הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ו (03 בנובמבר 2015), שעה 11:00

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ה-2015, שינוי התוספת הששית בדבר ניקוד לעבירות – לציון יום הבטיחות בדרכים

חברי הוועדה: איילת נחמיאס ורבין – מ"מ היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורי מקלב

עיסאווי פריג'

חמד עמאר

ציון מזרחי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברק טייכמן - עוזר מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

נצ"מ שרית פיליפסון - ראש מחלקת תביעות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק סימונה זילבר - ראש תחום ייעוץ וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אלברט אוחיון - ס. ראש אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מרדכי בהירי דואני - מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ריכאד חיראדין - מ"מ יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מאיר אלרם - מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נועה רוזנהק - ע' מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

לילך שרביט - עוזרת משפטית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מאריה כהן-אתגר - מהנדסת ראשית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יובל פרידמן - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - ראש תחום חקיקה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ד"ר דן לינק - יועץ תנועה ובטיחות בדרכים

שמעון סודאי - יו"ר איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה

עודד שאולוף - חבר בהנהלת איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה

יוסף זיסקינד - מנהל בטיחות והדרכה ארצי, קווים תחבורה ציבורית, פורום פעולה

חיים קודזידלו - קצין בטיחות, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

מרדכי אלמוג - קצין בטיחות, חב' מש-דן

דוד דוד - קצין בטיחות, חב' מש-דן

שוקי שדה - מנכ"ל ארגון חברות ההסעה

אברהם פריד - מנכ"ל ארגון הגג, יו"ר ארגון מוניות השירות, ארגוני המוניות

יהודה בר אור - יו"ר ארגון הגג בישראל, ענף המוניות, ארגוני המוניות

ד"ר יעקב אדלר - נציג אנשים באדום, הנהלה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

גבריאל גולדשטיין - חבר פורום פעולה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

מיכל זלוף - מתנדב, פורום פעולה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

יניב יעקב - עו"ד, מנהל תחום מדיניות ציבורית, עמותת אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

מרדכי פדר - יו"ר חיים בדרך מתונה

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

אוריין לביא - עו"ד, ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

רינת בניטה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אהוד בקר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מרב תורג'מן

דניאל קלמנט (מתמחה)

לאה ורון

אושרה עצידה

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ה-2015, שינוי התוספת הששית בדבר ניקוד לעבירות –

לציון יום הבטיחות בדרכים

חברות וחברים, צהריים טובים לכולם ולכולן. אם אינני טועה, כחלק מהדיווחים היום לקראת ציון יום הבטיחות בדרכים, אנחנו שוב מצטערים לשמוע שכמות ההורים, כמות התאונות, לצערנו אינה נמצאת במגמת ירידה. היום אנחנו לא נבחן כאן לגמרי מדוע זה קורה ומדוע ההשפעה, בין אם מדובר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בין אם מדובר במשרד התחבורה, בין אם מדובר בתשתיות, בין אם מדובר בהתנהגות אנוש שזה דווקא כן הנושא שעל סדר יומה של ועדת הכלכלה היום. לנושא מתלווים מורכבות וכאב עצום.

יושב אתנו כאן חבר הכנסת חמד עמאר שהוא יושב-ראש השדולה לבטיחות בדרכים. אני חושבת שכל אזרחי ישראל שותפים לכאב הגדול. אתמול דיברתי עם ידידתי רחלי מלול מדימונה שאחותה ענת וקנין נהרגה בשבוע שעבר בתאונה האיומה בכביש 6 כשצמיג של משאית פשוט עף ושתי נשים נהרגו. זה כמעט קשה לדמיין שאישה יוצאת מביתה ליומה ואדם יוצא לביתו, ופשוט לא חוזר אל ילדיו, למשפחתו, לחבריו, לעיסוקיו.

אנחנו נתחיל היום את הדיון בשיטת הניקוד החדשה שמבקש משרד התחבורה להביא. אני לא יודעת עדיין לאן אנחנו נגיע. בין היתר, משום שהבינונו בעקיפין שמשרד התחבורה הקים איזושהי ועדה לבדיקת ההשפעה של הניקוד על מידת ההרתעה של נהגים. אני שואלת את עצמי שאלה בקול רם, האם זה ייתכן שזה מובא בפני הכנסת במידה מסוימת בטרם עת. אולי עוד לא הבשילה השעה במובן הזה שאנחנו לא יודעים מה ההשפעה של רמות הניקוד המשתנות על פני 25 השנים האחרונות, עד כמה הן השפיעו על רמת הבטיחות בדרכים.

כמובן Aמי שרוצה לדבר יקבל את רשות הדיבור. אני רואה את כאן נציגי המשטרה ואת נציגי הארגונים הציבוריים שעוסקים במניעת תאונות דרכים, כמובן משרדי ממשלה רלוונטיים, מפעילי תחבורה ציבורית, ועוד. הצטרף אלינו חבר הכנסת ידידי חאג' יחיא. אני מודה לכם שהצטרפתם.

אני כמובן רוצה להודות. אני מקווה שלחברי הכנסת היתה הזדמנות לקרוא את הדוח של מרכז המחקר והמידע. כמו תמיד, מרכז המחקר והמידע באמת מאוד מאוד מסייע לחברי הכנסת בבואם לדון בנושאים מנושים שונים, גם כאלה שאנחנו מכירים יותר מקרוב ופחות מקרוב.

שלום לחברי, חבר הכנסת מקלב.

אני אתן לחבר הכנסת חמד עמאר להתחיל משום שהוא ממהר. ברשותכם, נתחיל היום עם דברי חברי הכנסת, ואחר כך נפתח את הדיון לכל המשתתפים. בבקשה, חבר הכנסת עמאר.

שלום לכולם. כבוד היושבת-ראש, היום אנחנו מציינים את היום המיוחד לבטיחות בדרכים. התחלנו את זה הבוקר בוועדת החינוך והמשכנו בעוד ועדות, ועכשיו אנחנו נמצאים בוועדת כלכלה. כל שנה אנחנו נמצאים בוועדת הכלכלה בנושא הזה. אני כבר שבע שנים מסתובב בין הוועדות, מסבירים את הנושא.

השנה בדקתי את הנאומים שלי של לפני שבע שנים ואני רואה ששום דבר לא השתנה כמעט. אנחנו צריכים יותר לחדד את הדברים שעליהם דיברנו ואולי ייצא מזה משהו.

היום הוא יום מיוחד ואנחנו מציינים כבר 300 הרוגים, אם אני לא טועה. משנת 2012 אנחנו במגמת עלייה. היתה לנו בלימה בשנת 2011 והיתה לנו מגמת עלייה בשנת 2012.

אנחנו רואים את ההשקעה בתשתיות ותבורך ממשלת ישראל על ההשקעה בתשתיות. אנחנו משקיעים, אנחנו משקיעים ברכבות, בכבישים, בגשרים. אבל אנחנו שוכחים נושאים שמאוד יכולים לעזור בנושא המלחמה בתאונות הדרכים. הנושא החשוב ביותר הוא הנושא של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואני חייב להעלות את זה לסדר היום גם בוועדת הכלכלה. ב-2008 התקציב של הרשות הלאומית לדרכים היה 550 מיליון שקל. היום, ב-2016, התקציב של הרשות הלאומית יהיה 223 או 243 – אנחנו מתווכחים. זה כבר ירידה של יותר מ-50%, כמעט 60% מהתקציב שלהם. כשאתה רוצה להילחם בתאונות הדרכים ואתה רואה שאתה משקיע המון בתשתיות והתאונות עולות בשנים האחרונות אז אתה צריך לעצור ולהגיד: איפה אני מפספס?

אני אתן דוגמה לנושא של פספוס – תאונות חצר במגזר הלא היהודי, ואדגיש זאת במגזר הבדווי ובנגב. בשנת 2009 היו כמעט 19 הרוגים בתאונות חצר. מדינת ישראל והרשות הלאומית לקחה על עצמה את הנושא הזה ואמרה: בוא נרכז את הנושא הזה בהסברה. הורידו את תאונות החצר לאפס. הפסיקו להשקיע בנושא של ההסברה בתאונות חצר וחזרנו לעשרה הרוגים, ואמרו לי היום שהיו 15 הרוגים. חזרו עכשיו להסברה, ירדו לחמישה הרוגים. אנחנו רואים מה יכול לעזור בנושא ומה יכול להוריד את הנושא.

שנית, טוב שנציגי המשטרה נמצאים כאן. לפני חמש שנים, בדצמבר יהיה חמש שנים, חוקקנו חוק אלכוהול אפס לנהגים עד גיל 24. אין אכיפה לחוק, וכאילו לא חוקקנו חוק, וכאילו כנסת ישראל - המחוקק – לא חוקקה את החוק. אין למשטרת ישראל יכולת בנושא האכיפה. היא לא יכולה לעשות את זה כי אין תקינה נכונה.

מה זה אין תקינה נכונה? חמש שנים חוק חוקק. ישבתם בוועדות, דנו בזה. אמרתם שיש לכם את היכולת. למה אתם לא הולכים ומבצעים את העבודה שלכם?

