאלה. סעיף ההסמכה הוא סעיף בחוק.

לא.

את יכולה להסביר לנו מה ההבדל?

יש היום סעיף בחוק שהוא סעיף 131ב(2)(1) שאומר שיחיד שחייב בהגשת דוח, יגיש את הדוח לפי הוראות חוק זה באופן מקוון. זה קיים היום. כאן יש את אותם חריגים שנאמר לגביהם קודם, מי שיש לו מחזור הכנסות של שמונים אלף שקלים לא צריך להגיש באופן מקוון. עכשיו הם מתקנים את הסעיף הזה והם קובעים שגם חבר בני אדם יהיה חייב באופן מקוון. הסעיף הזה קובע ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע סוגים נוספים שיהיו חייבים. גם את זה הם מתקנים ומוסיפים שגם לכאן חבר בני אדם ייכנס ואפשר יהיה גם להרחיב את הפעילות ואת ההיקף שיהיה צריך לדווח עליו באופן מקוון.

בנוסף לתיקון של החוק הקיים, הם קובעים סעיף שתכף ליאת תקריא אותו שהוא סעיף הסמכה נוסף ייכנס לחוק, סעיף חדש, שמדבר על הגשה באופן מקוון והסעיף הזה בעצם אומר ששר האוצר יהיה רשאי לקבוע בתקנות איזה דוחות, איזה מסמכים יוגשו באופן מקוון ועל מי זה יחול.

לכן אנחנו כל הזמן שואלים אותם מה היחס בין שני הסעיפים האלה. אם יש להם כבר סעיף בחוק, למה צריך סעיף אחר.

למה צריך בכלל.

עכשיו היא תקריא את הסעיף הזה וננסה להבין.

את הבנת את זה.

לא. אני אמרתי שלא.

אז יש לנו בעיה.

אנחנו עכשיו עוברים לפסקה (5), לחלק השני שלה שמוסיף את סעיף 131ד, בעמוד 1606.

131ד. הגשה באופן מקוון

בסעיף זה –

"הגשה באופן מקוון" - הגשת דוח, מסמך, או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני.

"חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001.

"מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית.

אין חוק חתימה אלקטרונית היום?

יש.

אנחנו רק מפנים אליו כי אנחנו משתמשים בשם שלו.

משהו לא מסתדר לי כאן. אני לא משפטן. אני מתבייש, אז אני לא אומר.

אתה יותר טוב מכולם כאן.

אני לא יותר טוב משום דבר. אז בין כה וכה יש הגשה באופן מקוון, בין כה וכה יש חוק חתימה אלקטרונית, מסר אלקטרוני יש?

מוגדר בחוק?

כן.

תגידי מה זה אומר.

אנחנו רוצים להבין למה אי אפשר לעשות את זה שם ולמה צריך לעשות הכול מחדש. יש את כל הדברים האלה. בתורה נאמר כל המוסיף גורע. לשם מה צריך את זה עכשיו שוב? בספר החוקים של מדינת ישראל. אם תגידו, אני אביא את זה, אבל זה לעשות צחוק. יבוא איזה חבר כנסת, אין הרבה חברי כנסת כאלה שישימו לב מה אני מגיש, ישבו וידברו פוליטיקה במליאה, אבל אם יקום איזה חבר כנסת חרוץ ויגיד לי, גפני, בשביל מה אתה מביא את זה? הרי כבר יש את זה.

כזה אין.

אנחנו מבקשים לא לעשות את זה בשני סעיפים נפרדים. מה שאתם רוצים להוסיף, בואו נוסיף את זה שם. אנחנו לא מתנגדים אבל נוסיף את זה שם.

ב-131ב(2).

בדיוק.

בטכניקת חקיקה אפשר להתגבר ואפשר לנסות למצוא פתרון יותר מוצלח.

תסבירי. נבין מה אתם עושים ואולי דרך זה גם נבין למה אתם עושים את זה כך.

אני לא חושבת שזה במהות העניין. זה עניין של טכניקה.

מה זה מסר אלקטרוני?

אולי אני אקריא את הסעיף. מסר אלקטרוני זה בעצם התוכן.

מידע שנוצר במשלוח.

