הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 33

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום רביעי, כ"ט בחשון התשע"ו (11 בנובמבר 2015), שעה 9:00

1. הצגת התקציב המגדרי של משרד התרבות והספורט

2. הצגת דו"ח המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל - "אתנה" 2014

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

מירי רגב - שרת התרבות והספורט, משרד התרבות והספורט

יוסף שרעבי - מנכ"ל המשרד, משרד התרבות והספורט

אורי שפר - ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

שלומית ניר טור - מנהלת המחלקה לספורט עממי וספורט נשים, משרד התרבות והספורט

רחל וידל - יועצת כנסת ממשלה, משרד התרבות והספורט

שלי מזרחי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אילנית בר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שרון אשר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכל כפרי - יו"ר אתנה, המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

עמרית ינילוב עדן - מנהלת היחידה המקצועית-פרויקט, אתנה - המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

שירי גולד - מנהלת תחום מנהיגות נשים ביחידה המקצועית, אתנה - המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

מירב אולייניק - מתאמת ביחידה המקצועית, אתנה - המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

ליאור גולדין - מתאמת ביחידה המקצועית, אתנה - המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

תמר סנדיק - דירקטוריון, אתנה - המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

אריק קפלן - נשיא, איגודי ספורט בישראל

תמר בליץ - מנכ"לית, איגודי ספורט בישראל

ריקי רוזוב - גזבר איגוד הכדוריד, איגודי ספורט בישראל

כנרת גנצ׳רסקי - חברת הנהלה, איגודי ספורט

עופר ישראלי - רכז תשתיות, איגודי ספורט

דנה נאור - חברת מועצה, המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

מעוז טל - חבר דירקטוריון, המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

לינדה בן שושן - חברת המועצה הציבורית, המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

אורי כהנא - עו"ד, משרד כבירי-נבו-קידר, עו"ד

עמרי כבירי - עו"ד ושותף צייסד, משרד כבירי-נבו-קידר, עו"ד

יהודית סטולר - מנכ"לית שותפה, אל-הודאג' מועדון נשים רהט

ביאן גבור - מזכירה, אל-הודאג' מועדון נשים רהט

יוסי גייר - עו"ד, "הפועל"

רות דיין מדר - ראש מינהל חברה, מרכז השלטון המקומי

ולריה סייגלשיפר - רכזת פרויקטים לשוויון מגדרי, מרכז אדווה

מרב שטרנברג - רכזת פרויקטים, אל הלב

הדס בן אליהו - רכזת מחקר, מכון ון ליר

ליאת קליין - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

עו"ד עפרה שרון - לשכה משפטית, מרכז הספורט

חביב קטן - אגף תקציבים, מרכז הספורט

נל מטקלף - פעילה, המשמר החברתי

הראל בן מיכאל - פעילה, המשמר החברתי

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס צנוירט

1. הצגת התקציב המגדרי של משרד התרבות והספורט

2. הצגת דו"ח המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל - "אתנה" 2014

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה ושוויון מגדרי. אנחנו היום מארחות, ואני מודה לה על כך, את כבוד השרה מירי רגב, השרה לתרבות וספורט. היום נעסוק שוב בעוד סקירה מגדרית לאחד מתקציבי משרדי הממשלה. נתמקד בתקציב משרד התרבות והספורט. אני חייבת לשוב ולומר את זה, למרות שעשינו כמה סקירות, אבל בגלל שכל פעם מתחלפים האורחים והמשתתפות והמשתתפים, שבעיניי זה אחד ההישגים הגדולים שאנחנו יכולים לרשום לעצמנו בוועדה הזאת – כל המהלך שהובילה בזמנו חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא, כשהיתה יושבת-ראש הוועדה הזאת, עם הממשלה כדי להגיע להחלטה חשובה של סקירה מגדרית לתקציב המדינה, כאשר זה הולך בהדרגתיות – ב-2014 נעשתה סקירה של 10% מהתקציבים, 2015 ו-2016 אנחנו אמורים לקבל סקירה של 40% מתקציב כל משרד. נגיע ב-2018 ל-100% מהתקציב, כך שהמטרה העיקרית היא באמת לראות בעיניים מגדריות, איך מחולק התקציב של כל משרד, ומה בעצם חלקן של הנשים – אם זה בשירותים שנותן המשרד, כמה נשים נהנות מהשירותים האלה, האם השירותים האלה בנויים באמת כדי לשרת את הצרכים של הנשים, שאנחנו כבר יודעים שיש שוני בין צורכי הנשים – לפעמים הם לא צורכי הגברים, והאם נוכל ללמוד מכל תקציב שאנחנו בוחנים אותו מבחינה מגדרית, איפה קיימים הפערים, ואיך אפשר לתקן אותם.

היום נשמע מכבוד השרה את הסקירה על המשרד שלה, משרד התרבות והספורט. האמת – בינתיים לא אוכל להגיד כלום על הסקירה הזו, כי רק עכשיו קיבלתי לידיי את הסקירה, אבל אני בטוחה שיהיה לי מה לומר אחרי הסקירה.

אנחנו גם קרובים – נוכל לבוא שוב לוועדה...

בכיף, בכל פעם שנצטרך לקיים דיון כזה. רצינו לקיים את הדיון אפילו לפני שהגענו לנושא התקציב, רצינו לקיים את הדיונים על פניות שהגיעו אלינו בקשר לתקצוב – גם קבוצות ספורט של נשים, גם ממקומות שונים על הרצון של הגדלת התקציבים המוקצים לקבוצות של נשים. נשמע היום, ואם יהיה לנו מה להגיד, אני מאד מקווה שכבוד השרה תפתיע אותנו, ותבשר לנו בשורות טובות בתקציב של 2015 ו-2016, ואם לא, נדרוש אחר כך. בבקשה.

ראשית, תודה רבה לך, כבוד היושבת-ראש, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברי הוועדה, חברת הכנסת מירב, אורחים נכבדים. אני שמחה מאד להיות כאן, בכלל בכנסת – הוועדה לקידום מעמד האשה. הוועדה הזאת היא בעיניי מאד-מאד חשובה, וכפי שאמרת בתחילת דבריך, היא אמורה לפקח ולהשפיע על שילוב נשים בחברה הישראלית – לאו דווקא בתפקידים בכירים, אלא על היכולת של החברה הישראלית לאפשר שוויון הזדמנויות אמתי לאשה, ולאפשר לה לחיות בדרך שבה היא בחרה, כך שאם אשה בחרה להיות עקרת בית מבחירה, זה בסדר, אבל אם היא עושה את זה מתוך כפייה, פה הרגולטור צריך לראות באילו מקומות נכון שהוא יתערב כדי למנוע פערים וכדי למנוע כפייה – ודאי בכל הקשור למגדר.

נמצאים כאן אתי מנכ"ל המשרד, עו"ד יוסי שרעבי, ד"ר אורי שפר, ראש מינהל הספורט, מיכל, יושבת-ראש מועצת אתנה, שאין מישהו במדינת ישראל שלא יודע מיהי המועצה, מנכ"לית המועצה, חברים נוספים, חברי המועצה, רחל, יועצת לענייני כנסת-ממשלה, שהיא בקשר עם המשרד, ועוד גורמים מהמשרד.

לא סוד שאני רואה חשיבות גדולה מאד בכל מה שקשור לקידום נשים בכלל. גם בצה"ל פעלתי בעניין הזה, גם כחברת כנסת, פעלתי בעניין הזה כחברת ועדת חוץ וביטחון, כחברת ועדת כספים. לא צריך להיות חברה בוועדה למעמד האשה כדי לטפל בתחומים מסוימים, אבל ודאי שאם אתה חבר בוועדה למעמד האשה, יש לך גם היכולת לוודא את הפיקוח ואת הנעת אותם נושאים שאנחנו כולנו מאמינים בהם. אני חושבת שיש מעט נושאים שכולנו מאוחדים בהם, שאין ימין ואין שמאל, אין דתיים ואין חילוניים, אין ערבים ואין יהודים אלא כולנו כאחד מאמינים שאת הנושא הזה צריך לקדם, והנושא הזה נמצא תחת אחריותך כאן בכנסת בוועדה הזאת.

המשרד בראשותי פועל להעצמת פעילות נשים במטרה לאפשר להן להתפתח ולהביא לידי ביטוי את עצמן בתחומים שונים. אנחנו מבינים שיש חסמים לא פשוטים – תכף אציג אותם – בתחום המגדר. בחלקם נצטרך לעשות אולי אפילו שינויי חקיקה, שינויי תקנות. אני עוד לא יודעת אילו שינויים נצטרך לעשות, אבל נצטרך לעשות שינויים. אני יכולה לעשות הבחנה מאד ברורה בין תחום התרבות לתחום הספורט. בתחום הספורט יש תקציב מגדרי מסודר לתחום הספורטאיות – לקידום ספורטאיות, לקידום ספורט נשי – תכף נדבר על זה, וגם יציגו את זה אנשי המקצוע.

בתחום התרבות אין לנו יכולת להגדיר תקציב מגדרי, משום שהתקציב של משרד התרבות הולך או לגופי תרבות, מוסדות תרבות או לערים, קרי שאם אנחנו מעבירים תקציב להבימה או לקאמרי או לתיאטרון ביפו – לא משנה למי – הכסף הולך לטובת התיאטרון, לטובת גוף הפעילות. אנחנו לא בוחנים כמה שחקניות יש או כמה שחקנים יש, אילו אומנים יש, מי התסריטאי או מי בעצם מהמגדר נמצא בתוך הגוף הזה. גם עיר שתקבל בעתיד סל תרבות, זה ילך לטובת פרויקטים מוגדרים שתקדם את הנושאים התרבותיים, ותנגיש את התרבות כפי שאנחנו עושים בסל ספורט, שמנגישה את הספורט לפריפריה או למגזרים. לכן מבחינת התקנות, מבחינת הקריטריונים והיכולת לסמן תקציב מגדרי בתרבות, זה בעייתי ביותר.

למרות זאת המשרד פועל וימשיך לפעול בסוגיית קידום נשים. יש לנו פרויקט מדהים של חממות קולנוע לנשים חרדיות, שמצליח בצורה בלתי-רגילה. אנחנו הולכים להעביר את זה עכשיו למגזר הערבי. ישבתי על זה עם פורום מוסדות התרבות הערביים. אנחנו בכלל הולכים להגדיל את התקציב, אבל זה לא הזמן כרגע לדבר על זה; כשנעבור לדבר על התרבות האחרת, אשמח לפרוש את זה.

ניסיתי להתאפק, אבל אני חושבת שאפשר לשלב כמה קריטריונים בעניין תקציבי תרבות שיעודדו דווקא מעורבות נשים.

תכף אדבר על זה, איך אנחנו הולכים לעשות את זה בקריטריונים, אבל גם זה מחייב כמובן את האישורים המשפטיים. אז כל נושא חממות לקולנוע לנשים זה דבר שהולך מאד-מאד טוב בחברה החרדית, ונגדיל את זה עכשיו גם לחברה הערבית. יש לנו עוד כל מיני יוזמות שתכף המנכ"ל יפרט אותן.

אין ספק ואני לא מאמינה שנבוא עם שינויים נקודתיים, כי זה תלוי תמיד באדם. אם יש שרה שהנושא המגדרי מעניין אותה, היא מקדמת, ואם יש שרה או שר שזה פחות מעניין אותם, הם לא מקדמים. אני תמיד בעד שינויים מערכתיים ורוחביים, כי כשאתה עושה שינוי רוחבי, בעצם מרגע זה אתה מחייב את אותם גורמים שיש להם השפעה בתחומם על החברה הישראלית, לתקן את עצמם.

לכן ישבתי עם הייעוץ המשפטי של משרדי, ואני חושבת שאחד השינויים המשמעותיים ביותר שנצליח להביא בשורה לעולם התרבות זה בעצם דרישת סף חדשה לייצוג הולם של נשים בהנהלות של גופי תרבות נתמכים. זו בשורה אמתית, כי היום גופי התרבות לא מחויבים שיש שם ייצוג לנשים, וברגע שאין ייצוג לנשים באותו גוף תרבות, מן הסתם הסוגיה והחשיבה של קידום נשים ופיתוח נשים יבוא פחות לידי ביטוי שם. לא שאני אומרת שאין גברים שרוצים לקדם נשים, אבל מן הסתם נשים יעשו את זה מתוך ראייה לא רק לגבי עצמן אלא ברוחבי כראייה מגדרית.

השינוי הזה וההחלטה הזאת באה כבום לעולם התרבות. זה לא שינוי פשוט. גם לא נוכל לעשות אותו בבום; נצטרך לעשות אותו בתהליך. נצטרך להסביר לאותם גופים נתמכים, שמי שירצה תקציב ממשרד התרבות, יצטרך בוועדות המנהלים שלו להביא לידי ביטוי את הייצוג ההולם. זה לא יהיה ייצוג הולם כמו בחברה ציבורית, שמחייבת 50%, אבל אם אנחנו נצליח להגיע לייצוג הולם, כמו שקורה היום בספורט, אנחנו נגיע ל-30%, זה יהיה הישג אדיר וחותמת אמתית להיבט של ייצוג מגדרי והשפעה מגדרית בעולם התרבות, כי אין גוף תרבות שאין לו ועד מנהל, בכל התחומים – בתחום התזמורות, בתחום המחול, בתחום התיאטרון, בתחום השירה, בתחום הספרות, בתחום הספריות, בתחום המוזיאונים. אין גוף תרבות היום שאין לו ועד מנהל, וכשבוועד המנהל הזה אנחנו אומרים: אתה רוצה להיות גוף נתמך על-ידי המדינה – בבקשה שיהיה ייצוג הולם בהנהלה שלך לנשים, כקריטריון סף נוסף על-פיהם תקבל תקציב – אני חושבת שזה בהחלט יעודד את אותם גופים שמשוועים לכספים ולסיוע ממשרד התרבות, להביא את ייצוג הנשים. אני חושבת שבכך כולנו זכינו – גם הנשים, ודאי החברה הישראלית, ששם נצליח להביא לידי ביטוי את ההשפעה שלהם ואת התרומה שלהם בחברה.

