ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 03/11/2015

הצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים, התשע"ו-2015

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ו (03 בנובמבר 2015), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים, התשע"ו-2015 (מ/960)
נכחו
חברי הוועדה:
רועי פולקמן – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

נורית קורן
חברי הכנסת
אראל מרגלית

עודד פורר

מיכל רוזין

עפר שלח
מוזמנים:
רן קיויתי - מנהל הרשות לעסקים קטנים ובינונים, משרד הכלכלה

יעל מליק - עו"ד , לשכה משפטית, משרד הכלכלה

שרית מור - מנהל תחום תוכניות עבודה, פרויקטים ותקציב, משרד הכלכלה

מיכאל פריד - מתמחה בסוכנות בתחום מדיניות ומחקר, משרד הכלכלה

ניר בן אהרון - מנהל תחום מדיניות, מחקר וקשרים בין לאומי, משרד הכלכלה

שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ, משרד האוצר

מיכאל רבזין - אגף החשב הכללי, משרד האוצר

יובל נעים - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שירן וקנין - מחקר, רשות המסים

ואיל כיוף - מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות

נעמה שחל - עו"ד, המשרד להגנת הסביבה

קרן וול



מתמחה, המשרד להגנת הסביבה

רועי בן נעים - ראש ענף מעקב ובקרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

לאה מרלנדר - סגנית מנהל מחוז וממונה סטודנטים, המינהל, משרד העלייה והקליטה

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

נעמי היימין רייש - ראש תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים קטנים

חיים עוז - סמנכ"ל חטיבות ענפיות, איגוד לשכות המסחר

שרה קנדלר - משנה ליועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - יועץ משפטי של הרשות, רשות לניירות ערך

יניב כהן - מנכ"ל אביב, ייעוץ עסקי

נירית סעדון - סמנכ"ל עמותת אהב"ה

מוטי שפירא - מנכ"ל, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

רועי כהן - נשיא להב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

שרון דפני - אלרועי - עו"ד ומנהלת פיתוח ורגולציה, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

יוסי אלקובי - נשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה

ניר קלינגר - מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה

אורי בארי - יו"ר ועדת עסקים קטנים ובינוניים, לשכת רואי החשבון

עדי גרינבאום - יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון

אוריין לביא



עו"ד, ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין

אהוד פלג - מנכ"ל המועצה לצרכנות

ליאור לוי - יו"ר מפעלים קטנים ובינוניים

משה רובין - מנהל גלובל בסט וחבר בהתאחדות, התאחדות התעשיינים

אביב חצבני - כלכלן במחלקת רגולציה ותקינה, התאחדות התעשיינים

אורן הרמב"ם - מנהל האגף למפעלים קטנים, התאחדות התעשיינים

דנה חדד - רפרנטית, התאחדות התעשיינים

מיכל סבן - התאחדות התעשיינים

עדי אבן חן



התאחדות התעשיינים

יהודה בר-אור



יו"ר איגוד הגג בישראל, איגוד המוניות

דוד שחף - סמנכ"ל מנהל אגף תשתיות ובניה חוזית, התאחדות בוני הארץ

אייל חליוה



סמנכ"ל שיווק ומכירות, כל יכול

רן גזית - מייסד חברת סלף רייטינג דירוג אשראי

עדו מלין - מנהל אשראי עצמאים ותאגידים, בנק יהב

מתן אלקלעי



לוביסט (ברדוגו יועצים), גמא

דודי ברזילי - מנכ"ל ובעלים, חברת מ.ברזילי בע"מ

שרי ממו



הקליניקה לכלכלה קהילתית-חברתית, האוניברסיטה העברית

הראל בן מיכאל - פעילה, המשמר החברתי

איתמר מורד - כלכלן, מרכז המחקר והמידע, כנסת

עמי צדיק



מרכז המחקר והמידע, כנסת

ענת אלון - לוביסטית (יעל גויסקי לובינג), מייצגת את לה"ב

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את לשכת רואי חשבון

איתן אלון - לוביסט (גלעד יחסי ממשל), מייצג את התאחדות המלאכה והתעשייה

זכריה רייך - לוביסט (פרילוג), מייצג את IATI
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר; אביטל סומפולינסקי
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רשמת פרלמנטרית
שרון רפאלי

הצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים, התשע"ו-2015 (מ/960)
היו"ר רועי פולקמן
בוקר טוב לכולם. תודה לכל הנוכחים שהגעתם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. מי שראה את משחק הסולמות והחבלים בחוץ – אז היום אנחנו מציינים את יום העסקים הקטנים בכנסת. יש פה לא מעט שותפים וארגונים של עסקים קטנים, של ארגוני מעסיקים וכו'. היום אנחנו מקדישים דיונים ברוב ועדות הכנסת לציון היום הזה. עכשיו הגעתי מוועדת העבודה והרווחה שקיימה דיון מאוד מעניין על עסקים חברתיים – האם מוגדרים עסקים חברתיים, מימון לעסקים חברתיים. זה לא דבר מובן מאליו. היום הזה יצא בשבוע האחרון של דיוני התקציב. אז, כמובן, אני מודה גם ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל שאפשר את הדיון הזה, וכמובן, למנהלת הוועדה, וגם על כך שאפשר לי לנהל את הדיון הזה במסגרת העיסוק ביום העסקים הקטנים שמובילים בכנסת חבר הכנסת אראל מרגלית ואנוכי.

הנושא שעל סדר היום בוועדה היום הוא נושא שמתגלגל בדיונים כאן כבר ארבע או חמש שנים. אנחנו תכף נגיע לרן קיויתי שנמצא כאן, מנהל הרשות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה. הסיפור הזה של הסדרה של גוף ממשלתי – אם תרצו סוג של one stop shop לעסקים קטנים או רגולטור-על או מתכלל-על ותכף נחשוב איך אנחנו מגדירים את זה – זה נושא שנדון פה בכנסת הרבה מאוד שנים. מי שלא מכיר מעבר להצעת החוק ולתזכיר החוק הממשלתי יש עבודה שהוזמנה בזמנו על-ידי ועדת הכלכלה ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת שדיברה על מה שנעשה בעולם בתחום הרגולציה הממשלתית לעסקים קטנים.

בימים האלה אנחנו מתעסקים בנושא העסקים הקטנים המון. יש חלון הזדמנויות גדול בכנסת הזאת, בממשלה הנוכחית, ובוודאי בגיבוי של שר אוצר שמאוד מחויב לעניין. יש גם לא מעט עניין בקרב חברי הכנסת. זה מתחלק לכמה עולמות, אבל בגדול אני אגיד מהם שני העולמות הגדולים שאנחנו מתעסקים בהם: אחד, התנאים הסוציאליים. כל הדיון על דמי אבטלה, על הפנסיה, על ימי מחלה – על כל העולם הזה שבו יש עיוותים כאלה ואחרים – הנושאים האלה נדונים. היום מונחת בחוק ההסדרים סוגית דמי האבטלה, ויש דיון על הפנסיה ועוד ועוד נושאים.

הנושא השני הוא נושא הרגולציה. גם על זה קיימנו כאן דיון לפני שבוע. המיקומים של ישראל במפת הרגולציה – כל עולם הרגולציה הממשלתית; כמה היא כבדה במדינת ישראל, כמה היא אולי לא מאוזנת במדינת ישראל. על זה יש שורה שלמה של החלטות. עיקר המבחן כרגע הוא בביצוע.

הדבר השלישי והחשוב ביותר שגם קשור לעולם של הרשות שאנחנו רוצים לחזק ולבסס, זה איך עוזרים לעסק קטן לצמוח. כי בסוף מה שעסק צריך מעבר לדיונים על רגולציה וזכויות סוציאליות זה לקוחות ושוק, והוא צריך להצליח. זה הדבר הראשון במעלה. פה נשאלת השאלה מהם החסמים, ומה התפקיד של המדינה כדי לעזור לעסק לצמוח ולייצר לקוחות. זה בנושא האשראי שמטופל רבות בתקופה הזאת וגם בחוק ההסדרים, אבל גם בכל הסוגיה של היכולת במדינה כמו ישראל להגיע לשווקים בינלאומיים, להקל את הדרך לעסק קטן. אני יכול לספר לכם על אסטרטגיה שהובלנו בירושלים בשנים שעבדתי עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. היה לנו משפט מאוד פשוט – מה שמקומי יהפוך לארצי, ומה שארצי יהפוך לבינלאומי. התחלנו להתעסק עם העסקים הקטנים, והאג'נדה הייתה כזאת: עסק קטן שמשרת רק את האוכלוסייה המקומית של ירושלים – איך אנחנו יכולים לעזור לו לחשוב ארצית ולשרת אוכלוסייה מכל הארץ; ועסק שהוא ארצי – איך אנחנו יכולים לעזור לו להיות בינלאומי. לימים כשהגעתי לארצות-הברית לתקופת לימודים גיליתי כמה מדינות שם שהפכו את הדבר הזה למדיניות בהיקף גדול. קראו לזה "גינון כלכלי". אמרו, איך לוקחים עסקים קטנים ובאמצעות כלי סיוע, כלי מידע, מימון להגעה לתערוכות בינלאומיות, כלי שיווק ועוד כלים – איך עוזרים לעסק להיות עסק מסחר עם היקף לקוחות גדול יותר. בעצם זה כמו הדיון על תמ"א 38 – איך מוסיפים קומה לעיר – אתה מכפיל בעצם את מספר הדירות בעיר. אם העסקים הקטנים מוסיפים עוד שני עובדים המשמעות המשקית של זה היא עצומה. לכן הדיון הגדול שבעיקר מעניין אותי בדיון גם על החוק הזה, מעבר לכל הדיונים על רגולציה ותנאים סוציאליים זה מה אנחנו כמדינה עושים. בוודאי, להשקפתי, הרשויות המקומיות לא עושות מספיק. אני רואה את זה פחות ברשויות, אלא בתפיסה כלכלית אזורית גיאוגרפית. לדעתי, כל רשות צריכה להתעסק בזה.
קריאה
להפך, הם גם מקשים.
היו"ר רועי פולקמן
לעיתים גם מקשים. אבל איך האזורים המוניציפליים בארץ רואים את העסקים הקטנים ועוזרים להם לבנות עוד קומה. עסקתי בזה לאחרונה גם בנגב, מעבר בסיסים. אם יש עסק של חמישה עובדים שמשרת רק את האזור שלו – איך הוא יהיה עסק של עשרים עובדים שמשרת את כל המדינה? זאת בעיני שאלת מיליון הדולר, וזה בין השאר הנושא שמעניין אותי במיוחד – איך הקמה של רשות תסייע בזה. החוק הזה הוא הזדמנות. כמו שאמרתם זה רגל בדלת שמבססת הקמה, ויש לנו כאן תמיכה בעניין הזה, אבל השאלה שתעמוד כאן על השולחן היא איך נעשה את זה באופן משמעותי. בואו נהיה עם ביסים יותר גדולים. היום אנחנו בממשלה ובכנסת שמאוד מעוניינים בעניין הזה, ואנחנו צריכים לקחת את החוק הזה ולעלות איתו מדרגה בכלים שניתן לכם כדי לתת שירות לעסקים הקטנים במדינת ישראל. זאת הציפייה שלי, ואנחנו נייצר כאן תהליכי דיונים. היום זאת יריית הפתיחה. אנחנו נקיים דיונים כדי להעביר את החוק הזה בצורה הכי טובה.

עד כאן דברי הפתיחה. הערות של חברי הכנסת ואחר כך נעבור לאורחים. בבקשה.
יעקב פרי (יש עתיד)
אין שום ספק שעסקים קטנים ובינוניים הם חוט השדרה של הכלכלה במדינת ישראל. רק כאשר אתה מסתכל על העבודה של ה-מ.מ.מ, לפני שאני אגע בחוק, רואים שיש פה רשימה כשאתה עובר ובודק את החסמים להצלחת העסק. החסם הראשון הוא תחרות לא הוגנת מצד עסקים גדולים. יש בעיה אמיתית להתמודד עם זה חוקית או רגולטורית. יש עומס בירוקרטי שלא רק אופייני לעסקים הקטנים, אלא כמעט לכל הפעילויות במגזר הממשלתי – מיסוי גבוה, עניינים של שיווק, הבעיה של אשראי בנקאי ושל מימון. דרך אגב, אני לא מוצא בחוק איזשהו פתרון או הקלה משמעותית בנושא האשראי, ויכול להיות שבהתייחסות הדברים שלך המדרגה הבאה היא הקלות בנושא של אשראי ושל מימון.
היו"ר רועי פולקמן
רק צריך לציין שהיום בוועדת הרפורמות עובר הנושא של מימון חוץ בנקאי שאמור לתת מנוע אשראי לא קטן לעסקים קטנים והורדת ריביות.
יעקב פרי (יש עתיד)
היות שאחת ההאשמות שאני תמיד מואשם בהן היא שגם הייתי במגזר הבנקאי, וקצת למדתי הנושא, אני מוכרח לומר לך שאני לא בטוח שעניין המימון החוץ-בנקאי ייתן פתרון או אפילו יהיה אלטרנטיבה ראויה. אבל הניסיונות בהחלט שווים. יש גם בעיות של גיוס עובדים מקצועיים, ידע וניהול תשתיות. אני לא רוצה לחזור על כל החסמים, אני רק רוצה לומר שהכנסת עושה טוב שהיא מתייחסת לא רק במסגרת יום חגיגי, אלא אנחנו צריכים לנסות ולבדוק בחוק. עברתי על החוק, והוא נותן תשובה ארגונית, הוא לא נותן תשובות אמתיות לבעיות קשות שעסקים קטנים ועסקים בינוניים עוברים. לדעתי, הוא צריך לשמש תשתית, אבל עליו צריך לבנות קומות נוספות.
היו"ר רועי פולקמן
תודה. חברת הכנסת ורבין, בבקשה. יש לנו שני חברי כנסת ששניהם היו אנשי עסקים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
יש לפחות שלושה כאלה, אבל פה בחדר כן.