מסר אלקטרוני מחוק חתימה אלקטרונית זה מידע אשר נוצר, נשלח, נקלט ונשמר באמצעים אלקטרוניים או אופטיים כשהוא נראה, נקרא, נשמר ומאוחזר באמצעים כאמור. זאת אומרת, זה בעצם התוכן של המסמך שמוגש.

בסדר. תמשיכי לקרוא.

שר האוצר רשאי לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים אשר יש להגיש לפקיד השומה או למנהל לפי פקודה זו, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד או כאמצעי דיווח נוסף.

זאת בעצם ההסמכה הכללית. הכוונה היא לכל הדוחות – רבעוני, שנתי, חצי שנתי. הכול.

נכון.

גם סתם איזו חשבונית.

אם אפשר הערה. אני מנשיאות הארגונים העסקיים. רצינו בנוגע להבהרה שניתנה כאן קודם לגבי הסיפה של סעיף קטן (ב). נאמר בו שהמסמכים או הטפסים יוגשו כולם או חלקם באופן מקוון כאמצעי דיווח יחיד או כאמצעי דיווח נוסף.

הוסבר לנו כאן שזה יהיה יחיד.

אנחנו היינו שמחים לראות את זה יחיד ואת הנקודה אחרי היחיד.

גם אנחנו רוצים להבין. הבנו שזה לא יהיה בנוסף.

לא, בנוסף הכוונה היא חלופי. אם מישהו באופן וולנטרי.

ממש לא מובן מהסעיף.

זה אמצעי נוסף שעומד לרשות הנישום. יש כמה אמצעים וזה אחד האמצעים.

לא מובן מהסעיף זה אמצעי נוסף, רק אם הוא רוצה וולנטרית, בנוסף למקוון, להגיש את זה גם ידני. למה שהוא ירצה לעשות את זה גם וגם?

נכון. למה שירצה גם וגם?

זה כלי נוסף לבחירת הנישום.

אמצעי חלופי. אפשר להשתמש במילה חלופי.

למה צריך לקבוע את זה בתקנות? שוב אני שואלת. אתם אומרים שזה הולך לחול על הכול, בואו נכניס את זה ונאמר שהכוונה היא שזה יחול על כל הדוחות הקיימים וזה אמצעי שאתם מעוניינים בו. למה לא?

יכול שתיקבע דרך לחייב נישומים בדיווח חובה באופן מקוון לסוג מסוים של דוחות ויכול להיות שירצו להסדיר דרך כאמצעי חלופי, להעמיד לרשותם אפשרות.

אז תגיד חלופי. זה לא נוסף.

אנחנו לא יודעים מה אתם תכניסו כי לפני רגע אמרתם לנו שזה יחול על הכול.

אני מסכים ל-חלופי.

אנחנו מקבלים את זה שצריך להגיש דוחות מקוונים. בסוף השוק ילך לשם.

יש התנגדות לרשום חלופי במקום נוסף? אין בעיה.

שגית, אם יירשם חלופי במקום נוסף, זה בסדר?

לא. לפני רגע אמרתם לנו שזה מה שהולך להיות. הולך להיות אך ורק מקוון. אם הנישום רוצה להתנדב, בואו נכתוב שאם הנישום בוחר להגיש בנוסף ידני, זאת תהיה זכותו.

אני שוב שואלת. אמרתם לנו שזה יחול על כל מסמך, טופס, דוח, אבל עכשיו גיא הסביר שבתקנות אולי תקבעו שזה יחול רק על חלק. אני רוצה להבין, אם לא הבנתי טוב את גיא.

אני חושב שכן כדאי להוסיף את הנוסף. אם יהיה שלב שמישהו רוצה להגיש מקוון, שיגיש מקוון. אני מכיר את זה בפשיטת רגל כשזה קורה. מבחינת הציבור אתה בעצם מגביל את ההסמכה של השר להגיד לו שהוא חייב לבחור, או שרק מקוון או שרק ידני.

אבל אתם אומרים שאתם רוצים שהכול יהיה מקוון. אם הוא לא יגיש מקוון, גם יהיו לו עיצומים כספיים וכולי.

אתם אומרים שאתם רוצים שהכול יהיה מקוון.

יש עוד התנהלויות, לדוגמה טופס לסגירת תיק, לפתיחת תיק, בקשה להחזר מיוחדת. כאן רוצים לייצר גמישות. בסופו של דבר גם זה יהיה. אני אומר שוב שנתחיל מהדוחות השנתיים שזה הדבר הכבד ואחרי כן נכניס לאט לאט את כל המסמכים ונאפשר.