בעניין תרבות יהודית, אני קוראת לכם ולוועדה הזאת, שעוסקת כל-כולה רק בנושא מגדר – תביאו אתם רעיונות נוספים, כדי שנוכל לקדם אותם. למשל, באה אליי חברת הכנסת מיכל רוזין לפני ארבעה חודשים עם מספר תסריטאיות וכותבות בעולם הקולנוע, עם סוגיה מאד בעייתית של הטרדות מיניות. ישבנו יחד, ואנחנו הולכים לקיים כבר בעוד שבועיים יום עיון אדיר בנושא הזה. כלומר כל יוזמה שתבוא – חברי כנסת, שותפים לוועדה, חברי הוועדה, לא משנה ממי – יוזמה שהיא אמתית, שאכן יש לי יכולת וסמכות להתערב בה, אנחנו ניקח אותה ונמנף אותה, כי טובת נשים במגזר אחד אוטומטית משפיעה על מגזר אחר ועל מרחב אחר, ואנחנו צריכים לאפשר לנשים לעבוד באופן שווה עם יכולות שוות מול גברים, ולהתמודד לתפקידים ולהצליח בהם, רק שאנחנו כרגולטור נאפשר להם את היכולת להתמודד.

לכן בנושא התרבות אני אומרת לך, כבוד היושבת-ראש – אם המהלך הזה יקודם, והוא יקודם, בשנת 2016, ויורחב ל-2017 עם ועד מנהל, הצלחנו בקדנציה שלנו לעשות משהו אמתי לא בקידום חממות ופה בעוד אירוע אלא בנושא מערכתי אמתי, בשורה אמתית לנשים בחברה הישראלית.

בתחום הספורט אנחנו פועלים רבות לקידום הנשים. רק לאחרונה הנחיתי, להכפיל את התקציב הייעודי למועצת הספורט נשים אתנה – זאת על-מנת שיוכלו להמשיך לעשות את הפעילות המבורכת, שתכף יציגו אותה כאן גם מיכל וגם המנכ"לית. יש להם פעילות רחבה במגוון תחומים – גם בתחומים העממיים, גם בתחומים התחרותיים. צריך להמשיך ולעשות את זה.

במסגרת התקציב של 2016 – ישבתי על זה כבר עם יושבת-ראש המועצה וגם עם המנכ"לית; אני הולכת לשבת על זה גם עם הטוטו – אני חושבת שאנחנו צריכים לתת יותר ביטוי לענפי נשים מצליחים, כלומר אותם ענפים תחרותיים שמייצגים אותנו באירופה, צריך לתת להם דחיפה, כי אם יש לנו נשים שמצליחות בענף ספורט, תן להם דחיפה קדימה. לא נכון להסתכל על זה רוחבית, אלא נכון להסתכל על זה, איך אתה מקדם אותם, ואז אתה בעצם יוצר אותם כדמויות חיקוי לספורטאיות שאומרות: הנה, יש לנו לאן לשאוף, ואנחנו יכולות להגיע לאותם מקומות.

זה לא סוד – כבר פרסמתי את זה – שהספורט העממי חשוב לי מאד; לאו דווקא כנשים. ספורט עממי הוא ספורט חשוב, כי הוא בעצם מעודד נשים, גברים, ילדים, ילדות, נערים, לעסוק בספורט. אנחנו יודעים שמי שעוסק בספורט, הוא אדם שמח יותר, בריא יותר, מרוכז יותר. אחד הוויכוחים שיש לי עם משרד החינוך הוא שהיום בונים בתי ספר בלי אולמות ספורט. היום ילדים שהם לא מרוכזים, במקום שייקחו כדורים, הם צריכים להגיע לאולם הספורט, להתאמן קצת ולחזור לכיתה. יש גם מחקרים שמראים שמי שעוסק בספורט זה אנשים וילדים מרוכזים יותר ופחות אלימים. לכן נושא העיסוק בספורט כספורט עממי, כספורט שיותר ויותר יעסקו בו, זו משימה של כולנו כחברה.

בעניין הספורט העממי יש לנו שתי ליגות של נשים. הצגנו את הליגות האלה לפני חודשיים בברלין במסגרת פגישה שלנו, במסגרת גם כנס אקדמי שהיה בנושא הספורט, זה מאמאנט, זה ליגת נשים של אמהות אגב – זה היפה שבה – של אמהות נשים שמעודדות את הילדים לעסוק בספורט, והן גם תחרותיות והן גם עממיות. הליגה הזאת התחילה בכפר סבא במרכז הארץ, והיום היא מתפתחת למגזר החרדי ולמגזר הערבי. זה פשוט דבר מדהים. דיברתי על זה לא מזמן עם חבר הכנסת זוהיר בהלול. אנחנו יכולים להרחיב את זה גם לשכונות, גם לפריפריה, גם למגזרים. ובכלל, שאמהות עוסקות בספורט, זה דבר מדהים, כי הן מעבירות מסר לילדים ולילדות, וזה התפקיד שלנו. לכן הנחיתי להכפיל להם את התקציב, כי מי שעוסק בספורט, והוא מעביר מבחינתי מודל, צריך להגדיל לו את התקציב.

גם כדורשת נשים יש, וזו גם כן ליגה של נשים. זה יופי וצריך להמשיך לפתח את זה.

אני חושבת שבסך הכול במשרד הספורט אנחנו פועלים נכון בכל סוגיית קידום נשים. תמיד אפשר לעשות יותר, ונשמח לעשות יותר. כל יוזמה שתגיע מכל כיוון – נמשיך לעשות את זה. בתחום התרבות יש לנו עוד מה לעשות. צריך לראות, כיצד אנו יכולים להביא את זה לידי ביטוי, את אותו תקציב מגדרי שנראה שבאמת זה הולך לנשים ולא לכלל האוכלוסייה. אני מאמינה שנצליח גם את העניין הזה לפתח.

בסך הכול אני חושבת שאנחנו כחברה ישראלית יכולים להתהדר בנשים חזקות – רואים כאן אחת מהן – ואנחנו רואים בכנסת ואנחנו רואים בהרבה מאד צמתים של מקבלי החלטות – גם בעסקים, גם בפוליטיקה, גם בצבא, גם בשב"ס, גם בספורט שאותן נשים מהוות דוגמה לנשים אחרות, אבל עדיין לצערי, גם היום אנחנו כרגולטור צריכים להתערב. הדבר הכי טוב היה שלא היינו מתערבים, ואשה היתה יכולה לבוא ולהתמודד על תפקיד, והיו בוחנים אותה רק לפי כישוריה ולא לפי היותה אשה, כי אם היא תלד, היא לא תהיה שלושה חודשים בעבודה. התפקיד שלנו גם כנשים, ואני רואה את זה כמשימה אישית שלי בכל תפקיד שאני עושה – איך להביא לידי ביטוי את עצם היותי אשה קרייריסטית ואת עצם היותי גם אמא. אפשר לעשות את זה. התפקיד שלנו כמובן, לתמוך ולהראות שזה אפשרי.

אשמח לענות על כל שאלה. אני הודעתי מראש, כבוד היושבת-ראש, שב-09:50 אצטרך לצאת לדיון נוסף. כמובן, אנשי המשרד יישארו עד השעה 11:00. נושאים שלא אהיה בחדר, ויצטרכו להגיע לפתחי – אשמח להשיב עליהם, אם זה בכתב או אם בהופעה נוספת שלי כאן בוועדה.

תודה, כבוד השרה. אני העדפתי לחכות עד הסוף כדי להגיד קודם כל, שאני שמחה שהגעת לפה. זאת בשורה טובה, שאת לוקחת על עצמך את הנושא של ייצוג נשים בוועדים המנהלים של גופי תרבות וספורט. אין לי סיבה לא להאמין שתצליחי למצוא את הדרך החוקית או דרך החקיקה, איך להעביר דבר כזה. אני חושבת שזה יהיה שינוי מהותי, באמת.

הייתי רוצה לראות את זה ב-50%, אבל אני גם יודעת שאפשר להתחיל דברים באופן הדרגתי, ואפשר גם אפילו בחקיקה לשים יעדים – להגיד: בשנתיים הראשונות, ואחר כך בארבע השנים שאחריהן נשיג את היעד שהיינו רוצות להגיע אליו, שהוא 50%. אבל אני גם יודעת שיש חסמים לנשים אפילו בעיסוק בשני התחומים האלה – גם ספורט וגם תרבות. אני יודעת שזה באופן כללי לכלל אזרחיות המדינה, ואני יודעת שזה אפילו עם חסמים יותר גדולים באוכלוסייה שאני באה ממנה – באוכלוסייה הערבית.

אפילו בהקצאת תקציבים, כפי שאמרתי, אפשר להתחיל לנווט בצורה כזו שכל גוף יתחיל לבדוק את עצמו, בזה שכאשר מגישים בקשות לתמיכה וכאשר מבקשים תקציבים, אם יש קריטריונים, כמו שאני יודעת בהרבה במכרזי המדינה – כמו, כמה נשים יש לך בוועד המנהל – אני יודעת שכבר הסתכלת על זה, אבל למשל, כמה נשים מועסקות על-ידי הגוף הזה, כמה נשים מקבלות שכר וכמה נשים נהנות מהשירות של הגוף הזה. זה יעודד גם את הגופים לבדוק את עצמם וגם יהווה סוג של קריטריון ובחינה, איך הכסף יכול להגיע.

אבל יותר מכך, אני חייבת להעביר פה את קולן של כמה נשים ערביות שדיברו אתי. חלק מהן פגשתי במקריות רבה. אני חושבת שרואים שאני לא ממש באה מתחום הספורט, ואני לא פעילה מבחינת ספורט, אבל אני אשה שמחה בכל זאת.

למרות ששיחקת בכדורגל נשים...

לא שיחקתי. הסתכלתי עליכן.

אבל תמיד אפשר להתחיל בפעילות ספורט, ואז יכול להיות שתהיי יותר שמחה...

אני חושבת שהריצות שאנחנו עושים פה בבניין הזה מספיקות לי בינתיים...

אבל יש קבוצות כדורגל וקבוצות כדורסל וקבוצות כדורשת של נשים ערביות, שבעיניי הן אמיצות כפליים, כי הן גם עוסקות במה שהן אוהבות לעשות, אבל בהתנדבות מלאה. אפילו הן מכסות את ההוצאות שלהן, ההוצאות של הקבוצות והפעילות וההסעות – הכול מכיסן הפרטי; לא מקבלות שום תמיכה. ומעל לכך, יש בעיניי בכך אמירה מאד מעודדת נשים, לעסוק בדברים שהן אוהבות, ליישם את עצמן. זה לא מובן מאליו בחברה.

תעבירי את רשימת הקבוצות, שנראה במה מדובר.

שהם יתחילו לקבל לפחות את התמיכה, כדי שימשיכו.

חוץ מזה, אני יודעת שמוסדות ספורט – הייתי רוצה לראות שהמשרד בודק במוסדות ספורט ובכסף שמועבר לעיריות, כמה באמת מנוצל וכמה מזה מוקדש לפעילות של נשים, אם זה בענייני תרבות או ספורט. אני מכירה, ובטח שמעתם על הסיפור של טירה, כשאשה רצתה לארגן מרתון ריצה לנשים ולצעירות, והיא עסקה בזה חודשים, והיא ארגנה את זה, ובסוף עצרו את המרתון בגלל סיבות של איומים של קבוצות כאלה ואחרות, וזה לא התבצע כי היו איומים על חייה. אני בעצמי הלכתי לביקור סולידרי אתה וניסיתי לעודד אותה, אבל כמובן לא יכולתי לספק את ההבטחה שתבטיח לה שהיא תמשיך בעסק שלה.

אבל העיקר, שיש לקבוצות האלה קושי בקבלת מגרשים כדי להתאמן. יש להן קושי בקבלת מקומות. אני מדברת באופן כללי, אבל יכול להיות שזה אפילו קשה יותר. לכן אם נותנים כסף לעיריות, צריך לבדוק איך הם משתמשים בכסף הזה, כי אני אומרת לך – אני אוספת מידע ואגיש לך אותו.

תגישי.

עיריות ומועצות מקומיות מעבירים את הכסף ישר לקבוצה אחת, וכל שאר הקבוצות – לפעמים גם של גברים, אבל בעיקר של נשים – לא מקבלים כלום מהתקציב הזה. רציתי להסב את תשומת לבך.

רשמתי לי את זה, ותעבירי לי את הקבוצות באופן פרטני כדי שנוכל להתייחס לזה ולבדוק את זה.

מצוין.

אני רוצה לומר שנמצאת פה היועצת המשפטית עפרה – גם שותפה לכל העניין ומתעסקת בספורט.

למרות ששמחתי כשנכנסתי – לא חשבתי שיהיו כל כך הרבה שיתעניינו בנושאים, אבל מתברר שחצי מכם באים עם השרה... ברוכות הבאות, אבל הייתי רוצה לראות עוד ארגוני נשים שמגיעות.