אני אספר שתי אנקדוטות שאתה מכיר אותן. אני מגיעה גם מהתעשייה אבל לסבתא שלי גם היה בית קפה 70 שנה בתל-אביב.
יעקב פרי (יש עתיד)
שחבל שהוא נסגר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
חבל שהיא איננה. זה מה שחבל.

אני יכולה להגיד לכם שאני חוויתי מכל הכיוונים גם את כל התהליכים של קפיצת הגדילה כשבית המלאכה שאבא שלי הקים בתחילת שנות ה-70 הפך להיות מפעל יצואן בסוף שנות ה-70. זאת אומרת החל מזה שבבית אנחנו מפרקים ומרכיבים חלקים שמיוצאים אחר-כך לחו"ל, עד לרגע שבו אתה נהיה עסק יותר גדול - -
קריאה
בית הקפה של סבתא שלך זה הכי חשוב.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לצד זה ב-1996 ביום שהוסמכתי לעורכת דין הלכתי בשביל סבתא שלי לרישוי עסקים בעיריית תל-אביב כי סבתא שלי קיבלה מכתב מאוד מבהיל שאמר שהיא צריכה לעשות תכניות חדשות. לקח לנו להוציא רישיון חדש לקפה – כמה שנים בהימור? ארבע שנים.
יעקב פרי (יש עתיד)
זה נחשב זמן קצר יחסית.
רועי כהן
כסגן ראש עיר אני אומר לך שזה זמן קצר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
פשוט לא נתקלתם בנכדה כל כך נחושה כמוני. אבל אלמלא היינו מטפלים בזה ברמת הנחישות ומגיעים לפשרות ולפתרונות לא היה רישיון עסק עד היום שבית הקפה הזה נסגר ב-2015. זאת המציאות. היא הייתה ממשיכה לקבל קנסות, והיא הייתה ממשיכה להתמודד עם כל הבעיות. כששיפצו את רחוב שינקין, כמובן, אף אחד לא היה זכאי לשום הקלה. אגב, צריך להגיד שזאת לא עיריית תל-אביב minded לעסקים קטנים. רועי, זאת הזדמנות מאוד טובה בשבילי לברך אותך גם על כך שיחד עם חבר הכנסת ארל מרגלית אתם לוקחים על הגב את העניין הזה בנחישות. אבל תשימו לב כמה שנים אנחנו אומרים שעסקים קטנים ובינוניים הם העתיד של המשק הישראלי. אנחנו כל הזמן אומרים את זה, אבל לא מתרגמים את זה כמעט אף פעם לשפה מעשית ממשית. והאנשים האלה זקוקים לדברים האלה. אף על פי שאנחנו לא בוועדה לקידום מעמד האישה שגם שם יתקיים היום דיון בנושא קידום עסקים קטנים, אני אומר שזה אחד הכלים הכי משמעותיים לשלב יותר נשים במקומות עבודה. רועי, אני גם אזמין אותך להצטרף להצעת חוק שלי בנושא הזה בעניין נשים עצמאיות כי אנחנו צריכים להבין שלנשים יש הרבה יותר מגבלות וחסמים שאנחנו צריכים לעזור ולטפל בהם ולשחרר אותם.

קשרי הגומלין בין הרשויות המקומיות לבין העסקים הקטנים הם במידה רבה מפתח. כשבמפעל שבו הייתי שותפה לניהול עד לפני שמונה חודשים – בבואנו להקים קומה שנייה, לא הייתה שום דרך לעשות את זה אלמלא נחישות מטורפת בעיר קטנה במרכז ישראל במרכז ישראל, ושמה יבנה. הגורמים לא מתכנסים אף פעם ביחד, ואומרים, בואו נראה איך אנחנו פותרים את בעייתו של העסק הקטן, הבינוני.

מילה אחרונה דווקא מכיוון שהייתי מעורבת בנושא של העברות חוץ-בנקאיות ואשראי. חסר אלמנט מאוד חשוב שהוא נכון ורלוונטי לעסקים קטנים, והוא רלוונטי גם ליחידים. זה דבר שנקרא איגודי אשראי שאתה מכיר את זה אולי מאמריקה - הקרדיט יוניון. אלה שבהם העמיתים הם הבעלים, וגם אלה שנותנים הלוואות זה לזה. זה חלק מתהליך קואופרטיבי שהעולם הולך אליו, אבל זה כלי פנטסטי לסיוע. זה יכול להיות למשל איגוד של בעלי בתי קפה שיודעים איך לעזור זה לזה, וזה יכול להיות רחוב שמתאגד והופך להיות סוג של איגוד אשראי. זאת אומרת אנחנו צריכים לדחוף פתרונות אמתיים, ממשיים.

לפני שבועיים פנתה אלי אישה מדהימה מעיר בדרום ממפעל הסעדה שמעסיק מאה ושמונים איש בדרום. היא אמרה לי, אם אני לא מגיעה למשרד הכלכלה כדי לקבל את המימון שהובטח לי אני אאלץ לסגור את המפעל. ואז הרמתי טלפון למשרד הכלכלה לבן-אדם הרלוונטי, והיא עלתה לוועדה. זה לא צריך לעבוד בצורה כזאת. זה חייב לעבוד מתוך חשיבה שמסתכלת באמת על בעלי עסקים ועל כך שבסופו של דבר – ופה הפואנטה – הזהות בין המעסיק הקטן והבינוני לבין העובדים שלו היא כמעט מוחלטת. כי אם לא יהיו לו משכורות לשלם הוא לא ימשוך משכורת לעצמו. הוא ישלם לעובדים. תודה רבה.
היו"ר רועי פולקמן
הצטרפו אלינו חברת הכנסת נורית קורן וחבר הכנסת עודד פורר וכמובן חבר הכנסת אראל מרגלית שהוא שותף ליוזמה ליום העסקים הקטנים. נעבור לרן קוויתי כדי לשמוע קצת על תכלית החוק ואחר כך נמשיך לחבר כנסת ונציג המגזר הפרטי.
יעקב פרי (יש עתיד)
יש כשל בין המממנים, במקרה הזה הבנקים – ומחר זה יהיה גם חברות חוץ-בנקאיות – שנקרא א-סימטריה במידע. הבנק מנסה לבחון את ההיסטוריה של העסק הקטן, ואין לו ההיסטוריה, ולכן הוא מקשה עליו בקבלת אשראי, והוא הולך בדרך כלל לפי פרמטרים של המגזר כולו ולא של העסק הקטן שיכול להיות מאוד מבטיח. בנקודה הזאת אנחנו צריכים למצוא פתרונות מתקדמים.
אתי בנדלר
הפתרונות הם בהצעת חוק נתוני אשראי שוועדת הכלכלה דנה בו בימים אלה.
לאה ורון
למען האמת היום בשעה 18:00 בערב מתקיים הדיון השני בהצעת החוק.
היו"ר רועי פולקמן
כן, ממש בימים אלה דנים.

חבר הכנסת מרגלית, בבקשה.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
קודם כול זה יום חג, ותודה לכל מי שהגיע והצטרף אלינו ועובד אתנו על הנושא הזה של יום העסקים הקטנים. זאת כבר הפעם השנייה שאנחנו עושים את זה בצורה מאוד דרמטית, ואני מקווה שזה יהיה דבר מאוד חזק פה בכנסת.

תכף נדבר על החוק, אבל חייבים לדבר בצורה גלויה: המשק והעסקים הקטנים נמצאים במצב קשה. אנחנו נמצאים בעיר ירושלים. מדברים הרבה על הטרור, אבל יש גם בעיה ענקית של פרנסה ברחובות של העיר. כלומר בהרבה מאוד מקומות – ראינו את זה בעיקר עם המסעדנים וגם באותם עסקים שאנשים יוצאים בערבים – העסקים במצב קשה. הגענו למתווה של גרייס עם מנהל רשות המסים משה אשר והצוות שלו, וזה היה מאוד טוב שהם עשו את זה. אבל הגרייס היה מכיוון שהם הסתכלו, וגם המסעדנים בתל-אביב הגיעו, וראו שההבדל הוא עצום, כלומר יש פה ממש פערים ענקיים במחזורים. כמו שבדרום בשנה שעברה כל הארץ הייתה באיזשהו מקום "דרום" גם בנושאים של התיירות וגם בכל עסק שקיבל גראד, ככה גם כל הארץ ירושלים. היום הזה שאנחנו עושים נמצא באמצעו של מאבק מאוד גדול של פרנסה. צריך להגיד את האמת. יש הרבה מאוד עבודות שגם החבר'ה של רן קיויתי עושים. אני גם מאוד שמח על שיתוף הפעולה בין הקואליציה לאופוזיציה. בקואליציה ובאופוזיציה יש שיח חדש על העסקים הקטנים שהוא ברמה גבוהה יותר ממה שהיה בכנסת שעברה שאז כבר התפתח. אבל צריך להגיד את האמת ששישים אלף עסקים קטנים נסגרו בשנה האחרונה במדינת ישראל. זה מספר חסר תקדים. תחשבו כמה אנשים איבדו את הפרנסה שלהם, ותחשבו כמה אנשים נמצאים כרגע בגישוש.

אתמול ישבנו – אנחנו גומרים את ועדות הערעורים על צוק איתן. אני חייב לומר לזכותה של רשות המסים שבתוך המסגרת שהממשלה נתנה לה בצוק איתן היא עבדה בצורה מאוד יעילה. רק בגדול אני אומר שבמלחמת לבנון השנייה ניתנו 5.4 מיליארד שקל פיצוי, ובצוק איתן שהייתה חמישים וחמישה יום, לא שלושים וחמישה יום, ניתנו 1.2 מיליארד שקל פיצוי סך-הכול, גם אם היו מאוד יעילים. כלומר הרבה מאוד אנשים נשארו בלי מענה. הייתה פעם חטיפת הנערים זכרם לברכה, אחרי זה היה צוק איתן, אחרי זה היה פעמיים שלג בירושלים, אחר כך אינתיפאדת הסכינים - -
יעקב פרי (יש עתיד)
לא היה, עדיין.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
- - כלומר המשק כרגע, בעיקר לעסקים הקטנים, נמצא כרגע בבעיה. לכן חוץ מהמעשים הגדולים שנעשים פה בנושאים של אשראי ובנושאים של רגולציה ותנאים סוציאליים ואחרים יש גם נושא גדול של עזרה ראשונה, לתת לאנשים להרים את הראש. אני שמח שרשות המסים הייתה אתנו יחד, ולדעתי, גם משרד האוצר יצטרך להיות אתנו.
היו"ר רועי פולקמן
רק לעדכן בעניין הזה. אתה יודע, בשבוע שעבר שר האוצר הנחה את מנכ"ל משרדו לעשות בחינה של מצב העסקים בירושלים כדי לבחון את הנושא של קרן הפיצויים. אז הדבר הזה נבחן בימים האלה.
לאה ורון
- - - כבל.
היו"ר רועי פולקמן
נכון - - - חבר הכנסת כבל.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
כל פעם שיש, לא עלינו, מלחמה יש לנו קרן נזקי מלחמה. לצערי הרב, חלק מהפעולות, כמו אינתיפאדה, צריכות לתת את הדעת לקרן נזקי טרור כי כל פעם כשיש אירוע כזה יש מקומות שבאופן ספציפי נפגעים מאוד, ומאוד קשה לפצות אותם במסגרות הקיימות.

מילה אחת על הרשות לעסקים קטנים: רן קיויתי עושה עבודה יוצאת מן הכלל. יש התקדמות אדירה גם מבחינת הנכונות של המכינה להבין ולקבל. אבל צריך להגיד בגדול שעדיין הרשות לעסקים קטנים יושבת בפינה במשרד הכלכלה. אני רק מזכיר שמאז קלינטון הרשות לעסקים קטנים יושבת בבית הלבן. כלומר יש עליית מדרגה בגדול - -
יעקב פרי (יש עתיד)
במשרד ראש הממשלה אין מקום.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
לא, לא, יהיה.
קריאה
באירופה יש שר לנושא, באירופה יש נציבות לנושא.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
שמעתי שבונים. אני רק אומר – יש התקדמות עצומה, אבל יש לנו עוד התקדמות גדולה מאוד בכל המעמד. אני מברך את חברינו מכל הארץ מהמגזר העסקי שהגיעו. אתם המפתח להחזיר את מדינת ישראל לדרך המלך. חוץ מהעניין הביטחוני יש העניין האזרחי. אם אנשים יתפרנסו וייצאו מהבית, ויהיו בעסקים, ויעבדו זה עם זה גם בדו-קיום מדינת ישראל תחזור למתווה של צמיחה ושל חיים נורמליים. שיהיה בהצלחה.
היו"ר רועי פולקמן
תודה רבה לחבר הכנסת מרגלית ותודה לחבר הכנסת אורי מקלב שהצטרף אלינו.

