הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 124

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעה 14:45

פרק ו' (ביטוח לאומי) סעיפים אלה: 26 (1), (5) ו- (6), 26(13) ו-(14), 27(ב) ו-(ג), (2) עד (4), 26(20), 27(א), 28, 26(7), 29 ו-30, 26(15), 27(ו), 33 ו-34 מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

סעיפים 26(1), (5) ו-(6), 26(13) ו-(14), 27(ב) ו-(ג) (קצבאות ילדים וחיסכון ארוך טווח לכל ילד)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי – מ"מ היו"ר

מנואל טרכטנברג

מנחם אליעזר מוזס

מיכל היימן - מנהלת מחלקת ביטוח חיים, אגף שוק ההון, משרד האוצר

ניב חנן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ינון גוטגליק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יעל אגמון - אגף התקציבים, משרד האוצר

רבקה לאופר - אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

עליזה ברלזון - מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי

ציון מזרחי - מנהל אגף ילדים, המוסד לביטוח לאומי

ריקי שנזיק - ממונה, אגף ילדים, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

מיכל מזוז - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אורי רנט - המוסד לביטוח לאומי

יוליה מרוז - מנכ"לית איגוד בתי השקעות

שאול בשור - המשמר החברתי

אורלי בן שמאי - לוביסטית, מייצגת את איגוד בתי השקעות

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פרק ו' (ביטוח לאומי) סעיפים אלה: 26 (1), (5) ו- (6), 26(13) ו-(14), 27(ב) ו-(ג), (2) עד (4), 26(20), 27(א), 28, 26(7), 29 ו-30, 26(15), 27(ו), 33 ו-34 מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

סעיפים 26(1), (5) ו-(6), 26(13) ו-(14), 27(ב) ו-(ג) (קצבאות ילדים וחיסכון ארוך טווח לכל ילד)

אני מחדש את ישיבת הוועדה. אנחנו בקצבאות ילדים וחיסכון ארוך טווח לכל ילד, פרק ו' (ביטוח לאומי), סעיפים 26 (1), (5) ו-(6), 26(13) ו-(14), 27(ב) ו-(ג), (2) עד (4), 26(20), 27(א), 28, 26(7), 29 ו-30, 26(15), 27(ו), 33 ו-34.

הצעה לסדר, אדוני.

בבקשה.

אני מסתכל על המדיה, אני מסתכל ב-YNET ואני באמת מודאג. אחרי מאמצים שעשית, מאמצים אדירים אדוני, מסתבר שיש כאלה שרוצים לקלקל את עבודתך ואת עבודת הוועדה ומכניסים לך עזים. ברמה החברית, שלחתי לך אזהרה שלא כדאי לך כי בסוף יסובבו לך את הגב וזה מה שקרה. מחר מחצית מהמדינה הולכת לשביתות בגלל שלשר האוצר אין את האומץ לקבל החלטה ובגלל שראש הממשלה הכניס עזים לתכנית הטובה שאתה הגשת. הנה, אתה ואני כאן לבד, תביא את ההצבעה עכשיו כי זאת הזדמנות בלתי רגילה שאתה ואני נצביע בעד ההחלטה הראשונה.

לא הבנתי מה זה חצי מדינה שובתת?

הכריזו במועצות ובערים השונות על שביתה רחבת היקף, כמעט בכל רחבי המדינה. המחאה נגד מפת הטבות המס, מחר שביתה בנהריה, בעכו, בישובים נוספים בגליל המערבי ואין לימודים ואין קבלת קהל. רשויות בפריפריה מחריפות את המאבק נגד המתווה שיפגע משמעותית בהטבת המס שלהם ובסוף מה אומרים? גפני לא מעביר.

גם שלומי.

זאת ירייה בגב, גזר דין מוות לפריפריה וכולי. זה YNET. אמרתי, ידיעות אחרונות בבוקר, נו, יעבור הזעם, אבל עכשיו זה צובר תאוצה אדוני.

לא הבנתי מה אתה מציע.

אני מציע שאתה ואני נביא את זה עכשיו להצבעה , את המתווה הראשון, ונצביע. יש לנו רוב, אתה ואני.

הבנתי. ראש העיר בצפת רוצה לתת לי יקיר העיר. יש עוד כמה שרוצים לתת לי יקיר העיר.

בצדק רב.

רגע. מה שאתה עכשיו אומר זה שאם מאשרים את המתווה, הם עושים שביתה.

לא. במתווה שאתה הבאת ולא את המתווה המקוטע.

שלומי עושה שביתה כי אנחנו מעלים את זה במתווה על פי הקריטריונים, היות והם צמודי גדר כנראה. הם עולים מ-11 ל-15.

וזה לא מספיק.

אני לא יודע. נהריה, גם שם ירד כמו שירד ברוב המקומות. ירד בשני אחוזים או משהו. עכו ירדה בארבעה אחוזים. עכו נמצאת במצב סוציו אקונומי שונה והכול שונה. מי שעושה את השביתות – הם גם אמרו לי שאם אני לא משנה את המתווה, הם עושים שביתות. אני לא עושה שביתות, לא עושה מתווה ולא שום דבר. הדבר היחיד שאני יכול להעביר, זה את המתווה הזה. המתווה הזה הוא מקצועי. אני לא שאלתי את היועצת המשפטית ולא שאלתי על ישובים בכלל, להוציא דברים עליהם היינו צריכים לדבר. היינו צריכים לדבר על כפר ורדים. יש דברים עליהם היינו צריכים לדבר. אני רק דיברתי אתה על העקרונות, על הקריטריונים למי לתת יותר אחוזים פריפריאלי. בזה התערבתי. יש לי עמדה בעניין הזה והבאתי אותה בפני החברים. מעבר לזה, המתווה הזה, או שהוא יעבור או שהוא לא יעבור. אם הוא יעבור, יבוא המתווה הזה ויכולים לעשות שביתות. אם ירצו לשנות את המתווה, בית המשפט יחליט או הממשלה. לא אני.

נראה לי שהממשלה תחליט. היא פוחדת.

הדבר הכי חשוב לי כאן בעניין הזה, אחרי כל מה שמתרחש כאן, חשוב לי שמי הטוב ושמה המקצועי של היועצת המשפטית.

של הוועדה.

של הוועדה. יועצים משפטיים אחרים - - -

לא אכפת לנו מהם.

נכון. זה מה שאכפת לי. אני רוצה שאני אוכל להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך שזאת הדרך בה הלכתי. מכיוון שאני לא יכול להעביר את זה, אני לא מעביר ואני לא אבוא לך מאחורי הגב ופתאום אכניס ישובים. אין דבר כזה. אני משנה דברים שלא על פי הקריטריונים. זה גם סתם שטויות. אני הייתי בזמן שהכניסו ישובים ועל מה יש עכשיו את הבג"ץ? איך הוא הולך לפסול ישובים? כי כך עשו. שאני אלך לעשות את זה. למה? איזה אינטרס יש לי? אם אפשר לעשות את זה – טוב, אם אי אפשר לעשות את זה – אז לא. הם לא צריכים לשבות, אין את המתווה, אפשר להודיע להם.

אני אודיע.

אין בעיה. בית המשפט יחליט שלכולם אפס. הם לא צריכים לשבות.

אנחנו בשידור כך ששמעו אותך.

אין לי פריימריס. אני לא מפחד מאף אחד, רק מהקדוש ברוך הוא.

קצבאות ילדים. יש נוסח שאנחנו יכולים להקריא אותו? ביקשתי לעשות שינויים. מי מקריא?

אני אקריא. הלשכה המשפטית במשרד האוצר.

26. תיקון חוק הביטוח הלאומי

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי) –

בסעיף 1, בהגדרה "הסכום הבסיסי", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד', כמפורט להלן:

בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים.

בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים.

על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) לעניין גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או תוספת כאמור בסעיף 68(ג) – 140 שקלים חדשים.

תסביר.

אפשר הערות?

כן, אבל שקודם יסביר.

(היו"ר מיקי לוי)

הסעיף הזה מדבר על הקצבה הבסיסית שמקבל הורה עבור הילד שלו. בעד הילד הראשון והחמישי ואילך הסכום עולה מ-140 שקלים נכון להיום ל-150 שקלים ובעד הילדים, השני, השלישי והרביעי, הוא עולה מ-140 שקלים ל-188 שקלים.

סעיף (ג) אומר שלעניין גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, עדיין ייחשב הסכום של 140 שקלים וזה כדי לא לפגוע במי שמקבל הבטחת הכנסה. הסכום שמורידים לו מהקצבה יהיה רק 140 שקלים.

