הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 112

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, ט' בחשון התשע"ו (22 באוקטובר 2015), שעה 12:50

אישור מסגרות ערבות מדינה לצורך יישום תכנית סיוע לייצוא הישראלי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

רועי פולקמן

טל רביב - רכזת ערבויות מדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

צחי מלאך - מנכ"ל, אשרא – החברה הישראלית לביטוח יצוא בע"מ

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים בישראל

שאולי כצנלסון - סמנכ"ל, מנהל חטיבת כלכלה ושירותים מקצועיים, מכון היצוא הישראלי

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אירית שלהבת

אישור מסגרות ערבות מדינה לצורך יישום תכנית סיוע לייצוא הישראלי

אני עובר לנושא אישור מסגרות ערבות מדינה לצורך יישום תכנית סיוע לייצוא הישראלי. מי מציג את זה? בבקשה.

אני רוצה לפתוח בהתנצלות. חבר הכנסת גפני עצבני בגלל המפלגה שלי הבוקר. אם הוא יתעצבן עליכם, אני אשם. קחו את זה ברוח טובה.

בדיוק. דעו שאני עצבני על המפלגה שלו, אבל יש לזה סיבות עומק אמיתיות.

אני רכזת ערבויות מדינה באגף החשב הכללי במשרד האוצר. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה להגדיל את היקף ערבויות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ באמצעות חברת "אשרא", ב-800 מיליון דולר. זה בעצם יישום השלב השני והשלישי בתוכנית תלת-שנתית שאושרה בשנת 2014 על-ידי הממשלה. המטרה היא להביא את היקף ערבויות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ בישראל לאחוז דומה לזה של מדינות ה-OECD כאחוז מהתוצר.

הייצוא ירד בשנה שעברה. נכון?

בין היתר, באמת לאור הנתונים על ההאטה בייצוא שראינו לפני חודשיים-שלושה, שר האוצר הנחה תוכנית של חמישה צעדים להגברת הייצוא, לעידוד הייצוא. הגדלת היקף ערבויות המדינה היא בעצם כלי ליישום אותה תוכנית.

כמה עולה הביטוח ביחס לכמות הייצוא? מה היחס?

נמצא כאן צחי מלאך, מנכ"ל "אשרא" שיוכל להגיד את הפרטים.

אני מנכ"ל "אשרא". אתה מתכוון לפרמיות שאנחנו גובים?

לא. כמה זה עולה? נניח שאני מבטח לך 800 מיליון ייצוא, כמה זה עולה לי?

אנחנו גובים פרמיות שהן פרמיות המינימום של ה-OECD. אנחנו לא גובים מעבר למינימום. זה בממוצע בין 1% ל-2.5% לשנה, תלוי בהיקף העסקה, בסוג המדינה, ברמת הסיכון שלה, אבל זה רמת המינימום. אנחנו לא גובים מעבר למינימום.

כמה למדינה עולה לבטח את זה ברמת התקציב? כמה היא צריכה לשים בצד עבור זה?

זה בדיוק ערבות המדינה, שהמדינה מעמידה לטובת העניין.

כלומר, 80 מיליון שקל.

לא, היא מעמידה ערבות מדינה בסך 800 מיליון שקל, שזה אמור לגבות במקרה של "דיפולט", שיהיה מאיפה לשלם. זה לא עולה כסף.

את אותן הפרמיות ש"אשרא" גובה אנחנו רושמים בקרן חוץ-תקציבית שאמורה לשמש במקרה של "דיפולט".

אני רוצה להבין את הטרנסקציה הפיננסית. אני קונה ביטוח, המדינה קונה ביטוח.

לא, המדינה לא קונה ביטוח. המדינה מעמידה ביטוחים ליצואנים כדי שיוכלו לעשות עסקאות במדינות בעיקר מסוכנות ששם שוק הביטוח לא נמצא.

איזה היקף עסקאות? לְמה אתה מגדיל, ממה לְמה?

נכון להיום מסגרת ערבות המדינה היא 2.7 מיליארד דולר. אנחנו מגדילים את זה בעוד 800 מיליון דולר. זה יגיע ל-3.5 מיליארד דולר, שזה בערך 1.26% מהתמ"ג.

כמה עולה לך תקציבית להגדיל את זה בעוד 800 מיליון דולר?