רן, ברשותך, אם תוכל לתאר בקצרה את תכלית החוק, ולאן אתה רוצה להגיע. אחר כך נמשיך בהתייחסויות של חברי כנסת ומוזמנים.
רן קיויתי
יש במדינת ישראל חמש מאות אלף עסקים קטנים ובינוניים. הם 99% מכלל העסקים במשק. הם תורמים 45% מהתוצר. בהשוואה בינלאומית זה יחסית נמוך. הם מעסיקים יותר מ-70% מכלל העובדים במשק אף על פי שהתוצר הוא רק 45%. עסקים חדשים שנפתחים כל שנה תורמים למעלה מ-70% מהתעסוקה החדשה שנוצרה באותה שנה במשק. זאת אומרת באמת מדובר פה במנוע צמיחה ותעסוקה משמעותי שצריך לעזור לו להתפתח. הם סובלים מהרבה מאוד קשיים שדיברו עליהם פה. הקשיים הגדולים זה כשל של הרגולציה. הרגולציה מתייחסת גם להרבה דברים שדיברתם עליהם שקשורים לחוק הזה או לא קשורים לחוק זה. הם סובלים מבעיות שקשורות למימון ולאשראי, והם סובלים מבעיות שקשורות לידע ויכולת להבין ולדעת כל דבר שנעשה. סמנכ"ל רגולציה יש בעסקים גדולים. בעסקים קטנים אין דבר כזה, בעיקר לא מישהו שהוא העסק עצמו.

הצעת החוק הזאת היא אכן הצעת חוק תשתיתית. היא לא באה להחליף חוקים אחרים ופתרונות אחרים, היא לוקחת מצב עולם שקיים גם במקומות אחרים בעולם במדינות OECD, בארצות-הברית שבה יש גוף ממשלתי שאחראי על עסקים קטנים ובינוניים. יש הגדרה אחידה מיהם העסקים הקטנים והבינוניים. החוק גם מגדיר שהרגולטור צריך להתייחס אחרת לעסקים הקטנים והבינוניים, והוא צריך את הסוכנות לדאוג להם כדי שזה באמת יקרה.

דיברתם על כך שההצעה לא מספיק רחבה. מבחינתנו יש הרבה נושאים שדיברתם עליהם שלא צריכים להיות בחוק הזה כי הפתרון שלהם הוא במקום אחר. למשל, בנושא של אשראי חוץ בנקאי – הכנסת מקדמת הצעת חוק חשובה. זה חוק אחר, זה לא החוק הזה. זה נושא שצריך לקדם אותו. אנחנו גם עובדים על כל מיני כלי סיוע שיעודדו את המוסדיים להשקיע במוסדיים. יש לנו כלי אחד שנמצא כבר באוויר של קרן הון צמיחה בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, והיא תהיה בהיקף של תשע מאות מיליון שקל אנחנו עובדים גם על כלים אחרים. נושאים אחרים שטופלו זה נושא של מע"מ על בסיס מזומן שלא היה בחוק הזה, אבל טופל בחוק המע"מ שהוא נושא מאוד חשוב לעסקים הקטנים והבינוניים.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
עד איזה גודל של עסק?
רן קיויתי
עד שלושה מיליון וחצי בתעשייתי, ובשירותים זה כמעט כולם – עד חמישה עשר מיליון, כמעט כל מי שנותן שירותים. זה כבר משהו שקיים, זה לא משהו שצריך לעשות אותו, הוא כבר נעשה. הצעת חוק של מוסר התשלומים הונחה בוועדת שרים לחקיקה ממש השבוע - -
היו"ר רועי פולקמן
התזכיר הממשלתי, כי הפרטית כבר עברה לפני כן.
רן קיויתי
הצעת החוק מחייבת את הממשלה לשלם שוטף פלוס שלושים לעסקים, ומחייבת גם את הרשויות המקומיות ואת הגופים הפרטיים בינם לבין עצמם לשלם במנגנון שכרגע הוא דומה למדינות ה- OECD. הוא לא מנגנון מחייב, אבל הוא מנגנון שיש לו בסופו של דבר משמעות.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
רק שאלה בנושא הזה. הרשויות המקומיות מאוד כועסות כי העסקים הגדולים היו סוג מסוים של בנק, וזה מאוד פוגע להם בקש-לוק. האם שקלנו דרך למימון ביניים או למסגרת אשראי כדי לתת להם בתקופת המעבר תמריץ להכניס למכרז יותר עסקים קטנים? כי בסופו של דבר אם יש מישהו שנותן לך תשעים יום גרייס במקומות אחרים אתה תיטה לקחת אותו כי הוא חוסך לך הרבה מאוד כסף.
היו"ר רועי פולקמן
כרגע התזכיר הממשלתי על מוסר התשלומים לא יאפשר את זה. אנחנו נמצא את האיזונים. יש דיונים עם מרכז השלטון המקומי על היקפי הסכומים. לא ניכנס עכשיו לכל הדיון, אבל זה לא קשור למימון הביניים, זה קשור להתנגדות המרכזית שקשורה למדינה. נקיים על זה דיון על מוסר התשלומים.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
אבל אני רק אומר, אם המדינה לא תשים בפרונט סכום ניכר כדי לתת לכל התכנית לרוץ וכדי לתת לכל הסיפור הזה את התמריצים לרוץ יהיה קשה מאוד בפרקטיקה להיכנס לעניין.
היו"ר רועי פולקמן
מוסר תשלומים צריך כסף של המדינה?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני אגיד לך למה, כי הרשויות המקומיות נשענות על הממשלה. הממשלה לפעמים מעבירה להם בפיגור של שנתיים סכומי כסף - -
היו"ר רועי פולקמן
זה סיפור על הרגולציה, זה לא סיפור על מימון.
קריאות
- - -
רן קיויתי
זה עדיין לא עבר את הממשלה בנוסח הסופי. זה יגיע לפה לדיון בוועדה.
היו"ר רועי פולקמן
זה יגיע לכאן, ויהיה זמן לנהל דיון בוועדה.
רן קיויתי
אבל בכל מקרה מה שניסיתי להסביר זה שיש הצעת חוק שאנחנו כרגע מגישים אותה. זאת הצעת חוק תשתיתית שמסדירה מיהם העסקים הקטנים, נותנת סמכויות ומייצרת מצב שאנחנו נוכל לקדם את הסקטור הזה גם בעתיד, ולייצר גם הצעות חוק ממשלתיות בנושאים אחרים חשובים שיהיו לעסקים הקטנים הצעות חוק משלימות. זה לא חייב להיות בחוק הזה. יש הרבה מאוד דברים כבדים מאוד בנושא של מוסר התשלומים: רשויות מקומיות, גופים ציבוריים, בתי חולים – יש הרבה מאוד דברים כבדים שם שצריכים להידון, אבל לאו דווקא במסגרת החוק הזה.
היו"ר רועי פולקמן
הדברים ברורים. יש כאן עניין של חוק תשתיתי. עורך דין רועי כהן, רשות הדיבור לך. אני אשמח אם כל הדוברים יגידו מה הם היו מצפים מאותו חוק, כי בסוף שיש לנו כאן הזדמנות, ואנחנו רוצים לשמוע מכם מעבר לחשיבות כי כולנו מסכימים ונגיד כמה זה חשוב, 70%, עסקים קטנים זה חשוב, פריפריה. אנחנו כולנו מסכימים, אבל השאלה היא איך עושים את זה. אנחנו פה כדי להיות תכליתיים.
רועי כהן
בוקר טוב לכולם. אני קודם כול רוצה להגיד תודה לכל המארגנים ובמיוחד לחבר הכנסת רועי פולקמן על עצם קיום הדיון הזה, ולחברים שמשתתפים. לה"ב ולשכת העצמאים וארגוני העסקים הקטנים בישראל מברכת על הצעת החוק ועל ההסדרה של הנושא. אבל, לדעתי, ברגעים אלה כשאנחנו מציינים את יום העסקים הקטנים נמצאים במצב שגם אין שר כלכלה במשרה מלאה במדינת ישראל. זאת גם קריאה שלא יכול להיות מצב במדינת ישראל שלא יהיה שר כלכלה שקם בבוקר וכל כולו למען הכלכלה ולמען העסקים הקטנים - -
נורית קורן (הליכוד)
יהיה, יהיה.
רועי כהן
יהיה, אבל כרגע אנחנו נמצאים במצב לא תקין, ולדעתי, קודם כול צריך להסדיר את הנושא הזה. אנחנו באמת עוסקים באחד הנושאים החשובים ביותר שמבטאים את היחס האמיתי של הממשל בישראל לעצמאים ולבעלי העסקים הקטנים והבינוניים. אני נכנסתי לפני שבוע לתפקיד, והביאו לי ערימה של הצעות חוק שמונחות בנושא של עסקים קטנים. למעלה מעשרים הצעות חוק שרק קיבלו כותרות. אני מכיר את הכנסת על בוריה – עברו או טרומית או הכנה לקריאה ראשונה. לא הייתה שום רגל מסיימת של הצעות חוק בשש השנים האחרונות של עשייה. לכן אני קודם כול קורא לכל החברים כאן: אנחנו באנו לדרוש היום נחישות ותוצאות בשטח. די לכותרות ודי לכל מיני ספינים. אנחנו רוצים שהממשלה וכנסת ישראל יתייחסו לעסקים הקטנים והבינוניים כמנוע צמיחה של המשק בישראל, ולא בצורה אחרת, אלא משהו כמו שאמר קודם חבר הכנסת מרגלית, איזה גוף קטן במשרד הכלכלה שקיים בשביל להיות קיים. אנחנו לא שם. אנחנו נדרוש את היחס ההוגן. זה מנוע הצמיחה – למעלה ממיליון וחצי איש מועסקים באמצעות העסקים הקטנים והבינוניים. לא יכול להיות שגוף כזה לא יקבל את המעמד שלו במשק הישראלי.

יש הרבה כוונות טובות. חברת הכנסת איילת ורבין ציינה מה זה להקים עסק בישראל, מה המשמעות של זה והצורך בזה. אנחנו מבקשים כאן קודם כול להסדיר את מעמד העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, להסדיר את הנושאים שקשורים לאשראי, נושא של עדיפות במכרזים, נושא של שוטף פלוס שלושים. אנחנו יודעים שזה גלגול על גלגול של בקשות. אנחנו מקווים שהפעם תהיה רגל מסיימת.

עוד דבר שאנחנו מבקשים – הנושא שעומד על הפרק הוא דמי אבטלה לעצמאים. חבר הכנסת פולקמן וכל הנוכחים באמת מקדמים את זה. לא יכול להיות מצב שלעובד עצמאי לא תהיה כרית ביטחון, לפחות ביום שהוא ממש מגיע למצב שהוא חייב לסגור את העסק שלו. זה לא יכול להיות שהוא ישלם ביטוח לאומי בסכומים הרבה יותר גבוהים מהשכיר, ועדיין לא תהיה לו כרית ביטחון. אנחנו קוראים כל מיני הצעות שבסופו של דבר מי שיממן את דמי האבטלה זה העצמאי בעצמו. זה דבר שלא יעלה על הדעת. אתם באים לעצמאי ואומרים לו להפריש כסף - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
מכיס לכיס.
רועי כהן
באנו לפה ביום חגיגי, ואנחנו שמחים - -
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
אבל צריך להגיד את הדברים. רועי פוקלמן אמר – גם אנוכי מקדם את החוק. זה קואליציה ואופוזיציה ביחד. תזכרו את המאמצים האלה. המאמצים האלה קורים כבר בכנסת הקודמת ובכנסת הזאת. אני מאוד מכבד את רועי פולקמן ואת אלי כהן ואנשים אחרים, ומאוד מקווה שזה יצליח. אבל יש פה אנשים שמקדמים את הדברים האלה זה זמן, עובדים יחד. אחד הדברים החשובים ביותר הוא שיהיה ברור שגם חובת המכרזים וגם דברים אחרים אלה חוקים שכבר הונחו. זה בסדר גמור שהממשלה מקדמת, אנחנו בעד. אבל האופן שבו החוקים האלה יתקבלו – The devil is in the details. כלומר אם אנחנו עושים דמי אבטלה לעצמאים בלי לשים קרן משמעותית של המדינה בתוך הסיפור הזה שייתן פרונט לכל הדבר הזה אז זה כאילו לקחת ממך כסף כדי לתת לך כסף.
יעקב פרי (יש עתיד)
תהיה גמיש באשראי, תהיה גמיש בנתינה - -
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
כלומר כדי להרים את הדברים האלה צריכים את הגמישות ואת הפעילות האמיתית - -
היו"ר רועי פולקמן
רק כדי שנהיה מדויקים. נאמר, וזה נמצא בתקציב המדינה ל-2016 – יש מאה וחמישים מיליון שקלים להתנעת - -
רועי כהן
אנחנו יודעים ששר האוצר מחויב לנושא.
היו"ר רועי פולקמן
- - אנחנו גם יודעים שמאה חמישים מיליון זה לא מספיק. אני אגיד רק נקודה אחת שאמרתי אותה גם אצלכם. לאורך השנים יש שיח על השותפות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. מה הכוונה? הרי הבעיה של דמי אבטלה היא בין העסקים הקטנים החלשים לבין החזקים. יש עיוות בגביית דמי הביטוח הלאומי שבו עסק עצמאי חלש משלם יותר משכיר במעמדו ועצמאי חזק. לכן יש תיקוני גבייה שנדרשים לביצוע. יכול להיות שזה אומר גם עלייה מסוימת בגבייה מהחזקים.
יעקב פרי (יש עתיד)
הבעיה היא לא ב- - -, הבעיה היא בקריטריונים.
היו"ר רועי פולקמן
דווקא כרגע הבעיה היא לא בקריטריונים, אלא - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אם אתה כבר מעלה מיסוי תעלה גם מיסוי על שכירים שמרוויחים מעל - - -
היו"ר רועי פולקמן
יכול להיות. זה דיון אחר. רועי, בבקשה.
רועי כהן
הפתרון נעוץ בקידום הצעת החוק הזאת כי היא סוג של מחויבות גם של הממשלה וגם של הכנסת להשיג על-ידי חוק עסקים קטנים ובינוניים. זה קיים במדינות העולם המערבי ובאיחוד האירופי. הסוכנות שהיא גלגול של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים שהייתה לי הזכות להכיר אותה כבר בהתחלה כשעדי שטרנברג היה שם מנכ"ל. אתה מבין מאין אני מכיר את הסוגיה. זה מעמיד גם מודל נכון למען העסקים הקטנים והבינוניים, ואנים תומך בהסדרה, אבל חברים הרבה דברים. צריך להרחיב את החוק הזה; צריך להגיע למצב שכל הדברים נכנסים לתוך החוק כדי שלא ניצור שוב טלאי על טלאי. בשם הארגונים הכלכליים במדינת ישראל אנחנו מבקשים ביום הזה של העסקים הקטנים והבינוניים מחויבות של הוועדה הזאת, של חברי הכנסת. אראל מרגלית כיושב-ראש השדולה של העסקים הקטנים והבינוניים מוביל קו מאוד נכון לפתור בעיות בזמן אמת. מספיק עם הצהרות ומספיק עם הכוונות. לכן אני רוצה לברך את כולם ולהודות לכם על הנכונות.
היו"ר רועי פולקמן
תודה רבה, עורך דין כהן. רק בקשה, ואני אגיד לכל דובר – תעבירו לוועדה רשימות. אתה עורך-דין, אתם גוף מקצועי מאוד. תעבירו לוועדה הערות ספציפיות, אופרטיביות לוועדה, ואנחנו נשב עליהן.