רק 140 שקלים ולא כמו שטעינו לחשוב בישיבה הקודמת. הכוונה היא להיטיב. ה-150 וה-188, זה לעומת המצב שקדם לתיקון מ-2013-2014. מה ההפרשים?

במצב של 2013 ו-2014, הקצבה לילד ראשון הייתה 163 שקלים ולילד השני עד הרביעי 275 שקלים.

זה ב-2013.

כן.

2012 ואז ב-2013 הייתה הפחתה ל-140 לכולם.

נכון.

סליחה, זה היה 175 ו-263.

סעיף קטן (ג) לסעיף הזה עלול להיקרא על ידי מי שאיננו עורך דין ורגיל בתחכומים מיוחדים כאילו משפחות שמקבלות מזונות או הבטחת הכנסה, סכום הקצבה שלהם יהיה 140 שקלים במקום 150 שקלים. כשאני העליתי את זה בפעם הקודמת, אמרו אנשי הביטוח הלאומי זה נועד להיטיב ולא להרע עם המשפחות האלה, אבל יש דברים שיפגעו ויש דברים שלא יפגעו.

אני מבקש להבהיר את הנקודה הזאת, ראשית, האם משפחות שמקבלות הבטחת הכנסה ודמי מזונות ויש להן ילד ראשון, זכאיות ל-150 ולא ל-140 שקלים? והשאלה השנייה, האם בדרכי החישוב כפי שמרומז כאן תהיה פגיעה בחלק מהמשפחות האלה? אני מבקש את ההבהרה הזאת.

מי מהביטוח הלאומי?

אני אענה לשאלה הראשונה. הם יקבלו 150. בעצם כמו כולם. לגבי השאלה השנייה, אני לא עונה.

המוסד לביטוח לאומי. ההתייחסות כאן היא לשני דברים שונים. האחד, הבטחת הכנסה, והשני, התוספת שמצוינת בסעיף 68(ג).

דמי מזונות.

זה לא בדיוק מזונות. לגבי הבטחת הכנסה, הכוונה להשאיר את הסכום הזה כפי שהוא היום כיוון שזה סכום שמופחת בתוספת לחוק הבטחת הכנסה מהשיעור של הקצבה שזכאים לה חלק מהמבוטחים. לכן, אם נגדיל אותו, זה יפחת בהתאמה שם. לכן זה שלא משנים אותו לא פוגע בהם ולא מרע את מצבם. זה לגבי התיקון הראשון.

לגבי מה שיש כאן, הפניה לסעיף 68(ג). כאן מדובר בתוספת שקבועה בחוק – אם אינני טועה, עוד מ-2002 – וזאת תוספת למשפחות שזכאיות להבטחת הכנסה או מזונות ויש להן שלושה או ארבעה ילדים. יש להן יותר משני ילדים. כידוע הקצבאות האלה היום מתייחסות להרכב של עד שני ילדים ומעבר לשני ילדים, אין התייחסות. כאן יש איזושהי תוספת למשפחות שיש להן שלושה או ארבעה ילדים. לא הגדילו את התוספת הזאת ואמרו שהתוספת הזאת תישאר כפי שהיא היום בחוק. זה תיאור מדויק של מה שכתוב כאן.

לפי מה שאתה אומר, לא תהיה פגיעה.

הוא אמר שלא תהיה פגיעה.

לא תהיה פגיעה באף אחד.

חד משמעית. לא במקרה הזה ולא במקרה הזה. בסדר?

בסדר. זה רשום בפרוטוקול.

רשום בפרוטוקול, גם בקולי הערב והחזק.

(5) בסעיף 68 -

בסעיף קטן (ב) -

ברישה, במקום "הילד השלישי" יבוא "הילד הרביעי".

פסקה (1) – תימחק.

בפסקה (2), במקום "בפסקה (2) ברישה" יבוא "בפסקה (2)(א)" ובמקו9 "מוכפל ב-2.4" יבוא "מוכפל ב-2.24".

בפסקה (3), במקום "בפסקה (2) ברישה" יבוא "בפסקה (2)(א)", ובמקום "מוכפל ב-2.53" יבוא "מוכפל ב-2.36".

בסעיף קטן (ג), במקום "בפסקה (2) ברישה" יבוא "בפסקה (3)(ג)".

היום יש חלוקה בין ילדים שנולדו לפני ה-1 ביוני 2003 והם מקבלים סכומים אחרים שמתבססים על הסכום הבסיסי וזה בהכפלות. אנחנו משנים את מקדם ההכפלה לעומת השינוי בסכום הבסיסי. ברע שהעלינו אותו מ-140 ל-150 שקלים, ההכפלה משתנה. לגבי הילד השלישי, בגלל שהסכום החדש הוא יותר גבוה ממה שהוא היה מקבל לפני כן, אנחנו בעצם מוחקים את הסעיף לגביו והוא יקבל כמו כל ילד שלישי שנולד אחרי 2003, שזה סכום גבוה יותר ממה שהוא היה מקבל לפי ההסדר המיוחד לילדים שנולדו לפני 2003.

אבל אתם מוחקים לגמרי את ההסדר המיוחד. יכול להיות מצב שבעתיד הוא יפסיד מזה?

הילדים האלה הולכים להגיע לגיל 18 מאוד בקרוב, כך שאני לא חושב שזה יכול לקרות. זה הילד השלישי שנולד לפני 2003 והוא כבר מתחיל להיות לא רלוונטי.

בעצם כמעט ולא יהיו ילדים כאלה.

גם היום כמעט ואין. הוא צריך להיות גם הילד השלישי במשפחה שמקבל קצבת ילדים וזה אומר ששניים מעליו וגם עוד מעט הוא הולך להיות בן 18. אני לא חושב שהחשש הזה קיים.

בן כמה הוא עכשיו.

בן 13.

יש שני תנאים וגם יש לו עוד שני אחים.

הוא צריך להיות ילד שלישי. בשש השנים האלה שנשארו לו עד גיל 18, הוא לא ייפגע מזה שאתם מוחקים את הנוסחה המיוחדת לגביו?

לא מוחקים את הנוסחה המיוחדת.

פשוט משנים את המכפלות.

לא. מוחקים את הילד השלישי.

כן מוחקים. אין יותר הסדר ייחודי לגבי ילד שלישי כמו שהיה.

הוא מקבל היום יותר ממה שהוא מקבל לפי ההסדר המיוחד. אם הממשלה תחליט להפחית שוב את קצבאות הילדים, אני לא יודע מה יוחלט לגבי הילדים הספציפיים האלה. אי אפשר להשאיר אותם בהסדר המיוחד כי אז בעצם מצבם יורע.

כי אז חסרים להם 15 שקלים לעומת אחרים. השאלה שלי היא אחרת. אם הם היו נשארים בהסדר המיוחד, עם העדכון בשש השנים שנשארו להם, הם לא מפסידים כתוצאה מזה שעכשיו העליתם להם?

ככל שהמצב יישאר כמו שהוא נכון ליום חקיקת החוק, מצבם לא ייפגע.

בסדר.

(היו"ר משה גפני)

מיקי, תודה.

(6) אחרי סעיף 74א יבוא:

חיסכון ארוך טווח לילד

"74ב. זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח

המוסד יעביר, בעד כל ילד, שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי פרק זה (בסימן זה – הילד הזכאי) סכום של 50 שקלים חדשים לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד (בסימן זה – סכום החיסכון) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי סעיף 74ה(א).

תעצור. תסביר לנו.

במקביל להעלאה בסכומי הקצבאות, אנחנו קובעים כאן זכות לכל ילד לקבל חיסכון של חמישים שקלים, חיסכון לטווח ארוך. שר האוצר מוסמך לקבוע הוראות בנוגע לניהול החיסכון הזה ומה המנגנון לפיו הוא יבוצע.

בישיבה הקודמת עלו כאן הרבה שאלות מטעם חברי הוועדה בשני נושאים. הנושא האחד, חברי הוועדה העלו חששות לגבי החיסכון הזה, כמה זמן תהיה תוחלת החיים שלו עד שהוא יבוטל באיזה חוק הסדרים בשנים הקרובות. בהמשך לשאלה הזאת, האם לא מוטב לאותם ילדים שהחמישים השקלים האלה פשוט יתווספו להם לקצבת הילדים מאשר יהיו בחיסכון. השאלה השנייה שעלתה כאן לגבי העניין הזה, תסבירו לנו איך יעבוד המודל הזה. בישיבה הקודמת היו לכם פחות תשובות והשאלה אם יש לכם עכשיו יותר תשובות ויותר הסבר שאתם יכולים לתת.

הייתה התנגדות של יושב ראש הוועדה שזה יישאר באוצר אלא שזה ילך לחשבון אישי, כי אחרת באמת באיזשהו חוק הסדרים כזה או אחר זה פשוט יבוטל ומישהו ישים יד על הכסף כי יהיו דברים יותר חשובים.

