הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 82

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ו (09 בנובמבר 2015), שעה 9:30

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נעמי ברנפלד - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

דפנה עין-דור - מנהלת אגף תכנון כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מנהלת תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קרמאייר - ראש תחום הדרכה ושירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דניאל עיני - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

דרור וגשל - עוזר ראשי, משרד המשפטים

רון מלכה - מנהל חב' קשת ליס, חברות ליסינג

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

יואב ענתבי - סמנכ"ל ,ביטוח אלמנטרי, איגוד חברות הביטוח

שלמה תוסייה כהן - יועץ משפטי של האיגוד, איגוד שמאי הביטוח

ירון אליאס - יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח

רפאל שחוח - נציג יוריס ישראל, מתווכים ליבוא רכב

אודי שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

גדעון רייס - חבר הנהלה, איגוד לשכות המסחר

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

עומר סלע - מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

יוסף סקורניק - יו"ר ענף החלפים לרכב, איגוד לשכות המסחר

יורם בונן - עו"ד חברת כלמוביל, יבואני כלי רכב

אליהו גרטלר - חבר ועד, אגודת אשכול

צבי הרפז - חבר ועד, אגודת אשכול

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

רן מלמד - עמותת ידיד

מיכאל שיזף - פעיל, המשמר החברתי

יעל גויסקי - לוביסטית, ועדת חקיקה, מייצגת את איגוד המוסכים

טל אלוביץ - לוביסט, מייצג את איגוד חברות הביטוח

נועה גונן - לוביסטית (גורן עמיר), מייצגת את יבואני הרכב

איתי עצמון

לאה ורון

אתי אפלבוים

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013.

בוקר טוב למנהלת הוועדה, אדוני היועץ שכיכב שבוע שעבר. איתי עשה עבודה מדהימה בחוק חיבור מפעלים לגז, אחד החוקים היותר מורכבים והיותר קשים שהונחו כאן בוועדה. באמת, כל הכבוד. אמרתי את זה כבר באותו יום אבל אני מוצא לנכון לומר לך את זה פעם נוספת. כל הכבוד שיש בכנסת אנשים ברמה מקצועית כל-כך גבוהה. יישר כוח. עוד נכונו לך, בעזרת השם.

ברשותכם, גברתי הרשמת, חבריי חברי הכנסת. אני רוצה לפתוח בהודעה לגבי החוק הזה. החוק שאנחנו עוסקים בו הוא הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013. אני רוצה למסור הודעה כדי שנדע כולנו להתכוונן על-פיה. אנחנו הולכים להעביר את החוק. שלא יהיה מישהו שיחשוב שבאיזה תרגיל כזה או אחר נמצא שהחוק לא עובר. בגדול, יש עליו הסכמה מקיר לקיר בכנסת ישראל. יחד עם זאת, אני מודע לכך שיש לא מעט עניינים שצריך לתת עליהם את הדעת, לחדד, להוריד, להוסיף, לתקן. אם הצלחנו לעשות את זה בחוק חיבור מפעלים לגז, שהוא בעשר דרגות מורכב ומסובך יותר מהחוק הזה, והמשמעויות שלו לא פחות גדולות מהחוק הזה, אז כולנו פה נתכוונן.

אפשר לומר לא על כל דבר אבל אפשר גם ללכת בכיוון שכשמבינים לאן נושבת הרוח להתחבר וביחד לנסות להוציא מתחת ידינו את התוצאה הטובה ביותר. בכך כולם מרוויחים, זה נהנה וזה לא חסר. אף אחד לא יגיע לשיא השלמות אבל לפחות שנדע כולנו שבדרך כזאת או אחרת עשינו את העבודה הטובה ביותר והוצאנו את התוצאה הטובה ביותר מתחת ידינו.

אני מצפה שכולנו נעבוד תחת ההגדרה הזאת, ואם לא, אני אדע איך להתמודד עם זה.

לאן הגענו?

הוועדה אישרה בדיון ב-4.8 את סעיף המטרות, סעיף 1 והחלה לדון בסעיף 2 הגדרות. הגענו עד להגדרה "ייצור רכב או מוצר תעבורה" שאושרה. עכשיו אנחנו ממשיכים בסעיף ההגדרות.

בוקר טוב, אדוני, תודה רבה.

אני מקריאה את הנוסח כפי שהועבר לוועדה בשבוע שעבר. זה נוסח שכבר מטמיע בתוכו חלק מההערות שקיבלנו, אחרי שזה הופץ לציבור הרחב עוד באוגוסט, בשיתוף פעולה עם הנהלת הוועדה. אני רוצה להודות להם על-כך. קיבלנו הערות וטיפלנו בהם. היו כאלה שהיו מקובלות עלינו והטמענו כבר לנוסח שהועבר לוועדה לקראת הדיון.

אני אומר כך: ככל שמשרד התחבורה והאנשים כאן האינטרסנטים ידעו לשבת ולנסות לתאם דברים, כך יהיה יותר קל להתארגן כאן. אינטרסנטים לא במובן הרע של המילה אלא כל אחד מנקודת ההשקפה שלו. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אם יישארו דברים במחלוקת, נעביר אותם להכרעת הוועדה. ככל שתשבו עם הגורמים המקצועיים ולסגור פערים, כן ייטב. לא לשלוח מסמך שלוש שעות לפני הדיון. אנחנו צריכים להיות מודעים לדברים.

היועץ המשפטי אומר שכבר נעשו 30 דיונים ולא מתחילים עכשיו. למרות זאת, יכולתי לעשות איזה סוג של יישור קו ולהתחיל במקום שבו הפסקנו אבל לא עשיתי זאת מפאת כבודנו. אנא כבדו גם אותנו.

הנוסח נסמך על הנוסח שאושר בוועדה בכנסת הקודמת.

אנחנו בסעיף ההגדרות.

"יצרן של מוצר תעבורה" – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, או העוסק בעבודה מן העבודות הדרושות לתהליך הייצור או הדרושות לשם שינוי צורתם, טיבם או איכותם של טובין וכן אדם העוסק באריזתם של טובין או מזיגתם במכל.".

זאת הגדרה שאכן לא היתה בנוסח שהופץ. זה לא בנוסח, זה שינוי קל. אנחנו הרבה מדברים על מי הוא יצרן של מוצרי תעבורה. כבר בסעיף ההגדרות יש התייחסות אליו. למשל, בהגדרת מוצר תעבורה, בהגדרת מספר קטלוגי. החוק מטיל על היצרן הזה חובות, תפקידים ואחראויות מסוימות, שיהיה ברור על מי מדברים.

יש לי שתי הערות. הערה אחת היא לגבי התיבה "בין בעצמו ובין על-ידי אחרים". מדוע יש צורך לציין זאת? אני חושב שבהקשרים אחרים מחקנו דווקא את ההתייחסות מטעמו או באמצעות אחרת.

אדם העוסק באריזתם של טובין או מזיגתם במיכל". הכוונה היא שייצור הוא גם אריזה של מוצר?

כן. זה חלק מתהליך הייצור.

להערה הראשונה לגבי "בין בעצמו ובין על-ידי אחרים". יש לנו את היצרן של מוצר תעבורה אבל לפעמים הוא עובד עם קבלני משנה. יש לו מפעלים שאינם אותה אישיות משפטית, שעושים מטעמו חלק מתהליכי הייצור. אנחנו רוצים שעדיין תהיה לנו כתובת אחת אחראית לאותו הליך ייצור.

אני חושב שמה שאת אומרת יכול להיות נכון גם לגבי גורמים אחרים שפועלים לפי הצעת החוק. גם משווקים, גם יבואנים.

מוצר תעבורה שיש לו פסי ייצור - - -

האם יצרן מבחינתכם זה מישהו שמבצע פעולה אקטיבית של ייצור, בניית משהו, או כל מי שנמצא בשרשרת הפעולה שמייצר בסוף איזו תוצאה?

אולי הגורמים המקצועיים יסבירו באופן יותר מפורט.

אני מהנדס רכב ראשי באגף הרכב.

בטכנולוגיה של היום ובנגישות של היום למוצרים מכל העולם, היצרן לא תמיד מייצר בעצמו את כל המוצרים. הוא יכול לקנות את הגוף בסין ולשים את הצ'יפ שלו וזה נקרא מוצר שלו. הכוונה שהוא יכול לקנות חלקים ולהרכיב את המוצר.

זאת אומרת, כל תהליך שבסופו יוצר את הרכב או את המוצר, מבחינתכם הוא נכנס תחת ההגדרה של יצרן, גם אם הוא רק הוסיף את הצ'יפ. אז מה ההבדל בין הגדרת ייצור לבין יצרן?

בהגדרה.

הגדרת יצרן זה מושג מאוד חשוב. יש שני סוגים של מוצרים, הרמוניים ולא הרמוניים. הרמוניים זה כאלה שיש להם תקינה ושם היצרן רשום. יש מוצרי קישוט שאתה שם באוטו ואין להם תהליך רגולציה ולכן חשוב שיהיה המושג יצרן.

אני יו"ר ענף החלפים בלשכת המסחר.

אם ניקח את החלק הכי בסיסי, חלק מקורי של רכב שמופיע כטויוטה - - -

אתה בנתיב אחר. אני רוצה את ההתייחסות שלך להגדרה. האם מבחינתך ההגדרה נכונה, היא עונה על - - -

מבחינתי היא נכונה.

בהתייחס לשאלה השנייה של מר עצמון - - -

אם תוכלי להתייחס ליחס בין ההגדרה ייצור רכב או מוצר תעבורה, הגדרה שכבר אושרה. אני מזכיר שהיא הגדרה מרבה. כלומר, היא כוללת ייצור, לרבות פעולות נוספות: התקנה, הרכבה, חידוש של רכב, הרכבה, ביצוע שינויים. יש פה מספר פעולות שכבר נקבעות בגדר ייצור והיצרן זה בעצם הגורם שעושה את אותן פעולות. אני מציע לא לאשר את ההגדרה של יצרן כפי שהצעתם, אלא גם להתאים אותה להגדרה הקודמת של ייצור רכב או מוצר תעבורה. שוב, אני לא לגמרי בטוח שכל אריזה של טובין אמורה להיות ייצור.

אני אתייחס לשני הדברים. לגבי אריזה. כיוון שבחוק יש לנו חובות שמתייחסות לאריזה, מה יהיה מסומן עליה, יש משמעות למה שמופיע על האריזה מבחינת תקינה, מבחינה צרכנית. זה מופיע שוב ושוב. ממילא אני חייבת שתהיה לי כתובת של אחריות כדי ליצור את הקשר. האריזה היא חלק מהמוצר בראייה שלנו, כי אחרת אני לא יכולה לייחס משקל לגבי המוצר למידע על האריזה.