חבר הכנסת פורר, בבקשה.
פורר עודד - ישראל ביתינו
אני רוצה לברך את היוזמה על היום הזה וגם את הדיון הזה ובכלל את מה שמקדמים חברי הכנסת בנושא גם כמי שעבר את החוויות האלה מהצד של העצמאי מול המדינה ומול הרשויות. החוק הזה לא יגרום לכך שיום אחרי שהוא יעבור יקומו העסקים הקטנים לשחר של יום חדש. אבל הוא כן מסמל ציון דרך של שינוי ביחס לעסקים הקטנים. פה חובת ההוכחה תהיה על הרשות, לאן היא תיקח את החוק הזה כדי לפחות לשנות את מערכת היחסים בין השלטון לבין העצמאים והעסקים הקטנים. היום מערכת היחסים היא כזאת שהרבה פעמים כשאתה עסק קטן, ואתה מופיע מול השלטונות קודם כול אתה צריך להוכיח שאתה לא גנב. חלק ניכר מהעסקים שעובדים מול הרשויות ונסגרים, נכון ליום סגירתם הם רווחיים מבחינה חשבונאית. תזרים המזומנים שלהם פשוט הרג אותם. משרדי ממשלה שמרשים לעצמם לשלם לפעמים אחרי חצי שנה ואחרי שנה – וזה לא רק רשויות מקומיות, קל וחומר רשויות מקומיות – ממוטטים את העסקים הקטנים. יש הרבה אתגרים: דמי אבטלה לעצמאים, מוסר תשלומים ועוד הרבה נושאים של חקיקה שיצטרכו לבוא ותיקונים ועדכונים, וסוף-סוף מטפלים בהם. אבל הנושא של ימי אשראי הוא קריטי. פה הכנסת תצטרך לאכוף על הממשלה את הנושא הזה כי זה לא ילך אחרת. תמיד ימצאו את השיטות איך לשלם שלושים יום מאוחר יותר - -
יעקב פרי (יש עתיד)
שלושים יום זה מצב טוב.
פורר עודד - ישראל ביתינו
שלושים יום מאוחר יותר מעבר לשישים או לתשעים. המשכורת של אותו חשב ואותו עובד במדינה שלא חתם כי הוא בדיוק בחופשה או לא חתם על אישור הדוח הזה כי הוא בסיור חשוב – היא תיכנס ב-1 בחודש אם הוא היה בחופשה או לא. אבל אותו עסק שבשבילו זה החמצן כי הוא משלם מהכסף הזה את המשכורות לעובדים שלו – ואם אין לו משכורות לעובדים שלו מהכסף הזה הוא הולך לבנק ולוקח הלוואה ומשלם את הריביות לבנק. אז נכון שהבנקים נהנים מכך שמוסר התשלומים הוא לא טוב במדינה, אבל זה פתרון וזריקת מרץ מהירה מאוד לשוק, בטח בתקופה כזאת. על זה יש לתת את הדגש. שוב, ברכות.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
אני אומר שוב – היינו בפעם שעברה כשראינו מה ראשי הרשויות עשו פה. חלק מהם באמת מנסים לגמור את החודש גם כן. כלומר אנחנו חייבים להידרש לזה, ואיכשהו לנסות להביא. זה חלק מרכזי באימפלמנטציה של החוק של כל תקנה שתעביר. איזשהו צורה של מימון ביניים. ברמה התקציבית זה לא דבר גבוה; ברמה האופרטיבית זה יכול לקרות. כדי לתת את התמריץ לרשויות ולאותם גורמים ממשלתיים שגם כל התחשיבים שלהם היו על תשעים יום האלה, והם נחנקים כדי לעשות את זה, ואתה צריך לעזור להם.
היו"ר רועי פולקמן
אנחנו בדיונים עם משרד הכלכלה. יש כלל אחד שלמדתי מהשר כחלון: keep it simple. כלומר חקיקה שהיא לא פשוטה לא עובדת. גם במוסר התשלומים צריך יהיה להכיל את זה. אם יש סייגים אז יש סייגים, אבל בגדול פשוט משלמים. גם רשות מקומית יכולה לשלם. אולי יש רשויות שכן או לא - -
פורר עודד - ישראל ביתינו
- - -
היו"ר רועי פולקמן
- - ולא נתחיל מימון ביניים או לא מימון ביניים וחשבים. אנחנו צריכים להגדיר מימון. זה יהיה, זה יגיע לוועדה. אנחנו נשב עם היושב-ראש בשבועות הקרובים, ואנחנו נתקדם. אז אולי זה לא יהיה מושלם ברגע הראשון, אבל זה יהיה.
ליאור לוי
ברשותך, אני רוצה להגיד משפט על נושא מוסר התשלומים כי אחר כך יגידו דברים אחרים. אני לא מבין – זה די טריוויאלי לשלם בזמן, לא?
היו"ר רועי פולקמן
אנחנו מסכימים.
ליאור לוי
- - אני בכלל לא מבין למה הכנסת צריכה לדבר על מימונים או על דיונים או על חוקים לשלם בזמן. זה לא נתפס.
קריאה
המוסר הישראלי לא לשלם בזמן.
ליאור לוי
זה לא משנה. הממשלה הישראלית או גורמי הממשל הישראליים צריכים לשלם בזמן. זה פשוט לא נתפס.
פורר עודד - ישראל ביתינו
אם מעסיק לא ישלם בזמן את שכרו לעובד של העובד שלו זאת עבירה פלילית, ובכל מובן זאת שערורייה. קל וחומר כשהממשלה לא משלמת בזמן לספקים שלה.
היו"ר רועי פולקמן
חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה.
נורית קורן (הליכוד)
אני מצטרפת לברכות ולכל מה שנאמר. בעברי הייתי עצמאית עשר שנים, והפעלתי עסק. ואז רואים כמה קשה לבנות עסק ולהתקדם כשאין רשות מסוימת שנותנת לך את כל הנתונים. בזמני אפילו לא היה מט"י. אתה צריך ללמוד איך לבנות, וברגע שאתה רואה שהגעת לאיזשהו מקום קורה במדינה איזשהו משבר, והכול יורד לטמיון. אבל אתה צריך לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי. בעוונותי הייתי עשר שנים עצמאית ולא קיבלתי אבטלה ולא שום דבר. יתרה מזאת – לפעמים גם הביטוח הלאומי לא מסתנכרן על כל הדברים. אני ילדתי וסגרתי את כל התיק שלי. אחרי חמש שנים פתאום אמרו לי, תשמעי, קיבלת קצבת ילדים ולידה יותר ממה שהיית צריכה לקבל – בואי תחזירי. אמרתי, מעניין מאוד אם הייתם בכלל מבקשים ממני אם לא הייתי עצמאית, כי פתאום זה היה פה ושם כי אין סנכרון.
רועי כהן
גם אסור לך לעבוד אחרי לידה.
נורית קורן (הליכוד)
זה בכלל נושא אחר.
רועי כהן
אבל זה עוד משהו שתפס כותרת וקידמו את ההצעה, וזה נתקע
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
נשים עצמאיות שיולדות חייבות להיות מסוגלות להמשיך לעבוד.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
שמנו הצעת חוק. קידמו אותה, העבירו אותה.
נורית קורן (הליכוד)
אנחנו נראה כאן ביחד.

צריך גם לקחת בחשבון את נושא רישיון העסקים שהוא מאוד צולע. אני לא יודעת מה דעתכם בנידון, זה לא נכנס לחוק הזה, וזאת שערוריה. יש פה כל-כך הרבה עסקים כמו מסעדות ששנים לוקח לקבל רישיונות. אבל צריך לתת את הדעת על זה כי אסור שיקרה דבר כזה שעסקים ימשיכו לפעול בלי רישיון וללא פיקוח. ראה אולמות שמחה עם המנורה שנפלה. גם את הדברים האלה צריכים לקחת בחשבון. אני יודעת שבמשרד הפנים היחידה הזאת מאוד מצומצמת. צריך לראות איך לשפר את הדברים.
היו"ר רועי פולקמן
תודה רבה.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
רק הערה בעניין הזה. עניין של רישוי עסקים קטנים זה דבר מטורף במדינת ישראל.
נורית קורן (הליכוד)
נכון. לי לקח חמש שים כדי לקבל רישיון.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
יש כרגע הצעת חוק יחד עם הארגונים הכלכליים, ואני מאוד מקווה שרועי והקואליציה יצטרפו אלי. ההצעה הזאת נקראת one stop shop . זה קיים בשוויץ ובמקומות אחרים. בכל עיר ובכל מחוז יש מקום אחד שבו המדינה, העירייה ורשויות המסים מרכזים את כל הגורמים שלהם. שנית במקום שכל פעם המנכ"ל או הבעלים יצטרכו להתעסק עם גורם אחר שהדרישה שלו היא לגמרי לגיטימית בין אם את המכבי אש, משרד הבריאות או משרד הכלכלה. אבל אי אפשר שכל אחד יתעסק איתם בנפרד. אנחנו רוצים לקבוע רפרנט. רועי, אני רוצה שנעבוד את זה על זה ביחד, ונראה מי יכול להיות בין משרד הפנים לבין הרשות המקומית. הוא צ'מפיון של העסק; הוא מייצג את העסק ובאחריותו לתאם בעבור העסק את כל הרגולציה בצורה שתאפשר לעסק לעבוד. זה לא להמציא, זה להעתיק. זה קיים בכמה מקומות בעולם. זה ישנה בצורה דרמטית את הזמן שבעל העסק יכול להקדיש לעסק במקום למדינה.
ליאור לוי
אני רוצה לספר לכם שתעשיין מתמודד היום עם מאה ושמונים רגולטורים שונים כל יום.
היו"ר רועי פולקמן
אנחנו קיימנו על זה דיון. יש החלטת ממשלה על הפחתת הנטל הרגולטורי. אנחנו עוסקים עכשיו בחוק ההסדרים בנושא חיבור מפעלים לגז טבעי, ושם הנושא המרכזי שעלה היה תיאום התשתיות – איך מתאמים תשתיות במדינת ישראל עם עשרות גופים, וכל מה שכותבים לך בוועדה זה רק לתאם – עם הוט, עם בזק, עם "מקורות".
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אבל הם מצביעים על הבעיה שקודם סיפרתי שאם לא הייתי נחושה אז לבית קפה של חמישים שנה לא היה רישיון עסק. ארבע שנים עבדתי על רישיון עסק בעצמי. אני אומרת לכם – הדבר שאנחנו צריכים להיות ערים לו זה איזשהו נתק בין העסק הקטן לרשות המקומית. עזוב את כל תומכי התשתיות.
ליאור לוי
דרך אגב, הפעלת עסק ללא רישיון זאת עבירה פלילית שדינה מאסר.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
כמה שנים לקח לי לקבל רישיון לזאפה בירושלים בזמן האינתיפאדה - -
יעקב פרי (יש עתיד)
אני לא רוצה להיות משבית שמחות. אני מנסה להבין מהחוק הזה איך אנחנו באמת מקדמים בעיות פשוטות ביותר. אני כבר לא מדבר על אשראי או על מספר הרגולטורים. זה שוב חוק ארגוני שקובע שיש סוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה. יש לי הרבה כבוד גם לסוכנות וגם למשרד הכלכלה ולעומדים בראשו. אבל זה שוב חוק ארגוני. אנחנו לא מטפלים - -
אתי בנדלר
החוק הזה, חבר הכנסת פרי, הוא העתקו של הצעת חוק אחרת שהוחל עליה רציפות כבר מהכנסת השמונה עשרה, והיא לא קודמה אך ורק בשל הטענות האלה. זה חוק הקמת הרשות, זה לא חוק - - -
נורית קורן (הליכוד)
- - -
יעקב פרי (יש עתיד)
אני קורא את דברי ההסבר, ואני לא רואה איך אנחנו תורמים בפועל לפתרון בעיה מהבעיות שעלו פה מסביב לשולחן.
היו"ר רועי פולקמן
נקודה אחת עסקה ביכולת לראות מתי מכבידים רגולציה על עסקים. לכן היכולת היום לבדוק ולראות ולהכניס רגולציה ולהוציא רגולציה – אין היום גורם שעושה את זה. אחת ההצעות היא שהסוכנות תעשה את זה.
יעקב פרי (יש עתיד)
אני לא נגד.
היו"ר רועי פולקמן
אבל אתה צודק, זאת המטרה של הדיון.
יעקב פרי (יש עתיד)
אבל אני לא מבין - - -
ליאור לוי
למיטב זיכרוני, בחוק הזה יש סעיף של בקרה, שהסוכנות אמורה לבקר את הדברים. זה סוג של התחלה ברוכה.
יעקב פרי (יש עתיד)
אני לא נגד. אבל אני לא רואה איפה אנחנו מקדמים.
היו"ר רועי פולקמן
חבר הכנסת פרי, זאת המטרה של הדיון.