אנחנו מדברים על חשבונות אישיים שיצאו החוצה. כלומר, התקציב הזה הוא לא רשמי שנרשם באוצר המדינה ובגיל 18 מישהו - - -

אני מתנצל שאני מפריע, אבל למיטב זיכרוני לא הייתה לכם תשובה לשנה הראשונה. יש כאן חור, עד שתסדירו, של שנתיים.

ארבע שנים.

ארבע שנים.

נכון. זה לא בדיוק חור, אבל זה עובד כך.

הם גם צריכים להתקין תקנות ולא ברור מה יהיה בתקנות.

השאלה אם יש התחייבות לקחת את הכסף ולשים בחשבון האישי.

כן. קודם כל, הסעיף שמנוסח כאן מקנה את הזכות לילד עצמו, את חמישים השקלים. מה קורה בשנה הקרובה. הדרך שאנחנו חושבים שהכי נכון לעשות את החיסכון היא ללכת לגופים שיכולים להשקיע השקעות והם ינהלו את ההשקעות של החיסכון. לכל ילד ייפתח חשבון אישי. המדינה תנהל בצורה מרוכזת את העבודה מול גופי ההשקעות האלה.

מישהו גם יגבה דמי ניהול ודברים כאלה?

בכל מקרה אנחנו מדברים על מכרז שהמדינה מוציאה. זאת אומרת, הבן אדם הפרטי לא עומד לשאת באיזשהו נטל, לא בירוקרטי.

אני אשאל אחרת. חמישים השקלים יישארו נטו?

החמישים שקלים בוודאי יישארו נטו. הם גם צמודים למדד מתוקף החוק במועד ההפקדה ואנחנו מדברים על חיסכון. אנחנו מקווים להשיג את התנאים הכי טובים.

זה המנגנון. המנגנון הזה, האופי שלו הוא שהוא מתאים להיות בתקנות. שוב, ההצעה הזאת התחילה לפני כחודשיים, אולי קצת יותר, ולכן ביקשנו זמן היערכות על מנת למצות את התהליך הזה.

כמה זמן? כי אני רוצה להציע ליושב ראש שהתקנות יובאו לכאן.

אולי אפשר לקבוע את ההסדר כבר בחקיקה?

כן. אפשר. אנחנו קובעים אותו בחקיקה. שגית, אין לי זמן. בחקיקה.

חלק מהדברים, אין להם אופי של חקיקה.

לא חשוב. אין ויכוח. אני רוצה שיהיה כתוב שזה חשבון אישי שאי אפשר לבטל אותו ושזה יהיה בחקיקה.

שהמדינה לא תוכל לשים עליו יד.

אין בעיה.

אנחנו כבר אחרי הדיון אתכם.

אני מנכ"לית איגוד בתי השקעות.

אנחנו עוד לא שם. אני תכף אתן לך, אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו עוד לא בהשקעות.

היא התחילה לומר שהם יצאו במכרז. לאיזה גופים? מה התכנית שלכם?

אם הייתה תכנית מוסדרת, בוודאי היינו מביאים אותה לכאן. המנגנון – ובדקנו גם בעולם את המנגנון – הוא להוציא מכרז לגופי השקעות כלשהם. אלה יכולים להיות כל מיני גופים. אנחנו לא חושבים שנכון לנהל את זה באיזשהו פק"ם אבל אנחנו בהחלט מדברים על חשבון אישי.

בסדר. שיהיה כתוב כאן.

לעניין הזה אני רוצה להעיר שכל זמן שמדובר על פתרון חלופי שגם יאפשר ללקוח מצד אחד לבחור היכן הוא רוצה לשים את הכסף וגם יאפשר לכל הגופים הרלוונטיים - - -

אבל משרד האוצר אומר שאם הם ישימו את זה במרוכז, זה יהיה אחרי מכרז, התנאים שהילד יקבל או הוריו יהיו הרבה יותר טובים מאשר כל אחד יבחר.

בוודאי. לא. הגופים שיוכלו לנהל את הכספים יכולים להיבחר במכרז. המכרז הזה צריך להיות שוויוני עבור כל הגופים הרלוונטיים והמקצועיים.

המכרז יהיה שוויוני?

בוודאי. המכרז יהיה על פי כל הכללים של חוק חובת המכרזים.

מתוך הגופים שייבחרו בתנאים של המכרז שהמדינה תקבע, הלקוח יוכל בסופו של דבר לבחור כמו שהיום קובעים שבקרן פנסיה אפשר לבחור היכן הכסף יתנהל וכך זה יעבוד גם בהקשר של החיסכון הזה.

רציתי להעיר משהו אחר לסעיף הזה. בישיבה הקודמת העלה אדוני היושב ראש רעיון לעידוד נוסף של חיסכון עצמאי, כדי לאפשר חיסכון והטבות כאלה ואחרות ולעודד, לא מתוך כספי תקציב המדינה, מתוך כספי קצבת הילדים, אלא באופן עצמאי על ידי הורים שישימו כסף.

בסדר. אנחנו נגיע לזה. תודה.

משפט אחד להניח את דעת חברי הוועדה. יש מכרז של כספי פיקדון של עובדים זרים וזה די דומה. זה איזשהו חיסכון לטווח בינוני ושם כתובים העקרונות בחקיקה, איך זה מתנהל. זה יכול להיות או בקרן או בחשבון בנק והחשב הכללי הוציא מכרז.

אבל לא הכנסתם את העקרונות האלה לכאן. אני מכירה את חוק עובדים זרים ולא הכנסתם את העקרונות האלה לכאן. כאן פשוט קבעתם איזה תקנות כלליות כאלה לא הכנסתם את העקרונות.

זה צריך להיכנס. זה צריך להיות בחקיקה.

אפשר להכניס את זה.

גברתי היועצת המשפטית, צריך להכניס את זה. אני לא סומך על יד הגורל. אני יודע מה יהיה בעוד שנתיים, מי יהיה שר האוצר, מי יהיה יושב ראש ועדת הכספים ומי יהיה שר הבריאות? אני לא יודע.

נאמר כאן שהמוסד יעביר סכום של חמישים שקלים לטובת חיסכון. העניין הזה לא נכון. הוא לא מדויק. הייתה הסכמה, היה הסכם קואליציוני שהונח בפני הכנסת לפיו הקצבאות יחזרו להיות בגובה של 175 שקלים. כל מה שהמדינה נותנת כאן, זה 25 שקלים ולא חמישים שקלים.

למה?

25 שקלים לקחו ממה שהיה אמור להגיע למשפחה בפועל מיד החל מה-1 במאי, לקחו את זה מהמשפחה ומציגים את זה כאילו שנותנים להם את זה.

אבל יש בהמשך. אתה בטח מכיר שיש בהמשך את ההוראה שנותנת את זה בשנתיים הראשונות פרוס על פני 12 חודשים.

הוא מדבר בכלל על החיסכון.

החיסכון הוא לא חיסכון של חמישים שקלים. אני משווה למצב שאם רציתם או לא, חתמתם ע הסכם קואליציוני בין הליכוד ויהדות התורה שאלה היו הסכומים שנקבו בהם שם. את לא מכירה את ההסכם הקואליציוני הזה? תבדקי אותו.

הם פקידי האוצר. אנחנו לא יכולים לבוא אליהם בטענות.

אתה יכול לבוא בטענות אלינו.

אליו.

לא, אלינו אמרתי. גם לליצמן וגם אלי.

נכון. הם פקידים נבחרים ועושים את עבודתם נאמנה.

המוסד יעביר וגם ב-(ב) כתוב שסכום החיסכון ייזקף לילד. הכוונה היא לא שמדובר במשהו רישומי אלא הכוונה היא שאכן יועבר הסכום.

לשנות את הנוסח.

שיהיה ברור שלא ייזקף איפה שהוא באופן ערטילאי אלא זה יהיה כסף.

לשנות את הנוסח.

הדיון אתי ולא אתם. סיכמנו.

אמרנו שהכוונה היא להעביר את זה לאיזשהו גוף שינהל את זה.

לנסח את זה כך שזה לילד. נקודה.

סכום החיסכון ייזקף לילד הזכאי בעד כל חודש ועד הגיעו לגיל 18 (בסימן זה – סכום החיסכון הצבור).

לא יראו את סכום החיסכון הצבור כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי חוק הבטחת הכנסה.

74ג. גיל פדיון סכום החיסכון הצבור

הגיע הילד הזכאי לגיל 21 (בסימן זה – גיל הפדיון), יהיה זכאי לקבל לידיו את סכום החיסכון הצבור בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי סעיף 74ה(ב).