אני חושבת שהנושא שהזכרת, נושא הטרדות מיניות לנשים שעוסקות או בתרבות או בספורט, הוא נושא חשוב ביותר. אני מברכת על היוזמה של חברת הכנסת מיכל רוזין. אני חושבת שכדאי לפתח את הנושא הזה – גם לבדוק איך אפשר להכניס את כל ההוראות והחוק של מניעת הטרדה מינית לכל מקומות הספורט ומתקני התרבות כך שבאמת נבטיח כמה שאפשר את זה. אני חושבת שזו יוזמה שהאיגוד- - -

אנחנו שותפות לגמרי למהלך, ונשמח שיהיה דיון על זה בוועדה פה.

הן שותפות אתנו – גם את היית אצלי בפגישה, נכון?

יש גם הדיון שכולם חתמו על העמותה של שח"ם למניעת הטרדה מינית.

אני חושבת שאם המשרד יבטיח אכיפת החוק למניעת הטרדה מינית בכל המוסדות – אני עוד לא בדקתי את הנושא, כמה באמת יש ממונות על הנושא במוסדות הגדולים וכו', כדאי אולי- - -

אולי כדאי בשלב הראשון להזמין את יושבת-ראש הוועדה, שתוכל גם להתרשם ממה שנאמר שם. ליאת עשתה עבודה מצוינת – היא לקחה את כל האיגודים – של התסריטאים, של המפיקים, בכל האיגודים עצמם, כדי לראות איפה יש בעיה ולרכז אותה לטובת מהלך אחד מוביל – איך בעצם נשים יכולות לעבוד בתחום של תרבות וקולנוע. זה נראה תחום פרוץ, אבל לכל תחום יש הגבולות שלו, מה מותר ומה אסור, ואיך אנחנו צריכים להתייחס לנשים בכל מקצוע. עשית עבודה מצוינת.

בדרך כלל היא עושה עבודה מצוינת. אני תמיד סומכת על איגוד מרכזי הסיוע בעבודה הזו. אני חושבת שנוכל להמשיך את זה – או דרך ישיבה של הוועדה באופן מסודר או בפגישת עבודה עם השרה, שנוכל לחשוב על עוד צעדים שנוכל לפתח.

המנכ"ל, בבקשה.

בוקר טוב. כמו שנאמר, הנושא של מעורבות נשים והעצמת נשים ומיקום של נשים בתפקידים מרכזיים בכל הצמתים החשובים בחברה, וגם תרבות וספורט ככלי לשינוי חברתי, הוא חלק ממדיניות המשרד ומדיניות השרה.

האסטרטגיה בספורט ובתרבות היתה שונה עד היום. הספורט בהחלט עשה כברת דרך משמעותית – הוא בא לידי ביטוי באתנה – תראו את זה אחרי זה, אתם גם מכירים את זה היטב, ועוד הרבה מאד פרמטרים ודברים שהמשרד עשה במהלך השנים האחרונות.

בתרבות הגישה היתה קצת שונה. בתרבות, בגלל שהמשרד עובד בעיקר מול מוסדות וגופים, החשיבה היתה בעיקר, להשפיע בצמתים של קבלת החלטות. לכן המשרד פעל בשנים האחרונות כדי להבטיח שבצמתים שבהם מתקבלות ההחלטות, קרי בוועדות השונות, ויש במינהל התרבות של המשרד המון-המון מעגלים של מעורבות, אם זה במסגרת המועצות, אם זה במסגרת ועדות הפרסים למיניהן, ושם נעשה מאמץ משמעותי, שאיפה שמתקבלות ההחלטות לגבי הזוכים ולגבי המדיניות – שם יהיה ייצוג נשים משמעותי.

בכל ועדות הפרסים, ויש לא מעט כאלה במשרד – המשרד מחלק מדי שנה כ-185 פרסים שונים ליוצרים בתחומים שונים. כמובן, יש ועדות שיפוט שמקבלות את ההחלטות הללו ויש חבר נאמנים שמקבל את ההחלטות האלה. בכל הוועדות האלה כמות הייצוג של הנשים עולה על 50%- - -

גם במקבלות הפרסים?

תכף נדבר על מקבלות הפרסים – גם כאן הנתונים מאד מעניינים. התשובה היא כן, אגב, ואפילו אביא כמה נתונים עובדתיים, כך שבכל הצמתים המשמעותיים במשרד, בתהליך קבלת ההחלטות, בתחום התרבות בהחלט נשים מיוצגות ומיוצגות כהלכה. המגמה הזאת – אנחנו רוצים כמובן להאיץ אותה ולתת לה רוח גבית. השרה אמרה את זה בצורה מאד-מאד ברורה.

חשוב גם לומר שאנחנו רוצים לעשות מהלך נוסף, והשרה הסבירה את זה. אנחנו לא רוצים להסתפק רק במיצוב הנשים בצמתים החשובים של קבלת ההחלטות; אנחנו רוצים לעשות מהלך דומה לזה שנעשה בספורט, וגם לצלול לתוך התקנות והתבחינים עצמם, ולראות איך אנחנו מייצרים תעדוף לנשים בקרב התקנות שלמעשה נותנות ומסייעות ליוצרות וגופים יוצרים, שיש להם אג'נדה מגדרית.

אביא כמה דוגמאות לדברים שנעשו בשנה האחרונה, ואנחנו רוצים כמובן להרחיב אותם. אפתח בחממות הקולנוע. בעניין זה חשוב לי לומר שהמשרד פועל בשתי מגמות: מגמה אחת – ואת זה השרה אמרה לכם – אנחנו נענים ליוזמות. אנחנו קוראים לכל מי שיש לו יוזמה, רעיון, ואנחנו ניזונים מהרעיונות האלה. בסך הכול יש הרבה מאד דברים שקורים. אנחנו לא מכירים הכול, וככל שאנחנו מכירים יותר, אנחנו יכולים להיות יותר רלוונטיים ולהגיב יותר.

ההכנות לקולנוע זה משהו שצץ מהשטח, נולד מהשטח. ראינו שבמגזר החרדי יש ביקוש גדול של נשים קולנועניות, שעוסקות בתחום הקולנוע, שרוצות לתת ביטוי למעשים הייחודיים של העשייה בתחום הקולנוע בציבור החרדי. כתוצאה מהיוזמה הזאת, שבאה מהשטח, המשרד פיתח את הרעיון של חממות הקולנוע. ההצלחה של התהליך הזה היתה מאד-מאד מרשימה. היו אמנם שתי חממות משמעותיות – שתיהן היו בירושלים, כי היוזמה באה מירושלים. מדובר בפעילות משותפת עם קרן גשר. נטלו בה חלק קרוב ל-30 יוצרות בשתי חממות שונות. בסופו של דבר הם קיבלו גם סיוע בהדרכה, גם כלים וגם בסופו של דבר שתי נשים קיבלו סיוע של 200,000 שקל כל אחת כדי לפתח את היוזמה שלהן.

את המגמה הזאת אנחנו רוצים להרחיב גם למגזר הערבי וגם למגזר האתיופי. אנחנו יודעים שהייחודיות של האוכלוסיות האלה, הצורך לתת להן מענה ייחודי הוא מאד חשוב. לאחרונה סוף-סוף הצלחנו לבסס את הפעילות של המועצה הלאומית ליהודי אתיופיה. חלק מהמגמה של המועצה הוא גם לקדם את התחום הזה.

במגזר הערבי אנחנו כבר ניזונים מיוזמות ומרעיונות שצומחים בחלק מהישובים שאנחנו רוצים לסייע להם – גם בנצרת, גם בחיפה. יש תהליך מאד מעניין סביב תחום הקולנוע. אנחנו מזהים את זה. גם תחום הקולנוע מאפשר ביטוי לעשייה מקומית מאד משמעותית, כך שתחום הקולנוע הוא תחום שבו אנחנו מביאים את הדבר הזה לידי ביטוי.

גם הדרך שבה מועצת הקולנוע שלנו עובדת – באמצעות חמש קרנות – ציינתי את קרן גשר, אבל יש קרנות נוספות. הן פועלות באמצעות לקטורים, והלקטורים הם אלה שבוחרים את הסרטים. אנחנו מקפידים, וגם נותנים לזה ניקוד גבוה יותר, לאותן קרנות שבהן יש ייצוג של נשים בתוך הלקטורים, כלומר שהגופים שבוחרים את הסרטים וממליצים על הסרטים לתמיכה – ככל שיש בהם יותר נשים, נותנים להם ציון יותר גבוה, וכתוצאה מזה גם תומכים תמיכה כספית יותר משמעותית. כך אנו מביאים לידי ביטוי את הרצון שלנו, שנשים יהיו בצמתים המשמעותיים של קבלת החלטות. אנחנו יודעים שמיקום של נשים במקומות הללו גם משפיע על אופי ההחלטה – בכל זאת יש כאן צורת חשיבה וסדר-יום, ואנחנו רוצים שסדר-היום יבוא לידי ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות.

אנחנו מאמינים שיש קורלציה משמעותית בין רמת המעורבות של נשים לאיכות החיים ותהליך העצמת החברה. אנחנו רואים שבמקומות שבהם נשים יותר מעורבות, קורים תהליכים חברתיים מרתקים ומעניינים. אנחנו מאמינים שזו דרך לייצר חברה שוויונית וחברה הרבה יותר איכותית. לכן אנחנו פועלים בשני המגזרים היותר מסורתיים – גם במגזר החרדי וגם במגזר הערבי, להאיץ את התהליכים האלה.

יש לנו בתוך התקנה, שהיא תקנה מאד פופולרית, שהולכת להתרחב, והשרה כבר הצהירה שהיא הולכת להכפיל את התקציב שלה, שזו התקנה של תרבות בקהילה – יש שם המון פעילויות פרא מקצועיות ופעילות קהילתית. חלק גדול מהפעילות הזאת היא פעילות שמבוססת על יוזמות קהילתיות שנשים מאד מעורבות בהן. אנחנו כחלק מהרצון לתת ביטוי ליוזמות האלה, השרה הכריזה שהיא הולכת להכפיל את התקנה הזאת- - -

קשה לי להבין. להכפיל זה מצוין, השאלה, להכפיל מה למה.

למשל, בתקציב של התרבות בקהילה מדובר על מסגרת תקציבית של כ-12 מיליון. המשמעות היא להכפיל את זה. בתקנה הערבית, ששם לצערי אין ביטוי מספיק לנשים, אבל יש כוונה שגם שם מסגרת תקציבית – נדמה לי 13 מיליון שקלים – יש רצון של השרה – לא אומר את המספרים, אבל יש רצון של השרה להגדיל את זה במספרים משמעותיים. הנגזרת של ההחלטה הזאת כמעט באופן אוטומטי – יותר תמיכה בפעילות נשית, כי זו תקנה שאין בה ביטוי משמעותי לפעילות של נשים.

אתן דוגמה מהרצועה החרדית. ברצועה החרדית בשנה שעברה היו 33 פעילויות שנתמכו. 26 מהן היו פעילויות שכמעט כולן היו על טהרה של נשים, כי באופן די טבעי רוב הפעילות התרבותית במגזר החרדי היא של נשים ולא של גברים. לכן ככל שאנחנו מגדילים את התקציבים שם, אנחנו מגדילים את התמיכה בפעילות נשית במגזרים הללו.

נאמר כאן לגבי ההטרדות המיניות. זה יוזמה שהגיעה מהאיגוד. כתוצאה מזה פנינו למועצת הקולנוע, ומועצת הקולנוע יחד עם האיגוד עכשיו מקיימת את יום העיון, כדי להטמיע את התובנה לגבי החשיבות של הטמעת החוק הזה בקרב כל הגופים שעוסקים בתחום הקולנוע.

אני מדפדפת במצגת ומנסה להגיע למספרים. אני לא רואה שיש. זה קצת דיון שאי-אפשר להוביל אותנו לשום מקום, כשאני לא יודעת, כשאומרים 12 מיליון, כמה זה מתקציב המשרד? כמה זה 13 מיליון באחוזים?

אמרתי שבתחום התרבות, בשונה מתחום הספורט, שתכף יציגו אותו, אין תקציב מגדרי. השרה הצהירה את זה. אבל מה שיש בתחום התרבות יש פעילות- - -

בשום משרד אין תקציב מגדרי כמעט. דווקא בספורט אפשר לעשות את זה, אפשר לבדוק. בספורט ובתרבות קל לבדוק איך הכסף מתחלק, כי יש לך מוסדות ויש לך קבוצות כדורגל וקבוצות כדורסל, ויודעים – זו קבוצת כדורגל של גברים, וזו של נשים. מוסדות תרבות – נכון, יכול להיות שזה קצת יותר בעייתי, אבל אפשר לדעת כמה נהנים מפעילויות התרבות, ויש בלמ"ס חלוקה של כמה גברים מגיעים לתיאטרון וכמה נשים מגיעות, באופן כללי. אפשר להגיד, למשל, מה אחוז מקבלות הפרסים שמחלק המשרד. כלומר בלי להרגיש כמה יחסית נשים נהנות משירותי המשרד – ההצהרות הן מאד טובות, זה לעתיד, אבל מה קורה עד היום?

אחזור על המספרים שאני יכול לומר אותם. קודם כל, את בהחלט צודקת – היכולת בתרבות לומר דברים היא יותר מסובכת מאשר בספורט, כי כשמגיעים לאירועים, להגיד כמה מתוכם נשים וכמה מתוכם גברים זה יותר בעייתי, אבל כן אומר שקרוב ל-47% מהזוכים בפרסים הם נשים. אמרתי שאנחנו מחלקים בשנה כ-184 פרסים. כלומר כ-90 מתוכם הן נשים. אמרתי שבתוך כל ועדות השיפוט שלנו 50% ומעלה הם נשים. ברוב המקרים זה יותר מ-50%. בתוך המועצות שהמשרד מפעיל למעלה מ-50% הם נשים, כלומר בכל הצמתים של קבלת ההחלטות במשרד נשים מיוצגות במספרים גדולים.