אשר להתאמה. להבנתי, ברגע שבהגדרת יצרן אני מפנה להגדרת ייצור, אני שואבת את כולה פנימה ואז ההגדרות תואמות. אני לא כותבת שם "בין בעצמו ובין על-ידי אחרים" כי בייצור אני לא מדברת על מי עושה את זה ולכן זה לא משנה.

אני מתכוון להמשך: "או עוסק בעבודה מן העבודות הדרושות לתהליך הייצור או הדרושות לשם שינוי צורתם, טיבם או איכותם של טובין".

אם משווים את זה למה שכתבתם בהגדרת ייצור רכב או מוצר תעבורה, אני חושב שזה לא כל-כך תואם. אם היושב ראש לא רוצה להתעכב על ההגדרה, אפשר לדלג עליה ולהביא נוסח מותאם אחר.

אני מתנצלת שאני לא רואה איפה הפער.

יש מישהו מהגורמים המקצועיים החוץ מערכתיים שמסכים עם מה שהיועץ אומר או שמבחינתכם אין לזה משמעות ואפשר לזרום עם זה?

אני עו"ד מטעם אגוד ארגוני הרכב.

יש הגדרה של משווק רכב. אם רוצים להטיל אחריות על משווק מוצרי תעבורה, כפי ששמעתי את היועצת המשפטית, אז אפשר לעשות הגדרה של משווק מוצרי תעבורה. אז יטילו על אותו משווק את אותן אחראויות שרוצים להטיל לעניין האריזה וכדומה.

אפשר לוותר על הסיפא מ"או העוסק".

אז ההגדרה תהיה: "אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה". אתם רוצים להותיר את התיבה, בין בעצמו בין על-ידי האחרים?

להשאיר את האריזה. "וכן אדם העוסק באריזתם של טובין".

זה היה נכון יותר שזה יהיה בהגדרת ייצור אבל זה לא נורא שזה פה.

אם יש דברים מהותיים אז יש רביזיה.

פה זה באמת עניין טכני.

העניין ברור. אם זה לא מצריך פתיחה אז בואו נתקדם.

אפשר לאשר עם השינוי. ההגדרה תהיה: "אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה בין בעצמו ובין על-ידי אחרים, או אדם העוסק באריזתם של טובין או מזיגתם למיכל".

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "יצרן של מוצר תעבורה" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"יצרן רכב במדינת חוץ" – יצרן שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים (להלן – יצרן מתכנן) או אדם שהיצרן המתכנן הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו בישראל".

כאן מיזגנו את שתי החלופות שהיו בנוסח הקודם, לאור הערה של איגוד יבואני הרכב שהיתה מקובלת עלינו.

תזכירי לי במה מדובר?

בנוסח הקודם דובר על זה שאם מדובר במי שהיצרן המתכנן הסמיך, היה צריך שמסמכי התקינה יהיו רשומים על שמו. מה שחשוב זה מסמכי התקינה ולא השם המופיע עליהם.

צריך להיות ברור שכאשר אנחנו מדברים על יצרן רכב במדינת חוץ, בהמשך ההתקשרות יכולה להיות עם יצרן הרכב באופן ישיר או עם מי שמוסמך מטעמו. התקשרות עם יצרן הרכב המתכנן, צריכה להיות מספיקה גם אם אתה קונה את כלי הרכב ממי שמוסמך מטעמו. זאת היתה עיקר ההערה שלנו שכיוונה לתיקון.

עכשיו נחה דעתכם.

נחה דעתנו בכפוף לכך שזאת ההבנה, שאכן אם עכשיו יבואן רכב קונה את כלי הרכב - - -

אודי, זה כבר אומר שהגענו לבית משפט, מי הבין מה.

גברתי היועצת המשפטית. אנחנו פה כדי להבין ולא כדי לספק עבודה לעורכי דין. או שהדברים כתובים בצורה מובהקת ואפשר להתקדם או שזה מצריך תיקון, או שזה מה שיש.

אני לא רוצה להציע פרשנויות. אם הנוסח לא אומר בצורה ברורה את מה שהוא סבור שהוא צריך לומר, אז בוא תאמר מה אתה רוצה. אני לא חושבת שיש תועלת בזה שאני אגיד מה שאני התכוונתי ואתה תגיד למה אתה התכוונת והנוסח לא יגיד את זה.

זה בדיוק מה שהתכוונתי.

אני לא רוצה להגיד למה התכוונו. קראנו את הערתכם, תיקנו את הנוסח. אנחנו חושבים שהוא עונה על מה שביקשתם. תבדקו את זה.

הוא עונה על מה שביקשנו. כשנגיע להוראה האופרטיבית בחוק נחזור לזה.

ראיתי שהשמטתם גם את התקופה של אותה הסמכה. בנוסח שאושר בוועדה בקדנציה הקודמת היה "שלא תפחת משלוש שנים".

אני מנהלת תחום כלכלה.

אנחנו רוצים שההסמכה בעצם תהיה בתוך ההסכם בין היבואן ליצרן. אנחנו רוצים שבתוך ההסכם בין היבואן ליצרן תהיה הרשימה של אותם המקומות שמהם הוא יוכל לייבא.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "יצרן רכב במדינת חוץ" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"מדינות האיחוד האירופי" – כל אחת ממדינות האיחוד האירופי."

בעיניי, הגדרה מיותרת אבל נשאיר את זה לענייני נוסח.

זה נראה משהו שהוא ברור מאליו אבל אולי מחר יבוא מישהו ויגיד שזה לא כתוב. למה זה מפריע?

נבדוק את זה בשלב הנוסח.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מדינות האיחוד האירופי" נתקבלה.

אני מאשר את ההגדרה.

"מהנדס" – מהנדס רשום כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958.

יש פה מהנדס שלא עובד על-פי ההגדרה הזאת?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מהנדס" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"מוסך" – מוסך שבו ניתנים שירותי תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור.

"שניתן לו רישיון לפי סעיף 100".

למה?

כי אחרת אנחנו במעגל. למי אנחנו רוצים לתת רישיון? למוסך. אם אמרנו שמראש מוסך זה מי שניתן לו רישיון, אז מי שאין לו רישיון, אין לו מוסך. אם הוא לא מוסך אז הוא לא צריך רישוי.

אני קורא את המונח "מוסך". אני עוד לא עושה את הקישורים לפה ולשם. אני רוצה שזה יהיה מוסך מאושר. כתוב פה מוסך: מקום שבו ניתנים שירותי תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור".

זה נושא שהובלתי אותו באופן אישי. היתה לי הצעת חוק בנושא הזה. זה כבר היה אמור לעבור לפני אלף שנה. ההגדרה חשובה. יכול להיות שתגידי לי שזה לא פה. האם כל מקום שכתוב עליו שלט, ולא משנה איפה אני מוצא אותו, האם הוא נכנס פה? דרך אגב, מהסעיף הזה, כל מי ששם על עצמו שלט, הוא מוסך.

נכון. יש לנו בהמשך הגדרה של שירות לרכב שכולל הפעלת מוסך ובפרק הבא יש את סעיף 3 שאומר: "לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן הוא קיבל רישיון". זאת אומרת, שמוסך הוא מקום שקיים במציאות.

מה רצית לומר, שרק נתת פה הגדרה כוללת של מה הוא מוסך?

מהו מוסך זה הדבר שקיים במציאות. אחר-כך אנחנו מטילים חובות רישוי. אם אני אגיד כאן שמוסך זה מי שניתן לו רישיון, ממילא מוסך שלא ניתן לו רישיון הוא לא מוסך שהחוק הזה מדבר עליו.

את מדברת על ההגדרה של הפעולה.

כן, של המציאות.

אני יועצת משפטית של איגוד המוסכים.

אנחנו מתנגדים בתוקף להשמטת הסיפא ואני אסביר. בשנה שעברה קודמתה של עורכת דין ראובני שלחה לנו טבלת רביזיות שהם רצו להעביר עוד בכנסת הקודמת. ההסבר הרשמי שנתן משרד התחבורה להשמטת הסיפא היה, ואני קוראת: "מוסך הוא מקום, עסק ויש איסורים הרלוונטיים גם למוסך שאינו מורשה". היום אנחנו חוזים בייצור שקוראים לו מוסך שאינו מורשה. אני לא יודעת מה זה מוסך שאינו מורשה. אני לא רוצה שיהיה מוסך שאינו מורשה. אני לא יודעת למה משרד התחבורה מתכוון שיש כל מיני דינים שחלים על מוסך שאיננו מורשה.

לא אמרתי שיש.

אני קוראת מטבלת הרביזיות שלכם.

כמו כן, בכל מקום אחר בהצעת החוק הזאת, כל עיסוק וכל שירות כן מופיע שניתן לו רישיון לפי סעיף כך וכך. משמע, מוסך הוא המקום היחיד.

העניין ברור.

לגבי יתר העיסוקים והשירותים שקבועים בהצעת החוק, למשל, סחר במוצרי תעבורה, שזאת גם פעולה שחייבת ברישיון. אם עכשיו אני אלך לשיטתך, אני אכתוב ליד כל אחת מהפעולות שחייבות ברישוי לפי הצעת החוק, סחר במוצרי תעבורה לפי רישיון שניתן לפי פרק כזה - - -

איתי, עצור. כמי שתומך בכם בתהליך הזה, אני לא חושב שיש בעיה בהגדרה של הפעולה המהותית. כשנגיע לאותם סעיפים הנוגעים להבהרות הברורות של מה הוא מוסך, מי רשאי ומי לא רשאי, אני מבטיח לכם שלא נתקדם. זה דבר דבור על אופניו. זה הרי המהות שנאבקתי עבורה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מוסך" נתקבלה.

אני מאשר את ההגדרה.

"מוסך מומחה" – מוסך בעל יכולת מקצועית מוכחת לטיפול בתור רכב מסוים, שניתן לו רישיון לפי סעיף 101."

אנחנו מייצרים כאן בחוק קטגוריה של מוסכים מומחים. מוסכים שעומדים בתנאים מסוימים של יכולת מקצועית ביחס לתוצר מסוים, יכולים לקבל רישיון תחת הכותרת של מוסך מומחה.

לפה פה את כן כותבת לפי סעיף 101?

כי הוא לא נהיה מוסך מומחה. המהות של מוסך היא עסק במציאות העובדתית. המהות של מוסך מומחה היא מהות משפטית.

