הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 12

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעה 11:00

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

אורלי לוי אבקסיס

תמר זנדברג

עינת גנון - מנהלת אגף התחדשות עירונית, משרד הבינוי

אמיר פז - ממונה חקיקה, תכנון ובניה,מכרזים וחוזים, משרד הבינוי

אלעזר במברגר - היועץ המשפטי, משרד הבינוי

מעין נשר - רכזת שיכון, משרד האוצר

יובל טלר - רפרנט שיכון, משרד האוצר

ארבל אלטשולר - רפרנט שיכון מקרקעין, משרד האוצר

אלישבע גרשוני - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רון חן - מנכ"ל אנשי העיר, אגוד לשכת המסחר

איתי הוז - חבר הנהלה, איגוד חברות תמ"א 38 והתחדשות עירונית

שושי צאיג - קבלן, ארגון הקבלנים מחוז דן

עופרה כרמון - מנהלת תחום היבטים חברתיים בתכנון, משרד הרווחה

איל הנדלר - יו"ר, החברה להתחדשות עירונית

ניסים בובליל - נשיא התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ

אליאב בן שמעון - מנכ"ל ההתאחדות, התאחדות בוני הארץ

רוני בריק - סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

אמיר הלר - סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

שי פאוזנר - סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ

מיכלין קרן - דוברת התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ

פלקסר יעקב - ייעוץ משפטי התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ

סיידוף שמעון - התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ

יניב אהרון - עורך דין

ליאור יוסף בדש - שמאי מקרקעין וכלכלן

אמיליו פלוס - מנהל

לי קריים - מנהלת

דניאל אופק - סמנכ"ל שיווק והשקעות

ברברה צור - מתכננת ערים, איגוד המתכננים בישראל

שלמה ורשבסקי - גימלאי

עמי בוזגלו - מנהל שיווק וגבייה

סבסטיאן ולרשטיין - מנהל מחקר, מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב

אלכסנדר זוסימנקו - מזכיר

קובי אופק - יו"ר

שרונה גואריהן - פעילה בדיור הציבורי, ובחדרה

גיא נועם - עו"ד בתחום התחדשות עירונית, עו"ד

יוסי אבוטבול - סמנכ"ל תפעול, עמידר

רוית סיני - עו"ד מייצג דיירים, עו"ד

שירן אלימלך - מנהלת לשכה יו"ר עמידר, עמידר

שאול גליקסברג - סמנכ"ל כספים, עמידר

נחמה נובנשטרן - סמנכ"לית, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

יצחק לקס - יו"ר עמידר, עמידר

אברהם חסיד - קבלן, ארגון הקבלנים והבונים

ראובן קפלן - מנכ"ל עמידר, עמידר

אייל צבס - יזם, אשלי חברה לבניה בע"מ

מילה רוזין - עוזרת יו"ר עמידר, עמידר

עינת אלון צבס - יזם, אשלי חברה לבניה בע"מ

אורי אטינגר - מנהלת תחום קידום מדיניות ופרוייקטים, מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב

הגר שרן - מנהלת מחלקת קשרי ממשל, עמידר

אתי ירדן - התחדשות עירונית -ייעוץ אסטרטגי וליווי, פורום הדיור הציבורי

אורי ג'אן - משווק, קריגר נדלן

דני גיגי - יועץ מדיניות, פורום הדיור הציבורי

חיים מסילתי - עו"ד ושמאי מקרקעין, עו"ד

עמיר שקד - עו"ד לשכה משפטית, רמ"י-רשות מקרקעי ישראל

עמי כחלון - מנכ״ל משותף, החברה להתחדדות עירונית לישראל

איתיאל בן פורת - מנכ"ל, התחדשות אורבנית בע"מ

גלעד בר אדון - מנכ"ל, פרזות

גיל גן-מור - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

אסא יהושפט - מנהל מחלקת לתכנון סטטוטורי, נתיבי ישראל

שרון קרני כהן - יועמ"ש, עמותת במקום

דניאל יונס - דובר, עמותת במקום

יעל פדן - אחראית תחום התחדשות עירונית, עמותת במקום

אמילי סילברמן - ראש הקליניקה האורבנית, הקליניקה האורבנית, האוניברסיטה העברית

קלאודיו רושנסקי - סטודנט, קליניקה לדיור, קהילה ומשפט

גל הלר - עובדת סוציאלית, איגוד העובדים הסוציאליים

אורן קינן - מנהל

ערן שחוח - סטודנט בקליניקה

דן הלפרט - עו"ד

שלמה מנור - יועץ נדלן

נחמה בוגין - מנכ"ל

פנינה סופר - פעילה

דינה רווה - פעילה

שרה אסולין - פעילה, פורום הדיור הציבורי

רותי לביא - פעילה, פורום הדיור הציבורי

מרקו בן עמי - פעיל חברתי

משה בלולו - פעיל חברתי

חדווה פיניש - סגנית מנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי בעירייה, מרכז השלטון המקומי

סיגל כהן קצב - עורכת דין, עמיגור

רחל אלרואי - מנהלת אגף הנכסים, עמיגור

שי קדם - ממונה תכנון מערכתי משולב, נתיבי ישראל

אורית נבון - מנהלת סטטוטורית אגף תכנון, נתיבי ישראל

רן מלמד - סמנכ"ל

תמר פרידמן - מתמחה

אוריה לוי - פעיל חברתי

דרמר משה - פנסיונר

שלמה שי אוחנה - מוזמן

פנטהון אספה-דויט - מוזמן

עידן אבידני - מוזמן

דורית לוי - מוזמן

אריאלה מלכה

יפעת קדם

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

צהריים טובים לכולם, היום מתקיים יום הדיור. קוראים לשדולה שאני נמנה על אחד היו"רים שלה, וגם חברת הכנסת זנדברג שותפה בה, שדולת הדיור. הדיון הזה לא מתעסק בבעיית הדיור בכללותה, אלא שם דגש על אוכלוסיות ספציפיות. אני מדבר בעיקר בנושא של דיור ציבורי. יש חברים שמדברים על דיור בר השגה. אלה הדברים המרכזיים שמתעסקים בהם.

