הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 75

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ו (03 בנובמבר 2015), שעה 11:30

חינוך ליזמות וחינוך כלכלי - לציון יום העסקים הקטנים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

אלירז קראוז - מנהלת אגף חברה ורוח, משרד החינוך

ניר בן אהרון - מנהל תחום מדיניות, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

יוסי שרביט - עורך תכניות לימוד, משרד הכלכלה

אהוד פלג - עורך דין, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

איילה שקד - מפתחת חינוך והסברה, המועצה הישראלית לצרכנות

אביגדור ביטון - חבר הנהלת הסתדרות המורים בישראל

יוליה בוסויוק - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

גלעד כהן - חבר הנהלה ומנהל תחום יוקר המחייה, ארגון ההורים בירושלים

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה

אתי גוטמן - מנכ"לית מרכז מעוף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

ענבר אדמון - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות, עמותת תפוח

שרון לוין - מנהלת תחום הדרכה לקבוצות, ארגון פעמונים

אורן אבלה - עורך דין, ארגון לה"ב לעסקים ונציג לשכת עורכי הדין

מוחמד יונס - יו"ר אופקים - אפאק - לשלום ודו קיום

רימון כהן - סטודנטית בקליניקה לכלכלה קהילתית חברתית, האוניברסיטה העברית

קרן איוס - עורכת דין, יו"ר איגוד הגנים הפרטיים

משה הרשקו - יועץ עסקי, ייעוץ ופיתוח עסקים, לשכת היועצים של ישראל

נופר טל - עורכת דין

דני טל - מתנדב, תכנית יזמים צעירים

זכריה רייך - לוביסט (פרילוג), מייצג את IATI

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

חינוך ליזמות וחינוך כלכלי - לציון יום העסקים הקטנים

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. 3 בנובמבר 2015, כ"א בחשוון, תשע"ו. הנושא על סדר היום – חינוך ליזמות וחינוך כלכלי – לציון יום העסקים הקטנים בכנסת.

כפי שידוע, היום מצוין יום העסקים הקטנים בכנסת, אני מקווה שיו"ר השדולה יגיע, ימצא לנכון להגיע תוך כדי. מצאנו לנכון לקיים דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, כי נושא החינוך הפיננסי, מדברים עליו רבות שנים רבות, ואמרתי, אני רוצה לא רק לשמוע אלא גם לחוש מה נעשה, האם נעשה. ותחושתי לגבי אם נעשה כנראה יותר מבוססת.

אני אומר לכם, כפי שאמרתי, נושא חינוך פיננסי מצוי היום על סדר היום הציבורי של הרבה ארגונים לאומיים, של מדינות, שכבר הפנימו שיש מקום לחינוך פיננסי ותרומתו היא רבה, גם להתנהלות הנכונה, גם של התלמידים, גם לאחר גמר מערכת הלימודים, כשהם יוצאים לחיים הכלליים. התחושה שלי שאצלנו בארץ זה נשאר בגדר הצהרה, אלא אם כן מישהו יתקן אותי, ואני מאלה שאוהבים שמתקנים אותי ואני מוריד מלוח ליבי את התחושה הזו.

אז אנחנו נשמע את משרד החינוך. הוא השושבין, הוא צריך לחנך אותנו לחינוך פיננסי. ספרי לנו מה אנחנו עושים בחינוך פיננסי.

צהריים טובים.

גברתי, כדי שדברייך יירשמו, נא להסיט את המיקרופון אליך.

קוראים לי אלירז קראוז, ואני מנהלת את אגף חברה ורוח במזכירות הפדגוגית. במסגרת האחריות על תחומי החברה, אנחנו גם אחראים על החינוך הפיננסי, על התכנים שלו, כאשר בשנים האחרונות, יחד עם משרד האוצר, פותחו תכניות שמיושמות כבר בתוך מערכת החינוך, בתחום הזה של חינוך פיננסי. הוא אכן יחסית חדש לעומת השנים הקודמות.

דבר ראשון זה בית הספר היסודי. בתחום שנקרא מולדת, חברה ואזרחות, תלמידים מקבלים הקדמה, במוסיקה קוראים לזה טרום כלי, או כלים ראשוניים, בתחומים שקשורים בתקציב, כולל סימולציות לקבל משאב מסוים ולתכנן את ההוצאה שלו, דילמות בסדרי עדיפויות, ביצוע שלו לטווח קצת יותר רחוק, מה זה בנק, מה השימושים בו. זה במסגרת יחידה יותר גדולה על היישוב שלי, אבל נכנסים שם עם מספר שעות לימוד, להבין את התפקוד של בנק, למה משתמשים בו בתוך החברה; וצרכנות נבונה וידע בסיסי על התפתחות הכסף, כאילו כאמצעי חליפין בתוך הכלכלה והחברה.

מוקדשים לזה ארבעה עד חמישה שיעורים בכל אחת משכבות הגיל – ב', ג', ד'. זה השלב הראשון. אנחנו עכשיו עוסקים בשילוב התחום הזה בתכנית מפתח הלב, שזה כישורי חיים בעצם, בשלבי גיל שונים. במתמטיקה בכיתות ד' ובחטיבת הביניים ובגיאוגרפיה, במגמה של גיאוגרפיה בכיתה י"א.

עוד יחידה גדולה מאד פותחה בהיקף של 30 שעות לימוד לכיתות י', אבל זאת יחידת בחירה. המשרד מתקצב את בתי הספר שבוחרים ללמד אותה בכל שכבת י' בשעה שבועית. היחידה הזאת היא בהיקף של 30 שעות והנושאים בה הם שוב, תקציב אישי ומשפחתי, בנקים, צרכנות נבונה, חיסכון, הלוואות, השקעות ושיח פיננסי.

אני אדגים שיח פיננסי, איך מודדים, מה זה מדד מחירים, איך מודדים אותו. מה עושה בנק ישראל ומה התפקידים שלו. מה זה ריבית, מטבע חוץ ושער חליפין. אני רשמתי פירוט של עוד יחידות, אבל אני לא רוצה כרגע ל - - -

מאיזה שנה זה מוטמע במערכת?

כיתות י'.

מאיזה שנה תקציבית?

התכנית הזאת קיימת, אני לא בטוחה במאה אחוז, או שלוש או ארבע שנים. כאילו זה התחיל להיות מיושם.

בשנת 2010, ביום שנכתב הדו"ח זה לא היה.

אז זה שלוש שנים בטוח. זה קיים בתוך המערכת.

לא הבנתי מה הקשר לשיעורי גיאוגרפיה עם חינוך פיננסי.

בתוך המגמה בגיאוגרפיה, יש מקומות של תכנון מרחבי ויישובי ויחסי אדם סביבה, לשם נכנסים גם תכנים של חינוך פיננסי. אבל ממש חינוך פיננסי כפי שהוא, כרגע נמצא ב-140 בתי ספר בכל שכבת י', ובתי ספר שבוחרים את זה כיחידה להשכלה כללית. במסגרת הרפורמה של הערכה בבחינות הבגרות, מחויבים בתי הספר לקחת יחידות להשכלה כללית. הצענו את זה כיחידה להשכלה כללית ואז אם בית ספר לא בוחר, גם אם הוא לא בוחר את זה לכל השכבה, הוא יכול לבחור את זה לכיתה י'. כתכני חובה בתוך מקצועות הלימוד, כמו שאמרתי, זה ייכנס בהיקף של 3 שעות בכל שכבת גיל, בין תחומי הדעת השונים.

רגע, אם הבנתי טוב ביסודי זה חובה? זה בכל שכבות הגיל?

ב-ב' עד ד' זה חובה ואנחנו עכשיו עוסקים בלהכניס את זה בתוך כישורי חיים, בתוך מתמטיקה, וחלק מהחומר בתכנית הלימוד.

יפה. ובתיכון?

אה, ויש עוד שני דברים ששכחתי לציין. בתיכון זה נמצא בחטיבה העליונה בכיתה י', כפי שתיארתי, ביחידה לחינוך פיננסי. היא כרגע 10 שעות.

והיא רשות הוא חובה?

רשות. במגמת כלכלה יש להם פרויקט גדול ממש של ניהול עסקי.

אם בכלכלה לא, אז במה כן?

כן, נכון, אבל שם יש ניהול משק מודרני. זה מקיף 1,500 תלמידים.

בכל הארץ?

כן, במגמה. זה ההיקף שלומד את המגמה. במגמה הזאת יש פרויקט גדול על ניהול משק מודרני ועל ניהול יזמות. יש גם עוד בערך 1,500 תלמידים שלומדים בתכניות לימודים ייחודיות או מינהל עסקים או יזמות, בבתי ספר שמגישים תכנית לאישור והם מקבלים אישור להגיש עליה לבגרות. שם יש גם כן היקף מאד נרחב של לימוד, לתלמידים שבחרו ללמוד בתכניות הייחודיות הללו.

עוד פרויקט גדול שאני לא מופקדת עליו, אבל אני חושבת שחשוב לציין אותו בהקשר הזה, ודווקא באגף שחר, ביחידות לקידום נוער, יש הרבה מאד קבוצות שמנוהלות עם הדרכה וליווי צמוד ליזמות עסקית, כמו ניהול בית קפה, לפעמים שיווק של מוצר מסוים שהם בוחרים לפתח אותו. זה משהו winwin, כי אלה קבוצות שהמערכת הקונבנציונאלית לא תמיד מצליחה לפתח איתם את כל הכישורים שצריך.

דבר אחרון, כדי לא לקחת מהמשתתפים הנוספים יותר זמן, זה שהיום בכל המקצועות, ההערכה הבית ספרית, העבודה הקבוצתית שנדרשת ודורשת את הכישורי המאה ה-21 שקשורים - השארתי את זה בכוונה לסוף, אבל אני חושבת שזה רלבנטי – שקשורים בעבודה בצוות, בתכנון תהליך ובהצגה של פרויקטים, כחלק מתהליך הערכה לבגרות, מאפשר או נותן תשתית. היא לא ישירה כמו כל הדברים הקודמים שתיארתי, אבל היא נותנת לאנשים להיות אחראים על יוזמה ולנהל אותה מהתחלה ועד סיומה.