יכול להיות שאת צודקת. אני מבין את מה שאת אומרת אבל את ההרצאה שנתת לי על סעיף 101 למוסך מומחה, לתת בדיוק על מוסך.

לא, אז ההסבר שלי לא הובן בסיבוב הקודם.

את יכולה לכתוב: מוסך מומחה, זה מוסך שיש לו התמחות מיוחדת. למה עכשיו פה את צריכה להפנות לסעיף מסוים?

אני אנסה להסביר. כשאני מדברת על מוסך אני מדברת על משהו שקיים במציאות הפיזית. מוסך זה מקום, זה עסק שנעשות בו פעולות מסוימות. אם אני אגדיר אותו לפי הרישיון, ממילא כל מוסך, כל עסק כזה שמתקן מכוניות ושאין לו רישיון, לא עונה להגדרת מוסך בחוק הזה, ושום דבר ממה שכתוב בחוק הזה, כולל חובת הרישוי לא יחול עליו, זה מעגלי.

לעומת זאת, החובה היחידה שמוטלת על מוסך לא מורשה זה לקבל רישיון. זאת החובה היחידה שיש בחוק הזה לגבי מוסך. מוסך מומחה זה לא דבר שקיים במציאות הפיזית. התוספת של התואר מומחה היא תוספת משפטית. מוסך יכול לטעון שיש לו מומחיות.

מי קובע מה זה מוכח?

יש לי תנאים בסעיף 101 שהוא צריך לעמוד בהם כדי שהוא יקבל ממני את ההכרה כמוסך מומחה. זה הסעיף המהותי, זאת לא הגדרה.

למה כל הניסוח הזה? תכתבי: מוסך מומחה זה מוסך שניתן לו רישיון לפי סעיף 101 והכירו בו כמומחה. למה זה בעל יכולת מקצועית מוכחת?

זה עניין של נוסח.

אבל זה נוסח יותר מתאים. אני מבקש, אם אפשר לתקן את זה.

אדוני, אנחנו סבורים שהשימוש במילה מומחה הוא מטעה. בדיון שהתקיים בפני הוועדה ב-15.10.2013, אמר יו"ר איגוד המוסכים מר רונן לוי, שהשימוש במילה מומחה זה שימוש שנעשה באירופה ובארצות הברית. האמירה הזאת היא לא מדויקת. אנחנו כתבנו מכתב לעורך דין איתי עצמון ושלחנו לו גם את הציטוטים הנכונים.

השימוש שנעשה באירופה בהבחנה בין מוסך שהוא מוסך מורשה יבואן לבין מוסך שפה נקרא מומחה, הוא Independent repair או authorized repair. את המונח Independent repair תרגמנו לעברית למוסך עצמאי ייעודי. אנחנו חושבים שזה שם נכון לאותו מוסך שמשרד התחבורה רוצה לקרוא לו מוסך מומחה. השימוש במילה מומחה הוא מטעה.

דנתם בזה כבר 30 דיונים. אתה אומר שכשאתה כותב מוסך מומחה, יש לו התמחות לעניין מאוד מסוים ומוגדר. נניח שהוא מומחה למנועים עם נפח מסוים. אפשר להגיד גם שלכל מוסך יש תחומי התמחות מסוימים. אז איפה - - -

יצרני הרכב הם אלה שקובעים את המומחיות של המוסכים. אותם מוסכים שהם מוסכי יבואן או מוסכים מורשי יבואן יש להם סטנדרטים.

השימוש במילה מומחה, כאשר משרד התחבורה הוא זה שאחראי על ההגדרה אם הוא מומחה או לא, הוא מטעה.

מי אתה רוצה שיגיד מי אחראי?

אני חושב שצריך לאמץ את ההגדרה כפי שהיא קיימת באירופה ובארצות הברית כמוסך עצמאי ייעודי.

אם המגמה של מומחה זה רק מי שמקבל אישור מהיצרן, עלי זה לא מקובל. אם יש מוסך שעושה תיקוני פחחות במשך 30 שנה אז מבחינתי הוא מומחה לפחחות. אי-אפשר לתת רק ליצרן לקבוע מי הוא מומחה מי לא.

אני רוצה להבין. לא קראתי עדיין את סעיף 101. איך אתם מגדירים מומחה? האם מוסך שיש לו 30 שנות ניסיון במשהו מסוים, יכול לקבל מכם אישור מומחה?

זה לא תלוי ביצרן, זה תלוי ביכולת המקצועית.

אז מי קובע?

אני מנהל אגף הרכב.

אנחנו קובעים מי הוא מוסך מומחה. הגדרנו קריטריון מאוד ברורים כדי להכיל אותו תחת הגדרה של מוסך מומחה.

יש קריטריונים מעבר להיותו מוסך יצרן?

כן.

אני מבקש לשנות את הניסוח. אם אתה מוביל לסעיף 101, אז תגיד מומחה לפי סעיף 101. מוכח זה בעייתי.

הממונה על הניסוח זאת הלשכה המשפטית וזה כבר עבר אותם.

אני מבקש לתקן את זה.

הם יבדקו את זה.

אני חוזרת להגדרת המוסך.

סליחה, גברתי. הגדרת המוסך אושרה. אפילו אמרתי שכשנגיע לסעיפים הרלוונטיים אנחנו נדאג שתהיה שם הבהרה. קיימנו כבר דיון שלם גם על מוסך וגם על מוסך מומחה.

אני מעלה את ההגדרה של מוסך מומחה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מוסך מורשה" נתקבלה.

הגדרת מוסך מורשה אושרה.

"מוסך נייד" – רכב המשמש למתן שירותים של תיקוני חירום לרכב ושל חילוץ של רכב עד להגעתו למוסך".

גם זה כמובן עסק שהוא שירות לרכב שהוא טעון רישוי.

אין הערות, אני מעלה להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מוסך נייד" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"מוסך שירות של יבואן" – מוסך מומחה של יבואן או מוסך מומחה הקשור עם יבואן רכב ישיר או עם יבואן רכב עקיף בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על-ידי אותו יבואן".

אנחנו מטילים חובה על יבואנים לתת את השירותים לרכב, תקופת אחריות, ריקולים באמצעות מוסכי שירות, שהם קודם כל מוסכים מומחים ואלה חייבים להיות קשורים עם יבואן.

הערות.

יש לנו שני תיקונים מהותיים שאנחנו מבקשים להוסיף בנוסח הסעיף. הדבר הראשון נוגע לכך שאנחנו מבקשים שתהיה תקופת מינימום להתקשרות בין היבואן לבין מוסך השירות שלו. החוזים הקיימים היום בשוק הם כאלה שמאפשרים ליבואן להפסיק את ההתקשרות עם המוסך בהודעה מוקדמת מכל סיבה של 90 יום וזאת כאשר ברוב המקרים המוסך נדרש להשקיע מיליוני שקלים בהכשרות, אמות מידה, בינוי ועוד. כמו שהיבואנים בחוק הזה קיבלו איזו הגנה של מינימום של 3 שנים בחוזה שלהם מול היצרן, אנחנו רוצים פה תקופת מינימום שאי-אפשר יהיה לקחת מוסך ולזרוק אותו אחרי שתי דקות. שיהיה פה מינימום של שנתיים.

למה צריך להתערב בזה?

בין היבואן למוסך השירות.

למה אני צריך להתערב בזה? הוא לא רוצה את המוסך מכל סיבה שהיא.

ההתנהלות היום היא התנהלות טורפנית. החוק הזה בא ליצור תחרות. כאשר יבואן מכניס מוסך לרשת שלו, גורם לו להשקיע 6 או 7 מיליון שקלים וזורק אותו אחרי שנה וגורם לפשיטת רגל ולפיטורי עובדים, אז אני חושבת שהמחוקק צריך להתערב פה ולתת איזה מינימום הגנה.

הפועל היוצא של הסילוק של המוסכים אחד אחרי השני, שבסופו של דבר לא נשארים מוסכי שירות שהם בבעלות פרטית אלא מוסכי השירות הופכים להיות כולם בבעלות היבואן. זאת לא תחרות. זה מנוגד לרוח ולמטרת החוק.

הדבר השני. אנחנו מבקשים שיוסף שמדובר במוסך שאיננו בבעלות מלאה או חלקית של יבואן. שוב פה הנקודה שרוב מוסכי השירות הופכים היום למוסכים בבעלות יבואנים. אנחנו נדון בזה בפרק ד' אבל אנחנו מבקשים שיהיה ברור שמוסך שירות הוא מוסך שאיננו בבעלות מלאה או חלקית של יבואן.

ההערות שאת מעלה הן הערות שנוגעות לסעיפים האופרטיביים המהותיים, שאם אינני טועה נמצאים בסעיפים 35 ו-36. ההערה השנייה מתייחסת בכלל להוראות שלא קיימות היום בהצעת החוק. ההערות האלה אין מקומן לעניין ההגדרה.

למה שנתערב בדבר כזאת? למה לחייב את היבואן שזה לא יהיה בבעלותו?

כדי לעודד תחרות. זאת מטרת החוק.

המילה עידוד תחרות לא קשורה. פה אנחנו מדברים על תיקון רכבים.

לא צריכה להיות תחרות בתיקון רכבים?

כמה שיותר מומחיות בתיקון הרכב.

מה קורה כשמחליטים לייבא רכב שאין אותו בישראל. נגיד שסובארו לא היה קיים בישראל והחליטו לייבא. לפי ההגדרה שלכם, כשמדובר ברכב שאין אותו בישראל והוא חדש, ההגדרה לא תופסת. מוסך מומחה דורש ניסיון ואחר-כך מוסך שירות של יבואן זה מוסך מומחה. זאת אומרת, אין פה מצב של ניסיון. אפשר להגדיר את זה בצורה אחרת. אם מדובר במוצר חדש לאפשר את זה בצורה אחרת.

יש כאן שתיים או שלוש נקודות. יש פה הגדרה. היא לא נוגעת עדיין במהות, היא מייצרת מסגרת פעולה. אתם עורכי הדין, אני לא למדתי עריכת דין. קודם יש את המסגרת שאומרת מה המשמעות של מוסך שירות של יבואן.

