הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 128

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ט"ו בחשון התשע"ו (28 באוקטובר 2015), שעה 9:30

הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016, התשע"ה-2015

תקציב המשרד לביטחון פנים לשנות התקציב 2015 ו-2016 – בהשתתפות השר לביטחון פנים גלעד ארדן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

איתן ברושי

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

נורית קורן

תמר זנדברג

השר לביטחון פנים גלעד ארדן

רותם פלג - מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

דני קריבו - סמנכ"ל אתי"ב, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - עו"ד, היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

איתן גולדפלם - רח"ט תקציבים, המשרד לביטחון פנים

אפרת אלטהולץ מרום - יועצת השר לביטחון פנים

גלית שרם - עוזרת מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

אמיר אדרי - רכז ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמיחי דוד - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי טייאר - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

פיני שיף - מנכ"ל ארגון חברות האבטחה

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אייל קופמן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016, התשע"ה-2015

תקציב המשרד לביטחון פנים לשנות התקציב 2015 ו-2016 – בהשתתפות השר לביטחון פנים גלעד ארדן

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את השר לביטחון פנים חבר הכנסת גלעד ארדן. אנחנו שמחים ומודים לך על שנעתרת לבקשתנו להיות כאן עם אנשי משרדך. במסגרת התקציב אנחנו דנים בתכניות העבודה של המשרדים השונים. המשרד לביטחון פנים לא תמיד נמצא בדיוני תקציב בוועדת הכספים, אבל לאור הנסיבות הביטחוניות, מינוי מפכ"ל, מינוי נציבת שירות בתי הסוהר וכולי, המשרד נמצא במוקד העניינים ומאוד חשוב אפילו בדיוני התקציב שהשר יהיה כאן.

הישיבה תהיה קצרה. אני לא מאמין שיש בעיות תקציביות משמעותיות.

בכל מקרה, אדוני השר, הבמה לרשותך.

תודה אדוני היושב ראש. ברשותך, אני אתן רק את ההקדמה ולאחר מכן מנכ"ל המשרד רותם פלג יציג את המצגת שלנו לגבי התקציב וסדרי העדיפויות.

אני מודה לך ולחברי הוועדה על הבמה ועל האפשרות להציג את התקציב.

אני רוצה לומר מספר דברים, חלקם לטווח הקצר וחלקם לטווח הארוך.

אני כבר אומר שהתקציב של המשרד ל-2015 ול-2016 כולל תוספות משמעותיות ביותר. אני סיכמתי על התוספות הללו עוד כשהצטרפתי לממשלה ואני שמח ששר האוצר וראש הממשלה כיבדו את הסיכומים ובאמת, כפי שחברי הוועדה עוד מעט יתרשמו, יש גידול של מאות מיליוני שקלים בכל שנה, יכולת קליטה של עוד מאות שוטרים נוספים בכל שנה וזה כיוון שמשטרת ישראל – וגם את זה אנחנו נציג – למרות אתגר ההתמודדות עם הטרור שהוא ייחודי למדינת ישראל, נמצאת במקום לא טוב ביחס בין מספר השוטרים למספר האוכלוסייה במדינת ישראל. כמובן האוכלוסייה בישראל גם גדלה באופן גדול יותר מיתר מדינות העולם וצריכה להיות הלימה בין מספר השוטרים שרוצים וצריכים להעניק ביטחון אישי לאזרחי המדינה. ניתן יהיה לראות בהשוואה עם מדינות אחרות שאנחנו במקום לא טוב, ושוב, זה מבלי להתייחס להתמודדות עם הטרור שזה דבר ייחודי למדינת ישראל וודאי מצריך שוטרים נוספים, ודאי מצריך הכשרות מיוחדות, ודאי מצריך אמצעים מיוחדים בידי השוטרים.

המטרות המרכזיות לשמן ניתנה התוספת התקציבית הן שתיים: האחת, הגדלה משמעותית של שוטרי הסיור הרגלי, מה שמכונה שוטרי מקוף, במקומות הומי אדם. הנושא הזה הוא נושא שכל העולם המערבי מתחבט בו, משטרות רבות בעולם התכנסו יותר לכיוון הסיור הממונע ואני חושב שהיום יש חזרה והבנה שכדי שהשוטר יהיה מחובר אל הציבור, אל הקהילה, אל הייחודיות שלה, אל המאפיינים הייחודיים של כל קהילה וקהילה – לא דומה חברה ערבית לחברה החרדית, לחברה החילונית ולכל אחת יש את המאפיינים שלה והשוטר צריך להכיר אותה וגם לדעת להתאים את סוג השיטור. החוק הוא שווה ושוויוני והאכיפה היא שוויונית, ועדיין הרגישויות והתרבויות והמאפיינים כן צריכים להשפיע על מאפייני השיטור של משטרת ישראל.

זאת המדיניות שלי והיא אמורה להתבטא באותה תוספת של שוטרי מקוף, שוטרי סיור רגליים, שהציבור צריך להרגיש אותם. הם ייתנו לו גם ביטחון וגם תחושת ביטחון שהיא בעיני דבר מאוד מאוד חשוב ומשמעותי בכלל בסל הביטחון שניתן לאזרחי המדינה.

המרכיב השני בתוספת התקציבית - אתם תראו פירוט יותר רחב ממה שאני אומר, אני מדבר על שני הנושאים המרכזיים – האחד, שוטרי המקוף, הסיור הרגלי, והשני הוא הרחבה משמעותית של שירותי השיטור שיינתנו לציבור הערבי. בציבור הערבי – ואני לא מסתכל עכשיו היסטורית, זה לא משנה – הנוכחות המשטרתית, תחנות המשטרה, כל הדבר הזה בחסר גדול מאוד. הציבור הערבי גם הוא סובל מכך מאוד. אנחנו רואים את המעורבות בתאונות דרכים.

ראינו השבוע אינפורמציה כאילו המשטרה לא נכנסת לחלק מהישובים הערביים כי יש פקודות כאלה. זה יכול להיות?

זה מקובל כך?

שאלה קצרה, כן.

אני עונה ברשות יושב ראש הוועדה. לא. אין הנחיה כזאת ואני לא מציע להתרשם מכל אמירה אנונימית שנאמרת לאחד מכלי התקשורת וממנה לגזור כאילו יש מדיניות. ההפך. אני חושב שמשטרת ישראל הוכיחה בשבועות האחרונים שהיא נכנסת לכל מקום, בכל שעה ואין שום עבריין או טרוריסט שהוא חסין מהאכיפה המשטרתית. אם צריך גם להביא את הכוחות המיוחדים של המשטרה, הימ"מ או המסתערבים, אנחנו מפעילים אותם היכן שצריך.

אני עושה כרגע הבחנה בין התמודדות אל מול טרור מניעים לאומנים לבין הנושא של ההתמודדות עם הפשיעה. גם גל הטרור הזה בעזרת השם יחלוף ואנחנו נוכל לו כמו שיכולנו לכל גלי הטרור בעבר והציבור הישראלי יצפה לראות את התפקוד של משטרת ישראל ביום יום גם בעבירות הכלכליות, גם בתלונות על רעש, גם בנושאים של עבירות מין או פשיעה ברשת נגד קטינים וכן הלאה וכן הלאה. לכל הדברים האלה צריך להינתן מענה שוויוני בכל חלקי החברה הישראלית. אני לא אסכים לכך שלא תהיה נוכחות משטרתית בחלקים משמעותיים. דרך אגב, גם בחלק מהישובים החרדים אנחנו עדיין לא מספיק נוכחים. אני שמח לומר שהיום לגבי השלטון המקומי, ראשי הרשויות, בין אם זה בחברה הערבית ובין אם זה בציבור החרדי ובין אם זה בכל מקום ומקום שהמשטרה איננה מספיק נוכחת בו, לא כי היא לא רוצה אלא כי המדיניות הממשלתית לא הייתה כזאת, כי לא ניתנו מספיק תקציבים וכוח אדם כדי שזה יקרה - המצב הזה לא יכול להימשך.

כאן זה בא לידי ביטוי בתקציב, הפתיחה של תחנות משטרה לטובת שיפור השירות לחברה הערבית. זה כמובן צריך להיעשות בשיח עם המנהיגות של החברה הערבית, עם מי שמעוניין בשיח הזה. לצערי אנחנו לא תמיד רואים את השיח הזה אל מול חברי הכנסת הערבים ורק הבוקר הסתנן אחד מהם כפרובוקציה להר הבית למרות האיסור.

איך ידעת להגיד את זה כשסמוטריץ' נכנס? שר אמר שחבר כנסת ערבי הסתנן היום להר הבית.

אני אומר את זה בצער ולא בהתרסה. שום רצח בחברה הערבית בישראל לא יימנע בגלל שאיזה חבר כנסת מסתנן להר הבית כדי לנסות להבעיר שם אש ולהבה. אני חושב שאנחנו כנבחרי ציבור צריכים היום לעזור להביא להרגעת המצב, לעזור לחזק את הדו קיום ואת העתיד המשותף כי אף אחד כאן לא עומד להיעלם מהאזור וצריך להבין ולהפנים את זה. חבל מאוד שכך הם פני הדברים.

אני תולה תקוות רבות במנהיגות המקומית בכל חלקי החברה הישראלית. הם מבינים היטב את הצרכים של התושבים שלהם ואני מתכוון להשתמש בתקציב ככל שניתן כך שמי שרוצה לשתף פעולה ולעבוד אתנו, אנחנו ניתן לו את השירות שהמשטרה צריכה לתת לו.

אלה הכותרות המרכזיות שלי לתקציב או לשימושים שלו, אלה שוטרי הסיור הרגלי והחברה הערבית.

