הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 27/10/2015
ניצול ילדים והוריהם על ידי חברות פרסום
פרוטוקול
סדר היום
ניצול ילדים והוריהם על ידי חברות פרסום
מוזמנים
¶
אורטל אהרוני - מנהלת תחום חוק עבודת הנוער, משרד הכלכלה
רבקה מקובר - מנהלת אגף הסדרה, משרד הכלכלה
איל אסף - מנהל אגף אכיפה פלילית, משרד הכלכלה
מירה קרני - עו"ס, מנהלת נציב קבילות, המועצה לשלום הילד
אלי בוקובזה - ראש אגף חקירות ליבה, הרשות להגנת הצרכן
אגם דניאל - עוזרת ראשית, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן
חוה קליין - יו"ר הועדה לזכויות הילד - לשכת עוה"ד והמכון לטובת הילד
לילך נחמיה - מנהלת תחום חקיקה, לשכת עוה"ד והמכון לטובת הילד
מזל נייגו פיטוסי - ממונה על חקיקה, לשכת עוה"ד
בת חן חדד - עו"ד שמייצגת את קבוצת הנפגעים
יוליה - אם לילדה שנפגעה מסוכנות ליהוק
קרן - אמא לילדה שנפגעה
מרגריטה - אם לילדה שנפגעה בפרסום
אלישבע - אמא של נפגע מחברת ליהוק
אורלי - הורה לילד שנפגע
צ', ק', ר', ש', ת' - ילדים שנפגעו
מריה רבינוביץ' - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בוקר טוב לכולם. ברשותכם, אני אפתח את הוועדה. הוועדה שלנו היום עוסקת בניצול ילדים והוריהם על ידי חברות פרסום. אני אתן קצת רקע, בתקופה האחרונה אנחנו הקדשנו את דיוני הוועדה לכל הנושא של גלישה בטוחה של ילדים באינטרנט, גלישה בטוחה ונכונה, חשיפה של ילדים באינטרנט לתכנים שונים ומגוונים ובתוך כך בעצם נחשפנו לתופעה אומללה, הייתי אומרת, של פנייה לקטינים דרך רשתות חברתיות ובהן יוצרים איזה שהוא פיתוי, איזה שהיא אשליה, שקוראת להם לבוא להצטרף לאודישנים או לתחרויות שונות ואחרות ומתוך כך התרחבנו לתופעה שמתרחשת על ידי חברות פרסום. תופעה שבה הם קוראים לקטינים לבוא, בחינם כביכול, ואחרי שהקטינים מגיעים למקום האודישנים אז מספרים להם הם מתאימים ומתוך כך יוצרים איזה שהוא לחץ של הסכם כספי דרך צילומי בוק או אודישנים נוספים או ליהוק לכל מיני תכניות וכך יוצרים התקשרות שאם אנחנו נסכם אותה במילה אחת, היא הונאה.
בעיניי ההונאה הרגשית פה של הילדים היא הרבה יותר חמורה מההונאה הכספית ולכן אנחנו מכנסים את הוועדה לזכויות הילד, כדי לדון בתופעה הזו, לראות איך אנחנו יכולים למגר אותה ומה אנחנו יכולים לעשות במסגרת החקיקה בעניין. ברשותכם אני אפתח עם הנציגה של המועצה לשלום הילד. תציגי את עצמך לפרוטוקול.
מירה קרני
¶
שלום וברכה. שמי מירה קרני, אני עובדת סוציאלית ומנהלת את נציב הקבילות במועצה לשלום הילד. אני חייבת להגיד שמה ששמענו בקיץ האחרון, הייתה תחושה של דז'ה וו. לפני 16 שנה אנחנו היינו בתסריט דומה מאוד, ואני מיד אומר מה ההבדל הגדול בין אז להיום, מצב שבו מזמינים ילדים בצורה מאוד מאוד אטרקטיבית, מבטיחים להם הצלחה, פרסום, נותנים להם הרגשה שהם מיוחדים ושהם הולכים לזכות באבק הכוכבים, כשגובים מההורים כסף תמורת ההבטחות האלה זה נותן תחושה שזה הרבה הרבה יותר רציני והנה הנה באמת הולך לקרות עם זה משהו משמעותי והילדים הולכים לישון עם חלומות מתוקים, מספרים לחברים והנה זה הולך לקרות, אבל למחרת בבוקר פתאום מבינים שלא מתקשרים אליי ועובר עוד שבוע ושוב לא מתקשרים אליי, והילד בטוח שזה רק לו וחלק מהילדים חווים את זה כפגיעה מאוד מאוד קשה, כאכזבה מאוד קשה. הם בטוחים שמשהו בהם כנראה לא עבר נכון ולוקח הרבה זמן עד שמבינים שזה לא אני שלא בסדר, אלא הילד מבין שיש לו שותפים רבים מאוד לאכזבה הזאת. בינתיים הוא צובר הרבה פעמים הרבה מאוד תסכול והרבה מאוד כאב. בעצם הילדים צריכים לחזור לחברים שלהם, שכבר הנה, הספיקו לספר להם שהם הולכים לזכות בהצלחה והנה הולכים לראות אותם עוד רגע על איזה שהוא שלט חוצות או תכנית מדליקה והילדים צריכים להסתכל לחברים שלהם בעיניים ולהתחיל להסביר הסברים על ציניות של העולם, על זה שזה לא רק הם וזה קושי מאוד גדול.
אני חוזרת ואומרת, היינו בסרט הזה לפני 16 שנה, שהשאירו הרבה מאוד ילדים עם אבק ולא עם אבק של כוכבים. אבל אז קרה משהו, כי הגורמים שעוסקים בתחום, כולל אותנו, המועצה לשלום הילד, שקיבלנו עשרות ומאות פניות מדי שבוע, הובלנו חקיקה עם הגורמים השונים ויש חוק שקובע שאסור לגבות תשלום על תיווך לדוגמנות ולפרסום ולכל זה. בעצם הייתה תחושה שהחוק עשה את שלו ואולי בגלל זה כמה שנים היה שקט מהמעשים האלה ואז שוב הגיעה חצי שנה-שנה אחרונה ופתאום אנחנו מקבלים שוב אותו סגנון של תלונות, רק צורת הפנייה קצת השתנתה, בגלל האפשרות של לגשת לילדים דרך האינטרנט והנגישות הבלתי נסבלת הזאת של להגיע לכל אחד ואחד, כבר לא צריך לטרוח לשלוח אנשים לרחוב ולהגיד לילד 'איזה מהמם אתה', אפשר פשוט להזמין אותו דרך האינטרנט.
אני חייבת להגיד שהתסכול הגדול שלנו בעניין זה למה לחוק לוקח כל כך הרבה זמן עד שאוכפים אותו. את התלונות שהגיעו, הראשונה שהגיעה אלינו הפנינו מיד למשרד הכלכלה, שאחראי על אכיפת החוק, ומאז הגיעו אליהם עוד ועוד ועוד ועוד ועוד פניות ותהליך האכיפה הוא מאוד איטי, כשבינתיים עוד ועוד ילדים חווים את העלבון והאכזבה הזאת ואת התסכול הזה. השאלה הגדולה, אני חושבת, הייתי רוצה לשאול איך מונעים כזה דבר, אבל אני חוששת שאנשים מנצלים יהיו, ותפקיד החוק ותפקיד המחוקק ותפקיד רשויות האכיפה למנוע מהם לפגוע בעוד ועוד ועוד אנשים. אנחנו רוצים לבקש שתהליך האכיפה יהיה מהיר, יעיל ומספיק חד וברור כדי למנוע מהבאים בתור לעשות אותו דבר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה, מירה. אני רוצה להצטרף לדברים בעניין האכיפה. זה נכון שיש חקיקה בנושא שהעלית, לגבי גביית תשלום על תיווך, אבל אני אומר לך יותר מכך, יש גם חקיקה לגבי העניין של פנייה לקטינים ואני רוצה להקריא כאן איזה שהוא סעיף שאני חושבת שמבטא ומקפל בתוכו את התסכול שאני לפחות יכולתי לחוות ולהתרשם ממה שהציגו הילדים, וזה 'לא יעשה אדם פרסומת המכוונת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים שיש בהם, ניצול לרעה של דמיונם של קטינים, של נוחותם להתרשם, אמונם, תמימותם או חוסר ניסיונם'. אני חושבת שמה שנעשה כאן, בפנייה לילדים דרך רשתות חברתיות, כשאומרים להם 'זיהינו אותך כמתאים או כבעל פוטנציאל', גם אם הם לא פנו אליו באופן אישי בשם שלו, אבל זה מופיע לו על הקיר בפייסבוק או בכל ערוץ תקשורתי אחר ונותן לילד איזה שהיא אשליה שמישהו באמת ראה אותו ומזמין אותו כי הוא מתאים, מכאן, אני חושבת, מתחיל כדור השלג להתגלגל. ושוב, עוד לפני שאני נכנסת לעניין הכספי, אני שמה אותו רגע בצד, כי מה שחשוב לי בסופו של דבר זה הנפש של הילד ולראות איזה פגיעה עצומה נוצרת כתוצאה מפנייה כזו.
אני רוצה לפנות לילדים. ת', לפני שתתחיל לדבר אני אקריא פה סעיף שיאפשר לנו אחר כך, במידה שתחליטו להסיר את השמות שלכם מהפרוטוקול, אז אני קובעת כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה הצורך, יימחקו מהפרוטוקול פרטים מזהים של קטינים וזאת כדי להגן על עניינם של קטינים שיופיעו בפנינו. ת', אני פונה אליך, אתה שלחת לי מכתב והארת את עיניי בעניין, בעיקר לגבי הפגיעה הרגשית המאוד קשה כלפיכם הילדים ואני אשמח אם תציג את הסיפור שלך.
ת'
¶
תודה רבה. שלום לכולם. ראשית אני רוצה להודות לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון על הזכות שהיא נתנה לי לדבר כאן מולכם. שמי ת', ואני רוצה לספר לכם על מה שקרה לי בחודש מאי האחרון. נכנסתי לאי-מייל ופתאום קפצה לי פרסומת שבה היה רשום 'רוצים להשתתף בסדרות הכי נחשקות? השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהמשך'. אני מאוד אוהב לשחק ולשיר, אני מאוד התלהבתי ומילאתי את פרטיה של אמי. יום לאחר מכן התקשרה נציגה מהחברה הנ"ל והזמינה אותי לאודישן. אני התאמנתי לאודישן ומאוד התלהבתי. יום האודישן הגיע, אני ואבא הגענו למשרדי החברה ברחוב המסגר 5 בתל אביב. נסיעה די ארוכה למישהו שגר ב - - -. הם הגישו לי טקסט מאוד קצר ונתנו לי רק חמש דקות להתאמן עליו. נכנסתי לאודישן, התיישבתי מול המלהקת והתחלתי לקרוא את הטקסט. בקושי סיימתי וישר היא התחילה עם 'וואי, כישרון מלידה' וכו'. היא אמרה לי שהתקבלתי, אבל אמרה שזה לא בחינם, למרות שבטלפון אמרו לאמא שזה לא כרוך בתשלום.
המלהקת בישרה לנו שעל אבי לשלם 3,480 ש"ח. אנחנו לא משפחה עם הרבה כסף ובשבילנו סכום כזה הוא הקרבה. אבא ראה את ההתלהבות שלי בעיניים וישר נתן לה את כרטיס האשראי. לאחר מכן היה חשוב למלהקת לשריין יום צילומים כמה שיותר מהר. היו לנו חמישה ימים בין האודישן לבין הצילומים. בימים האלה קנינו בגדים, הסתפרתי והוצאנו הרבה כסף על הכנות ליום הזה. שבוע לאחר הצילומים אמא דיברה איתי ואמרה לי שהחברה הזאת זו חברה שמשקרת ועושקת חלומות של כסף מאנשים. אמא מצאה את הקבוצה, 'סוכנות דוגמנות החתימה אותי ולא קיבלתי תמורה', אמא דיברה עם עורכת דין בשם בת חן חדד, שבאמת תמכה ועזרה לנו.
אני, שמאוד נפגעתי מהם, ביקשתי מאמא ללכת לסוכנויות שלהם ולהזהיר אנשים לא לעשות טעות ולחתום שם. עובדות החברה ירדו למטה וצעקו עליי ועל אמי. עובדת של החברה הנ"ל אמרה לי 'לך לפנימייה כבר, אתה ילד מגעיל בדיוק כמו אמא שלך'. אני בחיים לא הייתי שם את ילדיי לעתיד בידיה של החברה הזאת שעובדת שם מקללת ילד קטן. חשוב לי מאוד להבהיר שכל חדר הליהוק היה מלא בתמונות של הפקות כמו גאליס, החממה, הבורר, ניו יורק והחברות בכלל לא קשורות אליהם. ביררתי עם חברת גאליס והחממה והם ענו לי חד וחלק שלא, אין להם שום קשר אליהם.