אורי בארי, לשכת רואי החשבון, בבקשה.
אורי בארי
אני נמצא בכיוונו של חבר הכנסת פרי. חוק לעסקים קטנים זה חוק נחוץ. יש הרבה מאוד בעיות לעסקים קטנים. אנחנו מדברים על רגולציה, על מדידת איכות העסקים בדרכים של גודל ולא של איכות אמיתית, אנחנו מדברים על בורסה לגדולים בלבד, בעיות של שיווק לחו"ל ועוד הרבה בעיות אחרות. החוק הזה לא נותן להם פתרונות. החוק הזה מגדיר הקמה של הסוכנות, ונותן לה סמכות לקבל ייעוץ; נותן לה אפשרות לתת חוות דעת, אבל לא לקבל החלטות. לדעתי, זה לא דבר שיקדם עסקים קטנים, אלא רק את ההקמה של הסוכנות.

בנוסף לזה יש היום לסוכנות ועדה מייעצת. זה דבר חשוב, וכמובן, צריך להשתמש בה. אם מקימים סוכנות חדשה ומערכת חדשה צריך לחזק את הוועדה המייעצת ולהפוך אותה לדירקטוריון כמו שיש ברשות לניירות ערך. חברי רשות הם תחליף לדירקטוריון. זה ישפר מאוד את התפקוד שלה ואת היכולות שלה. חבל שדווקא הנושא הזה בתחום הארגוני יצא מהצעת החוק.
היו"ר רועי פולקמן
תודה רבה. אני רק אומר משהו שאמרנו כמה פעמים: יש מכלול גדול של חקיקה וצעדים והחלטות ממשלה שמקודמים בימים אלה לנושא העסקים – לא הכול בחוק הזה. אבל יחד עם זאת ההערות האלה מצוינות. המטרה היא לא להעביר חוק לשם ארגון, אלא לייצר כלי. אבל בואו לא נשכח – יש עוד הרבה מאוד דברים שנעשים החל ממוסר תשלומים, אשראי חוץ-בנקאי, דמי אבטלה ופנסיה שמחוקקים בנפרד. לא הכול יושב על חוק אחד. אנחנו לא מנסים להביא חוק כולל לנושא העסקים הקטנים, אלא האם צריך את אותו גוף-על ממשלתי שיודע לתכלל. זה הדיון. אבל כל הערה תתקבל. תודה על הדברים הקצרים.
אורי בארי
אם הוא ישנו אז לפחות - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
מאוד לעניין.
היו"ר רועי פולקמן
מאה אחוז. הערה במקום, תודה רבה. הצטרפו אלינו חברי הכנסת מיכל רוזין ועפר שלח.

ליאור לוי מהתאחדות התעשיינים, בבקשה.
ליאור לוי
בוקר טוב. אני יושב-ראש המפעלים הקטנים והבינוניים בהתאחדות התעשיינים. כמו חברי קודם אני מצטרף לברכות על יום העסקים הקטנים. זה חשוב והכרחי.

הערה קטנה: אם המחיר שאנחנו בתעשייה צריכים לשלם על כך שמתווה הגז יאושר זה היעדר שר הכלכלה ליום-יומיים דיינו. עלה לנו ביוקר הסיפור הזה. אנחנו מסכימים לשלם יומיים בלי שר הכלכלה - -
רועי כהן
אתה מסכים, אנחנו לא מסכימים.
ליאור לוי
אני דיברתי בשם התאחדות התעשיינים, יקירי, לא בשם מישהו אחר. אנחנו מסכימים.
היו"ר רועי פולקמן
אתה יודע שזה יומיים? כי זה מידע שאין ברשות חברי הוועדה.
ליאור לוי
לא יודע. אני אמרתי שאני מוכן לשלם מחיר של יומיים על היעדר שר הכלכלה כדי שמתווה הגז סוף-סוף - - -
קריאות
- - -
ליאור לוי
נתכנס לנושא שבגינו התכנסנו. רומא לא נבנתה ביום אחד. החוק הזה שעל הפרק הוא חוק טוב, אנחנו תומכים בו. הסוכנות בראשות רן קיויתי והצוות שלו עשתה עבודה טובה עד עכשיו. די לציין את שתי הקרנות של תשע מאות חמישים מיליון שקל שנמצאות עכשיו בגיוס. כל הכבוד.

הערה על החוק הספציפי הזה: בהתאחדות אנחנו לא נוהגים לדבר הרבה בדרך כלל, אלא לעשות, ולסמן את הדרך כפי שעשינו בקרן של מיליארד שקל שאך לאחרונה הקמנו. כרגע אנחנו מתרכזים בנושא של רכש. הרכש הממשלתי הוא דבר משמעותי, והרכש בכלל הוא דבר משמעותי. אם לחוק הזה יתוסף איזשהו ניסוח או אמירה שהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תפקח ותדווח אחת לתקופה מה אחוז הרכש של המדינה מיצרנים ישראלים קטנים ובינוניים, בכך ייווצר אינדקס מעקב מסוים, והדבר ייתן דחיפה ניכרת לתעשייה הקטנה והבינונית. ושוב – מעשים ולא דיבורים וברכות על היום.
היו"ר רועי פולקמן
זאת הערה מצוינת. השבוע יש הצעת חוק שלי בהקשר הזה של המכרזים הממשלתיים. שוחחנו עם החשבת הכללית על שילוב עם החוק הזה. אני מאוד אשמח לראות הצעת נוסח שלכם – איך אתם רואים דבר כזה בא לידי ביטוי בהקשר של הבקרה - -
ליאור לוי
יטופל.
היו"ר רועי פולקמן
- - כי דוח מבקר המדינה מהשבוע האחרון דיבר על זה; מעבר לתנאי הסף שאנחנו רוצים לטפל בהם שהם חסם ללא מעט עסקים - -
קריאות
נכון.
היו"ר רועי פולקמן
אבל הבקרה שלא קיימת היום – החשבת הכללית דיברה על זה ביושר, ומבקר המדינה כתב על זה השבוע – אנחנו רוצים לפתור את זה. אז נשמח להצעה איך ניתן לשלב את זה בהצעת החוק.
ליאור לוי
ההתאחדות תטפל בזה.
אורי בארי
מעבר לזה – זה לא רק - - - זה גם מדיניות האיחוד מתבצע על-ידי גודל. זאת טעות.
היו"ר רועי פולקמן
כל נושא הרכש, כיוון שחלקו מטופל בהצעת החוק הפרטית בתיאום עם החשבת הכללית ועם משרד הכלכלה, אנחנו בוחנים לשלב חלק מזה בהצעת החוק. זה חלק מהדיון שקיימנו השבוע עם הצוות של משרד האוצר. נשמח להצעות אופרטיביות שלכם בעניין הזה. אין ספק שיש פה הזדמנות גדולה.

עורך דין רן גזית, בבקשה.
רן גזית
שלום רב. אני מייצג פה יזמות. את החוק הזה אני מכיר מימי הרשות שהרבה מדברים והרבה לא עושים. זאת אומרת אם רוצים להקים סוכנות ולא נותנים לה סמכויות – חבל על הזמן, חבל על האנרגיה. אם לסוכנות הזאת יש סמכות להיכנס ולהגיד שחוק כזה או אחר הוא טוב או לא טוב תהיה אפשרות ללכת אחר כך לבג"ץ ולעשות משהו בעניין הזה. אבל ברגע שהסוכנות הזאת לא לוקחת חלק בשום מקום אז לא יקרה כלום. אז פעם אחת זה סמכויות להיכנס בכל מקום שיש עסקים ולתת חוות דעת. לא יותר, לא לבטל חוק ולתת חוות דעת. מי שירצה לעשות עם זה משהו, יידע מה לעשות.

שנית, ללא תקציב. אני לא מבין למה באנגליה אפשר להשקיע בסטרט-אפ ישראלי "איזי בוב" שנותן מימון לעסקים קטנים ובינוניים, ובישראל אי אפשר להשקיע בשום מיזם שעוזר לעסקים קטנים ובינוניים.
היו"ר רועי פולקמן
למה אי אפשר להשקיע? אה, שהממשלה לא משקיעה.
רן גזית
ממשלת אנגליה משקיעה במיזם ישראלי בלונדון לעסקים קטנים ובינוניים. ממשלת ישראל לא מצאה לנכון לחשוב להשקיע בשום מיזם ישראלי שתורם לתחום הזה. תנו לסוכנות. אתם מאמינים בסוכנות? תנו לסוכנות הזאת תקציב, ואחר כך תבדקו אותה. כן השקיעה נכון, לא השקיעה נכון – אלה כבר דיונים כאלה ואחרים. וכמובן, הוועדה המייעצת. הסוכנות לא יכולה שיהיה לה כל הניסיון וכל הידע בכל התחומים האפשריים, וכמו שאמר אראל מרגלית, השטן בפרטים. זאת אומרת תנו ועדה מייעצת עם אנשים ממקצועות שונים עם מומחיות שיבואו ויאפשרו.

אתה מדבר על המכרזים – אין שום סיבה בעולם שעסק ישראלי קטן או בינוני שלפי ההגדרה כאן זה כמעט כל המגזר העסקי הישראלי, לא יהיה לו יתרון. זאת אומרת 10% יותר יקר במחיר – הוא נכנס פנימה ומקבל את המכרז. תנו לסוכנות את הסמכות להחליט האם זה נעשה נכון; תנו להם לייצר את הפרמטרים.
היו"ר רועי פולקמן
הערה אחת על הסעיף הזה שניהלנו עליו דיון ארוך עם משרד האוצר.
רן גזית
אבל תנו להם את האפשרות לעשות את הבקרה.
היו"ר רועי פולקמן
הם עשו הערכה שאני מכבד שאם הרכש הממשלתי יאפשר פערים בין הצעות מחיר יהיה מדובר בעלות עודפת מתקציב המדינה של מאות מיליונים עד מיליארדים. לכן צריך לחפש את מנגנוני הסיוע, כולל את תנאי הסף. לא בטוח שאנחנו רוצים לאפשר את האמירה שאם המחיר הוא פערים - -
רן גזית
3%-2%.
היו"ר רועי פולקמן
אוקיי, זה דיון.
רן גזית
זה בברוטו. בנטו זה הרבה פחות כי הם משלמים מסים. אפשר לעשות מנגנונים ולוודא שאותו עסק הוא עסק יציב. יש כל מיני מנגנונים ופתרונות היום. אני מייצג פתרון אחד, אבל זה רק פתרון אחד. יש הרבה פתרונות. תתחילו לעשות תכל'ס ולא בהצהרות. זה מאוד יפה שיש יום, אבל אנחנו עם יותר שער לבן, וזוכרים את זה מאז – לא קרה כלום.
היו"ר רועי פולקמן
תודה רבה. כמו שאמרתי לדוברים הקודמים, אתה מוזמן להעביר לנו בכתב נקודות ספציפיות גם לחוק הזה וגם לחוקים אחרים שנדונים בתקופה הזאת ממוסר התשלומים ואחרים. נתייחס אליהם ונקדם.