אתם מעלים כמה נקודות שנידרש בהן בבוא העת. מה שאת אומרת הוא לא מופרך, אני לא רוצה להגיד שאין לו מקום. חלק מהעניין הוא לאזן בין מערכת יחסים למוסך, שאם הוא לא נותן לו את השירות הטוב, הוא יכול לעזוב אותו. מצד שני, אנחנו פה ככנסת וכמחוקקים צריכים גם להתערב. אנחנו עוסקים בדברים האלה כמעט מידי יום בחקיקה. שלא ייווצר מצב שאתה כאילו מדבר על תחרות ובסוף אתה משאיר שניים שלושה גורמים שמרסקים את הענף. פה צריך למצוא את נקודות האיזון, אבל זה לא בהגדרות.

מה שהערתי כן קשור להגדרות. אני אסביר שוב. כתוב: מוסך שירות של יבואן – מוסך מומחה של יבואן או מוסך מומחה הקשור עם יבואן. ההגדרה של מוסך מומחה מתייחסת לניסיון מוכח בטיפול בתוצר הרכב הקיים.

לא כתוב ניסיון, גם לא בסעיף 101.

אבל צריך מומחה מוכח. מוסך בעל יכולת מקצועית מוכחת בטיפול בתוצר רכב.

לא כתוב בשום מקום שמוכיחים את זה על-ידי ניסיון.

אז איזה ניסיון יש לו?

לא כתבנו ניסיון. יש לו את הידע, יש לו את הציוד.

ראיתי את ההגדרה בסעיף 101, היא הגדרה לא נכונה. אין בה כלום, דרך אגב. אם מדובר ברכב חדש אז אין ניסיון, יש משהו חדש. אין מוסך שעונה להגדרת הניסיון במקרה הזה. לכן אתם צריכים להוסיף בהגדרה מצב כזה. אחרת יש לנו בעיה. אין מוסך מומחה למשהו אחר, אין מוסך עם ניסיון.

מאחר ולא דרשתי ניסיון אין לי מה להוציא ניסיון.

מוסך בעל יכולת מקצועית מוכחת, זה מוסך עם ניסיון. אין הגדרה אחרת לזה. לא יכול להיות מצב שלאדם יש יכולת מוכחת בלי ניסיון. יכולה להיות יכולת מקצועית בלי ניסיון? אם הוא לא נגע ברכב אף פעם איך יש לו ניסיון?

הוא עבר הכשרה.

צריך להגדיר את זה.

מה שדוד אומר זה לא מופרך. לא כל מי שסיים את לימודיו יש לו תעודה. אני מכיר הרבה עם תעודות, אז מה. בסוף אין לו את הניסיון כדי להגיד שהוא יודע לטפל בתקלה. זה לא רק בענייני רכב. יש מגוון רחב של אנשים שיוצאים עם תעודות. אז מה?

הוא לא נופל בתוך ההגדרה.

כשאנחנו מדברים על מומחיות או על רכב חדש כדי לצבור מומחיות, לעולם אנחנו לא מביאים חללית. רכב הוא רכב. גם אם הוא סובארו ויהיה דגם חדש - - -

לא דגם של סובארו, רכב שלא קיים.

לרכב שלא קיים אסור בכניסה למדינת ישראל. אי-אפשר להמציא רכב שאיננו קיים.

מה זה מומחה של יבואן? הרי הוא צריך מומחה לרכב הספציפי, למערכות המחשוב שלו ולכל מיני דברים. פתאום זה לא קיים? אז תמחק את ההגדרה של מומחה.

המומחה לתוצר.

איך הוא מומחה אם הוא לא תיקן אותו בחיים? הביאו רכב מסין, אז הוא יביא איתו פועלים סינים?

או שהוא היה חצי שנה בסין.

בקיצור, זה לא עונה להגדרה. אני מבקש שזה יתוקן.

אני נוטה לקבל את האמירה של חבר הכנסת דוד ביטן שהיא בסך-הכול חידוד.

אני נשיא איגוד יבואני הרכב.

אדוני היושב ראש, אני כל פעם נתקל במצב שאני צריך להעמיד את הוועדה על אמיתות.

לנו אין אישור מומחה. אנחנו לא מומחים בעניין הזה.

אם נלך לפרוטוקולים, זה היה גם בפעמים הקודמות. הציגו נתון לגבי רוב המוסכים. בואו נציג מספרים, שעורכת הדין אינגריד תציג את המספרים. אני אציג את המספרים. יושב פה משרד התחבורה - - -

אני רוצה לדעת למי אתה פונה, למוסכים או אלינו?

אליך. אמרתי, אדוני היושב ראש.

אמרת אדוני היושב ראש, ואתה מבקש מהם להביא.

אני פשוט מתפלא שהרגולטור שיושב פה לא דואג לשים את האמיתות בפני הוועדה. אז אני רוצה לחדד. לפי הנתונים שאני יודע, במדינת ישראל יש כ-5,000 מוסכים מורשים, מתוכם סדר גודל 50 מוסכים שהם בבעלות או בבעלות חלקית של יבואנים. פה הציגו כאילו זה הרוב. יש מוסכים מורשים על-ידי היבואנים, שהם בסדר גודל של 500 מוסכים באופן גס, שזה 10% מסך כל המוסכים שיש במדינת ישראל. אז איפה ההשתלטות? איפה הרוב? איפה התהליך הזה?

עם כל הכבוד, אנחנו מדברים על חוק ואתם יכולים להשתלט, האופציה הזאת קיימת. אתם שולטים על כל הנושא הזה. לכן אנחנו צריכים להגן. אני לא מסכים איתה כל-כך אבל הרעיון הוא פשוט.

הרעיון לא מופרך.

הרעיון לא מופרך כי אתם כן יכולים להשתלט. לכן החוק צריך לתת ביטוי.

כבר היו דברים. אני הקשבתי לדבריך ואני רוצה להבין איך זה קשור לסעיף.

אני אומר את זה לפרוטוקול כי מזינים את הוועדה בנתונים לא נכונים.

אנחנו עונים לך שהנתונים לא משנים, האופציה הזאת קיימת.

בואו נעשה סדר. כל אחד אדון ואחראי לדבריו. מה יפה פה? נדמה שיהודה שאמר בשיר שלו במקום שכולם צודקים רוצים גם שיגדלו פרחים. כולם צודקים סביב השולחן העבודה הזאת. מה היתרון שלנו? אנחנו לא מומחים, אנחנו מבינים. עובדה שגורמי המקצוע נותנים לנו את החוקים הכי מסובכים ואנחנו יודעים גם להוציא תוצאה יותר טובה ממה שהמומחים הביאו אלינו.

ההתייחסויות יהיו לנושא שבו אנחנו עוסקים. אם אדוני או כל גורם אחר ירצה התייחסות למשהו שמישהו אמר, אני מבקש לומר את זה לפרוטוקול. אני מקשיב לך ומחכה להגיע לפאנץ' אבל זה לא מגיע.

כל הדברים האלה כתובים בפרוטוקול של הקדנציה הקודמת ולא צריך לחזור.

אני מתייחס להערתו של חבר הכנסת ביטן. אני מבקש ממשרד התחבורה אם אפשר יהיה להסביר מדוע מוסכי השירות חייבים להיות מוסכים מומחים. נכון?

כן, אחרת יש בעיה.

מוסך שירות הוא צריך להיות מוסך מומחה. המיקוד שלהם הוא בתוצר מסוים. מומחיות אנחנו רואים בשפה של תוצר. הם אמורים להיות מסוגלים לתת את השירות ברמה הכי גבוהה ועם הידע הכי נרחב והכי עדכני לגבי תוצרים מסוימים. התפקיד הראשי על-פי החוק לתת את השירותים של תיקוני אחריות ושירותים של ריקולים.

האם זה לא הוסדר כבר בהתקשרות בין היבואנים לבין אותם מוסכים? בעצם ההגדרה כאן מחייבת שההתקשרות תהיה עם מוסכים מומחים. האם היבואן לא יסדיר את כל הנושא המומחיות של המוסך בהתקשרות?

אם אתה עושה את זה כך, זה פותר את הבעיה שאני העליתי.

כשאנחנו דורשים מיבואן להראות שיש לו תשתית לטיפול, אם זה מוסך שאין לו מומחיות באותו תוצר, זאת לא תשתית מספיק טובה. אנחנו כמעט מחייבים את בעל הרכב להגיע לקבל שירותים מסוימים דווקא שם כמו טיפולי אחריות. אני מרוקנת את האחריות מתוקף אם אני נותנת ליבואן לבחור אולי את המוסך הכי זול, יכול להיות, אני מקווה שלא והם ירצו לתת את השירות המקצועי הטוב ביותר.

מה רע בזה? המוסך שהוא בחר הכי זול ויש לו מומחיות במוצר הספציפי. מה העניין?

אבל הוא לאו דווקא יותר הכי טוב. כאשר אנחנו מדברים על שירותי חובה של טיפולי אחריות, של תיקונים בתקופת אחריות, של ריקולים, אני חייבת את הרף המקצועי.

אני לא מבין את העמידה על הרגליים האחוריות.

לצערי, איגוד המוסכים לא העביר הערות לנוסחים שהגשנו.

כן העברנו.

מה זה שייך לאיגוד המוסכים?

סליחה, זאת לא ישיבת גישור, זאת ישיבת חקיקה. מי שלא ינצור את לשונו או את כל רעליו, ייצא החוצה. לא מעניינים אותי הסיפורים האלה. שנים היה לכם לעסוק בסיפור הזה. אם אני שומע מהגורמים הממשלתיים או מהגורמים החוץ מערכתיים סיפורים על ההיסטוריה, זה לא מעניין אותי. אפשר גם להתווכח. לפעמים אתם מתייחסים לדברים כאילו הגיע השליח ומסר את העניין ברגע זה. שום דבר פה לא חדש, אפילו לי.

אני יבואן רכב.

כשרוצים להביא רכב חדש, לא יכול לאפשר מוסך מומחה קיים. אם היבואן רוצה, אין לו מוסכים קיימים. כאן חבר הכנסת צודק לחלוטין. לדעתי, ברגע שהיצרן מסמיך את יבואן הרכב ויבואן הרכב מסמיך מוסך, ברגע הזה אוטומטית המוסך חייב להיחשב מוסך מומחה. לכן צריך להוסיף להגדרה: "שהוסמך על-ידי יבואן או יצרן רכב" וזה פותר את הבעיה.

הוא צודק.

לנו אין בעיה שזאת הגדרה של התקשרות בעניין הזה.

כמו שהם מגדירים זה בסדר. צריך להיות מומחה אבל עדיין יש בעיה עם מוצרים חדשים.

עורכת הדין ראובני ציינה שמוסך מומחה רשאי לעשות ריקולים ותיקוני אחריות. אני רוצה לתקן שריקולים רשאי לעשות רק מי שהיצרן מסמיך אותו לעשות ריקולים. מוסך מומחה לא מוסמך על-ידי יצרן.