נושא נוסף – תאונות דרכים במגזר הערבי. יותר משליש ההרוגים הם במגזר הערבי כאשר הם מהווים פחות מ-20%. שם אנחנו צריכים להתרכז ולראות מה הסיבות לתאונות הדרכים. האם משטרת ישראל לא נכנסת בפנים ועושה את העבודה שלה בתוך היישובים? האם התאונות נגרמות מחוץ ליישובים ולא בתוך היישובים? איפה אנחנו צריכים לבוא ולהתרכז בנושא המגזר הערבי? איפה אנחנו יכולים לפתור את הבעיה ולהוריד את רמת תאונות הדרכים במגזר הערבי לרמה כלל ארצית?

ממשלת ישראל שמה לה יעד לרדת מתחת ל-300 הרוגים ב-2020. היא יכולה לעשות את זה מחר אם היא תוריד את ההרוגים במגזר הערבי למספרם באוכלוסייה.

הולכי הרגל – שליש מההרוגים הם הולכי רגל. צריך לבוא ולהתרכז בזה. הבאתי הצעת חוק שאסור לסמס ואסור לדבר בטלפון כשאתה חוצה את הכביש, אבל ועדת שרים הורידה אותה. בנתונים שאנחנו מקבלים, הרבה מההרוגים הם כאלה שהשתמשו בטלפון נייד תוך כדי חציית כביש, ובמיוחד אצל ילדים.

לכן, אני רוצה להודות לך על כך שיש לנו הזדמנות להגיע לכאן ולדבר על נושא הבטיחות בדרכים. אני חושב שזה נושא מאוד מאוד חשוב. אני מקווה שתאשרו את שיטת הניקוד החדשה. תודה לך.

אני מודה לך, חבר הכנסת עמאר.

אציין שלפני חודשיים, ונדמה לי שאתה השתתפת בדיון, קיים חבר הכנסת זוהיר בהלול מסיעת המחנה הציוני, מהסיעה שלי, כנס שלם פה בכנסת בנושא תאונות במגזר הערבי.

היה גם ברהט.

גם פה בבית קיימנו כנס מאוד מאוד חשוב בנושא הזה. זה ללא ספק נושא קריטי. אני מסכימה עם חבר הכנסת עמאר שנושא מעברי החציה וגם נושא הדו-גלגלי שאתייחס אליהם בהמשך, הם נושאים חיוניים שלטעמי אין בהם אכיפה מספקת גם בנקודת הזמן הזו.

חבר הכנסת חאג' יחיא.

גברתי, אני אתחיל בזה בכך שאנחנו מתייחסים לתאונות דרכים רק בסטטיסטיקה של ההרוגים. הקטע הזה הוא מאוד חשוב כי הרבה אנשים אחרי התאונות נשארים נכים לצמיתות. הנכות הזו מחייבת גם תקציבים, גם אנשים. יש פה גם עניין של עוגמת נפש כי אדם שהיה בריא ועצמאי פתאום הוא נזקק גם לעזרה ולעזרה קבועה. זה חלק מהסטטיסטיקה. כשנדבר על ההסברה אנחנו צריכים להדגיש גם את הקטע הזה כי הסטטיסטיקה לא חייבת להיות רק האנשים שנהרגים בתאונות דרכים.

שנית, נושא הולכי הרגל. לגבי הולכי רגל – אנחנו צריכים גם אכיפה וגם הסברה בשני מישורים: המישור הראשון, לאכוף בהקפדה את עניין המהירות של הנהגים בתוך הערים כי הרבה אנשים רואים כבישים בתוך העיר שאפשר להאיץ בהם ואז הם מאיצים ופתאום יש להם מעבר חציה והם לא יכולים לבלום ואז יש תאונה. צריך גם להסביר להולכי הרגל שיש להם זכות קדימה במעבר חציה, אבל הם צריכים להיות גם חכמים. לא מספיק שהם צודקים ששיש להם את מעברי החציה והם יכולים לעבור. צריך להתחיל הסברה בנושא הזה כי תאונות דרכים לפעמים לא נמנעות. צריך אולי להכניס שינויים בתכנון, ואני מדבר כמהנדס. לפעמים יש לך את מעבר החציה שמרחב הראייה שלך כנהג הוא כמעט אפס. יש לך פנייה ופתאום יש לך מעבר חציה. כשיש לך את הפנייה הזו אתה לא תספיק לראות אם יש כאלה שעוברים במעבר החציה ואז יש תאונה שהיא לפעמים בלתי נמנעת. צריך לדאוג גם לדברים האלה ואולי לשנות בתקנות התכנון את מיקום מעברי חציה ושלפחות יהיה מרחב כך שגם לנהג יהיה גם מרחק שהוא יוכל לראות.

יש לנו עוד דברים שגורמים ללחץ וביניהם גם פקקי התנועה. אני רוצה לספר לכם שהרגע הגעתי לכנסת. יצאתי מטייבה שהיא במרחק של פחות מ-80 ק"מ עד לפה. יצאתי מהבית בשעה שמונה ורבע וישר הגעתי לפה. זה בגלל הפקקים. פחות מעשר ק"מ עד מחלף אייל כשאני נכנס לכביש 6.

דיברת על תשתיות, אבל כנראה שהתשתיות האלה – או שמקומות מסוימים הן לא בסדר, ואני מדבר על כביש 444 ליד טייבה שאני כבר שנים מדבר על זה, גם בתפקידים הקודמים שלי כשהייתי גם ראש עיריית טייבה. פנינו שצריך לסיים את העבודה הזו – קטע של 1,700 מטר שעד היום עושה את המוות לכל התושבים. פעם אחת לקח לי שעה ורבע עד שהגעתי למחלף אייל כשזה מרחק של פחות מ-10 ק"מ.

אם כן, זה העניין של התשתיות והנושא של האזרחים הערבים. יותר משליש ממשתתפי התאונות הם ערבים. אבל בואו נשאל, הם לומדים אותם בבתי-ספר לנהיגה שבהם לומדים יהודים, אותו ממוצע של כלי רכב. כלומר, כלי הרכב במגזר הערבי הם לא הרכבים המיושנים והם לא תקינים. זה אותם כלי רכב. אז מה קורה? אני חושב שמדובר בשני דברים שעליהם צריך לתת את הדגש: אחד, תשתיות. אמרתי כמה פעמים שתמרור ה – 101, הדרך המשובשת, שזה הדרך שמובילה ליישוב ערבי. זה המשמעות שלה היום בתקן. שנית, האכיפה. כראש עיר, דבר שלא עשו את זה ואני עשיתי את זה, הגעתי אז למשטרת טייבה שהיתה אז, והיום קדמה. נאמתי בפני שוטרים ועודדתי אותם לעשות את האכיפה במבצע אכיפה שהיה בטייבה. אני לא רוצה לראות את אותה אישה שיש לה תינוק ביד אחת ונייד ביד השנייה והיא נוהגת. את אותה אישה צריך להוריד ישר מהכביש, ואפילו לכלא.

תודה רבה, חבר הכנסת חאג' יחיא. כשהתחלת לדבר וסיפרת על האנשים שנותרים משותקים הייתי בתחושה שאני חייבת להזכיר כאן את שחר גרינשפן. ילדה צעירה, היום בת 16. ציינה לאחרונה בת מצווה בעידוד הוריה. הרבה פעמים האנשים שנותרים, אחרי תקופה מסוימת שוכחים את השמות שלהם, שוכחים את הפנים. אני משתדלת לא לשכוח לא את השמות ולא את הפנים של האנשים האלה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

הציגו לנו את התקנות האלה?

עוד לא הציגו, אנחנו רק מתניעים.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש. חברי חברי הכנסת, אנחנו מציינים מידי שנה את יום הבטיחות בדרכים. אני לא חושב שמישהו מרגיש שזה חוזר על עצמו כריטואל. אבל אנחנו ורבים אחרים מרגישים שיש חשיבות מאוד גדולה לציון היום הזה, במיוחד בנושא הבטיחות בדרכים. המודעות היא חשובה מאוד בעניין הזה. כמו כן, החיזוק, קידום הדברים ותקצובם.

כל אחד יכול להיות נהג יותר טוב ונהג פחות טוב. יש נהגים טובים, יש נהגים לא טובים. זה לא רק שתי קטגוריות. אותו אחד יכול להיות נהג פעם יותר טוב, פעם פחות טוב, וזה אותו נהג באותו יום.

הערה נכונה.

המודעות בעניין הזה והנכונות להטמיע ולעורר את הדבר הזה - אלו דברים שצריכים חיזוק כל הזמן. אחד אמר לי שהוא שם את התמונה של הילדים שלו. אני אומר שכל אחד צריך לראות את זה בדרך שהוא צריך ויש לנו אחריות כללית בעניין.