אני מזכיר לכם שאנחנו נמצאים כאן במסגרת הוועדה להקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. במסגרת הוועדה הממשלתית להתחדשות עירונית סיירתי כאן לא רחוק, בגילה, במתחם של הדיור הציבורי. ההתייחסות של הדיירים הייתה עם חשש מאוד גדול, עם חשש שמא יהיה באמת פרויקט של התחדשות עירונית והם יוגלו, כלומר, הם לא יזכו לבוא ולקחת חלק באותה התחדשות עירונית. הם אפילו אמרו: אנחנו פשוט מבקשים מכם, אל תעשו פרויקטים של התחדשות עירונית, מתוך אותו חשש שאם אותו פרויקט יקרום עור וגידים ויצא לפועל, הם לא יזכו לקחת חלק בו, יעבירו אותם לאזורים חלשים אחרים. אני חושב שזאת הייתה, בין היתר, רוח הדברים בישיבה הראשונה שקיימתי בפורום הדיור הציבורי לפני חודשיים. מאז היו מספר דיונים.

אנחנו התייחסנו למסמך 4 העקרונות. 4 העקרונות מדברים על כך שבפרויקטים של דיור ציבורי, בפרויקטים של התחדשות עירונית שיש בהם דיירי הדיור הציבורי, אחד, לא תהיה הגליה, הם יוכלו לבוא ולהמשיך לגור, שתיים, לא תהיה העלאה בשכר דירה, שלוש, הם יקבלו דירה גדולה יותר מלפחות 15 מטר, וארבע, ייבחן הנושא של תשלומי ועד הבית. זה מסמך 4 העקרונות. אני חייב לבוא ולומר שהיה דין ודברים פורה מאוד וחיובי מאוד עם משרד הבינוי והשיכון, עם מנכ"ל המשרד, עם השר גלנט, עם ז'קי לוי וכל הצוות המקצועי של המשרד. בהחלט היה יעד חשוב מאוד שלנו, בין היתר גם עם שיחות שלי עם דני גיגי שהוא בין ראשי הפורום, להגיש מסמך. אני שמח להגיד לך, דני, שהם עזרו ופעלו. יש היום בשורה. תציג פה הגברת עינת גנון, מנהלת האגף להתחדשות עירונית, את מדיניות המשרד. אני חושב שהמסמך הזה הוא מסמך חשוב, הוא מסמך שמראה שהוועדה של הרשות הלאומית להתחדשות עירונית מטפלת גם בנושא של הדיור הציבורי. חשוב מכך - המסמך שיונח, יופץ ויושם בוועדה, מבטל את המסמך ממאי 2014. אותו מסמך למעשה בא ושידר לאותם חברים שלא כדאי להם, שיהיה קשה להם לבוא ולהמשיך לגור באותן שכונות שמתחדשות, כאשר אני מזכיר שאחד הדברים ואחד היעדים החשובים שלנו זה באמת אינטגרציה בין שכבות האוכלוסייה.

אני שמח שבאתם. אני אבקש מהגברת עינת גנון להציג את המסמך, להציג את העקרונות. אני מבקש ממך, מנהלת הוועדה, להעלות את המסמך הזה היום לאתר הוועדה, כדי שיהיה ציבורי. גם ממך, דני, אני מבקש שתפיץ אותו לכל הגורמים בדבר. חשוב שהמידע הזה יופץ.

המסמך הזה יוצא ממשרד השיכון?

המסמך הזה הוא מסמך שיוצא ממשרד השיכון עם חתימתו של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

אני הצגתי את עיקרי הדברים בפעם הקודמת, אבל לא יכולתי לומר שזה מוסכם עם כל השותפים שלנו. היום אני בהחלט אשת בשורות. יש הסכמה, גם של משרד האוצר, שמתייחסת לכל ארבעת העקרונות שציינת. בראש וראשונה אנחנו מעודדים את השארת דיירי הדיור הציבורי שהיו קודם לכן בפרויקטים שעוברים תהליכי התחדשות עירונית. אנחנו מעודדים את השארתם בפרויקטים לכשייבנו מחדש. כדי לסייע להם, אנחנו נציע את המנגנון שהוצג בפעם הקודמת. דירת התמורה שהמדינה תקבל תהיה קטנה יותר ממה שאמורה הייתה המדינה לקבל, ומצד שני היא תהיה במידה מסוימת גדולה יותר מהדירה הנוכחית שבה מתגוררים הדיירים. יתרת השווי בגין הדירה שהמדינה הייתה אמורה לקבל תועבר לקרן שתפתח לטובת העניין ותשמש לצורך מימון הפרשי העלויות בין הדירה הקודמת לבין הדירה החדשה בכל מה שקשור לתחזוקה של ועד הבית, לא ארנונה. ארנונה זה מס שמוטל באופן אישי.את ההפרשים שנובעים מהמעבר לדירה עצמה בגין המגורים בבניין החדש אנחנו נממן מתוך אותה קרן, הכל בהתאם לפרמטרים שהצגנו בפעם הקודמת. סדר גודל שאנחנו נדרוש זאת דירת 75 מטר, כפוף כמובן לאילוצים תכנוניים ולגודל המשפחה. אם יש משפחה שתעבור מדירה קיימת לדירה חדשה והיא משפחה גדולה שנזקקת למספר גדול של חדרים, היא תעבור לדירה גדולה. בכך ענינו על כל ארבעת העקרונות שהצגת. לא פחות חשוב, לא תהיה עלייה בשכר הדירה בגין תוספת השטח. אם דייר עבר מדירת 60 מטר לדירת 75 מטר, לא תהיה עלייה בשכר הדירה. זה המתווה שאנחנו מציעים. אני חושבת שהוא נותן מענה מבורך כדי להשאיר את הדיירים בפרויקט. הוא יחול, כמו שהצגתי בפעם הקודמת, על אותם דיירים שהתגוררו בפרויקט קודם ויעברו לדירה החדשה בפרויקט עצמו.

עינת אני רוצה לברך את משרד הבינוי והשיכון. אני חושב שזה הישג גדול. זה אחד הדברים החשובים שהרשות הלאומית להתחדשות עירונית מתעסקת בו. כפי שאמרתי, התחדשות עירונית זה לא רק פרויקט כלכלי, התחדשות עירונית זה גם פרויקטים בעלי משמעות חברתית. אני חושב שהמסמך הזה בא ומעגן את זה. כמובן שהמסמך יוצג.