על אף האמור בסעיף קטן (א), הילד הזכאי יהיה רשאי למשוך את סכום החיסכון הצבור מגיל 18, ובלבד שהמטרה שלשמה יימשך סכום החיסכון הצבור היא אחת מאלה:

אל תקרא את זה. אני מבקש להוריד את זה.

זה ירד.

אני מבקש להוריד את זה. הילד יכול למשוך את הכסף בגיל 18. נקודה. יש גבול מה אני מוכן לספוג. מדובר על כסף שצריך להעלות את קצבת הביטוח הלאומי, על זה מדובר. הייתה איזו הסכמה שאני הכרתי אותה רק בדיעבד, בסדר, חיסכון, אבל תשחקו עם העניין הזה? אני לא מבין איך העזתם אפילו לכתוב את זה. הילד מגיע לגיל 18. אני לא יודע מה זה ההבדל 21 ו-18. הילד מגיע לגיל 18 ובגיל 18 הוא רוצה למשוך את הכסף. תנו לו תנאים שתכף נדבר עליהם, שיהיה כדאי לו, שלא יהיה מס על החיסכון ואז הוא יישאר עם החיסכון אבל הוא מחליט. במקום שהוא יקבל את זה בגיל שנתיים, הוא מקבל את זה בגיל 18, אז גם שם אתם עושים לו תנאים? לא רלוונטי, לא עומד לדיון, להמשיך הלאה.

בעצם אין הבחנה.

אין הבחנה.

מורידים את ארבעת הסעיפים האלה.

בגיל 18, אם הוא רוצה למשוך את הכסף – הוא מושך.

על פי החלטת הממשלה, אנחנו כן מעוניינים.

אתם יכולים למשוך את החוק.

ממשיכים כרגע, אבל אני רק אומרת.

אתם מבינים שזה עושה איפה ואיפה בין אוכלוסיות?

מה המשמעות של העניין? אתם אומרים שאם אני ילד חרדי, אני יכול למשוך בגיל 18, ואם אני ילד חילוני, אני יכול למשוך את הכסף רק בגיל 21. אני אסכים לדבר כזה שיקפחו את החילוניים? למה? מה הם עשו רע?

הם גם בעד ילדים ערבים, יש להגיד לזכותם. תלמידת תיכון שסיימה בגיל 18 הולכת לאוניברסיטה.

אני רוצה להגיד משהו ונשאיר את זה כך. לגיל המשיכה יש משמעות. גם במחקרים שנעשו בעולם, ובעולם אמנם לא תמיד יש צבא אבל יש ילדים שלומדים בקולג', והמחקרים האלה העלו שכאשר הגיל מוקדם מדי לתת סכומי כסף גדולים לילדים, יצא שכרנו בהפסדנו.

פטרנליזם.

מר קדמן, אני לא מסכים. תנו לה לומר את הדברים. אני אגן על זכותה להגיד את הדברים אפילו שאני מתעצבן. בבקשה. אני אגן עליך, חבל על הזמן.

כך אני מסכמת את המחקרים. זאת הייתה האמירה שלי. בגילאים צעירים מדי, על פי מחקרים, זה יכול לגרום לנזק.

עכשיו אמירתי. האמת היא שעל פי ההסכם הקואליציוני, מה שהיה צריך לעשות זה לחזור ל-2012 עם קצבאות הילדים ללא הבחנה בין ילד כזה וילד כזה. מגדילים את הקצבה של הביטוח הלאומי, את קצבת הילדים כמו שהיה ב-2012. זה ההסכם הקואליציוני. התנהלו כל מיני משאים ומתנים. התברר שיש כסף לדברים אחרים ואין כסף לעניין הזה, לפחות לא בשלב הזה. אני לא יודע איפה עלה רעיון החיסכון, אבל הוא עלה. אני לא הייתי שם. אני הייתי במשהו אחר לגמרי, אבל בסדר, אני מכבד את זה. לבוא עכשיו ולהגיד שהוא לא יוכל למשוך כל מיני רעיונות בעולם, אני מוכן לקבל את מה שקורה בעולם אבל שאז גובה הקצבאות יהיה כמו בעולם. לבוא ולומר את הדבר הזה, אני במקום הממשלה או מי שמייצג אותה בעניין הזה, אפילו לא הייתי אומר את זה. זאת אמירה מקוממת. זה כסף שהיה צריך להיות לילד כשהוא נולד.

18 שנים לפני.

נכון, לא למדתי ליבה אבל אני יודע להגיד שזה 18 שנים לפני. המציאות הזאת לא תהיה כאן. אין לכם בעיה, דרך אגב. מה שלא הולך אצלי, אתם יכולים להעביר לניסן סלומינסקי בוועדת החוקה, שם תעבירו את זה.

כמה כסף אתם מעריכים שייצבר בחיסכון אחרי 18 שנים?

10,080 שקלים.

סדר גודל של עשרים אלף שקלים.

איך יכול להיות?

חמישים כפול 12 כפול 18.

תוסיפי את הריבית או את המדד.

איזו ריבית יש היום?

מדד פלוס. אני מוכן ללכת אתכם.

10,800 הוא לא מהיום הראשון אלא הוא צובר ריבית דריבית.

18 שנים של חיסכון, על פי הנחות שמרניות, אנחנו מדברים על סדר גודל של עשרים אלף שקלים. אפשר לחשב חישובים אחרים ולכן אני גם לא מכניסה את זה לחישוב.

אני מוכן לבוא אתכם לכדי פשרה. שלוש שנים שאתם רוצים להשאיר את הכסף לאוכלוסייה, תמשיכו להפריש חמישים שקלים כי לפי הקריטריונים שלכם החיילים לא יכולים למשוך את הכסף הזה. אם תמשיכו להפריש עבור אותם חיילים שהולכים ומסכנים את חייהם, תאמינו לי שאני אשכנע את חבריי לחתום על העניין הזה, ואת היושב ראש. אני נותן לכם. לכו הביתה ותביאו הצעה. אני מוכן. כל אלה שלא יכולים למשוך בגיל 18, בבקשה להמשיך להפריש להם עד גיל 21, עד ליום השחרור שלהם מצה"ל. אם זה יהיה, אני מתחייב שזה ייכנס לחוק.

שלמו מזומן. מה אתם מספרים סיפורים? במקום הציפור החיה ביד, ציפור על הגג.

יש על מה לדבר? אתם צריכים ללכת עם זה הביתה?

מקשיבים כאן.

הנה, אני מציע לכם. אני אשכנע גם את היושב ראש. אם הוא מושך בגיל 18 – אהלן וסהלן. מי שמושך בגיל 21, התכנית ממשיכה לרוץ עם חמישים שקלים לחודש.

אי אפשר גם לא לשלם וגם לא לתת להוציא.

אני מוכן. תאמינו לי, אני אשכנע את חבריי ואני אביא לכם רוב לשני חלקי החוק הזה.

אין הצעה כזאת. מציע חבר הכנסת מיקי לוי חבר בכיר בוועדת הכספים אבל אני לא חושב שיש ייתכנות כזאת. אני מכיר אתכם. מיקי לוי לא כל כך מכיר אתכם, הוא עדיין תחת הרושם של סגן שר האוצר. אנחנו על זה הולכים להצביע. תכף נדבר על דברים נוספים, אבל על זה אנחנו הולכים להצביע. לא יהיו שום תנאים. זה יהיה בגיל 18. לא יהיה שוני. זה לא עומד לדיון.

אני רוצה לדעת כמה יקבלו עכשיו ביד הנכדים שלי.

חמישה שקלים. זה מה שעומד להצבעה.

אמרנו עשרים אלף בתום התקופה כשחלק מזה זה כסף שהוא בעצם הריבית כי חבר הכנסת מיקי לוי חישב שהסכום הוא רק 10,000 שקלים. האם על הריבית ישולם מס רווחי הון?

ודאי. איזו שאלה?

על פי החוק.

אין ריבית ללא מיסוי.

כשרצו לחבר את החמישים עם ה-150, התכוונו להגיע למאתיים.

מס רווחי הון הוא על הריבית.

זאת אומרת, 25 אחוזים מהחיסכון ילך למיסוי.

לא נסכים לזה. ברור שלא.

דמי ניהול יהיה לחיסכון הזה שגם אותם אותו אדם ישלם?

יש גבול.

יהיו דמי ניהול לחיסכון הזה?

מינימליים.

אני מניחה שיהיו איזה שהם דמי ניהול.

שישלם אותם האדם ולא המדינה או שהמדינה תיקח את זה על עצמה? אנחנו לא יודעים מה יהיה בתקנות ולכן אנחנו שואלים אתכם. אולי דמי הניהול יהיו על המדינה?