בתקנות הראשונות שתביאו אלינו, מה יהיה כתוב? על איזה דוחות זה יחול?

נתחיל מהדוחות השנתיים.

זאת אומרת, בהתחלה זה לא יהיה על הכול. בהתחלה זה יהיה רק על הדוחות השנתיים.

כן.

על הצרופות שנשאלתם כאן?

הכול. דוח שנתי זה כולל הכול, כולל הצרופות, כולל המסמכים.

כשמגישים צרופות, יש הבדל לגבי מצב שהטופס הוא אלקטרוני, הופך להיות טופס אלקטרוני וישנם שדות מסוימים שצריך למלא אותם וגם כל הדוח עצמו מועבר בצורה אלקטרונית לבין אם יחיד צריך להגיש דוח ואת הנספחים שהוא צריך להגיש לדוח מסוים. למשל, יחיד שיש לו אחזקות בחבר בני אדם.

גם זה טפסים אלקטרוניים.

השאלה אם זה יהיה טופס ממולא או שתסרוק וזה כן הגיע טוב, לא הגיע קריא או כן הגיע קריא.

ברוב המקרים אלה יהיו טפסים אלקטרוניים. בחלק מהמקרים זה יהיה צירוף. כלומר, דוח כספי יהיה צירוף. לאט לאט נמקם את מה שאפשר אבל בסוף הכול יהיה אלקטרוני.

משה, אתם רוצים את זה עכשיו על דוח שנתי? אז נכתוב דוח שנתי.

על כל דוח. אנחנו רוצים לאט לאט להכניס עוד דוחות ועוד דוחות.

אולי תכתבו כל הדוחות ותכתבו הוראות מעבר לשנתיים, שלוש. תגידו תוך כמה זמן אתם תוכלו את כל הדוחות להפוך לאלקטרוניים.

יש הרבה דברים. אנחנו מתחילים בדברים הגדולים ונוסיף לאט לאט. נפתח ונוסיף, נפתח ונוסיף.

בעיני זה יוצר אי ודאות מאוד גדולה. הדברים הגדולים הם ברורים. מי שסובל, אלה הם הקטנים.

התשתית של הטפסים האלה מוכנה?

התשובה היא לא. לא ערוכים.

אנחנו יודעים מהפרקטיקה שמגיעות כל מיני שאלות מנישומים, מסמנכ"לי כספים.

עוד לא ערוכים.

זה משהו שאולי באמצעות הוראות מעבר, אני מניח שזה יפחית לחץ ושאלות מהחוליות המרכזיות שמתקצרות דוחות במשרדי השומה.

בואו נעשה הפוך. נקבע שהחובה היא – ונקבע את החובה בחוק – על כל הדוחות, מסמכים וטפסים ואתם רשאים להביא אלינו בתקנות חריגים. אז תביאו תקנות להוראת שעה שאתם לא רוצים עכשיו את המסמך איקס אלא אתם רוצים משהו אחר. כך יהיה מובן שזה רק דוח שנתי, אבל אנחנו בחוק ניתן את הכול כשאתם יכולים לקבוע את החריגים בתקנות.

אני לא אוהב את זה כך.

זה פתח להרבה מאוד דברים בעייתיים.

אני רוצה הפוך. אני רוצה שעכשיו מאשרים את מה שאפשר טכנית לעשות מבחינת הפרקטיקה של רשות המסים. אם רוצים להרחיב את זה, בעוד שנה מתברר שיכולים להוסיף עוד מסמכים, שיביאו בתקנות לוועדה.

זה בדיוק מה שהצענו.

איפה הצעתם?

הצענו סעיף הסמכה שאומר.

לא.

זה בדיוק זה כי אחרת אני חייבת חקיקה.

הוא אומר שעכשיו ניכנס ל-131ב(2) ונאמר שהדוח השנתי יוגש באופן מקוון. אם תרצו טפסים נוספים, תביאו תקנות באישור הוועדה כשלדעתי כבר עכשיו יש לכם את זה ב-131ב(2), אבל נכתוב את זה יותר ברור.

אין לנו הסמכה לטפסים אחרים.