אני אעשה הכול בשביל שהחברות האלה ייסגרו. אני עדיין לא מבין איך לא סגרו את המקום. אני באתי לפה במטרה אחת, שלא יהיו סוכנויות כאלה בעתיד ואלה שקיימות ייסגרו. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה. אני חושבת שמתוך הדברים שלך חשוב שאנחנו באמת נציין, אנחנו לא מדברים על חברה או סוכנות אחת שסוררת כלפי הילדים, אלא אנחנו מדברים על תופעה ועל מספר חברות ולכן אנחנו מדברים על זה גם ברמת הכלל, כדי לראות איך אנחנו נוכל לתקוף את התופעה הזו.
ק', את רוצה להציג את הסיפור שלך? בבקשה.
ק'
¶
גם אני נכנסתי יום אחד לפייסבוק שלי והיה לי על הפרופיל רשום אם אני רוצה להשתתף בסדרות הכי גדולות ולהיות מפורסמת. מילאתי את הפרטים והתקשרו לאמא ושאלו אותה אם אני רוצה להגיע למקום בתל אביב והלכנו. וגם, נתנו לי טקסט קצר להתכונן עליו במשך רבע שעה ונכנסנו והיא התחילה להגיד לי אם אני רוצה להיות כוכבת, שפה אני יכולה להגשים את החלום שלי וכל מיני דברים כאלה. הקראתי את הטקסט ובהתחלה היא אמרה שאני הייתי קצת לחוצה, אז הפסקתי לשתי שניות, ואז אמרתי שוב ואז היא אמרה שאני גם כישרונית ושהקראתי את זה נורא יפה ושהתקבלתי. היא התחילה לכתוב לנו חוזה וכל מיני דברים כאלה ואמא שילמה לה.
כשהגענו לבית התקשרו אלינו וקבעו איתנו יום לצילומים וגם, קנינו בגדים וסידרנו והכול, אז הגענו והצטלמנו. אמרו לנו לבחור תמונות, שמו אותנו באתר ואחרי כמה ימים חברה שלי, היא ראתה את זה באתר, כי גם היא נמצאת שמה ואז היא שאלה אותי אם אני גם שם ואמרתי לה שכן, ואז היא אמרה שרימו אותנו ואמרתי לאמא והיא נכנסה לאתר של החדשות והייתה שם כתבה על זה שרימו אותנו וכאילו לוקחים מאיתנו סתם כסף ושזה סתם שקרים הכול.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
את האמנת ברגע הראשון כשהיא אמרה לך שמרמים אותך שבאמת מרמים אותך, או שעוד היה לך איזה שהוא ספק שבכל זאת אצלך זה יהיה אמיתי?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני רוצה לפנות לאמהות, אם אתן מוכנות להציג. היה איזה שהוא משהו בתוך ההתנהלות שאותת לכם שאולי מדובר במרמה, או בפיקציה או שזה הולך לכיוונים אחרים ממה שזה מוצג?
קרן
¶
כן, היה. כשבאנו לצילומים עברנו אצל כל מיני, אחד צילומים, אחד איפור, ובסוף אמרו לנו 'תיכנסו לחדר של המלהקים, הם ייקחו מכם פרטים'. ואז נכנסנו ואז ק' שאלה את הבחור שם, אני לא זוכרת את השם שלו, אם היא תופיע בסדרות כמו שמיה אמרה לה. אז הוא אמר 'לא, אנחנו לא מתעסקים בסדרות בגיל הזה', אז אמרתי לו 'אבל זה מה שהיא אמרה לנו, זה מה שהיא אמרה לה', אז הוא אמר 'לא, אנחנו לא מתעסקים, זה לא מה שאנחנו עובדים פה'. אז כבר היה נראה לי משהו, זה לא הסתדר לי, אז באמת - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
וזה לא היה מספיק חזק, ככה. אנחנו לא נזכיר שמות, אבל זה לא היה מספיק חזק לקום וללכת?
קרן
¶
כבר שילמתי. אז חזרתי אליה בחזרה ואמרתי לה 'תקשיבי, כך וכך הוא אמר', אז היא אמרה לי, 'אל תדאגי, את בידיים שלי, אני מבטיחה לך שהיא תהיה כוכבת'. במילים האלה.
ק'
¶
היא גם אמרה שחודש אחרי היא תתקשר אלינו ותגיד אם היא תשלח אותנו לאודישן, אבל היינו צריכים לטוס לארצות הברית, טסנו, ואז היא נתנה לאמא את המספר הפרטי שלה. היא אמרה, אם תהיה איזה שהיא בעיה, לשלוח לה הודעה בפרטי.
קרן
¶
ואז קיבלנו הודעות שעבדו עלינו, שנפלנו ושגנבו אותנו. משם התחיל להתגלגל כל הסיפור. ואז גם התנתקו הטלפונים, אי-מיילים ששלחנו, אמנם קיבלנו בחזרה וקיבלנו גם - - - אני יכולה להגיד שהקלטתי שיחות עם כמה מלהקות שם שאמרו שהן המנכ"ליות ושהן יבטלו את החוזה תמורת קנס. הסכמתי וזהו. הם פשוט נעלמו.
ק'
¶
אני אסכם את זה במילה אחת, שזו הייתה ממש אכזבה. אני אציג את הסיפור שלי כך, דבר ראשון, ממש תודה לך על רשות הדיבור. בי"ת, כשאני ואמא שלי הגענו לחברה אז אנחנו גם קיבלנו טקסט, היה לנו גם חמש דקות לקרוא את הטקסט ואז כשנכנסנו לחדר אודישנים את האודישן עשיתי לא יודע, לא כל כך טוב, לאחר מכן איך שאני ואמא שלי ישבנו אז היא אמרה, 'וואו, אתה קורא ממש יפה, אתה נראה ממש טוב, אתה בטח תתקבל לכל מקום שאתה רק תרצה'. לאחר מכן היא הוציאה את כל החוזים, נגיד של גאליס והחממה וכל זה והיא ממש הראתה לנו שזה אמיתי, למרות שאמא שלי הראתה לה וגם אמרה לה שיש סוכנויות שבאמת אומרות סתם דברים שקריים לגבי כל הסדרות והסרטים. לאחר מכן היא הוציאה חוזה ואמרה שזה על סך 3,900 שקלים. אמא שלי אמרה שהיא מובטלת, לא נראה לי שזה ממש היה אכפת לה, היא הורידה לנו רק 200 שקלים, אולי אפילו פחות, אז אמרתי לאמא שלי, 'אמא, היא הראתה חוזים, היא הראתה הכול, אפילו יש כאן מלא שלטים של כל גאליס וחממה והכול, באמת נראה לי שהעסק כאן ממש רציני', אמא שלי לא מישהי שכל כך אפשר לעבוד עליה ממש בקלות, אבל המלהקת הראתה לנו גם שיחה של השחקנית של גאליס, אכן אמרתי לאמא שלי 'בבקשה, בבקשה, את חייבת לחתום על זה. אני ממש רוצה את זה', אני ממש רוצה להיות שחקן כשאהיה גדול. היא אמרה בסדר, היא חתמה.
לאחר מכן הלכנו להצטלם לבוק. אמא שלי שאלה את הצלם, תגיד 'איך זה שכל אחד עובר כאן?' כי הרי כשהיינו בכניסה וכשכל קיבל את הטקסט שלו, כל מי שהיה שם, איפה שהמזכירות, כולם עברו וכולם אחרי זה הצטלמו. הצלם לא ענה לה, השיב בשתיקה, לאחר מכן הלכנו לחדר של המפיקות, ששם הם אמרו לנו שהם עובדים עם כל אחד, עם גאליס, עם החממה, כמו שהבנתי מקודם. הם הוציאו לנו דיסק ובדיסק הזה אמרו לנו גם לבחור כמה תמונות ואמרו שאפילו את הכסף הזה אני אפילו יכול להחזיר את זה לאמא שלי ממש בקלות, למרות שהיא מובטלת. זה באמת משהו ממש מצמרר.
יום לאחר מכן חזרתי הביתה, הודעתי לסבא שלי ולסבתא שלי, אמרתי 'יש, אני הולך להיות ממש בטלוויזיה'. הם אמרו 'יופי, יופי', באמת התרגשו. אחר כך, יום אחרי, הלכתי לבית הספר, אמרתי לכולם שהייתי בסוכנות, הייתי בזה, הם אמרו 'מה, אתה הולך להיות שחקן, אתה הולך להיות זה', החברים שלי ממש התרגשו מזה, אפילו את התמונות שלי, של הבוק עצמו, הם העלו לאתר שלהם, זאת אומרת שהראיתי לחבר שלי את האתר והם ראו שאני ממש מיוצג שם, הם אמרו 'בואנה, הילד הזה ממש מפורסם'. לאחר חמישה חודשים אין עונה ואין אף אחד בעצם, עשרות פעמים אנחנו דיברנו עם המפיק, מה קורה לגבי כל האודישנים ומה קורה לגבי כל ההפקות, הוא אמר 'אל תדאגו, הכול בסדר', אז כבר הגיע פסח, עברה כבר חצי שנה, אמא לי אומרת 'מה עם ההפקות? אולי יש משהו?' איכשהו, וכל חודש יורד 200 שקל וצורם לאמא שלי, אין לה איך בכלל להחזיר את הכסף הזה, כל שקל ושקל חשוב לה.
לאחר מכן המלהקת דיברה איתנו ואמרה 'לא, זה עכשיו כל הפרסומות לפסח', של ניקיונות וזה. אני בפסח ראיתי מלא מלא מלא סדרות טלוויזיה וגם חדשות ו - - -
ק'
¶
אני לאט לאט התחלתי להבין, חבר אחד שלי אמר לי את זה, אבל בפסח אני יכול להגיד לך שהיה שום פרסומת אחת על ניקיון וזה כבר התחיל להיות שקר בעיניים, וגם סדרות על ניקיונות וכל זה. לאט לאט הסיפור - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
הקשר נותק כבר? אתם היום נמצאים במצב שהקשר ביניכם לבין אותה חברה נותק? או שעדיין ממשיכים למשוך אתכם.
ק'
¶
את הצ'קים אנחנו כבר ביטלנו, בגלל התביעה. אני יכול להגיד לך שבקיץ היה את כל ההרשמות האלה לבנים והבנות, סוג של סדרה בערוץ הילדים. אני נורא רציתי להיות בבנים והבנות, אני פניתי למלהק, אמרתי לו 'אני רוצה להיות בבנים והבנות, יש הרשמה בערוץ הילדים', איכשהו באינטרנט ניסיתי, 'למה הם לא חזרו אליי, ערוץ הילדים', אז הוא אמר לי 'אל תדאג, אנחנו כבר סידרנו לך את זה', הוא שלח אותי לחברה אחרת, שגם עוקצת ילדים ושם עשו לי סוג של אודישן מזויף, האודישן היה חמש דקות ובלי שום דבר ואני יכול להגיד לך שהיו שם, גם שם באודישן עצמו, מלא מלא מלא ילדים ואת אף אחד מהם לא ראיתי בתכנית עצמה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה. אני לא יודעת מה איתכם, אבל זה ממש מקומם, העזות הזאת של אנשים מבוגרים שעומדים מול ילדים ופשוט מנצלים את התמימות שלהם וזורעים איזה שהיא אשליה שרק הולכת ומתעצמת ומתעצמת, וממה שאני מבינה מהסיפור שלך, ק', הם גם לא מרפים, הם עדיין ממשיכים לקחת ולהעצים את זה ואצלך זה אפילו, בעיניי, חמור יותר, כי הם נותנים לך את התחושה שאתה זה שתושיע את המשפחה שלך מהמצב הכלכלי דרך התכניות. אני מוכרחה לומר שזה בעיניי חמור שבעתיים מכל ניצול אחר שאנחנו נזהה בנושא של צרכנות כלפי עולם המבוגרים, לקחת את הילדים התמימים האלה ולהביא אותם לסיטואציה שהם נמצאים בה.
אז אנחנו כאן, ת', ש', ר', ק', צ' וכל הילדים האחרים, כדי לראות איך אנחנו תוקפים את הסיפור הזה ומטפלים בו בצורה הכי נחרצת שאפשר. בבקשה, אמא של ת', רצית לומר.