גם אמרתי שבתוכניות הייחודיות המגדריות לנשים ברגע זה יש לנו שני דברים מרכזיים שאנחנו מקדמים, שהם כן מגדריים במובן מסוים: אחד זה חממות קולנוע, שהן חממות קולנוע לנשים. אמרתי גם את המספרים. נכון לרגע זה היו שתי חממות, נטלו בהן חלק 30 נשים. אין לנו מקבילה כזו לגברים; זו תוכנית ייחודית לנשים. אמרתי שאנחנו רוצים לפתח את החממות האלה. השקענו בכל חממה כזאת 200,000 שקל ועוד 200,000 שקל לפרסים. אמרנו שנפתח חממות כאלה גם במגזר הערבי וגם באתיופי. השרה אמרה בצורה מאד ברורה שהיא הולכת להגדיר את זה כתנאי סף לתמיכה בגופים שבהנהלות שלהם לא יהיה ייצוג משמעותי של נשים.

אמרתי שבתרבות אנחנו צריכים עדיין לעשות כברת דרך. אני משוכנע שבפעם הבאה שנציג נוכל גם להראות דברים גם בתחום התרבות, כפי שתכף תשמעו בתחום הספורט, ששם נעשתה כברת דרך משמעותית.

הסקירה שעשיתם מתייחסת לאיזה אחוז מהתקציב?

תקציב משרד התרבות הוא כ-780 מיליון שקלים. מתוכם כמעט כל התקציב – קרוב ל-700 מיליון שקלים, אפילו קצת יותר – הולך לטובת תמיכות במוסדות התרבות למיניהם. כשנותנים תמיכה למוסד, לא נותנים לו לפי מבחנים של נשים או גברים אלא לפי מבחנים אחרים. כך זה פעל במהלך כל השנים, הרבה שנים אחורה. נתנו תקציבים לפי היקף הפעילות שלהם, לפי כמות ההפקות שלהם, לפי כמות ההרצות שלהם, לפי מחזור הפעילות שלהם. המבחן הנשי לא קיים שם.

אבל האסטרטגיה של המשרד היתה קצת אחרת – לראות שנשים נמצאות בצמתים של קבלת ההחלטות, ואז זה מקרין על הרפרטואר, על הנושאים, על התוכנית האומנותית. לכן המשרד מקפיד – זה גם הצהרת השרה – שבתרבות, בשונה מהספורט, במידה מסוימת, המאמץ האסטרטגי של המשרד הוא להבטיח שנשים נמצאות בצומת קבלת ההחלטות, שבסוף הנגזרת שלה זה גם התכנים, כי אם נשים נמצאות בצומת ששם נקבעת המדיניות, יש לזה ביטוי כמעט מיידי לגבי איזה אופי של פעילות ואיזה תוכן שיש שם. נראה לנו שזה אפילו יותר משמעותי שהנשים יהיו בצומת קבלת ההחלטות מאשר שננסה להתערב בתוכן היצירה, וכך מביאים לידי ביטוי את השפעת המשרד או את הרצון שנשים יהיו מאד משמעותיות גם בתקצוב וגם בקביעת התוכן.

לצערי הרב, אני לא מסכימה שרק עניין של ייצוג נשים במוקדי קבלת ההחלטות יעשה את השינוי מאליו. אני רואה את החשיבות של ייצוג נשים, אבל אני גם יודעת איך מגיעים לייצוגים כאלה, ויודעת גם שלא כל אשה, לצערי הרב, שנמצאת במוקד קבלת החלטות תמיד משפיעה בכיוון שאנחנו היינו רוצות שתשפיע, וזה לא מובן מאליו. אם לא עושים צעדים גם כן שיגבו את הרצון של הנשים בתוך מוקדי קבלת ההחלטות, לעשות את השינוי, הן יהיו שם לבד, ולא יצליחו הרבה פעמים – לפעמים כי הן לא יודעות, ולפעמים כי הן לא יכולות בתוך המצב שנכנסות אליו, לעשות את השינוי הדרוש. אני חושבת שכן אפשר לעשות בחינה מגדרית לתקציב.

יכול להיות שיהיה קושי לעשות את הסקירה הזו, אבל יש החלטה בכל זאת של הממשלה, שהיה צריך לעשות סקירה של 40%. למשל, אפילו בלכסות, לבדוק את כל הנושא של ייצוג מקבלי השכר מהמשרד. לבדוק כמה נשים יש בתוך זה וכמה גברים, ומה החלק של הנשים במשכורות, והאם יש למשל פערי שכר בתוך המשרד עצמו. אפשר לבחון, כל התקציבים הייעודיים שהצבעתם עליהם – לבחון אותם, ולהגיד – הם כך וכך אחוזים מתוך המשרד. אני חושבת שאפשר לעשות את העבודה הזאת, ומן הראוי היה לעשותה.

קודם כל, עשינו את העבודה הזאת; פשוט בחרנו להציג כאן את התחום של התרבות והספורט ולא את התחום האחר, אבל נשמח להציג לכם את זה – הנתונים קיימים.

אפשר עכשיו?

לא הבאנו את הנתונים. אוכל לחזור לזה אחרי זה, אם- - -

זאת מטרת הישיבה.

אין בעיה. נראה לי שנעבור לספורט, ואחרי זה אחזור להציג את הנתונים האלה.

אבל אני מעדיפה להתמקד בסקירה הזו, כי בכל זאת יש לנו זמן, וארצה לתת לאורחות להתבטא ולהעיר. אם אפשר לעשות את זה.

אני יכול לומר כמה דברים כבר עכשיו, אם את רוצה שאתייחס לזה כבר עכשיו. במשרד יש רוב לנשים ברמת העובדות, כלומר מועסקים בו 67 גברים ו-138 נשים, כך שזה משרד שיש בו רוב נשי משמעותי. תכף אדבר על ההנהלה, כי זו השאלה המתבקשת.

נכון.

נכון לגמרי שבדרג המפקחים יש לרוב לגברים, אבל אומר ממה זה נובע. אנחנו עכשיו עושים שינוי במינהל התרבות. מינהל התרבות שלנו בשנים האחרונות, לא היתה בו שדרה ניהולית כמעט בכלל. אין בו בכלל מפקחים. רק במינהל הספורט יש מפקחים. במינהל הספורט יש ששה או שבעה מפקחים. יש שם מפקחת אחת אשה, והשאר גברים. ברמת הדרג הניהולי, יש בתחום הספורט, בהנהלת מינהל הספורט יש שתי נשים- - -

מתוך?

יש רוב גברי גם בהנהלה. במינהל התרבות אנחנו עושים עכשיו רפורמה, ואני רוצה להגיד אותה. בחרנו, ואני מקווה שזה יאושר ביום ראשון בממשלה, ראש מינה לאשה, ראש מינהל התרבות. אני מעדיך שהיא תיכנס לתפקידה ביום ראשון, עם המינוי שלה בהנהלה.

אבל אתה יודע, בעצם מה שאני מבינה מהניתוח שנעשה – ששני-שליש של העובדים במשרד זה נשים, אבל בדרג הניהולי בעצם אחת מתוך חמש. 20%.

צריך לומר שגם כמדיניות – והשרה הצהירה על זה – איפה שהיא תוכל, והיא נתנה לזה ביטוי אגב בתהליך הבחירה של ראש מינהל התרבות. היא הצהירה על זה מראש, שבסופו של דבר היא רוצה לתת העדפה בתפקידים בכירים לנשים.

אני רוצה להזכיר שהשרה נמצאת בתפקידה חמישה חודשים. למעט תפקיד המנכ"ל, כל המינויים הבכירים שלה ברגע זה, זה של נשים. גם ראש מינהל התרבות שנכנסת, זאת אשה, והיא הכריזה שככל שיהיו שני אנשים טובים, היא תעדיף אשה. זה אכן מה שהיא עשתה. גם במכרזים שאתם עושים עכשיו על הפרק היא אמרה שהיכן שבו יהיו שני אנשים טובים, היא תיתן ביטוי לאשה. אני מציע – פשוט תבחנו אותנו רטרואקטיבית ברגע שנעשה את המינויים, ותשאלו אותנו מתוך המינויים החדשים, כמה נבחרו נשים וכמה גברים.

אני מבינה את התשובה הזאת, אבל בעצם מה שאנחנו עושות היום זה לא לבחון אתכם אלא לבחון את התקציב ולבחון את ההקצאות ולבחון, איך אפשר לשפר את המצב. דווקא הדיון הזה, אם ההצהרות של השרה הן בכיוון שדיברת בו, וזה מבורך, הדיון הזה אמור להיות כלי שיעזור לכם לאתר, איפה הבעיות קיימות, כדי שהשרה כן תוכל לקדם את הנושא.

אנחנו רוצים כן להצביע – לא במטרה לנגח ולא במטרה להאשים. אנחנו יודעות כבר שזה הצטברות של שנים ושל דורות. אנחנו רוצות להתחיל לפעול. אז הניתוח והשאלות שלי באות מכיוון של, אם לא היינו שמים לב לזה, ואם לא הייתי שואלת את השאלות האלה, לא היינו שמים לב ששני-שליש של העובדים זה נשים, כאשר 20% מהדרג העליון זה נשים. זה אומר גם שיש לי כלי לבוא אחר כך, לעשות מה שאתה ביקשת, אחרי שנה לבחון אתכם, מה השתנה במצב הזה.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר שתי מילים, כי אני צריכה ללכת להצביע ברווחה. אני רוצה דווקא לחזק משהו שהיה כאן. בניגוד למה שראינו אתמול במשרד הרווחה, ושמענו גם את מנכ"ל משרד הרווחה, כאן דווקא הדבר הראשון שהשרה אמרה – זה חשוב לי, ואני הולכת לקדם את זה.

בירכנו על זה.

בדיוק. אני לא זוכרת שאתמול במשרד הרווחה אמרו את זה כאג'נדה.

קודם כל, אני חושבת שבמקרה הזה יש לך שותפים טובים. נכון, כמו שאמרנו, יש פה אנשים שעובדים כבר שנים. כששר נכנס למשרד, אני מניחה שהוא לא מטהר עכשיו את כל העובדים, אומר: אני רוצה נשים, אלא הוא אומר: במינויים הבאים שיבואו אליי, כמו מה שהוא אומר עכשיו, אני אשים ואדאג שיהיו נשים.

לכן אני חייבת לומר – ממה שאני שומעת כאן, והקשבתי גם למנכ"ל וגם לשרה – יש פה מדיניות לדעתי הרבה יותר טובה ומשמעותית ממה שראינו אתמול וממה שראיתי במשרדים אחרים, ואת זה צריך לשים על השולחן. בעיניי, זה קצת מוקדם מדי. בתפישה שלי, המדיניות היא על השולחן. נכון שכשאתה מסתכל על המשרד, ואני רואה שהמצב הוא דווקא בהתפתחות ובשיפור. אני לא חושבת – ואני חברה בוועדה הזאת – שכשנכנסת שרה או כשנכנס מנכ"ל, הוא צריך לומר: יש פה יותר מדי גברים. אני חושבת שאם אנחנו כנשים רוצות לקדם – בטח בוועדה הזאת – אנחנו צריכים לראות שבתפקידים הבאים אנחנו מקדמים. ראינו אתמול את משרד הרווחה, שלא אמר מילה וחצי- - -

חברת הכנסת בן ארי, אני הבנתי את הדברים טוב מאד, והבנתי שהם מכוונים אליי, והבנתי שכנראה, באופן סמוי או לא סמוי, יש ביקורת על זה שאני שואלת את השאלות. אני שואלת את השאלות, כי זה תפקידי – לשאול את השאלות. אני פה אמונה על זה שאשאל את השאלות ואבדוק, כי הישיבה הזאת התקיימה כדי לבדוק את סקירת התקציב. על ההצהרות, על המדיניות – בירכתי מההתחלה. אמרתי שזה מצוין, ושמחתי על הבשורות הטובות, אבל זה לא אומר שאנחנו אמורים היום – הישיבה הזו נקראת סקירה מגדרית של תקציב משרד התרבות והספורט. אם הייתי רוצה להזמין לישיבה של מדיניות ותוכניות עתידיות, היה אפשרי, והייתי שמחה לעשות את זה, עם כל משרדי הממשלה אגב.

אגב, לדעתי את צריכה לעשות את זה עם כל משרדי הממשלה.

זה חלק מהעניין, לבדוק איפה אנחנו כנשים נמצאים. זאת החלטת ממשלה, והוועדה הזאת אמונה על לבדוק, איך מיושמת ההחלטה הזאת. זה מה שאני עושה בעצם. בדרך כלל אני לא כל כך ששה ליישם החלטות ממשלה, אבל הפעם אני כן, אז תנו לי לעשות את זה.

אין בעיה. אנחנו רק צריכים שכל מנכ"ל יהיה לפחות שלוש, ארבע שנים, וכל שרה- - -

זה לא בידיים שלי. אם זה היה בידיים שלי, את יודעת מה היה קורה. בואו נמשיך הלאה – נתמקד בדיון על הסקירה המגדרית.

חשוב לציין לפרוטוקול שאנחנו חייבים לעשות ישיבת מעקב של הוועדה שלנו חצי שנה מיום, כדי לבדוק אם המדיניות יוזמה? זה לדעתי.