אני רוצה להקריא את הנוסח המדויק על מנת שהנושא יובהר. המסמך שיעלה היום לאתר הוועדה ויופץ לכולם הוא מה-25 לאוקטובר 2015. במסמך כתוב שלדיירים בדיור הציבורי יעמדו מספר חלופות: להמשיך להתגורר בדירה שתיבנה, לעבור לדירה ציבורית אחרת בישוב, לעבור לדירה בבית גיל הזהב, או לקבל סיוע משמעותי לרכישת דירה לבעלות עצמית. דייר שיבחר להמשיך להתגורר בדירה, שזה מבחינתנו הדבר המרכזי, יוכל להמשיך להתגורר בדירה. הוא ייהנה מפטור מתוספת תשלום שכר דירה על השטח הנוסף לדירתו, כמובן שלא יותר מ-75 מטר. אם הדירה תהיה מעבר ל-75 מטר, אז כאן, לצורך העניין, הנושא הזה ייבחן ויהיה תשלום נוסף. הוא ייהנה מסבסוד של 50% מהעלויות הנוספות של דמי ועד הבית. על כל הגידול יהיה כאן 50%. דיירים בדירות שלגביהן נחתמו בעבר הסכמים עם יזמים והדייר דרש לקבל שטח שעולה על 75 מטר, הדייר ייהנה מפטור מתשלום שכר דירה, כאשר המשרד יישא בעלות הנוספת של ועד הבית. אם אני חוזר על הסעיפים שנאמרים כאן בצורה ברורה, אז לכל דייר בדיור הציבורי תהיה הזכות להמשיך ולגור באותו פרויקט חדש שיוקם תחת הפרויקט הישן. את אותו שכר דירה שהוא שילם בגין הדירה הישנה, הוא ימשיך לשלם ולא תהיה עלייה בשכר הדירה. האמינו לי, גם לכתוב את המכתב הזה לא היה קל. היו דיונים לא פשוטים. הנה אתם רואים את עינת שמציגה את זה בצורה פשוטה, אבל גם היא וגם הנהלת משרד הבינוי והשיכון עשו רבות בנושא של ועד הבית, שזה לא דבר מובן מאליו. אגב, זה חשוב גם לדיירים עצמם, שהם דיירי הדיור הציבורי, וגם לדיירים החדשים שיגיעו. זה דבר שיבוא ויבנה את האינטגרציה.

אני מבקשת להסתייג מנקודה אחת שעדיין לא הוסכמה, לכן אני מבקשת עוד לא לפרסם את המכתב הזה כלשונו. הדבר היחיד שעדיין לא הוסכם זה הנושא של מענק לרכישה. אני חייבת לציין ולהזכיר פה שחוק הדיור הציבורי חל גם בפרויקטים של התחדשות עירונית. דייר יכול לרכוש את הדירה החדשה במחיר של הדירה הישנה. יש פה הטבה שהיא מאוד משמעותית. כמובן שהכל בכפוף לכללים שכתובים בחוק. כרגע אין עוד הסכמה על מענק לרכישה בבעלות. יש את הכללים שחלים על כל דייר. הוא יכול לרכוש את הדירה החדשה במחיר של הדירה הישנה. גם זאת הטבה מאוד מאוד משמעותית.

אני מסכים איתך. אני מבקש שיצא אליהם מסמך עוד השבוע, כיוון שאני רוצה לעגן בצורה ציבורית ופומבית את יתר הסעיפים שסוכמו. את באה ואומרת נקודה חשובה שעלתה שהיא מעבר לארבעת העקרונות, וזו הנקודה של עלות. אני רוצה שמסמך ארבעת העקרונות יהיה מסמך ציבורי ופומבי. אני רוצה שזה יעלה, למעט הסעיף הזה.

אין שום בעיה.

אני רוצה שעד יום חמישי זה יעלה באתר הוועדה.

שלום לכולם. אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת אלי כהן. מאמצים רבים עשית כדי להביא לפה משהו היום. אני מודע לזה, אנשים פה יודעים את זה. אני חושב שראוי לשבח אותך על זה. חוסר בהירות ראשון זה הנושא של ה-75 מטר. מה קורה אם הדירה יותר גדולה מ-75 מטר? צריך לקבל על זה הבהרה. העובדה שהדירה היא מעל 75 מטר היא לא בשליטתו של הדייר, לכן הדייר לא יוכל לשלם את התוספת אם מדובר בדירה יותר גדולה.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו זה הנושא של עיגון הנושא הזה בחקיקה. אני מאוד מאמין בשר השיכון שנכנס כרגע. אני חושב שהוא בא עם הרבה מאוד כוונות טובות, אני חושב שהוא באמת רוצה לעשות דברים טובים, רק הבעיה שאנחנו לא יודעים מי יבוא אחריו, לכן חשוב שהדבר הזה יהיה מעוגן בחקיקה. אני חושב שחוק ההתחדשות העירונית יכול לכלול סעיפים של הגנה על דיירי הדיור הציבורי, אני לא רואה בזה שום בעיה. יש כאן הצעה שנכתבה על ידי גיל גן-מור. אני חושב שנכון מאוד שזה יעוגן בחקיקה, שזה לא יהיה רק משהו שהוא בחסדו של שר כזה או אחר.

ההמלצה של משרד הבינוי והשיכון היא באמצעות חוזר מנכ"ל, אבל יחד עם זה אני ויתר חברי הוועדה לא פוסלים לבוא ולעגן את זה גם בחקיקה. אנחנו בהחלט נעלה זאת. בשבועות הקרובים אנחנו נעלה ונבחן את הנושא של החקיקה. השלב הראשון שלנו יהיה לתת לחוזר הזה פומביות בסוף השבוע הקרוב.