אנחנו נכתוב שאת יכולה גם טפסים אחרים להגיש באופן מקוון אבל תצטרכי להביא תקנות לוועדה הזאת.

איזה תקנות?

על מה שאת רוצה להחיל. אתם כרגע אומרים שאתם לא ערוכים מעבר לדוח שנתי.

זה בעצם הסעיף שלנו באישור הוועדה.

לדעתי אפשר לעשות את זה ב-131ב(2) ולא צריך את כל ההסמכה.

היום יש לך את זה רק לגבי דוחות שנתיים. אומר היושב ראש, בואי תגידי לנו עכשיו מה את ערוכה לעשות חוץ מדוחות שנתיים. יש לך עוד טפסים שאת יודעת שאת כבר ערוכה להם?

אם לא, אז תביאי את זה לוועדה כשאת מתארגנת נניח בעוד כמה חודשים. את מתארגנת לכך שאפשר לעשות את זה גם על דוחות או על ניירות אחרים, תביאי את זה לוועדה.

אין בעיה. אז נצטרך סעיף הסמכה.

הסמכה למה?

הסמכה לקבוע שדוחות אחרים הם מקוונים כי כרגע ההסמכה היחידה שיש לי היא - - -

אולי נביא עכשיו את התקנות לגבי הדוחות.

יש לכם כבר תקנות?

לא, על הדוחות השנתיים. אז הכול יהיה בתקנות ואז נביא את התקנות במקום שחלק יהיה בחקיקה וחלק בתקנות.

אם יש לכם כבר תקנות, הכי נכון זה להכניס אותן עכשיו בחקיקה. אם כבר יש לכם ואתם יודעים מה אתם הולכים לעשות, במקום הסמכה כללית שאנחנו לא יודעים מה יקרה.

יכול להיות שבעוד חודשיים נכניס עוד משהו.

אז נוסיף.

בסדר. אין בעיה. ליאת, אין התנגדות בוועדה לעניין הזה. אם אתם בעוד חודשיים ערוכים לעוד משהו, אתם מביאים את זה לוועדה והוועדה מאשרת.

בסדר.

ליאת, תשבי אחר כך עם שגית על הנוסח.

בסדר. אני מקבל את מה שאמר משה. אנחנו מבזבזים על זה זמן. אומר משה אשר, ואני מקבל את זה, שתשבי אתם, תנסחו את זה. הרעיון ברור לגמרי. אין כאן איזו התנגדות או משהו אבל צריך שהחקיקה תהיה נכונה. למה שאתם ערוכים, זה עכשיו, למה שאתם לא ערוכים, אתם תבואו ותגידו מה התקדם.

שאלה מרכזית היא למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים.

שאלה טובה מאוד. אחת השאלות הטובות שנשאלה בכנסת בעשרים השנים האחרונות.

באמת, זה לא משהו ששייך לחוק ההסדרים.

נכון.

שאלתי את זה.

אגב, הלשכה המשפטית סברה שצריך לפצל את זה. זאת הייתה גם עמדתי.

כי זה נוח.

תשובה עניינית לחלוטין.

בייחוד שהם רוצים לעשות את זה בתקנות שיגיעו בעתיד ולא עכשיו.

זה חלק מתכנית כוללת.

אני לא הולך עכשיו לבזבז זמן ולפצל את זה עכשיו. אנחנו הולכים לאשר את זה בעזרת השם עם עוד כמה שינויים קטנים שנעשה תכף.

על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר האוצר לקבוע סוגי חייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון.

הם יהיו שונים מסוגי החייבים היום שפטורים?

לגבי הדוח השנתי, קודם כל התקנות כבר קיימות ואנחנו התחייבנו וזה ימשיך להיות. ככל שיהיו דוחות נוספים ויחשבו שיש אוכלוסייה נוספת שצריכה - - -

הכול יהיה בתקנות.

כן.

צריך שיהיה כתוב בנוסף לאלה שקיימים כבר היום. לא שהוא יוכל להוריד.

אתה רוצה באישור ועדת הכספים?

הכול באישור ועדת הכספים.

עדיף שיהיה בוועדת הכספים.

בסדר. פתאום יבוא שר אוצר בעתיד – לא היום, לא שר האוצר של היום – או שר אוצר בעבר ויגיד שגם אלה עם השמונים אלף צריכים להגיש דוח מקוון.