חבר הכנסת שלח, בבקשה.
עפר שלח (יש עתיד)
אני מקשיב לדברים, והם נוגעים לדברים שאני מתעסק בהם מאז שהגעתי לכנסת. אפרופו העסקים הקטנים והבינוניים מול המערכת הממשלתית אני רוצה לספר לכם – ויש כאן גם אנשים שמכירים את זה – אני ניסיתי לקדם מהלך כזה במערכת הביטחון. מערכת הביטחון עושה רכש בתשעה מיליארד שקל בשנה, ועליה כן חל עד 15% בפריפריה, והיא דווקא עומדת בזה. אבל הטענה של העסקים הקטנים והבינוניים הייתה שזה יחסוך הרבה מאוד כסף; שמכיוון שמדובר שם על דברים מאוד גדולים שאם אתה מפרק אותם לקטנים – העלות לשעה שמעמיסים ברפא"ל – אפשר לקנות מעסק קטן או בינוני בהרבה פחות. הסיבה שם היא שהמנגנון הממשלתי מעדיף עסקים גדולים היא שאתה סוגר איתם אן-בלוק.
היו"ר רועי פולקמן
זה קורה בתנאי הסף.
עפר שלח (יש עתיד)
בארצות-הברית יש חקיקה שאני הסתמכתי עליה של 1,600 עמודים שקובע תנאים לדבר הזה. ככל שאני קורא ומעמיק בחוק הזה אני חושב שיהיה אפילו מצב שיכול להיות שנגרום לנזק ולא לתועלת. זאת אומרת תקים גוף שלכאורה דואג לדברים. זה לא רק שהוא לא יעשה כלום, כמו שחברי יענקל'ה פרי אמר, אלא יגידו, הנה, הקמנו גוף, זה מסודר. נשאלת השאלה, אם מקימים גוף כזה – הגוף הזה, צריך שיהיו לו סמכויות של סנקציות, צריך שיהיו לו סמכויות של התערבות, שיהיו לו כלים אמתיים. אם לא, יותר טוב שלא יוקם מאשר יוקם.
היו"ר רועי פולקמן
בסדר גמור, הערה חשובה. דודי ברזילי, בבקשה.
דודי ברזילי
גם אני מברך על היום הזה. אני בעל חברה – לא יועץ או עורך-דין – שנמצאת באשקלון ומונה 40 עובדים. החברה עוסקת בהנדסה מכנית, זיווד אלקטרוני ועיבוד שבבי. כלומר מפעל יצרני. צריך להבדיל, והחוק הזה לא עושה את הבידול הזה בין עסקים לבין מפעלים. אם תראו כמה מפעלים קמו במדינת ישראל בשנה האחרונה - -
קריאה
כמה נסגרו.
עפר שלח (יש עתיד)
התשובה היא אפס.
דודי ברזילי
עזוב, כמה נסגרו – מה על היזמות? איפה היצירתיות? איפה החדשנות? הייתי בחדר הזה לפחות שלוש פעמים, ומדברים פה למכביר. אחלה אנשים. ממשלות התחלפו, ראשי ועדה התחלפו – אני נשארתי באותו מקום עם אותן בעיות ואותן צרות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
גם עם צרות חדשות.
קריאה
ב-2006 - - - חמישים ושישה מפעלים, בשנה האחרונה – שישה.
דודי ברזילי
אני רוצה לומר גם כמה דברים פרקטיים. לפני שבוע ישבנו בכנס מעבר צה"ל דרומה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה שהיה במקרה גם חייל שלי, אלי גרונר, עמד שם, והסביר כמה זה חשוב - -
יעקב פרי (יש עתיד)
אז אתה מקורב בשלטון.
דודי ברזילי
ממש לא. הלוואי.

דיברתי אתו, והוא אמר לי, אתה צודק. במעבר צה"ל דרומה משקיעים מיליארדים. מה הבעיה שמדינת ישראל תגיד ש-10% או 15% מהמיזם הענק הזה יגיע לעסקים קטנים? אתה יודע למה זה לא קורה? מסיבה אחת פשוטה. הייתי במשרד הביטחון עשרים ושמונה שנה, ועכשיו אני בצד השני, ואני מכיר את העניין. העניין הוא פשוט שהפקידים יעבדו קשה יותר. תוציאו מכרזים ייעודיים לעסקים קטנים ובינוניים - - - לא רוצים שום הנחות, לא נעמוד במחיר הנדרש – שלא ייתנו לנו את העבודה, זה בסדר גמור. אבל תראה מה קורה – אתם נותנים האוכל לגדולים – לאלקטרה, ל - - - לרפא"ל, לתעשייה האווירית. תמשיכו להאכיל את השמנים - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
מאה אחוז.
דודי ברזילי
- - וכל האנשים פה ימשיכו לג'עג'ע. חבר'ה, אתם כורתים את העץ שאנחנו יושבים עליו.
עפר שלח (יש עתיד)
רק לסבר את האוזן במספרים על מה שאתה אומר: 85% מהמכרזים של משרד הביטחון הם ספק יחיד. אין להם בכלל תחרות.
דודי ברזילי
אני יודע. מילא, אם הגדולים האלה היו נותנים לנו לאכול – עלא כיפאק. הם לא רוצים שנרוויח, ותראה את הרווחים שלהם. זה מאוד פשוט. אז מה אתם עושים? זה לא רק לקחת את כספי הציבור ולשים אותם במקומות. צריכה להיות החלטה פשוטה להגדיר עכשיו במעבר צה"ל דרומה, במכרז שעוד לא סוכם – כי בעיר הבה"דים לא קיבלנו כלום - -
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
אם זה מנחם אותך, אז הרבה מאוד מהסיכומים שהיו צריכים להיתרגם ומכרזים לצאת לא יוצאים גם מהגדולים. משרד האוצר ומשרד הביטחון עדיין מנסים למצוא להם מגשר.
דודי ברזילי
אם צריכה להיות בשורה תעשו שיהיו בחוק הזה שיעורים למפעלים קטנים ובינוניים, שהגדולים בכלל לא מתמודדים בהם. שנית, כל מה שקשור לרכש הגומלין במדינת ישראל – שימו לב, יש גוף שנקרא רשפ"ת במשרד הכלכלה. אני שולח לתעשייה האווירית ולרפא"ל מפעל ממשלתי, והם אומרים לי, אתה רוצה עבודה? תפתח מפעל בהודו. למה? אנחנו מחויבים לאופציות בהודו. סגור את המפעל שלך פה, ותפתח אותו בהודו - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
כן, מדהים, מדהים.
דודי ברזילי
למה הרשפ"ת לא אומר את אותו דבר לאותם מפעלים שזוכים? עכשיו, שלא יפתחו פה מפעלים – שיביאו לנו עבודה. גם ברשפ"ת החוק הזה צריך להיות מוחל. הרי מי שבא וזוכה פה ברכבת הקלה הולך לספק אחד גדול ועושה את האופציות שלו. לא – תעשו שם 20% לעסקים קטנים שהוא לא יוכל לקחת את כל האופציות שלו מעסק אחד. תחליטו בפשטות. תעשו חוק ותגידו שלא יהיה ספק גדול. דבר שלישי שנדון פה בחדר כמה פעמים: יש תקנה במשרד הכלכלה או במשרד האוצר או ברשות המסים עבור יצואן עקיף. מישהו יודע מה זה יצואן עקיף? אני עסק קטן. אם אני עושה חלק לתעשייה אווירית זה נקרא יצואן עקיף, ואז אני נהנה מחוק עידוד השקעות הון. הם ייהנו מעידוד השקעות הון, ישלמו 7% מס חברות, אני אשלם 26.5% - עכשיו הורדתם לי אחוז – מה קורה פה? הוא לא מחויב לחתום לי תחת חוק. בחדר הזה הבטיחו לי כולם שזה נסגר תוך כמה חודשים – שום דבר. אז איך אני יכול להגיד שאני מאמין - -
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
הוא לא חייב לחתום לך כדי - - -
דודי ברזילי
ממש לא. הוא לא חייב.
היו"ר רועי פולקמן
במה זה תלוי אם הוא חותם או לא?
דודי ברזילי
ברצון הטוב שלו.
עפר שלח (יש עתיד)
אם אתה מציג חשבון שמכרת לתעשייה האווירית - -
דודי ברזילי
הרואה חשבון שלו צריך לחתום לי. הוא לא מוכן לחתום כי הוא חושב שזה ידפוק אותו. אבל זה לא, ואין חוק שמחייב אותו. במדינת ישראל לא עושים טובות. לא רוצה לבקש טובה. ואני כל פעם צריך לבקש טובה – לא רוצה. עזבו תעשייה אווירית – חברה אזרחית פר-אקסלנס, גם היא מחויבת. היא עושה ייצוא. אני מייצר לה חלק מהמשקפיים האלה – אני נחשב יצואן. למה שאני לא אהנה מחוק עידוד השקעות הון? יש עוד רשימה ארוכה, יש עוד הרבה דוברים. פרקטיקה יש שצריך לראות איך מממשים אותה. על משטר תשלומים אני לא רוצה לדבר. שלוש שנים מבטיחים לנו. אתם יודעים איך תע"ש משלם לי? אני פתוח מול תעשייה אווירית בשני מיליון שקלים. אני לא מקבל את הכסף. הפרטה, עוד שנה, מי יקנה, מי ישים את הכסף? עיריות – בכלל קטסטרופה. אני צריך לממן אותן? שהן יממנו אותי. שישלמו לי מזומן, ויגידו לי, קח מקדמה. לדבר על מקדמה? מה פתאום? אין מקדמות. למי נותנים מקדמות? לרפא"ל. הם סוגרים עבודה מול משרד הביטחון – מקבל מקדמה של 30%. חבר'ה, תתעשתו, הגבינה זזה. לא צריך חוקים בשביל זה, צריך החלטות.
היו"ר רועי פולקמן
מאה אחוז. זה נאמר קודם – צריך עכשיו את הרגל המסיימת.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
הדברים של דודי, אני מרגישה שהוא מדבר ממש מגרוני.
היו"ר רועי פולקמן
הדברים ברורים ומדויקים. אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, בבקשה.
אהוד פלג
בוקר טוב. העסק הקטן חשוב מאוד לצרכן הקטן. סוג העסקים, הקרבה הגיאוגרפית שלהם לבתים, היחסים האינטימיים בין בעלי העסק הקטן לבין הצרכן – כל אלה הם דברים מאוד מוערכים על-ידי הצרכנים. אנחנו מאוד רוצים בקיומם של העסקים הקטנים. כשאני אומר "קיום" זה קיום ברווח, בכבוד. לכן הפעולה לחיזוק העסקים הקטנים חשובה בעינינו. אני כבר התייחסתי בחדר הזה לפני כמה ימים להבדל שצריך לעשות כשמדברים על הפחתת רגולציה בין בירוקרטיה שאותה צריך להפחית עד מינימום לבין הסדרה שנחוצה לצורך הגנה על הצרכנים. בנקודה הזאת ההערה היחידה שלי. אני מבקש שבהקלות על העסקים הקטנים לא יפגעו בהסדרה שנועדה להגן על הזכויות של הצרכנים ובממשק שלהם מול בתי העסק – גם אם הם קטנים. לכן ספציפית אנחנו נציע שבצד הסמכות לסוכנות לעסקים קטנים להמליץ לממשלה על נקודות שבהן יש הסדרה מיותרת, לדעתם, זה ייעשה לאחר התייעצות עם נציגי ארגוני הצרכנים היציגים כדי שנוודא שהגנת הצרכנים לא נפגעת בדרך. תודה.
היו"ר רועי פולקמן
אמרנו את זה כאן בדיון על הרגולציה. אנחנו לא חושבים שרגולציה זאת מילה רעה. אנחנו חושבים שהסדרה זה תפקיד המדינה - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
בירוקרטיה היא הבעיה.
היו"ר רועי פולקמן
עודף בירוקרטיה. כאן נגרמת בעיה לעסקים. אנחנו בעד רגולציה, אבל רגולציה אפקטיבית, חכמה ולא פוגעת.

נירית סעדון, בבקשה.
נירית סעדון
שלום לכולם. שמי נירית סעדון, אני סמנכ"ל עמותת אהב"ה, ארגון הנכים בישראל. זה התחביב. אני אמא לילד בעל צרכים מיוחדים, עצמאית כבר עשר שנים. יש לי עסק קטן שמפרנס ארבע משפחות.
יעקב פרי (יש עתיד)
שעושה מה?
נירית סעדון
חנות כלי בית, כלבו, חומרי ניקוי, טמבור. יש לי ארבעה עובדים מקסימים. יש חודשים שאני הולכת הביתה בלי משכורת, העיקר שהם יקבלו את מה שמגיע להם כי הם באמת מדהימים.

נתחיל מזה שלפי הנתונים, אני שייכת לארבע מאות וחמישים אלף עסקים קטנים ובינוניים שמשפיעים על כלל הפרמטרים הכלכליים במדינה, אלו שמעסיקים 55% עובדים במשק – ממש גאווה. בואו תעזרו לנו. הגעתם לאבטלה – יש לי עוד הרבה לפני כן. אני רוצה שתעזרו לי לפני כן. השאלה הנשאלת היא למה אנחנו עדיין שקופים אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי כל כך הרבה דיונים? למה עדיין ללא תנאים, ללא חשיבות, ללא זכויות? הרשויות עושקות אותנו בארנונה, במסים, דוחות מיותרים. פתאום יוצאים הפקחים, כנראה, כשחסר כסף בעירייה ונותנים דוחות לכל הרחוב; הבנקים גובים עמלות וריביות מטורפות, לא תומכים אפילו במעט במימון ובאשראי; ביטוח לאומי גובה אחוזים עצומים ובלי שום זכויות ורשת ביטחון סוציאלית. לדוגמה, לבן שלי חזר עכשיו הסרטן בפעם השלישית, לצערי. זה בנוסף לזה שהוא משותק על כיסא גלגלים. אני מתמודדת עם ילד מאוד חולה כבר שבע-עשרה שנה. גם במצב כזה אני לא מפספסת אפילו יום אחד כי אין לי מי שיגן עלי ויתמוך בי גם במצבים כאלה. לא ימי חופשה, לא ימי מחלה – כלום; לעומת שכיר שמקבל ימי מחלה והכול. תתאימו אותנו לשכירים. זאת רק דוגמה קטנה לחוסר התנאים הסוציאליים העצום שאין לנו לעומת כל עובד שכיר במדינת ישראל. חשוב לי לציין שגם עכשיו בהעלאת השכר במשק אין אף אחד שחשב קדימה בגובה העיניים של העצמאים הקטנים. העלאת השכר היא מבורכת, אבל כל הנטל הגדול ייפול שוב על גב העצמאים הקטנים. מאין נביא את זה? שוב – פגיעה באוכלוסייה חלשה שמחזיקה מדינה שלמה.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
נושא של שכר מינימום, את מתכוונת.
נירית סעדון
כן. גם פנסיה הכניסו לנו לא מזמן. הכול על הגב שלנו. עצמאי שהצליח לשרוד עד היום ולשלם משכורות, ייפול עליו נטל וקושי נוסף. מה שיקרה הוא קיצוץ בשעות עבודה של עובדים או קיצוץ בכוח אדם או – גרוע מכל – פשיטת רגל של עסקים שהצליחו לשרוד עד היום, וכל תוספת תפיל אותם, ואז כולם הולכים הביתה; רק שהם ילכו ללשכה. לי אין אבטלה. במקום לייצר מקומות עבודה חדשים, מה שיקרה זה הרבה עובדים מפוטרים שיצעדו ללשכת התעסוקה או להשלמת הכנסה מסיבה פשוטה – המעסיק לא עמד בנטל. איפה החלק והאחריות של המדינה פה בכל הדבר המבורך והעצום הזה? היכן העזרה לעצמאים הקטנים שמדברים עליהם כל הזמן? אני שומעת הרבה מאוד ורוד בשולחן, אבל תכל'ס בשטח הרחוב קורס. הכי חשוב שהמדינה תלמד לכבד, להוקיר, לעודד ולהעריך אותנו ולדאוג לנו באמת. אחר כך נצפה שהאזרח אולי יתחיל לכבד עסקים קטנים ולפרגן להם. אני רואה את זה יום-יום בקופה, אני רואה את זה אצל לקוחות שנכנסים אלי - -
לאה ורון
גברת סעדון, איזה עסק יש לך?
נירית סעדון
לבעלי יש חנות טמבור, ולי יש חנות לכלי בית ומתנות ימי הולדת.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
שני עצמאים.
נירית סעדון
האמת היא שאני נאלצת להחזיק עובדים בגלל המצב של הבן שלי כי עכשיו עם כל הנטל החדש לא הייתי יכולה להחזיק אותם. אבל לפעמים אני הולכת הביתה בלי כסף כי העובדים האלה יקרים לי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
ברור. זה מה שאמרתי קודם.
נירית סעדון
אני עוזרת להם מעל ומעבר.