אלישבע
¶
אני רוצה להוסיף. קודם כל הם קוראים לזה סוכנות דוגמנות ואז הרבה אנשים באו בביקורת אלינו, ההורים, שאנחנו רוצים שהילדים יהיו דוגמנות וכל זה. אין לזה קשר לדוגמנות, הם פונים אליהם במילים האלה, 'אתה יכול להשתתף בגאליס, בג'ינג'י', בכל השמות שבשביל הילדים באמת אומרים הרבה, בשבילנו ההורים קצת פחות, אבל הם יודעים בדיוק מה להגיד. עכשיו, עוד לפני שהבנו את חומרת הרמאות, ת' ישר עשה אס.אמ.אסים לחברות האלה, לג'ינג'י ו - - - -
אלישבע
¶
ולגאליס ולחממה, הוא עשה להם אס.אמ.אסים, הוא שאל 'האם אתם עובדים עם חברת - - -', ביפ, הם אמרו 'לא, אין לנו קשר אליהם. זאת אומרת מיד הבנו שהם משקרים. יש ילדים שאמרו להם, 'בעוד שלושה ימים יש צילומים בברצלונה, אתה תיסע לברצלונה'. פונים לילד ומשקרים לו במצח נחושה. יש לנו גם הקלטות של עובדים שסיפרו, אחר כך, מאחורי הקלעים, איך הם לועגים לילדים, איך הם יודעים בפירוש שהם מרמים ילדים, וזה הקטע שבשבילו אני מובילה את המאבק, בגלל שמדובר בילדים. אם היו מרמים אותי, גם מן הסתם את כולנו פה רימו אי פעם במדינה הזאת במשהו, זה לא העניין - - -
אלישבע
¶
העניין הוא שזה ממש מכונה משומנת, יש להם הוראות מדויקות איך לעשות את זה והם יודעים לכל ילד איפה לגעת. אם זה לגעת בזה שאתה תעזור להורים שלך עם הכסף, אם זה לגעת ב - - - הם מאתרים, זה החמור שם, שהם כל כך מומחים, הם מוצאים איפה לגעת בילד. אני אשת חינוך ואני מתעסקת בהרבה דברים וכל זה, אבל כשפוגעים בילד, ברחל בתנו הקטנה, אין לנו מה להגיד. אם הבטיחו לו גאליס, ואני יודעת שבשבילו זה באמת, וגם מראים לו תמונות, 'הנה, הילדים האלה מופיעים בגאליס' ואומרים תאריך מדויק, אומרים 'הצילומים מתחילים, בעוד שבוע אתה חייב להיות פה'. אנחנו ביטלנו - - -
ר'
¶
הם אומרים שיש תקופה של אודישנים, הם כבר יקראו לנו בתקופה הזאת. למשל בתקופה שאני הייתי בה, אמרו 'עוד בערך שלושה שבועות כבר יש תקופה ענקית', של איזה 50 אודישנים למלא סדרות, גם ריאליטי וכל מיני. אמרו שיש ילדה בסדרה בגאליס, קוראים לה אליאנה, אמרו שבעונה הבאה תהיה לה אחות ומחפשים עכשיו באודישן, כבר הייתה את העונה ולא הייתה לה אחות ולא היה לה שום דבר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בקיצור באמת מכונה משומנת של רמייה ואני חושבת שבמקום הכי נבזי שאנחנו יכולים לפגוש אותה.
אלישבע
¶
באותה מידה שהם פונים בחיוב לילדים, אחר כך כשאנחנו באנו, כמו שק' סיפר, באנו כמה פעמים לשבת שם למטה בסוכנויות ולהרחיק אנשים, להזהיר אנשים לא להתקרב אליהם, ואז איך הם פנו אל הילדים? אישה מבוגרת שיכולה להיות סבתא של ק' אמרה לו 'אתה ילד מגעיל, אתה מגעיל כמו אמא שלך, הלוואי שישלחו אותך לפנימייה', והיא אמרה עוד מילים שאני לא אחזור עליהן, ממש קללות, ועוד עובד כתב על הקיר של ק' בפייסבוק, 'אתה ילד שקרן, אתה ילד מגעיל', מהעובדים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני רוצה לפנות למשרד הכלכלה. יש מספר חוקרים שיכולים כביכול לעזור להתמודד עם התופעה הזו. אני אומרת 'כביכול', כי ככל שנברתי בהם לי הייתה התחושה שעוד צריך אולי קצת לחדד אותם כדי להביא באמת לטיפול משמעותי חד משמעי בתופעה הזו שאנחנו נחשפים אליה כאן. הייתי שמחה לשמוע אתכם מתייחסים גם למה ששמענו וגם למה שאפשר לעשות בעניין.
רבקה מקובר
¶
בסמכויות האגף שלנו גם חוק עבודת הנוער בהיבט של ילדים יש שני סוגי היתרים שאנחנו נותנים, היתרים לתיווך ילדים, שיותר מתאים לסיפור הזה, לתווך אותם להצגה, לפרסומת, לדגמון, לכל מיני דברים מהסוג הזה ויש את הנושא של ההצגה עצמה, אנחנו לא נתעסק שם. אבל קודם כל אנחנו צריכים להבין את גבולות הגזרה. חוק יש וכל מי שרוצה לעסוק בסוגיה הזאת, שפה אנחנו מדברים עליה, צריך היתר וההיתר די ברור, הוא די, אני אפילו אגיד, אם אנחנו נסתכל בעומק, אני יכולה להקריא מה הוא כולל בחובו כשאנחנו כבר כן נותנים היתר, הוא די סוגר את הנושא.
רבקה מקובר
¶
אני תיכף אסביר בדיוק מה צריך, אני רוצה קודם להסביר את הרציונל. קודם כל כשיש לו היתר יש גם ביקורת שלנו, אנחנו בודקים דברים, מעבר לבדיקות שאנחנו בודקים, שאין רישום פלילי ודברים מהסוג הזה, אנחנו גם בודקים לראות מה קורה וכו'. ויש את האגף הפלילי, שנמצא כאן לידי, שגם מגיש כתבי אישום במקרה שיש עבירות פליליות. אבל כל זה קורה כשיש היתר, כי כשאין לו היתר ויש פה הונאה אלה דברים שקורים בכל מקום. יש בסמכויותינו חברות כוח אדם, וכי לכל חברות כוח האדם יש רישיון אצלנו? ודאי שלא, יש כאלה שפועלות לא לפי החוק. למשל בחברות כוח אדם יש מצב שכשאתה משתמש בשירותים של כוח אדם, חובה עליך לבדוק אם יש לו רישיון. יכול להיות שאם ההורים היו מודעים לזה שכשהם רוצים להתקשר עם מתווך הם צריכים דבר ראשון לשאול אותו, 'יש לך היתר ממשרד הכלכלה?' לדעתי, ואני אומרת את זה בלי שאני ממש יודעת איך זה עובד, זה היה יכול לסתום הרבה מהפרצות, כי אם אין לו היתר אצלנו אין דין ואין דיין.
המשמעות של ההיתר, היא די ארוכה, אני לא הולכת לדבר עליה, קודם כל אנחנו בודקים שאין לו רישום פלילי, כי אף פעם את לא יודעת, רישום פלילי זה לאו דווקא אם הוא הורשע או לא הורשע, אפילו אם יש לו תיק פתוח, אנחנו יכולים לקבל את כל המידע הזה ברגע שהוא מבקש אצלנו היתר. יש בפרטים כל מיני דברים, יש את העמדה של הילד, למשל, שהיא חשובה מאוד, אם באמת הוא רוצה, וסליחה אם אני פוגעת בהורים, לפעמים יש לנו הורים שיותר רוצים את ההופעה של הילד מהילד עצמו ואז יש לנו גם אפילו את עמדת הילד אם הוא מעל גיל 6. יש לנו הסכמה של ההורים להופעה הזאת, שזה חלק בלתי נפרד, אחר כך אנחנו מדברים על התשלום, אני לא אעלה את זה כאן. יש ביקורת על התכנים, שאין שם שימוש ברמזים או מניעים או דברים מהסוג הזה. זה ממש יורד לרזולוציות מאוד נמוכות וטובות.
רק דבר אחד צריך לבדוק, אם יש לו או אין לו היתר. כמובן שאם יש חברה שעובדת בלי היתר, אנחנו מפעילים את האגף הפלילי ועל זה ידבר ידידי איל. אבל שאני אגיד שהחוק סוגר? אף פעם אי אפשר לסגור את כל הפינות, זה ברור, אבל זה הבסיס המינימלי, כשאני רוצה שהילד שלי יופיע במקום זה לבדוק מי בעל הבית. וכי נשלח ילד לטיול בחו"ל עם מדריך שלא בדקנו מי הוא ומה קורותיו ומה היכולות שלו? אנחנו כהורים, יש לנו אחריות, ולבדוק אם לאותו גורם יש היתר אצלנו.
קרן
¶
אז אני יכולה לענות לך על זה. כשהייתי איתה באודישן, בעבר, שוב פעם נפלתי, אני כנראה לא למדתי לקח, אבל ציינתי את השם של הבחור שהיה בעל הסוכנות הקודמת ואמרתי לה שאני מקווה שאנחנו לא נפלנו שוב, אני לא אזכיר את השם, וכשאמרתי לה 'אני מקווה שלא נפלנו עוד פעם עם אותו בחור', היא סגרה את הפה, היא אמרה לי 'תעצרי, תעצרי פה, אצלנו לא עובד בחור בשם כזה, אצלנו הכול פתוח וגלוי' ומסתבר בדיעבד שזה הבחור, שהוא בעל המקום.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
יש לי שאלה. הרי בסופו של דבר אנחנו רוצים לצאת מכאן היום גם עם איזה שהוא מסר להורים, אנחנו רוצים לתת כלים להורים, כדי לזהות מתי עובדים עליהם. אני רוצה לשאול, החברות שבאמת מלהקות, עובדות בצורה מוסדרת עם היתרים מוסדרים מול משרד הכלכלה, או שאנחנו יכולים למצוא גם כאלה וגם כאלה?
רבקה מקובר
¶
תמיד תמצאי כאלה, אני יכולה להגיד לך את המידע על החברות שאני נותנת להם היתרים, איל יודע מי שאין לו, כי הוא מפעיל את ההיבטים הפליליים, ואולי יש כאלה שעובדים ואנחנו לא יודעים עליהם.
רבקה מקובר
¶
בין היתר כי אין לנו מידע, אין תלונה ואין - - - אם יש תלונה, תלונה מולידה פלילי, תלונה הכוונה היא של מישהו שעובד בלי היתר. אני שוב אומרת, זה כל כך פשוט להגיד לו, לא שהוא אמר 'יש לי היתר', 'תראה לי', זה נייר, זה לא משהו וירטואלי.
אורטל אהרוני
¶
זה משהו שהוא צריך להראות, ההורים בעצם הם חלק מסבב החתימות, כך שאתם אמורים להכיר את זה מהצד - - -
אלישבע
¶
הם יודעים טוב מאוד את החוק הזה, ואמא אחת אמרה לי שהם אמרו לה שהם עובדים ויש להם היתר ולכן היא צריכה להביא חתימת מורה או גננת, והם אמרו לה 'תזייפי פה חתימה של הגננת'. אז הם יודעים את החוק והם גם אומרים - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
יש לי שאלה נוספת. אני פשוט מנסה ככה, אתם יודעים, לצייר סיטואציות שונות, אבל יכולים בעצם להיות מצבים שבהם חברה מסוימת מבקשת היתר, מקבלת היתר, אבל היא חברת אוויר, כאילו אין בה שום בסיס. יכול להיות מצב כזה, או שלא יכול להתרחש מצב כזה?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
הם צריכים להוכיח שהם באמת מלהקים? הם צריכים להוכיח שהם באמת בקשרים עם הפקות - --
רבקה מקובר
¶
אם הם לא מלהקים זה לא משהו שאני מוטרדת, הבעיה שלי אם הם מלהקים לא בנסיבות ההיתר. אז זה - - - יש לי, דרך אגב, גם סמכויות לקחת היתר. אני זוכרת שבזמנו, כבר לפני הרבה שנים, אפשר לדבר על זה, זה לא סוד, שבפסטיבל עשינו פיקוח והסתבר שתנאי העבודה של הילדים היו בלתי נורמליים ולקחנו להם. זאת אומרת זה לא משהו וירטואלי שנתנו למישהו ושלום ביי. אנחנו מחזרים אחריו. כמובן שאם אין לו הופעות, אני לא אמורה לדעת, רק אם הוא עושה ניצול לרעה בהיתר - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
זאת אומרת שהם יכולים לקבל היתר ובאמת לעשות בו שימוש לרעה וזה אנחנו יכולים לדעת רק בדיעבד, מפניות של הורים.