אבל זאת תשתית כללית לתפקוד בחברה, שהמשרד הכניס כשינוי שלא רק יבחנו, אלא יצטרכו גם להגיש עבודות חקר ולהגיש עבודות שיתופיות ויוזמות מגוונות. זה פחות או יותר הסקירה.

תודה. אולי תוך כדי הדיון נצטרך עוד.

יש עוד הרבה מה לעשות, אבל אני חושבת שהצלחתי קצת לתקן את הרושם שלא נעשה.

קצת, כן. המועצה הישראלית לצרכנות – אנחנו צרכנים נבונים? מחנכים אותנו לזה?

אה, אמינות וצרכנות, אתם תגידו כי אני לא אמרתי. יש לנו איתם פרויקט גדול.

אז בואי ניתן להם לומר את זה.

אז אתם תגידו ואנחנו ביחד בעניין הזה.

בוקר טוב. אתה רוצה את התשובה לשאלה שלך, אדוני, בהתחלה או בסוף?

קודם כל תציג את עצמך לפרוטוקול ולאנשים שיושבים פה?

אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות.

אני נותן לך את חופש הפעולה.

אוקיי. השאלה של אדוני מעלה כלי חדש שהמועצה לצרכנות פיתחה בחודשים האחרונים.

אשתי אומרת שאני צרכן גרוע. אני קניין, איש רכש הכי גרוע שהיא מכירה.

בגלל זה היא שלחה אותך לכנסת, שלא תעשה - - -

אני לא יודע אם אני אצטרך לתת לך הרגשה טובה על כך או לגבות את אשתך.

לא יודע.

אבל הכלי שפיתחנו בדיוק למטרה הזאת, אדוני, נקרא מדד הצרכנות הנבונה והוא נועד למדוד את רמת המודעות הצרכנית גם התיאורטית, בידע וגם האפקטיבית בפועל, בהרגלי התנהגות של הציבור בישראל, וזאת לשתי מטרות.

מטרה ראשונה, לשקף לציבור את המודעות הצרכנית שלו – מה הן נקודות החזקה, בעיקר מה הן נקודות החולשה שלו. והיות והדברים מסתכמים בהרבה מאד אפשרות של חיסכון כספי, אנחנו מניחים שהציבור יתעשת כשהוא יראה את התוצאות האלה. מיד אני אומר מה הן; והמטרה השנייה, לכוון בצורה טובה יותר את המיקוד של מאמצי החינוך וההסברה של המועצה הישראלית לצרכנות, שאני ארחיב עליהם מיד.

הציון שהצרכן הישראלי קיבל נכון לאוקטובר 2015 בתחום המודעות לזכויות צרכניות, נקרא בשפת תלמידי בית הספר מספיק בקושי – 4.9. כך שיש חולשה מאד מאד בולטת בידע צרכני, ידע לגבי הזכויות הצרכניות, וממילא כשאין ידע, אז לא ניתן גם לממש ולעמוד על הזכויות האלה בממשק עם בתי העסק.

אנחנו בהחלט לקחנו את זה לתשומת ליבנו וניערך לתכנון מאמצי ההסברה שלנו בשנה הקרובה בהתאם, וכל שנה אנחנו מתכוונים למדוד את המדד הזה. רק אציין שהוא בודק גם מודעות לזכויות צרכניות, הרגלי רכישה, הרגלי חיסכון במהלך הצריכה והשימוש ותגובתיות למקרים של התקלות בעוול צרכני – גם שלך וגם של אחרים.

עוד נקודה בולטת, אדוני, הייתה הציון העוד יותר נמוך שהציבור קיבל באקטיביות צרכנית, בעיקר קולקטיבית. השאלה אם מחאת שנת 2011 הייתה אירוע חד פעמי או שהציבור עכשיו בשל למחאות צרכניות נרחבות, שיביאו לידי ביטוי את העוצמה של הכוח הצרכני. הציונים היו נמוכים מאד ובהחלט צריך לעבוד על זה.

וכאן אני מגיע למישור החינוכי, משום שעיקר העבודה צריכה להיעשות מול המהלך הזה במישור החינוכי ובמישור ההסברתי. ההבדל שאנחנו רואים בין חינוך והסברה, הוא שחינוך אנחנו שומרים כמונח לעבודה מול המסגרות החינוכיות המסודרות, בעיקר של הצעירים; והסברה אנחנו מייעדים לקהל הרחב, עם פילוח לאוכלוסיות מוחלשות, שיש להן צרכים מאופיינים מיוחדים.

כאן אני שמח לומר שמחלקת החינוך והמידע של המועצה לצרכנות, פיתחה הרבה מאד תכניות חינוכיות ותכניות הסברה, ובתחום החינוך אנחנו משתפים פעולה בצורה אני חושב מאד מאד מוצלחת, עם משרד החינוך, משום שהתפיסה שלנו היא שאנחנו מפתחים את התכניות ביחד עם הצוותים של משרד החינוך, בתיאום מרמת מנכ"לית המשרד והמפקחים המקצועיים הראשיים; והמורים הם אלה שיעבירו את התכניות האלה ובצורה כזאת, בתנועת מניפה, אנחנו מגיעים לעשרות אלפי תלמידים.

התכניות מתרכזות בשני ערוצים. הערוץ של הצרכנות הנבונה – וזה כמענה לאותו מדד צרכנות נבונה שאנחנו הזכרנו אותו קודם, ובתחום הזה יש מספר תכניות, אני לא ארחיב עליהן את הדיבור, אלא אם אדוני יבקש, מפאת קוצר הזמן. הערוץ השני, שהוא מאד מאד חשוב ובעיקר חשוב בהקשר היום המיוחד הזה, שהוא גם מציין את הפגישה של הוועדה.

התלמידים של היום הם אנשי העסקים של המחר. יש לנו היום הזדמנות לכוון להגברת רמת ההגינות בחיי המסחר בישראל. המועצה לצרכנות, אדוני, מקבלת כל שנה למעלה מ-41,000 תלונות צרכניות על מקרים של פגיעה צרכנית ואני יכול לומר בביטחון שזה רק קצה קצהו של הקרחון. כי לשבת מול המחשב ולכתוב תלונה למועצה לצרכנות, זאת עבודה ועל כל צרכן שנפגע - - -

כמה כמוני יש כאלה שבאים, נדפקים, לא חוזרים לחנות או לעסק?

פחות מדי ואנחנו בהחלט מעודדים בתכניות שלנו, סוג התנהגות כזה שאנחנו קוראים לו הכוח של הצרכן היחיד. הזכות האולטימטיבית של הצרכן, אנחנו קוראים לה סירוב קנייה והיא תופסת גם לגבי מקרים של פגיעה בזכויות הצרכניות שלו. בית עסק שלא מתנהג כלפיו בהגינות, אין שום סיבה שהצרכן יזכה אותו בארנקו ובכספו, וככל שיותר צרכנים יענישו עסקים סוררים ברגליים, אני חושב שהעסק מבין את זה בצורה מאד מאד טובה. כמובן שבצורה קולקטיבית מדובר על ארגון חרמות צרכנים.

הדבר השני זה המחיר. המחיר ההוגן הוא בתפיסה שלנו חלק חשוב במרכיבים של מונח ההגינות. מחיר כשלעצמו יש לו עוד סיבות ופרמטרים, אבל המרכיב של תמורה לכסף, הוא חייב להיות בהלימה והצרכנים מגדירים אותו כחלק מחובת ההגינות של העסק כלפיהם.

סיכמתי עם מנכ"לית משרד החינוך וזה נכנס בשנת הלימודים תשע"ו לבתי הספר, שתהיה תכנית של חינוך להגינות שאנחנו מפתחים ביחד עם משרד החינוך מכיתה ג' עד כיתה י"ב. בשנה הזאת כבר ארבעה שנתונים עובדים עם התכנית הזאת, והכוונה היא כמובן להרחיב אותה בתכנית ספירלית, עד לכיסוי מלוא הטווח של השנתונים.

אנחנו מאד מקווים שנוכל לשנות את רמת ההגינות בחברה הישראלית, באמצעות המאמצים האלה. תודה.

תודה. מועצת התלמידים איתנו?

כן.

אז מיד אחרי חבר הכנסת איתן ברושי. בבקשה.

שלום אדוני יושב הראש. אני בכל זאת אחרוג במילה מניהול פיננסי ואגיד מילה, אם אני מבין נכון, על היום הזה שעוסק בעסקים קטנים ובעצם הוא עוסק בחינוך לעבודה, לפרנסה ולראות את ערך העבודה כערך לא פחות חשוב מהתחומים האחרים.

זה לא סוד, גברתי ממשרד החינוך, אני לא יודע מי עוד פה ממשרד החינוך. כל פעם שולחים לנו נציגות אחרת - - -

כל אחד ותחומו הוא.

רגע, אבל אנחנו אחראים על הראייה הכוללת ולכן ביקשתי מיושב ראש הוועדה שיתקיים דיון יותר רחב לקראת סיכום השליש הראשון. גם אחרי ששמענו את היומרות לשנת הלימודים שנפתחה.

אין ספק שהחינוך המקצועי בישראל לוקה בחסר וזה בא לידי ביטוי בחוסר גדול בבעלי מקצוע, וגם אני זוכר את ביטוי הזלזול של פחחות וכו' בכנסת אחרת.

בממשלה אחרת.

בממשלה אחרת, כנסת אחרת. אני אומר את זה פה. אנחנו היינו עם של סוחרים וצוענים ובחרנו להיות עם נורמאלי, שחוזר לאדמתו ולעבודת הכפיים ולחיבור של אדם ואדמה והנה אנחנו הופכים את החקלאות לבזויה ואת הפרנסה לבלתי אפשרית. וגם סגרנו כמעט את החינוך המקצועי, השארנו את זה לאנשים פרטיים כמו סטף וטרהיימר ואחרים. ובסוף מה שיש לנו הרבה זה עורכי דין ועוד כל מיני מקצועות.