הנושא של תשתיות הוא חלק מהגורם המרכזי. אנחנו יודעים שתשתיות זה שאלה של תקציב, גם נושא של כבישים, גם נושא של צמתים, גם נושא של מעגלי תנועה, רמזורים. אנחנו יודעים שיש בעיות לא מעטות. עידוד וחיזוק התחבורה הציבורית – המשוואה של זה זה פחות תאונות דרכים. אנחנו יודעים כמה שהנוער משתמש בתחבורה ציבורית ועד כמה היא צריכה להיות זמינה ונגישה. יש הסברה ואכיפה והחינוך הוא הדבר החשוב לנוער ולילדים, אבל הוא גם חשוב בעתיד כי בסוף הם הופכים למבוגרים.

אנחנו יודעים שהנת"צים היו גורם לתאונות דרכים והטיפול בעניינים האלה היה רק לאחר שהיו פה דיונים בוועדות ולאחר שביקשנו.

הזכיר חברי חמד עמאר את הנושא של תקינה. עד היום הזה 15 ילדים נהרגים בתאונות חצר מידי שנה, עכשיו יש ירידה. אולי רובם, אולי כולם, יכולים להימנע על ידי חיישני רברס כאלה ואחרים באוטו. עד היום הזה לא מחייבים חיישני רברס כשהעלות היא קטנה מאוד. יש כאן חוסר תקינה. אף אחד, גם משרד התחבורה, לא מוכן להרים את הכפפה הזו. עוצר את הצעת החוק לחייב רק בגלל שאין לו תקינה, רק בגלל שאף אחד לא מקדם את הדבר הזה, ו-15 ילדים מידי שנה נהרגים בתאונות חצר, תאונות שאפשר היה למנוע לפי כל קנה מידה. אלו הדברים שאנחנו צריכים לדבר עליהם ביום הזה ואני כבר לא מדבר על הדברים האחרים.

זה יום החג ויום הדין של הרשות הלאומית והיא גם צריכה חיזוק. אנחנו יודעים שהתקציבים הם דבר שיכול כמובן להרחיב קצת את הפעולות.

ועדת הכלכלה באה עם נושא הקנסות ועם נושא הנקודות וזה דבר חשוב מאוד. אבל לא רק הנושא של הטלת הנקודות על האחרים הוא הדבר שיעזור. דעו לכם, משרד התחבורה, יש עוד דברים שעליכם לעשות.

צריך פתרונות משולבים: תשתיות, חינוך, ניקוד, הרתעה. כולנו מבינים שצריך פה איזשהו פתרון משולב.

אני קורא למשרד התחבורה - שלא נבוא גם בשנה הבאה ואני אעלה את זה שוב, אתם נמצאים פה - לתת אפשרות לתת תקינה. 15 ילדים נהרגים בתאונות חצר רק בגלל שאין חיישן רברס. הגיע הזמן שמישהו יקדם ושמישהו ייקח אחריות.

מאה אחוז, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת פריג'.

שלום וברכה. לא אאריך בדיבורים, רציתי לשמוע את הצד השני בהצגת התקנות. אבל שני משפטים אומר בגדול. השתלט עלינו מה שנקרא גורם ההרתעה. בכל מקום ומקום שרוצים לטפל באיזושהי סוגיה, רוצים לתת כוח, להרתיע. אני מתאר לעצמי שזו לא פעם ראשונה שאנחנו מביאים תקנות להחמיר, להעניש, להרתיע. בכפוף לכל ההרתעה והיצירתיות בהרתעה והענישה שאתם מציגים לנו, אני מבקש לבקש תשובה לשתי שאלות. לאורך כל השנים עם כל מדיניות החמרת הענישה והוספת הניקוד, עקומת תאונות הדרכים - איפה היא נמצאת? היום אנחנו נמצאים בעלייה.

רק עלתה.

עלתה, נכון. שנית, ברצוני לדעת הכסף שאנחנו גובים מהניקוד הזה, מה ייעודו ועל כמה הוא עומד? הרי הניקוד הזה זה כסף, העבירות זה כסף. כל עבירה שמונה נקודות, עשר נקודות. זה כסף, זה המון כסף. לאן הכסף הזה הולך ומה ייעודו? אני רוצה להבין את זה כי אנחנו פשוט מאוד מייצרים לעצמנו עוד שיח ועוד שיח ועוד שיח ודורכים באותו מקום. רק מזכירים את ה-OECD ושאנחנו רוצים להיות במדדים שם. אבל במציאות מבחינה חינוכית אנחנו נמצאים קרוב לסעודיה וקרוב לעירק. אנחנו חברה מתוחה. אני מבקש לקבל את הנתונים האלה.

תודה רבה לחבר כנסת פריג'. אני עוברת לדוברים. אני מאוד מאוד אודה לכם אם תוכלו להיות קצרים ותכליתיים. שוב, זהו באמת יום חשוב וקשה.

מרדכי בהירי דואני, מנכ"ל הרשות לבטיחות בדרכים.

בוקר טוב. שמי מרדכי בהירי דואני ואני מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני שומע מה שאומרים פה ואני מתחבר מאוד לעצב, דווקא מאותו מקום. אני מגיע היום בבוקר והיום בבוקר בדיוק בשעה 07:45 באלפי מעברי חציה בישראל, קשישים, הורים, והכי חשוב ילדים, עצרו לשנייה. המדינה עצרה שנייה ואמרה: די לקטל בדרכים. זה בדיוק מה שהיום הזה נועד לעשות – לתת תמונת מצב אמיתית. הבעיה היא הקטל בכבישים, הקטל בדרכים.

נכון להיום, יש 300 הרוגים בכבישי ישראל החל מתחילת השנה בתאונות דרכים כש-93 מתוכם הם הולכי רגל.

לפני שנצא בהצהרות אני רוצה לפנות לכולנו בדבר נורא נורא פשוט. דיברנו המון על הרתעה, על חינוך, על הסברה. אבל לפני הכול אנחנו נכנסים לאוטו בבוקר, חוגרים את החגורה, עוד לא מניעים, מסתכלים בתמונה אחת פשוטה. אצלי היא נורא קלה - אשתי, שתי בנות ופעוט קטן. רק אחרי זה אני מניע את האוטו. אני אסתכל על זה פעם אחת בבוקר ואני ארצה לחזור אליהם וכבר פה יתחיל השינוי והוא יתחיל היום ועכשיו.

יש מה לעשות, אנחנו נעשה אותו. אנחנו נתגבר ונעבה אותו. בתקופה הקרובה אנחנו לוועדה פה ונראה מה אנחנו עושים בנוסף, ואני בטוח שאפשר למנוע את ההרוג הבא. אנחנו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים רוצים למנוע את ההרוג הבא ולא להסביר למה הוא קרה.

תודה. אני מודה לך ומודה לך על שהיית קצר ותכליתי. זה רעיון טוב לבקש. פעם סיפרתי בוועדה לזכויות הילד, ואולי אפילו גם פה בוועדה, שכשהתחלתי להסביר לילדים שלי איך חוצים את הכביש אז תיארתי איך התכופפתי על הרגליים כדי לראות את הכביש מנקודת מבטם, כדי להסביר להם איך להיזהר מהרכבים שבאים משמאל, מעברי חציה שחבר הכנסת חאג' יחיא עליהם. אני גרה בתל-אביב ואתם יודעים שמעברי חציה בתל-אביב, לצערי, זה עדיין בגדר המלצה בישראל. למיטב זכרוני, בשיטת הניקוד החדשה לא ראיתי התייחסות לנושא מעברי החציה וגם לא לרכב דו-גלגלי.

מי יציג את הנתונים של התקנות ולמה הגיעו לזה?

אנחנו נגיע לזה. יש מבנה לישיבה היום. גם בגלל שזה לציון יום הבטיחות בדרכים, זה לא רק הניקוד.

מרדכי פדר, יו"ר ארגון "מתונה".

תודה רבה. כבוד היושבת-ראש, היום אני אייצג גם את ארגון מתונה וגם את פורום הפעולה שמאגד כ-30 ארגונים שמטפלים בנושא של בטיחות בדרכים פה בישראל.

ראשית, התקנות. אפילו אם אנחנו משוכנעים שהתקנות שמוצעות פה היום הן אלו שיצילו חיים, אני רק רוצה להעיר שלקח למשרד התחבורה חמש שנים להביא את זה לשולחן הוועדה. ברור שהעגלה לפני סוס – מה שדיברת קודם – המחקר עדיין לא נגמר.

עיסאווי לא היית בהתחלה ולא שמעת את ההערה בעניין. נודע לנו הבוקר שמשרד התחבורה פנה לטכניון, אם אינני טועה. יש צוות שבודק עכשיו את ההשפעה של הניקוד על מידת ההרתעה. לכן, יש פה איזושהי מורכבות. לא בעצם הדיון, אלא בשאלה האם הביאו אלינו את זה מספיק מבושל ושמשרד התחבורה יודע שזו הדרך.

השאלה היא איך הגיעו למתווה שמציגים לנו?

לכן, הרגשתי צורך להשלים לך את מה שלא ידעת לפני שהגעת.

זה לקח להם חמש שנים להגיע.