רבקה מקובר
¶
ואז יש לי אפשרות לפעול נגדו. אבל בדרך כלל מי שעושה את הדברים האלה הם לא בעלי ההיתרים, הם אלה שאין להם. זה מתוך ניסיון אני אומרת.
איל אסף
¶
שמי איל, מנהל אגף האכיפה הפלילית במינהל הסדרה ואכיפה ואלינו מגיעים מקרים של תיווך לעבודת ילד בהופעה ובפרסומות כשהם ללא היתר ואז אנחנו פותחים בטיפול באותו מקרה. אני יכול לומר שהמקרה שלשמו התכנסה הוועדה, החומרים הגיעו אלינו ומיד התחיל טיפול. אבל, שוב, בגבולות הגזרה של התיווך ללא היתר. מעבר לזה אני יכול לומר שהתיק הזה מתנהל בשיתוף פעולה - - -
שמרית שקד
¶
איל, אני רק רוצה לומר שאנחנו בכוונה לא רוצים לדון במקרה ספציפי, אלא אנחנו רוצים, כפי שגם הבנתי מיושבת ראש הוועדה, לדעת איך מטפלים בתופעה באופן כללי ולא במקרה ספציפי.
איל אסף
¶
אז אני חוזר ואומר, שוב, אחד שמגיע תלונה או פנייה ויש חשד לתיווך ילד להופעה או לפרסומת ללא היתר, נפתחת חקירה פלילית בנושא.
אורטל אהרוני
¶
שמי אורטל אהרוני, מנהלת תחום חוק עבודת הנוער. בהמשך לדברים שאמרה רבקה, רק חשוב להבהיר, כאשר מתווך נכנס ללופ הזה של תיווך ילדים הוא חייב, כמו שהבנתם, בקבלת היתר. המתווך, בין אם הוא חדש והוא מגיע אליי למשרד, אני יושבת איתו, אני מסבירה לו את גבולות הגזרה, מה מותר, מה אסור, מה דרך הפעולה שלנו. למעשה מתווך נורמטיבי צריך להיות איתי בקשר לפחות אחת לחודש, שבמהלכו אני מקבלת מסמכים, המסמכים הם למעשה הבקשות להיתר ובמסגרת הזו ניתן לו היתר. המתווך מקבל הנחיה לאורך כל הדרך, אם יש שאלות הוא יכול לפנות אליי והוא אמור לדעת מה הם גבולות הגזרה ומה מותר ומה אסור. במקרים שבהם אין היתר, אז המעסיק כמובן לצערנו הרב עושה - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
ככל העולה על רוחו. אני אתן לכם מיד להתייחס, אני רק רוצה, ברשותכם, להעביר את רשות הדיבור לאלי בוקובזה, ראש אגף חקירות ברשות להגנת לצרכן ואחר כך אני אפנה חזרה לאגף הזה.
אלי בוקובזה
¶
שלום לכולם, שמי אלי בוקובזה, ראש אגף חקירות ליבה ברשות להגנת הצרכן. דבר ראשון אני רוצה להגיד לכל הילדים, כל הכבוד לכם ותהיו חזקים ומה שקרה לכם פעם אחת לא מחייב שיקרה עוד פעם, אז זה מהבחינה הזו.
אני אחלק את הנושא לשניים, הרשות רואה את כל הנושא של האוכלוסיות המוחלשות כדבר ראשון בסדר העדיפויות של הטיפול שלה. על השולחן של הרשות נמצאים כמה תיקים, כשאני אומר תיק אני מתכוון לכמות של תלונות שמתחילות להגיע, מתחילים לבדוק אותן בכמה מישורים שקשורים לקטינים, כמו במקרה הספציפי הזה. אני יכול להגיד, לחזור על כמה דברים שאיל אמר, בכל ההתנהלות של הסיפור הזה, רוב האנשים פה, למרות שהם לא אמרו את השמות, אני מניח שהם הגיעו בנוגע לאותו סיפור, זה פחות או יותר מדבר על אותו דפוס, ובעניין הזה הצטברו בידי הרשות עשרות תלונות, גם של קטינים וגם של בגירים שאנחנו מטפלים בהם. כרגע זה מטופל גם על ידינו, גם על ידי המשטרה וגם על ידי משרד הכלכלה, בשיתוף פעולה, כל אחד מטפל במסגרת שלו.
מה שאת אמרת בתחילת הדרך, איך אפשר לטפל בזה כמה שיותר מהר, למעשה הרשות קיבלה כלי מנהלי של עיצום כספי שבשונה מכל ההליך הפלילי, שהוא קצת יותר מסורבל ולוקח יותר זמן ולהוכיח אותו, ההליך המנהלי הוא קצת יותר קל והכלי של העיצום הכספי הוא קצת יותר קל וזה מאפשר לנו להתנהל הרבה יותר מהר.
אלי בוקובזה
¶
התנהלות יותר מהירה בתיק, למצות את התיק הרבה יותר מהר מאשר ההליך הפלילי. אם ההליך הפלילי יכול להימשך גם שנה-שנתיים, את ההליך המנהלי אפשר לסיים תוך חודש-חודשיים ולהגיע - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
והתוצאה של הליך כזה, זה רק קנס? במידה שמזהים שבעצם החברה אכן יוצרת הונאה כלפי ילדים זה מסתיים בקנס?
אלי בוקובזה
¶
אנחנו צריכים לעשות הבחנה בשני דברים. דבר ראשון, הרשות יכולה לבצע חקירה גם פלילית וגם מנהלית. אם את מדברת על הונאה, למעשה הרשות במקרים הספציפיים שהילדים פה העלו, וגם ההורים נתנו דגש, הרשות מטפלת בכמה סעיפי חוק, אחד מדבר על הטעיה, כשהטעיה זה די מקביל להונאה ואנחנו די מסונכרנים עם כל מחלקות ההונאה של משטרת ישראל. הגבול הוא מאוד דק, איפה שהגבול חוצה לכיוון שלהם אנחנו מעבירים להם, איפה שזה לכיוון שלנו אז אנחנו מטפלים. יש את כל הנושא של הפעלת השפעה בלתי הוגנת, שזה סעיף 3 לחוק, ויש את כל נושא הפרסום.
הסעיף שאת קראת ממנו זה מתקנות הגנת הצרכן (פרסום ודרכי שיווק) המכוונות לקטינים, סעיף 3 לחוק. משם את לקחת את זה. יש שם עוד הרבה מאוד, ואחרי זה הלשכה המשפטית שלנו יכולה קצת יותר לפרט בנושא הזה, הוא למעשה פורש את כל הפרקטיקות שהרשות נתקלה בהן במהלך הדרך, שהמחוקק נתקל במהלך הדרך וחשבנו למנוע אותן. זאת אומרת אם זה פרסום שמיועד ספציפית לקטינים באתרים שמיועדים דווקא לקטינים ויש שם פרסום מטעה, או שמשדלים אותם לעשות מה שהם לא אמורים לעשות, זה טיפול של הרשות.
אני רק רוצה להגיד עוד משהו אחד קטן. הנושאים פה שהילדים העלו, אני לא יודע אם את רובם, אבל עשרות מקרים של קטינים כבר חקרנו ברשות וזה מטופל. זה מטופל כרגע ברשות במקביל לעבודה של המשטרה ובמקביל לעבודה של משרד הכלכלה. לחלק מההורים כבר פנינו, קיבלנו מהם את העדויות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
יש לכם את הסמכות, אם אתה מדבר על תהליך מנהלי, לסגור מקום כזה? לתת צו סגירה, להוציא פרסום בדבר הונאה של חברה מסוימת כדי להרתיע ציבור? יש לכם את הכלים האלה?
אלי בוקובזה
¶
ממש לסגור חברה, יש מעט מאוד רשויות שיכולות לעשות את זה פיזית. זאת אומרת למשטרה יש באיזה שהוא הליך מסוים, שחברה שצריך לבקש ממנה היתר, היא יכולה לסגור אותה. לדוגמה. אצלנו אין אפשרות פיזית ללכת לחברה ולשים מנעול ולסגור אותה - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא, זה גם לא חייב להיות סגירה פיזית, כי אם הם לא יעשו את זה פה אז הם יעשו את זה במבנה אחר. אני מדברת מבחינת המהות, של להוציא צו סגירה, להודיע לציבור שבעצם חברה כזו וכזו קיבלה - - -
אלי בוקובזה
¶
מהבחינה הזאת יצאנו בפרסום לציבור בנוגע לחקירה הספציפית הזאת, וגם בעקבות החקירה הגיעו אלינו עוד תלונות, יש עורכת דין בשם בת חן, אנחנו בקשר - - -
אלי בוקובזה
¶
היא גם הייתה איתנו בקשר, הביאה לנו מסמכים ואנחנו מטפלים. חשוב להבין, כשאני אומר עיצום כספי, אנחנו לא מדברים על שקל-שניים, אנחנו מדברים על מאות אלפי שקלים, שחברה שסרחה והטעתה צרכנים וביצעה הפעלת השפעה בלתי הוגנת ופגעה בקטינים, זה יכול - - -
אלי בוקובזה
¶
למעשה כן. זה לא המטרה של הרשות בסוף, אבל אנחנו פועלים לפי החוק ואם החברה סרחה ועברה על החוק, אז זו החובה הראשונית שלנו, לבוא ולהציף את זה. חשוב להדגיש, זה ההליך המנהלי, יש לנו גם הליך פלילי, כמו כל רשות אחרת - - -
אלי בוקובזה
¶
לא, זה או זה או זה, שאנחנו יכולים לקחת את החברה ולהתחיל לחקור אותה פלילית. חקירה פלילית פשוט לוקחת קצת יותר זמן, היא יותר מעמיקה, רמת הראיות היא הרבה יותר גבוהה ממה שדורש מאיתנו המחוקק, בהליך המנהלי זה פשוט רץ יותר מהר.
שמרית שקד
¶
אני רואה שבחוק הגנת הצרכן יש סמכות, במקרים של הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כשבאמת מונעים מאדם את השלילה של חופש ההתקשרות שלו, פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו, משפיעים עליו השפעה בלתי הוגנת כדי להתקשר בחוזה, יש לכם סמכות, לפי סעיף 21(ג), כמו שהיושבת ראש ציינה, לתת איזה שהוא צו מנהלי שמפסיק באופן מיידי את הפעלת ההשפעה הבלתי הוגנת. אתם רשאים לצוות עליו להפסיק את ההפרה או לצוות עליו לעשות פעולה מסוימת וזה באיזה שהוא אופן צו מנהלי שהוא באמת הרבה יותר מהיר מאשר להמתין לתוצאות ההליך הפלילי.
אלי בוקובזה
¶
רק עוד דבר אחד קטן, שלפי דעתי הוא לא פחות חשוב. המטרה של הוועדה היא גם לצאת עם איזה שהן מסקנות איך אפשר לעזור לציבור, בעיקר בתחום הזה של הקטינים. אני יכול להגיד לך, מעשרות תיקים שאני קראתי והחוקרים שלי חקרו אותם, הרבה עובדים שחקרנו במקרה הזה, חשוב מאוד בעיקר להורים במקרה הזה, אני לא בא בטענות, שלא תבינו אותי לא נכון, אל תפרשו את זה לא נכון, אתם הורים מצוינים, רציתם להגשים להם את החלומות שלהם, אבל פשוט חייבים לשאול הרבה שאלות, הרבה שאלות, לא לוותר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בואו בבקשה, אני מבינה את המצוקה ואת התסכול ואני דיברתי עליה בהתחלה, עוד לפני שאת נכנסת, אני אתן לך את רשות הדיבור, אבל בואו נעשה את זה בצורה מכובדת. לכל מי שיושב כאן, יש לו מטרה אחת, לראות איך אנחנו מגנים על הילדים שלנו ולוודא שדברים כאלה לא קורים לילדים נוספים.