אני רוצה להצטרף לברכות. קודם כל, על ההכרה ברציונל שהדיור הציבורי הוא חלק מייצור פתרונות של התחדשות עירונית, הוא חלק מפתרון משבר הדיור, הוא אולי - כחלק מתפישת העולם שלנו - החלק הראשון כי אנחנו תמיד מתחילים מהחוליה החלשה. זה על מנת שלא נייצר פתרונות דיור שבעצם מדירים ומגלים. קודם כל, ההבנה שהמעטפת הזאת צריכה לכלול את הדיור הציבורי היא מאוד מאוד חשובה.

אני חייבת להגיד על הפתרונות הקונקרטיים. נעשתה כאן עבודה שבסופו של דבר שווה כסף. היא סבסוד בדברים שהטרידו אותנו, אם זה בתוספת לשכר דירה, בתשלומי ועד הבית שעלו, וכמובן בנושא של ההדרה וההגליה.

אני רוצה, בהמשך למה שאמר דני, להוסיף עוד כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן, גם בסעיפים האלה וגם מעבר. הדבר הראשון זה המימוש. הוצע כאן שהמימוש יהיה מהקרן, שהקרן תיכנס כתוצאה מקבלת זכויות הבנייה של היזמים. האם נעשה תחשיב כלכלי שבאמת הסכום הזה יספיק, כלומר, יצטבר משהו שיכסה את העלויות שיהיו לאותם דיירים, כי אחרת אם יצטבר 100 וזה יעלה 1000, לא עשינו כלום. האם המודל הזה כולל לא רק את הסכום אלא גם מה יהיה קצב ההתקדמות? האם זה יהיה בד בבד? מתי נכנס הכסף? מתי הסכום הזה משולם, על ידי מי ובאיזה מנגנון? צריך להבין שמדובר כאן באוכלוסייה שהיא מאוד מאוד רגישה, היא לא יכולה להמתין, אין לה אשראי, אין לה מאיפה להביא את עלות המימון המתגלגל הזה. חודש אחד יכול להפיל את כל הדבר הזה. זה דבר ראשון.

דבר שני זה הנושא של איך נדע או באיזה אופן יתבצע הסקר, הסקירה של אותה אוכלוסייה קיימת בכניסה לפרויקט כזה. אחד הדברים שהצענו ביחד עם עמותת "במקום" הוא שבכניסה לפרויקט כזה של פינוי בינוי והתחדשות עירונית ייעשה סקר צרכים לאוכלוסייה. זה איזה שהוא תנאי סף להיתכנות לפרויקט כזה. אם יש פרויקט שבו 75% מהדיירים יצטרכו את הסיוע הזה, או אולי הסיוע הזה לא יספיק להם כי אותה עלייה שמצוינת כאן במסמך של 100 או 200 שקל בוועד הבית מבחינתם תפיל, או שהדירות מאוד מאוד קטנות ולכן התוספת שמתוכננת ברוב הפרויקט היא יותר מ-75 מטר, או שהפרויקט ייקח משך זמן שמבחינת הרבה מהאוכלוסייה הוא לא רלוונטי כי מדובר באוכלוסייה מבוגרת. כל אחד מהדברים האלה יכול להיות איזה שהוא חסם שכבר לא מדובר על מחיר אלא על 0 או 1. סקר מקדים של האוכלוסייה והצרכים שלה יכול לכוון אותנו למקומות מסוימים שכדאי להתחיל איתם בפרויקטים האלה כדי להראות מימוש והיתכנות, לא להתחיל במקומות שאנחנו בעצם הולכים לחוסר היתכנות ולכישלון ודאי, ואז זה גם ישליך על ההמשך. אם ניכשל בהתחלה, גם ההמשך יהיה לוט בערפל.

הדבר השלישי הוא שימת הדגש על הדיור הציבורי במובן של תוספת משמעותית של יחידות דיור. שמענו את השר. אני חושבת שצריך לברך על הגישה שלו. נדמה לי שהוא נקב במספר של 1000 יחידות דיור חדשות כל שנה שיתווספו לדיור הציבורי דרך קנייה וכל מיני פתרונות שיתווספו ויענו על המחסור המשמעותי שקיים בדיור הציבורי. נשאלת השאלה: האם הפרויקטים האלה, מעבר לדאגה לדיירים הקיימים שהיא מאוד מאוד חשובה וממנה צריך להתחיל, בנויים גם לייצר תוספת של יחידות דיור בדיור הציבורי, כי אם יש 100 יחידות ואנחנו מוסיפים 1000, כאשר אף אחת מהן היא לא דיור ציבורי, אז היחסים הולכים ומתדרדרים לרעת התושבים הנזקקים ביותר.

אני חושב שבקרב האוכלוסיות שאני עושה בהן סיורים מרגישים את השינוי בגישה. לי חשוב שיהיה שירות יותר טוב לדיירי עמידר. אני יודע שהדברים האלה נעשים. אנחנו מדברים היום על קצב של לפחות 2 דירות לקנייה ביום. זה בהחלט דבר שהוא חשוב. אני חושב שזה דבר חדש, חיובי וחשוב. יש התייחסות שקיבלנו ממשרד הבינוי והשיכון - על זה נדבר באחד מדיוני הוועדה הבאים - על כך שעמידר תוביל ותקדם פרויקטים של התחדשות עירונית.

אנחנו קיבלנו מנדט מהמשרד לרכוש 400 דירות חדשות. נרכשו כ-200 מתוך ה-400. אנחנו בקצב של בערך 10 דירות לשבוע. אני מקווה שנוכל להעלות את הקצב. הוסרו הרבה מאוד חסמים על ידי המשרד שמאפשרים לנו לקנות דירות חדשות בפרויקטים חדשים וגם דירות יד 2 בקלות יותר גדולה. אנחנו מעלים את הקצב. אני מאוד מזדהה עם מה שתמר אמרה. בנושא של תכנון חברתי אנחנו גם נכנסים לנושא של התחדשות עירונית. בפרויקטים שאנחנו נכנסים להתחדשות עירונית, אנחנו נותנים דגש על התכנון החברתי וסקר צרכים. זה נראה לנו חלק בלתי נפרד מהפרויקט. הקמנו אגף של קשרי קהילה שמתעסק, בין השאר, בתכנון חברתי מראש, לא אחרי זה.