שנית, סדר עדיפות. ידידי מוטי מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שעכשיו יצא, קבע שהעדיפות של היום בבטיחות בדרכים זה נושא של הולכי רגל. הוא כתב אתמול שזה הולכי רגל ואופניים. אנחנו מוצאים את עצמנו מטפלים בנושא של נקודות וכל מיני הודעות סנסציוניות על התקנת מוביליי ודברים אחרים, שלא תואמות את סדר העדיפות שקבעה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. זה רק סמל, רק מעיד, עד כמה הרשות לא יכולה להשפיע כמו שהיא צריכה.

אנחנו – מתונה ופורום פעולה - לפני שנתיים כתבנו נייר עמדה על נושא של שיפור בטיחות הולכי רגל עם 25 המלצות קונקרטיות. זה הועבר למשרד התחבורה, זה הועבר לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נכון לעכשיו, לפי מיטב ידיעתנו, שום דבר לא התקדם, וביניהם זה דברים שלא עולים כסף בכלל. כי אנחנו מסכימים שכדי שהולכי הרגל שיש בידם למנוע את התאונה כדי שהם אכן ישימו לב בחציה, צריך לתת להם משהו. אנחנו השקענו עד עכשיו ב-67 שנות מדינת ישראל בנושא תשתית לרכבים וצריכים להשקיע בנושא של הולכי רגל.

דיברנו על נושא של מימון הרשות. מצאו לאחרונה שקרנית שזה הנושא של הביטוח, יש אצלם עודף של מיליארד וחצי שקלים. במקום להחזיר את זה לאנשים שהולכים בעתיד לבטח את הרכבים, אפילו לא אלו שכבר שילמו, יש לחשוב על מימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כמו שצריך. שנית, לכלול בזה פיצויים לנפגעי אופניים והולכי רגל שלא נכללים היום בהגדרה של תאונות דרכים, בפלת"ד.

דבר אחרון, וזה דבר שאנחנו גם כן מקדמים, הרשות הלאומים לבטיחות בדרכים נמצאת היום במצב של ניגוד עניינים סטטוטורי בגלל שזה משרד התחבורה והבטיחות הדרכים. זה ה-ו' הממזער, לא ה-ו' המהפכת. אנחנו מבקשים שהרשות הלאומית תהיה עצמאית וכוחנית.

ברשותך, אני רוצה לסיים במסורת מהכנסת הקודמת, בשיר קצר: "יש פה תקנות לשנות את הנקודות, נקווה שזה ישפיע על תאונות הדרכים. אבל להולכי הרגל שהם בראש הקטל, מגיע הזכות לחיות - מבוגרים כילדים; שמשרד התחבורה יתחיל לפעול, ובחוכמה' כי בידו למנוע נפגעים. וצריכים להבין, בשמאל כבימין, שהרשות הלאומית מובילה את המלחמה בדרכים, שהכסף של קרנית יממן את הרשות הלאומית כי על בטיחות כולם מסכימים. ולבסוף, רשות לאומית מקצועית ועצמאית עם רוח גבית כי העיקר זה להציל חיים.". תודה.

תודה רבה. אני מודה לך, מרדכי, גם על השיר. אני רק מאחלת שנוכל לשיר שירים שמחים ולא שירים עצובים.

אני מבקשת מיהודה בר אור יו"ר ארגון הגג של בעלי ונהגי המוניות בישראל ואחר כך מדן לינק שחבר בצוות שמינה משרד התחבורה. יהודה ידידי, בבקשה בקצרה ולהשתדל לא לחזור.

אנחנו הולכים לעניין כי אנחנו באמת הסקטור היחידי שנוסע בכביש ורואה את התאונות ורואה את המצב האמיתי בכביש, כשכל אחד מהחלון שלו רואה את זה בשעת נהיגה. אנחנו רואים את עצמנו 12 - 13 שעות, ואפילו יותר, על הכביש ורואים את המציאות הקשה.

הקנסות והניקוד הם מספיק פוגעים ומקשים על הנהג. לצערי, זה לא הגורם שירתיע ולא הגורם שיתקן את המצב. לפי דעתנו ולפי הבנתו, ואנחנו רואים את זה בהרבה מקומות בעולם כשאני מסתובב ואני מתעסק עם הרבה מקומות כדי ללמוד שם איך נוהגים, אנחנו צריכים פה הרבה יותר הסברה לציבור, ולהסביר את זה עוד מכיתות נמוכות, ואחר כך להסביר את זה בתשדירים לאורך כל הדרך. צריך לעשות דברים פשוטים. להולך רגל בכל מקום, אפילו במדינה הפשוטה יותר, יש בכל רמזור עוד כמה זמן הרמזור מתחלף, כמה זמן להולך הרגל יש להגיע, וכמה זמן הוא יכול לנסוע ולהגיע לנקודה שהוא מתחיל את הנסיעה או חוצה את מעבר החציה. אם דברים כאלה פשוטים שהם מצילי חיים אין לנו במדינה אז אני לא יודע למה רוצים לקנוס את הנהגים ולהיכנס לכיסם. כיס הנהג גם כך הוא לא רחב, ובמיוחד אני מדבר על 44,000 משפחות שנמצאות יום ולילה ואין להן ברירה. כולם יודעים שבמשך כל כך הרבה שעות יש חריגות. אנחנו לא בעד חריגות ואנחנו רוצים להציל את כולם. כל אחד רוצה להגיע הביתה לילדים שלו מהתמונה המסודרת. אבל צריך, קודם כל, לארגן את התשתיות, לארגן את הרמזור כמו שצריך, לארגן את הכבישים, ולארגן מערכת הסברה שבה הציבור, מגיל קטן ועד גיל גדול, יבין את המצב שבו אנחנו נמצאים. חשוב מאוד להציל את החיים, אבל בדרך של הסברה ולא בדרך של קנסות.

יהודה, אני מאוד מודה לך.

אני מבקשת מדן לינק להציג בפנינו.

אני מודה לך. אני אדבר ממש בקיצור. קודם כל, אין לי שירים, אני יכול להרגיע אתכם. שנית, אני לא חבר בצוות, אלא אני חבר בקבוצת חוקרים שעקרונית הם יושבים בטכניון, ושקיבלה מענק ממשרד התחבורה לחקור ולבדוק את שיטת הניקוד הקיימת ולנסות ולבדוק באיזו מידה היא אפקטיבית - כלומר, היא משיגה את המטרה - ומה צריך לעשות אם היא לא כל כך אפקטיבית. אני אגלה לכם סוד, היא לא כל כך אפקטיבית וכנראה שיש מה לעשות.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים אחרים. קודם כל, לגבי מה שנאמר כאן לגבי ההידרדרות בשנים האחרונות במצב הבטיחות בדרכים. בשנים האחרונות יש שיפור במצב הבטיחות בדרכים למרות שב-2014 היתה החמרה. אבל בשנים האחרונות, בעשרים, עשר, שבע השנים האחרונות שחבר הכנסת חמד עמאר דיבר עליהן, יש שיפור, ואנחנו מתחת ליעדים שנקבעו בזמנו ב-2007 על-ידי ועדת שיינין. אבל זה לא עומד נגד 300 אנשים שמאבדים את חייהם כל שנה ואלפי פצועים. אני לא מתעלם מאף אחד מהם. אני יודע איך נראה גלגל שניתק ממשאית וקופץ ורץ לקראתך ב-200 קמ"ש מהירות סגירה.

סיוט.

אני רוצה להזכיר ולתת קצת איזון. אנחנו לא חושבים על כל האנשים שניצלו, שלא היו מעורבים בתאונות, בגלל הרבה דברים חשובים שנעשו, ואני מדבר אל חבר הכנסת חאג' יחיא שהוא מגיע מטייבה. אתה בטוח מכיר את הגשר להולכי הרגל בצומת בטייבה. לא אשמתך, זה אשמת חאג' יחיא הקודם, ראש העיר של טייבה לפני עשרים שנה שבא למשרד התחבורה וביקש גשר בצומת. גשר להולכי רגל בצומת זה דבר לא טוב מפני שאפשר לעקוף אותו. אמר אדון חאג' יחיא, ואני זוכר את זה עד היום: אני אעמוד בגשר הזה שלושה חודשים בהתחלת המעבר, ואני אקפיד שאף תלמיד לא יעבור בכביש.

חבר הכנסת חאג' יחיא, אני מזכיר לך את ההוא - - -, זכרונו לברכה. אבל בגללו 2,500 תלמידים הולכים בוקר בוקר וצהרים צהרים מעל כביש 444 ולא קורה להם כלום. אף אחד לא חושב עליהם, וטוב מאוד שלא חושבים עליהם. זה קצת לאיזון.

אז הוא טוב או לא טוב?

מצוין, מצוין. מפני שהתלמידים שהרבה יותר כדאי לעבור בכביש. אנחנו גם התנינו את זה שהגשר ייכנס לתוך החצר של בית-הספר, ומי שרוצה לחצות בכביש יצטרך ללכת עוד 200 מטר למערב ועוד 200 מטר חזרה, ולא כדאי להם.

רק היו צריכים לתכנן אותו קצת יותר גבוה.

בסדר, זה גשר שלכם. בסך הכול הוא עשה לכם נהדר.