זה ממילא יצטרך להגיע לוועדה.

אבל אז הרב גפני לא יהיה.

צריך להיות מנוסח כך שזה רק על הנוספים. בסדר. הלאה.

המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה:

הליכי הזיהוי לצורך ההגשה.

אופן ההגשה.

הארכת מועד ההגשה.

הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.

למעשה כאן מדובר בכללים שהם יותר טכניים והם מדברים על אופן ההגשה, איך זה נעשה וכולי.

בואי נעבור דבר-דבר. הליכי הזיהוי, למה הכוונה?

הליכי זיהוי, זה פשוט לוודא שמי שמגיש את הטופס זה אכן האדם שהוא הנישום ולא מישהו אחר.

אופן ההגשה?

אופן ההגשה, באמצעות למשל אתר האינטרנט, באמצעות מערכת מייצגים.

הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך הגשה?

שוב, באיזה טופס.

אני פניתי אליך אדוני מנהל רשות המסים. העיצומים על מי שלא מגיש מקוון. זה די הרבה כסף.

אנחנו נוריד אותם.

יש לכם הסכמה שתורידו אותם לחצי. מה קורה עם זה? היושב ראש שולח לך כל הזמן מכתבים.

אגב, יש לי בקשה.

אתה מתפרץ לדלת פתוחה. ברשותכם, אנחנו נסיים את הדבר הזה ונביא גם את הבשורה הזאת.

בכמה אתם רוצים להפחית?

דיברנו על 600 שקלים. מ-1,700 ומ-1,100 ל-600 שקלים.

זה יהיה גם על הדוחות המקוונים?

מ-1,100 ל-600 שקלים, זה לא חמישים אחוזים.

כן, אבל יש גם 1,800.

תורידו את זה לפחות בחצי. זה נראה לא פרופורציונאלי. אני פניתי אליך כמה פעמים.

מי שזוכר, בשעתו, לפני שנתיים בערך באנו עם הסכום הזה והוועדה לא הספיקה לדון בזה ואיכשהו התגלגלנו.

מתי?

בחוק ההסדרים.

זה פשוט חצי אבל יש הצמדה לשכר ממוצע.

אז תעבירו את זה לניסן.

קשרתם את זה במשהו אחר.

צריך להביא את זה לכאן לאישור?

אלה עיצומים שיחולו גם על הדוחות המקוונים. זאת חקיקה, בוודאי. אפשר לתקן את החקיקה. אם יש הסכמה להוריד הכול ל-500, אז אפשר.

בוא נוריד את זה.

בשעתו כבר דיברנו על זה. זה היה לפני כן. לצערנו זה לא עבר.

השתנתה הקדנציה. ליושב ראש הקודם יש מעלות גדולות וחסרונות קטנים. לי יש מעלות קטנות וחסרונות גדולים. דבר אחד אני יכול לעשות מהר. אם אתה מסכים, אנחנו כאן בחוק נוסיף את הפחתת העיצומים. תגיד כמה – נכתוב. אתה לא חייב על הרגע.

אני מבין.

בפעם הקודמת רצית והעניין לא התאפשר. זה היה לאט לאט, היה כאן שעון חול. אני מוכן לעשות את זה מיד. נמלא אחר רצונך.

נסיים את הדברים שיש לנו על סדר היום ונוריד.

יש לכם עמדה בעניין הזה? הייתם מאוד פעילים בעניין העיצומים.

בקדנציה הקודמת הוא הביא הפחתה בחמישים אחוזים.

לא בחמישים אחוזים. ב-600 שקלים.

מה שאתה מסכים, אני לא מתווכח אתך. מה שהסכמת, נוסיף כאן. תגיד מה וזהו.

היושב ראש, נגמור את סדר היום ונשים את זה. נוסיף את זה כפי שאתה מציע.

תהיי במתח. הוא הולך להגיד לך סכומים ותוסיפי את זה בחוק.

על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, יראו דוח, מסמך או טופס, אשר הוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו.

למעשה חוק חתימה אלקטרונית היום קובע שכל דוח שצריך לחתום עליו, בעצם חייב להיות מוגש באמצעות חתימה מאושרת. היום זה משהו שמאוד מאוד קשה לעשות אותו. למעשה אנחנו מציעים שהדוחות הללו שיוגשו באופן שקבע המנהל, יראו אותם כאילו הם נחתמו על אף האמור בחוק חתימה אלקטרונית.