בכל הנושא של מעבר לדירות בפרויקטים שכבר נעשו של התחדשות עירונית צריך לתת את הדעת על מה קורה עם האנשים שעוברים, על האנשים שכבר עברו, על האנשים שבימים אלה צריכים לעבור, איך אליהם אנחנו מתייחסים, מאיפה יהיה המקור התקציבי לזה. תמר דיברה פה על קרן עתידית, אבל יש אנשים שעוברים מחר בבוקר לבתים שכבר נבנו. אני רוצה שלא נתקע בבירוקרטיה של מאיפה ניקח את הכסף, את אותם 300 שקל ועד בית לחודש. אני לא רוצה שנתקע פה עם שנה בירוקרטיה. אני אולי מדבר פה חצי בשם הארגונים החברתיים, אבל צריך לתת על זה את הדעת. החלפנו קצת כובעים. צריך לתת את הדעת על כל אותם אנשים. יש אלפי אנשים, מאות רבות של אנשים שבימים אלה עוברים אחד אחד וצריך לתת עליהם את הדעת, לדאוג להם, לראות איך אנחנו מיישמים את הדבר הזה גם עליהם, לא לחכות לקרן עתידית שניישם אותה.

ראובן, אני רוצה לברך על העבודה המאומצת שנעשית על ידי עמידר. אפשר להגיד ברכה על הגישה שאני בהחלט חושב שהיא גישה שונה וחיובית. חשוב שהיא תמשיך כך. עוד נציין שנמצאים איתנו נציגי חברת עמיגור. גם כאן יש הירתמות של הממשלה ושל הסוכנות בנוגע לבנייה של 2500 יחידות דיור במהלך 5 השנים הקרובות. זה בנוסף למה שנאמר כאן על ידי עמידר. אני חושב שמדובר בהתעצמותו של מערך הדיור הציבורי במהלך השנים הקרובות באמצעות רכישה, באמצעות התחדשות עירונית ובאמצעות עמיגור. אני יודע שבעמיגור נעשית עבודה בהחלט טובה, אנחנו רואים את סקרי השירות. תעבירו את הערכתנו לנוגעים בדבר.

אני רוצה להצטרף למברכים על העבודה של הוועדה הזאת, אני חושב שהיא יסודית מאוד וטובה. אין לנו עדיין פתרונות לאנשים שגרים בשכירות בדירות כאלו, לקשישים שגרים שנים רבות בדירות שעכשיו יעברו התחדשות עירונית. לא ברור איך יעלו להם את שכר הדירה, איך אפשר יהיה לשמור ששכר הדירה שלהם לא יעלה.

בשכירות פרטית?

יש דירות שנקנו על ידי דיירי הדיור הציבורי ומושכרות היום. בתוכן גרים תקופות ארוכות קשישים, עולים, אוכלוסיות אחרות.

אלו דירות שהבעלים קנו במסגרת המבצעים והם משכירים אותן?

נכון. לא ברור מה יהיה. זאת נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. בשנת 2013, בסוף השנה, קיבלה ממשלת ישראל החלטה שנקראת העצמת דיירים בתהליכי התחדשות עירונית. אני רוצה להקריא אותה בקצרה, כי לפי דעתי היא לא מיושמת היום. אשמח אם הוועדה תבקש נתונים כדי להבהיר אותה. "במטרה להגדיל את סיכויי היישום של תכניות התחדשות עירונית, להעצים את הדיירים בתהליכי התחדשות עירונית, להגביר את שיתוף הפעולה בין הדיירים לבין היזמים ורשויות מקומיות, לקצר את משך איסוף ההחתמות והפחתת התנגדויות אנחנו מחליטים: 1. להטיל על משרד הבינוי והשיכון ומשרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, לגבש כללים לתמיכה בארגונים ללא מטרות רווח, עמותות, חברות ממשלתיות ותאגידים עירוניים שייצגו את הדיירים בפרויקטים של פינוי בינוי. הכללים יוגשו לוועדה להתחדשות עירונית עד לתאריך 1.11.2013". הוועדה אז עוד לא קמה, לדעתי גם לא קיבלת נתונים. ההחלטה השנייה אומרת: "להנחות את שר הפנים, בהתייעצות עם שר השיכון, להעביר לרשויות המקומיות את הסמכות המסורה להן לפי פקודת העיריות לפעול בתחום ההתחדשות העירונית באמצעות תאגידים עירוניים שבשליטתן, ובפרט את יכולתן לסייע בהתארגנות הדיירים בפרויקטים מסוג זה". אנחנו יודעים, אדוני, שיש מעט מאוד רשויות שעשו משהו בנושא הזה. חיפה היא אחת מהן. עכו רוצה לעשות מעט מאוד. אין נתונים. אני חושב שהוועדה צריכה לבקש נתונים ממשרד השיכון וממשרד הפנים על איך מממשים את החלטת הממשלה הזאת.

במסגרת הפעילות החברתית שלי נתקלתי בבעיה של הסכמי העירייה מול היזם, בכך שהעירייה דורשת מבנים ציבוריים מהיזם.

זה קשור לדיור הציבורי?

כן, בוודאי. אם הם רוצים פינוי בינוי במסגרת המבנים של הדיור הציבורי, הם צריכים הסכם של 70% מהדיירים. היזם נתקל בבעיה עם העירייה שדורשת מתחם ציבורי.

שרונה, זאת נקודת חשובה, רק זאת בעיה שקשורה להתחדשות עירונית בכלל. היום הפוקוס שלנו הוא על הנושא של הדיור הציבורי.

זה גם פינוי בינוי של דיור ציבורי. אם אנחנו רוצים לפנות דיירים של דיור ציבורי, ואנחנו נתקלים בבעיה כזאת שהחתימו את הדיירים, העירייה דורשת מהקבלן ופה זה נתקע, אז יש בעיה. גם לגבי שיפוץ דירות, התנאים של הדיירים בכלל.

הנושא של מטלות ציבוריות קשור לכל הפרויקט. המטרה שלנו ברשות הלאומית היא לשחרר את כלל החסמים.

אלה צרכים אלמנטריים. הם גרים בדירות שלא ייאמן. אם ראש העיר כל כך רוצה, אפשר לתת את זה.