התכוונתי שהמוסך שירות של היבואן עושה את התיקונים האלה. זאת אחת הסיבות שאני רוצה שיהיה מוסך מומחה. זה נימוק. אני לא אמרתי שכל מוסך מומחה יכול לטפל בריקול, בוודאי שלא.

זה שני דברים שונים.

תוסיפי: או מוסך שקיבל מהיצרן את הכלים.

חברים, העניין כאן ברור.

כשאמרת שאתה מביא דגם של רכב חדש, למה התכוונת? לתוצר של רכב חדש?

גם תוצר וגם דגם. באותו רגע שהבאתי אין עוד הכשרה בארץ לאף מוסך. אני מביא ובאותה הזדמנות אני שולח אנשים ללמוד.

לתוצר, עוד מעט נבין מה קורה כשיש תוצר. באשר לדגם, כמו שאנחנו מבינים, כשניתן רישיון למוסך מומחה, נתנו רישיון לתוצר רכב, כלומר, נתנו רישיון לטפל בסובארו. אם תביא את כל הדגמים של סובארו, המוסך המומחה הזה שהוא מומחה לסובארו הוא מוסך מומחה לסובארו, גם לדגם החדש שהבאת. עכשיו השאלה אם יש לו הכשרה לטפל בדגם החדש או לא?

כמו שאנחנו מבינים, את זה משרד התחבורה בודק באופן תקופתי אחת לשנה, שיש לו את הידע הדרוש לטפל בכל מה שצריך. זה לגבי דגם וזה גם עונה על שאלתו של חבר הכנסת ביטן. כשיש דגם חדש יש לך כתובת.

אני לא התייחסתי לדגם. הוא אומר שזה חל גם על דגם חדש ולא רק על מוצר.

גם דגם. כך טויוטה רגילה וטויוטה היברידית. הטיפול בהן שונה לחלוטין וצריך התמחות.

אני רוצה להבהיר ליבואנים. זה דיון שני שלי. אל תטעו בי את התחושה שבכל מקום אתם שמים נעצים. אל תתנו את התחושה שעל כל התקדמות יש נעץ. הכוונה היא להעביר את החוק. או שאנחנו עושים את זה ואף אחד לא מרוצה, או שכולנו מרוצים אבל כל אחד יותר ופחות.

לכן אני מסכם את הסעיף הזה. אני מבקש, חוה, בניסוחים לתקן את הדברים האלה.

תתייחסי למוצר חדש לא לדגם חדש.

עולות פה כל מיני נקודות שחשוב להביא אותן לידי ביטוי. מי מוסמך לעשות ריקול.

אני חושבת שהיתה אי הבנה בהסבר שלי, אין לי מחלוקת.

חוה, זאת לא שאלת הסבר. הגדרה צריכה להיות ברורה. אנחנו מאשרים את ההגדרה בכפוף לניסוחים הנדרשים.

לא, אני צריך להבין בדיוק מה אנחנו מחליטים. השאלה היא כזאת: האם אנחנו מוחקים את ההתייחסות למוסך מומחה? כלומר, שזה יהיה מוסך שקשור עם היבואן בהסכם לטיפול או שאתם מבקשים להוסיף - - -

לא, אין חובה. אתה יכול להוסיף בסוף ההגדרה: "או" ואז להתייחס לנושא של מוצר חדש.

מה הבקשה?

במקרה הזה אין ניסיון. מספיק הסכם עם היצרן, איזו הכשרה וזה הכול.

זה מה שאנחנו אומרים. יש תוצר חדש והיבואן נקשר עם מוסך שהוא יהיה מוסך מומחה כי הוא ייתן לו את ההכשרות. המוסך הזה יצטרך גם להגיש בקשה למשרד התחבורה כדי להיקרא מוסך מומחה לתוצר החדש הזה. למדינה יש אינטרס להכיר במוסך הזה ולתת לו רישיון של מוסך מורשה.

אתם עומדים על כל מילה שכתבתם, גם כשנותנים לכם הערה נכונה? לא צריך להגזים.

עורך דין וגשל, העניין הוא כזה: אנחנו באים לעשות דברים בזרימה, לא בבלימה.

כמה פעמים אפשר לחזור על זה? אתה רוצה שאני אנסח את זה?

ברגע שהגיע תוצר חדש שמצריך התמחות.

הגיע רכב סיני חדש הגיע לישראל ואין אותו בישראל. איזה מוסך מומחה?

כל רכב שמגיע למדינת ישראל - - -

אנחנו המחוקקים? אני מבקש לתקן את זה וזה הכול, מספיק.

אני כבר יכול להיות מוסכניק. אנחנו לא עוסקים עכשיו באישור ליבוא. מי שרוצה להביא מסין רכב חדש שכל 100 מטר יודע לעוף, אז הוא יודע להגיש בקשה ואז אישרו לו או לא אישרו לו. ברגע שאישרו לו – אנחנו עוסקים בעניין של מוסכים. מה הם אומרים? הרכב החדש אושר כיבוא וכעת יש את הזרוע השני של המוסך.

הוא לא יקבל רישיון ליבוא עד שלא תהיה לו תשתית תחזוקה.

הוא לא יכול לקבל רישיון.

את זה את אמרת. אם אנחנו כבר פה רבע שעה ולא כולם מבינים את זה בהקשר הזה, זה יפה. כבוד השופט שידון בשאלות האלה ונגיד שנשאל את חוה. זה לא יקרה. אני רוצה שהדברים יהיו כתובים ומובהקים בצורה ברורה.

הנה, אני ניסחתי. אתם לא יכולים לנסח, אני אנסח.

זה לא עניין של חוסר הבנה. חבר הכנסת ביטן מעלה סוגיה מהותית. הוא אומר שאם יגיע תוצר לרכב לא יהיה מוסך שיוכל לתקן אותו.

אין מוסך מומחה. זה לא בהגדרה של מוסך מורשה, לא בשנה הראשונה. לאחר שנה אין בעיה. אז הנה נתתי ניסוח. אני רואה שאתם מתעקשים, אז אני ניסחתי.

כשיגיע תוצר רכב חדש למדינת ישראל, יבואן הרכב יצטרך לפנות למשרד התחבורה. כאשר הוא מבקש להביא תוצר רכב חדש, הוא גם צריך לדאוג לספק שירותי אחריות לרכב שהוא מביא.

וגשל אומר: ממה נפשך? אם אתה מייבא רכב חדש, שיש לו צורך בהכשרה חדשה, בהתמחות מיוחדת, הוא לא יקבל את האישור ליבוא הרכב עד שהוא יוכיח שהוא כבר הכשיר והביא את כל הגורמים המקצועיים.

זה סעיף 35.

זה לא מדויק מה שאתה אומר. ההגדרה מתייחסת למוסך מומחה. מוסך לא יכול להיות מומחה אם אין לו ניסיון.

לא, יכולת מקצועית.

איפה זה כתוב בסעיף 101.

סעיף 101א(2): בעל יכולת מקצועית מתאימה, ציוד מתאים לטפל בתוצר הרכב.

אז מה זאת יכולת מקצועית מוכחת?

גם אני עורך דין עם ניסיון, אני לא רואה חשבון. כשאתם כותבים "מוסף בעל יכולת מקצועית מוכחת" ההגדרה שעולה בראש מייד וכל שופט מתייחס לזה, זה הניסיון. אתה לא יכול, רק מזה שיש לך ציוד ומישהו עבר הכשרה בסין, להגיד שהוא מומחה. אין דבר כזה. הוא חייב לעבור תקופת הכשרה בפועל.

לכן הערתי לכם על ההגדרה הראשונית. אם אתם זוכרים, אמרתי לכם שתפנו לסעיף 101 בלי יכולת מוכחת. אתם מתעקשים על יכולת מוכחת? אתם צריכים לתקן את לגבי מוצר חדש. תגידו מה אתם רוצים, אי-אפשר ליהנות מכל העולמות.

זאת פעם ראשונה שאנחנו יושבים בהליכי חקיקה ויש התעקשות על כל מילה. אני לא ראיתי דבר כזה. אנחנו תיקנו עשרות חוקים ורוב הדברים שמביאים משרדי הממשלה הם מחוררים מכל הבחינות. אנחנו עושים תיקונים.

תחליטו, תורידו את "היכולת המוכחת" ותפנו ל-101 ואני מוותר על הטענה שלי. יישמתם את זה, אז הטענה הזאת תופסת, זה הכול.

הבעיה שיידרש ניסיון ולא יהיה מוסך עם ניסיון.

אז אמרתי לכם, תקנו את הסעיף הזה בהפניה לסעיף 101 בלי לכתוב "יכולת מוכחת". אתם לא רוצים לתקן, אתם רוצים להישאר בשלכם.

לנו אין שום התנגדות שיהיה רשום שמשרד התחבורה אישר וזה מספיק.

אז אמרתי שיתקנו את מוסך מומחה, מוסך בעל יכולת מקצועית שניתן לו רישיון.

אדוני ביקש שנעזור לוועדה אז אני רוצה לעזור. ליוויתי כבר מספר יבואנים חדשים של תוצרים חדשים. התהליך של יבוא תוצר חדש מחייב את היבואן החדש לשלוח בעלי מקצוע אל היצרן במשך תקופה בת חודשים ארוכים עד שהם רוכשים את המומחיות שהיצרן החדש דורש. כשהם מגיעים לישראל אז הם מפעילים את המוסך. לכן החשש שאין ניסיון או שהם לא מומחים באמת, לא קיים. זה התנאי וזה גם התנאי של משרד התחבורה. בעניין הזה הגישה של משרד התחבורה היא מוצדקת לחלוטין.

30 שנה הייתי מוסך מורשה ואף פעם לא הייתי חודשים.

נא לתקן את זה בהתאם לבקשתו של דוד ביטן.

הוועדה אישרה שמוסך מומחה חייב להיות בעל יכולת מקצועית מוכחת לטיפול בתוצר רכב.

ואפילו שכנעתם אותנו.

אפשר לעשות את מה שהוא ביקש: "מוסך מומחה – מוסך שניתן לו רישיון לפי סעיף 101" ולהסתפק בזה.

הגדרת "מוסך מורשה" אושרה. השאלה, אם רוצים לפתוח את ההגדרה הזאת ולשנות אותה, או שרוצים לשנות את התנאים למה נחשב מוסך שירות של יבואן? זאת בעצם השאלה.