פעם דיברנו על להפוך את הפירמידה ובאמת להיות עם נורמאלי, אבל כשמדברים על שכר מינימום וגאים בזה שמעלים אותו בכמה גרושים והופכים את זה לחגיגה – וטוב שהעלו אותו – אז אנחנו בעצם מחליטים על הפרת השוויון בין לימודים, עבודה ותרומה לקהילה, שזה בסיס גם היום.

ואני בא עכשיו מפגישה עם שר הביטחון והוא סיפר על תרגיל שהיה בארצות הברית, של מטוסי F16 עם טייסים מכל העולם, גם ערבים. אבל כשהוא בא לשם סיפרו לו מי היו הטייסים הטובים. הישראלים, גם כי מטוס F16 מורכב מחלקים שמייצרים בארץ, זה לא סודי, אבל זה לא הזמן להרחיב פה, וגם משום שבסוף הם לא רק יודעים הכי טוב את המקצוע, יש להם גם את הערכים הכי, אנחנו חושבים, הכי נכונים.

ולא פעם אני שומע, ויושב הראש אומר תפסיקו עם כישורי חיים. בכלל, יש נטייה - - -

לא. לא להפסיק. לא לזרוק הכל לשם.

אני יודע, תיכף תראה. אני התכוונתי לזה. בכלל יש נטייה של החברה הישראלית להעמיס הכל על החינוך ובסוף לדפוק אותו גם בטענות שהוא לא מצליח.

ייאמר לזכותו של חבר הכנסת איתן ברושי, הוא עקבי.

לכן אני אומר שלא הכל על החינוך, למרות שאי אפשר בלעדיו ואני בא משם, מהתחום, מראש רשות. לכן אני חושב שבעצם, אדוני יושב הראש, אם פעם נסכם את הדיונים בעזרת הצוות שלך ונראה על מה דיברנו, ואני חבר כנסת חדש, אבל לא בנושאים האלה, אז נדמה לי שאנחנו מדברים כל פעם על קטע, וכפי שאתה אומר זה נכון. כל אחד וההתמצאות שלו, אבל אם מרכיבים את הפאזל בשלמותו, אני באתי לכאן היום ואמר יושב הראש יש פה הרבה אירועים. זה גן אירועים הכנסת. כל פעם בפינה אחרת אירוע אחר.

אני אומר שצריך לקיים דיון או לראות איך מחזקים את החינוך המקצועי ואיך בחינוך הרגיל, המסקנה הרחבה כוללת גם את ערך העבודה, שזה לא דבר בזוי, עבודת כפיים, ושזה דבר נכון לחזור להיות עם נורמאלי, שלא מתפרנס רק מלופט גשפט ולא רק מעסקי אוויר, והוא חוזר להיות עם שיושב על אדמתו ולא מוותר עליה ומעבד אותה ושומר אותה.

לכן כל הדברים האלה חשובים ואני אומר בסופו של דבר, עסקים קטנים זה אנשים ואנשים שלוקחים סיכון, ואנשים שמשקיעים גם כסף ולא רק זמן.

ולכן אני מצדיע תמיד וציינתי ככל שיכולתי אנשים צעירים ונועזים שלוקחים החלטה ואחריות. ולכן אני חושב שמשרד החינוך, שעוסק בהכשרת הדור הבא, ותראו מה הפער בין מי שעוסק בחינוך כמונו, ובין הילדים שרק עכשיו מגיעים לכיתה א'. זה פער שקשה לדמיין אותו בשנים ובעולם המושגים; וכשאנחנו צריכים לחשוב מה הם רואים בעיניים שלהם בפער של עשרות שנים, לא בטוח שאנחנו מצליחים.

ולכן בכלים שאנחנו נותנים לדור הצעיר, שמתוכו תצמח ההנהגה של המדינה ובעלי התפקידים, צריך לחזור ולומר אמת. שבלי עבודה לא יהיה פה שום דבר ושיש משקל גדול לעובדים ושיש חשיבות לעבודה וחשיבות לערכים, שבלעדיהם לא היינו מגיעים לאן שהגענו.

תודה.

מועצת התלמידים.

תודה רבה.

שמעת? לפני שתציגי את עצמך, שמעת את משרד החינוך?

כן.

שמעת את המועצה הארצית לצרכנות ונשמע עוד גופים ושמעת את השאיפות של חבר הכנסת. את מרגישה משהו ממה שנאמר?

טוב, אני אתחיל, אני אציג את עצמי. קוראים לי יוליה בוסויוק, אני לומדת בכיתה י"ב. אני הנציגה של מועצת התלמידים והנוער הארצית.

מאיפה בארץ?

אני מנתניה. אני אתחיל ואומר, את דיברת קודם על מגמת כלכלה, אני בוגרת מגמת כלכלה, עשיתי בגרות בכלכלה ואני חייבת להודות, בכיתה י"ב אני עובדת, יש לי רכב, אני מנהלת חיים אישיים, יש לי משכורת ועדיין אני לא יודעת מה ההבדל בין בנק כזה או בנק אחר. עדיין אני לא סגורה על מה ההבדל, מה עדיף לי – להשתמש באשראי, להשתמש במזומן? דברים בסיסיים של החיים האישיים שלי, דברים שלא תמיד אני מבינה מההורים.

סך הכל אנחנו נמצאים בבית הספר חלק כל כך גדול מהיום שלנו. לא יכול להיות שבית הספר לא יסביר לנו דברים כל כך בסיסיים. מיד אחרי בית הספר אנחנו הולכים לצבא ואחרי זה משתחררים לחיים האזרחיים שלנו ויוצא מצב שהרבה בני נוער יוצאים בלי הידע הכי הכי בסיסי באיך לנהל חשבון בנק, איך לנהל משק בית הכי בסיסי.

יוליה, אני מבין את השאיפה שלך. השאיפה שלך היא אופטימאלית ובצדק. מערכת החינוך יש לה חלק מרכזי בעיצוב דמותו של הדור הבא וככה אנחנו שואפים שיהיה, אבל הם צלע. יש גם את מה שההורים מנחילים, מה הסביבה, לעתים מה הסביבה המשפחתית משדרת מבחינת אחריות כלכלית ופיננסית. השאלה מה רמת הציפיות שלך כתלמידה, כבוגרת, כמי שהגיעה לכיתה י"ב עכשיו, במגמת כלכלה ובגרות בכלכלה. האם הצלע של משרד החינוך מספקת, או שהיית מצפה ליותר מזה?

אני חושבת שחינוך כלכלי צריך להיות משהו חובה בבתי הספר. אם לא שנתיים שלוש לפחות בכיתה י"ב - - -

אילו לא היית במגמת כלכלה, הייתה לך רמת ידע סבירה לגיל שלך?

אני לא חושבת. אני חושבת שזה לא רק התנהלות כלכלית אישית, זה גם כלכלה - - -

מושגים, בוודאי.

כלכלה במדינה.

בוודאי. עולם המושגים.

אני חושבת שזה מאד חשוב, זה גם נורא מחבר את בני הנוער למדינה, לכלכלה של המדינה. בני נוער הרבה פעמים לא מתעניינים בזה, אבל הם לא יודעים עד כמה זה מעניין.

בואי נהיה באווירה בית ספרית. חבר שלי סיפר לי שהבן שלו קודח לו, הוא בכיתה ז', קודח לו שהוא צריך לרכוש לו משהו, אז הוא מתמהמה. הוא כבר הלך, עשה סקר מחירים באינטרנט, הוא הוציא לו ספקים, הוא דירג לו. הוא אומר לו פה יש אפקטים כאלה וכאלה. מסתבר שכשהילדים רוצים הם יודעים לעשות את זה.

נכון, אבל עדיין זה לא. אני חושבת שזה לא ידע מספיק בשביל לצאת לחיים האזרחיים שלי אחרי הצבא ולהתחיל את החיים האישיים שלי. להשכיר דירה, לעשות קניות לבית. זה דברים מאד בסיסיים שלפעמים אני בתור תלמידת י"ב אני לא יודעת וזה נורא מפחיד אותי. זה נורא מפחיד אותי שאני צריכה לצאת לחיים האזרחיים שלי ולנסות להסתדר לבד. הרבה דברים זה דברים שאני אלמד בסוף לבד.

ולכן מה את חושבת, שזה צריך להיות חלק ממערכת השעות? מה?

כן.

באיזו רמה?

אני חושבת שלפחות איזה שהוא מערך בשיעורי חינוך, שגם ככה כבר נמצאים בתוך המערכת של כל התלמידים במדינת ישראל. אז נכון לפתוח שיעורי חינוך, אולי איזה שהם מערכי שיעור שנוגעים בזה. שעה, שעתיים, שלוש, דברים מינימאליים. זה לא לוקח הרבה זמן ואני אדע, אני אהיה בראש שקט. אני אדע שלמדתי דברים בסיסיים, שבית הספר עזר לי לצאת לחיים האזרחיים שלי יותר בראש שקט, שאני יודעת עכשיו מה עדיף לי. הדבר הכי בסיסי, אשראי, מזומן, מה ההבדלים, מה כדאי, מה פחות כדאי. איך אני צריכה לבחור בנק שמתאים לי אישית, לאו דווקא הבנק שההורים שלי בחרו כי הוא מתאים להם.

אני חושבת שזה כן תפקיד של משרד החינוך. סך הכל חוץ מהיסטוריה ומתמטיקה, צריך לחנך אותנו גם לדברים שהם מעבר. אני חושבת שזה באמת הכי חלק מהחינוך המשמעותי של כולנו, מהלמידה המשמעותית שהעולם הגיע אליה.

אהבתי את הסיומת שלך.

תודה רבה.

תודה רבה שטרחת ובאת. זה לא מובן מאליו, בזמנך החופשי.

תודה רבה.

משרד הכלכלה נמצא איתנו? בבקשה.

נמצא. שלום לכולם, שמי ניר בן אהרון ואני אחראי על תחום המחקר, המדיניות והקשרים הבין לאומיים בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. אני רוצה להציג לכם - - -

חינוך פיננסי.

רגע, אני אגיע גם לנושאים הספציפיים האלה, אבל לפני זה אני רק אתן תמונת מצב קטנה של עסקים קטנים ובינוניים בארץ, בישראל.