המטרה שלנו היא לקדם את ההקמה של הרשות הלאומית, מתוך מטרה שפרויקטים כאלה יצאו לפועל ונראה את זה קורה בקצב יותר משמעותי ממה שהיה בשנים האחרונות.

רציתי להעלות שני נושאים. אחד, לבקש שההחלטות במסמך ארבעת העקרונות יובאו לידיעת הדיירים, כי הרבה דיירים פונים אלינו ואין להם מושג, הם לא יודעים מה הזכויות שלהם. דבר שני, בהמשך למה שרן אמר, זה התייחסות לדיירים בשכירות. מדובר הרבה פעמים בזכאים שמקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. הם מקבלים היום שכר דירה בפרויקטים שעומדים להיהרס. הבקשה שלנו היא שתהיה במסמך שלכם איזו שהיא התייחסות איך לאפשר לדיירים כאלה להמשיך לגור בפרויקטים החדשים בשכירות ובסיוע שהם מקבלים.

אני חייבת לברך על הגישה, על שינוי הגישה. אנחנו כבר כמה שנים מדברים לקיר בדיונים האלה. זה לא מובן מאליו שיש עם מי לעבוד ויש כוונה אמיתית להגן על דיירי הדיור הציבורי ולעשות לטובתם. אני ממש רוצה לברך על זה. יש לי רק שאלה לגבי העניין הזה שעושים פה את הפינוי בינוי. האם נקבע איזה שהוא עיקרון לגבי כמה דירות חדשות נבנות? דבר אחד זה להחזיר את הדיירים לדירות שלהם. כל הרעיון של התחדשות זה שבונים עוד דירות בבניין. האם יש איזה שהוא עיקרון, משוואה כמה דירות חדשות הולכות לעמידר, לעמיגור או לטובת הדיור הציבורי ובכמה הן נמכרות?

לא יהיה מצב שבו בפרויקט של 400 דירות יקבלו פחות מ- 90 דירות. זה מעגן את זה. הדבר השני הוא ביחס לפיצוי. אם הדיירים שהבית בבעלותם, בשונה מהדיור הציבורי, מקבלים יחס גדול יותר, אז אותו יחס יהיה גם בדיור הציבורי. הכוונה היא לממן את הקרן כך שאם הדירה היום היא 60 מטר ובמקומה תהיה דירה של 90 מטר, כאשר הכוונה היא לגדול ל-75 מטר, יהיה אפשר לקבל כסף על מנת לממן את ועד הבית. זאת הכוונה. יש שתי מחשבות: או לבוא ולקבל את הגידול בדירה בכסף, או לקבל יותר דירות על פני השטחים. צריך לזכור שהייתה ביקורת על הנושא הזה. אנחנו צריכים לדעת אותה. אחת הביקורות הייתה שבמדיניות של העדר הגליה יכול להיות מצב שאדם שהוא יחיד יעבור לדירה גדולה יותר. זאת ביקורת שהיא קיימת. זה מתוך מטרה לשמור על אותם אנשים, לא לשנות להם את סביבת המגורים. זה מחיר שצריך לדעת אותו.

גם אני מבקשת לברך את הוועדה ואת האגף להתחדשות עירונית. אני חושבת שמעבר לצורך הקיומי בהתחדשות עירונית בשטחים נרחבים בארץ, שיתוף הפעולה והרוח, כפי שציינה פה הגברת לפני, השתנו. ההרגשה שלי בתור מי ששותפה בתהליך כזה היא מאוד טובה.

3 נקודות. עניין המענק, אותו סעיף שנכנס או לא נכנס למסמך החדש. האם נלקחה בחשבון היכולת הכלכלית של אנשים לבצע מעבר כזה, בהנחה שמחיר שוק של דירה של 3 חדרים עומד על בין 700 ל-800 אלף שקל והמענק הוא בסביבות ה-90 אלף שקלים? האם בכלל יש יכולת לבצע את הסעיף הזה? האם אפשר לשקול שאת אותם כספים "מבוזבזים" יפנו לדברים אחרים?

לאיזה דברים להפנות את זה?

למשרד יש יכולת לתת מענקים של 90 אלף שקלים לרכישה של דירות בשוק החופשי, סעיף שלדעתי אי אפשר לקיים אותו בשטח. האם אפשר לשקול לחשוב לעשות דברים אחרים עם הכסף הזה? אצלנו בפרויקט יש דירות של 45 מטרים של הדיור הציבורי.

מה זה "אצלנו"?

קריית משה ברחובות. מה קורה עם דירות שהן קטנות מ-60 מטר? מי ינהל את הקרן – הרווחה, הרשות המקומית, משרד הבינוי, חברה משכנת? מי אב הגג של הניהול הזה? יש את העניין של ההפרטה של הפרויקטים האלה לחברות המשכנות. עד כמה המשרד מתכוון להיות שותף פעיל ואבא אחראי לפרויקטים האלה שעולים הרבה מאוד כסף ואמורים להיטיב עם הרבה מאוד אוכלוסייה?

האם משרד השיכון מתכנן איזה שהוא הליך של התכנסות הציבור לנוהל הזה? מן הסתם אנחנו צריכים ללמוד אותו ולהגיב בצורה רצינית, לא בשליפה. האם יהיה עוד דיון שאפשר יהיה לברר את כל הדברים האלה? מה קורה לגבי פרויקטים קיימים? אני עכשיו מייצג קבוצה של תושבים בנווה שרת, חלקם אמורים לחזור לדירות שלהם בתוך כמה ימים. עכשיו אמרו להם לתת שיקים לשנה מראש, כל מיני דברים הזויים שהדיירים לא מסוגלים לתת. הם לא יודעים מה יקרה איתם. היזם אמר להם שהוא יפסיק לשלם להם שכירות בתוך חודש. הם חוששים שהם ימצאו את עצמם ברחוב.

הבעיה מוכרת לנו.

כשביקשנו לדעת מה הולך לקרות עם הדיירים האלה, במקום לענות לנו, פשוט אמרו לנו: תגישו בקשה לפי חוק חופש מידע. זאת חוצפה.