אנחנו לא רוצים לשנות כלום, אנחנו חושבים שהכול בסדר גמור. אבל חבר הכנסת ביטן חושש שבגלל שכתבנו בהגדרת מוסך מומחה שזה מי שיש לו יכולת מקצועית מוכחת, שאין דרך אחרת לפרש את זה מאשר שיש לו ניסיון. הוא חושש שכשיש תוצר רכב חדש לא יהיה מוסך שיש לו ניסיון כי הרכב הזה חדש. אנחנו לא חושבים שזאת בעיה, כי מה שיידרש לגבי מוסך מומחה - - -

לא ניצלתם.

חבר הכנסת ביטן, אני מציע פתרון שיניח את דעתך. אם אני מבין נכון, אתה חושש שבגלל שבהגדרת סעיף מומחה כתבנו "יכולת מקצועית מוכחת" - - -

תוריד את זה ואז זה יהיה בסדר.

יפה. אז זה מה שאנחנו מוכנים לעשות.

ואז זה לפי אישור של משרד התחבורה.

נוריד את "יכולת מקצועית מוכחת" וזה יהיה מוסך שניתן לו רישיון. אין לנו בעיה עם זה.

אמרתי את זה מלכתחילה רק אתם לא רוצים לשמוע.

היינו מוכנים מלכתחילה.

זה המזל, שאתם לא שופטים בבית משפט.

אני רק אהיה כנה ואומר שבסעיף 101 אחת מהדרישות כדי לקבל היא יכולת מקצועית.

אני מסכים עם יכולת מקצועית, רק להוריד את המוכחת.

מתאימה ולא מוכחת.

מתאימה זה גם בסדר.

דוד יגיש רביזיה על ההגדרה כי כבר אישרנו את הסעיף.

אני ארשום אותה על שם שניכם. היא תידון בדיון הבא.

מכיוון שהגדרת מוסך שירות של יבואן תלויה בשינוי בהגדרת מוסך מומחה, לדעתי אפשר לאשר את ההגדרה בכפוף. ככל שיהיה שינוי הוא ייכנס בגדר ההגדרה.

אני מעלה להצבעה את ההגדרה בכפוף לכל אשר דיברנו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת " מוסך מומחה" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

יש לי בקשה. צודק חבר הכנסת דוד ביטן. אנחנו לא פלסים וזה לא חפירות 1914, כשכל אחד במחפורת שלו וייקוב הדין את ההר. אנחנו צריכים לזרום. כבר דנו בזה מספיק. אני לא מתכוון להתעכב על כל דבר. זה חייב לזרום.

"מוצר תעבורה"- אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט המכשירים שהם כלי עבודה המשמשים את המוסך או היצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, חומר מוצק או גז, המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו של הרכב או של המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מאלה שעליו להימצא ברכב על-פי דין".

זה הנוסח כפי שאושר בכנסת הקודמת. הוספנו, לאור הערה של איגוד יבואני הרכב, את נושא "למעט המכשירים המשמשים את המוסך או היצרן בלבד". עלה ספק שמא כלי העבודה שלהם, המברגים והציוד של המוסך ייכללו בהגדרת מוצר תעבורה. זה הטריד אותם ואנחנו זרמנו איתם.

פה זרמתם ואיתי לא זרמתם. ממתי ברגים זה מוצר תעבורה?

ברגים כן.

הברגים שמוברגים ברכב אבל המברג לא.

אני יושב ראש ענף החלפים לשכת המסחר.

אנחנו מבקשים להוריד את המילה "לנוחיותו" כי אומר וקס, ריח לרכב. אלה לא חלקי חילוף. לא צריך אישור של משרד התחבורה להביא וקס לרכב.

אנחנו לא מדברים על אישור, אנחנו מדברים על מה הוא מוצרי תעבורה.

לא כל מוצרי התעבורה צריכים אישור.

נוחיות יכולה להיות גם כיסא.

אני מעלה להצבעה את ההגדרה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "מוצר תעבורה" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

(היו"ר דוד ביטן, 10:50)

"מוצר תעבורה מקורי" – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראת שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב".

"מוצר תעבורה משומש" – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב.

"מוצר תעבורה תחליפי" – מוצר תעבורה שאינו מקורי".

אלה שלוש קבוצות של מוצרי תעבורה שהחוק עוסק בהם.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

"מוצר תעבורה מקורי", "מוצר תעבורה משומש", "מוצר תעבורה תחליפי", נתקבלו.

אושר. תמשיכי, בבקשה.

"המחיר הכולל" – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981".

"מכונה ניידת" – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה".

(היו"ר איתן כבל, 11:55)

לעניין הגדרת מכונה ניידת. ההגדרה רלוונטית רק לסעיף 30 להצעת החוק בעניין יבוא מכונה ניידת. אם אני זוכר נכון, לעניין אותו סעיף הוצעה הגדרה מעט שונה. מכיוון שההגדרה הזאת היא ספציפית לעניין סעיף 30 לא להגדיר אותה כאן, אלא להגדיר אותה באופן ספציפי בסעיף 30. אני חושב שאין עוד סעיפים שבהם נעשה שימוש בהגדרה של מכונה ניידת. לא רציתי שיהיה הבדל בין הגדרה כללית להגדרה ספציפית לסעיף מסוים. לדעתי אפשר להוריד את זה. תהיה הגדרה ספציפית בסעיף 30.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "המחיר הכולל" נתקבלה.

הגדרה "המחיר הכולל," אושרה.

"המנהל" – עובד המשרד שמונה להיות סגן מנהל כללי לתנועה; המנהל רשאי לאצול לעובד המשרד סמכויות מסוימות הנתונות לו לפי חוק זה; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות".

למעשה הגורם שנותן את כל הרישיונות לפי החוק הזה זה המנהל.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "המנהל" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"מנהל מקצועי של מוסך" – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי סעיף 108."

מה זה סעיף 108?

סעיף 108 זה הסעיף שמסביר מתן רישיונות למנהלים מקצועיים של מוסכים.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מנהל מקצועי של מוסך" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"מסמך תקינה" – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה."

המילה "מפרט נמחקת".

המילה נפרט נמחקת.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מסמך תקינה" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"מספר קטלוגי" – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרנו, יצרן הרכב או בעל רישיון ליבוא מוצר תעבורה, לפי העניין, ובלבד שבעל רישיון כאמור לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע יצרנו".

"שקבע יצרנו".

כותב אודי שניידר ואני מקריא: "לא ניתנה לנו הזדמנות להתייחס להגדרת מוצר תעבורה מקורי".

העברתם הערות?

העברנו.

הצבעתי בלי שאפשרתי.

אני רוצה להבין. הנושא הזה זה נושא חדש?

זה לא נושא חדש. העברנו גם את ההתייחסות שלנו, כפי שאדוני הורה בדיון הראשון. אדוני גם ביקש שנדבר עם משרד התחבורה. עמדתנו לא התקבלנו וחשבנו שתהיה לנו הזדמנות לומר את זה פה בוועדה. זאת ההזדמנות האחרונה.

כבר הצבענו על זה. אי-אפשר להתייחס לכל דבר.

מה שהורדתם פה זה המילה "רכב"?

כן.

אם אני מיצרן של חלק עם מספר שלו, אני לא יכול להשתמש בו?

זה נדון בהרחבה בכנסת הקודמת ועברנו על הפרוטוקולים. זה בעצם מה שאושר גם.

שם אושר הרכש.

דובר על רכב כיוון שההערה באה מאיגוד יבואני הרכב אבל המהות היתה נכונה גם לגבי מוצרי תעבורה. אם בעל רישיון שמייבא בארץ נותן מספר קטלוגי, שזה לא יהיה אותו מספר קטלוגי שהיצרן נתן.

סליחה, הכוונה היתה שאני לא אקח מוצר שהוא לא מקורי ואתן לו מספר כמו המספר המקורי. מזה הם חששו וזה נכון. אבל אם אני מביא יצרן מסוים עם המספר קטלוגי שלו ובו אני משתמש? אני חייב להשתמש בו.

אם יש לו מספר קטלוגי מהיצרן, אין פה בעיה. זה מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרנו. אבל אם בעל הרישיון ליבוא קובע לו מספר קטלוגי בעצמו ולא משתמש בזה של המקור, זה לא יכול להיות זהה למספר המקורי.

זה נכון.

המקורי של היצרן.

חלק חילוף מקורי יש לו רק מספר קטלוגי אחד. אני לא יכול להשתמש בחלק לא מקורי עם המספר שלו.

מה שכתוב פה זה מה שאתה רוצה. הבעיה היא רק כשאתה נותן מספר חדש. כשאתה נותן מספר חדש, אל תיתן את המספר של היצרן. אם אתה משתמש - - -

חברים, סליחה. או שמבינים או שלא מבינים. תיאורטית, כל סעיף יש מישהו שלא מבין. אני רוצה לקבל הבהרה כדי שתהיה הבהרה, אם לא על כל דבר אפשר לעשות יום לימודים ארוך.

אני מעלה להצבעה הגדרה של מספר קטלוגי. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מספר קטלוגי" נתקבלה.

מספר קטלוגי מאושר.

"מעבדה מאושרת" – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי סעיף 12 לחוק התקנים, התשי"ג-1953.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מעבדה מאושרת" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"מעבדה מוכרת אירופית" – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה 2007/46/EC, על עדכוניה.

"מעבדה מוכרת אמריקאית" – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA)."

אני מקשת ליס, אנחנו חברת ליסינג. כשהחוק יאפשר לנו אנחנו רוצים להיות יבואנים.

יש את הנושא של המעבדה המאושרת. יש כבר חתימה של השר על הנושא של תקינה קנדית. זה לא מופיע כאן בשום מקום, מופיע רק תקינה אירופאית ואמריקאית. התקינה הקנדית משלבת תקינה אמריקאית ואירופית גם יחד. צריך להתייחס גם לזה.

היועץ המשפטי אומר שכנראה שיש צדק במה שאתה אומר אבל התיקון איננו כאן אלא בהוראות המהותיות לענייני יבוא.

פה יש הגדרה לאמריקאית ולאירופית. אם זה כללי, לא הייתי אומר כלום.

בסך הכול יש כאן הגדרה.

כי הקנדי לא עונה על ההגדרה של התקן האמריקאי וגם של האירופאי.