יש מעל 500,000 עסקים בישראל, עסקים קטנים ובינוניים. פירושו של דבר שיש פחות או יותר לפחות 500,000 יזמים, שהיום נמצאים ומפעילים עסקים כאלה בישראל. זה אומר שחלק משמעותי מהאוכלוסייה במדינה, בסביבות בין 5% ל-10% מהאוכלוסייה, וגם מי שעכשיו תלמידים, הם בסופו של דבר יגדלו ויצטרכו להיות גם כן להיות יזמים ויפעילו עסקים, ככה שזה מאד מאד משמעותי לכלכלה בכלל של המדינה. אנחנו מדברים בערך על כ-50% מהכלכלה של המדינה. היא מבוססת על אותם יזמים.

מט"י עוד קיימת במשרד הכלכלה?

היום יש גוף שנקרא מעוף. עשינו איזו שהיא רפורמה בכל גופי השטח שתומכים בעסקים קטנים ובינוניים.

מט"י זה מרכז טיפוח יזמות, נכון?

כן. אז היום יש גופים שנקראים מעוף, הם גופים שפזורים בכל הארץ, נותנים שירותים לעסקים מרמה של יזם שעדיין לא הקים עסק ועד רמה של עסק בגודל 100 מועסקים. נותנים סדנאות, נותנים ייעוץ פרטני, נותנים קורסים, נותנים הרבה מאד דברים.

עדיין כשמגיעים יזמים ואנשים לאותם גופים, למעוף, הרבה פעמים המעוף שם לב שחסר באמת הרבה ידע ויכולות והוא משלים את היכולות האלה כמה שהוא יכול ומשתדל באמת לעשות את המרב, אבל עדיין יש מקום בהחלט לעבוד על התחום הזה, גם בקרב יזמים, לפני שהם מגיעים למעוף, לפני שהם פותחים את העסק, כדי שהם יידעו בכלל, שיהיו להם את היכולות הכלכליות בהבנה של מה צריך לעשות כדי להקים עסק.

אתה יכול לתת לי סקירה של יוזמות של משרד הכלכלה בקטע הזה, כמו מעוף, הכשרות, הדרכות, הסברה.

כן. במשרד הכלכלה יש את כל התחום של הכשרה כלכלית, שזה בתי ספר וקורסים שעוסקים בהכשרת אנשים למקצוע בעיקר, שזה כל הנושא של הכשרה מקצועית. יש שם גם בתי ספר מגיל תיכון ומעלה, וגם אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה אחרי תיכון, שהיא אוכלוסייה של מבוגרים. ויש את המערכת שלנו, בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שזאת מערכת שנקראת מעוף, שזה בעצם מרכזים. יש מעל 30 מרכזים כאלה בארץ, שפזורים בכל הארץ, והם בעצם מתעסקים עם יזמים או בעלי עסקים שמגיעים אליהם ורוצים סיוע או לפתוח עסק או לנהל עסק ולהפעיל אותו.

עכשיו, קצת סקירה, אבל דווקא בהקשר הבין לאומי, כי אנחנו הבאנו כמה פעמים גופים בינלאומיים לארץ, כדי שינתחו את כל המגזר של היזמות והעסקים הבינלאומיים. אז בשנת 2013 הבאנו משלחת של האיחוד האירופאי, משלחת של מומחים מהאיחוד האירופאי. עשו פה סקירה מאד מאד מקיפה של המצב של העסקים הקטנים והיזמות במדינת ישראל, ואחד מהתחומים המרכזיים שהיו להם בהערות, זה שאין לנו איזו שהיא תכנית לאומית שעוסקת בחינוך ליזמות. אין לנו את הראייה. יש לנו המון המון יוזמות. יש המון המון דברים פרטניים. יוזמים עסק ומקימים עסק וכל מיני תכניות פרטניות שהן פועלות בשלושה-ארבעה, 20, 30 בתי ספר, אבל אין לנו ראייה כוללת של מה שקורה.

לאחר מכן, בשנה שעברה, הגיעה משלחת של ארגון אחר, של ה-OECD, שזה מועדון המדינות המפותחות. גם כן שלחו משלחת מומחים שהגיעה לפה ועשתה לנו סריקה של מדינת ישראל. הם ראיינו יותר מ-100 גורמים שונים וניתחו אלפי דו"חות. ושוב פעם, הגיעו לאותה מסקנה ואותה הערה עיקרית הייתה להם – אין פה גישה מערכתית במערכת החינוך, שמטפלת בנושא של חינוך ליזמות.

עכשיו, מה זה אומר? זה אומר שיש הרבה בתי ספר שיש בהם כל מיני פעילות של יזמות, אבל הרבה פעמים אנחנו מפספסים אוכלוסיות שלמות ואנחנו לא שמים לב לזה. כל מיני אוכלוסיות מיוחדות. כל מיני אוכלוסיות בפריפריה, שפשוט שם לא מגיעים אליהם ואף אחד לא רואה את זה ואף אחד לא יודע.

יש שילוב ידיים של משרד הכלכלה ומשרד החינוך בנושא הזה? הרי בסוף אתם הקליינטים של הדור הבא, במובן מסוים.

כן. מה שאנחנו חושבים שבסופו של דבר מי שצריך לעסוק בזה זה משרד החינוך.

גם אנחנו חושבים.

בסיוע שלנו, ואנחנו נשמח להגיש את כל הסיוע האפשרי מהבחינה הזאת.

כרגע אין. אוקיי, תודה רבה.

אולי עוד מילה.

בבקשה, תסכם.

אני הגעתי בשבוע שעבר מכנס של ה-OECD. הם הוציאו בדיוק גם חוברת חדשה בתחום הזה - מה זה חינוך ליזמות - ממש עכשיו. יש יותר מאחת כזאת. ובגדול, הטענה שלהם אומרת – מה שחשוב ואפילו יותר מכל המושגים הכלכליים, זה ללמד תלמיד איך להפוך רעיון לפעולה. זה בעצם הדבר הכי חשוב; וללמד את התלמידים איך ליצור ערך בעצם. זה יכול להיות בשלב ראשון ערך לתלמיד עצמו, כשהוא מקבל בעצמו את הערך, אבל בשלב השני זה גם יהיה ערך לחברה. פחות שינון ויותר ללמד ילדים איך ליצור ערך, איך להפוך רעיונות לתעוזה.

תודה רבה.

נמצא איתנו יו"ר האיגוד הגנים הפרטיים, הארצי. בבקשה.

שלום, נעים מאד. אני לרגע חשבתי שאני - - -

את חשבת שאת צריכה להתחיל בחינוך הפיננסי מהגן כבר.

שאני לא במקום הנכון, אבל אחרי שאני שומעת כאן את החברה', קצת נתונים בתחום הזה של הגנים הפרטיים. יש לנו כ-15,000 מסגרות במדינת ישראל, שעוסקות בחינוך לגיל הרך, שהן אינן מפוקחות. כמו שאתם יודעים, חוק הפיקוח על מעונות יום ומסגרות לפעוטות - - -

כולנו תקווה שאנחנו נעביר זאת בקרוב.

נכון. ובעקבות הצהרתו של השר בנט ביום ראשון, הרבה עסקים מטעמנו ככה רעדו להם אמות הסיפים, מכיוון שאנחנו מטפלים בכחצי מיליון ילדים במסגרות שנמצאות בתוך בתים, ואחת הסיבות שאני הגעתי לכאן, כי זה משלב חינוך וכלכלה. אנחנו באמת נוגעים במעוף, במקום שאנחנו מכשירים מטפלות לניהול מסגרות לפעוטות והמקום הזה של התאמה לצרכים החל מהגיל הרך וחינוך לעצמאות והכנת הילדים האלה למעגל שהוא מעבר לבית מהקרוב אל הרחוק, והגעה לבית ספר עם כלים טובים, באמת מתחיל בשלב מאד מוקדם.

כדי שאנחנו נוכל להכשיר את המסגרות שלנו כמערכות כלכליות, להיטמע במשרד החינוך בבוא היום, אני באמת שמחה לשבת פה ולהקשיב לנפשות הפועלות, כי אני מניחה שיהיה לנו בהמשך שיתוף פעולה. תודה.

את מוזמנת תמיד. תודה.

התאחדות המלאכה והתעשייה.

שמי ברוך שניר, אני מנהל תחום כלכלה בהתאחדות המלאכה והתעשייה. למעשה אני רוצה להתייחס לשני רבדים. הרובד הראשון, שנודע ליזמות בעולם התעשייתי. אנחנו ארגון שמאגד את העסקים היצרניים הקטנים, כאלה שמעסיקים עד 20 עובדים ומתברר מסקר שעשינו שאותם בעלי המפעלים שחברים אצלנו בתחומי המתכת, העץ, הפלסטיק ואחרים, למעשה 75% מהם הם בוגרי החינוך המקצועי, בפורמט שהיה קיים לפני שלושה עשורים.

תמיד כשמדברים על החינוך המקצועי ועל התרומה שלו לכלכלה ולחברה, הקטע של הקישור בינו ובין היזמות נדחק לקרן זווית. זאת אומרת מבחינתנו, אותו חינוך מקצועי שהיה קיים וחשף את התלמידים במערכת התיכונית לעולם התוכן התעשייתי, לערכים של עבודה, למעשה גם יצר את הבסיס ואת התשתית לאותם יזמים שבאו והקימו את המפעלים לאחר מכן.

לכן זה הוא קשר שהוא משתנה, שהוא תלוי אחד בשני ואנחנו חושבים שהדרך ליצירת תשתית לאותם מפעלים, שאגב משמשים גם כקבלי משנה לתעשיות יצוא, לתעשיות ביטחוניות, יש פה השלכות רוחב, הוא דרך השקעה מחודשת, דחיפה ופיתוח חדש של החינוך המקצועי.

הוועדה קיימה בשבוע שעבר דיון על החינוך הטכנולוגי. אוטומטית מחינוך פיננסי אנחנו גולשים לצורך הזה. יש ממשק, אני לא אומר שאין ממשק. הוועדה קיימה דיון מעמיק על הצורך ועל המשבר בתחום החינוך הטכנולוגי. הגיל, חתך הגילאים שנמצאים היום במערך העסקים ובמפעלי הייצור הוא גבוה, לקראת פרישה. החברה בישראל לקראת משבר בסוגיה הזו. אני מקווה שאנחנו נפתח את המגמות שדיברנו עליהן.