יש ועדת המעקב שמונתה על-ידי המשרד לשוויון, שאמורה לעשות את העבודה המקצועית במעקב, והיא תדווח לנו בוועדה. נרצה לקבל דיווחים – מה הם בדקו, איך הם בודקים, מה אפשר לשפר. אחר כך נבוא למשרדים, ונגיד: יש המלצות לשיפורים כאלה – ונבקש שהם יבצעו. ברור.

יש לי שאלה אחרונה לפני שאני הולכת. ועדת המעקב הזאת, איפה היא? למה היא לא מגישה לנו נתונים עכשיו?

ועדת המעקב מונתה בחודש יולי, כבר התכנסה פעם אחת. עוד לא עשו את הבדיקות כמו שצריך. אני מתחילה לנדנד, לקבל.

כשאת רוצה משהו, אף אחד לא עומד בדרכך.

תודה. נחזור למשרד התרבות והספורט.

תן לנו אולי קצת ספורט, שנהיה אופטימיים.

אוקיי. אני חייבת להגיד דבר אחד – הדבר הראשון ששלחתי למנכ"ל הכנסת ולמזכירות הכנסת היה מכתב שהתלוננתי על כך שניגשו לכל חברי הכנסת החדשים הגברים, לבקש מהם להצטרף לקבוצת הכדורגל של הח"כים, ולא ניגשו לאף חברת כנסת וביקשו ממנה, ואז ארגנו את המשחק שהשתתפת בו חברת הכנסת מירב, אבל אני חייבת לומר – תרדו למכון הספורט שנמצא בכנסת, ותראו אילו מתקנים נמצאים. אני אומרת לכם – אלה מתקנים שמיועדים בעיקר לגברים. כל קורסי הספורט, שהם יותר משתמשים בהם על-ידי נשים, אין תקציב להפעיל אותם במכון הספורט הזה של הכנסת. גם זה שווה בדיקה. בבקשה.

לפני שנעבור לספורט אני רוצה לומר מילת סיכום לפרק הזה. אני מניח שכל מה שקשור בצד כוח האדם, עבודת מטה – זה סדר-יום של נציבות שירות המדינה וסדר-יום של הממשלה כולה, של המדינה כולה ולא רק של המשרד שלנו. אני חושב שהבשורה שאנחנו מביאים היא הרבה מעבר לסוגיית כוח האדם; היא בשורה של תפישה שיש מאחוריה תהליכים אופרטיביים, כלומר זה לא טריוויאלי, שאומרים: אנחנו שמים את סדר-היום המגדרי בתחום התרבות והספורט. בסך הכול האג'נדה של התרבות והספורט היא כביכול אחרת, לכאורה; היא לא מגדרית אלא לקדם את עולם התרבות, את עולם היצירה, את חיי התרבות – לאו דווקא את התחום הנשי. וכנ"ל בתחום הספורט. אבל על אף זאת אומרת השרה, וגם נותנים לזה ביטוי אופרטיבי, ואומרים בצורה הכי ברורה בעולם, וגם נותנים לזה ביטוי תקציבי. אני חושב שצריך לומר את זה, ויש פה אמירה של סדר-יום מגדרי. זה לא משרד הרווחה וזה לא המשרד לשוויון חברתי. זה לא משרד שכביכול האג'נדה החברתית היתה מונחת לפתחו תמיד. אני חושב שזו בהחלט אמירה חשובה שבא משרד ואומר, שהוא לא רואה בתרבות וספורט כמשהו שעומד בפני עצמו, גם ככלי חברתי, וחלק מהמהלך הזה זה הסוגיה המגדרית. אני חושב שזו אמירה חשובה שאנחנו אומרים אותה כאן. אני אומר לכם – תבחנו אותנו בעוד שנה, ותראו את הביטוי הנוסף שלה.

תודה רבה.

מאד מעניין אותי, אבל אני חייבת ללכת להצביע.

אני חושב שכדאי לשמוע את הספורט לפחות בקצרה, כי אני חושב שזה מאד מאיר עיניים. אנחנו גם לומדים מהספורט הרבה, מה כדאי לנו לעשות בתרבות.

בבקשה, אבל קצר, בבקשה. ד"ר אורי שפר, ראש מינהל הספורט.

תודה רבה. אני מקווה שבסוף דבריי תשאלי אותי: אז איך אני יכולה להתחיל לעסוק בפעילות גופנית, ואשמח לייעץ.

זה לישיבה אחרת...

בהקשר הזה אני רוצה לבשר לך שעשינו מחקר, שפרסמנו אותו לא מזמן, שמעיד שכ-32% מהנשים בישראל עוסקות בפעילות גופנית לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי. אנחנו מאד גאים בכך. אנחנו אחת המדינות שנמצאות במקום מאד טוב ביחס למדינות באירופה. כמובן, תמיד צריך לעשות יותר ולשפר, אבל זו בהחלט נקודה חיובית, ככל שאני בנקודה המקצועית שלי יכול לשפוט את הדברים.

כפי שהשרה אמרה, וגם אמר המנכ"ל, אנחנו בספורט יישמנו את הנושא של ייצוג הולם לנשים בארגוני הספורט, באיגודים ובהתאחדויות, ואיגוד ספורט שאין לו היום ייצוג הולם של נשים, לא יכול לקבל תמיכה מהמשרד. זה מופיע כתנאי סף לקבלת תמיכה שנתית מהמשרד. הדבר הזה, לא רק שהוא נכון ברמה העקרונית והתפישתית שלו; הוא גם מביא לתרבות דיונים אחרת לגמרי בארגוני הספורט, ואנחנו מאד מברכים על כך.

אני מבקשת לשאול שאלת הבהרה. כל קבוצות הכדורגל מקבלים כסף ישר מהמשרד או דרך העיריות?

קבוצות הכדורגל בישראל מקבלות כסף דרך המועצה להסדר ההימורים בספורט, לפי אמות מידה שנקבעות בוועדה ציבורית בהתאם לחוק המועצה להסדרי הימורים.

בתוך ההוראות האלה וההסדרים האלה איפה נמצא ייצוג הנשים? זה במועצה עצמה או גם בגופים שמקבלים מהשאר את הכסף?

ההתאחדות לכדורגל, אם מדברים על ענף הכדורגל – תכף אציג לך נתונים של חלק מענפי הספורט, שהם מאד מרשימים בעיניי, אבל ההתאחדות לכדורגל עשתה מעשה לפני שלוש שנים, שבו היא החליטה לקדם כדורגל נשים בישראל בצורה מאד משמעותית. לפני כחצי שנה אירחנו בישראל את אליפות אירופה עד גיל 19 לנערות בכדורגל. לצורך כך נפתחה אקדמיה לכדורגל נשים במכון וינגייט. הנבחרת הזאת הוכנה על-ידי טובי אנשי המקצוע בארץ בתחום ספורט הכדורגל לנשים. אנחנו מאד גאים על כך.

מצוין, אבל זאת לא התשובה לשאלה שלי, נכון? אני שאלתי באופן הכי ברור – יש נתח תקציבי, שגם עכשיו אני לא יודעת כמה הוא מתוך המשרד, שהולך לתמיכה בקבוצות כדורגל, נכון?

לא במשרד. המועצה להסדר ההימורים- - -

שהיא לא מקבלת כסף מהמשרד? אני באמת לא יודעת ולכן שואלת.

המועצה להסדר ההימורים פועלת לפי חוק המועצה להסדר ההימורים, ומתוקף החוק יש ועדה ציבורית, שקובעת איך מחלקים את הסכום לחלוקה, את יתרת ההכנסות לספורט. המועצה הציבורית מתעדפת נשים. תכף נציג את הנתונים, איך היא מתעדפת נשים, כמו איך המשרד מתעדף באמות המידה שלו.

בבקשה.

במאמר מקדים אני רוצה לומר שאנחנו מאד שמחים לראות את התפתחות הספורט בקרב נערות ונשים בקרב בני המיעוטים. יש לנו קבוצות, אם זה בסכנין- - -

כמה מיעוטים יש במדינה הזאת?

1.9.

לא, אני מתכוונת – זה ערבים, לא? יש עוד?

יש עוד. יש צ'רקסים.

אני מעדיפה שיקראו לי במה שאני. אני ערבייה. אני לא מיעוט. זו הזהות שלי.

אין בעיה. אם כן במועצה להסדר ההימורים חלוקת התמיכות נעשית, כאשר יש מקדם של 10% לנשים על כל ספורטאית מול ספורטאי. ספורטאית מקבלת תוספת של 10% לאיגוד – איגוד השחייה, איגוד האתלטיקה וכן הלאה. ספורטאיות – על כל ספורטאית, כשמתקצבים אותה, מקבלת 20% תעדוף על פני ספורטאים.

כלומר גם האיגוד יוצא נשכר וגם היא. מצוין.

כך שגם האגודות מקבלות תוספת, ולא צריכות לומר: זה עולה לי יותר מדי כסף. הדבר הזה למעשה נסגר.

הדבר הנוסף הוא שבמבחני התמיכה של משרד הספורט אנחנו נותנים מקדם של פי פעם וחצי לספורטאית על פני כל ספורטאי. יש לנו פרויקט חדש, שנקרא פרויקט פרחי הספורט, שבו אנחנו מנסים להביא כ-40,000 ספורטאיות וספורטאים חדשים לענפי הספורט בפרויקט הזה. אלה 12 ענפי ספורט – עשרת הענפים המועדפים ושני ענפי העל, ובכל מקום בארץ שקמה קבוצת ספורטאיות, על כל ספורטאית אנחנו נותנים תוספת של 20%.

אם נסתכל לרגע על הטבלה שלפניכם – אני מבקש להסתכל על השורה התחתונה. סך הכול ספורטאים שנרשמו לפרויקט בשנה שחלפה: 9,028 ספורטאיות וספורטאים. מתוכם ספורטאים – 4,836. ספורטאיות – 4,192. הספורטאיות הן כ-47% מכלל הספורטאים. אני חושב שיש לנו סיבה להתגאות.

בנוסף אני רוצה לומר שני משפטי סיכום לפני שאבקש מהפרויקט של אתנה להציג את הפרויקט, כי הוא באמת מצביע על העובדה שהמשרד, בהובלת השרה מירי רגב, שם לו למטרה לשים על המפה את נושא ספורט הנשים והנערות בישראל. כפי שהשרה אמרה, הפרויקט התחיל בשנת 2005. הוא תוקצב ב-80 מיליון ש"ח לשמונה שנים. כבר עברנו שמונה שנים, כי לא הספקנו להוציא את כל הכסף בשמונה שנים, אז זזה לקח עוד טיפה זמן, אבל כעת השרה אומרת: מכפלה של הכסף, כי יש המון צרכים והמון- - -

אז זה יהיה 160 מיליון?

זה יהיה לחמש שנים, ככל הנראה 100 מיליון. אנחנו בודקים את זה – אני לא רוצה להתחייב על הסכום, אבל השרה אמרה כאן בצורה מאד ברורה: להכפיל את המשאבים שיעמדו לרשות הפרויקט. תכף תראי מה הפרויקט הזה עשה – לדעתי, רפורמה מרחיקת לכת לישראל.

אני גם רוצה לציין שבשבילנו ספורט הוא לא רק מטרה; הוא בראש ובראשונה, ברמה העממית, ברמה התחרותית, הוא אמצעי – למינוף חברתי, להעצמה חברתית, לפיתוח דו-קיום בין כל המגזרים בישראל. אנחנו עושים את זה בכל רמות בפעולה ובכל בגילאים. לפי דעתי, וסליחה על חוסר הצניעות – אנחנו עושים את זה בהצלחה לא מבוטלת.

אציין עוד שתי עובדות שהן חשובות מאד לפרוטוקול: נבחרת ישראל, שיוצאת למשחקים האולימפיים בריו בעוד כחצי שנה, תהיה מורכבת מהרכב שקרוב מאד ל-50% נשים ו-50% גברים. זו פעם שלישית שישראל יוצאת למשחקים האולימפיים שקרובה מאד למאוזנת בין גברים לנשים.

מדברים על השחקנים עצמם.

על הספורטאיות. הדבר הזה מקבל משמעות יתר לאור העובדה שבישראל מספר הספורטאיות מסך כל הספורטאים הגיע בימים אלה ל-20%. יש לנו 96,000 ספורטאים בישראל, והצלחנו להעלות את מספר הספורטאיות לקרוב ל-20,000 – 19.6%. אנחנו מאד גאים בכך. כל אלף ספורטאיות חדשות זה לעלות על ההר. מייד תשמעי את העובדות, כפי שיפורטו בפניך על-ידי אתנה, אבל חשוב שזה ייאמר, כי אנחנו יודעים כמה אנרגיה ומשאבים אנחנו משקיעים ומהם ההישגים. אנחנו חושבים שאנחנו בכיוון הנכון. תודה רבה.

קודם כל תודה על העובדה שקיבלתי איזושהי נקודת השוואה יחסית ברורה, לפחות בפרויקט אחד.

כפי שאמרתי בהתחלה, זה סוג הניתוח שהיינו רוצים לראות בדיון היום. גם הדוגמאות שנתת בעניין תעדוף נשים, גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת הרצון להעלות את מספר הספורטאיות – אני חושבת שזה מאמץ מבורך, אבל אני עדיין מרגישה שאין לי תמונה כללית על כלל התקציב של המשרד. למשל, הפרויקט הזה – מה אחוזו מבחינת תקציב?