יש הרבה מה לעשות גם בשיטת הניקוד. מילה אחת על שיטת הניקוד בכל זאת. שיטת הניקוד היא לא שיטה להכנסת כסף. היא בכלל לא מדברת על קנסות, בכלל לא מדובר על קנסות. מדובר רק על נקודות.

הוא מדבר על השיטה בעיקרון.

הרי הדוח שווה כסף, ניקוד שווה כסף.

הדוח – כן, הניקוד – לא.

לא שווה, אני אסביר. שיטת הניקוד לא קשורה בקנסות בכלל. היא לא מגדילה את הקנסות ולא מורידה אותם. היא רק אמרת דבר כזה: אם אתה תורשע בעבירות בתדירות בלתי סבירה, לא נהג סתם שקיבל דוח פעם בשנתיים או שלוש, אם אתה עובר עבירות סדרתי והתדירות שלך הרבה יותר גבוהה, אתה מעניין אותנו, ואז אנחנו צוברים נקודות וכו' וכו', ואז אנחנו מתייחסים אליך.

אני חושב שאת שיטת הניקוד צריך להחמיר מפני שהיא לא נוגעת לנהג התמים, הנחמד, שלא עובר עבירות. היא לא עולה לו שקל אחד. את זה אנחנו הולכים לבדוק בטכניון ובעוד שמונה חודשים, 12 חודשים, 15 חודשים – אני לא יודע בדיוק – אני חושב שיהיו לנו תשובות.

מתי מוניתם?

לפני חודש התחיל המחקר, אבל הקול-קורא יצא לפני שנה בערך. המדען ד"ר שי סופר יכול לתת לך את כל הפרטים, גם אני יכול לתת.

שיטת הניקוד היא רק אחד האמצעים כמובן שבהם אנחנו מנסים.

הקלים, הקלים. זה לא עולה כסף.

יש דברים קשים ויש דברים קלים, אדוני הנכבד. מעקה בטיחות באמצע הכביש עולה כסף, אבל הוא שווה זהב.

אז לא עושים. מה שקל, מה שזול, עושים.

יש שיטה ויש לה את ההיגיון שלה. אפשר לפתח אותה, אפשר לשפר אותה. אני מבטיח לכם שבבוא הזמן אנחנו נדווח מה אפשר עוד לעשות בשיטת הניקוד שעדיין לא עשו איתה.

אני מודה לך. אני רוצה לתת לחוה ראובני, סגנית בכירה ליועמ"ש במשרד התחבורה להציג את הרציונל שעומד מאחורי השינוי שאתם מציעים להביא, ואחר כך נחזור למשתתפים הנוספים.

תודה רבה, גברתי. שיטת הניקוד, כמו שאנחנו רואים אותה, קיימת משנת 2003 ועברה שינויים מסוימים בתחילת 2012. שיטת הניקוד – עניינה בטיפול באנשים שהורשעו. נקודת המוצא לכל הפעילות של שיטת הניקוד זה קיומה של הרשעה, בין אם דרך עבירת קנס שהסתיימה בהרשעה, תשלום הקנס או עבור הזמן – לא ניכנס לפרוצדורה – יש הרשעה או שיש הרשעה מבית-משפט.

על עבירה בודדת לא קורה כלום. המינימום ששיטת הניקוד נכנסת לפעולה באסקלציה הכי נמוכה שלה זה ב-12 נקודות, וכיוון שאין עבירה אם יותר מ-10 נקודות, ממילא דרושות לפחות שתי עבירות, כאשר היא עובדת על נוסחה שאומרת: חומרת העבירות לפי סרגל שקובע המחוקק בתקנות, זה התוספת השישית לתקנות התעבורה, בתדירות מסוימת ההצטברות שלהם מביאה לתוצאה של אמצעי תיקון, בין אם זה בקורס בסיסי, בין אם זה קורס מתקדם, בין אם זה פסילה ומבחנים ובדיקות.

כשביקשנו את התיקונים, אין בקנסות, הקנס הוא יכול להיות חלק מההרשעה עצמה - - -

כששוטר עוצר אותי ונותן לי קנס וניקוד, איך אני יכול להבדיל ביניהם? הוא לא נותן לי ניקוד בלי תשלום קנס.

הקנס הוא העונש על העבירה, ניקוד זה כתוצאה מזה.

תגידי את זה משפטית איך שאת רוצה. ניקוד זה כסף.

בוא אגיד את זה בצורה נורא פשטנית. אם לא היתה שיטת ניקוד זה לא היה מוריד שקל אחד מהקנסות. שיטת הניקוד לא מפחיתה ולא מוסיפה על הקנסות.

זה לא לגמרי מדויק משום שאמצעי התיקון - יש עלות בצדם. אני מסכימה עם חבר הכנסת פריג' בעניין הזה.

זה לקופת הציבור.

יקירה, אף אחד פה לא חשב שזה לכיסך הפרטי, חס וחלילה. אני רק אומרת שכן נכון לאמצעי התיקון שהמדינה בסופו של דבר מגיעה אליהם, או שהנהג צבר, בסופו של דבר גם לזה יש עלויות. לתיאוריה יש, לטסט חדש. יש עלויות לכל הדברים שכרוכים בזה. אמצעי תיקון זה פשוט שם קצת מכבס. אני לא שוללת את השם.

אני רוצה להדגיש פה שאנחנו לא משנים פה את העונשים על העבירות. יש עבירות שאין בצדן ניקוד. זה הליך מינהלי שהוא לצד ה- - -

איזה עבירה יש שאין עליה ניקוד, לדוגמה?

עבירות מהירות עד 25 קמ"ש - - -, הרבה עבירות.

מה זאת אומרת? אי-עצירה במעבר חציה, לדעתי - - -

- - -מוצע להעלות לשש. נאמר פה: אתם עוסקים רק באכיפה, רק בהרתעה. אין חולק על חשיבות של תשתיות, אין חולק על חשיבות של חינוך, רק שההליכים האלה לא מצריכים חקיקה של הכנסת. לכן, הבולטות והנוכחות שלהם בדיוני הוועדות על הביצוע של עבודות הסברה, עבודות חינוך, עבודות תשתיות, הם דברים שהם פחות נוכחים על שולחן הוועדה. בכנסת מביאים חקיקה, סנקציות – זה מה שצריך אישור של המחוקק.

התקנות שהונחו פה – בעת שתיקנו את שיטת הניקוד בשנת 2010 ביקשה ועדת הכלכלה דאז שנבחן את טבלת הניקוד. טבלת הניקוד נקבעה בשנת 2002 ונכנסה לתוקף ב-2003. קרו דברים מאז, גם בשטח, גם בדין, גם בניסיון המצטבר. הוועדה המליצה והמלצתה אומצה. ישבה ועדה בהשתתפות משטרת ישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשרד התחבורה, והגישה המלצות.

להערה שזה לקח חמש שנים – אני מבקשת לציין שהתקנות האלה היו מונחות גם בכנסת הקודמת. הן הוגשו כבר לפני שנה וחצי, הגשנו אז. אנחנו פה בפעם השנייה.

ההמלצות האלה התפרסמו? האם אפשר לראות אותן?

לא, זה היה ועדה מקצועית. פרי העבודה שלה זה התקנות שמונחות בפניכם.

כן. אבל צודק חבר הכנסת מקלב, ובגלל זה עניין אותנו לשמוע מה יש לדן לינק לומר, כי מעניין אותנו להבין את הרציונל התעבורתי.

למה לא 20 נקודות, למה לא 30 נקודות?

אם יש ועדת מומחים שיושבת עכשיו, למה אתם לא ממתינים עד להמלצות הוועדה הזו כדי לתקן את התקנות כך שתהיה הלימה? אולי הם ימליצו המלצות אחרות, אולי יהיו להם שינויים בעניין הזה.

אני חושבת שלא יהיה מנוס, ואני אומרת את זה לנציגי המשטרה, מהצגה בפני הוועדה של איזשהו סיכום של ההשפעה של המשקל של הנקודות, של המשקל, של מה גורם ליותר תאונות דרכים? איזה סוג עבירה גורמת ליותר תאונות דרכים? אני קיבלתי הרגע לידיי רשימה ולכן היא לא מונחת לפניכם, של העבירות שינוקדו לראשונה, הפחתת ניקוד, ובאיזה עבירות מבקשים להעלות ניקוד. כשאנחנו נדרשים כחברי כנסת לבוא ולדון בדבר כזה, ראוי שאנחנו נשמע מהמשטרה איך הם רואים את זה מנקודת מבטם ומה נאכף.

זה לא שיקול רק של המשטרה, זה עבודת מטה של כל הגורמים. זה איזון של כל השיקולים. אחד מהמרכיבים המרכזיים ששימש בעבודת הוועדה היו נתוני תאונות, ומה העבירות שנמצא שגורמות לתאונות. בנוסף, כמובן יש - - -

אז תעבירו את זה לוועדה. תעבירו את העבירות שנאכפות, את המשקל שלהן בתאונות הדרכים.

גם אנחנו היינו שמחים לראות את זה. אנחנו רוצים להבין, חוה.

העלאת הניקוד בעקבות גרירה מ-2 ל-4, האם זה היה בעקבות תאונות דרכים או שמישהו החליט שזה גורם הרתעתי?