למה 50% סבסוד ולא סבסוד מלא של העלייה בתחזוקה השוטפת? לכמה שנים? זה דבר חשוב שלא נאמר. מה קורה אם אין כסף בקרן הזאת? האם יש איזו שהיא התחייבות לדייר שהוא מבחינתו יודע שלא מעלים את שכר הדירה ואת האחזקה השוטפת, או שזה רק בכפוף לכך שיש בקרן הזאת משאבים?

האם יש חשיבה על ליווי קהילתי לדיירים? זה דבר שלא התייחסו אליו. הדיירים האלה צריכים ליווי קהילתי וליווי משטרתי. השאלה האחרונה היא אם משרד הבינוי מתנגד לעיגון של העקרונות האלה בחקיקה, ואם כן, שנבין גם למה. כפי שנאמר פה, הנוהל הזה שהיום ביטלתם אפילו לא היה נוהל, זה היה מכתב לחברות המשכנות שחשפנו כאילו מישהו הדליף לנו אותו. הוא לא היה גלוי, הוא לא פורסם בשום מקום.

איזה מסמך?

המסמך הזה.

צריך לשנות אותו. זה הדבר האחרון שאתה יכול להאשים את הגברת עינת גנון שנלחמה בשבועיים האחרונים לעשות.

עיגון החקיקה לגבי העניין הזה מאוד חשוב, שלא מחר יהיה עוד מכתב פנימי לחברות המשכנות שמשנה את הנהלים ולא נדע ממנו.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולוועדה על שנרתמתם, על שמצאתם את הזמן. מי שלא יודע, אלי כהן הוא יושב-ראש במשותף של השדולה למען הדיור הציבורי. יש לנו פה חבר. אני רוצה לומר תודה באמת באמת גדולה ביום המיוחד הזה, יום הדיור בכנסת, שהוא ברובו, כמעט בכולו, מרוכז בנושאים של הדיור הציבורי. מי שמוביל יחד איתנו ואולי אפילו לפנינו זה פורום הדיור הציבורי.

אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, למי שלא יודע, באמת חלה התפתחות מאוד חיובית בכל הראייה של המדינה, הראייה של מי שנמצאים בנקודת הזמן הזאת במשרד השיכון. גם במשרד האוצר היה צריך איזו שהיא אוזן קשבת. הם רואים היום את התמונה בצורה שונה לחלוטין ממה שאנחנו סבלנו, ואני לא אומרת סתם סבלנו, מהכנסת ה-18. כשהוצאתי את המחקר לאן הלכו הכספים של הדיור הציבורי, שנה שלמה לקח לי רק להשיג את הנתונים, ללכת ולעשות איזה שהוא מסע של בלשות כדי לגלות איפה הכספים. אני אגלה לכם שהם לא הלכו לדיור הציבורי. אתם יודעים את זה. הכסף לא "נצבע". כ-3 מיליארד שקלים הלכו להרבה מטרות אחרות - יש יגידו ראויות - אבל לא למטרה שלשמה הם היו אמורים ללכת.

בכל הנושא של ההתחדשות העירונית יש את 4 העקרונות שנלחמנו כדי שייכנסו. לא יהיה דייר שייצא מפרויקט למען התחדשות עירונית ולא יחזור לאותו פרויקט. הוא יקבל דירה גדולה יותר מהדירה שלו. אנחנו צריכים לזכור שרצו שהדיירים ישלמו את ההפרש בגין הדירה החדשה שהם יקבלו. זה הזוי, זה לא נורמאלי. גם את זה הצלחנו לקבל. יש את הנושא שאין תוספת של שכר דירה, זאת אומרת, אתה תשלם לפי הזכאות שלך גם אם הדירה החדשה היא יותר גדולה. אחת הבעיות המרכזיות שעלו זה שאולי באים מאיזה שהוא מבנה מסוים שלא הייתה בו מעלית, יכול להיות שגם לא היה בו לובי מסוים, הוועד לא היה כזה יקר, הוא גם לא היה בניין רב קומות כמו שנבנים עכשיו בהתחדשות העירונית. מי ישלם את הוועד בבניין החדש? אמרנו בצורה מאוד ברורה, גם למשרד השיכון וגם למשרד האוצר, שהפרויקטים האלה מניבים כסף, הפרויקטים האלה שווים מבחינה כלכלית. אתה הולך על x אחוזים ועל x דירות, אתה בונה עליהם הרבה יותר, לכן למדינה יש קופה שהיא יכולה לשמש כקופה קטנה בשביל הדברים האלה. לא ייתכן שוועד הבית יהיה יותר מהמחיר של הזכאות של אותו זכאי בטרם הפרויקט. אני מברכת את משרד השיכון שהכניס את הנקודות האלו. המאבק שלנו הצליח.

עשיתם עבודה מצוינת בנושא של ההסכם הקואליציוני. בהסכם הקואליציוני יש סעיף שבו שר האוצר ושר השיכון יוכלו לדרוש 5% בכל הפרויקטים של ההתחדשות העירונית. עשיתם צעד. האוצר לא אהב את זה. זה נכנס ביחד עם הדרישות של כל סיעות הקואליציה שניהלו מו"מ, גם אם הן לא נכנסו. זה סעיף שנכנס לתוך ההסכם הקואליציוני. אני מבקשת ודורשת שתיקחו את זה צעד נוסף, לא רק בהצהרה שיוכלו לדרוש. תדרשו. זה הסכם מחייב של הקואליציה. אף אחד לא יכול לבוא ולומר שאין 5%. ה-5% האלה יביאו לפתרון אמיתי, תוך ראייה ארוכת טווח. זה שזה בסעיף הקואליציוני ולא מומש זה מחדל בעיני. אני רואה בך, אדוני היושב-ראש, זרוע ביצועית של שר השיכון ושל שר האוצר.