תקציב הפרחים הוא תקציב סגור, שמיועד, כפי שאמרתי, להביא 50,000 ספורטאיות וספורטאים בגילאי 13 לספורט בישראל. אגב, הפרויקט הזה הוא לילדים בגילאי 8 עד 12. כפי שאמרתי, התעדוף הוא המכפלה של הכספים שאנו משקיעים מדי שנה. כל רשות מקבלת את הכסף. יש על זה בקרה. היא לא יכולה להעביר את הכסף למשהו אחר, לפעולה אחרת של הרשות. סך כל התקציב הוא 371 מיליון ₪. מתוכו 96 מיליון הולך לקבוצות קיימות, לא חדשות. 276 מיליון הולך לפרויקט פרחים, חדש. בשנה סדר גודל של 46 מיליון ₪ ל-11 ענפים, 125 מיליון לכדורגל נשים וגברים, וגם כאן אם תרצי אני יכול לרדת לרזולוציות.

אציע משהו אחר – ברגע שאתם נותנים לי את המספרים, אני מתחילה להתמקם ולהבין מה קורה בדיוק מבחינת תקציב כללי. אני יכולה לבדוק עכשיו ולעשות חישוב, כמה הפרויקט הזה הוא מתקציב כללי של המשרד, ואז לדעת באמת כמה – כי זה דווקא פרויקט שנותן לנו תמונה טובה, שאומרת שיש השקעה בנשים כמעט זהה עם ילדים, או ילדות עם ילדים.

אני מציעה – אתה עושה את זה ממש טוב עכשיו, לתת לי תקציבים. אבקש תוך שבוע, לקבל סקירה כזו על התקציב שלכם. להגיד: הפרויקט הזה – התקציב שלו הוא כך, ככה נהנים נשים, ככה נהנים גברים. החומר נמצא – הנה, עובדה.

אמרתי מלכתחילה שעולם הספורט שונה לגמרי מעולם התרבות.

אתן לכם דרך מילוט – אני לא אמורה לעשות את זה. 40% מהתקציב שלכם אמור לעבור את הסקירה המגדרית. אני בטוחה שספורט לוקח לכם יותר מ-40% מתקציב המשרד. עשו לי ניתוח של החלק של הספורט, עם השכר של העובדים.

הם עשו. אני התכוננתי לישיבה הזאת, והבאתי מה שהם עשו.

שנמצא בסוף ספר התקציב של המשרד.

נכון.

אני יודעת, יש לי אותו בידיים. אני מנסה כל הזמן שהם ידברו עליו. תודה.

בבקשה, ואתייחס לחומר שיש לי אחר כך – הגב' מיכל כפרי-ירדני, יו"ר אתנה?

יושבת-ראש המועצה הציבורית לקידום ספורט נשים. תכף אגיד איך אתנה מתחברת לזה – זו היחידה המקצועית. ברשותך, שתי הערות לדיאלוג בינך לבין השרה. אחת, לגבי ההטרדות המיניות – אין דין הספורט כדין התרבות, על כל המשתמע. הספורט הוא עולם אחר, בכל העולם. בגלל העניין הגופני והיוצא בזה אנחנו במועצה דיברנו על הנושא של קוד אתי וכיוצא בזה. אני בטוחה שבמפגש עתידי עם השרה נעלה את זה. אני בטוחה שאפשר יהיה להתייחס בתוך הספורט לנושא של הטרדות מיניות בצורה מאד עניינית ויעילה.

דבר שני, להערה שלך לגבי התקציבים ברשויות, שהם נעלמים – שהרשות נותנת לילדים יותר מאשר לילדות- - -

לגברים.

כן, לגברים יותר מאשר לנשים. אני חושבת שחברות מועצות בארץ, גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי – צריכות להיות שותפות. זה דבר מאד קל. לקחת את התקציב – מרכז אדווה מדבר על זה – ולהסתכל כמה הילדים מקבלים.

זה אפשרי שחברות מועצת העיר שיעשו, ונכוון אותן, אבל זה לא פוטר את המשרד מלבדוק, איך הכסף שהוא נותן, משומש.

בתחום הספורט זה לא יכול ללכת לשום מטרה אחרת; זה מועבר כתקציב ייעודי באמצעות סל ספורט לנושאים הספציפיים. על הרשות להעמיד מאצ'ינג משלה – אחרת היא לא מקבלת מאתנו תקציב. זה נבדק.

נכון. אני לא אומרת שמשתמשים בזה לדברים אחרים, אלא שבכל המקומות שאני מכירה, הם מייעדים את הכסף הזה לקבוצות כדורגל, וקבוצות כדורגל של גברים- - -

מעניין מאד.

אני יכולה להביא לך את נצרת כדוגמה. נותנים לכם נצרת, ושוכחים מכל הספורט בנצרת – לא של נשים ולא של גברים.

אני רוצה להביא פיסת מידע שנראית לי מאד חשובה בנושא הזה, והיא קולעת למה שכעת אמרת. הגענו גם אנחנו לתובנה הזאת, שתמיד כשנאבקים על שעת אולם או שעת בריכה, תמיד בעדיפות ראשונה זה הגברים, והנשים צריכות לחכות בתור, או להסביר למה גם להן מגיע. אנחנו רוצים להפסיק עם זה, ואנחנו הולכים לנסות – לדעתי לא תהיה מניעה מלהצליח – בכל אולם ספורט שממומן מכספי הטוטו, באמות המידע לייעוד האולם, יהיה כתוב שהוא חייב להעמיד בצורה שוויונית את שעות הפעילות לגברים ונשים.

היינו יכולים לחסוך מעצמנו 20 דקות. אני העליתי את זה לפני 20 דקות. היית יכול לענות לי אז. היינו פותרים את זה. תודה רבה. בבקשה.

בוקר טוב, שלום לכולם. שמי מיכל כפרי, אני יושבת-ראש המועצה הציבורית לקידום ספורט נשים מזה כשנתיים פלוס. אני רוצה בקצרה, לפני שנעבור והמנהלת הכללית של אתנה תדבר, אני רוצה לומר כמה מילים על המועצה כדי שיהיה ברור, איך המערכת עובדת.

המועצה הוקמה לפני כעשור בהחלטת ממשלה. זה בהחלט היה מהלך פורץ דרך, בשל ההבנה בצורה להתייחס באופן שונה ואחר בכל הקשור לספורט נשים. לפני קצת יותר מעשור השיח היה שונה לחלוטין במדינה. נקודה נוספת חשובה מאד – הוקצו לזה 70 מיליון שקלים על-ידי הטוטו, בערך לשמונה שנים. זה בערך התקרב לעשור. אז זה היה הרבה כסף. יושבת פה שלומית ניר – היא חברת מועצה מטעם מינהל הספורט, והיא היתה שותפה לי – הייתי מעורבת במהלך הזה לפני עשור. זה באמת נחשב פריצת דרך. התקציב הסתיים. אני מקווה שהוא ימשיך בהיקפים יותר גדולים, אני מניחה, כפי שצוין קודם.

הבסיס להחלטת הממשלה נגע לשלושה תחומים: אחד זה הקמת יחידה מקצועית שתעסוק בקידום ספורט נשים. לימים, התרגום שלה בשטח, כשהוקמה – זה אתנה, הפרויקט הלאומי לקידום ספורט נשים.

הנקודה השנייה היא פיתוח וקידום מנהיגות נשים בספורט. אין לנו מספיק שופטות, אין לנו מספיק מאמנות, ואין מספיק נשים קובעות מדיניות באיגודים. נכון שהמשרד לא יתקצב איגוד שאין בו אחוז מסוים של נשים – 30, והמשרד בעברו נקט סנקציות נגד איגוד הכדורסל, אבל האיגודים מוצאים את הפטנטים – מגדילים את סך הכול הכללי, ומספיק שנדבר למשל על הוועד האולימפי, שפה בבניין הזה מנסה כל פעם מחדש לתרץ את זה – אני חושבת, שמ-30 או 34 חברים וחברות יש אולי 3 נשים. זה אומר הכול.

הנקודה השלישית שהתקבלה בהחלטת הממשלה היא שינוי עמדות בקרב הציבור בכל הקשור לעיסוק בספורט של נשים, של קידום נשים, ילדות ונערות. אנחנו באתנה ובמועצה מבקשים ומבקשות לחולל שינוי. זה לא קל, כמו כל נושא הפמיניזם, שבתחילת הדרך היה מאד-מאד קשה להתניע את המהלך, אבל אני חושבת שאנחנו מאחורי שלב התנעת המהלך. למועצה, כמובן, יש תפישה חברתית, ששמה דגש גדול על פעילות פריפריאלית, והרצון להגיע לקהלים רחבים עד כמה שניתן. אני חושבת שתכף ניתן יהיה לראות את זה, בפילוח הפרויקטים של אתנה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת שאנחנו כאן, ולהודות לחברות וחברי המועצה הציבורית, שמי שמכירים ומכירים את הנושא יודעות ויודעים שזה כמעט עניין התנדבותי. זה לא דירקטוריונים של בנקים וחברות ביטוח. המועצה הציבורית התברכה באנשים, שזה קרוב וחשוב ללבם.

כל הכבוד להם, למרות שאני חושבת, שוב, יכול להיות שזה בגלל שזה מועצה של אתנה, ויהיו נשים – מי שיישבו בדירקטוריונים, זה יהיה התנדבותית. בדרך כלל העבודה שלנו היא התנדבותית. אם יושבים בדירקטוריונים של מקומות אחרים, איפה שהרוב גברים, פתאום יש תגמולים על הישיבה הזאת, לצערי הרב. אני חושבת שכדאי לכם להתחיל לשקול- - -

זה נושא שהמדינה היתה צריכה לשנות. זה לא בידינו.

ההערה שלי היתה על ההחלטה עצמה, כי בהרבה דירקטוריונים כן משלמים כסף עבור השתתפות בישיבות.

במועצות ציבוריות, אבל זה סכום סמלי ביותר.

אני חייבת להגיד משהו. ב-10:55 אני חייבת לנעול את הישיבה הזאת. עד עכשיו לא נתתי זכות דיבור לאף אחד מהמשתתפים חוץ מהמשרד. זה לא יכול להיות. אני רוצה גם שתהיה לנו הזדמנות לתת לארגונים לדבר. אני מבקשת - שום הצהרות. רק פילוח תקציבי, אם יש. בבקשה.

הערה קצרה. אני יושבת בדירקטוריון בנק דיסקונט, ואני יושבת בדירקטוריון של קרן שמשקיעה בנדל"ן בחו"ל, ובעוד הרבה דירקטוריונים, שאני מקבלת עליהם שכר יפה – השקעות בשוק ההון. פה אני עושה את זה בחינם, ואני עושה את זה כי אני חושבת שזה נכון וראוי וצריך לעודד את זה. רק הערה – אני נמצאת בהרבה דירקטוריונים שמרוויחים הרבה כסף, אבל את זה חשוב לי לעשות מסיבות אחרות לגמרי.

מצוין. תבורכי על זה.

לפני שאפתח את הדיון, בתוך ספר התקציב היה לכם הניתוח הנדרש על-ידי החלטת הממשלה. אני חייבת להסב את תשומת לב כולם, לפי מה שמוצג על פעילויות תרבות ותקציב לפעילויות תרבות, לפי הסטטיסטיקה שנמצאת מולי, זה כמעט שווה בשווה, הנהנים מפעילויות תרבות – גם נשים וגם גברים, למרות שאני חייבת לומר שהבדיקה של הלמ"ס היא בדיקה רנדומלית בדרך כלל.

אני הייתי יותר הולכת לנתח, כמה תקציבים ניתנו, נגיד, להופעות שבוימו על-ידי נשים, שיש בהם מספר של שחקניות, נגיד תיאטרונים שאכן מקבלים תקציב, ולא הפסקתם להם את התקציב שלהם – כמה נשים נמצאות שם, כמה נשים שחקניות נמצאות בתיאטרון הזה. אני חושבת שיש מדדים.

אני שמחה שיש ועדת היגוי שתפעל לכיוון של הנחיות ברורות – איך אפשר לבדוק, אבל אני גם אשמח, בגלל שאני באה מהתחום, ויש גם מרכז אדווה – אשמח אם תשתמשו בייעוץ שלנו, איך לבנות מדדים, לבדוק את התקציב מהבחינה המגדרית שלכם במשרד. אבל בכל זאת, תמיכה בקבוצות בענפי כדור בולטים בין 2011 ל-2012, ואתם לא צריכים להתגונן – זה לא במשמרת שלכם – תראו מה קורה פה: כדור מים – 94% זה קבוצות של גברים, 6% זה קבוצות של נשים, נתמכים. בכדוריד 83% - גברים, 7% - נשים. המצב הכי טוב זה בכדור עף, שזה 45% מול 55%, כדורסל – 26% מול 74%. סטטיסטיקות כאלה אומרות דרשני; אומרות שצריך לבדוק, איפה הכסף שכולנו משלמים עבורו – כסף של תקציב המשרד, ואיך זה מחולק בין נשים וגברים. ואם רוצים, אפרופו, לעודד יותר ספורטאיות – צריך לעודד קבוצות כאלה, כדי שיצמחו מתוכן ספורטאיות. בבקשה. חמש דקות.

עמרית ינילוב עדן, מנהלת היחידה המקצועית של אתנה. אסקור בכמה מילים את הפעילות, כולל התקציבים. הפרויקט היום מתקצב 18 תוכניות מקצועיות באיגודים ובגופי ספורט. התוכניות באיגודים, המיקוד שלהם נמצא בסגלים הצעירים, במקצועיות, שימור, כל הצד התחרותי. בנוסף, אנחנו מתקצבים בתוכנית הפרויקט, שהיא תוכנית רב-שנתית, תוכניות ייחודיות ברשויות מקומיות ומועדוני ספורט ברחבי הארץ, מעט מאד במרכז הארץ; הרוב בפריפריה הגיאוגרפית או הסוציו אקונומית או של שניהם ביחד.