אתם מקדימים את המאוחר. כשיהיה המודל גמור, אפשר יהיה לדבר.

את תוציאי מכרז ואת תדעי מה תכתבי בו. מה התכנית שלך לגבי דמי ניהול?

שוב, אנחנו כרגע מדברים על תכנית שהיא הערכה בלבד.

שיעבירו את זה לניסן.

אני מעריכה שיהיו דמי ניהול.

יכול להיות שייווצר מצב שהילד יקבל פחות ממה שהיה לו בחמישים השקלים. הם ייקחו מס על הרווח ואחר כך ייקחו דמי ניהול ואנחנו יודעים כמה לוקחים היום כדמי ניהול. יישארו לו פחות מחמישים שקלים. יישאר לו כסף לקופסת מטרנה.

זה לא המצב שהולך לקרות. אנחנו בטח גם לא מכוונים לשם. אנחנו מכוונים לתת כמה שיותר תנאים לילדים.

השאלה היא לא כוונות אלא השאלה היא מעשית.

אמרתי שמצביעים על כוונות.

שאלה נוספת שעלתה גם היא בישיבה הקודמת ונדמה לי שאתה גם התייחסת לזה בסיכום שלך לגבי הפקדה של סכום נוסף. אומר ההורה שאם יש לו כאן אפשרות לתכנית חיסכון בתנאים מיטיבים, הוא רוצה גם את קצבת הילדים של הילד שלו, שהיא לא מאוד גבוהה, להפקיד בחיסכון הזה ואולי להוסיף על זה עוד איזשהו סכום. זה דבר שהוא יתאפשר?

אני לא מסכים לזה ואני אגיד לכם למה. הורים שיש להם כסף ייקחו את כל הקצבה ויפקידו אותה ויהיה עוד פעם יתרון לאלה שיכולים ולאלה שיש להם. אני חושב שבשאלה הזאת אדוני היושב ראש צריך ללכת על רמה יותר מאוזנת. מצ'ינג. אם הוא רוצה, מול מה שמפקידים לילד, אפשר להפקיד סכום נוסף אבל אם נבוא ונפרוץ ונגיד שמגיע 140 שקלים והוא יפקיד את כל ה-140 שקלים פלוס החמישים, הנה עוד הפעם אנחנו נותנים לאלה שיש להם יתרון על פני אלה שאין להם ואני לא מסכים לזה.

הדברים ברורים.

מצ'ינג זה סביר. חמישים מול חמישים זה סביר. אני לכאורה מאלה שצריך להגיד את הכול, למה? כי אני מייצג איזשהו סקטור של מעמד ביניים שאמור להיות לו.

48.60 שקלים עולה קופסת מטרנה, בדיוק מה שהיה היום קצבאות ילדים.

זה במבצע.

זה לילד השני, השלישי והרביעי. זה בדיוק החיסכון. הולכים לחסוך קופסת מטרנה שתקבל אותה בעוד 18 שנים. קופסת מטרנה בעוד 18 שנים. אדוני היושב ראש, הלכתי לבדוק וראיתי שקופסת מטרנה עולה 48.60 שקלים. זה בדיוק הסכום. הולכים לשים לנו קופסת מטרנה כאשר הנכדים שלי צריכים כבר היום את החלב ואת הלחם.

שוק ההון, בבקשה. אם אין הסכמות, אין הסכמות. אני לא פורפרה של אף אחד. תעבירו לניסן. מי משוק ההון כאן?

אני.

מה דעתכם על חיסכון פטור ממס?

אנחנו חושבים שבסך הכול לגופים המוסדיים יש את היכולת, יש את כל הרגולציה ואת כל היכולת לנהל את הכספים האלה אצלם. אנחנו נבחן באיזה גוף זה נכון שזה יהיה ולא ניכנס לזה כרגע כאן, אבל ברמת העיקרון שלנו תהיה אותה רגולציה. יש להם את הדוח השנתי בסוף השנה, יש להם את הגמל-נט אם הם ירצו לראות את התשואות שנזקפות על הכספים האלה. מה עוד תרצו לדעת?

לגבי הפטור ממס.

הפטור ממס הוא לא בתחום שלנו.

זה שייך לרשות המסים.

בא משרד האוצר עם תכנית. כבר הייתי פעם יושב ראש ועדת כספים והעברתי כמה חוקי הסדרים ואני לא זוכר דבר כזה. בסדר, אפשר להעביר את זה לניסן. העברתי את שני החוקים, גם את המזומן כי ניסן ומזומן הולך יחד. הכוונה לחוק של המזומן. אמרתי את זה בוועדת הכנסת. רשות המסים ביקשה להעביר את זה לשם ואלה דברים שעל פי התקנות שייכים לוועדת הכספים. העבירו את הנושא של המידע להעביר לרשות המסים מהבנקים והביטוח, נושאים ששייכים לוועדת כספים, לוועדת החוקה ואת המזומן רצו להעביר אלי, לוועדת הכספים. אני לא מבין במזומן ואין לי שום מושג. אם לא הולכים על פי התקנן, שזה גם יהיה שם. אני אבוא לשם לוועדה כחבר ולא תהיה לי אחריות של היושב ראש. רוצים להפוך את המדינה לרוסיה.

אני מבקש לדעת מאגף שוק ההון. אני לא מבקש עמדה. אנחנו לא נפעל על פי מה שתגידי ואל תגידי שיש החלטת ממשלה ואת מחויבת לה. אני שואל אותך מקצועית. אין חיסכון לטווח הבינוני להוציא מקרה אחד אבל כאן הממשלה באה עם תכנית מהפכנית. הסביר את זה גם שר האוצר, לי הוא הסביר והסבירו את זה גם כאן. במקום לתת קצבת ילדים לילד, עושים תכנית חיסכון, כאילו אנחנו חוזרים לימים עברו כאשר בימים עברו היה חיסכון כשילד נולד, היה אפשר להפקיד את הכסף הזה ועל הריבית היה פטור ממס.

דן חסכן.

אני לא יכול להתרכז כי כל זמן שהוא מדבר, אני חושב על מירון. זה מה שהיה. אני הבנתי שאתם באים עכשיו עם תכנית – מה שהם הביאו – רצינית להחזיר את האנשים לחיסכון. עכשיו אני שואל מבחינה מקצועית. אם אנחנו רוצים שהאנשים יותר יחסכו ולא יקנו דירות ולא יעשו דברים שהמשק סובל מהם סבל רב, האם לדעתכם אם לא היה מס על הריבית – נגדיר את הסכום, אבל לא היה מס – בחיסכון הזה, האם לפי דעתכם זה היה תורם למשק הישראלי? האם מבחינת אגף שוק ההון זה היה תורם למשק הישראלי בתכניות חיסכון וכולי?

ברור שכאשר המס הוא פחות, הציבור יזרום לשם יותר אבל באמת מדובר כאן בעניין של מדיניות מס. אני כרגולטור, כמי שבאה בשם הרגולטורית, אני לא אמונה לענות על השאלה הזאת.

בסדר. אין מה לשלוח אותם. זה הדיון האחרון בנושא הזה לפני ההצבעות ואני לא הולך לדון על זה שוב.

אתם אומרים שאתם לא יכולים לתת הטבות במס. הנושא הזה של החמישים שקלים, הריבית על הסכום הזה, לא יהיה על זה מס. תמצאו את הפתרון לכך שלא יהיה על זה מס. ההורה יוכל להפקיד מצ'ינג, כפי שנאמר קודם. שליש ושני שליש, משהו שיהיה מצ'ינג, שיהיה גבול לעניין הזה. על זה או שיהיה פטור ממס, או למצוא את הדרך.

אל תעשו הפרדה. זה לא יהיה יפה. אלה הילדים של כולם.

דמי הניהול לא יהיו על חשבון הילד ולא על חשבון ההורים.

זה מה שאני מבקש ועל זה אנחנו נצביע.

אדוני היושב ראש, אני מבין שזה חוק של כוונות. רק ב-2017 ידעו לאיזה כיוון הולכים. כך כתוב בחוק.

כן. אתה יכול להגיש הסתייגות. ההסתייגות תאמר את מה שאתה כל הזמן צועק לי כאן זה וזה שלא תהיה תכנית חיסכון אלא שהכסף ייכנס, יגדיל את הקצבה של הביטוח הלאומי. אתה יכול להגיש הסתייגות על זה ונצביע על ההסתייגות שלך.

חבר הכנסת מוזס מציע שהכסף יהיה כמו שהיה תמיד. הוא לא מקבל את התכנית המהפכנית של החיסכון והוא רוצה שהכסף יתקבל עכשיו, כפי שאמר דוקטור קדמן, ויגדיל את הקצבה באותו סכום.