אנחנו העסקים הקטנים נשמח לכל שינוי והבנה מצד הגורמים שיושבים פה בשולחן. עלו פה דברים שאני עם דמעות בעיניים. אני שומעת הכול, אבל בואו נתחיל ליישם את זה. אני ישבתי בשולחן הזה כבר כל כך הרבה פעמים – ברחוב לא מרגישים כלום. כל שינוי הוא מבורך, אבל הדבר החשוב באמת בהצעת החוק הזאת – שמי שלוקח את הצעת החוק הזאת, ומי שלוקח את הדבר הזה שיהיה בגובה העיניים כי הכול למעלה נראה מאוד ורוד, אבל בשטח אף אחד לא רואה אותנו ממטר. סליחה שאני משתמשת במילים של רחוב – אבל לא רואים אותנו ממטר. אנחנו שקופים. ושלא נגיע לאבטלה. תעזרו לנו הרבה לפני כן.
היו"ר רועי פולקמן
נירית, תודה רבה על הדברים. נאחל לך הרבה בריאות.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
שיהיה בהצלחה.
נירית סעדון
תודה.
היו"ר רועי פולקמן
מיכאל רבזין, נציג החשבת הכללית, כמה מילים שיתוף הפעולה. בבקשה, בקצרה. אני גם רוצה לתת גם ליהודה בר-אור, יו"ר איגוד הגג של המוניות לדבר. בזה נסכם את הדיון היום.
מיכאל רבזין
שלום רב. קודם כול אני רוצה לברך על היום הזה ועל כך שוועדת הכלכלה שמה דגש על העסקים הקטנים. אנחנו במשרד האוצר באגף החשב הכללי פועלים רבות לקידום העסקים הקטנים והבינוניים, ואנחנו עושים כמה פעולות בעיקר בתחום האשראי. זה התחום שקרוב יותר אלינו. אם זה קרן בערבות מדינה של כשישה מיליארד שקלים שנותנת כסף למטרה הזאת, ולפני חודשיים פרסמנו מכרז המשך לערבות מדינה כדי להכניס גם את הגופים המוסדיים שייתנו אשראי בתחום הזה ולנסות לשתף אותם בזה. יש קרן privet equity, שאליה התייחס רן. משרד האוצר שם מאתיים עשרים וחמישה מיליון שקלים שבאים למנף תשע מאות מיליון שקלים. אלה מטרות מאוד חשובות, ואנחנו תומכים בזה מכל הלב.
אורי בארי
אני רק רוצה לציין שהלוואות בערבות מדינה נועדו לעסקים טובים, איכותיים, צומחים. אין מי שנותן פתרון של הזדמנות שנייה לעסקים. מי שקיבל מכה בדרך ורוצה להתקדם – קרן הלוואות בערבות מדינה חסומה בפניו.
מיכל רוזין (מרצ)
תנאי הסף כל כך קשים.
קריאה
לעסק חדש אין שום ערבות מדינה.
מיכאל רבזין
החשב הכללי מדבר כבר הרבה זמן על מוסר התשלומים, וההוראות הן לממוצע של ארבעים וחמישה ימי אשראי. הבעיה שאנחנו מכירים - -
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
הוראות או ביצוע?
מיכאל רבזין
הוראות - - -
היו"ר רועי פולקמן
הבעיה היא שהמשרדים הם בסדר, אבל כל התאגידים הסטטוטוריים והחברות הבנות לא עומדים בזה. הבעיה היא לא משרדי הממשלה. גם התאחדות התעשיינים וגם ארגונים אחרים אמרו - - -
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
אני מכיר כל מיני מכרזים של משרד הביטחון ששם זה המון זמן.
מיכל רוזין (מרצ)
הוא דיבר על תע"ש. כמה? שנתיים?
היו"ר רועי פולקמן
אבל תע"ש זה לא משרד הביטחון. אנחנו צריכים להרחיב את זה. זה לא המשרדים עצמם. אתם נגעתם בטריטוריה הישירה והקלה יחסית מבחינתכם.
מיכאל רבזין
זאת הטריטוריה שבה אנחנו יכולים. בשביל זה באה הצעת החוק שאתה מקדם. אנחנו תומכים בה כדי להכניס גם את החברות הממשלתיות וגם את הרשויות המקומיות שייתנו מימוני אשראי, לפי למה שנהוג בממשלה.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
רק הערה אחת. לגבי האשראי – 1% מהחברות במשק, עומד לרשותם תשע מאות מיליארד שקל אשראי. 98.5% משאר החברות – כולם ביחד – שישים ושישה מיליארד. יש מעשים טובים, אתם מתקדמים, אבל בגדול המשק הישראלי מוטה כולו לחברות הענק. חצי מזה זה הבנקים, חצי מזה זה המוסדיים, ותזכרו איפה היו התספורות הגדולות – לא בעסקים הקטנים; בעסקים הגדולים, בבורסה ובמקומות כאלה שהיו הפירמידה. אז בואו ניקח על עצמנו – ואני יודע שגם רועי וגם אחרים רוצים את זה: המוסדיים יהיו חייבים להיכנס. אי אפשר שרק הבנקים ייתנו את זה. יהיו חייבים לתת מסלולים גם לעסקים חדשים, ויכול להיות שהמסלולים האלה יצטרכו יותר ערבות מדינה או לעבוד עם גופים מסוימים. יש סקטורים שלמים שאין להם סיכוי לקבל אשראי. בעל מסעדה – גם אם הוא הצליח פעם-שלוש – אין לו סיכוי לקבל.

לכן כל הכבוד על המעשים. גם רן קיויתי, אתם עושים דברים נהדרים. השיח בתוך משרד האוצר השתנה וגם במשרד הכלכלה השיח השתנה כבר בפעם שעברה, ורן הוביל אותו. אבל אנחנו מתקדמים בקצב מסוים, ואנחנו צריכים לזכור איפה אנחנו עומדים. חייבים לעשות קפיצת מדרגה הרבה יותר גדולה.

עיקר המקומות שנפגעים הם דווקא בצפון ובדרום. תסתכלו גם על המרווח. אלי כהן אמר את זה יפה בריאיון שראיתי – כשאתה שם כסף בבנק תנסה לקבל ריבית. קשה מאוד. איך יכול להיות שארגוני האשראי לוקחים מאנשים 10%-9% ריבית היום, בשוק הריבית הנוכחי? עסקים שהם עסקים סבירים, לא שוק אפור. משהו פה לא מסתדר.
היו"ר רועי פולקמן
זאת נקודה מאוד חשובה.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
מה שאנחנו מבקשים מבנק ישראל שלא נמצא פה – הבאנו לכאן את דודו זקן, והוא צייר לנו על הלוח את כל הדברים האלה. בסוף הראינו את זה. תתחילו למדוד את זה כמו שמודדים במדינות אחרות כדי שלא נצטרך לעשות מחקר. גם הבנקים הגדולים שעושים ימי עסקים קטנים נהדרים ושמים אחלה פרסומות בטלוויזיה. אבל לשאול מנהל סניף ממוצע כמה הוא מלווה באזור שלו לארבעה קילומטרים מסביבו? מעט מאוד.
היו"ר רועי פולקמן
בעניין הזה נעשה הפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים. בעניין זה אנחנו כן בתהליך של שינוי משמעותי.

מיכאל, שמעת כאן קודם את הדיבור על רכש ממשלתי. בעניין הזה נעשו הרבה דברים חשובים מהצד שלכם, אבל כמו ששמעת מהשטח – ושמענו את זה מאוד מנירית בצורה ברורה – השטח לא מרגיש את זה. ראינו דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע, ולמעשה, הוצאתם הנחיות, אבל לא היו לנו שיניים. עכשיו האתגר שלנו הוא שיהיו שיניים גם ברכש של משרד הביטחון שזאת סוגיה אחרת, כמו שאמר חבר הכנסת שלח. אנחנו מכירים את הקשיים, אבל יש הרבה רכש ממשלתי לא רק ממשרד הביטחון. הצעדים בשנתיים-שלוש האחרונות לא היו אפקטיביים. אנחנו צריכים לעשות שם שינוי. אנחנו נתעסק בזה כי יש שם רכש שלא מגיע סתם. גם אני חוויתי את זה בתור עוסק עצמאי. פשוט סתם משרדים נותנים תנאי סף שלא קשורים. זה לא חוסך כסף למשרד הממשלתי, אלא מחליטים שצריך שתעסיק חמישה-עשר או עשרים עובדים. למה? ככה.
דודי ברזילי
זה בחירת מכרז.
היו"ר רועי פולקמן
אנחנו צריכים לסיים. דובר אחרון, ואני רוצה לסכם. הערה לעניין הזה. אני רוצה להגיע ליהודה מארגון המוניות ובזה נסיים.
דוד שחף
אני מהתאחדות בוני הארץ. רק מילה אחת על הרכש הממשלתי. צריך לקרוא לזה לא רכש ממשלתי, אלא רכש ציבורי. עם הרכש הממשלתי, לפי דעתנו, אין בעיה. הבעיה היא ברכש הציבורי. דהיינו כל הנושא של חברות ממשלתיות, כל הנושא של עיריות ותאגידים עירוניים – אם לא יסתכלו על כל המכלול – הוא צודק, אין לנו בעיה עם משרדי הממשלה. אבל זה חלק קטן. הממשלה מעבירה כספים לחברות ממשלתיות, ושם הכול תקוע.
היו"ר רועי פולקמן
תודה. יהודה בר-אור, נציג איגוד המוניות, בבקשה.
יהודה בר-אור
הגענו סוף-סוף לנהגי המוניות, והגיע הזמן שישמעו את המצוקה של נהגי המוניות שהם בתחתית העצמאים הקטנים. אני אומר את זה בצורה ברורה: אנחנו בתחתית. ארבעים וארבע אלף משפחות מתפרנסים היום בענף המוניות ונמצאים בתחתית הענף. אין לנו לא פנסיה, לא שום תנאים סוציאליים, ואף נהג מונית לא יכול לצאת לפנסיה בגיל 67. כולם עובדים עד גיל 80 ואפילו מגיעים עד 90.