נכון. חבר הכנסת מקלב, הנה ברשימה, אי-לבישת אפוד זוהר מקבל עכשיו שתי נקודות.

אני לא רואה את זה אצלי.

זה מופיע בחלק שכותרתו 2 נקודות. אתה יכול לראות את זה בהמשך תקנות, ב-(ד), במסד מספר 11 – אי לבישת אפוד זוהר. אני אראה לך.

חבר הכנסת מקלב, אנחנו באמת שומעים חדשות לבקרים עכשיו על תאונות של אנשים שהיו בצדי הדרך ונפגעו.

האפוד לא היה מגן עליהם.

יכול להיות.

אבל הוא היה מגדיל את הנראות.

חברים, אני לא צריכה עזרה – תודה. אנחנו באמת רוצים להבין מאין זה בא. אלו תובנות, אני מעריכה, שחלקן בעבודת המטה, וחלקן אני מעריכה שגם המשטרה יודעת.

בעקבות הנתונים והמלצות של אותה ועדה שהשתמשה בנתונים, הסתכלה גם עבירות חדשות שלא היו קיימות בעת שעודכנה שיטת הניקוד במקורה ב-2003, הוגשו התקנות האלה, כאשר חלקן זה הפחתות של ניקוד. למשל, היום כל נהיגה בלי רישיון נהיגה, ולא משנה אם זה אתמול פג תוקף או מעולם לא היה לך רישיון הנהיגה, זה אותם 8 נקודות. אנחנו שם יוצרים מדרג.

סטיות מנתיב – יש סיבה לסטיות מנתיב. סטיות מנתיב זה גורם תאונות כבד. אחת הסיבות לסטיות מנתיב זה דיבורים בפלאפון, הסחות הדעת. כולנו רואים בכביש מהיר רכב שנוסע פתאום נורא לאט או ככה מתנודד לרוחב ונוסע, זוחל קצת ימינה וקצת שמאלה. אתה עובר אותם ואתה רואה את הנהג מדבר בפלאפון. לכן, חשבנו שבנקודה הזו צריך - - -

זה קצת מפתיע אותי. אני תחת הרושם הרבה פעמים ממה שאני שומעת דווקא מדיווחים של המשטרה ושל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שיש די הרבה אנשים בישראל שנוהגים ללא רישיון נהיגה בתוקף, ויש שם בעייתיות.

ולכן, אנחנו מדרגים את זה. לא דומה נהיגה בזמן פסילה למי שלא חידש את הרישיון שפג לפני שבוע, למי שלא חידש רישיון שפג לפני שנתיים. אנחנו יוצרים פה מדרג.

אלה שנוהגים בלי רישיון, הנקודות גם לא משפיעות עליהם. אז לא עשינו שום דבר, הוא יכול גם לצבור הרבה נקודות. אז מה עשינו?

זה יכול להשפיע עליהם כי אם יש להם רישיון לרכב פרטי והם נוהגים במשאית אז העשר נקודות ישפיעו על הרישיון שלהם ברכב הפרטי.

יש כאן בעייתיות. אומרים שיושב צוות מקצועי, אבל עדיין אנחנו נמצאים כאן עם צוות אחר וזה לא מדבר אלינו מספיק. אני מספיק מקצועי לדעת שחיישני רברס ומצלמות רברס מונעים הרג של ילדים, ועדיין לא עשינו שום דבר בעניין הזה. אני לא צריך מקצועי, וזה לא נקודות ולא שום דבר.

נהג חדש ללא ליווי – העליתם את זה, ואני לא יודע מכמה. אפילו לא כתוב מה היה קודם. מה הביא אתכם לחשוב להעלות את זה? עושים מין בזאר כזה, ועושים קפיצה כאן של 2 וכאן 4. כשאנחנו מטילים נקודות זה כמו קנסות. אומנם זה לא כסף, אבל נקודות זה עוד משהו על הציבור.

אני מסכימה בעניין הזה. זה סנקציה משמעותית.

למה בדיבורית רק 10 נקודות ולא 12 נקודות?

אין מעל 10.

אז לחוקק, מה העניין? זה הכי קל לחוקק. שימי חוק, לא עולה כסף.

אני קצת נאכל בפנים כשאני רואה את הקלילות בהטלת העונשים והקלילות בחקיקה שהאזרח הפשוט הוא כמו שק חבטות, וזה הכי קל. מצד שני, כשאני נכנסתי ולמדתי את זה לעומק, מסכת הכבישים האדומים במדינה המתוקצבת בתקציב מאושר של נתיבי ישראל - אתם לא מענישים אותה. כסף מונח ורשימת הכבישים האדומים מאושרת, והכול מתוכנן והכול כתוב ומתוקצב. אתם לא מעיזים להעניש אותם, אתם לא מטילים עליהם ניקוד. עליי ועל משה ועל אחמד אתם מטילים כי זה קל לכם.

חס וחלילה קל. לפני רגע שמענו פה טענה מצד נציג ארגון "מתונה" למה לקח הרבה זמן להגיש את זה. זה לקח פחות זמן ממה שהוא סבר, אבל לגמרי לא קל. אין לנו שום התייחסות מקלה. אנחנו מבינים את המשמעויות של הדברים.

אז מה ההתייחסות שלך לכבישים האדומים המתוקצבים ולא מבוצעים? התקציב עומד בנתיבי ישראל. מה ההתייחסות שלך?

אני לא עוסקת בתקציבים.

לא, לא. עיסאווי, הגברת ראובני היא סגנית ליועץ המשפטי של משרד התחבורה. אני מניחה שהיא לא יודעת להשיב על הכבישים האדומים. אם אנחנו רוצים תשובה בעניין הזה - אתה בהחלט צודק, זה נושא חשוב לדיון - אנחנו צריכים לפנות לאנשים הרלוונטיים.

לגבי נתונים - אני מניחה שהמשטרה יכולה לתת את מלוא הנתונים על גורמי העבירות והתאונות.

לכן, אני פונה עכשיו למשטרה.

קוראים אלברט אוחיון ואני סגן ראש אגף התנועה.

אנחנו נפגשים מוועדה לוועדה מחודש לחודש. המצב עוד לא - - -

אני רוצה להגיד שמ-2009 כשבכבישי הארץ נעו 2,400,000 כלי רכב, היום אנחנו נמצאים ב-2014, עוד חצי מיליון כלי רכב, והשנה אנחנו גם יודעים שיש עלייה לעומת שנה שעברה.

על כמה כלי רכב אנחנו עומדים כרגע בכבישי ישראל?

לדעתי, ב-2014 – 2,960,000, ואני מעריך שכבר חצינו את ה-3 מיליון.

לגבי נסועה – הנסועה של כלי הרכב האלה, אנחנו מדברים פה על 31 מיליארד ק"מ בשנה שכלי הרכב האלה נעים בכל כבישי הארץ.

שוטרים – ב-2009 היו לנו 615 שוטרים שעוסקים בנושא אכיפה. היום אנחנו עומדים על 379 שוטרים. כלומר, ירידה של כמעט 40% בשוטרי האכיפה, בשוטרי התנועה שלנו. מ-2009 עד 2015 ירידה של 37%.

ב-2015 כמה ירד?

אנחנו נשארים אותו דבר כמו ב-2014.

בסך הכול תאונות הדרכים לעומת שנה שעברה יש לנו עלייה של 6%, וסך הכול התאונות ב-3% פחות. כלומר, בקטלניות ובקשות עלינו.

איך החלוקה בין המגזר היהודי למגזר הערבי?

תיכף אתייחס. בנפגעים יש לנו עלייה של ארבעה הרוגים בתאונות הקשות. בסך הכול הפצועים, גם קשה וגם קל, יש לנו ירידה של 6%. 6% זה 1,200 פצועים פחות. אבל ה-1,200 הפצועים האלה במהירות של עוד 5 קמ"ש, ובזווית כזו או אחרת זה חס וחלילה יכול גם להסתיים אחרת.

לגבי עירוני ובין-עירוני – פה יש לנו עלייה של 7% בתחום העירוני שהם מהווים שמונה הרוגים. בתחום הבין-עירוני יש לנו עלייה שם של 22% שמהווים 31 הרוגים.

אני חייבת להגיד לך שאני מבינה מספרים לא רע. אני מצטערת כי כשמביאים תקנות אלה היה ראוי שהמשטרה תציג את הדברים האלו בפנינו, ולא שאנחנו נידרש לשאול אתכם. סליחה שאני אומרת, נשים לרגע בצד את היום הטקסי והמשמעותי הזה של ציון יום הבטיחות בדרכים, אני חושבת שכך מצופה מאתנו לקבל החלטות. אנחנו צריכים לראות את הנתונים שאתם מביאים.

אנחנו בשמחה נוכל להעביר.

אז אנא העבירו לנו את זה בהקדם האפשרי. כנראה שנבקש מכם עוד כמה דברים.

אנחנו נעביר. באכיפה לעומת שנה שעברה אנחנו עלינו ב-23%. פה גם במסוכנות נהג וגם במסוכנות משתמשי הדרך וגורמות לתאונות דרכים, יש עליות ועליות יפות.