משפט אחד אחרון. אמרתי שאני אומר משפט על טווח קצר ועל טווח ארוך. זה טווח קצר ובינוני. לטווח ארוך, צריך להבין, שכאשר אנחנו רואים היום את גל הטרור ואת ההתמודדות של שוטרי ישראל שבאמת מגינים על כולנו בגופם וכולנו מודים להם כל הזמן על העבודה הקשה שהם עושים. צריך להבין היום את אתגרי ביטחון הפנים. אם בעבר הסתכלנו בעיקר על הצבא ועל מערכת הביטחון, ברוך השם הפער שלנו מצבאות האויב, אני לא מכיר היום שום תרחיש, לא חושף כאן שום סוד, שצבא אויב מתכוון לכבוש את גבולות מדינת ישראל. לעומת זאת, אויבינו, ארגוני הטרור בכל המדינות הסובבות אותנו, הם כן מכוונים אל מה שהם חושבים שהוא הבטן הרכה וזה העורף האזרחי – טרור הסכינים, טילים ורקטות וכן הלאה. לכן ההסתכלות על המשטרה היום, על הכוחות המגיבים הראשונים, על מגן דוד אדום, על רשות הכבאות הלאומית, על ארגוני המתנדבים, החירום וההצלה, כולם, אנחנו צריכים להסתכל עליהם היום כלא פחות מאשר על צה"ל ומערכת הביטחון. אני אומר את זה כאן דווקא בוועדת הכספים כי אנחנו מתכוונים – וזה על פי בקשת ראש הממשלה אלא שצריך אחר כך, בסוף זה מאבק פוליטי ציבורי – להגיש גם תכנית רב שנתית לכל ההתעצמות והחיזוק של הארגונים הללו כאשר בראשם כמובן המשטרה כדי שנוכל לתת מענה לאתגרי ביטחון הפנים. אני מזכיר שבסוף על פי החוק מי שאחראי על הפיקוד והשליטה ומתן המענה בעורף בזמן חירום, זאת קודם כל משטרת ישראל. תודה רבה.

אני מבקש, אדוני השר, משפט לגבי הנושא של שירות בתי הסוהר. הכנסת בשעתו קיבלה החלטה שהיא מפריטה את בתי הסוהר ואחרי כן היא חזרה בה. הייתה גם החלטה של בית המשפט. הצפיפות בבתי הסוהר, יש גם נציבה חדשה שבחרתם, והאם תוכל להגיד משפט לגבי הנושא הזה? אתה מופקד גם על שירות בתי הסוהר, נושא שנוגע לזכויות אדם. אם אדם הורשע, הוא צריך לשאת בעונש, אבל מה המצב בעניין הזה ומה התכניות?

עוד מעט יוצגו הנושאים ביתר פירוט.

לפני הפירוט. קודם בכותרות.

אני רואה בשירות בתי הסוהר גוף מאוד חשוב שיש לו שני תפקידים מרכזיים. התפקיד הראשון הוא כמובן המשמורת של האסירים. כיוון שבמדינת ישראל יש לנו מתוך כעשרים אלף סדר גודל של כ-5,000 אסירים שהם על רקע ביטחוני, כמובן שיש כאן גם משימה ואתגר ביטחוני מהמעלה הראשונה וזה כל נושא תנאי האחזקה והמשמורת שלהם כדי שלא יסכנו את הציבור בהיבט הביטחוני.

התחום השני הוא כמובן ההיבט השיקומי. שירות בתי הסוהר, יש לו גם נכס, הון אנושי, אסירים, כעשרים אלף, שחוזרים לאחר מכן בשלב מסוים להיות חלק מהחברה הישראלית ואנחנו רואים כבר שנים רבות שאחוז גבוה מאוד מהם חוזר לפשיעה וחוזר פנימה. לכן מבחינתי הגדרת התפקיד – וזה היה כמובן אחד השיקולים שלי בבחירת הנציבה – היכולת לבנות תכניות שיקומיות חינוכיות שיגדילו באופן משמעותי את הסיכוי שהאסיר ישתלב מחדש בקהילה מבלי לחזור ולעבור על החוק.

יש לנו הרבה מה לעשות גם בגלל תנאי המחייה בבתי הסוהר במדינת ישראל שבאופן יחסי הם מצד אחד פחות טובים פיזית ומצד שני יש כאלה שיטענו, אולי בצדק, לגבי דברים שמתאפשרים לאסירים במדינת ישראל ולא מתאפשרים במדינות אחרות בעולם.

אני נמצא בתחילת התפקיד. כל ההשוואות הבינלאומיות ייעשו ואני אשמח לבוא ולהציג את התכנית באופן מלא. אני קצת יותר מארבעה חודשים בתפקיד והעיסוק העיקרי והדחוף יותר היה במשטרה. אני אשמח לבוא בהמשך ולהציג תכנית מפורטת לגבי שירות בתי הסוהר.

תודה רבה אדוני השר.

לפני שהשר הולך, אפשר הערה?

אני עוד לא הולך. אני אאלץ לעזוב בעוד כעשרים דקות כי אני הולך להלוויה לצערי. אני חושב שהמנכ"ל ואנשי המשרד שולטים קצת יותר טוב ממני בנושאים האלה.

אני אאפשר שאלות. איתן, בבקשה.

בוקר טוב אדוני השר, המנכ"ל והיושב ראש. הדיון הוא דיון חשוב, בוודאי בשעות אלה. אני חושב שחשוב שהוועדה תודה למשטרה ולעומדים בראשה, בראשם מלא מקום המפכ"ל חברנו בנצי, על תקופה מאוד קשה אבל ביצוע מאוד מזהיר בהתמודדות שראויה להערכה. הכנסת צריכה לדעת גם להגיד תודה כי אצלנו תמיד מתחיל במה לא בסדר. אני חושב שיהיה נכון שהשר יביע בשמנו, בשם הכנסת והציבור, הערכה עמוקה למשטרה אחרי שלא מעט ימים שפכו את דמה. אני מקווה שהימים הבאים יהיו יותר קלים, אבל אין ספק שלמדנו, בוודאי בתחום הביטחון, להיערך לתרחישים היותר קשים. ראינו את זה אפילו עכשיו בענייני החשמל.

דיברתי גם עם השר וגם כתבתי שאני חושב שיש לנו עם שיש לו יכולת יותר גדולה מזו שמגייסים. בתחום אחד כתבתי ודיברתי בכנסת ואני שמח, בלי להתחרות מי אמר ראשון, שהצעתי התקבלה - יושב כאן פיני שמייצג את חברות האבטחה – לגייס 10,000 מאבטחים בוגרי צבא בעלי יכולת לשאת נשק כי רוב המאבטחים בישראל הם לא נושאי נשק ולתת לזה מעמד של עבודה מועדפת. אני רואה שהשרים מתחבטים עכשיו מי משלם וכמה זמן זה ייקח, אבל לפעמים יש פער גדול בין הבנת הממשלה את תפקידה לבין המציאות שעומדת לנגד עינינו וזה בהרבה תחומים. השר הוא עוד חדש, אבל לא יכול להיות שזה ייקח יותר מ-48 שעות לבצע החלטה כל כך פשוטה, למצוא תקציב במיוחד אחרי שהאוצר מצא לנכון להוריד את המס על אלכוהול. אני לא יכול להשתחרר מזה שאחרי תקציב המדינה הורידו את המס על האלכוהול. כנראה רוצים שתהיה לכם עוד עבודה בפיצוציות.

אם מחזירים את המס, לאיזה משרד אתה נותן את הכסף?

אחר כך נדבר על זה. אני קורא כאן ליושב ראש ועדת הכספים שיפגין את כוחו ויחזק את השר ולהפעיל ביום ראשון בממשלה. הממשלה צריכה לאשר תקציב למאבטחים בסדר גודל של 10,000 אנשים. זה לא מספר מצוץ מהאצבע. בעבודה מועדפת יש יוקרה, יש בה מעמד וצריך לחזור ולהיות מאבטחים גאים. אי אפשר להיות מאבטח שאחר כך עסוק בדברים אחרים ואולי זה חלק מהסיבות לפרצות.

הדבר השני הוא המשמר האזרחי. אנחנו גדלנו עם ההתגייסות עוד בטרם הקמת המדינה ואחר כך עם גופים שקמו, בלעדיהם לא הייתה מדינה ולא היה ביטחון פנים. לגייס 13 פלוגות מג"ב זה דבר טוב לכמה ימים אבל לא לכמה חודשים ואומר השר שאנחנו עומדים בפני עוד איומים. היה ניצב במשטרה שישב במטה הארצי והוא הפעיל את המשמר האזרחי ונתן מעמד בעצם אישיותו ובקריאת הממשלה לציבור להתגייס לא עם מקלות של מטאטאים ולא עם מערוך אלא משמר אזרחי שהוא נכון בהתיישבות ובעיר.

כבוד השר, אמרת שיפורים חשובים בשיטור העירוני ובמרחב הערבי. לא פעם הייתה לנו בעיה במרחב הכפרי וצריך לזכור שמרבית השטח הוא לא עיר אלא מדובר בהתיישבות בכפרים. אמנם עשרה אחוזים מהאוכלוסייה, אבל שמונים אחוזים מהאדמה הם בתחום המועצות האזוריות ולכן צריך לתת משקל גדול לביטחון במרחב הפתוח שהוא גם שמירת החקלאות וההתיישבות וגם טיפול בהמון צרות שלא תמיד מטופלות במקומות שאנחנו חושבים שאפשר היה אולי לעשות יותר.

בכל מקרה, ברכה על מה שקרה.

תודה רבה. תמר זנדברג. בקצרה, כדי שהשר יספיק להשיב. אחר כך נמשיך את הדיון.

תודה. אנחנו כאן רק לדברים שחשוב שהשר יתייחס. קודם כל, אני מצטרפת לברכות למשטרה מבקשת דרכך להעביר אותן לשוטרים ולשוטרות בשטח.