עכשיו בראייה כלל משקית, אני למעשה מחזק את הדברים של ניר. למעשה כאשר אנחנו מדברים על מערך לאומית ליזמות שלא קיימת, זה מחייב, לפחות לתפיסתנו, שילוב ידיים כמו שציינת קודם, גם של המגזר העסקי, גם של ארגונים חברתיים וגם של משרד החינוך ומשרד הכלכלה.

כל זה צריך ליצור גם מארג של יזמים פעילים, שיהיו שותפים גם בכתיבת תכניות הלימוד, גם בליווי המעשי, בחונכות, בדחיפת אותם יזמים קדימה, וזה גם למעשה יוצר תשתית לאחר מכן, לפתיחת סטראפטים, אבל לא רק בתחום של ההייטק, אלא גם בתחומים המסורתיים שאין לנו את מרכיב היזמות שם, שהוא כל כך גבוה, וזה גם מתבטא בפריון שהוא יותר נמוך.

תודה. ארגוני ההורים. גלעד כהן, בבקשה.

שלום לכולם, אני גלעד כהן מטעם ארגון ההורים בירושלים. אני לפחות רואה את זה מהצד שלנו, של ארגון ההורים.

אני מבקש שתראה את זה רק מהצד שלך. משרד החינוך פה, כלכלה פה, כולם פה.

כן. אני מאד מתחבר לדברי נציגת מועצת התלמידים, שאמרה שהדבר הזה חסר בבתי הספר. מראייה שלי אני רואה שהרבה תלמידים ואני מדבר גם הרבה עם חיילים, כאלה שהם עוד רגע משתחררים וכאלה שהשתחררו. הם לא יודעים איך להתמודד עם הדברים הפשוטים. היא דיברה על חשבון בנק, שלא לדבר על שכירות, אז הרבה חברה בהתחלה, איך שהם יוצאים, בחצי שנה-שנה הראשונה, הרבה נתמכים על ההורים, על הידע של ההורים, ולפעמים ההורים אולי מטעים, כי הם לא למדו את הדברים האלה בבית הספר והם עושים המון המון טעויות כלכליות.

אתה יודע כמה חיילים משוחררים הם חייבי ביטוח לאומי על זה שהם לא ידעו שהם חייבים לשלם?

כן, כן. אני אישית הייתי כזה. שלושה חודשים ראשונים כשהשתחררתי מהצבא. הייתי בקבע, השתחררתי, לא ידעתי, כי אף אחד לא לימד אותי אף פעם. שלושה חודשים הייתי באוויר, אחרי כמה שנים שאתה - - -

אתה יודע, פעם במדינה היינו בעידן התלושים של קופת החולים. היינו מדביקים בפנקס האדום.

אולי אצל ההורים שלי.

אתה לא שייך לדור הזה. תאר לך שאם היית משתחרר ולא היה לך בול להדביק אותו עם הלשון והיית עם כאבי ראש, לא היה מי שיטפל בך.

אוקיי, אז אני אומר. הנה, אתה נותן דוגמא טובה ואני אומר שהדברים האלה, הבסיסיים, של ביטוח לאומי, קופת חולים, הדברים הפשוטים שהם חינוך פיננסי כלכלי, בסוף זה סוג של איזו שהוא צ'ק ליסט, שהתלמידים לא יודעים אותו. הם נכנסים לצבא, לא יודעים אותו. הם יוצאים מהצבא, הם לא יודעים אותו. במיוחד י"א-י"ב, שהם כבר רגע לפני צבא וכאלה שעושים י"ג-י"ד בכלל לא מבינים את זה.

תראה, אולם אתה בא בכובע של ארגוני ההורים, אבל קח את זה כמחמאה. עדיין הייתי שם אותך ברמה שאתה נראה כמו מועצת התלמידים, אבל בקרב ארגוני ההורים שקצת בגיל שלי ויותר, הם היו אומרים תשמעו, תנו חינוך פיננסי, כי תבדוק, תעשה מחקר ותראה כמה הורים נדרשו לכסות לילדים שלהם, איזה חובות בגלל הסתבכויות, בגלל חוסר ידע של כמה אלפי שקלים ועשרות אלפי שקלים היית מוצא פה בהסכמה רחבה. אז עוד הייתי חבר כנסת צעיר. בגיל שלי ארגוני הורים, אתה יודע, אמנם היום הם בגיל שלך, אבל תמיד ראינו אותם כמבוגרים כבר.

אני הצעיר בחבורה שבארגון ההורים שלנו בירושלים, ובהחלט הדבר הזה נוגע מאד לליבי ואני מאמין גם בתלמידים ו - - -

זה מחזק את הצורך של החינוך הפיננסי במובן הרחב שלו, בעולם המושגים.

בדיוק. אני אומר עוד משפט בבקשה, ברשותך, כבוד יושב הראש. יש היום תכניות. ישנן תכניות בבתי הספר, אבל הן בתוספת. כלומר, ההורים צריכים לשלם אם זה בתל"ן או בשיעורים כאלה ואחרים, שיעורי רוחב, אבל זה אחרי שעות הלימודים. זאת אומרת אצלנו, והילדים שלי עדיין ביסודי, אז יש חינוך כזה לכיתות ה'-ו', אבל אנחנו משלמים על זה. כהורים אנחנו משלמים על זה. זה לא משהו שאנחנו צריכים - - -

בתל"ן? אין דבר כזה. המועצה לצרכנות, כשאומר לך פה בשולחן ועדת חינוך, נציג של ארגון ההורים שהוא נדרש לשלם במסגרת תל"ן, ויש בזה חוקים, חוקים מאד נוקשים, הגדרה מאד ברורה, במסגרת תשלום רשות רק בהסכמה כלל הורית. בית ספר שעושה כל יוזמה, כל יוזמה שהיא לא מוגדרת בתשלומי הורים, היא חייבת הסכמה של כלל ההורים. על מה שאתה הצבעת, אני לא יודע אם זה בכלל נכנס בהגדרה הזו.

זה שיעורים ש - - -

ולא לחינם לפני שנכנסתי לדיון התעכבתי. נכון איחרתי בכמה דקות בפתיחת הדיון? כי התכתבתי עם מנכ"לית משרד החינוך, שפניתי ליועצת המשפטית, גברת מורג ממשרד החינוך, לפני כחודשיים בסוגיית התל"ן ותשלומי הרשות. משום מה, אחת המשפטניות המוכשרות והוותיקות של מערכת משרדי הממשלה, מתמהמהת לתת לי תשובות קרוב לחודשיים. ביקשתי את הסעד של המנכ"לית ואני מקווה שהמנכ"לית תדע להגיד לי את התשובות בהקדם.

בבקשה, זה ראה קיבלת. תבדוק אם זה נעשה כחוק. תוכל להיעזר גם בוועדה לבדוק את הסוגיה הזאת.

אז אני אומר שזה בתוספת, כמובן. אני מכיר בתי ספר אחרים שמפעילים כל מיני תכניות אחרי צהריים בצהרונים וכו', אבל זה לא במסגרת בית הספר. אין מורה/מורה ייעודיים שילמדו איזה שלב כלשהו, להעביר לכיתות גבוהות, במיוחד ל-י"א-י"ב, את הדברים הבסיסיים שכל אזרח במדינה היום או לומד או חווה על בשרו, או לא יודע מה, ובמיוחד אלה שפותחים עסקים. אני פתחתי עסק אישי שלי, פרטי, אז היום נקרא עצמאי. אז ללמוד את כל זה אתה לומד לבד, אתה לומד דרך רואה החשבון, אתה לומד את כל הבלגן מסביב לבד.

אם זה היה משהו שנרכש בבית הספר, אגב באוניברסיטאות זה גם לא נלמד, אם זה היה משהו שנרכש בבית הספר, כאיזו שהיא תכנית בסיסית, אולי היום היה לי יותר ידע, הייתי יותר חכם בעוד כמה וכמה דברים. אני מניח.

תודה. מוחמד יונס, בבקשה, תציג את עצמך.

אני יושב ראש ומנכ"ל אופקים לשלום ולדו קיום. קודם כל אדוני יושב הראש, אני לא יודע, משרד החינוך לא התייחס למגזר הערבי. אין פה נציג של המגזר הערבי. משרד הכלכלה, ניר, נתן לי תשובה מאד מאד-, אם אני אקרא אותה אתם תתפלאו לשמוע דבר כזה. קצת בעייתי. שאלתי אותו האם יש לכם נתונים גם לגבי המגזר הערבי: קצת בעייתי - יש לנו גוף מעוף במגזר הערבי, אבל חסר עדיין מחקר על התחום. עוסקים בזה.

הוא כנה, אמר לך את המציאות. מה אתה רוצה שהוא יסבן אותך?

הם לא מתייחסים למגזר הערבי. מה, אנחנו לא שייכים למדינה?

אז בוא. יונס, אני רוצה לעזור לך.

למה?

תן לי משפט.

גם הנציג של ההורים לא התייחס. נציגת התלמידים לא התייחסה.

יונס - - -

ציין רק את המגזר היהודי.

לא, לא.

אמרת, אני כתבתי את המשפט.

יונס, אתה רוצה לעזור לי? אז תקשיב לי. אני מבין את הרגישות וזה חוזר כמעט בכל דיון. עומדת לך הרשות כיושב ראש ארגון, לשאול. אנא, תן לי. כשיושב פה נציג משרד, אתה יודע מה, אני גאה שלא באים ואומרים אצל המגזר הערבי ככה, ואצל האתיופים ככה ואצל החרדים ככה. קודם כל ההסתכלות צריכה להיות רחבה. אתה רוצה להציף סוגיה, תציף אותה. אני לא יכול לבוא בטענות, היא באה בשם מערכת החינוך הממלכתית. כשהיא דיברה על מערכת החינוך הממלכתית, סליחה, אוי ואבוי לאותו שר חינוך, לאותו מנכ"ל, שייתן לי פה סקירה על נושא מסוים בוועדה, ששייך לחינוך הממלכתי, כאפליות בין זרמים אחרים בחינוך המוכר שאינו רשמי, שקיימת, שהוא לא יורד בצורה שווה לכולם.