זה לא עולה. זה ערבות מדינה. זה חוץ-תקציבי.

זאת אומרת, זה כסף מחולט, זה כסף שהמדינה מחלטת, שמה אותו בצד, לא משתמשת בו, צריכה להראות שהוא קיים למקרה של...

במחלקת ערבויות המדינה באגף החשב הכללי עבור כל תוכנית ערבויות שיש לנו – זו תוכנית אחת, יש לנו תוכניות נוספות של ערבויות – אנחנו מחשבים מה היקף ה"דיפולט" הצפוי ולו אנחנו דואגים שיהיה לנו מקור תקציבי, בין אם בתקציב מדינה ובין אם בפרמיות, כמו במקרה של "אשרא".

ופה כמה זה?

מה שצחי מלאך ציין קודם.

ה"דיפולט" הממוצע – תלוי. אנחנו מחשבים את תוחלת הסיכון של התיק שלנו בכמה מאות מיליוני שקלים. יש את המקור הכספי הזה לאורך השנים. נכון, בשנים האחרונות לא היה איזה "דיפולט" משמעותי.

יש לי עוד שאלה אחת. רבות מן החברות שמקבלות את זה הן חברות גדולות יחסית. האם יש לנו פה איזו התייחסות לחברות קטנות יותר?

כן. במסגרת התוכניות של שר האוצר יש גם מוצר חדש שאנחנו משיקים, שזה ערבות שלנו לבנקים. זה מיועד בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים שמייצאים עד לסכום של 50 מיליון דולר בשנה, כאשר ההון המרכזי הוא שאנחנו ניתן את הביטחונות לבנקים במקום היצואנים ונשחרר להם מזומן כדי לעשות פעילות.

אני בעד.

אני בעד.

רק שאלה קטנה. לא ביקשתם לקבוע תקופה. לפי החוק זה שנתיים. זה מה שאתם מבקשים?

הפוליסות של "אשרא" הן כמובן ליותר משנתיים. התוקף של אישור ועדת הכספים הוא לשנתיים.

כלומר, תבואו אלינו בעוד שנתיים אם תרצו להאריך או להוסיף או דבר אחר.

למה זה נכון? מה מיוחד בשנתיים?

אתם מעריכים את הסיכון ב-2%?

תלוי באיזו מדינה. בין אחוז ל-2.5% לשנה.

למה נכון לאשר לשנתיים בכל פעם?

בגלל שלֵך תדע מה מתפתח. אני חושב שזה זמן סביר. שיבואו להגיד מה קורה שם.

כלומר, לא שיש משהו מיוחד בקביעת השנתיים הללו.

לא. כך תמיד.

החוק מאפשר להאריך לשנתיים בכל פעם?

כן. אפשר לאשר לשנה, אם יש לכך סיבה.

הוועדה רשאית לאשר לתקופה פחותה משנתיים.

יש הערות נוספות?

אני סמנכ"ל כלכלה ושירותים מקצועיים במכון הייצוא הישראלי. אם יורשה לי פה לדבר גם בשם היצואנים. הנושא של ערבויות ומימון הוא אחד הנושאים החשובים והקריטיים בחסמים שעומדים בפני יצואנים. עשינו לאחרונה עבודה גדולה, בוודאי גם העברנו העתק ליושב-ראש ועדת הכספים, על כל נושא החסמים והקשיים שיש כרגע בייצוא. נושא הערבויות בהחלט נמצא כאחד הנושאים. אנחנו תומכים מאוד בצעד הזה. אנחנו חושבים שגם יש מקום להיכנס לתהליכי אישור הערבויות, אבל זה נושא אחר שאני חושב שאין צורך לדון בו כרגע. בכל אופן, לגופו של עניין, אנחנו תומכים מאוד ומבקשים שהוועדה תאשר.

תודה רבה. מי בעד אישור מסגרת ערבות מדינה לצורך יישום תוכנית סיוע לייצוא הישראלי? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לאישור מסגרת ערבות מדינה לצורך יישום תוכנית סיוע לייצוא הישראלי, נתקבלה.

אין נמנעים ואין מתנגדים. הבקשה לאישור הערבות נתקבלה. שיהיה לכם בהצלחה. צריך להגביר את הייצוא. מצבנו לא מרנין.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.