אוי למדינת ישראל אם היא הולכת להפריט את נושא הדיור הציבורי. יש היום תהליך, שאני לא יודעת כמה שכולכם מודעים לו, של ניסיון להביא לכך שכל הדירות הציבוריות במדינת ישראל יעברו לידיים של עמידר. מה עמידר תלך ותעשה? היא תהפוך להיות חברה בעלת נכסים שתלך ותנפיק את עצמה בבורסה. יש אנשים שבאים ויקראו לזה הנפקה, אחרים יבואו ויקראו לזה הפרטה. זו הפרטה. חבר הדירקטוריונים יחפש איך למקסם רווחים. לא ייתכן שדיור ציבורי יהפוך להיות איזה שהוא אוצר מסוים שבו תשתמש חברה שרוצה להפוך להיות חברה של התחדשות עירונית, היא רוצה להפוך להיות חברה משכנת וחברה של התחדשות. שיחליטו מה הם רוצים. מדינת ישראל לא תיפטר מהזכאים של דיור ציבורי.

כשאני מדברת עם חלק מפקידי האוצר, כשאני מעלה את הנושא של הדיור הציבורי, יש לי תחושה – זה כמו בפרסומת הזאת - של כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש. ככה בדיוק הם מתייחסים לנושא של הדיור הציבורי, כאל כאב ראש אחד גדול. במהלך הזה הם מנסים להיפטר מהכאב ראש הזה של הדיור הציבורי. אני, אתה, השר גלנט וסגן השר שלו ז'קי לוי נעמוד כחומה בצורה כנגד המהלך הזה. זה מהלך שמי שמוביל אותו זה אלה שמנהלים ומובילים את עמידר למשהו שונה בתכלית מההגדרה הבסיסית שלו. היא חברה משכנת, היא קבלן הביצוע של המדינה. לא יכול להיות שנהפוך אותה לבעלת נכסי הדיור הציבורי. אני לא אספר לך כמה בעיות היו שם, יודעים פה הדיירים. השאלה מי יהיה בעל הבית, לאן ילכו אותם אנשים שתהיה להם בעיה. לאותו יושב-ראש שמה שמעניין אותו עכשיו זה להנפיק את המניות בבורסה ולהביא כמה שקלים? אם רוצים למנף, בבקשה, שהמדינה תשקיע 300 מיליון שקלים בשנה, לא צריך למנף, פתרת חצי מהבעיה. ברגע שנשחרר את הסוסים מהאורווה לא נוכל להחזיר אותם. מחר מחרתיים הם יגידו שיותר מעניין אותם ההתחדשות העירונית מאשר תפקידם כחברה משכנת. זאת המלחמה הבאה שלנו, זו המלחמה העכשווית. אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שתיקח חלק במלחמה הזאת. אני יכולה לומר לך שהן השר והן סגן השר הביעו התנגדות נחרצת. אני מקווה מאוד שנצליח לעצור את המהלך המזעזע הזה. זה כאילו עכשיו אנחנו באים ומפריטים חלק מצה"ל, סוחרים בו בבורסה ואומרים, הנושא הזה הוא קצת כאב ראש, בואו נלך ונפריט אותו, ננפיק אותו בבורסה. מישהו היה עובר על זה לסדר היום? האם מבנים של רווחה, הוסטלים של נכים יתנו לחברה כזאת או אחרת כדי להנפיק בבורסה, כדי להפוך את זה לעסק כלכלי? מישהו היה עובר על זה לסדר היום? שר שייתן את ידו לכך יעמוד במתקפות קשות מאוד. היום אנחנו רואים בהם שותפים, מחר לא תהיה לי בעיה לצאת למתקפה אם אני אראה שתהיה פה הפרטה, כי מה שיפריטו אי אפשר יהיה להחזיר אחורנית. יתרה מכך, גם מבקר המדינה עומד כשומר הסף בנושא הזה, הוא אמר שהוא לא ייתן את ידו. אם היה ויקרה, הוא ייכנס לעובי התמונה. פה אנחנו צריכים להיות אחידים בדעתנו ובמלחמתנו. יש עוד מה להציל, יש עוד מה לעצור. חברת עמידר לא תהפוך להיות חברה שנסחרת בבורסה על חשבון הדיירים של הדיור הציבור. כמו ששר השיכון הוסיף את השיכון למשרדו, כך גם יישארו הדיירים של הדיור הציבורי. הם לא כאב ראש. אם הילדים שלהם לא יהיו תחת האיום של חוסר קורת גג, הם ינותבו למסלול נכון, אמיתי. האחריות שלנו היא אחריות ציבורית. אנחנו לא נפקיר אותם. אנחנו בטח לא נפקיר חברה שהיו איתה בעיות, שיש איתה לפעמים בעיות, בידי חברה שרוצה לעשות שינוי מין מחברה משכנת לחברה של התחדשות עירונית. זאת המלחמה הבאה שלנו.

תודה לחברת הכנסת אורלי לוי על דבריה הכנים. אני בהחלט מצטרף לברכות לשר הבינוי גלנט ולסגנו ז'קי לוי על הרוח שהם מובילים. אנחנו בהחלט נבחן כל מהלך, רק יחד עם זה אני רוצה לבוא ולהגיד שאין שום כוונה, למיטב ידיעתי, להפריט את עמידר. עמידר מתכוונת להמשיך להיות חברה ממשלתית שמוחזקת במלואה על ידי הממשלה. יש כוונה לגייס מקורות מימון נוספים.

זה תהליך של הפרטה.

יש כוונה לגייס מקורות שלא בהפרטה של מניות. אני מזכיר לכולנו שכיום, אפילו עם התנאים הקשוחים ביותר למתן דיור ציבורי, יש 2500 משפחות שממתינות, 2500 משפחות שזכאיות. מושקע מידי שנה 600,700 מיליון שקל בדיור הציבורי, מה שלא הושקע בשנים קודמות. אנחנו צריכים לשים לנו יעד, לראות איך אנחנו מגדילים את היקף הרכישות על מנת לצמצם את הדיור.

אנחנו נבקש ממשרד הבינוי והשיכון להביא לנו חוזר שנוכל להפיץ אותו. עינת, אנחנו נרצה להתייחס לנקודות שעלו כאן, גם לנושא של דירה מעל 75 מטר, גם לנושא של תחת מי הקרן תהיה, תחת מי הקרן תנוהל. אני כן רוצה לבוא ולהגיד שיש בהחלט מחשבה בקרב חברי הוועדה לבוא ולבחון את הנושא של החקיקה. את זה נבחן אחרי שנקבל את ההתייחסות. תודה רבה, חברים, שיהיה לנו יום מוצלח.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.