אלי בוקובזה
¶
אני מראש אמרתי, אני קראתי עשרות תלונות של הורים, אני איתכם לגמרי, הרשות איתכם לגמרי, במקרים שיש הטעיה, הפעלת השפעה בלתי הוגנת אנחנו נטפל, במקרים שלא אנחנו לא נטפל, אנחנו נגיע באמת לחקר האמת, אבל חשוב מאוד לכולם לשאול כמה שיותר שאלות, לא להתפשר, ובכוונה אני אומר את זה, כי הרבה מאוד הורים באו ואמרו 'לא נתנו לנו לשאול שאלות', 'לא נתנו לנו לקרוא את החוזה'. החוזה זה חלק מאוד מאוד חשוב בעסקה, אל תוותרו על לקרוא אותו. גם אם מישהו עומד לכם על הראש ומנסה לקחת לכם את הדף ולא נותן לכם לקרוא, פשוט תגידו לו 'עצור שנייה, אני רוצה לקרוא את זה מהתחלה ועד הסוף', אם אתם לא מבינים תשאלו. אלה דברים מאוד חשובים ואלה דברים שעולים וחוזרים מהרבה הורים שאמרו את זה. אלה דברים מאוד חשובים.
אלי בוקובזה
¶
עוד דבר נוסף שחשוב לשאול זה בנוגע לתשלום. שילמתם על משהו, עבור מה התשלום, עבור מה אתם מבקשים תשלום, כי יש כל מיני פערים בין מה שאמרו בהתחלה, מה שאמרו בסוף, אז חשוב מאוד לדעת על מה משלמים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
דבר אחד אפשר להסכים פה ואני חושבת שגם מהחוויה האישית שלכם, את חווית את זה פעמיים אפילו, שבמקום שבו מנסים לבלום מכם את היכולת לקבל איזה שהוא מידע, שזה ידליק לכם אור אדום. זאת האמירה כאן. אין פה טענה כלפי אף אחד, אנחנו לא יושבים פה במטרה של לבקר מישהו אלא במטרה לראות איפה אנחנו יכולים לזהות את המקומות שבהם זה ידליק לנו אור אדום ונגיד 'אוקיי, כנראה שצריך לעשות - - -
ר'
¶
הם מדברים אלינו, הם לא מדברים אפילו להורים. הם משכנעים אותנו דרך זה שהם אומרים לנו 'אתם רוצים להיות כוכבים' או 'שתהיה לכם תהילה' ודברים כאלה. בזה הם משכנעים כבר אותנו.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני מבינה לגמרי, בגלל זה אמרתי שבעיניי זה חמור שבעתיים. אגב, זה חמור יותר מכל עבירה פלילית אחרת, עצם העניין שמדובר בהונאה של ילדים. מבחינתי אין חמור מזה. בואו נעשה את זה מסודר, אחר כך אני אעבור לחוה. אני מבינה שאת אמא שחוותה את החוויה?
מרגריטה
¶
אני אמא לילדה. אני באמת בן אדם מאוד נזהר, אני בודקת אלף פעם לאן אני נכנסת ומה אני עושה ועשיתי זאת, ולמרות כל הבדיקות שאני עשיתי והתייעצתי ודיברתי והתקשרתי לארבע חברות שלי וכולן אמרו 'תשאלי את זה' ו'תשאלי את זה', התברר שהם עקפו גם את כל השאלות. יש להם תשובות לכל השאלות.
אם אנחנו נחזור להתחלה, איך אני הגעתי למצב הזה בכלל, איך נפלתי לדבר כזה, איך נתתי לבת שלי להיפגע עד כדי כך, אני כאמא שואלת, ולכן אני פה, אני רוצה להבין איך אני במדינת ישראל יכולה באמת - - - הבן שלי בא יום אחד ואמר לי 'קיבלתי הודעות אינסטגרם', עשר פניות תוך דקה, 'תבוא תשתתף, הזדמנות אחרונה', יאללה, בוא תבוא, אם הבן שלי לא בא לו על זה, יש עשרות ומאות ילדים שכן בא להם על זה והם מנסים את הצ'אנס. אם אני נכנסת לאתר של חברה שאין לה היתר, בבקשה, תסתכלו, דרושים ילדים וילדות, גיל 4, 10, לסדרות, לכל מיני, למאסטר שף, המאסטר שף היה בדיוק - - - הם יודעים את הפרומו היומיומי של הילדים, גאליס, חממה, הכול פה, תראו כמה משתמשים, באתר עצמו, בבקשה.
אז אני בדקתי, נכנסתי, אני רואה, וואלה, יש פה איזה שהוא תהליך. אוקיי, אמרתי לבת שלי 'בואי ניסע'. הזמינו אותנו, התקשרו, היה בחור מאוד נחמד, גם כשנכנסנו היה בן אדם שבחיים לא - - - אני עוד הסתכלתי ואמרתי 'איזה בחור נאה, איך הוא מדבר' והכול. הוא פשוט לא נתן לי את החוזה, תגידו לי עכשיו, כשחזרתי הביתה, אחרי חודשיים רק גיליתי שנפלתי לעוקץ, כי באמת האמנתי ואני עשיתי את כל החיפושים. הדבר הזה, החוזה שהוא עשה לבת שלי לא ראיתי בעיניים, בעיניים לא ראיתי. תגידו איך חתמתי? איך חתמתי על המקרה הזה? תסבירו לי. אני לא יודעת את התשובה, אני לא הייתי, לא שיכורה, הייתי שפויה לגמרי, אבל דבר אחד, אני ראיתי המון ילדים שם, האווירה כיפית, הכול כזה - - - אני באתי לערוץ הילדים. לא ציינו לנו שזו סוכנות. רק אחרי חודשיים כשהגעתי לבת חן והיא התחילה לפתוח לי את העיניים, רק בסוף אחרי שבעה חודשים אני הבנתי מה זה החוק הזה, ההיתר, שלבת שלי אין אותו. אני רק אחרי שבעה חודשים הבנתי את החוקים.
יכול להיות שאני הייתי צריכה ללמוד שבע שנים משפטים כדי להבין את כל החוקים, הייתי חושבת שגם אז הייתי נופלת על הדבר הזה וזו שערורייה גדולה. יש לנו ילדים, שהבת שלי אפילו מפחדת לשאול אותי 'אמא, מה, זהו? סגרת את החלום שלי?' כי היא רואה שאני פשוט פגועה. 'סגרת, זהו? אני לא יכולה להשתתף יותר בסרטים?' אלה שאלות שהיא שואלת עד עכשיו. אז אני רוצה שאתם תחזרו על ההתחלה, איך מגיעים לכזה דבר, כדי לא לטפל בהיתרים וכל מיני דברים ש - - - איך אנחנו יכולים למנוע לקבל את ההודעות, אינסטגרם, פייסבוק, 'בוא, תבוא'. וכשאתה מדבר בטלפון אומרים לך שזה בחינם, 'מה פתאום? תבוא, רק תשתתף'. איך עובדים על ההורים. זו שיטה. אני שואלת אתכם איך מלהקת שהגיעה מתחום זנות מלהקת ילדים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אוקיי, אנחנו רגע נעשה סדר בעניין. אני לגמרי מבינה את סערת הרגשות ואני יכולה להבין לליבכם, במיוחד כשאני רואה פה את הילדים הקטנים שיושבים. אבל אני חושבת שאנחנו נמצאים פה בדיוק בשביל השאלות שאת שאלת, איך אנחנו יוצרים מצב שהורים נוספים או ילדים נוספים לא נופלים לתוך הפח הזה. אני חושבת שיש פה כמה נקודות שכבר התחלנו להעלות ולקראת הסיכום אנחנו ננסה לבחון דברים נוספים, אבל הנושא של ההיתר הוא קריטי. אם אנחנו נביא למודעות של הציבור שחברה צריכה היתר כדי ללהק ואתם כהורים, ואני מבינה את גודל האשליה ואת האווירה ואין ספק שמדובר פה באמנות פיתוי לשמה, אין פה שאלה בכלל, אני יכולה להרגיש את זה רק מתוך מה שאתם מספרים, אבל אם אנחנו נביא למודעות של הציבור את כל הסייגים של ההיתר, של לראות את החוזה, אנחנו לא חותמים על כלום בלי שראינו, ולא כי משכנעים אותנו שיהיה בסדר, אלא כדי להבין שזו נורה אדומה, שאם חוסמים מאיתנו מידע אז כנראה שמשהו כאן לא תקין. וכן, אז אנחנו ניקח לנו עוד שבוע כדי לבדוק את הדברים, למרות שזה קצת מדגדג לנו בבטן ואנחנו מאוד מאוד רוצים לנסות ואולי אפילו גם מוכנים לקחת את הצ'אנס שאם זה לא בדיוק זה אז לא נורא.
אנחנו נעלה פה את כל הנקודות ואנחנו נשתדל לעשות איזה שהיא עבודה ציבורית כדי שזה באמת יגיע לקהל כמה שיותר רחב. וכן, אנחנו נדבר גם על איך אנחנו יכולים לפעול, אם זה בחקיקה, אם זה בחידוד החקיקה הקיימת, שהילדים הקטינים לא יוכלו לקבל פנייה של גופים מסחריים מכל סוג שהוא לרשתות החברתיות הפרטיות שלהם, אם זה לחשבונות האינסטגרם שלהם, אם זה לחשבונות הפייסבוק שלהם, או לכל חשבון פרטי אחר.
מרגריטה
¶
אני מדברת על גוף שבעצם אני כאזרח, אם אני נפגעתי, אני מבינה שרימו אותי, למי אני פונה? בפעם הראשונה שהחלטתי, אני פשוט אמרתי, אני הבנתי שמשהו קרה פה איתי. כסף הלך, הבת שלי פגועה, הלכתי למשטרה ואני רוצה להגיד לכם, במשטרה לא יודעים מה זה היתר לחברה שמלהקת. הם לא מקבלים תלונות, יש לנו הרבה סיפורים שאנשים באים ואומרים 'לא, חתמת על החוזה, נכנסת לסיפור'. אם המשטרה הייתה אומרת לי 'חכי שנייה, גברת, אני מקבלת את התלונה, אני רוצה דבר ראשון לבדוק האם לחברה יש היתר'. לא, אין להם את המודעות.
אלי בוקובזה
¶
אני יכול להגיד באופן כללי שהמשטרה מטפלת במקרה שיש הונאה, מרמה, חשד לניצול, הם כן יטפלו, הם כן ייקחו את העדות. בלי שום קשר, הם מחויבים לקחת עדות, גם אם אני רוצה להתלונן שהדשא עכשיו מתחיל לצמוח הם חייבים לקחת עדות. זאת אומרת אין דבר כזה, ומישהו יצטרך לסגור את התיק ואם הוא יסגור את התיק הוא יצטרך לתת הסברים למה הוא סגר את התיק.
איל אסף
¶
מה שאני רציתי לומר, רק בשבילך אני אומר, אני מנהל אגף האכיפה הפלילית במינהל ההסדרה והאכיפה ואוכף את העבודה בניגוד להיתר. כשאנחנו קיבלנו את הפנייה הספציפית, אמרו פה בלי להזכיר שמות וכו', אז אנחנו יצרנו קשר עם מפלג הונאה ואנחנו בקשר עם מפלג הונאה הם מטפלים בתחום שלהם בכל הנוגע להונאה וכו' ואנחנו מטפלים בהיתר, אבל בשיתוף פעולה.
מרגריטה
¶
בסיפור שלנו אני כן מודה על זה שאיך ששלחנו, בזכות בת חן שהנחתה אותנו, היא אמרה לנו למי לפנות ומה לעשות, יש קבוצת נפגעים, אחרת לא ידענו. היא אמרה לנו להיפגש - - -
אלי בוקובזה
¶
בעניין הזה, אמנם הפעם יש לכם את בת חן, שבאמת עוזרת ומקדמת ויש לכם אוזן קשבת והיא מקדמת את העניינים, אבל בלי שום קשר, כל הנושא הספציפי הזה מטופל ברשות. זאת אומרת אם היית שולחת לנו פנייה אני מבטיח לך שהיא הייתה מטופלת.
מרגריטה
¶
אז זה התפקיד של החוקר. קודם כל החוקר צריך להנחות אותנו מה לעשות ולא בת חן, שנכנסה לסיפור הזה גם מאוד עמוק. אני חושבת שהחוקר, כשאני כאזרח מגיעה - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו יכולים להוציא, גם כהודעה מהוועדה, שבעצם בכל מקרה כזה או דומה לו יש אפשרות לפנות ל - - -
אלי בוקובזה
¶
בהחלט, ומומלץ. אפשר להיכנס לאתר של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, אפשר גם להשאיר תלונה, גם להגיע - - -
אלי בוקובזה
¶
יש אפשרות גם להגיע למייל שלי הפרטי, גם דרך האתר, להגיע אליי אישית, להעביר את זה אליי. אין שום בעיה.