בדוחות א-3 במצלמות שכולם אוהבים לדבר על הנושא הזה, גם פה יש לנו עלייה של מ-87,000 דוחות ל-103,000 דוחות.

רק מצלמות.

כן, מצלמות.

וסך הכול הדוחות שהוצאתם?

אני מדבר על הנושא של האכיפה הממוקדת שלנו – סך הכול 565,000.

זה עלייה של כמה לעומת שנה קודמת?

23% לעומת 435 בשנה שעברה.

מה הפילוח של הדוחות? אותי מעניין גם סוגי העבירות, ומעניין אותי עבירות חמורות לעומת עבירות פחות חמורות.

כן, התייחסתי לזה. במסוכנות נהג אנחנו מדברים על שכרות, על נהג בפסילה, על מטען חורג, על נהג ללא רישיון, ונהג חדש.

לא, השאלה היתה לגבי א-3, לגבי המצלמות.

גם את זה יש לי. א-3 התחילו לעבוד מ-2012. אני יכול להגיד מ-2014 ל-2015 יש לנו עלייה גם בנושא של מהירות מ-65,000 ל-87,000. באי-ציות לרמזור אדום, הרי יש מקומות שיש גם רמזור וגם זה, פה עלינו מ-14,300 ל-15,900.

אז אתה אומר לי שעליתם ב-23% במתן דוחות אכיפה. במקביל, ההרוגים עלו ב-6% ומספר התאונות עלה למרות העלייה באכיפה – זה מה שאתה אומר לי.

כן, זה בעובדות.

בנושא של אוכלוסיות פוגעות ונפגעות – בממוצע של חמש שנים האחרונות היה לנו 116 הרוגים הולכי רגל. השנה יש לנו כבר 90. 42 הרוגים בממוצע באופנועים ובקטנועים, בדו-גלגלי. משאיות – 22 הרוגים. השנה אנחנו כבר ב-17 הרוגים במשאיות.

במגזר הלא יהודי – ממוצע בחמש השנים האחרונות נהרגו 129, השנה אנחנו עומדים על 100 הרוגים.

אני לא רוצה לא זה ולא זה, אבל רציתי לשמוע נתון.

45 הרוגים ילדים בגילאים בין 12 ל-14 בממוצע בחמש שנים האחרונות.

לגבי האכיפה בתחום הזה – בהולכי רגל יש לנו אכיפה של 3%, באופנועים וקטנועים של 5%, במשאיות 5%. במגזר היהודי יש לנו אכיפה של 32%.

אם אנחנו נחבר את כל האכיפה בנושאים האלה של האוכלוסיות הפוגעות והנפגעות, אנחנו עומדים על 46%. כלומר, המשטרה די ממוקדת בנושא הזה של - - -

כמה כסף נכנס מחצי מיליון דוחות?

זה לא חצי מיליון, 565,000, ואני אזכור את המספר הזה.

יותר מחצי. כמה כסף אתה לא יודע. אבל הממוצע - כמה כל אחד? 200 שקל? 300?

לא, יש דברים שהם הרבה יותר. יש 1,000, יש פחות.

אתה לא יודע כמה כסף. זה נכנס לבריכה של האוצר. זה מהותי, לדעתי.

עיסאווי, אני לא אומרת שזה לא מהותי. אבל אנחנו צריכים לנסות איכשהו - - -

אני רוצה להזכיר שני אירועים בשבוע האחרון. השבוע נהרג לנו מתנדב ותיק ומצוין בן 65 שהלך לטפל באירוע של רכב חונה בצד שמאל של הדרך בכביש 2 בין פולג ובין וינגיט. כשהוא רצה לרדת מהרכב, הגיע רכב מאחור שנכנס ופגע בו והוא נהרג במקום. אין שול, זה משהו קצר. בצד שמאל אין שול.

אין שם שול, זה כביש 2. איך אף אחד לא דיווח על מפגע כזה או שהוא הגיע בעקבות הדיווח?

הוא הגיע לאירוע לחלץ את הנהג, ולצערנו הוא נפגע ונהרג.

לגבי הנהג בכביש 6 שהזכרת בתחילת הישיבה - החקירה בתחילתה. אנחנו מדברים על נהג משאית שהעמיס כמעט בין 10 ל-12 טון יותר ממה שהיה צריך. מה יכול להפתיע אותו? הוא יודע שאסור, הוא יודע שצריך לנסוע עם תעודת משלוח. הוא יודע שהוא צריך להישקל לפני שהוא יוצא ולא בערך רואים את הכמות. בכל הדברים האלה חייבים איזשהו משהו שהוא מרתיע, מעבר לענישה של הקנס ודברים האלה. כאשר גלגל מתנתק זה כמו כדור שנורה. מי ששמע על התאונה או ראה אותה – אלו דברים שלא ייאמנו. רכב שמגיע מכיוון דרום לצפון, זה הרכב הפרטי, ורכב שמגיע מצפון לדרום. המשאית מגיעה. שתבינו, אלו הכיוונים. זה הפרטי. הגלגל מתנתק מפה. לא מפה ועף לפה, מפה חוצה תעלה, חוצה אי-תנועה ומגיע לרכב הפרטי.

מטורף. זה בוודאות היה יכול להרוג ולפצוע עוד כמה אנשים.

אדוני, תסלח לי. אל תתעצבן על השאלה. אני באמת לא יודע, אבל הגיע לאוזני. האם השוטרים מתוגמלים על מתן קנסות? אני רוצה ממך תשובה.

עיסאווי, סליחה שאני עוצרת אותך בעניין הזה. כי אחרי שהוא מספר את הסיפור האיום והנורא הזה על המטען החורג – תסלח לי שאני אומרת לך, שאלת קודם על הקנסות ואני אפשרתי כי גם אני כמוך חושבת שזו שאלה שצריך לעסוק בה – אבל אחרי שהוא מספר סיפור נוראי כל כך, אני לא יודעת, אני מוכרחה - - -

אני רוצה לדעת כן או לא.

לא.

לא. זהו, קיבלתי תשובה.

אתה מפתיע אותי כי אני מכירה אותך. הפתעת אותי כנראה עם השאלה.

חברים, אני מתנצלת. מנהלת הוועדה שהיא המפקדת העליונה שלי וגם של יו"ר הוועדה הקבוע העירה בפניי שאנחנו כבר בחריגה מזמן הוועדה. אני אתן באמת באמת בקצרה ליניב יעקב ולשמעון סודאי.

גם פריד אברהם ביקש.

יהודה אתה דיברת. אני מבטיחה לאברהם שהוא ידבר בתחילת הדיון הבא, אני מתנצלת. פשוט כל הדברים שנאמרו כאן היו חשובים. אני מתנצלת בפניך, אברהם. אתה תדבר בתחילת הדיון הבא, אני אוודא עם יו"ר הוועדה הקבוע.

יניב יעקב, בבקשה בקצרה רק תוספות.

תודה, גברתי. ממש בקצרה כמו שביקשת. צריך להבין, אנחנו מדברים פה על החמרה בענישה שזה מהלך שלפעמים הוא נדרש, אבל אי-אפשר לבוא ולהטיל את האחריות על הנהג ולהחמיר בענישה. יש מדינה שצריכה להיות אחראית, יש שר ממונה על בטיחות בדרכים. יום הבטיחות היום – 14% עלייה בהרוגים. שנה שלישית ברציפות שיש עלייה בהרוגים. צריך לבוא ולהגיד, החמרה בענישה זה לא הפתרון. אם אנחנו רוצים להחמיר ענישה צריך לשאול מי יאכוף.

ישב פה אלברט אוחיון והציג לנו תמונה קשה. אין שוטרים, אין ניידות. דיבר חבר הכנסת פריג' על טיפול במוקדי סיכון וכבישים אדומים. אי אפשר רק לבוא ולהחמיר ענישה, צריך לטפל בכל הדברים. אנחנו יודעים שזה דבר שמציל חיים.

לעניין השינוי בהרוגים, במצב הבטיחות, מה שציין ד"ר לינק - אנחנו נמצאים שנה שלישית בעלייה והיעד של ועדת שיינין היה 300 הרוגים לשנת 2015. כנראה שכבר לא נעמוד בזה השנה. אני חושב שהוועדה צריכה גם, בין היתר, בהמשך לדיונים של היו"ר הקודם ומה שמתוכנן, שכל הגורמים יתכנסו, כולל שר התחבורה והבטיחות בדרכים, באמת להציג את תמונת המצב כנדרש ביום כזה ולתת את הפתרונות.

אני מאוד מודה לך. שמעון סודאי, ואז אני אסכם.

אני רוצה לקשור את כל הדברים שנאמרו פה ולתת איזושהי נקודת מבט כדי שנבין באמת על מה אנחנו מדברים.

אני טוען שבכביש אין נהג מסוכן, יש נהג שלא מודע לסכנות. אם אנחנו מדברים על פצועים ועל הרוגים, אנחנו צריכים לזכור מה הסיבות לירידה ומה הסיבות לתאונה.