אני אגיד הערה כללית. ההגדרות כאן הן הגדרות שמשמשות אותנו לאורך כל הצעת החוק, לאורך כל הסעיפים הרבים המהותיים של הצעת החוק. ההערה שאתה מכוון אליה נוגעת ליבוא מוצרי תעבורה, פרק שהוועדה עסקה בו ארוכות בשלהי כהונת הכנסת הקודמת. יכול להיות שההערה רלוונטית ונכונה אבל עצם ההגדרה של מעבדה מוכרת אירופית ומעבדה מוכרת אמריקאית, אנחנו זקוקים להגדרות האלה כדי פשוט לקצר ולהבין מה אומר המנוח. אבל זה לא בהכרח קובע את היקף המוצרים או את סוג המוצרים שיהיה מותר לייבא או לא. אני מציע שתשמור את ההערה להערות המהותיות ולא כאן.

אני רוצה לומר שדילגתי על מילה בהגדרה האמריקאית: "שהוסמכה ואושרה על-ידי".

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרות "מעבדה מוכרת אירופית" ו"מעבדה מוכרת אמריקאית" נתקבלו.

ההגדרות אושרו.

"מעבדה מוסמכת לרכב" – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לאחר שנוכח כי היא עומדת ברמה מקצועית נאותה. המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מעודכנת על רשימת המעבדות שאושרו".

בסעיפים המהותיים אנחנו נראה את הדברים שצריכים להביא אישור של מעבדה מוסכמת.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מעבדה מוסכמת לרכב" נתקבלה.

הגדרה אושרה.

"מפעל ייצור" – מקום שבו מיוצר רכב או מוצר תעבורה".

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מפעל ייצור" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"מקצוע בענף הרכב" - אחד מאלה:

1. ניהול מקצועי של מוסך.

2. שמאות רכב.

3. תיווך ביבוא רכב."

המשמעות של ההגדרה הזאת היא לעניין חובת הרישוי. סעיף 4 אומר שיש חובת רישוי לצורך עיסוק בשלושת המקצועות האלה.

בסעיף ההגדרות יש לקונה, שלא הוגדר סוחר ברכב משומש ולטעמי זה מאחר והפרק שעוסק בו הוסף במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה.

הוא נמצא בשירות רכב.

אבל בסעיף ההגדרות אין אותו בכלל. אני לא יודעת אם אתם קוראים לו מקצוע או שירות, אבל אין פה הגדרה לסוחר ברכב לא חדש.

כי אין בו צורך לכל אורך החוק אלא רק בתוך הפרק המהותי ולכן ההגדרה שם.

למה?

זה עניין טכני.

עשיתם סוחר ברכב מיבואן, סחר במוצרי תעבורה ורק סוחר הרכב מקומו נפקד משום מה למרות שהחוק חל עליו. זה לא סביר.

בהגדרה "שירות רכב" אמורים להיות מנויים השירותים שחייבים ברישיון.

גם פה הוא לא מופיע.

סחר ברכב שאינו חדש. פרט 7 להגדרת שירות רכב.

יש סחר ברכב מיבואן ויש סחר ברכב שאינו חדש.

זה עונה על סוחר רכב?

זה אומר שזה שירות רכב שטעון רישוי. ההגדרה מי הוא ומה הוא נמצאת בפרק המהותי.

לטעמנו יש מקום להוסיף את זה לסעיף ההגדרות.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "מקצוע בענף הרכב" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"משווק רכב" – יבואן רכב מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכרים רכב לרבות אחר מטעמם.

הסיפא "לרבות אחר מטעמם" מיותרת. יבואן רכב מסחרי הוא בעל רישיון. אלה גורמים שחייבים ברישיון. האחר מטעמם חייב ברישיון?

זה לא עניין של חייב ברישיון. זה מי הוא המשווק כי זה מטיל עליו שלל חובות. יש חובות על משווק רכב לעשות פעולות מסוימות מול הקונה. אם מה שיקרה זה שיש לי יבואן רכב מסחרי, שיכול להיות שהוא לא מוכר בעצמו במישרין לקונה אלא מוכר למשווק והמשווק מוכר לקונה, אם אני לא אכלול "לרבות אחר מטעמם", הוא לא יהיה משווק. הוא לא יבואן והוא לא בעל רישיון ייצור.

ואם הוא מוכר לו, זה מטעמו?

אם הוא פועל מטעם יבואן מסחרי, אז הוא הופך להיות משווק. המודל הרגיל ביבואנים המסחריים כמו שאנחנו מכירים, אתה נכנס לסוכנות רכב ולמרות שהעסק הוא עסק עצמאי, כאשר אתה עושה את ההזמנה של הרכב ההסכם הוא הסכם בינך לבין היבואן ולא הסכם בינך לבין הסוכנות. ביבוא מקביל קיים מודל שבו היבואן מוכר למשווקים וההסכם של הקונה הסופי הוא לא עם היבואן המקביל או היבואן העקיף אלא עם הסוכנות המשווקת. אבל הסוכנות המשווקת הוא לא יבואן ולא יצרן. אם לא נרחיב את הגדרת משווק הרכב הוא לא יהיה משווק והחובות שחלות על משווק לא יחולו עליו.

אין הערות.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "משווק רכב" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

"המשרד" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים".

"מתווך בייבוא רכב" – בעל רישיון לתיווך בייבוא רכב לפי סעיף 56".

"סוג רכב" – סיווג הרכב בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה".

סוחר ברכב מיבואן" – בעל רישיון לקניית רכב מיבואן רכב ישיר או עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי סעיף 75".

"סוכן מורשה" – כל אחד מאלה:

1. אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן רכב במדינת חוץ לתקופה שלא תפחת משנתיים שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו, שהתקיימו בו תנאים שקבע השר לעניין היקף פעילותו בייבוא רכב (בחוק זה – סוכן ראשי). השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תקופה קצרה מהתקופה כאמור.

2. לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – אדם שסוכן ראשי הסמיכו, בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה, באישור הוועדה, לתקופה שלא תפחת משנתיים, לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרת היצרן שעמו הסוכן הראשי התקשר בהסכם למכירת רכב".

באישור הוועדה, הכוונה לוועדת הכלכלה?

בוודאי.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

כל הגדרות מ"המשרד" עד "סוכן מורשה" (לא כולל) נתקבלו.

כל ההגדרות מ"המשרד" עד "סוכן מורשה" אושרו.

לגבי התקופה בסעיף קטן 1 של סוכן מורשה. באירופה ובארצות הברית רווחת המגמה על-ידי היצרנים לחתום ולשנות הסכמים שהיו נהוגים ל-3 ול-5 שנים ולחדש אותם כל שנה אם הם סוכנים מורשים. זה מייצר בעיה עם המשרד. אנחנו נכנסים פה מראש למקום שבו לא נוכל לעמוד בחוק אלא אם כן השר יביא לוועדת הכלכלה כל רישיון ורישיון. מאמצע השנה זה התחיל להיות רווח בארצות הברית ובאירופה, שההסכמים מתחדשים אחת לשנה. אני מבין את הרצון של המשרד - - -

העניין ברור.

אנחנו לא מצאנו התייחסות בדירקטיבה באירופה לנושא הזה.

זאת לא דירקטיבה אירופה, זה יחסי מסחר בין היצרן לבין משווק מורשה, שאני רוצה לחתום איתו להסכם ליבוא מקביל. זה לא משהו שקשור לחוק האירופי. החוק האירופי לא מקביל ולא מגדיר תקופת התקשרות. היצרנים מנצלים את זה. היום למעשה היצרנים יש להם חברה בכל מדינה שהיא מחלקת רישיונות לסוכנות. זה ישירות מול היצרן. זה לא עובד כמו פה שיש יבואנים. לכן זאת התקשרות מסחרית לחלוטין, שאין מניעה מבחינת החוק האירופי או האמריקאי. אותי, כאחד שמעוניין להיות יבואן מקביל, זה חוסם. אני צריך עכשיו ללכת בדרך עוקפת במקום ללכת בדרך המלך.

מה היה הרציונל לקביעת התקופה?

היום בצו זה 3 שנים.

אני חושב שהם באו להקל. שלא ייצא שבאתם לברך ותצאו - - -

יכול להיות שמה שהם מחפשים זה לראות דילרים שחותמים מול יבואנים נוספים - - -

זה עניין מהותי. אני לא רוצה לאשר את ההגדרה הזאת. אנחנו נדלג מעליה. בינתיים אתם תבדקו אל מול רון ותראו במה הדברים אמורים. אם אכן תשתכנעו שיש טעם במה שהוא אומר - - -

אנחנו ראינו את ההערה.

יש לי בקשה. אני לא ראיתי דבר דבור על אופניו. ההתייחסות שלך היתה קצת מגומגמת ואנחנו לא רוצים עוד פעם להתחיל עם רביזיות, זה מיותר. דרך אגב, אם יסתבר שיש דבר שצריך לפתוח, אז נפתח. אני מבקש שתבדקו כדי שתנוח דעתנו.

עוד הערה לסעיף הזה. כתוב פה סוכן ראשי. מה זה סוכן ראשי?

יש הגדרה. בפסקה 1 כתוב "בחוק זה – סוכן ראשי).

זה כל מי שעומד במשפט הראשון של פסקה 1.

אם מישהו מביא דברים כמו שהעלה רונן – מאחר נוכחנו לאורך עבודת הוועדה שתחת הכותרת אמריקה וארצות הברית, הביאו דברים שלא קיימים. אז שיביאו את המקורות ויתנו את ההתייחסות כדי שנוכל להגיע למקורות.

לנה הקשיבה לדברים, רון אמר את דבריו. אם תנוח דעתם שזה עונה על כל הטענות - - -

אני מבקשת להפנות את תשומת הלב שבסעיף ההגדרות הוכנסה תקופת מינימום של התקשרות. קודם נאמר לי שזה לא מתאים לסעיף ההגדרה וכאן יש לנו תקופה שלא תפחת משנתיים. כשהערתי קודם לגבי הנושא של התקשרות עם מוסך שירות. אני בכל זאת מבקשת מהיועץ המשפטי של הוועדה ומהיועצת של המשרד לשקול האם לא מתאים להכניס את נושא מינימום התקופה בסעיף ההגדרות. שלא יגידו לי אחר-כך שהיה צריך להכניס את זה להגדרות כי פה יש הגדרה למינימום תקופת ההתקשרות. אני לא רוצה למצוא עצמי קרחת מכאן ומכאן.

אני יכול לומר כהערת ביניים שבשלבי הנוסח אנחנו נעביר את ההוראה לסעיף מהותי. זה לא יהיה בהגדרה, זה עניין טכני.

כשזה קשור למוסכים, זה עניין טכני. כל הזמן זה טכני.