הייתי רוצה את ההתייחסות שלך לשתי נקודות בהקשר למצב הנוכחי. הנקודה הראשונה היא לגבי ההקלות ברישיונות נשק במרחב האזרחי. הסיבה לכך היא ברורה. התועלת של זה במקרים מסוימים היא גם ברורה. מצד שני הפגיעה והנזק, גם הוא ברור. אני עשיתי בדיקה בחודש האחרון כמה בסופו של דבר חיי אדם נלקחו, של אזרחים, של אנשים חפים מפשע, לא של מחבלים או אנשים שבאו לפגע, כמה אנשים חפים מפשע נהרגו בזירות אירועים כאלה ואחרות כתוצאה מטעות, משימוש קל מדי בנשק שקיים, וזה בלי לדבר על מצבים שידועים לנו על השימוש של הנשק הזה במרחב הביתי והאזרחי, על אלימות בתוך המשפחה נגד נשים, נגד ילדים ונגד אזרחים תמימים שלא בזירת אירועי האלימות.

השאלה שלי היא האם הדבר הזה נלקח בחשבון ואיך זה בא לידי ביטוי בהקלות למתן רישיון נשק.

הדבר השני. ב-6:30 הבוקר הייתי – אני ממש באה משם עכשיו - במחסומים החדשים במזרח ירושלים. יש את מחסום עיסאוויה שהוא חדש במסגרת ההיערכות בשבועיים האחרונים, מחסום פנימי והמחסום השני הוא במחסום שועפט וגם הוא מחסום מירושלים לירושלים - כלומר, זה לא מחסום מהגדה המערבית לתוך ירושלים – שחל בו ממש כאוס. יש שם תורים של שעתיים ושלוש שעות בהם עומדות תלמידות שעוברות את אותו בידוק פרטני. נערות שאוטובוס מוריד אותן במחסום והן עומדות במשך שעתיים בתור כשיש עמדת בידוק אחת.

מהיכן להיכן הן נוסעות?

הן נוסעות ממחנה הפליטים שועפט שנמצא בתוך גבולות ירושלים לבית הספר שלהן שנמצא מעבר לחומה, גם כן בתוך שכונת שועפט בירושלים. כלומר, שועפט היא שכונה שהחומה חוצה אותה באמצע למרות ששני הצדדים שלה נמצאים בשטחי ישראל. יש שם פקק תנועה של שלוש שעות למכוניות ובידוק ידני ורגלי של שעות ארוכות. מדובר בתלמידות.

ברור. תודה.

האוטובוס מוריד אותן ועובר בלעדיהן. אם כן, אלה שתי שאלות ממש פרטניות. ראשית, האם אפשר להקל במשהו בבידוק שם? יש שם עוד עמדות שלא נפתחות. שנית, כמה זמן זה עומד להימשך המצב הזמני הזה?

תודה רבה. רחל עזריה.

כמובן גם אני רוצה להצטרף לברכות הכלליות על הטיפול וההתמודדות במצב המאוד מורכב. אני גם מכירה יחסית את מה שקורה במשטרה בירושלים ואני יודעת שנעשית עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית.

אני מבקשת, אם אפשר, התייחסות לנושא של הביטחון האישי לא במובן של הטרור אלא במובן המשטרתי הרגיל. איך מתכוונים להתמודד עם העובדה שהחוויה של האזרח היא שפנייה למשטרה לא בהכרח מביאה למענה וכי המשטרה פחות מטפלת בבעיות קטנות למרות שהיום יש לנו בעיות גדולות. מה התכנית להתמודד עם העניין הזה? כל הפניות על גניבת רכבים וכולי. מספרים לי בפסגת זאב שגונבים לך רכב ואז פונים אליך ואומרים שמוכנים להחזיר לך את הרכב אם תשלם 4,000 שקלים כופר. אז אתה משלם 4,000 שקלים כופר ושבועיים אחר כך שוב גונבים לך את הרכב ושוב מבקשים ממך כופר. זה משהו שהאזרחים לא יכולים להתמודד אתו בלי משטרה והשאלה איך המשטרה מתכוונת לטפל בזה. תודה רבה.

תודה. נורית קורן.

אני רוצה לברך את כבוד השר על כך שנכנס להיות השר לביטחון פנים. אני יודעת שהיכולות שלו גבוהות והוא יעשה סדר. אני מודה לכל כוחות הביטחון על כל מה שהם עושים בתקופה הזאת. זה מאוד חשוב וזה מרגיע.

לגבי מעצרים וחדרי מעצרים. אני רוצה לדעת איך המשטרה מתכוונת לשפר את חדרי המעצר בתחנות המשטרה ולגרום לכך שאנשים שלא צריכים להגיע לשם, לא יגיעו ולא תהיה כלפיהם אלימות גופנית. השר דיבר על שירות בתי הסוהר ואנחנו נקיים פגישה אחרת בה אני אתייחס.

תודה. בצלאל.

מצטרף לברכות לשר, בטח אחרי שתי קדנציות לא פשוטות שהמשרד הזה עבר עם השר הקודם.

אדוני השר, שלוש נקודות ממש קצרות.

לא יפה, בצלאל.

היו שתי קדנציות ואני בורר את מילותיי ולכן אני לא אומר מה אני חושב.

זה לא יפה. אני אומר לך שזה לא מכובד.

אמרתי את דבריי בכל זאת, למרות הערתך.

אני אומר לך שזה לא מכובד ולא יאה.

אדוני השר, שלוש הערות פרטניות. אני מניח שנצלול כאן אחר כך יותר לנבכי התקציב. לעניות דעתי צריך לטפל טיפול משמעותי מאוד במה שקשור לשכר השוטרים כדי שאפשר יהיה להביא כוח אדם איכותי למשטרה. מדובר על הגדלת תקציב בדרך כל בהיקפים של גדילה לרוחב, עוד תוספת כוח אדם. אני חושב שצריך לטפל בזה לעומק. בעיני זאת נקודה מרכזית. רוצים אנשים טובים, צריך לדעת לשלם להם טוב.

סוגיה שדיבר עליה קודם חבר הכנסת ברושי, פשיעה חקלאית. בעיני זאת סוגיה אסטרטגית ציונית משמעותית מאוד שנוגעת להמון המון שטחים פתוחים.

פעם אמרו בהקשר של פשיעה חקלאית שאי אפשר לשים שוטר על כל דונם. זה קשקוש היום. הרי רוב הפשיעה היא תשתיתית. ישבתי בזמנו עם מפקד המחוז הדרומי והוא אמר שהייתה תופעה של גניבת תשתיות, בזק וכולי ומשכו כבלים. הקימו צח"מ, שמו את האמצעים ואת המודיעין שצריך, ותפסו את אלה שעומדים בראש האנשים האלה. אם בסוף נישאר עם ההוא שנכנס עם הטנדר וגנב שני שקי תפוחי אדמה, אף אחד לא ייפול מזה. הנזקים המשמעותיים הם תשתיתיים, יש להם אחר כך רשתות שלמות שסוחרות בהם וזאת רק שאלה של קשב ושל החלטה.

סוגיה אחרונה קשורה למה שנוגע לאכיפה על בנייה לא חוקית. שוב, מההיכרות שלי עם הסוגיה הזאת בשנים האחרונות, המשטרה היא אחד החסמים המרכזיים. דוגמה מאוד פשוטה. שתי יחידות שאמורות לטפל בזה בדרום והן הראשונות שמגייסים תמיד. אני כבר לא נכנס לכך שיכול להיות שאין ברירה ויש דילמות אבל בפועל היחידות האלה מהר מאוד נעלמות לתקופות מאוד מאוד ארוכות. אנחנו רואים את התוצאות של זה בשטח, גם בדרום וגם בצפון. נדמה לי שגם על זה צריך לתת דגש משמעותי. תודה.

אני חייב להגיד שזה סוג דיון שהמפכ"ל החדש חייב להיות בו. אני לא מנהל את המשטרה. אנחנו מדברים כאן ברמת המדיניות.

בסדר. השר יוצא אבל אנחנו נמשיך את הדיון עם המנכ"ל ועם אנשי המשרד.

רק בכותרות. אדוני השר, אתה עומד בראש משרד שאני חושב שהוא הכי מאותגר כיום במדינת ישראל. אני לא מקנא בך אבל מעריך את המאמצים שלך.

השאלה הנשאלת היא שאלת המקרו. לאור העובדה שמשטרת ישראל היא אולי אחת המשטרות הכי מאותגרות בעולם מבחינת צירוף האיומים והאתגרים שעומדים בפניה, גם בתחום הפשיעה, ואני רואה את הנתונים שיש לנו כאן. אנחנו תופסים מקום מאוד מכובד בעולם לא ברציחות אבל בגניבות ובפריצות וכולי. האם אתם שוקדים על תכנית רב שנתית אסטרטגית להתמודדות עם קשת האיומים האלה? השמיכה קצרה אבל צריך בסוף כן להתוות אסטרטגיה רב שנתית.

נקודה שנייה היא נקודתית אבל חשובה. מוקד 100. למוקד 100 יש חשיבות יתרה בימים אלה אבל לצערנו כך זה כמעט בכל ימות השנה. למה מדינת ישראל לא מאמצת את המודל של 911, מודל של ארצות הברית שקיים כבר 25 שנים? זה שירות אינטגרטיבי, עם תכנית, עם מערכות וכולי. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. זה יכול לתת מענה למצוקה אותה חשים האזרחים.

תודה רבה. אדוני השר, אני מבקש שתשיב. אני רוצה שני דברים להעלות. החברה הישראלית היא חברה שעוברת מקיצוניות לקיצוניות. החברה הישראלית, ואני בתוכה, מאוד מכבדים את עבודת המשטרה ומאוד מעריכים את עבודת המשטרה. באמת המשטרה עושה עבודה יוצאת מן הכלל בנושא הכול כך קריטי של הטרור. השוטרים פשוט מוסרים את נפשם. האמת היא שגם אפשר להגיד את זה על האזרחים שחלק מהם עסקו במניעת הטרור וכולי, אבל המשטרה זוכה להערכה רבה.