בשנתיים האחרונות מבחינת גיוס ושימור ילדות, והבאת ילדות לספורט, וכמו שאמרת עכשיו, שאת רואה שהעוגה התקציבית מחולקת בצורה מאד ברורה, לא שוויונית, בשביל שזה יהיה שוויוני צריכות לעסוק ילדות בספורט; צריך להביא אותן בכלל, ולגייס אותן, שיעסקו בספורט. זה המהלך הראשון. זה המהלך שאתנה ממוקדת בו, בתחום של שינוי עמדות, שיווק וגיוס הילדות ושימורן. ילדה היום עוזבת את פעילות הספורט, ובטח הספורט התחרותי – סביב גיל 12, 13, כלומר אם מתקצבים קבוצה רק מגיל 13, כבר לא רואים את הילדה. לכן עיקר הדגש של אתנה זה בגיוס ושימור, מבחינת הפעילות.

יש לנו פרויקטים מאד מעניינים – למשל, פרויקט כדור עף בכפר סבא, שמאמץ ומוביל מהלך של גיוס ילדות לענף הכדור עף בשדרות. יש לנו שיתופי פעולה מדהימים באזור הצפון. קאוקב, שפרעם ותמרה – יש שם מסורת של כדורסל. שם אנחנו כבר שנה שלישית בפרויקט, שהוא פרויקט דגל. יש שם למעלה מ- - -

יש קבוצת כדורגל בנות, סכנין. מה אתם? ממומנים?

הם לא הגישו פרויקט. אנחנו עושים את זה במכרז – עובדים לפי מכרזים. גם הגישו באזור נצרת ולא קיבלו, אבל קיבלו, שיתופי הפעולה של יפיע, אקסל ודבורייה קיבלו שיתוף פעולה – שוב, יש שם למעלה מ-200 ילדות שעוסקות. תוכנית כזאת, שהיא תוכנית מושכלת רב-שנתית, שגם מתוקצבת בצורה טובה, גם יש בקרה נקודתית – ביחידה המקצועית יש מתאמת שאחראית על תחום התשתיות. כל המהלך הזה בסופו של דבר אמור להכניס פול של ילדות לספורט התחרותי, ולייצר קבוצות ספורט. בישובים האלה, שלא יכולים להחזיק קבוצת ספורט תחרותית, כי היא יקרה – הם עושים שיתופי הפעולה. זה הרעיון, וזה רעיון מאד חכם מבחינת הישובים האלה.

יש לנו אגב שיתופי פעולה כמו כפר כנא, גליל תחתון- - -

רק להבהיר - אני שאלתי באופן ספציפי על סכנין כי גם הם קיבלו, איך שהבנתי, את האליפות, אם איני טועה, של לגיל מסוים, של כדורגל לצעירות.

נכון. בסכנין יש מסורת של כדורגל מזה שנים. כל הקבוצות של סכנין מתוקצבות על-ידי הטוטו. ברגע שהן נכנסות למעגל התחרותי, יש היום במדינת ישראל לפי ארבע תחרותיות בענפים של 18 משחקים- - -

אבדוק באופן ספציפי, כי מה שנאמר לי, באופן הכי ברור, שהם לא מתוקצבים משום מקום.

אם הן מעל גיל 13- - -

אבדוק, כי זה מה שנאמר לי.

אני רוצה לציין דבר מאד חשוב, שזה בכל תוכנית של אתנה, כלומר עשרים פרויקטים ברשויות מקומיות, 18 תוכניות – כל תוכנית של אתנה – נמצאות רכזות ומתאמות אתנה, כלומר כל תוכנית מובלת על-ידי אשה. זאת האג'נדה – לפתוח חלון של הזדמנויות, שאשה תיכנס. היא נבחרת או בשיתוף פעולה עם אתנה, על-ידי הרשות, על-ידי הפרויקט – בסופו של דבר לשולחן הישיבות של היחידה המקצועית, לסירוגין, אחת לחודש, סך הכול, עם פרויקט מאד יפה, פרויקט דגל של שגרירות אתנה, יש שבעים נשים, שמקבלות שכר דרך הפרויקט. זה המון בסדר גודל של פעילות כזאת.

מבחינת הפרויקטים, עשרים הפרויקטים ברשויות מקומיות – אנחנו משקיעים כרגע בפרויקטים סביב 4 מיליון ₪ מתקציב הפרויקט בעולם הספורט, שזה 11 מיליון ₪. כרגע יש למעלה מ-3,600 ילדות חדשות שפועלות בפרויקטים האלה. זה בתוספת לפרחי הספורט, אנחנו כבר מגיעים לקרוב ל-10,000 ילדות חדשות. פרחי הספורט מטפלים בפריסה ארצית, וגם אנחנו מטפלים – נקודתית.

בנוסף, יש תוכנית מנהיגות נשים, שמובילה נשים מרשויות מקומיות בקורסים, קורס שנקרא שוות בספורט, למשל. זה קורס ראשון שיצא ב-2014. אנחנו נותנים מלגות – היום זה קרוב ל-300 מלגות שניתנו על-ידי אתנה לאורך השנים, אבל למעלה מ-30 מלגות דרך תוכניות או דרך מלגות בקול קורא, מלגות ללימודי תעודה, הדרכה ואימון. פורומים של נשים בהנהלות איגודים – יש לנו פרויקט שגרירות אתנה, שזה נכון להיום קרוב ל-30 שגרירות. הן מקבלות שכר, הן מסתובבות בכל הארץ, הן מקבלות גם הכנה לנושא הזה, מספרות את סיפורן האישי. הרעיון סביב זה הוא הסרת חסמים של ילדות מהצטרפות לספורט.

יש תוכנית נוספת, שהיא תוכנית מעטפת – היא לא מצוינת כרגע במצגת – חדשה, גם לשנת 2014, שנקראת אתנה פלוס – העשרה למועדוני ספורט. החסמים העיקריים של ילדה להיכנס לעולם הספורט הם ממוקדים, יודעים מהם, ואנחנו מטפלים בסוגיה הזאת. בסופו של יום תקציב הפרויקט בתוך עולם הספורט הוא 11 מיליון ₪, פלוס תחום שינוי עמדות – 5 מיליון ₪. הנושא של שינוי עמדות נכנס לפעולה בשנתיים האחרונות ביתר שאת בתחום המדיה החברתית – גם רואים את זה היום. זה ניכר.

תודה רבה. אני חייבת לומר משהו. הסקירה הזו, כנראה, חשובה מאד, וקלטתי כמה מספרים שהם מאד מעודדים. חבל שאני שומעת אותה ברגע האחרון, וחבל שלא קיבלתי את החומר הזה לפני, כמו שאר חברי הוועדה, שיוכלו להתייחס לזה.

להגיד לך את האמת – ובדרך כלל אני יודעת לשלוף ויודעת להגיד – קשה מאד להגיב לסקירה שניתנת בעל-פה, מהר מאד. חבל. כנראה, אתם עושים עבודה מאד טובה, שקשה לי עכשיו להתייחס אליה חוץ מהצהרה כזו כללית – כל הכבוד, אתם עושים עבודה טובה. וזה לא התפקיד שלי; התפקיד שלי כן להגיד מה חיובי, אבל גם לבדוק מה קורה.

מבחינת היחידה המקצועית, את יכולה לקבל כל חומר- - -

אגיד בסיכום – אבקש חומר כדי שאוכל להתייחס יותר לעומק. אני מבקשת לראות את החומר, כי ההרגשה מהסקירה, שנעשית עבודה. אני רוצה להבין אותה יותר.

זה מופיע בדוח השנתי שלנו, שהועבר. בסיס הישיבה של החלק שלנו, של אתנה, הוא על בסיס הדוח השנתי שאנחנו מניחים כל שנה על שולחן השרה ועל שולחן יושבת-ראש הוועדה, לפי החלטת הממשלה. שם יש פירוט, מספרים.

נכון, אבל עוד לא קיבלנו את זה לשנה.

אין בעיה להניח את זה.

אני אומרת את זה בצורה החיובית ביותר. נשמע לי שאתם עושים עבודה מאד טובה. הייתי רוצה להתעמק בה יותר. פשוט מאד.

בינתיים ראיתי עוד חלוקת תקציב שמחייבת התייחסות, אבל אני בטוחה שוולריה תתייחס. בבקשה, גברתי.

תודה. ולריה סייגלשיפר, ממרכז אדווה. רציתי להעיר כמה נקודות בקשר לתקציב התרבות, שגם השרה וגם מנכ"ל המשרד אמרו שאי-אפשר לחלק אותו מגדרית. דווקא כן היתה בתקציב האחרון התייחסות מגדרית, ודווקא השתמשו במתודולוגיה טובה – הם שילבו תקציב, הצליבו אותו עם נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והראו – גברים ונשים בתמיכות שמקבלים מוסדות לגופי תרבות כומ תיאטראות, בתי קולנוע, ספריות עירוניות. דווקא זו מתודולוגיה טובה.

אני מעודדת אתכם, אם זה נושא שחשוב לכם – נשים במוקדי קבלת החלטות – דווקא הבדיקה, להעמיק את הניתוח המגדרי ולבדוק אילו הצגות מוצגות במוסדות תרבות או בתיאטראות שונות, אם הצגות בבימוי נשים, בבימוי גברים, כמה שחקניות וכמה שחקנים – זו העמקה של התקציב המגדרי. זה יהיה צעד מבורך ושיפור לדברים שנעשו כבר והם טובים, וחבל שלא הציגו, כי דווקא המתודולוגיה היתה טובה. החלוקה של הנהנים זה צעד ראשון, וזה היה טוב. אם שם היו הבדלים, אפשר היה לתקן דברים, אבל להעמיק את הניתוח לגבי תוכן המוסדות – זה רעיון מצוין, ואני מעודדת אתכם לעשות.

בנושא תקציב הספורט גם נעשה ניתוח. הוא התבסס על מחקר שאנחנו עשינו במרכז אדווה, שבדקנו את החלוקה המגדרית של משאבי הספורט. משרד הספורט בעצם אימץ את המחקר שלנו, והשליך אותו על התקציב של 2015 ו-2016.

אנחנו מצפים בשנה הבאה שיעשו בדיקה אמתית, כי מה שקרה בתקציב הזה – לקחו מחקר שאני ערכתי במרכז אדווה – קיבלתי שיתוף פעולה מהטוטו, וקיבלתי קצת נתונים, אבל אני ארגון ללא כוונות רווח, והמשרד העתיק את המספרים של ה-34% שאת הקראת, של הספורט הקבוצתי – כמה תמיכה הוא מקבל, שנשים מקבלות רק 34% בספורט היחידי, ובספורט הקבוצתי 22% מהנהנות מהקצאות הן נשים, הם נתונים שאני מצאתי מהמחקר שלי. המשרד בעצם לקח את המתודולוגיה הזאת, שהיא מצוינת, ועשה השלכה; לא עשה בדיקה אמתית. הייתי מצפה שבשנה הבאה הם יעשו בדיקה ממש אמתית, ולא רק ישליכו מהנתונים שאני אספתי בשנת 2011. אני מבינה שהיה לחץ זמנים – לפחות הציגו משהו. חבל שלא הוצג בישיבה, אבל בתקציב עצמו היה.

וכמובן, הדבר הכי משמעותי הוא כל הפעילויות שהמשרד עושה כדי לטפל בנושא של הבעיה הגדולה שיש בחלוקת התקציב במשרד הספורט. באמת העבודה של אתנה היא מאד טובה ומקצועית. הבעיות של ספורט נשים מוכרות לאנשי המקצוע. יש אנשים מאד רציניים, שעוסקים בנושא.

תודה רבה. אני מבינה שלא נרשמו עוד אנשים. לא הייתי צריכה לומר את המשפט הזה...

שמי תמי סנדיק, ואני מאיגוד הכדור יד. אני חברת דירקטוריון.

אני מאד מבקשת – שתי דקות.

אני חברת דירקטוריון של התאחדות הספורט בבתי הספורט ושל איגוד הכדור יד. התקציב של האיגוד שלנו מחולק לשניים, תקציב הנשים – אחד שמגיע מאתנה – התקציב הזה מאד מסודר. יש דוח, ויודעים לאן מיועד כל שקל, מה מגיע לנו, ואנחנו מתפקדים אתו.

התקציב השני מגיע ממשרד הספורט, מהטוטו. בגדול, מגיע תקציב לאיגוד. על זה דיברת קודם, ושאלת שאלות שאנחנו מרגישים אותן בשטח יום-יום.

אני כחברת דירקטוריון, אין לי מושג כמה כסף לדרוש. בעצם אין שום הנחיות, כמה מהתקציב שעובר מהאיגוד שייך לבנות. אמרו קודם 20% תוספת על כל בת, 10% תוספת. אין לנו שום מושג מה לבקש – מה מגיע לבנות, ומה מגיע לבנות. אני יודעת שפעם הכדורסל נלחמו לקבל חצי. אני לא יודעת אם מגיע לנו חצי או 20%, אבל אנחנו צריכים קריטריונים בעניין הזה. זה דבר שמאד מפריע בשטח.

אני מצטערת, אבל אתם שמים לב – אנחנו חייבים לעמוד בלוח הזמנים. בבקשה, אבל ממש קצר, כי אני רוצה לסכם.