אתה יודע על משהו, תציג אותו. אדרבא. אתה רוצה לשאול שאלה ספציפית, שאל. אני אתן לך עצה ידידותית, בלי הידיים, זה לא מכבד.

לא, אני לא - - -

יושבים פה בני אדם בעלי תפקידים, תדבר. תשאל את השאלה שלך ספציפית - - -

שאלתי את ניר - - -

שאלת אותה במסגרת הדיון או פנייה אישית?

לא, במסגרת הדיון.

לא, אני לא שמעתי את השאלה שלך.

שאלתי אותו האם יש - - -

איך שאלת אותו?

כשהוא דיבר שאלתי אותו האם יש לך נתונים לגבי המגזר הערבי.

פעם ראשונה עכשיו נתתי לך רשות דיבור, איך הספקת לשאול אותו?

הוא שמע אותי. שמעת אותי, ניר?

אתה יודע שהפרוטוקול לא שמע אותך, בגלל שהתפרצת. חבל.

אוקיי, אז אני שואל אותו עכשיו. ניר, האם יש לך נתונים לגבי המגזר הערבי? לא. קצת בעייתי.

רגע, זה - - -

לא, לא, ניר, אתה לא עונה. הלאה.

יש לך נתונים לגבי המגזר הערבי, נציג ארגון ההורים? לא.

סליחה, הוא מייצג את-. סלח לי יונס, אתה מנסה להציג פה - - -

נציגת התלמידים – יש לך נתונים לגבי המגזר הערבי?

סליחה, עוד פעם. לגבי משמרות הזה"ב היה דיון קודם, עם התנועה ביד ליד ימין. תקשיב רגע, אתה לא יכול לבוא כך. הוא נציג של מי? של ארגון ההורים ירושלים. יש לך שאלה ספציפית על ירושלים, תשאל. תקשיב, אין נתונים על המגזר הערבי. הנה, אני נותן לך, אל תשאל אף אחד.

למה?

תשאל אותי, מה השאלה שלך.

למה?

תשאל אותי מה השאלה שלך. מה אתה שואל?

למה אין נתונים על המגזר הערבי?

על מה? איזה נתונים?

על כל מה שהיה בדיון.

לא היה בדיון כלום. תשאל אותי מה אתה רוצה לדעת, ששייך למגזר הערבי.

האם מלמדים במגזר הערבי את הנושא הכלכלי הזה, הפיננסי? חינוך פיננסי?

תודה רבה. בבקשה, גברת קראוז.

התשובה היא כן.

אתה רואה איך מנהלים דיון?

יש לך נתונים?

סליחה, שאלת. תן לה לענות.

אני לא ספרתי כי לא צפיתי שתהיה פה בקשה להתייחס לחוד למגזר הערבי, אבל אני יודעת, כי אני מדי פעם רואה את הרשימה - - -

אתה לא צריכה לבוא מוכנה לוועדה, אם יש לך נתונים לגבי המגזר הערבי?

יונס, סליחה.

מר יונס, אתה שאלת, אני מנסה לענות.

תן לה לענות. אתה לא מתפרץ.

בתיה ספר במגזר הערבי - - -

אין לי בעיה לקחת את רשות הדיבור בחזרה ואני יודעת לעשות זאת.

שנענו ליוזמה להנהיג את החינוך הפיננסי, נמצאים בייצוג טוב, לדעתי אפילו מעבר. אז אני מוכנה

אחרי הדיון, אם תפנה אלי, לתת לך את המספר, מתוך אותם 140 בתי ספר שמלמדים חינוך פיננסי, מה הוא המספר של בתי הספר במגזר הערבי.

תודה רבה.

שברגע שהם מצטרפים מקבלים הדרכה ופיתוח מקצועי.

יש מישהו סביב השולחן שרוצה להתייחס ולא התייחס? בבקשה. תציגי את עצמך.

שלום לכולם. שמי שרון לוין, אני באה מטעם ארגון פעמונים, אני מנהלת תחום הדרכה לקבוצות בפעמונים. אנחנו עוסקים בחינוך פיננסי קרוב ל-18 שנה בקרב האוכלוסייה בכלל, דרך ליווי משפחות.

בתחום הספציפי הזה של חינוך פיננסי לילדים, אנחנו עוסקים משנת 2008, כשאנחנו מגיעים לבתי ספר ונותנים הדרכות בעיקר לכיתות י'-י"א-י"ב, כמו שנציגת התלמידים אמרה. באמת החברה לא יודעים איך לפתוח חשבון בנק ומה ההבדל בין עמלה לריבית. כל הנושא של מיצוי זכויות בעבודה, איך נראה תלוש שכר, מה זה אומר. אבל גם אנחנו מדברים על הפן החברתי, שבעצם אנחנו מדברים על רגישות חברתית, על הלחץ החברתי שיש בנושא הצרכנות, מותגים, כל ההבדל בין צריך לרוצה. כל הדברים האלה באמת איך להשתמש נכון באמצעי תשלום, קנייה בתשלומים, מתי שיקים, מתי כרטיסי אשראי.

כל הנושא הזה בא לידי ביטוי בתוך ההדרכות, ובאמת אנחנו רואים שהנוער אין להם מושג, והם נגישים לכסף, רובם עובדים ומקבלים שכר יפה. אנחנו גם מלמדים כלים לחיסכון, מדברים איתם על העתיד, על איך לחסוך לרישיון נהיגה ולפסיכומטרי וללימודים הגבוהים וטיול לפני ואחרי צבא, דברים מהסוג הזה.

אנחנו רואים את זה באמת אחר כך גם אצל חיילים ואנחנו עושים הדרכות גם בצה"ל, כשמפקדים פונים אלינו. חיילים נמצאים במצוקות כלכליות לא פשוטות ובאמת החברה אין להם מושג. אז כל הנושא של החינוך הפיננסי באמת לוקה בחסר וצריך לעשות כאן שיפור מאד מאד רציני.

מה זה ארגון פעמונים?

אנחנו ארגון, עמותה, ארגון מתנדבים. אנחנו עוזרים למשפחות להתנהל נכון מבחינה כלכלית. להתנהל נכון עם הכסף שלהם.

איפה אתם פועלים?

בכל הארץ. מאילת ועד קריית שמונה, אנחנו מפעילים מעל 2,700 מתנדבים בארגון, כשרוב המתנדבים בעצם מלווים משפחות בליווי פרטני, להתנהלות, מעין שיקום כלכלי להתנהל נכון עם הכסף.

אתם נתמכים על ידי גוף ממשלתי כלשהו?

לא. מתרומות.

גם המגזר הערבי מיוצג?

גם במגזר הערבי, בהחלט. יש גם ליווי משפחות, גם הדרכות. עוד משפט אחד אני אגיד, יש לנו גם הדרכות מיוחדות לנוער בסיכון שאין להם איזו שהיא מסגרת. אנחנו בשיתוף עם רשות הנוער ועובדים יחד איתם.

אין ספק ששם צריך.

זה מאד מאד חשוב.

נציג לה"ב, ארגון העצמאים ולשכת עורכי הדין, בבקשה.

קוראים לי אורן אבלה, אני עורך דין כמובן. אני נציג של ארגון לה"ב - - -

תגיד לי, עכשיו בכנות, אתה מצפה, כתבת לי עורך דין אורן אבלה, אבל ה-ב' עם הל', כשהשם הוא לא נפוץ, כמעט הכשלת אותי בהגייה.

בסדר, העיקר שזה. ארגון לה"ב זה הארגון הכי גדול שמרכז עצמאים וארגונים עצמאיים.

נשיא הארגון היה חבר כנסת.

היה רצבי. לפני שבוע וחצי נערכו בחירות.

לא עדכנתם אותי.

יש נשיא חדש, בגלל זה הגשנו - - - בתקופה האחרונה.

מי הנשיא החדש?

רועי כהן, עורך דין.

עורכי הדין האלה משתלטים לנו.

אין מה לעשות.

פעם היו רואי חשבון, הדיחו אותם.

עכשיו אנחנו בעניינים, יש פה קבוצה טובה. הדברים הם כאלה מבחינתנו, אני שומע פה את דברי חברי וכאדם עצמאי כמובן, מגיל מאד צעיר, כאבא לשלושה ילדים בבית ספר יסודי וכחבר בהנהגה ההורית ובעוד כל מיני כאלה, אני מתחבר פה לדברים שנאמרים. בסופו של יום המשותף פה, שחסר באמת חינוך פיננסי ואני רוצה רגע לסכם פה בכל הרמות.

כלומר, חינוך לעסקים, חינוך פיננסי, הוא צריך להתחיל להיות מחולק גם לבית ספר יסודי, גם לבית ספר תיכון וגם לאוניברסיטה. כלומר, כל קבוצת גיל כמובן חינוך אחר ודרך אחרת וצורה אחרת ורמה אחרת, אבל החינוך צריך להתחיל מגיל מאד מאד קטן, כי אנחנו בעצם מתקדמים. אנחנו רוצים להתקדם, העולם מתקדם וגם יזמות של ילדים צעירים, שביעיסטים, שמיניסטים, שישיסטים ואפילו לפני, כמו שיש יחידות למצוינות ויש יחידות נאס"א קוראים לזה, דברים מאד מאד מתקדמים, זה דברים שהם פיננסיים, והפיננסי בעצם מדבר על היריעה המאד מאד רחבה, ממשהו שהוא עבודה פיזית, עד לעבודת חלל ומחקר.

אחת הסיבות, ואני עצמאי מגיל צעיר, אבל למדתי את זה עם הזמן, ולא כולם מצליחים ללמוד את זה בדרך הנעימה יותר, ואמר יושב ראש הוועדה קודם כמה הורים יכולים – אמרת את זה בצורה צרה רק על הביטוח הלאומי – אני בתור עורך דין יכול לפתוח את המניפה – וכמה פושטים רגל וחתמו להם ערבויות ורק ניסו, וכל הכישלון בעסקים – אם היה חינוך מסוים לסטודנט, שלמד עיצוב פנים והוא מעצב, ואני מעריך שיש מקצועות חופשיים שרובם הולכים להיות עצמאיים, אם הוא רק היה לומד - - -

הוא לא יודע איך נראה שטר.