גם כך מדובר בקופסת מטרנה.

אתה עושה כאן מצב רוח. אני לא יכול לקבל את ההצעה הזאת מסיבות שונות אבל אני אאפשר לו להגיש הסתייגות והיא תוצבע במליאה.

נמשיך הלאה.

חזרנו לגיל 18 לגבי כולם.

גיל 18 לגבי כולם.

74ד. משיכת סכום החיסכון הצבור בשל מצב רפואי

על אף הוראות סעיף 74ג(א), ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו או בגופו ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שהוועדה כאמור בסעיף קטן (ב) אישרה זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי סעיף 68, או לילד הזכאי עצמו אם מלאו לו 18 שנים.

לצורך בחינת משיכת סכום החיסכון הצבור בשל מצב רפואי מיוחד של הילד הזכאי כאמור בסעיף קטן (א), תוקם ועדה אשר תורכב מארבעה חברים כמפורט להלן:

שני נציגים שימנה שר הבריאות מבין עובדי משרדו, ואחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה.

שני נציגים שימנה השר מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המוסד.

החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.

השר ושר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, יקבעו הוראות בדבר סדרי דיוני הוועדה ועבודתה, נוהלי הגשת בקשות לוועדה והטיפול בהן.

תסביר.

בגלל שהחיסכון הוא לטובת הילד, אנחנו רוצים במקרים בהם המשפחה זקוקה לכסף לשם הצלת חייו של הילד או בשל מצבו הרפואי לאפשר למשוך את הכסף גם לפני גיל 18.

על מתי מדברים?

לפני גיל 18. בעניין הזה תוקם ועדה רפואית עם נציגים של משרד הרווחה שתבחן את הבקשות האלה.

הוועדה הזאת תוקם כל שנה מחדש? פעם אחת והיא תהיה לתמיד? איך אתם מתכננים לעשות את זה?

השרים הרלוונטיים יוכלו לבחור במי שהם רוצים.

שאלה נוספת. לפני כחמש שנים, עת יושב ראש הוועדה העביר תיקון לגבי סכום יתרה נמוכה – זאת שאלה לאגף שוק ההון – אנחנו ביקשנו וקבענו בחקיקה שתהיה אפשרות משיכה לא רק לסכום יתרה נמוך אלא גם לכאלה שמפאת מצב רפואי נדרשים לכסף שהם חסכו ועכשיו הוטל עליו מס והם נתקעו עם הכסף סגור לשנים רבות בקופת הגמל. הבטחתם לנו תקנות. חלפו חמש שנים ועדיין תקנות לא ראינו. אני מקווה שבמצב כאן זה ילך קצת יותר מהר ואנשים באמת יוכלו לראות את זה.

זה בעבודה.

מה קורה עם התקנות האלה?

של ה-8,000? זה הולך לנסחות ואחר כך יבוא אליכם.

קצת מוגזם הדבר הזה. למה אי אפשר להחליט ששר הבריאות יקבל אישור רפואי והוא יאשר?

זה בערך מה שכתוב. זאת ועדה של ארבעה חברים. גם למוסד לביטוח לאומי יש עניין. זאת לא אמורה להיות פרוצדורה יותר מדי מסובכת.

זה דווקא עושה רושם של פרוצדורה כי זאת ועדה עם כמה נציגים, ארבעה נציגים, ולא ברור מתי היא תתכנס ואיך היא תתכנס. זה כן עושה רושם של בירוקרטיה. אפשר היה לעשות את זה הרבה יותר פשוט – אישור רפואי. זה לא כל כך מובן. זה נראה מסורבל.

אנחנו נחשוב על נוסח.

מה אתם עושים בתקנות שאתם הולכים להביא לנו?

של ה-8,000? לאיזה עניין?

על המשיכה לצרכים רפואיים.

לא. ה-8,000 או8מר שאפשר באופן מידי לבוא לא שום קשר לעניין הרפואי.

כן, את זה אני יודעת.

בתקנות משיכה שהן נפרדות לגמרי, שם כן יהיה את העניין הרפואי. דרך אגב, זה די מוכתב בסעיף 23 לחוק ואנחנו פשוט עושים הקבלה.

אני חושבת ששם המנגנון פשוט יותר מכפי שיש אצלכם.

הכוונה לא הייתה לסרבל.

כן, אבל זה מסרבל. אני באמת מציע שיביא אישור רפואי.

גם אם הוא מביא אישור רפואי, מישהו צריך לבחון מה הבעיה בדיוק, אם זה מצריך את הכסף, אם טובת הילד מצריכה למשוך את הכסף וכולי.

אז פקיד באיזשהו מקום. פקיד ממשרד הבריאות יבחן את זה. למה צריך ועדה?

ועדה של ארבעה, זה באמת נראה לי משהו מסרבל.

יביא אישור לפקיד מוסמך ומקצועי במשרד הבריאות או בביטוח הלאומי.

בביטוח הלאומי.

תחשבו על זה.

נוצר אצלי הרושם, ככל שאני מעיין בחוק, שאתם רוצים, טוב, לא חשוב. פקיד מהביטוח הלאומי או במשרד הבריאות. אתם תחליטו.

אני מבקש, אחרי המלים "לפגיעה בחייו או בגופו" להוסיף את המילה "בנפשו". יש ילדים שהמחלה שלהם היא לא גופנית.

בסדר. בנפשו. אני למשל, אם הייתי ילד שמקבל את תכנית החיסכון, הייתי יכול להוציא.

בגלל המילה האחרונה, בנפשו.

כן.

אדוני היושב ראש, זאת אומרת, ארבעה אנשים.

לא ארבעה אנשים. אנחנו כבר לא בארבעה.

כמה יבדקו את המטרנה, האם היא עוד טרייה אחרי 18 שנים?

הארבעה – יורד.

74ה. תקנות

שר האוצר יקבע הוראות בעניינים אלה:

הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.

דיברנו על זה ואמרנו שהכול יהיה בחוק.

תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון.

תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור במקרה של פטירת ילד זכאי, תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי סעיפים 303(ג), 308 ו-309. בפסקה זו, "ילד" – אף אם מלאו לו למעלה מ-18 שנים במועד פטירתו.

סכום החיסכון הצבור שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו.

האופן שבו יעודכן סכום החיסכון".

לא הבנתי את (4). מה זה והשימוש שייעשה בו?

אנחנו הקבלנו את זה לתקנות של חיילים משוחררים, אם סכום החיסכון לא נמשך אחרי תקופה מסוימת, מה עושים אתו. משאירים לשר להתקין תקנות בעניין הזה.

עד גיל 21 - - -

אין גיל 21.

גיל 18.

עוד הפעם השר? די, הוא בן 18, הוא יעשה מה שהוא רוצה.

כן, אבל אם הוא לא משך?

מה זה לא משך? תדאגו שהוא ידע שיש לו כסף.

אבל אם עדיין הוא לא משך?

מה אתה מציע?

השר יקבע מה קורה אם לא מושכים. זה לא יכול להישאר.

אני ממשפחה שכולה ומותר לי להגיד את מה שאני אומר עכשיו. אם לא משכתי את הכסף בגיל 18 אלא המשכתי לגיל 21 כי לא היה לי מה לעשות.

או גיל 23.

או גיל 23 ואני, מה לעשות, מערכות ישראל, יש הרבה מבנינו שטמונים שם בהר, מי ייקח את הכסף? השר יקבע למשפחה?

זה בכל מקרה הולך למשפחה.

מתי השר יקבע?

במקרה שהילד ימשיך לחיים טובים וארוכים ובאיזשהו גיל הרבה אחרי גיל 21 לא בא למשוך את הכסף.

המדינה תיקח את הכסף?

לא. לא אמרנו שהמדינה תיקח את הכסף.

אבל זה על שמו. זה בחשבון שלו. מה עניינו של שר האוצר?

כל מה שצריך לראות זה מנגנון שצריך להחליט האם הכסף הזה נשאר בקרן או שהוא מופרד לקרן אחרת על חשבון הילד אבל לקרן שהיא לא חלק מהקרן לחיסכון.

אתם אומרים שאתם לא רוצים להמשיך אחרי גיל 23 לטפל בזה.

כנראה יש כאן עודף זמן להכין חוקים. בחור הגיע לגיל 18 וקרה לו אחת משתיים: או קרה לו דבר משמח שהוא לא צריך עכשיו את הכסף והוא רוצה להשאיר אותו, אז הוא משאיר אותו. לא נוגעים בעניין הזה. זה חשבון שלו והוא על שמו. או שחס וחלילה קרה דבר עצוב מאוד, מה שאמר חבר הכנסת מיקי לוי, והוא נפטר.