אסור לנו לשכוח שלפני זמן לא רב, לא שנות דור, אל המשטרה לא הייתה הערכה בחברה הישראלית. היו בה בעיות קשות ואני מציע לך אדוני השר, היות ואתה מנהל את הארגון הזה, לתת את ההערכה שבאמת חשובה ולטפח אותה ולא להתעלם מבעיות שצריך גם בהן לטפל. זאת אומרת, לא ללכת שבי אחרי מלים יפות - שכאשר מגיע, צריך לתת אותן - ולבדוק שהארגון אכן הוא ארגון נקי וכולי.

הדבר השני שאני רוצה לדעת, וזאת שאלה של מדיניות. מדינת ישראל היא מדינה שהריבונות שלה היא בירושלים ובכל המקומות, זה ברור, גם בהר הבית. היא הריבון עם כל ההסכמים הבינלאומיים שקיימים. אני מדבר מנקודת ראותה של המשטרה והביטחון. האם לא הגיע הזמן באופן אמיתי – כל פעם זה מוצת מחדש – לאסור את העלייה של אנשי ציבור להר הבית? גם ערבים, גם חברי הכנסת הערבים, כפי שקרה הבוקר, אבל גם יהודים? העלייה להר הבית היא שנויה במחלוקת גם הלכתית אבל בוודאי מדינית. הרב קוק זצ"ל אסר את העלייה להר הבית. אסר. אני לא רוצה להגיד את הסיפור שהיה בעניין הזה שלו אבל אני מדבר מנקודת ראותך כשר לביטחון פנים. אנחנו ריבונים כאן, לא יוכיחו את הריבונות בזה שיעלה איש אחד או איש שני או חבר כנסת או שר או משהו. הוצתו שתי אינתיפאדות כתוצאה מהעלייה להר הבית.

אוי, נו, באמת. הרב גפני.

אתה כאילו מצדיק את ערפאת?

הוצתו שתי אינתיפאדות בגלל שאנחנו כאן בארץ ישראל, גפני. לא שתי אינתיפאדות אלא מאה שנות טרור. אם נלך מכאן לא יהיה טרור.

אני מציע לך לחזור בך.

אדוני השר, בתור השר לביטחון פנים יכול להיות שאתה צריך לסיים את המפעל הקולוניאליסטי הזה שנקרא מדינת ישראל ואז לא תהיה בעיה.

למה אתה מפריע לי?

לא יהיה טרור, לא יהיו ערבים, לא יהיו אינתיפאדות.

זאת דמגוגיה זולה.

אדוני השר, זה שהמחבלים והאנשים שם שעוסקים בטרור רוצים לפגוע בנו בכל מקרה ובכל צורה, זה לא קשור לשום דבר. אנחנו עם קשה עורף אבל אנחנו עם חכם ונבון. יש דברים שהיינו עושים בשכל. ראש הממשלה נתן הוראה שלא לעלות להר הבית. נתן הוראה לשרים. הוא ביקש גם מחברי הכנסת. אני שואל האם לא הגיע הזמן. אני האחרון שאצדיק את מה שעושים כאן, זה ברור לחלוטין - - -

אתה לא מצדיק. אתה נותן לזה פרס.

טוב, נו, בסדר.

זה מה שאתה עושה.

לא, בצלאל, זה לא נכון. עזוב.

זה מה שאתה עושה.

זה לא צריך להיאמר. זאת דעתך הדתית.

לא, זאת לא דעתי. אני מצטער מאוד.

זאת דעה דתית שלך. זאת דעתך הדתית.

זה לא רק.

מותר לך.

מותר לך. אנחנו מכבדים את הדעה שלך.

בדמוקרטיה מותר לך.

ומה דעתך הדתית? זאת לא דעתך הדתית שמותר לעלות להר הבית.

ממתי אנחנו בדיונים הלכתיים בוועדת כספים?

לא למדת שבכנסת אפשר לדבר על מה שרוצים?

אני שואל את השר. אדוני השר, אני חוזר בי מהדברים.

אני הבנתי את השאלה.

אני חוזר בי מהדברים האלה. אני רואה שאני צריך לדבר יותר באריכות על הנושא. אני האחרון שמצדיק את המרצחים האלה. מה זה מצדיק? זה נורא ואיום הדבר הזה. הלכה ידועה היא שעשיו שונא ליעקב.

אתה לא צריך את העלייה שלנו להר הבית - - -

אני שואל אותך אדוני השר, תעזוב את האידיאולוגיה, האם לא הגיע הזמן לאסור על חברי הכנסת ועל שרים לעלות להר הבית. אין צורך בזה. זה לא מוסיף לא לריבונות שלנו, זה לא תורם לביטחון, זה לא תורם לכלום אלא להפך, גורם נזקים. לשם מה צריך את זה? היום עלה חבר כנסת ערבי.

ראש הממשלה אסר.

זה בעיקר לא חוקתי.

בצלאל, אל תעזור לי. אני מבקש אדוני השר, אם אתה יכול להשיב לשאלה הזאת.

דווקא זה שעלה הוא נוצרי.

אדוני השר, אני שואל שאלה. אני לא נכנס לדיונים ההלכתיים. אני לא יודע למה לא צריך בוועדת הכספים לדון בדיונים הלכתיים, יכולים לעשות זאת. אני שואל האם לא הגיע הזמן.

אני הצלחתי להבין את השאלה עוד בגרסה הראשונה.

תודה רבה. בבקשה, תשיב לשאלות. אחרי כן נמשיך את הדיון.

אני אתחיל לפי סדר השאלות. קודם כל, לחבר הכנסת ברושי. בהחלט לא נתחרה על לוחות זמנים. העמדה שלך היא מוצדקת ואני בהחלט חושב שמאבטחים בעת הזאת, ואולי עד שיהיה שלום, צריכים להיחשב כעבודה מועדפת כי אנחנו צריכים צעירים מיומנים יוצאי יחידות קרביות, שיהיה להם תמריץ נוסף ללכת לעסוק בעבודות אבטחה. לכן באמת פניתי לשר האוצר ולשר הרווחה ואני שמח שהוא נענה והרים את הכפפה כדי לקדם את המהלך הזה. המהלך הזה הוא מהלך שעולה כסף ואת זה צריך להבין. דרך אגב, השוואה בין הורדת מסים לבין הוצאה של כסף לממשלתי, כמובן לא כל כך רלוונטית. אני מניח שחברי הוועדה יודעים לא פחות טוב ממני את ההבדל ואני מקווה שיימצאו המשאבים לעשות את ההכרזה הזאת. היא הייתה בעבר ואני חושב שקיבלנו המחשה ברורה - זה מתחבר עוד מעט גם לשאלה של חברת הכנסת זנדברג – שכאשר יש היום מחסור, האוצר מוכן לממן אבטחה במקומות מסוימים שקודם לא היה להם מימון, אבל העיריות לא יכולות למצוא מאבטחים עם רישיונות לכלי ירייה. ברור שכולנו צריכים להבין שיש צורך למצוא גם מקורות תקציביים כדי לעודד חבר'ה צעירים לעסוק בעבודות אבטחה.

אם יותר לי אדוני השר, זאת השקעה לטווח ארוך. החבר'ה הולכים לעבוד שנה, מאבטחים, נוסעים לטיול שלהם וחוזרים ללמוד באוניברסיטה ויכולים לעבוד תוך כדי הלימודים. לכן הנושא הזה של חבר'ה בוגרי צבא שהאבטחה תהפוך להיות עבודה מועדפת, זה לטווח של כמה וכמה שנים ולא רק לשנה אחת. כאן היתרון של זה.

צודק חבר הכנסת מיקי לוי. אי אפשר לפתור את זה בן לילה ולהמציא יש מאין אלפי מאבטחים. לכן זה מהלך ארוך שצריך להתעקש עליו בין אם גל הטרור יפחת או בין אם לצערנו הוא יימשך.

לגבי המדיניות בנוגע לרישיונות נשק. קודם כל, עובדות. אני לא מכיר במהלך גל הטרור הזה מקרה שבו אזרח שנשא נשק או שקיבל בגלל מדיניות מקלה נשק, טעה בשיקול הדעת והשתמש בו כנגד אדם חף מפשע.

לא אמרתי את זה. אמרתי שיש נפגעים מכוחותינו וכאשר מרחיבים, זה יכול להתרחב.

לא יודע. מי אמר? אם אדם מיומן והוא מאבטח כמו בתחנה בבאר שבע או איש משטרה שהגיב ופגע במסגרת ירי בטעות באיש המשטרה בשער שכם באותו פיגוע, עובדתית זה קורה גם כשזה לא בידי אזרחים.

אין ספק. השאלה אם צריך להרחיב.

אני מדבר על עובדות. העובדות הן שמספר רב של פעמים, אין מה לעשות, המשטרה לא יכולה להימצא בכל מטר מרובע במדינת ישראל. בהרבה מאוד מקרים המחבלים נתקלים באזרח ואם הוא מיומן בשימוש באקדח ואם הוא מגיב מהר, זה יכול להציל חיים של אזרחים רבים. לכן, כיוון שהמשרד והמשטרה, ועל פי חוק ההחלטה בעצם היא לא שלי לבד אלא אני מחויב בהתייעצות עם חטיבת האבטחה של המשטרה, אני קיבלתי את ההמלצות שלהם להרחיב באופן זהיר ואחראי את זה. לא לכל אחד. מדובר על שינויים כמו מקצינים מדרגת סרן לדרגת סגן, דבר שגם היה בעבר, יוצאי יחידות מיוחדות, אנשים שהעיריות במקומות ייחודיים – למשל בירושלים – שם יש איום פרטני, למשל מוסדות חינוך חרדיים, יבצעו תהליך הסמכה. דרך אגב, בתהליך הזה גם מנכ"ל המשרד יוצר עכשיו שינויים כדי שמי שיישא אקדח, גם רמת המיומנות שלו והתרגול, הדרישות יגדלו, לא מטווח רק פעם בשלוש שנים אלא מטווח פעם בשנה.