מרגריטה
¶
איתכם לא הייתה לנו בעיה. אנחנו הגענו ובאמת זה בטיפול, קיבלנו מיידית תשובות, באמת, אבל האזרח הפשוט מגיע קודם כל לחוקר, אל הכתובת - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
מרגריטה, אבל זה בדיוק הנקודה שאנחנו - - - דווקא בנקודת הסיום שלך אני רוצה להתחיל, שאנחנו נדאג שהאזרחים הפשוטים יידעו מה הכתובות שאליהן הם יכולים לפנות כדי שבפעמים הבאות, שאני מקווה שלא יהיו, אבל את יודעת, אנחנו חיים בעולם שכזה, לפחות הם יידעו מי הכתובת ואיפה לברר את הדברים.
אז חוה, בבקשה. חוה קליין מלשכת עורכי הדין.
חוה קליין
¶
אני רוצה להגיד באמת לילדים כאן שאני חושבת שבשם כולנו אפשר להגיד שאתם באמת כוכבים, לא רק ברמת הצגה לטלוויזיה, אתם מעלים פה סוגיה שבאמת תעזור לפתור ולקדם ולחסוך להרבה ילדים הרבה עוגמת נפש, ילדים והורים, אז כל הכבוד לכם. באמת כל הכבוד.
מעבר לזה אני רוצה להתייחס בשיח הזכויות של ילדים. אני חושבת שהשפה המשפטית שאנחנו כרגע מדברים עליה, אם זה על חוזה ואם לקרוא חוזה ולברר על היתר ולצפות שהמענה יגיע אחרי תלונות, אנחנו חוטאים בעצם לתפקיד שלנו ברמת האחריות הציבורית, אם הוועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין ואם מהצד המחוקק. אני חושבת שנכון הוא, ברמת החקיקה, להגביר את האחריות שיש למחוקק ולבקש ליזום שהגוף שמטפל באכיפה, גופים בעצם, ותיכף נדבר גם על גם אם הם בודדים, מספר גופים שמטפלים בזה, אז קודם כל מן הראוי שהורים יידעו על גוף אחד שאליו פונים והוא מרכז את הטיפול, מפקח על אופן התהליך וממנו מקבלים את השאלות, את התשובות, את ההנחיות, ולא מספר גורמים שכל מקום מטפל, כי להורים אין באמת מושג בין המנהלי, הפלילי וכו', וכמו בהרבה סוגיות שקשורות בילדים, כשיש ריבוי מטפלים אז עם הכוונה הטובה בזה, להורים אין דרך לעקוב אחרי הגורמים המטפלים.
מעבר לזה אני חושבת שמן הראוי בתיקון חקיקה, ואני מוכנה לקחת את זה לוועדה לזכויות הילד בלשכת עור כי הדין ולהגיש הצעת חקיקה בעניין הזה, אבל שהמענה לא יהיה רק ברמת מענה לתלונות, אלא ברמת יוזמה של הגופים האוכפים לבדוק ולאתר את החברות האלה, את המתווכים האלה. הם נמצאים, הם נמצאים על פני השטח, אפשר לאתר אותם בקלות, אז רק לתת מענה לתלונות, זה חסר, אני חושבת שזה חוטא לתפקידנו. מי שנמצא בסופו של דבר ונפגע זה ילדים ואם אנחנו באים והתפקיד שלקחנו על עצמנו זה להגן עליהם, אז זה להגן גם ברמת היוזמה, שהיא לא כל כך קשה לביצוע, היא אפילו קלה לביצוע בסוגיות האלה. אז אם תהיה היענות לזה בהחלט נגיש הצעת לתיקון החוק בעניין הזה מלשכת עורכי הדין.
ושוב, גם לסוגיה הזאת של לאחד. שיהיה פיקוח אחיד על המענה, במקרים שמחכים למענה מתלונות.
אלי בוקובזה
¶
יש טיפול, במקביל למה שאת אומרת, כל העבודה לדוגמה של הרשות, של משרד הכלכלה, של המשטרה, אני אדבר על עצמי, לדוגמה ברשות, הוא לא מובנה רק על תלונות. יש לנו הרבה דברים שמגיעים אלינו מודיעינית, גם אנחנו צרכנים, גם אנחנו נתקלים. בתחילת השיחה אני אמרתי את זה, אני חושב שלא היית פה, יש על השולחן של הרשות כמה תיקים כאלה שקשורים דווקא לקטינים, לאו דווקא התיק הזה שנחקר, יש לנו כמה סוגיות שמטופלות כרגע בלי שום תלונה, ממידע שהגיע לרשות שאנחנו מטפלים ומריצים אותו.
בת חן חדד
¶
אני יכולה לשאול כמה שנים אתם חוקרים את המקרים האלה? כמה שנים אתם חוקרים את כל התופעה הזאת? ממה שידוע לי זו תופעה שקיימת הרבה מאוד זמן.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
נכון. אני רק אעשה סדר, ברשותך. בת חן, את פשוט הצטרפת מאוחר, דיברה על זה מירה מהמועצה לשלום הילד, נעשתה חקיקה בעקבות טיפול שנעשה, אמרת לי כבר לפני 16 שנים, הייתה חקיקה בעניין. יש חוקים. אני חושבת שפשוט המידע לא מונגש לציבור וגם ייתכן שצריך לעשות חידוד בחקיקה הקיימת כדי שהדברים יהיו יותר חד משמעיים ולא ישאירו שום פרצות. זה משהו שהוא נדון, התופעה הזו לצערנו חזְרה חזרה וזה עלה שוב, דרך רשתות חברתיות, עידן האינטרנט שמאפשר נגישות הרבה יותר גדולה ורחבה לילדים ואפילו לילדים באופן ישיר, בלי גורם מתווך של הורים ולכן אנחנו למעשה מתמודדים עם זה פעם נוספת.
נמצאת איתנו בת חן, בת חן הגישה תביעה ייצוגית, אני רק מזכירה שוב, אנחנו לא מדברים ספציפית על חברה כזו או אחרת, אנחנו מדברים על זה כתופעה בכלל. בבקשה, את מוזמנת להציג.
בת חן חדד
¶
קודם כל אני רוצה להודות לחברת הכנסת יפעת שאשא שכינסה את כל הוועדה הזאת מאוד מאוד מהר, אפשר להגיד. גם הילדים וההורים שהגיעו. האמהות שנמצאות כאן, זה אמהות מאוד מאוד דומיננטיות בקבוצה, הקבוצה שלנו מורכבת מהמון המון נפגעים, גם ילדים וגם הורים, מדובר על 2,500 נפגעים, אני לא יודעת אם זה נפגעים או אנשים שיש להם איזה שהוא עניין במידע הזה. הקבוצה הזו בפייסבוק, זה נקרא 'סוכנות דוגמנות החתימה אותי ולא קיבלתי תמורה'. במקביל יש לנו ארבע קבוצות ווטסאפ, בכל קבוצת ווטסאפ יש 100 אנשים ושם אנחנו מעבירים מידע ותומכים באנשים ועושים בעצם את כל הפעילות הזאת.
אני רוצה להתייחס לעניין הזה. אני מבינה שהנושא הזה כבר עלה לפני כמה שנים, אבל לצערי, ברגע שהתחלתי לטפל בזה לקח לי המון המון זמן להגיע לזה. לא קיבלתי עזרה מכל הגופים, מכל הרשויות, לקח לי המון המון זמן להסביר להם שמדובר בתופעה חריגה. יש כאן דפים שיש בהם את כל התשובות שקיבלתי מכל אותם גופים, המועצה לשלום הילד, משרד הכלכלה, אורטל, באמת מאוד עוזרת, מאוד מסייעת, גם בטלפון, גם משה, הוא גם מאוד מאוד זמין ותמיד עושה את כל העבודה הזו. אלי גם, היו בינינו תכתובות דרך המייל. אותי מאוד מטרידה העובדה שהתופעה הזו קיימת כבר המון שנים, בעצם מדובר באותן חברות, חברות שמשנות את השם, כל פעם עובדות עם ילדים בצורה אחרת.
הם עושים את זה בצורה מאוד שיטתית, מדובר באותו בן אדם. כשאני התחלתי לקבל את הפניות האלה הייתי בתקופה קצת אפשר להגיד פנויה, חזרתי מארצות הברית אחרי תקופה ארוכה, התחלתי לקבל את הפניות האלה והיה לי המון זמן להתעסק עם זה, אז באמת התחלתי לחקור את כל התעופה הזו. ברגע שפניתי, ברגע שהתחלתי לעשות בדיקה מעמיקה, גם מבחינת הפסיקה וגם מבחינת גוגל, ראיתי שבעבר היו כתבות תחקיר מאוד מאוד גדולות, אם זה בערוץ 2, אדווה דדון כבר לפני שלוש שנים דיברה על אותה חברה, על אותה תופעה. אם אני עושה גוגל ואני רואה את כל התגובות של האנשים אז באמת היו אנשים שכבר התלוננו בעבר.
בת חן חדד
¶
נכון. זה כבר נושא שצף, זה אותם שמות, הם שינו את השמות, הם נמצאים באותו מקום, זה משהו מאוד מאוד שיטתי, זה משהו שלא מהיום. אותו בן אדם, כמו שמישהי העלתה כאן, הוא מאוד מאוד בקי בחוק, הוא מאוד יודע מה צריך לעשות, הוא מאוד יודע איך ליפול בין הכיסאות. אני יודעת, אני לא יודעת בדיוק איך - - - אותו בן אדם נחקר בעבר, התיק הזה היה במשטרה, פשוט לא היה מספיק חומר כדי לעצור אותו. ברגע שאנחנו התחלנו להגיע ובעצם ריכזנו את התלונות, אני הבנתי שרק ברגע שיהיה לחץ, ריבוי של תלונות על גורם מסוים, רק אז נקבל את התוצאה.
אני גם מאוימת באופן אישי, איימו שידרסו אותי, איימו שיחסלו אותי, זה כמובן גם נמצא בטיפול של המשטרה. אז אני אומרת, פתאום כשקמה בחורה צעירה, אני קרוב לשלוש שנים עורכת דין וזה די חדש לי, לא חשבתי שאני אתעסק בדברים כאלה בתקופה שאני רק מתחילה, פתאום קמה מישהי ועושה להם את כל המהלך הזה, אז זה נראה להם - - - הם מבחינתם כבר קיימים המון זמן, הם מרגישים שהם חזקים, העובדות שם מקבלות המון המון כסף. בכל הבדיקות שעשיתי, היה איזה בחור שגם עזר לי מאוד מאוד בכל החקירות האלה, העובדות מקבלות קרוב ל-23,000 שקלים בחודש.
בת חן חדד
¶
על כל ילד שהם מחתימים הם מקבלים, יש מלהקות שמקבלות 150 שקלים על כל ילד שמחתימות, יש עובדות שמקבלות 300 שקלים על כל החתמה, זאת אומרת שאם הן עושות עשר החתמות ביום זה 3,000 שקלים בונוס. וגם הבדיקות שעשינו, אז גם רשות המסים מעורבת כאן, כי כמובן שהכסף מועבר בכל מיני דרכים לא חוקיות, כי זה לא הגיוני שעובדות בגילאים צעירים יקבלו כל כך הרבה כסף.
אבל מעבר לכל, אלה באמת עובדות שהן מאוד מאוד מיומנות, אני יודעת, יש עכשיו סוכנות שלוקחת עובדת מ - - - בטענה שהיא סוגרת המון עסקאות.
בת חן חדד
¶
סליחה. אבל אני אומרת שאותן עובדות ידועות בזה שהן עובדות טובות, שהן סוגרות עסקאות, הן כבר מפורסמות בחוץ, שהן עובדות מאוד מאוד חזקות, אז מוכנים להציע להן שכר מאוד מאוד גבוה. אני אתייחס לעוד משהו קטן, באמת מה שמרגריטה העלתה, אני חושב שזה שורש הבעיה, משם בעצם זה מתחיל, הפנייה הישירה לילדים. יש תחקיר מאוד ארוך שעשינו, אני אשאיר אותו גם כאן לוועדה, שבעצם כל השמות של הפרסומות והסדרות, אם זה הבורר, אם זה גאליס, החממה, כשאני התחלתי לעשות את כל הבדיקה הזאת אז אמרתי שאני באמת אפנה לגופים, כמו ערוץ הילדים, רשת, קשת, כל הגופים האלה שאחראים על הסדרות האלה, אז אמנם הם כן הוציאו לי מכתבים שהם לא עובדים עם הגופים האלה, אבל אני רואה שממשיכים להפיץ את הפרסומות. זאת אומרת אני חושבת שהגופים, אם זה הרשות של התקשורת, או הגוף שאחראי על זה, הם בעצם אלה שצריכים להוציא - - - אני חושבת שזה אפילו תביעה, זה זכויות יוצרים, הם לא יכולים להשתמש בשמות בלי שייתנו להם היתר. אז בעצם ליצור איזה שהוא מצב שלא תהיה אפשרות לכל אותן חברות להשתמש בשמות של הפרסומות, כי זה עדיין נעשה, למרות שאני התרעתי ואני אמרתי שהם משתמשים בשמות של הסדרות ומבטיחים. וגם בסוכנויות, הילדים מאוד מאוד מתפתים, כי הסוכנות מאוד יפה, יש שם תמונות, צילמנו שם, הכנסתי לשם עובדים סמויים, עשינו באמת בדיקה מאוד מאוד מקיפה, יש שם תמונות של כל הסדרות, אם זה גאליס והחממה ורשום 'בין לקוחותינו'. איך חברה כזו פועלת שלוש-ארבע שנים וערוץ הילדים וכל ה - - - הם גם אומרים שהם מלהקים של ערוץ 2, הם עובדים של ערוץ הילדים, איך אף אחד עדיין לא התעורר?