סעיף קטן (3) מתייחס לזה.

אז מה שצריך לעשות זה שיהיה כתוב בחוק שזה עובר למשפחתו.

זה כתוב בסעיף קטן (3).

אם כתוב, זה בסדר גמור. אם הוא לא נפטר והוא חי והוא לא רוצה להשתמש בכסף הזה, אז כמו בכל חשבון אחר, הוא לא רוצה להשתמש, תשאיר את זה.

מה פתאום השר יקבע?

מה השר מתערב בזה? יש כאן תקלה בהכנת החוק. אתם כנראה התכוונתם לחוק אחר.

תסבירו גם את פסקה (5). מה זה האופן שבו יעודכן סכום החיסכון? הסברתם לנו קודם שאתם יוצאים במכרז ואני מניחה שבמכרז תכתבו את התנאים, את אותם תנאים מיטיבים שיהיו לחיסכון. למה השר צריך לקבוע בתקנות את האופן שבו יעודכן סכום החיסכון?

במסגרת מכרז כזה יש כל מיני הצמדות שניתן לתת לכסף הזה. את יכולה להפקיד אותו בשוק ההון, את יכולה לעשות את זה בפק"ם בנקאי ואז לפק"ם בנקאי יש כל מיני הצמדות. מה שנאמר כאן זה שאם יצטרכו לעדכן את הסכום בגלל שהוא יוצמד בפק"ם, יוכלו לעדכן את הסכום. זה קשור איך משקיעים את הכסף ואיך הכסף מושקע, האם הוא מושקע בשוק ההון או האם הוא מוצמד למשהו.

גם את זה תקבעו מראש בתנאי המכרז או שתקבעו את זה רק בתקנות?

זה ברור.

זה ממילא יהיה לכם בתנאי המכרז.

כן.

ומה הנטייה שלכם?

הנטייה שלנו היא ללכת לשוק ההון. הכסף שאפשר לעשות על החמישים שקלים האלה הוא גדול בהרבה.

ממה שיינתן בבנקים?

כן. בפק"ם.

שתי הערות. בסעיף (1) כתוב "והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון". מי ישלם את העמלות האלה?

המדינה.

אז שיהיה כתוב.

יהיה כתוב.

הערה שנייה. חסר כאן סעיף שאני מבקש להוסיף אותו וזאת החובה שמי שמחזיק את הכסף ישלח תזכורות לילד מתחת לגיל 18, מעל לגיל 18, שהכסף עומד לרשותו. שלא יהיו לנו צבורים אחר כך חשבונות במיליוני שקלים.

ומי ישלם עבור הבולים של ההודעות האלה?

הפרה על הגג.

אמרת מצוין. מי ינהל את זה? יעשו את זה בחינם? זאת הערה חשובה מאוד.

אנחנו נתקן את זה בחוק.

אבל מי ישלם את זה? מי ישלם עבור ההודעות שיישלחו?

רק אחרי גיל 18.

ברגע שמתקרב המועד שאתה יכול להוציא את הכסף, יודיעו לך.

בסדר. האוצר.

אני רק אציין שגם ברגולציה הקיימת היום, ככל שזה בחיסכון - - -

חברות הביטוח שולחות. האם זה עולה לצרכן הדוח השנתי הזה?

לא.

גם כאן הכוונה היא שזה לא יעלה כסף, להניח את דעתם של חברי הוועדה.

כן. זה חלק מהשירות שניתן ללקוח קצה של הגופים המוסדיים.

אני מבקש לכתוב את זה בחוק.

דוקטור קדמן, בקשתך התקבלה.

תודה.

נעבור לסעיף התחילה.

27. חוק הביטוח הלאומי – תחילה תחולה והוראות מעבר

תחילתו של חוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 26 לחוק זה, למעט הסעיפים המפורטים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) (בסעיף זה – יום התחילה).

זה לא קשור אלינו. תלך ל-(ב9.

תחילתם של סעיפים 1 ו-68 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 26(1) ו-(5) לחוק זה, ביום י"ב באייר התשע"ה (1 במאי 2015) (בסעיף זה – היום הקובע), ואולם ההפרש שבין הסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו ערב יום התחילה לבין הסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 26(1) לחוק זה, בעד התקופה שמהיום הקובע עד יום התחילה, ישולם עד ליום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015).

תסביר.

התחולה של החוק היא רטרואקטיבית מה-1 במאי 2015. בגלל שהחוק לא נכנס לתוקף עדיין, ההפרש שבין היום ה-1 במאי 2015 עד ליום התחילה ישולם עד סוף שנה זאת, עד 31 בדצמבר 2015.

זאת אומרת, החוק הזה הוא מה-1 במאי 2015.

העדכון של הסכומים.

תגיד ברור.

אני לא רוצה להגיד החוק הזה כי זה לא כל החוק. העדכון של הסכומים, קצבת הילדים.

עדכון זאת מילה מסובכת בשבילי.

סכומי קצבת הילדים. הסעיפים בחוק.

אני איש פשוט. לא מבין כמוכם. נולד ילד במאי 2015, הוא מקבל קצבת ילדים ב-2015?

מקבל 140 שקלים נכון להיום.

מה עם החמישים שקלים הנוספים?

זה בדיוק.

מה הולך לקרות בהמשך, מה-1 במאי 2015?

1 במאי 2015 כבר היה. הילד קיבל קצבת ילדים.

140 שקלים.

140 שקלים כמו שקבוע בחוק היום. החוק שלנו מוסיף על הסכומים האלה עשרה שקלים אם זה ילד ראשון וסכום נוסף אם זה ילד שני, שלישי ורביעי. הילד יקבל את הסכומים, את ההפרש שבין ה-1 למאי עד שהחוק ייכנס לתוקף, רטרואקטיבית את ההפרש הזה, עד ליום ה-31 בדצמבר 2015.

מה זה עד יום? מתי זה יקרה?

תהיה העברה של הכספים.

מתי? בקצבה?

יכול להיות שתהיה העברה נפרדת.

בחודש דצמבר יהיה מעבר חד פעמי של קצבה מוגדלת.

לגבי החודשים מאי עד דצמבר לכל הורה.

יכול להיות שזה יהיה יחד עם הקצבה שמשולמת באותו חודש ויכול להיות שזה יהיה בנפרד.

אני רוצה להבין.

אתה לא תבין.

תקריא את הסעיף הבא ואז זה אולי יהיה יותר מובן.

מתי המשפחה תקבל 150 שקלים?

בדיוק. זה אני שואל.

אני חושב שזה פשוט ואני אנסה להסביר. החוק נכנס לתוקף בתאריך מסוים שיצביעו עליו בכנסת. מהרגע שהחוק ייכנס לתוקף, ההורה יראה בחשבון את הסכומים המעודכנים – 150 שקלים לילד הראשון ואילך. עדיין בגלל שנקבע בחוק, בהתאם להסכם הקואליציוני, שהתיקון הזה לחוק יהיה כבר מה-1 במאי 2015, יהיה הפרש שיצטרכו לשלם על התקופה הזאת, אם אלה עשרה שקלים לחודש לילד ראשון, ויצטרכו להחזיר את זה ויחזירו את זה עד סוף השנה הזאת.

בהעברה נפרדת?

או יחד עם קצבת הילדים.

בהנחה שהחוק עובר ב-19 בנובמבר, 150 שקלים יהיו ב-1 בדצמבר?

הקצבה המעודכנת. כן.

הקצבה בסכומה המעודכן.

מקסימום ב-1 בינואר. זה עניין של חודש או חודש וחצי של התארגנות.

לא צריך תוספת כוח אדם כדי לארגן את כל הסיפור הזה?

תוכל להתנדב. מה קורה אחרי זה?

הוא מקבל קצבה לפי החוק החדש.

מתי מתחיל החיסכון?

זה הסעיף הסבא.

תחילתם של סעיפים 74ב עד 74ה לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 26(6) לחוק זה ביום הקובע,

כלומר, 1 בינואר 2016.

לא. 1 במאי 2015.

נכון.

ואולם המוסד יעביר לחיסכון ארוך טווח את סכום החיסכון כהגדרתו בסעיף קטן (א) לסעיף האמור, מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017). סכום החיסכון בעד התקופה שמהיום הקובע עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016), יועבר לחיסכון ארוך טווח, בתשלומים חודשיים שווים, מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), עד יום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמב4 2019).

אני אסביר. הזכאות לחיסכון של חמישים השקלים היא מהיום הקובע. היום הקובע הוא ה-1 במאי 2015. ההפרשות בפועל יהיו מה-1 בינואר 2017.

שנתיים.