אתם כאן בעצם קצת מתגברים על ההוראה.

אנחנו מקלים על הבירוקרטיה שקיימת בתוך חוק חתימה אלקטרונית מאושרת.

אבל המשמעות היא שאתם גם לא תזכו ליהנות ממה שחוק חתימה אלקטרונית - - -

מבחינתנו זה ייחשב כמוגש.

היא צודקת. זה לא ייהנה בעיקר מסעיף 6 של חוק חתימה אלקטרונית וזה בעצם מעין ניהול סיכונים שרשות המסים לוקחת על עצמה.

אבל מבחינתנו זה ייחשב כמוגש.

דוח, מסמך או טופס אשר הייתה חובה להגישם באופן מקוון ולא הוגשו בדרך זו, יראו אותם כאילו לא הוגשו".

זה סעיף שדיברנו עליו שקיים גם היום בדוח השנתי.

אנחנו עוברים לפסקה (6) בעמוד 1607.

(6) בסעיף 132(ב) בפסקה (1א), אחרי "יחיד" יבוא "או חבר בני אדם".

זה סעיף שבעצם מאפשר הארכה של הגשת הדוח השנתי, במקום 30 באפריל, ב-31 במאי לגבי יחיד שהיום חייב בהגשת דוח מקוון. אנחנו בעצם עושים את אותה התאמה לגבי חבר בני אדם שעכשיו מחילים עליו את החובה להגיש את הדוח המקוון.

הוא יגיש ב-31 במאי במקום ב-30 באפריל.

כן.

אני רוצה לומר שבדרך כלל יש לרואה חשבון וליועצי מס הסדרי אורכות והם למעשה פורסים את ההגשה שהיא מעבר למועדים הקבועים בחוק.

אבל זה לא יהיה לפני ה-31 במאי.

אנחנו עוברים לפסקה (10) בעמוד 1608.

(10) בסעיף 166(ב), המלים "כפי שיורה המנהל" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במלים "בצירוף הצהרה" יבוא "בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף 131ד(ד) (להלן – דוח מעביד מקוון ודוח מנכה מקוון, לפי העניין) והוראות סעיף 131ד(ה) ו-(ו) יחולו".

גם סעיף 166(ב) עוסק בדוח שמוגש היום באופן מקוון, זה דוח מעביד מקוון ודוח מנכה מקוון, ואת האופן שבו הם יוגשו, שוב, אנחנו מתאימים לסעיף ההסמכה החדש. כשייקבעו הכללים החדשים של איך מגישים את הדוחות המקוונים, הם יחולו על כל הדוחות המקוונים שקיימים כבר היום כדי שתהיה התאמה בין כל הדוחות.

פסקה (13).

הסעיפים עליהם דילגנו, הם נושאים אחרים.

זאת שומה חלקית שעוד מעט יהיה דיון על כך אבל זה נושא אחר.

(13) בסעיף 195ב(א)(1), במקום "יחיד" יבוא "מי".

סעיף 159ב הוא סעיף שמחיל את העיצום הכספי על אי הגשת דוח מקוון. כיום הוא מוחל רק על יחידים ובעצם בזה שאנחנו מוסיפים את החברות, אנחנו מחילים עליהם את העיצום הכספי בגין אי הגשת דוח מקוון.

אתם רוצים להתייחס עכשיו לעיצומים הכספיים והסכומים שלהם?

כן.

תגידו מה הסכום.

יש לנו כאן כמה תיקונים.

תגידו אותם.

יש לכם תיקונים נוספים שאתם רוצים לעשות בעיצומים הכספיים?

היום יש שני סעיפי קנס, קנס ועיצום כספי. יש קנס בסעיף 188 שחל על דוחות רגילים ויש עיצום בסעיף 195ב שחל על דוחות מקוונים. אנחנו רוצים לעשות התאמה בין הסעיפים.

למה היה גם קנס וגם עיצום כספי?

הקנס היום הוא 380 שקלים. זה קנס על אי הגשת דוח רגיל, לא מקוון.

אתם רוצים להעלות אותו?

זה יעלה ל-600 והאחרים ירדו ל-600. אנחנו מיישרים את הקו.

המסכנים שלא יכולים להגיש דוח מקוון.