למה מוסדות חרדים?

כיוון שבגל הטרור הזה, על פי הערכות המשטרה, אותם מרצחים שיצאו כדי לפגוע ביהודים, רצו לוודא שהם לא טועים ואכן פוגעים ביהודים ולכן החרדים בגלל הלבוש, או גם פגיעות בכוחות הביטחון כי הם מזוהים.

אני קיבלתי הרבה בקשות מחרדים שביקשו את ההסמכה של המשרד לביטחון פנים. אני עביר לך אותן.

לכן אני חושב שהיה מקום לשינוי במדיניות, שינוי לא גורף אלא שינוי זהיר ואחראי.

לגבי המחסומים. גם כאן המשטרה, במהלך מאוד מאוד מדוד ומחושב ומהלך גם של בלית ברירה כי הרי משטרת ישראל לא מחפשת להציב מחסומים לבדיקת תושבי ירושלים. כיוון שנתקלנו כאן באמת בסיטואציה של יחידים שמקבלים את ההחלטות שלהם על בסיס הסתה לפעמים מרגע לרגע או מעכשיו לעוד מספר שעות, לוקחים איזשהו כלי משחית שהם מוצאים ויוצאים לדרך, היה צורך ביטחוני בהגדלה משמעותית של המפגשים והבדיקות של אותם אזרחים או תושבים. אני לא אומר כבר שיש קשר ודאי אבל עובדתית צריך לראות שמיום – אני מדבר על עובדות – שהוצבו אותן 31 נקודות בדיקה בתוך ירושלים, יש הפחתה משמעותית עד כדי מוחלטת של כמות האירועים בירושלים והמשקל בעצם עבר ליהודה ושומרון. שוב, אני לא אומר שזה מאה אחוזים אחד לאחד, אבל בוודאי אי אפשר לומר שזה החמיר את המצב.

אם יש מקומות שנוצרים אבסורדים כמו מה שתיארת – ואני לא מכיר את זה אבל אני יכול לבדוק, אני לא מפעיל שם בשטח את הכוחות – אם יש נקודות בהן התנועה היא בעצם בתוך מחנה פליטים שועפט למשל, אז יכול להיות שצריך לבדוק ולייתר את נקודת הבדיקה הזאת. אני מוכן לבדוק את מה שציינה חברת הכנסת זנדברג.

לשאלת חברת הכנסת עזריה. לפני שנכנסת אמרתי שאתם תראו את זה בפירוט הגדול יותר של התקציב. ברשותך, מנכ"ל המשרד יציג זאת כי אני אצטרך לעזוב.

חברת הכנסת קורן, קודם כל תודה על הברכות. אני חושב שנושא המעצרים עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות מאחריות המשטרה לאחריות שירות בתי הסוהר שמכיר ומורגל הרבה יותר בטיפול ובתנאים שמגיעים למי שנמצא במעצר ומצבו עדיין שונה ממי שכבר נשפט. אני לא חושב שהיום נוכל לפרט את התכנית המלאה, אבל אני אשמח להציג אותה בפעם אחרת.

כן, כי זה מאוד חשוב.

חבר הכנסת סמוטריץ', ציינת נקודה שאני רציתי להתייחס אליה אבל מאחר שקיצרתי, דילגתי עליה. תודה לך על שהעלית אותה וזה נושא שכר השוטרים. צריך להבין ששכר השוטרים כיום הוא לא מבטא בשום דרך את העומס, את הניתוק הרבה פעמים מהמשפחה. דרך אגב, ההשוואה לחיילי חובה שכמובן גם הם מסכנים את חייהם ועושים הכול, אבל חיילי חובה הם בשלב מסוים של חייהם וגם אם הם מגיעים לקצונה, הם מגיעים בגיל 20-21 כאשר רובם עדיין לא בעלי משפחה וילדים.

הכוח המרכזי של המשטרה הוא הנגדים. אלה אותם אלה שהתגייסו, עשו קורס בן חצי שנה לשנה הכשרה, הם מתגייסים, בין אם זה בקריית שמונה או באשקלון, ואז על בסיס המצב מבטלים להם את החופשות, מעלים אותם לשרת בירושלים במשך חודשים ארוכים – יש כאלה שנמצאים עכשיו בירושלים כבר למעלה משנה והם מסופחים לירושלים - ואין להם שום תוספת שכר על כך, שום שעות נוספות, לא משנה אם עבדו שבתות, חגים, לא ראו את המשפחה והילדים. כששואלים אותנו למה קשה לגייס שוטרים ולמה המשטרה היום ברגע זה היא עם אלף שוטרים פחות מהתקן שהיא יכולה לגייס, זה אחד המרכיבים. לא סביר היום שהשכר של השוטרים בסוף הקורס, לאחר ההכשרה, נע בין 6,700 שקלים ברוטו ל-7,800 שקלים ברוטו וזה כשאין להם תוספות לא על שעות, לא על שבתות, יש להם איסור בחוק שיהיה להם ועד עובדים ולמעשה אני ואתם יכולים וצריכים להיות ועד העובדים שלהם.

הסכום הזה הוא בושה וחרפה. זאת גם תחרות אל מול ענפים אחרים. אתה רוצה להביא אנשים טובים.

ברור. אני אומר חד משמעית. יש מקומות בירושלים שמאבטחים במוסדות ציבור מרוויחים יותר מהשוטר.

בקדנציה הקודמת שלי כיושב ראש ועדת הכספים, בדיון על המשרד לביטחון פנים, עלו הדברים אותו הדבר. זה פשוט לא השתנה מאז.

צריך לדרוש את השינוי.

אנחנו היום במשא ומתן עם האוצר.

יש לך מנכ"ל שבא מהאוצר.

בוא נאמר ביושר שבשנים האחרונות היו תוספות.

אני יודע.

התוספות האלה מבורכות אבל הן לא הביאו את המשטרה אל מול ארגונים אחרים למקום שהיא צריכה להיות בו, בטח שאנחנו מבינים היום עם מה השוטרים מתמודדים. ב-2008 ביטלו גם בצבא וגם במשטרה את כל התוספות על אקדמיזציה והבטיחו אז שבתמורה לביטול הזה יעבור שכר הנגדים שדרוג משמעותי. האוצר הצליח כבר שבע שנים למסמס את השדרוג הזה בדיונים אין סופיים. אני מתכוון להביא את זה בשבועות הקרובים להכרעה. יש לנו דו שיח בינתיים פורה אל מול האוצר ואני אשמח לבוא ולדווח לוועדה בעוד שבועיים-שלושה האם זה נשא פרי או לא נשא פרי.

הוועדה תגבה אותך.

נכון.

נכון.

כפי שאמרתי לפני שחבר הכנסת פרופסור טרכטנברג נכנס, אנחנו עובדים על תכנית רב שנתית ונשמח לבוא ולהציג אותה כאן.

לגבי מוקד 100, הנושא סבוך מאוד. אני תומך ותמכתי בעבר גם כחבר כנסת באיחוד הזה. צריך לדעת שארגוני החירום דווקא הם מתנגדים לו. בכל מקרה, אנחנו מתכוונים להקים צוות ממשלתי שינסה לראות אם ניתן לגשר על הפערים ועל העלויות בהתחלה. לפני שזה מתחיל לעבוד, אין מה לעשות, זה יוצר עלויות, תהליך ההקמה. המנכ"ל שומע ובכוונתנו להקים צוות בנושא הזה.

נקודה אחרונה לגבי הר הבית. הדבר האחרון שאני מחפש זה להוציא מכאן איזה שהן כותרות שאחרי כן ייתנו למישהו תירוץ לעשות אמירה כזאת או אחרת. אני אומר את זה בצורה הזהירה. יש סטטוס קוו והוא בן עשרות שנים ולא משנה אם אני אוהב אותו או לא אוהב אותו. הסטטוס קוו הזה מדבר על כך שהמוסלמים מתפללים בהר והסטטוס קוו הזה מדבר על כך שיהודים, כמו יתר התיירים המבקרים בהר, יש להם זכות לבקר בהר. אני בטוח, חבר הכנסת גפני, שאתה כמאמין גדול בזכויות אדם – ואני אומר את זה בלי ציוניות – לא מעלה בדעתך לשלול את חופש התנועה. דרך אגב, לשלול חופש תנועה מנבחרי ציבור באופן קבוע, זה דבר בעיני שלא יעלה על הדעת. זה לא פחות חמור מלשלול זכות תנועה בכלל של אזרחים ואני מקווה שאתה לא חושב שחברי הכנסת הם פחות מהאזרחים. הם לא יותר והם גם לא פחות. כל אמירה בעיני שמרמזת אפילו על כך שאם חבר כנסת או אזרח מממש את זכות הביקור שלו – ושוב אני אומר, בהגדרה היא פחות מהחופש והזכויות שאנחנו מאמינים בהן במדינת ישראל כמו חופש הפולחן, ושם חופש הפולחן של יהודים מראש הוגבל בגלל הסטטוס קוו – אז לקשור בין זה לבין - - -

ראש הממשלה ביקש.

ביקש את זה באופן זמני, מוצדק, בגלל הרגישות בעת הנוכחית. כולם מבינים שזה לזמן מוגבל. חברי כנסת שהיום בכוח מסתננים לתוך ההר כמו חבר הכנסת באסל גטאס הם בסך הכול חברי כנסת בזויים בעיני שמעוררים עוד פעם הסתה שאולי תביא לרצח חפים מפשע. ושוב, הביקור בהר הוא לא דבר שמצדיק.

תשובה ברורה.