אני רק מזכיר פה לכולכם שב-2009 הכנסת חוקקה חוק לחגור חגורות מאחורה, ומיד אחרי זה ראינו ירידה במספר ההרוגים והפצועים. אני חושב שגם לגבי הסברה ואכיפה ומצלמות יש השפעה. אבל אם אנחנו הולכים להחמיר בענישה, זה על הכיפק עם נהגים רצידיוויסטים. אבל אם אנחנו לא ניתן מענה לחינוך ולהסברה לאותו נהג שעשה את העבירה, אנחנו נהיה בבעיה.

הדבר האחרון, זה לא סוד שיש לפחות ארבע סיבות מרכזיות לתאונות דרכים. הסיבות הן: אי-שמירת רווח, סטייה מנתיב, מהירות, ומה שאמרה הגברת חוה ראובני שמדובר על מה שקשור להיסח הדעת. אלה העבירות המהותיות.

אלה לא העבירות, אלה הם הפקטורים.

הפקטורים, סליחה. אנחנו צריכים להבין שאת זה אי-אפשר לאכוף. את זה אפשר אולי לאכוף בקנסות, אבל צריכים לעשות הרבה הסברה כדי למנוע את זה.

הדבר האחרון והחביב הוא מאוד מאוד חשוב, וחבל שחבר הכנסת מקלב לא נמצא פה. יושבת פה הגברת חוה ראובני וגם משרד התחבורה. אנחנו היינו בוועדה אחרת שדנה בהקמת מאגר של פסולי נהיגה. הכנסת פעם שעברה פוזרה, ואני מחכה לשמוע מתי החוק הזה כבר יעבור. הוא מ-2008. עבר החוק וכרגע עדיין אין שום איזשהו מידע שאנחנו - קציני הבטיחות - יכולים לבדוק מי הנהג שמגיע אלינו, האם הוא נהג מסוכן, האם הוא צריך לקבל טיפול. זה חשוב מאוד. יש פה בעיה שהדברים לא נסגרים. כל עוד אנחנו נדרוך במקום הזה, אנחנו נהיה בבעיה.

תודה רבה לך. ההערה האחרונה שלך היא חשובה ואנחנו באמת נבדוק.

אני יכולה להשיב איפה זה עמד.

ניתן לחבר הכנסת עיסאווי משפט אחרון ותשיבי על השאלה.

אני חושב – האדם, האדם, האדם. כל מה שאנחנו מדברים, חברים, זה קשקוש בלבוש. בלי להשקיע בחינוך מכיתה א', מכיתה א', ואת המיליונים שאנחנו גובים נשקיע אותם בבתי-ספר, בכיתה א' ומעלה, אנחנו נמשיך להיות חברה משתוללת.

תודה. חוה ראובני תשיב על עניין מאגר פסולי הנהיגה, ואני אסכם

קודם כל, מילה אחת למר יניב יעקב. אין פה רק החמרה בשיטת הניקוד, יש גם הקלות מסוימות.

שנית, לגבי מאגר פסולי הנהיגה – סוכם בדיונים בוועדה לפניות הציבור על תחליף למאגר פסולי הנהיגה שעבר בחוק שאחרי שכולם שוכנעו שהחוק הוא בלתי ישים לחלוטין כפי שהוא עבר, דובר על תחליף שייתן מענה – המידע לקציני הבטיחות.

מערכת המחשוב אצלנו במשרד מוכנה כמעט שנה. טיוטת תקנות נכתבה, אבל יש כאן הרבה מאוד ממשקים של פגיעה בפרטיות. הנושא נמצא בדיונים. התקנות האלה נמצאות במשרד המשפטים. אנחנו, מבחינתנו, מחכים רק לאור ירוק להניח אותן.

מתי התקבל החוק בנושא המאגר? לפני כמה שנים?

חוק מאגר פסולים עבר ב-2006, משהו כזה. הוא חוק ישן מאוד, זהו חוק באחריות המשרד לביטחון הפנים.

שמונה שנים זה נרדם שם.

הוא חוק באחריות משרד ביטחון פנים. לזכותם ייאמר שלכל אורך הליכי החקיקה הם אמרו שזה חוק שהם לא יוכלו ליישם אותו, ואכן כך קרה. היו שלל ניסיונות למצוא פתרונות, ובסוף סוכם על - - -

תודה. אנחנו נחזור לבדוק את העניין הזה וננסה להבין. יכול להיות שאנחנו גם נעשה איזושהי פנייה רשמית מהוועדה למשרד לביטחון פנים להבין מדוע לא מצליחים ליישם.

זה כבר לא שם. העבירו את זה אלינו כי הם לא יישמו. היום הכנו את התשתיות, אנחנו רק מחכים לחוות דעת של משרד המשפטים בנושא צנעת הפרט.

לגבי צנעת הפרט – כשנהג עושה תאונה כל התקשורת יודעת כמה עבירות היו לו. ממש צנעת הפרט.

סודאי, אני מבינה. כיוון שאמרת דבר חשוב, ואמרתי שאמרת דבר חשוב, אין צורך. אני מבקשת לא לדבר בלי רשות דיבור כשאנחנו צריכים לסיים.

לצערי, אלברט אוחיון יצא, אבל אני רואה את נציגותיו כאן. לדעתי, לא יכול להיות שאנחנו נקבל החלטה בתקנות האלה ובשינויים המוצעים. זה נכון, חוה. יש הקלות שאתם מציעים, אבל יש גם עבירות שאתם מציעים לראשונה. אני רוצה לדעת על מה זה מתבסס. חבר הכנסת עיסאווי פריג' העיר לעניין הזה וגם אני הערתי לעניין הזה, וכולנו הערנו. עם כל הכבוד, מצופה מאתנו לקבל החלטה מושכלת. החלטה מושכלת לא יכולה להתקבל בלי מידע, וזה נקרא להביא תקנות ללא מידע.

אנחנו מבקשים לבחון באמת איזה עבירות שבגינן ניתנו נקודות ואת הפילוח שלהן. תסלחו לי, לדעתי, זה מאוד מאוד קל לעשות עוגת פאי שאנחנו נבין, ובעיקר להבין איזה מבין העבירות האלה שמנוקדות, נקרא להן, הן העבירות שגורמות לעיקר התאונות. אני מניחה שהפילוח הזה קיים במשטרה ובמשרד התחבורה. אני מבקשת מאוד שהוא יהיה גם אצלנו כדי שנוכל להבין האם באמת אותה עבירה שעכשיו מחליטים להוסיף אותה, של אי-לבישת אפוד זוהר, שאני מבינה שאתם רוצים את זה כאיזשהו סוג של דבר מונע לתאונות בדרכים, האם הגיוני להשית את הניקוד הזה או לא הגיוני להשית את הניקוד הזה.

חוה, אני אומרת לך שלא יהיה מנוס מלהיכנס עבירה עבירה ולבחון את הניקוד המוצע בגינה או את השינוי שמוצע.

אני חושבת שאנחנו חייבים לדון על איזושהי דרך, ובדיון הקרוב אנחנו נעשה את זה, איך אנחנו מורידים מהכביש נהגים שנוהגים ללא רישיון בתוקף. כאן דווקא מוצעת איזושהי הקלה. אנחנו צריכים להבין איך הדבר הזה יכול להתבצע. המשטרה, מניסיוני לפחות, יודעת לאכוף את הדבר הזה למרות המשאבים הלא תמיד מספיקים שעומדים לרשותה.

כמה זמן את מעריכה שאתם תהיו זקוקים לו כדי להעביר לנו את הדיווח לגבי עבירות התנועה?

אנחנו נבקש ממחלקת מחקר שלנו להעביר את הנתונים לגבי העבירות.

ברשותך מנהלת הוועדה, אני הייתי רוצה לעשות עוד משהו. אני הייתי רוצה להציע ליושב-ראש הוועדה שאנחנו נעביר מכתב למשרד האוצר ביחס לסכומי הכסף שנמצאים בקרנית לנוכח הירידה הדרמטית במשאבי הרשות לבטיחות בדרכים שאנחנו יודעים שגם בתקציב 2015 ו-2016 התקציב שניתן להם לא עולה. אגב, אני יודעת שהכספים שמועברים דרך הרשויות המקומיות לצורך טיפול במה שדיברת עליו, עיסאווי, שזה חינוך, הסכומים כל הזמן פוחתים. הם פחתו באופן דרמטי. למעשה, כמעט אפשר לומר עד כדי כך שהחינוך לבטיחות בדרכים הוא כמעט בשוליים. אני חושבת שצריך לעשות פה איזושהי פנייה למשרד התחבורה להבין מה ייעודי הכסף שנמצאים בקרנית. אני אשמח לדעת אם מדובר בתשתיות, אם מדובר בחינוך. אני חושבת שהיה רצוי שוועדת הכלכלה תפנה בצורה רשמית בעניין הזה.

אנחנו נחזור לדון בשינויים המוצעים שביקשו משרד המשפטים ומשרד התחבורה.

אני מאוד מודה לכם על ההשתתפות. כל מה שנותר להגיד הוא שתנהגו בזהירות ותוודאו שכל אהוביכם חוזרים בשלום הביתה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.