לכאורה חייבים חמישים שקלים ממאי 2015 עד ה-1 בינואר 2017 והסכום הזה ישולם בתשלומים שווים במשך שלוש שנים – 2017, 2018 ו-2019 - ובמקביל התשלום השוטף של החמישים שקלים.

אפילו מטרנה לא נוכל לקנות. רק בתש"פ נוכל לקנות.

חמישים השקלים יתחילו להיות מופרשים ב-1 בינואר 2017.

אני בן 17 וחצי, מתי אני אוכל לקחת את כספי החיסכון?

צריך להתארגן עד 2017.

התקנות האלה שמראים לי עכשיו, התקנות שכתובות בדברי ההסבר – שר האוצר, צוות בין משרדי, הממונה על התקציבים, סגן החשב הכללי – למה זה?

לקבוע את המנגנון.

איזה מנגנון?

מנגנון החיסכון. לצאת למכרז וכל הדברים האלה.

למה צריך את זה?

וזה ייקח עד 2017 כמו שאומר חבר הכנסת מוזס?

את הכסף יעבירו ב-2019.

יעבירו את הכסף ב-2019, בתש"פ.

יעבירו את הכסף ב-2017 ויחזירו אחורה ממאי 2015 על מה שלא הועבר.

שאלה פשוטה. אני היום בן 17 וחצי, בעוד חצי שנה אני אוכל למשוך את הכסף, בגיל 18? מתי אני אקבל את הכסף? באיזה תאריך אני אקבל את הכסף? אני מדבר על נער שהיום הוא בן 17 וחצי, החוק כבר נכנס לתוקף.

שאלה טובה, אבל לפני כן אני רוצה לדעת לגבי הוועדה הזאת, מה זאת הוועדה.

יש כאן הרבה שאלות שהן בעיקר שאלות פיננסיות לגבי איך מקימים את המנגנון ואיך בונים את המכרז.

בחוק כתוב שבעצם החיסכון יתחיל מ-2017. עד אז השר אמור להתקין תקנות ודברי ההסבר אומרים שהתקנות יותקנו על בסיס עבודת צוות בין משרדי שיקבע את המנגנון, אבל נשמע שאתם די מגובשים כאן לצאת למכרז שאפשר באמת, כמו שאומר היושב ראש, להכניס את הפרטים שלו כבר לחוק.

אני מבקש להכניס את זה.

אפשר לקבוע גם את המועד ליציאה למכרז, כי אחרת באמת זה נראה רחוק מדי ועמום מדי.

את זה אני מבקש להכניס. מתי אתם רוצים שהמכרז הזה יצא לפועל?

אנחנו רוצים שההפרשה בפועל תהיה ב-1 בינואר 2017.

עד אז צריך תכנית.

לא עד אז. אני רוצה בתוך חצי שנה.

פרסום מכרז?

כן. שלושה חודשים. למה מחכים?

אנחנו אפילו לא יודעים אם המכרז הוא מול בנקים או מול גופים אחרים.

על כל זה תחליטו. חצי שנה לצאת למכרז. שהכול יהיה בתוך החוק. שכל הנושא הזה יהיה בחוק. אתם מגובשים בזה.

אנחנו יכולים להתחייב על התאריך בו זה יתחיל לפעול.

אני מבקש שהמכרז יצא בתוך חצי שנה.

זה מתחיל ב-2019.

אני אסביר לגבי 2019. יש את הסכום הרטרואקטיבי והסכום הזה ישולם בתשלומים שווים עד 2019. הוא יחולק על פני שנתיים.

אני עדיין שואל מה לגבי מי שהוא בן 17 וחצי.

זאת שאלה אחרת. צריך אולי לעשות התאמות.

בחצי שנה זה 25 שקלים. על זה לא ניפול.

זה 300 שקלים. אני אראה אותם בעוד ארבע שנים.

לא. למה?

רגע. דוקטור קדמן, עם כל הכבוד, הם אוהבים עכשיו את מה שאתה עושה כדי שאני לא אוכל להתרכז בנושא הזה. אני מבקש להכניס בחוק את מה אתם בעצם פחות או יותר מגובשים בו ובתוך חצי שנה לצאת למכרז. לא לחכות לסוף 2016 מכיוון שאז חבר הכנסת מוזס יהיה צודק ואני לא אוכל לבוא לסיעה כי הוא יושב ראש הסיעה. אנחנו לא יודעים מה יהיה בסוף 2016 ומי ישלוט כאן. לכן אנחנו מבקשים שיהיה בחוק שתוך חצי שנה תיגמר כל הפרוצדורה הזאת.

אני לא יודע מי ישלוט בעוד חצי שנה.

שואל דוקטור קדמן, וגם אני מצטרף לשאלה הזאת, מה קורה עם ילדים שהם בגילאים מבוגרים יותר. הוא בן 17 וחצי, הוא בן 16 וחצי. פותחים לו תכנית חיסכון?

הוא זכאי לקבל חמישים שקלים בחודש והתשלום עבורו הוא רטרואקטיבי, יהיה בין השנים 2017 ל-2019.

בכסף מזומן.

300 השקלים העלובים האלה ב-2019.

צריך לכתוב את זה בחוק.

אני יודע. בכסף מזומן. לא פותחים לו תכנית חיסכון. מאיזה גיל לא פותחים תכנית חיסכון?

פותחים לו תכנית חיסכון.

אתם פותחים תכנית חיסכון לילד בן 16 וחצי או בן 17 וחצי שאחרי חצי שנה הוא מוציא את זה?

הם לא יודעים.

מאיזה גיל לא פותחים תכנית חיסכון?

אנחנו נצטרך לחשוב על זה.

אתם לא צריכים לחשוב. מגיל 15 לא פותחים תכנית חיסכון. תחשבו. אני בעד חשיבה.

למה לא מגיל בר מצווה?

תגיש הסתייגות.

חיסכון בר מצווה.

אני מציע גיל 15 וחבר הכנסת מוזס יגיש הסתייגות מגיל בר מצווה.

אתם זוכרים שפעם היה חיסכון בר מצווה?

יש לי הצעה שבטח תשמח לקבל אותה. הצעה מאוד פשוטה. שייקחו כמה זמן שהם רוצים.

הוא מציע הצעה מצוינת.

שייקחו את כל הזמן שהם צריכים. כל עוד תכנית החיסכון לא מופעלת בפועל, הכסף הולך למשפחה כתוספת לקצבת הילדים.

בדיוק.

אז תראה איך הם יזדרזו.

תמריץ לזירוז.

לא צריך ללכת לשוט כזה.

לחכות ארבע שנים עד 2019?

אני רוצה שיהיה כתוב בחוק. שהדברים האלה יהיו כתובים באופן מפורש ובתוך חצי שנה יצא המכרז.

2019, זה הרטרואקטיבי. 2017, זה השוטף.

איך אנחנו מבטיחים את הכסף הזה? אנחנו מדברים על כך ב-1 בינואר 2017 תהיה תכנית החיסכון רטרואקטיבית. איך אנחנו מבטיחים את זה?

זה כתוב בחוק.

אין בעיה. זה כתוב בחוק.

בסדר. אין לי טענה. אני אומר שזה יכול להיתקע באמצע, אבל קיבלתי את זה.

אני רוצה לסכם את העניין הזה. אנשי משרד האוצר, אני סיימתי את הדיון בחוק הזה. יש הסתייגויות של חבר הכנסת מוזס, אם הוא ירצה להגיש אותן.

אני לא יודע אם אני אצביע על החוק הזה.

יכול להיות שהוא לא יצביע על החוק הזה ואז בכלל יש לי בעיה, אבל לא חשוב. נניח רגע לעניין הזה. אני לא אסכים לפחות מזה. אין לי דיונים יותר. אני מבקש שתגידו גם לממונים עליכם שאני לא מקיים יותר דיונים. עצם העובדה שהסכמתי לתכנית החיסכון מהסיבות שהסכמתי, בסדר. כל הדברים האחרים, אני לא אסכים. אני מבין שהכנסתם את זה בתור עזים כדי שאני אוציא, אז הוצאתי. בסדר. אם זאת הייתה הכוונה, בסדר. אם לא זאת הייתה הכוונה, זה לא יהיה. לא יהיו תנאים. זה כסף של הילד וכך יהיה בחוק. זה בחשבון שלו וזה בלי תנאים. כשהוא מגיע לגיל 18 והוא רוצה להוציא את הכסף, הוא יוציא עם כל התנאים שאמרנו כאן. זה מה שיובא להצבעה בעזרת השם.

אני מודה לכם על ההשתתפות ועל הסבלנות.

אני עושה עכשיו הפסקה של חצי שעה על פי דרישת יושב ראש הכנסת ולכן נחדש את הישיבה בשעה 16:30. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.