רק מי שמחפש תירוצים לרצוח ולהרוג, הוא ימצא את זה בביקור הזה, ואם הוא לא ימצא את זה היום, הוא ימצא את זה בפעולה אחרת של איש ציבור אחר. אני חושב שאנחנו צריכים להתאחד נגד זה. תודה רבה.

תודה רבה. אני מודה לך אדוני השר. המנכ"ל, בבקשה.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת. אני אדבר בכמה משפטים יותר כלליים ואז אני אתן לדני קריבו, סמנכ"ל המשרד, להציג את המצגת.

לא ארוך.

לא ארוך. אני אדבר על כמה נקודות שאני חושב שהן מה שהובילו אותנו בגיבוש התקציב הזה. אני מזכיר לכולם שאנחנו מדברים על תקציב שגובש באוגוסט השנה ומאז חלו שינויים כאלה ואחרים בסביבה בה אנחנו חיים ושאנחנו נדרשים כמובן להתייחס אליהם. כרגע אלה לא שינויים שמקבלים ביטוי בתוך התקציב הנוכחי אלא אלה תכניות שהתחילו להתקדם. צריך לזכור שאנחנו נמצאים בתקופה בה הוחלפו ראשי הארגונים אצלנו או מוחלפים כמו מפכ"ל המשטרה ונציב שירות בתי הסוהר וגם להם יהיה כמובן את ה-SAY בתוך תכניות העבודה לשנים 2015 ו-2016 ובטח שגם לשנים שיבואו לאחר מכן.

הדבר הראשון שאנחנו רואים אותו כבר לאורך תקופה הוא שהביטחון האישי ותחושת הביטחון האישי זה נושא שהופך להיות מרכזי מבחינת מה שהאזרח דורש מהשלטון. אנחנו רואים את זה בכל הסקרים שאנחנו עושים בשנים האחרונות. זה מגיע למקומות הראשונים לפני לא מעט נושאים אחרים כי זה הבסיס. בן אדם רוצה לדעת שהוא יוצא מהבית שלו והוא מרגיש בטוח. זה דבר מרכזי. הסקרים מראים שככל שהוא קרוב לבית כמובן הוא מרגיש יותר בטוח, אבל הוא רוצה שיטפלו בזה. מדיניות השר בהיבט הזה נוגעת בדיוק במקומות האלה, אם זה בטיפול במגזר הערבי ואם זה בטיפול בנוכחות המשטרתית בתוך האוכלוסייה, מה שאנחנו קוראים שוטרי מקוף. זאת תכנית שמתווספת לתכניות קודמות שכבר נעשו במשרד כאשר הגדולה שבהן היא תכנית השיטור העירוני שבאה לטפל באותן עבירות – זה עלה כאן גם בדיון – שאנחנו קוראים להן עבירות איכות החיים. אלה עבירות שהמשטרה הרגילה או בכוחות המשטרה הרגילים נמצאות בסדר עדיפות יותר נמוך כי כמובן שכאשר יש רצח או פריצה או אירוע אלימות כזה או אחר, ילכו אליהם קודם לפני שהולכים למשימות האלה והנדבך הזה הוא נדבך שקיים והוא קיים כבר בלמעלה משלושים רשויות מקומיות ועד סוף תקציב 2016 אנחנו מגיעים לאזור השישים רשויות מקומיות וזה כבר מכסה אחוז גדול של תושבי המדינה.

צריך לזכור שהמשרד הוא משרד שיש לו מגוון רחב של נושאים שהוא מטפל בהם. האחריות היא לא אחריות רק על נושא אחד אלא באמת נגיעות בלא מעט נושאים כאשר בסוף הביטחון האישי הוא המרכיב העיקרי שבהם והמשטרה היא הגורם המרכזי אבל יש גם את שירותי הכבאות וההצלה שעברו אלינו לפני כשלוש שנים במצב לא טוב, ונגיד את זה בעדינות, עם לא מעט דוחות מבקר המדינה ודוחות אחרים שטיפלו בהם. תחום שהתפתח מאוד בשנים האחרונות ומקבל ביטוי גם בתקציב הנכנס זה שירות בתי הסוהר, עליו דיברנו כאן.

תכניות המניעה האזרחיות שהן בעצם הבסיס של הכול. אם אנחנו מצליחים - אם זאת עיר ללא לאלימות או מצילה ותכניות אחרות – בעצם מנענו את הכניסה לתוך הצינור הזה שבקצה שלו נמצא שירות בתי הסוהר שעובר דרך המשטרה והפרקליטות.

מה עם התכנית של עיר ללא אלימות?

תכנית עיר ללא אלימות נמצאת בלמעלה מ-140 רשויות מקומיות. בכוונתנו גם לבסס אותה באופן יותר טוב בשנים האחרונות כי היא התחילה בסוג של פיילוט וצריך להפוך אותה לתכנית. היא כבר תכנית קבועה אבל צריך גם לבסס את הרגליים שמחזיקות אותה בתוך המשרד והיא גם תתקדם הלאה. היא משתפרת כל הזמן עם תכניות נוספות ועם תחומים נוספים. רק לפני כשנתיים-שלוש התחלנו להציב מצלמות במרחב הציבורי שהן עוד רגל אכיפתית של התכנית הזאת. היא גם מסייעת במניעת אלימות וגם מסייעת אחר כך בפענוח הפשעים ובתפיסת העבריינים.

זה נאמר כאן כבר קודם אבל בסופו של דבר יש כאן משטרה שמתמודדת עם לא מעט נושאים שאף משטרה אחרת בעולם לא מתמודדת אתם, בטח לא בהיקפים האלה ובסוף השמיכה קצרה. אתם תראו את המענה שאנחנו נותנים. ברור שלא הצלחנו לפתור את כל הבעיות.

שתי נקודות אחרונות. אנחנו שמים דגש מרכזי על טכנולוגיות. אנחנו מבינים שטכנולוגיה היא מכפיל כוח. השקענו בזה לא מעט בשנים האחרונות, גם בתקציב הזה זה מקבל מענה וזה יקבל מענה גם בתקציבים הבאים, אם זה בנושאים של סיגינט, של מודיעין, יחידת הסייבר שהוקמה לפני כשנה וחצי בערך וגם היא ממשיכה להתקדם, ובתחומים של מז"פ, אם זה DNA וכדומה שנמצאים בתכניות האלה. אנחנו רואים שאלה מכפילי כוח. אם אנחנו מצליחים שם, כל השרשרת, כל הטיפול הופך לטיפול הרבה יותר פשוט.

נקודה אחרונה. אנחנו משתדלים ללוות את כל התכניות שלנו במדידה, גם לפני בזיהוי הבעיות שלנו בסקרים ובבדיקות אחרות וגם אחר כך ללוות אותן במדידה ולראות שבאמת אנחנו מצליחים ולתקן תוך כדי תנועה. אני חושב שזה נושא מרכזי שגם הו אנחנו משקיעים בשנים האחרונות.

עכשיו אני אתן לדני קריבו להציג את התקציב.

תודה רבה אדוני המנכ"ל. הסמנכ"ל, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אני אעשה את זה קצר כי רוב רובם של הנושאים עלו במהלך הדיון, כך שאין צורך לחזור עליהם.

כמו שנאמר, ביטחון אישי הוא הדבר המרכזי.

לא הבנתי. למה לא בעברית?

זה מה-OECD. אם לא מדברים עברית. המסר הוא, כפי שגם עלה במהלך הדיון, שהביטחון האישי מהווה מרכיב תשתיתי.

להר הבית אתה רוצה לעלות? שיתחילו לדבר בעברית.

אתה רוצה יידיש?

יידיש אני גם לא יודע.

הביטחון האישי עומד במרכז העשייה שלנו והוא המטרה המרכזית.

בוא נתמקד בביטול מדינה פלסטינית. בוא נתמקד בהקמת ישובים חדשים ביהודה ושומרון.

איזה מדינה אתה מתכוון לבטל?

את הרעיון של המדינה הפלסטינית.

את הרעיון.

קודם תגיד את זה לבוס שלך ואחר כך תבוא לכאן. ראש הממשלה הציע.

אין לנו הרבה זמן ואני רוצה שנמשיך.

הביטחון האישי כמרכיב בחברה בריאה ובאיכות החיים של האזרחים, ליכולת התפתחותית כלכלית כדי שהחברה יכולה לתפקד ובמובן הזה זה עומד במרכז העניין. כך גם כל העשייה שלנו עם הגופים שלנו, כולם סביב הדבר הזה וזה עומד במרכז הייעוד שלנו.

כשמסתכלים על הנתונים רואים שאנחנו כמשרד על גופיו פועל מול האזרח, פוגש את האזרח יום יום. רק למוקד 100 יותר משמונה מיליון פניות בשנה. זה אומר שבעצם כל אחד מאתנו, מקטן ועד זקן, מתקשר למשטרה פעם אחת, בממוצע כמובן. כך גם הנתונים האחרים, כך שאנחנו נוגעים באזרח ביום יום שלנו.

גם כשאנחנו שואלים את אותם אזרחים מה מדאיג אותם, מה האיום המרכזי מבחינתם על החוסן החברתי של המדינה, אנחנו רואים שכשליש נוגע לנו – אלימות, פשיעה, שחיתות, דברים שבטיפולנו. זה מה שמדאיג את האזרח. כפי שנאמר קודם על ידי המנכ"ל, אנחנו כנראה יושבים בתחום שמשפיע עד מאוד על חיי היום יום של האזרח וכך אנחנו מנסים לפעול.

הזכיר השר את גל הטרור הנוכחי וההבנה שהולכת ומתגבשת שחייבים בעצם בתכנית רב שנתית להתפתחות הכוחות האלה וכפי שנאמר אנחנו עובדים על זה.