הוא לא יודע איך נראה שיק ומה זה בנק ומה זה לשלם שכירות. הוא יודע לעצב את המוצר שהוא הכי טוב בזה. הוא סיים בהצטיינות. ואותו דבר גם לגבי אותו תיכוניסט שרוצה להקים איזה שהוא מיזם ולאותו חייל משוחרר שרוצה לפתוח איזו חברה להפקת אירועים קטנה. כלומר, אם החינוך היה מוטמע בכל שלב של החיים הצעירים שלנו, נקרא לזה, ואני בכוונה רוצה - - -

כולנו צעירים פה, מה?

לא, לא, ברור, בצעירים כל אחד והצעירות שלו, אני חושב שהמצב היה שונה. אנחנו רוצים לקחת חלק בשיח הזה ואיך אנחנו מטמיעים - - -

אני אאתגר אותך. אחת המסקנות תהיה שאני אקרא לכם לשלב ידיים, אם זה המועצה הישראלית לצרכנות וארגוני המעסיקים. אני אומר – שילוב ידיים עם משרד החינוך, עם משרד הכלכלה, באיזה מיזם משותף. הרי אנחנו נעשה איגום רצונות, איגום משאבים, איגום כוח אדם, איגום. ואז יהיה משהו, איך אמרת, אפקט המניפה? תאמינו לי, זה יגיע. קצת וקצת וקצת וכל אחד עושה קצת ונשאר קצת. אם נעשה שילוב ידיים, ואפשר לעשות שילוב.

הלוואי ויכולתי לבוא למשרד החינוך ויקום האדם האמיץ ויגיד – STOP. בעשור הקרוב מערכת השעות הולכת להשתנות – אין היסטוריה, אין זה וזה ומכניסים א', ב', ג', ד' – חלום טוב. אני האפיקורס הגדול של מערכת החינוך ואני חושב שהגיע הזמן לקחת את מערכת השעות וליצור באמת התאמה למילניום שלנו.

לחיים.

אני בכוונה אומר למילניום שלנו, כי אנחנו עוד במילניום הקודם, אחורה. אני, יציר כפיה של מערכת החינוך הממלכתית, אני אומר את זה כמעט בכל דיון. נעשו הרבה דברים, אבל שינוי מהותי, מה שהבן, הילד לומד היום בחינוך הממלכתי ומה שאני למדתי – הוא כל כך גדול.

אדוני אני רוצה עוד משפט ברשותך.

לסיום, כי עוד אחרים רוצים.

ומכל המכובדים פה, דווקא לנציגת התלמידים, מועצת התלמידים. גם, אני זוכר את עצמי כבר בגיל הזה וגם באיזה משוב, משהו של ילדה בכיתה י"א שלמדה כלכלה ו - - -

והיא עובדת ויש לה רכב והיא לא יודעת. היא אומרת שחסר לה עוד.

בגלל זה התחברתי. אדוני, לא סתם התחברתי, הייתי גם אחד כזה עם רכב ועובד, גם בגיל הזה. אז בדיוק - - -

אני אספר לך מה אני מכרתי כשהייתי בחופשות?

בבקשה. אני התחלתי בסברס, אדוני.

אנחנו יש לנו על מה לדבר אחרי זה.

אז אני מתחבר בסיכום שלי לזה דווקא, אם החינוך היה מגיל צעיר, אז היא באמת מוצלחת יותר, אבל לאחרים שגם רוצים, לא תמיד יש את הכלים גם בבית, באמת ככה לקדם את זה.

תודה.

עורך דין פלג, בבקשה.

אדוני, אני מברך על הקריאה שלך לשיתופי פעולה, כי בניסיון של המועצה לצרכנות, שיתופי פעולה - - -

כתוב תכנית, בוא אלי, אני אחראי לשדך בין כל הגורמים.

קודם כל קניתי ואני אבוא. שנית, אני רוצה לומר ששיתופי הפעולה האלה שהתבצעו, הולידו הצלחות מאד מאד יפות, שיתוף פעולה למשל עם הרשות לפיתוח הגליל בהעברת סדנאות הסברה, כולל גם במגזר הערבי, על ידי מנחים ערבים שאנחנו שכרנו והכשרנו, כדי להעמיד את הידע והמודעות במגזר, להביא אותו לרמות יותר גבוהות.

על שיתוף הפעולה עם משרד החינוך כבר עמדתי קודם. כרגע נרקם שיתוף פעולה עם המשרד לאזרחים ותיקים. אנחנו מברכים על שיתופי פעולה כאלה ואנחנו חושבים שלאור הצורך הבוער בהעצמת הצרכנים – זה בסופו של דבר הדבר שעוסק בו החינוך או המטרה של אותו חינוך פיננסי, חינוך לצרכנות נבונה, ולא פחות מזה – חינוך להגינות, כי לפני כל מיומנות, אדוני, גם של המילניום החדש, יש את האדם שמתייחס לאדם אחר. האדם הראשון נקרא עוסק, האדם האחר נקרא צרכן ואין שום סיבה שעיקרון וערך ההגינות – ערך כל כך יהודי, ערך כל כך ישראלי – לא ישרור שם ויקרין על כל תרבות חיי המסחר שלנו, דבר שאנחנו מאד מאד רחוקים ממנו היום.

תודה.

תודה. עורכת הדין נופר טל.

עורכת דין נופר טל. אני רוצה להתייחס, דווקא בגלל שגם נציג המועצה לצרכנות נמצא כאן, נציג לה"ב, נציגי ההורים, נציג המגזר הערבי - - -

שמת מישהו במקומך בדיונים על פרק ז' ברפורמה?

אני חוזרת לפרק השיווק. אני מג'נגלת בין הדיונים. אני רוצה לומר מעבר, שהחינוך הפיננסי לא צריך להיות חינוך פיננסי גרידא, אלא – ואני חושבת שיסכים איתי עורך הדין פלג – גם חינוך שהוא סמי-משפטי. זאת אומרת, היום שכאתה הולך לפתוח חשבון בנק או מבקש להחזיק כרטיס אשראי או הולך לעבוד – בני נוער שהולכים לעבוד, הם חותמים על מסמכים, הם חותמים על חוזים. אמר פה מישהו - חותמים על ערבות לאח שפותח עסק והם בטוחים שהם אחים נהדרים. אין להם מושג - - -

מה החתימה.

מה משמעות הדבר שהם חותמים עליו, מה הן העמלות, מה ההשלכות של כל מסמך כזה. כל הליך, כל דבר שהם עושים, הם לא יודעים. אמר פה חברי, עורך הדין אורן אבלה, מה שנקרא קצרה היריעה מלפרט את המקרים שמגיעים אלינו גם כפרו בונו. חיילים שמגלים שהם חתמו על איזה הסכם עם חברת סלולר, חיילים שחוזרים משירות קרבי אחרי שהם לא היו בבית לאורך מלחמה כמו צוק איתן או עופרת יצוקה, ומגלים שהם עומדים בפני הליכים משפטיים של הוצאה לפועל, של אלפי שקלים ושל עשרות אלפי שקלים, על חוב שהתחיל לפעמים ב-29 שקלים, כי הם חתמו. דברים כאלה. אני חושבת שזה גם מאד מאד חשוב.

תודה.

נמצאת איתנו רימון כהן, סטודנטית בקליניקה? יש לך מה להוסיף לדיון? אנחנו נסכם איתך, אלא אם כן מישהו או מישהי רוצים להתבטא סביב השולחן. בבקשה.

שלום, אני מהקליניקה הכלכלית קהילתית של האוניברסיטה העברית. רק באמת לחזק. אני סטודנטית למשפטים, אז גם לחזק את הדברים שלהם וגם - - -

אתה יודע שצפוף שם.

מאד. רק 64,000 אדוני.

רק להגיד שמשרדים רבים התקשרו לדיקן למבקש עדיין משרות על ההתמחות שקדמה. אצלנו לא צפוף. אולי במכללות קצת צפוף. רק לחזק באמת, בתור מישהי שאולי מקשרת בין מועצת התלמידים בשולחן, במהלך לחזק מאד את הדברים.

אני מגיעה מחינוך גבוה ונוסף וגם פרטי וגם שם אין חינוך במסגרות האלה, כלומר חינוך פיננסי וחינוך משפטי, הוא לא קיים. כל הידע שיש לי הוא מההורים שלי וזה גם לא מספיק והם שניהם עצמאים. ואני מגיעה היום ואני בקליניקה הכלכלית ובלימודי המשפטים לומדת דברים שאני בהלם שלא ידעתי אותם בתיכון. זה דברים שהם לא צריכים להיות שמורים - - -

בכלל יש לנו לקונה שמערכת החינוך לא מותאמת. היא לא מכינה את הבוגר שלה להשכלה גבוהה. לפעמים התחושה היא שהכל מתחיל מחדש.

אז אני אוסיף שזה לא רק השכלה גבוהה.

כי צריך לעשות פסיכומטרי וכי צריך לעשות בחינות כאלה ואחרות, והמדינה גם מקימה מכונים שיעשו גם את אותם קורסים לאותן בחינות, והכל מתועש סביב זה, כאילו י"ב שנים הלכו. בבקשה.

אז אני אוסיף דבר קטן, להתחבר גם לתכנית פעמונים. אני בתכנית אוניברסיטה בע"מ, אם מישהו שמע, שמלמדים חינוך לאוכלוסיות מוחלשות שלא סיימנו אפילו 12 שנות לימוד, מופני רווחה, מלמדים אותם מנהל עסקים. והידע שלנו יש היום, שאנחנו מעבירים אליהם ובדיוק מדברים על הנושאים שמשרד החינוך עוסק בהם, שדיברנו על מה זה בנקים, מה זה ריבית, מה זה עמלות. אני מלמדת קבוצה של נשים בוגרות, אימהות, שאין להן מושג בדברים הכי בסיסיים האלה.