אני אסיים בזה, מרגריטה גם העלתה נקודה, שמגיעים למשטרה, יש לי המון המון אנשים, הם מגיעים למשטרה, הם העלו את התלונה הזו, אמרו להם 'אין מה לעשות, זה לא פלילי'. אני יודעת גם מחוקר שדיברתי איתו לגבי זה, הוא אמר, 'ברגע שיגיע בן אדם אחד ויתלונן לא יעשו עם זה שום דבר. רק בגלל שאתם הפעלתם לחץ וזה המון המון גופים', ואני הגעתי המון למשטרה, אני פשוט לקחתי איזה פרויקט ואני אמרתי, בשביל הילדים האלה, כדי שלא יהיו ילדים שייפגעו. אבל אם היו מספר תלונות בודדות לא היו עושים עם זה שום דבר במשטרה.
בת חן חדד
¶
גם אתמול. מישהי הלכה למשטרה, זה בכל הארץ, אם אני לא מנחה אותם להגיד לחוקר שיעבירו את התלונה למפלג ההונאה בתל אביב, זה אגב עשיתי מהתלונה הראשונה, ידעתי שמפלג ההונאה בתל אביב הוא זה שאמור לטפל בתלונות האלה, לכן ביקשתי שיעבירו את התלונות לשם. אבל מלכתחילה, כל אחד שבא מרגיש מתנצל, הוא מרגיש לא נעים, הוא מרגיש כאילו שהמשטרה עושה לו טובה שהיא לוקחת את התלונה. זה גם לגבי עורכי דין. היו כל מיני אנשים שפנו לעורכי דין ואמרו להם 'חתמתם על חוזה, אין מה לעשות'. לא מבינים את הבעיה, שזה באמת חוזה שנחתם בהטעיה, כל הצורה של - - -
אגב, גם בתי המשפט, מאוד מאוד מאוד קשה לנו איתם. היה לנו בשבוע שעבר דיון ולראשונה בית משפט פסק שאותה תובעת תקבל את כל הסכומים של החוזה פלוס 500 שקל הוצאות. בשאר המקרים גם התובעת הייתה צריכה לשלם סכום סמלי עבור הביטול של החוזה. כמה שאנחנו מציגים גם את האישורים של משרד הכלכלה, שאין היתר, שהחוזה הזה נחתם בהטעיה, שהם באמת לא קיבלו שום דבר, אבל גם זאת שמגיעה לדיונים, היא מאוד מיומנת, היא כבר מגיעה לדיונים האלה המון המון זמן, זה לא חדש לה, היא מגיעה והיא יודעת מה להגיד והיא יודעת מה להגיד לשופט והשופטים נופלים בזה. אז אני מקווה שבאמת, בגלל שאנחנו כרגע מגישים המון המון תביעות, יש לנו קרוב ל-100 אנשים בטיפול, אני מדברת על קבוצה שאליי הגיעו אפשר להגיד כמעט 400 מקרים, יש לי את השמות במחשב, את המספרים של כולם כמובן. חלק מהמקרים זה מהעבר, זה אפילו מקרים מ-2013, אנשים שתבעו, אנשים שכבר קיבלו את הכסף חזרה. זה משהו שנראה לי שאם לא הקבוצה הקיימת ואם לא שדחפנו ושפנינו לכולם, אז אולי באמת זה היה נמשך.
בת חן חדד
¶
אני אסביר את זה. יש תביעה ייצוגית אחת שהוגשה, ומאוד מאוד חשוב להתייחס לזה. תביעה ייצוגית אחת שהוגשה נגד אחת הסוכנויות על 3.5 מיליון. זה משרד מסוים שהגיש את התביעה שלו, הוא לא היה מעורב יותר מדי בסיפור. אני לא יודעת כמה היה לו אינטרס באמת לדאוג לנפגעים, אז התביעה הזו לצערי הרב כמעט נסגרת בפשרה, אני הנחיתי את כל הקבוצה פשוט לשלוח מכתבים לבית המשפט להתנגד לפשרה הזאת. בפשרה עורכי הדין מקבלים סכום גבוה יחסית והנפגע הספציפי מקבל 5,000 שקלים.
אני רק אסיים, אנחנו הגשנו תביעה ייצוגית על 14 מיליון. שאר האנשים, בגלל שתביעה ייצוגית מתבררת הרבה מאוד זמן, אז אני לא מאמינה שכולם ירצו לחכות, לפעמים זה לוקח אפילו שנתיים, אז שאר חברי הקבוצה מגישים תביעות פרטניות. אני סיימתי, תודה.
ק'
¶
כשהגעתי לשם אמרו לי שאני יפה ושאני מתאימה להיות ככה ואני האמנתי ואני לא יודעת איך האמנתי, כי לא יודעת, המילים שלו, האמנתי למילים שלו כי לא ידעתי שהוא ישקר.
ר'
¶
גם אחרי כשהלכתי מהם אז הם המשיכו לשלוח לי הודעות, אבל לא על הקיר בפייסבוק, אלא בפרטי, בצ'ט ממש.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לגבי זה יש חקיקה. דווקא במקרה הספציפי הזה של פנייה אישית במייל הפרטי שלו או בהודעה פרטית, לגבי זה יש חקיקה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
זה לא משנה, היא עדיין פרטית. הודעה פרטית יכולה להיות מטופלת על פי חוק, דווקא במקרה הזה החוק מאוד מאוד ברור ומה שאנחנו רוצים לחדד בחוק זה שכל פנייה, גם אם זה דרך פייסבוק, דרך חשבון אישי, לא בערוץ הפנימי, תוכל להיות מטופלת.
ש'
¶
הם גם מגיבים לי הרבה באינסטגרם על התמונות. נגיד אני מעלה תמונה של עצמי, הם אומרים שאני בדיוק מתאים למה שהם מחפשים ולמלא את הפרטים ושהם יחזרו אליי.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
הרשות להגנת הצרכן, ברשותכם שאלה. כי פה אנחנו שומעים בשני המקרים שמדובר בפנייה אישית לחשבון אישי, זה לא חשבון פייסבוק, אלא זה הצ'ט הפרטי, זה האינסטגרם הפרטי.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא, אז אני מדברת דווקא על המקום הפרטי, שהאנשים עצמם פונים אליהם. על פי החוק, ברשותכם, יש הגנה מבחינת החוק, השאלה מה אפשר לעשות, איך אפשר לטפל במקום שבו יש עבירה על החוק? אולי גם משרד הכלכלה יוכל לענות לי על זה, כי יש עבירה חד משמעית, כבר אין פה ספק או שאלה אם זה בדיוק כך או אחרת לגבי המקרים האלה, איך מטפלים בהם משפטית, אכיפתית?
רבקה מקובר
¶
אכיפתית הוא הסביר, אבל בגדול כאשר יש עבירה, זה לא מספיק שיש, אל"ף, כדי להגיש כתב אישום, אנחנו מדברים על היבט פלילי, צריך שזה יהיה מעבר לכל ספק סביר. עברנו את המהמורה הזאת, הוגש כתב אישום, אנחנו בידיים של בתי הדין. בתי הדין במקרה הזה - - -
איל אסף
¶
לא, אז יש חשד. בעקבות החשד הזה נפתחת חקירה. החקירה יכולה להביא לממצאים או לחוסר ממצאים, בהתאם לסמכות ששם אנחנו חוקרים. אז אחת, כשיש ממצאים, אז התיק הזה ממוצה. בהליך הפלילי שאותו אני ואנשיי החוקרים מנהלים, זה להוכיח מעבר לספק סביר, בניגוד למה שאמר פה ידידי בהליך המנהלי, מרגע שאתה מוכיח מעבר לספק סביר התיק הזה ממוצה עם ממצאים, הוא הולך ללשכה המשפטית ומשם לבית הדין ולפי חומרת המעשה, שם נקבע העונש.
רבקה מקובר
¶
לפעמים הקנסות המוטלים הם גבוהים מאוד, אי אפשר לזלזל בזה, לפעמים אין מספיק ואז זה יכול לצאת בקנס נמוך, לפעמים אפשר גם להכניס לבית סוהר. זה תלוי בחומרת העבירה, בתכיפות שלהם, במספר הפעמים שזה קרה וכו'. אבל האמת היא שצריך פעם אחת לקחת איזה שהוא טסט קייס שבסופו של יום כאשר ייצא פסק הדין, אפשר יהיה לפרסם אותו בראש חוצות. אנחנו עושים דברים כאלה במקרים כאלה, וזה יהיה גורם מאוד מרתיע.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
את מרימה לי להנחתה, כי רציתי לפנות לאלי ואני אשמח אם גם אתם, כמשרד ממשלתי, תוכלו להיות שותפים, אם אנחנו יכולים ליצור מהלך שבו אנחנו יוצאים בקריאה לציבור כדי שפניות מהסוג הזה יתנקזו אלינו ונצא באיזה שהוא טיפול מערכתי אחת ולתמיד, כי אנחנו רואים שנורא קשה למגר את התופעה הזו, דרך כך גם נתחיל ליצור מודעות בקרב הציבור במה לגעת ובמה לא לגעת ונצליח להביא למיצוי דין, לפחות בסיפור הזה. אנחנו יכולים לצאת לאיזה שהוא מהלך משותף?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני מדברת בכלל על התופעה. אני מדברת על כתופעה, לפנות לציבור, שהציבור יפנה, אנחנו נחליט למי מהגורמים, או במשותף, נתחיל לרכז את הפניות ונטפל בהן ברמה מערכתית, כי אני חושבת שיש לנו אחריות ציבורית לראות איך אנחנו עוצרים את הגל הזה. אנחנו רואים שהוא לא מפסיק, הוא הולך וחוזר.
אלי בוקובזה
¶
כל מה שקשור להטעיה, גם של בגיר וגם של קטין, כל פרסום, גם של בגיר וגם של קטין, שמישהו הטעה אותו בפרסום, אמר לו משהו לא נכון, זה תחום שקשור להגנת הצרכן. בכל מקרה יש תקנות פרסום ודרכי שיווק המכוונים לקטינים, זה הרבה יותר ספציפי. את מדברת פה על הרבה מאוד דברים, גם פרסום ספציפי בפורומים של קטינים, מותר או אסור, בית ספר, מותר או אסור, בפנים או בחוץ, איך אני עושה את זה. זאת אומרת הוא די נכנס ודי נותן מענה. אני לא יודע, מישהו פנה אלינו גם בנוגע לכל הפרסום בפייסבוק, זה משהו שעכשיו נבדק, אולי אגם תוכל טיפה יותר לפרט על זה, איך בדיוק זה, לאיזה נישה זה בדיוק נכנס בחוק, כי לפני שאנחנו מתחילים לפעול אנחנו צריכים לבדוק את הסמכות המשפטית, כי יש כל מיני ניואנסים קטנים שהם עולים עם הזמן.
כמו כל רשות, ואני חושב גם משרד הכלכלה, גם המשטרה, אנחנו פרסמנו את העבודה, לא פרסמנו במטרה לפרסם את עצמנו, אלא במטרה שעוד אנשים יידעו ויוכלו להגיע אלינו, ואם יהיה איזה שהוא הליך, אנחנו נשמח להצטרף לכל דבר.