כשאנחנו מסתכלים על עצמנו אל מול העולם, נאמר גם קודם שהיחס שוטר-אוכלוסייה, לכאורה אנחנו במקום טוב באמצע אבל כפי שהוזכר, יש לא מעט משימות הן בכלל המשימות והן בעוצמתן שמשטרת ישראל מטפלת בהן והן לא מטופלות על ידי משטרה בעולם המערבי האחר כי או שההיקפים הם אחרים ומצומצמים הרבה יותר, אם בכלל מופיעים, ולכן צריך להיזהר עם הנתונים.

גם כשמסתכלים על נתוני הפשיעה, כאן לקחנו את הנתונים שנוגעים יותר לאזרח הבודד, לא פשיעה מאורגנת – תקיפות, גניבות רכב ודברים כאלה – אנחנו רואים שבהחלט יש דברים שיש מקום לשפר אותם בהשוואה בינלאומית.

כל זה כמובן גם אפשר לתרגם לכסף. הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מתופעות הפשיעה במדינת ישראל, אנחנו אומדים אותו בסדר גודל של כ-15 מיליארד שקלים בשנה.

בשקף הקודם לגבי יחס שוטר לאלף נפשות, אנחנו רגילים למצגות כלכליות ובמצגות הכלכליות אתה תמיד רואה שאלה שלמעלה, אלה המדינות היותר עשירות ואלה שלמטה, אלה המדינות היותר עניות. ברבים מהמקרים ישראל נמצאת אי שם באמצע. מה הסיבות כאן? למה תורכיה למשל נמצאת במקום כל כך גבוה? לא מצאתי איזה מכנה משותף שאלה למטה ואלה למעלה.

אני אספר לך סיפור אדוני היושב ראש.

סיפור קצר ושבסוף אני אקבל ממנו תשובה.

קצר ואני חושב שהוא ממצה את התשובה. אני במקור מדנמרק ולקחתי את הילדים שלי לטיול לדנמרק. אחרי שהסתובבנו שם שבוע, הבת הגדולה שלי שאז הייתה בת עשר בערך, באה אלי ואמרה: אבא, מסוכן כאן, לא ראינו שוטרים. שבוע שלם היינו ולא ראינו שוטרים. כנראה האיומים שם הם אחרים, בין אם זה בתורכיה בקצה אחד ודנמרק בקצה האחר.

אין מכנה משותף.

המשימות של המשטרות בכל מדינה ומדינה שונות וכפי שנאמר, המשימות של המשטרה בארץ בהחלט לא מבוטלות.

הבת שלך כנראה יודעת מה שהיא אומרת.

גם כשמתרגמים את תופעות הפשיעה האלה לנזקים כלכליים, אנחנו רואים שאנחנו מדברים בהיקפים לא מבוטלים. 15 מיליארד שקלים פלוס-מינוס בשנה שהמשק בעצם משלם על כל העבירות שנעשות, סכום שדומה לסכום אותו משלמים כל אזרחי המדינה כמס בריאות.

מדיניות השר הובהרה כבר קודם. כמובן שמאחורי זה עומד ניתוח, הערכת מצב, הזדמנויות, דיונים אבל אני חושב שנגעו בזה.

גם על הדגשים השר דיבר.

הפרויקטים המרכזיים. נעבור לשנת 2016 כי נראה לי שזה יותר מעניין. מה אנחנו בעצם הולכים לעשות. כפי שאתם רואים, יש את התעצמות ונוכחות השוטרים והחברה הערבית ועוד פרויקטים שהשר הזכיר אבל לצד זה כמובן אנחנו נמשיך גם בתכניות שכבר מבוצעות ונוספות. חיזוק הביטחון בירושלים, התכנית הרב שנתית של כבאות והצלה שהתחילה ב-2013 ותימשך, הטכנולוגיות בתחום המודיעין וקודם עלה נושא השיקום כאשר בשנה הבאה אנחנו הולכים להשקיע לא מעט כסף בשיקום אסירים נושא שמהווה חלק ממדיניות השר.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני רואה שיש כאן הרבה פרויקטים. אני יושבת ראש ועדת המשנה לכבאות והצלה. נתקעתי בפקקים ולא הצלחתי להגיע בזמן. בנוסף לברכות שאני מצטרפת אליהן, אני מבינה איזו עבודת קודש עושים בימים אלה כוחות הביטחון, אני חייבת לשאול וגם לבדוק. האם לקחתם בחשבון את נושא יצירת אזורי החיץ בין הישובים ליערות? ממה שאני שהבנתי, זה לא כלול בתקציב והסכום מסתכם בחמישים מיליון שקלים שלצערי נופלים בין הכיסאות, בין המשרד להגנת הסביבה לבין המשרד לביטחון פנים. יש לנו בעיה קשה עם הנושא הזה. זה מציל חיים, זה מגן על הבתים מפני שריפות.

הסוגיה הזאת אכן נמצאת על השולחן. מצד אחד יש הנחיות של רשות הכבאות כגורם שמנחה וקובע סטנדרטים וקריטריונים ותקינה, ויש את בעלי הנכסים לצורך העניין שאמורים לבצע ולוודא בדיוק כמו שקניון צריך לוודא שיהיו בו ספרינקלרים. מי שמחזיק ביער לצורך העניין, צריך לדאוג. כאן באמת יש ויכוח מסוים שגם הוא מתורגם בסופו של דבר לכסף. מתפקידו של בעל הנכס – בעינינו, בגדול לפחות – להיות אחראי על זה שהוא עושה בנכס שלו את מה שצריך לעשות בהתאם להנחיות של הגורמים המוסמכים.

אבל אזורי החיץ זה נושא שנופל בין הכיסאות. אף משרד לא מקצה תקציב לכך, לא משרד האוצר, לא המשרד להגנת הסביבה וזה פשוט תקוע באיזשהו מקום. ערכנו דיון בוועדה שלי. אתה מבין שיש כאן אפשרות להקדים תרופה למכה כי קח בחשבון את הוצאות התקציביות שלכם על כל השריפות וכל הנזקים שייגרמו אם לא יהיו אזורי החיץ, שלא לדבר על הצלת נפשות.

אין ספק שסוגיה שצריך להגיע בה לסופיות הדיון ולמצוא את הפתרון המתאים.

מה עושים?

יחד עם זאת, זה כמו שאנחנו לא מממנים מאבטחים בקניון, למרות שהמשטרה היא הגורם המנחה והקובע שצריך להיות מאבטח בקניון או כל מיני הנחיות ורגולציות אחרות, אנחנו לא מממנים אלא אנחנו הגורם המקצועי שמנחה וקובע איך צריכה להיות התקינה. יש קרן קיימת לישראל, יש את רשות הטבע והגנים שהם בגדול הגורמים שמחזיקים בשטחים הפתוחים האלה למעט אולי אזורים מסוימים כאלה ואחרים. הם, לפחות ברמה העקרונית, אלה שצריכים לבצע ולהיות אחראים גם בהיבט התקציבי של ביצוע ההנחיות של מי שמוסמך בחוק לתת אותן.

זאת הבעיה שלנו, שמההיבט התקציבי, הם טוענים שאין להם תקציב ואין להם יכולת.

אני אתייחס במשפט. כמו שאת יודעת, החוק קבע שהתקנה הזאת או התקנות למניעת שריפות חורש והתפשטות שלהן לישובים, מתקין השר לביטחון פנים אבל הן מותנות בהסכמה של לא מעט שרים. השר לביטחון פנים עשה את העבודה שלו וייצר את התקנות האלה והפנה אותן לכל השרים הרלוונטיים. כמו שאמר קריבו, ברוב המקרים זה לא באמת נופל על המשרדים כי במרבית המקרים האחריות היא אחריות של הרשות המקומית. אחריותה של הרשות המקומית לדאוג שהבתים באותו ישוב לא יישרפו. זה התפקיד שלה. אנחנו מנחים אותה, העבודה נעשית במשותף עם כל הגורמים, כולם מסכימים זה הפתרון, קווי החיץ, הרוחב שלהם, כמות הספרינקלרים שנמצאים שם וכל מה שנמצא מסביב לשטח הזה.

שואלת חברת הכנסת מי מממן את זה.

זה תקוע.

כל רשות מקומית, שם ההוצאה העיקרית, צריכה לממן אצלה. זאת אחריותה. זאת אחריותה לדאוג.

יש ראשי רשויות שטוענים שלא הוקצה להן תקציב לכך.

הן צריכות להקצות את התקציב. יש להן ארנונה שהן גובות. אם אלה רשויות שמקבלות מענק איזון, הן מקבלות.

אתה מדבר כאיש אוצר.

לא, זה עניין של סדר עדיפות מקומי. אין מה לעשות.

אבל אתם לא יכולים להחיל תקנה בלי לתת תקציב.

את יושבת ראש ועדת המשנה?

כן.

גפני, המשטרה היא גוף מנחה.

במקרה הזה גם הכבאות.

גם הכבאות.

הוא מדבר כאיש אוצר לשעבר

לא, לא.

והוא מדבר כסגן שר האוצר לשעבר. אני אגיד לך באופן פרקטי. תביאי את השלטון המקומי, תביאי את משרד האוצר, תביאי את המשרד לביטחון פנים, תקיימי דיון על העניין הזה ואם אכן יתברר שיש נפילה בין הכיסאות, תגידי לי ואנחנו נקיים על זה דיון כאן על כסף כי זה דבר של פיקוח נפש.

אני רק אציע להביא את השרים הרלוונטיים.

זה מה שאני מציע לה.

השרים הרלוונטיים שצריכים לתמוך בזה.