רונן, קודם כל אני פה כדי להגן עליכם. אל תיתן לנו תחושה כאילו אנחנו חייבים לפצות אותך. אם יש לך הערה, תעיר אותה.

אני מעיר אותה 10 פעמים.

אתה גם צריך לשכנע אותנו.

שנתיים נראית לי תקופה סבירה, אפילו מועטה. כשאנחנו מדברים על שנה של הסכם בין סוכן ליצרן, רק לחשוב על זה שכל שנה הוא יחליף את תוצרתו ועכשיו אותו אחד שקנה פה בארץ יישאר עם הריקול. תקשורת מינימאלית לביצוע עסקה בתחום הרכב נראית לי שנתיים כמינימום האפשרי.

אמרתי שנבחן את זה. שיובהר לפרוטוקול למה אנחנו מתכוונים.

אולי זה נכון לאירופה, אני לא מכיר, אבל יש לנו את אמריקה וגם שווקים אחרים וזה עניין מהותי. בסוף אנחנו רוצים הסכם שהוא רציני. שנתיים נראה לי כמינימום ולכן נראה לי שזאת הגדרה טובה.

לעניין ההערה של איגוד המוסכים. אם הבנתי נכון, ההערה הקודמת שלכם נגעה לתנאים שנוגעים לרישיון יבוא, כלומר, מי יכול לקבל רישיון יבואן מסחרי.

לא, דיברתי על מוסך שירות של יבואן.

נכון, אבל ההתקשרות שלו עם היבואן. התנאים לכך קשורים לתנאים המהותיים בסעיף 35. כאן יש הגדרה של סוכן מורשה. אין לנו סעיף אופרטיבי בחוק לעניין סוכן מורשה לכן זה נכנס כאן. זאת הסיבה להערה שלי, שההערה שלכם לעניין תקופת ההתקשרות, היא פשוט רלוונטית לתנאים המהותיים שקבועים בסעיף 35. אין סעיף מהותי לגבי סוכן מורשה.

אנחנו רוצים שיהיה שרשור. לכל תקופה מינימאלית שיש או לרישיון שיהיה שרשור לאותן שנים ומאותם נימוקים.

אנחנו לא מאשרים את זה. לנה, אני מבקש שתתייחסו לדברים שרונן העלה. תבואו בדברים עם רונן, אנוך ועם היועץ המשפטי מר שניידר. אם תשתכנעו תביאו את זה לפה ואז נכריע בדיון הבא.

"סחר במוצרי תעבורה" – קנייה של מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק. "

"עוסק" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (בחוק זה – חוק מס ערך מוסף)."

"עוסק מורשה" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף."

"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא קרוב שלו הם בעלי שליטה בו."

יש לי הערה לגבי הגדרת "עניין אישי". דיברנו על-כך בישיבות מקדימות. יש צורך להגדיר שליטה. אני מציע לאמץ את ההגדרה שקבועה בחוק ניירות ערך. זאת הגדרה שקיימת בהרבה מאוד חוקים שנעשה בהם שימוש במונח שליטה, אלא אם יש לכם הצעה אחרת.

דיברנו על זה וכנראה קרתה תקלה. בהחלט התכוונו להוסיף את זה.

"צמיג" – חישוק עשוי גומי לגלגלי רכב מנועי וגרור".

אני מבקשת להשמיט את ההגדרה "קניית רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק" כי יצרנו הגדרה לסוחר ברכב מיבואן וזה הופך להיות מיותר.

"קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה , אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם".

"רישיון" – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה.

"רישיון יבוא" – רישיון יבוא, אישור יבוא או עמידה בתנאים בהתאם להוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא (נוסח חדש), התשל"ט-1979 (בחוק זה – פקודת הייבוא והייצוא)."

"רישיון רכב" – כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת התעבורה".

"רכב", "רכב מנועי" ו"רשות הרישוי" – כהגדרתם בפקודת התעבורה."

"רכב חדש" – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ".

בהגדרת עניין אישי, הצעת שליטה לפי חוק ניירות ערך?

כן.

אז אין לנו בעיה עם זה.

אז בהגדרת עניין אישי נוסיף: "לעניין זה, שליטה כהגדרתה בחוק ניירות ערך".

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרות מ"סחר במוצרי תעבורה" עד "רכב חדש" (לא כולל) נתקבלו.

ההגדרות אושרו.

ביבוא זעיר או יבוא מקביל זאת שאלה. לפי ההגדרה של "רכב חדש", אם הוא ניקנה מדילר והוא כבר עלה על הכביש, זה לא רכב חדש? זה רכב משומש? זה אוטו עם אפס קילומטר.

יש הוראות מיוחדות לרכב שרשום על-שם סוכן מורשה.

חברים, הוא צריך לדעת. הוא חייב לצאת מפה עם ידיעה של החומר ואתם מתחמקים איתו.

ממש לא.

אתם כועסים עליו שהוא לא יודע את ההגדרה.

ממש לא. זה כמו רכב 12 חודש.

נחה דעתך?

אני רוצה להתייחס לרישום על-שם סוכן מורשה? למה רק על-שם סוכן מורשה? למה זה משנה על מי נרשם הרכב.

עוד לא הגענו לזה.

סליחה, טעות שלי.

"רכב שנרשם על שם סוכן מורשה" – רכב אשר נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ על שם סוכן מורשה וטרם חלפו 30 ימים בין מועד הרישום האמור לבין מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטח המטען".

ביחס לרישום על שם סוכן מורשה. למה זה חייב להיות? זה רישום במדינת מוצא. אני רוצה לקנות אוטו מצד ג'. אני אומר לסוכן המורשה: אלה המכוניות שאני מחפש, יש לי הסכם איתך. הוא יודע שאני מחפש טויוטה מסוג מסוים ומאתר אותה והוא עומד בכללים של ה-30 יום. למה הוא חייב להיות על שם הסוכן המורשה? אם הוא יהיה רשום על שם הסוכן המורשה, כל הסיפור הזה יהיה מת.

אני מציע שיהיה רשום: "לתנועה במדינת חוץ". הוא עדיין צריך לעמוד בתקנות.

זאת אומרת, רכב משומש.

לא. רכב משומש הוגדר שהוא לא יותר מ-150 קילומטר. בקלות אפשר לעשות ביקורת ולראות אם שיחקו בספידומטר או לא. אין פה מטרה לרמות. יש מטרה לגוון את המקורות.

זאת הגדרה שחור לבן ואין פה פרשנות על אשר אתם אומרים. תגדירו את הדברים. זה או 30 יום או 150 קילומטר. אנא הגדירו את הדברים כדי שנוכל להתקדם.

נא לענות לרון.

אנחנו סבורים שהקנייה צריכה להיות קנייה לא משוק הרכב. רכבים משומשים גם עם פחות מ-150 קילומטר שהיו בידי אנשים שהשתמשו בהם ונסעו בהם לצרכיהם. אנחנו רוצים רכב שבעצם ירד מפס הייצור, גם כשהוא מגיע באמצעות יבוא מקביל. אני לא רוצה יבואן עקיף שהולך לחפש בשוק, במקבילות של יד 2, שנמצאות בכל מיני מדינות, בשביל להביא לארץ ולרשום אותן.

אז אין יבוא מקביל. אם זה המצב, אז לא יהיה יבוא מקביל.

צריך לעשות השוואה בין מה שקורה בישראל, שמוכרים רכב חדש דרך חברות ליסינג, מה שאנחנו קוראים היום יד ראשונה אפס קילומטר. זה קורה, יבואני הרכב משתמשים בדרך ההפצה הזאת. אפשר לקנות גם דרך חברות השכרה בארצות הברית או באירופה, אפס קילומטר אוטו חדש. רכב חדש זה לא ג'ינס, אי-אפשר לזייף אותו. אם זאת טויוטה, הוא טויוטה גם באנגליה וגם בצרפת.

מסוכן מורשה היום אי-אפשר להביא כי סוכנים מורשים לא מורשים לייצא רכב מחוץ למדינה שלהם. לכן לא יהיה יבוא מקביל בהגדרה הזאת.

החוק הזה אמור לפתוח את השוק. המשרד הוא הדוחף את הרפורמה הגדולה הזאת. שלא תמצאו עצמכם ביד אחת מדברים גבוהה גבוהה וביד השנייה, לא בכוונת מכוון אלא מאי הבנה איך הדברים עובדים בשטח – אני אפילו לא מגדיר עצמי מומחה קטן. שלא נמצא עצמנו מתהדרים בנוצות לא לנו. מחוקקים חוק שהוא לא עונה למצב בשטח. החלום הגדול של השר זה לפתוח את השוק.

אני רוצה לרענן את הזיכרון ולהבהיר גם לרונן: הסעיף הזה נולד כדי לפתוח את השוק. הסעיף הזה בא ממשרד התחבורה. אני מצטער שהרגולטור לא מדבר פה בכלל. אני לא יודע בשביל מה הוא יושב פה.

בגלל מה שאמר רונן, שסוכן מורשה לא רשאי לייצא רכב שלא עבר רישום. לכן קבעו שאם יהיה רישום בטווח של 30 יום, אז זה כשר, הכשירו את השרץ. זה מה שעשו על-מנת לאפשר יבוא מקביל. אז לבוא ולהפוך את היוצרות? אני פשוט לא מבין.

אוטו זה לא שרץ. אפשר להביא אוטו חדש וזה לא שרץ, זאת שפה.

אנחנו מסיימים את הדיון. אני פונה למשרד התחבורה. אני לא יודע להכריע בין האינטרסים השונים שנשמעים פה בחלל האוויר. כיוון שפה נגענו בליבה וזה לא להביא בורג. יש פה סעיף ליבה ואין לי כוונה להתקדם אם לא הבנו אותו.

אני מבקש שתתייחסו גם לסעיפים הקודמים ולדברים שהעלו רון ורונן. היו כבר כ- 30 דיונים. אני מאוד מבקש שכל אחד ואחת מכם ירענן את זכרונו בדברים. אני לא רוצה שתיפול שגגה בעשייה שלנו. אל תיתנו לי להרגיש שאתם לוקחים אותי לכל נעץ. אם יש נושאים עקרוניים שצריך להעלות אותם למרות הזמן שחלף, אז בבקשה.

אני אאשר רק את ההגדרה של רכב חדש.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "רכב חדש" נתקבלה.

ההגדרה אושרה.

אני מבקש להודיע כי חבר הכנסת אורי מקלב נרשם גם כחבר בוועדת המשנה לתחבורה ציבורית.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.