אנחנו מברכים את רועי כהן שהריץ את העניין הזה יחד איתכם בהתחלה. אבל פה יש מצב שבכל הסקטור של העצמאים אנחנו גם מעסיקים בתחנות הרבה עובדים; אנחנו גם נמצאים בתוך כל המערכת הזאת שנמצאת פה ומדובר עליה כבר הרבה. אני אתן דוגמה אותי. אני עובד כבר שלושים וחמש שנה. מאז שהשתחררתי עבדתי שנתיים בתעשייה האווירית כשכיר והרווחתי חמש מאות לירות, וכשדודי אמר לי לעבור למונית הרווחתי שלושת אלפים לירות במעבר הזה. זה קנה אותי, ולכן עזבתי את התעשייה האווירית. היום פועל בתעשייה האווירית שעובד שמונה-תשע שעות מרוויח פי שניים מעובד שהוא היום שכיר במדינה. המצב התהפך פה. העצמאי הקטן מרוויח פחות משכירים. זאת מגמה שאנחנו רואים אותה יותר ויותר מזמן לזמן. עכשיו אנחנו רואים את זה בגדול. כמאה וחמישים דוחות אמת שהגשנו על-ידי כלכלן בכיר למשרד האוצר, ועולה משם שאנחנו לא מגיעים בשמונה שעות עבודה לשכר ממוצע במשק. אנחנו צריכים לעבוד, ואין נהג מונית שעובד פחות משתים-עשרה שעות כדי להגיע לשכר ממוצע. איך הגענו למצב כזה ששכיר מרוויח יותר מעצמאי במדינה? איך אפשר להמשיך ולשלם את כל התשלומים מסביב? אין נהג מונית אחד שמחליף רכב ולא צריך לקחת הלוואה, כולל אני שהחלפתי עכשיו מכונית, והייתי צריך לקחת בשבילה הלוואה. ואני לא נמצא בתחתית, להפך – אני עוד מהזמנים שהרוויחו כסף בענף המוניות. אי אפשר להתפרנס ככה, הנטל עלינו מכל הכיוונים, והסטיגמה שנהג מונית מביא פרנסה בכבוד הביתה התנפצה. הגיע הזמן שכל האנשים פה יבינו שאנחנו לא יכולים להתפרנס בשמונה שעות עבודה, וייקחו אותנו ברצינות במערכת. המערכת הזאת שבונה את הפנסיה לעצמאים ואת התנאים הסוציאליים צריכה לקחת אותנו בחשבון כי לנו אין אפשרות להוציא שום נהג מונית בזמן לפנסיה. אנחנו רוצים שהדבר הזה יילקח בחשבון, והציבור יתחיל להבין את המציאות של ענף המוניות. תודה רבה.
היו"ר רועי פולקמן
יהודה בר-אור, תודה על הדברים. אני יכול לספר לך שאתמול הייתי בבית חולים הדסה הר הצופים, ועצר אותי שם נהג מונית שסיפר לי שהוא עזב את ההייטק בגיל 55. זה דיון שלא פתחנו אותו היום – העסקים הקטנים כאפשרות להעסקת אנשים בגיל מבוגר יותר שמתקשים להשתלב אחר כך בשוק התעסוקה. הוא אמר לי שהוא עזב את ההייטק, הוא מהנדס תוכנה, לא הצליח למצוא עבודה בתחום שלו, ועכשיו הוא נוהג במונית. הוא סיפר לי קצת כמה זה קשה, והוא רוצה להקים אתר איך לאגד מוניות וכו'. אבל אין ספק שגם בזווית הזאת של אנשים בגילאים מבוגרים יותר שההזדמנות שלהם להיות עצמאים בתחום המוניות או בכל תחום אחר זה תחום שלם שנעסוק בו, וצריך לעסוק בו. על נושא המוניות דיברנו גם בעבר. יש כאן הסדרה גדולה שצריך לעשות, שינויים טכנולוגיים. צריך לעשות אותה יחד עם הארגונים היציגים שלכם, יחד עם משרד התחבורה. זה נוגע להרבה מאוד תחומים.

רן, משפט סיום שלך ונסכם.
רן קיויתי
הנושאים שעלו פה הם חשובים מאוד, רובם בטיפול שלנו. אין לנו סמכות ברובם כי רובם זה סמכות של משרדים אחרים. משרד הפנים הוא שאחראי על רישוי עסקים. הסוכנות לעסקים קטנים, גם אם תהיה במשרד ראש הממשלה, לא תהיה אחראית על הנושא הזה, אבל אנחנו פועלים מול המשרדים הרלוונטיים כדי לקדם את הנושאים האלה.

כמה נקודות שעלו, והן לא עד הסוף נכונות, וחשוב שיהיו ברורות יותר. הנושא של רכש ממשלתי – כבר שנתיים יש הוראת תכ"מ שאנחנו עוקבים אחר המכרזים הממשלתיים. אנחנו עוברים על כל מכרז ובודקים את תנאי הסף. אין יותר תנאי סף לגודל. כשיש דבר כזה אנחנו פונים למשרד, והוא מבטל את זה.
היו"ר רועי פולקמן
איך זה מתבטא בדוח מבקר המדינה?
רן קיויתי
מבקר המדינה מתייחס בדיוק לנקודה הזאת - -
רועי כהן
אבל הוא אומר משהו אחר.
רן קיויתי
מה שאמרנו לדוח מבקר המדינה, וזה גם מה שהוא כתב, זה שאנחנו לא עוברים על כל המכרזים הציבוריים, וזה נכון. אין לנו סמכות מול רשויות מקומיות ומול גופים ממשלתיים - -
היו"ר רועי פולקמן
זה לא רק רשויות מקומיות, זה תאגידים.
רן קיויתי
אין לנו שם סמכות, ורוב הבעיות שיש בנושא של מכרזים הם לא במכרזים הממשלתיים - -
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
אז תגיד את זה.
רן קיויתי
בגלל זה אני מדבר.

- - אלא במכרזים הציבוריים של גופים אחרים. הממשלה עשתה עבודה מאוד משמעותית, החשבת הכללית הובילה את זה. אנחנו מפקחים אחר הנושא הזה, ולכן חשוב להתמקד. הבעיה היא במכרזים של רכש ציבורי ולא בממשלה כאורגן.
היו"ר רועי פולקמן
אנחנו מבקשים שתביאו הצעה איך להכניס את נושא הטיפול ברכש לחוק בתיאום עם החשבת הכללית; ושנית, לא ראיתי נתונים על שינוי משמעותי גם בתחום הרכש הממשלתי הישיר. אני לא רואה שבשנתיים האחרונות הייתה קפיצה ניכרת של מספר העסקים הקטנים. מהנתונים שאנחנו מכירים ממקומות אחרים, כנראה, גם לא היה שינוי. אז לא ברור לי, אם היו פיקוח והיו נהלים איך זה לא השתנה.
רן קיויתי
כמו שאמר מר לוי, אין נתונים כאלה שאנחנו יכולים לעקוב אחריהם ולראות כמה עסקים - -
היו"ר רועי פולקמן
למה? כמה עסקים קטנים נכנסים למכרזי רכש? מה הבעיה לעקוב אחרי זה?
רן קיויתי
אין לנו נתונים כאלה בכלל.
היו"ר רועי פולקמן
למה?
רן קיויתי
- - -
היו"ר רועי פולקמן
טוב, נדבר על זה. אני תמה בעניין הזה.
דודי ברזילי
לחייב את הממשלה להוציא 5% - -
היו"ר רועי פולקמן
אני תמה קצת על העניין הזה.
רן קיויתי
רק רציתי למקד את הדיון כי בסופו של דבר כשמדברים על זה חשוב להבין שיש הבדל בין רכש ממשלתי לרכש ציבורי.

בעניין הקרן בערבות מדינה – שינינו את התנאים בשנים האחרונות בצורה ניכרת. העלינו את הערבות לעסקים חדשים ל-85%; ערבות מדינה בהלוואות – יותר מ-10% מהלוואות בקרן בערבות מדינה הם דווקא לעסקים חדשים; מעבר לזה גם דיברו על מסעדות – יותר מ-10% ממי שמקבל הלוואות בקרן לערבות מדינה זה מסעדות. זה תחום מאוד נפוץ. יש לנו רשתות שהן כולן זכיינים, עסקים קטנים, וכמעט כל מסעדה קמה באמצעות ערבות מדינה. הדיפולט בקרן בערבות מדינה עומד על 7%.
קריאה
יש מסעדות בודדות שקיבלו או רק רשתות?
רן קיויתי
גם מסעדות בודדות, לא רק רשתות.
רועי כהן
גם המילה "רשתות" זה בדיוק אומר – המקום של רפי שפתח מסעדה לא יקבל ממך הלוואה. אני בטוח.
רן קיויתי
הייתי במסעדה של בחור ערבי בן 19 בנצרת שקיבל הלוואה בקרן לערבות מדינה לפתיחת מסעדה. הוא גם בחור צעיר וגם ערבי וגם מסעדה.
קריאה
אז הוא בר-מזל.
קריאה
וגם חריג. הוא, כנראה, חריג.
היו"ר רועי פולקמן
רן, אנחנו צריכים לסיים.
קריאה
כמה הדיפולט?
רן קיויתי
הדיפולט, אחוז אי ההחזר בקרן לערבות מדינה עומד על 7%. רק להבין שאחוז אי החזר במערכת הבנקאית להלוואות בנקאיות לעסקים קטנים ובינוניים עומדת על פחות מ-0.8%. הם באמת לא נותנים לעסקים בסיכון. זה לא נתון באוויר. זה אחוז הדיפולט בפועל של הקרן בערבות מדינה. אחוז אי ההחזר הוא 7%, וזה אומר שהקרן הזאת נותנת הלוואות לעסקים בסיכון, אחרת אין מצב שהיינו מגיעים לאחוז אי החזר של 7%.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
זה בדיוק העניין, רן. אתה צריך לעזור לנו לעזור לך. חלק מהתהליך הזה הוא תהליך ממשלתי רחב יותר מעבר למשרד אחד. אני רואה מצב שהסמכויות שלך הרבה יותר גדולות. כשאמרתי שקלינטון העביר את הרשות לעסקים קטנים לבית הלבן התכוונתי שהוא נתן להם סמכויות על פני משרדים. בדיוק הייתי שם עכשיו. זה עדיף. כלומר כשאנחנו מדברים על one stop shop – מי יעשה את זה? מישהו ממשרד הפנים יעשה את זה? מישהו מהמשרד שלך יצטרך לעשות את זה. אנשים שהם minded, והם יכולים לתכלל את הבקשות הממשלתיות. חלק גדול מהמעבר שאנחנו צריכים לעשות בשנים הקרובות זה לתת לכם הרבה יותר עוצמה במשק. כשאנחנו מבקשים שהממשלה תתעסק עם העסק – אתם רואים את נקודת המבט של העסק.
היו"ר רועי פולקמן
תודה. אנחנו צריכים לסיים.
אירוס הומינר
יש כאן ייצוג גדול מאוד של משרד הכלכלה, ואני עובדת במשרד העלייה והקליטה במחוז חיפה והצפון. יש לנו אגף ליזמות עסקית. אנחנו מדברים על פלח אוכלוסייה של עולים חדשים. בשנתיים האחרונות קיבלו ארבע מאות ושישה עשר עולים חדשים שמקבלים טיפול. זאת אומרת אנחנו לא רק מטפלים בהם כשהם מגיעים לארץ - -
היו"ר רועי פולקמן
בסדר גמור.
אירוס הומינר
- - הטיפול מתחיל כבר בחו"ל. אנחנו לא מתנגדים לחוק, אבל הנושא הזה של קליטת עלייה עם האיחוד הזה חייב להישאר במשרד העלייה והקליטה.
היו"ר רועי פולקמן
זה מאוד מבורך. יש היום גם דיון בוועדת העלייה והקליטה על נושא של עסקים של עולים. יש הרבה גורמים שמתעסקים בזה בעוד הרבה מקומות.

אנחנו צריכים להשקיע את תשומת הלב – ותמיד הטיעון יהיה שמדברים ומדברים ולא עושים, ולכן המבחן הוא, כמובן, בעשייה. אני רוצה להודות שוב לחבר הכנסת איתן כבל. אני ביקשתי ממנו שנקים ועדת משנה מיוחדת שתתעסק באופן קבוע בנושא העסקים הקטנים, והוא נענה לבקשתי בעניין הזה, כולל העיסוק בחוק העסקים - -
רועי כהן
יפה. זאת גם בשורה.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
זאת ועדה שתהיה משותפת לוועדת כספים ולוועדת - -
היו"ר רועי פולקמן
לא. זאת ועדת משנה של ועדת הכלכלה שביקשתי להקים בוועדת הכלכלה בעניין הזה.
קריאה
מתי תוקם הוועדה הזאת?
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
רצוי שתהיה גם בוועדת כספים ועדת משנה.
היו"ר רועי פולקמן
לא, בדרך כלל נושא העסקים הקטנים מרוכז בוועדת הכלכלה.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
בפעם האחרונה היא הייתה בוועדת הכספים.
לאה ורון
כן, אבל זה לא נכון.
קריאות
- - -
היו"ר רועי פולקמן
היה דיון בקואליציה על זה בהקשר אחר ודיברנו שהוועדה תוקם כאן.
רועי כהן
אבל זאת בשורה? אתה יכול להגיד שמקימים בתוך ועדת הכלכלה?
היו"ר רועי פולקמן
כן. זה ייעשה בימים הקרובים. אנחנו פשוט עסוקים בדיוני התקציב.
רועי כהן
מי יעמוד בראשה?
היו"ר רועי פולקמן
אני הצעתי את עצמי לעמוד בראשה, וכרגע ההסכמות, אבל כמובן הוועדה תצטרך לקבל ולהחליט בעניין הזה.

אני רוצה לומר משהו ספציפית על החוק שעליו קיימנו את הדיון: הוועדה תפנה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת כדי לבקש עוד הצעות אופרטיביות לחוק. אמרו את זה כאן לא מעט – זה לא מספיק לנו מה שיש כרגע בחוק כדי להעביר אותו כמו שהוא. חלק מהדברים הוזכרו במסמך שהועבר לנו, אבל אנחנו מתכוונים להרחיב. אני אומר שוב, ואמר את זה יפה רועי כהן בהתחלה – אנחנו צריכים כאן רגל מסיימת. יהיו לנו לא מעט חוקים שנקדם. כל הנוכחים שנמצאים כאן היום, וכמובן, שותפי ליום העסקים הקטנים חבר הכנסת אראל מרגלית - -
לאה ורון
מר עמי צדיק שעומד בראש המחלקה יושב כאן.
היו"ר רועי פולקמן
נכון. תעבירו לנו נקודות. אנחנו נחושים להעביר דברים אופרטיביים. אני לא יודע אם נצליח בכול, אבל אם נעשה משהו בעניין הזה אז הצלחנו. תודה רבה, חברים, על השתתפותכם היום. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

קוד המקור של הנתונים