עו"ד אורי כהנא ממשרד כבירי-נבו-קידר. אנחנו מייצגים את ליגת העל לנשים בכדורסל.

קודם כל, תודה שהזמינו אותנו. מזמינים אותנו מדי שנה לדבר פה על הפערים השוויוניים בין גברים לנשים בספורט. הציגו פה משרד התרבות והספורט נתונים מאד יפים על השתתפות של ילדות בתחום הספורט – כמעט חצי-חצי בכדורסל, ילדות בנות ובנים. הבעיה, שלא הוצגו נתונים על ספורט מקצועי, והסיבה היא שמדי שנה הולך ופוחת מספר הבנות שמשתתפות בכדורסל נשים, כי אין אופק – ילדה מבינה בגיל מסוים שלא תוכל להתפרנס מכדורסל. זה המאבק שאנחנו מקדמים לקידום שוויון בתקציבים בין ליגת העל לגברים בכדורסל לליגת העל לנשים בכדורסל. הכסף הגדול שם לא מגיע מאתנה אלא מהטוטו במסגרת של הסכמי שיווק, כמו פרסום. כל שנה הטוטו מעביר לליגת העל בכדורסל סכום של 80 מיליון שקל עבור פרסום- - -

על זה שהם נותנים הכנסות לטוטו – תדייק על הכול.

אכנס לזה, אם יהיה זמן. ליגת העל לכדורסל בגברים – 14 מיליון שקל הטוטו מעביר, על פרסום. בסכומים כאלה אני יכול לפרסם הרבה יותר טוב – תנו לי 20 מיליון שקל ואני יכול לפרסם. אומרים: אנחנו משתמשים בזה לפרסום. לנו, לליגת העל הכדורסל בנשים, נתנו 2 מיליון שקל מדי שנה. בשנה שעברה אמרו: זה כבר לא משתלם – הורידו לנו לחצי מיליון שקל לשנה. אתן כבר לא מספיק מעניינות את הציבור, לא משתלם לנו לשים את הכסף. זה בדיוק מנגנון של הדרת נשים – כך הוא עובד.

אין שם אף אחד שעושה את זה מכוונה רעה, חס ושלום. יושבים שם אנשים עם כוונות טובות, לתמוך בספורט הגברים, אבל בפועל זה אותם חבר'ה ותיקים שמשמרים את חלוקת התקציבים בתוך ספורט הגברים, וכך יוצא מצב שכל פעם הכסף איכשהו נשאר בכדורגל גברים ובכדורסל גברים, ולנו לא נשאר יותר מדי.

ישבנו גם עם אתנה השבוע וגם עם ד"ר אורי שפר ממינהל הספורט, ויש כוונה לשנות את זה. צריך להבין שאם לא יהיה לבנות עתיד של הכנסה אמתית, פרנסה מספורט נשים, כשהיא תהיה שחקנית מקצועית – לא יהיה לעולם שוויון.

וזה מגיע גם לשידור הציבורי – ערוץ 1 משלם לליגת העל בכדורסל לגברים 6 מיליון שקל כל שנה. אותנו בכלל לא משדרים. אנחנו מוכנים שישדרו אותנו בחינם. הם לא מוכנים לשדר אותנו. ערוץ הספורט מוכן לשדר אותנו בחינם – יפה מאד, אנחנו באמת מודים, אבל חייבים גם בתחום הזה לפעול, וגם במסגרת אמות המידה, שהטוטו מחלק כסף – וזה הוא כן עושה- - -

עברת כבר את שתי הדקות. אני מציעה דבר כזה: אני מבינה, וכבר שמעתי על החסמים שבפניכם. אני מציעה שנשב – לא בישיבה של הוועדה – ונראה מה אפשר לקדם מול מי ואיך.

יש לנו תשובות לזה.

פתחנו את העונה לפני שבועיים בלי בכלל תקציב, רק עם 450,000 שקיבלנו מהטוטו במסגרת הסכם השיווק, בלי תקציב של 3 מיליון שהובטח לנו שנקבל במסגרת אתנה.

אוקיי. שתי דקות, בבקשה.

שמי ג'ודי סטולר, ואני מייצגת את אל-הודאג', שזה חדר כושר יחיד לנשים בדואיות ברהט ובכל הנגב. אנחנו לא נתמכים על-ידי אף אחד – די להפך: כשביקשנו תקציבים, עזרה, סיוע – אנחנו לא רוצות להיות נתמכות; אנחנו רוצות סיוע כדי שנוכל לאפשר ליותר נשים להגיע אלינו. אנחנו נותנות מענה גם לילדות, גם לנערות, גם לנשים בתחום היכולת שלנו, כי אנחנו שתי נשים פרטיות.

כל מה ששמעתי פה מאד יפה ומאד מעניין, אבל הכול לתחום התחרותי, ואני מדברת על כושר. כושר זה דבר בסיסי. זה עוד לפני התחרות. אם הילדה לא תראה את אמא שלה עושה ספורט, היא בעצמה לא תלך לעשות ספורט. אני מכלילה את עצמי כחלק מהמגזר – אם התפישה במגזר היא שאשה לא עושה ספורט, גם הבת שלה לא תעשה ספורט, אבל אם אמא תתחיל לבוא אלינו ואחותה תתחיל לבוא אלינו והילדה הקטנה תירשם אצלנו לבלט – יש סיכוי שיהיה אחר כך בנות בספורט תחרותי.

תודה. שתי דקות, אמרת שאתה רוצה להתייחס.

ארבעה משפטים קצרים. אחד, אנחנו באמצעות פרחי ספורט רוצים לחולל שינוי. היום כמעט 50% מהקבוצות בפרחי ספורט אלה קבוצות של ילדות, נשים, ואם המגמה הזאת תצמח, נראה את זה בביטוי גם אחרי זה בגילאים המבוגרים ובקבוצות הייצוגיות.

שתיים, השרה אמרה – ונתנו לזה ביטוי כבר השנה – שמנהלת כדורסל הנשים או כדורסל נשים זה נושא שהיא רוצה לטפח ולקדם. לכן השנה כבר נתנו לזה ביטוי של 3 מיליון שקל – 2.5 באמצעות אתנה וחצי מיליון באמצעות הטוטו. יש כמה בעיות טכניות לא מהותיות – הן ייפתרו, הן בדרך להיפתר. בואו לא נהפוך את הטכניקה למהות, ברשותך, כי הכרזה כבר ניתנה, והיא אמרה את זה, ואנחנו נותנים לזה מענה. היא גם אמרה יותר מזה – שהיא מתכוונת להגדיל את התקציב בשנה הקרובה.

- - -

אז בוא נאמר אותם. היא גם כבר נתנה לזה ביטוי, ואמרה שמבחינתה ענף כדורסל הנשים הוא ענף מצליח, ולכן היא רוצה לקדם אותו ולתמוך בו. היא נתנה לזה ביטוי השנה, ומתכוונת להגדיל את התקציבים גם בשנה הקרובה.

חשוב לומר שהסכמי השיווק הוא נושא מורכב, כי זו סוגיה מסחרית. הגופים המסחריים הולכים למקומות שבהם יש להם תמריץ מסחרי. אי-אפשר לכפות עליהם לעשות דברים שאין להם כדאיות כלכלית, אז אנחנו עושים דברים בצורה כזו שבה אנחנו, מצד אחד, מייצרים- - - באמצעות תקציב ציבורי, ומצד שני, אנחנו מנהלים שיח עם גוף מסחרי שיש לו שיקולים נוספים. צריך לזכור את זה תמיד.

אני בטוח- - -

בסדר, אבל צריך לזכור את זה.

ולגבי עניין התרבות, אין ספק שככל שאנחנו מעודדים תרבות, ובאופן מאד טבעי לאירועים ולתיאטראות מגיעים גם נשים וגם גברים במספרים גבוהים, כן חשוב לי לומר שחלק מהדברים שעשינו בשנה האחרונה, ומאז כניסת השרה לתפקיד, זה הרבה מאד אירועים ממומנים רב-גילאיים, שמיועדים למשפחות – מה שהגדיל משמעותית את כמות האנשים שנהנים גם בקרב הנשים, כי מה שקרה שם זה פעילות משפחתית, שאנשים עם ילדים הגיעו, וגם את זה חשוב לומר. ראינו את זה באירועי- - - זה משהו שלא היה במשרד מעולם, וחשוב לומר גם את זה.

תודה, אבל ההערה בעניין הגופים המסחריים והצורה שהם רוצים להרוויח את הכסף שלהם – נכון, למשרד אין מה להתערב בנושא הזה, אבל אני חושבת שלקהל יש מה להתערב בזה, ולשפוט כל גוף מסחרי על הדרך שבה הוא מתייחס- - -

המשרד גם מתערב.

אז אני מציעה דבר כזה: שנמשיך את השיח הזה – כנראה יש עוד דברים שאני צריכה ללמוד אותם, כדי שאוכל לעזור, ואז אפשר לשבת עם המשרד ולבדוק מה אפשר להזיז בנושא הזה. אני יודעת שתמיד יימצאו דרכים לעקוף כל מיני הצהרות טובות, אז נשב ונבדוק את זה.

קודם כל, אני רוצה, בתחילת הסיכום, שוב לברך על החלטת השרה לקבוע ייצוג הולם לנשים בגופי תרבות. אני רוצה להוסיף שאבקש גם כן שהייצוג לא יהיה רק ייצוג של נשים, אלא ייצוג של נשים על כל גווניהן והשתייכויותיהן, כלומר גם שיהיו נשים מכלל האוכלוסיות השונות, אם זה אתיופיות, אם זה חרדיות, אם זה ערביות, ולא אזכיר מיעוטים. יש גם לי דברים שמקוממים אותי.

הצ'רקסים.

לא הפליתי את הצ'רקסיות. נשים צ'רקסיות – נכון שהן מוסלמיות, אבל הן לא ערביות. אני מכבדת את הזהויות שאנשים קובעים לעצמם.

אנחנו נעביר לשרה רשימה של קבוצות ספורט נשים, שידוע שיש להם קושי בקבלת תקציבים שמועברים לעיריות, ויש להם קושי בקבלת מקומות ושעות לאימון. אנחנו נבקש שהמשרד יתערב, וימצא תקנות או ימציא תקנות שמחייבות בדיקה של איך העיריות משתמשות בכספים שמגיעים דרך המשרד. לא מתקבל על הדעת שהם יעשו מה שהם רוצים, וייתנו רק למי שהם רוצים. צריך לקבל חלוקה לפחות צודקת בעניין המגדרי בתוך התקציבים האלה. אנחנו נעקוב אחרי זה.

אנחנו גם נהיה בקשר עם מרכז השלטון המקומי בעניין הזה, כדי שלפחות הם גם ינחילו הכוונות או הוראות לראשי ערים בעניינים האלה.

אני הסתכלתי על הפרק של הניתוח המגדרי. אני חושבת שנעשתה פה עבודה, אבל צריך גם ללמוד, איך אפשר לתקן את המצב העגום שקיים בחלק – אפילו מחלקי התקציב שנעשו. הייתי רוצה לראות את הסקירה הזו – למשל, חלוקת הנהנים מתמיכת הממשלה השנתית בגופי ספורט מראה ומעידה על חלוקה לא צודקת, ותת-ייצוג של הנשים כנהנות. אני מבקשת גם לבדוק ברוח ההצהרות של כוונות השרה, לעודד את הנושא הזה, ולראות איך אפשר לתקן את המצב הזה.

בענייני תרבות אני גם חושבת שיש הרבה מה לעשות.

תודה. אנחנו נעשה ישיבה יותר מסודרת על הפעילות של אתנה ועל דוחות האגודה שלכם.

אני חושבת שבנושא של האוכלוסייה הערבית ובנושא של ספורט נשים ערביות ובנושא של – אני יודעת שחלק מזה לפעמים לא בידיים שלהם. אני יודעת, אני גרה בעכו. יש שם מסלול מצוין של הליכה בטיילת. יש מכשירים לעשות ספורט, גם ליד הים. זה אדיר. אני מנסה לחשוב, בכמה מהכפרים, ואני אפילו לא מדברת על הנגב במקרה הזה; אפילו על כפרים וערים שנמצאים בצפון, לאוכלוסייה הערבית, לחשוב איפה נשים יכולות לעשות לפחות הליכה – אין. איפה יש כבישים מוארים, שהם יוכלו בערב לצאת להליכה – כמעט אין.

אני חושבת שאם רוצים באמת לקדם את הנושא הזה, צריך לשלב מאמץ של משרד הבריאות ושל משרד הספורט ואולי של משרד הפנים כדי לספק תשובות ומענים לנושאים האלה.

אנחנו רק התחלנו לטפל בנושא הזה.

יש תוכנית לאומית בעניין הזה, שמשרד הבריאות מוביל. אנחנו שותפים. אנחנו גם צירפנו את אש"ל ואת המשרד לשוויון אזרחי. היום זו תוכנית איכות חיים.

גם מרכז השלטון המקומי.

וגם על סדר-היום של הממשלה ושל המדינה.

כשלא סוקרים דברים, לפעמים אני לא יודעת עליהם. היית יכול לעשות סקירה יותר טובה בתחילה, או לשלוח לי חומר קודם, ואז הייתי יודעת. אני מנסה ומשתדלת בדרך כלל לדעת כל מיני דברים, אבל לא תמיד מצליחה. המטרה מהסקירה פה בוועדה זה לתת דוח על הדברים שקיימים ועל מה שקורה בשטח. חבל, חבל שלא עושים את זה כמו שצריך. אתם יוצאים נפסדים מזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.