זה מה שאני מציע לה. תקיימי כמה דיונים על העניין הזה, תביאי את הנוגעים בדבר כי בסופו של דבר - אני מכיר את הוויכוחים האלה על דברים אחרים - כאן מדובר בחיי אדם. יבואו ראשי הרשויות ויאמרו שהן בגירעון, שהן מקבלות מענקי איזון, לא יכול להיות שהממשלה תטיל עליהן דברים ולא תשפה אותן בכסף. הם אומרים את זה כל הזמן על כל דבר שעובר כאן. אי אפשר לשחק עם העניין הזה. זאת לא הצעת חוק פרטית שבאים ראשי הרשויות ואומרות שאין להם כסף לממן את זה. כאן זה יכול לעלות חס וחלילה בחיי אדם. צריך להביא את כולם, לקיים את הדיון, להגיע למסקנה היכן צריך את הכסף ותגידי לי. אני אעלה את זה כאן בוועדת הכספים אחרי השלמת הדיונים.

יופי. תודה.

הגיעו למשרדי כל מיני פניות שתוספת הסבירה לא עובדת כמו שצריך, בעיקר לא למתגברים שאמורים לקבל את החלק היחסי.

תוספת הבירה נכנסה לתוקפה - - -

מיום שהייתי מפקד תחנת הבירה, משהו כמו עשרים שנים שאני מטפל בסעיף הזה.

לא. תוספת הבירה אמורה להיכנס במשכורת נובמבר. בעצם ב-1 לנובמבר. אני לא יודע כמה אנשים עדיין יודעים מה הם אמורים לקבל. היא סוכמה לפני שבוע. יכול להיות שבחודש הראשון היו קצת בעיות.

מה לגבי המתגברים?

מקבלים. יש נוסחה והם מקבלים.

אדוני היושב ראש, אני מגיע לפרק האחרון, לשקפים האחרונים, למספרי התקציב כאשר המטרה של התקציב שלנו, כמובן המבנה שלו, ההקצאות לתחומים השונים, באה לתמוך בצורה אפקטיבית ביותר ביישום מדיניות השר.

כאשר מסתכלים על התקציב שלנו, אנחנו מהווים קצת יותר משלושה אחוזים מתקציב המדינה ובכללותו כ-15 וחצי מיליארד שקלים ב-2016. אנחנו מעסיקים עובדים, שוטרים, סוהרים, כבאים, חיילי חובה למיניהם בסדר גודל חריג ויוצא דופן.

אני מתנצל, אני יוצא כי יש לי שאילתה ראשונה.

בסדר. אנחנו כבר מסיימים את הדיון. אסור לנו להמשיך בו אחרי שעה 11:00.

אנחנו מעסיקים שוטרים, סוהרים, עובדים, כבאים, חיילי חובה למיניהם בהיקפים ענקיים. 45 אלף אנשים. אין הרבה משרדים בסדר גודל כזה. יש לנו עשרים אלף פלוס אנשים במתקני שירות בתי הסוהר.

כשמסתכלים לאן הולך הכסף שלנו, רוב רובו מוקצה כמובן למשטרה, כשבעים אחוזים, ולאחר מכן לשירות בתי הסוהר עם כעשרים וקצת אחוזים, והיתר לכבאות וקצת למשרד. כשמסתכלים על התפתחות התקציב של השנים האחרונות ומסתכלים על מה מוציאים את הכסף, רואים שרוב רובו של הכסף יוצא על כוח אדם, על שכר וגמלאות, כאשר סדר גודל של 75 אחוזים מהתקציב שלנו מוקצה לדבר הזה והיתרה בעיקר להפעלה ומעט מאוד לפיתוח.

בסיכום אדוני היושב ראש, בהינתן המגבלות אנחנו מנסים לעשות את המרב ואת המיטב עם המשאבים שכן קיימים. כמובן שאם היו יותר משאבים, היינו עושים יותר. כפי שנאמר גם קודם, התחום של ביטחון הפנים הולך ותופס יותר ויותר מקום בחשיבות מול האזרח.

תודה רבה אדוני הסמנכ"ל. אני מבקש לומר כמה דברים.

אפשר לשאול שאלה קטנה?

כן, אבל רק שנייה. אני לא מסכם. המצב הזה של שכר השוטרים הוא דבר חמור. מדינה לא יודעת לעשות סדרי עדיפויות. אני נדרשתי לאשר גם כחבר בוועדה וגם כיושב ראש הוועדה כל מיני תוספות, שכר ודברים שמיותרים לגמרי במדינה. אני לא רוצה להזכיר שמות ואני לא רוצה להגיד מאיזה סקטור באות המשכורות האלה. בדברים הכי חשובי, זה המשרד לביטחון פנים. מאיפה אני יודע עכשיו שהשכר נמוך? כי הוצג כאן על ידי השרה גילה גמליאל הפער בין גברים לנשים בשכר והתברר שבכל המשרדים הפער הוא גדול מאוד, משהו שעומד על בין 26 ל-17 לגברים ו-12-13 לנשים. המשרד היחיד במדינה שאין פער בין גברים לנשים בשכר זה המשרד לביטחון פנים.

כי הכול נמוך.

כי הכול נמוך. הכול 13.

אני חושב שגם ברווחה.

לא. ברווחה יש שכר נמוך שהשר דיבר עליו והוא כנראה הולך להגיע לפתרון, אבל יש פער בין גברים לנשים. המשרד היחיד שאין בו פער בין גברים לנשים והשכר בו נמוך, הממוצע שלו, זה המשרד לביטחון פנים ואלה סדרי עדיפויות מעוותים. המשרד הזה הוא משרד חיוני לכל אזרחי המדינה. הוא באמת דבר שעוסק גם בחיי אדם וגם באיכות חיים, זאת אומרת, הנושא של הפשיעה, הנושא של כל מה שנלווה, שלא לדבר על הטרור. אני חושב שצריך לשנות את סדרי העדיפויות.

אני אומר את זה גם לשר ואני אומר לכם הצוות הבכיר של המשרד, אתם יכולים לראות בוועדת הכספים בית שלכם. אם יש צורך, אנחנו נידרש לעניין. אנחנו נשמח לעשות את זה. זה נמצא בקונצנזוס. יש כאן הרבה דברים ששנויים במחלוקת, אבל המשרד לביטחון פנים לא שנוי במחלוקת. אם בצלאל סמוטריץ' ואני נצביע יחד, סימן שיש קונצנזוס.

שאלה בדיוק בהקשר הזה. האם אתם יודעים להגיד בכלל אצבע על איזה סכום מדובר? נגיד שרוצים עכשיו בפנטזיה להביא את זה למקום הנורמלי שמתמודד מול מקצועות אחרים בשוק, על כמה כסף מדובר?

כרגע התכנית שנמצאת על השולחן עולה כחצי מיליארד שקלים בשנה.

זה כל הסיפור?

כן.

להערכתכם זה מעמיד את השכר במקום שאנשים טובים ירצו לבוא למשטרה?

כן.

הרב גפני, שמעת מה הוא ענה?

לא.

כל מה שהם מבקשים, בפנטזיה הכי גדולה שלהם, זה חצי מיליארד שקלים. 500 מיליון שקלים. זה לא כסף במונחים עליהם אנחנו מדברים של תקציב מדינה. זה נראה לי עצוב. לנו אין שום יכולות, תדעו לכם, אבל היושב ראש יכול להפעיל לחץ מול האוצר.

יש חוסר פרופורציה במושגים של הרבה כסף.

אני לא צוחק. זה לא כסף. אני חשבתי שתגיד לי חמישה מיליארד, תקציב הביטחון, ונתחיל להיכנס כאן לפאניקה. חצי מיליארד שקלים.

בצלאל, אתה תלמד שיש פער מחשבתי מה זה הרבה כסף ומה זה מעט כסף. השאלה על מה אתה מדבר. כשאתה מדבר על תקציב של משרד ממשלתי כמו המשרד לביטחון פנים או משרדים אחרים, חצי מיליארד שקלים במונחים האלה זה הרבה מאוד.

אני מדבר על שכר השוטרים.

בסדר. זה הרבה כסף. זה ממש לא נכון כי זה באמת לא הרבה כסף, ואתה צודק, אבל מגיע האוצר, רותם מכיר את זה, הוא מדבר מיד על השלכת רוחב, הוא מתחיל לדבר על כל מיני דברים, אבל פתאום יכול לבוא אליך איש בכיר בממשלה ולהגיד שתפתור בעיה א', ב', ג', כמה זה? חצי מיליארד שקלים? קח אותם. נכון שיש גם דברים כאלה? טוב, אתה לא צריך לאשר את זה.

בצלאל, אתה צודק לחלוטין. באמת באופן יחסי למה שאנחנו מדברים עליו, זה לא הרבה כסף. תקציב המדינה יכול לספוג את הדבר הזה כתוצאה מכך לא תהיה התמוטטות. יש לזה גם קונצנזוס והבנה ואני מסכים, אני אמרתי, אנחנו נסכים לסייע בעניין הזה ואנחנו נעשה את מה שנדרש.

מיקי, אתה רוצה להגיד משהו לפני שאני נועל את הדיון? תגיד מילה טובה למשטרה. מה אכפת לך? מיקי הוא מרכז הקואליציה בוועדת הכספים. אני בלעדיו לא זז. הוא מביא את חבר הכנסת סמוטריץ' ואותי להצביע יחד.

אני מצביע אתו יחד ב-99 אחוזים מהדברים. שיהיה כתוב בפרוטוקול.

זה סתם. אלה בדיחות של ועדת כספים.

אני יכול להגיד משפט אחד כדי לסכם.

חברת הכנסת זנדברג, את שומעת?

גם כשאתה ממלמל כל מיני דברים של מרצ ואני מתעלמת, אני גם שומעת.

תקשיבי לזה. אתה שומע אותי אדוני?

כן, אני שומע אותך. כל מילה.

אין עוד מלבדו.

רבותיי, אדוני המנכ"ל, אדוני הסמנכ"ל, אדוני היועץ המשפטי של המשרד, הצוות הבכיר של המשרד, אני מודה לכם על הדיון הזה. כפי שאמרתי, אני מבקש ממך, אנחנו נהיה לך לעזר. תקיימי את הדיונים בתת הוועדה שלך.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.