לא. אנחנו אומרים שמי שלא מגיש דוח שנתי, לא חשוב מאיזה סכום, בין אם זה ידני ובין אם זה מקוון, צריך להיות באותה קטגוריה. נכון שבעבר לדוח המקוון היה קנס מאוד גדול בסביבות 1,700 שקלים לחודש, ואנחנו מורידים אותו ל-600 שקלים, אבל מיישרים את הקו כי מבחינתנו הגשת דוח היא הגשת דוח.

סיכמנו את העניין הזה כי הם באו בטענות קשות, משה, לגבי העיצומים הכספיים.

נכון. אז אנחנו מיישרים את הקו.

אתם רוצים לחכות למחר? גם מחר אתם כאן.

לא.

בסדר, אבל אני לא מסכים להעלות עיצומים מ-300 ל-600.

אלה לא עיצומים. זה קנס אחר שהוא על דוח אחר.

אני אסביר.

אני רוצה להיות איש טוב. למה אתם הופכים אותי לאיש רע? אני רציתי להוריד את הקנסות ובסוף אני יוצא עם העלאת הקנסות? אנשים מסכנים, היום אין להם הרבה כסף.

אתה רוצה להעלות את הקנסות מחר? אם מיישרים את הקו, מיישרים את הקו.

מה זה מיישרים את הקו? קודם היה 300 שקלים.

הקו הזה לא ניתן לנו כתורה מסיני.

בכמה אתה מוריד את העיצומים?

מ-1,700 שקלים לחודש או מ-1,150 שקלים. תלוי איזה סוג של דוח. מורידים את זה ל-600.

אפשר ליישר את הקו על ה-300.

את ה-380 שקלים הם רוצים להעלות ל-600. הם יכולים להטיל את זה יום אחרי יום.

משה, אני לא רוצה שאנשים לא יגישו דוחות. לפי מיטב שיפוטי, אני גם חשבתי את זה קודם וגם כתבתי לך את זה, אני חושב שבסכומים כאלה, זה לא פרופורציונלי וצריך להוריד את זה. כדי ליישר קו, אנחנו גם נעלה את מי שעד היום היה 300 או 380, נעלה אותו ל-600? אני לא מסכים לזה. מי שהיה יותר, נוריד.

אולי נעשה מדורג? בפעם השנייה.

לא, זה מסובך.

אל תעלו. תורידו. זה לא פרופורציונלי.

גם דינו של מי שיש לו הכנסה חייבת של מאה אלף שקלים בשנה, לא יכול להיות כדינו של עסק שמגלגל מיליוני שקלים.

יכול להיות שהעסק של המיליונים מפסיד. לא משנה. מבחינתנו זה אותו הדבר.

ההפחתה היא מאוד משמעותית.

מה זה משמעותית? הוא צריך לשלם.

אלה שיש להם מחזור של מיליון, אני רוצה לדחוף להם.

תיווצר כאן אפליה.

אתה לא יכול להעלות.

380 שקלים לא מהווים שוט. אני בדעת רשות המסים בעניין הזה, של 600 שקלים.

העסקים הגדולים מיוצגים על ידי משרדים מסודרים והם מגישים דוחות בזמן ואתם אין בעיות. הבעיה היא יותר עם הקטנים.

מדובר על אותו מחדל בדיוק, כלומר, על אותו מעשה.

אותה עבירה.

הפער הוא בתווך. תווך מיקומי. יש עיצום כספי והגשה ידנית, זה קנס. הרי על אותו מחדל בדיוק, על פיגור בהגשה של חודש של דוח, מה זה משנה כרגע הפיגור של החודש אם הוא היה בהגשת הדוח הידני? הפער בכסף הוא רק פונקציה של האמצעי דרכו דיווחת.

זאב, שכנעת אותי. כולם יהיו 500.

אני זה שהמלצתי להוריד מ-1,700 ל-600.

בסדר, ואני מוריד עוד מאה. 500. 500 פעם ראשונה.

600.

זה על חודש איחור.

כל חודש איחור. כן. אנחנו אומרים 600.

ואני אומר 500.

אתה אומר 500.

אתם אף פעם לא שומעים בקולי. לפחות עכשיו כן.

עזבו, על הרצידביסטים ממילא הוא יטיל כל חודש.

בסדר. אם אפשר לשמח יהודי.