אני נתקלת בזה גם באופן אישי. במהלך הצבא חינכתי חברים שלי. הייתי סוחבת פחיות קולה מהבית, כי המשקר שמגהצים בו בלי סוף במכונה, אנשים מוציאים את כל המשכורת הצבאית שלהם על פחיות קולה בבסיס. אז שוב, גם בתיכון, גם בצבא, גם היום באוניברסיטה אני רואה את זה וגם באוכלוסיות הרווחות, בעיקר מופנות רווחה, של אנשים שכבר מנהלים בית ועסקים עצמאיים ואין להם מושג. בכל שכבות החברה ובכל הגילאים ובהכל.

דעתך נשמעה. מי עוד רצה? בבקשה.

שלום, שמי משה הרשקו, אני יועץ עסקי. אני בא מטעם לשכת היועצים של ישראל, אני עובד גם עם מעוף, דרך אגב, גם עם מט"י בזמנו. מלווה עסקים, יזמים בתחום של שיווק, מכירות, פיננסי.

אני דווקא רוצה לדבר על הנושא של החינוך והילדים, מההיבט שלא דובר פה בכלל, שבעיני הוא לא פחות חשוב, שהוא הפן הטכנולוגי וההכנה הטכנולוגית לעולם העסקי בהמשך. יש לי ילד בכיתה ד'. היכולת התפיסתית וההבנה שלו היא ברמה מטורפת. זאת אומרת איפה שהוא נמצא היום, זה כבר חברה שיכולים - - -

כמו בפרסומת של המועצה למאבק בתאונות דרכים, שהילד אמנם מפעיל סימולטור, זה כמו בפרסומת?

תשמע, זה דבר מדהים. אני בן 42, אני כבר קולט שאני כבר לא בתפיסה שלו, כמו שאבא שלי בן 80 כבר לא בתפיסה שלי. זאת אומרת זה דור מטורף, והיכולת שלו להבין תהליכים, להבין גם תהליכים עסקיים, זה דבר מטורף. הוא שואל אותי – זה פרסומת? עושים בזה כסף? מרוויחים? זאת אומרת בנקודת הזמן של בית הספר להתחיל - - -

אני חולק עליך.

להתחיל לעבוד איתם - - -

אני חולק עליך. גם לך הייתה תפיסה ועובדה שהקרנת את זה לילד שלך, בלי שאתה מרגיש.

נכון, אבל אני מדבר יותר בחינוך, על היבטים של טכנולוגיה, בניית אתרים, הבנה, כל העולם הזה של המדיה, הסוציאל - - -

מה אתה מציע לעשות עם זה? זיהית את זה.

אני מציע להכניס את זה כחלק מהחוגים, העשרה, שעות המיקוד. זאת אומרת אני רואה שהילד משחק מיין קראפט. אתה יודע מה זה מיין קראפט?

לא.

מיין קראפט זה מטורף. יושב ילד בן 10, ודרך אגב, סבא שלו, אבא שלי, הוא מהנדס והוא כבר בפנסיה, מבוגר. ילד בן 10 בונה ערים. תבין. בונה ערים. הוא בונה ואני מסתכל עליו ואני קולט איך הוא מזיז. עכשיו אני יושב ואני אומר, מה, שיבנה ללקוחות שלי אתרים.

שיחקתי במשחק הזה. לא ידעתי שקוראים לו ככה.

בתקופה שלנו היה עטרי. אני יודע מה היה. יש גם סינסיטי. אז אני אומרת, את היכולת האלה, אם היו לוקחים את זה לכיוון יותר, נקרא לזה, אנחנו פה בעולם של יזמות, נכון? אז לעשות איזה שהוא, אתה יודע מה, עידוד טכנולוגי.

או, אתה מדבר על נקודה חשובה וזה גם במסגרת הרפורמה שעוברת לי בראש, אבל אני לא שר החינוך, מה לעשות. בינינו, היועצת והמחנכת, כבר בכיתה ט'-י' יודעת מה ייצא מהתלמיד הזה. היא יודעת. השאיפה שלו לאן הולכת. ריבונו של עולם, זיהית? קח אותו, תנתב אותו, תעיף אותו למעלה.

אפשר להציע הצעה פרקטית?

עד שהוא יחתום למישהו ערבות.

כמו שיש שיעורי העשרה ומיקוד במתמטיקה, בשפה, בכישורים חברתיים - - -

לשם אני חותר.

צריך לקחת את זה לשם.

תודה. אמרת. בבקשה, אחרון הדוברים.

שלום, שמי דני טל ואני מתנדב מזה 3 שנים בתכנית שנקראת יזמים צעירים. התכנית הזאת למעשה מה שהיא עושה, היא מאפשרת - - -

תוכנית של מי?

זו תכנית של ארגון שנקרא YIA, שזה ארגון אירופאי, אם מישהו דיבר פה על הארגון האירופאי. וזו תוכנית שבה הילדים בשכבה של כיתות ט', כולל במגזר הערבי, הם צריכים להמציא מוצר. הם צריכים לפתח אותו, הם צריכים לייצר אותו, לשווק אותו ולמכור אותו והם עושים את כל התהליך הזה בשנה.

באיזה מסגרת? בחינוך הלא פורמאלי?

זה במסגרת חינוך לא פורמאלי, בשעות שהן בהסכמת כל בית הספר.

אחרי הצהריים?

כמו שציינת קודם. זה צד אחד. אני מלווה ואני הייתי גם במגזר הערבי וזה עובד בצורה בלתי רגילה. והנושא של חינוך ליזמות, הם גם פותחים חשבון בנק שם, גם הפיננסי שם בפנים. יש להם גזבר. ילדים בכיתה ט'.

בסדר, פעם שיחקנו מונופול. לך תציע לילד שלך לשחק מונופול היום.

הם עושים מונופול באמת.

במחשב. הוא תקוע במחשב.

דוגמא של קבוצה שליוויתי, שהם חשבו, חשבו, חשבו, המציאו מוצר שנקרא גפרונר. מה זה גפרונר? זה נר שבפנים יש גפרור ואתה מדליק אותו ככה. יש אחד בריח לבנדר ויש אחד שהוא מגירה של קשים. כל מיני דברים מהסוג הזה. והם הלכו והגענו לתחרות הארצית. מתוך 200 קבוצות, אנחנו קבוצה באזור משגב, הגענו לגמר והצגנו והייתה ביקורת מאד טובה.

תודה. אחרונה חביבה, בבקשה.

שמי אתי גוטמן. אני מנכ"לית של החברה שמפעילה את מעוף באזור המרכז, סוכנות לעסקים קטנים. רק מבחינת אינפורמציה, סדר גודל של 20,000 עסקים בשנה עוברים במעוף, מתוכם כ-40% יזמים. יש מסלול שנקרא יוזמים עסק בעלויות באמת אפסיות. אפשר לקבל את כל המיומנויות על מנת להתחיל ביזמות עסקית.

אבל אני רוצה כאן לומר את דברי בכובע של אזרחית מדינת ישראל. השכלה המקצועית שלי אני מתחום מערכות המידע, כלכלה, חשבונאות, ראיית חשבון, אבל בשנתיים שבין 2012 ל-2014 עשיתי תואר שני בחינוך והפרויקט שלי היה בחינוך פיננסי, כך שהנושא הזה מאד קרוב לליבי.

אז אני רוצה לתת כאן אנקדוטה אקדמית לנושא הזה, כי יש מחקרים על הנושא הזה של חינוך פיננסי, שהתחיל לצבור תאוצה בעולם אחרי שנת 2008, אחרי ההתמוטטות של הבנקים, ומתוך מחקרים שבדקתי - ואגב אין אף מחקר ישראלי ראוי, אין אף מחקר בעברית שאפשר היה להסתמך עליו – אבל ממחקרים עדכניים בעולם של השנים 2013-2014 עולה שבתחום הזה של חינוך פיננסי, תכניות החינוך הפיננסי, שבהן ממשלות השקיעו הרבה מאד כסף, במרבית המקרים כשלו.

המסקנה שעולה מתוך הדבר הזה – ואני לא רוצה להיכנס לזה יותר מדי לעומק, אבל רק מלמעלה – המסקנה שעולה מדבר הזה, זה שבחינוך פיננסי, הדגש על פיננסי הוא לא הדגש הנכון. הדגש הנכון הוא על חינוך.

ולכן, היכולת להשיג את המידע, את האינפורמציה, את הכלים, אם זה באמצעות מעוף או באמצעות חינוך טכנולוגי או בכל אמצעי אחר, קיימות על הדרך לאורך חייו של האדם, אבל הדבר המרכזי שצריך להיות יעד של משרד החינוך בתחום הזה, הוא לקחת ולהנחיל את אותם ערכים שקשורים לאחריות, לצרכנות נבונה, לביקורתיות כלפי המערכת הקפיטליסטית, לא לקבל כל דבר כמובן מאליו אלא לבחון אותו. צרכנות ביקורתית ונבונה. אלה הם הדברים המרכזיים שצריכים להיות אבני הבניין של החינוך הפיננסי בישראל.

תודה.

אני מודה לכל מי שהגיע לדיון ותרם את חלקו.

כפי שהזכרתי, הדיון היום הוא במסגרת יום העסקים הקטנים בכנסת.

החינוך ליזמות ולצרכנות נבונה הוא אחד הנושאים החשובים ביותר שעל התלמידים ללמוד. הוועדה קוראת למשרד החינוך לשלב לימודים אלה כלימודי חובה בכל בתי הספר, בכל המגזרים.

הוועדה מברכת על שיתוף הפעולה בין משרד החינוך והמועצה הישראלית לצרכנות על תכנית הצרכנות שמועברת בבתי הספר היסודיים. הוועדה קוראת ליישם תכנית חשובה זו בכל בתי הספר, ולהחיל את תכנית הרשות הקיימת בתיכון, לתכנית חובה בכל בתי הספר.

הוועדה מברכת את משרד הכלכלה על יוזמותיו בחינוך ליזמות.

הוועדה מברכת את הנכונות של המועצה לצרכנות ישראלית ומשרדי הממשלה לשיתוף פעולה עם כלל היוזמים והפועלים בתחום החינוך הפיננסי והיזמות העסקית.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.