אגם דניאל
¶
רק לעניין ההטעיה, אני רוצה להתייחס לתחולת חוק הגנת הצרכן. חוק הגנת הצרכן חל על כל מישור היחסים בין עוסק לבין צרכן. צרכן במקרה הזה, כשהוא רוכש שירותי פרסום וליהוק, זה לא לשימוש אישי ביתי ומשפחתי, כהגדרת החוק, וכך גם בעצם הפסיקה מתייחסת לעניין הזה וככה גם אנחנו. אז ככל שמדובר בבגיר החוק לא יחול בעניין הזה, אבל לעומת זאת כשילד רוצה להיכנס לתוך כל העולם הזה, הוא רוצה לעשות את זה לא בשביל להתפרנס מתוך זה, הכוונה היא יותר לעניין של חלום, משהו שהוא רוצה להביא את עצמו לאיזה שהיא הגשמה עצמית - - -
אגם דניאל
¶
אז כאן באמת החוק כן חל במקרה הזה. זה ההבדל בין בגיר לקטין. בעניין הזה באמת אנחנו כן יכולים לפעול בנושא של קטינים.
מרגריטה
¶
אני יכולה לציין דבר מאוד חשוב. לגבי הקנסות, אתם אומרים שמדובר על סכומים מאוד גבוהים, אני רוצה להגיד לכם שכרגע על הסיפור הספציפי שלנו, כל מי שהצליח לעצור תשלומים זה רק אלה שגם עברו על החוק, אני מדברת עליי, אישית, שאני עצרתי את התשלומים שלי בצ'קים, עכשיו, ברגע שאנחנו יושבים פה, מטפטף אליהם מאות אלפי שקלים דרך כרטיסי אשראי. כרטיסי האשראי לא הולכים לקראתנו, הם פשוט מסרבים לעצור תשלומים. יש לנו פה את כל התשובות, יש לי פה, אני משאירה לכם, תעברו, יש פה 44 נפגעים, כל עסקה בערך 4,000, תעשו חשבון.
מירה קרני
¶
יש הרבה יותר נפגעים. הנפגעים שאת מדברת עליהם אלה הנפגעים שיצרו קשר, שהשתתפו, אבל יש עוד הרבה מאוד נפגעים שאוכלים את הלב, אמרו 'אוקיי, הלך הכסף הלך', אבל יש הרבה יותר נפגעים ממה ש - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
ברשותכם, הנקודה ברורה. אני רוצה לסכם ואני אסכם מהסוף להתחלה. אני מבקשת שאנחנו נשב כצוות עם הרשות להגנת הצרכן, יחד עם משרד הכלכלה, בעניין של מה שציינתי, של לראות איך אנחנו יכולים ליצור טיפול מערכתי, נחשוב על הדרך מבחינת המכניזם כדי לפעול מטעם עצמנו בשביל למגר את התופעה הזו. זאת נקודת הסיכום הראשונה.
אני רוצה לפנות לילדים. אני עניתי לק' ואני התכוונתי לכל מילה. כתבתי לך בסוף תודה על היוזמה שלקחת, על האחריות החברתית שגילית, כי זה לא מובן מאליו, בטח לא לילד בגילך, ועל המנהיגות שאתה מגלה יחד עם החברים שלך שיושבים כאן בשולחן. תראו, אמנם מאוד מאוד נפגעתם, וכמוכם, כמו שאנחנו שומעים, יש לא עשרות, יש מאות, אם לא אלפים של ילדים שנפגעו והם צפונים בבתיהם ומתמודדים עם הכאב ועם התסכול ואתם עשיתם מעשה. אתם בעצם קמתם והחלטתם שאתם מציפים את זה והנה אתם כאן בוועדה לזכויות הילד, ובזכותכם אנחנו גם ניקח את זה לטיפול שלנו, מערכתי, כדי לתת לזה באמת את הביטוי שנדרש. אז תודה לכם שהגעתם ושגם הצגתם את הדברים.
אנחנו נשב בצוות שאנחנו נקיים ונראה אם בכלל צריכים לחדד את החקיקה, ואם כן, אז לאיזה ערוצים אנחנו פונים כדי שלפחות מבחינת תקנות הדברים יהיו מאוד ברורים ומוגדרים ולא יאפשרו שום פנייה לילד בשום צורה שהיא באופן שמעידות עליו התקנות, נושא של הונאה, של פנייה לדמיון, יצירת אשליה, ניצול של תמימות של ילדים וכו'. אני עדיין - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
זה מוגדר כך, אבל צורת הפנייה לא מאוד מוגדרת. זאת אומרת אנחנו יכולים לומר אם פנייה אישית בהודעה אישית זה אכן מעל כל ספק, אבל האם פנייה בחשבון הפייסבוק זה כן נחשב כפנייה אישית או לא נחשב כפנייה אישית. יש פה כל מיני ניואנסים. כשאמרתם שצריך להוכיח מעל כל ספק, אני רוצה שהחוקים יהיו מספיק ברורים כדי שהדברים יהיו נטולי ספק ונוכל לטפל בהם. אז אנחנו נשב ונדבר על זה בצוות מצומצם ומקצועי ומשם אנחנו נחליט איך אנחנו מתקדמים.
איך שאנחנו לא מסכמים את זה ואנחנו רואים שהתופעה הולכת וחוזרת, אנחנו מדברים על טווח זמנים של 16 שנים, ובסוף בסוף מי שמחליט להיות סורר הוא סורר ואנחנו לא תמיד יכולים לעצור אותו. אנחנו יכולים לנסות לרדוף אחריו אבל הוא יכול להגיע לכל מיני פינות ובסוף לתפוס אותנו בפינה חשוכה אחרת. זה מוטל עלינו בסופו של יום ולכן מה שאני חושבת, שאנחנו צריכים לצאת במסע הסברה, אל מול ההורים, לצאת במסע שמעלה למודעות את הכלים שיש בידיים שלנו כדי להבין מתי אנחנו נכנסים למקום שהוא לא כשר. דיברנו פה על היתרים של משרד הכלכלה, אין היתר, זה אור אדום. אנחנו מבקשים לראות חוזה, לא נותנים לנו, זה אור אדום. אנחנו מבקשים לקבל פרטים, לא נותנים לנו, זה אור אדום. אנחנו צריכים להיות מספיק חזקים כדי להבין שבמקומות האלה שבהם אנחנו מבקשים לקבל מידע ולא מקבלים אותו, כנראה שמישהו מרמה אותנו.
אז נכון, אני באמת מבינה את התחושה של אולי בכל זאת זה כן אמיתי אבל הם לא מסודרים, ואני מבינה את כל האשליה שרוחשת באוויר ואתם נכנסים למקום שהוא מאוד מפתה ומאוד מסביר פנים ומאוד נעים והאנשים שם מאוד אדיבים, הכול אני יכולה להבין, אבל בואו נזכור בסופו של דבר שאנחנו לא חיים בעולם שהוא חף לא מסוררים ולא מפשע ולא מאנשים שלוקחים ילד קטן וצעיר ואין להם שום בעיה לעמוד מולו ולשקר לו ולתת לו את התחושה שהנה הוא הולך להיות כוכב והוא לא הולך להיות כוכב. בואו אנחנו נהיה המבוגר האחראי. האחריות שלכם זה כן להשתמש בכלים שניתנו כאן, האחריות שלנו זה לתת את הכלים האלה לכל הציבור, להגיע לכל ההורים, גם אלה שלא יושבים כאן בחדר ואנחנו נחשוב איך אנחנו עושים את זה.
אני כן ארצה להיות בקשר עם משרד החינוך. אנחנו נוציא מסמך למשרד החינוך, נבקש להעלות למודעות בתוך מוסדות החינוך את כל הנושא של פיתוי של ילדים דרך הרשת, גם בסוגיות כאלה, לתת גם להם את הכלים לדעת מתי זה משהו שהוא שיווקי ויכול להיות שמרמים אותם ואיך לבדוק באמת שמדובר בחברות אמת ולא בחברות שקר.
רבקה מקובר
¶
אני מבקשת להוסיף הערה קטנה. יש לנו גם את מועצת הנוער, מועצת הנוער היא גורם מייעץ, יש בה נציגים של משרד החינוך והמועצה לשלום הילד וכו'. אנחנו עכשיו, בלי קשר לכל הנושא הזה, בתהליך של - - - תהליך של החלטת ממשלה לבחון חוקים ולראות איך אנחנו משפרים את הרגולציה, אבל גם מסתכלים על החוק, על התכנים שלו, כמה זה כבר לא אִינִי וצריך להוסיף וכו'. כל הדברים האלה, אנחנו כן בלי קשר לוועדה חשבנו להעלות לבחינה את מה אין לנו בתקנות, שצריך אולי עוד לחדד ולעשות וזה אני חושבת, כבר נדמה לי במועצה שעומדת להתכנס בקרוב, שוב, לא קשור לוועדה, כן מתוך עבודה אנחנו עלינו שצריכים לעשות - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אז אני רוצה, בבקשה, לנצל את מה שאת אומרת ודרכך, אם ממילא מתקיימת הוועדה וממילא נעשית עבודה, אז במקום שאנחנו נעשה את זה בכפל, בואו תיקחו על עצמכם לקחת גם את הסוגיה הזו ולראות איך אנחנו מביאים לנוער, לילדים שלנו, אם זה דרך מוסדות חינוך ודרך ערוצים נוספים, את המודעות לגבי החברות האלה, לגבי התהליך שהן בעצם עושות מול הילדים ולנסות למנוע דרך כך.
בת חן חדד
¶
נקודה ממש קטנה, אני רוצה להדגיש את החשיבות של משרד החינוך להורים, יש לי כיתות שלמות שחתמו, זאת אומרת ילד אחד חתם, סיפר לכל הכיתה ואז כולם חותמים.
בת חן חדד
¶
פנו אליי שתי מורות שהילדים סיפרו על זה ואז הן ראו את הקבוצה בפייסבוק ואז הן עירבו את ההורים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אין ספק שזה ויראלי ובגלל זה אני אומרת, להיכנס למוסדות החינוך ודרך מוסדות החינוך לעשות את הפעולה הזו, אני חושבת שאנחנו יכולים למנוע, ולמזער את זה לפחות, גם אם לא נצליח למנוע את זה עד הסוף.
ברשותכם, אני רוצה רק לסיים את הסיכום ואחר כך אני אתן משפט לכל אחד. אנחנו נוציא הודעה שבמקרים כאלה, אפילו עוד לפני שניפגש, כבר עכשיו, כדי שנוכל להתחיל לפעול, שניתן לפנות לרשות להגנת הצרכן ולאגף האכיפה במשרד הכלכלה בכל מקרה דומה שקורה או שקרה.
אני רוצה להוציא פנייה ברשותכם, למשטרה, אני רוצה לבקש את התייחסותם גם להיעדרם מהדיון כאן, אני חושבת שהנוכחות שלהם הייתה חשובה מאוד, וגם להתייחס לסוגיה שבה יש פניות שלא מטופלות על ידם. אנחנו נעשה טיפול גם בערוץ הזה. אני פונה למשטרה, מבחינתי הם צריכים לקחת אחריות על כל המגזרים, אם הם פועלים טוב במקום מסוים זה לא מפצה על המקומות האחרים.
ר', רצית לומר, אז ממש בכמה מילים.
ר'
¶
כן, זה בנוגע לאינסטגרם. אני יכול להגיד לך שכמעט בכל יומיים יש חמישה עמודים שתמיד רוצים רק לעקוב אחריי ועקוב אחריי וזה כבר ממש הטרדה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אגב, לגבי הנושא של הטרדות של פרסומים, יש גם חקיקה, נכון? החקיקה מתייחסת גם לפייסבוק ולאינסטגרם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, אנחנו גם התייחסנו לזה. לגבי זה, את כבר עכשיו יכולה לפעול ואמא, אני כבר יודעת שהיא פועלת בעניין. משפט סיכום?
ש'
¶
יש להם איזה 500 עמודים בערך באינסטגרם וכל אחד על שם אחר, זה לוגו שונה, וכשנכנסים לקישור הקישור אותו דבר בכל העמודים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אוקיי, ברשותכם, אנחנו נועלים את הישיבה. אנחנו כבר אחרי זמן הישיבה. אני באמת רוצה להודות לכולכם. אני יכולה להבטיח לכם מכאן שאנחנו נעשה הכול כדי למנוע את התופעה הזאת.
בת חן חדד
¶
מילה אחת אחרונה. אני אומרת שכל העובדים בעצם שותפים לפשע כי כולם משתפים פעולה. אני לא מאמינה שאותו בן אדם יושב ופותח עמודים, זה העובדים שלו עושים את זה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, זה ברור. אנחנו מתייחסים אליהם כחברה ולא כאדם פרטי, מבחינתנו הם ישות אחת וכך אנחנו נתייחס לזה.