בסדר. 500 שקלים.

עכשיו באמת הבאת בשורה. אפילו יותר טוב מחוק ההסדרים הקודם.

צריך לזכור שהדוחות המקוונים לחלק מהעסקים הקטנים יעלו יותר כסף. גם את זה צריך לזכור.

רואה החשבון יגבה מהם יותר?

רואה החשבון צריך לסרוק את הקבלות ואת החשבוניות של האינסטלטור.

הוא אומר שלא צריך להגיש את החשבוניות.

את החשבוניות אתה לא סורק. אתה סורק את הסכום הכללי.

אני מבקש להביא את הנוסח אלינו. מחר נשלים את ההקראה. לא נשאר לנו הרבה.

רצינו לעשות את התיקון הנוסף בעניין הריבית, למחוק שם תוספת פיגורים ולהתאים את הריבית לפקודה במקום ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. אני מציעה שנביא גם את זה.

בסדר.

מה המטרה של זה?

זאת הגדלה או הקטנה?

זה למעשה הקטנה, אם אתה שואל. יש שתי מערכות. בעיקרון הרציונל הוא לא הקטנה או הגדלה אלא ששם עובד על מערכת של ריבית והצמדה אחת ואלה לא שתי מערכות שונות.

בסדר. תביאו את זה מחר. ליאת, תביאו את זה מחר. נמשיך מחר את ההקראה ונסיים אותה. את הרוב כבר הקראנו.

אם אנחנו עוסקים בנושא ריביות, היום הריבית למס הכנסה היא הצמדה פלוס ארבעה אחוזים.

זה דיון אחר. אל תיקח אותנו לשם.

זה אולי הדיון הכי חשוב בחוק ההסדרים.

יכול להיות.

כשהוא מקבל החזרים, זאת תכנית החיסכון הכי טובה וזה בסדר.

גם זה לא בסדר. מתי יוגש התיקון לחוק של ארבעה אחוזים ריבית עם הצמדה? זאת ריבית מטורפת.

אני לא ממשיך את הדיון הזה. אנחנו עוברים לסעיף הבא אבל לפני כן אני רוצה להגיד. ליאת, אני מבקש שתביאי נוסח. אני לא מתחייב לקבל את כל מה שאתם מנסחים. אני לא יודע בריבית. תביאי את זה ונראה אם אפשר.

זה עבר בוועדת שרים לחקיקה? סתם, מעניין אותי לדעת.

אני רואה שאת מתעניינת בממשלה.

ב-2013-2014 זה היה בוועדת שרים לענייני חקיקה.

ועדת שרים לחקיקה לא מתעסקת עם ריבית. יושבים שם רואי חשבון?

לא, זה היה במסגרת הצעת חוק ההסדרים ב-2013-2014. לא סתם שאלתי את השאלה הזאת. כשהממשלה רוצה להביא הצעת חוק, היא צריכה לעבור ועדת שרים לענייני חקיקה. כל עניין עובר שם. הם מבקשים עכשיו תיקון שלא היה בפני ועדת שרים לחקיקה בקדנציה הזאת.

הקדנציה הקודמת לא הייתה פשוטה. האמיני לי.

אנחנו עוברים לסעיף הבא.

תביאי לי את הנוסח, נעבור עליו ונחזור לזה מחר. אם נראה שאנחנו יכולים עד מחר להכין את זה וללמוד את זה, נדון בזה מחר.

הם רוצים לקבוע חובת דיווח מקוון גם לעניין מיסוי מקרקעין. אני לא יודעת לעבוד כך כשבאמצע הישיבה זה נולד.

רוצים להבין מתי תהיה התחולה של הגשה של מקוון במיסוי מקרקעין.

היום יש סעיף הסמכה במיסוי מקרקעין שהוא שונה מסעיף ההסמכה שניסחנו ואנחנו חושבים שנכון שיהיה סעיף זהה בכל החוקים.

אני לא מתחייב על שום דבר. תביאי נוסח, נעבור עליו. אם זה יהיה פשוט, יהיה פשוט, ואם זה לא יהיה פשוט, זה יהיה בחוק ההסדרים הבא או שתביאו את זה בעוד שבועיים-שלושה, אחרי שייגמר התקציב, תביאו חוק ונדון עליו בכובד ראש, או שנעביר לניסן.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:55.